‫טבלת מושגים משותפים לתיאוריות השונות‬
‫תיאוריות הומניסטיות‬ ‫תיאוריות אקזיסטנציאליות‬
‫רוג'רס ‪ -‬אי‪-‬התאמה בין מושג העצמי לחוויה‬
‫האורגניזמית (מודע‪+‬לא מודע)‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬צרכי‬
‫מימוש העצמי מאיימים על מושג העצמי ובכך מעוררים‬
‫חרדה‪.‬‬
‫רוג'רס –סיפוק נותר כאשר אדם מעריך חוויה‬
‫אורגניזמית בצורה חיובית‪.‬‬
‫סיפוק נוצר כאשר אדם משביע את רצונם של אנשים‬
‫אחרים ( הצורך בהערכה חיובית)‪.‬‬
‫מאסלו – סיפוק הצרכים בפירמידת בצרכים של מאסלו‪.‬‬
‫במניעי החסך הסיפוק נשאב מהסביבה החיצונית‬
‫ובמניעי גדילה הסיפוק נשאב ממקורות פנימיים‪ .‬סיפוק‬
‫צרכים בשלב מוקדם בפירמידה‪ ,‬תנאי למעבר לשלב גבוה‬
‫יותר‪.‬‬
‫תיאוריות ביהביוריסטיות ‪-‬‬ ‫תיאוריות דינמיות‬ ‫מושג‬
‫קוגניטיביות‬
‫האדם מתחמק מהתמודדות עם חרדת הקיום‬ ‫פרויד ‪ -‬קונפליקט שלא נפתר באחד משלבי ההתפתחות‬ ‫אדם‬
‫ע"י הדחקת החרדה‪.‬‬ ‫הפסיכוסקסואלים מוביל לקיבעון בבגרות – נוירוטיות‪:‬‬ ‫נוירוטי‬
‫‪ ‬אוראלי – חוסר בהגנה וביטחון‪.‬‬
‫‪ ‬אנאלי – דרישות מוגזמות לשליטה על הדחפים או דרישות‬
‫מוקדמות מדי להתפתחותו של הילד עשויות להניב ‪2‬‬
‫התנהגויות‪:‬‬
‫‪ .1‬עצירה – החזקת הצואה בקיבה‪ ,‬עצירות‪ .‬בבגרות תתאפיין‬
‫בקמצנות ובעקשנות‪.‬‬
‫‪ .2‬התפרצות – עשית הצרכים מיד בזמן ובמקומות לא‬
‫מתאימים‪ .‬בגרות תתאפיין באימפולסיביות‪ ,‬נטייה להסתכן‪,‬‬
‫חוסר רסן והתקפות זעם‪.‬‬
‫‪ ‬פאלי – בני אדם שלא פתרו את הקונפליקט סובלים‬
‫מקיבעון ברגשות האהבה כלפי המין האחר ומתקשים‬
‫להסתגל לדרישות שהחברה מציבה בפניהם‪.‬‬
‫אדלר – תסביך נחיתות ‪ -‬השגת עליונות על חשבון יחסים‬
‫חברתיים‪.‬‬
‫דולרד ומילר – סיפוק מתקיים ע"י צורך‬ ‫פרויד ‪ -‬דחפים אינסטנקטיביים מהסתמי דוחפים לסיפוק‬ ‫סיפוק‬
‫ביולוגי שנדחף החוצה ומסופק (גישת‬ ‫מיידי נמצאים בשלבי ההתפתחות הפסיכו‪-‬סקסואלית‪:‬‬
‫הפחתת דחף)‪.‬‬ ‫‪ ‬אוראלי – סיפוק של בליעה ויריקה של אוכל‪.‬‬
‫בתהליך החיברות לילד יש קונפליקט בין‬
‫סיפוק צרכיו הביולוגים לבין הפחד‬ ‫‪ ‬אנאלי – אזור ההפרשות ובהפרשות עצמן‪.‬‬
‫להיענש ע"י הוריו‪.‬‬ ‫‪ ‬פאלי – משחק עם איברי המין‪ ,‬אוננות‪.‬‬
‫בנדורה – מי שמצליח להגשים את‬ ‫היינץ הרטמן – סיפוק האני (חיובי)‪.‬‬
‫מטרותיו חש סיפוק (וויסות עצמי)‪.‬‬ ‫רוברט וויט – סיפוק נובע מתחושה של יעילות (חיובי)‪.‬‬
‫אריקסון – סיפוק צרכים ב ‪ 8-‬שלבי ההתפתחות‪ .‬כל שלב צריך‬
‫להיות מסופק דיו כדי לעבור לשלב הבא מוכן יותר בתפקוד‬
‫ובהיקף‪.‬‬
‫סאליבן – האם מספקת את צרכי התינוק מאופן מלא (הפטמה‬
‫הטובה והמספקת) יוצרת אצל התינוק פרסוניפיקציה של‬
‫האם‪ .‬התינוק מייחס את תכונותיה החיוביות כאילו היו שלו‪.‬‬
‫מלאני קליין – יחסי אובייקט נחווים בצורה שהאם מספקת‬
‫או מעכבת את צרכי התינוק‪ .‬בשלב מאוחר יותר הילד מקבל‬
‫סיפוק מדמות שאינו אימא הוא בחפץ מעבר‪.‬‬
‫דולרד ומילר‪ :‬אם חוויות ההזנה נעימות‬ ‫פרויד – יש לה תפקיד חשוב בשלבי ההתפתחות הפסיכו‬ ‫דמות‬
