‫סדור‬

‫ה *‬ ‫ת ה ל ת‬
‫על פי נוסח האר״י ד ל‬
‫כפי אשר יסד‬
‫ק ד ו ש עליון אדונינו ומורינו ורבינו ה ר ב הגאון‬
‫ה ח ס י ד והעניו א ו ר ע ו ל ם מ ו פ ת הדור‬ ‫הגדול‬
‫א י ש א ל ק י ם ק ד ו ש ו ט ה ו ר כ״ ק ש ם ת פ א ר ת ו‬

‫מוהר׳יר ש נ י א ו י ז ל מ ן נבג״מ‬
‫‪-‬‬ ‫והשר׳ ע‬ ‫בעל התניא‬ ‫‪-‬‬

‫כל תפלה ותפלה ב א ה על מ ק ו מ ה בשלמות‪,‬‬

‫מבלי שיצטרך ה מ ת פ ל ל ל ה פ ש הדפים‬
‫בשעת תפלתו‪.‬‬

‫הוצאה חדשה ומתוקנת‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewbooks.or‬‬
‫עיי׳ ה־ים תשם״ט‬

‫ה ו צ א ת‬
‫המרכז ל ע נ ע י חנוך‬
‫ברוקלין‪ ^ ,‬י‬ ‫‪0‬לל איסטערן ‪9‬ארקוויי‬
‫ש נ ת ח מ ש ת אלפים שבע מ א ו ת וחמשים לבריאה‬
‫הי׳ ת ה א ש נ ת נ ס י ם‬
‫מ א ת י י ם ש נ ה ל ה ו ל ד ת ה׳ק אדמו״ר הצ״צ‬
‫א ר ב ע י ם ש נ ה ל נ ש י א ו ת כ״ק אדמו״ר שליטי׳א‬
 ‫התכן‬

‫עמוד‬ ‫עמוד‬
‫‪256‬‬ ‫תפלת מוסף לשלש רגלים‬ ‫ב‬ ‫אלף בית‬
‫קלג‬ ‫תפלת טל‬ ‫ג‬ ‫ברכות הבוקר לילדים קטנים‬
‫‪266‬‬ ‫תפלת גשם‬ ‫ג‬ ‫ברכות הסעודה לילדים קטנים‬
‫‪268‬‬ ‫סדר נשיאת כפים‬ ‫ג‬ ‫קריאת שמע על המטה לילדים קטנים‬
‫קלה‬ ‫סדר קידושא רבא לשלש רגלים ולד״ ה‬ ‫‪6‬‬ ‫דיני השכמת הבוקר‬
‫קלה‬ ‫סדר התרת נדרים‬ ‫‪6‬‬ ‫ברכות השהר‬
‫‪270‬‬ ‫תפלת ר״ה לערבית‪ ,‬שהרית ומנהה‬ ‫ו‬ ‫הלכות ציצית וסדר לבישת טלית גדול‬
‫‪276‬‬ ‫קידוש לראש השנה‬ ‫‪12‬‬ ‫סדר הנחת תפלין‬
‫קלט‬ ‫אבינו מלכנו‬ ‫‪12‬‬ ‫תפלת השהר‬
‫‪280‬‬ ‫דיני וסדר תקיעת שופר‬ ‫‪86‬‬ ‫שש זכירות‬
‫‪282‬‬ ‫מוסף לראש השנה‬ ‫‪86‬‬ ‫תפלת הדרך‬
‫קמה‬ ‫סדר תשליך‬ ‫מד‬ ‫סדר ברכות‬
‫‪296‬‬ ‫סדר כפרות‬ ‫‪88‬‬ ‫סדר ברכת המזון‬
‫‪296‬‬ ‫תפלת יום כפור לערבית‪ ,‬שהרית ומנהה‬ ‫‪94‬‬ ‫ברכה אהרונה‬
‫‪306‬‬ ‫מוסף ליום כפור‬ ‫מת‬ ‫הרחמן לברית מילה‬
‫‪316‬‬ ‫תפלת נעילה‬ ‫‪96‬‬ ‫תפלת מנהה לחול‬
‫קםג‬ ‫סדר מוצאי יום הכפורים‬ ‫‪106‬‬ ‫תפלת ערבית להול‬
‫‪326‬‬ ‫סדר הושענות‬ ‫‪118‬‬ ‫סדר קריאת שמע על המטה‬
‫קםה‬ ‫סדר הקפות בשמהת תורה‬ ‫‪124‬‬ ‫מנהה לערב שבת‬
‫קע‬ ‫דיני וסדר הדלקת נרות של הנוכה‬ ‫סד‬ ‫דיני הכנסת שבת וברכת הדלקת הנרות‬
‫‪340‬‬ ‫דיני וברכות מגילה‬ ‫‪128‬‬ ‫סדר קבלת שבת‬
‫‪340‬‬ ‫סדר ספירת העומר‬ ‫סה‬ ‫ערבית לשבת ויום טוב‬
‫‪344‬‬ ‫סליהות‬ ‫‪144‬‬ ‫שלום עליכם‬
‫‪366‬‬ ‫ברכת אירוסין ונשואין‬ ‫‪146‬‬ ‫סדר קידוש לליל שבת‬
‫קפד‬ ‫סדר המילה‬ ‫‪148‬‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬
‫קפה‬ ‫דיני וסדר פדיון הבן‬ ‫צב‬ ‫סדר הוצאת ספר תורה לשבת ויו״ט‬
‫‪370‬‬ ‫סדר תיקון הצות‬ ‫‪186 ,70‬‬ ‫ברכת הגומל‬
‫קפט‬ ‫הטבת הלום‬ ‫צד‬ ‫ברכות הפטורה‬
‫קצ‬ ‫תפלה לעצירת גשמים‬ ‫צו‬ ‫ברכת התודש‬
‫קצא‬ ‫סדר עירובי תהומין‬ ‫צז‬ ‫תפלת מוסף לשבת ולשבת ר״ת‬
‫‪382‬‬ ‫הגדה של פסה‬ ‫קא‬ ‫סדר קידוש ליום השבת‬
‫‪406‬‬ ‫סדר הכנסת שבת‬ ‫קב‬ ‫מנחה לשבת‬
‫רה‬ ‫מפתה לסדר נט״י וברה״נ‬ ‫‪210‬‬ ‫סדר סעודה שלישית‬
‫רו‬ ‫סדר נטילת ידים לסעודה‬ ‫קי‬ ‫פרקי אבות‬
‫רה‬ ‫סדר ברכת הנהנין‬ ‫‪234‬‬ ‫סדר הבדלה‬
‫‪444‬‬ ‫סדר הקריאה‬ ‫‪238‬‬ ‫סדר קידוש לבנה‬
‫רנה‬ ‫סדר ההפטורות‬ ‫‪240‬‬ ‫דיני וסדר נטילת לולב‬
‫דנו‬ ‫תהלים‬ ‫קכא‬ ‫סדר הלל‬
‫שמט‬ ‫קובץ מכתבים על אמירת תהלים‬ ‫קכג‬ ‫מוסף לראש הודש‬
‫שסו‬ ‫מכתב כ״ ק אדמו״ ר שליט״ א‬ ‫קכה‬ ‫סדר עירוב תבשילין‬
‫‪734‬‬ ‫סדר הלימוד לאבל וליארצייט ‪ -‬משניות‬ ‫קכה‬ ‫סדר ערובי הצרות‬
‫שע‬ ‫אל מלא רהמים‬ ‫‪250‬‬ ‫קידוש לשלש רגלים‬
‫‪740‬‬ ‫מפתהות לפרקי משניות ע״פ א״ב‬ ‫קכו‬ ‫תפלת שלש רגלים לערבית‪ ,‬שהרית ומנהה‬
‫שעא‬ ‫שני מכתבים מ כ ״ ק אדמו״ר הזקן‬ ‫קכה‬ ‫סדר הזכרת נשמות‬

‫הערה‪ :‬בציון כזה* סמנו בסדור זה את האותיות המנוקדות בשבא־נע‪.‬‬

 ‫‪ 8‬ל ף • ‪ 3‬י ת‬

‫ו‬ ‫ה‬ ‫כ נ ד‬ ‫א‬

‫ו‬ ‫כ‬ ‫פ‬ ‫ז ח ט‬
‫ע‬ ‫‪D‬‬ ‫ז‬ ‫נ‬ ‫ם‬ ‫ם‬ ‫ל‬
‫ר‬ ‫ק‬ ‫ץ‬ ‫צ‬ ‫ף‬ ‫פ‬
‫ת‬ ‫ת‬

‫הנק רות‬
‫•‬
‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫••‬
‫ח‪|1‬ם‬ ‫שבא‬ ‫סגול‬ ‫צירה‬ ‫פתח‬ ‫ר‪.‬מץ‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬
‫•‬ ‫ו ••‬ ‫\‬ ‫•‬
‫חטיי‬ ‫חטף‬ ‫בטף‬ ‫‪.‬קבוץ שמךק‬ ‫סילק‬
‫‪5‬גול‬ ‫פתח‬ ‫)אי שיךה( )או ?לאופס(‬
‫־־ ‪T‬‬
‫א נ ב ג ו ה ו ז ח ט י ‪ 3‬נ ל‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬

‫מנסעפפצסרשקןתת‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪^€‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫ז ‪ rf‬ט נ כ כ ל‬ ‫א ב ב ג ד ה ו‬
‫‪ g N‬ס‬ ‫‪ p‬ו‬ ‫‪ h‬צ‬ ‫מ נ ס ‪5‬‬
‫ז ח ט נ כ כ ל‬ ‫א ב ב ג ד ה ו‬
‫‪flflfrff‬‬ ‫ק ר‬ ‫מ נ ס ‪.‬ע פ פ צ‬
‫ז ח ט י כ כ ל‬ ‫א ב ב ג ד ה ו‬
‫מ ר ו ש ת ת‬ ‫מ נ ס ע פ פ צ‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•\\‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫\ ‪0‬‬ ‫‪V‬‬ ‫?‬ ‫‪V‬‬

‫אויבוםגוידוהווו־זוחוטויופוכולי•‬

‫‪ h‬ח ‪ U‬י ‪ i‬צ ל‬ ‫‪ i it‬נ ‪ i‬ו ה‬

‫א ב ב ג ך ל > ו ז ס ט י ? ? >‬
‫‪H‬‬ ‫ק ו‬ ‫ז‬ ‫‪m‬‬ ‫‪0‬‬ ‫ע‬
‫או מ מ גו דו הו וי זו'חו טו יו ט ט לו‬
‫מו נו סו עו פו פו צו ‪ p‬רו ימו ׳&ו תו תו‬
 ‫קמן משיודע לדבר אכיו ם ל ם ח ‪. . .‬‬

‫ברמת הבהר לילדים המים ברמת ה‪9‬עךה לילדים ל©‪$‬ים‬

‫(‬

‫נוסלים את הידים קודם הסעודה ומברכים‬

‫א ר ן ה ;י‪ ,‬א ל ה י נ י ? ‪ ? ,‬ך ה ע י ל ס ״‬
‫י‬ ‫ברוך‬ ‫מודה אני לפ;;ך‪ ,‬מלך חי לקןם•‬
‫וצונו ע ל נ‪$‬ןילת‬ ‫קדשנו במצותי‪/.‬‬ ‫אקר‬ ‫שהחזרת בי נשמתי בחמלה‪ ,‬רבה‬
‫ידים‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V1‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫!‪Y‬־־‪•11‬‬ ‫‪V‬‬

‫קודם שאוכלים את הלחם מברכים‬

‫•‬ ‫‪lit‬‬
‫אמונתך‪:‬‬
‫ה ל ך העולם״‬ ‫א ת ה ‪;,‬י‪ ,‬א ל ה י נ ו‬ ‫ברוך‬ ‫ברוך אתה ן;‪ ,‬אלהיני מלך‬
‫ה מ ו צ י א לדזם מ ן ה א ר ץ ‪:‬‬ ‫העולם‪ ,‬אשר קדשני במצותיו‪ ,‬וציני‬
‫אחרי אכלם לחם‬
‫ברייך ר ח מ ג א ‪ ,‬א ל ה נ א ‪ $ ,‬ל ב א ד ע ל מ א ‪,‬‬ ‫על נטילת ידים‪:‬‬ ‫‪ TT‬י *‬ ‫־־‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬
‫‪1vivi‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫וי‪.‬יו ו ?‬ ‫• וזז‬ ‫‪I‬‬ ‫• !‬
‫מי‪-‬א ד ה א י פ י ת א ‪:‬‬
‫*‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫ו‬ ‫ו ז‬ ‫ת ו ר ה צוה לנו משה‪ ,‬מ ו ר ^ ה ק ה י ת יעקב‪:‬‬
‫־ | ‪l -‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪1‬‬

‫אלהיגד מ ל ך‬ ‫‪r‬‬ ‫ברוך אתה‬ ‫)לנערים ‪:‬‬

‫?־!ריאת ‪#‬מע על ה?ן^ה‬
‫רצינו‬ ‫במצותיו‪.‬‬ ‫א ‪ #‬ר קדשנו‬ ‫העולם‪,‬‬
‫לילדים קטנים‬ ‫ו • ז‬ ‫‪it‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫ו*‪v!•11‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ד‬

‫צי^ת‪(:‬‬ ‫מצות‬ ‫על‬

‫שמע ?שךאל‪::,‬אלחינו‪ |::,‬אחד‪:‬‬
‫; ר ו ך ?‪ 0‬כבוד מלכותי לעי^ם נ?י‪:‬‬ ‫שמע ישראל‪ ,‬יי אליהינו‪ ,‬יי אחד‪:‬‬
‫‪ r‬ד‬ ‫‪TI‬‬ ‫•ו‬ ‫ו ‪ T‬ו•••‬ ‫• ו‪ T‬״‬ ‫ן•‬
‫??ל לבבך‬ ‫«לדיך‬ ‫א ת ‪;,‬י‬ ‫ואהב?‬
‫‪ 3‬ר ו ך שם ב ב ו ד מ ל כ ו ת ו ל ע ו ל ם ו ע ד ‪:‬‬
‫י ב ל נ פ * ך ו ב כ ל ?!*דך‪ :‬והיו ה ד ב ר י ם‬ ‫?‬

‫ה א ל ה א ‪ #‬ד אניכי מצוף היום ע ל ? ? ב ך ‪:‬‬ ‫ו א ה ב ת א ת יי א ל ה י ך ב כ ל ל ב ב ך ו ב כ ל‬

‫וש;נר‪1‬ס לבניך ודביר; ? ס ??זבתך ? ? ׳ ת ך‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪¥1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪¥‬‬

‫‪ 2‬פ ‪ £‬ך ו ב כ ל מ&דך‪ :‬והיו ה ד ב ר י ם ה א ל ה‬

‫ו ב ל כ ת ך ב ד י ך ‪ ,‬ובשכ?ןז ו?קוכך‪ :‬ול‪ $ ,‬ך ו ; ‪0‬‬ ‫‪, ,‬‬
‫־ •‪ F I‬ז ״ו ‪,‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪¥ I‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪I1I‬‬
‫א ‪ #‬ר א נ כ י מ צ ד ך היום ע ל ל ב ב ך ‪ :‬ו^זננתס‬
‫לאות על ; ד ך ׳ וקיו לט־טפת ?•ן עץ‪;.‬ןז‪:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫־ ו‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫‪•iv‬‬ ‫‪¥‬‬ ‫ו‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫־ ‪11‬‬ ‫ן‬ ‫» •‬ ‫‪v‬‬ ‫ד‬

‫וכוןברןם ע ל קןזזות ? י ת ך ו ב נ י י ך ‪:‬‬ ‫לב?‪:.‬ך י ד ב ך ת ב ם ב ? ב ת ך ? ב י ת ך ובל־תןז‬

‫ייןלןד דוחי פדיונה אייזי ״‬ ‫?;דך‬ ‫‪.‬בדיך‪ ,‬ו ב ש כ ב ך ובקומך‪ • :‬ו ר א י ת ם לאות‬
‫‪ $‬ל א‪9.‬ת‪:‬‬
‫על ;דך‪ ,‬והיו לטיטפת ?ין קי?;ך‪ :‬ו ן ת ב ת ם‬
‫על קומות ‪3‬יתך ובעיעייך‪:‬‬
 ‫אדמו״ר‬ ‫דיני השכמת הבקר‬ ‫שלחן עייר‬ ‫‪6‬‬
‫)א( מיד כשניעור משנתו כדי שיוכל להתגבר על יצרו ל ק ו ם בזריזות יחשוב בלבו לפני מי הוא שוכב וידע‬
‫ש מ ל ך מ ל כ י המלכים הקדוש ברוך הוא חופף עליו שנאמר מ ל א כ ל הארץ כבודו כר׳‪) :‬ב( וזה כ ל ל‬
‫גדול בתורה ובמעלות הצדיקים ההולכים לפני האלהים כמ״ש ״שריתי ה׳ לנגדי תמיד״ כי אין ישיבת האדם‬
‫ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מ ל ך גדול ואין דבורו והרחבת פיו‬
‫כרצונו והוא עם אנשי ביתו כדבורו במושב המלך כ ל שכן כשישים האדם א ל ל ב ו ש ה מ ל ך הגדול מ ל ך מלכי‬
‫המלכים הקדוש ברוך הוא עומד עליו ורואה במעשיו כמו שכתוב אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו‬
‫נאם ה׳ הלא את השמים ואת הארץ אני מ ל א מיד יגיע אליו היראה וההכנעה ב פ ח ד ה׳ ובושתו ממנו תמיד‪:‬‬
‫)מסידור אדמו״ר( טוב להרגיל עצמו לומר מיל כשגיעור נוסח זה מולה וכר ועל י ד זה יזכור אמ ה׳ הנצב עליו‬
‫רקום בזדזומ‪:‬‬

‫מוךה אני ל‪$‬ניך סלך חי וק;ם‪,‬‬

‫שהחזרת כי בצומתי בחמלה‪ .‬רבה‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ - V:‬ן ‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬

‫לפי שבנוסח זה אין בו שם מזי שמות שאינן נמחקין אין איסור לומר קולם נטילת י ד ס בעול שאין ידו‬
‫נקיוח אבל להזכיר אח השם בברכוח או להוציא ל ב ד חורה מסיו אסור על שינקה ידו‪ .‬ולהרהר‬
‫בלבד חורה מוחר‪:‬‬

‫כרכות השחר‬
‫ברוך אתה יי ^וזינו מלך העולם אשר‬
‫קחצנו במצוותיו‪ ,‬וצונו על נטילת ידים‪:‬‬
‫ב ת ‪I‬ך ־־אתה יי אלהינו מלך העולם‪—• ,‬אשר יצר את האדם‬
‫ן ן‬ ‫ן‬ ‫»•‬ ‫•ן —‬ ‫••‬
‫י‬ ‫^ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•V I V‬‬ ‫••ן‬ ‫‪V• TJ‬‬ ‫ן־‬

‫?חכמח‪ .‬וברא בוי ?קבים}כןביים‪ ,‬חלולים חלולים‪,‬‬

‫?לוי רתע ‪ $ 7‬י לסא כבודך׳ ‪#‬אס לסתם אחד מחם‪,‬‬
‫או אם יפתח יאחד מחעאיאפ^ר לחתמים אפילו ?טעה‬
‫‪T T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪ - :‬ן•״‬ ‫‪• :‬‬ ‫־‬ ‫‪: V‬‬ ‫״״ ‪V‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫״‬ ‫״ ‪- f‬ן‬

‫אחת‪ .‬ברוך אתה יי רופא כל בשר ומפליא מנשות‪:‬‬

‫״־ ‪ :‬־‬ ‫‪ :‬י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•״‬ ‫‪T:‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T V‬‬

‫אלזלד‪ ,‬גשמה ^נתת בי סהוךה היא ׳ אתה‬

‫בראתה׳אתה יצרתה׳ אתהנפהתה‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪ :‬־ ‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T 2‬‬
‫בי‬
‫ד‬ ‫ברכות השחר‬ ‫‪7‬‬
‫בי׳ ואתה משמרה בקרבי ׳ ואתה עתיד לפ*לה‬
‫ממני‪ ,‬ולהסדרה בי'לעתיד לבא‪ .‬כל י זמן‬
‫^ר|שמה ניקךבי׳ מודה אני לפניף יי אלדד ו^הי‬
‫ז‬

‫אמתי ׳ דבק כל המעשים‪ ,‬אתן כל'הנשמות‪.‬‬

‫ברווז אתה יי המהדר נשמות לפגרים מתים‪:‬‬
‫כל כרכות השחר ללהלן מכרן אפילו לא נמחייכ כהן כגון שניעור כל הלילה ולא פשט כגליו ולא לנש אחרים אלא‬
‫שאם ניעור כל הלילה ולא גחחייכ כהן אינו מכרן אלא אחר שיעלה עמוד השחר אכל אם ישן כלילה וגתחייכ כהן יכול‬
‫לכרן מיל שנחחייכ כהן וכלכל שיהיה מחצות לילה ואילן ואם ניעור כל הלילה ושמע קול תרנגול מחצות ואילן יכול‬
‫לכרן הנותן לשכר כינה אכל על שמיעה שקולם חצוח לא יכרן אלא ימחץ על אחר שיעלה עמול השחר‪:‬‬

‫!ירחי אתה יי אלהינו מלך העולם‪,‬‬

‫הנותן"לשבוי ביינה להבהין‬
‫בין יום ובין לידה‪:‬‬
‫;‬
‫^רוךאתה‪:‬יאל? נומלךהעולם׳‬
‫*וקח עורם‪:‬‬
‫ב ח ך אתה י; אלהינו מלך העולם׳‬
‫מהיר אסורים‪:‬‬
‫ב ח ך אתה‪:‬י אלז־זינו מלך העולם׳‬
‫זוקף כפופים‪:‬‬
‫ב ח ך אתה;י אלדזינו סלך העולם‪,‬‬
‫מלביש ערמים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬
 ‫ברכות השחר‬ ‫‪8‬‬

‫^רוך אתה יי אלהינו מלך העולם‪,‬‬

‫הנותן ליעףבה‪:‬‬
‫? ח ך אתה;י אלפינו מלך העולם‪,‬‬
‫»ים‪:‬‬‫‪IT‬‬

‫בח ך אר‪1‬ה;י אלפינו מלך העולם‪,‬‬

‫המבין מצעדי גבר י‬
‫‪V IT‬‬ ‫• ‪ : :‬־ • •‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫•״‬ ‫־‬
‫בתשעה באב וכיום הכסורים אין אומרים ברכה זו‪:‬‬

‫בה ך אר;ה ץ אלהינו מלך העולם‪,‬‬ ‫‪T‬‬

‫עעעזה ליבלצרבי‪:‬‬
‫בר ך אר‪1‬ה;י אללרנו מלך העולם‪,‬‬
‫אוזר לעזךאל כגבורה‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫בר ך אתה יי אלהינו' מלך העולם‪,‬‬

‫עוטר ישראל בתפארה‪:‬‬
‫? ח ך אתה;י אלהינו מלך העולם‪,‬‬
‫שלא עשני גוי‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪T‬‬

‫? ח ך אתה‪:‬י אלהינו מלך העולם‬

‫עזליאעעזניעבד‪:‬‬
‫? ח ך אר‪1‬ה י״י אלהינו מלך העולם‬
‫‪#‬לאעש;יא‪#‬ה‪:‬‬
‫פייר‬
‫ה‬ ‫ברכות השחר‬ ‫‪9‬‬
‫ברוך אתה‪:‬י אלהינו מלף העולם‪ ,‬המעביר‬
‫שנה מעיני ותנומה מעפעפי‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫״ ־ י‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•• ••‬ ‫‪x‬‬ ‫••‬
‫)שו״ע הרב( ואץ לענות אמן אחר המעביר שנה מעיני קודם ויהי רצון מפני שהכל ברכה אחת ארוכה פותחת‬
‫בברוך וחותמת בברוך‪:‬‬

‫ויהי רצון מלפניף י‪ :‬אלהינו ואלהי אבותינו‪,‬‬

‫שתתילנו ?תוךתףותךביקנו במצותיןז‪,‬‬
‫ואל תביאנו לא לידי הטא ולא לידי עברה‬
‫ועון ולא לידי נסיק ולא לידי מיון ׳ ואל ושלוט‬
‫‪1‬‬
‫בנו יצר הרע‪ ,‬והרהיקנו מאדם רע‪ ,‬ומהבר‬
‫״‪T‬‬ ‫•‬ ‫״"‬ ‫*‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T^T‬‬ ‫״‬ ‫״ ! ‪I‬‬‫‪,‬‬
‫״‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪IT"T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬

‫ךע‪ ,‬ודבקנו ביצר טוב ולמעשים טובים‪,‬‬

‫וכוףאת לץרנו'להשתעבד לןד‪ ,‬ותננו היום‬
‫ובכל יום להן ולהסד ולרהמים בעיניה ובעיני‬
‫• • • • •‬ ‫״‪11‬‬ ‫* •*‬ ‫*‬ ‫\״‬ ‫• ״״‬ ‫•״ו*•*‬ ‫•* ‪I‬‬ ‫•‬ ‫ץ‬ ‫•‬

‫כיל רואינו‪ ,‬ות^לנו הסדים טובים‪ .‬ברוןד‬

‫אתה לי הגומל הסדים טובים לעמו‪:‬שךאל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫יהי רצון מלפניף״אלחי ואלהי אבותי שתצלני היום‬
‫ובכל יום מעזי פנים‪ ,‬ומעזות פנים׳ מאדם רע‪,‬‬
‫ומחבר ךע׳ ומשקךע׳ ומפנעךע׳ מעין הרעל מלשון‬
‫חרע‪ ,‬ממלשינות‪ ,‬מעדות שקר משנאת הכריות‪,‬‬
‫מעלילה‪ ,‬ממיתר׳ משנה ׳ מחלים רעים׳ וממקרים' רעים׳‬
‫ומש^ן חמשחית מרץ קשה׳ ומבעל ךי^קשח׳ בין ‪#‬חוא‬
‫בן ברית‪ ,‬ובץ שאינו בז ברית‪' .‬ומיינה של גיחנם‪:‬‬
‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י י‬ ‫‪ :‬י‬ ‫‪IV‬‬ ‫" ‪• • V P‬‬ ‫‪ : !V‬י‬
‫)מסי׳ הרב( ברכת התורה צריך ליזהר בה מאל ואסור לדבר ולהוציא ד׳ת מפיו עד שיברך ומי שישן כלילה מכרך‬
‫בקומו מתצות הלילה ואילך ואם ניעור כל הלילה מברך לכשיאור היום כמו כל ברכת השחר‪:‬‬

‫ברוך אתה לי ן^הינו מלוד העולם‪ ,‬אשר מדשנו‬

‫‪IT‬‬ ‫*‪•I‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫^‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪I‬‬ ‫•‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪• • T ,‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪j‬‬

‫במצותיו‪ ,‬וצונו על דברי תורה‪:‬‬

‫והערב‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫י‬ ‫• ‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬
 ‫ברכות השחר‬ ‫‪10‬‬
‫והערב נא יי אלהינו את דברי תורתןז בפינו‪ ,‬ובפי כל‬
‫עמוד בית ישראל‪ ,‬ונהיה אנחנו וצאצאינו‪,‬‬
‫וצאצאי כל עמול בית ישראל כינו יודעי שמך"ולומדי‬
‫תורתך לשמה‪.‬ברוןז אתה יי המלמד תורה לעמו ישראל‪:‬‬
‫״‪T:‬״״‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ : - T - J‬־ ״ ״‬ ‫‪:7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫" ‪7 :‬‬ ‫‪1 : 7‬‬

‫ב ר ו ך אתה יי אלהינו מלוד העולם ׳ אשר‬

‫בהר בנו"מכל העמים ונתן לנוי א ת‬
‫תורתו‪ .‬ברוף אתה יי נותן התורה‪:‬‬
‫יי אל מ ע ה ל א פ ר ‪ :‬דבר א ל אהרן ואל בניו לאפר׳ כדז תברכו את‬ ‫וידבר‬
‫בני ישראל אטור ל ה ם ‪:‬‬
‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪*• T : * ** :‬‬

‫יברכך יי וישמרך‪ :‬יאר יי׳ פניו‬

‫{ ‪IV‬‬ ‫"‪7‬‬ ‫‪:7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫אליך׳ ויחנך‪ :‬ישא יי ׳ פניו‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7:‬‬ ‫^‬ ‫‪7‬‬ ‫״‬ ‫‪%IV]7‬‬ ‫‪*.‬‬ ‫״‬ ‫‪J‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫״‬

‫אליך׳ וישם לך עלום‪:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬ ‫•״‬ ‫‪7:‬‬ ‫ן‬ ‫״‪!*.‬‬ ‫״״‬
‫ושטו א ת שטי על בני ישראל ואני אבי־בם‪:‬‬
‫•‬ ‫*‬ ‫• •‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‪4‬‬

‫א ל ו דברים שאץ להם שעור‪ ,‬הפאה‪ ,‬והבכורים‪,‬‬

‫)הראיון‪ ,‬י ונמיכות דזסךים ׳ ותלמוד תורה‪ :‬אלו‬
‫דברים שאדם אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת‬
‫‪VI1V‬‬ ‫־‬ ‫" ״ ‪ : * .‬־ ‪I VIIV‬‬ ‫״‪V7^7‬‬ ‫•* ן‬ ‫‪V‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:7‬‬

‫לעולם הבא‪ ,‬ואלו הן‪ :‬כבוד אב ואם‪ ,‬למילות חסךים‪,‬‬

‫והשכמת בית המדרש שחרית וערביתזהבנסתארחים‬
‫‪,"5‬‬ ‫! "״ ! ‪" 7‬״‬ ‫* ~‬ ‫— ‪• —-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪I‬‬ ‫‪I‬‬

‫ובקור הולים‪ ,‬והכנסת ביד״והלוית המת ׳ מגיון תפלה‪,‬‬

‫וחבאת שלום ישבץ אדם לחברו‪ ,‬ובין איש לאשתו‪,‬‬
‫ותלמוד תודהכננד כלם‪:‬‬
‫•‬ ‫• •‪•I‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫•‬
‫כל‬ ‫י‬
‫א( במדבר ו כב‪ :‬ב( פאה פ״א מ״א‪ ,‬שבת קכ״ז ע״א וע״ש‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ו‬ ‫סדור הרב‬ ‫הלכות ציצית‬ ‫שלחן ערוך הרב‬ ‫‪11‬‬
‫ב כ ל יום כשמחעטף בהם קולם הברכה יעיין ויבדוק‬ ‫א( כל הקורא קריאת שמע בלא ציצית מעיד עדות‬
‫כחוטין אם הם כשדם וכפרט על הכנף והגליל‬ ‫שקר בעצמו והואיל שכל אדם צריך להיות זהיר‬
‫גם צריך להפריל החוטין זה מזה קולם הכרכה ואם‬ ‫חריז להקדים המצוה בכל מה דאפשר לכן תיכף ומיד‬
‫נשתהה לכוא לכית המסת וכעול שיכלוק או יפריל‬ ‫אחר נטילת ידים שידיו נקיות ויכול לברך יתעטף‬
‫התוטין יתכטל מלהתפלל עם הצכור אין צדך לכלקן‬ ‫בציצית‪) :‬ב( אסור להתכסות בבגד שהוא חייב בציצית‬
‫ולא להפדלן‪:‬‬ ‫ולא הטיל בו ציצית ואם לובשו עובר על מצות עשה‬
‫שהרי ביטל מצות ציצית‪) :‬ג( טוב להסתכל בציצית‬
‫בשעת עטיפה כשמברך עליהם שנאמר וראיתם אותו וזכרתם וגו׳ ראיה מביא לידי זכירה וזכירה מביא לידי‬
‫עשיה‪:‬‬

‫קולם לבישת הטלית קטן יאמר זה‪:‬‬

‫אתה יי אלהינו מלןל העולם׳ אשר‬

‫ר‪,‬ךשנ^‪3‬מצורציו וצונו על מצות ציצת‪:‬‬
‫סדר לבישת טלית גדול‬
‫כשעה שכולק הציצית של טלית גדול קולם כרכתו יאמר זה‪:‬‬

‫בךכי נ?שי את ין‪ ,‬יי אלל‪,‬י נדל‪&3 $‬ד‪ ,‬הוד והדר‬ ‫ז‬

‫"לבשת‪ :‬עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה‪:‬‬

‫* ‪1‬‬ ‫‪:‬״‬ ‫־‪T‬־*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫‪ITT1^V‬‬
‫)מסידור( בהתעטפו יכין שצונו הקכ״ה להתעטף כו כ ד שנזכור כל מצותיו לעשותם שנאמר וראיתם אותו וזכרתם‬
‫וגר‪ .‬העטיפה צדך להיות מעומל וגם הכרכה צריכה להיות מעומל לכתחלה וקולם שיתחיל להתעטף‬
‫יברך‪:‬‬

‫ב ר ו ך אתה יי אלהינו מלוד העולם‪ ,‬א^ר קד^נו‬

‫״ )‪IT :‬‬ ‫‪:‬־ ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IV IV .‬‬ ‫‪ V: T :‬״״‪1‬‬ ‫*ץ«׳ "‪ •I‬־ ‪T‬‬
‫במצותיו‪ ,‬וצונו להתעטף בציצת‪:‬‬
‫‪ I‬״‬ ‫‪ :‬י ‪ :‬־ "‪I‬‬ ‫‪ :‬״ ‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬י ‪:‬‬
‫ויכסה ראשו ויתעטף כעטיפת ישמעאלים להיינו שיכרוך הטלית עם הב׳ כנפות של צל ימין סביב צוארו ויחדרגו‬
‫לאחוריו לרך צל שמאל וכ׳ כנפות האחדם של צל שמאל יהיו לרך הפנים ונמצאו כל הל׳ ציציות מצל שמאל‬
‫שתים לפניו ושתים לאחודו וצריך שיהא מעוטף מלפניו ומלאחדו על החזה)ואין צדו לכסות* ראשו על פיו( ויעמול כך‬
‫מעוטף לפחות כ ד הילוך ארבע אמות אחר הכרכה ואח״כ יפשילנו כמנהג המקום ומכל מקום מצוה להיות עטוף טלית גלול‬
‫כל זמן התפלה שיכסה בו ראשו וגופו מלפניו ומלאחדו סביב הזרועות שיהא מונח צל ימין על שמאל וטוב יותר להשליך כנף‬
‫האחל של ימין על כתף שמאל לאחודו ונמצא כולו מעוטף כו עטיפה גמורה כעטיפת הישמעאלים קצת‪:‬‬
‫וכשעת עטיפת הטליח גלול יאמר זה‪:‬‬

‫ג‬
‫‪ -‬כ ן חסדך אלזדם‪ ,‬ובני אדם בצל כנפןך‪:‬חסיון‪ :‬יתלן מדשן‬ ‫‪:‬‬ ‫ה‬ ‫מ‬

‫ביתך ונחל‪.‬ןנךניף תער ם‪ :‬כי‪.‬עמך םקןד חלים‪ ,‬באוךף נראה‬ ‫(‬

‫אורי‪? :‬ןיםוך חסדך ל‪4‬עיך וצדרךןך'ל‪.‬י‪^.‬רי לבי‪ :‬י‬

‫תו״א א( תהלים קד א‪ p :‬שם ב‪ :‬ג( שם לו ח‪ :‬ד( שם ט‪ :‬ה( שם י‪ 0 :‬שם יא‪:‬‬
‫*( ומנהגנו לכסות בחלקו העליון של הט״ג גם העינים‪.‬‬
 ‫סדר הנחת תפילין‬ ‫‪12‬‬
‫)מסידור( יכין בהנתת תפילין שצונו הקב״ה לכתוב ל׳ פרשיות אלו שיש בהם יחול שמו ויציאת מצדם כלי שנזכור‬
‫נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מודם על יחולו ואשר לו הכת והממשלה לעשות כעליונים וכחחתונים‬
‫כרצונו וצונו להניחן על הזרוע מ ג ל הלכ ועל הראש כנגל המוח שנשעבל הנשמה שהיא במות וגם תאות ומחשבות לבנו‬
‫לעכולתו ית׳ שע״י הנחת תפילין יזכור את הכורא דמעיט הנאתו‪:‬‬
‫יש נוהגץ להניח תפלה של יל מיושב מטעם שנתבאר בזוהר ומברכין ג״כ מיושב‪:‬‬
‫מקום הנתת תפילין של יל ביל שמאל בגובה הבשר שבפרק שבץ המרפק שקודן עלינבדגין להכחף וזה המקום נקרא‬
‫קיבורח ולא יניחנו מלמעלה מחצי הפרק ולא למטה בתחתיתו ממש למטה מן הקיבורת שנאמר ושמתם את ל ב ד‬
‫אלה על לבבכם צדכה שתהא שימה מ ג ל הלב וזהו קיבורת שהוא מכוון ממש כנגל הלב‪ .‬ולכן צדו שיטה את התפלה של יל לצל‬
‫הגוף מעט כענץ שכשיכוך אח זרועו למטה חהא החפלה של יל מכוונח נגל לבו ממש דזהר שלא יהיה לבר חוצץ בין התפילין‬
‫לבשרו‪ .‬ואחר הנחת התפלה של יל על הקיבורת קולם שמהלקה יברך‪:‬‬

‫ב ר ו ך אתה ; אלהינו מלך העולם ׳ אשר קדשנו‬

‫ואין מפסיקץ נין חפלה למפלה‪J‬צ^ להניח תפלין‬
‫)‬ ‫״ ״‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫‪ T I‬״|‬ ‫‪ :‬״ ‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫י‬ ‫‪5‬‬
‫ויכוין לפטור גם אח של ראש ואח״כ יהלק הרצועה כתוך הקשר כ ד לקיים מצוח וקשרחם לאוח על ילך וחהר שלא‬
‫חח הקשר של יו״ל מן התפלה של יל ואח״כ עושין שכעה כדכוח על פרק הזרוע המחובר אל היל ואח״כ‬
‫ינית את של ראש בגובה הראש וחהר שחהא באמצע רוחב הראש ממש‪ .‬וצדך שיהיה הקשר של חפילין של ראש מאחוד‬
‫הראש כגוכה העורף כאמצעו נראה כעין ללי״ת לצל חון שיהא לעין הרואה מלאחדו כעין ללי״ת ככתיבתו‪ .‬ואם שח בין‬
‫תפלה לתפלה יברך על של ראש‪:‬‬

‫ב ת ו ל אתה יי אלהינו מלך העולם ״ אשר קדשנו‬

‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫י‬ ‫ז‬

‫יצרני על מצות תפלין‪:‬‬

‫‪*t‬‬
‫‪I‬‬
‫במצותיו׳‬
‫״‬ ‫״‬ ‫!‬ ‫‪ :‬־־‬ ‫•‬ ‫־־‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬
‫בד״א כשלבר מענינים שאינו לצורך חפילין אכל אם הפסיק כענינים שהם נצרכים לו להנחת תפלץ אין צדך לתזור‬
‫ולכרך על של ראש‪ .‬ולכחחלה אין להפסיק כלל אלא אם כן אי אפשר בענין אחר‪ .‬ואפי׳ הפסיק בלבד קלושה‬
‫הד הפסק‪ .‬אעפ״כ אם שמע קדש או ברכו או קלושה כין תפילין של יל לתפילין של ראש מותר להפסיק ולענוח עם הצבור‬
‫ואע״פ שגורם כרכה אתרת על של ראש ואסור לגרום כרכה שאינה צדכה‪ .‬לפי שיש אומדם שמכרטם לעולם על של ראש על‬
‫מצות תפילץ אף אם לא שח בינתים‪:‬‬
‫אחר שהניח חפילץ של ראש יכרוך ג׳ כדכוח על אצבע האמצעי‪ .‬בחחלה כדכה אחת* על פרק האמצעי ואח״כ‬
‫שתי כדכות על הפרק התחתון)וכורך המותר על כף היל( וכסוף הכדכות יקשור‪:‬‬

‫תפלת השחר‬
‫נכון לומר קודם התפלה‪:‬‬
‫הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך‪.‬‬

‫מ ״ ה ט ב ו ן ל ל ^ ף ‪;?:‬קב‪ .‬מ ש ב נ ת י ך לקןךאלג‬

‫ואני ב ר ב ה ם ך ף א ב א ביתןד‪ ,‬א ^ ת ח ו ה‬
‫א ל ה י כ ל ג ך ן ן ז ב י ר א ת ך ‪ :‬ואני תפלךצי‬
‫‪m‬‬ ‫לוד ;י ע ת רצון‪ ,‬א ל ו ד ס ? ך ב מ ד ן ד ׳‬
‫ב א מ ת יעעןז‪:‬‬
‫‪I iv :‬‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v: V‬‬
‫אדון‬
‫תו״א א( במדבר כד ה‪ :‬ב( תחלים ה ח‪ :‬ג( שם סט יד‪:‬‬
‫*( מנהגנו ‪ -‬הא׳ על פרק התחתון הסמוך לכף היד‪ ,‬הב׳ על פרק האמצעי‪ ,‬והג׳ עוה״פ על פרק התחתון‪.‬‬
‫ז‬ ‫תפלת השחר‬ ‫‪13‬‬

‫אדון עולם א‪#‬ר מלך׳ בטרם כל‬

‫יצור נברא‪.‬לעת נעעןה בחפצו‬
‫כיל‪ ,‬אזי מלך שטו נקרא‪ .‬ואחרי‬
‫ככלות הכל׳ לבדו ימלוך נוךא‪.‬‬
‫וחוא ך\ה והוא חוח׳ והוא יהיח‬
‫בתפארה‪ .‬י והוא אחד ואין ‪#‬ני‪,‬‬
‫להמשיל לו להחביךה‪ .‬כלי ראשית‬
‫כלי תכלית׳ ולוי חעז וחפע*ךה‪ .‬וחוא‬
‫אלי וחי גאלי ׳ וצור חבלי כעת צרה‪.‬‬
‫והוא נסי ומנוס לי ׳ מנת כוסי כיום‬
‫אקרא‪ .‬כ יח אפקיד רוחי ׳ כעת אי‪#‬ן‬ ‫ז‬

‫ואעירח‪".‬ועם רוחי גויתי‪ ,‬יי לי ולא‬‫•‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫״‬

‫אירא‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫כיום שאין אומרים תחנון אין אומרים זה‪:‬‬

‫‪$‬ל‪1‬דנו ואלמי ^בווזימ‪ .‬ן?רנו <יז?רון טוב ל‪$‬נןך‪ ,‬ו‪$‬ן‪,‬דנו פ־^ןדת י<טו?‪3‬ה‬
‫י‬

‫^ךטים ?גשמי שמי כןךם‪ .‬הקר לנו ן; אלזתינו אהבת הקךמוןים‬

‫א}חך‪.‬ם ‪£‬יחק ךעדאל ע^דיך‪ '.‬ןאת ה^רית ואת הו^וד ו«‪2‬ת ה^בו^ה‬
‫‪' W W‬ל«‪0‬ךהם אבעו ‪£‬דד הטווץה‪ .‬ןאת'העקדה ‪$‬גכך אתי‪:‬מיק‬
‫‪3‬נו צל נ‪3‬י' ל‪,‬טז‪.3‬ח‪$$ .‬תוב ןתורקך‪:‬‬
‫רך‪,‬י אחר חךבךים חאלח‪ ,‬וחאלחים נסח את אבךחם‬
‫ויאמר אליו‪ ,‬אברחם‪ ,‬ויאמר חנני‪ :‬ויאמר‪ ,‬סחינא‬
‫‪,‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫• ״ר‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫״ ‪1 :‬‬ ‫•״ ‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־»‬
‫‪n‬‬ ‫‪u‬‬ ‫תו״ א א( בראשית כב‪:‬‬
 ‫תפלת השחר‬ ‫‪14‬‬
‫את בגנף את‪:‬חיךןז אשר אהבי] את !‪ PW‬׳ |לו לןז‬
‫?עקה על אחד ההרים‪,‬‬ ‫אל ארץ המר;ה׳ והעלהו‬
‫א‪#‬ר אמר אליןז‪ :‬ני^כס א?ךהם בבקר‪ ,‬גידובש את‬
‫חמדו ויקח את שני ועריו אתו ואת וןיחק בנו׳ ויבקע‬
‫עצי ע־לח רקם נילך אל מ ק ו ם אשר א&ר לו חאלהים‪:‬‬
‫ביום השלישי וישא אברחס את עיניו ‪ ,‬וירא את‬
‫המקום ©ךח‪5‬ן‪ :‬ויאמר אברחם אל ןןנףו ‪ £‬ט ל?ם פיח‬
‫עם חחמור‪ ,‬וא;י ןמ;ע'ר גיל^ז עד כיה׳ ו^תחוה‬
‫ונשובח אליכם‪ :‬רקח אברהם את ןןןך העלה וי^ם‬
‫על ‪:‬ןיחק בנו ניקה ?ידו את חאש ואת חמאכלת‪,‬‬
‫דלכו ?עיקם ‪.‬יחדו‪ :‬ויא^ר' ‪:‬צחק אליאבךחם"אביו‬
‫ויאמר אבי‪ ,‬ויאמר חנ‪$‬י ?;י׳ דא^ור‪ ,‬מ ה האש‬
‫והעןיים ואיה ‪ nfota‬לעלה‪ :‬וןא&ר א?וד‪.‬ם אלהים‪:‬דאה‬
‫לו חשה לעלה ?ני ׳ רלכו ^ניהם ‪.‬יחדו‪ :‬ו;באו אל‬
‫המקום אשר אמר לו האלהיס׳ וי?ן שם אברהם את‬
‫המזבח‪',‬נ!ערך את ל׳עצים׳ ונעקר את י?חק ?‪V‬׳ ‪Bftp‬‬
‫אתו על המזבח סמעל לעצים‪ :‬ד^זלח אברהם את ידו‬
‫ז‬

‫ויקח את המאכלת ׳ לשחיט את בנו ויקרא אליו‬

‫מלאן‪ -‬י ‪ p‬חש^יס וןא^י אלךהם׳' אמ‪-‬חס‪ ,‬וןאסר‬
‫מני‪ :‬דא‪5‬ד‪ ,‬אל ר‪#‬זלח;ךף אל הנער ׳ ואל ר;עש לו‬
‫י‬
‫מאומה‪' ,‬כי עתח;דעתי‪ ' ,‬כי יר‪#‬אלד\ם א^דז׳ ןלא‬
‫ח^ןי־ת את בנןז את יחיךןז סמני‪ :‬וי^א אבךחם את‬
‫עיניו ו!ו־א והנה אלל‪ ,‬אחר }אחז ‪3?5‬ך ?קךןיו‪,‬‬
‫דלך אברהם ףקח את האןל‪ ,‬דע^הו לעלה קסת ?נו‪:‬‬
‫רלןךא אברהם שם הכןקום התא‪; ,‬י יךאדז״ א^ד‬
‫י‬
 ‫ח‬ ‫תפלת השחר‬ ‫‪15‬‬
‫‪:‬אמר היום‪ ,‬בהר ; יראה‪ :‬ויכןךא מלאך אל אברהם‬
‫‪#‬נית מן השכדם‪ :‬ויאמר‪ ,‬בי נשבעתי נאם‪;.‬י ׳ כי יען‬
‫אשרעקזיתאתהדבר'הזה׳ןל* ח^כתייאתבנךאת‬
‫;חי^ך‪ :‬כי ברך אברכך‪ ,‬והרבה ארבה *‪ n‬זרעך‬
‫ככוכבי ה^מלם וכהול אשר על ^זפת הים‪ ,‬וירש‬
‫זרעך את שער איביו‪ :‬ודזסבךם ?זרעך כל גויי הארץ‪,‬‬
‫עקב אשר ^מעת ?קלי‪ :‬דשב אברהם אל נעריו‪,‬‬
‫רקמו דלמ !קוךו אל ?אר שבע‪ .‬ר ‪ £‬ב א?רהם‬
‫^]‪ » V-‬גיוס שאין אומרים תחנון אין אומרים וה‪:‬‬
‫ןיו‬
‫??אה‬
‫רבונו ‪ bf‬עולם‪? .‬פו ‪#‬כ‪3‬שאבו‪,7‬ם א^יני ‪$‬ח מ‪ £‬מעל ‪ t$‬לחידו לעשיות‬ ‫ז‬
‫ךצונף?לןב&לם׳ ‪3‬ן י‪33‬י׳‪2‬ו רסמיף את ‪3‬ע?זןז ‪3‬זעלינו‪',‬ויוגלו‬
‫י‬

‫רםמיף על ?ודותיף‪ .‬ותסנהג עכןנו ךאלהינו » ‪ 3‬ת החסד וןמית הרחמים׳‬

‫ז‬
‫ז‬
‫ידין א‪9‬ןל ‪6‬ע‪9‬ןד‬ ‫ותכ^ס לנו ל‪9‬נים מ»ורת הרן ׳ יכטו^ןד הךול‬
‫^עיךןד"ו?זארץןז ומןחלתןד׳ )‪ pp.‬לנו « הלחינו את הד}ר‪#‬ה‪3‬ט^«‬
‫?תילקף׳ ‪.‬על ‪.‬ידי מ‪£‬ה ‪.‬ע^דןד ?‪? >$‬בודןד ויאמור‪ ^•pn .‬את‬
‫בךיתי‪:‬עקוב‪ ,‬מף את ןייתי לןיחק‪ ,‬ןאף את לףתי א‪3‬ךד‪,‬ם אןנר ודוארץ‬
‫אזכר‪ :‬ונאמר‪ ,‬ואף גם זאת ?ל׳ייהים ?ארץ אי‪3‬יר‪.‬ם׳ לא מאספים ולא ‪4‬עלר)ים‬
‫לבסיסם !‪i$‬־ בךיתי אר‪1‬ם'‪3‬י אני * ^לכ־דהם‪ :‬ו‪$‬מר׳ ןזברוזי להס ‪3‬רח‬
‫ךאשנים‪ ,‬אשר ה^אתי א^ם מארץ מ?רלם׳ לעי;י הגולם להיות להם לאלהים‬
‫^י«‪ :‬ו‪$‬מר‪ ,‬ושב;י ז‪$‬לזדף את ‪#‬בוד!ןז ןדסןןןז‪ .‬ו‪#‬ב וק‪3‬צןז ‪$9‬ל ‪0‬עמיס׳‬ ‫ז‬

‫א‪#‬ר ד‪9,‬יזלף יי אלהיף ‪#‬מה‪ :‬אם להיר‪ ,‬נדחף בקןיה ד‪^.‬ם ׳ ‪:. o^p‬ק‪.‬בצןד‬
‫‪:‬רשי‬ ‫אלמיןל אל ‪7‬׳?‪H‬‬ ‫י אלהיף י?‪#‬ם לקחף‪ :‬וי־ביאןל‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬

‫א‪£1‬תיף‪ ,‬וירשתה והינ‪6‬קף ודךןןד מאב‪#‬יף‪ :‬ו‪$‬פד׳ לי ח‪3‬ני׳‬

‫לך קרנו‪,‬דך״ה זרועם לבארים׳ אף‪**;:‬קנו ‪3‬עת ןיךה‪ :‬ל‪$‬מר׳ ועת ‪$‬ךה היא‬
‫‪2‬עקב‪ ,‬ו?ז‪$‬ה לושע‪ :‬ונאמר‪;3 ,‬ל ןןךחם לו צר׳ ומלאך ‪;5‬יו הו^;עם‪,‬‬
‫ןאך^תו ו?ח‪$‬לתו הוא ^אלם ׳ תטלם ילשאם ?ל לסי עולם‪ :‬ונאמר‪ ,‬מי אל‬
‫‪$‬מוףנ‪#‬א עון וע'‪3‬ר על ‪#$‬ע‪ ,‬לי^אךית ‪3‬םלחו‪' ,‬לא החזיק לעד אפו ׳ ‪3‬י‬
‫ח§<ן ח^ד הוא‪' :‬לצוב ןךחקנו‪ ,‬לקבוש עונותינו ׳ ותחליף במצולות;ם ‪5‬ל‬
‫חטאוןם‪ :‬קתן ‪^ rpg‬לעקב‪ ,‬חסדילאקדקם׳ ן^ך ;‪ pptf‬לאבוקיני קיימי‬
‫קרם‬ ‫י‬ ‫• •‬ ‫• •‬
‫א( ויקרא כו מב‪ :‬ב( שם מד‪ :‬ג( שם מה‪ :‬ד( דברים ל ג ד ה‪ :‬הן ישעיה לג ב‪ :‬ו( ירמיה ל ז‪ :‬ז( ישעיה‬ ‫תו״א‬
‫סג טז‪ :‬ח( מיכה ז יח‪:‬‬
 ‫תפלת השחר‬ ‫‪16‬‬
‫לןךם‪ :‬ונאמר׳ נלזביאותים אל הר נץשי‪ ,‬ושכחתים ?בית והפלתי׳ עולותיהם‬
‫וזבחיהם" לרצ‪1‬ןי על מזבח ‪ /‬כ י ב י ת י בית תפלה'‪ /‬יקרא לכל העמים‪:‬‬ ‫‪,‬‬

‫• ;‬

‫לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר׳ ומודה על האמת‪,‬‬

‫‪2v V 1‬‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫־־״ו ‪v‬‬ ‫‪•r T‬‬ ‫‪:‬״•‬ ‫ז ז‬ ‫‪• £‬״• ‪- :‬‬ ‫‪* :V‬‬
‫ודובר אמת בלבבו וישכם ויאמר‪:‬‬
‫רכון כל העולמים‪ ,‬לא על צדקותינו אנחנו‬
‫מפילים תחנונינו לפניה‪' ,‬כי על ריחמיןד‬
‫‪I‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫י~ *״•‬ ‫~‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IV T‬‬ ‫*‬ ‫•*ו‬ ‫־־ •״״‬ ‫•‬ ‫— •‬

‫הךבים‪ .‬מה אנו‪ ,‬מה תינה מה הסינו^ מה‬

‫צדקנו‪ ,‬מה כחנו‪ /‬מה גבוךתנג מה נאמר לפנןף‬
‫יי אלהינו ואלוהי אבותינוהלא כל תבורים כאין‬
‫לפניןד‪ ,‬ואנשי השם כלא היו‪ ,‬והכמים כבלי‬
‫מרע‪ ,‬ונבונים כבלי השכל‪ ,‬כי רוב מעשיהם‬
‫ראל־ד ‪ /‬וימי רדהםרבל לפניף‪ ,‬ומותר י האדם‬
‫‪I‬‬
‫‪p‬הגיהמה אין‪ ,‬כיי הכל ה‪3‬ל‪ :‬לבר ד|שמה‬
‫הטהורה שהיא עתידה לסן' דין'וחשבון לפנ‬
‫כסא הבודןד‪ .‬וכל ת ר ם ‪3‬אלן נגה־ךז‪# .‬נאמר‬
‫הן גויס כמר מדלי וכשחק מאזנים נח^בו‪,‬‬
‫הן איים כדק יטול‪:‬‬
‫אבל אנהנועמןד בני בו־יתןד‪ ,‬בני אברהם אהבןד‪,‬‬
‫שנאמנת לו ?הר המדיה;‪,‬זרע לןיוק;הידו׳‬
‫‪#‬נעקד על נבי המזבה•‪ ,‬עדת ‪.‬יעקב בנך‬
‫?כורף׳ ‪#‬מאהבאך שאהלת אותו‪ ,‬ו מ ש ו ת ף ששמךזת‬
‫בו‪ ,‬קראת את שמו ישראל וישרון‪:‬‬
‫לפיכך‬
‫ת ר ׳ א א( ישעיה נו ז‪ :‬ב( תדא״ר פרק כא‪ ,‬עד אמר ה׳‪ :‬ג( קהלת ג יט‪ :‬ד( ישעיה מ טו‪:‬‬
‫ט‬ ‫תפלת השחר‬ ‫‪17‬‬
‫לפייכך אנחנו תביםלהודות לזד‪ ,‬ולשבחןד‬
‫ולפארה ולברך ולקדש ולתן שבה‬
‫והודיה ל^מף‪ .‬אברינו‪ ,‬מה טוב חלקנו‪,‬‬
‫ומה נעים גורלנו‪ ,‬ומחיפח ןךשתנו; אשרינו‪,‬‬
‫שאנו משממים ומעריבים ערבולקר ואומרים‬
‫‪• :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז ו ‪I v‬‬ ‫דו ‪v‬‬ ‫״‬ ‫־ ‪:‬־• •‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫זן‬ ‫״‬
‫פעמים בכל יום‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪•1‬‬ ‫־ ‪" I‬‬

‫שמע ישראל‪ ,‬יי אלחינו׳‪:‬י ו אחד‪:‬‬

‫ברוך ‪#‬ם כבוד מלכותו לעולם ועד‪:‬‬
‫ואהבת את יי אלהיך׳ בכל לב?ך‪ ,‬ו?כל נ‪$‬שך‪ ,‬ובכל‬ ‫ז‬

‫מאדך‪ :‬והיי הךבךים האלה א‪#‬ר אנכי מצוף‬

‫סיום על לבבך‪ :‬ושננתם לבניך ודברת בם׳ בשבתך‬
‫בביתך׳ <ל‪05‬ף בדךך׳ ובש??ך‪ ,‬ובקומך‪ :‬וקשרתם‬
‫לאות על ידך‪ ,‬והיו לטטפית בין מיניך‪ :‬וכתבתם על‬ ‫ז‬

‫מזזות ביתך׳ ובשעריך‪:‬‬

‫א ת ה הוא עד ^ ל א נברא העולם‪,‬‬
‫אתה הוא משנברא העולם‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫אתה הוא בעולם הזה׳ ואתה הוא‬
‫ז‬
‫ל ם הבא‪ .‬קדש את שמךבעולמך‬
‫על עם הקדימי עזמך < י ובישועתך‬
‫מלכנו תרום ותגביהקרננו׳והדשיענו‬
‫בכרוב‬
 ‫תפלת השחר‬ ‫‪18‬‬

‫‪vhm‬‬ ‫?קרוב ל?ען ?מף׳ ‪$‬ריף‬

‫שמו ברבים‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪opfa vfa‬‬ ‫א ^ ה הוא י האללדםבש^ם ובארץ׳‬

‫וזע^יוניס‪$ ,‬מת אתה היא ראשון׳ ואתה‬
‫הוא אהרון‪ ,‬וסבלןגדץז אץ אלוהים‪_ .‬ק‪1‬יץ נפוצות קוןןז‬
‫מארבע בנפות הארץ׳ ‪.‬יכירו ךךעו כל באי עולים‪,‬‬
‫‪5‬י אתה הוא האלהים לבדןז לכל ם ^ כ ו ת הארץ‪.‬‬
‫אתה ?‪ jrip‬את השקלם ואת הארץ׳ י את דדם'ואת‬
‫כל אשר בם‪ ,‬ומי ?כל מע‪#‬ה ידיך בעליונים‬
‫ובתהת^ים ׳'שיאמר לך מה 'תעשה׳'ו‪5‬ה*תפ;‪1‬ל‪,‬‬
‫אבינו שבשמלם‪ ,‬היוקים׳ עשה עמניןילנןה והסד‬
‫?עכורש^ך הנדולהנבור והנורא שנקרא עלינו‪{,‬קיס‬
‫‪5‬נו יי אלהינו את הדבר שהבסהרןנו' יעלי לדי‬ ‫‪ :‬ז‬

‫?פניה חוזך כאמור‪ :‬בעת ההיאיאביאיאאכם׳ ובעת‬

‫קבצי אתים׳' כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל‬
‫ע&י הארץ‪ ,‬בשובי את שבותיכם לעיניהם‪ ,‬אמרי *‪:‬‬
‫‪.‬נכון מאד לומר בכל יום פרשח תרומח הדשן וסידור המערכה‪ .‬ויכול לאומרה אפילו קודם אור היום בחורף‪.‬‬
‫ובקיץ יאמרנה קודם פרשת החמיד‪:‬‬

‫וידבר יי אל משה לאמיר‪ :‬צו את אהה ואת בניו לאמר‬

‫זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על‬
‫המזבח כל הל^ה עד הבקר ואש המזבדו תוקד בו‪:‬‬
‫וליש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והןיס‬
‫את הד‪#‬ן אשר תאכל האש את העלה יעל המן?ד‪1‬‬
‫לשמו'אצל המזבה‪ :‬ופשט את בנדל ולבש בנדיס‬
‫*‬ ‫•‬ ‫^‬ ‫^ ו‬ ‫‪•1‬‬ ‫! ז‬
‫אחרים‬
‫‪,,‬‬
‫תו א א( צפניה ג נ‪ p :‬ויקרא ו א‪:‬‬
‫י‬ ‫תפלת השחר‬ ‫‪19‬‬
‫אסרים והוציא את הישן אל מחוץ למלונה אל מקום‬
‫טהור‪ :‬ו‪1‬ך‪.‬אש על המזבח"תרבןד בו לאי תיבה ובער‬
‫?ליה הכהן עצים בבכןר בבקר וערך עליה העלה‬
‫והקטיר עליה הלבי השלמים‪ :‬אש תמיד תוקד על‬
‫המזבח לא תכבה‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪ :‬״״ו ־‬ ‫־‬
‫טוס שאין אימריס תחנון אין אומרים זה‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניך ןי אלדןינו ואלדזי אבותינו‪,‬שתרחם עלינו ותמהול‬
‫?{נו על כל דוטיאתינו‪ ,‬ותכפר לנו על כל עונותינו׳ ותמחול‬
‫ותסלח לנו על בל פשעינו׳ ושיבנה בית המקדש במהרה'בימינו‪,‬‬
‫ונקריב לפניזז קרבז' התמיד י שיכפר יעדנו ׳ כמו שכתבת עלינו‬
‫בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור‪:‬‬
‫וידבר ;י אל משה לאמר‪ :‬צו את בני לשךאל ואמרת‬
‫אלהם‪ ,‬את קרבני לחמי לאשי‪ ,‬ריס ניחדןי‬
‫תשמרו להקריב לי במועדו‪ :‬ואמרת להם‪ ,‬זה האשה‬
‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‪X‬‬ ‫•־‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫• — • ‪•I‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫אשר תקריבו ליי׳ כבשים בני שנה תמימם׳ שנים‬ ‫‪,‬‬ ‫—‬
‫•""ו*‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫‪TT‬‬ ‫• ‪X‬‬ ‫"״ ‪x‬‬ ‫!"‪V !1*1‬‬

‫ליום‪ ,‬עולה תמיד‪ :‬את הכבש אהד תעשה בבקר‪,‬‬

‫‪IV I‬‬ ‫~‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫‪T V‬‬ ‫" ‪V IV‬‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫*‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫~‬

‫ואת הכבש השני תעשה' יבין הערבלם‪ :‬ועשירית‬

‫האיפה י ס ל ת למנחה‪ ',‬בלולה בשמן כתיתירביעת‬
‫•‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪ T‬״‬ ‫‪I V IV‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״ ‪.‬״ ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V I‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪** T‬‬

‫סהין‪ :‬עלת תמיד‪ ,‬חעש;ח ?סר סיני לריס ניחח‬

‫אשהל;י‪ :‬ונסכו ךביעת ההין לב^ש האהד׳ בקדש‬
‫הסך נסך שכר ליי‪ :‬ואת הכבש השני תעשה יבין‬
‫״ ‪I‬‬ ‫־‪:‬־״•״‬ ‫״‬ ‫־ *•*ו‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״ד‬ ‫•• ‪r‬‬ ‫‪Iviv‬‬ ‫־ ••ו‬
‫הערבים‪ ,‬כמנחת הבקר וינסכו העשה ׳ אשה‬
‫••‬ ‫•‬ ‫־* ‪2‬־־ ‪V‬‬ ‫‪ :‬־ ‪:‬‬ ‫‪Iv‬‬ ‫־ ו‬ ‫• ‪ :‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫״זן•‬ ‫‪ T‬־ ‪:‬‬

‫ריס ניחוח לי\‪:‬‬

‫ושסט אתו על ירך המזבח צפנה לפני י;‪ ,‬וזרקו בני אהרן‬
‫הברונים את דמו על המזבח סביב‪ :‬י‬
‫אתר‪.‬‬
‫תו״ א א( במדבר כח‪ :‬ב( ויקרא א יא‪:‬‬
 ‫תפלת השחר‬ ‫‪20‬‬
‫הוא יי אלןדנו ואלוד אבותינו‪ ,‬שהכןטירו אבותינו לפדף‬ ‫אתה‬
‫ז‬
‫את קטורת הסטים׳ בזמן &בית ך&רןךישרןים‪ ,‬כא‪#‬רצדת‬ ‫״‬
‫אותם ע? יד משה נביאף‪ ,‬ככתוב בתו־רתף‪:‬‬
‫ריאמה י‪ :‬אל משד‪ ,,‬קח לןז סטימנטף׳ ושחלת‪,‬‬
‫וחלבנה‪ ,‬סטים ׳ ולבינה זכה‪ ,‬בד בבד‬
‫יהיה‪ :‬ועשיית אתה קטירת‪ ,‬רקח מעשר‪ ,‬רוקה‬
‫ממלח טהור קרש‪ :‬ושחקת ממנה הדק‪/‬‬
‫וןהתה ממנה ל‪$‬ני חעדת ‪*0‬חל מועד‪ ,‬אמר‬
‫אועד לוז שמה‪ ,‬קרש קדשים תהיה לכם‪:‬‬
‫ונאמר‪ ,‬והקטיר ?ליו אהרן קטרת סמים‬
‫םלקר בנצקר‪ ,‬בהיטיבו את הנחת יקטירנה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫•‪• I :‬‬ ‫־־ ״ ׳‬ ‫‪v‬‬ ‫‪• :‬״‬ ‫ו ‪Iv‬‬ ‫־‬ ‫ו ‪ V‬ן‬

