‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫שם מלא ‪ +‬ת‪.‬ז‪ :.‬אלון אלמוג ‪208457085‬‬

‫תרגיל מעשי מספר ‪ – 1‬דיאגרמת פאזות ומעברי פאזות‬

‫מטרת התרגיל היא למידה פעילה של נושא דיאגרמת פאזות ומעברי פאזות תוך כדי התנסות מעשית בהכנת‬
‫תמיסות של סוכר ומלח במים מתוקים (מי ברז)‪ ,‬מדידת גבול המסיסות בטמפ' שונות וטמפ' הקיפאון בריכוזים‬
‫שונים‪ ,‬והכנת מבנים זכוכיתיים של סוכר‪.‬‬
‫יש לענות על כל השאלות בליווי תמונות (ניתן לצלם בטלפון הנייד)‪ ,‬כשבכל תמונה מצולם האובייקט ולידו סרגל‬
‫(להערכת אורך האובייקט)‪ ,‬כלי קיבול שקוף עם נפח מכויל (להערכת נפח האובייקט)‪ ,‬או משקל (להערכת משקל‬
‫האובייקט)‪ ,‬בהתאם להקשר המתאים‪.‬‬
‫החומרים והכלים הדרושים‪ :‬מי ברז‪ ,‬סוכר לבן‪ ,‬מלח שולחן‪ ,‬סרגל או סרט מידה‪ ,‬כד מידה ( ‪ 1‬ליטר)‪ ,‬משקל מטבח‬
‫(‪ 500‬גרם)‪ ,‬מדחום‪ ,‬כלי מטבח (כוס‪ ,‬מחבת‪ ,‬כף‪ ,‬כפית)‪ ,‬מקרר וכיריים‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫שאלה לדוגמא‪ ,‬כולל פתרון לדוגמא‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בתמונה שלפניכם רואים גרגרי סוכר לבן מפוזרים על וליד סרט מדידה‪ .‬גרגרים אלו הם למעשה גבישים‬
‫קטנים של סוכר‪.‬‬
‫מה גודל הגרגירים?‬ ‫א‪.‬‬
‫גודל הגרגירים הוא מסדר גודל של מילימטר‪ ,‬חלקם קטנים יותר (כעשירית המילימטר) ולךקם גדולים‬
‫יותר (כמה מילימטרים)‪.‬‬
‫מה צורתם?‬ ‫ב‪.‬‬
‫צורת הגרגרים היא של תיבה‪.‬‬
‫מה ניתן ללמוד מצורת הגרגירים על המבנה הגבישי של סוכר?‬ ‫ג‪.‬‬
‫מאחר וצורת הגרגרים היא של תיבה בעלת צלעות באורכים שונים‪ ,‬הרי שהמבנה הגבישי המתאים‬
‫לגבישים אלו הוא מבנה מונוקליני‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫יש לענות על השאלות הבאות באופן ברור ומפורט‪ .‬מומלץ לצרף תמונה ‪ /‬איור ‪ /‬שרטוט סכימטי במידת הצורך על‬
‫מנת להבטיח את בהירות ודיוק התשובה‪:‬‬
‫יש לצלם גרגרי מלח שולחן באופן דומה לתמונות של גרגרי הסוכר בעמוד הקודם‪ ,‬להציג את התמונות‬ ‫‪.2‬‬
‫ולענות על הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫מה גודל הגרגירים?‬ ‫א‪.‬‬
‫גודל הגרגירים הוא מסדר גודל של מילימטרים‪ ,‬גודלם כחצי מילימטר כאשר ישנם גרגירים‬
‫קטנים אף יותר‬
‫מה צורתם? (יש לדייק!!!)‬ ‫ב‪.‬‬
‫צורת הגבישים בתמונה היא ריבועית‪ ,‬ניתן לזהות כי מרבית הגבישים נוטים לצורה קובייתית‬
‫מה ניתן ללמוד מצורת הגרגירים על המבנה הגבישי של מלח שולחן?‬ ‫ג‪.‬‬
‫ניתן ללמוד כי המבנה הגבישי של מלח שולחן הוא קובייתי‪ ,‬לכן אנו יכולים לאפיין את גבישי‬
‫המלח על בסיס החומר הנלמד ונסווג אותם כאחת מהצורות של ‪ BBC,FCC,SC‬בהתאם לתכונות‬
‫החומר או מידע נוסף שנקבל‬
‫בנוסף‬

