‫שם המלחין‬

‫שם היצירה והז'אנר‬

‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו')‬
‫תקופה (מאות היסטוריות)‬
‫נסיבות ההלחנה‬
‫סיכום קצר על המלחין‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה‬
‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט‬
 ‫שם המלחין ‪Gluck‬‬
‫שם היצירה והז'אנר ‪ ,Orfeo ed Euridice‬אופרה‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם ‪act II, Scene 1‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') התקופה הגלנטית‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) אמצע המאה ה‪.18 -‬‬
‫נסיבות ההלחנה האופרה הופקה בוינה בשנת ‪.1762‬‬
‫סיכום קצר על המלחין כריסטוף וויליבלד גלוק (‪ )1714-1787‬היה מלחין שפעל רוב חייו בוינה‪ .‬כתב אופרות צרפתיות ואיטלקיות‬
‫בתקופה הגלנטית‪ .‬הוא היה ממובילי הרפורמה באופרה סריה‪ ,‬שכללה הפשטה של המוסיקה בניסיון להחזיר אותה למעמדה‬
‫הקודם כמשרתת את הדרמה‪ .‬שילב עקרונות מהאופרה הצרפתית והאיטלקית‪.‬‬
‫ז'אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה האופרה מהווה ביטוי מובהק לרפורמה באופרה סריה‬
‫האיטלקית‪ ,‬ששאפה להחזיר את המוסיקה לתפקידה האמיתי‪ ,‬שהוא‪ ,‬לפי גלוק‪ ,‬לשרת את הטקסט והדרמה (ולא סתם להציג‬
‫יכולות ווירטואוזיות של הזמרים)‪.‬‬
‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק סולן (אורפיאו)‪ ,‬מקהלה‪ ,‬תזמורת גדולה שמלווה את הבלט ואת המקהלה‪ ,‬תזמורת שניה של נבל‬
‫ומיתרים שמלווה את אורפיאו‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו הסצנה מתרחשת בשאול‪ ,‬אורפיו רצה להחזיר את אאורידיצ'ה‪ ,‬הוא מתחנן‬
‫לרוחות רפאים שיהיו עדינים אתו והמקהלה עונה לא לא‪.‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫שימוש ביחסי סולמות מחושבים‪ ,‬אקורדים דומיננטים בהיפוכים שונים ואקורדים מוקטנים בלי הכנה שמקנה‬ ‫‪-‬‬
‫לסצנה אווירה מותחת ומפחידה‪.‬‬
‫שירו של אורפיאו מציג את התכונות בהן התגאה גלוק‪ :‬מלודיה חסכונית ופשוטה‪ ,‬ללא קישוטים ומעט חזרות‬ ‫‪-‬‬
‫על טקסט‪.‬‬
‫הבלט והקטעים המקהלתיים שזורים בסצנה הדרמטית‪ ,‬בניגוד לאופרה הצרפתית‪ ,‬בה היו שימשו כקישוטים‬ ‫‪-‬‬
‫לקטעי הבידור‪ ,‬ולאופרה האיטלקית‪ ,‬ממנה נעדרו לחלוטין‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט‬

‫תזמורת של נבל ומיתרים המלווים את תחינת אורפיאו בצלילים דמויי לירה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הקטע עושה מודולציה באמצעים כרומטיים ודיסוננטיים מסולם מי במול מז'ור לסולם דו מינור‪ ,‬הסולם בו‬ ‫‪-‬‬
‫המקהלה מתנגדות לאורפיאו‪.‬‬
 ‫‪Stamitz‬‬ ‫שם המלחין‬
‫שם היצירה והז'אנר ‪ ,Sinfonia no. 8 in E-flat major‬מילודיה גרמניקה מס' ‪3‬‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם פרק ראשון‪.‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') סגנון גלנטי‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪.18‬‬
‫נסיבות ההלחנה היצירה נכתבה במנהיים‪ .‬מנהיים תפקדה כמרכז מוזיקלי מרכזי באירופה‪ .‬תזמורת מנהיים הייתה ידועה‬
‫כבעלת משמעת וטכניקה גבוהה אצל כל הסקציות‪ .‬שטאמיץ כתב לה וניהל אותה‪.‬‬

‫סיכום קצר על המלחין יוהאן שטאמיץ היה מלחין וכנר בוהמייני (היום צ׳כיה)‪ .‬על קו התפר בין הבארוק לקלאסיקה‪ .‬נחשב‬
‫למייסד אסכולת מנהיים‪ ,‬אליה משויכים גם שני בניו‪ ,‬קארל ואנטון שטאמיץ‪ .‬השפיע רבות על פיתוח הכתיבה לתזמורת‬
‫סימפונית‪ :‬התזמור שלו כלל תפקידים חשובים לכלי הנשיפה‪ .‬המלחין הראשון שהשתמש באופן קונסיסטנטי במבנה ארבע פרקי‪:‬‬
‫מהר‪ ,‬איטי‪ ,‬מינואט‪ ,‬פרסטו או פרסטיסימו‪ .‬השתמש באלמנטים הלקוחים מהאופרה האיטלקית ביצירות האינסטרומנטליות‬
‫שלו‪.‬‬

‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה ביצירה זו יש ‪ 4‬פרקים‪ ,‬אלגרו‪ ,‬פרק אטי‪ ,‬מינואט ופרק‬
‫פרסטיסימו‪ ,‬מבנה שהפך לסטנדרט בסימפוניות של היידן‪.‬‬

‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק תזמורת שכללה‪ :‬שני אבובים‪ 2 ,‬קרנות ומיתרים‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו ‪-‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫שימוש בנושא שני מנוגד בחטיבת הדומיננטה של פרק אלגרו‪ -‬שטאמיץ היה אחד הראשונים לעשות זאת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ביצירה יש שימוש ב"קרשנדו מנהיים"‪ :‬ארבע תיבות של עלייה כרומטית מפיאנו לפורטיסימו עם טרמולו‬ ‫‪-‬‬
‫במיתרים‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט ‪-‬‬

