‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות פנימית‬

‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשפ"א‪2021 ,‬‬

‫מספר השאלון‪1261 :‬‬

‫תנ"ך‬
‫הוראות לנבחן‬
‫משך הבחינה‪ :‬שעתיים וחצי‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪:‬‬

‫בשאלון זה ארבעה פרקים‪.‬‬
‫פרק ראשון — ‪ 2‬שאלות‪ 40 - -‬נקודות‬
‫פרק שני — ‪ 1‬שאלה‪ 20 -‬נקודות‬
‫פרק שלישי — ‪ 1‬שאלה‪ 28 - -‬נקודות‬
‫פרק רביעי – ‪ 1‬שאלה‪ 12 - -‬נקודות‬
‫סך הכול — ‪ 100‬נקודות‬

‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬תנ"ך שלם בלי פירושים‪ ,‬בלי תוספות ובלי תרגום‪.‬‬
‫מותר להשתמש בתנ"ך שיש בו מפות‬

‫הוראות מיוחדות‪:‬‬
‫(‪ )1‬אל תעתיק את השאלה; כת ֹו ב את מספרה בלבד‬
‫התרכז בנושא‪ .‬שים לב לכתב‪ ,‬לכתיב ולפיסוק‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

 ‫בהצלחה!‬
‫השאלות‬
‫פרק ראשון — בראשית (‪ 40‬נקודות)‬

‫ענה על שתיים מן השאלות ‪ (1-3‬לכל שאלה ‪ 20‬נקודות)‬

‫בכל שאלה שבחרת‪ ,‬ענה על שני סעיפים בלבד (סעיף א חובה ‪ 8‬נקודות ועוד סעיף לבחירה ‪ 12‬נקודות)‬

‫קרא בראשית כ"ב פסוקים א' ועד י"ט‬ ‫‪.1‬‬

‫ענה על סעיף א –חובה‬

‫א‪ .‬ציין והסבר שני פרטים דומים ופרט אחד שונה בין הניסיון הראשון של אברהם בפרק י"ב פסוק א'‬

‫לניסיון העשירי פרק כ"ב פסוק ב‪ 8 ( .‬נקודות)‬

‫ענה על‪ ‬אחד‪ ‬מהסעיפים ב‪-‬ג‬

‫ב ‪.‬המילה המנחה "בן" המופיעה בצירוף כינויי שייכות שונים עשר פעמים‪ .‬מדוע משתמש המחבר‬

‫במילה זו ומהם תפקידיה? (‪ 12‬נקודות)‬

‫ג‪ .‬קרא בראשית כ"ב פסוקים ב'‪-‬ה' ואת דברי רש"י על פסוק ה'‪" :‬נתנבא שישובו שניהם"‬

‫(‪ ) 1‬הסבר מהו הקושי בפסוק ה' עימו רש"י מתמודד? ומהו הפתרון של רש"י לקושי שהצגתם? ( ‪6‬נקודות)‬

‫(‪ )2‬הצע פתרון נוסף לקושי‪ 6 ( .‬נקודות)‬

‫קרא בראשית ל"ח פסוקים י"א‪-‬כ"ו‪.‬‬

‫ענה על סעיף א –חובה‬

‫א‪ .‬תמר לקחה עירבון מיהודה‪ .‬הסבר את הביטוי "סוף מעשה במחשבה תחילה" בהקשר זה‪ ,‬ובסס קביעה זו על‬
‫הכתוב‪ .‬הסבר את דבריך‪ 8 ( .‬נקודות)‬

‫ענה על‪ ‬אחד‪ ‬מהסעיפים ב‪-‬ג‬

‫‪/‬המשך בע"מ הבא‪/‬‬

‫ב‪ .‬קרא את הקטעים שלפניך הלקוחים מן השיר "שירת הודיה לאחות היוזמת" מאת ש' בלאו‪ .‬השיר עוסק בסיפור‬
‫תמר ויהודה‪.‬‬

‫זו שירת הודיה לאחות יוזמת‪ ,‬מילות הלל לאם הנערצה!‬

‫על ששלחת ידך ולקחת את השייך לך‪,‬‬
‫לא היה מורא בלבך ולא אימה בעינייך‪,‬‬
‫היטב פערת אותן מולו יפות ומזמינות [‪]...‬‬
‫הוא שאל‪" :‬כמה?" ואת ענית‪.‬‬
‫הו כן‪ ,‬היטיב לענות‪.‬‬
‫גבית ממנו את המחיר המלא‪,‬‬
‫אבל המחיר ששילמת את‪ ,‬יכול היה להיות יקר הרבה יותר‪.‬‬
‫[‪]...‬‬
‫יוזמה אינה עסק לנשים‪ ,‬בטח לא יוזמה מסוג כזה‪,‬‬
‫[‪ ]...‬עסקה מפוקפקת על אם הדרך‪.‬‬
‫הוא אמר לך‪ ,‬שבי בשקט‪,‬‬
‫הוא קרא לך קטלנית‪ ,‬מאחורי גבו נשבע‪ ,‬בני לא יהיה שלה‪.‬‬
‫ואת ידעת‪.‬‬
‫[‪]...‬‬
‫(האם עשית את שערך? האם נגלה לעיניו אז‪ ,‬כשמשכת אט אט את‬
‫הצעיף?)‬
‫[‪]...‬‬
‫על שהלכת ונבלת בבית הורייך על שהבנת‪ ,‬צו השעה‪ :‬ליזום!‬
‫אשת חיל שלי [‪]...‬‬
‫[‪]...‬‬
‫הם יקראו לך מכשפה‪ ,‬יצוון "ותישרף!" [‪]...‬‬
‫הסוד שלך‪ :‬לא תחכי לאביר‪.‬‬
‫[‪]...‬‬
‫ואם זו תהיה בת‪ ,‬תקראי לה‪ :‬תעוזה‪.‬‬
‫)ש' בלאו‪ ,‬שירת הודיה לאחות היוזמת‪ 929 ,‬בראשית‪(2016 ,‬‬
‫השיר מבליט את התעוזה של תמר לפעול כאישה אלמנה בחברה פטריארכלית‪ .‬הבא שלוש‬
‫דוגמאות מן השיר לתעוזה של תמר‪ ,‬שבאות לידי ביטוי גם בקטע מבראשית ל"ח שלפניך‪12( .‬‬
‫נקודות)‬

‫ג‪ .‬קרא גם את החוק האשורי (‪ )33A‬שלפניך‪.‬‬

‫אישה כי תשב בבית אביה‪ ,‬ובעלה מת ויש לו בנים [תגור] בבית [שתבחר‪ ,‬אם] אין לה [בן‪ ,‬אחיה‬
‫יתננה] לכל אחד [מן הבנים] שיחפוץ‪ ,‬ואם ירצה‪ ,‬יתננה לחמיה לאישה; אם בעלה וחמיה מתו‪ ,‬ולה‬
‫אין בן‪ ,‬אלמנה היא (מבחינה חוקית)‪ .‬לכל מקום שתחפוץ‪ ,‬תלך‪.‬‬
 ‫הסבר על פי החוק כיצד בא לידי ביטוי מעמדה הנחות של האישה האלמנה בחברה פטריארכלית‪( .‬‬
‫‪ 12‬נקודות)‬

‫‪/‬המשך בע"מ הבא‪/‬‬

‫‪ .3‬קרא בראשית מ"א‬

‫ענה על סעיף א –חובה‬

‫א‪ .‬בתקופת המקרא התייחסו לחלומות של אנשים כמקור מידע חידתי חיצוני לאדם‪ ,‬מידע החוזה את‬
‫העתיד‪.‬‬
‫הצג שתי ראיות מהכתוב לטענה זו והסבר אותן‪ 8( .‬נקודות)‬

‫ענה על‪ ‬אחד‪ ‬מהסעיפים ב‪-‬ג‬

‫א‪ .‬בין פרעה ליוסף יש מחלוקת בנוגע לשאלה כיצד ניתן להגיע לפתרון הנכון של החלומות‪.‬‬
‫(‪ )1‬הצג את העמדה של פרעה ואת העמדה של יוסף בנוגע לדרך הנכונה לפתרון חלומות‪ .‬בסס תשובתך על הכתוב (‪6‬‬
‫נקודות)‬
‫(‪ )2‬הסבירו כיצד פרעה בודק איזו עמדה נכונה? היעזרו בהבדל בין תיאור החלום ע"י המספר המקראי‬
‫לעומת תיאור החלום ע"י פרעה ליוסף‪ 6( .‬נקודות)‬