‫ובהעלות אהרן את ת ר ת בין הערבים‬

‫^‪:‬קטירנה׳ קטךת תמיר ל?ני;י לדרתיכם‪:‬‬
‫תנו רבנן׳ פטום'ה|‪,‬טךתכיצד‪ :‬שלשימאותו^שים‬
‫ושמונה מנים'היו בהי שליש מאות וששים‬
‫החמשה ?מנלן למות ההמה׳ מ?ה לכל יום ‪$‬רס ?שהרית‪,‬‬
‫ופרס ביןהערבים‪ ,‬ושלשה מנים יתרים‪ ,‬שמהם מכניס‬ ‫‪,‬‬ ‫—‬
‫— • •‬ ‫••••••‬ ‫• ** *‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫•‬ ‫‪* •X‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬ ‫** ‪I‬‬ ‫‪2‬‬

‫כהן גדול ?ןלאהפניו ?יום הכפוךים‪ ,‬ומחזירן למלרזשת‬

‫?‪;.‬ןךב יום הכפריים‪ ,‬לשולזכן; יפה יפה ?די שתהאיידקה‬
‫מן'הדקה‪.‬ןאהד עשר םממניםד׳ץבד^יואלויהן‪ :‬אהצרי‬
‫בוהצפרןניההלבנה י והלבונה משקל שבעים שבעים‬
‫מנה‪ ,‬המורייקציעה זישבלת ברך ח וכרכס משקל‬
‫ששה עשר ששה יעשר מנה‪ ,‬טהקשט ישנים עשר‪,‬‬
‫*‬ ‫•‬ ‫ג‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪X T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪X X‬‬ ‫״ ‪X‬‬
‫קלופה‬
‫תו״א א( שמות ל לד‪ p :‬שם ל ח‪ :‬ג( כריתות ו ע״א ירושלמי יומא פ״ד ה״ה‪:‬‬
‫יא‬ ‫תפלת השחר‬ ‫‪21‬‬
‫י קלופה ‪ #‬ל ש ה ‪ ,‬י« קנמון תשעה‪ .‬ברית כףןזיןה‬
‫*שעה ‪.‬קבין‪:,‬ץ קפריסין סאין תלרןא וקבץ תלר]א‪,‬‬
‫ואם אין לו יץ קפריסין מביא סמר דוורין_ער;יק‪ .‬מלה‬
‫םדומית רובע‪ ,‬מעלה עשן‪ ,‬כל שהוא‪ .‬רבי נתן‬
‫הבבלי אומר‪ :‬אף כפת הירדן כל^היא ׳ ואס נתן בה‬
‫ך ב ‪ #‬פסלה‪ ,‬ואם הסר אחדמכלםממ^; ת ב מיתה‪:‬‬
‫רבן שמעו; בן גמליאל אומר‪ :‬ק י ר י אינו אלא שרף‬
‫‪1‬‬
‫הנושף מעצי ה ק ‪ 9‬ף ‪ ,‬ב ף ת כ ך ש י נ ה ^ פ י ן ב ה‬
‫את הצפת‪ ,‬כדי שתהא נאה; ‪:‬ין קפריסין ששוויץ‬
‫בו את הצפת‪ ,‬כדי שתהא עזה‪ ,‬והלא מי רנלים יפץ‬
‫לה‪'.‬אלא שאין מכניסץ סי רנלים במקדש מ‪$‬ני הכבוד‪:‬‬
‫ת נ ; א רבי נר‪.‬ן אומר‪ :‬כשהוא שוהק א ו מ ר ‪ :‬הלק‬
‫היטב‪ ,‬היטב הדק ׳ מפני שהקול יפה לבשמים‪,‬‬
‫‪$‬טמה לסצאין כשךה‪ ,‬לשליש ולרביע׳'לא ^זקוענו‪.‬‬
‫אמר רבי' יהודהיזה הכלל‪ ,‬אם כמדתה כשרה להצאין‪.‬‬
‫)‬ ‫‪ T‬״‬ ‫‪-‬‬ ‫•• ז‬ ‫נ‬ ‫‪ :‬״ ‪T T‬‬ ‫״‬ ‫״ ‪T :‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪- 1‬‬

‫ואם הסר אהד מכל סממניה ודב מיתה‪:‬‬

‫ת נ י א בר קפרא *אומר* אחת לששים או לשבעים‬
‫שנה רדתה באה של שירלם לחצאין‪ .‬ועוד‬
‫תגי בר קפךא'\ א ל ו ה י ה נותן בהי קורטוב של דבש‪,‬‬
‫—‬ ‫‪T‬‬ ‫^‪I‬‬ ‫*‬ ‫‪TT‬‬

‫אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה‪ ,‬ולמה אין מערכין בה‬
‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫'״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T T :‬‬ ‫א‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪ :‬״'‬ ‫י‬ ‫״ ‪:‬־‬ ‫‪#‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T I‬‬

‫ךב‪#‬׳ מפני שהתורה אמרה‪ ,‬כי כל שאר וכל דבש‬

‫‪-‬‬ ‫*‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪- V.‬‬ ‫‪ I‬״'‬ ‫‪T‬‬
‫*‬

‫לא תקטירו ממנו אשה ליי ג‬

‫גיפ;י צבאות עטנו‪& ,‬שןב לנו אלוזי‪:‬עקב סלה‪ :‬לפ;י צ^אוית‪,‬‬
‫י‬
‫אשרי אדם בטח בך‪ :‬נ״פ יי הושיעה הטלךייעננו בי‪1‬ם קראנו‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫״״ו‬ ‫זיז‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ? ;‪ I v j -‬״ ן‬ ‫•ן ‪T‬‬ ‫‪TI‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫״ן‪-‬‬ ‫ז ן‬ ‫!"‬ ‫־‬
‫וערבה‬
‫א( ויקרא ב יא‪ :‬ב( תהלים מו ח‪ :‬ג( שם פד יג‪ :‬ד( שם כ י‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫תפלת השחר‬ ‫‪22‬‬
‫ו<‪5‬ךבה ל;י מנחת להודה וירושללם‪ ,‬כימי עולם וכשנים קדמוניות‪:‬‬
‫אציי ת ה י מסיר סךר' המערכה מ ^ א ד^מךא‪,‬‬
‫ז‬

‫ואלבא ךאבא שאול‪ ,‬מערכה ךולה קידמת‬

‫למערכה שניה'של קטרת‪ ,‬ומערכה שניה של קפןרת‬
‫קודמת לסדור שני נזרי עצים‪ ,‬וסדור שני נזרי עצים‬
‫קודם ללשון מזבהז‪%‬ימי׳ ולשון מזכה הפנימי קודם‬
‫להטבת המש נרות׳'והטבת המש גרות קודמתלדס‬
‫התמיד׳ ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות‪',‬והטבת‬
‫שתי נרות קודמת לקטירת׳ וקטרת קודמת לאברים‪,‬‬
‫״‬ ‫‪V IV I‬‬ ‫**‬

‫ואברים למנהה ומנדוה להבתין׳וסבתין לנסכין‪,‬‬

‫וגסכין למוספין׳ ומוספין לבזייין׳יובזיכץ קוךמץ‬
‫לתמיד של בין הערבים‪ .‬שנאמר‪ ,‬וערך עליה העלה‬
‫ז ‪ iv‬ז ‪ .‬ן ^ ‪* T‬‬ ‫‪\ -‬‬ ‫‪v:vv‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ז ־ ו ‪11‬״‬ ‫^‬ ‫« •• ‪I‬‬
‫השלם ‪1‬כל‬ ‫• ‪• 2‬״‬
‫עליה‬
‫ן ז‬ ‫ד‬
‫השלמים‪,‬‬
‫ד‬ ‫•‬
‫הלבי‬‫‪: v‬‬
‫עליה‬
‫‪1‬‬
‫והקטיר‬
‫•‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫הקרבנות כלם‪:‬‬
‫אב״ג ית״ץ‬ ‫אנא בכרו גדלת למינף ר!דדר צרודה •‬
‫קר״ע שט״ן‬ ‫ר!‪5‬ל ר‪5‬ת‪.‬עמןד' ש‪$‬בנו נזב׳רנו* נורא ״‬
‫;‬
‫נג״ד יכ״ש‬ ‫‪$‬א גבור דוך‪#‬י ןחוךץד ?בכת ׳‪$‬מרם •‬
‫בט״ר צת״ג‬ ‫‪3‬ך‪5‬ם מיד־ם בהמי *ןץןתף יומיד' ^ ל ס ״‬
‫חק״ב טנ״ע‬ ‫‪, poq‬קדוש כרוב טובף נהל עךתןד •‬
‫יג״ל פז״ק‬ ‫;חיד )‪$‬ה לעמף ?נח זיכך ?ןך^יתף •‬
‫שק״ו צי״ת‬ ‫‪$#‬קנו כן‪3‬ל רצןמע צעהןתנו יוד;ב העלומות •‬
‫י ברוןל קןם כבוד מלכותו לעולם קןד‪:‬‬
‫ניום שאין אומרים תחנון אין אומדם זה‪:‬‬
‫ר ב ה העולמים׳ אתה צייתנו‪ ,‬להרךב כןךבן התמיד במועדו‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ולהקטיר הקטרת בזמנה‪ ,‬ולהיות הכדנים בעבודתם‪,‬‬
‫ולרםבדוכנם‪ ,‬וישראלי במעמדם׳'ועתה בעונותינו‪ ,‬יחרב בית‬
‫המקדש ובטל התמיד והקטךת‪ ,‬ואין לנו לא כהן בעבודתו‪ ,‬ו‪*6‬‬
‫לו־‬ ‫יי‬
‫א( מלאכי ג ד‪ :‬ב( יומא לג ע״א‪ :‬ג> דקרא ו ה‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫יב‬ ‫תפלת השחר‬ ‫‪23‬‬
‫לוי בדוכנו‪ ,‬ולא ישראל במעמדו‪ :‬לבן יחי רצון מלפדך יי אלהןנו‬
‫ז‬
‫י‬
‫ואלהי אבותינו שיהא שיח שפתותינו חשובי ימל‪,‬בל לפניף׳ כאלו‬
‫הקרבנו קרבן התמיד במועת ו ע ^ נ ו על מעמדו׳ ו ה ק ט ת ו ה ל ^ ת‬
‫בזמנה‪ ,‬כמה שנאמר׳ ונש*למה פרים שפתינו‪ :‬ונאמר ^ ת התורה‬
‫‪T‬‬
‫י ליעילה*למנחה ולחטאת ו״לאשם ולמלואים וילזבח הבלמים‪:‬‬
‫‪ T‬״‬ ‫‪i‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫<‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T T T :‬‬ ‫‪T‬‬

‫א‬
‫אאהומקומן של זבחים׳ קדשי‬
‫״ קדשים שחיטתן בצפון‪ .‬פר‬
‫ושעיר של יום הכפולים שחיטתן‬
‫בצפון׳ וקבול דמן בצלי שרת בצפון׳‬
‫ודמן טעון הדה על בין הבדים׳ ועל‬
‫לפרכת׳ ועל מזבח הזהב‪ .‬מתנה‬
‫אחת מחן'מעכבת‪ .‬שירי הדם דרה‬
‫שופך על לסוד י מערבי של מזבח‬
‫החיצון ׳ אם לא נתן לא עכב‪ :‬־ פרים‬
‫הנשרפים ושעירים ה נ ש ר פ י ם‬
‫שהיטתןכצפון׳וקבול ךמןבכלי שרת‬
‫בצפון׳ וךמן טעון הדה עלהפךיכת׳‬
‫ועל מזבח הזהב‪ .‬מתנה אחת מהן‬
‫מעכבת׳ שירי הדם‪,‬ידדה שופך על‬
‫יט־דמערבי שלמזבחהחיצוז‪ ,‬אם לא‬
‫נתן‬
‫תו״ א א( הושע יד ג‪ :‬ב( ויקרא ז לז‪ :‬ג( זבחים פה‪:‬‬
 ‫תפלת השחר‬ ‫‪24‬‬

‫נתן לא עכב׳ אלו ואלו נשרפין בבית‬

‫חדשן‪ :‬ג ח^אית הצבור והיחיד׳ אלו הן‬
‫חטאת הצבור‪ :‬שעירי ראשי חדשים‬
‫ושל מועדות׳ שחיטתן בצפון׳ייויקבול‬
‫דמן ככלי שרת בצפון׳'ודמן' טעון‬
‫אדכעמתנות על ארבע קרנות׳ כיצד‪:‬‬
‫עלה ככבש ופנה לפובב׳ וכא לו‬
‫לקרן דרומית" מזרחית ׳ מזךחית‬
‫צפונית'‪ ,‬צפונית מערבית׳ מערבית‬
‫דרומית‪ .‬שירי הדם י ד\ח שופך על‬
‫יםודדרומי׳ונאכלץלפניםמןחקלעים‬
‫לזכרי כהנה בכל מאכל׳ ליום‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬״ ‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬״״‬ ‫״‪ .‬י‬

‫ולילה עד חצות‪:‬‬
‫י העולה‪,‬קלע קדשים‪ ,‬שחיטתה בצפון‪,‬‬
‫וקבול דמה בצלי שרת בצפון ׳‬
‫וךמה טעון ערד מהנות שהן ארבע‪ ,‬ובעונה‬
‫‪ ri9W‬ונתוה‪ ,‬וכליל ל א ע י ם ה ז צ ה י ^מי'‪:‬‬
‫צבור ואשמות‪ ,‬אלו הן אשמות‪; :‬אשם!זלות‪,‬‬
‫אעם מעלות‪ ,‬אעם ש^הה כתפה‪ ,‬אעם‬
‫נזיר‪ ,‬אעם מצורע‪ ,‬אעם תלוי‪ .‬עהי?ןר;ן‬
‫בצפון‬
‫יג‬ ‫תפלת השחר‬ ‫‪25‬‬
‫בצפון‪ ,‬וקבול דמן בכלי שרת בצפון‪ ,‬ודמן‬
‫גצעק שתי מתנות שהן ארבע ׳)ממלין לפנים‬
‫מן הקלעים לזכרי כהנה‪ ,‬בכל מאכל‪ ,‬ליום‬
‫ולילה עד חצות‪:‬‬
‫—‬ ‫•ן —ן• •ן•‬

‫י החודר‪ ,‬ואיל נזיר׳ קדשים קלים׳ שחיטתן ?כל מקום‬

‫בעזרה ׳ ודמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ׳‬
‫ונאכלין בכל העיר׳ לכל אדם׳ בכל מאכל׳ ליום ולילה‬
‫עד הצות‪ .‬המורם מהם כיוצא'בהם׳ י אלא׳ שהמורם‬
‫י נאכל לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם‪:‬‬
‫• » • • • ••‬ ‫• • • • • ••‬ ‫••••••‬ ‫•— •‬ ‫«‬ ‫• ״ •* • ‪T‬‬
‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬
‫ז‬
‫ק‪2‬למים‪ ,‬קךשים קלים׳ שהיותן ?כל מקום מנזךה׳‬
‫ודמן מערן שתי מתנות שיהן ארבע ׳ לנאכלץ‬
‫ז‬
‫בכל תגיר‪#,‬ל אךם‪5 ',‬כל מאכל׳ לשני ימים'ולילה‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫שהמורם'נאכל‬
‫‪T‬‬ ‫‪V• v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪~v‬‬
‫אלא׳‬
‫‪T‬‬
‫בהם‪,‬‬
‫‪** T‬‬
‫כיוצא‬
‫••‬
‫המורםמהם‪,‬‬
‫‪x‬‬
‫אהד‪.‬‬
‫‪ v‬זל‬‫י\‬ ‫—‬ ‫••‬
‫״‬
‫—‬

‫לנהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם‪:‬‬

‫ח‬
‫הבכור והמבשר והפםה‪ ,‬קדשים קלים שהיותן ג־כל‬
‫מקום בקירה'׳ ןךמן^עון מתנה אהת'וב‪$‬בד‬
‫שיתן כננד היסוד! שנה באכילתן׳ הבכור נאכל לנהנים‪,‬‬
‫והמכשיר לכל אדם׳ ומאכלי; בכל העיר׳'ב‪5‬ל מאכל‪,‬‬
‫ל‪#‬ני ימים' ולילה אהד‪".‬הפסה \אינו נאכל אלא בלילה‪,‬‬
‫ואינו נאכל אלא עד הצות'‪ ,‬ואינו נאכל אלא למנויו‪,‬‬
‫•‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫•••‪ft‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫• • • •‬ ‫•‬

‫ואינו נאכל אלא צלי‪:‬‬

‫רבי ישמעאל אומר‪ /‬בעלש עשרה מדות‬
‫• •‬ ‫••‬ ‫•־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ץ‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ml^B‬‬ ‫‪9‬‬

‫התורה נדרשת‪ :‬א( מקל וח‪ ^6‬ב( ומגזרה‬

‫‪T••:‬‬ ‫״‬ ‫‪v‬‬ ‫ו‬ ‫‪T‬‬ ‫״ ־ ן‬ ‫‪v‬‬ ‫• ‪ :‬דו‬ ‫ד‬
‫שור•‬
‫א( תורת כהנים ריש פ׳ ויקרא‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫תפלת השחר‬ ‫‪26‬‬

‫שוה‪ 0 .‬מ ב ‪ $‬אב מכתיב אחד‪ ,‬ומבגין אב‬

‫משני כתובים‪ .‬י( מכלל ופרט‪ .‬ה( ומפרט וכלל‪.‬‬
‫י( כלל וקךט וכלל‪ ,‬אי אתר‪ ,‬ךן אלא כעין הפרט•‬
‫‪1‬‬
‫ז( מכלל עהוא צריף לפרט‪ ,‬ומפרט שהוא‬
‫מן‬
‫•‪I‬‬
‫צריך •לכלל‪ .‬ח( כל דבר שהיד‪ .‬בכלל ויצא‬
‫‪5‬ז ז‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫^ ‪I‬‬ ‫ד ד‬ ‫‪v‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫ז‬

‫הכלל ללמד‪ ,‬לא ללמד על עצמו‪:‬צא‪ ,‬אלא‬

‫ללמד על הכלל כלו יצא‪ .‬ט( כל דבר שחך‪.‬‬ ‫ז‬

‫בכלל׳ ויצא לטעון טען ארדעהוא כענינו‪,‬‬

‫יצא להקל ולא להרומיר‪ .‬י( כל דבר שהיה‬ ‫ז‬

‫בצלל יצא לטעון טען אחר עלא מגרנו ‪v‬צא‬

‫להקל ולההמיר‪ .‬יא( כל דבר עודה בכלל ויצא‬
‫! ז ז‬ ‫‪9‬‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬
‫י ‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫יי‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫י‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬
‫י‬ ‫יי‬ ‫׳‬ ‫״‬

‫לדון בדבר הךש‪ ,‬אי אתה יכול לההזירו‬

‫בפרוש•‬
‫•‬ ‫*‬
‫לכללו‬
‫‪•X!t‬‬
‫שיתירנו • ‪X‬הכתוב‬
‫"‬ ‫"‬
‫•—•••ן \ ער‬
‫לכללו‬ ‫‪— TT‬‬ ‫—‬

‫יב('ךבר הלמד מענינו‪ ,‬ודבר הלמד מסופו‪.‬‬

‫י<‪ 0‬וכן)יא וכאן( עני כתוביםהמכהיעים זה את‬
‫זתעד^יבא הכתוב השלישי ו!כךיע בינירם‪.‬‬ ‫‪:‬‬
‫יך־י רצון מל<‪$‬נ\ף‪ ,‬הלחינו ואלוץ אבותינו ׳ <עי‪$.‬נ‪.‬ה ‪3‬ית המיןו^צ במהרה‬
‫‪8‬‬
‫־ למינוי‪ ,‬ןר‪.‬ן ח‪3‬כןמ בהוךתןד'‪.‬‬
‫י ת ג ך ל ויתקדם קזמה ךבא‪ .‬אמן בעלמא ךי ברא ברעותה ועזליך מלכותה‪,‬‬
‫ו?צמח פוו־קנה וילןךב משיחה‪ .‬אמן ?חייכון וביומיכוץ ובחיי ךכל‬
‫בית ישראל‪ ,‬בעגלא ובזמן לןןיב ואמרו אמן‪ :‬יהא שמה ךבא מברך לעלם‬
‫ולעלמי עלמיא* יתברך‪ ,‬ויקזתבח‪ ,‬ויתפאר‪ ,‬ויתרומם‪ ,‬ויתנשא‪ ,‬ויונהךר‬
‫ויתעלה‪ ,‬ויתהלל‪? ,‬זמה ךקך^א בריך הוא‪ .‬אמן לעלא מן כל בךכתא‬
‫ו׳עןירתאיתעזבחתא ונחמתא‪ ,‬דאמירן בעלמא‪ ,‬ואמרו אמן‪:‬‬
‫‪:‬־ י‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪. T: IT‬‬ ‫י‬
‫»‪V‬‬ ‫א( אבות פ״ה מ״כ‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫יד‬ ‫תפלת השחר‬ ‫‪27‬‬
‫על יקזךאל ועל רבנן‪ .‬ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמיךיהון‪ .‬לעל‬
‫כל מאן ךעםקין באוךיתא‪ .‬די באתךא הדין ולי בכל אתר ואתר‪ .‬יהא‬
‫להון ולכון קזלמא ךבא חנא וחםךא וךחמין וחיץ אןיכין ומזונא ןויחא‬
‫ופוךלןנא מן קךם אבוהון ךבקזמיא ואמרו אמן‪ :‬יהא שלמא רבא מן‬ ‫‪:‬‬

‫שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישךאל ואמרו אמן‪ :‬עיקזה ש ל ו ם ) ב ע ש י ״ ת‬

‫השלום( במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן‪:‬‬

‫ה ו ח לי קראו ב‪£‬מו׳ הודיען בעבדם‬

‫עללותיו‪ :‬׳טית לו זמרו לו‪ ,‬שיחו בכל‬
‫נ‪9‬לאתיו‪ :‬התהללו בשם רךעו‪ ,‬ושמה לב‬
‫מבקשי יי‪ :‬דרשו'יי תמו‪ ,‬בקשו פניו תמיר‪:‬‬
‫י‬

‫זכרו• נפלאתיו אשר עשה‪ ,‬מ|תיו ומעוטי‬

‫פיהו‪ :‬זרע ישךאל עבדו \ כני יעקב כחיךיו‪:‬‬
‫ת א יי אלדדנו‪ ,‬בכל הארץ משפטיו‪ :‬זכרו‬
‫״ •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫**‪I‬‬ ‫•י"‬ ‫!‪T‬‬

‫לעולם כריתו‪ ,‬דברצוהילאלף דור‪ :‬אשר‬

‫כרת את אברהם ושבועתו ליצחק‪ :‬ויעמידה‬
‫ליעקב'לדק‪ ,‬לישראל ברית עולם‪ :‬לאפד‪:‬לןל‬
‫ז‬
‫אתן ארץ ?נען;ח‪3‬ל'גחלא‪5‬ם‪ :‬םץותכם‬
‫מתי מספר‪ ,‬כמעט וגרים בח‪ :‬ויתחלכו מגוי‬
‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫~• ‪5‬‬ ‫‪I‬‬ ‫* ‪• T‬‬ ‫* ‪T‬‬ ‫•‬ ‫• • •‬

‫אל גוי‪ ,‬ומממלכה אל עם אחר‪ :‬לא הניח‬

‫• •ו —‬ ‫••‬ ‫־־‬ ‫‪T T‬‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫**‬

‫לאיש ל^גןקם׳ יוכה עליהם מלכים‪ :‬אל‬

‫ת‪5‬עו במשיחי‪ ,‬ובנביאי י אל י תרעו‪ :‬שירולי\‬
‫כל הארץ‪ ,‬ב‪$‬רו מיום אל יום 'ףטועתו‪ :‬ס|רו‬
‫בגויםאת כבודו׳ בכל העמים נפלאתיו‪' :‬כי‬
‫גוול‬
 ‫תפלת השחר‬ ‫‪28‬‬
‫גדול יי ומחלל מאד‪ ,‬לנורא הוא עלבלאלתם‪:‬‬ ‫ז‬

‫כי כל אלדד העמים'אלילים ו ויי שמים ;!שח‪:‬‬

‫הוד והדר לפניו ‪ ,‬עז ויהמה במקומו‪ :‬הבו ליי‬
‫משתהות עטים‪ ,‬הבו' 'ל;׳ כבורועז‪ :‬הבו ליי‬
‫י‬
‫כבוד עמו‪ ,‬שאו מןחה ובאו לפניו׳ השתחוו‬
‫ליי כהךרת יקדש‪ :‬הילו'מלפנעכלח^רץ‪,‬‬ ‫ז‬

‫אף תכוין תבל בל תמוט ״• לעמת העמים ותגל‬

‫הארץ ויאמרו בגולם יי מלך‪ :‬ירעם ת ם ומלאו‬
‫יעליץ השדה וכל אשר בו‪ :‬אז ירננו עצי היעה‬
‫מל‪$‬ני יי כי בא לעפוט את האלץ‪ ':‬הורו אי‬
‫כי טוב‪ ,‬מ לעולים הסדו‪/ :‬אמרו הועיעינו‬
‫א ל ת יעענו‪ ,‬וקבצנו והצילנו מן הגוים להודות‬
‫לעם קךשןד‪ ,‬להעתבה בתהלתך‪ :‬י ברוך‬
‫יי א ל ת יעךאל מן העולם ועד העולם‪ ,‬יאמרו‬
‫יל' העם יאמן והלל ליי‪ :‬רוממו‪/‬י אלתנו‬
‫ז‬

‫והישתחוו להרים רגליו קדושי תא!רוממו יי‬

‫אלתנו וחעתחוו לרד קרעו‪ ,‬כי קרוע יי‬
‫אלדדנו‪ :‬י ותא י לחום יכפר עון ולא\יעחית‪,‬‬
‫וחרבח לחעיב אפו ולא;עיר כל לסתו‪ ':‬אתה‬
‫יי' לא תיכלא לחקיןד ממני‪ ,‬הסךך ואמתך‬
‫תמיד עלוני‪' :‬ץבר לסמיך י‪ :‬ווחסךיוז׳ כי‬
‫םעולם‬
‫א( תהלים צט ה‪ :‬ב( שם צט ט‪ :‬ג( שם עח לח‪ :‬ד( שם מ יב‪ :‬ה( שם כה ו‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫טו‬ ‫תפלת השחר‬ ‫‪29‬‬
‫סעולם הכה‪ :‬מנו עז לאלדזים עללעראל‬ ‫ג‬

‫;אותו‪ ,‬ועזו בוהקים‪ :‬נורא אלתם ממקדשך‬

‫אל לעהאל‪ ,‬ת א גוכק עז ותעצמות ‪ #‬ם ‪? ,‬רוך‬
‫אלהים‪ :‬אל גקמות יל׳ אל נקמות תגןיע‪:‬‬
‫הנעא ע‪9‬ט הארץ‪ ,‬העב ו‪-‬מול על נאים‪:‬‬
‫ל ל ו ד ע ו ^ עלע‪6‬ךברכתך כןלת לי צבאות‬
‫‪:‬‬
‫עמנו‪ ,‬מעגב לנו אלרזי לע‪£‬ב סליי ‪?? r‬אית׳‬
‫אערי אדם ‪ npi‬בך‪ :‬יל תעיעה‪ ,‬המלך‬
‫לענט כיום קראט‪ :‬תעי^ה את עפןך וברך‬
‫את נהלתך‪ ,‬ורעם מעאם עד העולם‪ :‬ננןענו‬
‫חכתה ליי‪ ,‬עזרנו ומענו ת א ‪ :‬כי ם יעמה‬
‫• ־‪1‬״•־‬ ‫‪y‬‬ ‫• ••ן‬ ‫?‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T .‬‬ ‫״‬

‫לבנו‪ ,‬כי בעם קדשו בטהנו‪ :‬ית הסרך יי‬

‫זגלןנו‪5 ,‬א<טר ידןלנו קד‪ :‬רך^ניון חסדןז‪,‬‬
‫ד^גןז חתן' לנו ־ק^ד‪; ,‬גזררצה « ו ׳ ו?לני‬
‫ל ק ק דהיול־• * י ‪^ :‬לסדי יי־^ף מ י ח‬
‫מצרים ׳ הרחב פיוז ואמלאהו‪ :‬אערי העם‬
‫עככה־־לו‪ ,‬י אערי קזןגם עלן אלוהיו‪ :‬ואני‬
‫בחסדך בטהתי יגל לבי ביעועתך‪ ,‬אעירה‬
‫•|‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1T‬‬ ‫״‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪T‬״״‬ ‫״‬ ‫‪ : :‬״‪:‬‬ ‫‪|t‬‬

‫ליל כי גמל ן‪7‬י‪:‬‬

‫מזמר ‪#‬יר מכת ה^ת^ךוד‪ :‬ארוסמף‪:,‬יכי דליר‪/‬ני׳‬ ‫;‬
‫ולא ?*מחת א בי לי‪ :‬יי אלזד ׳ ‪#‬ועתי אליזל‬
‫׳‪.‬״ן \‬ ‫״‬ ‫‪: r‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪vi‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫ו‬ ‫‪t‬‬
‫והרמאי‬
‫א( תהלים סח לה‪ :‬ב( שם סח לו‪ :‬ג( שם צד א‪ :‬ד( שם צד ב‪ :‬ה( שם ג ט‪ 0 :‬שם מו ח‪ :‬ז( שם פד יג‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ח( שם כ י‪ :‬ט( שם כח ט‪ :‬י( שם לג כ‪ p :‬שם לג כא‪ :‬ל( שם לג כב‪ :‬מ( שם פה ח‪ :‬נ( שם מד כז‪:‬‬
‫ס( שם פא יא‪ :‬ע( שם קמד טו‪ :‬פ( שם יג ו‪ :‬צ( שם ל‪:‬‬
 ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪30‬‬
‫ותרפאני‪ :‬יי העלית מן שאול נפשי׳ הליתני מירדי בור‪:‬‬
‫זמרו ליי הסידיו‪ ,‬והודו'לזכר קדשו‪ :‬כי רנע באפו‪,‬‬
‫ודים ברצונו ׳ בערב ילין בכיי׳ ולבקר רנה‪ :‬ואני אמרתי‬
‫^ ״ן; •‬ ‫״* ‪• ~j‬‬ ‫*‪T‬‬ ‫«ן‬ ‫ן ״ ן‬ ‫•‬ ‫י ‪IV‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V IV T‬‬ ‫• •‬
‫?‪:‬שלוי‪ ,‬בל אמויט לעולם‪ :‬יי בךצו?ך תןמךתה להררי‬ ‫ז‬

‫הסתרת פניןד הייתי נבהל‪ :‬אליך יי אקרא ׳ ואלי יי‬

‫‪V‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪I |V: |V: T‬‬ ‫‪11‬‬ ‫״•‬ ‫‪T‬‬

‫אתחנן‪ :‬מה בצע ‪5‬ךמי ?רךתי אל שדות‪? # 3 ,‬פר‬

‫היגיד אמתןז‪ :‬שמע יי והנני‪ ,‬יי היה עוזר לי‪ :‬הפכת‬
‫מספדי למחול ליי׳ פתחת שקייותאזרני שמהה‪ :‬למען‬
‫ת©ךןז כבוד ולא ידים ׳ י; אלהי לעולם אודן־‪:‬‬
‫יי מלך‪ ,‬י; מלן!׳'י; ‪:‬הלך לעולם ועד ב׳יפ‪:' :‬היף‪ ;:‬למלך על כל ל׳ארץ‬
‫ביום ההוא ‪:‬היה‪ ;:‬אהד ושמו א ח ד ‪:‬‬
‫ה‪1‬שיענן!‪ ;:‬אלד׳ינו׳ץרןבצנו ?זן מ ד ם להודות לשם קךשך׳ לל‪,‬שתבח‬
‫ז‬

‫י "י בסהייתך‪ :‬ברוך ל‪ :‬אלדד‪?:‬לאל מן העולם ויעד העולם יאעד‬

‫כל העם אמן הללויה‪ :‬בל הנשמה תהלל יה הללויה‪':‬‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־־•*‬ ‫‪T T : -‬‬ ‫ז‬ ‫* ‪:‬‬ ‫‪ T‬״‪I‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪T‬‬
‫בחול יאמר זה ובשבת וביו״ט אומרים למנצח מזמור לדוד השמים מספרים וכר‪ .‬תמצא להלן‬
‫למנצח בנגינת מזמור שיר‪ :‬אלזדםלהננו וברכנו׳;אוי־ פ;יו אתנו ‪£‬לה‪:‬‬
‫־ ־ ״ י לדעת בא\לץ דךכןד ׳ ייבל גויםיל^ועתןד‪' :‬יוךוף עמים אל‪1‬ל\ם ‪1‬חף‬
‫;‬
‫‪,‬‬ ‫‪R‬‬

‫ע מ י ם ‪ .‬י ש ק ן ח ו ףרןנו לאמים ‪ r‬בי ת‪£‬פט עמים ?יישר ׳ וילאמים ן א ד ץ‬ ‫‪:‬‬

‫ת^חם סלה‪ :‬יוךוףעמים אלהים׳ יוךוףיעמים?רם‪ :‬ארץ ^';ה לגולה‪/‬‬

‫ןבך‪3‬נו אללוים׳ ךיך^ו אתו ‪5‬ל א|י‪1‬י א ר ץ ‪:‬‬
‫אללןיגמ ! ‪ T‬״‬
‫‪• T‬‬ ‫'‪:‬בךבנויאלדוים‬
‫;‬

‫ל ^ ן ס יהוד קוךשא פדיןד הוא ושיי;תיה ליסךא שם י״ה ברה יייהודא‬

‫שלים בשם בל ישראל‪ :‬י‬ ‫יי ״‬

‫ומקים׳ ברוך עשה בראשית ׳ ברוד‬

‫‪ arp‬על הארץ‪ ,‬גי רוך מרדט על‬
‫הבריות‬
‫שם קו מח‪ :‬ה( שם קנ ו‪ 0 :‬שם םז א‪ ,‬ח‪:‬‬ ‫ח‬ ‫זכריה יד ט‪ :‬ג( תהלים קו מז‪:‬‬ ‫‪p‬‬ ‫א( שמות ט ו יח‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫טז‬ ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪31‬‬

‫הכריות׳ גידוף מעלם שכר טוב‬

‫ליראירגירוןד חי לעד וק‪:‬םלנצח׳נירוך‬
‫פורח ומציל ב ח ך עמו‪ .‬ברוך אתה‬
‫;יאלחינומלךחעולם׳ חאל׳ אב‬
‫חרחמן׳ ה&חלל בפח עמו׳ מעזבח‬
‫ומפאר בל^זון חסידיו ועבדיו׳ ובשיךי‬
‫דודעבדך‪.‬נחללךיי^הינו׳ בעזבחות‬
‫ובזמרות‪ .‬נגךלך ונשבחך ואאריך׳‬
‫וגמליצך וגזכירש&ך מלכינו אלחינו׳‬
‫דדד׳חי חעולמיםמלד‪.‬מ*עזבח ומפאר‬
‫עדי עד שמו חגחל‪ .‬ברוך אתח ץ•‬
‫סלך מהלל בהשבתת‪:‬‬
‫א׳יא מזמור לתודה נשכת וכיו״ט ולא כע״פ וכחוה׳ימ של פסח ולא כערב יו״כ‪:‬‬

‫יי‬
‫‪I5 T:‬‬
‫לתודה׳ הריעו ליי כל הארץ‪ :‬עבדו את‬
‫‪v‬‬ ‫‪,‬‬
‫ז זו׳‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫*‬ ‫‪• T‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬
‫מזמור‬
‫^‬ ‫•‬

‫מ&ןדוה׳ באו לפניו ברננה‪ :‬דעו ‪3‬י ןי הוא‬

‫״‬

‫‪1‬‬
‫אלהים׳ הואי^שנו׳ ולו אנחנו‪ ,‬עפוו׳יוצאןיסךעיתו ‪ :‬באי‬
‫‪#‬עךיו ‪3‬תוךד«׳חןירותיו באהלה‪ ,‬הוח לו בךט ‪#‬מו‪:‬‬
‫כי טוב יי‪ ,‬לעולם חסדו'‪ ,‬ועד דיר ודר אמו;תו‪:‬‬
‫יהי כב‪1‬דץלעולם^^מח;י‪3‬מעקיו‪:‬‬
‫‪ 4‬ר שם ץ מכרזי‪ ,‬מעתה' ועד‬
‫‪-‬‬
‫עולם‬
‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫״•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ *:‬שם קיג ‪:‬ב‪T :‬‬ ‫״״‬ ‫ג ״‬
‫תו״א א( תהלים ק‪ :‬ב( שם קד לא‪ :‬ג(‬
 ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪32‬‬

‫עולם‪:‬ממזרח‪£‬מש עדמבואו׳מחלל‬
‫שם;י‪ :‬רם על כל גויםדי׳ על ה^סים‬
‫‪,‬‬
‫כבות‪* ;:‬שמך לעלם ׳;י זכרך לדר‬
‫ודר‪ :‬יי כשמים הכין בסאו׳ ומלכותו‬
‫בכל"משלה‪ :‬י׳^מחו השמים ותגל‬
‫•״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ן־ו •‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪T‬‬

‫הארץ׳ ויאמרו בגוים יי מלך‪ :‬יי‬

‫‪:‬ד‬ ‫ז‬ ‫‪I T T‬‬ ‫ן ‪T:‬‬ ‫ן•‬ ‫‪-‬‬ ‫ך‬ ‫‪:‬‬ ‫‪, :‬‬ ‫ן |‬ ‫זו־‪.‬׳‬ ‫ז‬

‫יימלך׳ יי ימליך לעילם ועד‪ :‬יי מלך‬

‫|‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪:‬ד‬ ‫ד‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫״‬ ‫‪Tt‬‬ ‫)‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪H‬‬

‫עולם ועד׳ אבדו גוים מארצו‪ :‬י\ הפיר‬

‫עצת ג'וים‪,‬הניא מחשבות עמימרבות‬
‫מחשבות כלב *‪eh‬׳ ועצת ;י היא‬
‫תקומעצת יי לעולם תעמר׳מחישבות‬
‫ה‬
‫הוא‬ ‫כציון׳‬
‫ויחי) א ו‬ ‫הוא ל‬
‫אמר‬ ‫ודד‪:‬כ יכי ב ה ר‬
‫לדירמ ה ‪:‬‬
‫לבוח ר ע‬
‫צו‬ ‫־‬

‫למועזבלו‪:‬כי י ע ס כ ב ח ר ל ו י ה ׳ י ש ר א ל‬
‫ל‪$‬לתו‪:‬כי‪,‬לא יטש;י עמו׳ונחלתוליא‬
‫‪:‬עזב‪:‬וחוא רחום יכפר עוןולא‪:‬שחית‪,‬‬
‫י־זרבח לחשיב אפו׳ ולא יעיר כל‬
‫חמתו‬
‫‪,,‬‬
‫תו א א( תהלים קיג ג‪ p :‬שם שם ד‪ :‬ג( שם קלה יג‪ :‬ד( שם קג יט‪ :‬ה( דה״א טז לא‪ 0 :‬שמות טו יח‪ :‬ז( תהלים‬
‫י טז‪ :‬ח( שם לג י‪ :‬ט( משלי יט כא‪ :‬י( תהלים לג יא‪ p :‬שם שם ט‪ :‬ל( שם קלב יג‪ :‬מ( שם קלה ד‪:‬‬
‫נ( שם צד יד‪ :‬ם( שם עח לח‪:‬‬
‫יז‬ ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪33‬‬

‫ת ‪ $‬ת ו ‪ :‬יי ה ו ‪ #‬י ע ה ‪ 1‬ז פ ל ן ז ! ע מ נ ו כ י ו ם‬

‫קראני•‬
‫א ‪ #‬ד י^‪3‬י ביסןז׳ עוד וד^ייןד ‪0‬לה‪ 5‬א^רי‬
‫תנם ^)יכה לו‪ ,‬א‪#‬רי ‪ nsri‬עיי אאדו‪:‬‬
‫ו־&^ה לדוד׳ אהנז‪16‬ד אל*י ד^לןד׳' !א?ר?ה‬
‫‪#‬סןד לעולם נ‪8‬ה ??ל יזם * ? ר ק י ׳ ואהללה‬
‫לעולם ומד‪ :‬ן ח ל י וכלילל ?אי׳ י ל ^ ת ו‬
‫אין דגןר‪ :‬דור לדור ףןןבה ©‪8‬שיף ׳ וגבורד^ץז‬
‫יגידו‪ :‬הדר כבוד הודה‪ ,‬ודברי נ‪5‬לאח‬
‫אעןחח‪ :‬וגגזרז נודאותיף יאמת‪,‬‬
‫א‪|0‬רנה‪:‬ז^רבטו‪5‬ףיביעה וצךקסף ‪:‬תני•‬
‫מנון ורתם יי‪,‬ארף אפלם וגדל חסד‪ :‬טוב * לכל׳‬
‫ורחמיו על* כל מעשיו‪' :‬יודוןזייי בל מעשיוז‬
‫וחסידיף יברכוכה‪? :‬בור מלכורץז יאמת ‪/‬‬
‫וגבורתה ידברו‪ :‬להודיע לבני האדם גמרתיו‪,‬‬
‫וכבוד חדר מלכותו‪ :‬מלכותך‪ ,‬מלכות ‪5‬ל‬
‫עולמים‪*,‬וממעלתף ‪2‬כל דר ודד‪ :‬סוקל וי לכל‬
‫הנ‪9‬לים‪ ,‬וזוקף לכל דצפופים‪ :‬עינו כלאליןד‬
‫ף&יךו‪ ,‬ואתר‪ .‬נותן לחם את אכלם בעתו‪ :‬פו^ח‬
‫את ידןד‪ ,‬ומשביע לכל חי רצון‪ :‬צדיק ע בכל‬
‫דרכיו) וחסיד ?כל ממ^יו‪ :‬קרוב ; לכל קך^יו י‬
‫א( תהלים כ י‪ p :‬שם פד ה‪ :‬ג( שם קמד טו‪ :‬ד( שם קמה א‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪34‬‬
‫* ‪ : 5 r m‬רצון ט־איו‪.‬יעעדי‬ ‫ראהי‬
‫ואת עועתם יעמע רו^טיעם‪ :‬עומר יי את כל‬
‫אחביו‪ ,‬ואת כל הרשעים ישמיד‪ :‬תחלת יי‬
‫יד?ר פי‪ ,‬ויברןד כל בשר שם קדשו לעולם ועד‪:‬‬
‫ואנחנו נברך יה‪ ,‬מעתה ועד עולם הללויה‪:‬‬
‫הללרההללי נפ‪#‬י את לי‪ :‬אהללה‬
‫י * ין בתי׳ אזמךה ל^ליי בעוד‪:‬‬
‫אל תבטחו בנדיבים׳ בבן אךםשאין‬
‫מ ו‪#‬זועה‪ :‬תצא רוחו ‪ #‬ב לאדמתו י‬
‫ביום ההוא א כ ח ע^תניתיו‪' :‬א‪#‬רי‬
‫‪#‬אל‪:‬עקב בעזרו׳^כרו על;יאלחיו‪:‬‬
‫עשה ‪#‬מים וארץ את חים ואת יכל‬
‫‪X‬‬ ‫‪V t‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫|‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־! ״‬ ‫‪X‬‬ ‫‪V‬‬ ‫^‬

‫א‪#‬ר כם׳ השמר אמת לעולם‪ :‬עשה‬

‫ם‪1#‬פטלעשוקים‪,‬נתן לחםלרעבים׳יי‬
‫מתיר אסורים‪; :‬י *קח עורים׳י‪,‬י זוקף‬
‫כפופים׳;י אהב צדיקים‪; :‬י שמר את‬
‫יעודד׳ ודרך­‬
‫|‬ ‫‪r‬‬
‫‪v iv:‬‬
‫ואלמנה‬ ‫יתום‬
‫״״‬
‫גרים׳‬
‫ן‪:‬‬ ‫‪ :‬ן‪x x‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״״ •‬

‫מטעים יעות‪ :‬ימלןד יי לעולם אלהיך‬

‫ציון ׳ לדר ודר הללויה‪:‬‬
‫הללויה‬
‫א( תחלים קטו יח‪ :‬ב( שם קמו‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫יח‬ ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪35‬‬
‫ה ל ל ו י ה ‪ ,‬כי טוב זמרה אלוהינו‪ ,‬כי נעים נאוה‬
‫תחלח‪ :‬בונה ירושלים ין‪} ,‬דחי‬
‫ל^ךאל יכנס‪ :‬דדופןא ל ‪ #‬ר י לב‪ ,‬ומחבש‬
‫לעצבותם‪ :‬מונה מספר לכוכבים‪ ,‬להלם שמות‬
‫לקר־א‪:‬גה‪1‬ל אדנןנו ורב כ ת לתבונתו אין מספר‪:‬‬
‫מעודד ענויע יי‪ ,‬משפיל רשעים עדי ארץ‪ :‬ענו‬
‫לני כתוךח‪ ,‬זמרולאלחינו ככנור‪ :‬המכסה‬
‫שמים מגבים‪ ,‬י המכין לארץ מטר‪ ,‬המצמיה‬
‫דדים חציר‪ :‬נותן לבהמה לחמה לכני יערב‬
‫אשד יקראו‪ :‬לא בגבורת חסום יחפץ‪ ,‬לא‬
‫בשוקי חאיש ירצח‪ :‬רוצח יי את יראיו‪ ,‬את‬
‫המיחלים לחסדו‪ :‬שבחי ירושלים אתיי‪ ,‬חללי‬
‫אלודןז ציון‪ ':‬כי חזק כךחי ™ ׳ ‪ ,‬ברף‬
‫כנלןז כקךבןז‪ :‬חשם ן‪-‬בולןז שלום‪ ,‬חלב חטים‬
‫ישביעך‪ :‬חשלח אמרתו ארץ‪ ,‬עד מרדד‪ .‬ירוץ‬
‫דברו‪ :‬חנתן שלג כצמר‪ ,‬כפור כאפר יפזר‪:‬‬
‫מ‪#‬ליך קרחו כפתים‪ ,‬מ נ י קרתו מי נעמד‪:‬‬
‫ישלח דברו וימסם‪ ,‬ישב רוחו יזלו מים‪':‬מגיד‬
‫דבריו לנעקב׳חקיו ומשפטיו ללשראל‪ :‬לא‬
‫ע^זכןילכלגוי‪ ,‬ומשפטיםיבל ירשים חללויח‪:‬‬
‫הללויה‪ ,‬הללו את יי מן השמים ׳‬
‫הללוהו במרומים‪ :‬הללוהו‬
 ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪36‬‬

‫כל מלאכיו׳ הללוהו כל צבאיו‪:‬‬

‫ררחהללוהו הל כוכבי‬ ‫‪ I‬״‪P‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫דו‬
‫וו­‬ ‫‪1‬׳\‬ ‫?‬ ‫‪?t‬‬

‫אור‪ :‬הללוהו' עמי ה^מים ׳ והמים‬

‫א‪#‬ר מעל השמים‪ :‬יהללו את ^ם;י ׳‬
‫כי הוא צוה ונבראו‪ :‬רעמירם לעד‬
‫לעולם׳ דוק נתן ולא‪:‬עבור‪ :‬הללו את‬
‫;י מןיל׳ארץ׳יתנינים וכל תהמות‪ :‬אש‬
‫והךד ׳ &לג וקיטור ׳ רוה פערה ע^ה‬
‫דכרו‪:‬ההרים והל גהיעות׳עץ פרי והל‬
‫ארזים‪ :‬חדדה לכל בהסה רמעז וצפור‬
‫י‬
‫ה;ף‪ :‬מלכי ארץ והל לאמים ׳ עזר ם‬
‫וכל שפטי ארץ‪ :‬בחורים וגם‬
‫‪1‬‬
‫זקנים עם נערים‪ :‬יהללו את שם י‪ :‬כי‬
‫נש^ב*טמולבדו‪,‬הודועלארץוקמים‪:‬‬
‫וירם קרן לעמו ׳ תהלה לכל הסידיו‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ן ‪ iv.‬ן ‪ v‬ן‬ ‫‪VII‬‬

‫״ לננני‪:‬קראל עם קרבו הללויה‪:‬‬

‫הללויה‪,‬שירו ליי שיר הדש‪ ,‬תהלתו בקהל‬
‫ז‬

‫חסידים‪ :‬ישמח ישראל בעשיו׳בני‬

‫ציון יגילו במלכם‪ :‬יסללו שמו במחול‪ ,‬בתף‬
‫‪I‬‬ ‫זכנור‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ $‬״ ‪:‬‬ ‫־ ‪1 :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״!‬ ‫‪I‬‬ ‫‪1‬‬
‫תו״ א א( תהלים קמט‪:‬‬
‫יט‬ ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪37‬‬
‫וכנור יזמרו יו‪ :‬כי רוצה יי גי‪.‬עמו‪ ,‬ןפאר ענוים‬
‫ז‬

‫בישולן‪ :‬מגלזו חסידים ?כבוד" ירננו יעל‬

‫מ^כבורצם‪ :‬רוממות אל כןךונם‪ ,‬וקרב פי‪9‬יות‬
‫כ‪:‬ךם‪ :‬לעשות גקמה כגולם‪ ,‬תוכחות בלאמים‪:‬‬
‫‪% •t»fl‬כיהם ?זקים‪ ,‬ונ??יידם ?כבלי‬
‫ם‬
‫?תוב‪ ,‬הדר ת א‬ ‫בךזל‪ :‬לעשות ?לי‬
‫לכל חסידיו הללויה‪:‬‬
‫ה ל ל ר ה ׳ סללי אל ?&הטוי הלליהי גר?ןיע ןנזו‪:‬‬
‫הללוהו בןגוד^ין‪ /‬הללוהו ^רב^דלו ‪ :‬חללוהו‬
‫בתקע ‪#‬ו‪$‬ה סללוהר ?נכל ןכנור‪ :‬הללוהו ?תף^דוול‪,‬‬
‫׳ הללוהו‬ ‫הללוהו ‪1‬יס‪$‬יס וענב ‪ t‬לאלוהו ?‪¥‬ל‪¥‬ל‬
‫} ‪ ^ $‬ל י וזרועה‪ :‬כל ה‪1?$‬ה רוהזל ?ז הל^יה ‪ * J‬ל‬
‫הגהנוה תהלל יה לו^לןה‪:‬‬ ‫ז‬

‫| ת ך ‪ :‬לעולם ‪ |iy‬ממן• ?רוןז;י ^ י ו ן עכן‬

‫יתש^יםהללרה‪ :‬ברוןל;ןאלהיםאל‪5‬י‬
‫ףןךאל עשה נחלאות לכדו‪ :‬וברוף^ם כבודו‬
‫לעולם׳ ימלא ? ט ח א ת כל הארץ׳ אמןאמן‪:‬‬
‫רבךךךרהאתלל^כלהליןהל‬
‫ויאמר דרד‪ ,‬ב ח ך אתה יי ‪tn‬‬
‫‪.‬יקראל א^נוימעולם ועד עולמ לך‪:‬י‬
‫הגדולה‬
‫ת ו ״ א א( תהלים קנ‪ :‬ב( שם פט נג‪ :‬ג( שם קלה כא‪ :‬ד( שם עב יח‪ :‬ה( שם עב יט‪ :‬ו( דה״א כט י‪ 0 :‬שם כט יא‪:‬‬
 ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪38‬‬

‫הגדלה ׳ והגבורה וחתפארת‪ ,‬והנצח׳‬

‫וההוד׳ כי הל בשמים ובארץ ׳ ליד יי‬
‫הממלכה והמתנשא ׳ לכל לראש‪:‬‬
‫והעער וחכבודמלפניךי׳ואתחמועל‬
‫בכל ׳ וכ‪:‬דך׳ כה וגבוךה‪ .‬וב‪,‬ידך׳ לגדל‬
‫ולחוק לילל‪ :‬י ועתה אלחינו ׳ מודים‬
‫אנהנו לך ומהללים לעם' תפארתך *‬
‫ךבוצוישם כבודך ומרומם על"כל‬
‫בלכה ואחלה‪ :‬אתה הוא;י לכרך׳‬
‫אתה עשית את השמים שמי השמים׳‬
‫־‪• 1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״•‬ ‫‪z‬‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫־‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ד‬ ‫״ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ 1‬ך‬ ‫־‬

‫וכל צבאם‪ ,‬הארץ וכל אשרעליה׳‬

‫‪T‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫|‬ ‫‪V IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ך‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬

‫הימים והל אשר בהם׳ ואתה מחיה‬

‫את הלםוצה״א השמים לך מעתהוים‪:‬‬
‫אתה הוא י יי האלהים אעזר בחית‬
‫באכרם והוצאתו מאור כעדים׳‬
‫ו‪£‬מת שמו אברהם‪ :‬ו ^ א ת את‬
‫לבבו נאמן לפניך‬
‫ד»ן«י‬ ‫וכרות ?נטו'ה|רית'לקת‬
‫> ‪r t‬‬

‫ד‪,‬חתיהאמריוה‪5‬רך ןה^יסיןמון^י‬
‫לתת‬
‫א( דה״א כט יב‪ p :‬שם כט יג‪ :‬ג( נחמיה ט ה ‪ -‬י א ‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫כ‬ ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪39‬‬
‫לתת לזךעו‪,‬ור;קם את דבריף כי צדיק אתה‪:‬‬
‫ותךא את עני אבותינו למצרים׳ ואת זעקתם‬ ‫‪:‬‬

‫שמעת על _ים סוף‪ :‬ותתן אה)ת ומפתים‬

‫?פךערו ובכל עבדיו ובכל עם ארצו׳ כי ד ע ת‬
‫כי'הזית עליהם‪7‬ותעשלןדשם כהיוםהזה‪:‬‬
‫ותם בקעת לפניהם רעבת בתוף דדם ב?בשה‪,‬‬
‫ואת רד־פיהם השלכת במצולתיבטויאבז‬
‫*‪ v p.‬ן‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪- :‬ן‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v :‬‬
‫כמים עזים‪:‬‬
‫רושע יי ביום ההוא את יעזראל מיד מצרים׳ וירא‬
‫ישראל את מצרים ‪$‬ת עד שפת הים‪ :‬ויירא‬
‫ישראל את היד הנדלה אשר עעזה יי במצרים וייראו‬
‫העם את יי ׳ ויאמינו ביי ובמשה עבדו‪:‬‬
‫‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫—‬

‫אז‪,‬ישיר משה ובני ישראל את‬

‫השירה הזאת ל‪:‬י ויאמרו לאמיר‪,‬‬
‫אעיךה'ל;י כי גאה גאה׳ סוס ורכבו‬
‫רמה ב‪:‬ם‪ :‬עזי לזמךת ‪:‬ה ויהי י לי‬
‫לישועה‪ ,‬זה אלי ואנוהו אלתי אבי‬
‫וארימימנהו‪; :‬י אי?צ מלחמה ׳ ל שמו‪:‬‬
‫מרכבתפרעה וחילו ‪ rrr‬כ‪:‬ם> ומבחר‬
‫עלעיו ‪9‬כעו ב‪:‬םסוף‪ :‬תהמית‪:‬כ&ימו׳‬
‫ירדו‬
‫תו״ א א( שמות יד ל‪ :‬ב( שם טו‪:‬‬
 ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪40‬‬

‫‪ n*r‬כנ‪£‬צולת כמו אבן‪ :‬ומינך יי‬

‫נאךרי בכדו׳ ימינך ץיתרעץ אדב‪:‬‬
‫וכריב גאונך תהריסקסיך‪ ,‬תשלח‬
‫חירנך ייאכלמו כקש‪ ':‬ובךוח אפיך‬
‫נערמו־מיםנצבו כמו נד נזלים׳ קפאו‬
‫תרומת בלב'‪:‬ם‪ :‬י אמר ארב ארדיף‬
‫אשיג אחלקיעלל׳ תמלאמו נפשי׳‬
‫אריק חרבי׳ תוריעמו‪,‬ידיי‪ :‬נ^פת‬
‫כריחךכפמו‪:‬ם צללו כעופרתיכמים‬
‫אדירים‪ :‬מי כמיכח באלם יי׳ מי כמכה‬
‫‪| T‬‬ ‫״‬ ‫‪T:‬‬ ‫ך‬ ‫״‬ ‫״״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬

‫נאדר בקדש׳נוראתהלתעשה־פלא‪:‬‬
‫נ^יית ימינך תכלעמו ארץ‪; :‬ךוית‬
‫בהםדך עם זו גאלת ׳ נהלת בעזך אל‬
‫נוח קדעזך‪ :‬שמעויעמים‪:‬רגזון׳ חייל‬
‫אחז ישבי פלשת‪ :‬אז נבהלו אלופי‬
‫אדום׳ אילי מואב ייאחזמו רעד׳ נמגו‬
‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫״•ו‬ ‫ן‪-:‬‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫*‬

‫כל ישבי כ^ען‪ :‬תפל עליהם אימתה‬

‫מלוד׳ בגלל זרעך יד־מי ?אבן׳" עד‬
‫י‬
‫‪:‬עבר ע&ך יי׳יעד נעביר עם זו ק‪5‬׳ ת‪:‬‬
‫תניאסי‬
‫כא‬ ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪41‬‬

‫תכאמו ותטעמו בחר נחלתך׳ מבון‬

‫לשנטתך ‪?$‬לת ‪,:‬י׳ מל‪,‬ךש אדני כננו‬
‫‪:‬דיך‪; :‬י ימליך לעלם ועד‪; :‬י למלןז‬
‫לעלם ועד‪©" :‬לטסה גןאם לןנלם ‪!#‬נל‪6‬י ‪.Kpfo‬‬
‫‪? j‬להם‬ ‫?י ?א ‪{!DO‬רעה ?רקבו ו?פל^ע ב‪:‬ם‬
‫את מי ה;‪ 0‬ובני‪ htr$r.‬הלט ‪.3‬י‪^$‬ה לתוף דום‪ :‬כי‬
‫־‬

‫ליי המלוכה ומועל בגולם‪;. :‬עלו מודיעים בד‪,‬ר ‪ 5‬ק‬

‫ל‪#‬פנ‪ 1‬את הר ן^ו‪ ,‬והייןה ליי המלוןה‪ :‬וה‪,‬יה ; למלך‬
‫על כל'הארץ‪ ,‬ביום מתא‪.‬יהיה י אהד ו^זמו אחד‪:‬‬

‫י‪#‬תבח עמך לעד מלכנו׳ האל‬

‫המלך הגדול והקדוש׳‬
‫בשמים ויארץ‪ .‬כי לך נאה יי אלהינו‬
‫‪r‬‬ ‫‪vi‬‬ ‫!‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן ‪ :‬ן‬ ‫ן‬ ‫‪v IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫דך־‪ 1‬י‬ ‫‪-‬‬

‫ואלהי אבותינו‪ ,‬לעולם ועד‪ :‬שיר‪,‬‬

‫ואבוקה׳ הלל וזמרה׳*עז"ומבעלה׳‬
‫נצח׳ גךלה וגבורה׳ תהלה להשארת׳‬
‫נלןל־עח׳ ומלכות‪? :‬רכות והוךאות‪,‬‬
‫לע‪£‬ך ה‪$‬חל ןהקדוע׳ ומעולם עד‬
‫עולם‬
‫א( תחלים כב כט‪ p :‬עובדיה כא‪ :‬ג( זכריה יד ט‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫פסוקי דזמרה‬ ‫‪42‬‬

‫עולם אתהאל‪.‬ניחך^היי׳אלמלך‬
‫גדול ומהלל בתשבהות׳ ‪$‬י ההודאות׳‬
‫אדון הנפלאות׳ בורא כל הנדמות‪,‬‬
‫ריבון ‪ %‬המעשים ׳ הבוחר בשירי‬
‫זמרח‪ ,‬מלך יחיד‪ ,‬חי העולמים׳‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״״‬ ‫ז •‬ ‫‪| v‬‬ ‫״‪.‬יו‬ ‫ג זי‬
‫הש״ץ אומר חצי קדיש‪:‬‬
‫יתגדל ויוזקךש שמה רבא‪ .‬אמן בעלמא די ברא כךערתה וי_מליף מלכותה‪,‬‬
‫ו!?מח פורקנמ ויקרב ??שיחה‪ .‬אמן בחייכון וביומיכון ובחיי ךכל‬
‫בית ישךאל‪ ,‬בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן‪ :‬יהא שמה ךבא סברך לעלם‬
‫ולעלמי עלמיא‪ .‬יתברך‪ ,‬וישתבח‪ ,‬ויתפאר‪ ,‬ויתרומם‪ ,‬ויתנשא‪ ,‬ויתהדר‬
‫ויתעלה‪ .‬ויתהלל‪ .‬קזמה דקךשא בריף הוא‪ .‬אמן לעלא מן כל בךכתא‬
‫ושירתא‪ ,‬תשבחתא ונחמתא‪ ,‬דאמירן בעלמא‪ ,‬ואמרו אמן‪:‬‬
‫‪ T‬״‪I‬‬ ‫‪:‬־‪:‬‬ ‫• ‪T: T: IT‬‬ ‫י ‪-‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪TT : :‬‬ ‫י‬ ‫‪TT •:‬‬

‫״! ברכואתץהמבךך‪:‬‬
‫קיל י״ח ברוך יי ה‪$‬בךך לעולם ועד‪:‬‬
‫ואין עונין אחריו אמן‪:‬‬

‫ברח־ אתה‪,:‬יאלהינו מלך העולם‪,‬‬

‫יוצר אור ובורא חשך< עשה‬
‫שלום ובורא את הכיל‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬
‫‪1‬‬
‫׳יי געשי׳׳יו מיום א׳ לר״ה על אסר יו״כ קולם חצי קדיש אומרים זה‪:‬‬

‫אזנ;ך‬ ‫ש‪#‬ןה בקולי תד‪£.‬ה‬ ‫כןראתיך ן;‪ :‬ז*דני‬ ‫שיר ^ ' ^‬ ‫‪7‬‬

‫עמך‬ ‫ו כי‬‫אד;י מי״יעמד‬ ‫ת^ןר;ה‬

‫^ונות‬ ‫אם‬
‫לן^בות‪ ,‬לקול תחנוני‪:‬‬
‫לאריסי‪,‬‬ ‫הסליחה למען תוךא‪.‬׳ כןוירך‪ :;.‬לןןרויה נ?שיולדברו'הוחלתי‪ :‬נ?‪#‬י‬
‫?י עם' הח?י ׳ יהד‪3‬ה‬ ‫אל‬
‫לברך‪: :‬חל ‪:‬ע{ךאל‬ ‫שמדים‬
‫‪^9‬ךים'לב־רן‬
‫ח״קי‬ ‫עונותיו‪:‬‬
‫עסו קרות‪ :‬והיא ‪:‬פדה את ‪^:‬ךאל׳ מכיל‬
‫תו״ א א( ישעיה מ ה ז )בשינוי לשון(‪ :‬ב( תהלים קל‪:‬‬
‫כב‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪43‬‬
‫המאיר לאךץ ולדרים קליה ברהמים‪ ,‬ובטובו‬
‫מהדש בכל יום תמיד מעשה‬
‫בראשית‪ .‬מה רבו מעשיף;י ‪ ,‬כלם בחכמה‬
‫?שית‪ ,‬מלאה הארץ קענף‪ .‬המלף המרומם‬
‫לכדו מאז‪ ,‬המשבח והמפאר והמתנשא‬
‫מימות עולם‪ .‬אלתי עולם‪ ',‬לרהמץד הרבים‬
‫רהם עלינו‪ ,‬אתן עזנו צור משגבנו'׳' ממ ישענו‬
‫מע‪$‬ב ב^ךנו‪ .‬אל ברוף!רול תגה‪ ,‬הכין ופעל‬
‫זהךי המה) טוב יצר כבוד לשמו׳ מאורות נתן‬
‫ז‬

‫סביבות עזו‪ ,‬פינות צבאיו קדוחים‪ ,‬רוממי‬

‫<טרי‪ ,‬תמיד מספרים׳ כבוד אל וקךשתו‪.‬‬
‫תתברך יי אא־דנו בשמים ממעל ועל" הארץ‬
‫מתחת‪,‬על כל שבה מעשה ידיך‪ ,‬ועל מאורי‬
‫אור שיצרת יפאךוך סלה‪:‬‬
‫תתברך לנצח צורנו מלכנו'וגאלנו בורא קדוחים‪,‬‬
‫ן^יתבח ‪#‬קןז לעד מלכנו יוןיר ?ן־שיתים‪,‬‬
‫וא‪#‬ר משךוזיו ׳ כלם עומדים ?רום עולם׳ וכו^ימיעים‬
‫ביראה;חד?קול׳ דבריאלהים חיים ומלך־עולם‪d ? $ .‬‬
‫אהובים׳ ?לם ברורים‪5 ,‬לם גבוךים׳ ‪5‬לם קדושים׳ וללס‬
‫עשיסבאימה ובלךאה רצון קונם‪ .‬מנלם פווזחיסייי^ת‬
‫פיהם בקך^ה'ובטהרה׳ ‪#3‬ירה ובזירה ׳ ו^בךכים‬
‫ומאחים! ומפארים ומעריצים׳ ומכןדיישיםוממליכים‪:‬‬
‫אמ‬
‫תהלים קד כד‪:‬‬ ‫תו״א א(‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪44‬‬
‫את שם האל‪ ,‬הטלף הגדול‪ ,‬ת ב ו ר והנורא‬
‫קדוש הוא‪' :‬וכלם מקבלים עליהם על‬
‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫מלבות שמים זה מזרז‪ ,‬ונותנים באהבה'ר^ות‬
‫זה לזה‪ ,‬להקדיש ליוצרם בנהת־ךוה בשפה‬
‫ברורה ובנעימה קדושה‪ .‬כלם כאהד עונים‬
‫?אימה ואומרים ביראה‪:‬‬
‫קדועזוקחעז קדו?צ;י צבאות‪ ,‬מלא‬
‫כל הארץ כבודו‪:‬‬
‫ורזאופנים וחיות תלןךש ‪3‬רעע‪ 1‬גדול מתנבאים לעמת‬
‫השרפים‪ ',‬לעמתם משבחים י ואומרים‪:‬‬
‫ב ח ך כבוד;י'מיקומו‪ :‬י‬
‫לאל ‪1‬יתןד נעימות יתנו‪ ,‬למלןד אל הי וקע׳‬
‫זמרות יאמרו ות^בהות נשמיעו‪ ,‬כי‬
‫ת א לבדו מרום וקדוש‪ ,‬פועל גבורות‪ ,‬עושה‬
‫ת־שות‪ ,‬בעל מלהטות‪ ,‬זורע צדקות‪ ,‬מצמיח‬
‫ןשועות‪ ,‬בורארפואות‪ ,‬נוךארצהלות‪ ,‬אדון‬
‫הנחלאות י המהד‪ #‬בטובו בכל יום תמיר‬
‫ממד• בראשית‪ .‬כאמור‪ ,‬לע^ח אורים ‪ •1‬דולים‪,‬‬
‫ז‬

