You are on page 1of 9

‫‪1‬‬

‫בוחן אמצע‪ ,‬סמסטר אביב תשע"ז ‪-‬אלגברה ‪/1‬מ‪104016 ,‬‬


‫‪21.05.17‬‬
‫פתרונות‬

‫פקולטה‪:‬‬ ‫ת"ז‪:‬‬

‫משך הבוחן ‪ 2 :‬שעות‪.‬‬ ‫‪‬‬


‫השימוש בחומר עזר כלשהו ובמחשבונים אסור בהחלט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רשמו את כל תשובותיכם בדפים אלה‪ .‬אפשר להשתמש בשני צידי הדף‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשאלות ‪ 1-2‬יש לנמק היטב כל תשובה‪ .‬תשובה לא מנומקת לא תחשב‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשאלות ‪ 3-6‬יש לסמן את התשובה הנכונה בטבלה שבעמוד זה‪ .‬בכל שאלה יש רק סימון אחד נכון‪.‬‬
‫בשאלה ‪ 7‬יש לסמן אם הטענה נכונה או לא נכונה במקום המתאים בשאלה‪ .‬סימון נכון מזכה ב‪3 -‬‬
‫נקודות‪ .‬סימון לא נכון לא מזכה בנקודות‪.‬‬
‫אין צורך לרשום נימוקים בשאלות ‪.3-7‬‬ ‫‪‬‬
‫סימון של יותר מתשובה אחת יגרור ציון ‪ 0‬על השאלה (בשאלות ‪ )3-6‬וציון ‪ 0‬על הסעיף (בשאלה ‪.)7‬‬ ‫‪‬‬

‫בהצלחה!‬

‫טבלה לסימון תשובות נכונות בשאלות ‪3-6‬‬

‫שאלה מס' ‪6‬‬ ‫שאלה מס' ‪5‬‬ ‫שאלה מס' ‪4‬‬ ‫שאלה מס' ‪3‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫שאלה מס' ‪ 24( : 1‬נקודות)‬

‫נתונה מערכת המשוואות הבאה בשלושה נעלמים ממשיים ‪. x , y , z‬‬


‫‪ k‬פרמטר ממשי‪.‬‬

‫‪ x  (k  1) y  2 z  1‬‬
‫‪‬‬
‫‪2 x  (k  2k  3) y  (k  3) z  k  1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ x  (1  k ) y  (k 2  k  2) z  k 2  2‬‬
‫‪‬‬

‫לאילו ערכים של ‪ k‬יש למערכת פתרון יחיד?‬ ‫א‪.‬‬


‫לאילו ערכים של ‪ k‬אין למערכת פתרון?‬ ‫ב‪.‬‬
‫לאילו ערכים של ‪ k‬יש למערכת אינסוף פתרונות? במקרים אלה‪ ,‬רשמו את הפתרון הכללי ומספר‬ ‫ג‪.‬‬
‫דרגות החופש של הפתרון‪.‬‬
‫עבור כל ‪ k‬כך שלמערכת יש אינסוף פתרונות‪ ,‬מצאו שני פתרונות שונים המקיימים ‪. x  z‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪: 1‬‬

‫נדרג את מטריצת המקדמים המורחבת‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪k 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1  1 k 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1 ‬‬


‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 2 k  2k  3‬‬ ‫‪k 3‬‬ ‫‪k 1   0 k 1 k 1 k 1 ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ 1‬‬ ‫‪1 k‬‬ ‫‪k 2  k  2 k 2  2   0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪k 2  k k 2  1‬‬


