‫"פיסיקה‪ 1-‬למהנדסים" )‪(20148‬‬

‫סמסטר חורף תשפ"א )‪(2020/2021‬‬

‫פרופ' איליה ריפס‬

‫שיעור ‪9‬‬

‫התנגשויות‪.‬‬
 ‫התנגשויות‬

‫התנגשות היא מפגש לפרק זמן קצר של שניים או יותר‬

‫גופים שמפעילים תוך כדי כך כוח אחד על השני עם‬
‫מגע פיזי ביניהם או בלעדיו )פיזור(‪.‬‬

‫‪• https://en.wikipedia.org/wiki/Elastic_collision‬‬
 ‫סוגים של התנגשויות‬
‫)א( התנגשויות אלסטיות )לחלוטין(‬
‫• התנע הקווי נשמר ‪ +‬האנרגיה המכנית נשמרת‬
‫)ב( התנגשויות אי‪-‬אלסטיות‬
‫• התנע הקווי נשמר‬
‫• האנרגיה המכנית לא נשמרת )חלק עובר לחום או אנרגיה‬
‫אלסטית‪(...‬‬
‫)ג( התנגשויות פלסטיות‬
‫)לאחר ההתנגשות גופים נצמדים זה לזה ויוצרים גוף אחד(‬
‫• התנע הקווי נשמר‬

‫‪• https://davidson.weizmann.ac.il/online/tikshuv/physics/%D‬‬
‫‪7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%99‬‬
‫‪%D7%95%D7%AA‬‬
 ‫התנגשויות פלסטיות‬
‫• תנע קווי נשמר‬
‫• אנרגיה מכנית לא נשמרת )חלק מתפזר בצורת חום‪,‬‬
‫גלי קול‪ ,‬אנרגיה אלסטית וכול(‬
‫• המסה של הגוף שנוצר שווה לסכום המסות של‬
‫הגופים המתנגשים – חוק שימור המסה‬
‫לפני התנגשות‬
‫)רק במכניקה קלאסית!(‬
‫‪m1v1 + m2 v 2 = ( m1 + m2 ) V ≡ M V‬‬

‫אחרי התנגשות‬
‫‪m1v12 m1v 22 MV 2‬‬
‫= ‪Ki‬‬ ‫‪+‬‬ ‫>‬ ‫‪= Kf‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
 ‫התנגשויות פלסטיות )המשך(‬
‫• התנגשות פלסטית במימד אחד‪:‬‬
‫‪m1v1 + m2 v 2 = ( m1 + m2 ) V ≡ M V‬‬

‫‪m1v1 + m2 v 2‬‬
‫=‪V‬‬
‫‪m1 + m2‬‬

‫) ‪( m v + m2 v 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪m1v12 m2 v 22‬‬
‫‪Kf‬‬ ‫‪− Ki = 1 1‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪<0‬‬
‫‪V‬‬ ‫) ‪2 ( m1 + m2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫• התנגשות בגוף נייח )‪:(v2 = 0‬‬