‫לתינוק ומספקות את צרכיו‪ ,‬הוא לומד‬ ‫סקסואליים‪:‬‬ ‫האם‬
‫לקשרם לנוכחות האם שהופכת לחיזוק‬ ‫‪ ‬אוראלי – התינוק תלוי בצורה מוחלטת באם שתספק את‬
‫משני או למטרה בפני עצמה‪.‬‬ ‫כל צרכיו‪ .‬והיא צריכה לספק לו ביטחון‪.‬‬
‫‪ ‬פאלי ‪ -‬מתגבשת ההכרה של נחיצותה וחשיבותה של הדמות‬
‫העיקרית בחיי הילד וכתוצאה מכך מתפתחת אהבה עזה‬
‫הבאה לידי ביטוי בפנטזיות ארוטיות על כיבוש הדמות‬
‫(תסביך אדיפוס)‪.‬‬
‫אדלר – מיקומו של הילד במשפחה‪:‬‬
‫‪ ‬ילד בכור – הילד מקבל את מרב תשובת הלב מהאם‪.‬‬
‫‪ ‬ילד שני – האם מחלקת את תשומת הלב לשני האחים‪.‬‬
‫מרגרט מאהלר ‪ -‬התפתחות ישות בריאה‪ ,‬המסתגלת‬
‫והשולטת בעולמה מותנית בנוכחות אימהית‪ ,‬המאפשרת‬
‫פרידה הדרגתית שבו האני נעשה עצמאי יותר ויותר‪.‬‬
‫שאיפותיו המולדות של התינוק לאינדיווידואלי ייחודי זוכות‬
‫לעידוד מצד דמות האם‪ .‬תפקידה של האם לאפשר לילד‬
‫לחתור להיפרדות‪ ,‬לישות אוטונומית המסוגלת לשאת את‬

‫רוג'רס – האדם מרגיש חופשי לחיות את חייו כרצונו‬
‫ותופס כל מה שקורה לו כתלוי בו בלבד ואינו מטיל את‬
‫האחריות לרגשותיו‪ ,‬לפעולותיו ולתוצאותיהן על‬
‫הסביבה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬יש לו תחושה של עוצמה פנימית‬
‫ואפשרות בחירה שכן הוא רואה אפשרויות והזדמנויות‬
‫רבות שהוא רשאי לבחור מהן‪.‬‬
‫כל דרך חיים שיחפוץ בה‪ .‬כל האפשרויות פתוחות‬
‫הבדידות הנובעת מריחוק האם‪.‬‬
‫אריקסון –ב – ‪ 8‬תקופות ההתפתחות ע"פ אריקסון‪:‬‬
‫‪ ‬השלב הראשון אוראלי‪-‬סנסורי ‪ -‬אמון בסיסי (חשדנות‬
‫בסיסית)‪ .‬האם מושא ההתייחסות העיקרי של התינוק‪.‬‬
‫כאשר האם נענית לצורכי התינוק באופן אמין ואוהב‪.‬‬
‫האמון משרה בתינוק תחושת ביטחון באם‪ ,‬בעצמו ובסביבה‬
‫וכפועל יוצא‪ ,‬הוא רוכש את היכולת להתמודד עם העולם‪.‬‬
‫‪ ‬גניטאלי – לוקומוטורי ‪ -‬אשמה – נוצרת כשהילד מתחיל‬
‫להבין שהוא אינו מושא האהבה היחיד אצל האם וישנו גם‬
‫האב ולכן הוא מתחרה עם האב על תשומת הלב העלולה‬
‫לגרום לעוינות כלפי האם‪.‬‬
‫סאליבן – ‪ 4‬פרסוניפיקציות של האם‪ .‬ייצוג פנימי חיובי או‬
‫שלילי של דמות האם הנוצר אצל התינוק‪:‬‬
‫‪ ‬הפטמה הטובה והמספקת‪.‬‬
‫‪ ‬הפטמה הטובה אך הלא מספקת‪.‬‬
‫‪ ‬הפטמה הלא נכונה‪.‬‬
‫‪ ‬הפטמה הרעה‪.‬‬
‫מלאני קליין – הפנמה של האם ע"י הפרדה בין אובייקט טוב‬
‫לאובייקט רע (השד האידיאלי‪ ,‬השד הרודף) וקנאה באובייקט‪.‬‬
‫ווניקוט ‪ -‬אם טובה דייה מספקת סביבה טובה להתפתחות‬
‫אינטלקטואלית של התינוק ולמעבר תקין מתלות מוחלטת‬
‫לתלות חלקית ולעצמאות ע"י "כישלונות" וחפץ מעבר‪.‬‬
‫כללי ‪ -‬האדם פעיל בעיצוב גורלו‪ .‬האדם חופשי‪,‬‬ ‫אדלר ‪ -‬חייו של האדם שואפים לשלמות‪ ,‬להצלחה ולעליונות‬ ‫חופש‬
‫פעיל ויוצר ומגשים את עצמו‪.‬‬ ‫המעניקות לו חירות ומשחררות אותו מתחושת חוסר יכולת‬ ‫בחירה‬
‫היידגר ‪ -‬חופש ואחריות נכפים על האדם‪ .‬כדי‬ ‫והנחיתות הטבועות בו‪ .‬השלמות והשחרור מוגשמים‬