‫‪‬‬
‫א'‪-‬ג')‬
‫מספר המשוואות שווה למספר הנעלמים לכן למערכת פתרון יחיד אם"ם ‪r ( A | b)  r ( A)  n  3‬‬
‫כלומר אם"ם כל איבר מוביל שונה מ‪. k  1,0,1 :0 -‬‬
‫נציב למציאת אינסוף פתרונות וסתירה‪:‬‬
‫‪1 k 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1   1 2 2 1   1 2 2 1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0 k  1 k  1 k  1  k ‬‬ ‫‪  0 0 2 2    0 0 2 2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪k 2  k k 2  1  0 0 2 0   0 0 0 2 ‬‬
‫‪‬‬
‫מתקיים )‪ r( A | b)  r( A‬לכן אין פתרון‪.‬‬
‫‪1 k 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1   1 1 2 1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0 k  1 k  1 k  1  k0  0 1 1 1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪k 2  k k 2  1  0 0 0 1‬‬


‫‪‬‬
‫מתקיים )‪ r( A | b)  r( A‬לכן אין פתרון‪.‬‬
‫‪1 k 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1  1 0 2 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 0 k  1 k  1 k  1  k1  0 0 0 0 ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪k 2  k k 2  1  0 0 0 0 ‬‬


‫‪‬‬
‫מתקיים ‪ r( A | b)  r( A)  1  n  3‬לכן אינסוף פתרון‪.‬‬
‫מספר דרגות חופש‪. n  r( A)  3  1  2 :‬‬
‫פתרון כללי‪ :‬המשוואה היחידה היא ‪ x  2 z  1‬לכן הפתרון הכללי הוא‪. ( x , y , z )  (1  2 z , y , z) :‬‬

‫ד) קיבלנו רק מקרה אחד של אינסוף פתרונות והוא ‪ . k  1‬דורשים ‪ x  z‬לכן נציב בפתרון הכללי‬
‫ונקבל‪ 1  2z  z :‬לכן ‪ . x  z  13‬שני פתרונות פרטיים הם למשל‪. ( 13 ,0, 13 ) , ( 13 ,1, 13 ) :‬‬
‫‪3‬‬

‫שאלה מס' ‪ 30( : 2‬נקודות)‬

‫הוכיחו את הטענות הבאות או הפריכו ע"י דוגמא נגדית (במקרה של מתן דוגמא נגדית מספרית‪ ,‬יש‬
‫להסביר מדוע זו דוגמא נגדית)‪:‬‬
‫‪ v ‬מתקיים ‪ Av  Bv‬אז ‪. A  B‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪ . A , B ‬אם לכל‬ ‫‪nn‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪1  iz‬‬
‫ממשי אז ‪. z  1‬‬ ‫‪ . i  z ‬אם‬ ‫ב‪ .‬יהי‬
‫‪z i‬‬
‫ג‪ .‬יהי ‪ V‬מרחב וקטורי מעל שדה ‪ F‬ויהיו ‪ S ,T‬שתי תת קבוצות של וקטורים מ‪ .V -‬אם‬
‫‪ sp S  sp T   0‬אז קיים ‪. v  S  T‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪: 2‬‬

‫א) טענה נכונה‪ .‬להלן שני פתרונות שונים‪:‬‬


‫‪1‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪ v    ‬כלומר‬ ‫‪n‬‬
‫‪ v ‬מתקיים ‪ Av  Bv‬לכן בפרט עבור‬ ‫‪n‬‬
‫דרך א'‪ :‬נתון שלכל‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪ 0‬‬
‫‪ A‬שווה לעמודה הראשונה של ‪ A‬ולכן מהשוויון‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ A‬אבל מתכונות כפל מטריצות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ B ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫‪ 0‬‬ ‫‪ 0‬‬
‫הנ"ל נובע שהעמודה הראשונה של ‪ A‬שווה לעמודה הראשונה של ‪ .B‬באותו אופן ע"י בחירת‬
‫‪ 0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ v    ‬נקבל שהעמודה השנייה של ‪ A‬שווה לעמודה השנייה של ‪ ,B‬וכולי‪ .‬לכן‪ ,‬כל עמודה של ‪A‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 0‬‬
‫‪ v ‬מתקיים‬ ‫‪n‬‬
‫שווה לכל עמודה של ‪ B‬בהתאמה‪ ,‬כלומר ‪ . A  B‬חשוב לשים לב שהנתון הוא שלכל‬
‫‪ Av  Bv‬ולכן קיומו של וקטור אחד עבורו מתקיים ‪ Av  Bv‬לא סותר את הטענה‪.‬‬
‫‪ . v ‬לכן‪,‬‬ ‫‪n‬‬
‫דרך ב'‪ :‬נעביר אגפים ונוציא את ‪ v‬לצד ימין ונקבל‪ ,  A  B  v  0 :‬וזה נכון לכל‬