‫סדר גודל‪:‬‬ ‫צורת גרגיר‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫יש לקבוע מהו גבול המסיסות הנפחי של סוכר במים בטמפ' החדר?‬ ‫‪.3‬‬
‫את הטמפ' המדוייקת יש למדוד באמצעות מדחום ולהציג מדידה אחת לפחות שכזו בתוצאות המדווחות‪.‬‬
‫הדרכה‪ :‬לתוך כלי מדידה שקוף ובו ‪ 150‬מיליליטר של מים (מי ברז)‪ ,‬יש להוסיף כמויות מדודות של סוכר‪,‬‬
‫כ‪ 50 -‬מיליליטר בכל פעם‪ ,‬לערבב היטב ולהניח לתמיסה להתייצב (להגיע למצב יציב‪ ,‬ללא בחישה)‪ .‬יש‬
‫לצלם את הכלי עם התמיסה כך שיראו את הנפח הכולל של המים והסוכר שבו‪ .‬יש להוסיף בכל פעם ‪50‬‬
‫מיליליטר סוכר‪ ,‬לערבב‪ ,‬לייצב ולצלם‪ ,‬עד שרואים משקע לבן של סוכר בתחתית הכלי‪ .‬בנקודה בה נוצר‬
‫משקע שכזה עוברים את גבול המסיסות‪ ,‬כך שגבול המסיסות הוא בינה לבין הנקודה הקודמת‪.‬‬
‫גבול המסיסות הנפחי הוא נפח הסוכר (שווה לנפח הכולל פחות נפח המים) מחולק בנפח הכולל‪ ,‬ויש‬
‫לכפול ב‪ 100 -‬כדי לבטא את המספר באחוזים‪.‬‬
‫שימו לב – יש להמתין לכל היותר ‪ 30‬דקות עד להגעה למצב יציב‪ .‬במידה והמוצקים לא התמוססו לאחר‬
‫‪ 30‬דקות – ניתן לעצור את הניסוי ולהגיד את נקודה זאת בתור הנקודה הסופית‪.‬‬

‫מדידת מים התחלתי ‪150‬מ"ל‪:‬‬

‫הוספת ‪ 50‬מ"ל סוכר לפני ערבוב‪:‬‬

‫‪4‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫לאחר ערבוב‪:‬‬

‫אין משקע‬

‫לאחר הוספת ‪ 50‬מ"ל סוכר (סה"כ ‪ 100‬מ"ל)‪:‬‬

‫מצב לאחר ערבוב וייצוב‪:‬‬

‫לא נוצר משקע‬

‫‪5‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫הוספה של ‪ 50‬מ"ל סוכר (סה"כ ‪:)150‬‬

‫לאחר ערבוב וייצוב‪:‬‬

‫נותר ללא משקע‬

‫‪6‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫הוספה של ‪ 50‬מ"ל סוכר (סה"כ ‪ 200‬מ"ל)‪:‬‬