‫‪V‬‬

‫‪m1v1‬‬
‫=‪V‬‬
‫‪m1 + m2‬‬

‫‪∆K K f‬‬ ‫‪1‬‬

‫≡‬ ‫‪−1 = −‬‬
‫‪Ki‬‬ ‫‪Ki‬‬ ‫) ‪(1 + m1 / m2‬‬
 ‫התנגשויות פלסטיות )מטוטלת בליסטית(‬
‫מטוטלת בליסטית היא מכשיר למדידה של מהירות של כדורים‪ .‬היא‬
‫מורכבת מבול עץ גדול בעל מסה ‪ M = 5 kg‬תלוי על שני חוטים‪.‬‬
‫יורים כדור לתוך בול העץ‪ .‬הכדור בעל מסה ‪ m = 10 gr‬נתקע בתוכו‪.‬‬
‫בול העץ עם כדור בתוכו עולה בקשת למעלה ומרכז המסה שלה‬
‫עולה לגובה ‪ h = 5 cm‬לפני עצירתו הרגעית‪.‬‬
‫)א( חשבו את מהירותו ההתחלתית של הכדור‪.‬‬
‫)ב( חשבו את האנרגיה הקינטית של הכדור הפוגע‪.‬‬
‫)ג( חשבו את איבוד האנרגיה תוך כדי ההתנגשות‪.‬‬
‫התנגשויות פלסטיות )מטוטלת בליסטית(‬
‫פתרון‪.‬‬
‫)א( מהירות של הכדור לפני ההתנגשות מוצאים מחוק שימור‬
‫התנע‪ , mv = ( M + m )V :‬כאשר ‪ – V‬מהירות של בול עץ עם כדור‪.‬‬
‫אחרי ההתנגשות האנרגיה מכנית נשמרת‪ .‬לכן‪:‬‬
‫‪V = 2 gh ≈ 1 m / sec‬‬ ‫=‪K‬‬
‫(‬ ‫‪M + m )V 2‬‬
‫‪= ( M + m ) gh‬‬
‫‪2‬‬
‫מהירות הכדור לפני ההתנגשות‪:‬‬
‫=‪v‬‬
‫‪( M + m )V‬‬ ‫=‬
‫‪5.01kg m‬‬
‫‪⋅1‬‬ ‫‪≈ 500‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪0.01kg sec‬‬ ‫‪sec‬‬
‫)ב( אנרגיה קינטית של הכדור הפוגע‪:‬‬
‫) ‪mv 10 kg ⋅ ( 5 ×10 m / sec‬‬
‫‪−2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪K‬‬ ‫=‬ ‫‪= 1.25 ×10 Joule‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)ג( איבוד האנרגיה תוך כדי ההתנגשות‪:‬‬
‫‪mv 2‬‬
‫= ‪∆E = Ei − E f‬‬ ‫‪− ( M + m ) gh ≈ 1250 J − 2.5 J = 1247 Joule‬‬
‫‪2‬‬
 ‫התנגשות אלסטית )לחלוטין(‬
‫• חוקי שימור התנע והאנרגיה‪:‬‬
‫‪ m1v1 + m2 v 2 = m`1u1 + m2u2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ m1v12 m2 v 22 m1u12 m2u22‬‬
‫‪‬‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫לפני ההתנגשות‬
‫• מהירויות של גופים לאחר ההתנגשות‪:‬‬
‫‪v1‬‬ ‫‪v2‬‬

‫‪‬‬
‫=‬
‫‪( m1 − m2 ) v + 2m2 v‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪u‬‬
‫התנגשות‬ ‫‪‬‬ ‫(‬ ‫‪m‬‬‫‪1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪m‬‬‫‪2‬‬ ‫)‬ ‫‪1‬‬
‫(‬ ‫‪m‬‬‫‪1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪m‬‬‫‪2‬‬ ‫)‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫‪u = 2m1 v + ( m2 − m1 ) v‬‬
‫‪ 2 (m + m ) 1 (m + m ) 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫אחרי ההתנגשות‬
‫‪u1‬‬ ‫‪u2‬‬
 ‫התנגשות אלסטית עם גוף נייח‬
 ( m1 − m2 ) v :(v2 = 0) ‫התנגשות עם גוף נייח‬
u
 1 =
 ( m1 + m2 ) 1 ( u1 > 0 ; u2 > 0 ) : m1 > m2 (1)

u = 2m1 v
 2 ( m1 + m2 ) 1
 (u1 ≈ v1 ; u2 ≈ 2v1 ) : m1 >> m2
u1 u2

(u1 = 0 ; u2 = v1) : m1 = m2 (2)

u2

(u1 < 0 ; u2 > 0) : m1 < m2 (3)

(u1 ≈ - v1 ; u2 ≈ 2 m1v1 /m2) : m1 << m2
u1 u2
 ‫התנגשות אלסטית )מטמטיקה(‬
‫‪ m1v1 + m2 v 2 = m`1u1 + m2u2‬‬ ‫• חוקי שימור‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ m1v12 m2 v 22 m1u12 m2u22‬‬
‫‪‬‬ ‫‪+‬‬ ‫=‬ ‫‪+‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫• מעבירים אגף‪:‬‬
‫) ‪ m1 ( v1 − u1 ) = − m2 ( v 2 − u2‬‬
‫‪‬‬
‫‪m‬‬ ‫(‬ ‫‪v‬‬
‫‪ 1 1 1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪u‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪m‬‬‫‪2‬‬ ‫(‬ ‫‪v‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪u‬‬ ‫)‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫• מחלקים משוואה שנייה בראשונה‪:‬‬