‫למערכת ‪  A  B  x  0‬יש אינסוף פתרונות עם ‪ n‬דרגות חופש כי כל וקטור מהצורה‪:‬‬


‫‪4‬‬

‫‪ x1 ‬‬
‫‪x ‬‬
‫‪ v   2  ‬הוא פתרון למערכת‪ .‬לכן מתקיים‪ n  r  A  B   n :‬או ‪ r  A  B   0‬כלומר‬ ‫‪n‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ xn ‬‬
‫‪ A  B  0‬או ‪. A  B‬‬

‫ב) טענה נכונה‪ .‬נוכיח‪:‬‬


‫נפשט את הביטוי הנתון למציאת החלק המדומה‪ ,‬שעל פי הנתון שווה ל‪.0 -‬‬
‫נתחיל בכפל בצמוד של המכנה‪:‬‬

‫) ‪1  iz 1  iz z  i z  i  izz  z  z  z   i (1  zz ) 2 Re( z )  i (1  z‬‬


‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬


‫‪z i z i z i‬‬ ‫‪z i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z i‬‬
‫‪2‬‬
‫‪z i‬‬
‫‪2‬‬

‫) ‪ 1  iz  (1  z‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ Im ‬כלומר‬ ‫‪‬‬ ‫מאחר ו ) ‪ z  z  2Re( z‬ממשי והמכנה ממשי הרי ש‪ 0 :‬‬
‫‪ z i ‬‬ ‫‪z i‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ . 1  z‬מאחר ומודול הוא חיובי נקבל ‪. z  1‬‬ ‫‪ 1  z  0‬או‬


‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ג) טענה לא נכונה‪ .‬נביא דוגמא נגדית‪:‬‬


‫‪ V ‬וניקח את הקבוצות‪ . T  (1,0) , S  (2,0) :‬אז‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫נבחר‬

‫‪sp T   sp (1, 0)  sp S  sp (2, 0)  ( , 0)  ‬‬ ‫‪  0‬‬
‫לכן ‪ sp S  sp T   0‬אבל ‪. S  T  ‬‬
5

.‫ נימוקים לא יבדקו‬.‫ בטבלה שבדף הראשון‬3-6 ‫יש לסמן את התשובה הנכונה לשאלות‬
.‫ על השאלה‬0 ‫יותר מסימון אחד יגרור ניקוד‬
)‫ נקודות‬7( :3 '‫שאלה מס‬
:‫ כך ש‬z 4  z 2  1  0 ‫ הפתרונות של המשוואה‬z1 , z2 , z3 , z4 ‫יהיו‬

:‫ אזי הטענה היחידה שאיננה נכונה היא‬. 0  arg( z1 )  arg( z2 )  arg( z3 )  arg( z4 )  360

z1 z12
 z1 .‫ה‬ ; z12  z22  1 .‫ד‬ ; z1  z2  0 .‫ג‬ ;  1 .‫ב‬ ; z1  z3  z4 .‫א‬
z2 z2
:3 '‫פתרון שאלה מס‬
: t 2  t  1  0 ‫ ונפתור‬z 2  t ‫ נציב‬: z1 , z2 , z3 , z4 ‫נחשב את‬

1  1  4  1  1  1   3 1 3 1 3
t1,2       i
2 2 2 2 2 2
1 3 1 3
t1    i   cis120  cis120
2 2 4 4
120  360 k
t1  cis120  cis , k  0,1
2
cis60 , cis 240
1 3 1 3
t2    i   cis 240  cis 240
2 2 4 4
240  360 k
t2  cis 240  cis , k  0,1
2
cis120 , cis300