‫לאחר ערבוב וייצוב‪:‬‬

‫נותר משקע בכלי‪ -‬גבול מסיסות בין ‪ 150‬ל‪ 200‬מ"ל‬

‫סוכר‬

‫מים‪ )−‬מים ‪+‬סוכר (‬ ‫‪35 0ml−1 5 0ml‬‬

‫=‪·100‬‬ ‫‪· 100=57 .142 %‬‬
‫סוכר‪+‬מים‬ ‫‪35 0ml‬‬

‫לאחר שמצאת בשאלה הקודמת את נפח הסוכר שיש‬ ‫‪.4‬‬

‫להוסיף למים על מנת להגיע לגבול המסיסות הנפחי של סוכר במים‪ ,‬יש לחזור על הניסוי בדרך שונה בה‬
‫מכניסים לכלי המדידה ובו ‪ 150‬מיליליטר מים את כמות (נפח) הסוכר שמצאת בסעיף הקודם‪ ,‬אלא‬
‫שהפעם מודדים את נפח הסוכר בכלי נפרד ואז מוסיפים לכלי עם המים (ניתן להכין את הכמות המדודה‬
‫של הסוכר תחילה‪ ,‬לשפוך לכלי אחר‪ ,‬ואז למלא את כלי המדידה ב‪ 150 -‬מיליליטר מים ולשפוך לתוכו את‬
‫לאחר ערבוב והתייצבות‪ ,‬האם נוצר משקע סוכר בתחתית הכלי? ליתר בטחון‪ ,‬יש להוסיף כף סוכר נוספת‬
‫לכלי‪ ,‬לערבב ולייצב‪.‬‬
‫האם נוצר משקע סוכר? ובהוספת כף נוספת של סוכר‪ ,‬האם נוצר משקע? מדוע? מה הסיבה להבדל בין‬
‫הניסוי הזה לניסוי הקודם?‬
‫שימו לב – יש להמתין לכל היותר ‪ 30‬דקות עד להגעה למצב יציב‪( .‬חסר‪ -‬מחדש עם כמות חדשה)‬

‫‪7‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫‪:‬מדידת מים ‪ 150‬מ"ל‬

‫‪:‬מדידת סוכר ‪ 200‬מ"ל‬

‫‪:‬מים‪+‬סוכר מדוד‪+‬כף סוכר לפני ערבוב‬

‫‪8‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫‪:‬מים‪+‬סוכר‪+‬כף סוכר לאחר ערבוב והתייצבות‬

‫לאחר ערבוב וייצוב נותר ללא משקע‬

‫‪.‬ניתן לראות שבחלק השני של הניסוי כאשר השתמשנו באותה כמות סוכר לא נותר משקע‬
‫ניתן להסיק כי השינוי נובע מצורת המדידה שביצענו‪ ,‬כלומר ‪ ,‬בחלק הראשון של הניסוי המדידה‬
‫בוצעה בצורה ישירה עם הנוזל (הוספנו ישירות לנוזל וערבבנו)‪ ,‬ואילו בחלק השני ביצענו מדידה‬
‫‪.‬נפרד לפני כן ורק אז שילבנו עם הנוזל‬
‫מכיוון שבמדידה בחלק השני מדדנו לא בתוך פאזה נוזלית אז בין גבישי הסוכר נותרו כיסי אוויר‬
‫‪.‬שהובילו לשינוי בתוצאות שקיבלנו לאחר הערבוב‬
‫מה יקרה אם נחכה זמן ארוך מאוד עבור הניסויים המתוארים בסעיף ‪ 3‬ו‪ ?4-‬האם נצפה להבדל‬ ‫‪.5‬‬
‫בתוצאות? מדוע?‬
‫עבור מצב אידיאלי (ללא שום שינוי או השפעה על המערכת) בו יש אינסוף זמן לתגובה נגיע לשיווי‬
‫משקל מלא‪ ,‬במצב זה היינו מגיעים ליחס התיאורטי של מסיסות סוכר במים ולכן חלק מהסוכר שלא‬
‫התמוסס היה מתמוסס עד שהתמיסה הייתה מגיע ליחס המתאים‪.‬‬
‫מכיוון שמצב לא אידיאלי והמערכת לא סגורה‪ ,‬אם נחכה פרק זמן משמעותי יגרם שינוי סביבתי‬
‫(אידוי של מים למשל) וכך כמות הנוזל תרד והסוכר יעלה ולכן ריכוז הסוכר בתמיסה יעלה‪.‬‬
‫יש לחזור על הניסוי המתואר בסעיף ‪ 3‬אלא הפעם במטרה לקבוע את גבול המסיסות המשקלי של הסוכר‬ ‫‪.6‬‬
‫במים‪ ,‬וזאת על ידי הוספת ‪ 50‬גרם סוכר בכל פעם (ל‪ 150 -‬גרם מים)‪ .‬גבול המסיסות המשקלי הוא‬
‫משקל הסוכר (שווה למשקל הכולל פחות משקל המים) מחולק במשקל הכולל‪ ,‬ויש לכפול ב‪ 100 -‬כדי‬
‫לבטא את המספר באחוזים‪.‬‬
‫מים ‪ 150‬גרם‪:‬‬