‫) ‪m1 ( v1 − u1 ) = −m2 ( v 2 − u2‬‬

‫‪‬‬ ‫• מקבלים מערכת משוואות לינארית‬
‫) ‪ ( v1 + u1 ) = ( v 2 + u2‬‬
‫)כל היתר משחק ילדים‪(...‬‬
‫‪‬‬
‫=‬
‫‪( m1 − m2 ) v + 2m2 v‬‬
‫‪ v1 + u1 = v 2 + u2‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪u‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫(‬ ‫‪m‬‬‫‪1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪m‬‬‫‪2‬‬ ‫)‬ ‫‪1‬‬
‫(‬ ‫‪m‬‬‫‪1‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪m‬‬‫‪2‬‬ ‫)‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪m2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪v‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪ 1 1‬‬ ‫‪u‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫) ‪( v 2 − u2‬‬ ‫‪u = 2m1 v + ( m2 − m1 ) v‬‬
‫‪‬‬ ‫‪m1‬‬
‫‪ 2 (m + m ) 1 (m + m ) 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
 ‫התנגשויות אלסטיות )המשך(‬

‫דוגמה‪ :‬חלקיק בעל מסה ‪ m‬מתנגש חזיתית בחלקיק נייח בעל‬

‫מסה ‪ .M‬ההתנגשות היא אלסטית לחלוטין‪.‬‬
‫)א( קבלו ביטוי לחלק מהאנרגיה הקינטית של החלקיק הפוגע‬
‫"הולך לאיבוד" )יותר נכון‪ ,‬עובר לחלקיק מטרה(‪.‬‬
‫)ב( מה צריך להיות יחס המסות כדי שהחלק הזה יהיה מרבי?‬
 ‫התנגשויות אלסטיות )המשך(‬
‫פתרון‪.‬‬
‫לק מהאנרגיה הקינטית של החלקיק הפוגע ש"הולך לאיבוד"‪:‬‬ ‫)א( ח‬
‫‪K1i − K1 f‬‬
‫‪2‬‬
‫‪K1 f‬‬ ‫‪u1‬‬
‫=‪z‬‬ ‫‪= 1−‬‬ ‫‪= 1−‬‬
‫= ‪u1‬‬
‫‪( m − M ) v = ( m / M − 1) v‬‬ ‫‪K1i‬‬ ‫‪K1i‬‬ ‫‪v12‬‬
‫‪( m + M ) 1 ( m / M + 1) 1‬‬ ‫אבל בהתנגשות אלסטית בחלקיק נייח‪:‬‬
‫(‬‫) ‪1− m / M‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪4(m / M‬‬ ‫‪4x‬‬ ‫לכן‪:‬‬
‫‪z = 1−‬‬ ‫=‬ ‫≡‬
‫) ‪(1 + m / M ) (1 + m / M ) (1 + x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫כאשר ‪ – x ≡ m/M‬יחס המסות של חלקיק הפוגע והמטרה‪.‬‬

‫)ב( פרמטר ‪ z‬תלוי רק ביחס המסות‪ .‬כדי שהוא יהיה מרבי הנגזרת‬
‫צריכה להיות שווה לאפס )ונגזרת שנייה שלילית(‪:‬‬
‫‪dz‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8x‬‬ ‫) ‪4 (1 + x ) − 8 x 4 (1 − x‬‬
‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫‪=0‬‬
‫‪dx (1 + x )2 (1 + x )3‬‬ ‫) ‪(1 + x‬‬
‫‪3‬‬
‫) ‪(1 + x‬‬
‫‪3‬‬

‫‪d 2z‬‬ ‫‪4‬‬ ‫) ‪12 (1 − x‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2 x =1‬‬
‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪x =1‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪<0‬‬
‫) ‪(1 + x ) (1 + x‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪dx‬‬ ‫‪2‬‬
‫לכן‪ ,‬כדי ש"איבוד" יהיה מרבי מסה של חלקיק מטרה צריכה להיות שווה‬
‫למסה של חלקיק הפוגע )‪.(m = M‬‬
 ‫מערכת הייחוס של מרכז המסה‬
‫‪m1v1 + m2 v 2‬‬ ‫• מהירות של מרכז המסה‪:‬‬
‫= ‪Vcm‬‬ ‫‪= const‬‬
‫‪m1 + m2‬‬

‫• מהירויות של גופים לפני ההתנגשות )במערכת הייחוס של מרכז‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m ‬‬ ‫‪mv‬‬ ‫‪m‬‬
‫המסה(‪:‬‬
‫‪ v'1 = v1 − Vcm = 1 −‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ v1 −‬‬
‫‪2 2‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪( v1 − v 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ m1 + m2 ‬‬ ‫‪m1 + m2 m1 + m2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ v' = v − V = − m1v1 + 1 − m2  v = − m1‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫) ‪( v1 − v 2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪cm‬‬
‫‪‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬‫‪2 ‬‬ ‫‪m‬‬‫‪1‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪2‬‬