:‫ ולכן‬0  arg( z1 )  arg( z2 )  arg( z3 )  arg( z4 )  360 ‫נתון‬

. z1  cis60 , z2  cis120 , z3  cis240 , z4  cis300


:‫נחשב את כל הביטויים‬
‫ נכון‬. z1  z3  cis(60  240 )  cis(300 )  z4

z12 cis120
‫ לא נכון‬.   cis(120  120 )  cis240  1
z2 cis( 120 )

‫ נכון‬. z1  z2  cis(60  120 )  cis(180 )  1  0

1 3 1 3
‫ נכון‬. z12  z22  cis(120 )  cis(240 )    i  i  1
2 2 2 2
z1 cis60
‫ נכון‬.   cis( 60 )  z1
z2 cis120
'‫ ב‬:‫סימון נכון‬
‫‪6‬‬

‫שאלה מס' ‪ 7( :4‬נקודות)‬


‫‪:‬‬ ‫נתונה מערכת המשוואות האי הומוגנית ‪ Ax  b‬מעל‬

‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪3a  x   3a  b ‬‬


‫‪‬‬ ‫‪  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪3c  y    3c  d ‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪3e ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪ z   3e  f ‬‬
‫אזי‪:‬‬
‫א‪ .‬למערכת פתרון יחיד‪.‬‬
‫ב‪. rank ( A)  2 .‬‬

‫‪ 3‬‬
‫‪  2 ‬הוא פתרון למערכת ‪. Ax  b‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 1 ‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ 6‬‬
‫ד‪  0  .‬הוא פתרון למערכת ‪. Ax  0‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫ה‪ .‬למערכת אין פתרון‪.‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪:4‬‬


‫‪3 0‬‬
‫על פי הנתון הוקטורים הבאים הם פתרונות למערכת הנתונה‪  1 ,  1 :‬לכן למערכת יש אינסוף‬
‫‪   ‬‬
‫‪0 1‬‬
‫‪   ‬‬

‫‪3 0 3‬‬


‫פתרונות‪ .‬הפרשם הוא פתרון למערכת ההומוגנית המתאימה כלומר ‪  1   1   0 ‬הוא פתרון‬
‫‪     ‬‬
‫‪ 0   1   1‬‬
‫‪     ‬‬

‫‪ 6‬‬
‫של ‪ . Ax  0‬לכן גם כל כפל שלו בסקלר הוא פתרון של ‪ Ax  0‬ובפרט ‪ .  0 ‬נשים לב שמספר‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 2 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫דרגות החופש לא ידוע כי דרגת המטריצה ‪ A‬לא ידועה ‪ -‬הדרגה יכולה להיות ‪ 1 ,0‬או ‪.2‬‬
‫סימון נכון ד'‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫שאלה מס' ‪ 7( :5‬נקודות)‬


‫‪ V ‬מרחב הפולינומים ממעלה קטנה או שווה ל‪ 3 -‬מעל ‪ ;R‬אז הקבוצה המהווה תת מרחב‬ ‫‪3‬‬ ‫יהי ‪ x ‬‬
‫וקטורי של ‪ V‬היא‪:‬‬
‫א‪ .‬כל הפולינומים ) ‪ p( x‬ב‪ V -‬המקיימים את התנאי )‪. p(8)  p(  1‬‬
‫ב‪ .‬כל הפולינומים ) ‪ p( x‬ב‪ V -‬המקיימים את התנאי ‪. p(8)  p( )  0‬‬
‫ג‪ .‬כל הפולינומים ) ‪ p( x‬ב‪ V -‬המקיימים את התנאי ‪. p(8)  p( )  1‬‬
‫ד‪ .‬כל הפולינומים ) ‪ p( x‬ב‪ V -‬המקיימים את התנאי ‪. p( )  8‬‬
‫ה‪ .‬כל הפולינומים ) ‪ p( x‬ב‪ V -‬שיש להם שורש ממשי‪.‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪:5‬‬