‫להתמודד עם התחושה הזו‪ ,‬הוא מציב לעצמו‬ ‫באמצעות האינטראקציות החברתיות‪ ,‬שכן האדם הוא יצור‬
‫מטרות וחותר להשגתן – אותנטיות‪( .‬מנגנון הגנה‬ ‫חברותי מטבעו‪.‬‬
‫– מפלט מהבדידות ‪ /‬מפלט מהחופש‪.‬‬ ‫פרום ‪ -‬שהאדם אינו חופשי באמת‪ ,‬אלא נתון למוסכות‬
‫קונפורמיות)‪.‬‬ ‫ונורמות חברתיות‪ ,‬כלכליות והפוליטיות המכתיבות את‬
‫רולו מיי‪ -‬הוא יצור חופשי שיכול לבחור לעצמו‬ ‫התנהגותו‪ .‬האדם אינו מסוגל ליהנות מחירותו ומבצע "מנוס‬
‫מהחופש ומאחריות" ע"י ‪ 3‬מנגנוני הגנה – סמכותנות‪,‬‬
‫והחובה של האדם לגלותן מוטלת עליו בלבד‪.‬‬ ‫תוקפנות ממאירה‪ ,‬קונפורמיות של אוטומט‪.‬‬

‫יאלום – ישנו מתח בין הגורל שנקבע מראש‬

‫לחופש הבחירה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬האדם ראשי לברוא‬
‫את עולמו ויש לו אפשרויות רבות‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫החופש מאיים עליו מכיוון שטמונה בו אחריות‬
‫רבה‪ .‬ההגנה העיקרית מחופש היא כפייתיות‪.‬‬
‫דולרד ומילר ‪ -‬תוקפות נגרמת מתגובה‬
‫שתוסכלה‪ .‬מידת התוקפנות תלויה ב‪3-‬‬
‫גורמים‪:‬‬
‫‪ .1‬עוצמת הרצון לבצע תגובה שתוסכלה‪.‬‬
‫‪ .2‬עוצמת תסכול התגובה‪.‬‬
‫‪ .3‬מספר הפעמים שבהם תוסכלה‬
‫התגובה‪.‬‬
‫התקה –‬
‫‪ ‬התוקפנות תבוטא כלפי גירוי דומה ע"י‬
‫פרויד –תוקפנות היא ביטוי של אינסטינקט המוות‪ .‬הדחף‬ ‫תוקפנות‬
‫לתוקפנות כלפי האחר ולהרס עצמי‪ ,‬הוא ביטוי למשאלת‬
‫המוות‪ .‬אך מאחר והאינסטינקטים של החיים אינם מאפשרים‬
‫הרס עצמי‪ ,‬התוקפנות מופנית הסביבה‪.‬‬
‫הורניי – תוקפנות‪ ,‬אחד ממפייני החרדה הבסיסית – צרכים‬
‫של תנועה נגד בני האדם‪:‬‬
‫‪ ‬הצורך בכוח ובשליטה על בני‪-‬אדם אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬הצורך לנצל אחרים ולהפיק מהם תועלת‪.‬‬
‫‪ ‬הצורך בהכרה וביוקרה חברתית‪.‬‬
 ‫הכללה‪ ,‬מנגנון למידה של התקה‪.‬‬ ‫פרום – בריחה מחופש מובילה לתוקפנות ממאירה ‪ -‬האדם‬
‫האדם לומד להגיב בצורה זהה לגירוי‬ ‫חש איום מהסביבה ונוקט עמדה תוקפנית כלפיה‪ .‬לעיתים‬
‫שדומה לגירוי המקורי‪ .‬ככל שהגירוי‬ ‫האדם אינו יכול לבטא חיצונית את התחושה הזו ולכן מבטא‬
‫החדש דומה לגירוי המקורי‪ ,‬כך‬ ‫את התוקפנות כלפי עצמו‪.‬‬
‫תתעצם התגובה כלפי הגירוי המוכלל‪.‬‬
‫‪ ‬המעבר מהגירוי המקורי לגירוי‬
‫המוכלל מעודד תוקפנות כלפי הגירוי‬
‫המוכלל – שכן‪ ,‬תחושת הכעס המלווה‬
‫לתגובה מופחתת מעט‪ ,‬אך גם הפחד‬
‫מהעונש יפחת דרמטית‪.‬‬
‫‪ ‬אם הדמיון יקטן בין שני הגירויים‪,‬‬
‫המקורי והמוכלל ‪ ,‬עוצמת התגובה‬
‫עלולה להתהפך – התוקפנות כלפי‬
‫האובייקט המקורי תיעלם לחלוטין עם‬
‫תחושה של פחד גדול מעונש שיעכב‬
‫אותו מלפעול‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬התוקפנות‬
‫כלפי האובייקט המוכלל תגבר ללא‬
‫הפחד מהעונש‪.‬‬
‫תוקפנות מותקת מופעלת ‪ -‬התוקפנות‬
‫קטנה בהרבה לסיטואציה אחרת‬
‫ומאוחרת יותר‪.‬‬
‫‪ 3‬מרכיבים המשפיעים על עצמת‬
‫התוקפנות המותקת מופעלת‪:‬‬