 ‫‪Johann Christian Bach‬‬ ‫שם המלחין‬
‫שם היצירה והז'אנר ‪Concerto for Harpsichord/Pianoforte op. 7 no. 5:‬‬
‫פרק בצירה‪ :‬מספר או שם פרק ראשון‪.‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') הגבול בין הסגנון הגלנטי לסגנון הקלאסי‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪.18‬‬
‫נסיבות ההלחנה ‪-‬‬
‫סיכום קצר על המלחין יוהאן כריסטיאן באך (‪ )1735-1782‬היה מלחין גרמני‪ ,‬בנו הצעיר ביותר של יוהן סבסטיאן‪ .‬פעל רוב חייו‬
‫בלונדון‪ .‬על הגבול בין הגלנטי לקלאסי‪ .‬השפיע רבות על מוצרט והיידן‪ ,‬ותרם לפיתוח עיקרון הסונטה‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה היצירה מציגה הרבה מהתכונות שיאפיינו פרקים ראשונים‬
‫של קונצ׳רטי קלאסיים‪ .‬מדובר בשילוב של צורת הריטורנלו‪ -‬סולו של קונצ׳רטי בארוקיים עם צורת האלגרו הסימפוני‬
‫(אקספוזיציה‪ ,‬פיתוח‪ ,‬רפריזה)‪.‬‬

‫יש דמיון מובהק בין פרק זה לבין הפרק הראשון של הקונצ׳רטו לפסנתר מס׳ ‪ 23‬של מוצארט ( ‪.)488.K‬‬

‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק כלי מקלדת ותזמורת מיתרים‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו ‪-‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה מבנה הפרק‪:‬‬
‫פתיחה תזמורתית‪ ,‬כולה בטוניקה‪ :‬נושא ‪ ,A‬טוטי מעבר‪ ,‬נושא ‪ ,C‬טוטי סוגר‪.‬‬
‫חזרה מקושטת של הסולן על אותו החומר‪ ,‬כשהתזמורת מצטרפת לעתים‪ ,‬והצגה של נושא חדש בדומיננטה ‪ ,B‬בין שני‬
‫הנושאים שהציגה התזמורת‪.‬‬
‫הרפריזה נשלטת על ידי הסולן ומשמיטה את נושא ‪ .B‬קודה מפותחת המבוססת על נושא ‪.C‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט ‪-‬‬
 ‫שם המלחין ‪Berlioz‬‬
‫שם היצירה והז'אנר "סימפוניה פנטסטית"‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם פרק שלישי‪ /‬פרק רביעי‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') רומנטי‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪.19‬‬
‫נסיבות ההלחנה "הסימפוניה הפנטסטית" מושפעת עמוקות מבטהובן‪ ,‬אותו ברליוז העריץ‪ .‬ברליוז קרא ליצירה במקור "פרק‬
‫בחייו של אמן‪ ,‬סימפוניה פנטסטית בחמישה חלקים"‪ .‬היצירה נכתבה עם הקשר לטקסט ספציפי שלא נועד לביצוע‪.‬‬
‫סיכום קצר על המלחין הקטור ברליוז (‪ )1803-1869‬היה מלחין ומבקר מוסיקה צרפתי‪ .‬ניגן בחליל וגיטרה‪ ,‬אבל אף פעם לא למד‬
‫פסנתר‪ .‬נודע בתזמור החדשני שלו‪ ,‬וספר התזמור שלו נחשב לתנ״ך של התזמור במאה ה‪ .19-‬היה אחד הראשונים שעשו קריירה‬
‫מניצוח על תזמורת‪ .‬הושפע מספרות והרבה להתייחס לטקסטים ספרותיים ביצירות שלו‪ .‬הושפע מבטהובן והשפיע על ליסט‪,‬‬
‫מאהלר‪ ,‬וואגנר ועוד‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה "הסימפוניה הפנטסטית" היא יצירה תוכניתית‪.‬‬
‫הפרק הראשון מתאר מלחין הרואה לראשונה בחייו את אשת חלומותיו‪ ,‬דימוי הרודף אותו ומיוצג על ידי מלודיה החוזרת לאורך‬
‫כל היצירה‪ .‬בפרק השני‪ ,‬הוא מוצא עצמו בנשף אך המלודיה מונעת ממנו ליהנות מהוואלס‪.‬‬
‫פרק ‪ : 3‬סצנה בכפר‪ ,‬בטבע‪ .‬המלחין שומע בשדה שני רועים (דואט מחווה לפסטורלית של בטהובן)‪ ,‬התמונה הנעימה גורמת לו‬
‫להרהר בבדידות‪ .‬הוא מייחל שבדידותו תסתיים בקרוב‪.‬‬
‫פרק ‪ : 4‬הצעידה אל הגרדום‪ .‬המלחין מרעיל עצמו באופיום לאחר שהשתכנע שלא יוכל לממש את אהבתו‪ .‬המנה שלקח חלשה‬
‫מכדי להורגו והוא שוקע בהזיות אימה‪ .‬הוא חולם שהרג את אהובתו ושמוציאים אותו לגרדום והוא צופה בהוצאה להורג של‬
‫עצמו‪ .‬הפרק באופי של מארש אבל‪.‬‬
‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק תזמורת סימפונית‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו ‪-‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫הסימפוניה מבוססת על )‪ – idee fix (fixed idea‬מוטיב המסמל את האהובה וחוזר לאורך היצירה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫היצירה מושפעת מבטהובן ויש בה הרבה רעיונות הלקוחות מיצירות שונות של בטהובן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בפרק הרביעי‪ :‬אפקטים תזמורתיים חסרי תקדים שנועדו להעביר את האימה המתרחשת‪ ,‬ולעתים אפילו‬ ‫‪-‬‬
‫מציירים בצלילים רגעים ספציפיים בנרטיב‪ :‬נפילת הגיליוטינה מיוצגת על ידי אקורד טוטי חזק‪ ,‬ירידה‬
‫בפיציקטו במיתרים מתארת את הראש הנופל‪ ,‬ותופים ופאנפארה בכלי הנשיפה מייצגים את תשואות‬
‫הקהל‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט ‪-‬‬
 ‫שם המלחין שומן‪.‬‬
‫שם היצירה והז'אנר ‪Fantasiestücke op. 12‬‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם ‪4. Grillen / 5. In der Nacht‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') רומנטי‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪19‬‬
‫נסיבות ההלחנה היצירה נכתבה ב‪ ,1837-‬כאשר רוברט חיזר אחרי קלרה (חרף התנגדותו של אביה)‪.‬‬