‫בסעיפים ב'‪-‬ה' אין סגירות לחיבור לכן לא תתי מרחבים‪.‬‬
‫רק סעיף א' נכון‪ .‬נוכיח ‪ 3‬תכונות של תת מרחב‪:‬‬
‫‪ p0 ( x)  0 .1‬מקים את התנאי כי ‪. p0 (8)  p0(  1)  0‬‬
‫‪ .2‬אם )‪ p(8)  p(  1‬וגם )‪ g (8)  g (  1‬אז‬
‫)‪( p  g )(8)  p(8)  g (8)  p(  1)  g(  1)  ( p  g )(  1‬‬
‫‪  ‬אז )‪( p)(8)   p(8)   p(  1)  ( p)(  1‬‬ ‫‪ .3‬אם )‪ p(  1‬ו‬
‫סימון נכון א'‪.‬‬

‫שאלה מס' ‪ 7( :6‬נקודות)‬


‫‪22‬‬
‫‪ V ‬מרחב המטריצות הממשיות מסדר ‪ ; 2  2‬ויהיו ‪ U ,W‬שני תתי המרחבים הבאים של‬ ‫יהי‬
‫‪:V‬‬
‫‪U   A V At  A‬‬
‫‪W   A V trace( A)  0‬‬

‫( )‪ trace( A‬שווה לסכום איברי האלכסון הראשי של ‪ ) A‬אזי‪:‬‬


‫א‪ U  W .‬תת מרחב של ‪.V‬‬
‫‪.V  U W‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ , V  U  W‬אבל הסכום הוא לא ישר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪. U  W  sp I  .‬‬

‫‪ 1 0   0 1  ‬‬
‫‪ ‬פורשת את ‪.U‬‬ ‫ה‪ .‬הקבוצה ‪ ,  1 0  ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪8‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪:6‬‬


‫סעיף א' לא נכון כי איחוד תת מרחבים הוא תת מרחב אם"ם האחד מוכל בשני וזה לא מתקיים כאן‪.‬‬
‫‪ a b ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1 0   0 1  ‬‬
‫‪U  W  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫;‬ ‫‪a‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪sp‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סעיף ד' לא נכון כי ‪ ‬‬
‫‪ b  a ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0 1  1 0  ‬‬
‫‪ a b ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 1 0   0 1   0 0  ‬‬
‫‪U  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪; a, b, c    sp ‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫סעיף ה' לא נכון כי ‪ ‬‬
‫‪ b c ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 0 0   1 0   0 1  ‬‬
‫סעיף ב' לא נכון כי לפי הנימוק לסעיף ד' מתקיים ‪ U  W  0‬לכן הסכום הוא לא ישר‪.‬‬

‫‪a b 0‬‬ ‫‪b   a‬‬ ‫‪0‬‬


‫‪ ‬כלומר כל מטריצה ב ‪V‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬‬ ‫נשאר כי סעיף ג' הוא הנכון‪ ,‬ואכן‪ :‬‬
‫‪ c d   b a  d   b  c  a ‬‬
‫‪U‬‬ ‫‪W‬‬

‫היא סכום של מטריצה סימטרית ומטריצה עם עיקבה ‪ 0‬ולכן ‪ , V  U  W‬אבל הסכום הוא לא ישר כי‬
‫כאמור ‪. U  W  0‬‬
‫סימון נכון ג'‪.‬‬

‫שאלה מס' ‪ 18( :7‬נקודות)‬


‫עבור כל אחת מהטענות הבאות החליטו האם היא נכונה או לא נכונה‪ ,‬וסמנו את התשובה במקום‬
‫המתאים בטבלה (אין צורך לנמק‪ .‬נימוקים לא ייבדקו)‪ .‬יותר מסימון אחד יגרור ניקוד ‪ 0‬על הסעיף‪.‬‬