‫‪9‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫‪:‬הוספה של ‪ 50‬גר‬

‫לא נוצר משקע‬

‫‪:‬הוספה של ‪ 50‬גרם (סה"כ ‪)100‬‬

‫לא נוצר משקע‬

‫‪:‬הוספה של ‪ 50‬גרם (סה"כ ‪)150‬‬

‫‪10‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫עדיין לא נוצר משקע‬

‫‪:‬הוספה של ‪ 50‬גרם (סה"כ ‪ 200‬גרם)‬

‫נוצר משקע‬

‫מים‪ )−‬מים ‪+‬סוכר (‬ ‫‪35 0gram −15 0gram‬‬

‫=‪·100‬‬ ‫‪· 100=57.142 %‬‬
‫סוכר‪+‬מים‬ ‫‪35 0gram‬‬

‫בהינתן שהצפיפות של סוכר היא ‪ 1.59‬גרם לסמ"ק‪ ,‬יש להמיר את גבול המסיסות המשקלי שמצאת‬ ‫‪.7‬‬
‫בשאלה ‪ 5‬לגבול המסיסות הנפחי‪ ,‬ולהשוות לתוצאות שהתקבלו בשאלות ‪ 3‬ו‪ .4 -‬היכן מתקבל התאמה‬
‫טובה יותר? מדוע? האם ההתאמה מושלמת? מה טווח השגיאה (באחוזים יחסיים)? מה עשויות להיות‬
‫הסיבות לשגיאה?‬

‫‪11‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫‪m‬‬ ‫]‪200[gram‬‬
‫]‪=125.786 [ c m ]=125.786 [ml‬‬
‫‪3‬‬
‫= ‪Vp=m⇒V‬‬ ‫=‪→V‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪gram‬‬
‫[‪1.59‬‬ ‫]‬
‫‪c m3‬‬

‫‪volu msuger‬‬ ‫‪125.786 ml‬‬

‫=‪∗100‬‬ ‫‪∗100=45.61 %‬‬
‫‪volu mtotal‬‬ ‫‪150ml +125.78 6ml‬‬
‫‪.‬כלומר גבול המסיסות שנמצא קטן מגבול המסיסות הנפחית שמצאנו בסעיף ‪3‬‬
‫מכיוון שבסעיף ‪ 4‬הוספנו את אותה כמות נפחית של סוכר והגענו למסיסות מלאה אז בסעיף ‪ 4‬גבול‬
‫המסיסות הנבדק יהיה גבוה מסעיף ‪ .3‬מכיוון שכעת קיבלנו כי גבול המסיסות קטן מגבול המסיסות‬
‫הנפחית בסעיף ‪ 3‬ניתן לקבוע שהתוצאות של סעיף ‪ 3‬תואמות יותר ל‪ 45.61%‬מאשר תוצאות סעיף‬
‫‪4.‬‬
‫לסיכום בסעיף ‪ 3‬קיבלנו התאמה יותר טובה לתוצאה של גבול המסיסות המשקלי‪ ,‬אך קיים פער‬
‫‪.‬ביניהן‬
‫‪:‬נחשב את טווח השגיאה‬