‫סיכום קצר על המלחין רוברט שומן (‪ )1810-1856‬היה מלחין‪ ,‬פסנתרן ומבקר מוסיקה גרמני בתקופה הרומנטית (מאה ‪.)19‬‬
‫הקריירה שלו כפסנתרן ווירטואוז הופסקה בעקבות פציעה בידו‪ ,‬ומאז התמקד בהלחנה‪ .‬עד ‪ 1840‬כתב רק לפסנתר‪ ,‬ואחר כך כתב‬
‫גם יצירות סימפוניות‪ ,‬קאמריות‪ ,‬ולידר רבים‪ .‬גם הוא הושפע מאוד מספרות והרבה להתייחס לטקסטים ספרותיים ביצירות‬
‫שלו‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה היצירה כוללת ‪ 8‬קטעי סולו לפסנתר‪ .‬שומן בעצמו נתן לכל‬
‫קטע מתוך ה ‪ 8‬את הכותרת שלו‪ .‬והאלמנט שמחבר ביניהם הוא הדמיון החופשי שהם מציגים‪.‬‬
‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק פסנתר סולו‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו ‪-‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫"‪:"Grillen‬‬
‫מורכבת מ‪ 5-‬נושאים באורך ‪ 4‬תיבות כל אחד‪ .‬בין הנושאים יש קשר רעיוני ומוטיבי אך כל נושא עומד גם בפני‬ ‫‪-‬‬
‫עצמו‪.‬‬
‫החומר התמאטי בנוי ככה שכל שני נושאים צמודים יכולים לבוא גם בסדר הפוך‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הפתיחה היא בסי במול מינור‪ ,‬אבל הקדנצות היחידות בפיריודה הראשונה הן על לה במול ורה במול‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫"‪:"In der Nacht‬‬
‫שומאן רצה לחצות את הפער שיש בינו לבין קלרה וכתב "‪ "In der Nacht‬בעקבות סיפורו של לינדר שהיה שוחה‬ ‫‪-‬‬
‫כל לילה כדי לפגוש את אהובתו שהראתה לו את הדרך עם לפיד‪ .‬שומאן לא התייחס לסוף הסיפור שבלילה אחד‬
‫הרוח מכבה את הלפיד‪ ,‬לינדר טובע‪ ,‬גיבור קופץ להצילו ושניהם טובעים‪.‬‬
‫הוראת הנגינה היא "בתשוקה!" והוא מהווה עוד עדות לכך שהיצירה קשורה לקשר שבין שומן לאשתו לעתיד‬ ‫‪-‬‬
‫קלרה (הוא אף התייחס לקטע במכתב אליה)‪.‬‬
‫תנועה כמעט מתמדת בחלקי שש‪-‬עשרה בשני רבעים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שימוש בשכנים תחתונים לא מוכנים שיוצרים הפרעות במרקם הארפג׳ים בליווי‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט ‪-‬‬

 ‫שם המלחין שוברט‪.‬‬
‫שם היצירה והז'אנר ליד‪"Gretchen am Spinnrade" (Gretchen at the Spinning Wheel) ,‬‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם יצירה חד פרקית‪.‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') קלאסיקה מאוחרת רומנטיקה מוקדמת‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) תחילת המאה ה ‪19‬‬
‫נסיבות ההלחנה נכתבה ‪ .1814‬הטקסט לקוח משיר (‪ )poem‬של ‪ Goethe‬בו גרטשן מספרת על הסבל שלה כשהאהוב שלה לא‬
‫אתה‪.‬‬
‫סיכום קצר על המלחין פרנץ שוברט (‪ )1797-1828‬היה אחד המלחינים הגדולים של התקופה הקלאסית המאוחרת והרומנטית‬
‫המוקדמת (תחילת המאה ה‪ .)19-‬תלמיד של סליירי‪ .‬מ‪ 1821‬התפרנס בעיקר ממכירת תווים של יצירותיו‪ ,‬והיה למעשה מלחין‬
‫פרילאנסר‪ ,‬ללא פטרון‪ .‬רוב היצירות הגדולות שלו לא בוצעו עד אחרי מותו בגיל ‪ .31‬כתב המון יחסית לשנות חייו‪ .‬הוא כתב‬
‫מאות לידר‪ 7 ,‬סימפוניות‪ ,‬ועוד יצירות רבות‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה הליד הוא אחד הלידר הכי מפרסמים של שוברט‪ .‬החזרה‬
‫על הבית הראשון נותנת לשיר צורה ומחלקת אותו לשלושה חלקים‪ .‬השיר בעל ‪ 3‬חלקים אך אינו בעל מבנה סטרופי מדויק‪,‬‬
‫בגלל הרצון של שוברט לשמור על תנועה והתחדשות מתמדת‪.‬‬
‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק קול ופסנתר‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו השלווה של גרטשן נעלמה בגלל שאהובה לא נמצא אתה‪ .‬היא מתגעגעת אליו‬
‫והעולם מר מאוד בלעדיו‪.‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫הפסנתר לא מתפקד רק ככלי מלווה‪ ,‬אלא כשותף פעיל‪ .‬הליווי בפסנתר מדמה לא רק את הסתובבות הגלגל‬ ‫‪-‬‬
‫ע"י חלקי ‪( 16‬ביד ימין)‪ ,‬ואת דוושת הגלגל ע"י דפוס חוזר (ביד שמאל)‪ ,‬אלא גם את חוסר השקט של גרטשן‪.‬‬
‫חוסר המנוחה של גרטשן מתבטא בהרמוניה המתחלפת בין רה מינור לדו מז׳ור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אחרי הבית האחרון‪ ,‬שוברט לקח באופן חופשי משפט מתוך השיר (ואאבד בנשיקותיו) בשביל לבסס עליו את‬ ‫‪-‬‬
‫הקודה‪ ,‬שיא השיר מבחינת מנעד‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט בבית השביעי‪ ,‬על המילים ״הנשיקה שלו!״‪ ,‬תפקיד השירה מגיע לצליל הכי גבוה עד‬
‫אותו הרגע‪ ,‬והשיר משתהה על אקורד מוקטן מוקטן‪.‬‬
 ‫שם המלחין שוברט‪.‬‬
‫שם היצירה והז'אנר ליד מתוך מסע החורף‪The Linden Tree ,‬‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם יצירה חד פרקית‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') רומנטיקה מוקדמת‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) תחילת המאה ה ‪.19‬‬
‫נסיבות ההלחנה מחזור השירים מסע החורף נכתב ב ‪ 1827‬על פי ‪ 24‬שירים (‪ )poems‬של ווילהם מולר‪.‬‬
‫סיכום קצר על המלחין פרנץ שוברט (‪ )1797-1828‬היה אחד המלחינים הגדולים של התקופה הקלאסית המאוחרת והרומנטית‬
‫המוקדמת (תחילת המאה ה‪ .)19-‬תלמיד של סליירי‪ .‬מ‪ 1821‬התפרנס בעיקר ממכירת תווים של יצירותיו‪ ,‬והיה למעשה מלחין‬
‫פרילאנסר‪ ,‬ללא פטרון‪ .‬רוב היצירות הגדולות שלו לא בוצעו עד אחרי מותו בגיל ‪ .31‬כתב המון יחסית לשנות חייו‪ .‬הוא כתב‬
‫מאות לידר‪ 7 ,‬סימפוניות‪ ,‬ועוד יצירות רבות‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה מחזור השירים מסע החורף עוסק בגבר שחוזר לבקר בחורף‬
‫את המקומות שבהם פרחה אהבתו בקיץ‪.‬‬
‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק קול ופסנתר‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו הדובר מהרהר בעץ תחתיו נהג לדמיין את אהובתו‪ .‬בהווה‪ ,‬הדובר עובר ליד העץ‪,‬‬
‫הענפים מרשרשים ברוח החורפית ונדמה לו שהעץ קורא לו לנוח שוב בצילו‪.‬‬

‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬

‫לשיר מבנה סטרופי עם שינויים קלים וצורתו ‪.aa'ba‬‬ ‫‪-‬‬
‫תפקיד הפסנתר שווה בחשיבותו לתפקיד הזמר‬ ‫‪-‬‬
‫הבית החמישי שונה מהשאר כדי לתאר את החורף הסוער‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הבית האחרון מושר פעמיים עם הלחן של שני הבתים הראשונים (במז׳ור)‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט‬

‫בתפקיד הפסנתר‪ ,‬שוברט משתמש במוטיב המלווה את המילים ״הרוחות הקרות נשבו״ בשביל הפתיחה של‬ ‫‪-‬‬
‫השיר‪ ,‬בה המינור החורפי הופך למז׳ור קייצי ושמח יותר‪ ,‬כדי להדגיש מצב רוח יותר שמח לקיץ‪.‬‬
‫שני הבתים הראשונים‪ ,‬בהם הדובר מדבר על הקיץ‪ ,‬מבטאים מוסיקה עממית פשוטה‪ ,‬בליווי אקורדים‬ ‫‪-‬‬
‫פשוטים‪ .‬שני הבתים הבאים‪ ,‬המתרחשים בהווה‪ ,‬חוזרים על אותה מלודיה אך עם אקורדים שבורים בליווי‬
‫ובמינור‪.‬‬
 ‫שם המלחין ג'‪ .‬רוסיני‬
‫שם היצירה והז'אנר האופרה "הספר מסיביליה"‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם מערכה שנייה‪ ,‬סצנה ‪"Una voce poco fa" ,5‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') רומנטי‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪.19‬‬
‫נסיבות ההלחנה בוצעה לראשונה ברומא בשנת ‪ .1816‬הליברטו מאת ‪ Cesare Sterbini‬שמבוסס על המשחק הצרפתי ‪The‬‬
‫‪.Barber of Seville‬‬
‫סיכום קצר על המלחין ג׳יאצ׳ינו רוסיני (‪ )1792-1868‬היה מלחין איטלקי שפעל במחצית הראשונה של המאה ה‪ .19-‬הושפע רבות‬
‫מהיידן ומוצארט‪ .‬הוא ידוע בעיקר בזכות ‪ 39‬האופרות שהלחין‪ .‬ב‪ 1829‬פרש מכתיבת אופרות כשהוא בן ‪ 40‬וחי בעושר עד מותו‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה הסצנה בנויה בצורה ה'מסורתית' לאופרת מספרים איטלקית‬
‫‪( scena ed aria -‬סצנה‪-‬אנדנטה‪ ,‬ואריה‪-‬מודרטו)‪.‬‬

‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק תזמורת וקול סופרן‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו בסצנה הזו‪ ,‬רוזינה נזכרת בחיזוריו של לינדורו‪ ,‬מאהב עני‪ ,‬שלמעשה היה הרוזן‬
‫אלמוויווה במסווה‪ .‬באנדנטה רוזינה מצהירה על אהבתה ונשבעת שבזכות מעלותיה תצליח להיפטר מהאפוטרופוס שלה‬
‫(ברטולו)‪ ,‬שרוצה לשאתה לאשה‪ ,‬ולהשיג את לינדורו‪ .‬באריה היא מעידה על עצמה כצייתנית וחסודה‪ ,‬אבל מסוגלת להיות‬
‫ערמומית כמו נחש אם מתעסקים אתה‪.‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמיים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫הסצנה בנויה בצורה ה'מסורתית' לאופרת מספרים איטלקית ‪( scena ed aria -‬סצנה‪-‬אנדנטה‪ ,‬ואריה‪-‬מודרטו)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫האנדנטה‪ ,‬שמלווה באקורדים בתזמורת‪ ,‬נקרא לפעמים ‪ cavatina‬כי הסגנון שלו שאול (‪ )cavato‬מזה של‬ ‫‪-‬‬
‫רצ׳יטטיב ‪ .‬הקפיצות הגדולות‪ ,‬החזרה דיבורית על צלילים והריצות הוירטואוזיות לקוחות מסגנון הרצ׳יטטיב‬
‫אובליגטו‪.‬‬
‫באריה עצמה הקולורטורה מאופקת והקצב קבוע‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט‬