‫‪ .1‬מאפייני הגירוי המקורי‪.‬‬
‫‪ .2‬תוקפנות מותקת מבוססת על רומי‬
‫נציות‪.‬‬
‫‪ .3‬מאפייני הגירוי המפעיל והמצב בו‬
‫מופעלת התוקפנות‪.‬‬
‫קלי – תוקפנות מתרחשת כאשר‬
‫התנהגותו של האדם כופה את המבנים‬
‫האישיים שלו על המציאות‪ .‬אם האדם‬
‫חש חרדה עליו לסלק את האיום והפתרון‬
‫לכך‪ ,‬הוא שינוי המציאות בפועל‪.‬‬
‫מאסלו – פירמידת מדרג הצרכים‪:‬‬ ‫פרויד – אינסטינקטים נפשיים מבוטאים כצרכים גופניים‪:‬‬ ‫צרכים‬
‫‪ -‬צרכים פיזיולוגים‪.‬‬ ‫אינסטינקט החיים ואינסטינקט המוות‪.‬‬
‫‪ -‬צרכי ביטחון‪.‬‬ ‫אנה פרויד – דחיית צרכים בתקופת ההתבגרות כמנגנון הגנה‪.‬‬
‫‪ -‬צרכי שייכות ואהבה‪.‬‬ ‫הורניי ‪ -‬מתוך יחסים פתוגניים במשפחה‪ ,‬האדם מפתח‬
‫‪ -‬צרכי הערכה‪.‬‬ ‫צרכים נוירוטיים המתבטאים בצרכים קשיחים ובלתי‬
‫‪ -‬צרכי הגשמה עצמית‪.‬‬ ‫מובחנים שמטרתם לאפשר הישרדות בעולם שנתפס כמאיים‬
‫סיפוק צרכים משלב נמוך של המדרג הצרכים הוא תנאי‬ ‫ואדיש‪.‬‬
‫להופעתם של צרכים משלב גבוה יותר‪.‬‬ ‫הצרכים הנוירוטיים דומים לצרכים הנורמאליים אך נבדלים‬
‫היעדר סיפוק הצרכים או מערכת צרכים מעוותת גורמת‬ ‫מהם ב‪ 4-‬מובנים‪:‬‬
‫לפתולוגיה‪.‬‬ ‫‪ ‬בעלי עוצמה רבה‪.‬‬
‫רוג'רס‪ -‬צורך בהערכה חיובית‪ ,‬צורך בהערכה חיובית‬
‫עצמית‪ .‬צורך בהגשמה עצמית‪.‬‬ ‫‪ ‬מיושמים ללא הבחנה על החברה שהאדם פגש בחייו‪.‬‬
‫‪ ‬מתעלמים מהמציאות‪.‬‬
‫‪ ‬מעוררי חרדה קיצונית אם אינם מסופקים‪.‬‬
‫‪ 11‬צרכים נוירוטיים‪:‬‬
‫‪-‬הצורך לזכות בחיבה וקבלה‪.‬‬
‫‪-‬הצורך בשותף שידאג לאדם‪.‬‬
‫‪-‬הצורך בהגבלת החיים ורוחב הפעולה של האדם‪.‬‬
‫‪-‬הצורך בכוח ובשליטה על בני‪-‬אדם אחרים‪.‬‬
‫‪-‬הצורך לנצל אחרים ולהפיק מהם תועלת‪.‬‬
‫‪-‬הצורך בהכרה וביוקרה חברתית‪.‬‬
‫‪-‬הצורך בהערצה עצמית‪.‬‬
‫‪-‬הצורך בהישגים אישיים‪.‬‬
‫‪-‬הצורך בסיפוק עצמי ובאי‪-‬תלות‪.‬‬
‫‪-‬הצורך בתחושת שלמות וחסינות מפני פגיעה‪.‬‬

‫רוג'רס ‪ -‬הסביבה מעצבת את חווית העצמי דרך יחסי‬
‫גומלין ביניהם‪ .‬לפיכך העצמי של הילד לא רק מושפע‬
‫מהחוויה האורגניזמית אלא גם מציפיות החברה‪.‬‬
‫היידגר ‪ -‬קרקע הקיום ‪ -‬כינוי של בינסוונגר על‬
‫העולם שהאדם מושלך אליו הוא מסגרת נתונה‬
‫וספציפית שהאדם לא בחר‪ ,‬אך בתחום הזה יש‬
‫פרום – בעיות אנושיות נגרמות כאשר צרכים נפשיים‬
‫מתנגשים עם צרכי החברה‪.‬‬
‫צרכים קיומיים‪:‬‬
‫‪ ‬דחפים ביולוגים‪.‬‬
‫‪ ‬דחפים שאינם ביולוגיים‪:‬‬
‫‪ -‬הצורך בשייכות ואיחוד‪.‬‬
‫‪ -‬הצורך בהתעלות ובתחושת השפעה‬
‫‪ -‬הצורך בשורשיות‬
‫‪ -‬הצורך בתחושת זהות‬
‫‪ -‬הצורך במסגרת התייחסות ובאובייקט המסירות‬
‫‪ -‬הצורך בריגוש ובגרייה‬
‫אריקסון ‪ -‬ייחודיות‪ ,‬שלמות וסינתזה‪ ,‬שייכות חברתית‪.‬‬
‫שליטה במציאות‪ .‬הגשמת צרכים באמצעות השגת מעלה‬
‫בשלבי התפתחות‪.‬‬
‫דולרד ומילר – הדחקה היא אחת‬ ‫פרויד – הדחקה‪ ,‬אחד ממנגנוני ההגנה‪ .‬סילוקם של דחפים‬ ‫הדחקה‬
‫הדרכים להימנע מגירויים לא נעימים‬ ‫ומחשבות מן המודע ללא מודע‪ .‬הדחפים ממשיכים להתקיים‬