‫‪57.142%−45.61 %‬‬
‫‪∗100=¿20.181%‬‬
‫‪57.142 %‬‬

‫קיבלנו שקיימת שגיאה של ‪ 20.181%‬בין המדידה המקורית של גבול המסיסות הנפחי ובין המדידה של‬
‫גבול המסיסות המשקלי‪ .‬שגיאה זו יכולה לנבוע מהבדלי טמפרטורות בין המדידות (שינויי טמפרטורה‬
‫ישפיעו על סף המסיסות)‪ ,‬בנוסף על מנת להגיע לגבול המסיסות הוספנו כמות סוכר קבוע כל פעם‪ ,‬אך כמות‬
‫המשקע שנשאר בסוף סעיף ‪ 3‬וסעיף ‪ 6‬אינן זהות‪ .‬ניתן לזהות כי בניסוי הנפחי נשאר משקע רב יותר‬
‫משמעותית מהניסוי המשקלי ולכן אם היינו רוצים לצמצם את אחוז השגיאה היה עלינו לבדוק את כמות‬
‫המשקע שנשאר בכל כלי ולהתייחס לכך‪.‬‬

‫כמות המשקע שנשאר לאחר מדידה משקלית‬ ‫כמות המשקע שנשאר לאחר מדידה נפחית‬
‫ניתן להצביע גם על כך שהערבוב בוצע ע"י אדם ולא היה ניתן לבקר על תהליך הערבוב בצורה*‬
‫מדוייקת‬
‫יש לחזור על שאלות ‪ 3‬ו‪ 6 -‬עם מלח שולחן במקום סוכר‪ .‬ענו על כל השאלות הרלוונטיות בכל סעיף עבור‬ ‫‪.8‬‬
‫הניסוי החדש‪.‬‬

‫חזרה על סעיף ‪3‬‬

‫מדידת ‪ 150‬מ"ל מים ‪:‬‬

‫‪12‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫הוספת ‪ 50‬מ"ל מלח‪:‬‬

‫לאחר ערבוב וייצוב‪:‬‬

‫ניתן לראות כי נשאר משקע‪ -‬כלומר גבול המסיסות=<‪ 50‬מ"ל מלח‬

‫מים‪ )−‬מלח ‪+‬מים (‬ ‫‪20 0 ml−15 0 ml‬‬

‫=‪· 100‬‬ ‫‪·100=25 %‬‬
‫מלח‪+‬מים‬ ‫‪20 0ml‬‬

‫חזרה על סעיף ‪:6‬‬

‫מים‪:‬‬ ‫מדידת ‪ 150‬גרם‬

‫‪13‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫מדידת ‪ 50‬גרם מלח‪:‬‬

‫הוספת ‪ 50‬גרם מלח‪:‬‬

‫לאחר ייצוב‪:‬‬

‫‪14‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫לא נותר משקע‬

‫מדידת ‪ 50‬גרם (סה"כ ‪:)100‬‬

‫לאחר הוספה‪:‬‬

‫ייצוב ‪:‬‬

‫נותר משקע‬

‫‪15‬‬
 ‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫מים‪ )−‬מים‪+‬מלח (‬ ‫‪25 0 gram −15 0gram‬‬

‫=‪· 100‬‬ ‫‪·100=40 %‬‬
‫מלח‪ +‬מים‬ ‫‪25 0 gram‬‬

‫כעת‪ ,‬כשיש בידך תמיסות רוויות של סוכר ושל מלח במים‪ ,‬קבע‪/‬י את טמפ' הקיפאון של התמיסות הללו‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫הדרכה‪ :‬הכנס‪/‬י את התמיסות הרוויות למקפיא (בטמפ' של ‪ 18-‬מעלות צלזיוס‪ ,‬על פי רוב)‪ .‬לאחר‬
‫שהתמיסה קפאה‪ ,‬הוצא‪/‬י את התמיסה הקפואה והפשר‪/‬י אותה‪ .‬במהלך ההפשרה יש שלב בו בכלי יש‬
‫נוזל (תמיסה) ומוצק (קרח)‪ .‬ערבב‪/‬י את התערובת הזו ומדוד‪/‬י את הטמפ' שלה באמצעות מדחום‪ .‬זו‬
‫טמפ' הקיפאון של התמיסה הרוויה‪ .‬השווה‪/‬י בין טמפ' הקיפאון של מים מתוקים (ללא תוספות של סוכר‬
‫או מלח)‪ ,‬ותמיסות רוויות של סירופ מי סוכר ומי מלח רוויים‪ .‬סמן‪/‬י את הנקודות שמדדת על דיאגרמות‬
‫הפאזות של מים וסוכר ומים ומלח‪ ,‬בהתאמה‪ .‬האם יש התאמה בין התוצאות שקיבלת ואלו שבדיאגרמות‬
‫הפאזות? מה טווח השגיאה (באחוזים יחסיים)? במידה והשגיאה גדולה (מעל ‪ 5%‬יחסיים)‪ ,‬מה עשויות‬
‫להיות הסיבות לשגיאה?‬
‫מים‬ ‫מים‪+‬מלח‬