‫ב‪ .‬קרא פסוקים ל"ד‪-‬מ'‪.‬‬

‫בפסוק מ' פרעה נמנע מליטול לעצמו את תפקיד ניהול המשבר והוא מטיל את התפקיד על יוסף‪.‬‬
‫הציגו שתי סיבות סמויות (סיבות שאינן מפורטות בסיפור המקראי)‪ ,‬מדוע פרעה נמנע מלקחת את‬ ‫(‪)1‬‬
‫התפקיד שיוסף ייעד לו לפי פתרון החלום‪ 6( .‬נקודות)‬
‫(‪ )2‬קרא בראשית מ"ה‪ -‬פסוקים ד‪ -‬ח ‪.‬‬
‫כיצד באה לידי ביטוי הסיבה שציינת בסעיף (‪ )1‬בפסוקים שלפניך‪.‬‬
‫‪/‬המשך בע"מ הבא‪/‬‬

‫פרק שני — שמות (‪ 20‬נקודות)‬

‫ענה על אחת מן השאלות ‪( 4-5‬בכל שאלה ‪ 20‬נקודות)‬

‫בכל שאלה שבחרת‪ ,‬ענה על שני סעיפים בלבד (סעיף א חובה ‪ 8‬נקודות ועוד סעיף לבחירה ‪ 12‬נקודות)‬

‫‪ .4‬קרא שמות‪ ,‬פרק ב‪ ,‬פסוקים א – י‪.‬‬

‫קרא פסוקים א ‪ -‬י‪.‬‬
‫אפשר למצוא דמיון רב בין סיפור לידת משה לאגדה על הולדת סרגון‪ ,‬ממלכי אשור‪ .‬כך סיפר סרגון על לידתו‪:‬‬
‫"אמי הכוהנת הגדולה אסור היה לה להרות וללדת בגלל מעמדה‪ .‬אך היא הרתה וילדה אותי‪ .‬היא מיהרה‬
‫להוציא אותי מרשותה‪ ,‬כדי להינצל מהחרפה‪ .‬היא שמה אותי בסל נצרים‪ ,‬מרחה את המכסה בזפת‪,‬‬
‫והשליכה את התיבה לנהר‪ .‬שואב מים הציל את חיי‪ ,‬לקח אותי‪ ,‬וגידל אותי כבנו"‪.‬‬

‫ענה על סעיף א –חובה‬

‫א‪ )1( .‬ציין שלושה פרטים דומים בין לידת משה ללידת סרגון ( ‪ 4‬נקודות)‬
‫(‪ )2‬ציין שלושה פרטים שונים ( ‪ 4‬נקודות)‬

‫ענה על‪ ‬אחד‪ ‬מהסעיפים ב‪-‬ג‬

‫ב‪ .‬אבי הראל במאמרו ‪":‬סיפור לידתו של משה אגדה או מציאות?" כותב‪:‬‬
‫"בקריאה שטחית נראה כי יש לסיפור של סרגון נקודות השקה רבות לסיפורו של‪ ‬משה‪ .‬אולם בעיון נוסף נראה‬
‫כי בכל הפרטים המרכזיים סיפורו של‪ ‬משה‪ ‬שונה בתכלית…‪  ‬סיפור לידתו של‪ ‬משה‪ ‬אינו שייך לסוגה (=סוג‬
‫ספרותי) של אגדת לידתם של גיבורי המזרח הקדום אלא הוא הפכו הגמור"‬
‫מה היא מטרת סיפור משה לאור העובדה כי סיפור לידתו של‪ ‬משה‪ ‬אינו שייך לסוגה של אגדת לידתם של‬
‫גיבורי המזרח הקדום? ( ‪ 12‬נקודות)‬
‫ג‪ .‬משה גדל בין שתי נשים שהצילו את חייו‪.‬‬
‫(‪ )1‬מיהן הנשים ומה עשו על מנת להצילו‪ 6 ( .‬נקודות)‬
‫(‪ .)2‬הכתוב בפסוקים ב‪ ,‬ו‪ -‬י יוצרים סגירת מעגל בו משה עובר מחזקת אישה אחת לחזקת אישה אחרת‪ .‬מהו‬
‫הכינוי וכיצד הוא מהווה סגירת מעגל עבור משה‪ 6 ( .‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בע"מ הבא‪/‬‬

‫‪ .5‬קרא שמות‪ ,‬י"ד‪ ,‬פסוקים ט"ו‪ -‬ל"א‬

‫ענה על סעיף א –חובה‬
‫א‪ ) 1( .‬על פי הקטע שלפניך‪ ,‬הבא שתי דוגמאות לפעולות של האל ביציאת מצרים‪ ,‬והסבר את הדוגמאות ( ‪4‬‬
‫נקודות)‬
‫(‪ )2‬קרא גם יהושע‪ ,‬ב'‪ ,‬פסוקים ט‪ -‬י" א הפעולות של ה' ביציאת מצרים היו ידועות לעמי הסביבה והשפיעו‬
‫עליהם‪ .‬בסס את שתי הקביעות האלה על יהושע‪ ,‬ב'‪ ,‬ט‪ -‬י"א ‪.‬הסבר את דבריך‪ 4 ( .‬נקודות)‬

‫ענה על‪ ‬אחד‪ ‬מהסעיפים ב‪-‬ג‬

‫ב‪ .‬בהגדה של פסח נאמר‪" :‬ויוצאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרֹע נטויה" (דברים‪ ,‬כ"ו‪ ,‬פסוק ח‪ ִ ).‬באמצעות‬
‫השימוש "ביד החזקה" השיג האל שתי מטרות‪ :‬האחת נוגעת למצרים והאחרת נוגעת לעם ישראל‪.‬‬
‫(‪ )1‬על פי פסוק י"ח ופסוק כ"ה ‪,‬מהי המטרה הנוגעת למצרים שהשיג ה'? ( ‪ 6‬נקודות)‬
‫(‪ )2‬על פי פסוק ל"א ‪,‬מהי המטרה הנוגעת לעם ישראל שהשיג ה'? ( ‪ 6‬נקודות)‬
‫ג‪ .‬קרא פסוק ל"א בקטע שלפניך‪.‬‬
‫(‪ )1‬מהו סוג הקשר בין המילה "וַּי ְַרא" למילה "וַ ּיִ ְיראּו" בפסוק זה? הסבר דבריך‪ 6 ( .‬נקודות )‬
‫(‪ )2‬בסיום הפסוק והפרק כולו נאמר " וַ ּיַאֲ ִמינּו‪ּ ,‬בַ יהוָ ה‪ּ ,‬ובְ מ ֶֹׁשה‪ ,‬עַ בְ ּדוֹ"‪ .‬העם ראה בה' ובמשה שותפים מלאים‬
‫בהצלתו‪.‬‬
‫הבא ראיה אחת מפסוקים ט"ו – כ"א‪ ,‬המצדיקה את מעמדו הנכבד של משה‪ .‬הסבר דבריך‪ 6 ( .‬נקודות )‬
‫‪/‬המשך בע"מ הבא‪/‬‬

‫פרק שלישי — נושאי הבחירה (‪ 28‬נקודות)‬

‫חוק‬

‫ענה על שאלה ‪( 6‬בכל שאלה ‪ 28‬נקודות)‬

‫ענה על סעיף א חובה (‪ 12‬נקודות ) ועל אחד מן הסעיפים ב‪-‬ג (‪ 16‬נקודות)‬

‫‪ .6‬קרא ויקרא י"ט פסוקים ט‪-‬י"ח‬

‫ענה על סעיף א –חובה‬

‫א בפסוקים אלה מצויים חוקים הנקשרים לתחומים שונים‪ :‬חקלאות‪ ,‬כלכלה ומשפט‪.‬‬

‫הבא מתוך קובץ החוקים חוק אחד מכל תחום‪ ,‬והסבירו כל חוק (‪ 12‬נק)‬

‫ענה על‪ ‬אחד‪ ‬מהסעיפים ב‪-‬ג‬

‫ב‪ .‬קרא פסוק י"ד‬

‫(‪ )1‬הסבר מהו הקושי העולה משני הציווים שבחוק זה‪ 8 ( .‬נקודות)‬

‫(‪ ) 2‬הסבר את המשמעות הרחבה של החוק‪ ,‬וכיצד הסבר זה עשוי ליישב ( לפתור) קושי זה ( ‪ 8‬נקודות)‬

‫ג‪ .‬קרא פסוקים י"ז‪-‬י"ח ‪.‬‬

‫בפסוקים אלה מוזכרים שלושה רגשות השכיחים בחיי האדם‪ :‬אהבה‪ ,‬שנאה וטינה‪.‬‬

‫(‪ )1‬הסבר מה דורש החוק בקשר לכל אחד מן הרגשות הללו ? ( ‪ 8‬נקודות )‬

‫לדעתך האם ניתן לחוקק חוקים הנקשרים לרגשות? נמק תשובתך ובסס אותה על אחד הרגשות‬ ‫(‪)2‬‬