‫כשהיא מדברת על איך תיפטר מברטולו הקצב נעשה מהיר עם מוטיב מקושט במיתרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כשרוזינה חוזרת לתאר את עצמה כצייתנית אחרי שהיא אמרה שהיא מסוגלת להיות ערמומית כמו נחש‬ ‫‪-‬‬
‫מרגישים כאילו שכל התזמורת משתתפת אתה בקשר‪.‬‬
 ‫שם המלחין ק‪ .‬מ‪ .‬פון ובר‪.‬‬
‫שם היצירה והז'אנר האופרה "הקלע החופשי"‪.‬‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם מערכה שנייה‪ ,‬פינאלה‪.‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') רומנטי‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪.19‬‬
‫נסיבות ההלחנה האופרה בוצעה לראשונה בברלין ב‪ .1821 -‬העלילה מבוססת על סיפור עממי ומושפעת מפאוסט‪.‬‬
‫סיכום קצר על המלחין קרל מריה פון ובר (‪ )1786-1826‬היה מלחין‪ ,‬פסנתרן‪ ,‬גיטריסט ומבקר מוסיקה גרמני בתחילת המאה ה‪-‬‬
‫‪ .19‬היה דמות מפתח בפיתוח האופרה הרומנטית הגרמנית‪ .‬הסגנון הושפע מה‪ opera comiques‬של המהפכה הצרפתית‪ ,‬נתן‬
‫תפקיד משמעותי יותר לתזמורת‪ ,‬ועשה שימוש ב"מוטיבי אזכור״ (‪-)reminiscence motif‬גרסה מוקדמת של הלייטמוטיב‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה האופרה הזו כתובה בז'אנר החדש (אופרה רומנטית‬
‫גרמנית)‪ .‬בשונה מזינגשפיל‪ ,‬הדיאלוגים המדוברים כוללים ליווי מוזיקלי‪.‬‬
‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק תזמורת‪ ,‬סולנים וקהלה‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו העלילה מבוססת על סיפור עממי ומושפעת מפאוסט של גתה‪ :‬קספר ומקס‬
‫מאוהבים באגתה‪ .‬לאחר שלא הצליח לזכות בליבה של אגתה‪ ,‬קספר מוכר את נשמתו לשטן (המתגלה בתור הצייד האגדי סמיאל)‪.‬‬
‫קספר מציע למקס להשתתף בתחרות קליעה למטרה ובתמורה לקבל את הזכות להינשא לאגתה‪ .‬לפי ההסכם ביניהם‪ ,‬קספר יוצר‬
‫שבעה קליעי קסם ומספק ארבעה למקס‪ ,‬אבל הכדור הרביעי נשלט על ידי השטן‪ ,‬ומועד להרוג את אגתה‪ .‬מקס משתמש בשלושת‬
‫הכדורים ״הטובים״ לפני התחרות‪ ,‬ובתחרות אגתה עוברת בקו האש בזמן שמקס ירה את הכדור ה'רע'‪ ,‬אך היא ניצלת והכדור‬
‫הורג את קספר‪ .‬בסצנה בה עסקינן נוצרים הכדורים הקסומים‪.‬‬

‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬

‫מרווחים מוקטנים ומוגדלים וכרומטיות נועזת במלודיה ובהרמוניה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שירת הדיבור של קספר במילים ״אתה יודע שימי החסד שלי מגיעים לקיצם״ היא כמעט וגנריאנית‪ :‬התזמורת‬ ‫‪-‬‬
‫מפתחת מוטיב יחיד מול התפקיד הקולי‪ ,‬שנדמה כשאוב מתוך תפקיד התזמורת ולא מלווה על ידו‪.‬‬
‫סמיאל מדבר‪ ,‬ולא שר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כישוף הקליעים מומחז באמצעות מלודרמה‪-‬סגנון ששילב דיאלוג מדובר עם ליווי מוסיקלי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שימוש מחוכם בתזמורת‪ :‬טרומבונים‪ ,‬קלרינטים וקרנות בחזית‪ ,‬מלווים פעמים רבות על ידי טרמולו במיתרים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט‬
‫היער האפל מתואר באמצעות תזמור אווירתי וניגוד הרמוני בין פה דיאז מינור ודו מינור‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מקס סופר את הקליעים‪ ,‬ועם כל ספרה וובר יוצר סצינה מפחידה של הטבע מסביב (אורו הירקרק של הירח‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫כלבים נובחים וסוסים צוהלים‪ ,‬ציידים במקהלה‪ ,‬וכדומה)‪.‬‬
 ‫א‪ .‬קופלנד‬ ‫שם המלחין‬
‫שם היצירה והז'אנר סוויטה‪Appalachian Spring ,‬‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם וריאציות על "‪"Tis the gift to be simple‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') מודרני‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪.20‬‬
‫נסיבות ההלחנה הביצוע הראשון של היצירה ב ‪ .1944‬היצירה מבוססת על מלודיה שלשיר עממי בשם " ‪Tis the gift to be‬‬
‫‪"simple‬‬
‫סיכום קצר על המלחין אארון קופלנד (‪ )1900-1990‬היה מלחין ומנצח אמריקאי‪ ,‬ונחשב לאחד ממגבשי הסגנון המוסיקלי‬
‫האמריקאי‪ .‬תלמיד של נדיה בולאנז׳ה‪ .‬עבר מסגנון מודרניסטי דיסוננטי לסגנון פשוט שפונה לקהל רחב‪ .‬השפיע על מלחינים‬
‫אמריקאים רבים‪ ,‬ביניהם ליאונרד ברנשטיין‪ ,‬אליוט קארטר ודייויד אל טרדיצ׳י‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה היצירה מבוססת על שיר עממי של כת השייקרים שעובר‬
‫ווריאציות במהלך הקטע‪ .‬ניסיון להביע פסטורליה אמריקאית‪.‬‬

‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק תזמורת מורכבת מ ‪ 13‬נגנים‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו המילים של השיר העממי שהיצירה מבוססת על המלודיה שלו‪:‬‬
‫‪‘Tis the gift to be simple, ’tis the gift to be free‬‬