‫סוכר‪+‬מים‬

‫‪16‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫*כל התמיסות הושארו כ‪ 12‬שעות במקפיא‪ -‬המקרר ישן ולכן לא מגיע לטמפרטורות המבוקשות בניסוי‬
‫*ניתן לראות כי התמיסה של המלח לא קפאה מכיוון שהמקרר לא הצליח להגיע לטמפרטורה רצויה‬
‫(הטמפרטורה הנמוכה ביותר שהוא הגיע אליה היא ‪( −8 c‬‬
‫‪o‬‬

‫לפי הגרף ואחוז הסוכר המשקלי בתמיסה (בשלב שבו בדקנו היה חלק נוזלי וחלק קפוא) אני מצפה לקבל‬
‫שהנקודה בה נגיע למצב זה תתקיים ב ‪ −9.5 c‬אך קיבלנו שהטמפרטורה בניסוי היא ‪ , −3. 7c‬תוצאה זו‬
‫‪o‬‬ ‫‪o‬‬

‫התקבלה מכיוון שמי הברז אינם מזוקקים ולכן מכילים מלחים ומינרלים נוספים מעבר לרק ‪ H 2 O‬ולכן נבע‬
‫שגיאה בין התוצאה התאורטית לניסוי בפועל‪.‬‬
‫בנוסף חלק משגיאת המדידה עלול לנבוע מאי דיוק של מכשיר המדידה (מדחום בישול תקני) ומאינטראקציה‬
‫בין המדחום לדפנות הכלי בו הוקפאה התמיסה‪.‬‬
‫נחשב את אחוז השגיאה‪:‬‬
‫בפועל‪−tem p‬רצויה ‪tem p‬‬ ‫) ‪−9.5− (−3.7‬‬
‫=‪∗100‬‬ ‫‪∗100=61.05 %‬‬
‫רצויה ‪tem p‬‬ ‫‪−9.5‬‬

‫‪17‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫התוצאה התאורטית על מנת להגיע לקיפאון של התמיסה היא מינוס ‪ 21.1‬מעלות צלזיוס‪ .‬מכיוון שהיכולת של‬
‫המקרר בניסוי לא עמדה בטווח שקרוב (הגיע עד ל מינוס ‪ 8‬מעלות צלזיוס) והתמיסה לא קפאה ‪ ,‬אז לא נוכל‬
‫לדעת בוודאות מה היא טמפרטורת הקיפאון בניסוי ולכן לא נוכל לבצע בדיקה של טווח השגיאה‪.‬‬
‫שימו לב! החלק הבא בדוח כולל עבודה עם חומרים בטמפ' גבוהות – אנא שימרו על עצמכם ועבדו בצורה‬
‫בטוחה וזהירה – המנעו מכוויות!‬

‫תפוח מזוגג‪ :‬הכנת זיגוג זכוכיתי של סוכר וסיבי סוכר‪ .‬לרגל יום העצמאות נכין תפוח מזוגג וסיבי סוכר‬ ‫‪.10‬‬
‫("שערות סבתא")‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫(לא להתאכזב אם לא יוצא לכם יפה כמו בתמונות‪ .‬העיקר זה החוויה‪ .‬והטעם‪)...‬‬