‫שלפנייך‪ 8( .‬נקודות)‬
‫‪/‬המשך בע"מ הבא‪/‬‬

‫פרק רביעי — קטע להבנה ולניתוח (‪ 12‬נקודות)‬

‫ענה על סעיף א חובה ( ‪ 7‬נקודות) ועל אחד מן הסעיפים ב‪-‬ד ( ‪ 5‬נקודות)‬

‫קרא שופטים‪ ,‬ו'‪ ,‬פסוקים י"א‪ -‬כ"ד‬

‫יא וַ ָּיבֹא מַ לְ אַ ְך יְ הוָ ה‪ ,‬וַ ּי ֵֶׁשב ַּתחַ ת הָ אֵ לָה אֲ ֶׁשר ּבְ עָ פְ ָרה‪ ,‬אֲ ֶׁשר לְ יוֹאָ ׁש‪ ,‬אֲ בִ י הָ עֶ זְ ִרי; וְ גִ ְדעוֹן ּבְ נוֹ‪ ,‬חֹבֵ ט‬
‫ִח ִּטים ּבַ ּגַת‪ ,‬לְ הָ נִיס‪ִ ,‬מּפְ נֵי ִמ ְדיָן‪  .‬יב וַ ּי ֵָרא אֵ לָיו‪ ,‬מַ לְ אַ ְך יְ הוָ ה; וַ ּיֹאמֶ ר אֵ לָיו‪ ,‬יְ הוָ ה עִ ְּמָך ּגִ ּבוֹר הֶ חָ יִ ל‪  .‬יג‬
‫ַאתנּו ּכָל‪-‬זֹאת; וְ אַ ּיֵה כָל‪-‬נִפְ לְ אֹתָ יו אֲ ֶׁשר‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר אֵ לָיו ּגִ ְדעוֹן‪ּ ,‬בִ י אֲ ֹדנִי‪ ,‬וְ יֵׁש יְ הוָ ה עִ ּמָ נּו‪ ,‬וְ לָּמָ ה ְמצָ ְ‬
‫ַף‪-‬מ ְדיָן‪  .‬יד וַ ּיִ פֶ ן‬‫ִסּפְ רּו‪-‬לָנּו אֲ בוֹתֵ ינּו לֵאמֹר‪ ,‬הֲ ֹלא ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם הֶ ֱעלָנּו יְ הוָ ה‪ ,‬וְ עַ ָּתה נְטָ ָׁשנּו יְ הוָ ה‪ ,‬וַ ּיִ ְּתנֵנּו ּבְ כ ִ‬
‫אֵ לָיו‪ ,‬יְ הוָ ה‪ ,‬וַ ּיֹאמֶ ר לְֵך ּבְ כֹחֲ ָך זֶ ה‪ ,‬וְ הו ַֹׁשעְ ָּת אֶ ת‪-‬יִ ְׂש ָראֵ ל ִמּכַף ִמ ְדיָן‪  :‬הֲ ֹלא‪ְׁ ,‬של ְַח ִּתיָך‪  .‬טו וַ ּיֹאמֶ ר אֵ לָיו‬
‫ּבִ י אֲ ֹדנָי‪ּ ,‬בַ ּמָ ה או ִֹׁשיעַ אֶ ת‪-‬יִ ְׂש ָראֵ ל; ִהּנֵה ַאלְ ּפִ י הַ ַּדל ּבִ ְמנ ֶַּׁשה‪ ,‬וְ ָאנֹכִ י הַ ּצָ עִ יר ּבְ בֵ ית ָאבִ י‪   .‬טז וַ ּיֹאמֶ ר אֵ לָיו‬
‫אתי חֵ ן ּבְ עֵ ינֶיָך;‬ ‫ת‪-‬מ ְדיָן‪ּ ,‬כְ ִאיׁש אֶ חָ ד‪   .‬יז וַ ּיֹאמֶ ר אֵ לָיו‪ִ ,‬אם‪-‬נָא מָ צָ ִ‬ ‫יְ הוָ ה‪ּ ,‬כִ י אֶ ְהיֶה עִ ּמָ ְך; וְ ִהּכִ יתָ אֶ ִ‬
‫ת‪-‬מנְחָ ִתי‪,‬‬ ‫אתי אֶ ִ‬ ‫וְ עָ ִׂשיתָ ּלִ י אוֹת‪ָׁ ,‬שאַ ָּתה ְמ ַדּבֵ ר עִ ִּמי‪  .‬יח ַאל‪-‬נָא תָ מֻ ׁש ִמּזֶ ה‪ ,‬עַ ד‪ּ-‬ב ִֹאי ֵאלֶיָך‪ ,‬וְ הֹצֵ ִ‬
‫ת‪-‬קמַ ח מַ ּצוֹת‪,‬‬ ‫וְ ִהּנ ְַח ִּתי לְ פָ נֶיָך; וַ ּיֹאמַ ר‪ָ ,‬אנֹכִ י אֵ ֵׁשב עַ ד ׁשּובֶ ָך‪  .‬יט וְ גִ ְדעוֹן ּבָ א‪ ,‬וַ ּיַעַ ׂש ּגְ ִדי‪-‬עִ ּזִ ים וְ אֵ יפַ ֶ‬
‫ל‪ּ-‬תחַ ת הָ אֵ לָה‪ ,‬וַ ַּיּגַׁש‪{  .‬פ}‬ ‫הַ ּבָ ָׂשר ָׂשם ּבַ ּסַ ל‪ ,‬וְ הַ ּמָ ַרק ָׂשם ּבַ ּפָ רּור; וַ ּיוֹצֵ א אֵ לָיו אֶ ַ‬
‫ֹלהים‪ַ ,‬קח אֶ ת‪-‬הַ ּבָ ָׂשר וְ אֶ ת‪-‬הַ ּמַ ּצוֹת וְ הַ ּנַח אֶ ל‪-‬הַ ּסֶ לַע הַ ּלָז‪ ,‬וְ אֶ ת‪-‬הַ ּמָ ַרק‪ְׁ ,‬שפוְֹך;‬ ‫כ וַ ּיֹאמֶ ר אֵ לָיו מַ לְ אַ ְך הָ אֱ ִ‬
‫ת‪-‬קצֵ ה הַ ִּמ ְׁשעֶ נֶת אֲ ֶׁשר ּבְ יָדוֹ‪ ,‬וַ ּיִ ּגַע ּבַ ּבָ ָׂשר‪ּ ,‬ובַ ּמַ ּצוֹת; וַ ַּתעַ ל הָ אֵ ׁש‬
‫וַ ּיַעַ ׂש‪ּ ,‬כֵן‪  .‬כא וַ ּיִ ְׁשלַח מַ לְ אַ ְך יְ הוָ ה‪ ,‬אֶ ְ‬
‫ִמן‪-‬הַ ּצּור‪ ,‬וַ ּתֹאכַל אֶ ת‪-‬הַ ּבָ ָׂשר וְ אֶ ת‪-‬הַ ּמַ ּצוֹת‪ּ ,‬ומַ לְ אַ ְך יְ הוָ ה‪ ,‬הָ לְַך מֵ עֵ ינָיו‪  .‬כב וַ ּי ְַרא ּגִ ְדעוֹן‪ּ ,‬כִ י‪-‬מַ לְ אַ ְך‬
‫יתי ַמלְ אַ ְך יְ הוָ ה‪ּ ,‬פָ ִנים ֶאל‪ּ-‬פָ נִים‪  .‬כג וַ ּיֹאמֶ ר‬ ‫יְ הוָ ה הּוא; וַ ּיֹאמֶ ר ּגִ ְדעוֹן‪ ,‬אֲ הָ ּה אֲ ֹדנָי יְ הוִ ה‪ּ--‬כִ י‪-‬עַ ל‪ֵּ -‬כן ָר ִא ִ‬
‫ירא‪ֹ  :‬לא‪ָּ ,‬תמּות‪  .‬כד וַ ּיִ בֶ ן ָׁשם ּגִ ְדעוֹן ִמזְ ּבֵ חַ לַיהוָ ה‪ ,‬וַ ּיִ ְק ָרא‪-‬ל ֹו יְ הוָ ה ָׁשלוֹם;‬ ‫ַאל‪ּ-‬ת ָ‬
‫ִ‬ ‫ל ֹו יְ הוָ ה ָׁשלוֹם לְ ָך‪,‬‬
‫עַ ד‪ ,‬הַ ּיוֹם הַ ּזֶ ה‪--‬עו ֶֹדּנּו‪ּ ,‬בְ עָ פְ ָרת אֲ בִ י הָ עֶ זְ ִרי‪ .‬‬