‫• מהירויות של גופים אחרי ההתנגשות‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪m2‬‬
‫‪u‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫'‬ ‫=‬ ‫‪u‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪V‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪( v1 -v 2 ) = − v'1‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪cm‬‬
‫) ‪( m1 + m2‬‬
‫‪‬‬
‫= ‪u ' = u − V‬‬ ‫‪m1‬‬
‫‪( v1 − v 2 ) = − v'2‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪cm‬‬
‫)‪( 1 2‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪m‬‬
‫כתוצאה מהתנגשות מהירות של כל אחד משני הגופים‬
‫הופכת כיוון‬
 ‫התנגשויות אי‪-‬אלסטיות‬
‫התנגשות אי‪-‬אלסטית היא התנגשות שבה האנרגיה הקינטית הכוללת של‬
‫הגופים המתנגשים לאחר ההתנגשות קטנה מזו שלפני ההתנגשות )חלק‬
‫מהאנרגיה הקינטית שהייתה לפני ההתנגשות מומרת לאנרגיה פנימית של‬
‫הגופים המתנגשים(‬
‫• תנע כללי נשמר‪:‬‬
‫‪m1v1 + m2 v 2 = m1u1 + m2u2‬‬
‫אנרגיה מתפזרת בצורת חום‪,‬‬
‫גלי קול או קרינה של אור‪.‬‬
‫• האנרגיה המכנית לא נשמרת‪:‬‬
‫‪m1v12 m2 v 22‬‬ ‫‪m1u12 m2u22‬‬
‫‪+‬‬ ‫= ‪− ∆E‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪u1‬‬ ‫‪u2‬‬ ‫• מקדם תקומה )‪:(restitution coefficient‬‬
‫‪u2 − u1‬‬
‫‪e≡−‬‬
‫‪v 2 − v1‬‬
‫• מקדם התקומה )‪ (0 ≤ e ≤ 1‬מתאר מידת‬
‫האלסטיות של ההתנגשות‪ .‬להתנגשות‬
‫אלסטית ‪ ,e = 1‬ולהתנגשות פלסטית ‪.e = 0‬‬
 ‫מקדם תקומה‬
‫• במכניקה קלאסית מקדם תקומה‬
‫)‪ (restitution coefficient‬הוא פרמטר פיזיקלי‬
‫המאפיין את מידת האלסטיות בהתנגשות בין שני‬
‫גופים‪ .‬מקדם התקומה נתון ע"י ביטוי‪:‬‬
‫‪u2 − u1‬‬
‫‪e≡−‬‬ ‫)‪( 0 ≤ e ≤ 1‬‬
‫‪v 2 − v1‬‬

‫• להתנגשות אלסטית ‪ ,e = 1‬ולהתנגשות פלסטית‬

‫‪ .e = 0‬מקדם התקומה קשור לאיבוד האנרגיה‬
‫בהתנגשות‪ .‬אם ‪ - ∆E‬איבוד אנרגיה קינטית ב‪1D -‬‬
‫בהתנגשות במטרה נייחת )‪:(v2 = 0‬‬
‫‪∆E‬‬
‫=‬
‫‪m2‬‬
‫‪Ei m1 + m2‬‬
‫(‬‫) ‪1 − e2‬‬
 (‫אלסטית )מטמטיקה‬-‫התנגשות אי‬
u −u m1v1 = m`1u1 + m2u2  m2
e≡ 2 1 ( 0 ≤ e ≤ 1) v =
 1 1 u + u2
  m
v1  e v1 = u2 − u1 1
 ev = u − u
 1 2 1

 m1 − em2
u
 1 = u − ev = v1

2 1
( 1 2)
m + m
m1u12 m1 ( m1 − em2 ) v1 m2u22 m1 m2 (1 + e ) v1
22 2 2 2

 m (1 + e ) = =
u2 = 1 2 ( m1 + m2 ) 2 ( m1 + m2 )
2 2
v1 2 2

 ( m1 + m2 )

m2 v12 m2u12 m2u22

∆E = − −
2 2 2

2∆E  ( m1 − em2 ) m1m2 (1 + e )  m2 (1 − e ) + m1m2 (1 − e ) m2 (1 − e )