‫ולברוח מהם‪ .‬הפחתת הגירוי הלא נעים‬ ‫ונדרשת השקעת אנרגיה להשאירם בלא מודע‪.‬‬
‫מחזקת את תגובת ההימנעות וכך היא‬ ‫יונג – הלא מודע האישי – תוכן נסתר מהמודע או שנשכח‬
‫נלמדת‪.‬‬ ‫מהמודע‪ .‬התוכן כולל דחפים ומחשבות הכוללים מבנים‬
‫קונפליקטים שאינם נפתרים בצורה‬ ‫מהעבר והעתיד שהורחקו מהמודע ביודעין בדרך של הדחקה‬
‫טובה הם יובילו לפיתוח חרדה והדחקה‬ ‫משום שאיימו על האני‪.‬‬
‫של הדחפים‪.‬‬ ‫סאליבן – פרסוניפיקציה של "האני רע" נגרמת מהדחקה של‬
‫הקונפליקט בין דחף ההתקרבות לדחף‬ ‫מתח וחרדה רבים‪.‬‬
‫ההימנעות עלול לעורר חרדה שיביא‬
‫בסופו של דבר להדחקה שיתבטא‬
‫בסימפטום נוירוטי‪.‬‬
‫רולו מיי ‪ -‬העולם עם (הזולת) – יחסיו של האדם‬ ‫סקינר ‪ -‬סביבה שאינה מעניקה חיזוקים‬ ‫פרויד ‪ -‬לאני ‪ 2‬תפקידים הנוגעים לסביבה החיצונית‪:‬‬ ‫סביבה ‪/‬‬
‫עם הסביבה החיצונית האנושית‪ .‬יחסים אלה‬ ‫חיוביים על התנהגויות התורמות‬ ‫א‪ .‬תפיסה – משתמש במערכת התפיסתית כדי להיות מודע‬ ‫חברה‬
‫תלויים במידת רצונו של האדם להיות מעורב‬ ‫להסתגלות‪ ,‬ההתנהגויות "הטובות"‬ ‫לגירויים סביבתיים והיכן הם נמצאים כדי להימנע‬
‫בעולם ובמערכות יחסים‪.‬‬ ‫ייכחדו ממאגר ההתנהגויות‪.‬‬ ‫מגירויים חזקים במיוחד‪.‬‬
‫האדם נשלט ע"י הסביבה באמצעות‬ ‫ב‪ .‬למידת הסביבה החיצונית ושינוייה כדי לאפשר הישרדות‬
‫חיזוקים‪.‬‬ ‫של האורגניזם‪.‬‬
‫בנדורה –‬ ‫אחד ממנגנוני ההגנה ‪ -‬הפנמה ‪ /‬הזדהות – האני מפנים עמדות‬
‫‪ ‬דטרמיניזם הדדי‪.‬‬ ‫ורגשות המגיעים מהסביבה החיצונית ומייחס אותם לעצמו‪.‬‬
‫הפנמה והזדהות הם גם חלק מתהליך רכישת הכישורים‬
‫לו אפשרויות אינסופיות‪.‬‬ ‫‪ ‬דטרמיניזם משולש‪.‬‬ ‫להתמודדות בריאה עם הסביבה‪.‬‬
‫‪ ‬למידה ע"י צפייה‬
‫יונג – יעד ההשקעה של אנרגית הלבידו מתרכזת בסביבה‬
‫החיצונית (מוחצנות) ובסביבה הפנימית (מופנמות)‪.‬‬
‫היינץ הרטמן – האני הבסיסי משוחרר מקונפליקטים‬
‫וכתוצאה מכך מאפשר לו להתמודד עם הסביבה‪.‬‬
‫רוברט וויט ‪ -‬לאדם יש רצון לחקור את הסביבה‪ ,‬לשלוט בה‬
‫ולהסתגל אליה‪ .‬ישנה תחושה של סיפוק לאחר שפעילות‬
‫מסוימת השפיעה על הסביבה‪ .‬ההסתגלות לסביבה תורמת‬
‫לכך שניתן לצפות לאירועים ולדחות סיפוקים‪.‬‬
‫אריקסון ‪ -‬הסביבה מאפשרת את הגשמת הפוטנציאל הגנטי‪.‬‬
‫גירויים שונים שהסביבה צריכה לספק כדי שהאדם יתפתח‬
‫פיזית ונפשית בצורה תקינה בכל ‪ 8‬שלבי ההתפתחות‪.‬‬
‫וויניקוט ‪ -‬סביבה אוהדת ‪ /‬תומכת – סביבה המספקת לתינוק‬
‫את כל הדרוש שלו באופן סביר מבחינה פיזית ונפשית‬
‫ומאפשרת גיבוש של "האני" ולמודעות של "אני קיים" אצל‬
‫התינוק‪.‬‬
‫סאליבן ‪ -‬האישיות מוגדרת ע"י הצורך באחרים – האישיות‬
‫ניתנת להבנה רק על רקע היחסים המתמידים וחוזרים הבין‪-‬‬
‫אישיים של האדם‪.‬‬
 ‫רוג'רס – חרדה נגרמת כאשר האדם אינו מודע‬
‫לחוויותיו המאיימות על העצמי ולכן נחוות תחושות‬
‫מעורפלות של אי‪-‬נוחות כללית‪ ,‬ערעור וחוסר שליטה‬
‫המעוררות באדם חרדה‪ .‬תחושות אלה הן מעין תמרור‬