‫‪‘Tis the gift to come down where we ought to be,‬‬

‫‪And when we find ourselves in the place just right,‬‬

‫‪‘Twill be in the valley of love and delight.‬‬

‫‪When true simplicity is gain’d,‬‬

‫‪To bow and to bend we shan’t be asham’d,‬‬

‫‪To turn, turn will be our delight,‬‬

‫‪Till by turning, turning we come ’round right‬‬

‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬

‫בתמה הפותחת‪ :‬ליווי מינימלי של המנגינה באמצעות אקורדים מרווחים‪ ,‬אוקטבות וקווינטות ריקות מעורר‬ ‫‪-‬‬
‫אסוציאציה של כינור עממי‪ .‬הסוג הזה של הרמוניה והתזמור המחושב אופייניים לקופלנד‪.‬‬
‫קופלנד אוהב להשתמש בקומבינציות אנכיות של חלק מתווי הסולם הדיאטוני או כולם‪ .‬דוגמה לזה היא‬ ‫‪-‬‬
‫האקורד הפותח של היצירה‪ ,‬שחוזר לכל אורכה ומשמש כמוטיב מאחד‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט ‪-‬‬
 ‫ג‪ .‬פורה‬ ‫שם המלחין‬
‫שם היצירה והז'אנר ‪ ,La Bonne Chanson‬מס' ‪" 6‬לפני שתלכי"‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם יצירה חד פרקית‪.‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') רומנטיקה מאוחרת‪ ,‬מודרניזם מוקדם‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) סוף המאה ה‪ ,19‬תחילת המאה ה ‪.20‬‬
‫נסיבות ההלחנה שנת ‪ .1892‬המילים של השירים מאת ‪.Paul Verlaine‬‬
‫סיכום קצר על המלחין גבריאל פורה (‪ )1845-1924‬היה מלחין‪ ,‬עוגבן‪ ,‬פסנתרן ומורה צרפתי שפעל בסוף המאה ה‪ 19-‬ותחילת‬
‫המאה ה‪ .20-‬תלמיד של סן סאנס‪ .‬כתב בעיקר שירים‪ ,‬מוסיקה לפסנתר ומוסיקה קאמרית‪ .‬המוסיקה של פורה תוארה כחוליה‬
‫מקשרת בין הרומנטיקה המאוחרת למודרניזם המוקדם‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה מחזור השירים ‪ La Bonne Chanson‬כולל ‪ 9‬קטעים לקול‬
‫ופסנתר‪ .‬פורה משתמש במוטיבים חוזרים בשביל לאחד את המחזור‪.‬‬

‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק קול ופסנתר‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו השיר "לפני שתלכי" הוא שיר אהבה ממשורר לאהובתו‪ .‬בחצי הראשון של כל בית‬
‫הדובר מבכה את דעיכת כוכב השחר ובוא הבוקר שיעיר את אהובתו‪ ,‬בעוד בחצי השני הוא שמח בסימני הבוקר‪ :‬קולות‬
‫הציפורים‪ ,‬תנועת החיטה והטל המנצנץ על החציר‪.‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫בחלק הראשון של הבתים – מנגינה מודאליות עם חלקים מסולם הטונים השלמים‪ .‬ליווי שקט שנע באיטיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בחלק השני של הבתים ‪ -‬משתמש באקורדים מז'וריים‪ ,‬עם הרמוניה ברורה אך סטטית‪ ,‬וליווי עצמאי ומלא‬ ‫‪-‬‬
‫תנועה‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט‬

‫פרזות מקוטעות של מלודיה אחת לכל משפט‪ ,‬לא ברור אם במינור או מז׳ור‪ .‬פורה משיג אמביוולנטיות טונאלית על ידי הנמכת‬
‫הטון המוביל ושימוש בצלילים זרים שמנטרלים את הנטיות הטונאליות של האקורדים‪ .‬התוצאה היא אנטיתזה לאי הנחת‬
‫האופייני למוסיקה של ואנגר‪ .‬הסגנון הזה מתאים למצבי הרוח המשתנים בשיר של ‪.Verlaine‬‬
 ‫שם המלחין ק‪ .‬דביסי‬
‫שם היצירה והז'אנר ‪Three Nocturnes, three orchestral images.‬‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם )‪.No.1 Nugas (Clouds‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') אימפרסיוניסטי‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) סוף מאה ‪.19‬‬
‫נסיבות ההלחנה הנוקטורנים (‪ )1899‬כוללים שלוש תמונות תזמורתיות‪ :‬עננים‪ ,‬פסטיבלים וסירנות‪ .‬שנכתבו בהשראת ‪3‬‬
‫ציורים אימפרסיוניסטיים‪.‬‬
‫סיכום קצר על המלחין קלוד דביסי (‪ )1862-1918‬היה מלחין ומבקר מוסיקה צרפתי‪ .‬הוא מזוהה עם הסגנון האימפרסיוניסטי‪.‬‬
‫הושפע מוואגנר (וגם התנגד לו)‪ ,‬ממלחינים רוסיים כמו רימסקי קורסקוב ומוסורגסקי וממלחינים צרפתיים כמו עמנואל‬
‫שברייה‪ ,‬וגם ממוסיקה עתיקה וחוץ אירופאית‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה היצירה מתקדמת ללא כיוון הרמוני ברור‪ ,‬ומתבססת יותר‬
‫על "צבע" ומלודיה‪ .‬תכונה זו אופיינית לכתיבה האימפרסיוניסטית ובמקרה הזה מהווה גם אנלוגיה לתנועת העננים‪ .‬כמו ביצירות‬
‫של מוסורגסקי ופורה‪ ,‬האקורדים לא משמשים ליצירת תחביר של מתח ופתרון‪ .‬כל אקורד משמש כיחידה במשפט שהמבנה שלו‬
‫נקבע על ידי צורה מלודית וסוג צבע‪ ,‬ולא על ידי תנועה הרמונית‪ .‬עם זאת‪ ,‬עדיין יש טונאליות‪ ,‬שמתבטאת בנקודות עוגב וחזרות‬
‫לאקורדים עיקריים בסולם‪.‬‬

‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק תזמורת‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו ‪-‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫היצירה בנויה בצורת ‪. ABA‬‬ ‫‪-‬‬
‫הפתיחה שאולה משיר של מוסורגסקי‪ ,‬אך דביסי מחליף את הסקסטות וטרצות של מוסורגסקי בקווינטות‬ ‫‪-‬‬
‫וטרצות‪ .‬אפקט של תנועה ללא כיוון הרמוני‪ ,‬אנלוגיה לתנועת העננים‪.‬‬
‫על הרקע הזה‪ ,‬מנגינות פרגמנטריות של קרו אנגלית וקריאות קרן שמדגישות את מרווח הטריטון‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫החלק האמצעי מתבסס על מוסיקת גמלן ‪ -‬חיקוי תזמורת אינדונזית (המורכבת מגונגים וכלי הקשה) ע"י כתיבת‬ ‫‪-‬‬
‫מלודיה פנטטונית פשוטה לחליל ולנבל באוניסונו כאשר שאר הכלים מספקים רקע סטטי‪.‬‬
‫החזרה של ה‪ A‬פרגמנטרית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט ‪-‬‬
 ‫שם המלחין ב‪ .‬ברטוק‪.‬‬
‫שם היצירה והז'אנר מוסיקה למיתרים‪ ,‬כלי הקשה וצ'לסטה‪.‬‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם פרק ‪.3‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') מודרני‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪.20‬‬
‫נסיבות ההלחנה הולחנה בשנת ‪.1936‬‬
‫סיכום קצר על המלחין בלה ברטוק (‪ )1881-1945‬היה מלחין‪ ,‬פסנתרן‪ ,‬מורה לפסנתר ואתנומוסיקולוג הונגרי מהמאה ה‪.20-‬‬
‫הושפע עמוקות ממוסיקת עם מהונגריה‪ ,‬רומניה וארצות שכנות‪ ,‬והיה מחלוצי תחום האתנומוסיקולוגיה‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה בפרק זה בארטוק מפנים סגנונות של מוסיקת עם מאולתרת‬
‫לתוך סגנון מקורי ומוקפד משלו‪.‬‬