2 2 2 2 2 2

= 1 − − 2 
= =
m1v12  ( m1 + m2 )2 ( m1 + m2 )  ( m1 + m2 )
2
( m1 + m2 )
 ‫ממד‬-‫התנגשויות בדו‬
y u1
u1

u1
v1 x
v2 u2

u2 u2
‫לפני התנגשות‬ ‫אחרי התנגשות‬

:‫חוק שימור התנע‬ •

m1v1 + m2 v 2 x = m1u1 cos θ + m2u2 cos φ : x  m1v1x + m2 v 2 x = m1u1x + m2u2 x : x
 
 m2 v 2 y = m1u1 sin θ − m2u2 y sin φ : y m1v1 y + m2 v 2 y = m1u1 y + m2u2 y : y
:‫חוק שימור האנרגיה‬ •
m1v12 m2 v 22 m1u12 m2u22
+ = +
2 2 2 2
 ‫סיכום‬
‫למדנו את מושג ההתנגשות ואת סוגים של התנגשויות‪ :‬אלסטיות‪ ,‬אי‪-‬‬ ‫•‬
‫אלסטיות ופלסטיות‪.‬‬
‫בהתנגשויות אלסטיות נשמרים גם תנע קווי וגם אנרגיה מכנית‪.‬‬ ‫•‬
‫בהתנגשויות אי‪-‬אלסטיות התנע נשמר‪ ,‬אבל חלק מאנרגיה מכנית‬ ‫•‬
‫"הולך לאיבוד" )עובר לחום‪ ,‬גלי קול‪ ,‬אנרגיה אלסטית‪(...‬‬
‫בהתנגשויות פלסטיות המסה נשמרת )רק במכניקה קלאסית!(‬ ‫•‬
‫קבלנו ביטויים למהירויות של גופים לאחר ההתנגשות ב‪.1D -‬‬ ‫•‬
‫למדנו מושג של מקדם תקומה שמתאר את מידת האלסטיות של‬ ‫•‬
‫ההתנגשות‪.‬‬
‫תארנו את התנגשות במערכת הייחוס של מרכז המסה‪ .‬מרכז המסה‬ ‫•‬
‫בכל ההתנגשויות ממשיך לנוע במהירות קבועה‪.‬‬
‫כתבנו את חוקי שימור להתנגשויות אלסטיות ב‪.2D -‬‬ ‫•‬
 ‫תנע קווי )גוף אחד(‬
‫החוק השני של ניוטון‪:‬‬
‫‪dv d‬‬ ‫‪dp‬‬
‫‪∑ F = ma = m dt = dt ( m v ) ≡ dt‬‬ ‫)! ‪( m = const‬‬

‫‪p ≡ mv‬‬ ‫• תנע )קווי(‪:‬‬

‫[‬ ‫‪m ] ⋅ [ x ] 1kg ⋅1m‬‬ ‫‪kg ⋅m‬‬

‫= ]‪[ p‬‬ ‫=‬ ‫‪≡1‬‬ ‫• יחידות‪:‬‬
‫] ‪[t‬‬ ‫‪1sec‬‬ ‫‪sec‬‬

‫‪dp‬‬
‫⇒ ‪∑F = 0‬‬ ‫‪dt‬‬
‫⇒ ‪=0‬‬ ‫‪p = const‬‬

‫חוק שימור התנע למערכת של גוף בודד‬

‫אם הכוח השקול שפועל על הגוף שווה לאפס התנע של הגוף נשמר‪.‬‬
‫• אם אחד הרכיבים של הכוח השקול שווה לאפס‪ ,‬אז אותו רכיב ספציפי‬
‫של התנע נשמר )דוגמא‪ :‬רכיב לציר ה‪ x -‬בירי תלול מסלול(‬
 ‫מערכת דו‪-‬גופית‬
‫שני גופים נקודתיים בעלי מסות ‪ m1‬ו‪ m2 -‬ורדיוס‪-‬ווקטורים ‪ r1‬ו‪-‬‬
‫‪.r2‬‬
‫‪ext‬‬
‫)‪ F1(2‬וכוחות פנימיים‪ .‬חוק שני של‬ ‫‪ .‬על הגופים פועלים כוחות חיצוניים‬
‫ניוטון למערכת‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪d 2 r1‬‬
‫‪ m1a1 = m1 dt 2 = f 21 + F1‬‬
‫‪ext‬‬

‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪m a = m d r2 = f + F ext‬‬
‫‪ 2 2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪dt 2‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪d 2 r1‬‬ ‫‪d 2 r2‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫חיבור של המשוואות נותן‪m1 2 + m2 2 = f12 + f 21 + F1ext + F2ext = F1ext + F2ext :‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬
‫‪f21 F ext‬‬
‫‪1‬‬
‫רדיוס‪-‬ווקטור של מרכז המסה של המערכת‪:‬‬
‫‪ext‬‬ ‫‪m1r1 + m2 r2‬‬
‫‪m1‬‬ ‫‪F‬‬‫‪2‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪cm‬‬ ‫≡‬
‫‪M‬‬
‫‪r1‬‬
‫‪r2‬‬
‫‪m2‬‬
‫‪f12‬‬
‫כאשר ‪ - M ≡ m1 + m2‬מסה כללית‪ .‬מקבלים‪:‬‬
‫‪d 2 Rcm‬‬
‫‪M acm = M‬‬ ‫=‬ ‫‪F‬‬‫‪1‬‬
‫‪ext‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪F‬‬‫‪2‬‬
‫‪ext‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪dt 2‬‬
‫• תנועה קווית של המערכת ע"י חוקי ניוטון כאילו כל‬
‫המסה של המערכת במרכז המסה וכוח חיצוני שקול מופעל בנקודה זו‪.‬‬
 ‫מערכת רב‪-‬גופית‬
‫{‬ ‫}‬ ‫{‬ ‫}‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪r‬‬
‫• ‪ N‬גופים נקודתיים עם מסות ‪ i i =1‬ורדיוס‪-‬ווקטורים ‪. i i =1‬‬
‫‪m‬‬

‫‪N‬‬

‫מסה כללית‪. = ∑ mi :‬‬

‫‪M‬‬ ‫•‬
‫‪i =1‬‬
‫‪N‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫≡ ‪Rcm‬‬
‫‪M‬‬
‫‪∑m r‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i i‬‬ ‫רדיוס‪-‬ווקטור של מרכז המסה‪:‬‬ ‫•‬

‫‪d 2 Rcm‬‬ ‫‪N‬‬

‫‪M‬‬ ‫‪2‬‬
‫החוק השני של ניוטון למערכת‪= Macm = ∑ Fi ext :‬‬ ‫•‬
‫‪dt‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪dRcm‬‬
‫‪P = ∑ pii =∑ mi vi = M‬‬ ‫‪= MVcm‬‬ ‫התנע הכללי של המערכת‪:‬‬ ‫•‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬ ‫‪dt‬‬

‫צורה נוספת של חוק שני של ניוטון למערכת‪:‬‬ ‫•‬

‫‪dP‬‬ ‫‪d 2 Rcm‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪=M‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪= Macm = ∑ Fi ext‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫קצב השינוי של התנע במערכת רב‪-‬גופית נתון ע"י הכוח החיצוני השקול שפועל‬
‫עליה‪.‬‬
 ‫חוק שימור התנע הקווי הכללי‬
‫• התנע הקווי הכללי‪:‬‬

‫‪N‬‬
‫‪dP‬‬
‫‪= Macm = ∑ Fi ext‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪i =1‬‬
‫• החוק השני של ניוטון‪:‬‬

‫‪N‬‬

‫‪∑F‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i‬‬
‫‪ext‬‬
‫‪=0‬‬ ‫• הכוח החיצוני השקול שווה לאפס‪:‬‬

‫‪dP‬‬
‫‪Vcm = const‬‬ ‫‪P = const‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪dt‬‬

‫אם הכוח החיצוני השקול שפועל על המערכת רב‪-‬גופית שווה‬

‫לאפס‪ ,‬התנע הקווי הכללי של המערכת נשמר‬
‫)מהירות של מרכז המסה נשארת קבועה(‬
 ‫שימור של מיקום של מרכז המסה‬
‫• מחוק שימור התנע )הכוח החיצוני השקול שווה‬
‫לאפס(‪:‬‬
‫‪P = Pi = Pf = const‬‬

‫• אם התנע ההתחלתי שווה לאפס )מערכת במנוחה(‪:‬‬

‫‪dRcm‬‬
‫‪Rcm = const‬‬ ‫⇐‬ ‫‪P = MVcm = M‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪dt‬‬

‫מרכז המסה של המערכת נשאר במקום‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬אדם בעל מסה ‪ m‬עומד בקצה השמאלי של סירה בעלת אורך ‪L‬‬
‫ומסה ‪ .M‬חשב את ההעתקה של הסירה‪ ,‬כאשר האדם עובר מהקצה‬
‫השמאלי שלה אל הקצה הימני שלה‪.‬‬
‫פתרון‪ .‬נסמן את ההעתקה של הסירה כ‪ . ∆X -‬במערכת הייחוס של כדור‬
‫הארץ הכוח החיצוני שפועל על המערכת אדם ‪ +‬סירה שווה לאפס‪.‬‬
‫בנוסף לכך בזמן ההתחלתי התנע של המערכת שווה לאפס‪ .‬התנע הכללי‬
‫של המערכת שווה לאפס כל הזמן ולכן המיקום של מרכז המסה של‬
‫המערכת נשאר קבוע‪:‬‬
‫‪m ⋅ ( L + ∆X ) + M ⋅ ∆X‬‬
‫= ‪∆x‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪m +M‬‬
‫‪cm‬‬

‫לכן ההעתקה של הסירה‪:‬‬

‫‪mL‬‬ ‫‪L‬‬
‫‪∆X = −‬‬ ‫‪=−‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪M +m‬‬ ‫‪1+ M / m‬‬

‫לפי "‪ "-‬העתקה של הסירה היא שמאלה‪.‬‬

‫‪M‬‬
‫‪L‬‬
‫דוגמא‪ .‬תותח בעל מסה ‪ M‬יורה פגז בעל מסה ‪ m‬בכינון ישיר‪ .‬מהירות‬
‫הפגז ברגע יציאתו מלוע התותח היא ‪ .v‬מהי מהירות הרתע התותח‪,‬‬
‫ברגע שהפגז יוצא מלועו?‬
‫] הנח‪ ,‬שהתותח יכול לנוע ללא חיכוך על משטח אופקי[‬
‫פתרון‪ .‬הכוח החיצוני שפועל על המערכת )תותח ‪ +‬פגז( שווה לאפס‪.‬‬
‫לכן התנע הכללי של המערכת נשמר‪ .‬לפני ירי של הפגז התנע של‬
‫המערכת היה שווה לאפס‪ . Pix = 0 :‬נסמן מהירות הרתע של התותח‬
‫במערכת הייחוס של כדוה"א כ‪ .V -‬מהירות של פגז ביחס לכדוה"א‬
‫היא ‪ .v + V‬לכן התנע הסופי של המערכת לכיוון ציר ה‪:x -‬‬
‫‪Pfx = MV + m ( v +V ) = Pix = 0‬‬

‫לכן מהירות הרתע של התותח‪:‬‬

‫‪mv‬‬ ‫‪v‬‬
‫‪V =−‬‬ ‫‪=−‬‬
‫‪M +m‬‬ ‫) ‪(1 + M / m‬‬
‫‪.‬‬ ‫המשמעות של המהירות השלילית היא שהתותח נרתע לאחור‪.‬‬
 ‫מתקף‬
‫הגדרה‪ :‬מתקף )‪ (impulse‬זה מושג במכניקה קלאסית שמוגדר כשינוי‬
‫בתנע‪.‬‬
‫• אינטגרציה של החוק השני של ניוטון ) ‪ dp = F ( t‬בזמן נותנת‪:‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪tf‬‬ ‫‪tf‬‬

‫‪∫t dt dt = p ( t f ) − p ( ti ) = ∆p = ∫t F ( t )dt ≡ J‬‬

‫‪dp‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬

‫מתקף = אינטגרל של הכוח ביחס לזמן‬

‫• ווקטור )ניתן לפרק לרכיבים(‪:‬‬
‫‪ ∆p = t f F ( t ) dt = J‬‬
‫‪ x ∫ti x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪‬‬ ‫‪tf‬‬
‫‪ y ∫t Fy ( t ) dt = J y‬‬
‫∆‬‫‪p‬‬ ‫=‬
‫‪‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪ ∆p = t f F ( t ) dt = J‬‬
‫‪ z ∫ti z‬‬ ‫‪y‬‬