‫ענה על סעיף א חובה ( ‪ 7‬נקודות) ועל אחד מן הסעיפים ב‪-‬ד ( ‪ 5‬נקודות)‬

 ‫ענה על סעיף א — חובה‬

‫א‪ .‬לפניך ארבעה מאפיינים של סיפורי מינוי או הקדשה במקרא‪:‬‬

‫‪ -‬התגלות ה'‬
‫‪ -‬הטלת השליחות‬
‫‪ -‬תגובת השליח על השליחות שהוטלה עליו‬
‫‪ -‬מתן אות‬
‫הסבר כיצד כל אחד מהמאפיינים בא לידי ביטוי בקטע שלפניך‪ .‬ציין את הפסוקים‬
‫המתאימים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בע"מ הבא‪/‬‬

‫ענה על אחד מן הסעיפים ב‪-‬ד‬

‫ב‪ .‬קרא גם שמות‪ ,‬ד'‪.1-8 ,‬‬

‫(‪ ) 1‬במה שונה מטרת האות שניתן לגדעון ממטרת האותות שניתנו למשה (שמות‪ ,‬ד'‪ ,‬א)?‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫(‪ )2‬קרא שמות‪ ,‬ד'‪ ,‬ה‪.‬‬
‫בפסוק זה יש מטרה נוספת מתוך האות למשה‪.‬‬
‫מהי המטרה‪ ,‬וממה היא נובעת‪ ,‬לפי הפסוק? היעזר בשמות‪ ,‬ג'‪ ,‬י"ג‪-‬ט"ו‪3( .‬נקודות)‬

‫ג‪ .‬קרא פסוק י"ד בקטע שלפניך‪.‬‬

‫לדעת פרשנים‪ ,‬יש קושי בייחוס הכוח לגדעון כמושיע ("בכוחך")‪.‬‬
‫לפניך שתי אפשרויות לפתרון הקושי‪:‬‬
‫‪ -‬ילקוט שמעוני‪" :‬אמר לו [לגדעון] הקדוש ברוך הוא‪ :‬יש בך כוח ללמד סנגוריה על ישראל –‬
‫בזכותך הם נגאלים"‪.‬‬
‫‪ -‬אחרים מציעים לקרוא "בכוחי" במקום "בכוחך" שבפסוק‪.‬‬
‫הסבר את הפסוק על פי שתי אפשרויות הפתרון‪.‬‬

‫ד‪ .‬קרא פסוקים כ"ב – כ"ד בקטע שלפניך‪ ,‬וכן שמות‪ ,‬ג'‪ ,‬ו‪ ,‬ט‪-‬י‪.‬‬
‫(‪ )1‬ממה חוששים משה וגדעון‪ ,‬ומדוע? (‪ 2‬נקודות)‬
 ‫(‪ )2‬בשני הכתובים נראה שאין סיבה לחששות‪ ,‬ויש המסבירים זאת בתפקיד של משה וגדעון‪.‬‬
‫מהו תפקיד זה? (‪ 3‬נקודות)‬