‫כי לעולם חסדו‪ .‬ברוףאר^חץיו^ר המאורות‪:‬‬

‫א ח כ ת ע ו ל ם אהבתנו » הלחינו‪ ,‬חמלה גדולה‬
‫ויתרה חקלת עלינו‪ .‬אבינו נולקנו‬
‫בעבור‬
‫‪,,‬‬
‫תו א א( ישעיה ו ג‪ :‬ב( יחזקאל ג יב‪ :‬ד( תהלים קלו ז‪:‬‬
‫כג‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪45‬‬
‫בעבור שמך הגדול ובעבור אבווזינו שבלזחו בנןז ׳‬
‫נתלמךםיחקי דדים‪ ,‬לעשות רצונך בלבב ‪#‬לס׳ בן‬
‫תח^נוותלמדנו‪ .‬אבינו אב הרחמן׳ ה?‪_1‬רחם‪ ,‬רסם־נא‬
‫עלינו׳ ותן בל?נובינהלהביןודיח&ביל" לשמע ללמד‬
‫‪I ' l l‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪:‬‬ ‫‪•:1^*1‬‬

‫וללמד‪ ,‬לשמר ולחשות‪ .‬ודק!ם את כל ךבךי תלמוד‬

‫תורתך באך‪;,‬ה‪ ,‬והאר י עינינו ?תורתך׳ וידבק‬
‫לבנו• ?מצורכו׳ ויהד לבבנו לאהבה וליךאה‬
‫את שמך׳ י ולא נבוש‪ ,‬ולא נכלם‪ ,‬ולא'נכשל׳ לעוילם‬
‫ועד‪ .‬כי ?שס הןך־קזןד הגדול והנורא בטהנו‪,‬‬
‫נגילה ונ^מהה ?ישועתך‪ .‬וחתמיך ;י אלהיני וסקדיר‬
‫י‬

‫הרבים אל ‪.‬יעזבונו נצה סלה ועד‪? .‬והר והבא על‪,‬ינו‬

‫ברכה ושלום ?והרה׳ ןסליאנו לשלום ?ואך?ע ?נפות‬
‫הארץ׳ ושבור על הגולם מעלצוארנו• ותוליכט מהרה‬
‫קוממיות לאחינו׳ ?י אל פועל;שועות ‪$‬תה‪ ,‬ובנו בחרת‬
‫מכל עם ?לשון' וקרבתנו מלכנו ל^מך הגמל באלזבה‬
‫להודות לך וליהדך ובאהבה את עזמך‪ .‬ברוך אר;ה‬
‫יי הבוחר בעמו ישראל באהבה‪:‬‬
‫אדמו״ר‬ ‫הלכות קריאת שמע‬ ‫שלחן ערוך‬
‫)א( מצוה לאחוז הציצית בידו השמאלית כנגד לבו בשעת קריאת שמע רמז לדבר והיו הדברים האלה על לבבך ויש‬
‫מי שאומר שיאחוז אותם בין קמיצה לזרת של שמאל‪) :‬ב( לכתחלה צריך ליזהר ולקרות כל הג׳ פרשיות של‬
‫קריאת שמע בכוונה באימה וביראה ברתת ובזיעה כו׳‪) :‬ג( כל המאריך בדלי״ת של א ח ד מאריכין לו ימיו ושנותיו וגם‬
‫לא יחטוף בחי״ת אלא יאריך בה קצת כדי שימליך הקב״ה בשמים ובארץ שז׳ רקיעים והארץ כמנין חי׳׳ת אבל‬
‫בדלי״ת צריך להאריך יותר כדי שיעור שיחשוב שהקב״ה יחיד בעולמו ומושל בד׳ רוחות העולם‪) :‬ד( צריך להדגיש‬
‫בדלי״ת שלא תהיה כרי״ש ולא שיקראנה בדגש שהרי אין בה דגש אלא שיטעימנה בפה יפה וכל שכן שלא יפה‬
‫עושים המדגישים ומאריכין יותר מדאי ונראה כאלו הד׳ נקודה בשוא בו׳ אלא יאריך במחשבתו להמליכו בד׳ רוחות‬
‫בקריאת הד׳ ואחריה בטרם שיתחיל ברוך שם כר יש לו להפסיק מעט בין אחד לברוך‪) :‬ה( אחר פסוק ראשון צריך‬
‫לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בחשאי כו׳ ואם לא אמרו כל עיקר מחזירין אותו‪) :‬ו( צריך להפסיק מעט בין‬
‫ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד לואהבת כו׳ ויש להפסיק בפסוק ראשון בין ישראל לה׳ ובין אלהינו לה׳ הב׳ כדי‬
‫שיהיה נשמע שמע ישראל כי ה׳ שהוא אלהינו הוא ה׳ אחד‪) :‬ז( צריך להפסיק בין היום לעל לבבך ובין היום ללאהבה‬
‫שלא יהיה נראה היום על לבבך ולא למחר‪) :‬ח( צריך להדגיש יו״ד של שמע ישראל שלא תבלע ולא תראה אל״ף‬
‫וכאלו אומר אשראל וכן יו״ד של והיו שלא יהיה נשמע כאלו אומר והאו‪) :‬ט( צריך ליתן ריוח בין תיבה שאות‬
‫שבתחלתה‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪46‬‬
‫שבתחלתה כאות שבסוף תיבה שלפניה שלא תבלע את אחת מהן כגון על לבבך על לבבכם ואבדתם מהרה הכנף פתיל‬
‫אתכם מארץ וכן בכל לבבך בכל לבבכם אלא שבהן צריך שלא יפסיק הרבה שהרי יש מקיף בינתיים וצריך להסמיכן‬
‫ואף על פי כן יתן ריוח והבדלה בל׳ שיהיה נשמע שקורין ב׳ למדי״ן‪) :‬י( כל תיבה שתחלתה אל״ף וסוף תיבה שלפניה‬
‫מ״ם צריך להפסיק מ ע ט ביניהם שלא תבלע האל״ף כגון ולמדתם אותם וקשרתם אותם וראיתם אותו ושמתם א ת‬
‫וזכרתם את ועשיתם את שלא יהיה נראה כקורא מותו מת‪) :‬יא( צריך להשמיע לאוניו מה שמוציא מפיו שנאמר ש מ ע‬
‫השמע לאזניך ואם לא השמיע לאזניו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו כו׳ ומכל מקום אם הוא אנוס שאינו יכול להוציא‬
‫בשפתיו כו׳ יש לו להרהר בלבו כוי‪) :‬יב( אף על פי שלכתחלה צריך לכוין בכל הג׳ פרשיות עיקר הכוונה הוא בפסוק‬
‫ראשון שהוא קבלת מלכות שמים וה״ה לברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהוא גם כן קבלת מלכות שמים א ב ל‬
‫מואהבת ואילך הוא לשון צוואה לפיכך אם קרא קריאת שמע ולא כוון לבו בפסוק ראשון או בברוך שם כבוד מלכותו‬
‫לעולם ועד צריך לחזור ולקרותן כו׳ וכשקורא פסוק שמע ישראל פעם שנית יקרא בלחש אם הוא בצבור שלא יהיה‬
‫נראה כמקבל ב׳ רשויות ואם לא נזכר שלא כוון ל ב ‪ 4‬עד לאחר שסיים כל הפרשה צריך לחזור לראש‪:‬‬

‫^מע ישראל יי אלהינו יי ו אחד‪:‬‬

‫‪9‬‬
‫ד‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫״ו‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫?‪0‬‬ ‫־‬ ‫ג‬

‫ברוך 'םס כבוד מלכותו לעולם מ ך ‪:‬‬

‫ואהבת את יי אלתי־‪.‬בכל לג;בך‬

‫וככל נפ‪#‬ך ובכל מאךך‪:‬‬
‫והיו הדברים האלה‪ ,‬אעזר אנכי‬
‫?גצדך היום׳עללבבך‪ :‬ושניהם לבניך‬
‫ודברת בם‪ .‬בשבת־ בביתך ובלכתך‬
‫בךךך ובשכבך ובקומך‪ :‬וקזצרתם‬
‫לאות על יךך< והיו לטיטפית בין עינייך‪:‬‬ ‫ז‬

‫וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך‪:‬‬

‫וד!ץ־״ אם שמע תשמעו אל מצותי׳ אשר אנכי‬
‫מציה אתכם היום‪ ,‬לאהבה את יי‬
‫‪o y f k‬‬

‫ולעבדו‪ /‬בכל לבבכם ובכל נפשכם‪ :‬ונתתי‬

‫•‬ ‫‪ :‬ד ־־‬ ‫‪x i‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:v‬‬ ‫;‬ ‫‪: -‬‬
‫סער‬ ‫י‬
‫א( דברים ו ד‪ :‬ב( שם יא יג‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫כד‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪47‬‬

‫מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש‪ ,‬ואספת‬

‫ד ג נ ך ותירשך רצךדך‪ :‬ונתתי;נשב ב‪%‬ך‬
‫ל‪3‬המתף‪ .‬ואכלת ושבעת‪ :‬ד^מרו לבם פן‬
‫‪.‬יפתה לבבכם‪ ,‬ושךתם ועבדום אלודם אדךים‬
‫והשתהויתם להם‪ :‬והרה אף יי בכנם ועצר את‬
‫השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תרצן את‬
‫לבולה‪ ,‬ואבדתם מהרה'מעל הארץ הט‪1‬נה‬
‫אשר יי נתן לכם‪ :‬ושמתם את דברי אלח על‬
‫לבבכם ועל נפשכם‪ ,‬וקשרום אתם לאות על‬
‫ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם‪ :‬ולמדתם אתם‬
‫את בניכם לדבר בם׳בשבתף בביתףובלהתד‬
‫בדרך ובשכבך ובקומך‪ :‬וכתבתם על מזוזות‬
‫ביתך ובשעריך‪ ':‬למען יךבו ימיכם וימי‬
‫בניבם על האדמה‪ ,‬אשר נשבע י‪ :‬לאבתיכם‬
‫'לתת להם‪ ,‬כימי השמים על האךץ‪:‬‬
‫)שו״ע()א( כשיגיע לפ׳ ציצית יקחם בידו הימנית ויביט בהם ויהיו בידו עד שיגיע לונחמדים לעד ואז ינשק הציצית‬
‫ויסירם מידו‪:‬‬

‫ויאמר יי ^ משה לאמר‪ :‬דבר * בני‬

‫״ ' " י ישראל ואמרת אלהם ועשו‬
‫להם ציצת על כנפי בגדיהם לדירתם‪,‬‬
‫ונתנו על ציצת הכנף‪ ,‬פתיל תכלת‪:‬‬
‫והיה‬
‫א( במדבר טו לז‪:‬‬ ‫תר״א‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪48‬‬

‫ןדן;ח לכם לציצת‪ ,‬וראיתם‪ ,‬אתו‪,‬‬

‫וזכרתם‪ ',‬את כל מצות יי‪ ,‬ועשיתם‪,‬‬
‫^תיעולא תתורו אחרי לבבכםואחרי‬
‫עיניכם א‪#‬ר אתם זנים אחריחם‪:‬‬
‫למען תזכרו ועליתם את כל מצותי‪,‬‬
‫וחייתם יסרשים לאלתיכם‪ :‬אני' יי‬
‫אלז־זיכם‪,‬א‪#‬ר חוצאתי אתכם‪,‬מארץ‬
‫מצרים להיות לכם לאלחים‪ ,‬אני יי‬
‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T-:‬‬ ‫•‬ ‫‪: T‬‬

‫‪ Q ^ ^ j J‬ויצרף אלהיכם ל א מ ת‬ ‫‪/tft‬‬

‫אמת ויציב;ונכק‪,‬וק‪:‬ם‪ ,‬ו‪:‬שהו?אמן; ו א ת ב‬ ‫;‬

‫וחביב‪ ,‬ונךזמד ונעים‪ ,‬ונורא ואדיר‪,‬‬

‫ומתקן ומקבל‪ ,‬י וטוב רפד‪ ,,‬חדבר חזח אלינו‬
‫לעולם וער‪ :‬אמת׳ אלתי עולם מלבנ^צור‬
‫יעקצ מגן!־ש‪#‬נו‪',‬לדר ודר חואקים׳ ושמו ק;ם‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫וכסאו נכון‪ ,‬ומלכותו ואמונתו לעד קימת •‬
‫ודבריוחיים ומימים‪ ,‬נאמנים ונחמדים לעד‬
‫ולעולמי עולמים על אבותינו מגלינו ׳ על בנןנו‬
‫ועל דורותינו׳ועל נ• ל דורות זרע‪^:‬ךאלעבךיןד‪:‬‬
‫על‬
‫כה‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪49‬‬
‫על הראשונים ועל האחרונים דבר טוב וק;ם ?אכןת‬
‫״ ולאמונה הוקי ולא יעבר‪ .‬אמת‪* ,‬קזאתה הוא ;י אלפיני‬
‫ואלחי" אבותינו ׳ מלכנו מלך אבוסנו׳ גואלנו גואל‬
‫אבוקינו׳ צורנו‪/‬צור;שועתנו‪ ,‬פודנו ומצילנו מעולם הוא‬
‫^ ואץ י^נו עודיאללדם זולאך י סלה \‬ ‫י‬
‫עזרת אבותינו אתה הוא מעולם‪ ,‬מגן ומושיע‬
‫להם ולבניהם אהריהם בבל דור ודור‪:‬‬
‫ברום עולם מושבןז‪ ,‬וכד&פטיף וצדקתןז עד‬
‫אפסי ארץ‪.‬אמת‪,‬אשרי איש שישמע למיצותזז‪,‬‬
‫ותורתך וךבךןד;שים על לבו‪ .‬אמת‪ ,‬אתה‬
‫הוא אדון' לעמך‪ ,‬ומלך גמר לריב ריבם‪,‬‬
‫לאבות ובנים‪ .‬אמת‪ ,‬אתה הוא ראשון‪ ,‬וארצה‬
‫הוא אהרון‪ ,‬ומבלאדיף אין לנו מלך גואל‬
‫ומושיע‪ .‬אמת‪ ,‬ממצרים ןאלתנו;י אלהינו‪,‬‬
‫ומבית עבדים ?דיועו‪? .‬ל בכוריהם‬
‫הרגת‪ ,‬ובכורך ושךאל גאלי;‪ ,‬רם סוף להם‬
‫בקעת‪' ,‬וזדים טבעת‪ ,‬וידידים העברת‪,‬‬
‫ויכסו מים צךיסם‪ ,‬אהד מדם לא נותר‪.‬‬
‫על זאת שבהו אהובים‪ ,‬ורוממו לאל‪ ,‬ונתנו‬
‫לדירים זמרות מיחית ו ת ^ ת ת ׳ ברכות‬
‫והודאות למלך אל היוק‪:‬ם‪ :‬רם ונשא גדול‬
‫;‬
‫ונוךא‪ ,‬משפ ל' ^אים עדי ארץ‪ ,‬ומגביה שפלים‬
‫עד‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪50‬‬
‫עד מרום‪,‬מוציא אסירי•‪ /‬פודה ענדם‪ ,‬עוזר‬
‫דלים‪ ,‬העונה לעמו ישראל בעת שועם‬
‫אליגתהלותלאל עליוןנאדם׳בתףהואומברך‪,‬‬
‫משה ובני ישראל לזד ענו שירה בשמהה רבה‪,‬‬
‫ואמרו כלם‪ :‬מי כמכה באלם יי‪ ,‬מי ב מ ן ה‬ ‫ז‬

‫נאדר בקדיש‪ ,‬נורא תהלת עשה־פלא י‪:‬‬

‫‪%* IV‬‬ ‫**‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫""‪**11‬‬ ‫‪T J V‬‬

‫שירה חך^ה שבחו גאולים'לש^ןז הגדול ;גל שפת‬

‫הים‪;.‬חד כלם' הודו והקוליכו ואמרו•• \ למלןז‬
‫לעולם ועד‪':‬ונאמר‪ .‬גאלנו יי'צבאות שמו קדוש‬
‫׳‬
‫•|‬ ‫‪t‬‬ ‫• ‪J‬‬ ‫*‪X‬‬ ‫"\‬ ‫‪I‬‬ ‫‪m‬‬
‫• ‪V.V‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬

‫ישראל"‪ ':‬בחך אתה יי גאל ישראל‪:‬‬

‫אדמו״ר‬ ‫הלכות תפלה‬ ‫שלחן ערוך‬
‫)א( המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו שנאמר תכין לבם תקשיב אזנך וצריך שיראה ע צ מ ו‬
‫כאלו שכינה שרויה כנגדו ויעיר הכוונה ויסיר כל המחשבות הטורדות אוחו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה‬
‫בתפלתו ויחשוב כי אלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל קל וחומר ל פ נ י‬
‫מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שצריך לבוץ לפניו אף מחשבתו כי לפניו המחשבה כדבור כי כל המחשבות ה ו א‬
‫חוקר כו׳ ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שתתבטל המחשבה כוי‪) :‬ב( אפי׳ לענות קדיש וברכו‬
‫וקדושה לא יפסיק בתפלת י״ח אלא ישתוק ויכוין למה שאומר הש״ץ כו׳ וכשמגיע הש״ץ בקדיש ליתברך וישתבח‬
‫חוזר הוא לתפלתו‪) :‬ג( הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה שלא בזמנה כגון יעלה ויבא שלא בראש חדש ו ח ו ל ו‬
‫של מועד או של שבת ויום טוב בחול אם נזכר שטעה פוסק מיד אפי׳ באמצע הברכה‪ .‬ואם לא נזכר עד לאחר ש ג מ ר‬
‫הברכה או כל התפלה כו׳ יחזור ויתפלל בתורת נדבה ואין צריך לחדש בה דבר‪) :‬ד( צריך לסמוך גאולה לתפלה ו ל א‬
‫יפסיק ביניהם כו׳ בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י״ח כגון פסוק כי שם ה׳ אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני‬
‫שפתי תפתח שהיא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק‪) :‬ה( אלו ברכות ששוחין בהן באבות תחלה וסוף ובהודאה‬
‫תחלה וסוף ואם בא לשחות בסוף כל ברכה או בתחלתה מלמדין אותו שלא ישחה כו׳ אבל באמצעיתן מ ו ת ר ל ש ח ו ת ‪:‬‬
‫)ו( המתפלל כורע בברוך וזוקף בשם על שם ה׳ זוקף כפופים‪) :‬ז( כשאומר ברוך יכרע בברכיו ובאתה ישתחוה ע ד‬
‫שיתפקקו החוליות‪:‬‬

‫אדני‪ ,‬ע‪1‬פהי ר»פתח ופ!י ‪:‬גיד תהלתןז‪:‬‬

‫י אתח יי אלחינוואלהי אבותינו‪,‬‬
‫אלתי אברהם‪ ,‬אלהי יצחק‪,‬‬
‫‪I‬‬ ‫זי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•ין‬ ‫‪v:‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪x :‬‬ ‫־‬ ‫״״‬ ‫‪v:‬‬ ‫ן‬

‫ואלדד יעסיב‪ ,‬האד הגדול ועבור‬

‫ד‬

‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫״״‬ ‫‪x‬‬ ‫|‬ ‫‪: -‬־‬

‫תו״ א א( שמות טו יא‪ :‬ב( שם טו יח‪ :‬ג( ישעיה מז ד‪ :‬ד( תהלים נא יז‪ :‬ה( דברים י יז‪ :‬נחמיה ט ל כ ‪:‬‬
‫כו‬ ‫תפלת חול‬ ‫‪51‬‬

‫והנורא‪ ,‬אל עליון‪ ,‬גומל חסדים‬

‫מוכים‪ ,‬קונה הכל‪ .‬וזוכר'ח‪6‬די‬
‫אבות‪ ,‬ומביא גואל לצני גניהם‬
‫למען ‪#‬מו באהבה‪ :‬י‬
‫)שו״ע()א( הגאונים תקנו לומר בעשי״ת בברכת אבות זכרנו ובגבורות מי כמוך ובהודאה וכתוב ובשים שלום בספר‬
‫ואם שכח לאומרם ונזכר קודם שסיים הברכה ששכח בה אומרם במקום שנזכר ואם נזכר לאחר שהזכיר‬
‫את השם שבחתימת הברכה לא יאמר במקום שנזכר וגם לא יחזור לראש הברכה משום איסור ברכה לבטלה כיון דאינן‬
‫אלא תקוץ הגאונים‪:‬‬
‫*‬ ‫ן‬ ‫*בעשי״ת ן‬

‫זכרנו לחיים‪ ,‬מלך חפץ בחיים׳ וכתבנו בספר החיים‪,‬‬

‫למענך אלהים חיים‪:‬‬
‫‪ ,‬עוזר ומרטיע ומג‪ .‬ברוך אתה יי‬
‫מגן אבךהם‪:‬‬
‫אתה גבור לעולם אד'ני‪,‬מחיה מתים‬
‫•‬ ‫״‬ ‫־־ ‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־ ך‬ ‫‪x‬‬ ‫^‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫אתה‪ ,‬רב להושיע‪:‬‬ ‫• ‪ 1‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫־־‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬

‫)שו״ע()א( מתחילין להזכיר הגשם בברכה שניה בתפלת מוסף של שמיני עצרת ואין פוסקין עד תפלת מוסף של יום‬
‫טוב הראשון של פסח‪) :‬ב( אם אמר מוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו כו׳ צריך לחזור לראש הברכה כו׳‬
‫ואם נזכר אחר חתימת הברכה צריך לחזור לראש התפלה‪) :‬ג( בימות הגשמים אם לא אמר מוריד הגשם )אפי׳ אמר‬
‫משיב הרוח( מחזירין אותו והוא שלא הזכיר טל אבל אם הזכיר טל אין מחזירין אותו)אפי׳ לא סיים הברכה(‪) :‬ד( במה‬
‫דברים אמורים שמחזירין אותו אם לא הזכיר גשם ולא טל בימות הגשמים כשסיים כל הברכה והתחיל ברכה שלאחריה‬
‫ואז חוזר לראש התפלה מטעם שנתבאר למעלה אבל אם נזכר קודם שסיים הברכה יאמר משיב הרוח ומוריד הגשם‬
‫במקום שנזכר כו׳ ואפי׳ אם סיים הברכה ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש אין צריך לחזור לראש אלא יאמר משיב‬
‫הרוח ומוריד הגשם בלא חתימה ושוב אומר אתה קדוש‪) :‬ה( אם מסופק בימות החמה אם הזכיר מוריד הגשם עד ל׳‬
‫יום בחזקת שהזכירו כמו שהיה רגיל כל ימות החורף וצריך לחזור ובימות הגשמים צריך גם כן לחזור עד ל׳ יום כו׳‬
‫לאחר ל׳ יום אין צריך לחזור שכבר נתרגל לשונו לומר כהלכה ומן הסתם אמר כהרגל לשונו‪:‬‬

‫מח מירד ה^ל‪ :‬בחייו מזטיב הרוח ומוריד הגשם‪:‬‬

‫מכלכל חיים בחשד‪ ".‬מחיה מתים‬
‫ברהמיםרכים‪ ,‬סומך נועלים‪ ,‬ודו*א‬
‫חולים‪ ,‬ומתיי אסורים‪ ,‬וכוסים אמונתו‬
‫לישני‬
 ‫תפלת חול‬ ‫‪52‬‬

‫לישני ע^ר‪ .‬מי כמוך ‪5‬על גבורות‬

‫ומי דומה לך‪ ,‬מלך ממית ומחיה‬
‫ומצמיח יישועח‪:‬‬ ‫•ו‬
‫שכח לומר מי כמוך דינו כמו בזכרנו עי״ש‪:‬‬

‫מי כמוך אב חרחמל זוכר יצוריו לחיים ברחמים‪:‬‬ ‫מ״י״ת‬

‫ו;אמן אתה למדות מתים‪ .‬ברוך‬

‫אתה יי‪,‬מהיה המתים‪* w:‬״‪7-,r.‬‬
‫‪r‬‬

‫)שו״ע( )א( כל השנה אדם מתפלל האל הקדוש בברכה ג׳ ומלך אוהב צדקה ומשפט בברכה י״א חוץ מעשרה‬
‫ימים שבין ר״ה ליוה״כ שבהן צריך לומר המלך הקדוש המלך המשפט כו׳ ואם טעה ואמר האל ה ק ד ו ש‬
‫או שהוא מסופק אם אמר המלך הקדוש אם נזכר לאחר ששהה כדי שאילת שלום תלמיד לרבו אחר גמר הברכה ואין‬
‫צריך לומר אם נזכר לאחר שהתחיל ברכה רביעית צריך לחזור לראש התפלה‪) :‬ב( ואם נזכר קודם ששהה כדי שיעור‬
‫הזה אומר המלך הקדוש ואין צריך לחזור לראש וכן הדין בהמלך המשפט ואם נזכר לאחר ששהה כדי שיעור הזה‬
‫שאמר מלך אוהב צדקה ומשפט אין צריך לחזור לראש כו׳ אבל לאחר שעקר רגליו טוב שיתפלל עוד פעם בתורת‬
‫נדבה ואין צריך לחדש בה דבר‪:‬‬

‫אתה קדוש ושמןז‪,‬קדוש‪ ,‬וקדומים‬

‫בכל יום יהללוך פלה‪ .‬גרוך‬
‫אתה יי‪,‬האל <»»•‪-‬״ הטאל( הקדוש‬
‫אתה‬
‫*( קדושה לש״ץ בחזרת התפלה‪:‬‬

‫נקךי^ףונערי^דכנעם שיח סוד שרפי קדש חמשלשיס‬

‫לף קךש״ה׳ ככתוב עלי‪.‬יד ?ביאןז ו קךא זה‬
‫ז‬

‫‪$‬ל זה ואמר‪ :‬קי״ח ר!דוש׳ כןדוש׳כךוש יי צבאות' כןלא‬

‫ז‬

‫כל הארץ ?‪:‬בודו! ״!לעמתם ?ושבהים ואוסרים־ קי״חברוך‬

‫ןביוד י; ממקומו‪' :‬חזועדברי כןךשף כתוב לאמר‪:‬‬ ‫נ‬

‫קי׳ יסלף יי לעולם‪ ,‬אלהיך ציון'לדיר ודיר הללו;ה‪:‬‬ ‫ח‬

‫אתה קדוש‬
‫א( ישעיה ו ג‪ :‬ב( יחזקאל ג יב‪ :‬ג( תהלים קמו י‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫כז‬ ‫תפלת חול‬ ‫‪53‬‬

‫אתה חונן לאדם ךעת‪ ,‬ו‪$‬למד‬

‫לאנוש בינה‪ .‬תננו מאתך‬
‫חכםח בינה ודעת‪ .‬גיחך אתה יי‪,‬‬
‫י‬ ‫‪It‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫~‬ ‫‪ITT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬

‫חונן הדעת‪:‬‬
‫השיבנו אבינו לתורתך‪ .‬וקלונו‬
‫מלכנו לעבוךתך‪,‬וחחזירנו‬
‫כו‪1‬שובח ??למה ל<ןנ‪,‬יך•"‪$‬רוך אף‬
‫'י״י‪.‬ך‪.‬רוצח כתעודה‪:‬‬
‫סלה לנו‪ .‬אבינו‪ .‬כי חפ?אנו‪,‬סחול לנו‬
‫י ‪© ,‬ל‪3‬נו‪.‬כיפ‪£‬ענו‪.‬כיאלטוב‬
‫וסלח אתה‪ .‬ברוך אתח יי‪ .‬חנון‪.‬‬
‫ן‬ ‫‪-‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬

‫חמרבה לסלוח‪:‬‬
‫כענינווריבח ריבנו‪ ,‬וגאלנו‬
‫*״ו‬ ‫~‪r‬‬
‫נא‬ ‫ראה‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1%‬‬ ‫‪T‬‬

‫מהרח למען עמך‪ ,‬כי אל גואל‬

‫חזק ^תח‪.‬גרוך'אתה יי‪,‬גואל י^ךאל‪:‬‬
‫^‬ ‫ד ע א ג‬
‫בתענית צבור אומר הש״ץ כאן ע נ נ ו * (‬

‫)שו״ע( )א( ש״ץ ששכח לומר עננו בתענית צבור בין גואל לרופא ולא נזכר עד לאחר שחתם ברכת רפאנו לא יחזור‬
‫כו׳ אבל אם לא חתם רפאנו יאמר עננו ואחר כך רפאנו כו׳ ואם נזכר אחר חתימת רפאנו קודם חתימת ש״ת‬
‫יאמר עננו בש״ת כיחיד בו׳ ואם שכח גם בש״ת אומרה ברכה בפ״ע אחר בשלום ואין זה שנוי מסדר הברכות כיון‬
‫שכבר נסתיימו ברכות י״ח‪:‬‬

‫אל ‪${3‬ן ‪$‬ל‬ ‫ך ‪$‬נו ?יום צוס ^עןיקנו׳ ?י ?‪£‬ךח ^חלה‬ ‫י‬

‫י ר^ני׳ן«לתםתר‪,;9‬יך?^נו׳ו«ל תתעלם ?^תסט׳ סגה }א ודוב‬

‫ןעןז‪3 ,‬י^ר ‪5$#‬ד •‬ ‫ל^ןעחני׳‪:‬הי;א ס‪9‬ךןל לנסקנו‪ ,‬קרם ?כןיא‬
‫והיה‬
 ‫תפלת חול‬ ‫‪54‬‬
‫רפאנו יי ונרפא‪ ,‬הושיענו ונושעה‬
‫״ ן‪T•T‬‬ ‫״ו‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‪mWjmf':T‬ו • ״ ד‬ ‫•‬

‫כי תחלתנו אתה‪ ,‬והעלה‬

‫ארוכה וו^יפואחישלמח ל?‪:‬למכותינג‬
‫כי אל מלך רופא נאמן ורהמן אר‪1‬ה‪.‬‬
‫ברוך אתה יי‪,‬ר‪1‬פא חולי עטו יישראל‪:‬‬
‫)שו״ע( )א( ברכת השנים צריך לשאול בה מטר בימות הגשמים בו׳ ומתחילין בליל ס׳ אחר תקופת תשרי ויום‬
‫התקופה ויום השאלה הם בכלל הס׳ כו׳‪) :‬ב( עד מתי שואלין הגשמים עד תפלת המנחה של ערב יום ט ו ב‬
‫הראשון של פסח‪) :‬ג( ואם שאל מטר אחר יו״ט הראשון של פסח בין שנזכר קודם סיום הברכה בץ שנזכר א ח ״ כ‬
‫צריך לחזור לראש הברכה מטעם שנתבאר בסי׳ קי״ד ואם לא נזכר עד לאחר חתימת ברכות אחרות צריך לחזור‬
‫לראש ברכת השנים ולומר משם ואילך כל הברכות על הסדר‪) :‬ד( אם לא שאל מטר בימות הגשמים מחזירין אותו‬
‫אפי׳ אם שאל טל‪) :‬ה( אם לא שאל מטר ונזכר קודם שהתחיל תקע בשופר שואלו שם כו׳ ואם נזכר אחר שהתחיל‬
‫תקע בשופר קודם ש״ת אין מחזירין אותו ושואל בש״ת כו׳ ואם נזכר אחר חתימת ש״ת קודם שהתחיל רצה אומר‬
‫ותן טל ומטר ואחר כך מתחיל רצה ונחשב כאלו שואלו בשומע תפלה ואם לא נזכר עד לאחר שהתחיל רצה אם לא‬
‫עקר רגליו חוזר לברכת השנים ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה ואם השלים תפלתו ואינו רגיל לומר תחנונים‬
‫אחר תפלתו אע״פ שלא עקר רגליו דינו כעקר וה״ה אם רגיל לומר תחנונים וסיים תחנוניו ואמר אחריהם יהיו לרצון‬
‫וגו׳ שבאמירת פסוק זה עשה היסח הדעת מלומר עוד תחנונים ונשלמה תפלתו‪:‬‬

‫עלינו י‪,‬י אלזדנו את השנה‬

‫הזאת ואת בל מיני תבואתה‬
‫לטוביה‪ ,‬ותן כיח כך^ה <כחייו מל ימקזד‬
‫לביכי!> על ‪$‬ני האך?ןח< לעזבענד‬
‫מטובך ‪ ,‬וברך שנתנו מטנים‬
‫הטובות לברכה‪ ,‬כי אל'טוב ומטיב‬
‫_‪ .,‬ואברךהקנים‪ .‬ברוךי*;״‪ ,‬״‬
‫מברך השנים‪:‬‬
‫ורדה טרם יקראו ואני א^נה ׳ עוד הם קךגיךים יאני א^ןע ׳ ‪3‬׳ א‪£‬ה *‬
‫י‬ ‫‪,‬‬
‫העוןך‪ ,‬בעת ^יה'׳ פודה ימדל בןל עתי ץרה וצורך‪) '.,‬ידיך אי^ד‪: ,‬י׳‬
‫‪:‬‬ ‫ל‬
‫רפאנו‬ ‫ל ^ י ל?ל* ? * " *ל"‬ ‫‪W‬־׳‬ ‫י‬
‫א( ירמיה יז יד )בשינוי לשון(‪ :‬ב( ישעיה םה‪ ,‬כד‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫כח‬ ‫תפלת חול‬ ‫‪55‬‬

‫תלןע בעופר גדול לחיותנו‪ ,‬ו&א נס‬

‫לקבץ גליוידני־ וקזינו ‪:‬חד‬

‫> ;י‪ .‬מקבץ נךחי עמו ‪:‬עךאל‪:‬‬

‫השי^ה שופטינו כ ב ר א ש ו נ ה‬
‫ויועצינו ככתתלה‪ .‬והסר‬
‫ממנו ‪:‬גון"וא;חה י ומלוך עלינו‬
‫אתה ;י לבדך בחסד וברחמים‪,‬‬
‫בצדק ובמשפט‪ .‬ברוך אתה ץ‪ ,‬מלך‬
‫‪I‬‬ ‫‪V IV‬‬ ‫| ״‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪J‬‬‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V IV‬‬

‫המלךהמעזפט(‪:‬‬
‫ז‬ ‫ו‬ ‫״ ״‬
‫אוהב צרמה ומשפט‪:‬‬
‫־‪'v1v‬‬
‫)‪*.‬שי׳״‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫דין הטועה בהמלך המשפט בעשי״ת עיין אצל המלך הקדוש‪:‬‬ ‫‪%‬‬

‫ולמלשינים אל תהי תקוה‪ .‬וגל‬

‫!‬
‫המינים וכל הזדים כרגע‬
‫יאבדו‪ ,‬וכל איי בי עמד מהרה‬
‫ותשבר ותמגר! ותכניע במהרה‬
‫ב‪:‬מינו‪ .‬ברוך אתה ל‪ .‬עבר איכים‬
‫ומכניע זךים‪:‬‬
‫על הצדיקים ועל החסידים׳ ועל זקני‬
‫עמך בית ׳עךאל‪ .‬ועל ‪$‬ליטת‬
‫בית‬
 ‫תפלת חול‬ ‫‪56‬‬

‫בית סופריהם ועל גרי תצדק‬

‫ועלינו‪,‬יהמו נא רחמיך י״י אלהינו‪ .‬ותן‬
‫עכר טוב לכל‪ .‬הבוטהים ?שמך‬
‫באמת‪ ,‬ושים הלקנו ע?הס‪ .‬ולעולם‬
‫ליא נבוע כי כך בטךעו‪^ .‬רוך אתה‬
‫ץ‪ ,‬משען ומבטח לצדיקים‪:‬‬
‫ולירושלים עירך ברחמים תשוב‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫יי ותעכון בתוכה כאשר‬
‫ד?רת‪ .‬וכסא ת ד עבדיך מהרה‬
‫בתוכה תכין‪ .‬ובנה אותה גקרוב‬
‫ב‪:‬מינו בנין עולם‪^ .‬רוך אתה‪:‬י <‬
‫בונה ירושלים‪:‬‬
‫א ת צמח דוד עבדך מהךה הצמיח‪,‬‬
‫"י וקרנו תרום‪.‬בישועתך‪ ,‬כי‬
‫לישועתך קוינו כל היום‪ .‬ברוך אתה‬
‫י יי‪ ,‬מצמיח קרן ישועה‪:‬‬
‫שמע קולנו יי אלהינו‪ ,‬אב היהמן‪,‬‬
‫רחם עלינו‪ .‬וקבל ברחמים‬
‫וברצון את תפלועו‪ ,‬כי אל עוסע‬
‫כט‬ ‫תפלת חול‬ ‫‪57‬‬

‫תפלות ותחנונים אתח‪ .‬ומלפניך‬

‫מלגנו ר ק ם אל‪ ,‬תעיינו‪ .‬בי אתה‬
‫שומע תפלת ג ל פה‪ .‬ברוך אתה יי‬
‫שומע תפלה‪:‬‬
‫ר צ ה ״ אלהינו געמך יקראל‬
‫י ‪ ,‬ללת^לתם קעתול^ב העבודה‬
‫לרביד בייזך‪ ,‬ואשי ל^ךאל ותפלתם‬
‫גאהגה תקבל גירצון‪ .‬ותהי לךצון‬
‫תמיד עבודת יעראל עמך‪:‬‬
‫••ן |‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫״‬ ‫־־‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬
‫בראש חודש ובחול המועד אומרים כאן י ע ל ה ו י ב ו א * (‬

‫)דה״ח( )א( שכח לומר בראש חולש יעלה ועא בערבית אפילו בליל שני של ראש חולש אין צריך לחזור אבל‬
‫בשחרית ומנחה אם נזכר קולם שאמר מולים אחר שסיים הברכה אומר במקום שנזכר‪ .‬ואם נזכר קולם‬
‫‪,‬‬
‫שאמר ה מברכח המחזיר יאמר עול הפעם וחחזינה ואם החחיל מולים אם נזכר קולם שעקר רגליו חוזר לרצה ואם‬
‫לאחר שעקר רגליו חוזר לראש החפלה‪ .‬ואם אמר יהיו לרצון והסיח לעחו מלומר חחנונים הוי כעקר רגליו‪) :‬ב( שכח‬
‫יעלה רבא בחול המועל אפילו בערביח צדך לחזור כמו בשחריח ראש חולש‪) :‬ג( המסופק אם אמר יעלה ויבא חוזר‬
‫ומתפלל‪) :‬ל( שכח יעלה מבא בשחריח והחפלל מוסף לא יחזור להחפלל עול שחדת‪) :‬ה( ש״ץ ששכח יעלה מבא בחפלחו‬
‫בקול רם לא יחזור ולוקא שהשלים תפלתו אבל לא השלים חוזר לרצה‪) :‬ו( ש״ץ ששכח יעלה רבא בתפלתו בלחש לא יחזור‬
‫‪,‬‬
‫יסמוך על תפלתו בקול רם לכן יאמר אלהי נצור רפסע ג פסיעות אחר החפלה בקול רם‪:‬‬

‫*( בראש חודש ובחול המועד אומרים זה‪:‬‬

‫ה‬
‫אאדט־ ואלד״י אביע״׳ ^ ה ב * מי*׳ זמח ויל?״ ממע״‬
‫ולפקד ותכר זברוננו ופפןד‪1‬נני׳ חליז! ^ י נ ו ׳ ןונרון‬
‫מיון ?ל ע‪$‬ןל‬ ‫ט?ךח בן דוד ע דף‪ ,‬ווזכר‪1‬ן ןי־י?לל ?יי‬
‫ם‬
‫נל‬

‫‪3‬ית‪.‬ישראל ‪ #‬ן י ף ‪^ nfitf .‬ט‪$1‬ה‪ ,‬לחן ולח^ד ולרבים י״לסליס‬

‫לפסח‬
‫טובים ו^לום^יום ליאש ח י י ש ר א ^ ה ד ו ר ע מ ה ‪ .‬סגה‪$‬צותהזו‪7‬‬
‫לסינית חג הפןכות הזה‪ .‬זכרנו יי ן^ןינו נ ו ?‪* ."nytt‬ומקרנו גו‬
‫ל‪$‬ךכד*ו ^ ג נ ו בו לולס ט‪$1‬ים‪.‬ובך‪3‬ר ן‪#‬וןגה ןון&מ* חיס ןחננו‪,‬‬
‫לרסס ?לןנו וך‪0‬י‪#‬ני ׳ ‪3‬י אלןף עי‪,3‬י«׳ ?י אל ןן^ןי םנק ןכתם ז^ה‪:‬‬
 ‫תפלת חול‬ ‫‪58‬‬

‫ותחזיק עינינו ‪0$‬ו‪£‬י ל צ י ו ן‬

‫ברחמים‪ .‬ברוך אתה ‪:‬י‪ ,‬להחזיר‬
‫שכינתו לציון‪:‬‬
‫י‬ ‫מודים דרבנן‬

‫מ ד י ם אנחני לך׳‬
‫מודים א^חני לך‪-‬‬
‫הוא ; *ולקינו‬
‫ואאץ אבוסנו׳ אלו־ד ?ל‬ ‫ז‬
‫צו א ת ח‬
‫בקזר׳י^ינו׳יוצרברא^‬ ‫הוא יי א ל ת י נ ו‬
‫ברכות והוראות ?‪tpptf‬‬
‫•״ו‬ ‫‪vt‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ג‬ ‫ן‬
‫ואחד אבותינו‬
‫על‬ ‫סןדול והפןדוש ׳‬ ‫••ו‬ ‫‪:‬״־‬ ‫)‬

‫^טוזחייתנו וקיימתנו‪ ,‬כן‬

‫זין‬ ‫זן‬
‫לעולם ועד צור‬
‫ן ״ ד ו‬ ‫‪ VJ v‬״ ‪IT‬‬ ‫‪v‬‬

‫חיינו‪ ,‬מגן ישענו‪,‬‬

‫גליו^ינר לחצרות ‪,ghp |7‬‬
‫‪t‬‬

‫ולשוב אל‪:‬ף ל^טיי ‪ WI‬׳‬

‫לדור‬ ‫חוא‬ ‫אתח‬
‫נודה י לך ולעשות ךצונןז‪ ,‬י^בדןז‬ ‫ודור‬
‫ונם©ר תדילהך‪ .‬בלבב שלעעל‪#‬אנו מוייס‬
‫•‬ ‫‪IT V‬‬ ‫‪ T‬״•‬ ‫‪ I‬״״ ‪T‬‬

‫על חיינו הפןסורים לך‪^ ,‬רוך אל ההוךאות‪:‬‬

‫כ‪:‬לך‪ .‬ועל נשמותינו הנקודות לך‪,‬‬
‫ועל נסיך 'שבכל יום ע^נו‪ ,‬ועל‬
‫נפלאותיך וטובותיך‪#‬בבלעת‪,‬עךב‬
‫ובקר לצהר‪:‬ם‪,‬הטוב‪ ,‬כי לא גלו‬
‫רחמיך‪ .‬חמדהעבילאתמוחסדיך‪.‬‬
‫בי מעולם קויני ‪ V‬י‬
‫ל‬ ‫תפלת חול‬ ‫‪59‬‬

‫ועל הנסים‬ ‫בחנוכה ובפורים אומרים כאץ‬

‫ועל כלם יתברך רתרומם ויתנשא‬

‫שמך מלכנו תמיד לעולם ןעד‪:‬‬
‫שכח לומר וכתוב דינו כמו בזכרנו עי״ש‬

‫בעשיית י?תוב לחלם טוביס כל בני בריתןז‪:‬‬

‫וגל החיים יורוך פלח ויהללו שמך‬
‫ים כי טובי האל ישועתנו‬
‫׳‪1‬‬
‫תוזיחנו‬
‫בחנוכה ופורים אומרים ועל הנסים ואם לא אמר אין מחזירין אותו ואם נזכר קודם שסיים הברכה כ״ז שלא סיים השם‬
‫אפי׳ נזכר בין אתה להשם חוזר‪:‬‬

‫ועל הנסים ועל וזורקן ועל הגבורות ועל הר‪1‬שועות ועל‬

‫הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה‪:‬‬
‫לפורים‬ ‫לחנוכה‬

‫בימי ^ךךכי ואסתר בשושן‬ ‫<יי‪£‬ימתת‪:‬הו בן יוחנן ‪ jrb‬גיי־ל׳‬

‫דגירה‪ ,‬כשעמד עליתם‬ ‫חשמונאי ובניו׳ כשעמדה‬
‫הןןן הר^ע׳ בקש להעמיד‬ ‫מלכות יון הךי&זעה‪ ,‬על *עמך‬
‫להרוג'ולאבד את כל היהודים״‬ ‫ישראל יי ל ‪ V 5‬כ י ח ם תורתך‬
‫מנער ועד זקן׳ טף ונשים‪ ,‬ביום‬ ‫להעבירם' מחקי רצונך ׳ ואתה‬
‫אחד׳ ב^זלשה;נשר להו־ש שנים‬ ‫נבדחמיף הרבים׳ י עמךת י להם‬
‫;!שיר׳ הוא חרש אדר וישללם‬ ‫בעת צרתם‪ .‬רבת את ריבם‪ ,‬דנת‬
‫לבוז‪ .‬ואתה' ברחמיך תלבים‬ ‫אתדינם׳ נקמת'את נקמתם׳‬
‫הפךת את'עצת‪1‬׳ וקלקלת את‬ ‫?ןסךתגביךים ביד הלשים‪ ,‬ורבים‬
‫מ?‪#‬בת‪ 1‬׳ י ווזשבות '*ל‪ '1‬גמולו‬ ‫מ ד מעטים׳ו^מאיםביד טהורים׳‬
‫בראשו‪ .‬ותלו אוהו ואת בניו‬ ‫ורשעים ביד צדיקים׳ וזדים בני‬
‫העץ •י ועל כולם‬ ‫עוסקי תורתך‪ .‬ולך עשית שם על‬ ‫ז‬

‫גדול וקתש בעולמך ׳ ולעמך ןשראל עשיית תשועה ;דולה‬

‫ופרקן כהיום הזד‪.,‬ואחר ‪5‬ך באו בניך לדביר ביתך‪ ,‬ופגו את היכלך‪,‬‬
‫וטהרו את מקרסול‪ ,‬והדליקו נרות בחצרותקד^ןך‪ .‬וקבעו שמונת‬
‫ימיי חנבה אלו* להודות ולהלל רשמךיהגז^ל‪:‬׳ ועל כולם'‬
 ‫תפלת חול‬ ‫‪60‬‬

‫ועזרתנו פלה‪ .‬האל הטוב‪ .‬ברוך‬

‫אתה ;‪:‬הטוב שמך ולך נאה להודות‪:‬‬
‫ואלהי אבותינו‪ ,‬ברכנו בברכה המשלשת בתורה הכתובה‬ ‫אליהנו‬ ‫לש״ץ‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫~ ‪: :‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫••‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‪I‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪,..‬‬ ‫‪. ..‬‬
‫י‬

‫על ידי משה עבךף‪ ,‬האמוךה מפי אהרן ובניו כיהנים עם‬
‫קדושף כאמור‪ :‬יבךכף ין וישמךף‪:‬אמן ןאר ין פניו אליך ויתנך‪:‬אמן ישא ין פניו‬
‫אליף וןשים לף שלום אמן‪:‬‬

‫שים שלועטובה ום־־כה׳היים הן והסד ןרחמיע‬

‫ענלינו ועל כל ף&ךאל עמןז \ ברכנו'אבץנד‬
‫כלנו ?אהד ‪3‬אור פןןןד׳ כי נאור פניןד ‪jyipj‬‬
‫לנו יי אלהינו תוךת חיים ואהבת הסד‪ /‬וצדלןה‬
‫וכךןה זדהמים ורךם ושלום‪ ,‬וטוב ב ^ י ף‬
‫לברך את'עמך ישראל בכל עת ובכל שעה‬
‫בחלומך‪.‬‬
‫שכח לומר ובספר דינו מבואר לעיל אצל זכרנו‪:‬‬

‫בעשי״ת ובספר חיים ברקה ושאם ו‪5‬ד}יןה טויה‪ ,‬ן^ועה ןנחמה )גזרות‬
‫‪,‬‬
‫יי ״'־' טובות'נזכר ונכתב לפניך‪ ,‬אנחנו וכל עטך' ‪3‬ית‪.‬י<ראל‪,‬‬
‫להיים טובים ולבלום‪.‬‬

‫ב ת ך א)^הי ;ה?‪1‬ברךאתעטו ישראל בשלום‪:‬‬ ‫ז‬

‫)שו״ע()א( תקנת חכמים לומר אחר שמונה עשרה פסוק יהיו לרצון וכוי‪ .‬אסור להפסיק בינו לשמונה עשרה אפי׳‬
‫לענות קדיש וקדושה ואין צריך לומר באמירת אלהי נצור ושאר תחנונים שאחר התפלה שאינן אלא מנהג ולא‬
‫חובה כלל אלא צריך לומר יהיו לרצון קודם אלהי נצור ואם בא לחזור ולאמרו פעם אחרת אחר התחנונים הרשות בידו‬
‫ובין יהיו לרצון לאלהי נצור מותר להפסיק )לענות כל דבר שבקדושה אבל לא דבר אחר עד שיעקור רגליו שהרי אפי׳‬
‫לזוז ממקומו אסור עד שיפסע ג׳ פסיעות לאחוריו כוי( ואם התחיל לומר אלהי נצור או שאר תחנונים והתחיל ש׳׳ץ‬
‫לסדר תפלתו והגיע לקדושה מקצר ועולה ופוסע לאחוריו ואפי׳ לא קצר יכול להפסיק ולענות כדרך שמפסיק לענות‬
‫בברכות ק״ש‪:‬‬

‫לד‪,‬יו לרצון אמרי ‪$‬י והאיון ל?י ל‪$‬ניך׳ ‪;,‬י צורי וגואלי‪:‬‬

‫א( במדבר ו כד‪ ,‬כה‪ ,‬כו‪ p :‬תחלים יט טו‪:‬‬ ‫תו״א‬

‫לא‬ ‫תפלת חול‬ ‫‪61‬‬
‫אלךד‪/‬נצור לשוני מךעחןזפהי סדברמךמה ן ל ^ ל י ‪,‬‬
‫נפ‪#‬י יזרום ונ‪9‬שי ב^פר לכל תהיה׳ ?הח לבי‬
‫בתוךתף ולסצותץד רןךדוף נפ‪#‬י‪ ,‬ו?ל סחו^בים עלי‬
‫רעה‪ ,‬מהרה הניר עציוס וקלקל מה‪#‬ב?ם‪ .‬להיוכמ־ץ‬
‫ל ‪ #‬י ךודו ומלאך ל‪ :‬דהה‪ .‬ל ק ק ‪.‬יהלצון‪:‬י‪ ?7‬׳‬
‫^*הל‪9‬עןו‪$‬עך׳‬
‫עעזהלמען תוךתןז׳ ןמ(ה לסעןקךטסןד‪.‬‬
‫להיו לרצון אמרי פי והאיון מ י ל^ניך ׳ ; צורי וגואלי‪.‬‬
‫)שו״ע()א( המתפלל צריך שיפסע ג׳ פסיעות לאחריו כדרך שנפטרים מלפני המלך ואחר כך יתן שלום וקודם שפוסע‬
‫יש לו לכרוע ויפסע הג׳ פסיעות בכריעה אחת ובעודו כורע קודם שיזקוף יתן שלום לשמאלו ולימינו והורגלו‬
‫להשתהות אחר כך לפני ה׳ כעבד הנפטר מרבו‪:‬‬

‫עשה שלום)בעשיית הקזלום( במרומיו הוא לע^ה ‪#‬לום‬

‫‪:‬‬ ‫י עלינו׳ ועל כל ל^זךאל׳ ואמרו‬
‫ין‪-‬י רצון מ^ניןד׳ ‪ -‬אלפיני ואלהי אבוקינו ׳ ‪#‬ןןד‪ ,‬בית ה ^ ז ?מהרה‬
‫י י ?‪?:‬דנו׳ וסן חלקנו בתורתך‪:‬‬
‫)שו״ע( )א( כשש״ץ חוזר התפלה יש לכל הקהל לשתוק ולכוין לברכות שמברך הש״ץ ולענות אמן ואם אין ט׳‬
‫מכוונים לברכותיו קרוב להיות ברכותיו לבטלה כי חזרת הש״ץ נתקנה לאמרה בעשרה כו׳ ויש לגעור באנשים‬
‫שלומדים בעת חזרת הש״ץ או אומרים תחנונים ואפי׳ אם מכוונים לסוף הברכה לענות אמן כראוי כו׳ לא יפה הם‬
‫עושים כו׳ וכל אדם יעשה עצמו כאלו אין ט׳ זולתו ויכוין לכל ברכה מראשה עד סופה‪) :‬ב( יש אומרים שכל העם‬
‫יעמדו כשחוזר ש״ץ התפלה‪) :‬ג( לא ישיח שיחת חולין בשעה שש״ץ חוזר התפלה ואם שח הוא חוטא וגדול עונו‬
‫מנשוא אפי׳ יש ט׳ זולתו שכל המשיח בבהכ״נ בשעה שהצבור עסוקין בשבחו של מקום מראה בעצמו שאין לו חלק‬
‫באלהי ישראל כו׳ וילמד אדם בניו הקטנים ויחנכם לענות אמן ומיד שהתינוק עונה אמן יש לו חלק לעוה״ב וצריך‬
‫שיחנכם לעמוד באימה וביראה ואותן שרצים ושבים בבהכ״נ בשחוק מוטב שלא להביאם כלל לבהכ״נ‪:‬‬
‫אחר שמונה עשרה בשחרית ובמנחה יאמר ודרי•‬

‫אאדנו נאלזד אבותינו ׳ ו‪$‬בא לפנןך תפלתנו ׳ ואל תושלס‬

‫^ ח נ ת נ ו ‪ ,‬שאץ ‪#‬נו עזי פנים ולן‪#‬י ערף׳ ל‪&1‬ר לפניף‬ ‫׳"׳' "׳‬
‫י; אאדנו ואלוןי אבותעו‪ ,‬צדיקים אנחנו ולא ח‪$‬אנו‪ ; $ ,‬ל‬
‫י‬
‫אנחנו ואבותינו חטאנו‪:‬‬
‫אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ ,‬גדלנו‪,‬דברנוך<‪5‬י‪.‬תןוינו‪,‬‬
‫והרשענו‪ ,‬זרנו‪ ,‬ח^סנו‪ ,‬מןנו‬
‫‪ #‬ך ‪ .‬מןןינו ךע מבנו ׳ ‪ $‬נ ו ‪ ,‬מעינו‪ ,‬נאצנו‪,‬‬
‫י‬
‫סרתו‪$ ,‬ינו‪ ,‬פשענו‪ # ,‬ך נ ו ‪ ,‬ק^דנו ‪#‬־ף‪.‬‬
‫רשענו‪",‬שהתנו׳'תעבנו‪ ,‬תעינו‪ ,‬תעתענו‪:‬‬
‫‪: 11 :‬‬ ‫•‬ ‫•ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״ ‪-‬ן‬ ‫‪: r‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬ן ‪:‬‬ ‫‪T‬‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪62‬‬
‫סרנו ממךתיך וממשפטיך הטובים ולא שןה לנו‪ .‬ואתה‬
‫ןיריק על כליהבא;נלינגכי א‪1£‬ת עשית ואנחנו הישגנו ‪j‬‬
‫אלאךךיאפלם אתה ובעל הךסמים נקראתי יודרך‬
‫תשובההורייך‪^ .‬ךלתרםמיךוססדיך‪ ,‬תזכור היום‬
‫ובכלייום לזרע ידידיך‪ .‬תנ‪2‬י'אלינו ‪i‬ניךחמים׳ כי אתה‬
‫הוא בעל י הרחמים‪! .‬יתחנון ובתפלה פלך נקדם ‪,‬‬
‫כהודעת לעניו'מפןךם‪ .‬מחרון א‪£‬ך שוב‪ ,‬כימו לתורתך‬
‫‪3‬תוב\וי‪:‬צל כנפיך ?חסה ונרזלונן׳ כיום רךד יי בענן‪.‬‬
‫תעבור על פשע'ותמחה אשים׳ כיוםיויתלצב עמו שם‪.‬‬
‫ה ^ ה ^ ז ^ י ו מ ^ י ב מ נ ו י מ ^ ר ״ כיום ויקרא ב‪#‬ס לי‬
‫המחפלל ביחיד אין אומר זה‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫*‪—»M‬‬

‫ולעבר ;י על פניו יקרא‬ ‫•'־‬ ‫ז‬

‫ז‬ ‫‪Y :‬‬

‫יי יי אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת‪ :‬ניצר‬

‫״״‬ ‫‪VI*•*VV‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫; ־־‬ ‫‪-‬ן•‬ ‫—‬ ‫״ |‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫ן‬ ‫•‬ ‫"‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬ ‫ן‬

‫חסד לאלפים נשא עוז ופשע 'וחטאה ונקר‪:,‬‬

‫ר ת ם והנון חטאנו לפנץד רחם עלינו והושיענו‪:‬‬
‫* ל ך ן ך אליך ג§שי א ע א ‪ :‬ב אלהי ייך בטחתי אל אבדם״ אלנעלעז‬
‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬
‫י או‪:‬בי לי‪ :‬נ גם בל קויך לא יבשו׳‪.‬יבע‪1‬ו הבוגדים ךי^ם‪ :‬י דרבןך*‬
‫הוףעני‪/‬אךתת^ד למדני‪ :‬י• הדריכני באטתך ולמדני כי אתה אלדז‪/‬י^עי׳‬
‫או?ךכןףודכלהיוס‪:‬יזכר ר ח מ י ך ו ח ס ד י ך כ י כעולםהמה‪:‬ז חטאות ?‪:‬עורי‬
‫ו? שעי אל תןבור כהכןךך ןיר לי אתה ‪ /‬למען ט ו ? ך ך ‪ :‬חי טוב רשר‪.‬י; על כן‬
‫ז‬

‫יורה חטאיס בדרך‪ :‬ט‪:‬רקד ענוים במשפט וילכד ענוים דרכו'‪:* :‬יליאךתת‬
‫;‬
‫יי חסד ׳ואמת׳ לנוצרי בריתו'ועדותיו‪ :‬י* למען שמך יי וסלחת לע״ני כי רב‬
‫הוא‪ :‬יב מי זה האיש ירא יי‪ ,‬יורנו בדרך יברד‪ :‬י* נפשו בטוב הלין ודעו יירש‬
‫ארץ‪ :‬יי סור יי ליראי!‪ /‬ובריתו להודיעם‪ :‬סי עיני תמיד אל יי׳ כי הוא יוציא‬
‫פרשת רגלי‪ :‬םיפנה א ל והנני‪ /‬כי יחיד ועני אני‪ :‬יוצרות לבבי הךהיבו‪/‬‬
‫מצצוקותי הוציאני‪ :‬יח ראה עניי ועמלי׳ ושא לכל הטאוהי‪ :‬ים ראה איבי‬
‫;‬
‫ב י ד י ו ‪ ,‬ושנאת המס שגאוני‪ :‬כ שמרה נפ םי והצילני׳ אל אבוש כי‬
‫•‬ ‫‪,‬‬ ‫״‬ ‫י י ‪,‬‬ ‫־‬ ‫־‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫• ‪.‬י ־י‬ ‫‪ :‬״ ‪ #1‬־‬ ‫‪T T‬‬ ‫י ‪ :‬־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫•‬

‫תסיחי בך‪ « :‬תום רשר יצרוני ‪ /‬כי קןיןץף‪ :‬כב ‪$‬ךח אלהיט את ‪:‬שיאל‬
‫י מכל צרותיו‪ ':‬והוא יפרח אתי ישראל מכל עונות?‪:‬‬
‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫•‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫ואחר כך אומרים אבינו מ ל כ נ ו אבינו אתה וכר ואנחנו לא נדע וכר‪ .‬תמצא להלן‪:‬‬

‫ת ו ״ א א( תהלים כה‪ :‬ב( שם קל ח‪:‬‬

‫לב‬ ‫לחול‬ ‫לשני וחמישי‬ ‫שחרית‬ ‫‪63‬‬

‫והוא רחום‪: ,‬כפר עדן ולא ‪:‬שחית‪,‬‬

‫והרבה להשיב אפו י ולא יעיר‬
‫ז‬

‫כל חמתו‪ .‬אר;ה;י לא תכלא רחמיך‬

‫ממנו \ חסדך ואמתך תמיד יצרונו‪.‬‬
‫הושיענו ץאלדזינו‪ ,‬וקבצנו מן מולם‪,‬‬
‫להודות רשם קדשך‪ ,‬להשתבה‬
‫בתהלתך‪.‬אס עונות תשמר‪:‬ה‪ ,‬אדני‪,‬‬
‫מי‪:‬עמד‪ .‬כי עמך הסליחה‪ ,‬למען‬
‫תירא‪ .‬לא כחטאינו תעשה לנו‪ ,‬ולא‬
‫כעוגותיגו תגמול עלינו‪ .‬אם עונינו‬
‫ענו בנו‪; ,‬י‪ ,‬עשה למען שמך‪ .‬זכר‬
‫רחמיך יי‪ ,‬והסדיר‪ ,‬כי מעולם המה‪.‬‬
‫‪.‬יעננו;י כיום צרה‪ ,‬ישגבנו שם אלהי‬
‫‪:‬עקיב‪ ".‬יי הושיעה‪ ,‬המלך‪:‬עננו כיום‬
‫קראנו‪ *.‬אבינו מלכנו חננו ועננו‪ ,‬כי‬
‫אין בנו מעשים‪ ,‬עשה עמנו צדקה‬
‫למען שמך‪ .‬ועתה אר^י"אלחינו‪.‬‬
‫א^ר הוצאת את ע&ןי הארץ מצרים‬
‫כיד‬
‫ת ו ״ א א( תהלים עה לה‪ p :‬שם מ יב‪ :‬ג( שם קו מז‪ :‬ד( שם קל ג‪ :‬ה( שם קל ד‪ 0 :‬שם קג י‪ :‬ז( ירמיה יד ז‪:‬‬
‫ח( תהלים כה ו‪ :‬ט( שם כ ב )בשינוי לשון(‪ :‬י( שם כ י‪ p :‬ת י א ל ט טו‪:‬‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪64‬‬

‫כיד חזקה‪ ,‬ותעש לך שם כיום‬

‫הזה‪',‬דוטאנו רשענו‪ .‬ארוץ כ כ ל‬
‫צדקותיך‪:, .‬שב נא אפך ולו^תך‬
‫מעיךך ‪:‬תשלים הר קדשך‪,‬כי‬
‫כחטאינו ובעונות אבתינו‪ ,‬ירושלים‬
‫ועטך להרעה לבל סביבותינו‪.‬ועתה‪,‬‬
‫שמע אלל׳ינו אל תפלת עבדך ואל‬
‫תחנוניו והאר פניך על מקדשך‬
‫השמם‪ ,‬למען ארך‪:‬‬
‫לשח א א ד אזנף ו^מע׳ ‪5‬לף *ןןןל וראה‬
‫שוסמרץנו‪ ,‬והעיד א^ר נקךא <‪02‬ןד‬
‫עליה‪ ,‬כייוא^ על צדקותינו י אנחנו מפיליס‬
‫תסנונןנו לפרןז‪ ,‬כי על רהכקד'דרבים‪ .‬ארך‬
‫‪ ,hytjffl‬ארניסלהה‪ ,‬אדניייהק^ןבה‪ ,‬ועשר;‬
‫אל תאחר‪* ,‬למענןד אלהי‪ ,‬כי ‪£#‬ןז נהךא על‬
‫עיךןז ועל עמף‪' .‬אבינו אב הרסמן‪ ,‬הראנו‬
‫אות לטובה״וקבץ ^פוצותינו מארבע כנפות‬
‫הארץ׳ י_פ‪:‬ירו וידעו כל הגוים‪ ,‬כי אתה י אלהינר‪.‬‬
‫ועתה יי'אבינו אתה‪ ,‬אנהנו הקוןך'ואו^ה‬
‫יוצתו‪',‬ומע^ה יחד כלנו'‪ .‬אבינו מלכנו צורנו­‬
‫״״!‬ ‫•י‪1‬‬ ‫־־ ‪:‬‬ ‫•ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫\ ‪II‬‬ ‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪ -‬ן‪-‬‬ ‫•״! ~׳‬
‫וגואלנו‬
‫ת ו ״ א א( דניאל ט טז‪ p :‬שם ט יז‪ :‬ג( שם ט יח‪ :‬ד( שם ט יט‪ :‬ה( ישעיה סד ז‪:‬‬
‫לג‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪65‬‬
‫וגואלנו‪ .‬חוסה יי על עמןד׳ ואל חתן נחלתה‬
‫להדפה למשל בם גרם׳ למה יאמרו בעטים איה‬
‫— ••‬ ‫*‬ ‫‪"* T‬‬ ‫•‬ ‫‪T | T‬‬ ‫‪#‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J V‬‬ ‫•‬

‫אלהיהם\דענוכי הטאנו‪ ,‬ואין מי‪:‬עמר בעדנו‪,‬‬

‫אלא'שמף' הגדול יעמר לנו בעתצךה‪?.‬רדזם‬
‫אב על בנים׳ כן הריהם יי עלינו והושיענוילמען‬
‫־ ‪I‬‬ ‫‪ :‬־‪1‬‬ ‫•״ו‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫״״ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״״‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫•״‬ ‫‪ T‬״‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬

