‫השורש של המילה "סובלנות" הוא ס‪.‬ב‪.‬ל‪.

‬‬
‫כי לראות אנשים עושים דברים שאתה לא מאמין בהם‪ ,‬מתווכחים על דעות שנראות לך מוטעות‬
‫לחלוטין‪ ,‬ולעיתים אף מסוכנות לכל מה שיקר לך ‪ -‬זה קשה‪ .‬זה סבל‪.‬‬
‫וכשקשה וסובלים ‪ -‬אז כועסים‪ .‬וכעס וסבל מביאים לשנאה‪.‬‬
‫ובסוף הכעס יהיה הדבר היחיד שיגדיר אותך‪ .‬בסוף תתעסק רק בשאלה נגד מי אתה‪ ,‬לא מה אתה‬
‫רוצה ליצור או לבנות‪.‬‬
‫זה מה שאבותינו ניסו להגיד לנו‪ .‬בגלל זה הם נתנו לנו את תשעה באב‪ .‬לא רק את חורבן הבית‬
‫אנחנו זוכרים ביום הזה‪ ,‬אלא את כל מה שהוביל אליו – את השנאה והזעם‪ ,‬את כל מי שבטוח שרק‬
‫הוא מדבר בשם אלוהים‪ ,‬את אלה שמשוכנעים שהצד השני בוויכוח רוצה בעצם רק להרוס אותם‪ ,‬רק‬
‫לפגוע‪ ,‬רק להשתלט על חייהם‪.‬‬
‫מדי פעם אנחנו נותנים לתשעה באב שמות חדשים – התנתקות‪ ,‬מגנומטרים‪ ,‬אלאור אזריה‪ ,‬אוסלו‪...‬‬
‫– אבל כל אלה הם עדכון תוכנה של רגשות עתיקים מאוד‪ ,‬ואפלים מאוד‪.‬‬
‫תשעה באב אומר לנו‪ :‬לא האוייב יביס אותך‪ ,‬אלא המצב הנפשי שבו כל אחד נראה לך אוייב‪ .‬כולל‬
‫אחיך ואחיותיך‪ .‬רק כי הם חושבים אחרת‪.‬‬
‫ביום תשעה באב הזה‪ ,‬שנת ‪ ,2017‬אנחנו כבר קצת שם‪ ,‬או בדרך לשם‪ .‬ואנחנו מוכרחים לצאת‬
‫מזה‪ .‬אנחנו צריכים להגדיר כמה עקרונות יסוד שאולי יעזרו לנו לצאת מהבוץ שבו נתקע נגמ"ש‬
‫הישראליות‪ .‬אני רוצה להציע חמישה רעיונות בתור התחלה‪:‬‬

‫‪ .1‬האיש הכי קיצוני בצד השני‪ ,‬לא מגדיר את הצד השני‪ :‬מי שחגג ב"חתונת הדמים" את מותו של‬
‫תינוק אינו הימין‪" ,‬תעיוש" אינם שמאל‪ .‬הם קיצונים ומסוכנים‪ .‬זו ההגדרה היחידה שלהם‪.‬‬
‫‪ .2‬אף אחד בחברה הישראלית‪ ,‬לא משנה כמה הוא מעצבן ונורא‪ ,‬הוא לא נאצי ולא קרוב לנאצי‪.‬‬
‫‪ .3‬צריך להקשיב לאנשים שחושבים אחרת ממך כמו שהייתם רוצים שיקשיבו לכם ‪ -‬מתוך נכונות‬
‫אמיתית לשמוע מה הם אומרים‪.‬‬
‫‪ .4‬קל להסביר על מה הצד השני צריך לוותר‪ ,‬אבל כל אחד מאתנו צריך להגדיר לעצמו מהם הדברים‬
‫שבהם הוא מוכן לוותר בשביל שנחיה פה יחד‪.‬‬
‫‪ .5‬לכולנו יש נטיה לחפש עובדות שיתאימו לעמדות המקוריות שלנו‪ ,‬ולדחות עובדות שסותרות את‬
‫דעותינו (תוך שאנחנו משכנעים את עצמנו שהן חלק מקונספירציה זדונית)‪ .‬עלינו להלחם בנטיה הזו‪.‬‬

‫אני בטוח שיש עוד הרבה רעיונות איך ליצור שיח אחר במדינה האהובה שלנו‪ .‬כל מי שיחשוב על‬
‫רעיון כזה מוזמן לכתוב אותו בתגובות‪.‬‬
 ‫האיש הזה הוא אחי – יאיר לפיד [אוגוסט ‪]2004‬‬

‫האיש ההוא שאני שונא –‬

‫העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים"‬
‫הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב‪-‬‬
‫המגיש מימיה לשבוי מפני שגם הוא בן אדם‬
‫והאיש ההוא שאני שונא‪-‬‬
‫שצובע את שמו על פסל בווינה‬
‫הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב‪-‬‬
‫שמלווה לי ‪ $50‬באתונה רק בגלל שאני ישראלי‪.‬‬
‫והאיש ההוא שאני שונא‪-‬‬
‫שבשם ערכים דתיים שאפילו הוא לא מבין תובע זכות היסטורית על הפרת והחידקל‬
‫הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב‪-‬‬
‫שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים‪.‬‬
‫והאיש ההוא שאני שונא‪-‬‬
‫שחושב ששלום עכשיו הם בוגדים והמערך הוא משוגע‬
‫הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב‪-‬‬
‫שנותן לי הסיגריה האחרונה שלו בעמדת השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף‪.‬‬
‫והאיש ההוא שאני שונא‪-‬‬
‫שדוחף אותי באוטובוס וזיעתו נדבקת אלי‬
‫הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב‪-‬‬
‫שמבזבז יום שלם בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו‪.‬‬
‫והאיש ההוא שאני שונא‪-‬‬
‫שנכנס למסעדה החביבה אלי והורס לי את הערב בקולניות המעצבנת שלו‬
‫הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב‪-‬‬
‫שעבד כל היום במפעל יצוא והתרגל לצעוק כדי שרעש המכונה לא יפריע לו‪.‬‬
‫והאיש ההוא שאני שונא‪-‬‬
‫שקורא לי אחי למרות שהוא לא‪,‬‬
‫הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב‪-‬‬
‫שאם ארצה או לא ארצה הוא אחי‬
‫כי זה מה שיש ואתה חלק ממשהו‬
‫ומעבר לכל ההבדלים‪ ,‬הצעקות והעניינים –‬
‫המשהו הזה לא נורא כל כך‬
‫ואם תרצה או לא תרצה המשהו הזה הוא גם‪ -‬א ת ה !!‬