‫בס"ד‬

‫מפרשת "כי תצא" ועד פרשת "כי תבוא" ‪ /‬הרב אליהו קאופמן‬
‫לא לחינם הוקצו המילים "כי תצא" ל"כי תבוא"‪ ,‬שהרי דרך הטבע בדיבור הוא לומר קודם "כי‬
‫תבוא" ורק אח"כ להקיש על יציאה‪ ,‬במילים "כי תצא" אבל כשמדובר בביאה לארץ ישראל – פלנטרין‬
‫של מלך‪ ,‬הרי שהיציאה קודמת לביאה‪ .‬ובמה דברים אמורים?‬
‫לא לחינם נאמר "סור מרע ועשה טוב" בסדר הנ"ל‪ .‬אין אדם יכול להיות מלא מצוות כרימון אלא‬
‫עד שיסיר קליפתו מעליו‪ ,‬כדי שהחלל יתרוקן מהרע ויתמלא בטוב‪ .‬וכך גם לגבי ארץ ישראל‪ .‬לא יכול‬
‫אדם לבוא לארץ הקודש עד שלא יצא למלחמה על יצרו הרע ויתנקה מהקליפות שעטפו אותו‪ .‬לא לחינם‬
‫אמר כלב בן יפונה כי "טובה הארץ מאוד אך ב‪-‬ה' אל תמרדו"‪ .‬מרד ב‪ -‬ה' פירושו אי קיום תורה ומצוות‪,‬‬
‫וכניסה לפלנטרין של מלך בלי ניקיון הקליפות יש בה הקפדה גדולה הרבה יותר מאשר חיים עם קליפות‬
‫מחוץ לאותו פלנטרין של מלך‪.‬‬
‫סיומה של פרשת "כי תבוא" היא אולי הסיומת הקשה והאיומה ביותר של איזושהי פרשה בתורה‬
‫הקדושה‪ .‬זהו מטר של איומים מה עלול לקרות אם ישראל לא ישמרו מצוות על אדמת ארץ הקודש‪.‬‬
‫מהשוואה בין האיומים לבין מה שאירע בחורבן הבית השני – עפ"י הספר "יוסיפון"‪ ,‬מיד מסתבר לנו‬
‫שסיומה של פרשת "כי תבוא" היא נבואה מדויקת של מה שאירע בהחרבת הבית השני‪ ,‬שממנו לא‬
‫התאוששנו עד היום הזה ממש‪ .‬לא לחינם נאמרה נבואה קשה זו דווקא בפרוטרוט לגבי חורבן בית שני‬
‫דווקא‪ ,‬וזאת משום שאז ניחתו על ראשנו המכות הקשות ביותר‪ :‬גלינו מארצנו ועד היום ממש עוד לא‬
‫נגאלנו מגלות זו‪ .‬חרב בית מקדשינו ועד היום נותרנו ללא בית הבחירה‪ .‬המכות המתוארות השפיעו גם‬
‫על אופן הגלות והיו קשות כשלעצמן משאר המכות של התקופות שלפני ואחרי‪.‬‬
‫הנבואה מזהירה שאם לא תקוים התורה בארץ הקודש‪ ,‬אזי‪ ,‬כל פירות הארץ שהיהודים שתלום‬
‫יעברו לרשות אויב וצר שיכבוש את הארץ‪ ,‬וכך גם לגבי החיות והבהמות‪ .‬ואמנם השלטון הרומי –‬
‫שהחריב את הבית השני‪ ,‬גזל את כל תבואת הארץ ואת בהמות העבודה‪ .‬הנבואה מזהירה כי – חס‬
‫ושלום‪ ,‬צאצאים יטבחו לעיני הוריהם ע"י גוי אכזר וכך אמנם היה‪ .‬הנבואה מביאה אזהרה קשה שנשים‬
‫תאכלנה את פרי בטנן ו"יוסיפון" מזכיר זאת בספרו ומביא שתי ערים עם מקרים ספציפיים בנושא‬
‫המוזהר שקרו שם (פילדלפיה בעבר הירדן המזרחי – היום רבת עמון‪ ,‬ועיר הקודש ירושלים) כאשר‬
‫אימהות אכלו את ילדיהן‪ .‬הנבואה מזהירה כי האויב שיכה במצוות ה' בעם ישראל יהיה גוי עז פנים שאת‬
‫לשונו עוד לא ידעו בזמן הנבואה‪ ,‬וזה יהיה אויב שלא יחמול על זקן ונער‪ .‬ואמנם כאלה היו הרומאים –‬
‫עזי פנים ואשר הרחמים מהם והלאה‪ ,‬והם רמסו בסוסיהם זקנים וילדים‪ .‬ובימי הנבואה עדיין לא היתה‬
 ‫קיימת לשונם של הרומאים – הלטינית‪ .‬הכתוב מביא סימן נוסף לאותו עם – לרומאים‪" :‬כאשר ידאה‬
‫הנשר"‪ .‬הסמל הרומאי היה אמנם הנשר‪ .‬הסימן כי הדבר יקרה בארץ ישראל ולא בחו"ל נאמר בעניין‬
‫הביטחון המופרז שיהיה לעם ישראל מול אותו אויב משום החומות הבצורות שלו‪" :‬בארצך"‪ .‬ואלה היו‬
‫אמנם חומותייה של העיר ירושלים‪ .‬עם ישראל מוזהר כי עזיבת התורה והמצוות יביאו להולכת ה"מלך‬