‫שמןד‪ .‬המול על עטף‪ ,‬ךחם על נהלתף׳‬

‫ז‬
‫הוסר‪ .‬נא כרוב רהמץד׳ הננו ועננו׳ כי לןד יי‬
‫הצדקה׳ עשה נפלאות בכל עת‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫ה ב ט נא‪ ,‬והושיעה צאן מרעיתך‪.‬‬
‫ואל ימשל בנו‪.‬קצף‪ .‬כי לך;י‬
‫הישועהבךתוהלתנו‪ ',‬אלוהסליחות‪.‬‬
‫אנא‪ ,‬סלה נא‪ ,‬כי אל טוב וסלה או^ה‪:‬‬
‫אנא מלף הנון וךהום‪ ,‬זכור והבטלצךית בין‬
‫הבתרים׳'ותראה לפניןז עקדת יהד‬
‫ולמען‪:‬קךאל אבינו‪ ".‬אל תעזבנו' אבינו׳ ואל‬
‫תטשנו מלכנו׳ ואל תשכהנו יוצתו ׳יואל תעש‬
‫•ן —‬ ‫‪— I‬‬ ‫• ••ן‬ ‫‪•• j‬ן‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫• ••ן‬ ‫••ן‬ ‫‪:‬‬

‫עמנוכלהיכהטאתינו בגלותנו׳ כי אל מלוז הנון‬

‫‪I‬‬ ‫־‬ ‫‪|v IV‬‬ ‫••‬ ‫••ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״״ו‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫זו‬

‫ורחום אתה‪:‬‬
‫אין כמוך חנון ורחום ;י אלהינו׳אין כמוך אל ארך אפים‬ ‫‪:‬‬

‫ורב חסד ואמת׳ הושיענו ורחמנו׳ מרעש ומרנז‬

‫״ |‬ ‫•* • ן —‬ ‫••ן‬ ‫; ‪-‬‬ ‫••ן‬ ‫•‬ ‫••••• »•‬ ‫* ״ ‪IV *•*2‬‬

‫הצילנו‪ .‬זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב׳ איל‬

‫הפן‬ ‫‪L‬‬
‫‪1‬‬
‫תו״ א א( יואל ב יז‪ :‬ב( דברים ט כד )בשינוי לשון(‪:‬‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪66‬‬

‫וחנוט על חרעח לעמוד‪ .‬והסר ממנו טבת חמות כי רחום‬

‫בכל דור ‪T‬ודור‪.‬‬ ‫חנם‬ ‫חסד‬ ‫עשה‬ ‫ררכןז‬ ‫אתה׳ ״כי כל‬
‫‪VIT‬‬ ‫־ ־‬ ‫״ ‪|V‬‬ ‫‪• T I‬״‬ ‫‪-:‬‬ ‫ז ז ‪T‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪MV‬‬ ‫‪•* T • I‬‬

‫״ ‪ F‬־ ‪l»V :‬‬

‫אנא יי הושיעה נא‪ .‬אנא יי הצליהה נא‪ .‬אנא יי עננו ביום‬
‫‪T :‬‬ ‫* ‪T‬‬ ‫‪» V IV‬‬ ‫וי ‪V‬‬ ‫‪T 1T‬‬ ‫‪3‬‬

‫תה‪#‬ה‬ ‫ניסל׳ אל‬ ‫הכינו ׳ ןלןז־ יי‬ ‫לוז יי‬ ‫קוינו ׳‬ ‫קראנו‪ .‬לוד יי‬
‫*‬ ‫ז ו ז י • ‪ 1T‬ד״ •״ו‬ ‫־ ‪ :‬״ ‪T * T‬‬ ‫‪ T I T‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫•ו‬ ‫‪TI‬‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪#‬‬

‫ותעננו׳ כי נאמו גולם אבדה תקותם׳ כל ברןז לןז‬

‫‪ .‬־ ‪. v v i v :T: I:‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T:‬‬ ‫נ[‬ ‫״!‬ ‫‪J‬‬ ‫"‪T‬‬ ‫‪:1:‬‬ ‫‪T:‬‬

‫תכרע וכל קומה לפניןז תשתהוה‪:‬‬

‫‪V‬‬ ‫‪T TT1It I V‬‬ ‫)‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪ T : T‬ץ‬ ‫ן‬ ‫‪"IT‬‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬

‫‪ :‬־ ‪ :‬־ ‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪\ IV T :‬‬ ‫‪T P‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫*‬ ‫‪- :‬‬ ‫״‬

‫ך«ווןח‪:‬ד בחשובה לקבל פושעים וחטאים‪,‬‬

‫נבהלה נפשנו מרוב עצםננו‪ ,‬אל‬
‫תקןכהנו נצה‪ *,‬קומה והודיענו‪ .‬ןאל תישפוןד‬
‫סח־נף ??ינו‪ ,‬בי אנךזנו ע‪£‬ןד בני בריתך‪.‬‬
‫עוךךה ויבוךתף והודיענו למען' שמןד׳ואל‬
‫ימעטו לפניה תלאותינו‪ .‬מהר יקדמונו רהמיןד‬
‫ו‬ ‫‪ :‬־ ״‪.‬ו‬ ‫־‬ ‫^‬ ‫ו‬ ‫־ ‪:1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ •״‬ ‫‪y‬‬ ‫!״״‪:T‬‬ ‫|‬ ‫‪: T‬‬

‫בעת צרתנו׳ לא למעננו אלא למעמד פעל‪,‬‬

‫* ~‬ ‫‪"TV‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫ו‬ ‫״‬

‫ואל תשהית את זכר שאריתנו‪ ,‬כי לה'מיהלות‬

‫עינינו‪' ,‬כי אל מלןז הנון ורתם אתת׳ וזכור‬
‫עדותנו בכל יום תמיד אומרים פעמיים באהבה‪:‬‬
‫ד‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪—:‬ו•‬ ‫‪• :‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ג‬ ‫‪:‬‬ ‫••‪1‬‬

‫שמע ישראל יי אמדנו יי אהד‪:‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪1• T: *V: T‬״ •‬ ‫‪:‬‬ ‫^ ״‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬

‫יי א ל ת ישראל‪ ,‬שוב מדרון אפה‪ ,‬והנחם על‬

‫•י‬ ‫התןה לעטןל‬
‫הבט‬

‫תו״ א א( שמות לב יב‪ :‬ב( תהלים קיח כה‪ :‬ג( דברים ו ד‪ :‬ד( שמות לב יב‪:‬‬
 ‫לד‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪67‬‬
‫מ ט משמןם וראה‪ ,‬כי היןנו ^עג וקלס בגולם‪ ,‬נחשבנו‬
‫?צאן לטבח יובל׳ לךזרוג ולאבד ולמכה ולחרפה‪.‬‬
‫^ נ א ׳ א ל י ת ^ כ ה נ ו ^ יי‬
‫ז‬

‫זרים אומדים אין תוחלת ותנ־ןוה ׳ הו; אום ל‪#‬מך מקוה‪,‬‬

‫טהור׳ ישועתנו קרבה׳ יגענו ולא הונה לבו‪,‬‬
‫רחמיך ל??שו ‪$‬ת כעסןז מעלינו‪.‬‬
‫אנא ׳'ישוב מחרו‪5‬ך‪ ,‬ורחם סגדה אשר בחךת‪ :‬יי‬
‫תסה; ז ; עלינו ?רסמיך׳ ואליתרזננויבדייאכזרים‪,‬‬
‫למה יאמרו הגויס איה נא אלהיהם׳ למענזז‬
‫עשה עמנו הסד ואל תאהר‪'.‬‬
‫אנא ׳ שוב מךורונך ׳ ןךהם'סגלה אשר בהרת‪ :‬יי‬
‫קולנו תשמע ותחו; ׳ ואל תמשנו ‪5‬יד**;בנו למהות את‬
‫שמנו ׳ זכור אשר נשבעת לאבותינו ׳' ככוכבי‬
‫••‬ ‫•‬ ‫‪.‬ן••‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫•‬

‫השמום אחןה את זרעכם׳ ועתה נשארנו מעט מהרבה‪.‬‬

‫ובכל זאת שמך י לא שבהני׳ נא׳״אלתשכהנו'‪ :‬יי‬
‫עזרנו אלדד ישענו ‪#‬ל דבר" כבוד שמך׳ והצילנו וכפר‬
‫‪:‬לל חמאתינו לקען קזמןז‪:‬‬
‫יי אלהי‪:‬שךאלשוב מחרון אפןז‪1‬תחם על הרעה לעמןז‪:‬‬
‫ש‪1‬מר ישךאלשמור שאריתישךאל‪,‬‬
‫ואל ייאבד ישךאל‪ ,‬האומרים‬
‫ישךאל‬ ‫שמע‬
‫שומר גוי אהד‪ -‬שמור שארית עם‬
‫אחד ואל יאבד י גוי אחד‪,‬‬
‫הסיתדיס‬
‫תו״ א א( תהלים קטו ב‪ p :‬שם עט ט‪:‬‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪68‬‬

‫יילודים שאך;י אלתינו ;י אחד‪.‬‬

‫עומר גוי‪,‬קדוש‪ ,‬שטור שארית עם‬
‫קדוש‪ .‬ואל יאבד גוי קדוש‬
‫ה&שלשים בשלש קךשות לקדוש‪.‬‬
‫©תרצה !ירחמים ׳ ומת‪$‬ס ‪3‬תרגונים‪,‬‬
‫התרצה והת‪9‬יס לחד עני כי אין‬
‫י׳‬
‫‪,‬‬
‫ע״כ מה שמוםיפיץ בשני ובחמישי‬ ‫•‬ ‫^‪*^ jj‬‬
‫בעשי״ת ובתענית צבור אומרים א ״ מ הארוך‪ .‬תמצא לקמן ע׳ ‪.277‬‬

‫םלןינו אבינו ‪ $ $‬ה ‪ .‬אבינו גזלתנו ״אין לני מלך אלא ארןה‪ .‬אבינו‬ ‫‪$‬בעו‬
‫‪9‬לבנורר‪1‬ם‪¥‬יינו‪ .‬אהןנו הל?נו ח‪ »3‬נעננוכיאץ ן נ י מעשים עשה‬
‫ע^נו?!מ!חוח‪9‬דלס^ן^חןח<וד^‪:‬‬ ‫״‬
‫וארזנו לא נדע מה ‪3‬ע‪£‬ה‪ ,‬כי עליך עינינו‪ .‬זכי‬
‫רחמיך ; י וחסדיך׳ כי מעולם דמה‪ .‬ןהי‬ ‫ז‬

‫חסךך‪;,‬י עלינו‪#*& ,‬ר‪.‬יחלנו לך‪ .‬אל וזזכר לנו ןןונות‬

‫ראשנים‪ ,‬מהר ןקךמונו רחמיןז ׳ כי דמנו מאד‪ .‬דו‪3.‬גו‬
‫אדוננו‪ ,‬כי רב ?זבענו בוז‪1".‬ימז רחם תזכור׳ בךגז‬
‫עקדה ו‪/‬זכור‪? ,‬ו‪£‬ז תמימות תזכור׳ ?רגז אהבה‬
‫ח‬

‫תזכור‪ :‬י; הושיעה המלך י_עננו ביום כןךאנו‪ ".‬כי'הוא‬

‫יךיע ןןירנו‪ ,‬זכור ?י עפרי אנהנו‪ .‬עזרנו אלהי י‪?#‬ןנו על‬
‫דבר ?בור שמך׳)הצילנו וכפר על דוטאתעו למען שמך‪:‬‬
‫הש״ץ אומר חצי קדיש‬
‫יתגדל ויתקדש שמה רבא‪ .‬אמן בעלמא די ברא כךעותה וימליך מלכותה‪,‬‬
‫ויצמח פוךקנה ויקרב משיחה‪ .‬אמן בחייכון וביומיכון ובחיי לכל‬
‫בית ישראל‪ ,‬בעגלא ובזמן קךיב וא??רו אמן‪ :‬יהא שמה רבא ק?ברך לעלם‬
‫ולעלמי עלמיא‪ .‬יתברך‪ ,‬וישתבח‪ ,‬ויתפאר‪ ,‬ויתרומם‪ ,‬ויתנשא‪ ,‬ויתהדר‬
‫‪T:‬‬ ‫‪"•!_...‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־‬

‫ויתעלה‪ ,‬ויתהלל‪ ,‬שמה דקדשא בדיך הוא‪ .‬אמן לעלא מן כל ברכתא‬

‫ושירתא‪ ,‬תשבחתא ונחמתא‪ ,‬דאמירן בעלמא‪ ,‬ואמרו אמן‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬־‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪%.‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬

‫‪,,‬‬
‫תו א א( דה״ב כ יב‪ p :‬תהלים כה ו‪ :‬ג( שם לג כב‪ :‬ד( שם עט ת‪ :‬ה( שם קכג ג‪ 0 :‬חבקוק ג ב‪ :‬ז( תהלים כ י‪:‬‬
‫ח( שם קג יד‪ :‬ט( שם עט ט‪:‬‬
‫לה‬ ‫לחיל‬ ‫לשני וחמישי‬ ‫שחיית‬ ‫‪69‬‬
‫‪,‬‬
‫אלו ימים שאץ אומרים אל ארך אפים‪ .‬ראש חולש חנוכה פורים קטן כ ימים ופורים גלול כ׳ ימים וערג פסח‬
‫וחשעה כאכ*(‪:‬‬ ‫א‬

‫א ל ארך א*ןלם ורב חסד ואמת ׳ אל } * ן ן ז תוכיחנו‪,‬‬

‫חועד\י על ע‪$‬ך׳ והושיענו סקל רע‪ ,‬ח?ןאנו לןז‬
‫אדון׳ סלח ^א כרוב רחמיך אל‪:‬‬
‫סדר קריאת התורה לחול‬
‫כשפותחין ארון הקלש אומרים זה‪:‬‬

‫ויהי ב‪$‬ע הארן רא&ר מ^ה‪ »rt?p ,‬יפצי‬

‫אןביף ינסו ?שןאץז מ?ניןד‪ .‬כי מציון‬
‫תצא תורה ודבר י מירושלום‪ .‬בתןו^נתן‬
‫תורה לעמו ישראל בקרבתו‪:‬‬ ‫א‬
‫י ?י ‪< f‬יתךך ואתו‪-‬ך? ‪,‬יהא ךעוחך ןנם‬ ‫ד‪9‬י‬ ‫‪0‬־‪TP‬‬
‫עןןך לשראל לעלם ׳ ופךכןן יסיןך אחזי לע‪$‬ד בבי‬
‫מ כ ^ ז ך ‪ ,‬ו ל י ק ר י לנא מטובנ^רךיץלכןבל צלוחנא י?רו?מץ‪.‬‬
‫ןהא רעוא כ!‪9‬ך ךתוריך לן חיץ בטיבי ׳ ולהד ‪ $‬א פקילא ?גי‬
‫צךי‪.‬ק»א׳ למרוט עלי ולמנטר‪,‬יתירת פ‪:‬ל ךי לי׳ וךילעמךןעזךאל‪.‬‬ ‫י‬

‫אנת היא זן ילכילא ואפרנס ל&א‪ ',‬אנין הוא ‪#‬ל'יט על כי^אזי^ת‬

‫הוא דשליט עליימלכיא י‪ .‬ומלכותא ךי^ד היא‪ .‬אנא ע^ךא ךכןך^זא‬
‫בו־יןד הוא‪ ,‬ךסגיךנא לןמה ומק‪$‬י דילך אותתה‪ .‬בכל ןגדץ ועדן‬
‫לא על אנש רחיצנא ולא על בר אלהץ סמיכנא • איא באלהא‬
‫ך^מי א‪",‬ךהוא אלהא'ך שוט‪ ,‬ואוריתה לןשי־ט׳ ינביאוהי כןעוט‪,‬‬ ‫(‬ ‫ז‬

‫ומסנא למעבד טבון וכןשוט‪' .‬בה אןא'רחיץ ׳ ול^‪3‬ןה לויי^זא‬

‫‪:‬קירא אנא אמר ת^בחן‪; .‬הא מןוא לןךמך ךחפתח ל?אי‬
‫באויץתא׳ לסבלים מ^אלין ךלןיאי ׳ ול‪$‬א ךכל עמך‪.‬ישךאל ׳ לפזב‬
‫וידדץ ולגזלם‪.‬‬
‫״! ןךלו ליי אתי׳ ודו&^ה ‪#‬מו דזךו‪:‬‬
‫הנדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד׳ כי כיל ביזמים‬ ‫‪ - A‬יי‬ ‫וד?׳ל עיגי!‬
‫‪-‬ן•‬ ‫ז‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫‪1‬־‬ ‫‪l‬־‪-|-‬‬ ‫׳‪Vr‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬־‬ ‫»‬ ‫נ‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬ז‬ ‫‪11/‬‬
‫״ ובארץ• לך ן; לימסלכה והמתנבא לכל לראש‪ .‬רו?ןמו ן;‬
‫אלודנו ׳ והשתחוו ?הרים'רגליו׳ קדוש הוא‪ .‬ו־ו‪5‬מו יי אאדנו והשתחוו לדד‬
‫‪ :‬־‬ ‫‪:‬״‪:-:‬־‬ ‫‪r‬‬ ‫‪ :‬ז מי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T:-‬‬ ‫»‪:‬־‬ ‫וי ‪ 5‬״ד‬
‫קדשו‪ ,‬כי מדוש יי אלזדנו‪:‬‬
‫‪-‬ו‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫‪:IT‬‬ ‫״_‬
‫תו״א א( שמות לד ו‪ :‬ב( במדבר י לה‪ :‬ג( ישעיה ב ג‪ :‬ד( זהר ויקהל דף ר״ו‪ :‬ה( תהלים לד ד‪ 0 :‬דה״א כט יא‪ :‬ז‬
‫תהלים צט ה‪ p :‬שם צט ט‪:‬‬
‫*( וכן בכל יום שאין אומרים תחנון‪.‬‬
 ‫סדר קריאת התורה לחול‬ ‫‪70‬‬
‫אב הו־סמים‪ .‬הוא ירחם עם עמוסים‪ .‬ויזכור ^ךית ‪$‬ןית;ים • ינציל נפשותינו‬
‫‪1‬‬
‫מן השעות הרעות‪ .‬ך^גר ‪;.5‬צר הרע מן ך«גשיאים‪ ,‬רחון'‪,‬עלינו לפליאת‬
‫עולמים‪ .‬וימלא משאלותינו במרה טובה'ישועה ורחמים‪ :‬י‬
‫ותגלה לתראה מלבות עלינו בזמן כךוב‪ ,‬יחון ?לטתגו ו‪£‬לטת עמו ‪3‬ית‬
‫‪7‬‬
‫‪ ' /‬י ‪^:‬יאל לס? יל^ד^רממים^רךצץ^ונא^ אמן‪ .‬הכל הבו גוךל‬
‫לאלדרנו• ו‪0‬נו• כבוד לתורה׳ פל״ן קיב ‪:‬עמוד <פב״פ( הכל״ן׳ ברוך שנתן תורה‬
‫״‬

‫לעמו ישךאל בקדשחו \ ק ה ל ואתם הדבקים ביי אלזדכ• ׳ חיים ‪3‬ידכםהיוס‪:‬‬

‫כשקיייז איתי ל ח י י ה יאמי™ ברכו את יי המברך‪.‬‬
‫י ה ק י ל עיניז ברוך לי המברך לעולים וןגי•‬
‫ר‬
‫יהעילה י י ‪ $‬יך״ המברך לעולם ועד •‬ ‫ז‬ ‫ח‬

‫בתך אתה ;י אאזינו מלך העולם‪ ,‬אשר בהר בנו מכל העמים‪,‬‬
‫ונתן לנו את תורתו‪ .‬ברוך אתה ץ נותן החוךה‪:‬‬
‫ואחר קריאת הפרשה יברך‪:‬‬

‫ברוך אתה;י אלדדנו מ^ך העולם‪$ ,‬שר נתן לנו תורת אמת‪,‬‬
‫ותיי עולם נטע בתוכנו‪ .‬ברוך אתה יי׳ נותן התורה‪ :‬י‬
‫ברכת הגומל‬
‫המחוינ לברן נ מ ת הגומל אומר נרנה זו מל השפר תורה לאתר נינה אתרונה‪ .‬ונכון שלא לאחר שלשה ימים‪.‬‬

‫בתך אתה ן; אלוזינו מלך העולם ׳ הגומל לתעיס טובות‪,‬‬

‫שגמלני טובי‪:‬‬
‫‪r : v‬־ ־ ן •‬

‫יעיני! אחריי אמז מי שגמלך ט ו ב ‪ ,‬הוא עמלך בל טוב סלה‪:‬‬

‫אם קראו לספר תורה נער שנעשה נר מצוה אוי אחר שטרן נרנה אחרונה‪ ,‬אטו יאמר זה‪:‬‬

‫•> ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם שפטרני טענש הלזה‪:‬‬

‫נוסח ״מי שברך״ ליולדת ולחולה תמצא לקמן ע׳ ‪ 186‬־צד‪.‬‬
‫אחר קריאת המורה אומר הש״ץ חצי קדיש‪:‬‬
‫כשמגכיהץ הספר חורה אומרים זה‪:‬‬

‫וזאת התורה ‪#$‬ר &ם מ‪#‬ה לפני ?ניי^ךאל‪:‬‬

‫‪ y>y‬חיים חיא למחזיקים בה ׳ ותמכיה מאשר‪ .‬דרכיה דרכי נעם׳ וכל‬
‫‪1‬‬
‫״ נתיב‪1‬ק‪7‬״ ^לום‪ .‬ארך;מים בימינה‪ ,‬בשמאלה עשר וכבוד‪ .‬יי חפץ‬
‫למען צ ך ק ‪: / 1‬גךל תורה ןנאךיר‪:‬‬
‫‪,,‬‬
‫תו א א( דברים ד ד ‪ p :‬מדרש רבה פ׳ תולדות פ׳ ם״ג ועי׳ בשער הכולל פרק כ״ד‪ :‬ג( דברים ד מד‪ :‬ח משלי ג‬
‫יח‪ :‬ה( שם ג יז‪ :‬ו( שם ג טז‪ :‬ז( ישעיה מב בא‪:‬‬
‫*( יש אומרים בלא שם ומלכות — וכן מנהגנו‪.‬‬
‫לו‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪71‬‬

‫י ‪:‬‬
‫לעולם ו ע ‪4‬ייללי‪9‬י‪$‬ל‬ ‫לעולם מנד‪ :‬ב?ל יום‪*131?*:‬׳ י־אס^ר•‬ ‫ז‬

‫?ואד‪ /‬ולגךלתו *דן חכך‪ :‬דור לדור ‪,‬ישיח מע^יף׳ ו״נבורתיף נגית‪ :‬חדד‬
‫?בוד חורך ׳ וךבך נפלאתיך אשיחד‪ :.‬הןזוז נוראותץז יאמרו׳' וגדלאןז‬
‫« | מ ה ‪ :‬וןרךב טובןז;יביעו וצךנןחף ימנו‪ :‬חנון ורחום‪:‬ל׳ אלו א^ים יגדל‬
‫חסד‪ :‬טוב ;י לכל׳ ורךז^יו על כל מעשיו‪ :‬יוךוןד י;‪$‬ל מע^ןץז׳ וחסידיך‬ ‫‪:‬‬

‫ל^ךמןח• ?בוד ‪b‬לכוו‪if‬ךיא‪p‬רו^^בוךתף לדברו‪ ':‬לחוךיע ^מייהאךס‬

‫ןנבורתיג וכבוד ך‪.‬ךד מרכותו‪':‬מלכותף‪,‬מלכות בל עלמים׳ ומ?ן^לר^ף בכל‬
‫דור ודר‪ :‬פויץז י; לכל ה‪?3‬לים‪ .‬וזוקף ל‪~9‬ל'ה?פופים‪ :‬עיני כל אלייןז' לש‪3‬ךו‪,‬‬
‫ואתה ניסן להם' את א‪5‬לם בעתו‪ :‬פותח את לךןד ׳ ו ^ ב י ע לכל חי רצון‪:‬‬
‫ז‬

‫ןידיק ן; ?קל רד^יו ׳ ןחסיד ב;ל מעעזיו‪" :‬כןרוב יי ל;ל קךאיו ׳ לכל »‪#‬ר‬
‫לקראתי באמת‪ :‬רצון‪.‬לךאיו _יעשח ׳ ואת שוןןתס ל‪$#‬ע ויודיעם‪ :‬שומר לי את‬
‫‪9‬ל אהביוי‪ .‬ואתי ?ל'ת־שעיסי^מיד‪ :‬תד״לת להידבר פי‪ .‬ויקרך גיל ‪1‬י‪£‬ר‬
‫‪#‬ם כןך^ו לעולם ועד‪ :‬ואנחנו נברך' יה׳ ©עתה ועד עולם הללרה‪:‬‬
‫מ נ ה ג ס פ ר ד שבכל יום שאץ אומרים נו חחגון אץ אומרים למנצח יענך ולא ת פ ל ה לדוד*‪ ,‬דהיינו כל חלש ניסן‬
‫ופסח שני שהוא י״ל באייר ול״ג בעומר‪ ,‬ומר״ח סיון עד י״ב בו ועד בכלל דהיינו ה׳ ימים אחר חג‬
‫השבועות כי החג יש לו תשלומץ כל שבעה‪ ,‬ותשעה באב‪ ,‬וט״ו באב‪ ,‬וערב ראש השנה‪ ,‬ומערב יום כפור עד סוף תשרי‪ ,‬וכרו‬
‫בשבט‪ ,‬ובכל יום שיש בבית הכנסת מילה או חתן כל שבעת ימי המשתה‪ ,‬ופורים קטן ב׳ ימים שהוא י״ד ונרו באדר ראשון‬
‫ופורים גדול וחנוכה וראש חדש‪ ,‬וגם במנחה ערב ר״ח וערב חנוכה וערב פורים גדול וקטן‪ ,‬וערב ל׳יג בעומר‪ ,‬וערב ט״ו‬
‫באב‪ ,‬וערב כרו בשבט במנחה אין אומרים תחנון ונפילח אפים‪ ,‬אבל במנחה שלפני ערב ראש השנה וערב יום כפור ובערב‬
‫פסח שני נופלץ‪:‬‬

‫למנצח מזמור לדוד‪. :‬יענך יי ?יום צךה‪,‬‬‫ז‬

‫ישגבןז שם אלוד יעקצ‪ :‬ישלה עזרןז‬

‫מקדש‪ ,‬ומציון יסעדך‪ :‬יזכיר כל מנהוזץז‪,‬‬
‫ועולתך ירשנה סלה‪ :‬יתן לך ננלבבןד וכל‬
‫עצוזך ימלא‪; :‬רננה בישועתך ו‪5‬שם אלהינו‬
‫נדגל‪ ,‬ימלאי י כל משאלותיך‪ :‬עתהית‪1‬תי׳‬ ‫ז‬
‫י‬ ‫ה‪1‬‬
‫בי ^ ע גיייסשית‪:",‬ענהו משמי קדשו‪,‬‬
‫בגבורות ישע ימינו‪' :‬אלה ברכב* ואלה‬
‫••ן ••‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫י י **‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫••ן‬ ‫•‬ ‫!‬ ‫• • ן ״‬ ‫* ג‬

‫בסוסים‪ ,‬ואנהנו בשם יי אלהינו;זכיר‪ :‬המה‬

‫ברקי‬
‫תו״א א( תהלים פד ה‪ p :‬שם קמד טו‪ :‬ג( שם קמה א‪ :‬ד( שם קטו יח‪ :‬ה( שם כ‪:‬‬
‫•( וכן אין אומרים אבינו מלכגו הארוך‪.‬‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪72‬‬
‫כרעו ונפלו‪ ,‬ואנחנו קמנו ונתעודד‪ :‬יי הושיעה‪,‬‬
‫המלך‪.‬יגענו ביום ךךאנו‪:‬‬
‫ו ב א לציון גואל ולשבי פשע גגיעקכ‪,‬‬
‫נאם י י ‪ .‬ואני זאת בדיתי אתם‬
‫אסר יי‪ ,‬רוחי אשר עליך‪ -‬ודברי אשר‬
‫קמתי בפיך‪',‬לא‪,‬ימושו מפיך ופין׳‬
‫‪,‬‬
‫זרעך ומפי זרע זרעך‪ ,‬אמריי‪ ,‬מעתה‬
‫ועד עולם‪ .‬ואתה קדוש‪ ,‬יושבי תהיות‬
‫‪.‬ישראל‪ .‬וקרא זהי אל זה ואמר‪ .‬קדוש‬
‫קדוש קדוש יי צבאותמלא כל הארץ‬
‫ככוחי‪ .‬ומקכלץ דין מן דין‪ .‬ןאמרין‬
‫קדיש בשמי מרומא עלאה בית‬
‫שכינתה‪ ,‬קדיש על ארעא ןןוכד‬
‫ןבורתה׳קדיש לעלםוילעלמי עלנן״א‪,‬‬
‫;י צבאות‪ ,‬מללא בל ארעא זיו יקרה‪.‬‬
‫ותשאניךוה‪ ,‬ואשמע אחרי קול רעש‬
‫‪,‬‬
‫גדולברוך כבודי; מפקומו‪.‬ונטלתני‬
‫רוחא'ישמעית בתרי קל זיע סגיא‬
‫דמשבהין' ואמרין ב ד ך יקרא רץ‬
‫מאתר‬
‫‪,‬‬
‫תר א א( ישעיה נט כ‪ p :‬שם שם בא‪ :‬ג( תהלים כב ד‪ :‬ד( ישעיה ו ג‪ :‬ה( יחזקאל ג יב‪:‬‬
‫לז‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪73‬‬

‫מאתר בית שכינתה • יי לסקי לעילם‬

‫ועד‪; .‬י מלכותה קאם לעלם ולעלמי‬
‫עלמיא‪ .‬יי אלוזי אברחםייצחס ויש‪>0‬‬
‫אבותינו‪ ,‬שמרה זאת לעולם‪ ,‬ליצר‬
‫מחשבות לבב עמך‪ ,‬והכן לבבם‬
‫אליך‪ .‬וחוא רחום‪ ,‬יכפר עוין ולא‬
‫‪^:‬חית‪,‬והרבחלתשיבאפו‪ ,‬ולא‪:‬יעיר‬
‫כל חמתו‪ .‬כי אתה אדני טוב וסלח‪,‬‬
‫ורב חסד לכל קראיך‪ .‬צדקתך צךק‬
‫לעולם‪,‬ותורתך אסת‪ .‬תתן אמת‬
‫ליעקב״חסד לאברהם‪ ,‬אשר נשבעת‬
‫לאבוץנו פיסי‪.‬קדם• ב ח ך אדני‪ ,‬יום יום‬
‫‪.‬יעסס לנו‪,‬ל^‪,‬ישועתנו סלחלצבאות‬
‫עמנו‪ ,‬מש‪$‬ב לנו אלתי‪:‬עקב סלח‪ .‬יי‬
‫צבאות‪ ,‬אשרי אךם בטח בך‪; .‬י‬
‫הוקיעה‪ ,‬ד^לך‪:‬עננו ביום קראנו‪.‬‬
‫ברוך הוא אליחינו שבראנו ל צ ב ו ת‬
‫והבדילנו מין התועים ונתן לנו תורת‬
‫אםת‬
‫א( שמות טו יה‪ p :‬דה״א כט יה‪ :‬ג( תהלים עח לח‪ :‬ד( שם פו ה‪ :‬ה( שם קיט קמב‪ 0 :‬מיכה ז ב‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ז( תהלים סה כ‪ :‬ה( שם מו ת‪ :‬ט( שם פד יג‪ :‬י( שם כ י‪:‬‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪74‬‬

‫אמת‪ ,‬וחיץ עולם נטע בתוכנו‪ ,‬הוא‬

‫‪.‬יפתח לבנו בתורתו‪ ,‬רשם בלבנו‬
‫אהבתו 'ודאתו'‪ ,‬ולעשות 'רצונו‬
‫ולעבדו בלבב שלם‪ ,‬למען לא ניגע‬
‫לריק‪ ,‬ול!א נלד לבהלה‪.‬ובכן יהי ךצון‬
‫מלפניך ;י אלדזינו ואלז־זי אבותינו‪,‬‬
‫שנשמור תיןך'בעולם הזה‪ ,‬ונזכה‬
‫ונחיה ונראה‪ ,‬ונירש טובה וברכה‪,‬‬
‫ל^ני ‪,‬ימות חמשיח ולחיי העולם‬
‫הבא‪ .‬למען יזמרך כבוד ולא ידם* יי‬
‫אלתי לעולם אוךך‪.‬בתך הגבר אשר‬
‫ובטח ב;י‪ ,‬והיה'י\מבטחג בטחו ב;י‬
‫עדי עד‪,‬כי ביה;י צור עולמים‪ .‬ויבטהו‬
‫כךיודעי שמך‪ ,‬כי לא עזבתדרשיך ץ‪.‬‬
‫^פץלמעןצךקו׳יגריליתורחראךיר‪:‬‬
‫הש״ץ אומר קדיש שלם‪:‬‬
‫יתגדל ויתל!ךעז שמה רבא‪ .‬אמז בעלמא די ברא‬
‫כויעותה וימליך מזכותה‪ ,‬ו‪:‬צמה פורקנה‬
‫וילןךב משיחה‪.‬אמז בחייכון וביומיכון ובהיי ךכל בית‬
‫ישךאל‪ ,‬בעגלא ובזמן לןךיב ואמרו אמן‪:‬‬
‫יהא שמה ךבאימבךך לעלם ולעלמי עלמיא‪:‬‬
‫תו״ א א( תהלים ל יג‪ :‬ב( ירמיה 'יז ז‪ :‬ג( ישעיה כו ד‪ :‬ד( תהלים ט יא‪ :‬ה( ישעיה מב כא‪:‬‬
‫לח‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪75‬‬
‫יתברך וישתבח‪ ,‬ויתפאר‪ ,‬ויתרומם‪ ,‬ויתנשא‪ ,‬ויתהדר‬
‫ויתעלה‪ ,‬ויתהלל‪ ,‬שמה ךקךשא בךיך הוא‪.‬אמן‬
‫לעלא מן כל ברכתא ושירתא‪ ,‬תשבהתא ונהמתא‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T V:V :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫\‬ ‫י‬ ‫‪T I " '.‬‬

‫דאמיךן בעלמא‪ ,‬ואקורו אמן‪:‬‬

‫תתקבל צלותהון ובעותהון ךכל בית ישראל‪ ,‬קךם‬
‫‪:‬‬

‫אבוהון די ב‪#‬מיא‪ ,‬ואמרו אמן‪:‬‬

‫יהא ?זלמא ךבא מן שמיא והיים טובים עלינו ועל‬
‫כל ישךאל ואסרו אמן‪:‬‬
‫עשה שלום)משי־ת השלום( במרומיו הוא יעשה שלום‬
‫עלינו ועל כל ישךאל ואמרו אמן‪:‬‬
‫בשני ובחמישי כשמחדרין הספר מורה להיכל אומרים זה‪:‬‬

‫״יי יהללו את שם יי < כי נשגב שמו לבדו‪:‬‬

‫• ״‬ ‫•‬ ‫‪r‬״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‪T‬‬ ‫•»‬ ‫• "״ •‬
‫א ו מ ר י ם הודו על ארץ ושמים‪ :‬ו י ר ם לגין לעםי׳ תהיה ל‪9‬ל מ^דיי ׳‬ ‫והקהל‬

‫לבני ישראל עם קרובו‪ ,‬י הללויה‪:‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪ :‬״ • ‪ :‬ד י •‬
‫כימים שאין אומרים חחנון אץ אומרים ת פ ל ה לדוד רק מחחילין מן בית יעקב וכר‪.‬‬

‫ת פ ל ה לדוד‪ ,‬הטה יי אזנןל ענני׳ כי עני ואביון אני‪ :‬שמרה‬

‫נפשי ?י הסיד אני׳ הושע עבדך אתה אלתי‪ ,‬הבוטח‬
‫אליך‪ :‬העי אדני׳'בי אליך אקרא כל היום‪ :‬שטה נפע עבדך‪,‬‬
‫כייאליךאלנינפ^י אשא‪':‬כי אתה אתי טוב ופלחי׳ ורב חסד'לכל‬
‫קראיך‪ :‬האזינה יי ת&תי‪ ,‬והקשיבה בקול תועוטתי‪ :‬ביום צרתי‬
‫אקךאך כי ת‪#‬נני‪ :‬אין כמוך באאדם אדני ׳ ואין במעדיף‪ .‬כל‬ ‫ד‬

‫גוים א‪#‬ד עשית ע^ו וי^תתווילפנןך א ת י ‪ ,‬ויכבדו לעזמך‪5 :‬י‬

‫גדול י אתה ויעשה נפלאות"אתהיאל^ם'לבדך‪ ':‬הורני יי דרכך‬
‫אהלך באמתך‪:',‬חד לבבי ללךאה ^ מ ך ‪ :‬אודך ?*דני״יאלהי בבל‬
‫לבבי‪ ,‬ואכבדת שמך י לעולם‪':‬בי הסרך גמל עלי׳‪/‬וה^לת נפשי‬
‫מ‪$‬א‪1‬ל'תהת;ה‪ :‬נלוזים ן זדים רןמויןןלי* ועדת עריצים'בקשו‬
‫נפשי‪ ,‬ולא שמוך״ל^דס‪ :‬ואתה אדני אל רחום והנון׳ איץי‬
‫ז‬
‫אפ‪:‬םורבתסד ואמת‪ :‬פנה אלי והעי׳ תןה עזך לעבדך‪ ,‬והושיבה‬
‫‪T‬‬
‫י» י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫— — ‪ -‬י — י י‬

‫תו״א א( תוזלים קמח יג יד‪ :‬ב( שם פו‪:‬‬

 ‫שחרית לחול‬ ‫‪76‬‬
‫לבן אמתך‪ :‬עשת עטי אות לטובה וידאו שנאי ויב‪#‬ו ׳ כי אתה‬
‫יי עזרתני ונתמתני‪:‬‬
‫}יין; ‪:‬עקב׳ לטוגל;ח'‪3‬אור"‪;.‬י‪ :‬כיי ?ל יש^יםילכו איש ב‪#‬ס אל^׳יו׳‬
‫ואנחנו נלך'!י^זם אאדנו לעולם וןןד‪:‬‬
‫יךןי « אלןדנו עןןנו‪? ,‬אשר חיה עם אבותינו׳ אל‪:‬עזבנו ואל ‪ ^ :‬נ ו ‪ :‬להטות‬
‫י י ??‪ up‬אליו׳‪$‬כתני?לךר?יוולשפדמצותיווז^יוומ?‪?$‬זיו׳&זרזןה‬
‫את אבתינו‪ :‬ויהיו ר?רי אלה * ^ ר התחנכתי ל‪$‬ני ל ׳ כךביס אל י אלחיני‬
‫ז‬

‫יוןזםיולילה׳ לעשות משפט ע?דו ימש§ט עמו‪:‬ק‪1‬ראל דבר יום ?יומי לקען‬
‫י ״'* ‪? njrj‬ל עמי ד^רץ ?י י הוא האלודם׳ אין עוד‪:‬‬ ‫י‬

‫‪ £‬ך ף המעלות לדוד‪ ,‬לולי« ‪#‬היהלנו׳ יא©ר}א‪.‬ייןןךץיל• לילי‪ 7,‬שדדה‬

‫‪,‬‬

‫^נו׳ ?קום ‪¥‬לינו אדם‪ :‬אזי דיים ?לעינו׳ ‪3‬סיות א§ם ?ני"! אזי‬
‫ד ‪ $‬ם ‪ w$<1?#‬׳ גחלה ענבר על ‪^?3‬נו‪ :‬אזי ע‪:‬כר על ®‪ Aig‬חפים הזידולים‪:‬‬
‫‪?.‬רוך י י ‪# ,‬לא נת^ו נשדף לשג‪.‬ייים‪ # « :‬נ ו ?*פור ניןןלטח ‪ npp‬יוק^זים‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫‪ra‬‬ ‫עזרנו ?‪#‬ס ע?*־‪.‬‬ ‫ד‪&,‬ח נ^בר׳ ‪»1‬ניגי‬

‫שיר של יום‬
‫םי‪1‬ס ראשון *‪}#‬ת׳‪#‬ג‪ 1‬קיי ה‪$‬ם *?ריס ןגית ה‪9‬ןןי‪:#‬‬
‫בשבת ה*‪ 1‬׳‬ ‫בראשון‬

‫ל ד ו ד מזםור‪ ,‬לי; האךץ ומלואה‪ ,‬ו*?ל ו^ז?י בה‪ :‬בי הוא על‬
‫_י‪$‬ים יסךה‪. ,‬ועל נהרות ‪,‬יכוננה‪? :‬ןי_יעלה בהר‪7.‬׳ י‪9‬י‬ ‫ז‬
‫‪T‬‬

‫ץ‬
‫;קום ??ןכןסגךשו‪ :‬נקי כפ‪:‬ס ונר לבב‪ ,‬א‪#‬ר' לא נ^א לשוא‬
‫נפ‪#‬י‪ ,‬ולא נשבע ל‪$‬ךמה‪: :‬שא ברכה מאת « ׳ ו‪#‬־כןה ?מלקי‬
‫‪ #‬ע ו ‪ :‬זה דור דךשיו ׳ ?בקשי פניך‪:‬עקב סלה‪ :‬קזאו ‪#‬ערים‬
‫ךא‪#‬יכם‪ ,‬והניאו פתחי עולם מבוא ‪9‬לך הכבוד‪9 :‬י זה מלך‬
‫הכבוד‪ my * ,‬וגבור‪ ,‬ן; נבור הלחמה‪^ :‬או ^ ך י ם ךא‪#‬יכס‬
‫ושאו פתחי עולם‪ ,‬ויבא מלך הכבוד‪9 :‬י הוא זה מלך הכבוד ׳‬
‫יי צבאות הוא מלך הכבוד סלה‪:‬‬
‫‪T«V‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪I V •V‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪TI‬‬

‫‪W & f t‬‬ ‫‪ p‬הנדס להודות ל‪#‬ם &ל‪#‬לי‬ ‫ה ו ד ע נ ו אלודנו•‬

‫־ י ‪ ^ 3‬ת ך ‪? :‬רוך^י‪8‬ל‪3‬יףןלאל ‪ ]9‬ל׳עילם ן*י לגעי‪,‬לם ל ^ י‬
‫‪8‬‬

‫?ל ה^ס אמן הללרה‪? :‬רוך ל‪? ,‬ןץיון שק ןרוש‪$‬ס הןאי‪,‬ה‪ } :‬ח ך י;‬
‫^ דןןלא‬ ‫אל‪1‬ץס ן^ןי ף^אל‪ ,‬ע‪#‬ה }??אות לכדו‪ :‬ז?רוך ‪#‬ם ?בודי‬
‫? מ ה את ?ל הארץ‪ jijK,‬וא^ן‪ :‬קדיש יתים‬
‫א( ישעיה ב ה‪ :‬ב( מיכה ד ה‪ :‬ג( מ״א ח נז‪ ,‬נת‪ ,‬נט‪ ,‬ם‪ :‬ד( תהלים קכד‪ :‬ה( שם כד‪ 0 :‬שם קו מז‪ :‬ז( שס‬ ‫תו״א‬
‫שם מח‪ :‬ח( שם קלה בא‪ :‬ט( שם עב יח‪:‬‬
‫לט‬ ‫שחרית ל ח ו ל‬ ‫‪77‬‬
‫קדיש יתום‬
‫יתגדל ויתקדש שמה ךבא‪ .‬אמן בעלמא ךי ברא ברעותה ו?מליך מלכותה‪,‬‬
‫ו??מח פוךקנה ויקרב ??שיחה‪ .‬אמן בחייכון וביומיכון ובחיי לכל‬
‫בית ישראל‪ ,‬בעגלא ובזמן קךיב ואמרו אמן‪ :‬יהא שמה ךבא מברך לעלם‬
‫ולעלמי עלמיא‪ .‬יתברך‪ ,‬וישתבח‪ ,‬ויתפאר‪ ,‬ויתרומם‪ ,‬ויתנשא‪ .‬ויתהדר‬
‫ויתעלה‪ ,‬ויתהלל‪ ,‬שמה ךקךשא בריך הוא‪ .‬אמז לעלא כ?ן כל ברכתא‬
‫ושירתא‪ ,‬תשבחתא ונחמתא‪ ,‬דאמירן בעלמא‪ ,‬ואמרו אמז‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫• •‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪- :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪I‬‬

‫יהא שלמא ךבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישךאל ואמרו‬
‫אמן‪:‬‬
‫עשה שלום ) ב ע ש י ״ ת השלום( במרומיו הוא ‪:‬עשה שלום עלינו ועל כל‬
‫ישראל ואמרו אמן‪:‬‬
‫המקיש •‬ ‫ה‪£‬רס א ו ם ך ס ן‪5‬ית‬ ‫ףי\‬ ‫‪£‬ג‪1‬‬ ‫בשני בשבת היום‪ ,‬י‪? 01‬מי ב ‪ #‬ן ת ‪,‬‬
‫;‬
‫‪£‬ירמןמורלמי‪,‬קרח‪ :‬גדול;יו^הלל?ןאר׳ גנעיר>*לח נויזר‬
‫כןךשו‪. :‬יפת נוף ?שוש ןל הארץ תר ציון ׳ _יך?תי צפון‬
‫כ ך ת מלך ךב‪. ':‬אלוזים באךטנותיה נוךע' ל?ןק‪$‬ב‪? :‬י הגה ההלכים‬
‫נועדו'‪ ',‬י עברו יחדו‪ :‬המה ראוי כן חמו* ‪ #‬נבהלו נחפזו‪ :‬רעדה‬
‫‪ i‬זז‬ ‫‪ : v‬זו‬ ‫• ‪t‬‬ ‫‪ l‬זזו‬ ‫ז‬ ‫‪»-‬ז‬ ‫י ‪:‬ז‬ ‫זז‬ ‫‪^:‬‬ ‫‪H‬‬

‫אחזתםשם‪ ,‬תלביולדת‪ :‬ברות קדים׳ ת^בראןיותרןרשיש‪:‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪w‬‬
‫‪y‬‬ ‫־* ו‬ ‫וז‬ ‫‪:‬‬ ‫זי‬ ‫״‬ ‫‪!:‬‬ ‫••ז‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫ז‬ ‫‪:‬־־זז!־־‬
‫‪5‬א‪#‬ר ש^ננו כץ חיתו בעיר ‪ ;:‬צבאות״ בעיר אלןץני׳ ‪$‬ללדס‬
‫‪:‬כוננה עד עולם סלה‪ :‬רמינו א^זיםחסד^בךךב היכלף‪ ? ^ :‬ף‬
‫אללרס כן ר‪1‬הלתך' על_קצזי ארץ ׳ צדק מלאה י‪?:$‬ך‪ :‬תןיסח הר‬
‫ציון תגלנה בנות יהודה׳ למען משפטיך‪ :‬סבו ציוןוהקיפוה‪.‬‬
‫ספרו מגדליה‪ :‬שיתו לבכם להילה פסגו ארמנותיה‪ ,‬למען תספרו‬
‫‪:‬־ו‬ ‫‪» ? r j‬‬ ‫ן‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪: -‬‬ ‫ז‬ ‫‪iv‬״‬ ‫ז‬ ‫•‬

‫?דור א חרון‪? :‬י זה אלוזיס הלחינו עולם ועד‪ .‬הוא ינהגנו על מות‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫הושיענו וכוי‪ ,‬קדיש יתום‪.‬‬
‫מ?זי‪#‬ג‬ ‫היי ‪ a$h‬א‪1‬קףמ ?‪3‬ימ‬ ‫ס ‪,01‬ל‪^0‬לייןןי ‪^#3‬־״׳‬ ‫י‬ ‫ש ב ת‬
‫בשלישי ב‬

‫מזמור ל‪$‬סף ‪ ,‬נלוזים גצב בעדת אל‪ ,‬ןקרב אללזים ‪#‬פ־ט‪ :‬עד‬
‫מתי תש^טו ‪ $‬ל ‪ /‬ופני ךשעים‪,‬ת&או סלה‪# :‬פטו דל‬
‫יץתוס׳ עני ורש הציקי‪ :‬פלטו דל ואביון‪ ,‬מידף‪2‬זעים הצילו‪:‬‬
‫לא ידעו*ולא" כינו י ב ^ ב ה יתהלכו׳ ימוטו בל מוסדי ארץ‪ :‬אני‬
‫‪:‬״ •‬ ‫זד ‪I‬‬ ‫‪-:‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫• ו‬ ‫״‬ ‫•ו־ז•‬ ‫״ ‪»»• •:‬ז‬ ‫זח‬ ‫ז‪: ~ :‬‬
‫אמרתי ‪$‬ל‪1‬דם אר*ם‪ ,‬ובני ^יון ?לכם‪ :‬אכן כאדם תמוחון‪,‬‬
‫מ&חד ה&ךם תפלו‪ :‬קומה אלהים ישפ‪$‬ה הארץ \ ?י אתה תנחל‬
‫‪3‬כל ה‪15‬ים! הושיענו וכר ק״י‬
‫‪ -‬״‬ ‫‪ :‬ז‬
‫א( תהלים מח‪ p :‬שם פב‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪78‬‬
‫ברביעי בשבתהי‪1'>01‬םך?י‪.‬עי ‪^4‬מ׳ ‪ 13#‬היי מיים א‪$1‬ךי‪3? 0‬ית »י‪8‬י‪«#‬‬

‫‪K‬‬ ‫^ ‪,‬‬
‫‪r‬‬ ‫אלתי!עקיב‪ :‬בינו בערים בעם‪ ,‬וכסילים מתי ‪. . . •jtye‬‬
‫הלא י^זמע‪ ,‬אס ‪ £‬ר ןןין הלא !ביט‪ :‬חיסר גולם הלא יוכיח‪,‬‬
‫המלטךיאדם ד ע ת ‪ :‬יי י יודע מחשבות יאים‪ ,‬בי המה ה ב ל ‪:‬‬
‫אשרי ועבר א‪#‬ר תיפרנו יה‪ ,‬ומתורתך תלמדנו‪ :‬להשקיט א•‬
‫מימי רע‪ *,‬עד‪:‬ברה לרשע שתת‪ :‬כי לא יט^טז יי עטו‪ ,‬ונןחולחז־ א*‬
‫יעזב‪ *:‬כי עד &דק ישוב טשיפט‪ ,‬ואתריו בל ‪ $‬ר י לבי‪ :‬י טי יקיס‬
‫‪ T‬״‬ ‫״‬ ‫‪. . . . . .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‪:‬״‪T‬‬
‫״‬ ‫‪T.:‬‬ ‫*‬ ‫״‪T‬‬ ‫‪viv‬‬ ‫‪-‬‬

‫ןפא הו‪1‬ת‪ ,‬יצר ^מל' עלי היק‪ mi;:‬על נפש צדיק‪. ,‬ודם נקי‬
‫‪7‬‬
‫ירשיעו‪ :‬ויהי יי לי למשגב׳ ואלדד לצור מחסי‪ :‬וישבי*עלידש‬
‫את אונם‪ ,‬וברעתם יצמיתם ׳ יצמיתם יי אלחינו‪ :‬לכו נרמה ליי‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫‪VS‬‬ ‫**‪TJ‬‬ ‫•‬ ‫‪t‬‬ ‫‪I~X‬‬ ‫‪TI‬‬ ‫**‬ ‫"״ •‬
‫נךיעה לצור ישענו‪ :‬נקיימה פניו בתודה׳ בזמרות נריע מי‪ :‬בי‬
‫‪T‬‬ ‫ד‪I^T‬‬ ‫‪*•*l‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫* * **‬
‫אל גדול יי‪ ,‬ומלך גדול על כל אלחים‪ :‬הושיענו יכו׳ ״י‬
‫ק‬

‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪T‬‬

‫?‪3‬יה ה‪.9‬כןזף&‪:‬‬ ‫אוגרים‬ ‫בשבת היויס‪/‬יום ם‪9‬ישי ‪2#3‬ת׳ שבו היו• יזמים‬ ‫בחמישי‬

‫‪3‬למנצח על הגדדת לאסף‪ :‬המינוילאלהים עזנו׳ הריעי לאלל״י‬

‫!עקב‪ :‬שאו זקורה ותנו תף‪ ,‬כגור נ<נים עם נבל‪ :‬תקעי‬
‫בהלש שופר׳ בכסה ליום חגנו‪ :‬בי חקל‪:‬שראליהוא‪ ,‬נז^פט לאלד־ד‬
‫‪:‬עקב‪ :‬עדות ביה‪1‬סף'&מו בצאר‪ 1.‬על ארץ ?ןצךיס‪ ,‬שפתלא ידעתי‬
‫אשמע‪ :‬המירותי מסבל שכמו‪ ,‬כפיו מדוד תעברנה‪ :‬בצרה לןר^ת‬
‫^תלצך אע|ךבססררעם׳ א ב ^ ך ע ל מי מךיבה סלה‪ :‬שטע עפ!י‬ ‫ז‬

‫ואעירה ב ך ‪^: ,‬ךאל אםו^שמע לי‪ :‬לאי‪.‬יהיה ?ף אל יי׳ ול>*‬

‫ת^תחוה לאל נכר‪ :‬אניכי יייאאזיך חמעלך מארץ מצרים‪ ,‬הרחכ‬
‫״‪IT:,‬״‬ ‫י‬ ‫••••‪ •v.v‬״‪ .‬־ ד ־ ‪:‬״ ״‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪v: T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪••:..‬‬
‫ולאפא‪:‬שמע ע?ןי לקולי׳ וישראל לא אבה לי;‬ ‫פיך ואמלאהו‪:‬‬
‫תו״א א( תהלים צד‪ p :‬שם‬
‫מ‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪79‬‬
‫ואשלחת ע ר י ר ו ת לבם׳ ילכו ןמועצותיחם‪ :‬לו עמי שמע לי‪,‬‬
‫ז‬
‫ן^ךאל בדרכי;הלכו‪ :‬במעט אויביחם אכניע׳ ועל צריחסיאשיב‬
‫;די‪!? :‬שנאי יי יכז‪#‬זו לו׳ ויהי י עתם לעו^ם‪.':‬ויאכילהו טחלב‬ ‫‪:‬‬

‫הטח׳ ומצור דבש אשביעד‪ :‬הושיענו יכו׳ ק״י'‬

‫דימןדש‪:‬‬ ‫א & י י ס ?גית‬ ‫כששי בשבת היוס׳ י‪1‬ם ש ש י ביןזןת׳ שג‪ 1‬ה י ו ה ל ד ם‬

‫יי מלך גאות לב‪#‬׳ לבש* ‪ £‬עיזיהתאך׳ אף סבון הבל בל תמ‪1‬ט‪:‬‬

‫ז‬
‫נ קאונהרות‬‫‪7‬‬ ‫' נכון כסאך מאז׳ מעולם אתה‪ :‬נקןאו נהרות‬
‫קולם* ל&או נהרות ד מ ם ‪ :‬סקלות ‪ op‬י רבים אדףע מ^ברי‬
‫;ם ׳ אדיר במרום ג ‪?. Ttffc* .‬אמנו ‪*9‬ד׳ לביר‪1‬ף' ‪ $‬ו ה‬
‫י‬ ‫י י‬
‫הושיענו וכר‪ ,‬קדיש יתום‬ ‫מ י מ‬ ‫ל א ח ד‬ ‫‪#‬‬

‫ברכי נפשי‪.‬‬ ‫ח ו ד ש א ח ר שיר ש ל יום אומרים‬ ‫בראש‬ ‫קד‬ ‫תהלים‬

‫?דכי נפשי את ;י‪ ,‬ןן אאד גדלת סאר‪ ,‬חד‬

‫והדד לב‪#‬ת‪ :‬ןגטהאור‪5‬עןל‪9‬ר״ נו©ד‪.‬‬
‫עןמלם כיריעה‪ :‬המקרה' במלם עליותיו‪ ,‬ךז^ם‬
‫ןגבים רםבו‪ ,‬המה|ןז על 'כנ‪8‬י ףה‪ :‬ע‪#‬ה‬
‫כול^יו דוחות׳ מטוסיו א‪ #‬ל‪1‬זט‪: :‬סד ארץ‬
‫על ?מניה‪ ,‬כליתמוט עולם ועד‪ :‬תהום‬
‫כלבו‪ #‬כפיתו‪ ,‬על הרים _יע‪$‬דו' ‪9‬ים‪ :‬מן‬
‫ומךתף לנוסון‪ ,‬מן קול ת&ןז גר&זון‪ :‬מגלו‬
‫הריםירת כקעות‪ ,‬אל?ןנןםזה קךתלהם‪:‬‬
‫י‬

‫בל נעברון‪ ,‬בל יקבון לכפות‬ ‫*בול‬

‫ד‪$‬רץ‪ :‬המ^לה מבינים בנהלים׳ בין' דדים‬
‫ןחלכון‪ :‬מקו כל היתו שךי‪ ,‬ושכרו פראים‬
‫‪$¥‬אם‪ :‬עליהם עוף ה ^ ם י^כון׳ימבץ‬
‫‪^?,‬ם ‪.‬ירצנו קול‪ :‬נזשיר• סריסי©עאתיו‪,‬‬
‫צג‪:‬‬ ‫תהלים‬ ‫א(‬ ‫תו״א‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪80‬‬
‫מפת מעקיןז תשבע האיץ‪ :‬מצמיח הזרד‬
‫לבהמה‪ ,‬וגןשב לעברת האדם‪ ,‬להוציא יחס‬ ‫‪:‬‬
‫מן האיץ יין לשמה לכב אנוש׳ להאהיל‬
‫?נים מ^מן‪ ,‬ולהם‪ ,‬לבב אנושי לס?ד‪. :‬ישכעו‬
‫?נצי‪:‬י ׳ ארזי לבנון אשר נטע‪ :‬א‪#‬ר ‪#‬ם‬
‫צפרים יקננו‪ ,‬הסירה ברושים ביתה‪ :‬דדים‬
‫•‬ ‫*‬ ‫•*"‪1**1‬‬ ‫‪* T‬‬

‫הגבחים ליעלים‪ ,‬קלעים מהסה לבפנים‪:‬‬

‫עשה ירה למועדים‪ ,‬שמש ידע מבואו‪ :‬תשת‬
‫‪V‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫‪** T‬‬ ‫••| ••‬ ‫•‬ ‫—‬
‫*‬ ‫‪J‬‬ ‫‪™ J**T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫חי^ןז ויהי לללה‪ ,‬בו תרמש בל חיתולןגר‪:‬‬

‫הכפירים שאגים לטרף‪ ',‬ולבקש מאל אכלם‪:‬‬
‫תזרח השמש !‪*:‬ספון‪ ,‬ואל מעוניים לחיצון‪:‬‬
‫‪:‬צא אךם לפ^לו‪ ,‬ולעברתו עדי »־ב‪ :‬ןה‬
‫רבו מעשיף^כלם כהכמה ‪9‬שירצ‪ ,‬מלאה‬
‫הארץ קנינף‪ :‬זה העי וי רול ורהב*לדלם' 'שם‬
‫רמש ואין מספר‪ ,‬היות קטנות עםגדלות; שם‬
‫ן^^^^‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫‪""It‬‬ ‫״‬ ‫* ‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫* **‬ ‫*‪** I‬‬

‫אניות יהלכון‪ ,‬לדתן זה לצרת לשהק בו‪ :‬כלם‬

‫אליןד לשכרון‪ ,‬לתת אללם בעתו‪ :‬תתן להם‬
‫ללקטון‪ ,‬תפתה לךןד לשבעון טוב‪ :‬תסתיר‬
‫פלןז יבהלון‪,‬תוסף רוהם יעעון‪ ,‬ואל עפרם‬
‫ישובו?‪ :‬תשלח דוחף יבראו!‪ ,‬וךצהדש פני‬
‫אךקןה‪ :‬יהי כבוד יל לעולם‪ ,‬לקזמח ; ?מע^יו‪:‬‬
‫המביט לארץ ותתנד‪ ,‬גע בדרים ומןקנו‪:‬‬
‫איןןיךה לין כתי‪ ,‬א‪?1‬ךד‪ ,‬לאללי גיעודי‪:‬‬
‫מא‬ ‫שחרית ל ח ו ל‬ ‫‪81‬‬

‫מגרב ‪¥‬ליו שיחי׳ אנכי אשמה בלי‪ :‬לתמו הרואיזם‬

‫מן הארץ ורשעים עוד אינם‪ ,‬ברכיי נ<‪$‬שי את‬
‫יי‪ ,‬הללויה‪:‬ק­‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫!!‬
‫מן ר״ח* אלול על אחר הושענא רכה אחר שיר של יום וכמנחה קולם עלינו אומרים זה‪:‬‬

‫ל ד ו ד ‪ ; ,‬אודי ף^עי סמי איךא׳ מעוז חיי ממי‬

‫א‪$‬חד‪ :‬בקרב ?לי מרעים לאכל את ?שרי‬
‫צדי ןאלכי לי׳ קמה ^ ל ו ונפלו‪ :‬אם תוחנה עלי מדונה‬
‫לא ליךא לבי׳ אם תקום עלי מלחמה׳ בזאת אני בוקח‪:‬‬
‫אחת ^ ל ת י מאת;ל אווןה אבקש‪ ,‬שבתי ב‪3‬ית ‪5‬‬
‫?ל‪:‬מי חיי׳ לחזות ?נעם יי ולבקר בהיכלו‪ :‬כי ל^פ^י‬
‫?סמר אהלו ׳ ?צור לרומני‪:‬‬ ‫?‪$‬כו ביום ךןנה‬
‫ו‪2‬י‪1‬ה ;רום ראשי על אןבי סביבוווי‪ ,‬ואזבחה באהא‬
‫ז?חי וןח‪$‬ד‪ ,,‬ןו^ךה ואזמךה ללי‪^':‬מע לי קולי‬
‫אקךא‪ ,‬וחנ־ני גאןי‪ :‬לןז אמר ל‪5‬י‪ ,‬בק‪#‬ו פ;י׳ את » | ז‬
‫לל א‪3‬ק ‪ J‬אל תקומו־ קןיןד מ^וני׳ אל תט באף ע^ךןד‬
‫^ ^ ‪ $‬י אלהי לשזנמכי‬ ‫עןךתי היןת‪,‬‬
‫א?י ואמי ענזבו;י‪ ,‬רן לאופני‪ :‬הור?י לל דרכך ?חני‬
‫‪*$‬דח מי^זור‪ ,‬לקען שרף‪ :‬אלתתנ‪$‬י בנפ‪ #‬ןגך׳ ‪5‬י‬
‫הןמו בי ןןך ‪#‬קר וי‪$‬ח חמס‪ :‬לולא חאמנמי לראות‬
‫מ ק ויאמץ לבןל‬ ‫בטוב ‪,‬ל ? ‪ H J‬מים‪ :‬קוה אל‬
‫וקוה^ליי‪ :‬קיישי״ים‬
‫ג‬

‫מך‪ ,‬אל‪:,‬׳ ך״ק יאמץ ל‪$‬ף ׳ ויןיה אל ‪,‬ז‪ :‬איז ‪.‬קי*« ‪;5‬י • ?י אין ?לחך ׳‬
‫י‪9‬י צור זו^תי אלחינו‪:‬‬ ‫יי ואין צוד כאלודנו‪? :‬י ?וי אאה ?׳?לעד‬
‫אץ כאקזינו‪ ,‬אין כאדונינו‪ ,‬״ אין‬
‫?‪9‬לכנו‪ ,‬אין ?מושיענו‪ :‬מי‬
‫תו״א א( תחלים כז‪ :‬ב( שם בז יד‪ :‬ג( ש״א ב ב‪ :‬ד( תחלים יח לב‪:‬‬
‫* מיום א׳ דר״ת‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪82‬‬

‫כאלדרנו‪ .‬מי כאדונינו‪ .‬מי ?מלבנו‪,‬‬

‫מי כמושיענו‪ :‬נודה לאלהינו‪ ,‬נודה‬
‫לאדונינו‪',‬נודה' למלכנו‪ .‬נודה‬
‫למושיענהברוןד^הינו^רוךאדונינג‬
‫ברוך מלכנו‪ ,‬ברוך מושיקנו‪ :‬אתה‬
‫הוא אלתיניו‪ ,‬אתה הוא אדונינו‪ ,‬אתה‬
‫הוא מלכננו‪ ,‬אתה הוא מושיענו‪,‬אתה‬
‫תושיענו י‪ :‬אתה תקום תרחם' ציון כי‬
‫עת לחננה כיי בא מועד‪ :‬אתה הוא יי‬
‫אלהינו' ואלהי' אבותינו‪ ,‬שהמטירו‬
‫‪ yi‬״ן‬ ‫‪• v‬‬ ‫••ו‬ ‫‪:‬־‬ ‫•״‬ ‫ן‬ ‫״״‬ ‫״•ו‬ ‫‪v:‬‬

‫אבותינו לפניך את קטרת הסטים‪:‬‬

‫פטוםהקטרת׳ הצרי‪,‬ןהצפךן‪ ,‬הדול?נה׳ורעבונה‪,‬‬
‫משקל שבעים ש?‪:‬עים מגה ׳ מור ׳ וקןייעה‪,‬‬
‫שבלת נחי‪,‬וכרכם׳ משקל ששה עשי ששה ^שר‬
‫מנה‪ ,‬הקישמ ישנים ןנשר‪ .‬קלופה ‪#‬לשה׳ קנטון‬
‫תשעה׳ בריתכךשינה תשעה קבץ׳ לן קפריסין מאין‬
‫תלתא וקבץ תלתאיואם אץ לו לן קפריסין"מביא סמר‬
‫חוךין‪.‬עתיק׳ מלח קןדומית רובע׳ במ‪1‬להע‪£‬זן׳ כל שהוא‪.‬‬
‫מי ןוןן ךן^בלי אומר׳ אף כפת היךדןיכל של׳יא׳ ואם נתן‬
‫בה דבש הקולה׳ ואם חסר אהד מכל" סממניה הלב‬
‫מיתה‪ :‬רבן' ‪#‬מעון'?ן ‪3‬מליאל'אומר׳ הצרי אינו אלא‬
‫א( תהלים קב יד‪ :‬ב( כריתות ו ע״א ירושלמי יומא פ״ד ה״ד‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫מב‬ ‫שחרית ל ח ו ל‬ ‫‪83‬‬