‫שפוך‪/‬י כ‪ 50-100 -‬גרם סוכר למחבת קטנה (‪ 20-24‬ס"מ)‪ ,‬חמם‪/‬י בזהירות על אש קטנה ‪ /‬חום נמוך תוך‬
‫כדי בחישה מתמדת והוספת מעט (כ‪ 10 -‬מיליליטר) מים באיטיות ותו"כ ערבוב‪ ,‬עד ליצירת סירופ סמיך‬
‫בצבע דבש ‪ /‬חום בהיר‪ ,‬כלומר‪ ,‬קרמל‪ .‬אם נוצרות בועות אוויר יש להנמיך את האש ‪ /‬עצמת החימום‪.‬‬
‫שימו לב – חלק זה עלול לקחת זמן ארוך יחסית (כ‪ 30-‬דקות)‪.‬‬
‫את הקרמל שנוצר יש לשפוך בזהירות על צלחת שטוחה מכוסה בנייר אפיה‪ ,‬ולתת לו להתקרר מעצמו‬
‫באוויר‪ .‬חלק מהקרמל יש לצקת מתוך כף או כפית מגובה לאט ובזהירות כך שייווצרו סיבי סוכר‪.‬‬
‫לאחר קירור לטמפ' החדר‪ ,‬צלם‪/‬י את פירות יצירותיך (עם סרגל קנה מידה)‪.‬‬
‫האם המרקם של הקרמל שהתקשה על נייר האפייה חלק או מחוספס? המרקם חלק למעט בועות‬ ‫א‪.‬‬
‫האם יש לו פאות ישרות או מעוגלות? הפאות מעוגלות‬ ‫ב‪.‬‬
‫האם הוא מזכיר באיזשהו אופן גביש כלשהו‪ ,‬או שמא הוא נראה כמו נוזל צמיגי (דבש‪ ,‬למשל)‬ ‫ג‪.‬‬
‫שהתקשה? הוא מזכיר נוזל מציגי‪(-‬זכוכית)‪ ,‬לא ניתן לזהות מבנה גבישי ברור לעין‬
‫על סמך תשובותיך לשאלות א' עד ג'‪ ,‬האם‪ ,‬לדעתך‪ ,‬מדובר בחומר גבישי או אמורפי – זכוכיתי?‬ ‫ד‪.‬‬
‫נמק‪'/‬‬
‫לפי הסעיפים הקודמים‪ ,‬לדעתי לא מדובר בחומר גבישי‪.‬‬
‫חומר גבישי לרוב מקבל צורה אשר מושפעת מהבנה של הגבישים שלו‪ ,‬לכן לרוב חומר גבישי‬
‫יאופיין בצורה ייחודית (דומת גביש)‪ .‬דוגמא לכך ניתן לראות בתחילת הניסוי כאשר ראינו‬
‫גבישים של סוכר ומלח אשר מקיימים צורה דומה למבנה הגבישי המרכבים אותם (כל עוד הם‬
‫לא עברו תהליך ששינה זאת)‪.‬‬
‫לכן ניתן להסיק שתהליך החימום שביצענו סיפק חומר שאינו גבישי אלא חומר אמורפי‪.‬‬
‫רשות‪ :‬חזור‪/‬י על הניסוי בתוספת מעט מיץ לימון (לטעם) או צבע מאכל אדום (לצבע)‪ ,‬וטבול‪/‬י תפוח‬ ‫ה‪.‬‬
‫בקרמל שנוצר וכסה‪/‬י אותו בקרמל מכל ציידיו‪ .‬צרף‪/‬י את התמונה לדו"ח‪ .‬בתאבון!‬

‫‪19‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫נוצרו סיבים (לא הצלחתי לבודד‬ ‫נוצר קרמל‬

‫אותם)‬

‫‪20‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫איור א' מציג את דיאגרמת הפאזות של המערכת מים – סוכר בשיווי משקל‪ ,‬ואיור ב' מציג את הדיאגרמה‬ ‫‪.11‬‬
‫המתקבל בקירור איטי באוויר‪ .‬איזו משתיהן מתארת נכונה את מה שיצרת בשאלה הקודמת?‬
‫א‬ ‫ב‬