‫מחוון‬
‫בראשית‬

‫א‪ .‬שני פרטים דומים ופרט אחד שונה בין הניסיון הראשון של אברהם בפרק י"ב פס א'‬ ‫‪.1‬‬
‫לניסיון העשירי פרק כ"ב פסוק ב‪ :.‬בשני המקרים מופיע הביטוי "לך לך" ‪ .‬בשני המקרים יש הדרגתיות‪ .‬בשני‬
‫המקרים אברהם נשלח אל מקום שאינו מוגדר בדיוק‪.‬‬
‫בשני המקרים אברהם מקיים את הצו‬
‫השונה‪ :‬בניסיון הראשון אברהם מתנתק מעברו ובניסיון השני הוא מתנתק מעתידו‪.‬‬
‫ב ‪ .‬המילה המנחה "בן" המופיעה בצירוף כינויי שייכות שונים עשר פעמים‪ .‬כדי להדגיש את גודל הקורבן של האב‪,‬‬
‫להמחיש את רגשותיו ולהציג את הטרגדיה של אברהם‪ .‬אברהם חיכה ליורש הרבה זמן וכעת ה' מבקש ממנו להקריב‬
‫את עתידו‪ .‬ה' בוחן את אמונתו של אברהם באופן אכזרי‪.‬‬
‫ג‪. 1 .‬הקושי הוא‪ -‬כיצד אברהם אומר לנערים שהוא ויצחק בנו יחזרו כאשר הוא יודע שהוא צריך להקריב את יצחק‪.‬‬
‫הפתרון של רש"י הוא מנבא שיחזרו יד‪ .‬כמו נביא שיודע את העתיד‪.‬‬
‫‪ .2‬אברהם מדחיק את המעשה ואינו מזכיר אותו‪ .‬מבחינתו הם חוזרים יחד‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬תמר לקחה עירבון מיהודה‪" ,‬מָ ה הָ עֵ ָרבוֹן אֲ ֶׁשר אֶ ֶּתן‪-‬לְָך‪ ,‬וַ ּתֹאמֶ ר חֹתָ ְמָך ּופְ ִתילֶָך‪ּ ,‬ומַ ְּטָך אֲ ֶׁשר ּבְ י ֶָדָך"‪ .‬החפצים‬
‫משמשים בהמשך הסיפור את ההוכחה שיהודה קיים יחסים עם תמר‪ .‬הביטוי "סוף מעשה במחשבה תחילה" מדגיש‬
‫שיש לחשוב לפני עשיית המעשה‪ .‬תמר מבקשת את העירבון מיהודה מתוך מחשבה על העתיד‪ ,‬בו תצטרך להוכיח את‬
 ‫חפותה ויהודה מביא לה את החפצים ללא מחשבה על המעשה שהוא עושה‪ .‬ואכן כאשר יהודה מאשים את תמר כי‬
‫הרתה לזנונים היא מוציאה את החפצים שלקחה מיהודה כעירבון ואומרת לו‪ִ :‬הוא מּוצֵ את‪ ,‬וְ ִהיא ָׁשלְ חָ ה ֶאל‪-‬חָ ִמיהָ‬
‫לֵאמֹר‪ ,‬לְ ִאיׁש אֲ ֶׁשר‪-‬אֵ ּלֶה ּלוֹ‪ָ ,‬אנֹכִ י הָ ָרה; וַ ּתֹאמֶ ר‪ ,‬הַ ּכֶר‪-‬נָא‪--‬לְ ִמי הַ חֹתֶ מֶ ת וְ הַ ּפְ ִתילִ ים וְ הַ ּמַ ּטֶ ה‪ ,‬הָ אֵ ּלֶה‪ .‬באמצעות העובדה כי‬
‫הּודה‪ ,‬וַ ּיֹאמֶ ר צָ ְד ָקה ִמּמֶ ּנִי‪,‬‬
‫תמר חשבה על כל הדברים מראש‪ ,‬ליהודה לא נותרה ברירה והוא הכיר בצדקתה‪ :‬וַ ַּיּכֵר יְ ָ‬
‫ּכִ י‪-‬עַ ל‪ֵּ -‬כן ֹלא‪ְ -‬נתַ ִּתיהָ ‪ ,‬לְ ֵׁשלָה בְ ִני‬
‫ב‪ .‬השיר מהלל את המעשה של תמר‪ ,‬דוגמאות לכך‪:‬‬
‫‪' . 1‬ולקחת את השייך לך'‪ ,‬דין הייבום – מצוות הייבום לאלמנה מצווה על אח המת להינשא לאלמנה כדי להמשיך את‬
‫השושלת של האח המת‪ .‬יהודה נימנע מלהשיא את שילה עם יהודה ועל כן תמר פועלת כדי להשיג את מה שמגיע לה על‬
‫פי הדין ואם יהודה מנע ממנה את הייבום היא התחכמה והתייבמה בדרך עקיפה‪.‬‬
‫‪' . 2‬האם נגלה לעיניו אז‪ ,‬כשמשכת אט אט את הצעיף'‪ ,‬הסתר הפנים – תמר לבושה מדמה עצמה לזונה ומכסה את‬
‫פניה‪ ,‬יהודה אינו יודע שהוא מקיים יחסי מין עם כלתו‪.‬‬
‫‪' . 3‬הסוד שלך‪ :‬לא תחכי לאביר'‪ ,‬עצמאות – תמר מחליטה לעשות מעשה באופן עצמאי‪ ,‬היא פועלת על פי יוזמה אישית‬
‫באופן הנוגד את הנורמה הפטריארכלית‪ ,‬היא לוקחת את גורלה בידיה ‪.‬‬
‫ג‪ .‬על פי הסיפור בבראשית ל"ח‪ ,‬תמר כפופה לנורמות החברה ויחד עם זאת‪ ,‬מפרה אותן‪ .‬מצד אחד תמר לובשת בגדי‬
‫אלמנות ‪ ":‬וַ ָּתסַ ר ּבִ גְ ֵדי ַאלְ ְמנּותָ ּה מֵ עָ לֶיהָ "‪ ,‬היא רואה עצמה שייכת למשפחת בעלה המת למרות שהיא חיה בבית אביה‪.‬‬
‫תמר מבינה שהיא חייבת להיכנס להריון עם גבר ממשפחת בעלה והיא אינה חופשיה לבחור כל מה שתחפוץ‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬יהודה מסרב לחתן את בנו עם תמר והיא פועלת בניגוד לנורמה‪ ,‬היא שוכבת עם חמה בניגוד לידיעתו ‪ּ ":‬נָא ָאבוֹא‬
‫אֵ לַיִ ְך‪ּ ,‬כִ י ֹלא י ַָדע‪ּ ,‬כִ י ַכּלָת ֹו ִהוא"‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪ .‬בתקופת המקרא התייחסו לחלומות של אנשים כמקור מידע חידתי חיצוני לאדם‪ ,‬מידע החוזה את העתיד‪.‬‬
‫ּופַ ְרעֹה ֹחלֵם‪ ,‬וְ ִהּנֵה עֹמֵ ד עַ ל‪-‬הַ יְ אֹר‪ .‬ב‪  ‬וְ ִהּנֵה ִמן‪-‬הַ יְ אֹר‪ ,‬עֹֹלת ֶׁשבַ ע ּפָ רוֹת‪ ,‬יְ פוֹת מַ ְראֶ ה‪ּ ,‬ובְ ִריאֹת ּבָ ָׂשר; וַ ִּת ְרעֶ ינָה‪ּ ,‬בָ ָאחּו‪.‬‬
‫ל‪ׂ-‬שפַ ת‬
‫וְ ִהּנֵה ֶׁשבַ ע ּפָ רוֹת אֲ חֵ רוֹת‪ ,‬עֹלוֹת ַאחֲ ֵריהֶ ן ִמן‪-‬הַ יְ אֹר‪ָ ,‬רעוֹת מַ ְראֶ ה‪ ,‬וְ ַדּקוֹת ּבָ ָׂשר; וַ ַּת ֲעמ ְֹדנָה אֵ צֶ ל הַ ּפָ רוֹת‪ ,‬עַ ְ‬
‫הַ יְ אֹר‪  .‬וַ ּתֹאכַלְ נָה הַ ּפָ רוֹת‪ָ ,‬רעוֹת הַ ּמַ ְראֶ ה וְ ַדּקֹת הַ ּבָ ָׂשר‪ ,‬אֵ ת ֶׁשבַ ע הַ ּפָ רוֹת‪ ,‬יְ ֹפת הַ ּמַ ְראֶ ה וְ הַ ּבְ ִריאֹת פרעה חולם שהוא‬
‫עומד על שפת היאור (מקור החיים של מצרים) לפתע הוא רואה שתי קבוצות של פרות‪ :‬שבע פרות מלאות ושמנות‬
‫ואחריהן עולות שבע פרות ָרעוֹת מַ ְראֶ ה וְ ַדּקוֹת ּבָ ָׂשר‪ .‬הפרות רעות המראה אוכלות את שבע הפרות הבריאות‪ ,‬הוא‬
‫יקץ‪ּ ,‬פַ ְרעֹה‪.‬‬‫מקיץ מהחלום בבהלה‪ :‬וַ ּיִ ַ‬
‫יׁשן‪ ,‬וַ ּיַחֲ ֹלם ֵׁש ִנית; וְ ִהּנֵה ֶׁשבַ ע ִׁשּבֳלִ ים‪ ,‬עֹלוֹת ּבְ ָקנֶה ֶאחָ ד‪ּ ,‬בְ ִריאוֹת וְ טֹבוֹת‪ .‬ו‪ ‬וְ ִהּנֵה ֶׁשבַ ע‬ ‫פרעה נרדם וחולם שנית‪ :‬וַ ּיִ ָ‬
‫ּוׁשדּו ֹפת ָק ִדים‪ ,‬צ ְֹמחוֹת‪ַ ,‬אחֲ ֵריהֶ ן‪ .‬ז‪  ‬וַ ִּתבְ לַעְ נָה‪ ,‬הַ ִּׁשּבֳלִ ים הַ ַּדּקוֹת‪ ,‬אֵ ת ֶׁשבַ ע הַ ִּׁשּבֳלִ ים‪ ,‬הַ ּבְ ִריאוֹת וְ הַ ְּמלֵאוֹת‪.‬‬ ‫ִׁשּבֳלִ ים‪ַּ ,‬דּקוֹת ְ‬
‫יקץ‪ּ ,‬פַ ְרעֹה‪.‬‬
‫גם מחלום זה פרעה מתעורר‪ :‬וַ ּיִ ַ‬
‫פרעה אינו מופיע בחלום בעצמו‪ ,‬ולכן הוא מבין שהחלום אינו חלום אישי‪ ,‬אלא לאומי‪ ,‬הנוגע למצרים כולה‪.‬‬
‫החלומות לקוחים מתחום החקלאות והמזון של מצרים‪ ,‬ונוגעות לנילוס‪ ,‬מקור החיים בארץ‪ ,‬מכאן שהחלומות‬
‫עוסקים באיום על כלכלת מצרים‪.‬‬
‫פרעה מבוהל ומנסה לגייס את מיטב פותרי החלומות על מנת לקבל פתרון לחלום שחלם‪ :‬וַ יְ ִהי בַ ּב ֶֹקר‪ ,‬וַ ִּתּפָ עֶ ם רּוחוֹ‪,‬‬
‫וַ ּיִ ְׁשלַח וַ ּיִ ְק ָרא אֶ ת‪ּ-‬כָל‪-‬חַ ְרטֻ ּמֵ י ִמ ְצ ַריִ ם‪ ,‬וְ אֶ ת‪ּ-‬כָל‪-‬חֲ ָכמֶ יהָ ; וַ יְ סַ ּפֵ ר ּפַ ְרעֹה לָהֶ ם ֶאת‪-‬חֲ ֹלמ ֹו‪ ,‬וְ אֵ ין‪ּ-‬פוֹתֵ ר אוֹתָ ם לְ פַ ְרעֹה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בין פרעה ליוסף יש מחלוקת בנוגע לשאלה כיצד ניתן להגיע לפתרון הנכון של החלומות‪.‬‬
‫(‪ )1‬העמדה של פרעה בנוגע לדרך הנכונה לפתרון חלומות היא שפתרון חלומות הוא עניין מקצועי לאנשי מקצוע‬
‫מלומדים (חרטומים) ולכן פרעה מגייס את מיטב חכמיו וחרטומיו לפתור את חלומו‪ :‬וַ ּיִ ְׁשלַח וַ ּיִ ְק ָרא ֶאת‪ּ-‬כָל‪-‬חַ ְרטֻ ּמֵ י‬
‫ִמ ְצ ַריִ ם‪ ,‬וְ אֶ ת‪ּ-‬כָל‪-‬חֲ ָכמֶ יהָ ; וַ יְ סַ ּפֵ ר ּפַ ְרעֹה לָהֶ ם אֶ ת‪-‬חֲ ֹלמ ֹו‪,‬‬
 ‫העמדה של יוסף בנוגע לדרך הנכונה לפתרון חלומות‪:‬לפי דברי יוסף‪ ,‬רק אלוהים יכול לפתור חלומות"‬
‫ת‪ׁ-‬שלוֹם ּפַ ְרעֹה" וכל חלום שהוא כאדם יוכל לתת מענה עליו זה רק בגלל אלוהים‪.‬‬ ‫ֹלהים‪ַ ,‬י ֲענֶה אֶ ְ‬ ‫ּבִ לְ עָ ָדי‪  :‬אֱ ִ‬
‫יׁשן‪ ,‬וַ ּיַחֲ ֹלם ֵׁש ִנית "‬
‫(‪ )2‬גרסת המחבר לאירועים היא שפרעה חלם שני חלומות שונים " וַ ּיִ ָ‬
‫אבל פרעה מבין ששני החלומות שלו מתאחדים לכדי חלום אחד‪ .‬בניגוד לחרטומים ולמחבר שהתייחסו לחלומות‬
‫פרעה כשני חלומות נפרדים‪ ,‬יוסף שומע את חלומות פרעה וקובע "חֲ לוֹם ּפַ ְרעֹה אֶ חָ ד הּוא" המכיל מסר אלוהי‬
‫ֹלהים ַל ֲעׂשֹת ֹו " ומכיוון שיוסף התייחס לשני החלומות כאל חלום אחד‪ ,‬כפי‬ ‫ּוממַ הֵ ר הָ אֱ ִ‬
‫ֹלהים ְ‬
‫"ּכִ י‪-‬נָכוֹן הַ ָּדבָ ר מֵ עִ ם הָ אֱ ִ‬
‫שהבין זאת פרעה‪ ,‬הוא מסיק את המסקנה כי הפתרון הנכון נמצא ביד יוסף‪.‬‬
‫ג‪ .‬בפסוק מ' פרעה נמנע מליטול לעצמו את תפקיד ניהול המשבר והוא מטיל את התפקיד על יוסף‪.‬‬
‫(‪ )1‬פרעה נמנע מלקחת את התפקיד שיוסף ייעד לו לפי פתרון החלום משום שברמה הסמויה ה' גרם לאירועים אלה‬
‫להתרחש על מנת שיוסף יקבל את התפקיד של המושיע המצרי‪ ,‬וימונה למשנה למלך מצרים‪ ,‬דבר שיסייע לו להציל‬
‫בעתיד את משפחתו מהרעב‪.‬‬
‫ֹלהים‬
‫(‪ ) 2‬לפי בראשית מ"ה‪ -‬פסוקים ד‪ -‬ח ‪ ,‬המסר המרכזי בסיפור הוא " וְ עַ ָּתה ֹלא ַא ֶּתם ְׁשל ְַח ֶּתם א ִֹתי הֵ ּנָה ּכִ י הָ אֱ ִ‬
‫"(פס' ‪ ) 8‬כלומר‪ ,‬יש תכנית אלוהית "וַ יְ ִׂשימֵ ִני לְ ָאב לְ פַ ְרעֹה ּולְ ָאדוֹן לְ כָל ּבֵ ית ֹו ּומ ֵֹׁשל ּבְ כָל אֶ ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם" (פס' ‪ ,)8‬וכל מה‬
‫שקורה בעולם מתרחש בהתאם לתוכנית זו‪ .‬ובמישור הסמוי ה' גרם לאחים למכור את יוסף על מנת לממש את‬
‫ייעודו ולהצילם בשנות הרעב מתוקף היותו המשנה למלך מצרים‪.‬‬