‫שךף‪ ,‬הנוסף מעצי הקטף‪ ,‬בחת כרשינה ששפץ ןה‬

‫את הצפךן‪? ,‬ךי שתהא נאה; י‪.‬ץ קהייסין ש־שורץ‬
‫בו את הצפלן׳ ?ד שתהא עזה‪ rt*jl .‬מי דגללס‪9:‬ץ‬
‫לה‪ .‬אלא שאץ מכניסין מיךנלים במקויש מ ‪ \ $‬הכבוד‪:‬‬
‫תנא ךבי אאהי ?;ל ר\»וגד‪ ,‬ך^כות ?‪$‬ל יוס מב‪$‬ח לו שהוא ןין ען^ן‬
‫הבא <‪'$‬א‪9‬ר וזליבות עולם לו • אל תקרי הליבות אלא‪.‬הלכוח ‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬

‫אמך ר‪$‬י אלעןר אשר י?י מיןא ׳ תלמידי ח;?ןים ©חיים שאס ‪9‬ע‪«0^1‬‬
‫*־ ש^אסר^ל ?נ יך למון־י;‪,,‬וךבי^לוסי^יך‪« :‬ל ת ל ד ??‪:‬ד׳‬ ‫(‬

‫?חילןד‪,‬‬ ‫בו^יך‪$ :‬לום ךב לאייבי תוךתןד׳ ואין למי משול‪:‬‬

‫שליוה ? ^ נ י ח ל ך ‪< :‬קען אתיורעי אלויךה ןא ‪#‬אם ‪$‬ןי‪ :‬למעןבית^‬
‫‪$‬ל‪1‬זיט׳ *‪ mftp‬טוב לך•• ‪ i‬עז ‪ W‬ייתן ׳ ‪;; J‬בןז את « ‪^te 3‬אם‪:‬‬
‫קדיש דרבנן‬
‫יתגדל ויתקדש שמה רבא‪ .‬אמ? בעלמא ךי בךא כויעותה רמליף מלכותה‪,‬‬
‫ו!ץמח פוו־קנה ויקרב ?!שיחה‪ .‬אמן בחץכון וביומיכון ו^חיי ךכל‬
‫בית ישראל‪ ,‬ב‪7‬גגלא ובזמן קריב ואמרו אמן‪ :‬יהא שמה רבא סברך לעלם‬
‫ולעלמי עלכדא״יתבךך‪ ,‬וישתבח‪ ,‬ויתפאר‪ ,‬ויתרומם‪ ,‬ויתנשא‪ ,‬וייזהדר‬
‫ויתעלה‪ ,‬ויתהלל‪ ,‬שמה ךקז־שא בדיך הוא‪ .‬אמן לעלא מן כל בו־כתא‬
‫ושירתא‪ ,‬תשבחתא ונחמתא‪ ,‬דאמירן בעלמא‪ ,‬ואכזרו אמן‪:‬‬

‫על ישראל ועל רבנן‪ .‬ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמיךיהון‪ .‬ועל‬
‫כל מאן ךעםקין באוךיתא‪ .‬די באתךא הדין ודי בכל אתר ואתר‪ .‬יהא‬
‫להון ולכון שלמא ךבא חנא וחםךא וךחמין וחיין אןיכין רק‪7‬זונא ךויחא‬
‫ופוךקנא מןקןךם אבוהון ךב‪#‬מ;א ואמרו אמן‪:‬‬
‫יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל ואמרו‬
‫אמן‪:‬‬
‫עשה שלום )בעשי״ת השלום( במרומיו הוא!עשה שלום עלינו ועל כל‬
‫ישךאל ואמרו אמן‪:‬‬

‫כריתות כח‬ ‫י ב מ ו ת ק כ ב ע ״ ב ‪ ,‬נזיר ס ו ע ״ ב ‪,‬‬ ‫ברכות סד ע״א‪,‬‬ ‫ב(‬ ‫ע״א‪:‬‬ ‫עג‬ ‫נדה‬ ‫ע״ב‪.‬‬ ‫כה‬ ‫מגילה‬ ‫א(‬ ‫תו״א‬
‫ת ה ל י ם ק י ט ק ס ה ‪ :‬ה ( ש ם ק כ ב ז‪ .‬ח ‪ .‬ט ‪ :‬ו( ש ם כ ט י א ‪:‬‬ ‫ת מ י ד ל ב ע ״ ב ‪ :‬ג( י ש ע י ה נד יג‪ :‬ד(‬ ‫ע״ב‪.‬‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪84‬‬
‫עלינו לשבה לאדון הביל׳ לתת ןךלה ליוצר ?ראשית‪,‬‬
‫שלא עשנו כגויי הארצות׳ ולא שמנו כמשפחות‬
‫‪9‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪IT T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T.*: T‬‬ ‫״‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬

‫האדמה׳ שלא שם חלקנו כסם׳ ןגךלנו בבל ך׳מונם‬

‫שחם מישתסוים לה‪33‬ולריק‪ .‬ואנחנו כורעים‬
‫ומשתהויס המודים‪ ,‬ל‪£5‬ני מלך׳ מלכי' המלכים‪,‬‬
‫שמלפ‬ ‫שהוא נומה‬ ‫הקדוש׳ ברוך הוא‪.‬‬
‫ךוסד *ךץ‪ .‬ומושב יכךו בשבדס ממעל׳ ישכינת עזר‬
‫‪ #‬ב ד \ י מרומים‪ ,‬הוא אלהינו'אי^עוד‪ .‬אמת מלכנו‪,‬‬
‫א‪9‬ם זולתו ׳ ככתוב בתורתו‪ :‬וידעת היום והשבת‬
‫אל לבבך׳ כי ; הוא האלהים כשמןס ממעל‪ ,‬ועל‬
‫הארץ מתלות‪ ,‬אין עוד‪:‬‬

‫ועל כן נמה לזד יי אלהינו‪ ,‬לראות מדדה‬

‫כתפארת עזוז‪ ,‬להעביר גלולים מן הארץ‬
‫והאלילים כרות לכרתון‪ ,‬לתקן עולם במלכות‬
‫‪#‬די וכל בני בשר לקךאו מצמף‪ ,‬להפנות‬ ‫;‬

‫אלך כל רשעי ארץ‪ .‬לכית וידעו כי יז‪£‬בי‬

‫תבל כי לןד תכרע ?ל ברך׳ ת‪#‬בע כל לשון‪.‬‬
‫לפניף גי אלרזינו לכרעו ולפולו׳ ולכבוד שמך‬
‫יקרלתנו ויקבלו כלם עליהם אתעולמלםתף‪,‬‬
‫ותמלוך ?ליהם מהרה לעולם ועת כי המלכות‬
‫‪9#‬ןז היא‪ ,‬ולעולמי עד תממןד בכבוד׳ ככתוב‬
‫כתורתך*' ל?זלןז לעלם ועד‪ .‬ונאמר‪ :‬להלה‬
‫א( •דברים ד לט‪ :‬ב( שמות טו יח‪ :‬ג( זכריה יד ט‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫מג‬ ‫שחרית לחול‬ ‫‪85‬‬
‫למלך על כל הארץ‪ ,‬ביום ה ת א יהיה יי את­‬
‫‪T V‬‬ ‫‪*:‬‬ ‫י ‪V :‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VITI‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IV IV :‬‬
‫ושמו אהד‪ :‬י ״ ״ ״‬
‫** ‪T‬‬ ‫*‬
‫‪ $‬ל רדרא ‪9‬פחד פתאם‪ ,‬ומשאת רשעים בי ‪? : •ton‬נצו עצה‬
‫ותפר‪ ,‬דברו דבר ולא;קום ?י עמנו אל‪ :‬ועד זכןנח אני הוא‪,‬‬
‫ועד ‪£‬יבה אני אסבלןיאני^שיתי ואני אשא נאני אסבל ו>^לטג‬
‫אך צדיכךם יודו ל^^ף ‪ £‬מ לשרים את פנ;ך‪:‬‬
‫מנהג להניח תפלץ לר״ת אחר התפלה בלא ברכה ולקרות ק״ש כהם ויש נוהגץ לומר גם כן פרשח קלש והיה ט יביאך‪:‬‬

‫״ ו י ד ב ר יחוד!אל־משהלאמר‪ :‬כ קדש־לי כל־בכורפטרכל־‬

‫רתם בבני ישראל באדם ובבהמה לי חוא‪ :‬ג ויאמר‬
‫ם ‪ #‬ה אל־הןגס זכור את־־ד^ום הזה אשרי‪:$‬אתם מטהרים מבית‬
‫עבדים ?י בתזק יד הוציא ״ יהיה אתכם מזה ולא יאבל חמץ ז‬
‫י היום אתם יצאיס בתרעז האביב‪ :‬י• והיה כי־יביאף יהוה אל־‬
‫ארץ הכנעני והתתי ותאמרי ותתוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיןז‬
‫לתת ילך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את־־העברד‪ ,‬הזאת‬
‫־‪% .‬‬ ‫‪T‬׳‬ ‫־ז! •״‬ ‫י‬ ‫‪v‬‬ ‫‪n‬‬ ‫•זן•!‬ ‫‪AT :‬‬ ‫זז^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ v*v‬ן‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪v‬‬

‫?‪ uhri‬הזה‪ :‬י ‪#‬ב_עת‪,‬ימים תאבל מצת וביום ה‪#‬בי זןי חג‬
‫ליהוד‪ :.‬י מצות יאצל את שבעת הימים ולא־יראה 'לזד המץ‬
‫ולא־ץראה לף עז?*־ בכל־־גבלך‪ :‬ח והגדת לבנך ביום ההוא‬
‫לאמו־ בעבור זה עשה יהוד‪ .‬לי בצאתי ממצרים‪ :‬ס והיד‪ .‬לך לאות‬
‫‪RF‬‬ ‫‪:R‬‬
‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫»‬ ‫‪:‬״•‬

‫על־יךך זלזברון בין עיניך למען תהיה תורת יהוד‪ .‬בפיך כי ביד‬
‫חזסה הוצאף יהוה ממצרים ‪ :‬י ו‪#‬מרת את־־התקה הזאת‬
‫‪.‬‬ ‫‪,‬־•••'‪1‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪*FT‬‬ ‫‪:-|T‬‬ ‫‪:‬‬

‫הכנעני‬
‫‪ : -‬״ו‪:‬־ •‬
‫אל־ארץ‬ ‫והיה \כי״יבאך יהוה‬
‫‪> :V T‬‬ ‫)‬ ‫•‬
‫ימימה‪: :‬יא‬
‫•‬ ‫•‬ ‫•‬
‫מימים‬
‫״‪1‬‬
‫למועדה‬
‫*‪T‬‬ ‫‪• T‬‬
‫כא‪#‬ד ן‪#‬בע לך ולאבתיך ונתנה לך‪ :‬ע ותעברי‪ .‬בל־פטר־רתם‬
‫‪vvv‬‬ ‫״‪.vr.‬‬ ‫‪t *T‬‬ ‫\יו|‬ ‫‪IAV :‬‬‫‪#‬‬ ‫‪VTT‬‬ ‫‪:•-:‬־‬ ‫•‬ ‫י‬

‫ליהוד‪ ,‬וכל־פטר ו שגר בהמה אישר יהיה לך הזכרים ליהוד‪:,‬‬

‫» ובל־פטר תמר תפדה ב&ה ואם־לא תפדה וערפתו וכל בכור‬
‫אדם ‪£$‬יןז תפדה‪^ :‬ןה‪:‬ה ?יז?*‪11‬מ‪ » 3‬ד לא‪£‬ר מת־&ח‬
‫ואמרת אליו בהזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים ‪:‬‬
‫« ויהי כי־־הקשת פרעו־; למלתנו ויהרג יהוה כל־בכור בארץ‬
‫תו״ א א( משלי ג כה‪ :‬ב( ישעיה ח י‪ :‬ג( שם מו ד‪ :‬ד( תחלים קמ יד‪ :‬ה( שמות יג א‪:‬‬
 ‫שחרית לחול‬ ‫‪86‬‬
‫‪,‬‬
‫מצאם מבכר אדם ועד־בבור בהמה על־כן אני זבח ליהוהבל‪-‬‬
‫פטר רחם הזנריס וכל־־בכור ;נן אפדה‪ :‬סי וה‪:‬ה לא‪1‬ת‪.‬על‪-‬‬
‫&־כה ולטוטפת ביןעלניך' כי בחזק יד הוציאנו יהוה'ממצרים ‪.‬‬
‫שש זכירות‬
‫למען תזבר את־ליום צארזף מארץ מצלים כל‪.‬ימי חייף‪:‬‬
‫לק השמד‪,‬לך ושמר נפשך מארפן־ת^בת את־הדברים א^ר״‬
‫ךאו עיניף ופן־יסות י מלבבף בל למי דדיך והודעתם לבינץד‬
‫יל?‪;.‬י מ ן ף ‪ :‬יום אשר עמדת לפנילהוה אליהיך בהרב ‪:‬‬ ‫ז‬ ‫י‬

‫ןבור את א^ל־;<שה לך עמלק בדרך בצאתכם'מכלאים ‪:‬‬

‫אשר כןךך בדרך וןזנב^בף^ל־־הנו^לים אחי־יף ו א ה ה‬
‫ים‬
‫אלפקל י ל ף מ ל ‪-‬‬ ‫ןג‪;.‬ף ן&ג ןלי<הא *ל* ״״והה ‪w j‬‬
‫*ביךמפביב בארץ א ^ יתדד־אלהיך נתןלןלנהלד^רש^ת‬
‫תטתה את־זבר עמלק מתדות השמלם לא תשכח י‪:‬‬
‫זכר אל־־־ת‪;#‬בת את א^ר־־הקצפת את־יהוזז אלהיך ב מ ד ב ר ‪:‬‬
‫זכור את אשר־־עשה יהוה 'אלודך'למרים בדרך בצאתכם‬
‫ממ‪$‬יךלם‪:‬‬
‫‪$‬יור אתץום ה^^ת לדןךעןו‪:‬‬
‫תפלת הדרך‬
‫ציין לאומרה משהחדק נדרן חון לעיר ניוס ראשון כשנוסע מניחו יטונ לומר מעומד אם אפשר נקל‪ .‬ונשאר הימיס‬
‫שמחעכנ נדרן עד שונו לניחו יאמר אוחה מל נוקר אפילו נמלו! ויחחוס נרון אחה שומע חסלה נלי הזניח השם‪:‬‬

‫יהי רצון מלפניך יהוה אלתינו ואלדד אבותינו שתוליכנ*‬ ‫‪,‬‬ ‫‪T‬‬
‫זזןי‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫" ‪ " ,‬י ‪,‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫ו " י ‪" ,‬י‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫• י• י ׳ • ' ׳‬ ‫‪,‬‬ ‫‪•:‬‬

‫לשלום ותצעידנו לשלום ןתךריכנו לשלום ותסמכנ*‬

‫לשלום' ותגי^נו למחוז חפצנו לתייס ולשמחה ולבלום י)ו‪6‬ם לעמו‬
‫לחזיר מיל אימי ותהזירנו לשלום( ותצילנו מכף כל־־אולב ןאורכ‬
‫ןלםטים והיות רעות בדרך ומכל־פורעניות המתרכזות ו;א‪1‬ת‬
‫לעולם ןתיםלת ברכה בכל־מעעזד\^ינוו^ננר להן ולת‪$‬ד‬
‫ולרתמיס בעיניך'ובעיני ;ל־רואינו והגדלנו חסדים ט‪?1‬יס‬
‫ןת^מע קול תפלתנו בי אר‪.‬ה ‪#‬ומע תפלת)ייל־^ת‪$ :‬רוך‬
‫אד*ה יהוה שומע ר‪.‬פלה *‬ ‫י‬ ‫‪ *.‬ל‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T r r‬‬ ‫ב‬

‫‪:‬‬ ‫א( דברים טז ג‪ p :‬שם ד ט‪ :‬ג( שם ד י‪ :‬ד( שם כה יז‪ :‬ה( שם כה ית‪ :‬ו( שם כה יט‪ :‬ז( שם ט ז‬ ‫תו״א‬
‫ח( שם כד ט‪ :‬ט( שמות כ ח‪:‬‬
‫מד‬ ‫סדר ברכות‬ ‫‪87‬‬
‫כשנוטל את ידיו קודם הסעודה מברך‪:‬‬
‫ב ר ו ך א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬א ש ר ק ד ש נ ו ב מ צ ו ת י ו ‪ ,‬ר צ ו נ ו ע ל נ ט י ל ת ‪: t r r‬‬
‫על הלחם‪:‬‬
‫א ת ה ןי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ה מ ו צ י א ל ח ם מ ן ה א ר ץ ‪:‬‬ ‫ברוך‬

‫על חמשת מיני לגן שהם חטה ושעורה כוסמין שבולח שועל ושיפון ששלקן או כתשן ועשה מהן מבשיל מברך‪:‬‬
‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ב ו ר א מ י נ י מ ז ו נ ו ת ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫על היין‪:‬‬
‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ב ו ר א פ ך י ה ג פ ן ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫על כל פרי העץ מברך‪:‬‬
‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ב ו ר א פ ך י ה ע ץ ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫על פרי האדמה‪:‬‬
‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ב ו ר א פ ר י ה א ד מ ה ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IV:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T-:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬

‫על בשר ולגים‪ ,‬תלב ביצה וגבינה‪ ,‬כמהין ופטריות וכלומה‪ ,‬גם על המשקים חץ מיין מברך‪:‬‬
‫ב ר ו ך א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ש ה כ ל נ ה י ה ב ד ב ר ו ‪:‬‬
‫•‬ ‫‪T:‬‬ ‫•‬ ‫‪:T‬‬ ‫־‬ ‫!‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪:T‬‬ ‫|‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬

‫האוכל פרי חדש בפעם הראשונה‪:‬‬

‫אתה ץ אלהינו מ ל ך העולם‪ ,‬שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫הקובע מזוזה‪:‬‬
‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬א ש ר ק ד ש נ ו ב מ צ ו ת י ו ‪ ,‬ו צ ו נ ו ל ק ב ו ע מ ז ו ז ה ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫־‬ ‫|‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬־‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪: 1 :‬‬
‫על רעם וסער ורעש‪:‬‬
‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ש כ ח ו ו ג ב ו ר ת ו מ ל א ע ו ל ם ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫•‬ ‫'•|‬ ‫!‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‪T‬‬

‫הרואה ברקים וכוכבים המעופפים בלילה‪:‬‬

‫א ת ה י; א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ע ש ה מ ע ש ה ב ר א ש י ת ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫הרואה הקשת‪:‬‬
‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ז ו כ ר ה ב ך י ת ו נ א מ ן ב ב ך י ת ו ו ק ; ם ? מ א מ ר ו ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫על שמועות טובות לו ולאחדם‪:‬‬
‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ה ט ו ב ו ה מ ט י ב ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫על שמועות רעות ר״ל‪:‬‬
‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ד י ן ה א מ ת ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫‪V‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I -‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪|V‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪VI‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬

‫על ריח בשמים‪:‬‬

‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬ב ו ר א מ י נ י ב ש מ י ם ‪:‬‬ ‫ברוך‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫"‪T‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T‬‬

‫כשטובל כלים חלשים מברך‪:‬‬

‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬א ש ר ק ד ש נ ו ב מ צ ו ת י ו ‪ ,‬ו צ ו נ ו ע ל ט ב י ל ת כ ל י‬ ‫ברוך‬
‫‪. . . .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫|‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬

‫)וכשהם הרבה יאמר ט ב י ל ת כ ל י ם ( ‪:‬‬

‫הלש עיסה לערך משקל שלש לטרוח מקמח ומים‪ ,‬חייב להפריש ממנה ח ל ה ‪:‬‬
‫א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ‪ ,‬א ש ר ק ד ש נ ו ב מ צ ו ו ת י ו ‪ ,‬ר צ ו נ ו ל ה פ ר י ש ח ל ה ‪:‬‬ ‫ברוך‬
 ‫סדר ברכת המזון‬ ‫‪88‬‬
‫קודם מיס אחרונים יאמר על נהרווז בבל‬
‫*^לץהרות ו בבל שבישבנו גם־בכינו ב ע ת ו את־ציון‪ :‬ג‪.‬על־‬
‫ערבים בתוכה תלייניו כנרותינו‪ :‬ג בי שם לאלוני שו‪;1‬ינ‪1‬‬
‫ד‪3‬יי־‪$‬יר ותז־^לינו שמחה שיח ? נו משיר ?יון‪ :‬י'איך נ^יד‬
‫‪1‬‬

‫‪,‬‬
‫את־‪#‬יר‪,‬יהוהע? אדמת נכר‪ :‬ה אס־אשכחך ןרושלס תש?ח‬
‫ימיןי‪ :‬ו תך‪3‬ק לשוני ו לח‪$‬י*אם־לא אזןריכי אס־לאיאעלת א ת ‪-‬‬
‫ירושל^ _ןך ‪ tsfth‬למרותי‪ :‬ז זבו־ ןהוה ו לבני אדום את יום‬
‫‪n‬‬
‫ת ־ ב ב ל השדודה‬ ‫ירושלס האמרים עדו ‪ i‬עדו עד היסוד ב ה ‪5 :‬‬
‫אשרי שישלס־־לך את־־גמולך שגמלת לנו‪ :‬ם אשרי ש ‪ #‬ח ז‬
‫‪V‬‬ ‫־ ‪••T‬‬ ‫‪ /‬׳ ז • ו ; •ן‬ ‫•יו‬ ‫‪:,‬‬ ‫‪V IT‬‬ ‫‪ :V‬־ ‪V‬‬ ‫״ ‪:‬‬
‫‪ VSR‬את״שלליד אל״הסלע • למנצח בנגינות מזמור שיר )ע‪ >30 -‬אברכה גו־‪.‬‬
‫• ז ן • '‬ ‫י ‪ T‬־‪V I •1‬‬ ‫‪V ! • • • :‬‬
‫ואס הוא יום שאין אומרים נו חחנון יאמר זה‪:‬‬
‫א‬
‫& י ך המעלות בישוב להוד! את־־שיבת ציון דדינו ?דדימים ‪i‬‬
‫כ אז לטלאי שתוק פינו ולכוננו ת ה אז י^מרו' בגולם‬
‫ה;דיל יהוה לעשות עס־־אלה‪ :‬ג מ ך י ל להוד‪ .‬לעשות ע?ןני‬
‫‪$‬ינו שמחים ‪ ':‬י שובה ‪.‬יהוד• את־שביתנוייכאפיקים ב נ ג ב ‪:‬‬
‫ח הזרעים בדמעה <יתה‪.‬יקצרו‪ !:‬הלוך‪.‬ילך ו ובכת נשא מ ש ך‬
‫הזרע בא־יבא ?רנה נשיא אלמתיו‪:‬‬
‫* ל^ני־קרה מזמור שיר ‪.‬יסיךתו ןהררי~ך|דש‪ :‬כ &הב להוד‪,‬‬
‫שערי ציון מכל מש?נות לעקב‪':‬נ נ?בדות ?זדבר' ? ך‬
‫עיר האללוים סלה ‪ :‬י אז‪$‬יר ו רהב ובבל לידעי הגה פ ל ‪ #‬ת‬
‫וצור עם־־כוש ך‪ .‬ללד־שם‪ :‬י• ולציון יאמיר אישיואיש ללד״־^ה‬
‫והוא יכוננה עליון‪ :‬י יהוה יספר בכתוב עמים זה ילד־שם סלד‪:,‬‬
‫**‬ ‫ז ושרים כהלליס כל מעעי בך‬
‫א ‪ £‬־ ‪ $‬ה את״להוה י ?כל־עת תמיד וי‪.‬הלתו ‪5‬סי‪ cffo :‬דקר‬
‫הבל ‪ j‬ש‪$‬ע' את־האלודם ןרא ואת־מ^תיו שמור כי־זד״‬
‫^ל־האךס ‪ :‬ון‪1‬הלת יהוה יךבר־^ייךביךך כל־בשר שם ׳!דשו‬
‫לעולים ועדי‪ :‬ואנחנו! נברך יה מעתה ועד־עוילם הללויהי‪:‬‬
‫קודם מים אחרונים יאמר פסוק זה‪:‬‬

‫‪,‬זח ״ חלכךאדס ךןןע ?‪$‬לד‪.‬יס ונחלת א?ד־ו האל ‪J‬‬

‫שם לד ב‪ :‬ה( קהלת יב יג‪ 0 :‬תהלים ק מ ה בא‪:‬‬ ‫ח‬ ‫א( תהלים קלז‪ :‬ב( שם קבו‪ :‬ג( שם פז‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ז( שם ק ט ו יח‪ :‬ח( איוב כ כט‪:‬‬
‫מה‬ ‫ברכת המזין‬ ‫‪89‬‬
‫ואחר מיס אחרונים יאמר פסוק זה‪:‬‬

‫וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יהיה‪:‬‬

‫אם מברכין בדמו! אומר המברך‬
‫הבלןונבריןד‪:‬‬
‫)או בל״א ךברתי מיר וועלין בענטשין(‪:‬‬
‫ועוני! המסיחיהי שם להוד! סבךך מעתה ועדעו^ם‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫המברך אומר בךשות מ ר נ ן ורבנן ודברתי נברך שאכלנו משלו‪:‬‬

‫ועוני! המסיבי! ברוך האכלנו משמ ובטובו תינו‪:‬‬
‫‪• T‬ן‬ ‫‪:‬‬ ‫• ‪v‬‬ ‫‪ T v‬־־• ‪:‬‬ ‫־ ז ו‬

‫ומי שלא אכל עמהם עונה ברוך ו‪-‬סבךך שמו תסיר לעולם תגר‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫ואם הם עשרה אומר המברך נברך אלהינו שאכלנו‬
‫ועוני! המסיח ברוך אלהינו שאכלנו מש^ו ובטובוחיינו‪:‬‬
‫ומי שלא אכל עוגה ברוך אלודנו ומברך שמו תמיר לעולם ‪.‬ועד ‪:‬‬
‫נסעודח נשואי! אומר המנרן‬
‫?ברך הלחינו ‪#‬ר‪.‬שנ*חה במעונו שאכלנו משלו‪:‬‬
‫ועונין המסונין‬

‫בחך אלר‪-‬ינו שהשמחה ?מעונו שאכלנו משלו ובטובו חלעו‪1‬‬

‫ב ת ף אתה יהוה אלהינו מלך העולם הזן את־־‬ ‫‪:‬‬

‫העולם ‪5‬לו ;‪:‬טובו }לזן ^ה?ד וברחמים הוא־‬

‫נותן להם לבל־־בשר כי לעולם הפדוי‪ :‬ובטובו‬
‫הגדול עמנו תמיד לא־הסרלנו ואלילזסר־לנו מזון‬
‫לעולם ועד‪ :‬בעבור ‪#‬מו הגדול כי הוא אל זן‬
‫!?ופךנסלכל ומטיב לכל ומכין מזון לכל־בריותיו‬
‫אשר ברא כאמור פותה את־ידןז'ומשביע לכל־הי‬
‫‪X 2 . ~ ~ 1* :‬‬ ‫־‬ ‫‪I IV x‬‬ ‫‪v‬‬ ‫*•ן־‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪ x‬ד‬ ‫‪:‬־ ‪v‬‬

‫רצון‪ :‬ברוך אתה ןהוה הזן את־הכל‪:‬‬

‫נודה לך יה‪1‬האלתינ^עלשה?חלת לאבותינו ארץ חמדה טו^ה‬ ‫‪:‬‬

‫ורחבה ןעל' שהוצאתנו'‪/‬יהוה אלידזינו' מארץ מצרלם‬

‫ופדיתנו י מביתי עבדים ועל־־יריתף שחתמת בבשרנו'ועל‬
‫תוךתך שלמךתנו‪/‬על דזפןיף י שהודעתנו"'ועל זדיםיהן וחסד‬
‫שחוננתנו‬ ‫‪.‬‬ ‫ט ן‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫ק‬ ‫^ל‪•,‬‬ ‫ב (‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫מ‬ ‫י ק ל‬
‫א‬ ‫ח ז‬ ‫א (‬ ‫תו״א‬
 ‫ברכת המזון‬ ‫‪90‬‬
‫שחוננתנו ועל אכילת מזון שאתה זן ומפרנס אותנו תמיד בכל‬
‫‪TT‬‬
‫י‬ ‫‪• T IT‬‬ ‫‪ :‬־ ‪ :‬״‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪ T‬־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬־ ״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪IT : -‬‬ ‫‪I‬‬

‫יום ובכל־עת ובכל־שעה‪:‬‬

‫ז ז׳‬ ‫;‪T‬‬ ‫‪T :‬‬
‫כחנוכה ופורים אומרים כאן ועל הנסים ואם שכח אזי כשיגיע אצל הרחמן יאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים‬
‫;כמו שעשה לאבוחינו בימים ההם בזמן הזה כימי וכר‪:‬‬

‫דעלסנ&יםועל הפרי״ געל ה!• בודות ועל הישועות ןמל מ פ ל א ו ת‬

‫^עקית לאבוקינו ‪9:3‬ים הסם בשן הזה‬
‫לפורים‬
‫‪$‬קקו־‬ ‫בימי מו‪-‬ךכי‬
‫?שושן הביךד־‪,‬‬
‫?שעמד עליהם המן רד^ע‬
‫בקש להשמיד לסריג‬
‫ילא‪3‬ד את־־כל־־רלהודיס‬
‫ממנו־ ועד‪-‬זקן טף נ;שיס‬
‫?יום ארד ?‪#‬לשה ?!עןו‪-‬‬
‫לחרשי ^גים‪/‬עשר הוא‪-‬‬
‫חרש אדר ו^ללם לבוז‬
‫ואהה י ?רםמיך הרבים‬
‫לחנוכה‬
‫‪$‬ימי ‪3‬תת‪:‬הו בךוחנן כהן גדול חשמונאי‬
‫וב^יו ?שעמךה מלכות ען דדש?<ה‪.‬על‬
‫‪2‬מךמאראל להשכיחם' תורוזך ולהע?‪7‬ם‬
‫©חון ךצונןד )אתה ?רםמיך'הר?י'ם;עמךת‬
‫‪$‬ןם ןעת צרתם ר?ת את־ריבם ת ת את״‬
‫ךי^ם נ_קק^ ןיךרנקמתם מקךוק גבורים ביד‬
‫חל^ים ‪.‬ורבים ^ייד מעטים וטמאים ?‪.‬יד‬
‫^הוךים ורשעים ביד צךינןים וזרים ?‪:‬ד עוסלןי‬
‫תוועז ולןד‪/‬עשית <&ם נהל וקדושי בעולמןד‬
‫ול_עטך‪:‬שךאל?מךת תשי עה ;‪:‬דולה ופךנןן‬
‫ז‬

‫הפרת אתשצת ןקלקלר]‬ ‫<יד‪.‬יום הזה ואחר ?ך באו ב^ך לדביר ?יקך‬
‫את־־־מםש?תו ול^בו^‬ ‫‪:‬‬
‫ו‪$‬נו ‪$‬ת־הי‪:$‬לך וטלךו^ת מרןר^ןד לל׳רלקו‬
‫לו נמוא '?ר>ןשו ^ ל ו‬ ‫!;רות ?הצרות קז־שך וקבעו ‪#‬מונת ומי‬
‫אותוואת־בניועלה^ץ‪:‬‬ ‫"חנגיה י ‪%‬ו להודות ולהלל' לשקןך ה נ ח ל ‪:‬‬
‫ועל הכל יהוה אלהינו אנחנו מודים לך ומברכים‬
‫אותך והברך ‪&#‬ך ‪3‬פי כל־חי תמיד לעולס‬
‫ןןןד ‪ :‬ככתוב ואכלתי ושבעת וברכי; את־דתח‬
‫^לדןיןז‪.‬על־האןץ הטבה א^ר‪/‬נתךלןז‪ :‬בתךאיוה‬
‫יהוה‪.‬על־הארץ ועל־המזון‪:‬‬
‫רסם יזןןזז אלהינועל־־לע*ךאל‪.‬עמך געלץרושלס‬
‫עירך ועל ציון מ‪#‬כן כבודך ו_על כןלכותבית‬
‫דוד‬ ‫א( דברים ח י‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫מר‬ ‫ברכת המזון‬ ‫‪91‬‬

‫דוד סשיחך ועל־הי‪:‬ת הגדול וה^דויש שנקרא ‪#‬מך‬

‫עליו‪ :‬אלחינו א?ינו‪.‬רענו)בשבת* דדןעמ*זוננו פרנסנו‬
‫וכל‪5‬לנו והתיהנו והרוה לנו קוה אלחינו מהרה‬
‫מבל־צרותינו‪ :‬ונא אל־ת?ריכנו ןהוה ולקינו״ לא‬
‫לידי מחנת בעזר וךם )לא לידי הלואתם כי אם‬
‫לידך המלאה הפתיחה הקדושה והרחבה שלא נבוש‬
‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪: 7‬‬ ‫‪ .‬־ ‪| :‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫־ ‪ :‬״ • ‪7‬‬

‫ולא נבלם לעולם ועד‪:‬‬

‫רצה להךוליצנו^האלתינו?מ?‪1‬תיף ו?מןיות יום הטביעי‬ ‫מ מ‬

‫והדוש‬‫‪T:‬‬
‫יזה גדול‬
‫‪V‬‬
‫דרםבת הגדול וההדוש הזה" כי יום‬
‫‪T‬‬

‫הוא לפרך * ל^בת־בו ולנוה־בו באהבה במצות ךצונך *‬

‫וברצונך הניח לניולהוה אלתינו של^ 'תהא צרה דג‪1‬ן ןאנהה‬
‫ביום '?!נוהתנו״ והראנו' לדזוה אלדזעויבנהמת יצק עירך*‬
‫‪T‬‬
‫ובב נין י ןתשלם ‪.‬עייר' נ־ןךשף כי"אהיה הוא בעל הלשועות‬ ‫‪:‬‬

‫ו?על הנחמות •‬ ‫נר׳יו וגיו׳׳ט ונחוה״מ‬

‫אלדזינו ואלהי אבותינו‪.‬יעלה רבא י רגיע ניראה ךךצה י ךשיזע רפקד‬
‫ויזכר • י זכריוננו ופפןדוננו • וזכורון אמותינו • הנרון משיח בךךוד‬
‫עבדך ץזכרון ירושלם יעיר קךשך י ןזכרון'כל־עמך בית לשראל ?פניך‬
‫לפליטה לטובה י לחן ולחסד' ולרחמים 'ולחיים טובים ולשלום • ביום‬
‫‪4‬‬
‫בר״חראש החדש הזה • בפסח דוג המצות הזה ״ בשבועות חג השגעות הזה‬
‫‪4‬‬
‫בסוכות חג הסכות הזה• בשמ״ע שמעי עצרת החג הזה • ב י ה הזיכרון הזה‬
‫בשלש רגלים)חיץ מ ח ש ״ מ ו ב ר ״ ה ביום טוב מקרא קדש הזה• זכרנו‪.‬יהוד! אלהינו‬
‫(‬

‫בו לטובה • ורקדנו בו ליבונה והודיענו כי למים טובים‪ :‬ו‪3‬דגד'ןש;עה‬

‫ורחמים חוס 'וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו * כי'אל‬
‫?‪1‬לך חנון ורתם אהה \‬
‫ובנה ירושלים עיר הקדש בסהרה בימינו י בתך‬
‫אתה יהוה בנה ברחמיו יתשלם י אמן‪:‬‬
‫|‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‪T‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪*:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫"‬
‫שכח ולא אמר רצה כשנת אפילו בכןעולה שלישית אם הוא קולם שקיעת החמה ונזכר קולם כרכת הטוכ והמטיב‬
‫אומר‪:‬‬

‫ברוך אתה יהוה אלהיט מל־ העולם שנתן שבתות למנוחה‬

‫לעמו‬ ‫*‬ ‫וניוס ט ו ג‬
 ‫ברכת המזון‬ ‫‪92‬‬
‫לעמו ישיראל באהבה לאות ולברית * ברמי אתה ידזז־ה‬
‫סבןר^ט ה ^ ת ן ‪ ! a * W‬ל א א מ י יעלה ת א נ י י ׳ ט א י מ י ברוך אתה להוה‬
‫‪1‬‬
‫יאזינו מלך העולם אשר נתן;מים טובים לעמו־ לשךא? לששון‬
‫״‬
‫ולע‪?5‬והה ^ת־יום ה‪« :‬ליש הזה •*ברוך אתה יהוה ‪ &ip£‬לשךאל‬
‫להזמנים •* נ י ״ ה א י מ י ברוך אתה יה‪1‬ה אליהיניו מלך' העולם א ‪ $‬ר‬
‫נתן ימים טובים לעמו ישראל לזכרוין את־יום' דןזכרון הזוז *‬
‫ברוך אתה יהוד• מקדש ישראלי ויום הזברון • ‪ ma‬א י מ י ברוך‬ ‫‪-‬‬
‫•‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬

‫או^ה יה‪1‬ה אלהעו מלך דועולם אשר;תן מוןנךים לעמו ןשיךאל‬

‫‪1‬‬
‫לש'שון ולשמהה את־יום ה נ ) פ ל י ת י הזה; <ואיט מיימס( מ ! נר״<! א י מ י ברוך‬
‫אתה יהויה אלתינו מלך העולם שנתן ראשי הדשים לעמו‬
‫י‬ ‫‪•- :‬זז‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ז * |‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫ואינו חומם‪ :‬ואם חל יו״ט )או דיה או דימ( כשבת ולא הזכיר לא של‬ ‫ישראל לז‪3‬ר‪1‬ל ‪J‬‬
‫••‬ ‫‪T:‬‬ ‫•‬ ‫‪:I‬‬ ‫•‪T‬‬

‫שבח ולא של יוי׳ט )או דיה או ר״מ( כוללן יחל ואומי ברוך אתהלה‪1‬ה אלפינו מלך‬
‫העולם ‪#‬נתן ‪#‬בתות להברחת לעמו י^ךא^ באהבה לאות‬
‫ולברית •'וימים טובים)»™! וימועדים( לששיון ולשימהה את־יום‬
‫חנגפלי^הזה )ני״ה רמים טובים'לזכרון את־־־יוים הזכרון הזה‬
‫״״׳י! וראשי הדשים לזברון(• *!״ס ברוך אתה יהוד• מקךש ה ^ ן ת‬
‫וישראליוהזמנים‪ :‬י י ׳ ׳ ׳ ויוםהזכרון‪ :‬מ״ס'וראשיי הדשים‪:‬‬
‫•‬ ‫‪TT:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪X• -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ :‬־ ‪ :‬־ ־‬ ‫‪ T • • t‬״*‬
‫וכל זה כשנזכר קולם שהממיל ברכח הטוב והמטיב אבל אם נזכר אמר שהחחיל ברכמ הטוב והמטיב אפילו לא‬
‫אמר אלא מיבמ ברון בלבל צריך למזור לראש‪ .‬בל״א בשבח ויו״ט של שלש מלים אבל במש״מ ור״מ אם לא נזכר‬
‫על שהממיל הטוב והמטיב אינו מוזר וכן בסעולה שלישימ של שבמ וי״ט וכן בר״ה ביום אבל בליל ר״ה מחר‪:‬‬

‫ברוךד אתה יהוה אלהינו מלך העולם האל י אבינו‬

‫••‬ ‫‪T‬ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪Iv‬‬ ‫•‪IV‬‬

‫מלמו• אדירנו בוראנו גאלנו יוצרנר קדושנו‬

‫קד^יעקב רוענו רועה‪.‬י^ךאל המלך הטוב והמטיב‬
‫לכל מ‪:‬ל יום ויום״ הוא היטיב לנוי'הוא מטיב לנו *‬
‫הוא ייטיב לנו • הוא גמלנו הואי גומלנו הוא יגמלנו‬
‫לעד י לחן ולחסד ולרסמים • ולרוח הצלה והצלהה ״‬
‫ברכה וישועה'•' נהמה פרנסה וכלכלה ורחמים וחיים‬
‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫זז‬ ‫־‪i‬‬ ‫‪TTV‬‬
‫ושלום‬
‫מז‬ ‫ברכת המזון‬ ‫‪93‬‬
‫ףטלום וכל־־טוב ומכל־־טוב לעולם אל לחסרנו‪:‬‬
‫הרחןןן תא‪.‬ימלוזז עלץנו• לעולם תנד‪ :‬הרחמן"הוא‬ ‫ז‬

‫ווזבךןל בשמים ובארץ‪ :‬הרחמן הוא ‪.‬ישתבה לדור‬

‫דורים ויתפאר בנו לעד ולנצח נצחים רתהדר* בנו‬
‫לעד ולעולמי עולמים‪ :‬דךךומן הוא לפך?סנד בכבוד‪:‬‬
‫הרחמן הוא‪.‬ישבור עול גלות מעל צוארנו והוא‬
‫יוליכנו קוממיות לארצנו‪ :‬הרחמן ת א י‪#‬לח ברכה‬ ‫‪1‬‬

‫סןבה <‪-‬בית‪.‬זהגעל קלחן זה שאכלנועליו‪ :‬הרחמן‬

‫הוא ישלה לנו את־אליהו הנביא זמר לטוב ויבעןר‪-‬‬
‫‪V‬‬ ‫"״‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫״ ‪*T‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫*‬ ‫**‬ ‫‪V‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫~‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬

‫לנו ^עזורות טובות ןשועות ונהמות‪ :‬הרחמן הוא‬

‫ןברןד את־אבי מוך בעל הבית הזה ואת־אמי מורתי‬
‫בעלתי הבית הןה אותם לאת־ביתם לאת־זךעם לאת‪-‬‬
‫כל־אשר לחם אותנו ןאת־כל־אעזר לנו‪ :‬כמו קזברןז‬
‫את־אבותינו אברהם יצהק רעקיב בכל מכל כל כן‬
‫וברך אותנו )בני ב י ״ ( ^לנוייהד םנךכה ‪#‬ל?ה‬ ‫‪1‬‬

‫ונאמר' אמן‪:‬‬
‫מ^רוםלל?‪1‬דו ?גליו דעלינו ןכותשתהא למימרת ‪#‬לום ונשיא‬
‫ושבל‬
‫‪...‬‬
‫ונמצא ״הן‬
‫‪ :‬י‬
‫י?טענו‬
‫‪I‬י‬
‫יהות'וצדקת מאלדד‬
‫ין • ‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫ברכת מאת‬
‫״ י ‪.‬־ " ‪I‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫•• ••‬

‫‪.95‬‬ ‫טוב בעיני אליזים ואדם‪:‬‬

‫הרחמן לברית מילה תמצא לקמן ע׳‬

‫»» הרהמן הוא עדזילנו ליום שכלו שבת ו?‪1‬נותת לתץ העולמים‪:‬‬
‫ני״י׳ הרתמן הוא יהדש עלינו' את־ההדש הזה לטובה ולברכה‪:‬‬
‫ניו״ט הרה^ן הוא ‪:‬נהילנו ליום שכלו טוב ‪:‬‬
‫‪ «w‬הרהמן הוא יקים לנו את־סכת דוד הנופלת‪:‬‬
‫־‪vr.‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬״|‬ ‫ז ־ ‪ •:‬ז ‪I‬‬
‫לר״ה‬
‫הרתמן‪ ,‬הוא יהד‪ #‬עלינו א ת השנה הזאת לטובה ולברכה‪:‬‬
‫י‬ ‫‪T:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫־‬ ‫זי י‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫'‬ ‫|‬
 ‫ברכת המזון‬ ‫‪94‬‬
‫הרהמן הוא יזכנו לימות המשיך• ולרוץ העולם הבא • מטייל‬
‫‪ m a‬ייו״ט יי׳׳ח* מגדיל( ישועות מלכו ועשה חסד למשיהד‬
‫לדוד ולזרעו‪.‬עד עולש‪ :‬עשה שלום במרומיו היא ןעשה ‪#‬יאם‬
‫עלינו ועל כל־ישראל ואמרו אמן‪:‬‬
‫‪ T‬י• ‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫• ‪ :‬ד י •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪, R‬‬
‫* ‪R‬‬

‫יראו אתץדדה ן‪,‬דשיו כי־אין מהסור ליךאיו‪ :‬כפיךים ך‪#‬ו‬

‫י‬
‫‪:‬‬
‫וךעבו ןדךשי ןהוה לאץחסרו בל־טוב היייי ליהוה כי־‬
‫טוב כי לעולם ה?!דו‪ :‬פותה את־ידך ומשביע לכל־הי רצון‪:‬‬
‫ברוך הגברי אשר יבמה ביהוה והיה יהוד• מבטחו‪:‬‬
‫ומכרך על הכוס‬

‫ברוך אתה יהוד‪ ,‬אלהיט מלך העולם בורא פרי הגפן‪:‬‬

‫‪|V«T-‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫*״‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪Iv iv‬‬ ‫״‪R‬‬ ‫;‪v‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪91‬‬

‫נוסח ברכה אחרונה מעין שלש‬

‫‪,‬‬
‫על תכשיל של ה מיני לגן ועל היין ועל פירות מז׳ המינים שהם גפן תאנה ורמון זית ותמרה ואם אכל פירומ מזי‬
‫המינים ומיני מזונוח ושחה יין יכלול הכל בכרכה אחח ויאמר כך על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן‬
‫ועל העץ ועל פרי העץ ועל חנובח השלה ועל א ק חמלה כר וחוחם ונולה לך על ה א ק ועל המחיה ועל פרי‬
‫הגפן ועל הפירוח בא״י על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן והפירוח‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫ברוך אתד־ז‪,‬יזך־ן אלהינו מ ל ך ד־זעולם על־־‬
‫על פימת מז׳ מינים‬ ‫על היין‬ ‫על ה׳ מיני לגן‬

‫העץגעל?ריה‪£‬ץ‬ ‫המתה ןעל הכלכלה הגפן ועל ? ף הגפן‬

‫ועל )זנובת ד‪,‬שךה ןעל־־ארץ המרה טובה וךהבה שרצית‬
‫והנקלת לאבותינו לאכולי מפריה' ‪.‬ולשבוע מטובה רתם'נא‬
‫יהוה י אלהיגי על״ישךאל‪.‬עמך' געל־־יתעלם עירך ועל־ציון‬
‫כבודך געל־־מןןהף ועל־־היכלך ובנה ןתעזלס עיר‬
‫לגןד‪ #‬בשזרה בימינו ומגלנו לתוכה• ושכחנו בה ו?ברכןז‬
‫ב?ץ‪#‬ה ובטהרה • ״׳ וךצה ןהךוליצני ביום דוישבת הזה•‬ ‫‪c3‬‬

‫» י ״ י מ י • הברנו לטובה י ׳ ״ ביום ראשי החוךש הזה ני״ה ביום הזברון‬ ‫‪5‬‬ ‫י‬

‫הזה נפסלביום' הג המצות הזה ״ י י ״ ביום דוג הגבעות‬

‫ע‬ ‫נ‬

‫הזה » י » ביום חג הסכות הזה נשי־ע״צביוס שמיני עצרת יי התג‬

‫הזה‬ ‫* ובחול המועל‬

‫א( תהלים יח נא‪ :‬ב( ש״ב כב נ‪ :‬ג( תהלים לד י‪ :‬ד( שם לד יא‪ :‬ה( שם קלו א‪ 0 :‬שם קמה טז‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ז( ירמיה יז ז‪:‬‬
 ‫מח‬ ‫ברכה אחרונה‬ ‫‪95‬‬

‫הזה * ‪5‬י אתה יהוה טוב ומטיב לכל ונודה לך‪.‬על הארץ ועל‬
‫על סירומ מזי מינים‬ ‫על היין‬ ‫על ה׳ מיני לגן‬

‫המהיה* ברוך אתה ?ךי־הןפך בייך אתה הפרות * ברוך אתה‬

‫ןהוה על־־־־הארץ יה! ‪-‬על־האךץ ועל והוה על־־־־הארץ‬ ‫ה‬

‫ועל־הפרות‪:‬‬ ‫פרי הגפן‪:‬‬ ‫י {על־המהיה‪:‬‬

‫‪I V IT -‬‬ ‫‪•:‬‬
‫גרכה איורונה על שאר אונלין ומשקין‪:‬‬

‫ן ך ן ך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בורא ןפ^ות רבות‬

‫וחסרונן על כל מה־ישבראת להחיות בהם'נפ‪ #‬בל־תי •‬
‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VIV‬‬ ‫זר ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ITT V‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪R‬‬
‫־‬ ‫ז‪1‬‬ ‫‪: V:‬‬

‫^רוך הי העולמים‪:‬‬

‫הרחמן לברית מילה‬

‫ה ר ח מ ן הוא יברך אבי הילד ואט‪ * 1‬למכו לגלל‪ 1‬לתנכ‪1‬‬
‫ולתבמו • מיום השמיני והלאה ירצה דמו • ויהי וה‪1‬ה‬
‫‪* :‬‬ ‫• •‬ ‫ו‬ ‫׳‪vr‬‬ ‫זזן‪:‬ז‬ ‫•‬ ‫‪• : -‬‬ ‫•‬ ‫‪:- :‬‬
‫אלהיו עטוי‪:‬‬
‫‪ p r n $‬הוא ‪.‬יברך בעל ברית ד^ילה * אער שיש לעש‪1‬ת‬
‫צדק בןץלה •י ויצילם &‪ b‬ומ&כךתו כפו?יה • ו י מ ף‬
‫למעלה למעלה‪:‬‬
‫הרחמן הוא יברך רך הנטול לאמונה * דהיו ידיו ולבו‬
‫לאל אמונה* דז^ה לראות ‪$‬גי הגבינה• ‪xhp‬‬
‫פ^מיםבשנה‪:‬‬
‫והרחמן היא יברך'הטל בשר הערלה* וגןרע ומצץ דמי‬
‫הטילה * איש הירא ורך הלבב עבודתו פסולה * 'אם‬
‫‪#‬לש אלה לא!עשה לה‪:‬‬
‫‪ p r n $‬הוא ל ^ ת לנו מישיהו הולך תמים * בזכות תתן‬
‫לטולות דמים * לבשיר באורות טובוית ונהומים * לעס‬
‫אהד מפזר ומפורד בין'העמים *‬
‫זזלחמן הוא‪.‬יישהית לנו ב‪1‬זן צדק א^ר להןח לעילום* עד הוכן‬
‫כקואו ‪ # 3‬מ ‪ #‬דהלוס* דלט פגיו באךךתו ויגאם •‬
‫בריתי היתה אתו 'הדדים והגלום‪ :‬יגיימריס בר־״ המיזח‪.‬‬
 ‫תפלת מנחה לחול‬ ‫‪96‬‬
‫אחר וידבר וסדר הקטורת אומרים אשרי‬ ‫^‬

‫א ש ר י יושבי ביתף‪ ,‬עוד יהללוך סלה‪ :‬אשרי‬

‫הן‪3‬ם ‪#‬בכה לו‪ ,‬א^ךי העם שי‪ :‬אלך״יו‪:‬‬
‫תךזלה לדוד‪<;/‬ומ‪6‬ף אלוזי הטלף׳ •ואברכה‬
‫^‪ b|7‬לעולם ועד‪ :‬בכל יום אברכף‪ ,‬ואה?לוז‬
‫שמף לעו‪9‬ם ועד‪ :‬גדול יי ו‪6‬הדל מאד‪ ,‬ולגךלתו‬
‫אין הרך‪ :‬דור לדור ישבה מעשיף׳ ו;בורתיןד‬
‫!גירו‪ :‬הדר כבוד הורוד‪ ,‬ודברי נפלאתיןד‬
‫*‪II‬‬ ‫* * * * *‬ ‫*•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IV‬‬

‫אשיהה‪ :‬ועזוז נוראותיף יאמרו‪ ,‬וגדלתף‬

‫אס‪£‬רנה‪ :‬זכר לב טו‪5‬ף נביעו‪ ,‬וצךקהף י ירננו‪:‬‬
‫הנון ורתם יי‪,‬ארף אפים וגדל הכד‪ :‬טוב יי לכל‪,‬‬ ‫ז‬
‫ז‬
‫ורהמיו על כ‪ $‬מעשיו‪' :‬יוךוןליי‪ :‬כל מעשיןד‬
‫והסיךיף וברכוכה‪ :‬כבודמלכותף יאמרו‪,‬‬
‫וגבורתה ידברו‪ :‬להודיע לבני האדם לכורתיו‪,‬‬
‫וכבוד הדר מלכותו‪ :‬מלכותף‪ ,‬מלכות <יל‬
‫עולמים‪',‬וממשלתף בכל דר ודר‪ :‬סומף‪:.‬י ל כ ל‬
‫לגפלים‪ ,‬וזוקף לכל הכפופים‪ :‬עינו כלאליןד‬
‫;•שברו‪ ,‬ואתה נותן לדם את אכלם ‪3‬עתו‪ :‬פור;דן‬
‫את‪:‬רף‪ ,‬ומשביע לכל הי רצון‪ » :‬ל ק ‪ . :‬מ ל‬
‫דרכיו‪ ,‬והסיר ב?ל מעשיו‪ :‬קרוב ל‪ :‬לכל קראיו‪,‬‬
‫לכל אשר יקראהו באמת‪ :‬ךצח יי‪#‬יי ‪,rim‬‬
‫ואת שועתם ישםע ויושיעם‪ :‬שומר יי את ‪ 2‬ל‬
‫ז‬

‫^מביו‪{',‬אתכ;לרךשעים !שמיד‪ :‬תהלת יי‬

‫מט‬ ‫תפלת מנחה לחול‬ ‫‪97‬‬
‫ידבר פי‪ ,‬ויברך כל בשר שם קרשו לעולם ועד‪:‬‬
‫ואנחנו נברך יה‪ /‬מעתה ועד עולם הלילויה‪:‬‬
‫חצי קדיש‬ ‫לש״ץ‬

‫יתגדל ויתקךש שמה רבא‪ .‬אמן בעלמא ךי בךא כךערתה ואמליך מלכותה‪,‬‬
‫ו‪:‬צמח פדרקנה ויקרב משיחה‪ .‬אמן ?חייכון ו?יומיכון ובחיי ךכל‬
‫בית ישראל‪ ,‬בעגלא ובזמן ?ןדיב ואקזרו אמן‪ :‬יהא שמה רבא מברך לעלם‬
‫ולעלמי עלמיא‪ .‬יתברך‪ ,‬וישתבח‪ ,‬ויתפאר‪ ,‬ויתרומם‪ ,‬ויתנשא‪ ,‬ויתהדר‬
‫ויתעלה‪ ,‬ויתהלל‪ ,‬קזמה ךקךשא בךיך הוא‪ .‬אמן לעלא מן כל בךכתא‬
‫ושיךתא‪ ,‬תשבחתא ונחמתא‪ ,‬ךאמיךן בעלמא‪ ,‬ואמרו אמן‪:‬‬
‫אדני‪ ,‬שפתי תפתה ופי יגיד תהלתך •‬
‫ברוף אתה ןי אלךץנו ואלהי אבותינו\אלהי אברהם‪,‬‬
‫אלדד יצחק! ואלהי יעקב \ האל הגמל הגבור‬
‫והנורא‪,‬אל עליון גומל חסדים טובים‪ ,‬קונה הכל וזוכר‬
‫חסדי אבות׳ ומביא גואללבני בניהם׳למען שמו באהבה‪:‬‬
‫בעשי״תזלרנו לחיים׳ מלןד הפץ בחיים׳ וכתבנו בסהר ר‪.‬חי‪.‬ים‪ .‬לכע‪5‬ף נלוזים חץם‪.‬‬
‫מגן אברהם‪:‬‬ ‫מלן־ י עוזר ומושיע ומגן‪ .‬ברוך אתה‬
‫אתה גבור לעולם אדני׳ מחיה מתים אתה‪ ,‬רב להוגיע‪.‬‬
‫‪-‬‬ ‫•|‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪. . . . . . .‬‬ ‫ן‬ ‫•‪-‬‬ ‫‪? S i‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫י‬
‫בקת מוריד הטל‪ :‬בחייו משיב הרוה ומוריד הגשם‪:‬‬
‫מבלבל חיים בחסד׳ מחיה מתים ברחמים רבים ׳ סומל‬
‫נופלים׳ ורופא חולים׳ ומתיר אסורים‪ ,‬ומקים אמונתו‬
‫ליישני עפר‪ .‬מי כמוך בעל גבורות ׳ ומי דומה לך מלך‬
‫ממית ומחיה ומצמיה ישועה‪:‬‬
‫‪»V IV‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫• ן • • •‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪ I‬־‬ ‫‪I I T‬‬ ‫• • • ‪I I -‬‬

‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫״ *‬

‫בעשי״ת מי כט^ף ‪$‬ב הךהםן זוכר‪:‬צוריו להץס ברד&יס‪:‬‬
‫ונאמן אתה לרמיות מתים‪ .‬ברוך אתה ן; יןח;ה הסתים‪:‬‬
‫״‬

‫נקדישך*(‬ ‫בחזרת הש״ץ אומרים כאן‬

‫*( קדושה לש״ץ בחזרת התפלה‪:‬‬

‫נקךישךונז‪1‬ריצךמעם שיח סוד שרפי כןו־־ש המשלשים לףקלשה׳‬

‫ככתוב ע ל ‪ :‬ד נביאף וקרא זה אל זה ואמר; קי״ח קדוש‬
 ‫תפלת מנחה לחול‬ ‫‪98‬‬
‫אתה קדו‪ #‬ו‪?#‬ןך קדו ‪ ,tf‬וקדושים ןכל יום יהללוןל‬
‫סלה‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬ה‪ $‬ל הקדו ‪)\ #‬בעשי״ת י המלך‬
‫הקדו ‪:(tf‬‬
‫אתה חונן לאךם דעת ומלמד לאנוש בינה‪ .‬חננו מאתןז‬
‫חכמה בינה ודעת‪ .‬ברוך אתה ץ‪ ,‬חונן הרעת ג‬
‫רז^יבנו אבינו'לתורתך‪ ,‬וקרבנו מלכנו לעבודתך‪,‬‬
‫וההזירנו בתשובה ש״למה לפניך‪ .‬ברוך‬
‫אתה יי‪ ,‬הרוצה בתשובה‪:‬‬ ‫—‬
‫‪T‬‬ ‫* *‬ ‫**‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TS‬‬ ‫‪T‬‬

‫סלה לנו אבינו כי חטאנו׳ מחול לנו מלכנו כי פ^ענו‪,‬‬

‫ז ‪ 11‬ן‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫‪- :‬ו‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT T‬‬ ‫״‬ ‫‪• T‬ן‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫‪/‬״‬ ‫^‬

‫כי אל טוב וסיח אתה‪ .‬ברוך אתה יי‪ .‬חנון‪,‬‬

‫|‬ ‫־־‬ ‫‪T:‬‬ ‫״ ‪T‬‬ ‫\‬ ‫‪T JT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.:‬־‬

‫המרבה לסלוח‪:‬‬
‫ראה נא בענינו וריבה ריבנו‪ ,‬וגאלנו מהרה למען ‪#‬מןז‪,‬‬
‫‪F‬‬
‫‪||V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫! *‪ I‬־‬ ‫• ״• ‪T‬‬ ‫‪" T :‬״!‬ ‫" ‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I•:‬‬ ‫‪I"! T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬״•'‬ ‫ן‬
‫כי אל נואל הזק אתה‪ .‬ברוך אתה יי׳ נואל יעזראל‪:‬‬
‫• { ן‬ ‫*‬ ‫!‪T‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T I I J T T‬‬
‫עננו*‬ ‫בתענית צבור אומר הש״ץ כאן‬

‫רפאנו יי ונרפא‪ ,‬הושיענו ונושעה ׳ כי תהלתנו אתה‪,‬‬

‫והעלה ארויה ורפואה שלמה לכל מכותינו‪,‬‬
‫כיאלמלך־רופא נאמןךחמ; אתה‪ .‬ברוך אתה? רופא‬ ‫ז‬

‫חולי עמו ישראל‪:‬‬

‫•״‬ ‫‪T :‬‬ ‫״‬

‫כןדושכךוש ;י צבאות ג^לא בל האיץ ?בודו‪ .‬״ז לעמתם משבהיס‬

‫ואיומךים‪ :‬קי״חיברוןד כבוד ‪.‬י; ממקומו‪ '.‬חיז ובדברי רןדשך כיתוב‬
‫‪5‬‬
‫לאמר‪ :‬קי״״‪.‬יימלך ןי לעלם׳ ‪8‬אדןד ציון לדרי"ודר ‪ 1‬הללדה ‪:‬‬
‫קדוש‬ ‫אתה‬ ‫לש״ץ בחזרת התפלה‬ ‫*( עננו‬
‫ענ^ן לי עגנגו ביום צום ר;עניתנו < בי ‪5‬צךה גדולה א<)חנו ‪ /‬אל ק‪9‬ן אל‬
‫‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫רעגענו׳ ואל הסתר פניןד ם‪,‬פ!גו׳ ואל התעלם פההנהנו‪,‬היה נא'קרוב‬ ‫י ״'‬
‫לשועהנו׳;הי ןא רסךף לנסמנו ׳ טרם ננןרא אליף עננו‪ ,‬כדיר שנא‪£‬־‪:‬‬
‫ורדה טרם יקראו נא‪.‬ני אענה ׳' עור הם קך?ריס וא‪.‬ני א*‪?¥‬ע׳ כי אקה *‬
‫העונהייגיעת צרה׳ פורה וכ^יל ןכל עתי צרה וצוגןה‪ .‬ברוף אר‪.‬ה‬
‫יפאני‬ ‫העונה לעיזו‪.‬י^ראל יי עת צךה‪:‬‬
‫נ‬ ‫תפלת מנחה לחול‬ ‫‪99‬‬
‫ברך עלינו יי אלהינו את ד&נה הזאת ׳ ואת כל מיני‬
‫תבואתה לטובה‪ ,‬וסן)בקיץ ברכה> < ייי־ סל ומטר‬
‫בח‬

‫לברכה'( על פני האדמה «'ף&‪4‬ןנו מטובך׳ וברך ‪#‬נו‪£‬נו‬

‫כ^ןנים הטובות לם־כה‪ .‬כי אל טוב ומטיב אתה ומברך‬
‫מברך ה^נים‪:‬‬ ‫הישנים‪ .‬ברוך אתה‬
‫ת ק ע בשופר נ ח ל לחתתנו״ושא גס לקבץ נליותינו׳‬
‫וקבצנו יהד מארבע כנפות דואק לארצנו‪.‬‬
‫ברוך אתה יי׳ מקבץ נךחי עמו לקזךאל ן‬
‫ה ש י ב ה ^ו‪^9‬יינו ?בראשונה‪ ,‬ויועצנו;כבתהלה׳והסר‬
‫ממנו יגון ואנחה׳ ומלוך ^לעו אתה‪.‬י; לברך‬
‫בחסד וברחמים ‪3‬צךק ולמשפט‪ .‬ברוך אתי׳ גי׳ ‪W‬‬
‫אוהב צדקה ומישפט‪) :‬בעשי״״ המלך המשפט>‪:‬‬
‫ולמלשינים אל תהי תקוה‪ ,‬וכל המינים וקל חזךים‬
‫בתע יאבדו וכל איבי עמך מהרה יכרתו׳ ומלכות‬
‫הר^״עז־ז מהרה תעקר ותשבר ותמגר‪ ,‬ותיניע במהרה‬
‫בימינו‪ .‬ברוך אתה יי׳ שברא בים ומכניע זדים‪:‬‬
‫;‬

‫‪£‬ל הצדיקים ועל ההסידים ועל זקני עמך בית‬

‫יעזראל׳ ועל פליטת בית סופריהם ועל נרי הצדק‬
‫ועלינו‪ ,‬יהמו נא רחמיך יי אלהינו‪ ,‬ותן ש בר טוב לכל‬
‫‪4‬‬

‫הבוטחים?ש^ך באמת‪ ,‬ועזים חלקנו עמהם ולעולם‬

‫‪ V:‬׳ *‪WW‬‬ ‫?י ‪9‬י ?טל י‪ ? .‬י י ר‬
‫זנו‬
‫לא‬
‫ומבטח לצדיקים‪:‬‬
‫ולירושלים עירך ?רחמים תישוב׳ ואשכון בתוכה‬
‫כאשר ידברת‪ ,‬וכסא דוד עברך מהרה‬
‫בתוכה תכין‪',‬ולנה אותה בקרוב בימינו בגן עולם‪.‬‬
‫כרוך‬
 ‫תפלת מנחה לחול‬ ‫‪100‬‬
‫)בתשעה באב במנחה אומרים כאן נחם״( בתף אתה ‪ ! J‬בונה לרגלים;‬
‫א ת צמה דוד עבדך ?והרה תןימיח‪ ,‬וקךנו תרום‬
‫בישועתך‪ ,‬כי ליעןו^אך קרנו כל היום‪ .‬ברוך‬
‫אתה יי׳מצמיח קךןיעזועה‪':‬‬
‫ש מ ע קולנו ל‪':‬אמדנו; אב הרחמן לחם עלינו‪ ,‬וקבל‬
‫ברלזמיס וברצון את תפלרזנו ׳ כי אל ‪#‬ומע‬
‫תפלות ותחנונים אתה׳ומלפניך מלכנו רקם אל תחייבנו‪.‬‬
‫״״‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫״ ‪I T‬‬ ‫‪ :‬״ין‬ ‫״ ‪ I •V T t‬־‬ ‫!ן ‪T‬‬ ‫‪ :‬־ ‪:‬־ *‬ ‫ג״‬
‫ב‬
‫ימיד כמעגימו וכן הש״ץ במפלת למש אומר כאן עננו עד וצוקה (‬