‫פתרון שאלה מס' ‪:7‬‬


‫הסימונים הנכונים בטבלה והנימוקים מתחת לטבלה‪.‬‬
‫לא נכון‬ ‫נכון‬ ‫טענה‬
‫‪‬‬ ‫‪ .1‬אם ‪ A, B  R nn‬כך ש ‪ AB  0‬אז גם ‪.  BA  0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ .2‬אם ‪ A‬מטריצה קנונית‪ ,‬אז גם ‪ A t‬קנונית‪.‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ .3‬אם ‪ A, B  R nn‬כך ש ‪ rank ( A)  rank ( B)  1‬אז‬


‫‪. rank ( A  B)  2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ A ‬המקיימות‬ ‫‪22‬‬


‫קיימות בדיוק ‪ 3‬מטריצות אלכסוניות‬ ‫‪.4‬‬
‫‪. A3  I  0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ A , B ‬מטריצות סימטריות אזי‬ ‫‪nn‬‬
‫‪ .5‬אם‬

‫‪.  A  B   A2  2 AB  B 2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ .6‬אם ‪ u1 , u2 , u3 , u4‬וקטורים במרחב וקטורי ‪ V‬המקיימים‬

‫‪ u1  u2  sp u3 , u4 ‬וגם ‪ u3  sp u2 , u4 ‬אז ‪u1  sp u2 , u4 ‬‬


‫‪9‬‬

‫הסברים‪:‬‬
‫‪ BA‬‬ ‫‪ .1‬נכון כי‪ B AB A  B  0  A  0 :‬‬
‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1 0 ‬‬ ‫‪1 1‬‬


‫‪ At  ‬לא קנונית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ A  ‬אבל‬ ‫‪ .2‬לא נכון‪ ,‬למשל ניקח את המטריצה הקנונית ‪‬‬
‫‪1 0 ‬‬ ‫‪ 0 0‬‬
‫‪ 3 3‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪ 2 2‬‬
‫‪ A  B  ‬גם‬ ‫‪‬‬ ‫‪ A  ‬שתי מטריצות מדרגה ‪ 1‬אבל‬ ‫‪‬‬ ‫‪, B‬‬ ‫‪ .3‬לא נכון למשל ‪‬‬
‫‪ 0 0‬‬ ‫‪ 0 0‬‬ ‫‪ 0 0‬‬
‫מדרגה ‪.1‬‬
‫‪ a 0 0  a‬‬ ‫‪0 0   1 0 0 ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬


‫‪ .4‬לא נכון‪ .‬מהנתון נובע ‪  0 b 0    0 b3 0    0 1 0 ‬לכן‬
‫‪ 0 0 c   0 0 c3   0 0 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ a  b  c  3 1‬כלומר ל‪ a, b, c -‬יש ‪ 3‬ערכים אפשריים כל אחד ומהם ניתן לבנות ‪9‬‬
‫מטריצות שונות‪.‬‬
‫‪ .5‬לא נכון כי ‪ .  A  B   A2  AB  BA  B 2  A2  2 AB  B 2‬לנתון שהמטריצות הן‬
‫‪2‬‬

‫סימטריות אין שום משמעות כי תנאי זה לא מבטיח שהמטריצות אכן מתחלפות בכפל‪.‬‬
‫‪ .6‬נכון כי מהנתון ‪ u1  u2  sp u3 , u4 ‬נובע ‪ u1  u2  u3   u4‬כאשר ‪  , ‬סקלרים‪.‬‬
‫מקבלים ע"י העברת אגפים ‪ . u1  u3   u4  u2‬מהנתון ‪ u3  sp u2 , u4 ‬נובע‬
‫‪ . u3   u2   u4‬נציב בשוויון הקודם‪:‬‬
‫‪u1   ( u2   u4 )   u4  u2  (  1)u2  (   ) u4‬‬
‫ולכן ‪. u1  sp u2 , u4 ‬‬

You might also like