‫שמות‬
‫‪ .4‬א‪ )1( .‬הדמיון בין לידת משה ללידת סרגון‪:‬‬
‫בשני המקרים נולד תינוק שריחפה מעל ראשו סכנת מוות‪.‬‬
‫בשני המקרים התינוק מונח בכלי שיט על מקור מים וכך ניצל‪.‬‬
‫בשני המקרים אדם זר מציל את התינוק‪.‬‬
‫(‪ )2‬השוני בין לידת משה ללידת סרגון‪:‬‬
‫מעמד האם‪ :‬אמו של סרגון שייכת למעמד הגבוה בחברה‪ ,‬היא כוהנת גדולה‪ ,‬משרה זו הייתה שמורה בדרך‬
‫כלל לנשים ממשפחת המלוכה‪.‬‬
‫הוריו של משה מתוארים כאנשים פשוטים‪ ,‬אין להם אפילו שם פרטי‪ ,‬הם מכונים איש ואישה משבט לוי‪.‬‬
‫הסכנה לתינוק‪ :‬סרגון נולד לאמו‪ ,‬הכוהנת הגדולה‪ ,‬שעל פי חוקי הדת ‪ ,‬אסור היה לה להרות‪ ,‬ולכן היא מהירה‬
‫להוציא את התינוק מרשותה על מנת להעלים את לידתו ולהינצל מחרפה ומוות הצפויים לה‪.‬‬
‫משה נולד בצל צו המלך פרעה ּכָל הַ ּבֵ ן הַ ּיִ ּלוֹד הַ יְ א ָֹרה ַּת ְׁשלִ יכֻהּו‪ ,‬וְ כָל הַ ּבַ ת ְּתחַ ּיּון‪ ,‬והנחתו ביאור נועדה לאפשר לו‬
‫סיכוי לחיות‪.‬‬
‫מעמד המושיע‪ :‬סרגון ניצל ביד אדם פשוט ‪ ,‬אקי שואב במים‪,‬‬
‫משה ניצל ע"י בת מלך פרעה‪ -‬נסיכה ממעמד גבוה‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬סיפור לידת משה איננו משתייך לסוג הספרותי הנפוץ של אגדות לידתם של גיבורים ‪ ,‬אלא הוא היפוכו הגמור‪, ‬‬
‫ההשוואה לסיפור לידת גיבורים‪ ,‬כדוגמת לידת סרגון‪ ,‬נועדה להעביר את מטרת סיפור הולדת משה ולהראות‬
‫כיצד נוכחותו הסמויה של ה' מסכלת את מזימות השליט המצרי ומושיע את ישראל‪.‬‬
‫ג‪ ) 1( .‬משה ניצל ע"י אמו שהצפינה אותו שלושה ירחים ולאחר מכן הכינה עבורו תיבת גומא והניחה אותו על‬
‫שפת היאור‪ ,‬ולאחר שניצל ף הניקה אותו‪ .‬בנוסף‪ ,‬משה ניצל בזכות רחמיה של בת פרעה שלקחה אותו מן‬
‫המים‪ ,‬דאגה לו לאישה שתניק אותו ואף גידלה אותו כבנה‪.‬‬
‫(‪ .)2‬הכינוי " ּבֵ ן " ביחס למשה מהווה סגירת מעגל‪ .‬בתחילת הפרק משה נולד לאמו ומיוחס לה כבנה‪ ,‬וַ ַּתהַ ר הָ ִא ָּׁשה‪ ,‬וַ ֵּתלֶד ּבֵ ן‪.‬‬
‫על מנת להצילו האם בוחרת להניח אותו בתיבה ועוברת תהליך של פרידה רגשית והוא הופך מבן לילד‪ ,‬בשלב זה בת פרעה‬
‫מוצאת את משה‪ ,‬מצילה אותו קוראת לו בשם ומגדלת אותו כבנה‪ " :‬וַ ּיִגְ ַּדל הַ ֶּילֶד‪ ,‬וַ ְּתבִ אֵ הּו לְ בַ ת‪ּ-‬פַ ְרעֹה‪ ,‬וַ יְ ִהי‪-‬לָּה‪ ,‬לְ בֵ ן; וַ ִּת ְק ָרא‬
‫יתהּו‪" .‬‬
‫ְׁשמוֹ‪ ,‬מ ֶֹׁשה‪ ,‬וַ ּתֹאמֶ ר‪ּ ,‬כִ י ִמן‪-‬הַ ּמַ יִ ם ְמ ִׁש ִ‬
‫זהו הרגע של שיא הקרבה בין בת פרעה למשה‪ ,‬והכינוי שהיה מיוחס לאם משה‪ ,‬הפך לכינוי של אמו המאמצת ולמעשה מבטא‬
‫את הרעיון שהצלתו של משה העבירה אותו מחסות אמו לחסות בת פרעה‪ ,‬שאמצה אותו כבן‪.‬‬

‫‪.5‬א‪ )1( .‬שתי דוגמאות לפעולות של האל ביציאת מצרים‪ :‬ה' הקשה את לב פרעה ויגרום לו להתעקש‬
‫ולהתבצר בעמדתו‪ ,‬שלא יסכים לשחרור בני ישראל‪:‬‬
‫וְ ִחּזַ ְק ִּתי אֶ ת‪-‬לֵב‪ּ-‬פַ ְרעֹה ‪ ,‬וְ ִאּכָבְ ָדה ּבְ פַ ְרעֹה ּובְ כָל‪-‬חֵ יל ֹו‬

‫הלְֵך לִ פְ נֵי מַ חֲ נֵה יִ ְׂש ָראֵ ל וַ ֵּילְֶך מֵ ַאחֲ ֵריהֶ ם וַ ּיִ ּסַ ע עַ ּמּוד הֶ עָ נָן ִמּפְ נֵיהֶ ם וַ ַּי ֲעמֹד מֵ ַאחֲ ֵריהֶ ם‪-‬‬
‫ֹלהים הַ ֹ‬
‫וַ ּיִ ּסַ ע מַ לְ אַ ְך הָ אֱ ִ‬
‫ברגע חציית ים סוף עמוד האש הלך לפני מחנה ישראל כדי להאיר את דרכם‪ ,‬עמוד הענן עבר לסוף מחנה ישראל כדי‬
‫ליצור חיץ בין מחנה המצרים לבין בני ישראל‪ ,‬כיד להגן על בני ישראל מפני הנשק של המצרים‪ ,‬כדי להחשיך את מחנה‬
‫המצרים‪.‬‬