‫אתה שומע ר^פלת כל ‪$‬ה‪ .‬ברוך אתה ‪ j 4‬״ ו מ ע תפלה‪:‬‬

‫ר צ ה יי אלהינו בעמך יעזראל ולתפלתם שעה׳יוהישב‬
‫העבודה לדביר ביתך ואשי יעזראל ותפלתם‬
‫א( בתשעה באב במנחה אומרים זה‬

‫נחס יי אלהינו‪ ,‬את אבלי ציון‪ ,‬ואת אבלי ירושלים‪ ,‬ואת העיר‬
‫האכלה וההרבה‪ ,‬והבזויה והשוממה‪ .‬האבלה מבלי בניה‪,‬‬
‫והוזרבה ממעונותיה‪ ,‬ןהבזדה מןבוךה‪. ,‬והשוממה ‪8‬אין יועןב‪.‬‬
‫ז‬
‫והיא יושבת וראשה הפוי‪ /‬כאשד‪ ,‬עקרה ^ןלא ילדה‪ ,‬ויבלעוה‬
‫לגיונות‪ ,‬ריךשוה עובדי זרים׳ ניטילו את ע^ף ישראל לדךב‪,‬‬
‫רהךנו בזדוןיהסיךיעליון‪ .‬על כןציון'ןמר ת?ןה‪ ,‬וירושל‪:‬םההן‬
‫קולה‪ ,‬לבי לבי‪ ,‬על הלליהם‪ .‬מעי מעי‪ ,‬עליתלליהם‪ .‬בייאתהייי‬
‫באש הצתה ׳ ובאש אתה עתיד לבנותה‪ .‬כאמור‪ :‬ואני אהיה לד‪,‬‬
‫נאם יי הומת אש סביב‪ ,‬ולכבוד אהיה בתוכה‪ .‬ברוך אתה יי‪,‬‬
‫‪V :‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I:‬‬‫‪j :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫'‬‫‪,‬‬‫‪l‬‬ ‫‪l‬‬
‫מנחם ציון ובונה יתשלים ז‬
‫את צמח‬ ‫! !י•‬ ‫‪:‬‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫‪ :‬־ ״•‬
‫קודם כי אתה שומע‬ ‫ב( בתענית צבור אומרים זה‬
‫עננו ל; עננו ביום ציום תעניתנו‪ ,‬כי קצרה ך ו ל ה אנחנו׳ אל הפן‬
‫אל רשענו‪ ,‬ואל הסהר פניף ממנו‪ ,‬ואל תתעלם מההנתנו‪,‬‬
‫היה נא רךויב לשו'עהנו\יהי נא הסךף לנסמנו‪ ,‬טיס גיויא אליןז‬
‫עננו) כדבר שנאמר‪ ,‬והיהיטךם'ייקראו י ואני אע‪?.‬ה'‪ ,‬עוד ‪cri‬‬
‫מדירים ואני אשמע׳ כייאהה יי העוןד• בעת צרה‪ ,‬פוךה ומאיל‬
‫בכלי עת צרה וצוקה‪ :‬כי אתה שומע‬
‫זי‬ ‫‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫••‬ ‫תו״א א( זכריה ב ט‪ : :‬ז‬
‫נא‬ ‫תפלת מנחה לחול‬ ‫‪101‬‬
‫באהבה תקבל ברצון׳ ותהי לרצון תמיד עבודת‬
‫ישראל עמר‪:‬‬
‫יעלה ויבאא(‬ ‫בראש חודש ובחול המועד• אומרים כאן‬

‫ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים‪ .‬ברוך אתה יי׳‬

‫לציון‪:‬‬ ‫שכינתו‬ ‫המחזיר‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .‬ו‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪V‬‬ ‫;‬

‫מודים דרבנן‬ ‫י‬ ‫•י י‬ ‫י ד‬ ‫•י‬ ‫־ ־ ‪:‬־ •‬

‫מוךים אנחנו לך‪ ,‬שאתה הוא י;‬
‫אליהינו ואלהי י אבותינג‬
‫אנהנו לך ׳ שאתה הוא‬ ‫מודים‬
‫אליהי כל בשר‪ ,‬יוקרנו‪ ,‬יוצר‬ ‫יי אלהינוואלהי אבותינו‬
‫בראשית‪ ,‬ברכות והודאות לשמך‬ ‫••ן‬ ‫־״‬ ‫••‬ ‫••‬ ‫••ן‬ ‫•ץ‬

‫הגדול והקןדוש‪ ,‬על שהחייתנו‬

‫וקימתנו‪ ,‬כן תחינו ותקימנו ותאסוף‬
‫לעולם ועדי‪ ,‬צור לדנו מנן לגזעני‪.‬‬
‫אתה הוא לדור י ודור׳ נוךה‬
‫גליותינו לחברות קךשף‪ ,‬ונשוב‬
‫אליך לשמור חקןיף‪ ,‬ולעשות ךצונף‪,‬‬
‫לך ו;ס?*ר תהלתך‪ ,‬על ודנו‬
‫ולעבדך בלבב שלם על שאנו מודים‬
‫לך‪ ,‬ברוך אל ההודאות‪:‬‬
‫המסורים בידך י ועל נשמותינו‬
‫הנקודות יך׳ ועל נסיך ^ ־ כ ל יום עמנו׳ ועל נפלאותיך‬
‫וטובותיך ‪#‬ב‪:‬בל עת׳יעךב וב!קר וצהרים׳ הטוב׳כילא כלו‬
‫רלומיך׳ המךהם׳ כי לא תמויהסךיך׳״כי מעולם קוינו ןך‪:‬‬
‫ועל‬ ‫‪3‬‬
‫ועל הנסים (‬ ‫בחנוכה ובפורים אומרים כאן‬

‫א( בראש וחודש וחול המועד אומרים זה‪:‬‬

‫אלהינו ואלהי אבותינו׳‪:‬עלה ויבא ו_יגיע‪ ,‬וןראה וירצה רי&מע‪,‬‬

‫דפכןד דז?ר זכרתנו ופלךוננו׳ וזכרון' אבווזינו׳' וזכרון‬
‫משיח בן דוד עבדך‪ ,‬וזברון' לרושללם יעיר ‪,‬קךשך‪ ',‬וזכרון כלי ע?ןך‬
‫ביתישיאללפניזד׳לפליטהלטובד״לחןולחסדולרחמיםולדריםטוביים‬
‫ולשלום ביוש ליאש חייש ראשההךשהזה‪ ,‬לחיה״מ פסח חגהמצות הזה‪.‬‬
‫לחיה״מ סי־ית חג הסכות הזה‪ .‬זכרנו יי אלהינו בו לטובה‪ .‬ופקדנו ב‪1‬‬
‫לביבה‪.‬וד‪1‬שי‪#‬נו בו לדדיס טובים‪ .‬ובדבר ישו^ה וךחמים׳הויס וחננו‪,‬‬
‫ורחם עלינווהושיענו^ ?י אליך עינינו ׳ כי אל מלך"חנון ורחום ‪£‬תה‪:‬‬
‫ת ח ז י נ ה‬
‫י י‬ ‫ב( בחנוכה ובפורים אומרים זה‪:‬‬

‫מגל הנסים ועל ה?«רקץ ועל מבורות ועל התשועות ועל‬

‫הנפלאות ‪#‬עע\ית'לאבותינו בימים ההם בזמן הזה‪:‬‬
‫* ‪V‬‬ ‫•‪r‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪' T‬״‬ ‫‪-‬ז*‬ ‫"ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫יו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪* .‬‬
 ‫תפלת מנחה לחול‬ ‫‪102‬‬
‫ועל כלס יתברך ויתרומם ויתנשא שמןז מלכנו תמיד‬
‫לעולם ועד‪:‬‬
‫וכתוב לתיש טובים כ ל בני בךיהןז‪.‬‬ ‫בעשי״ת‬

‫וכל הדדים יוךוך סלה‪ ,‬ויהללו ‪#‬מך ת ח ל לעולם כי‬

‫טוב׳ האל ישועתנו'ועזרתנו סלה האל הטוב ‪.‬‬
‫ברוך אתה ;י י‪ ,‬הטוב שמך יוליך נאה להודות‪:‬‬ ‫‪5‬‬

‫אלהינו‪(*:‬‬ ‫בתענית צבור אומר הש״ץ כאן‬

‫שים שלום׳ טובה וברכה׳ היים הן והסד ורהמים ׳ עלינו‬

‫ועל כל ישראל עמך‪ .‬ברכנו אבינו"כלנו כאחד‬
‫באור‬
‫לפורים‬ ‫לחנוכה‬
‫בימי מתתיהו בן יוחנן בהן גדול‪ ,‬בימי מךךכי ואסתר ביטוין‬
‫הבירה ‪ ,‬כשעמד עליהם‬ ‫חשמונאי ובניו׳ כשעמךה‬
‫מלכות יון הרשעה׳ על ע‪9‬ך המן הל&ע׳ בק‪ #‬להישמיד‬
‫‪ .‬י ש ר א ל י י ה ש ב י ה ם תורתך להרוג ולאבד את יל היהוךים‪,‬‬
‫ולהעבירם י מחקי רצונך ׳ ואתה מנער ועד זקן ׳ טף ונשים‪ ,‬ביוס‬
‫ברחמיך הכביס‪ ,‬י עמךת י להם אהה ב^ילשה <גשר להךש ^נים‬
‫בעת צרתם‪ .‬רבת את ריבם‪ ,‬דנת עשר ׳ הוא הךש אדר והיללם‬
‫אתדינם׳ נקמת'את נקמתם‪ ,‬לבוז‪ .‬ואתה' ברהמיף הכבים‬
‫מסרת גבורים ביד חלשים'‪ ,‬ורבים הפרת את עצתו׳ וקלקלת את‬
‫ביז־סעטים׳וטמאיםביד טהורים׳ מהי&בתו׳ י והשבות לוי גמולו‬
‫ורשעים ןיד צדיקים‪ ,‬וזדים ב‪:‬ד ןראשו‪ .‬ותלו אותו ואתי בניו‬
‫עוסקי תורתך‪ .‬ולך ע?ץית שם על העץ• ועל כלם‬
‫גדול וקרוע בעולמך׳ ולעמך ןשךאל עגשית ת‪#‬ו;נה גדולה‬
‫ופרקןיויהיום הזה‪ .‬ואחר כך יבאו בניך לדביר ביתך‪ ,‬ופנו את היכלך‪/‬‬
‫וטהרו את מקד^ך׳ והדליקו' נרות בחצרות קךשך‪ .‬וקבעו ‪#‬מו‪/‬ת‬
‫ז‬

‫ימי הנבה א‪£‬ו‪ ,‬להודות ולהלל לי&מךיהגהל"‪ " :‬י ע ל כלם'‬

‫>>לש״ץ א ל מ ו ואלהי אבותינו‪ ,‬ברכנו בברכה המשלשת בתורה הכתובה‬
‫י על ידי משה עבדך‪ ,‬האמוךה מפי אהרן ובניו כיהנים עם‬ ‫י'‬ ‫‪5‬‬ ‫צ‬ ‫״‬ ‫ת‬ ‫ב‬

‫קדושך כאמור‪ :‬יברכך יי וישמרך‪:‬אמן;אד יי פניו אליך ויחנך‪:‬אמן ישיא י‪ :‬פניו‬

‫אליך וישם לך שלום אמן‪ :‬שים שלום‬
‫נב‬ ‫ת פ ל ת מנחה ל ח ו ל‬ ‫‪103‬‬
‫באור פניך‪ ,‬כי באור פניך‪ ,‬נתת לנו יי אלהינו תורת חיים‬
‫‪9‬‬
‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IV T‬‬ ‫‪z‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IV T‬‬

‫ואהבת חסד‪ ,‬וצדקה וברכה ורחמים וחיים ו‪#‬לוס‪.‬‬

‫וטוב בעיניך לברך את עמך לקןךאל‪ ,‬בכל עת וב?ל‬
‫^ ה ב ^ ל ו ^ ך ‪< ^ .‬ירוך אתה י;‪ ,‬המברך את עמו‬
‫לקזראל בשלום‪:‬‬
‫וב?‪££‬ר מים ‪$‬ר?ה ן^לוס י&י^ה טו‪$‬ה׳‪.‬ישועהמחמה וגזרות‬ ‫בעשי׳ת‬

‫טובות'ןז?ך ו?<יתב ל^יןז‪ ,‬אגחנו ל?ל עמןדיבית י‪;#.‬אל‪,‬‬ ‫י‬ ‫‪v r‬‬

‫^הלם טונים ול^אפ‪^ .‬מך א^ה י ‪ ,‬המןקז ‪ as‬עטו‪.‬י^ךאל ב?‪8‬ל‪1‬ס‪:‬‬

‫להיו ‪ frrft‬א‪£‬ךי ‪$‬י וחביון לבי ל‪$‬ניןז‪ ,‬י; צורי וגואלי‪:‬‬
‫ז‬

‫אלדד‪ ,‬ןצור ל‪#‬ו?י מרע׳ י‪%‬פוזי מדבר סךמה׳ ולהקילי‪,‬נפיםי‬

‫תרום‪ ,‬ונפשי בעפר לכל תהיה׳ פתח לבי בתורתך‪,‬‬
‫ובמצותיך תרדוף בפ^י‪ /‬וכל ההוגים עלי רעה‪^ ,‬הרה הפר‬
‫עצתם י וקלקל ‪15‬ת‪#‬בתם‪ .‬י יהיו ?מוץ לפני רות ומלאך"‪ ;:‬דוחה‪.‬‬
‫לנןען‪:.‬חיצוןמ־ידיך‪ ,‬הוגיעה ‪?:‬ןינך וענני‪ .‬ע‪£‬ה למען ? ט ף י‬
‫ע‪#‬ה למען‪:‬מעך‪ ,‬עשה למען תורתך‪ ,‬עשה למ^ן קד^חך׳‬
‫‪:‬היו לרצון אקרי פי‪ ,‬והגיון לבי׳ לפמך‪ ,‬ן; צוךי וגואלי‪ :‬ע^ה עלום‬
‫)משי•״ העלום( במרומיו‪ ,‬הוא יעשה שלום עלינו׳ ועל כל ישראל‪,‬‬
‫ואמרו אמן‪:‬‬
‫בית המכןוןש ?מהרה‬ ‫יהי רצון מ'ל?נןןל ׳‪,‬י‪8 :‬ל‪$‬נו ואלהי אבותינו ׳ ‪\&?#‬ז‬
‫בימים שאין אומרים תחנון אומר הש״ץ ק ד י ש ש ל ם ‪:‬‬

‫אא־זעו נאלהי אבותינו‪ ,‬תבא לפנןך תפלתנו ׳ ואל *תעלש‬

‫?תתנתנו׳ שאין אנו עזי פנים וקשי ״ענךף׳ ל‪©1‬ר לפנןף‬ ‫״י " י‬
‫ין אלוזינו ואלוזי אבותינו‪ ,‬צדיקים אנךונו ולא חטאנו‪ ,‬אקל‬
‫אנחנו ואבותינו חטאנו‪:‬‬

‫אשמנו ׳ <י‪3‬ךנו‪ ,‬ןן‪$‬ו‪ ,‬ך?ךנו ר‪$‬י‪ .‬הןןויזנו‪,‬‬

‫ודך^ןננו ׳ זךני ׳ לו?וסנו ׳ ‪tfjpji‬‬
‫‪0‬־ ‪ «RT, .‬רע ׳ מ^נו ׳ ‪#‬נו‪ ? ,‬ק מ ו ׳«‪?$‬נו‪,‬‬
‫מדרכי ׳ עייני ׳ ?ש?מי׳ ?גיד־ני׳ ק^יני ?‪1‬ף•‬
 ‫תפלת מנחה לחול‬ ‫‪104‬‬

‫רשענו‪ ,‬שהוזנו׳ תע^נו‪ ,‬תעינו‪ ,‬תעתענו‪:‬‬

‫סרנו ממ^ותיףיוממשפטייף הטובים ולא שץה לנו‪'*.‬ואתה‬
‫צדיק על כל הבא ;גלינו׳ כי אמת עשית ואנחנויסך^גגנר‪:‬‬
‫אל אוץ־ א‪£‬לם אתה ובעל היסמים נקראת ׳ ודרך‬
‫תשקה הורייך‪ .‬נךלת רךומיך וחסדיך! תזכור היום‬
‫ובכלייום לזרע‪:‬ךדיןז‪ .‬תפן' אלינו בךלןמים׳ כי אתה‬
‫הוא בעל הרהטים‪ .‬בתחנון ובתולה פניך נקדם‪,‬‬
‫כהודעת לעניו'מפןךם‪ .‬מחרון אפך שוב‪ ,‬כמו בתורתך‬
‫כתוב‪ .‬ויצל כנפיך מחסה ונתלונן׳ כיום יךד ‪•1$? :‬‬
‫י‬
‫‪:‬‬

‫תעבור על פשע ותמחה אשים כיום רר*_יצב עמו שם‪.‬‬

‫ןתאזיןשועתנו ותקשיב מנומאמר‪ ,‬כיום ויקרא ב‪#‬ס יי‬
‫‪?1‬‬ ‫‪ :‬זי‬ ‫־״ ו |‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪• -:‬‬ ‫דן‬ ‫‪ I:‬״‬ ‫‪:‬‬ ‫! ז ״ו‬ ‫‪1 1‬‬
‫המתפלל כיחיד אין אומר זה‪:‬‬ ‫;‬ ‫‪DUft‬‬
‫'־' " דעביר ןי על פניו דקרא‬ ‫ז‬
‫‪v,‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬

‫יי יי אל רחום וחנמארך אפים ורב חסד ואמת ו ניצר‬

‫• "״‪V I V******«•7‬‬ ‫— ~ ן•‬ ‫"•*‪ VI‬ן‬ ‫ו‬ ‫• ״‬ ‫"‪T‬‬ ‫*‪T‬‬

‫ונקה‪:‬‬
‫‪p•-:‬‬
‫'וחטאה‬
‫{ ־ ז ז‬
‫עוז ופשע‬
‫ז ;•ן ‪r -‬‬ ‫ז ‪I‬‬
‫נשא‬
‫״‬
‫לאלפים‬
‫‪:‬־ ‪ T‬״‬
‫חסד‬
‫‪v iv‬‬
‫‪1‬י‬
‫רחום והנון חטאנו לפנ\ף רחם עלינו ןהושי‪.‬ענו‪:‬‬
‫* לדוד אליף;י 'נ?שי א ‪ #‬א ‪ :‬ב אלהי ?ף בטחתי אל אבושה׳ אלנעלעז‬ ‫ד‬

‫‪:‬‬
‫או‪:‬בי לי‪' :‬ג גס בל קויןד לא‪.‬יבשו׳‪.‬יבשו הבוגדיםךינןם‪ :‬דדרכןןד‬ ‫י *‬
‫ה‪1‬ףעני׳אךהור\ף ל מ ת י ‪ :‬ה הדריכני באמתף ולמדני כי אתה אללי^עי׳‬
‫אואף כןויתי כלהיום‪ :‬ייזברךחמיף‪:‬יוחסדיף כי כעולם הטה‪ :‬ז הטאות נעורי‬
‫ו?שעי אל ת זבור בהסךןד ןכר לי אהה ׳ למען טויגןד;י‪ :‬חי טוב רשר ;י על כן‬ ‫‪:‬‬

‫ד‬ ‫ז‬
‫יויה חטאים בדךןל‪:V:‬ךךך ענוים במשפט וילכד ענויס דרכו־*‪ :‬י כ ל א ך ת ת‬
‫יי חסד ואכה׳ לנוצרי בריתו' ועדותיו‪ :‬יא למען שטיול יי וסלחת לעני כי רב‬
‫‪:‬‬

‫הוא‪ :‬יב מי זה האיש יךא‪:‬י‪ ,‬יורנו ב ד ר ך ‪ :‬ב ר ר ‪ :‬ינ נ‪$‬שו ?טוב הייין ודעו;ירש‬
‫ארץ‪ :‬יי סוד יי ליראיו׳ ובריתו להודיעם‪ :‬ם* עיני תמיד אל יי׳ כי הוא יוציא‬
‫פרשת ת ל י ‪ :‬פ״ פנה א ל והנני׳ כי;היד ועני אני‪ :‬י ו צ ר ו ת לבבי הךהיבו׳‬
‫ממצוקותי הוציאני‪ :‬יח ראה ענ״‪.‬ועמלי׳ ושא לכל הטאותי‪ :‬ים ראה איבי‬
‫כי רבו׳ ושנאת המס ישנאוני'‪ :‬כ שניךה נ?שי והצילני׳ אל אכרם כי‬
‫חסיתי ב ך ‪ « :‬תום רשר יצךוני‪ ,‬כי קרחיף‪ :‬כב פךה אלזדם את ץצ‪£‬ךאל‬
‫י מ כ ל צרותיו‪ ':‬והוא ‪:‬פרח אתי ןעןךאל מ כ ל ‪.‬שנותיו‪:‬‬
‫בעשי״ת ובתענית צבור אומרים א ״ מ הארוך‪ ,‬תמצא לקמן ע׳ ‪.277‬‬
‫נג‬ ‫תפלת מנחה לחול‬ ‫‪105‬‬
‫אבינך ©לכנו אבינו אר‪1‬ה‪ .‬אבינו ‪2‬׳לבנו אץ לנו מ ל ך אלא א ת ה ‪ .‬אןנינו‬
‫ל ^ נ ו רחם ?לעי• אהעו מל?נו ח‪3‬נו ועננו כי אין בני ? מ ש י ם ע ש ה‬
‫‪r‬‬
‫‪3‬‬
‫ע?‪1‬ו ןיךכןר‪ .‬ןחקד למען ‪£#‬ןד הגרול'והושיענו‪:‬‬
‫ואנחנו לא נדע מה ‪3‬ע‪£‬ה‪ ,‬כי עליך עינינו‪ .‬זבי‬
‫ר ^ י ך ; וחסדיך׳ כי מעולם המה‪ .‬מד‬
‫חסךך ; עלינו׳ כ*‪#‬ר‪.‬יחלנו לך‪ ,‬אל תזבר לנו עונות‬
‫ךאש‪3‬ים ׳ מהר ןקךמונו רךומיך ׳ כי ללונו כ&ד‪ '.‬חננו‬
‫אדוננו׳ כי רב '^זבענו בוז‪?".‬תז רחם תזכור׳ ‪5‬ךנז‬
‫עקךה תזכור׳ בו־^ז תמימות י תזכור׳ ‪5‬מז אהבה‬
‫תזכור‪ :‬יי הנטיעה ה‪5‬ןלך י‪.‬עננו ביום כןךאנו‪? .‬י'הוא‬
‫ן‪-‬ע‪?:‬דנו׳ זכור ?י עפר אנחנו‪ .‬עזרנו אלהי ישמןנו על‬ ‫‪1‬‬

‫דבר כבוד ^מך׳ והצילנו וכפר על הטאתינו למען ‪#‬מך‪:‬‬

‫)לדוד ה׳ אורי(‬ ‫ה ש ״ ץ אומר ק ״ ש תמצא בתפלת שהרית‪:‬‬

‫עלינו לשבה לאדון הביל׳ לתת גךלהליוצר בראשית‪,‬‬

‫‪#‬לא עשנו כגויי הארצות׳ ולא שמנו ?משתהות‬
‫האדמה׳ ‪#‬לא שם הלקנוכהם׳ ןגךלנו כ^ל ךמונם‬
‫שהם מקזתוזוים להבל ולריק‪ .‬ואנחנו כורעים‬
‫ומשתהוים ומודם ׳ י לפני מלך ׳ מליי המלכים ׳‬
‫שמ‪:‬ם‬ ‫הקדוש׳ ברוך הוא‪# '.‬הוא נומה‬
‫ויוסד אדן‪ .‬ומושב יכןרו בשנדס ממעל ׳ ושכינת עזו‬
‫בנבוד'מרומים׳ הוא אלהינו אין עוד• אמת מלכנו׳‬
‫אנןס זולתו ׳ כןתוב בתורתו‪ :‬ידעי; היום והשבת‬
‫אל לבבך׳ בי יי הוא האלהים בשמים ממעל׳ ועל‬
‫­‬ ‫‪r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫‪-‬ו •‬ ‫•‬ ‫‪liv‬‬

‫הארץ מתחת׳ אין עוד‪:‬‬

‫ועל ייז ‪ npj‬לןז ן; אאדנו‪ ,‬לךאית ?זהרה בתפארת עזןד׳ להעבץר‬
‫גלולים ן ה*ךץ ׳ ותאליליב כרות ‪:‬ירהון ‪ ',‬לתקן עולם‬ ‫‪9‬‬

‫ב^לכית ‪#‬די‪ .‬וכל בני בשר לקראו ^*מןז׳ להפנות אליף כל‬
‫ך^‪-‬עי אךן‪. .‬י?\רו‪,‬ץךעי ‪$‬ל י ‪ $ 1‬י תבל < כי לול' יז?יע ?ל ?ין׳‬
 ‫תפלת מנחה לחול‬ ‫‪106‬‬
‫תשבע כל לישון‪ .‬לפניך‪.‬י; אלךזינו ןכךעד ףפולו‪ ,‬ןלכבוד שמך מ ך‬
‫‪:‬תנו‪ /‬ד_ק|לו ?לס ?גליהם'את עול מלכותף‪',‬ותמלוך עליהם'?ןהךה‬
‫לעולם ועד‪ .‬כי המלכותשלך היא‪ ',‬ולעולמי עד ת?לוןד בכבוד‪/‬‬ ‫ז‬

‫ככתובבתוךתך •י‪.';:‬ינןלך לעולם ועד‪ .‬תאמר ׳ חדק ן; למלך על‬

‫כל הארץ‪ ,‬ביום'ההוא יהיה‪ ,‬יי' אחד״וישמו י אחדי‪ :‬יקדיש יתום‬
‫‪T V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫!‪T‬‬ ‫״ ‪V :‬‬ ‫־‬ ‫•‬ ‫‪ T‬ז־ו ‪V‬‬ ‫‪T‬‬
‫אלץדרא מפחד פר‪/‬אום ומשואת ךשעים בי תבוא‪ :‬עצו‪.‬ע״<ה והפר ר ‪ 3‬ת‬
‫דבר ולא;קום כי עמנו אל‪ :‬מר״זקנה ^;י הוא ועד־שיבח א;י אסבל‬
‫;‬

‫>ןגי;‪ rrifj‬וא;י אשא ואך אסבל' !אמלט‪ :‬אך צדיקים יודו לשמך‬
‫יעזבו ישרים את פניך‪.‬‬ ‫י‬

‫תפלת ערבית לחול‬

‫וךןןא רחום‪ ,‬ןכנןר עוין ולא‪.‬ישחית‪ ,‬וחרבח להשיב אפו‪ .‬ןלאיןניר ‪5‬ל‬
‫חמתו‪ .‬יי ח‪1‬שיעח‪,‬חמלןד יעננו ביום קראנו‪:‬‬
‫‪-‬ו‬ ‫‪1 1‬ז‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪:‬־••ן‬ ‫‪Iv‬‬ ‫‪iv‬‬ ‫־‬ ‫י‬ ‫‪x‬‬ ‫•ו‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬־‬

‫‪#‬ןיף המעלות חנה בךמ את י; כל ע^די חע?דיפ בבית בלילות‪ :‬שיאו‬

‫‪:‬‬
‫ידיכם קזךיט וברכו את‪ :*/‬יבי‪5‬ך ;;מציון ע‪#‬ה ‪£‬מים וארץ‪:‬‬
‫יו‪$‬ם;צוה ;י ד^די ונלןלה ^ירדז'עמי תפלח לאל ח;י‪ :‬וןןשועת צדיכןים מ;י‬ ‫‪:‬‬

‫מעוזם ?עת צרח‪ :‬ויעןךם ;י גיפלטם יפלטם מךשעיםויושיעס כי חסו בו‪:‬‬

‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ן; צ;אות עמנו משגב לנו אלל‪,‬י י‪#‬קב סלר« ״ ״ י;ץבאות אשרי אדם בטח‬
‫פ‬ ‫ג‬

‫פ‬ ‫ג‬
‫ז‬
‫}יןיג״פ‪ :‬י; הוקןיןןד! חמלןז'‪:‬עננו ?יום כךאני ״ '•'‬
‫י‬

‫יתגדל ויתקדש שמה ךבא‪ .‬אמן בעלמא די בךא ברעותה ו!??ליך מלכותה‪,‬‬
‫ויצמח פוךקנה ויקרב משיחה‪ .‬אמן בחייכון וביומיכון ובחיי ךכל‬
‫בית ישראל‪ .‬בעגלא ובזמן קןיב ואמרו אמן‪ :‬יהא שמה ךבא מברך לעלם‬
‫ולעלמי עלמיא‪ .‬יתברך‪ .‬וישתבח‪ .‬ויתפאר‪ .‬ויתרומם‪ .‬ויתנשא‪ .‬ויתהדר‬
‫ויתעלה‪ .‬ויתהלל‪ .‬שמה ךקךשא בךיך הוא‪ .‬אמן לעלא מן כל בךכתא‬
‫ושירתא‪ ,‬תשבחתא ונחמתא‪ ,‬דאמירן בעלמא‪ ,‬ואמרו אמן‪:‬‬
‫‪r‬‬
‫״מ‪-‬בךכי את « ל&ובוץד‪? :‬י‪-‬״‪5‬ייף י כמכלול <עילם מי• ‪;;v Si‬״‬
‫ברוך אתה ץ אלהיט מלך העולם‪,‬‬
‫אשר בדברו מעריב ערכים‪,‬‬
‫בחכמה יפותח שהגרים‪ .‬ובתבונה‬
‫משנה עתים‪ ,‬ומחליף את הזמנים‬
‫נד‬ ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪107‬‬

‫במשמרותידט‬
‫‪Ij‬‬ ‫‪* %‬״‬
‫‪V‬‬
‫הכוכבים‪,‬‬ ‫את‬ ‫ומםרר‬ ‫* ‪I %‬‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״״‬ ‫‪:‬‬

‫ברקיע‪ ,‬כרצונו‪ .‬בורא יום ולילתנולל‬

‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫*‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫אור מפני חשך‪ ,‬וחשך מפני אור‪,‬‬

‫ומעביר יום ומביא לילה‪ ,‬ומבדיל בין‬
‫יום ובין לילת יי צבאות ישמו‪ .‬ברוך‬
‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪Tt‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪I‬‬

‫אתה יי‪,‬המעריב ערבים‪:‬‬ ‫‪:‬־ ‪T‬‬ ‫־ ־ ־ ‪ :‬־ י‬ ‫‪.‬״‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬

‫אהבת עולם בית ‪.‬יקךאל ן ‪ $‬ז א ה ב ת ‪,‬‬

‫תורה ומצות הקים ומשפטים אותנו‬
‫למדת‪ .‬על כן יי אלודנו׳ ‪&^3‬־‪ u‬ובקומנו‬ ‫ז‬

‫נשיח בהקיןד׳ונשמה ברברי תוךתף וכהמיסיף‬

‫לעולם ועד‪ .‬כי הם חיינו וארוז ימינו‪ ,‬ובדם נהנה‬
‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I " T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I I‬‬ ‫••|‬ ‫‪- .‬‬ ‫י•‬ ‫י‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬

‫יומם ולילה‪ ,‬ואהבתןד לא תסור <** אל תסיח מטנו‬

‫••ן‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫•״‬ ‫—‬
‫•‬ ‫ץ‬ ‫‪• jx x‬‬ ‫‪x‬‬

‫לעולמים‪ .‬ברוך ‪ nj^s‬ין׳ אוהב עטו ד?ךאל‪:‬‬

‫שמע ישראל יי אלהינו יי ן אהד‪:‬‬
‫ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪:‬‬
‫ואהבת את ; אלהיך׳ בכל לבבך‪ ,‬ובבל נכ־^־ך׳ ו;בל‬
‫מאךןד ‪ J‬והיו היבריס האלה אשר אנכי מ‪3‬וך‬
‫לרום על לבבך‪ :‬וישנים לבנןןז ורבךר;'בס*< בחזיתך‬
‫מיןןןז‪ ,‬ועלכנתך בדרך‪,‬ובשכבך׳ובקומך‪ :‬וקשרתם‬
‫לאות על;דך׳ והיו לט‪£‬פת בין עינןך‪ :‬וכתבתם על‬
‫?וזזות ביכןך ׳ ובשעךיך‪:‬‬
‫והיה‬
 ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪108‬‬
‫והיה אם שמע תישבעו אל מןןותי א‪#‬ר אנכי ?ןצ?ה אאכם היזם‪,‬‬
‫לאהבה את יי "אלתייכם ולעבדו‪ ,‬בכל לבבכם' ובבל נפשכם‪:‬‬
‫ונתתי מטר ארצכם בעתו יוריד‪ .‬ומלסייש‪ ,‬ואספת דננןז ויתיר‪/‬טןז‬
‫ויצהרך‪ :‬ונתתי עשב"בשדך לבהמתך‪ ,‬ואכלת ושבעת‪':‬השמרז‬
‫לכם פז יפתה לבבכם‪ ,‬וסרתם ועבדיהם אלוזים ארורים'והשתחוייתם‬
‫להם‪ :‬ותרה אה יייבבםיועצר אית השמים ולא יהיה מטר והאדמה‬ ‫—‬ ‫—‬
‫‪X‬‬ ‫• ‪T ~* T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫* ‪V I‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫~"‬ ‫**‬ ‫* ‪"* T‬‬ ‫" ‪* * T T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫• ‪T T‬‬ ‫‪V T‬‬

‫לא תהן את‪.‬יבולה‪' ,‬ואבךהםימהךה מעל הארץ הטיבה'א‪/‬אר ןי‬

‫{‬
‫נתן לכס'‪ :‬ושמהם את* דבריי אלה על לבבכם ועל נ? שכם‬
‫וןןשךתים אתם ליאות על ידכם והיו' ילטוטפת בין' עיניכם‪ :‬ולעךתס‬
‫אתם את בניבים לדבר בם ׳ י ‪»??#3‬ף בביתך ובלכתך בדרך‬
‫ובשכבך ובקומך‪' :‬וכתבתם על'?ןזוזויה ביתך' וב^עךיך‪ :‬ל מ ק‬
‫ירבו'ימיכם וימיי בניכם על האדמה אשר נשבע יי לאבהיכם ל ת ת‬
‫‪ T‬״•‬ ‫״״ ‪V‬‬ ‫־‬ ‫י ‪I‬‬ ‫‪TI‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬־־‬ ‫‪ : T‬־ ‪T T‬‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫‪• :‬״‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪•• :‬‬ ‫״‪:‬‬

‫להם‪ ,‬כימי השמים על הארץ‪:‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪VIT T‬‬ ‫־"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־*‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T‬‬

‫ויאמר יי אל משה לאמר‪ :‬דבר אל בני ישראל‬

‫ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על'כנפי‬
‫בו‪.‬ךיהם לדליתם‪' ,‬ונתנו על ציצת הכנף‪ ,‬נ‪5‬תיל הכלת‪:‬‬
‫והיה לכם לציצת‪',‬וראיתם‪,‬אתו וזכרתם‪,‬את כל מצות‬ ‫׳‬
‫•‬ ‫•‬ ‫ן•‬ ‫••‬ ‫‪. , . « • . ,‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪** T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫•‬

‫יי‪ ,‬ועליתם‪ ,‬אתם‪' ,‬ולאי תתורו אהרי לבבכם ואהרי‬

‫עיניכם אשר אתם זנים אחריהם ן למען תזכירו ועשיתם‬
‫את כלי מכותיי׳ והיימם' קדשים לאלהי?ם ‪ :‬אני י;‬
‫אלהיכם אישר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות‬
‫לכס לאלהים׳ אני יי אלהיכם‪:‬‬
‫אמת ואמונה כל זאת‪ ,‬וק;ם עלינו‪ ,‬כי הוא‬
‫"י" י" יי' אלהינו ואין זולתו‪ ,‬ואנחנו‪.‬ישראל‬
‫עמו‪ ,‬הפורנו מיר מלכים‪ ,‬מלכנו הגואלנו מכף‬
‫‪1‬‬
‫כל העריצים ‪ .‬האל הני־ךע לנו מצרינו‪,‬‬
‫והמשלם‬
‫נה‬ ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪109‬‬
‫והמשלים נמול לכל איבי נ‪5‬שנו‪ ,‬העשה‬
‫מקילות עד אין דקר‪ /‬ונחלאות עד אין מספר‪.‬‬
‫ד!‪$‬ם נ?שנו בתים‪ ,‬ולא נתן למוט רגלנו‪,‬‬
‫המךךיכנויעל במות איבנו‪ ,‬רךם קרננו על כל‬
‫‪1‬‬
‫שנאינו‪ '.‬האלי הע‪#‬ה לנו 'נקמה ‪3‬פרעה‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫ואותות ומופתים יאךמת ענייהם‪ '.‬המכה‬
‫בעברתו כל בכורי מצרים‪ ',‬ויוצא את עמו‬
‫»‪-‬‬ ‫•»‬ ‫—‬ ‫* • ‪* J T‬‬ ‫**‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬

‫ף&ן־אל מתוכם להרות עולם‪ .‬המעביר בניו‬

‫בין גזרי ים סוף‪,‬ואת רודפיהם ואת שונאיהם‬
‫בתהומות טבע; 'וראו'בניו ‪$‬םךתו‪ ,‬שכהו‬
‫והודו לשמו‪ .‬ומלכותו ברצון קכלו עליהם׳‬
‫מעה ובני ישראל לוז ענו שירה בשמהה רבה‪,‬‬
‫ואמרו כלם‪:‬‬
‫מ י כ מ כ ה ב א ל ם יי‪ ,‬מ י ב מ כ ה נ א ך ר‬
‫בקדיש‪ ,‬נורא ת ה ל ת ע ש ה פ ל א ‪:‬‬
‫מלכותך ראויבניך‪ ,‬בוקע‪:‬ם לפני‬
‫‪:‬‬
‫מ ש ה ‪ ,‬ז ה א ל י יענו ו א מ ר ו י י י מ ל ך‬
‫;‬
‫'ם ו ע ד ‪ .‬ו נ א מ ר כ י פ ד ה יי א ת‬
‫‪.‬יעקב‪ ,‬ו ג א ל ו מ י ד ח ז ק מ ט נ ו ‪ .‬ב ר ו ד‬
‫א ת ה יי‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬
‫השכיבנו‬
‫א( איוב ט י‪ :‬ב( תהלים סו ט‪ :‬ג( שמות טו יא‪ :‬ד( שם שם יח‪ :‬ה( ירמיה לא י‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪110‬‬

‫השכיבנו אבינו לשלום‪ ,‬והעמידנו מלכנו‬

‫למים טובים ולשלום ותקננו‬
‫בעצה טובה מלפניף‪ ,‬והושיענו סהרה ל מ ק‬
‫שמןז‪,‬ופרוש עלינוייפכת שלומה־‪'.‬והגן בעדנו‪,‬‬
‫והסר מעלינו‪ :‬אויב‪ ,‬דבר‪',‬והרב‪ ,‬ורעב‪ ,‬ויגון‪.‬‬
‫והסר שטן מיזפנןנו ומאהךינו׳ וננצל ‪ 3‬פ י ף‬
‫תסתירנו'ושמור'צאתנו ובואנו להיים טובים‬
‫•‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫••|‬ ‫••ן‬ ‫•<‬ ‫‪.‬‬ ‫••ן‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫—‬

‫ולשלום מעתה ועד עולם‪ .‬כי אל שומרנו ומצילנו‬

‫אתתבחןד אתה יי‪ ,‬שומר את עמו י^ראל לעד‪:‬‬
‫״* ‪T-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‪.‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫י*‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT7‬‬ ‫‪I‬‬
‫לש״ץ חצי קדיש‬
‫מנהג העולם לומר קודם ח״ק בחול )ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן( ובשבת )ושמרו( וביו״ט ור״ה דוה״כ )פסוקים‬
‫אחרים מענין קדושת היום( ויש להם על מה שיםמוכו‪ ,‬אבל הנוהגין שלא לומר בחול ברוך ה׳ לעולם אמן ו א מ ן‬
‫מפני חשש הפסק גם בשבת )ויו״ט ור״ה ויוה״כ( אין להפסיק בפסוקים ואין להפסיק להכריז י ע ו ״ י בליל ר״ח‪:‬‬

‫אדני ‪ ,‬שפתי תפתח ופי יגיד תהלקך *‬

‫ברוןל אתה ; אלהינו ואלד אבותינו׳'אלתי אברהם‪,‬‬
‫אלתי יצחק ׳ ואלהי‪.‬יעקב ׳ האל הגדול הגבור‬
‫והנורא‪ ',‬אל עליון גומל הסדים טובים ׳ קונה הכל וזוכר‬
‫וחסדי אבות ומביא גואל לבני בניהםלמען שמו באהבה‪:‬‬
‫בעשי״ח ןברני לדויים׳מלןז חפץ בח?ים‪,‬וכתבנו בס^רהחיים‪ .‬למענך אלךזים חץמ‪.‬‬
‫מלך' עוזר ומושיע ומגן‪ '.‬ברוך אתה י;‪ ',‬מגן אברהם‪:‬‬
‫אתה גבור לעולם אדני׳ מחיה מתים אתה׳ רב להוגיע‪.‬‬
‫משיב ה ח ח ומוריד הג^ם;‬ ‫כחייף‬ ‫י‬ ‫^ ך ף ך ^ל‬
‫(‬ ‫יץ‬ ‫ב ק‬

‫מכלכל חיים בחסד‪ ,‬מתה מתים בךהמים רבים‪ ,‬סומך‬

‫נופלים׳ ורופא חולים'‪ ,‬ומתיר אסורים׳ ומקנם אמונתו‬
‫לי^גי עפר‪ .‬מי כמוך בעל גבורות׳ ומי דומה לך מלך‬
‫‪,‬‬ ‫ממית ומחיה ומצמיה יישועה‪:‬‬
‫ב‬
‫‪7‬‬ ‫‪ r : -‬־ ‪:‬‬ ‫‪ :‬־‪v‬‬ ‫י‬ ‫״״‬
‫נו‬ ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪111‬‬
‫מי במוף א ב הרחמן זוכר‪.‬יצוריו לחיים ברחמים‪:‬‬ ‫בעשייה‬

‫ונאמן אתה להחיות מתים‪ .‬ברוך אתה;;מהיה הסתים ן‬

‫אתה כןדו?ט וישמך כןדוש׳'וקדומים בכל יום יהללוך־‬
‫פלה‪ .‬ברוך אתה י י‪ ,‬האל הקדו;ט» )בעשי׳׳ח י המלך‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬

‫היןדו^(‪:‬‬
‫אתה הונן לאדם דעת‪ ,‬ומלמד לאנוש בינה‪.‬‬
‫)שו״ע( )א( אם טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת משלים תפלתו ולא יחזור בשביל ההבדלה הואיל וצריך‬
‫עדיין לאמרה על הכום ויהיה יוצא י״ח רק שיזהר מלעשות שום מלאכה קודם שיבדיל על הכום או‬
‫יאמר אתר תפלה המבדיל בין קודש לחול בלא ברכה ויעשה מלאכה כמ״ש בסי׳ רצ״ט ואם שכח )ועשה מלאכה‬
‫באיסור או( טעם מאומה קודם שיבדיל על הכוס צריך לחזור ולהתפלל ולהבדיל בתפלה וגם על הכום שאינו יוצא‬
‫בהבדלה שעל הכום בלבדה הואיל ואינה כהוגן שטעם )או עשה מלאכה( קודם לה‪) :‬ב( אם טעה ולא הזכיר‬
‫הבדלה בתפלה ואין לו כוס בלילה וסבור שאף למחר לא יהיה לו צריך לחזור ולהתפלל מיד ולהזכיר הבדלה‬
‫בתפלה אע״פ שמצפה שיהיח לו אח״כ‪) :‬ג( במה דברים אמורים כשנזכר אחר סיום תפלתו ואז צריך לחזור לראש‬
‫התפלה אם כבר עקר רגליו או שכבר סיים התחנונים שרגיל לומר לאחר תפלתו כמ״ש בסימן קי״ז או אפילו אם‬
‫נזכר באמצע תפלתו אלא שכבר סיים ברכת שומע תפלה ואז צריך לתזור לראש ברכת אתה חונן אבל אם נזכר‬
‫קודם שסיים ברכת ש״ת יאמרה בש״ת כו׳ ואף שיש אומרים בו׳ הבדלה אין לה ענין כלל לש״ת ודבריהם עיקר‬
‫ולכן מי שיש לו כוס או שמצפה שיהיה לו כוס למחר אף שנזכר קודם ש״ת לא יאמרנה בש״ת מכל מקום מי‬
‫שאינו מצפה כלל לבום למחר ויצטרך לחזור ולהתפלל יש לו לאמרה ב ש ״ ת ‪ 0 ) :‬בכל מקום שאין צריך לחזור‬
‫בשביל ששכח להזכיר הבדלה אף אם נזכר מיד שהזכיר השם שבסיום ברכת אתה חונן או מיד שסיים ברכה זו‬
‫אע״פ שלא פתח עדיין בברכה שלאחריה לא יחזור לראש ברכת אתה חונן כו׳ ואם נזכר קודם שהזכיר השם יתחיל‬
‫מיד אתה תוננתנו ויגמור משם על הסדר וחננו מאתך ובו׳‪:‬‬
‫כמוצאי שכת ויו״ט אפילו מיו׳יט לחול המועל אומרים זה‪:‬‬

‫אתה חוננתנו למדע תוךתף< ותלמדנו לעשות ךןפןי ךצונף‪,‬‬

‫ות^ךל ן;'אלדדנו בין קדש לחול בין אור ?ח^ך ‪ /‬יבין‬
‫ישראל לעמיםלבין יום ודםביעי לששת ימי המע^ה׳ אבינו‪.‬‬
‫מלכנו‪ ,‬ההל עלינו הימים הבאים לקראתנו לשלום ׳ חשובים‬
‫מכל הטא ומנקים מכל עיון ומדבקים ביראתך‪.‬‬
‫׳•וי‬ ‫‪T‬‬ ‫ג נ‬ ‫ץ •• י‬ ‫‪I T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫*‬ ‫•'‪.‬׳"'‬ ‫‪1‬‬
‫**‬ ‫* זי‬
‫כל ימוח החול אומר )חגנו( וכמוצאי שבת רום טונ אומר )וחננו(‪:‬‬

‫‪0‬הננו מאתך הבמה בינה ודעת‪ .‬ברוך אתה י י ׳‬

‫|‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:7‬‬ ‫־‬ ‫‪ITT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״ י‬ ‫‪|** T‬‬ ‫‪I‬‬

‫הונן הדעת‪:‬‬
‫השיבנו אבינו לתורתך׳ וקרמו מלכנו לעבודתך‪,‬‬
‫ןססזירנו בחשובה עזלמה לפנןך‪ .‬ברוך‬
‫אתה יי‪ ,‬הרוצה בתגובה‪:‬‬
‫סלה לנו אבינו'כי הטאנו׳ מהול לנו מלכנו כי פ^ענו׳‬
‫‪T‬‬ ‫* *‬ ‫‪V‬‬ ‫ץ‬ ‫•ץ‬ ‫" " ‪T‬‬

‫;‬ ‫זו‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬
 ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪112‬‬
‫חנון‪ ,‬ד!מך‪3‬ה לקמה‪:‬‬ ‫<יי אל טוב וסלח *ןתה‪.‬ברוך א^ה‬
‫ונאלג־ ?ורדה לקען‬‫ראה נא ^ נ ו וריבה רבנו‪,‬‬
‫קמך‪ ,‬כי אל נואל חזק אתה‪ .‬ברוך אי]ה‬
‫נואל לקראל‪:‬‬
‫רפאנו יי ונרפא׳ הודיענו ונוגעה‪3 ,‬י תחלתנואתה‪,‬‬
‫ז‬ ‫זז‬ ‫‪R‬‬ ‫‪T‬‬
‫;‬ ‫>‬ ‫‪T I T • :‬‬ ‫•ין‬ ‫•‬ ‫‪• • * • • I T :‬‬ ‫״•ל‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬

‫והעלה ארוןה ודפוקה ‪#‬למה ל?ל מכותינו‪,‬‬

‫כיאלכןלך רופא ?אמן ורחמןאתה‪ .‬ברוךאתה ^ ר * *‬
‫חולי עמו ישראל‪:‬‬
‫ברול עלינו יי אלהינו את ה‪#‬נה הזאת ׳ ואת כל הדני‬
‫וובואתה לטובה‪ ,‬וסן)בקיץ ‪1‬יךכה>) יי טלוכקר‬
‫בחו‬

‫לצרכה׳ ?גל פני האדמה‪',‬ושבינו ‪ ,Tpsp‬וברך ^ ‪« p j‬‬

‫כ^נים הטובות לבדבה‪ ,‬כי אל טוב וסטיב ‪runs‬‬
‫‪T‬‬
‫י ומברך ה^נים‪ .‬ברוך אתה מברך ה ^ י ם ‪:‬‬
‫ף‪/‬קע בשו^ר גדול לחרותנו׳ ף&א ‪3‬ס לקבנץ גליוקינו‪,‬‬
‫וקבצנו יחד מא<‪3‬ע כןפות חאךץ לאר?ני•‬
‫ברוך אתה ‪ , j‬הק‪1‬יץ נלחי עמו ל^ךאל‪:‬‬
‫השיבה ?טורינו ?בראשונה׳ ויבינו כבתחלה׳ \ןמר‬
‫ממנו;גון ואנחה׳ ומלוך ןלינו אף«־• י; לבדןז‬
‫בחסד וברחמים ^ ך ק ^ פ ט ‪ .‬ברוך אתה‪/‬י‪£,‬לןד‬
‫אוהב צדקהו^ט^ט‪) :‬כעשי׳־ת ה‪5‬לןיה?ן^פט>‪:‬‬
‫הל­‬ ‫ןלמלשדםאל־י^^מ^ה מל־־רז?ןי;יס‬
‫מדים ברגע יאבה ו‪$‬ל *לבי ןןןןז מהרה‬
‫י?י י ומלבות הר^עהמהךה תעפןר ותש^ר &ר‪?1‬ער‪,‬‬
‫ת‬

‫מקךה מקיגו‪ :‬רוך א‪$‬ה ןוץה‪,‬שכר;‬ ‫‪»1W‬‬

‫^‬ ‫אולמים יסמיע ‪1‬דס‪:‬‬
‫נז‬ ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪113‬‬
‫על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני עמך בית‬
‫ל‪#‬ראל‪ ,‬ועל ‪9‬ליטת בית סופריהם ועל נרי‬
‫הצדק' ועלינו‪ ,‬יחמו נא רחמיך לל אלהינו׳ ותן שיבר טוב‬
‫ל)־ל הבוטחים בשמך ןאמת'׳'ושים הלקנו עמהם‬
‫ז‬

‫ולעולם לאי נבוש'כי'בך"בטהנו‪'.‬ברוך איןה יל‪ ,‬משען‬

‫ומבטח לצדיקים ‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫ולירושלים עירך ברחמים תשוב׳ ותשכון בחובה‬

‫כאשר דברת‪ ,‬וכסאךוד עבךך מהרה‬
‫בתוכה תכין‪ ,‬ובנה אותה בקרוב בימינובנלן עולם‪.‬‬
‫ברוך אתה לל ‪ -‬בונה ירושללם‪:‬‬
‫א ת צמה דוד עבדך מהרה ת‪/‬־מיה'‪ ,‬וקךנו תרום‬
‫בישועתך‪ ,‬כיי לישועתך קולנו כל היום ‪ .‬בתך‬
‫אתה יי׳" מצמיה קרן ישועה!‬
‫ש מ ע קולנו יי אלהינו‪ ,‬אב הרהמן רהם עלינו׳ וקבל‬
‫ברחמים וברצון את תפלוןנו׳ ‪5‬י אל שוקע‬
‫ואפלות'ותחנונים אתה‪ ,‬י ומלפניך י מלכנו ריקם אל‬
‫תשיבנו‪ '.‬כיי אתח שומע תפלת כל פח‪ .‬ברוך אתה‬
‫לל ׳ שוקע תפלח‪:‬‬
‫ך ן ה י‪ :‬אלהינו בעמךל‪#‬ראל ולת‪$‬לר]ם שעה והשב‬
‫האבודה לךביר ביתך‪ ,‬ואשי יקזךאל ואפלים‬
‫‪1‬יאך‪,‬בה תקבל ברצון‪ ,‬ותהי לרצון' תמיד 'עבולת‬
‫‪ • ^ f M J‬בראש חודש ובחול המועד אומרים כאן י ע ל ה ויבאא(‬ ‫^‪^12‬י{ל‬

‫א( בראש חודש וחול המועד׳ אומרים זה‪:‬‬

‫אלךזינו ואלדד אבותינו׳ ‪:‬עלה ולבא ולגיע‪ ,‬מראה וירצה ול^מע‪,‬‬

‫ולפכןד ולזכר ןכרוננו ופל‪,‬דוננו׳ וזכוק אברינו‪*',‬ויזכרון‬
 ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪114‬‬
‫ןמחדןה עינינו ב^יבך לןייון ברסכדם‪ .‬בתך ארך‪ ,‬יי‪,‬‬
‫דעןחזיר לבינתו ל^ייון‪:‬‬
‫אנחנו לך׳ שאתה הוא יי אלוהינו ואלו־זי אבותינו‬ ‫מודים‬
‫לעולם ועד׳ צור חיינו מנן ישענו׳ אתה הוא‬
‫*"‪T‬‬ ‫**‪I‬‬ ‫* ‪5‬‬ ‫‪P ** T‬‬ ‫*" **|‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫\‬

‫לדור ודור׳ נודה לך ונספר תהלקןד‪ ,‬על הלינו חמסודיס‬

‫בלקך׳ ועל נ^מוהעויד^קודות לך׳ ועל נסיך'שבבל‬
‫יום עמנו׳ ועל נ?לאול{יך וטובותיך ‪??#‬ל עת׳ ערב‬
‫כי‬
‫״‬
‫כלו רחמיך ׳ חמרחם׳‬ ‫‪T‬‬
‫ובקר וצהרים׳ הטוב׳ כי לא‬
‫‪|v l‬‬ ‫‪:‬‬

‫לא תמו חסדיך׳ כי מעולם קרנו לך‪:‬‬

‫א(‬
‫ועל הנםים‬ ‫בחנוכה ובפורים אומרים כאן‬

‫מ?ךס בן דוד עבדך‪ ,‬וזכרון ןרו^ללם מיד ך‪,‬ךעןך‪ ,‬וזכרון כל ע ט ף‬

‫‪3‬ית ת^ראל לפניך ׳ לאליטה לטובה‪ ,‬לחן ?לחסד ולרחמיםולחילס‬
‫טובים ולבלום ביום לי״יח ר^ט החדים הזה^לחיה‪-‬מ'פסח הנ המצותיהזה‪,‬‬
‫לחיה״מ סיכית חג הסבות הזה‪ .‬זכרנו יל אלתינו בו לטובה‪ .‬ופקדנו ב‪1‬‬
‫לבךכה‪.‬והו‪#‬י‪2‬ננו בו להליס טובים‪.‬ובךבר ישו^נה ורסמים׳ הוס והננו‪,‬‬
‫ורחם;ן^ינו והודיענו׳ יי אליך עינינו ׳ בי אל מלך' חנין ורחום ^ ה ‪1‬‬
‫ותחזינה‬
‫א( בחנוכה ובפורים אומרים זה‪:‬‬
‫ועל מסים ועל ה‪$‬ךקן ועל הגבורות ועל הר^שיעות‬
‫ועל הנפלאות ‪ vfyxtf‬לאבוקינו ב^ים ההס‬
‫בזמן הזה‪:‬‬
‫לפורים‬ ‫‪.‬‬ ‫לחנוכה‬

‫בי‪5‬וימתר‪;.‬הו בן יוחנן בדן גדול־ בימי ‪ 9‬י י ? ואסתי ב‪/‬טו‪#‬ן‬

‫י‬

‫הבירח ‪ /‬ן ^ ס ד עליהם‬ ‫חשמונאי ובניו׳ כשפקודה‬

‫מלכות יון ה ך ^ נ ח ‪ ,‬על י ע‪£‬ך המן הר^ע׳ בפןיט להעמיד‬
‫ן ש ך א ל \ ל ה ת י י ח ס תורתך לוזרוג *ולאבד את בל היהודים‪,‬‬ ‫״‬

‫ןלחעביךם'מחל‪,‬י'רצעף׳)אהה מנ עיר ועד זכןן ׳ טף ונשים‪ ,‬ביום‬

‫ברחמיך דדביס׳ ^טךי׳ לל׳ אחד׳ ב&לשה עשר 'לחדש ^נים‬ ‫ם‬

‫עשר‬ ‫בעת‬
‫נח‬ ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪115‬‬
‫ועל בלם יתברך ולתרומם ךתנשא שמך מלכנו תמיד‬
‫לעולם ועד‪:‬‬
‫וכתוב לחיים טיכים כ ל בני כךיתןז‪.‬‬ ‫בעשי׳־ח‬

‫וכל ההלם יוךוך סלה׳ ויהללו שמך הגדול לעולם כי‬

‫טוב׳ האל ישועתנו ןעזךרעו סלה האל הטוב‪.‬‬
‫בחך אתה ;י׳ הטוב'שמך ולך נאה להודות‪:‬‬
‫שים שלום׳ טובה ובךכה׳ דדים חץ וחסד ורהמים׳ עלינו‬
‫ועל כל ישראל'עמך‪ .‬ברבנו" אבינו יכלנו כאהד‬
‫באור פניך׳ יי באור פניך׳ נתת לנו י; אלהינו תוךת חלם‬
‫ואךבת״הסד׳וצדקה' וברכה'ורחמיס 'והלם ושלום‪.‬‬
‫וטוב בעיניך לברך את עמךל^ךאל ׳ בכל עתיובכל‬
‫שעהבי^לומך^יבםפי'ברוך' אתה י;׳ המברך את עמו‬
‫״שראל בשלום‪:‬‬
‫"׳ ובספר חיים ?רקה ושלוש ופד;‪$‬ה ט ו י ה ‪ ,‬ףצןועה ןנחטה וגזרות‬ ‫ת‬ ‫כעש‬

‫‪:‬‬
‫י " טובות'נזכר ו נ י ת ב לפניך‪ ,‬אנחנו ל?לע?וך' בית‪.‬י^ךאל׳‬
‫לחיים טובים ולבלום‪ .‬ירוך א ת ה י י ׳ ה ס י ר ך ‪ as‬עטו ןשךאל בשלום‪:‬‬

‫‪, .‬‬ ‫לפורים‬

‫לפורים‬ ‫לחנוכה‬
‫בעת צרתם‪ .‬רבת את ריבם‪ ,‬ת ת עשר‪ ,‬הוא הדש אדר ושללם‬
‫את דינם‪ ,‬נר|מת'את נך^!תם׳ לבת‪ .‬ןאתה' ברתמיך הרבים‬
‫מסךת גבורים ב‪:‬ד חלשים‪ ,‬ורבים הפית את עצתו ׳ וקלקלת את‬
‫ביז־מעטים׳ו‪£‬מאיםב‪:‬ד טהורים׳ מחשבתו ׳ י וד׳שבות לוי ןמולו‬
‫ורשעים ביד צדיקים‪ ,‬וזדים ב‪:‬ד בראשו‪ .‬ותלו אותו ואתי בניו‬
‫עוסקי תורתך‪ .‬ולך עשית שם על העץ‪ .‬יעל כלם‬
‫גדול וקדוש בעולמך׳ ולעמך ישראל ^שית תשתגה נדולה‬
‫ופרקןיהיום הזח‪ .‬ואחר כךבאו בניך לדביר ביתך‪ ,‬ופנו את היכלך‪,‬‬
‫וטהרו אתמקדשך׳ והדליקו' נרותבהצרותקךשך‪ .‬וקבעו ^מונת‬
‫ימי חנכה אלו‪ ,‬להודיות ולהלל לשמךיהגדול‪ :‬ועל כלם* י‬
 ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪116‬‬
‫‪1:‬־\ו לרצון א‪£‬ךי פי והגיון ל?י׳ לפ‪.‬ניןד׳ ;י צורי‪.‬וגואלי‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫א ל ו ד ‪ ,‬נצור לשוני מרע‪' ,‬ועזפתי מדבר מרמה׳'ולמקללי‪ ,‬נפשי‬

‫תדום׳ ונ‪.‬פ^י בעפר לבל תהיה׳ פחח לבי בתורתך‪/‬‬
‫ז‬ ‫‪1‬‬
‫ובמעותיך תרדוף' נפשי י‪ ,‬ובל ההו&ביים עלי רעה‪9 ,‬הרה היפו־‬
‫עצתםייוקלקל מדושבתם {היי במוץ לפני רוה ומלאך יי דוהה‪.‬‬
‫ז‬
‫למען יתלצון ןךידיך‪ ,‬י הושיעה ‪:‬־מינך וענני‪ .‬י עשה למען' שמך ‪/‬‬
‫עשה למען ןמלנך‪ ,‬עשה למען תורתך׳ עשה למען קךשתך׳ יהיו‬
‫?רצון א^רייפי'‪ ,‬והניוןלבי׳לפ‪ )]''%‬צוף וגואלי‪ :‬עשה שלום‬
‫)בעשי״ת השלום( במריומיו‪ ,‬הואייעשה שלום עלינו׳ ועל בל ישראל‪,‬‬
‫ואמרו אמן‪:‬‬
‫יהי רצח מלפגיןד‪ ,‬יי אלהינו ואלזד אבוהינו ׳ שיבנה ביה הביקרש ? ט ה ר ה‬
‫ו \\‪ \T‬חלקמ בה‪1‬רתך ‪ :‬הש״ץ אומר קדיש שלם‪) .‬ספירת העומר( עלינו‪ .‬ק ״ י ‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫‪vI:••11;i v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬

‫ה‬ ‫כמוצאי שכח אומר הש״ץ חצי קליש ואח״כ אומרים ויהי נועם‪ .‬ואם חל יו״ט בזה השכוע אין אומרים ויהי נעם ו א ו ז‬
‫קדוש‪ .‬ואם חל ט״כ כמוצש״ק א״א ויהי נעם ולא ויתן לך‪.‬‬

‫ויהי נעם אדני אלהינו עלינו‪ ,‬וכועשה‬

‫ידינו כוננה' עלינו'‪ ,‬ומעשה ידינו כוננהו ן‬
‫‪,..‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,..‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪. . . .‬‬ ‫‪-‬‬ ‫**ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪,‬‬
‫‪ T‬־ !‬ ‫ב‬

‫ישב בסחר עליון‪ ,‬בצל שדי לתלונן‪ :‬אמר ליי מחסי ומצודתי‪,‬‬
‫ז‬

‫אלוהי אבטה בו‪ :‬בי הוא יצילך מפח י קוש‪ ,‬מדבר הוות;‬‫ז‬

‫באבךתו;סך י ך והתת כנפיו תחסה‪ ,‬צנה *וסחרה אימתו‪ :‬לא‬

‫חיךיא מפחד לילה י‪ ,‬מתץ יעוף יומם‪ :‬מדבר באפל יהלך‪ ,‬מקטב‬
‫ישודצהרלם‪ :‬יפל מצדך אלף ורבבה מימינך׳ אליך לא יגש ‪:‬‬
‫״ ‪T‬‬ ‫*״ ‪ I V‬י‬ ‫'‬ ‫״‬ ‫‪IVV‬״‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I1T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫״ ״ ‪:‬‬ ‫*‬ ‫*‬

‫דק בעיניך תביט‪ ,‬ושלמת ךשעים תראה‪ :‬כי אתה « מחסי ׳‬

‫עליון שימת מעונך‪ :‬לא הא‪$‬ה אליך רעה‪ ,‬ויגגע לא‪.‬יקרב באהלך‪:‬‬
‫כיי מלאכיו;צ!׳ לך ׳ לשמרך בכל דרכיך‪ :‬יעל כפלם‪.‬ישאונך‪ ,‬פן‬
‫תגוףיבאבץיתלך‪ :‬על שןחל ופתן תדרך׳ תךמס בפיר ותגיך‪ 2 .‬י‬
‫בי השיק ואפלטהו‪ ,‬אשגבהו ביי ידע שמי‪ :‬יקראני'ואענהו ׳ עמו­‬
‫ד•*‪"-‬‬ ‫••ז‬ ‫‪• r: v: v‬‬ ‫י ‪ T» :‬״‬ ‫‪ :‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫־ ־‪:‬‬ ‫>‬ ‫*‬ ‫‪#‬‬ ‫‪:‬‬
‫אנכי בצרה‪ ,‬אהלצהו ואכבדהו‪ :‬ארך ימים אשביעהו ׳ ואראהד‬
‫‪ :‬־ ‪ * , • • :‬׳‬ ‫••ן‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪ X‬״‬ ‫ו ‪ V‬י‬ ‫‪•• :‬ו‬ ‫־‬ ‫‪:-‬־‬ ‫‪•• :‬ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T T :‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬

‫בישועתי •‬ ‫איך•‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬

‫א( תהלים צ יז‪ :‬ב( שם צא‪:‬‬ ‫תו״א‬

‫נט‬ ‫תפלת ערבית למוצאי שבת‬ ‫‪117‬‬
‫^ראל‪:‬מ‪7‬אזד‪.‬אלזה ו א מ ^ ל ן ד ו ש ^ ת ש ^ ת ש‬ ‫ואתה קרוש׳ יושב‬
‫‪ ;:‬ץבאות ׳ ?ןלא בל הארץ ?בודו‪ .‬ודבליןדין מן דין‪ /‬ואסךיז הןדיש‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪5$3‬י יןרוטא עלאה בית ש?י;תה'׳‪.‬קדיש עליאךעא עובר גבורתה ׳ קריש‬

‫לעלם וילעלמי עלמיא‪ .‬לי צבאות ‪ /‬מליא כל ארעא זיו יקרה‪ .‬ותשאני רות‪,‬‬
‫וא^מע אתרי‪ ,‬קול רעים גדול ׳ ברוך ?בוד י; ממקומו‪ .‬ו^טלתגי ת ה א‬
‫ושמעיה ‪3‬סרי‪.‬קל זיע סגיא ךמש?חין וא‪$‬ךין‪' :‬ייךיןד ;קך א די\ מאסר בית‬
‫‪:‬‬

