‫בוטבול עמיר ‪03356013‬‬

‫דו"ח מעבדה באנטמולוגיה ‪ :‬ניסוי תזונה של זבוב הפירות הים תיכוני ‪Ceratitis capitata‬‬

‫מבוא‬
‫זבוב הפירות מפורסם בקרב החקלאים כמזיק רבגוני התוקף מינים שונים של עצי פרי כגון משמשים‬
‫הדרים ועוד‪.‬‬
‫הנקבות הן אלו שמטילות את הביצים בתוך הפרי‪ ,‬ואילו הרימות שמתפתחות ניזונות מתכולת הפרי וכן‬
‫מדביקות את הפרי בפטריות ‪ ,‬נזק עקיף נוסף הוא זירוז הבשלה ואף ריקבון של הפרי‪.‬‬
‫לזבוב קיימים חיישנים ברגליים בעלי רגישות לסוכר וידוע כי לזבוב תגובה מותנית של שליפת החדק‬
‫ברגע שהחיישנים הללו מזהים סוכר‪.‬‬
‫אנו ננסה להסתמך על תגובה מותנית זו בניסוי שלנו תוך התחשבות בעובדה כי ייתכן ויהיו מקרים בהם‬
‫הזבוב ישלוף את החדק גם בשל צמא לא טבעי בשל התנאים בהם הוא מוחזק מהרגע שנתפס לצורך‬
‫ביצוע הניסוי‪(.‬היתכנות מצב של עקה)‬

‫מטרת הניסוי‬
‫קביעת סף הרגישות של חיישני הרגליים אצל הזבוב לריכוז הסוכר בתמיסה‪.‬‬

‫השיטה‬
‫מהילת סוכר בריכוזים משתנים בתמיסה מימית ופרישת הדגימות על משטח זכוכית שכלל גם דגימה‬
‫נוספת של מים ללא תמיסת סוכר‪,‬ע"מ לאפשר לזבוב לשתות במידה וקיים צמא בשל תנאי הניסוי‪.‬‬
‫בכל תצפית נלקחו עשרה זבובים שלצורך הניסוי הודבקו למקלות עץ בגבם בדבק‪,‬והזבובים הובאו במגע‬
‫עם התמיסות השונות בסדר ריכוזים עולה ע"מ שנדע בוודאות מתי החיישנים נכנסים לפעולה‪.‬‬
‫במשך הניסוי הקפדנו לטבול אך ורק את רגלי החרק ושליפת החדק שנצפתה נחשבה לזיהוי חיובי‪(.‬פרט‬
‫לדגימת המים הראשונה)‬
‫להלן טבלה המרכזת תוצאות של מספר תצפיות שנערכו ע"י צוותים שונים בניסויים זהים לחלוטין ע"מ‬
‫לחסוך בזמן הניסוי‪.‬‬

‫תוצאות הניסוי‬

‫פירוט מספרי הזבובים שהגיבו כפונקציה של ריכוז תמיסת הסוכר‬

‫ללא‬
‫תגובה‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.005‬‬ ‫זוג\ריכוז‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אלעד ויוסי‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שרון ועומר‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אייל ומעיין‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שלומי ושחר‬
‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מיכל ודביר‬
‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נורית ומיכה‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אדיה ועמיר‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הדס ורעות‬
‫‪8‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫סך הכל‬
 ‫ממוצע ‪]M [ 0.11 :‬‬
‫סטיית תקן ‪]M [ 0.06 :‬‬

‫הצגה גרפית של נתוני הטבלה‬

‫תגובת חיישני ההזנה של הזבוב כפונקציה של ריכוז הסוכר‬

‫‪35‬‬

‫‪30‬‬

‫‪25‬‬

‫מספר הזבובים‬
‫‪20‬‬

‫‪15‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬
‫ללא תגובה‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.01‬‬ ‫‪0.005‬‬
‫ריכוז ]‪]M‬‬

‫מניתוח תוצאות הניסוי כפי שהן משתקפות בגרף שלפנינו ניכר כי זיהוי הסוכר ע"י חיישני הרגל של‬
‫הזבוב התבצע בעיקר בריכוז של ‪ ]M[ 0.1‬ובהפרש של שליש כמעט התבצע זיהוי בריכוז של ‪]M[ 0.2‬‬
‫הדבר מצביע על כך שלזבוב ישנה רגישות גבוהה לריכוזי סוכר נמוכים בחיישני הרגל שלו‪,‬דבר המעיד‬
‫על יכולת הסתגלות גבוהה בהשוואה לחרקים הניזונים ישירות מפרחים או מקורות אחרים עשירים‬
‫בסוכר‪.‬‬
‫יש לציין כי הניסוי אינו מדויק והנו איכותי בלבד מאחר ועבדנו רק עם ‪ 5‬ריכוזים שונים וכן ניתן לראות‬
‫כי ישנם יותר זבובים שהגיבו לדגימה הראשונה מאשר לשנייה‪,‬וכן ישנם זבובים שלא הגיבו כלל‪.‬‬

‫ע"מ לצמצם מקורות לשגיאה‬

‫נצטרך לעבוד עם כמות גדולה יותר של זבובים אשר יוחזקו בתנאים המאפשרים להם לשתות לפני‬
‫הניסוי‪,‬כך שלא יהיו במצב של צמא לא טבעי‪.‬‬
‫נקפיד על טיפול עדין שלא יפגע בגוף החרק או באיברי החישה שלו‪.‬‬
‫נקטין את מספר החוקרים המשתתפים בניסוי ‪ -‬הקטנת הסיכוי לטעויות במדידות השונות‪.‬‬

‫סיכום‬

‫בדקנו ומצאנו בצורה כמותית את סף הרגישות לסוכר של חיישני הרגל אצל זבוב הפירות‬
‫תוך הבנה של מקורות אפשריים לשגיאה והעלאת הצעות לשיפור המחקר בעתיד‪,‬במידה ונרצה לדעת עוד‬
‫על תחום התגובה של החרק לסוכר במצבים שונים כגון במצב של שובע או מצב צבירה שונה של תמיסת‬
‫הסוכר‪,‬וכן תגובת החרק למומסים נוספים בתמיסה‪.‬‬