‫ה' גורם למשה לבצע את נס קריעת ים סוף ‪ :‬וַ ּיֵט מ ֶֹׁשה אֶ ת יָד ֹו עַ ל הַ ּיָם וַ ּי ֹולְֶך ה' אֶ ת הַ ּיָם ְּברּוחַ ָק ִדים עַ ּזָ ה ּכָל הַ ּלַיְ לָה‬
‫ּומ ְּׂשמֹאלָם‪.‬‬ ‫ימינָם ִ‬ ‫וַ ּי ֶָׂשם אֶ ת הַ ּיָם לֶחָ ָרבָ ה וַ ּיִ ּבָ ְקעּו הַ ּמָ יִ ם‪( .‬כב) וַ ָּיבֹאּו ְבנֵי יִ ְׂש ָראֵ ל ּבְ תוְֹך הַ ּיָם ּבַ ּיַּבָ ָׁשה וְ הַ ּמַ יִ ם לָהֶ ם חֹמָ ה ִמ ִ‬

‫(‪ )2‬הפעולות של ה' ביציאת מצרים היו ידועות לעמי הסביבה והשפיעו עליהם‪ :‬רחב בדבריה למרגלים‬
‫מזכירה שני היסטוריים שהיו מוכרים לעמי הסביבה" כיבוש הארץ‪ ,‬קריעת יסם סוף‪ ,‬הניצחון על מלכי‬
‫האמורי‪ .‬אירועים אלו העצימו את כוחו של ה' בקרב עמי הסביבה וגרמו להם לפחד ממנו‪ :‬י ַָדעְ ִּתי‪ּ ,‬כִ י‪-‬נָתַ ן‬
‫ָארץ ִמּפְ נֵיכֶם‪  .‬י‪ּ ‬כִ י ָׁשמַ עְ נּו‪ ,‬אֵ ת‬‫ָארץ; וְ כִ י‪-‬נָפְ לָה אֵ ימַ ְתכֶם עָ לֵינּו‪ ,‬וְ כִ י ָנמֹגּו ּכָל‪-‬י ְֹׁשבֵ י הָ ֶ‬ ‫יְ הוָ ה לָכֶם אֶ ת‪-‬הָ ֶ‬
‫אתכֶם‪ִ ,‬מ ִּמ ְצ ָריִ ם; וַ אֲ ֶׁשר ע ֲִׂשיתֶ ם לִ ְׁשנֵי מַ לְ ֵכי הָ אֱ מ ִֹרי אֲ ֶׁשר ּבְ עֵ בֶ ר‬ ‫אֲ ֶׁשר‪-‬הוֹבִ יׁש יְ הוָ ה אֶ ת‪-‬מֵ י יַם‪-‬סּוף ִמּפְ נֵיכֶם‪ּ ,‬בְ צֵ ְ‬
‫ֹלא‪-‬קמָ ה עוֹד רּוחַ ּבְ ִאיׁש ִמּפְ נֵיכֶם‪ּ  :‬כִ י‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫הַ ּי ְַר ֵּדן‪ ,‬לְ ִסיחֹן ּולְ עוֹג‪--‬אֲ ֶׁשר הֶ חֱ ַר ְמ ֶּתם‪ ,‬אוֹתָ ם‪  .‬יא‪  ‬וַ ּנ ְִׁשמַ ע וַ ּיִ ּמַ ס לְ בָ בֵ נּו‪ ,‬וְ‬
‫ָארץ ִמ ָּתחַ ת‪ .‬‬ ‫ֹלהים ּבַ ָּׁשמַ יִ ם ִמּמַ עַ ל‪ ,‬וְ עַ ל‪-‬הָ ֶ‬
‫יְ הוָ ה אֱ ֹלהֵ יכֶם‪--‬הּוא אֱ ִ‬
‫ב‪ .‬בהגדה של פסח נאמר‪" :‬ויוצאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרֹע נטויה" (דברים‪ ,‬כ"ו‪ ,‬פסוק ח‪ ִ ).‬באמצעות‬
‫השימוש "ביד החזקה" השיג האל שתי מטרות‪ :‬האחת נוגעת למ צרים והאחרת נוגעת לעם ישראל‪.‬‬
‫(‪ )1‬לפי פסוק י"ח וְ י ְָדעּו ִמ ְצ ַריִ ם ּכִ י אֲ ִני ה' ּבְ ִהּכָבְ ִדי ּבְ פַ ְרעֹה ּבְ ִרכְ ּב ֹו ּובְ פָ ָר ָׁשיו‪ -‬פרעה ועמו יכירו בכוחו של‬
‫אלוהים ובשליטתו בעולם כולו‪.‬‬
‫לפי פסוק כ"ה וַ ּיֹאמֶ ר ִמ ְצ ַריִ ם ָאנּוסָ ה ִמּפְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל ּכִ י ה' נִלְ חָ ם לָהֶ ם ּבְ ִמ ְצ ָריִ ם‪ -‬המצרי‪.‬ם מבינים כי ה' נלחם‬
‫עבור בני ישראל‬
‫(‪ )2‬על פי פסוק ל"א ‪.‬בני ישראל יכירו בכוחו של אלוהים וחאמינו במשה עבדו‪ ,‬כשליח ה'‪ :‬וַ ּי ְַרא יִ ְׂש ָראֵ ל אֶ ת הַ ּיָד‬
‫הַ ּגְ ֹדלָה אֲ ֶׁשר עָ ָׂשה ה' ּבְ ִמ ְצ ַריִ ם וַ ּיִ ְיראּו הָ עָ ם אֶ ת ה' וַ ּיַאֲ ִמינּו ּבַ ה' ּובְ מ ֶֹׁשה עַ בְ ּדוֹ‪.‬‬
 ‫ג‪ .‬קרא פסוק ל"א בקטע שלפניך‪.‬‬
‫(‪ )1‬הקשר בין המילה "וַּיַ ְרא" למילה "וַּיִ ְיראּו " בפסוק ‪ :‬עם ישראל ראה את כוחו של ה' ואת גבורתו ולכן ירא‬
‫ממנו‪ ,‬פחד ממנו וכיבד אותו‪.‬‬
‫‪ )2‬בסיום הפסוק והפרק כולו נאמר "וַּיַ אֲ ִמינּו‪ּ ,‬בַ יהוָה‪ּ ,‬ובְ מ ֶֹׁשה‪ ,‬עַ בְ ּדוֹ"‪ .‬העם ראה בה' ובמשה שותפים מלאים‬
‫בהצלתו‪.‬‬
‫ראיה אחת מפסוקים ט"ו – כ"א‪ ,‬המצדיקה את מעמדו הנכבד של משה‪ :‬ה' ומשה פועלים יחדיו‪ :‬ניתן לראות זאת‬
‫באמצעות המילים "אתה" "ואני"‪ ...‬שיתוף הפעולה בין ה' למשה יוביל למפלת המצרים‪ :‬ואַ ָּתה הָ ֵרם אֶ ת מַ ְּטָך ּונְ טֵ ה‬

‫אֶ ת י ְָדָך עַ ל הַ ּיָם ּובְ ָקעֵ הּו וְ ָיבֹאּו בְ נֵי יִ ְׂש ָראֵ ל ּבְ תוְֹך הַ ּיָם ּבַ ּיַּבָ ָׁשה‪ .‬וַ אֲ ִני ִה ְנ ִני ְמחַ ּזֵ ק אֶ ת לֵב ִמ ְצ ַריִ ם וְ ָיבֹאּו ַאחֲ ֵריהֶ ם וְ ִאּכָבְ ָדה‬
‫ּבְ פַ ְרעֹה ּובְ כָל חֵ יל ֹו ּבְ ִרכְ ּב ֹו ּובְ פָ ָר ָׁשיו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אלוהים גורם למשה לבקוע את ים סוף לשניים‪ :‬וַ ּיֵט מ ֶֹׁשה אֶ ת יָד ֹו עַ ל הַ ּיָם וַ ּי ֹולְֶך ה' אֶ ת הַ ּיָם ּבְ רּוחַ ָק ִדים עַ ּזָ ה‬
‫ּכָל הַ ּלַיְ לָה וַ ּי ֶָׂשם אֶ ת הַ ּיָם לֶחָ ָרבָ ה וַ ּיִ ּבָ ְקעּו הַ ּמָ יִ ם‬

‫חוק‬
‫א בפסוקים אלה מצויים חוקים הנקשרים לתחומים שונים‪:‬‬

‫ַאר ְצ ֶכ֔ם ֹ֧לא ְת ַכ ֶּל֛ה ּפְ אַ ֥ת ֽ ָׂש ְדָך֖ לִ ְק ֹצ֑ר וְ ֶ ֥ל ֶקט ְק ִֽצ ְירָך֖ ֹ֥לא ְתל ֽ ֵַּקט׃‪ ‬י‪ ‬וְ כַ ְר ְמָך֙‬
‫ת־ק ִצ֣יר ְ‬
‫תחום החקלאות‪ּ :‬וֽ בְ קֻ ְצ ְרכֶם֙ אֶ ְ‬