‫אשר תשים עלייך" לגלות מרה וארוכה וכי ה"גר בקרבך עלה יעלה"‪ .‬ואמנם אין הכוונה למלך מבית‬
‫דוד – כמו למשל צידקיהו המלך שהגלה בחורבן בית ראשון לבבל ‪ ,‬משום שצידקיהו היה יוצא חלציו‬
‫של המלך דוד שהקב"ה המליכו‪ .‬הכוונה היא למלכי החשמונאים – שמלכותם היתה כנגד דעת התורה‬
‫ולצנינים בעיני חכמי ישראל‪ ,‬ואילו מלכיחם שהוגלו היו בנם ונכדם של המלך אלכסנדר ינאי ואשתו‬
‫שלומציון המלכה‪ ,‬היו אלה אריסטובולוס הבן ובנו אנטיגונוס‪ .‬הגר שעלה ופגע בעם ישראל – באותה‬
‫תקופה‪ ,‬היה לא אחר מאשר המלך הורדוס שהיה גר אדומי ‪ ,‬ואשר אכזריותו ליהודים ואף לבני משפחתו‬
‫ולבניו ממרים החשמונאית נודעו לכל‪ ,‬עד שהקיסר הרומאי אוגוסטוס טען כי עדיף להיות הכלב של‬
‫הורדוס מאשר בנו! באותה נבואה מוזכר כי אחד מהמצבים הקשים יהיה כאשר אישה תתארס עם יהודי‬
‫והגוי יזכה בה‪ .‬ואמנם פרשת ההגמון היווני – שכל מאורשת התחייבה להיבעל על ידו‪ ,‬היא זו הרמוזה‬
‫בנבואה הזו‪ .‬ומזהיר הכתוב שמצב הדלות והמכה יהיה כה מר עד ששבויים יהודים יגלו שוב למצרים אך‬
‫שם איש לא יקנה אותם משום היותם במידה כה גדולה בשווקים המצרים‪ .‬ואמנם בספר "יוסיפון" מסופר‬
‫על מציאות זהה לאזהרה‪ ,‬וכיצד שבויי יהודה הובאו למצרים אך רבים לא נקנו משום היות שפע של‬
‫עבדים יהודים בשוק המצרי‪.‬‬
‫לא לחינם באות הפרשיות הללו ממש באמצע חודש התשובה – אלול‪ ,‬אלא כדי ללמדנו לקח של‬
‫תשובה‪ .‬רבנים ‪ ,‬אברכים‪ ,‬וכל מיני מרצים לעת מצוא מדברים על תיקון המידות‪ ,‬על תפילה ועל‬
‫התחזקות במצוות בכל האמור לתשובה בחודש התשובה‪ ,‬אבל כמעט שלא נמצא אחד שידבר על "עת‬
‫לעשות ל‪ -‬ה'‪ ,‬הפרו תורתיך"‪ .‬מעטים הם האמיצים שקוראים להילחם על עניין "ישראל ערבים זה לזה"‬
‫ו"ישראל ערבים זה בזה" כדי שהכפירה וההתעללות בדת ישראל ‪ ,‬מצד מומרי ישראל‪ ,‬תפסיק‪ .‬בשבוע‬
‫האחרון יצאה קבוצה של רבנים בקריאה נגד הגיוס לצבא הציוני‪ .‬אבל לקריאה הזו לא הוסיפו הללו את‬
‫הקריאה כי זהו צבא טמא של נשים ופרוצות‪ ,‬צבא של גויים שאסור לברכו כקולקטיב ואשר ב"גיוריו"‬
‫ההזויים הוא מכניס טומאה ומרבה את זרע הערב רב בישראל‪ .‬הרבנים ה"מכובדים" הללו אינם יכולים‬
‫לפטור את בניהם ותלמידיהם מגיוס רק משום נוחיותם ולספר כי לימוד התורה הוא הדוחה זאת‪ .‬והאמנם‬
‫לאי לומדי תורה מותר להתגייס לצבא חוטא ומחטיא כזה?! בודאי שלא! אבל עדיין עניין "פני הדור כפני‬
‫הכלב" ניכר גם באלה שעוד עושים מעשה נגד הגיוס הציוני‪ ,‬אבל מעשה זה אינו בבחינת "סור מרע"‬
‫אלא במסגרת "אני את נפשי הצלתי"‪.‬‬
 ‫סופה של פרשת "כי תבוא" – לאחר כל אותן אזהרות ‪ ,‬מותירה את התשובה וקיום התורה כמוצא‬
‫לגאולה‪ .‬אבל מוצא זה איננו רק מאלה שכבר עוסקים בכך אלא כולל את כל האפיקורסים מזרע ישראל‪,‬‬
‫וברור כשמש שאם רבני הדור ימשיכו לפחד מאיבוד הכסף הציוני ויחיו תחת "איש כטוב בעיניו יעשה"‪,‬‬
‫הרי שהגאולה שתבוא תדרוש דמים רבים‪ ,‬ובעיקר מאלה החובשים את המגבעת השחורה של מנהיגות‬
‫עולם התורה אך יד אחת שלהם קשורה לבלתי עשות דבר משום שהיד השנייה סופרת את השלמונים‬
‫הציונים‪.‬‬