‫אזהרה המתריע על קיומן של חוויות העלולות לאיים על‬
‫העצמי ולערער אותו אם יעלו למודעות‪ .‬אם החרדה‬
‫נמשכת היא מפעילה ‪ 2‬מנגנוני הגנה‪:‬‬
‫‪ .1‬עיוות תפיסתי‬
‫‪ .2‬הכחשה‬
‫יאלום – חרדה נוירוטית עלולה לגרום לאדם‬
‫רוג'רס ‪ -‬נטייה להגשמה –הדחפים הפיזיולוגים‬
‫והפסיכולוגים הם ביטויים שונים של מניע בסיסי ומרכזי‬ ‫האדם הוא יצור המונע ע"י דחפים וגם הוא מציב‬
‫לכל התנהגות אנושית‪ 2 .‬מאפיינים‪:‬‬
‫‪ .1‬הנטייה להגשמה היא מולדת‪.‬‬
‫‪ .2‬דחף שמגביר מתח‪.‬‬
‫רוג'רס ‪ -‬מושג עצמי – תפיסת האדם את עצמו היא‬
‫החלק החשוב ביותר ברמה המודעת של החוויה‬
‫האורגניזמית‪ .‬מושג העצמי כולל את התפיסות‪,‬‬
‫התחושות‪ ,‬המחשבות והרגשות של האדם לגבי עצמו‬
‫ויחסיו עם הסביבה‪ .‬העצמי מתחלק ל‪ 4-‬מבנים‪:‬‬
‫‪ .1‬תבנית – דפוס קבוע פחות או יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬מושגי – פרי הגדרתו של האדם עצמו‪.‬‬
‫‪ .3‬מאורגן – התפיסות והערכים קשורים זה לזה בהגיון‬
‫פנימי‪.‬‬
‫‪ .4‬עקבי – קביעות מעבר למקומות‪ ,‬זמנים ומצבים‬
‫משתנים בחיי האדם‪.‬‬
‫העצמי כולל גם את הערך השלילי והחיובי המיוחס לכל‬
‫רולו מיי – חרדת הקיום ‪ /‬אי קיום‪ .‬חרדת קיום‬ ‫דולרד ומילר ‪ -‬הדחקה היא תהליך‬ ‫פרויד – חרדה – מערבולת תמידית שהאישיות נתונה בה‪ .‬היא‬ ‫חרדה‬
‫עלולה להפוך לפתולוגית כאשר חרדה קיומית‬ ‫למידה‪ .‬למנוע מגירוי לא נעים באמצעות‬ ‫מעוררת כדי להיערך לסכנות אפשריות המגיעות מפנים‬
‫הופכת לחרדה נוירוטית ‪ -‬נגרמת מניסיונו של‬ ‫הימנעות ממחשבה עליו מובילה להפחתת‬ ‫האורגניזם ומחוץ לאורגניזם‪ .‬לחרדה יש ערך הסתגלותי רב‬
‫האדם להתחמק מהתמודדות עם חרדת הקיום‬ ‫הדחף ולכן מקבלת חיזוק והופכת‬ ‫ובלעדיה אין לאורגניזם קיום‪.‬‬
‫על‪-‬ידי הדחקתה‪ .‬חרדה מפני החרדה‪.‬‬ ‫להתנהגות נלמדת‪.‬‬ ‫ישנם ‪ 3‬סוגי חרדה המשקפים מקורות שונים לסכנות‪:‬‬
‫אין אפשרות לאדם להתחמק מהחרדה הקיומית‬ ‫בנדורה ‪ -‬חרדה נגרמת בעקבות תחושות‬ ‫‪ .1‬חרדה מציאותית‬
‫ומהאשמה הקיומית‪ ,‬הדרך היחידה להתמודד‬ ‫של חוסר יעילות עצמית בהסתגלות‬ ‫‪ .2‬חרדה נוירוטית‬
‫איתן היא לחיות אותם באומץ‪ ,‬להכיר בסכנות‬ ‫לאירועים תוקפניים‪ .‬חרדה והתנהגות‬ ‫‪ .3‬חרדה מוסרית‬
‫ובסבל ולמרות זאת לחתור קדימה להגשמה‬ ‫מהתגוננות נובעת מציפיות האדם בדבר‬
‫עצמית‪.‬‬ ‫סיכוייו להיפגע‪.‬‬ ‫מלאני קליין ‪ -‬התינוק משליך על השד את הדחפים‬
‫התוקפניים שלו וחושש שייענש מהשד ועל רקע זה מתפתחת‬
‫אצל התינוק חרדת רדיפה‪.‬‬
‫קלי ‪ -‬מתרחשת כאשר האדם נתקל‬ ‫קרן הורניי – חרדה בסיסית מתפתחת בעקבות עוינות בסיסית‬
‫במצב שאין לו מבנה אישי שיאפשר לו‬ ‫ובין רגשות אחרים‪ .‬לחרדה הבסיסית ‪ 3‬מאפיינים‪:‬‬
‫להתמודד עם הסיטואציה ולנבא אותה‬ ‫‪ .1‬חוסר ישע‪.‬‬
‫ביעילות‪ .‬מצב שהאדם נמצא מחוץ‬ ‫‪ .2‬תוקפנות‪.‬‬
‫לתחום הנוחיות שלו‪ .‬הפחתה של‬ ‫‪ .3‬ניתוק‪.‬‬
‫החרדה יכולה להתקיים במידה שיש‬