‫היצירה חוקרת כתיבה בצורת מראה בקנה מידה קטן וגדול (מקרו ומיקרו)‪ .‬קנה מידה קטן‪ :‬הפתיחה של הקסילופון היא‬
‫פלינדרום‪ :‬הקצב זהה אן קוראים אותו משמאל לימין או מימין לשמאל‪ .‬קנה מידה גדול‪ :‬מבנה היצירה הוא‪ :‬פרולוג‬
‫‪ ABCDCBA‬אפילוג‪ ,‬עוד פלינדרום‪ .‬באמצע המבנה הזה‪ :‬ארבע תיבות שהזוג השני מתוכן הוא היפוך של הזוג הראשון‪.‬‬

‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק מיתרים‪ ,‬כלי הקשה‪ ,‬צ'לסטה‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו ‪-‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה היצירה משלבת סגנונות שונים‪:‬‬

‫חטיבת ה‪ :A-‬סגנון פרלנדו רובאטו המזוהה עם שירי עם קרואטים‪-‬סרביים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫חטיבת ה‪ :C+B-‬טכניקה עממית נוספת‪ :‬מנגינה באוקטבות מול פדאלים וליווי של כלי פריטה‪ ,‬טקסטורה שניתן‬ ‫‪-‬‬
‫לשמוע אצל תזמורות ריקודים בולגריות‪ .‬עם מקצב הריקוד הבולגרי ‪.2+3+3‬‬
‫חטיבת ה‪ : C-‬דוגמה ל״מוסיקת הלילה של בארטוק‪ .‬סולמות פנטטוניים לא קשורים אחד לשני מתנגשים‬ ‫‪-‬‬
‫בפיגורציות של הצ׳לסטה והפסנתר‪.‬‬
‫חטיבת ה‪ ,D-‬האמצע הפלינדרומי של היצירה‪ ,‬כוללת גם היא פדאלים מול מנגינה באוקטבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט ‪-‬‬
 ‫שם המלחין א‪ .‬שנברג‬
‫שם היצירה והז'אנר פיירו הסהרורי‪ ,‬מלודרמה‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם ‪ – 8 .a‬לילה ‪ - 13 .b‬עריפת ראש‬

‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') מודרני‪ ,‬א טונאלי‪.‬‬

‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪.20‬‬
‫נסיבות ההלחנה השם המלא של היצירה הוא ‪3‬כפול ‪ 7‬פואמות מתוך 'פיירו הסהרורי' של אלבר ז'ירו‪ ,‬הושלמה בשנת ‪.1912‬‬
‫סיכום קצר על המלחין ארנולד שנברג (‪ )1874-1951‬היה מלחין‪ ,‬תיאורטיקן וצייר אוסטרי‪ .‬ידוע במיוחד במוסיקה האטונאלית‬
‫והדודקפונית שלו‪ .‬אחד ממלחיני ״האסכולה הווינאית השנייה‪ ,‬יחד עם תלמידיו אלבן ברג ואנטון ווברן‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה‬
‫‪ -8‬לילה‪ .‬שנברג מגדיר את הפרק כפסקליה‪ ,‬אבל הוא בלתי שגרתי בכך שהמוטיב החוזר מופיע בגבהים שונים‪ ,‬בכלים שונים‬
‫ובקצבים שונים לאורך הקטע‪.‬‬

‫‪ -13‬עריפת ראש‪ .‬נשמע כמו אימפרוביזציה ללא כללים‪ ,‬חסר עמוד שדרה תמטי והמוסיקה כפופה רק למסר של הטקסט‪.‬‬
‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק זמרת‪-‬שחקנית‪ ,‬חליל‪ ,‬קלרינט‪ ,‬כינור‪ ,‬צ'ילו ופסנתר‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו‬
‫‪ -8‬לילה‪ .‬פיירו רואה עטלפים שחורים שמסתירים את השמש ומאפילים את העולם‪.‬‬
‫‪ -13‬עריפת ראש‪ .‬פיירו מדמיין שראשו נערף על ידי קרן של אור ירח כעונש על פשעיו‪.‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫שימוש בשירה מדוקלמת (‪ :)Sprechgesang‬דיבור השואף לגובה הצליל הכתוב עם מקצב מוגדר מראש‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מכיוון ששנברג לא יכול להשתמש בטונאליות על מנת ליצור אחידות מבנית‪ ,‬חלק מהקטעים משתמשים בכלים‬ ‫‪-‬‬
‫מבניים כמו קאנון כדי ליצור מבנה אחיד‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט‬
‫‪ -13‬עריפת ראש‪.‬‬
‫בחמש התיבות הראשונות‪-‬ריצה של תווים יורדים בקלרינט ובוויילה‪ ,‬חלקית בסולם טונים שלמים‪ ,‬מדמה את‬ ‫‪-‬‬
‫הנפת החרב‪.‬‬
‫האקורדים המוגדלים בפסנתר מדמים את ברכיו הנוקשות של פיירו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫שם המלחין מסיין‪.‬‬
‫שם היצירה והז'אנר "רביעייה לסוף הזמנים"‪.‬‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם פרק ‪" :1‬ליטורגיקת קריסטל"‪.‬‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') מודרני‪ ,‬א טונאלי‪.‬‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪.20‬‬
‫נסיבות ההלחנה מסיין היה אסיר במלחמת העולם השנייה‪ ,‬והיצירה נכתבה לביצוע שלו עם נגנים שפגש בכלא‪ .‬הרביעייה נוגנה‬
‫לראשונה מול קהל של אסירים וסוהרים‪.‬‬