‫• הכוח הממוצע )רכיבים(‪:‬‬

‫‪Jα‬‬ ‫‪1 tf‬‬
‫= ‪Fα‬‬ ‫‪= ∫ Fα ( t )dt‬‬ ‫) ‪( α = x, y , z‬‬
‫‪( t f − ti ) ∆t ti‬‬
‫דוגמא‪ .‬כדור בעל מסה ‪ m = 0.1 kg‬ואנרגיה קינטית ‪ K = 100 Joule‬מתנגש‬
‫בקיר בניצב לו וניתז ממנו לאחור בלי שינוי באנרגיה הקינטית שלו‪ .‬פרק‬
‫הזמן של ההתנגשות הוא ‪.∆t = 0.01 sec‬‬
‫)א( חשבו את מתקף הכוח שהקיר מפעיל על הכדור‪.‬‬
‫)ב( חשבו את הכוח הממוצע‪ ,‬שהכדור הפעיל על הקיר במשך ההתנגשות‪.‬‬
‫פתרון‪.‬‬
‫לכדור פוגע המהירות נגד כיוון ציר ה‪ ,x-‬ולאחר ההתנגשות‬
‫‪v m‬‬
‫– רק בכיוון ציר ה‪ .x-‬גודל של מהירות‪:‬‬
‫‪y‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪2K‬‬ ‫‪2 ⋅100 J‬‬ ‫‪m‬‬
‫= ‪vx‬‬ ‫=‬ ‫‪≈ 44.7‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪0.1kg‬‬ ‫‪sec‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪kg ⋅ m‬‬ ‫‪kg ⋅ m‬‬
‫‪p f = m v x ⋅ i ≈ +4.47‬‬ ‫‪⋅i‬‬ ‫‪pi = − m v x ⋅ i ≈ −4.47‬‬
‫לכן‪:‬‬ ‫‪⋅i‬‬
‫‪sec‬‬ ‫‪sec‬‬
‫)א( מתקף הכוח שהקיר מפעיל על הכדור‪:‬‬
‫‪kg ⋅ m‬‬
‫‪J = p f − pi = 2m v x ⋅ i ≈ +8.94‬‬ ‫‪⋅i‬‬
‫‪sec‬‬
‫ב( הכוח הממוצע שכדור מפעיל על הקיר‪:‬‬
‫‪J‬‬ ‫‪2m v x‬‬ ‫‪kg ⋅ m‬‬
‫‪F =−‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪⋅ i ≈ −894‬‬ ‫‪⋅ i = −894 N ⋅ i‬‬
‫‪∆t‬‬ ‫‪∆t‬‬ ‫‪sec‬‬ ‫‪2‬‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית למערכת רב‪-‬גופית‬
‫דוגמא ‪ .‬כוח כבידה‪.‬‬
‫ˆ‪Fg ( r ) = −mg ⋅ j = −mg ⋅ y‬‬
‫במקרה זה הכוח הוא קבוע‪:‬‬
‫אנרגיה פוטנציאלית של כבידה‪U ( y ) = mg y + const :‬‬

‫למערכת רב‪-‬גופית האנרגיה הפוטנציאלית שווה לסכום של‬

‫‪t‬‬
‫‪N‬‬
‫‪U = ∑U = ∑ m g y = g ∑ m y‬‬
‫‪i‬‬
‫‪N‬‬
‫אנרגיות של הגופים‪:‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪N‬‬

‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫‪N‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪∑m y‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪= M Ycm‬‬ ‫= ‪Ycm‬‬
‫‪1‬‬
‫‪M‬‬
‫‪∑m y‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫≡ ‪Rcm‬‬
‫‪M‬‬
‫מרכז המסה‪∑ m r :‬‬
‫‪i =1‬‬
‫‪i i‬‬
‫‪i =1‬‬ ‫‪i =1‬‬

‫לכן‪:‬‬ ‫‪U t = Mg Ycm + const‬‬

‫לצורך חישוב של אנרגיה פוטנציאלית אפשר להתייחס כאילו‬

‫כל המסה של הגוף הייתה מרוכזת במרכז המסה‪.‬‬
 ‫סיכום‬
‫למדנו מושגים של תנע קווי של גוף בודד ושל מערכת‬ ‫•‬
‫רב‪-‬גופית‬
‫הגדרנו את המושג של מרכז המסה למערכת‬ ‫•‬
‫רב‪-‬גופית‪.‬‬
‫חוק שימור התנע‪ :‬אם הכוח החיצוני השקול שווה‬ ‫•‬
‫לאפס התנע נשמר )מרכז המסה נע במהירות‬
‫קבועה(‪.‬‬
‫הגדרנו מושג של מתקף הכוח‪.‬‬ ‫•‬
‫שימוש בחוק שימור התנע לפתרון בעיות של מכניקה‪.‬‬ ‫•‬