‫^בי?הה‪: .‬י‪:‬כלך לעילם ועד‪.‬ן; מלמהה^קאם לעלם ולעלמי ללטיא״ד אלהי‬

‫אברהם יצחק וישראל אבותינו׳שמרה זאת לעויים׳ליצר מהשבותילבב עמה‪,‬‬
‫‪r‬‬
‫‪1,7‬‬ ‫־‬ ‫ל־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ !":v:: -‬ד‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫‪:‬־‬ ‫״‬

‫והבן לבבם א ל ף ‪ .‬והוא רחום ׳‪ .‬יכפר עוז ולא ישחית והרבה להשיב אפו‪,‬‬
‫ולא יעיר בל חמתו‪ .‬בי אתה אדני טוב וסלח‪ ,‬ורב חםד לבל נךאיוד‪.‬‬
‫צדקתך צדק לעולם׳ ותורתך א מ ת ‪ .‬התן אמת ליעקב‪ ,‬דסד לאברהם‪,‬‬
‫אישר נ ש ב ע ת לאבותינו מייןי כןדם‪ .‬ברוך אדני יום'יום ‪:‬עמם לנוי‪ ,‬האל‬
‫ישועתנו'סלה‪;: .‬ץבאות עמנו׳ מ א ב ל נ ו ׳ אלתי‪:‬עקב םלה‪;: .‬צבאות‪,‬‬
‫א‪£‬ךי אדם במה ב ך ‪ .‬הוגיעה‪ ,‬המלך‪:‬עננו ?יום נךאנו‪ .‬יירוך הוא‬
‫אלדרנה שבראנו ל?בודו י והבדילנו מן התועים‪ .‬ונתן לנו ת ו ר ת א מ ת ‪ ,‬וחיי‬
‫עולם נטע בתוכנו‪ .‬ה ו א ‪ :‬פ ת ה לבנו ?תורתו‪ ,‬וישם בלבנו אהקתו ‪::,‬ראתו‪,‬‬
‫ולעשות יצונו ולעבדו ? ל ב ב שלם ׳ למען לא ניגע לריק‪ .‬ולא נלד לבהלה‪.‬‬
‫ובכן‪:‬הי רצון מלפניך‪;:‬א^העו ואלדד אבותינו‪ .‬שנשמור הפןיך בעולם הזה‪,‬‬
‫ונזכה ונהיה ונראה ונירש טובה ו ב ר כ ה ‪ ,‬לשני ימות המשיה ולחיי העולם‬
‫ה ב א ‪ .‬ל מ ע ן י ז י ד ך כ ב ו ד ולא ‪:‬דם‪,‬ן; אלדד לעולם אודך• ‪ :‬י ר ו ך ה ג י ר‬
‫מ?טחו‪ .‬ב‪:9‬הוב;יעךי עד׳ כי ?יה ‪.‬ץ צור‬ ‫אשר ‪:‬בטח ?;י‪ ',‬ןחיח‬
‫עולמים‪ .‬ולבטוזו ? ך יודעי ש ^ ך ‪ ,‬כי לא עזבת דךשיך יי‪; .‬י חפץ'לקען‬
‫‪:‬‬

‫י‬ ‫צדקו‪: ',‬גדיל הורה ןנאייי •י‬

‫)ספירת העומר ת מ צ א לקמץ ע׳ ‪(340‬‬ ‫הש״ץ אומר ק ד י ש ש ל ם ‪.‬‬

‫עלינו לשבח לאדון הצל לתת גדלה ליוצר בראיית שלא‬

‫‪v‬‬ ‫ו ‪-‬‬ ‫ו‬ ‫‪T‬‬ ‫ו \‬ ‫» ‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־ י־‬ ‫‪- r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫‪m‬‬
‫‪,,.‬‬ ‫•‬

‫ע&נו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה‬

‫? ‪T1‬״‪? ll‬‬ ‫‪l‬‬ ‫‪if T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T I T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪*T T‬‬

‫?זלא ?(‪ a‬חלל!נו להם וגוךלנו כלל־המוןם ?והם ??^רנחלים לקבל‬

‫ולריק‪ :‬ואביוני כורעים ומישרגחוים ומודים לפני ‪9‬לך ?ןלבי למלבים‬
‫ןז קדושברוך הוא‪ :‬עהוא נוטה עמןלם ויוסד ‪$‬ןרץ ומו‪#‬ב יןןדו ביןזןןלם‬ ‫ז‬

‫ןזעעל ועכיןת עזו בןבהי לרומים‪ :‬הוא אלסינו אין עודיאמת ?)לקנו‬
‫‪ 098‬זולתו ככתוב בתורתו רדעת סיום והשבת אלילבבף כי;היה הוא‬
‫ד‪.‬אלר‪.‬ים ?ש?ןלם ממעל ןעל*ך‪$.‬ךץ מסרות אין עוד‪ :‬י‬
 ‫תפלת ערבית לחול‬ ‫‪118‬‬
‫‪,?.‬ךאי בש^ןד לרבנות _אליך ‪$‬ל ר^עי אךץ‪!.‬ןירי מ־־קי ?ל *‪3¥‬י‬ ‫‪?.‬בי‬
‫הבל בי אד ?‪? jrjy‬לברךחיטבע ?ל לשי! • <^‪:‬ף־ ‪£ :‬לג׳ו י ‪?:‬לעייל?*‬
‫נ‬ ‫י‬

‫ןלבבוד ^ ירן‪^:‬ו‪.‬רקבלובלם;ןליד& ‪$‬וו עול ©לכיסןז ןת‪9‬ל‪1‬ך ‪TO‬־‪o‬‬

‫מזרח ןע;לם‪,‬ו?ד‪:‬בי ה©?"כות ‪>$‬ך היא יאגו^י עד תקןלוןז »י‪$‬םד ‪5‬‬
‫על ‪$‬ל מןרץ‬ ‫?כתוב<יתורל>ך ‪ -‬למלוך ‪ #‬ו ל ם ‪ :‬מאמי ‪WW‬‬
‫ביום ההוא לחיה יי אחד ושמו אחד‪ :‬קדיש יחים‬

‫אל־תיךא מ ח ד פתאום ומשואת יישעים ?י תבוא‪ :‬עצו‪.‬עץה וח‪$‬ר ר ‪ 9‬ת‬

‫ךברללא;קום ?• עטנו אל‪ :‬ועד״זר^ה א;י הוא ע ד ‪ -‬ש י ^ ה ^ י אםיל‬
‫י‬
‫‪ JJfl‬א ^ א ! א ך אסביל !א^לט ‪ :‬אך* צדיקים י ו ד ו ל ש מ ף '‬
‫י‬ ‫א‪5‬‬ ‫‪,‬‬

‫י ש ב ו ישרים א ת פניף‬ ‫‪. - . - » * .‬‬

‫‪I‬‬ ‫־י ‪V‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫סדר קריאת שמע על המטה‬

‫)כשבת י י י ״ ט א״א זה‬

‫ךבונו ‪#‬ל־עולם הליני מוהל לכל־מי עזהבעיס והקניט אותי א‪1‬‬

‫‪#‬הטא כנגידי בין בגופי בין בממוני בין בכבודי בין בכל־‬
‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫••‬ ‫‪•:*«*:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬

‫א‪#‬ר לי בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין במזיד בין בדבור‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬
‫בין במעשיה בין בגלגול זה בין בגלגול אתר לכל־בר ישראל‬
‫ולא יענש;צום אדם בסבתי יהי רצון מלפניך יהוה אל‪1‬זי ואלהי‬
‫אבותי שלא אחטא עוד ולא אהזור בהם ולא א‪#‬וב ע‪1‬ד‬
‫לד^עיעך ולא א^עזה הרע בעיניך ומה־שחטאתי בוחיוק ןרךומיך‬
‫הרבים״ולא על ידי יסורים וחלים רעים‪ :‬יהיו לרצון ‪ I‬אמרי־פי‬
‫והגיון לבי לפניך יהוד‪ ,‬צורי וגיאלי‪ :‬ע­­­‬
‫‪:‬־ •‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•• I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I IV T‬‬

‫סשכיבנו אבינו לשלום ןמעמידני מלכנו לחיים‬

‫טובים ולשלום ותקננו בעצה טובה‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫* **‬ ‫‪1**1 • 2‬‬ ‫‪7‬‬ ‫*‬ ‫*‬

‫מלפניך והודיענו מהרה למען קזמןז ונןרוש עלינו‬

‫ס כ ת " ש א מ ך ‪ — J‬והגן בעדנו והסר מעלינו‬ ‫}‬

‫אולב דבר'והרב ורעב רגון והסר שטן מלפנינו‬

‫ומאהרינו ובצל כנפיןז תסתירנו • וקמור צאתנו‬
‫ובואנו' למים טובים ולשלום מעתה ןעד עוןם )יי‬
‫אל שומרנו ומצילנו או^ה* "‬‫‪,‬‬

‫שמע‬
‫ס‬ ‫קריאת שמע ע ל ה מ ט ה‬ ‫‪119‬‬

‫ש מ ע י ש ר א ל יי א ל ו ז י נ ו יי ן א ח ד ‪:‬‬
‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪:‬ז־‬ ‫••ן‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫ברוך עזם כבוד מלכותו לעולם ועד‪:‬‬

‫ו א ה ב ת את יי ‪8‬ל‪3‬חל׳ ?דל למך׳ יןנכלג^ןןד׳ ובכל‬
‫צ^אךןד‪ :‬ורזיו הךבןים חאלה א‪#‬ר אלכי המירןד‬
‫היום על לבבך‪ :‬ושנאתם למץז ודברת'בם׳ לשבתך‬
‫?ביתך ׳ ובלכתך'בירך׳ וב‪/‬צפנך׳ ובקומך‪ :‬וקשרתם‬
‫לאות על יחד׳ והיו״לטט&ת בין עיניך‪ ":‬וכתבתם על‬
‫‪T :‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫״ ‪I‬‬ ‫‪VT||:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫בוזזות ביתך׳ וב^עךיך‪:‬‬

‫והיה אם שמע ת‪9#‬עו אל מצותי א‪#‬ר אנכי‪.‬יןצו ־ אתכם היום‪,‬‬
‫לאהבה את יי אלתיכם ולעבדיו׳ בכל לבבבם' ובכל נפ‪?#‬ם‪:‬‬ ‫ז‬

‫ונתתי מטר ארצכם י בעתו יורה ומלקוש׳'ואספת ךגנף ותירשך‬

‫ד^הרך‪ :‬ונתתי' עשיב בשךך לבהמתך׳ ואכילת ןעזבעת‪' :‬השאירו‬
‫לכםייןן יפתה לבבכם׳ וסרתם ועבדתם אלתים' אוזרים וה‪#‬םןדיהם‬
‫להם‪:‬יוהרה אף ץ'בכם'ועצר את השמים ולא יךרה מטר והאדמה‬
‫לא התן* את ןבולה*'ואבךהםימהךה מעל הארץ הטובה'א^ר'ן;‬
‫נתן לבם'‪ :‬ושמתם אתי דברי אלח על לבבכם ועל נ?‪?#‬ם‬
‫ו״קשךתים אתם ליאות על ידכם והיו' לטוטפת בין' עיניכם י ]ל^ךתם‬
‫אתם את בניכם לדבר יבם י י ב ^ ה ך בביתך »־‪3‬כך»ף בדרך‬
‫י‪^5‬ךי‪5‬כ^מף‪':‬וכס‪3‬תםןנל'‪9‬זיז‪'1‬ת ביתך ובלעדיך‪ :‬למען‬
‫יריבו ימיכם' וימיי בניכם על האדמה א^ר נשבע יי לאבתיבם לתת‬
‫‪X‬להם׳ כימי השמים על ה א ח‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T1‬‬ ‫־‬ ‫‪ T‬־‪•1‬‬ ‫־‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬

‫ר א מ ר ך אל מ‪#‬ה לאמר‪ :‬דבר אל מ י יקזךאל‬ ‫‪:‬‬

‫ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כ?פי‬

‫בו‪.‬ךיד>ם לדליתם׳'ונתנו על ציצת ה^נף׳ פתיל תכלת‪:‬‬
‫ןהיה ל‪5‬ם' לציצת׳^א^ם אתו׳וןכךתם את כל מצות‬
‫׳‬ ‫(‬

‫י‪;,‬ואשימם‪,‬אתם׳ ןלא תתורו אסרי לבבכם ואהרי‬

‫עיניכם אשר אתם זינים אחריהם‪ :‬למען תזכרו ועליתם‬
 ‫קריאת שמע על המטה‬ ‫‪120‬‬
‫את כל מצותי‪ ,‬והייתם קדשים לאלהיבם‪ :‬אני יי­‬
‫•‬ ‫•— •‬ ‫• • • •‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪X‬‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫‪X‬‬ ‫••‬

‫אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות‬

‫'לכס לאלהים‪' '.‬אני יי'אלהיכם‪ :‬יאמת‪.‬‬
‫»‬ ‫• •‬ ‫••‬ ‫•‬

‫י ע ל ן ן ססיךים בכבודןרננו על מ^‪5‬בותם‪:‬ר‪1‬ממות אל‬

‫בגרונם ׳' והרב פיפיות בידם‪1 :‬״פ הנה מטתו‬
‫שלשלמהיש^זים גבו־ים סביב לה מגברי‪.‬ישראל‪ | :‬ל ם‬
‫אחזי הרב מלמדי מלחמה׳ איש הרבו על ירכו מפהד‬
‫בלילות‪ :‬י־‪ '.‬יבךהןד יי רל־^^רןד‪ :‬יאד'גי פניי אליךףהנן־ג‬
‫ישא יי פניו אליזד וישם לזד שלום‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪IV:‬‬ ‫‪•• x‬‬ ‫‪•XT‬‬ ‫‪XI‬‬ ‫‪x‬‬ ‫״‬

‫ישב בסתר עליון‪ ,‬בצלשרי יר‪.‬לונן‪ :‬אמר ליי מחסי ומצודתי‪,‬‬

‫ז‬

‫'אלתי אבטח בו‪ :‬כי חוא' ‪.‬לצילף מפח יקועז׳'מדבר חוות‪:‬‬

‫ז‬

‫באבדתו יסך' לןד ותחת כנפיו תהסה ׳ צנה וסחרה אמתו‪ :‬ל א‬
‫תירא מפחד לללה׳' מרוץ יעוף יומס‪ :‬מדבר באפל‪.‬יהל'ך ׳ מקטב‬
‫;שוד צהרלם‪. :‬יפיל מצךף אלף ורבבה מימינף ׳ אלי־ לא ‪: tii:.‬‬
‫רק ןעיניףתביט׳ רשלמית ךעזעים תראח‪ :‬בי אתה לימחסי‪,‬‬
‫^ליון שמת נ^עוניד'‪:‬‬
‫ביום שאין אומרים תחנון אין אומרים וידוי‪.‬‬

‫ואלוד אבותינו‪ ,‬ז^בא לפנןף רגפלתני ׳ לאל תישלש‬ ‫אלפינו‬

‫‪r‬‬ ‫‪v :‬‬
‫י ד ע ת נ ו ‪ ^ ,‬י ן אנו עזי פנים וק‪#‬י‪#‬־ף׳ל‪91‬רלפנק*‬ ‫'‬
‫ין אאזינו ואאזי״אבותינו‪' ,‬צריכןים אנחנו ולא חטאנו‪ ,‬אבל‬
‫אנדעו ו^בוקינו חטאנו‪:‬‬
‫א^ןסנד בנדנו• גזלנו• דברנו ך<ןי‪ :‬ה‪#‬ךנו • והרגענו י‬
‫;‬
‫זךנו • חממי ‪&9‬ןלנו ‪#‬כך‪ :‬מןןןנו ךע • ?זבנו • לצני י‬
‫מרדנו • ןאצנו ״ כררנו • ןגדנו • פ‪#‬ענו • צרךנו • לוויני ‪ #‬ף ‪.‬‬
‫והזענו• ‪#‬חתנו• רעןבנו ״ תןןינו • תעתענו‪ :‬סרנו ‪9‬ט?‪1‬תין^‬
‫ו‪$‬ט‪#‬פ‪$‬יף הטילים ולא ‪#‬וה לנו‪ :‬ואתה צדיק מל ?ל־הןא‬

‫א( שה״ש ג ז‪ p :‬שם ג ח‪:‬‬ ‫תו״א‬

‫סא‬ ‫קריאת שמע ע ל המטה‬ ‫‪121‬‬
‫;גלינו ?י אמת‪,‬עשית ואנחנו הוגענו ‪ :‬מה נאמר לפניך ידםב‬
‫‪$‬רוס * ‪3‬מה ?ספר ל‪$‬ניף ‪#‬ובן ?זיחקים * הל*א ?ל־דגסן^ת‬
‫והנבלות אהה י‪1‬דע‪:‬‬
‫א ^ ה יודע רזי עולם ותעלומות סר‪.‬רי ?ל־חי‪ :‬אתה הופ& ?ל­‬
‫ואץ‬ ‫הררי בטן ובוהן <^יות ולב * אין דבר נע?ם‬
‫‪1$1‬ר כ ‪ $‬ד עיניך‪ :‬ו ע ן להי רצון מל^יף לוזה אלודנו ואלהי‬
‫אבותינו ‪#‬תרךום ‪,‬עלינו וועהול לנו על בל־הט^תינו ותבפר‬
‫‪^b>z5‬־־?‪:0w‬‬ ‫לנו‬ ‫‪r^pni#‬ו על ?״ד־ןגונותינ? ות^הול‬
‫ואם ירצה לומר על ח ט א ימצא לקמן כתפלת יום כפור‪:‬‬

‫יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו שאם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ופגמתי באות)י(‬
‫של שמך הגדול )יהוה( בביטול ק״ש ובאות )א( של )אדני( ונתחייבתי בבית דינך הצדק‬
‫סקילה או כיוצא בה הרי אני מקבל עלי סקילה והריני כאילו נםקלתי על ידי אות)א( של שם)אדני(‬
‫בבית דין הגדול שבירושלים על דבר כבוד שמך‪:‬‬
‫ואם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ופגמתי באות )ה( ראשונה של שמך הגדול )יהוה( בביטול‬
‫תפילין ובאות )ד( של )אדני( ונתחייבתי בדינך הצדק שריפה או כיוצא בה הריני מקבל‬
‫עלי שריפה והריני כאילו נשרפתי ע ״ י אות )ד( של )אדני( בבית דין הגדול שבירושלים על דבר‬
‫כבוד שמך‪:‬‬
‫ואם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ופגמתי באות )ו( של שמך הגדול )יהוה( בביטול ציצית ובאות‬
‫)נ( של שמך )אדני( ונתחייבתי לפניך בדינך הצדק הרג או כיוצא בו הריני מקבל עלי הרג‬
‫והריני כאילו נהרגתי ע״י אות )נ( של )אדני( בבית דין הגדול שבירושלים על דבר כבוד שמך‪:‬‬
‫ואם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ופגמתי באות)ה( אחרונה שבשמך הגדול)יהוה( בביטול תפלה‬
‫ובאות )יוד( של )אדני( ונתחייבתי בדינך הצדק חנק או כיוצא בו הריני מקבל עלי חנק‬
‫והריני כאילו נחנקתי ע״י אות )י( של )אדני( בבית דין הגדול שבירושלים על דבר כבוד שמך‪:‬‬

‫אנא‪ ,‬בכית ן ך ל ת ןמיגף ‪ /‬סתיר צרודה‪ .‬ק ב ל ת ת _עמןז ‪ /‬ש ן ב ט ‪ /‬טןד־נו ‪/‬‬
‫נורא‪ .‬נאגבור‪'/‬דורשי‪:‬הוךף׳כיבתשמךם‪.‬בךבס׳טךןרם׳ רישי‬
‫צךרןאף תמיד גמלם‪ .‬ססין ר!דוש‪ ? /‬ח ב טוקל נ ה ל ע ך ת ף ‪ ; .‬ח ד ‪ /‬ג א ה ‪,‬‬
‫‪:‬‬

‫‪7‬‬
‫לע^ןז פ נ ה ‪ ,‬זוע־יןןךשתף• שועקנו גן‪3‬ל‪ ,‬ר‪£‬מע צ^קתני‪ /‬יודע ה ע ל מ ת ‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ברוך ישם ?בוד מלכותו ?עולם י מ י‬
‫בשבת ויו״ ט א״ א למנצח בבוא‪.‬‬

‫למנ^ךן מזמור לדוד‪3 :‬בוא אליו נתן הנ‪5‬יא כאקר‬

‫בא אל כת ‪#‬ןכע‪ :‬הנני אלהים כחסדך‪,‬‬
‫<יח‪ :‬רחמץד ס ח ה ‪ ' :‬ה ר ב ‪3‬בםני נשעוני׳ ומצאתי‬
‫טחרני‪? :‬י פ‪#‬עי אני אדע׳ וחטאתי נגדי תמיר ן לןז‬
‫לבדך חפןאתי והרע מגעיך ן‪1‬ק!יתי לעןען תצדק‬
‫א( תהלים נא‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫קריאת שמע ע ל ה מ ט ה‬ ‫‪122‬‬

‫ב מ ר ף תז?ח ב^פטף‪ :‬הן בעוון חוללתי׳ ו?ח?זא‬

‫יחמתניאמי‪ :‬ת א מ ת חפצת בטחות‪ ,‬ובסרט חכמה‬
‫תורישני‪ :‬תחמאנייקאזוב ואמהר׳ סכבסני ומקטלג‬
‫אלבין‪ :‬י‪#‬זמי?ןני' ‪ pterin‬ועזמהה * תגלנה‪.‬עצמות ךכי^‪:‬‬
‫מ ה ר פנןף מחטאי ׳ ן?ל עונותי מהה‪ :‬לב פזהור ‪$‬ךא‬
‫לי אלהים‪ ,‬ורוח נכון חדש בקרבי‪ :‬אל תשליקני‬
‫מלפניו׳ ורוח קד^ןזאל תקח ממגי‪ :‬השיבה ליקזשון‬
‫‪.‬י‪#‬עיןז‪ ,‬ורוה נדיבה' תסמכני‪ :‬אלמדה פשעים דרכיזז‪,‬‬
‫• •‬ ‫‪T5‬‬ ‫‪I iv T‬‬ ‫‪:‬־ ־ ‪:‬‬ ‫״ ‪ : :‬״ • ו י ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• :‬‬

‫וחטאים אלץז ישובו‪ :‬הצילני מדפדם אלהים אלהי‬

‫תשמגתי‪ ,‬תתן* לשוני צאכןתןז‪ :‬אדני שפתי תפ^ח‪,‬‬
‫ו'‪9‬י_יגיד תלזןתף‪ :‬כי לא תחפוץ זבה ואתנה׳ עולה לא‬
‫תךצה‪ :‬זבהי אלהים רוח נשברה לב נשברונדכה‪,‬‬
‫אלהיס לא תבזה‪ :‬היטיבה בךצולןז את ציון׳ תבנה‬
‫חומות ןרושלים‪ :‬אז תחפוץ זבהי צדק עולה ן כ ל ל ׳‬
‫אז‪.‬יעלו על מזבחר פרים‪:‬‬
‫ישיר לטעלות׳ אשא ״עיני אל ההרים׳ כאןן;בוא עזרי‪ :‬עזרי טעם וי׳ ע ש ה‬
‫שמים וארץ‪ :‬אל יתן'למוט ר^ןז ׳ י אל ינום ש^רןד‪ :‬הנה לא עום‬
‫ז‬

‫ו ל י י ש ן ׳ ש^ר ‪.‬י^ךאל‪ :‬ך‪ ,‬ש^יף'׳"‪ ;:‬צץןד ‪2‬ל‪:‬ד ימי!!ף‪ :‬ממם היטםש‬

‫‪:‬‬

‫י\‪£‬ייר‬ ‫ל א ‪ :‬כ ב ה ׳ רךח בלילה‪ :‬ל^םלןד' ם כ ל ךע < ישמר אתי נכ־יצף‪:‬‬

‫‪T‬‬
‫י צאלןןז ובואןד ׳ מ ע ת ה ועד עולם‪:‬‬
‫גד גדוד יגורנו‪ ,‬ותא‪:‬גך עקב‪; :‬נקב‪:‬גד והוא‬
‫יגודגו גדור גד י • ‪ :‬אם תשכב לא תפחד‪,‬‬
‫ושכבת וערבה^נתף י‪? :-‬טוב אלין אקיץ‬
‫פ‬ ‫ג‬
‫״ ‪ :‬אתה‬ ‫ברחמים י־״‪ :‬לישועתןז קויתי‬
‫סתר לי מצר ת^רני ת י פלט תסוצבגי סלח י״״‪:‬‬
‫א( בראשית מט יט‪ p :‬משלי ב כד‪ :‬ג( בראשית מט יח‪ :‬ד( תהלים לב ז‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫סב‬ ‫קריאת שמע על המטה‬ ‫‪123‬‬

‫תודיעני ארח חיים שבע שמהות את פניף‬ ‫י‬

‫פ‬ ‫ג‬
‫נעמות ‪3‬ימןןז נצח ״' ‪ :‬ארצח תקום תרחם‬
‫צ?ן‪ ,‬כי עת להגנה' כי בא מועד‪ :‬כהנה תאמרו?‬
‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫״*‬ ‫‪T‬‬

‫לחים אלתא די שמיא ואךקא לא ע ב ת לאבדו‬

‫מאךעאומןתהותשכדא אלה‪?:‬יד־ןז אפקיה‬
‫‪1‬‬
‫י רוהי‪ ,‬פהיתה אותי יי אל אמת‪:‬‬
‫‪v v:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1• T‬‬
‫רבוץ ה ע ו ל מ י ם א ת ה ב ר א ת ע ו ל מ ך ב ר צ ו נ ך ה ט ו ב כ פ י מ ה ש ע ל ה ב מ ח ש ב ת ך ה ק ד ו מ ה ו ב ר א ת‬
‫ה ש מ י ם ו כ ל צ ב א ם ו ה א ר ץ ו כ ל א ש ר ע ל י ה ו א ד ם ע ל י ה ב ר א ת ו נ פ ח ת ב א פ ו נ ש מ ת חיים‬
‫ל מ ע ן יכיר ג ד ל ך ו ת פ א ר ת ך ו א ת ה מ ח י ה א ת כ ל ם כי א ת ה נ ש מ ה ל כ ל ה נ ש מ ו ת ו ח י ו ת ל כ ל חי ו א ת ה‬
‫הוא )יהוה א ל ה י ( הנה א פ ק י ד נ פ ש י ו ר ו ח י ו נ ש מ ת י בידך ה ט ה ו ר ה ו ה נ א מ נ ה ו א ת ה ה ו א ) י ה ו ה א ל ה י (‬
‫ת ט ה ר א ו ת ם מ כ ל ט ו מ א ה ו ח ל א ה ש נ ד ב ק ב ה ם ע״י מ ע ש י ה ר ע י ם ו ת ח ז י ר ם ל י ב נ ח ת ו ה ש ק ט ו ב ב ט ח‬
‫ו ע ש ה יהו״ה א ל ה ״ י שיעיר א ו ת י ב ח צ ו ת ה ל י ל ה מ מ ש ל ק ו ם ע ל מ ש מ ר ת י ל ה ת פ ל ל ל פ נ י ך יהו״ה‬
‫א ל ה ״ י ו ל ל מ ו ד ת ו ר ת ך כי א ת ה ה ו א יהו״ה א ל ה ״ י םייעני ו ח ז ק נ י ב מ צ ו ה ה ז א ת ש א ק ו ם ב כ ל ל י ל ה‬
‫ב ח צ ו ת מ מ ש ו א ל י א ר ע ל י ש ו ם ח ו ל י ר א ש ו ש ו ם צ ע ר ו נ ז ק מ ז ה כי א ת ה ש ו מ ע ת פ ל ת ע מ ך י ש ר א ל‬
‫ב ר ח מ י ם ‪ .‬ברוך ש ו מ ע ת פ ל ה ‪ .‬ע ו ר ה כ ב ו ד י ע ו ר ה ה נ ב ל ו כ נ ו ר א ע י ר ה ש ח ר ‪ .‬תורה צוה ל נ ו מ ש ה‬
‫מורשה קהלת יעקב‪:‬‬
‫יש לומר קולס הזווג כלי לפרות‪ .‬מזמור לדוד ה׳ רועי וכוי‪ .‬צריך ליזהר בנטילת ידים קולס הזווג ולאחר הזווג גם לשפוך‬
‫מים אצל המטה אחר התשמיש‪ .‬וכתב בזוהר לומר זה הלחש‪:‬‬
‫ע ט י פ א ב ק י ט פ א א ז ד מ נ ת שרי ש ר י ל א ת י ע ו ל ו ל א ת י נ פ ו ק ל א ד י ד ך ו ל א ב ע ד ב ך ת ו ב ת ו ב י מ א‬
‫א ר ג י ש ת ג ל ג ל ו י ל ך ק ר א ן ב ח ו ל ק א ק ד י ש א א ח י ד נ א ב ק ד ו ש ה ד מ ל כ א א ת ע ט פ נ א ‪ ) .‬ו ל ח פ י א ליה‬
‫לרישיה ולאתתיה עד שעתא חדא(‪:‬‬

‫אתה יי אלהינו מלך העולם‪,‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪w‬‬ ‫ד‬ ‫|‬ ‫‪v‬‬ ‫‪iv‬‬ ‫••ו‬ ‫‪v:‬‬ ‫ן‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫המפיל הבלי שנה על‪ ,‬עיני‪,‬‬

‫ותנומה על עפעפי‪ ,‬ומאיר לאישון‬
‫בת עין‪ .‬ויהי רצון מלצןניך‪;.‬י אלתי‬
‫ואלדד אבותיי‪ ,‬שתשביבני לעולום‪,‬‬
‫ותעמידני להיים טובים ולשלום‪ ,‬ואל‬
‫יבהלוני רעיוני וחלומות רעים‬
‫‪T‬‬ ‫לא ־ ו‪ : :‬־‬ ‫ירמיה י יא‪ :‬ה( ״ תהלים‬
‫‪:‬‬ ‫טז ־ יט‪ 0 I :‬שם• קב יד‪ :‬ז(‬
‫שם !‬
‫־‬ ‫‪:‬ה(‬
 ‫קריאת שמע על המטה‬ ‫‪124‬‬

‫והרהורים רעים‪ .‬ותהא ממתי שלמה‬

‫‪1‬‬ ‫•״‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫״•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫• ז‬ ‫‪:‬‬

‫ל‪$‬ניך‪ ,‬והאר עיני גן! או{‪8‬ן ו‪.pm‬‬

‫ב ח ך אתה;י‪ ,‬המאיר לעולם כלו‬
‫בצבודו‪:‬‬‫‪:‬‬
‫מנחה לערב שבת‬
‫אומרים הודו מ ל ערג שנמ קולס מניו? לני כשמל יוס טוג או יוול המועל נערנ שננז א״א הודו‪:‬‬

‫ו‪/‬אלם מ מ ־ ‪:‬‬ ‫הוךן! ל;י בי טוב < כי לעולם הכ!ח‪ :‬יאמרו נאולי ל; ׳‬
‫‪:‬‬
‫כ ‪ 9‬ך ? ר בישימון‬ ‫ומארצות קבצם ממזרה וממערב׳ מץפון ומים‬
‫דרןז‪ ,‬ע י ר מ ו ^ ב ל א מ צ א ו ‪ :‬ךעביםגםץשאיס׳ נ ? ‪ $‬ם בהם תתעטף‪:‬גיצעקו‬
‫אל ל; יבער להם׳ ממצוקותיהם‪:‬עילם‪ :‬ףךךיבםבידרך ףטךה• ל ^ ת א ל ע י ר‬
‫מרטב‪:‬יודו ליי חקודו‪ .‬לנפלאותיולינני אדם‪ :‬כיי השביע!נפש^״י^ז׳לג§ש‬
‫דע^ה מלא טוב‪ :‬ישי‪:‬י' דדשף וצלולה׳ אםיךי^ני ובךזל י‪ :‬כי המרו אמרי‬
‫"אל ׳ ועצת עליון נאצו‪ :‬גי‪ 5‬נע' י ע מ ל ל י ם ׳ כץןלו ןאין עזר‪ :‬ניזעקו א ל י י‬
‫ב^ד להם‪ ,‬ממצוקותיהם יודיעם‪':‬יוציאם מהשך לצלמות ומוקדוסירס לנתק‪:‬‬
‫יודו ליייחסדו׳ ונפלאותיו לבני אדם‪ :‬כי שבר דלתות'נחי&ת‪ ,‬וברית ברזל‬
‫‪*•"II‬‬ ‫•‬ ‫י "‬ ‫•‬ ‫זז‬ ‫• ; ״‬ ‫‪x‬‬ ‫‪I‬יי‪I‬‬ ‫~־ ‪j — x‬‬
‫כ ל אכל ולצתעב ‪$1‬ש‪,'6‬‬ ‫ג^ע‪ :‬אילים מדרך פ ש ע ם ‪ .‬ועעונוסיחם לחענו‪:‬‬
‫מות‪ :‬פשקו אל ל; בצר להם‪ ^ /‬צ ק ו ת ד ו ס יו'ם‪:‬ן‪1‬ם‪ :‬י ^ ל ח‬ ‫ויגיעו ‪iy‬־‬
‫דברו וירפא• ׳ וימלט מ^היתיתם‪ :‬יודו ליי ח^דיו׳ וןןלאותיו לבני א ד ם ‪:‬‬
‫ןץ?הו ז?הי תודה‪ ,‬ף ס | ח ' מעשיו ברנה‪ :‬יוךךייהים באניות׳ עועזי כןלאכה‬
‫?מלם רבים‪ :‬המה ראו מעע‪$‬יל; ׳' ונפלאותיו במצולה‪ :‬ויאמר ויעמד ךרח‬
‫?‪ rrjp‬׳ וירומם גליו‪;: :‬׳גלו שמלם ‪.‬יךדו' תהומות׳ נ?שם ? י ע ה ת ח מ ו ג ג ‪:‬‬
‫בצי להם‪,‬‬ ‫יהגו ינועו כשכור‪ ,‬ןכל ח?מתם תןזבלע‪ 'p$?y».1 :‬אל י‬
‫וממצו^ת‪7‬״םיוציא^‪:/‬קם סערה לךממה‪ .‬ויהשו גליהם‪ :‬ילשמחובי לשתקו ‪,‬‬
‫וינחם אל מחוז חפצם‪ :‬יורו ליי חסרו‪ ,‬ונפלאותיו לבני אדם‪ :‬וירוממוהו ב ק ה ל‬
‫עם‪ ,‬ו^מו^ב זקנים‪:‬הללוהו‪; :‬שם;הרות למךיי>‪ 'r‬ומצאי מים לצמאון‪ :‬ארץ‬
‫;‬
‫?ךי למלהה‪ ,‬ידעתןושיני ב ה ‪; :‬ש ם מךיר״ל^גם©ים‪ ,‬וארץצןה למצאי‬
‫‪£‬לם‪ :‬ויושב ^ ם רעבים‪ ,‬ויכוןג^עיר מ ו ^ ב ‪ :‬״ וידעו שדות ון^עו ? ר מ י ם ‪,‬‬
‫ויעשו פרי תבואה‪ :‬ויברכם וירבו מאד‪ ,‬ובהמתם לא ימעיט‪:‬וימעטו ו י ע ח ו ‪.‬‬
‫מ ע צ ^ ע ד \ ר ג ו ן ‪ :‬שפך בוז על ?ריבים‪ ,‬ויסעם י י ת ה ו ל א ד י ך ‪ :‬נישגב‬
‫אביון נןןעי‪,‬ירשם כצאן משפהות‪ :‬לךאו לשריםרי^מהו‪ ,‬וכלעולהרן?צה‬
‫*פיה ‪ :‬מי הכם וישמר אלה‪",‬ויתבוננו ה ס ך יי‪:‬‬
‫םג‬ ‫סדר מנחת ערב שבת‬ ‫‪125‬‬
‫פתח אליחו ואמרךבון ?נלמין ךאנת תא חד ולא בחעבןאנת‬
‫‪:‬‬
‫חוא זגלאה ‪-‬על"־בל־?נלאין כתימא על־־כל־יכתימין לית‬
‫מהיםבה תפיסא בך כלל‪ :‬אנת הוא ךאפי_קת עשיר תקונין‬
‫ולךינן לחון עשיר ‪ p W‬לאנחגא בהון ‪,,‬עלמין'סתימין דלא‬
‫אתגלץ ושלמין ךאתגלין ובחון אתכסיאת מכני נשא ואנת'הוא‬
‫ךל‪,‬עיר לון' ומיחד לון' ובגין ךאנת י מי‪$‬ו כל־מאן ךאפריע חד‬
‫מהברית מאלץ עשיר 'ספיח אתחשב ליה כאלו אפרע ב ך ‪:‬‬
‫ואלין עשיר פפיךין אנון'אזלין כפךךן חד אריך וחד קציר ותד‬
‫בינוני‪ :‬ואנתיהואדאנהי‪:‬לון וליתמאן דאנחיגלך לא לעלא‬
‫; ״ן ‪t‬‬ ‫*‪I‬‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫‪.T‬‬
‫ולאלתתאןלאמיל*פטךא‪:‬למ^יןתק;נת לון ךמנלתו פךתץ‬
‫‪09$‬ץ'לבני נשא‪ :‬וכמת גרפין תקינת לון ךאתלךא^גופין‬
‫לגביילבועין ךמבס‪:‬ן עליהון ואר‪1‬קריאי בתק^איךא‪ :‬תסד‬
‫!‬

‫ךררעא למינא‪ ':‬גבורת ךרדעא עימאלא‪ :‬ת‪$‬ארת גופא‪ :‬נצח‬

‫והוד תרץעוקץ'‪ :‬לפודפיו^א ךגו^אאות ביריתקרע‪ :‬מלכות‬
‫פה תורה עב‪:‬על פהיךנן לה‪':‬הכמה מוהאיאיהי מתעבת מלגו‪:‬‬
‫בינה לבא ובה הלב מבין ו_על אלץ תרץ כתיב ועוקרות ליחות‬
‫אלהינו‪ /‬כתר ןגליון'איתי בתר מלבות ועליה אתמר מגיד‬
‫מד­‬ ‫מראיםית אדדית' ואיהו קרקפתא דתפלין י מל^ו איחו‬
‫ניה יי״י »־& *׳י ׳״א דאיהו ארה' *אצילות ואיהו עלף ךאיל;א‬
‫בדרועוי וענפוי במיא דאעקי לאילנא ואתו־בי כההואיעלויו;‬
‫רבון;נלמין'אנתד\א עלתדןעלות ועגת הפיות ך'אעקילאיל;א‬
‫ן ה ת א נביעו‪' :‬וההוא' נביעו איהו כנעמתא לגו‪$‬א״ ךאיהי חי\ם‬
‫לגופא‪ ':‬ובך לית דמיון ודיוקנא מיל־־מה דלגו ול?ר‪ :‬ובךא^צ‬
‫‪#‬מיא ואתןא ואפיקת מנתון עמעא ופיהרא'וכובב;א ומזל;א‪:‬‬
‫ובארעא י אילנץ ודעאץ וגנתא *תנדן ועשבין'וחיון ומגידין‬
‫ועופץ ונונין ובני נ‪#‬אלאעתמוד;<א בהויןיעלאץ'ואיך לתנהגין‬
‫עלאין ותתאין ואיך אעתמותען עלאי מתתאי ולית ד‪:‬דע ?ך‬
‫כלל‪ :‬ובר מנך לית לחיךא ן עלאי ותתאי לאנת אעול‪.‬מודע‬
‫עלת‪.‬על־ב^א ואתן' מל כי^א‪' :‬וכל־ם‪$‬יךא אית לה עם יד;עא‬
‫א יאיהו‬ ‫ש‬
‫ובהון‬ ‫* ״‬
 ‫סדר מנחת ערב שבת‬ ‫‪126‬‬
‫ובה־ון אתקריאו מלאכיא‪ :‬ואנת לית לך עם ידיעא דאנת היא‬
‫ממלא כל־עמהן‪':‬ואנת הוא יעלימו דבלהו‪ :‬וכד אנת תסתלק‬
‫מניתי אעתיאח כלהו עמהו בגופא בלא נעמתא‪ :‬אנת' היא‬
‫חכים ולא בהבמה ידיעא אנת הוא מבין ולא בבינה ידיעא‪:‬‬
‫לית לך אתר ידץעא‪ :‬אלא לא^מיוךעא תוקפך וחילך לבני‬
‫נעאיולאהזאה לון איך' מסניהגי^למא' כךנא' 'וברחמי דאית‬
‫צדק ומשפט כפום עוכדיהון ךבנעעא‪ :‬דין איהו;בוךה מעפט‬
‫עמוךא ךאמצעיתא צדק מלכותא [קדיעא כ&זני צדק תרץ‬
‫סמני קעוט הין צדק״אות ברית קדשכ^אלאהזאהאיך מתנד^‬
‫ז‬
‫;ןלמאיאבללאו דאית לךצךק'לדי;עא לאיה^י^ולאמעפט‬
‫לךעא 'דאיהו רחמי ולא מכל אלץ מדות בלל'‪' :‬ברוך ייהוד‪,‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪t‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪#‬‬ ‫**'‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬‬ ‫(‬ ‫‪A‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬

‫לעולם אמן ואמן‪:‬‬ ‫ז ״ י (‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬‬

‫ל ליד נפע אב הרחמן * ?ןעויך עכךך אל־רציונך • ירוץ‪.‬עבדך‬

‫‪4‬‬
‫כמו איל *יעתהוה אל מול הדרך • יערב לו'ידידותיך *‬
‫‪I‬‬ ‫״‪•.‬ן‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪-v:v‬‬ ‫‪hv‬‬ ‫;־ ד‬ ‫‪v‬‬ ‫״ ‪ :‬־ ‪ :‬־ • ‪• .‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬

‫מנפת צוף ןכל־טעם‪:‬‬

‫ה ת ר נאה זיו העולם * נ?עי תולת אהבתך * אנאאל־נא רפא‬
‫נא לה * בהראות לה נעם ז;וף'* אז תתחזק ותתרפא *‬
‫והיתה לה' עמתת עולם‪ :‬״‬
‫ו תיק יהמו רחמיך וחוסה נא על בן אהובך כי־זה כמה‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫;‬
‫בכס‪1‬ה נכספתי לראות בתפארת עזך ' אלה המדד‪ .‬לבי‬
‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V I -‬‬ ‫‪1|V.‬‬ ‫‪V I V : • :‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫״‬ ‫־‪:1‬‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫• ‪.‬י‬

‫והופה נא ואל תתעלם‪:‬‬ ‫־ יי‬ ‫* ‪:‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪:‬‬

‫ל« נ ל ה נא ופרוס תביבי ?גלי את־פכת ^לומך • תאיר ארץ‬

‫מכבודך * בגילה ונעמהה בך * מהר אהוב כי בא מועד *‬
‫‪"T.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ״״‬ ‫‪ T‬ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫י‬ ‫‪T |• T‬‬ ‫‪J|V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫י‬

‫והננו כימי עולם‪:‬‬

‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪1•• T‬‬ ‫;‬
‫אח״כ מתפללים כל סדר תפלת מנחה לחול )ואין אומרים תחנון(‪ ,‬תמצא לעיל עמוד ‪.96‬‬
‫סד‬ ‫דיני הכנסת שבת‬ ‫‪127‬‬
‫)שו״ע()א( מצוה לרחוץ כל גופו לכתחלה בערב שבת בחמין מפני כבוד השבת ואם אי אפשר לו ירחץ פניו ידיו‬
‫ורגליו בהמין כו׳ ומצוה להוף הראש ולגלח הצפרנים בכל ערב שבת ואם היו שערות ראשו גדולות‬
‫מצוה לגלחן בו׳ ונוהגין בקצת מקומות שלא להסתפר בראש חודש אפילו חל בערב שבת‪) :‬ב( השורף צפרנים‬
‫חסיד‪ .‬קוברן צדיק‪ .‬זורקן רשע שמא תעבור עליהן אשה עוברה וכר‪ .‬אבל מותר לזורקן בבית המדרש וכיוצא בו‪,‬‬
‫מקום שאין נשים מצויות לעבור שם‪) :‬ג( סמוך לחשיבה קודם בין השמשות צריך אדם לשאול לאנשי ביתו אם‬
‫הפרישו חלה בו׳ וצריך להזהירם קודם בין השמשות שידליקו את הנר ויפסקו מלעשות מלאכה וכשהוא שואלם‬
‫ומזהירם על דברים אלו צריך שיאמר בלשון רכה כדי שיקבלו ממנו ולא ימהר להזכירם בעוד היום גדול שלא‬
‫יפשעו ויאמרו עדיין יש שהות ואם אינו בביתו כשמגיע סמוך לחשיבה אלא בבית הכנסת או במקום אחר צריך‬
‫לשלוח שליח לביתו להזכירם על דברים אלו‪:‬‬

‫ברכות הדלמת הנרות‬

‫־ •״‬ ‫ז־ן‬ ‫־‪:‬‬ ‫• ‪:‬‬
‫ערב‬
‫ברוך אתה יהוה אלסינו מלן ?עולם א‪0‬ר קד?ןנו במצוהיו‪,‬וצעו‬ ‫שבת‬

‫להדליק נר על ?ובת לדע‪:‬‬

‫«יום ?חך אתה ןהוה אלקינו מלך קעולם אער קך‪#‬נו ?מצותיו^ו‬
‫טוב‬
‫להדלילן ‪0‬־ ‪0‬ל ^ם ^‪ : 3‬שהחיינו‬

‫עי־ ברוך אתה ןהוה אלהיט׳ מלך העולם אער קד‪#‬ני ?*‪TOW‬‬
‫שבת‬
‫ט‬ ‫ייי‬
‫‪ :‬שהחיינו‬ ‫^‬ ‫י‪0‬ל י\‪0‬‬ ‫להילילן ‪0‬־־ ‪0‬ל‬
‫• ־ ו‬
‫״‬
‫?‪TOWP‬‬ ‫?תך אתה ןהוה אליקינו ןןלך העולם אער ק מ י‬ ‫«‬
‫שהחיינו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪^?ft‬‬ ‫להדלילן ?‪1‬־ ‪0‬ל ‪Qf‬‬
‫ע ף ? ח ך אתה ןהוה אלסינו מלך העולם א‪#‬ר קך^בו במצותיגוצ^ו‬
‫ר ה‬

‫שהחייני‬ ‫‪Z‬״ להדליק גד ‪#‬ל ?זבת ושל יום הזכחן ‪:‬‬

‫‪TO"DW‬‬ ‫עי־ בחך אתה ןה)ה אאןינו מלך ל‪,‬עולם אעי ?‪1‬ד*י‬
‫™ ל^ליק ‪TJ‬־ ‪#‬ל *‪ :Dn^O 01‬שהחיינו‬

‫‪f m . W m‬‬ ‫ב ח ך אתה לה)ה אאןינו מלך העולם אעי־ קמני‬ ‫כ פ ו י‬ ‫‪-‬‬
‫לסךליק נר על עבת ועל יום הכפירים‪ :‬שהחיינו‬

‫ם‬
‫*( ?רוך אתה ‪,‬יקוה אלייגי מלו ליע^ * מ מ י לקזמטי )מין*‬
‫לןמן הזה‪:‬‬
‫*( אין מברכים ש ה ח י נ ו בערב ש ב י ע י ו א ח ר ו ן ש ל פ ס ח ‪.‬‬
 ‫סדר קבלת שבת‬ ‫‪128‬‬
‫יו״ט* וחוה״מ שחל כשנת א״א לכו נ מ נ ה רק מתחילין לומר מזמור לדוד‪:‬‬

‫לכו נרננה ליי‪ ,‬גריעה לצור יעענו‪:‬‬

‫נרדמה פניו בתודה‪ ,‬בזמרות‬
‫ומלך' ‪T‬גדול‬
‫״‪.‬״! ״•״ ן‬
‫יי‪,‬‬
‫‪T:‬‬
‫גחל‬‫‪T‬‬
‫אל‬ ‫כי‬
‫ן * *‬
‫לו‪:‬‬
‫ז‬
‫נריע‬
‫יון־־‬
‫על כל אלוזים‪ :‬אשר בית מחקרי‬
‫ארץ‪ ,‬ותועפות הרים לו‪ :‬אשר לו הים‬
‫והוא ע^יהו‪ ,‬ויבשת‪,‬ידיו' ‪:‬צרו‪ :‬ביאו‬
‫נשתהוה ונפרעת‪ ,‬נברכה לפניי י י‬
‫ע^נו‪ :‬כי הוא אלהינו ואנחנו עם‬
‫מרעיתו וצאן‪:‬ת‪' ,‬היום אם כקולו‬
‫תעמעו‪ :‬אל תקעו לבבכם כמריבה‪,‬‬
‫כיום' ספה במדבר‪ :‬אשר נפוגי‬
‫אבותיכם‪ ,‬בהנוגי‪ ,‬נם ךאו פעלי‪:‬‬
‫ארבעים שנה אקוט ב ת ר ואמר עם‬
‫תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי‪:‬אשר‬
‫נשבעתי כאפי‪,‬אם יביאון אלסנוהתי‪:‬‬
‫^ויחיליי^ר חדש‪ ,‬שידו ל* כל הארץ‪rrp :‬‬
‫״ ליי ברבוישמו‪ ,‬בשרו ?‪ on‬א ם ישועתו‪:‬‬
‫‪ nso‬מ ו ס ב ו ת ‪ ,‬ב כ ל א י ם ^־לאורציו‪3 :‬י‬‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪:‬‬
‫גדול‬ ‫*‬
‫* ומוצאי יו״ט‬
‫תהלים צה‪ :‬ב( שם צו‪:‬‬ ‫תו״א א(‬
‫סה‬ ‫סדר קבלת שבת‬ ‫‪129‬‬
‫גדול יי ומהלל &אד‪ ,‬נורא הוא על כלאלהים‪:‬‬
‫כי בלאלהי העמים אלילים ו יי שמים' עשה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫הוד והדר לפניו‪ ,‬עז ותפארת ?מקדשו ‪ :‬הבו‬
‫ליי מ^פהות עמים׳ הבו'ילך בבודיועיז‪ :‬הבו‬
‫ליי כבוד שמו ׳ שאו מנהה יובאו להץחד‪/‬יו‪:‬‬
‫השתהוו לך ‪ 3‬ז ד ך ת קדש‪ ,‬חילו מפניו* כל‬
‫הארץ‪ :‬אמרו בגוים ין מלף׳ אף תכון תבל‬
‫בל י תמוט‪ ,‬ירין עמים * במישרים‪ :‬ישמחו‬
‫השמים ותגל הארץ‪ ,‬יךעם הים ומלאו‪ :‬יעא‬
‫‪1‬‬
‫שדי יוכל אשר ם‪',‬אז ימנו כל עצימגר‪ :‬לפני‬
‫יי כי בא כי בא לשפט הארץ ישיפט תבל‬
‫‪....‬‬ ‫;‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫‪v IT T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫‪:‬‬

‫•‬
‫בצדק‪ ,‬ועמים באמונתו‪:‬‬ ‫•‬ ‫•״•‬ ‫־‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫‪ .‬ו‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תהלים צ ן ‪.‬‬

‫י י מלך הגל האיץ‪ TX$P. ,‬אלים רבים‪ :‬ענן ועך‪9‬ל‬

‫סביביו‪ ,‬צדק י ומשפט מכון כסאו‪ :‬אש לפניו תלןז‪,‬‬ ‫‪:‬ז‬

‫ותלהט' סביב צריו‪ ':‬האירו ברקיו תבל ךאתה ותהל‬

‫הארץ‪ :‬הרים כדונג נמסו מ?*פני ין‪ ,‬מלפני אדון כל‬
‫הארץ‪ :‬הנידו השמיםיצדקו‪ ,‬ןךאויבל העמים'?בודו‪:‬‬
‫יבי׳צו כל עבדי פסל המתהללים באלילים ׳ השתחוו‬
‫" "‬ ‫‪JS‬״‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪* V» I‬‬ ‫• *‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫"״‬ ‫***‪•I‬‬ ‫• ‪V I‬‬

‫מ ?ל אלהים‪^ :‬ז?ועה ויתומה ציון‪ .‬ותגלנהי^נות‬

‫להודה‪ ,‬למען מ^‪$‬טיןז יי‪ :‬בי אתה;י ?ליון על כל‬
‫ל׳אךץ׳ ?זאד נעלית על י־ל אלהים‪ :‬אהבי יןש;אורע‪,‬‬
‫שמר נ‪£‬שות חסידיו ׳ מיד רשעים‪.‬יצילם‪ *:‬אוד זרע‬
‫ל <דק ׳ ול‪:‬שרי לב שמהה ‪ :‬שמתי צדיקים ביי‪,‬‬ ‫י‬

‫והודו לזכר סדשו‪:‬‬

 ‫סדר קבלת שבת‬ ‫‪130‬‬
‫מזמור‪ ,‬שית ל‪:‬י ‪#‬יר הדש‪ ,‬כי מלאות ןגשה‪,‬‬
‫הושיבה לו ומינו וןךוע קדשו‪ :‬הודיע‬
‫ין ישועתו‪ ,‬לעיני הגולם גלה צדקתו‪ :‬זבד‬
‫ה ס ת ואמונתו לבית ישראל‪ ,‬ראו כל אפסי‬
‫^ ץ ׳ » ת ^ מ ת ^ ז נ ו ‪ :‬ק ת ע י די כל הארץ‪,‬‬
‫פצהו ורננו וזמרו‪ :‬זמרו ליי בכנור‪ ,‬בכנור‬
‫ןלןלזשרה‪ :‬בהצצרות וקול "<םופר‪ ,‬התער‬
‫לפני המלזד יי‪ :‬י ירעם הים ומלאו‪ ,‬תבל וישבי‬
‫״‬ ‫•‬ ‫‪:‬ן‬ ‫•י •״‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ץ‬ ‫‪-‬‬ ‫״‪:‬‬ ‫‪VIV|15‬‬ ‫־־‬

‫בה‪ :‬ןזלדות למהאו כף‪ ,‬להד הרים ירננו‪ :‬לפני‬

‫דכי בא לש‪£‬ט הארץ‪ ',‬ישפט תבליבצדק'‪/‬‬
‫״ ״״‬ ‫‪:I‬‬ ‫‪v iv‬‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫ו‬ ‫זיו ‪v‬‬
‫ועמים במישתם‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•״‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬

‫יי מלך‪.‬יתזו עמים‪ ,‬י‪#‬ב כרובים תנוט הארץ‪ :‬ןי בציון‬

‫ז‬

‫* גדול‪',‬ורם הוא על כל העמים‪ :‬יודו'שסך גדול‬ ‫‪T‬‬

‫ונורא‪ .‬כןדועו הוא‪ :‬ןעיז מלך מקזפט אהב‪ ,‬אתה כוננר;‬

‫מ י צ ר י ם ׳ ו ^ ־ ג ן ה ן ן ע ק ב א ^ ^ ת ‪ :‬רו^מו‬
‫יי אלהינו וה^תזחוו''ללןדם רגליו‪ ,‬קדו^הוא‪ :‬מ ‪ #‬ה‬
‫ןאדגר^?כיזןיי"י^מיאל״^קךאי*^זמו‪ ,‬קראים אליי;‬
‫והוא !ןנ‪? :0‬עטור ענן'לדבר ‪:‬אליהם‪ ,‬ש‪£‬רו עדתיו‬
‫והיק במן למו‪; :‬י אלהינו אתה עניתם׳ אל נשא היירן‬
‫^הם״וניקם עלעלילותםררוממעי אלהינו והסתחרר‬
‫להר קדשו‪ ,‬כי ‪uthp‬ייאלהינו‪:‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ :‬״‬
‫םזםור‬
‫ת ר ׳ א א( תהלים צח‪ p :‬שם צט‪ :‬ג( הא׳ נחה‪:‬‬
 ‫סו‬ ‫סדר קבלת שבת‬ ‫‪131‬‬
‫מזמור לדוד‪ ,‬הבו ל‪:‬י בני אלים‪ ,‬הבו אי‬
‫כבוד ועז‪ :‬הבו ל? כבוד שמו‪,‬‬
‫ה^תדווו ליי ‪1‬יהדרת קרש‪ :‬קול;י‪.‬על המלם‪,‬‬ ‫ז‬

‫אל הכבוד הרעים‪; ,‬ן על מים רבים‪ :‬קולי י‬

‫ז‬

‫בכה‪ ,‬קול;י בהדר‪ :‬קול יי ע*בר אחים‪ ,‬י ^ ב ר‬

‫‪:‬י א ת אדן הלבנון‪ :‬ירקידם כמו ןןגל ׳ לבנון‬
‫ושריון)ימו בן ראמים‪ :‬קול לי הצב לך״בות אש‪:‬‬
‫קול לי דויל מתיר‪; ,‬הל לי מדבר קדש‪ :‬קול ל‬
‫יהולל א ל ו ת ריחשףיערות‪ ,‬ובהיכלו ׳ כלו אמו­‬
‫••‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫• •ן‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫*• •ן‬ ‫••‬ ‫•‬
‫״‬

‫כבוד‪ :‬יי למבול י‪#‬ב׳ וי‪#‬ב יי מלך לעולם‪ :‬יי‬

‫‪v|:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪y‬‬ ‫״‪.‬״ן‬ ‫‪T:‬‬ ‫! ‪V‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫עז לעמו יתן‪ ,‬יי יברך א ת עמו ב^לום‪:‬‬

‫עוזרנו‪,‬‬ ‫אנא‪ ,‬בכח ןךלתןןיןןד׳ סתיו־ ןיחרה‪ .‬כןבל תת‪.‬עטף׳‬
‫נורא‪ .‬נא גבור׳ דוךשי!הודף׳ ??בת ׳^^ךם‪ .‬ברכם‪© ,‬קרס ׳ במ©י‬
‫צדל^ף ? מ ז ד י י ן ‪ .‬חסין קרוש'‪ ,‬ן ח ב טובף' נהל‪/‬עךהף^תד׳ ‪3‬אה׳‬
‫ל‪£?2‬ף ‪9‬גה ׳ זיכךי ?ןלארןף‪# .‬ןןקנו קבל« ו^כןע צ‪#‬קר‪1‬נו ׳ יור^נ רועלפות‪.‬‬
‫בחץד״שם בבור ©רכותו ?עולם ו&ד‪:‬‬

‫לכה חדי‪.‬לקראת בלה‪1$ ,‬׳ שבת‬

‫לנה‬
‫בקבלת‪:‬‬
‫‪ #‬מור וזכור בדבור אחד ׳ השמיענו אל‬
‫‪T‬‬
‫המידד‪,‬ייאהדו^ןמואההלשם'ורתפארת‬
‫• לכה‬ ‫• • • • • • • •‬
‫•‪I‬‬ ‫•‬ ‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬ ‫‪T‬‬
‫• •‬
‫••‬ ‫‪t‬‬
‫•‬
‫‪T‬‬ ‫••‬
‫‪,‬׳<!‪:,‬‬
‫‪TJ‬‬
‫‪u‬‬ ‫‪T‬‬

‫* *־ **‪T* • J* | e‬‬
‫‪K‬‬

‫י‬

‫‪ ntrp‬שבח לכו ונלכה‪ ,‬כי היא מקור‬

‫|‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪ :‬״״ ‪T :‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״־‬ ‫‪ :‬י־‬
‫ל‬ ‫‪/‬‬
‫הברכה‬
‫כט‪:‬‬ ‫תהלים‬ ‫תו״א א(‬
 ‫סדר קבלת שבת‬ ‫‪132‬‬
‫הברכה‪ ,‬מראש מקדם נסוכה‪ ,‬סוף מעשה‬
‫לכה‬
‫‪v‬‬ ‫־ ‪:‬״‬ ‫‪I‬‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬ ‫״ ‪| IV‬״ •‬
‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫״״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪-‬‬

‫במחשבה תחלה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪7‬‬ ‫—‬
‫•‬ ‫~‬ ‫;‬

‫מ קרש מלך עיר מלוכה‪ ,‬קומי ?אי מתוף‬

‫ההפבה‪ ,‬רב לדד שבת בעמק הבבא‪ ,‬והוא‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫|‬ ‫‪V I** J‬‬ ‫‪V IV‬‬ ‫‪|T‬‬ ‫י‬ ‫•״ ‪T‬‬ ‫‪:‬׳־‬ ‫־‬

‫לכה‬ ‫יחמול עליך המלה‪:‬‬

‫ה ר‪/‬נערי מ;‪3‬פרקומי‪ ,‬לבשי בגרי תפארתך‬
‫עמי‪ ,‬על יד בן יעי בית הלחמי‪ ,‬קרבה אל‬
‫לכה‬ ‫נפישי גאלה‪:‬‬
‫ה תעוררי התעוררי ׳ כי בא אורך קומי אוךי‪,‬‬
‫עורי עורי שיר דברי‪? ,‬בור יי עליך נגלה‪ :‬לכה‬ ‫ז‬

‫ל א תבושי ולא תכלמי׳ מהתשתוההי ומה‬

‫תהמי‪ ,‬בך יהסו עניי עמי‪ ,‬ונבנתה העיר על‬
‫*"‬ ‫• • • •‬ ‫•‬ ‫• ••‬ ‫»‪p‬‬ ‫• • •‬

‫לכה‬ ‫תלה‪:‬‬
‫ן חיו למ^סה שאסיך‪ ,‬וךהקו כל מבלעיך‪,‬‬
‫ישיש על! ר אלסןל&^&חסן על כלח‪:‬לכה‬
‫י‬

‫ז‬
‫י מין ושמאלי ו^יןרוצי‪ ,‬ואת ין תעריצי‪ ,‬על‬
‫לכה‬ ‫‪ T‬איש בן פרצי׳ ונשתהה ונגילח‪ :‬י‬
‫בואי בשלום י עטרת ] בעלה‪* ,‬גם ב ת ה‬
‫)ביי״ט* בשמהה( ובצהלה‪ ,‬תוך אמוני עם‬
‫״•‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T: T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬

‫‪ ;PbjD‬בואי כלה בואי כלך‪) ,‬ויאמר בלתש פעם שלישית‬

‫י בואי כלה שבת מלכתא(‪ :‬לכה‬
‫* ובחוה״מ‬
‫א( ירמיה ל יח )בשינוי(‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫םז‬ ‫סדר ק ב ל ת שבת‬ ‫‪133‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‬ ‫צ‬ ‫תהלים‬

‫לעמך‬ ‫ט ו ב ל ה ו ד ו ת ל י י ‪ ,‬ולזמר‬ ‫ע י ר ליום ה ע ב ת ‪:‬‬ ‫מזמור‬

‫‪1‬‬
‫ואמונתך בלילות‪ :‬עלי‬ ‫הסרך‪,‬‬ ‫בבקר‬ ‫‪.‬עליון‪ ':‬ל ה ג י ד‬
‫ב י י ש י מ ה ת נ י ל; ב פ ע ל ך ‪,‬‬ ‫עשיור ועלי נ ב ל ‪ ,‬ע ל י הגיון בכינור‪:‬‬
‫ז‬
‫ן מ ; ‪ 2‬ע י ; ד י ך ^ ר נ ץ ‪ ' :‬מ ה ג * ך ל ו מ עי|יך‪;.‬י׳ ? ו א ד ^ מ ק ו מיהעבויחייך‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫א י ע ב ע ר ל א י י ד ע ׳ ו כ ס י ל ל א יבין א ת ז א ת ‪ :‬ב פ ר ה רעיעים כ מ ו‬

‫ע ע ב ׳ ויציצו כ ל פ ע ל י און‪ ,‬ל ה י ש ^ ך ם ע ד י ע ד ‪ :‬ו א ת ה מ ר ו ם ל ע ל ם‬
‫ז‬
‫ל;‪ ':‬כי ה נ ה א יביך'לי׳ כ י ה נ ה איביך' י א ב ד ו ‪ ,‬י ת פ ך ת כ ל 'פעלי‬
‫אין‪ :‬ו ה ר ם ? ך א י ם נ ך נ י ‪ ,‬ב ל ת י ב ע ^ ן ר ע נ ן ' ‪ _ :‬ו ת ב ט עיני* ב ע ו ר י ‪,‬‬
‫ב ק מ י ם י י ע ל י ' מ ר ע י ם ׳ ת י ס מ ע נ ה אזני‪ :‬צ ד י ק י ה מ ר ל פ ר ה ‪ ,‬ב א ת‬
‫ב ל ב נ ו ן י ע ג ה ‪ ' :‬ע ת ו ל י ם ב ב י ת י י י ‪* ,‬בחצרות א ל ת י נ ו י פ ר י ד ו ‪ :‬ע ו ד‬
‫ינובון ב ע י י ב ה ‪ ,‬ידענים ו ר ע נ נ י ם יהיו'‪ :‬ל ה ג י ד כי י ע ר יי‪ ,‬צורי‬

‫‪.‬‬
‫כ׳'בו‪:‬‬ ‫ע ו ל ת ה עלתה‬ ‫|‪T‬‬ ‫‪: -‬‬
‫ולא‬
‫‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫צג‬ ‫שם‬
‫‪T‬‬

‫לי מ ל ך ג א ו ת ל ב ע ׳ ל ב ע ל־;‪ ,‬עז ה ת א ז ר ׳ א ף תכ‪1‬ן ת ב ל ב ל ת מ ו ט ‪:‬‬