‫בסוף הסעיף הקודם קיבלנו חומר אמורפי‪( -‬דמוי זכוכית) לאחר קירור והתייצבות בטמפרטורת חדר‪,‬‬
‫לכן ניתן להסיק כי הדיאגרמה המתאימה למצב זה היא דיאגרמה ב‪.‬‬
‫על סמך הדיאגרמות בשאלה ‪ , 10‬האם היית מקבל‪/‬ת תוצאות דומות לאלו שקיבלת בשאלה ‪ 9‬אילו היית‬ ‫‪.12‬‬
‫משתמש בסירופ מדולל (מעט סוכר‪ ,‬הרבה מים) במקום סירופ מרוכז של סוכר (הרבה סוכר‪ ,‬מעט מים)?‬
‫נמק‪/‬י והצג‪/‬י הוכחות ניסיוניות לחיזוק נימוקיך‪.‬‬
‫על סמך הדיאגרמות בשאלה ‪ 10‬אם הייתי עם כמות נמוכה של סוכר בטמפרטורת החדר לא הייתי‬
‫מצליח להגיע למצב הרצוי (ניתן לראות שהמעבר לזכוכית מתקיים בטמפרטורות מאוד נמוכות)‬

‫‪21‬‬
‫הפקולטה למדע והנדסה של חומרים – אביב תשפ"ב‬ ‫מבוא להנדסת חומרים ‪1‬מ' – ‪314533‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬בגלל שבתהליך שביצעתי החומר הפך למוצק (כל הנוזלים התאדו ויצאו מהמערכת‪,‬‬
‫אצלנו אף הגיע להתמצקות מלאה במחבת) אז ניתן להסיק שבמצב כזה הנוזלים היו מתאדים עד‬
‫להישארות רק של מוצקי סוכר ולכן הייתי מצליחים להגיע למצב הרצוי‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬בגלל צורת התהליך‪ ,‬אם הייתי מצליח לבצע את החימום בצורה מושלמת היינו מגיעים‬
‫למצב דומה לסעיף ‪ 10‬אך בסופו היינו נשארים עם כמות קרמל קטנה יותר‬

‫כמות סוכר‪( :‬כ‪ 10‬גרם) כמות נוזל‪ :‬כחמישים מיליליטר‬

‫נמצא ריכוז לפי ניסוי ונבדוק בדיאגרמה‪:‬‬
‫סעיף ‪ 50 : 9‬גרם סוכר ‪ 10‬מיליליטר מים‪:‬‬

‫‪( suger + water )−water‬‬ ‫‪( 10+50 )−10‬‬

‫=‪∗100‬‬ ‫‪∗100=83.333 %‬‬
‫‪suger +water‬‬ ‫) ‪( 10+50‬‬
‫סעיף ‪ 10 :11‬גרם סוכר ‪ 50,‬מיליליטר מים‪:‬‬

‫‪( suger + water )−water‬‬ ‫‪( 10+50 )−50‬‬

‫=‪∗100‬‬ ‫‪∗100=16.666 %‬‬
‫‪suger +water‬‬ ‫) ‪( 10+50‬‬

‫בדיאגרמה ניתן לראות בצורה ויזואלית שמהריכוזים הנתונים לפני היה צורך לבצע‬
‫תהליך של חימום התמיסה ואידוי ‪ ,‬ובכך העלאת הריכוז של הסוכר בתמיסה על מנת‬
‫להגיע לתוצאות שהגענו אליהן בסעיפים הקודמים‪.‬‬
‫טמפרטורת חדר‬

‫מטרת הדיאגרמה להמחיש בצורה ויזואלית את הטענה כי גם כאשר מתקיים ריכוז‬

‫נמוך של סוכר נגיע לתוצאה דומה לסעיף ‪ 9‬מכיוון שבתהליך החימום ריכוז התמיסה‬
‫משתנה‪.‬‬

‫בהצלחה!!!‬

‫‪22‬‬