‫לבטא את ייחודו בצורה מוגזמת ומופרזת‪.‬‬ ‫ארגון גמיש של המבנים האישיים‬ ‫פרבן – חרדה בסיסית הנוצרת בעקבות חוויות שבהם האם‬
‫שיפחית את החרדה במצבים חדשים‪ .‬אך‬ ‫עוזבת את התינוק זמנית וצרכיו אינם מסופקים‪ .‬התסכול‬
‫אם חרדה קיצונית מאתגרת את המערכת‬ ‫והחרדה שבאים ליידי ביטוי מהווים השפעה רבה על אישיות‬
‫של המבנים האישיים‪ ,‬החרדה עלולה‬ ‫המבוגר ועל האופן שהאדם מתייחס לסביבה‪.‬‬
‫לדחוק את המערכת ללא מודע‪.‬‬
‫כללי ‪ -‬האדם שואף למשמעות והגשמה עצמית –‬ ‫דולרד ומילר –‬ ‫פרויד – האדם נשלט ע"י דחפיו‪.‬‬ ‫דחפים‬
‫‪ ‬דחפים ראשונים‪.‬‬ ‫‪ ‬הומיאוסטאזיס – נפש האדם חותרת להגיע לאיזון‪ ,‬יציבות‬
‫לעצמו מטרות כדי להיות "מישהו" בעולם‬ ‫והסתגלות בין הדחפים הלא מודעים‪ ,‬הפנימיים לדחפים‬
‫ולהרגיש שיש טעם לחייו‪.‬‬ ‫‪ ‬דחפים משנים‪.‬‬
‫החיצוניים‪ .‬זה הכוח המניע את הנפש‪.‬‬
‫‪ ‬הדחף מניע את האורגניזם לפעול אך‬
‫אינו מכוון אותו כיצד לפעול‪ .‬כדי‬ ‫‪ ‬בסתמי נמצאים דחפים ורצונות הדוחפים לסיפוק מיידי‬
‫שלאורגניזם יהיה כיוון עליו לקבל‬ ‫שהאני והאני העליון לא תמיד מאפשרים‪.‬‬
‫רמזים‪.‬‬ ‫‪ ‬דחפים שלא סופקו כראוי או סופקו יתר על המידה גורמים‬
‫‪ ‬תהליך החיברות חיוני לוויסות סיפוקם‬ ‫לקיבעון‪.‬‬
‫של הדחפים ע"י‪ :‬עקומת ההתקרבות‬ ‫‪ ‬הדחפים מנסים לעלות על פני השטח – בחלומות ובמעשי‬
‫ועקומת ההמנעות‪.‬‬ ‫כשל‪.‬‬
‫יונג – דחפים נמצאים בארכיטיפ הצל‪.‬‬
‫היינץ הרטמן ‪ -‬דחפי הסתמי עוזרים בפיתוחם של כישורי‬
‫האני – הדחפים גורמים להפעלה של מנגנונים קוגניטיביים‬
‫ומוטוריים ולשיפור הולך וגובר בתפקודו של התינוק‬
‫ובהסתגלותו לסביבה‪.‬‬
‫פרום – דחפים ביולוגים ודחפים שאינם ביולוגים‪.‬‬
‫דולרד ומילר – התקה – ביטוי של הדחף‬ ‫פרויד – התקה – העברה של רגשות או מחשבות מאובייקט‬ ‫התקה‬
‫התוקפני לאובייקט המקורי המאיים‪,‬‬ ‫מסוים לאובייקט אחר בעקבות הרגשות או מחשבות הגורמים‬
‫מופנה כלפי אובייקט ניטראלי פחות‬ ‫לחרדה אצל האדם‪ .‬האובייקט החלופי אינו מעורר חרדה ולכן‬
‫מאיים‪.‬‬ ‫ניתן לבטא עליו את הדחפים והרגשות האסורים‪.‬‬
‫התוקפנות תבוטא כלפי גירוי דומה ע"י‬
‫הכללה‪ ,‬מנגנון למידה של התקה‪.‬‬
‫יונג – ארכיטיפ העצמי המשלב בתוכו אחידות‪ ,‬שיווי משקל‬ ‫עצמי‬
‫ויציבות‪ .‬מוגשם ע"י תהליך האינדיווידואציה‪.‬‬
‫אריקסון – גיבוש העצמי ע"י ‪ 8‬שלבי ההתפתחות‪.‬‬
‫קרן הורניי – ‪ 3‬סוגים לעצמי‪:‬‬
‫א‪ .‬עצמי אמיתי‪.‬‬
‫ב‪ .‬עצמי ממשי‪.‬‬
‫ג‪ .‬עצמי אידיאלי‪.‬‬
‫סאליבן –‬
‫‪ ‬פרסוניפיקציה של העצמי ‪ -‬התינוק יוצר דימוי של העצמי‬
‫מתוך ההבדלים בהתנהגויות של הסביבה ושל אמו כלפי‬
‫ההתנהגויות שלו‪ ,‬המגבירות או משככות את החרדה‪ .‬יש‬
 ‫תפיסה‪ .‬סך כל הערכים מגדירים את תחושת הערך‬
‫העצמי הכללית של האדם‪.‬‬
‫רוג'רס ‪ -‬ישנו פער גדול וחוסר איזון בין החוויה‬
‫האורגניזמית לבין השאיפה להגשמה של מושג העצמי‬
‫והצורך בהערכה חיובית‪ .‬ההפרעה הנפשית נובעת‬
‫מצורך בהערכה חיובית‪ .‬היות וחשוב לילד לזכות‬