‫ַּקט ֽ ֶלעָ ִנ֤י וְ ַלּגֵר֙ ֽ ַּת ֲע ֹ ֣זב אֹתָ ֔ם אֲ ִנ֖י יְ הוָ ֥ה אֱ ֹלֽ הֵ י ֽ ֶכם‪ -‬המתנות הן מתנות סוציאליות‬
‫ֹ֣לא ְתע ֹו ֵ ֔לל ּופֶ ֥ ֶרט ַּכ ְר ְמָך֖ ֹ֣לא ְתל ֵ ֑‬

‫לעניים‪ ,‬פאה‪ ,‬לקט‪ ,‬עוללות‪ ,‬אותן יש להשאיר לטובת העניים בחברה על מנת שיוכלו להתקיים‪.‬‬

‫תחום הכלכלה ‪ֹ :‬לא תַ ֲעׁשֹק אֶ ת ֵרעֲָך וְ ֹלא ִתגְ זֹל ֹלא תָ לִ ין ּפְ ֻעּלַת ָׂשכִ יר ִא ְּתָך עַ ד ּב ֶֹקר‪ .‬איסור על השהיית שכרו‬

‫של השכיר עד למחרת בבוקר מכאן אפשר ללמוד על המצב הכלכלי ששרר בישראל בימי חקיקתו של חוק‬

‫זה‪ :‬חיים מהיד לפה‪ .‬לפחות אצל חלק מהעובדים שימש השכר היומי לקניית מזון‪ ,‬ודחיית התשלום פירושו‬

‫משפחה רעבה‬

‫ותחום המשפט‪ֹ :‬לא תַ עֲׂשּו עָ וֶ ל ּבַ ִּמ ְׁשּפָ ט ֹלא ִת ָּׂשא פְ נֵי ָדל וְ ֹלא תֶ ְה ַּדר ּפְ נֵי גָדוֹל ּבְ צֶ ֶדק ִּת ְׁשּפֹט ע ֲִמיתֶ ָך‪ -‬זהו צו‬

‫המופנה אל השופטים כדי למנוע עשיית עוול ‪ -‬אי צדק במשפט‪ֹ :‬לא ִת ָּׂשא פְ נֵי ָדל ‪-‬עליך השופט לא להיטיב עם‬

‫העני בגלל שהוא ראוי לרחמים כתוצאה ממצבו‪ .‬וְ ֹלא תֶ ְה ַּדר ּפְ נֵי גָדוֹל‪-‬עליך השופט לא לכבד ולשמח את‬

‫הגדול – בעל מעמד מיוחד – בגלל מעמדו והדרישה‪ּ" :‬בְ צֶ ֶדק ִּת ְׁשּפֹט ע ֲִמיתֶ ָך"‪ -‬שוויון בפני החוק‪ ,‬ללא קשר‬

‫למעמד‬

‫ב‪ ) 1( .‬הקושי העולה משני הציווים שבחוק הוא שבשני המקרים מדובר בעבירות שמושא העבירה עצמו לא‬

‫ראה ו‪/‬או לא שמע כשנעשו כנגדו ולכן לא ניתן לאכוף את החוק בשני המקרים‬
‫(‪ )2‬המשמעות הרחבה של החוק‪ ,‬העשוי ליישב ( לפתור) קושי זה ‪ :‬את שני האיסורים בפסוק ‪ 14‬ניתן לפרש‬

‫כפשוטו וכמשל‪ :‬יש פה איסור במתן עצה שאינה הוגנת למי שאינו מבין‪ ,‬כי יש בכך ניצול לא תמים של‬

‫חולשת הזולת‪.‬‬

‫הפרשנים פירשו את האיסור בצורה מופשטת‪ :‬קללת החרש והצבת מכשול לעיוור מסמלות עבירות שבהן‬

‫מנצל החוטא את חולשתו של הזולת‪.‬‬

‫בשני המקרים העונש יבוא מיד אלוהים‪ ,‬כי אלוהים רואה הכל ומודע להכל‪.‬‬

‫ג‪ .‬בפסוקים אלה מוזכרים שלוש רגשות השכיחים בחיי האדם‪ :‬אהבה‪ ,‬שנאה וטינה‪.‬‬

‫ָאחיָך ּבִ לְ בָ בֶ ָך ה ֹוכֵחַ ּתוֹכִ יחַ אֶ ת ע ֲִמיתֶ ָך וְ ֹלא ִת ָּׂשא עָ לָיו חֵ ְטא‪(":‬פס' ‪)17‬‬
‫(‪ )1‬שנאה‪ֹ :‬לא ִת ְׂשנָא אֶ ת ִ‬

‫החוק אוסר שנאה שבלב‪ .‬החוק שלפנינו מציע דרך חלופית לשנאה שבלב‪ ,‬והיא מדריכה אותך להוכיח את‬

‫עמיתך ולהטיף לו מוסר‪.‬‬

‫טינה‪ֹ :‬לא ִתּקֹם וְ ֹלא ִתּטֹר אֶ ת ּבְ נֵי עַ ּמֶ ָך‪ -‬החוק אוסר מעשה נקם ושמירת טינה נגד בני עמך‪.‬‬

‫אהבה‪ :‬וְ ָאהַ בְ ָּת לְ ֵרעֲָך ָּכמוָֹך אֲ נִי יְ הֹוָ ה‪ -‬החוק מצווה לאהוב את הזולת כפי שהאדם אוהב את עצמו‪.‬‬

‫(‪ ) 2‬לדעתי‪ ,‬לא ניתן לחוקק חוקים הקשורים ברגש‪ ,‬לאדם אין שליטה על הרגשות שלו‪ ,‬שנאה‪ ,‬אהבה‪ ,‬או‬

‫טינה‪ ,‬ולכן כיצד ניתן לחייב בחוק את האדם ולקבוע לו כיצד להרגיש‪.‬‬

‫קלן‬

‫התגלות ה' "וירא אליו מלאך ה' ויאנמר אליו ה' עמך גבור החיל" ‪ ,‬הטלת‬ ‫א‪.‬‬
‫שליחות‪ ,‬תגובה שלילית‪ ,‬מתן אות‪.‬‬
‫לאחר שגדעון מתלונן‪ ,‬ה' מטיל עליו שליחות "לך בכוחך זה והושעת את‬
‫ישראל‪ "...‬פפס' יד‬
‫גדעון מצטנע תוך כדי נסיון להמנע מהשליחות "בי אדוני‪ ,‬במה אושיע את‬
‫ישראל‪ " ...‬פס טו‬
 ‫גדעון מטיל ספק בשליחות ומבקש בעצמו אות מה'‪ ,‬וה' מצווה עליו‬
‫להניח את הבשר והמצות על הסלע‪ ,‬לשפוך עליהם מרק‪ ,‬ואז מלאך ה'‬
‫בקצה המשענת שבידו‪ ,‬נוגע בבשר ויוצאת אש האוכלת את הבשר‬
‫והמצות פסוקים כ‪-‬כא‪.‬‬

‫‪ 1‬מטרת האות אצל גדעון היא להוכיח לגדעון שה' מדבר אליו‪ ,‬וכי הוא‬ ‫ב‪.‬‬
‫שולח אותו לשליחותו‪ ,‬ואילו אצל משה מטרת האות להוכיח לעם שה'‬
‫התגלה למשה‪ ,‬כי העם מטיל בכך ספק‪.‬‬
‫ב‪ 2.‬המטרה הנוספת לאות למשה היא להוכיח לעם שה' הוא אל האבות‬
‫מאז ומעולם כפי שנאמר גם בשמות ג' "כה תאמר אל בני ישראל ה '‬
‫אלוהי אבותיכם אלוהי אברהם‪...‬שלחני אליכם"‪.‬‬

‫עפ"י ילקוט שמעוני הקושי בייחוס הכח לגדעון "בכוחך" נפתר בפירוש‬ ‫ג‪.‬‬
‫"כח" כזכות‪ ,‬בזכותך תבוא הגאולה‪ ,‬בזכות האישיות שלך‪.‬‬
‫לפי הפירוש השני מדובר בכוח פיזי אבל של ה'‪ ,‬הכח מיוחס לה'‪,‬‬
‫שמעביר את סמכותו לגדעון‪.‬‬

‫‪ .1‬משה וגדעון חוששים מפני מראה ה' "למען יאמינו כי נראה אליך ה'"‬ ‫ד‪.‬‬
‫שמות ד ‪,5‬‬
‫"ויאמר גדעון אהה אדוני כי על כן ראיתי מלאך ה' פנים אל פנים"‪.‬‬
‫החששות נובעים מהפחד מפני ה' וההסבר לכך שהחשש לא מוצדק כי‬
‫תפקידיהם של משה וגדעון להושיע את העם באמצעות ה'‪ ,‬הם שליחי‬
‫ה'‪.‬‬