‫סיכום קצר על המלחין מסיין (‪ )1908-1992‬היה מלחין‪ ,‬נגן עוגב ומורה צרפתי‪ .‬פיתח טכניקות של דביוסי וסטרווינסקי ויצר‬
‫פוסט טונאלית ומורכבת ריתמית‪ .‬היה קתולי אדוק וכתב יצירות רבות על נושאים דתיים‪ .‬לימד בין היתר את בולז ושטוקהאוזן‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה הקוורטט חוקר מימד הזמן‪ :‬זה המדוד והסופי וזה האינסופי‪.‬‬
‫מסיין תיאר את הפרק כ"שקט ההרמוני של גן עדן"‪ .‬ליצירה יש מפעם אבל אין מקצב‪.‬‬

‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק פסנתר‪ ,‬כינור‪ ,‬צ'ילו וקלרינט‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו ‪-‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫‪ -‬שימוש ב"פדל ריתמי"‪ :‬תבנית ריתמית ארוכה חוזרת המושפעת מהמסורת ההודית של מוסיקת ה"ראגא" וגם‬
‫מהסגנון האיזוריתמי של המאה ה‪ .14-‬רעיון דומה לרעיון הטלאה והקולור הימי ביניימי‪ .‬אלמנטים אלה יוצרים‬
‫אוסטנאטו מלודי‪ -‬הרמוני שמחזק את תחושת הזמן אינסופי‪.‬‬
‫‪ -‬נסיון לחקות ציוצי ציפורים בקלרינט ובחליל‪.‬‬
‫‪ -‬שימוש ב״מקצבים שאינם ניתנים להיפוך״‪ :‬בעצם פלינדרומים ריתמיים‪ .‬קורה בתפקיד הצ׳לו‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט ‪-‬‬
 ‫שם המלחין קופרן‪.‬‬
‫שם היצירה והז'אנר הסט ה‪.25-‬‬
‫פרק ביצירה‪ :‬מספר או שם‬
‫‪ La Visionaire .a‬החולם‬
‫‪ La Mysterieuse .b‬המסתורי‬
‫‪ La Monflabert .c‬סוחר היין של המלך‬
‫‪ La Muse victorieuse .d‬מוזת הניצחון‬
‫‪ Les Ombres errantes .e‬הצללים המשוטטים‬
‫סגנון (בארוק‪ ,‬קלאסי‪ ,‬וכו') בארוק‬
‫תקופה (מאות היסטוריות) מאה ‪.18‬‬
‫נסיבות ההלחנה היצירה מורכבת מקטעים שנועדו לנגינת חובבים‪ .‬פורסמה בשנת ‪.1730‬‬
‫סיכום קצר על המלחין קופרן‪ ,‬מלחין ונגן עוגב צרפתי מתקופת הבארוק (תחילת המאה ה‪ .)18-‬עבד בין היתר בחצר של לואי ה‪14‬‬
‫וה‪ .15‬ניסה ליצור שילוב בין הסגנון האיטלקי לצרפתי‪ .‬ספרו על נגינת צ׳מבלו הוא מקור חשוב להבנת מסורת הביצוע של הבארוק‬
‫הצרפתי‪.‬‬
‫ז’אנר וייחודה של היצירה במסגרת הז'אנר‪ /‬השפעות על כתיבתה רוב הקטעים מבוססים על ריקודים בצורה בינארית‪.‬‬
‫ה"סטים" הם אוספים של קטעים בצורות ריקוד שונות‪ ,‬בדומה לסוויטות שכתבו מלחינים גרמניים‪ ,‬אבל ללא סדר קבוע של‬
‫הריקודים‪ .‬קופרן פרסם ‪" 27‬סטים"‪ ,‬וזה מספר ‪.25‬‬

‫הרכב כלי‪ /‬קולי מדויק צ'מבלו‪.‬‬

‫ביצירות ווקאליות‪ :‬תוכן הטקסט ומשמעותו ‪-‬‬
‫אלמנטים צורניים‪ ,‬מרקמים‪ ,‬ריתמים‪ ,‬וכו'‪ ,‬בולטים ביצירה‬
‫סגנון כתיבה מקלדתי ‪ -‬טרילים וקישוטים‬ ‫‪-‬‬
‫החולם‪ :‬אוברטורה צרפתית בעלת מוטיביים פוגליים‪ .‬אלמנטים של פתיחה צרפתית‪ -‬חלק איטי בעל מקצבים‬ ‫‪-‬‬
‫מנוקדים ולאחריו חלק מהיר‪ .‬החלק האיטי עושה מודולציה לסולם הדומיננטה ואז לדומיננטה המינורית‪ .‬החצי‬
‫המהיר מתחיל במרקם חיקויי ואז עובר לאלמנד עם אזכורים לחלק האיטי‪.‬‬
‫המסתורי‪ :‬אלמנד איטי מז'ורי בארבעה רבעים‪ ,‬תנועה מתמדת בחלקי ‪ .16‬מבנה בינארי‪ .‬מעבר לסולם‬ ‫‪-‬‬
‫הדומיננטה באמצעות נקודת עוגב על רה המחקה חמת חלילים‪ .‬החלק השני מגיע למי ולה מינור‪ ,‬וחוזר‬
‫לדומיננטה באמצעות ירידה כרומטית מלה לרה בבאס המלווה הרמוניות מתוחות שאולי נתנו לקטע את שמו‪.‬‬
‫מונפלמברט (כנראה על שם אשתו של סוחר היין של המלך)‪ :‬ג'יג ב‪ 6‬שמיניות במינור‪ .‬כנראה הייתה אהובה על‬ ‫‪-‬‬
‫זו שעל שמה קרואה היצירה‪ .‬בנויה כולה מפראזות של ארבע תיבות‪.‬‬
‫מוזת הניצחון‪ :‬ריקוד מהיר ב‪ .8\3‬מציג מהלך אפייני לקופרן ומאוחר יותר לסקרלאטי‪ 11 :‬התיבות האחרונות‬ ‫‪-‬‬
‫של החצי הראשון סוגרות גם את החצי השני‪ ,‬כשבחצי הראשון הפראזה הולכת לדומיננטה ובשנייה מהדומיננטה‬
‫לטוניקה‪.‬‬
‫הצללים המשוטטים‪ :‬היצירה משלבת רגשנות מאופקת עם הגיון הרמוני ומלודי‪-‬אלגנטיות סנטימנטלית‪ .‬הקו‬ ‫‪-‬‬
‫האמצעי הוא מעין "צל" של הקול העליון‪ ,‬שיוצר שרשראות של שוהים שלפעמים נפתרים כלפי מעלה‪.‬‬
‫ביצירות ווקאליות‪ :‬אופן הטיפול בטקסט ‪-‬‬