‫בהערכה חיובית מהוריו ומסביבתו‪ ,‬הוא נענה לתביעתם‬
‫להתנהג יפה והרבה פעמים מוותר על חוויות והתנהגויות‬
‫שהוא מעריך כחיוביות בתהליך הערכה האורגניזמית‬
‫שלו‪ .‬בתהליך ההתפתחות הילד מפנים את ציפיות הוריו‬
‫ולפיכך גם הערכתו את עצמו מותנית בעמידתו בצפיות‬
‫האלו‪ .‬כפועל יוצא‪ ,‬הילד מתאים גם את רגשותיו‬
‫ומחשבותיו לציפיות מהסביבה‪ .‬בדרך זו הוא מתכחש‬
‫לחוויותיו הפנימיות ומעוות את העצמי שלו‪.‬‬
‫ה‪ .‬חתירה לדברים שמעבר לאדם עצמו‪.‬‬
‫רולו מיי –‬
‫‪ ‬מה שמניע את האדם זה הקונפליקט המתמיד‬
‫עם עובדת הקיום האנושי ובעיקר היות האדם‬
‫בן‪-‬תמותה‪.‬‬
‫הם הבסיס לאישיות הבוגרת‪ .‬הילד עושה‬
‫‪ ‬ישנו קונפליקט בין חרדת קיום לאשמה‬
‫קיומית‪.‬‬
‫יאלום ‪ 4 -‬דאגות הגורמות את הקונפליקט‬
‫האקזיסטנציאלי‪:‬‬
‫‪ .1‬מוות‪ ,‬אי קיום‪.‬‬
‫‪ .2‬חופש‬
‫‪ .3‬בידוד ‪ -‬יש ‪ 3‬סוגים של בידוד‪:‬‬
‫א‪ .‬בידד בין‪-‬‬
‫ב‪ .‬בידוד תוך‪.‬‬
‫ג‪ .‬בידוד קיומי‬
‫‪ .4‬חוסר משמעות – בניסיון להתחמק‬
‫מסתמיות הקיום האדם מנסה להעניק‬
‫משמעות לחייו ע"י ‪ 5‬פעולות שהוא יוזם‪:‬‬
‫א‪ .‬אלטרואיזם‪.‬‬
‫ב‪ .‬התמסרות למטרות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מימוש עצמי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הדוניזם‪.‬‬
‫‪ 3‬פרסוניפיקציות של העצמי‪:‬‬
‫‪ .1‬פרסוניפיקציה של "אני טוב"‪.‬‬
‫‪ .2‬פרסוניפיקציה של "אני רע"‪.‬‬
‫‪ .3‬פרסוניפיקציה של "לא אני"‪.‬‬
‫‪ ‬מערכת העצמי – נועדה למנוע את החרדה ולקבל את מרב‬
‫הסיפוק מהקשרים הבין‪-‬אישיים‪ .‬המערכת מסייעת‬
‫להבחין בין תכונות והתנהגויות המקובלות בחברה וכאלה‬
‫שנדחות על ידה ואף מובילות להענשה‪ .‬המערכת נבנית מ‪-‬‬
‫‪ 3‬הפרסוניפיקציות של העצמי והם למעשה דפוסי‬
‫האישיות שנוצרו בעקבות התייחסותם של החברה כלפי‬
‫האדם‪.‬‬
‫דולרד ומילר – לילד יש קונפליקט בין‬ ‫פרויד ‪ -‬קונפליקט – הדינמיות של האישיות בין הכוחות‬ ‫קונפליקט‬
‫סיפוק מיידי של הדחף לבין הפחד‬ ‫השונים‪ :‬חלקם מניעים‪ ,‬חלקם בולמים‪ ,‬והם לעיתים סותרים‬
‫להיענש או לאבד את אהבת הוריו‪.‬‬ ‫אחד את השני‪ .‬הם גורמים למצב של מתח מתמיד באורגניזם‪.‬‬
‫מאמציו של הילד לפתירת הקונפליקט‬ ‫התפתחות פסיכו‪-‬סקסואלית‪:‬‬
‫‪ .1‬אוראלי – קונפליקט הזנה‪.‬‬
‫זאת ב‪ 2-‬דרכים‪:‬‬ ‫‪ .2‬אנאלי – קונפליקט חינוך לנקיון‪.‬‬
‫‪ .1‬עקומת ההתקרבות‪.‬‬ ‫‪ .3‬אדיפאלי – קונפליקט אדיפוס ‪ /‬אלקטרה‪.‬‬
‫‪ .2‬עקומת ההימנעות‪.‬‬
‫יש ‪ 3‬סוגי קונפליקט‪:‬‬ ‫היינץ הרטמן ‪ -‬אזור משוחרר מקונפליקט – בו ישנם כישורי‬
‫‪ .1‬קונפליקט בין נטיית התקרבות‬ ‫שפה‪ ,‬זכירה‪ ,‬מוטוריקה וחשיבה הבאים במגע ישיר עם‬
‫לנטיית הימנעות‪.‬‬ ‫הסביבה ואינם מושפעים מדחפי הסתמי או ציוויו של האני‬
‫‪ .2‬קונפליקט בין שתי נטיות הימנעות‪.‬‬ ‫העליון‪.‬‬
‫‪ .3‬קונפליקט בין שתי נטיות התקרבות‪.‬‬
‫הקונפליקט בין דחף ההתקרבות לדחף‬
‫ההימנעות עלול לעורר חרדה שיביא‬
‫בסופו של דבר להדחקה שיתבטא‬
‫בסימפטום נוירוטי‬