‫!‪T‬‬
‫נ י כ ו ן ב ס א ך מ א ז ׳ מעולים א ת ה ‪ :‬נעךאו נ ה ר ו ת ל;׳ נ ע ' א ו ? ה ר ו ת‬
‫‪1‬‬
‫ק ו ל ם ׳ ל ע א ו נ ה ר ו ת ד ב ל ם ‪ ' :‬מ ק ל ו ת מ ל ם ' ר ב י ם 'אדירים מאיברי‬
‫ז‬
‫י ם ' אדירי ביידעם י י ‪ :‬ע ד ת י ך נ א מ נ ו מ א ד ‪ ,‬לביתךנא*ה)לאנאוה>‬
‫‪:1‬־ז‬ ‫‪ :‬י‬ ‫‪•• :‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: vv‬‬ ‫‪I iv‬‬ ‫‪ :‬ד • •‬ ‫ד‬ ‫•‬ ‫־•‬ ‫ד‬
‫‪ , t f - p‬י י ‪ ,‬ל א י ־ ך י ^ י י ד ; ; קדיש יתום‬
‫נשכת קולם ברכו אומרים זה‪:‬‬

‫כגונא ךאנון מחיחךי; לערא באחד אוף הבי איהי‬

‫'אתיחדת לתתא'בירזא דאהד למהוי עמהון‬ ‫יי ־'‬ ‫ד‬

‫לעלא חד לכןבל חדי‪ .‬קוךטא י;רי]־' ודא אחד ׳ לעלא‬

‫לא י יתיב על כורסיא ך;קריה עד ךאתעביךתאיהי‬
‫בךזא ךאחד כגונא י ךיליח למהר אחד ‪5‬אחד‪ .‬והא‬
‫י י אויקימנא ךזא דץי אחד וקמו אחד \‬
‫ףץא ךשבת איחי י שבת י ךאר‪,‬אחךת ?ךזא ךאחד‬
‫‪1‬‬

‫למ^ךי עלה רזא ךאחד‪ .‬צלותא ךמעלי ‪#‬בתא‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬

‫ךחא אוזאחךת בוךסיא ע־־ןךא _קךי‪#‬א יךזא ךאחד ׳‬

‫ואתתקנת"למשרי עלה מלכא קדישא עלאה‪' .‬כד‬
‫‪,‬‬
‫״‪T7‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־*‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫*״‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J 7‬־־‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬
‫עיל‬
 ‫סדר ק ב ל ת שבת‬ ‫‪134‬‬
‫עיל שבתא אידוי אס;חדת ואתפרשת מם‪9‬ךא אחךא‪.‬‬
‫וכל־יינין ממע‪5‬ךין"מנד\ןאיהי אק^ארת ביחוךא‬
‫תהית קדי^א ואסע^רת ?כמה ע^ריןילגבי'מלכא‬
‫קדישא‪ .‬וכל־שולטני רו^זין ומאלי ךךנא ?נלהו עךקין‬
‫ןאהעברו מנה‪ .‬י ולית 'שולטנא אחרא ??להו עלמין‬
‫לאגןפהא גהירין בןדןירו עלאהיוארזע^רת לתתא ?עמא‬
‫קדישא‪ .‬וכלהו מוזע^ךין ?נקימתין סדתין‪? .‬דין שיהיתא‬
‫דצלותא לברכאלה בחדוה בנהירו דאנפין• חצי קדיש‪ .‬ביכו‬
‫אם מתפלל ביחידות יאמר זה אחר בנהירו דאנפין‪:‬‬

‫ו א ס ף ברכו אתל; המברך‪ ,‬את־דיד‪,‬אךא עבת ך מ ^ י ' ם ב ת א ‪:‬‬

‫בחך ן; ה?ברך דא אפיקו ךבךכאן מהקורא ךה‪:‬ל ואתר‬
‫ת פ י ק מניה כל־עקיו לאעלךאה לכלא‪ .‬ובגין ךאיהו מקורא ברזא‬
‫דאת רןמא רךנן ליהיה&ברך איהו מבועא דביךא רפיון ךטטאן‬
‫התם הא כלהו לעולם ועד‪ .‬ודא איהו ברוך יי המברך לעולםועד‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫ברוך אתה וכוי‪.‬‬

‫שיר המעלות‬ ‫ביום טוב מ ח ח י ל ץ‬

‫^ ן י ך המעלות ה נ ה יךכו את ;יכלע?די לי העימךים ב ב י ת ; ; בלילות‪:? :‬או‬

‫‪:‬‬

‫‪:‬‬ ‫י‬
‫לךיכם ק ד ‪ #‬וברכו א ת ‪ : ; :‬בר?‪:‬ך'יי\מציון ע ‪ £‬ה קמים וארץ‪:‬‬
‫יומםלצוה^י חלדו יבלןלה ^ירה'‪.‬ע^יתפלה לאל חי;‪ :‬ואשועת צךירןם ‪;5‬י‬
‫מעוזם ? ע ת צרה‪ :‬ויעןרם ״ ויפלטם;פלטים מךשעיםיויושעלש בי חשו בו‪:‬‬
‫יי צבאות עמנו מ?‪5‬גב לנו אלהי יעקב סלהג״פ‪ :‬יי צבאות אשרי אדם ב ט ח‬
‫בךג״־‪ :‬י ; הוקיעה ה מ ל ך מגננו ביום נךאנוג״פ‪:‬‬‫‪:‬‬

‫יתגדל ויתקדש שמה ךבא‪ .‬אמ! בעלמא ךי מ־א ברעותה ו‪:‬מליך מלכותה‪.‬‬
‫ו!?מח פוךקןנה ויקרב ??שיחה‪ .‬אמן בחייכון וביומיכון ו?חיי ךכל‬
‫בית ישראל‪ ,‬בעגלאיובזמן לןךיב ואמרו אמן‪ :‬יהא שמה רבא ק‪7‬בךך לעלם‬
‫ולעלמי עלמלא״יתבךך‪ ,‬וישתבח‪ ,‬ויתפאר‪ ,‬ויתרומם‪ ,‬ויתנשא‪ ,‬ויתהדר‬
‫ויתעלה‪ ,‬ויתהלל‪ .‬שמה ןיקךשא כריך הוא‪ .‬אמן לעלא מן כל בךכתא‬
‫ושירתא‪ ,‬תשבחתא ונחמתא‪ ,‬דאמירן בעלמא‪ ,‬ואמרו אמן‪:‬‬
‫»‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬
‫סח‬ ‫ערבית לשבת ויום טוב‬ ‫‪135‬‬

‫י״ז ברכו את ין האברך‪:‬‬

‫קהל יחק ברון־ יי היזבךף לעולם מגד‪:‬‬
‫ואין עונין אחריו אמן‬

‫ברוך אתה ל אמדנו מלך העולם‪,‬‬

‫אשר בדברו מעריב ערבים‪,‬‬
‫ני הכמה יפותה שעדים‪ ,‬ובתבונה‬
‫מ^טנה עתים‪ ,‬ומחליף את הזמנים‬
‫ומסדר את הכוכבים‪ ,‬במשמרותיהם‬
‫בדק יעי כרצונו‪ .‬בורא יום ולילתגולל‬
‫אור מפני חשך‪ ,‬וחשך מפני אור‪,‬‬
‫ומעביר יום ומביא לילה‪ ,‬ומבדיל בין‬
‫יום וכין לילה! ;י צבאות שמו‪ .‬ברוך‬
‫‪1‬‬
‫אתה ץ‪ ,‬המעריב ערבים‪:‬‬
‫אהבת עולם ביתי ישראל ע‪$‬ף אהב‪:‬ת‪,‬‬
‫תורה ומצות הקים ומשפטים אותנו‬
‫‪IT‬‬ ‫׳ ‪* 7 1‬‬ ‫‪ * .‬״ ן‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬

‫למךת‪ .‬על בן יי אלהינו׳ בקןלבנו ובקומנו‬

‫ני^יה יי חרןף׳ ונתבזה בדברי תוךחף ובמצותיץז‬
‫לעולם ועד‪ .‬בי הם תעו ואךף;מינו‪ .‬ובהם נהגה‬
‫אל תסיח‬ ‫יומם ולילה ׳ ואך;ב‪6‬ף לא תסור‬
‫‪J‬״«‬ ‫י‬

‫ממנו לעולמים‪ .‬י רוןדאתה ;י‪ ,‬אוהב עטו ושךאל‪:‬‬

 ‫ערבית לשבת ויום טוב‬ ‫‪136‬‬

‫שמע ישראל יי אלהינו יי אהד‪:‬‬

‫ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד‪:‬‬
‫את יי אלהיןד‪ ,‬בכל לבב‪:‬ך‪ ,‬ובכל ננ־^ןד‪ ,‬ובכל‬ ‫ואהבת‬
‫מאחד‪ :‬והיו הדברים האלה אשר אנכי מצמד‬
‫*" * ‪T V* 5‬‬ ‫‪I‬‬ ‫"‬

‫היום על לבבןז‪ :‬ושננתם לבנןןד ודברת'בם׳ בישבתך‬

‫?ביתןד׳ ובל^ןזבדיך׳ וכשכ־בןז׳ ו‪1‬נקומןד‪ :‬וקשרתם‬
‫לאות על יחד‪ ,‬והיו לטוטפת בין עיניןד‪ :‬וכתבתם על‬
‫מזזות ביתןד׳ ובשעריןד‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪I IV T :‬‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪•. :‬‬

‫והיה אם שמע ת^נןעו אל מצותי אשר אנכי ?ןצוה אסכם היום‪,‬‬

‫לאהבה את יי אלדדכם ולעבדובכל לבבכם' ובכל נפ^כם‪:‬‬
‫ונתתי מטר ארצכם"בעתו יורה ומלקוש׳'ואפפת דננך ותירשך‬
‫ויצהרך‪ :‬ונתתי עשב בשדך לבהמתך׳ ואכלה ושבעת‪' :‬השמרד‬
‫״‪:T‬‬ ‫‪T:‬־‪»TT:T:T:‬‬ ‫‪»v‬״‬ ‫•‪:‬׳׳׳‪:‬‬ ‫ז! י‬ ‫;‬ ‫‪v‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••״‪:»IVT‬‬ ‫«־‬ ‫‪: •:‬‬

‫לכם פן יפתה לבבכם‪ ,‬וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתהויהם‬

‫להם‪ :‬והרה אה יייבבםיועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה‬
‫*‬ ‫*~‬ ‫•‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫• ‪~* T‬‬ ‫‪V T TJ‬‬ ‫‪J T T‬‬

‫לא תתן את ןבולה׳'ואבךסםיסהרה מעל הארץ הטובה' איישר ןי‬

‫נתן לכם'‪ :‬ושמתם אתי דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם‬
‫ולשרתם אתם ליאות על ידכם והיו לטוטפת בין'עיניכם‪ :‬ולמדתם‬
‫&תם את בניבם לדבר ב ם ‪ ,‬בשבתך בביתך ובלכתך בדרך‬
‫וכשכב־ך ובקומך‪' :‬וכתבתם על'מזוזות ביתך וב&עריך‪ :‬למען‬
‫ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יי לאבתיכם ‪n r h‬‬
‫ד**‬ ‫‪v‬‬ ‫•״‬ ‫־*‪:‬־‬ ‫‪•v::‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪: T‬־‪T T‬‬ ‫־‬ ‫‪•V:‬״‬ ‫• ••‬ ‫‪v ••:‬‬
‫להם‪ ,‬בימי השמים על הארץ‪:‬‬
‫ראמר יי אל משה לאמר‪ :‬דברייאל בני ישראל‬ ‫י‬

‫״' יי' ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי‬

‫מדיהם ילדותם‪' ,‬ונתנו על ציצת הכנף׳ ?מיל מכלת!‬
‫והיה לכם לציצת‪ ,‬וךאיסם אתו וןכךתם‪ ni$‬כל מ?ות‬
‫יי״וע&יתם אתם‪ ,‬ולא תתורו אהרי לבבכם ואהרי‬
‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V5‬‬ ‫‪I T‬‬
‫עעיכם‬
‫סט‬ ‫ערבית לשבת ויום טוב‬ ‫‪137‬‬
‫עיניכם א‪#‬ר אהם זנים *חךיהם‪ :‬למען תזכרו ועליתם‬
‫את כל &צותי י ולןליכוס קד‪#‬ים לאלסיכם‪ :‬י אני' לי‬
‫§לד‪.‬י‪5‬ס א‪#‬ר הוצאתי אתכם מארץ כןצריס להיות‬
‫לכס לאלהיס׳ אני יי אלהיננם‪:‬‬
‫אמת ואמונה כל זאת‪ ,‬וגןם ןנלינו‪ ,‬כי הוא‬
‫יי אלהינו ואין זולתו‪ ,‬ואנחנו ישראל‬
‫עמו‪ ,‬הפורנו‪TO‬מלכים ׳ מלכנו הגואלנוימכת‬
‫— ‪I‬‬ ‫‪S‬‬ ‫• ‪•• -‬ן‬ ‫»‬ ‫• ••ן‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫‪x‬‬ ‫‪J‬‬ ‫• "״‬ ‫••|‬ ‫~"‬

‫כל העריצים ‪ .‬האל הנפרע לנו מצרינו‪,‬‬

‫‪*• T‬‬ ‫*‬ ‫‪IT‬‬ ‫״ • ‪T JI‬‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪,‬‬
‫‪T V‬‬ ‫‪T‬‬
‫;‬
‫והמגלם ‪ •1‬מול לכל א בי נפישנו‪ ,‬העשה גדלות‬
‫‪:‬‬ ‫^ ‪v‬‬ ‫ד‬ ‫••ן‬ ‫‪: -‬‬ ‫‪• :‬״‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•• -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫ו‬

‫עד אין דקר׳ ונפלאות עד אין מספר‪.‬‬

‫השם נפלטנו בתים‪ ,‬ולא נתן למוט רגלנו‪,‬‬
‫המדךכנויעל במות איבנו‪ ,‬וירם קךננו על כל‬
‫שנאינו \ ה א \ ת ג ‪ #‬ה ' ל נ ו ר מ ה בפךעוז‪,‬‬
‫ואותות ומופתים"באדמת בני דם‪ .‬המןה‬
‫בעברתו כ ל בכורי מצרים‪ ,‬י ויוצא את עמו‬
‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫"י‬ ‫• •ן ן •‬ ‫•‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫^‬ ‫• ‪T‬‬ ‫* ‪V‬‬

‫ד&ךאל מתוכם להרות עולם‪ .‬המעביר בניו‬

‫בין גזרי ים סוף‪,‬ואת רודפיהם ואת שונאיהם‬ ‫—‬
‫• • • ••‬ ‫* ‪V‬‬ ‫• • • • •‬ ‫•••‬ ‫ו‬ ‫• • ו • • • •‬

‫בתהומות טבע; 'וךאו'בניו גבורתו׳ <טבת‬

‫והודו לשמו‪ .‬ומלכותו בךצון קבלו עלידט‪,‬‬
‫משה ובניי ישראלי לוז ענו שירה בע&מהה רבה‪,‬‬
‫ואמרו כלם‪:‬‬
‫\ ד‬ ‫נד‪:‬‬
‫מי כמכה באלם יי‪ ,‬מי כמכה נאדר‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪'^T‬‬
‫בקדש‬
 ‫ערבית לשבת ויום טוב‬ ‫‪138‬‬

‫כקדש‪ .‬נוו־א תהלת עשה פלא‪:‬‬

‫©למתך ךאי מיף‪ .‬בוקע‪:‬ם ל‪£‬גי‬
‫משה‪ ,‬זה אלי ענו וא‪$‬ח • ;י ‪.‬י‪9‬אי‬
‫לעלם לעד ‪ ,‬ונאמר • בי פךה;י את‬
‫‪:‬עקב‪# ,‬אלו מיד הזק מ^נן‪ .‬ברוך‬
‫אתה יי‪ ,‬גאל ישר* ל ‪:‬‬ ‫י‬ ‫״‬
‫• ‪• • T t‬‬ ‫‪ T‬־־‬ ‫‪Tl‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫ה ש כ י ב נ ו אבינו לשלום‪ ,‬והעמידנו ס^ינו‬

‫׳ לתים טובים ולבלום ״ ןהגקננו‬
‫בע?הטובה'מלפ^ף‪^!,‬יענו ‪9‬הךה למען‬
‫‪ #‬ן ף ‪? torfy ,‬ילינו סכת ‪#‬לומף‪? .‬רוןז אמ־ז‬
‫יי ׳ הפורש סכת ^ א ם עלינו ועל כל עמו י^ראל‬
‫ל ש ״ ץ ח צ י קדיש‬ ‫‪I C f r & W‬‬ ‫& ל‬
‫‪•IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪" I‬‬
‫מנהג העולם לומר קודם ח״ק בחול)ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן( ובשבת)ושמרו( וביו״ט ור׳׳ה ויוה״כ )פסוקים אחרים‬
‫מענין קדושת היום( ויש להם על מה שיסמוכו‪ .‬אבל הנוהגין שלא לאמר בחול ברוך ה׳ לעולם אמץ ואמן מפני חשש‬
‫הפסק גם בשבת )ויו״ט ור׳יה ויוה״כ( אין להפסיק בפסוקים ואין להפסיק להכריז יעו״י בליל ר׳׳ח‪•.‬‬
‫לשבת‬
‫ן^טמת בני^ראלאתהעבת לעשיות את העבת ‪ /‬לדלתס‪ ,‬ברית‬
‫עולם‪ :‬ביני ובין ?ני ישךאל אות היא לעלם‪ ,‬כי ששת ימים‬
‫עשה יי אתי השמים ואת האיץ׳ ימיום הטביעי שבת רנעע‪:‬ח״ק‬
‫ו ־‬
‫‪ -‬י י‬ ‫‪ -‬ו י ׳‬ ‫ד ‪ v.r‬ו‬ ‫‪V‬‬ ‫‪- T‬ן•‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪11‬‬ ‫*‬ ‫»‬

‫ליום כסוי‬ ‫לראש השנה‬ ‫לשלש רגלים‬

‫וידבר מ‪#‬ת תלןעו ?תדש שופר‪ ,‬כי ביום הזה יכפר‬
‫את מועדי בןסת ?•יזע חגנו‪ :‬בי עליכם לטהר איז?ס׳‬
‫אל »בני דק'ללשךאל הואי‪? ,‬שפט ‪$‬כל הטאתיכס‪ ,‬לפני יי‬
‫‪.‬‬ ‫‪V‬‬
‫יי‪,‬‬
‫תטהרן‪ :‬ח״ק‬ ‫?אלוזי תןקב‪ :‬ח׳ ק‬
‫‪IT J‬‬ ‫־‬
‫״‬ ‫ד‬ ‫‪v‬‬ ‫‪tt‬‬
‫ח״קרגלים ותפלת ראש השנה ויום כפור תמצא להלן אחר תפלת מוסף של ראש חודש‪:‬‬
‫תפלת‪ :‬שלש‬
‫י^ךאל‬
‫א( שמות לא טז‪ :‬ב( שם לא יז‪ :‬ג( ויקרא בג מד‪ :‬ד( תהלים פא ד‪ :‬ה( שם פא ה‪ :‬ו> ויקרא טז ל‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫ע‬ ‫תפלת ערבית לשבת‬ ‫‪139‬‬
‫אדני‪ ,‬שפתי תפתה ופי יגיד תהלחך‪:‬‬
‫ברחל• אתה ;ייאלודני ואלדד אבותינו ׳ אלהי אברהם אלתי‬
‫ך\הק *ואייוד יעקב‪ ,‬האל הגדול" הנבור'והנורא אל‬
‫עליון‪ ,‬גומל הסדים טובים‪ ,‬קונה הכל‪{,‬זוכר חסדי אבות‪ ,‬ומביא‬
‫ז‬
‫'גואל לבני בניהם למען שמו באהבה‪:‬‬
‫בש״יז זברנו לחיים׳ סלך הפץ בחיים׳ וכתבנו בסן־החים‪ .‬למענך אלהים חייס‪.‬‬
‫מי^ך עוזר ומושיע ומנן‪ .‬ברוך אתה ; י‪ ,‬מנן אברהם‪:‬‬
‫י‬

‫אתה גבור לעולים אדני‪ ,‬מחיה מתים אתה‪,‬רב להושיע‪.‬‬

‫בקת מוריד הטל‪ .‬בחייו מיטיב הרוה ומוריד הג‪#‬ם‪:‬‬
‫מ כ ל כ ל חיים בחסד‪',‬מחיה מתים ברדזמיםךבים‪ ,‬סומך נופלים‪,‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫״ ״ ורופאי חוליםי‪ ,‬ומתיר אסורים‪ ,‬ומקים אמונתו לישני‬
‫עפר‪ .‬מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך‪ ,‬י מלך'ממית ומחיה‬
‫‪v -‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•י‬ ‫‪i v iv‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V I‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬ן‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫* *‬

‫ומצמידו ישועה‪:‬‬
‫בש״׳י מי במוף אב הרחמן זובר יציךיו לרדם ברחמים‪:‬‬
‫ונאמן אהה לההיות* מתים \ ברוך י אתה יי‪ ,‬מודה המתים‪:‬‬
‫אף^ך‪ ,‬קדושי ושמך ‪,‬קדוש‪ ,‬וקדושים ןכל יום י ןהללוך פלה‪.‬‬
‫ברוך אתה ;יי‪ ,‬האל ודקדוש‪ ™ ' :‬המלך'הקדוש(‪:‬‬
‫א ת ה קךשת את יום השביעי לשמף‪,‬‬
‫תכלית מעשה שמים וארץ‪,‬‬
‫ברכתו'מכל הימים‪ ,‬וקךשתומלל‬
‫ז‬
‫הזמנים‪ ,‬וכן כתוב כתוךתף‪:‬‬ ‫י‬

‫ויבלו ה ש מ י ם ' ו ה א ר ץ ו כ ל צ ב א ם ‪ :‬ו י כ ל‬

‫א ל ה י ם ביום ה ט ב י ע י מ ל א כ ת ו א ש ר‬
‫ביום ה ט ב י ע י מ כ ל מ ל א כ ת ו‬ ‫ר^בית‬ ‫עשה‬
‫עשה‪ :‬ויברך אלהים את'יום השביעי‬ ‫א^ר‬
‫• •י־‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I1‬‬
‫וקדש‬
‫‪1‬‬
‫תו״א א( בראשית ב‬
 ‫תפלת ערבית לשבת‬ ‫‪140‬‬
‫א‪#‬ר‬ ‫ויקדש א ת ו׳ כי בו ?טבת מ כ ל מ ל א כ ת ו‬
‫ב ר א אלךזים ל ע ש ו ת ‪:‬‬
‫י ש מ ח ו מילכוקף שומרי שבת וקוראי ענג‪ ,‬ע ס מ כ ך ש י ^ י ‪,‬‬
‫בלם ישבעו ולהעננו מטובך‪ ,‬וברביעי רצית ‪13‬‬
‫ומישהו‪ ,‬חמדת ימים אותו" קראת‪'',‬זכר למעשה בראשית‪:‬‬
‫א ל ח י נ ו ואלהי אבותינו‪ ,‬רצה נא במנוחתנו׳ קדשנו‬
‫במצותיך ותן חלקנו בתורתך‪ ,‬שבענו מטובןד‬
‫ושמח נפשנו בישועתך׳ וטהר לבנו לעבדך בא‪!2‬ת‪,‬‬
‫והנחילנעי'אלהינו ‪3‬אהבה ובךצ‪1‬ף&בת יןד^ך'‪',‬ועוחו‬
‫בה בל ^;ראל ‪_£‬קך‪#‬י שמך‪,‬ברוךאתה י ; ‪ 9 ,‬ק ד ^ ב ת ‪:‬‬
‫ר צ ף ‪ ,‬י; אלהינו בעיניך ישראל‪ .‬ולתפלהם שעה ‪ ,‬והשב‬
‫ה^בוךת לדביר ביתך‪ ,‬ואישי ל^ךאל ותפלתם באהבה‬
‫תקבל ברצון‪ ,‬ותהיי לרצון תמיד עבודת‪.‬ישראל ע ט ך ‪:‬‬
‫א‬
‫יעלה ויבא (‬ ‫בשבת ר״ח ובשבת חוה״מ אומרים כאן‬

‫ו ת ח ז י נ ה ןגינינו בשובך לציון ברתמים‪ .‬ברוך אתה י;״ המחזיר‬

‫‪1‬‬ ‫‪V:‬‬
‫שבינתו לציון‪:‬‬ ‫יי יי' יי'‬
‫סוךים אנחנו לך שאתה הוא יי אלוזינו ואאד אבותינו לעולם‬
‫ועיר ׳ צור חיינו מנן ישענו‪ .‬אתה הוא לדור ודור •י נודה‬
‫א( בשבת ראש חודש ושבת חול המועד אומרים זה‪:‬‬

‫אלהינו ואלהי אבותינו‪ ,‬לןגלה וי בא ולגיע‪ ,‬ולראה ולרצה ולשמע׳‬

‫ז‬

‫ולפקד ולזכרי זכרוני ופקדוננו׳ וזכוזן אבווץנו׳' וזכרול‬

‫משית בן דוד עי־דך‪ ,‬וזכרון'ירו^ללם עירקךשך‪ ,‬וזכרון כלי עמך‬
‫בית לשיאל לפניך‪ ,‬לפליטה לטובה‪ ,‬לתן ולהסד ולרוזמיםוילתייס‬
‫ט‪:‬יבים ולשלום ביום לשר״י׳ ראשההו־שהזך״לשחיהמ״פ הג המצות הזה‪.‬‬
‫לשחיה״מ סיבית הג הסבות הזה‪ .‬זכרנו « אלוזיני בו לטובה‪ .‬ופקדנויכו‬
‫לבךכה‪.‬והושיענ וייבו למיס טובים‪.‬ובךבר ישו^ה ורחמים׳ הויס ותננו‪,‬‬
‫ורחם עלינו והושיענו׳ כי אליך עינינו ׳ כי אל מלך חנון ורחום אתה‪:‬‬
‫ותחזינה‬
‫עא‬ ‫תפלת ערבית לשבת‬ ‫‪141‬‬
‫לןי !!?ספר תחלתך ‪ ,‬על ח;ינו האסורים בידך ׳ ועל נקמותינו‬
‫הפקודות לך׳ ועל נסיך שבכל יום עמנו‪ ,‬ועל נפלאותיך וטובותיך‬
‫שבכל ע ת ‪' ,‬עךב 'ובקר'וצהרים‪ ,‬חטוב‪ ,‬בי'לא״כלו רחמיך׳‬
‫והמרתם‪ .‬כי לא תמו תסדיך‪ ,‬כי מעולם קךנו לך‪ ':‬״‬
‫ועל הנסים*׳(‬ ‫בשבת חנוכה אומרים כאן‬

‫כלם‪.‬יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ועד‪:‬‬ ‫ועל‬

‫וקתוב לחילם טובים כל בני בךיהןד‪.‬‬ ‫כש״יז‬

‫וכל הדדים יודוך סלה ויהללו ש?ןך הגדו״ל לעולם כי טוב האל‬
‫ישועתנו'ועזרתנו סלה׳ האל הטוב ‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬הטוב‬
‫שמך ולך נאה להודות‪:‬‬
‫שי• שלום‪',‬טובה וכרכה‪ .‬חיים חן וחסד ורחמים״ <‪3‬לינו ועל כל‬
‫‪.‬ישראל עמך‪ .‬ברכנו אבינו כלבו כאהד‪',‬באור פניך‪ ,‬כי באור‬
‫פניך‪ ,‬נתת לנו'י י אלו־זינו י תורת י דדים ״* ואהבת חסד‪ .‬וצדקה‬ ‫ז‬

‫יכךכה ןךהמים ותלים ושלום‪ .‬וטוב בעיניך לברך את״עמך‪.‬ישךאל‬

‫^ ברוך' אתה'יי‪ .‬המברך את‬ ‫בכל עת ובכל שעה'ביםלומך‪.‬‬
‫עמו ישראל בשלום‪:‬‬
‫בש״י ובספר חלים ברקה ושלום ופר^ןה טו?ה לשועה ו;חמה וגזרות‬ ‫‪1‬‬

‫;‬
‫״ ' יי' טובות' ;זכך 'וג?תב לפדך ‪ -‬אנחנו ו;ל עמך יית ל^ךאל‪,‬‬
‫ז‬
‫לחלים מו?ים ולבלום‪ .‬י ח ף אתה ן י' ה?;רך'את'ע‪2‬ו ישךאל בשלום‪:‬‬
‫ז‬

‫א( בשבת חנוכה אומרים זה‪:‬‬

‫ןעל הנסים ועל הפרק ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות‬
‫ש^שית לאבותינו'בי מים ההם בזמן הזה •‬
‫בימי מתוזלחו ןן יוחנן כהן ‪ /‬ד ו ל חשמונאי ובניו ‪3‬שעמךה מלכות ץן‬
‫ז‬

‫הףע^ה על עמך יקןדאל להתייחם תורתך׳ וחדיכיךם מדגןי רצונך‪,‬‬

‫ןאתה גירחמיף הרבים'עלךת לדם בעת צךרט‪ .‬רבי^ ‪ as‬ריבם׳ דנת‬
‫את דינם׳ נכןמת את }קמתם׳ כםךת גביךים ייד חלשים‪ ,‬יי־בים ב‪:‬ד‬
‫מעטים׳ ובמאים בלד ה‪:‬ד\ךים‪ ,‬ורשעים כיד צדיקים‪ ,‬וזדים'?לדעוסקי‬
‫תורתך‪' < .‬דף עשית שם גחל ופןדוש בעיל^ול ׳ ימלו' י״ד^ל ‪1?¥‬ל»‬
‫קלטועה וגדולה ופרכןן ?היום דמה‪ ,‬ואחר כך באו בניך לךביר ביתך׳ ופנו את‬
‫לץ^לזד‪ ,‬וטוזרו את מקדשך‪ .‬ןהךליקו נרות ייחודית‪,‬קישך׳ וקבעו שמונת‬
‫ימי'חנ?ה אלו‪' ,‬להודות ולהלל לשלך הגדול‪":‬ועל כילם‬
 ‫תפלת ערבית לשבת‬ ‫‪142‬‬
‫יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי׳ לפניה׳ יי צורי וגואלי‪:‬‬
‫אלךןי‪ ,‬נצור לשוני מרע ‪ ,‬ו ^ ת י מדבר כדמה • ולחללי׳ נפשי הדום‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫חו‬ ‫יז‬
‫ידיי!‬ ‫" י ' ״ ו'נ‪$‬שי' כעפר"לבל תזדה‪ .‬פתח ל ב ? ו ס ר‬
‫נפשי‪ ,‬וכל החושבים ן^לי רעיה'‪ /‬מהרה דער'עצתם נקל״קל מםש?תם‪.‬‬
‫והיו ?מוץ לפגייךוח ו‪9‬לאןד וי דוחה \למען‪.‬יחלצו^ד‪:‬דיף׳ הושיבה‪:‬מי נף‬
‫‪:‬‬

‫וענני'‪ .‬עשהילקען שמןד׳ עשה למען ימ‪:‬נף‪/,‬עשה למען תוךתף‪ .‬יעשה‬

‫למען קדשתף'‪.' .‬יהיו לרצון'אמרי י פי‪' ,‬והגיון לבי לפניןז‪ ,‬יי צורי וגואלי‪.‬‬
‫עשה שלום )בש״ת השלום( במרומיו‪ ,‬הוא יעשה'שלום עלינו‪ ,‬ועל כל‬
‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־־‬ ‫‪• r‬ין‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪:-‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫״ ‪J‬‬ ‫‪T -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫^‬

‫ישראל ״ ואמרו אמן‪:‬‬

‫יך\ רצון מןןנןןז « אל‪1‬ז;« ואלמי אבותינו‪ ,‬יט^נה בית ס^ןיש בסהרת ב;סןגי ׳ יה!‬
‫חלר‪,‬נו בת‪1‬רי‪.‬ןז‪.‬‬
‫)שו״ע()א( אחד תפלת ל ח ש בערבית נוהגין לחזור ולומר ויכלו בו׳ ונוהגין לאמרו כולם ביחד בקול רם ו מ ע ו מ ד‬
‫בו׳ ואם שכח לאמרו בבית הכנסת טוב שיאמר אותו שבקידוש מעומד‪) :‬ב( יום טוב שחל להיות‬
‫בשבת אינו מזכיר יום טוב בברכה מעין ז׳‪) :‬ג( מקום שמתפללין בו בעשרה באקראי בעלמא כגון אותן שעושים‬
‫לפרקים מנין בביתם וכן בבית חתנים ואבלים שעושים מנין בביתם אין לומר שם ברכת מעין ז׳ בו׳ ואם קובעים‬
‫מקום להתפלל בו בי׳ איזה זמן כגון בירידין שרגילים לקבוע מקום על כמה שבועות יש מי שהורה לאמרה שם‪:‬‬
‫)ד( יחיד מתחיל מגן אבות‪ .‬ובשבת שחל בו יום א׳ של פסח אין אומרים ברכת מעין שבע‪:‬‬

‫ו י כ ל ו ה^מים והארץ וכל צבאם‪ :‬רכל אלהים ביום‬

‫ה ט ב י ע י מלאכתו א‪#‬ר עשה‪ ,‬וי שבת ביום‬ ‫‪:‬‬

‫השביעי מכל מלאכתו א^ר עעלה ן ויברך אלהים‬

‫*‬ ‫•~‪T TV"'ITS"•*'VI‬‬ ‫‪2‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫;ין••‬

‫א ת יום השביעי ויקדש אתו‪ ,‬כי בו שבת מכל מלאכתו‬

‫*‪I‬‬ ‫**‬ ‫—‬
‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪X‬‬ ‫"‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫אשר ברא אלהים לעשות‪:‬‬ ‫‪~#‬‬

‫«‬ ‫—י‬ ‫•‬ ‫••*‬
‫••‬ ‫‪t‬‬ ‫‪rm‬״‬ ‫‪4‬‬ ‫•‬ ‫•‬
‫ואומר הש״ץ כרכה מעץ ז׳ וא״א כליל א׳ של פסח‬

‫ב ר ו ך אתה יי אלהינו ואלדד אבותינו‬

‫•—‬ ‫••ן••‬ ‫••‬ ‫••ן‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫"‬ ‫•‬ ‫‪p‬‬ ‫—‬
‫א ח ד אברהם א מ ד יצחק ואלת‬
‫••‬ ‫י‬ ‫|••‬ ‫‪T I‬‬ ‫״‬ ‫״'‬ ‫‪VS‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T 2‬‬ ‫י־‬ ‫•״‬ ‫‪VI‬‬

‫יעקב‪ ,‬האל ת ת ל ת ב ו ר והנורא אל עליון‬

‫קונה עמים ואךץ‪:‬‬
‫מנן אבות בדברו ?‪ *np‬מתים במאמרו האל‬
‫)בש״ת חמלך^הקדוש' שאין כמוהו המניה לעמו‬
‫עב‬ ‫תפלת ערבית לשבת‬ ‫‪143‬‬
‫‪1‬ייום ‪#‬בת הןךשו‪ ,‬כי בם רצה להניח להם׳ לפניו‬
‫נעבוד ביראה'ופהד ונודה ל&מו בכל יום תמיד‪ ,‬מעיז‬
‫הארכות׳ אל ההודאות אדון'השלום‪ ,‬צמקר־^ז ה‪#‬בת‬
‫ומברןדהטביעי‪ ,‬ומניה בקדשה‪ ,‬לעם מדשני עננ׳ זכר‬
‫‪vr‬‬ ‫‪v^i‬‬ ‫‪• :‬״‬ ‫‪ :‬־‬ ‫•‪T •It‬‬ ‫״ •ן ־‬ ‫‪ :‬״ •‬ ‫‪••! :‬ן‬
‫למעשה בראיית‪:‬‬
‫אלהינוואלהי אבותינו‪ ,‬רצה נאבמנוהתנו‪ ,‬קדיםנו‬
‫‪T‬‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• :‬״ ‪.‬‬ ‫‪v:‬‬
‫במצותיך ותן הלקנו בתורתןז‪ ,‬שבענו‬
‫״‬ ‫״ ) ‪:‬‬ ‫‪-‬ו‬ ‫״ן‬ ‫ך־‬ ‫'״‬ ‫״‬ ‫••ן‬

‫; •ין‬ ‫י~‬ ‫‪ |V T‬ן‬ ‫‪S‬‬ ‫‪11** I V‬‬ ‫‪ I‬״|‬ ‫• * ‪I IV I‬‬

‫מטובןזושמה נ^שנו'בישו;‪3‬תןז ׳ וסהר לבנו לעבךןז‬

‫קד^ןזז‪,‬‬
‫•‪IT‬‬ ‫‪*.*11‬‬
‫‪#‬בת‬
‫־*‬
‫וברצון‬
‫‪I‬‬ ‫‪T:‬‬
‫באהבה‬
‫‪: - :‬־־ ז‬
‫אלהינו‬
‫‪r‬‬
‫באמת ׳ והנחילנו יי‬
‫‪ :‬־ ‪ . vi TI r • :‬״ ן‬ ‫‪v v: v‬‬
‫וינוחו בה כל ישראל מקדשי ‪#‬מןז‪ .‬ברור אתה יי‪,‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪I1|T‬‬ ‫*|‬ ‫!‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬
‫מקדש השבת‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪ I ~ I‬״״‬
‫קדיש שלם‪:‬‬ ‫כ ג‬
‫‪t‬‬

‫רעי לא אחסר‪ :‬בנאות דשא‪.‬יךביצני‪ .‬על מי ?ונוחת‬ ‫מזמור לדוד׳‬

‫‪:‬‬
‫ינהלני‪?/:‬שי‪.‬ישובב'‪:‬נקני במעגלי יצדק למען ‪ £‬מ ו ‪ :‬גם בי אלןד‬ ‫י "‬
‫בגיא צלמות לא אירא ך ע ‪ .‬בי א ח ה עמדי‪ '.‬שב^ף ומץמננהף המה‪.‬ינחמני‪:‬‬
‫תעקל לפניי שלהן נגר צררי׳ ךשנת ב^מן רא^ןי כוסי ךויה‪ :‬אןל טוב והסך‬
‫י‬ ‫ז‬
‫* ירדפוני כ ל ימי חיי ׳ 'והטבתי ״ בבית יי לאחל ימים‪ :‬ח״ק‬
‫חזן ב ך מ את^י ד‪6‬םךןל‪:‬‬
‫אמן‪:‬‬ ‫ואין עיני‪,‬‬ ‫‪IgJ‬‬ ‫קהל י ו ^ ? ] ל » ‪T f J ^ P T J‬‬ ‫ח ז‬

‫‪(340‬‬ ‫ל ק מ ן ע׳‬ ‫העומר תמצא‬ ‫)ספירת‬

‫קליני לש^ח לאדון הבל לתת גדלה ליוצר בראשית שלא‬

‫עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה‬
‫!‪•TT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪V -1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫» »‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪5‬‬
‫שלא שם דוליןם בהם וגוךלנו ככל־המונם שהם משסחףם לסבל‬
‫ולריק‪ :‬ואיתני כורעים ומשתחוים ומודים לפך מלך מלבי המלכים‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ :‬שהוא נוטה שהלם מוסד ארץ ומושב ילןרו בש^לם‬
‫מןעל ^ביןת עוו בגבוד מרומים‪ :‬הוא אלל‪.‬ינו אין עוד אמת &ל?נו‬
 ‫ערבית לשבת‬ ‫‪144‬‬
‫ןןפס זולתו ככתוב בתורתו יידעת הלם וו‪#‬בת אל‪-‬לב^ף כי יה‪1‬ה‬
‫הוא האלךןים בע^ים ממעל וןגלץז^ךץ נ‪$‬סת אץ ע‪1‬ד‪:‬‬
‫ועל־כן נקוה לןז להוה אלהינו לראות מהרה לתפארת‬
‫עז ך להעביר גלולים מן הארץ והאלילים כרות‬
‫לכרתץ לתיקן עולם במלכות ‪ #‬ד וכל־יני־בשר‬
‫לקראו בישמף להפנות אלןןז כל־ךשעי ארץ ״‪.‬יכירו‬
‫נלדעו ?ל־יושבי תבל כי לןד תכרע כל־בךף תשיע‬
‫בל־לשוך לפניןז‪.‬יתה אלהינו‪.‬יכרעו ויפולו ולכבוד‬
‫שמןז ק ר לתנו ״ וקבלו כלם עליהם את־על מלכותןז •‬
‫לת?לוןז עליחם סהרה לעולם ונגד • כי המלכות ‪#‬לןז‬
‫היא ולעולמי _עד תסלוןז ?כבוד ככתוב ‪2‬תוךתןז‬
‫להוה! יסלןז לעלם ועד ! ל‪$‬מר ןדדה להוה למלך על־‬
‫כל־הארץ ביום' ההוא יהיה יהוה אחד חטמו' אחד‪:‬‬
‫‪T V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V|T T‬‬ ‫‪7‬‬
‫קדיש יתום‬
‫אל־תיךא מ‪8‬חד פסאום ומשואת לשעים‪.‬כי תבוא‪ :‬עצו‪.‬עצה ותפר ךיירו‬
‫דבר ולא יקום כי עמנו א ל ‪ :‬ועד־זקנה אני הוא ועד־שיבה אני א ס כ ל‬
‫אך *דיקים יודו לשסף‬ ‫אני עשיתי ואני אשא ואני אסביל ו א ס ל ט ‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫יעזבו ן‪#‬רים את־?ךך‬ ‫*‬ ‫*"•‬ ‫י•‬ ‫״ג־״‬ ‫~ '*‬ ‫״' *‬ ‫*•" *‬
‫כשבא מבית הכנסת לביתו יאמר זה‪:‬‬

‫‪#‬לום עליכם מלאכי הקרת‬

‫מלאכי עליון ממלך מלכי‬
‫המלכים המח^ ב ח ך הוא‪-<:‬‬
‫בואכם לשלום סלאכי השלום‬
‫מלאכי 'עליון ממלך מלכי‬
‫‪ :‬״•‬ ‫־‬ ‫‪ v iv‬ן‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫‪: v‬‬ ‫••‬ ‫־־ ‪: ^:‬־‬

‫הגןןלכים הקדוש ‪.‬ברוך הוא‪ :‬י‬

‫בו־־מני לזטלום מלאכי הקלום‬
‫מלאני‬
‫עג‬ ‫תקוני שבת‬ ‫‪145‬‬

‫מלאכי עליון ממלך מלכי‬

‫המלכים הקדוש ברוך הוא‪,:‬׳־‬
‫צאתכם לשלום מלאכי השלום‬
‫מלאכי עליון ממלך מלכי‬
‫המלכים המחש ברוך הוא‪.:‬ג­­‬
‫כי מלאכיו יציר‪ .‬ל ך ‪ ,‬לשמרך ב ב ל ד ר כ י ך ‪:‬‬
‫י‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫;‪v‬‬ ‫;‪•IT‬‬ ‫‪:T‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬־‬
‫יי יי׳צמיי צאתך ובואך ׳ מ ע ת ה ועד עולם‪:‬‬
‫א ‪ #‬ת היל מי ימצא‪ ,‬ורחק מפנינים ט^רה‪ :‬בטה כה‬
‫לב בעלה! וש^ל לא ‪.‬יחסר‪ :‬גמלתהו טוב ולא‬
‫ךע׳ בל‪.‬ימי חייה‪ :‬דרישה צמר ופשתים ׳!תעש כךו‪$‬ץ‬
‫כפיה ‪ :‬הייתה'כאניות סוחר ׳ ממךחק תביא לךזמה‪:‬‬
‫ותכןם כעוד לילה׳ ותתץ טרף לביתה ׳ והק לנעריירה‪:‬‬
‫•כ!מה שדה ותיןחתי ׳ מפרי כ^יה נסעה כרם‪ :‬ד״־ רה‬
‫בעוז מתניה׳ ותאמין זרועת ה‪;^':‬עמה בי טוב סהרה‪,‬‬
‫י‬

‫לא יכבהבייילה נרה‪, :‬ידיה שלהה בכישור‪ ,‬וכפיה תמכו‬

‫פלך‪ :‬י כפה פרשה לעני׳ יליד׳ שלחה לאכיוץ‪ :‬לא‬
‫תירא לביתה מ‪£‬לג ׳ בי כל ביתה לבש שנים‪ :‬מרבדים‬
‫עשתה לה׳ שש וארגמן לבושה‪ :‬נוךע בשערים‬
‫בעלה׳ בשבתו עם זכןנייאךן‪ :‬פריץ עקתה ותיזכר‪,‬‬
‫ודזנור נתנה לכנעני‪ :‬עוז והדר לבושה‪ ,‬ותשהק ליום‬
‫אהרון‪ :‬פיה »תחה בחכמה״ ותורת הסד על לשונה‪:‬‬
‫צופיה הליכות ביתה'‪ ,‬ולחם עצלות לא תאבל‪ :‬קמו‬
‫‪) 17‬‬ ‫״‬ ‫־ ג‬ ‫‪v iv :‬‬ ‫‪1‬‬ ‫••‬ ‫י ד ‪ :‬־ •‬

‫א( משלי לא י‪:‬‬ ‫תו״א‬

 ‫תקוני שבת‬ ‫‪146‬‬
‫בנןה ויאשרוה ׳ בעלה רהללה‪ :‬ךבות בנות עע*ו‬
‫חיל׳ ואת עלית עלי כלנה‪ :‬שקר ההן והבל דדיפי׳‬
‫אשה לדאת לי היא תתהלל‪ :‬הנו לה מפרי ידיה‪,‬‬
‫ויהללוה בשערים מעשיה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪IV ":‬‬ ‫‪ T :‬י‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫" ‪I I‬‬

‫שבת‬ ‫סדר קידוש לליל‬

‫מזמור ל ה ד ׳ « רעי לא אחסר‪ :‬בנאות די&א‪:‬ךביצןי׳ עלמימנוחוח‬
‫ינהלני‪ :‬נפשי‪.‬ישוב ב י‪ .‬ינחני במעגלי צדק למען יעמו‪ :‬גם ‪2‬י אלך‬
‫?גיא צלמות לא אירא רע ׳ ;י אוקה עמדי׳'שב‪9‬ך ומשעןתך המד‪; .‬נהמני‪:‬‬
‫ה עיך ל;<י שלחן נגד צ י ף ‪ ,‬ךשנת בשמן ראשי ‪ /‬כוסי ירד‪ :.‬אך'טוב‬ ‫‪:‬‬

‫י וההד ‪:‬יךפוך כל;מי ^־‪'/‬ףםליד בבית ן; לאךךימים‪:‬‬

‫ךא היא סעוךתא ךחקל תפוחץ קךישץ ז‬
‫אתסינו סעוךתא ךמהימנותא שלמתא הדותא דמלכא קדי<טא אתקינו‬
‫•ן‪1‬‬‫־ ‪:‬‬ ‫•‪T‬‬ ‫‪TT‬‬
‫‪•I -‬‬ ‫‪TT- :‬‬ ‫‪T‬‬
‫־ ‪T :‬‬ ‫; ״״‬
‫‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪:V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•י‬ ‫•\\‬ ‫•‬ ‫״־‬

‫סעוךתא ךמל?א דא היא סעוךתא דחכןל תפוחי; ‪.‬קךשין‪ .‬וז^ר‬

‫א??*ן יעת‪:‬קא‪.‬קךשא את;ן לסזגךא יהרה‪:‬‬
‫י‪1‬ם ה^ןד‪ :‬ויכלו השמל• והארץ וכל־‬
‫צבאם‪ :‬ויכל אלהים ביום''הטביעי‪,‬‬
‫סלא^תויא^ר עשה׳ י וידנית ביום‪.‬הטביעי‬
‫מכל־?לאכתו אשר ;נשה‪ :‬ויברך אלודס‬
‫את־יום השביעי‪'/‬ויקד^אתו׳יכי בוישבת‬
‫מכל־^לאבתה אקר ברא אלדד• לעשות‪:‬‬
‫על הפת*‬ ‫ס?!־י מךנן‬ ‫היין‬ ‫על‬
‫תעולס‪,‬‬
‫י‬
‫אתה יי אלדדנו מלך‬
‫‪T Iv‬י* ‪T‬‬ ‫‪v‬‬
‫בדיך‬
‫‪T -‬‬
‫מלך‬
‫‪T‬‬
‫‪.V‬‬
‫ברוך אתת יי ״ • אלתינו‬
‫‪Iv V‬‬ ‫‪-‬ו‬ ‫‪XX‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I‬‬ ‫\‪X‬‬ ‫‪V:‬‬

‫המזיןךא להם מן הארץ‪:‬‬ ‫העולם׳ ב‪1‬ךא פרי הגפן‪:‬‬

‫ב ח ד אתה יי אלהינו מלך העולם ׳ אשר‬
‫קדשנו במצותיו ורצה בנו‪ ,‬ושבת‬
‫•‬ ‫־‬ ‫־־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T1‬‬ ‫‪:‬זו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״ |‪:‬‬
‫קדשו‬
‫מרנן‪.‬‬ ‫סבדי‬ ‫מנהגנו ‪ -‬גם בקידוש על הפת אומרים‬ ‫״(‬
 ‫עד‬ ‫קידוש לליל שבת‬ ‫‪147‬‬

‫קדשו באהבה וברצון הנחילנו‪ ,‬זכרו; למעשה‬

‫בראשית׳ ההלה למקראי קרש ׳ זכר ליציאת‬
‫מצרים‪ .‬כי בנו בהרת׳ ואוזני קרשת מכל‬
‫העמים‪ .‬ושבת י קךשף באהבה' י וברצון‬
‫הנהלתנג ברוך־אתהיי הקדישהשבת‪:‬‬ ‫ז‬

‫כשבת הול המועד סוכות כשמקדש בסוכה מברך תיכף ברכה זו‪:‬‬

‫‪1‬יחך א ת ה ן;‪ .‬אלהינו ס ל ך העולם‪ ,‬א ‪ #‬ר קדשנו במץותיו וץ\נו ל י ‪ #‬ב ‪5?3‬ה‪:‬‬

‫‪3‬רם עתיק יומין‪ ,‬לזלא בטיש‬ ‫זמר ? ‪£‬בהין י לפיעל גו פרזהין‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫א‬
‫בטישי;‪:‬‬ ‫ךבו־ג־ןל' הפותן ׳ ךאגון קךישין‪:‬‬ ‫*‬‫‪:‬‬

‫י ה א ךעוא ק פ ה ‪ ,‬ךתשךיח על‬ ‫זמין ל ה ה ש ת א ׳ בפתורא ה ד ת א ׳‬ ‫ו‬

‫עמה ‪-‬יתענג ל ש ע ה ‪ /‬י בסודקין‬ ‫דנהרא‬ ‫טבהא ‪,‬‬ ‫ובמנרתא‬ ‫יי‬
‫ודובשי;‪ :‬י‬ ‫על רישיז‪:‬‬
‫א ס י ר לךרומא ״ מנרתא ד^תימא‪,‬‬ ‫מינא ושקןאלא ‪ ,‬ובינלהו כ ל ה ‪,‬‬ ‫י‬
‫תילהן עם נהמא‪ ,‬בץפו;א אר‪#‬ין‪:‬‬ ‫ייקשוטין אזלא ׳ ומאנין ו ל ב ו נ י ן‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ד המרא גו כ ס א ‪ .‬ומדאני א ם א ‪.‬‬ ‫הבק לה בעלה ״ וביסודא דילה‪.‬‬ ‫י‬

‫ו‬
‫״‪T‬‬
‫־‪ T‬־‬
‫‪T:‬‬
‫‪ T 1‬י ‪.‬‬ ‫־ ‪:‬‬
‫־‪T‬‬
‫‪.‬‬
‫־ י י‬ ‫‪T‬‬ ‫דעבד גיחא לה ‪ /‬יהא כתיש‬ ‫‪1‬‬

‫‪~:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T.‬‬ ‫‪ r :‬״‬

‫!?ךרין •׳‬
‫להתהפההלשיי‬
‫?הרי! י ??לץ‬ ‫וארוסה‪,‬‬
‫לארוסלהון‬
‫ג עביר‬ ‫כתישין‪:‬‬
‫בשבעין עטורץ• ךעל גבי המשין‪:‬‬ ‫צ והין אף ענןתין י ‪3‬טלין ושביתין ׳‪.‬‬
‫‪ $‬כי;האתך‪.‬עטה בשיתנהמי לס‪9‬־‪/‬‬
‫י ר ם אנפין הדתין‪ ,‬ו ח ת ן עם‬
‫בורן תתמקמי" וס״א בורין תתקטר‪ ,‬בשית‬ ‫‪:‬‬ ‫;‬
‫נ? טי! '‬
‫נהמי לםט‪ .0‬וךנין דכנישין‪:‬‬
‫ךן דו סגי ייהי י ועל ה י א י ד ה י י‬
‫נהורא לה ימטי׳ וברכאן דנפישי;‪ :‬ש ?יריק ו‪£‬ב ‪?.‬ן י ?שאבין דךהיקין‪,‬‬
‫י‬

‫‪:‬‬
‫הכלין ד'?עיקץ וכל־ז‪;:‬י הכושין‪:‬‬ ‫ק ריבו שושבינץ‪ ,‬ע ב י ת תקונין׳‬
‫לאפשא זיני!‪ /‬ונוןץן עם ךהשין‪ :‬ל מ ?צע על ך?תא‪? ,‬וייוא וכב;עתא!‬
‫;‬ ‫;‬
‫ק ר ן יוךין נכן^א‪ ,‬קןתימין י ו?ךי םין‪:‬‬ ‫ל ^ י ד נ*‪£‬קןתן ׳ ו ח ת ן חרתין •‬
‫ובתלתא ‪ ^ £‬ח ד ת א ד ‪ ; 5‬א • יטחגין ייחיא‪.‬‬ ‫‪»T‬‬ ‫גנוזרתיז י ובתלתיז ‪,‬‬
‫‪I‬‬
‫ונזיין נרזליא״ בגוה ב ל ה י ט ן ‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫שבשין‪:‬‬
‫ן עטורין ש?עין לה ‪ .‬ומלכא ה ל א ניםא ל ז י ן • ' ו ט י ק ' מ נ י ד ן ׳‬
‫רליתיהון מתהךן‪9 .‬בירין ולביוץ‪:‬‬ ‫ך י ע ל א ‪ ,‬ךןתע^ר כי^א‪? .‬קדיש‬
‫א י ^י ‪3‬זי״ ?יזין ר?‪£‬לא•‬
‫‪:‬‬
‫ת‬ ‫;י‬ ‫לויישי;‬
‫‪3‬ט האי הלולא > ךעיךין קדי־^ין‪:‬‬
‫ר שימין יסהימין ׳ ג• גו בל־עלכין‪.‬‬
 ‫תקוני שבת‬ ‫‪148‬‬
‫;‬
‫א יעוא מךכןדם ‪,‬עמקא‪.‬קךשא ךבל־‪.‬קד םין ׳ י‪5$‬יךא ך?ל*ס?זידן‬ ‫ן י ה‬

‫סתימא ךכ?א דיתלטך טלא עלאה כניה למליא יישא ךזעיר' אנ§ין‬
‫א‬ ‫א‬ ‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬
‫ולהזיל * לסקל ספוס״ן‪.‬קדייטי! ?‪/‬ל׳ יי ל*? ?! ? י ‪ $‬י?לח‪9‬‬

‫שחרית לשבת ויום טוב‬

‫ממחילין להתפלל מן ברכת ה ש ח ר עד אחר איזהו מקומן ואח״כ אומדם זה‪:‬‬

‫ת ת לי; קראו בשמו׳ הודיעו בע‪$‬יםבלילותיו‪nf:‬‬

‫לו זמרו לו‪ ,‬עךחו ‪?5‬ל נפלאותיו‪ :‬הרזהדלו‬
‫ן ‪ #‬ם קךשו׳ ‪.‬י^ מה רב מבק‪#‬י יי‪ :‬רר^ו‪;,‬ייועזו‪,‬‬ ‫‪4‬‬

‫נ ק ^ ו פנ\ו תמיד‪ :‬ז?ת תלאותיו א‪#‬רן‪1‬ע*ה׳ משירדו‬

‫ו ס ש ^ י פ י ה ו ‪ j r j :‬לקזךאל עבדו ׳' ‪3‬ני יןגקב בח;ריו‪:‬‬
‫הוא ;י אלהינו׳ ‪3‬בל הארץ משפטיו‪ :‬זכרו'לעולם‬ ‫‪:‬‬

‫?ריתו‪ /‬דבר צוד‪ .‬לאלף דור‪ :‬א^רכרת את אברהם‪,‬‬

‫ו‪$‬בועתוליצהק‪ :‬ויעמידיהליעקבלהכ־!‪ ,‬ליעזראלברית‬
‫עולם‪ :‬לאמר לףא‪.‬תן אךץ"?;ען׳ חבל נחלר;‪3‬ם‪:‬‬
‫בהיותכם מתי מספר‪ ,‬כמעט וגרים בה‪ :‬ויתהלכו מגוי‬
‫אל גוי׳ ומממלכה אל'עם אחר‪ :‬לא הגיח לאיש‬
‫לעשקם‪ ,‬ויוכה עליהם בןלכים ״ אל תגעו' במדיחי‪,‬‬ ‫‪:‬‬
‫ז‬

‫ובהביאי אלי תרעו‪^ :‬״ירויליי כל האךן׳ בשרו מיום‬

‫אל יום ישועתו‪ :‬ספרו' בגרם את כבודו׳ בכל העמיס‬
‫;פלאותיו‪ :‬כי גדולייי ומהלל מאד׳ ונורא הוא על כל‬
‫אלהים‪ :‬כי כל אלתי העמים אלילים ‪ i‬די ‪ #‬מ ?עזה‪:‬‬
‫י ם‬

‫הוד והדר לפניו'‪ ,‬עז והדוח ‪£3‬קוטי"‪ :‬לי ל ד י ^ ^ ח ו ת‬

‫בי‬

‫עמים'הבו ליי כבוד ועז‪ :‬הבו לי\ כבוד ‪#‬מו'‪ ,‬י‪£‬או־‬

‫מ ח ה ובואו לפניו‪ ,‬השתךווו ל* בחדךת קך ‪ :‬הילד‬
‫ס ^ נ י ו כל ה‪#‬ךץ׳ אף'סבון ת?לבל ספוט‪ :‬לקז?זחד‬
‫השסיס‬
‫עה‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪149‬‬
‫ה‪#‬מלם והגל הארץ‪ ,‬ויאמרו בגרם ;י מלך‪. :‬ירעם הים‬
‫‪:‬‬

‫יהלאו ׳‪:‬עלץ ה&ךה ויכל'אקרבו‪ :‬אז ימנו עצי היעד י‬

‫מל‪$‬ני י י'כי בא לשפוט אתיהארץ‪ :‬הודו ליי כי טוב‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ז‬

‫כי לעולם חסדו‪ :‬ואמרו הושייענו אלהי ישענו וקבצנו‬

‫והצילנו מן הגרם להודות לשם קךשך‪ ,‬להשתבח‬
‫בתהיןתך‪ :‬ברוך ;י אלהי ‪.‬ישראל ימן העלם ועד‬ ‫‪5‬‬

‫העולם ‪ ,‬ויאגרו כל העם אמן והלל ל;י‪ :‬רו?!מו‪;,‬י‬

‫אלחינו והשתהוו להדיםירגליו ׳ קדוש ה‪ :^.‬רוממו יי‬ ‫‪1‬‬

‫אלהינו'והשתיהוו להר קדשו‪ ,‬כי קדוש יי אלהינו‪:‬‬

‫והוא רהום יכפר עול ולא ישהית והרבה להעיב אפו‪.‬‬
‫ולא‪,‬יעיר כל ךומתו‪ :‬אתה יי לא תכלא רוחמיך ממני׳‬
‫הסרך ואמתך תמיד לצךוני*‪ :‬זכר רהמיך לי ולןסדיך‪/-‬‬
‫כיי מעולם המיז‪ :‬תנו יעיז לאלדזים על ‪.‬ישראליותו‬
‫לעזו כשהקים‪ :‬נורא אלהים ממקדשיך׳ אללשךאלהוא‬
‫נותץ עז והעצמות לעם‪ ,‬ברוך אלהים‪ :‬אל;קמות לל ׳‬
‫אל נקמות הקיע‪ :‬הנשא ש§ט הארץ‪ ,‬השב גמול על‬
‫גאים‪ :‬לליהישועה‪ ,‬על ע‪£‬ך ברכתך סלה‪ :‬יי ?באות‬
‫עמנו‪ ,‬מע‪$‬ב לנו אלהי לעקב סלהי‪;:‬י צבאות‪ ,‬אשךי‬
‫אדםביטה בך ‪; :‬יהושיעה׳ המלךלעננוביוםקראנו‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫הושיעה'את עמך וברךאת נחלתך׳ ורעם ןנשאם' עד‬

‫העולם‪ :‬נפשנו חצתה ל;י‪ ,‬עזרנו ומגננו הוא‪ :‬כי בו‬
‫לשמה לבנו ׳' כי י;‪#‬ם קךשו'בטדזנו‪ ':‬יהי ח?רר ‪.‬ל‬
‫עלינו׳ כאשר לחלנו לך‪ :‬הראנו יל הסרך׳ וישעך‬
‫רור‪.‬ן לנו‪' :‬קומה עזרתה לנו ו^דנו למען הסדך‪":‬אנכי‬
‫לל אלהיך המעלךימארץ מצרים' הרהב פיךואמלאהו‪:‬‬
‫••ו‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫׳־‪*:‬‬ ‫ו‬ ‫•ן‬ ‫׳‪•V‬‬ ‫זו‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪V1I V‬‬ ‫ג•‬ ‫־‬ ‫‪M .‬‬ ‫‪T.‬‬
‫אשרי‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪150‬‬
‫א‪#‬ךי העם ‪#‬ככח לו׳ אקזךי העם ש״אלהימ ואני‬
‫בססךץז בטחתי יגל לבי בישועתזז‪ .‬אשירה ליי‬
‫כי גבןל עלי‪:‬‬
‫מזמור שיי חנכת ומילת לדןו־ז ארו^ף‪;.‬י כי ךליק;י׳ ולא שמחת א;?י‬
‫לי‪ :‬ייחלתי׳ ישועתי אאףנתךפאני‪ * :‬העלית מן עןאול נ?<טי ׳‬
‫תיתני מ יךדי'ב'‪1‬ד‪*/:‬ירו ל;י חסידיו‪ ,‬והיידו ל_זבר ‪ :VahJ‬בי ךגע ?אפו׳'חלם‬
‫בךצונו‪1 .‬י?‪1‬ךב;לין בבי ולבר‪,‬־ רנה‪ :‬וא?י אמרתי בשלד׳ בל אמוט לעולם‪:‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬

‫ך ' ? ך צ י ‪ 5‬ף ה ^ ‪ 5‬ה ' ^ ‪# ! ? ^ ' • t V‬ץל; העתי נבייל‪^/‬ןף;‪':‬אל‪1‬זא׳‬ ‫י‬

‫לאל יי‪ :‬אתס‪$‬ן‪ :‬מה בצע בדמי גיךךתי אל שרת ׳ ודולןד עפר כ׳יגיד‬ ‫ז‬

‫אמריןז• שמעל;והנני•;י הלה עוזר לי‪ :‬הפכה 'מספדי למתל'לי׳ פתחת יש<ןי‬
‫נתאזיני'ש^״ה‪ :‬לימעןילזמרף כבוד ולא‪.‬ידם‪;. ,‬יאלהי׳ילעולם אודךי‪*:‬‬
‫יי ‪9‬לך ׳ לי ?לןי׳יל‪ :‬לסלף' לעולם וןך'ב״פ‪' :‬והיי׳‪ T:‬ל^לר ‪2‬ל ?ל ה?<רץ‬
‫ז‬

‫ביום ההוא יהיה « אחד ושמו אהד‪:‬‬

‫הושיענו ל; אלד׳ילי׳ וכןכצניו מן הגולם להודות לשם קךשןז׳ להשתבח‬
‫ז‬

‫"י יתהלקף‪^ :‬ריוךיל; אלוד לשךאל מן העולם ועד העויי־ם יא^ר־‬

‫כל העם אמן הללויה‪ :‬כיל הנשמה ההלל יה הללויה ‪':‬‬

‫ל מ נ צ ח מזמור לדוד‪ :‬הקמים‬

‫מספרים כבוד אל‪ ,‬ומעשה‬
‫ידיו מגיד הרקיע‪ :‬יום ליום לביעאמר‪,‬‬
‫ולילה ללילה יהוה דעת‪ :‬אין אמר‬
‫ואין רבדים‪ ,‬בלי נשמעקולם‪ :‬ב ב ל‬
‫‪J‬הארץ‪j -‬יצא קום ובקצה ת ב ל סליהם‪,‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪7‬‬
‫*״‬ ‫י‬ ‫‪....‬‬ ‫‪.. j .‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V IT‬‬ ‫‪T‬‬

‫לשמש שם אהל בהם‪ :‬והוא בהתן‬

‫יצאמהפתו‪ ,‬יע‪4‬יש בגבורילרוץ ארה‪:‬‬
‫מקצה" השמים מוצאו‪ ,‬ותקוותו על‬
‫קצות•‬
‫ת ר ׳ א א( תהלים יט‪:‬‬
‫עו‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪151‬‬

‫קצותם‪ ,‬ואין נסתר מחמתו‪ :‬תורת;י‬

‫תמימהמשיכת נפש‪ ,‬עדות;י נאמנה‬
‫מהכימת פ'תי‪:‬פקודי יי ישריםמעזטהי‬
‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• 1 : 1 :‬‬ ‫״‬ ‫(‬ ‫^‬ ‫‪• iv‬‬ ‫״‬ ‫‪r‬‬ ‫ו‬ ‫־‬

‫לב‪ ,‬מצות יי ברה מאירת עינימיראת‬

‫יי םהוךה עומדת ליעד‪ ,‬משפטי יי‬
‫אמת‪ ,‬יצדקו יהרו‪ :‬הנחמדים מזהב‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫זי‪V‬‬

‫ומפז רב‪ ,‬ומתוקים מדבש ונפת‬

‫צופים‪ •1 :‬ם עבדך נזהר בהם‪ -‬כזגמךם‬
‫עקב ךב‪ :‬שגיאות מי‪:‬כין‪ ,‬מנסתרות‬
‫נקני‪ :‬גם מידים השיך עבךך‪ ,‬אל‬
‫ימשלו בי‪ ,‬אזאיתם‪ ,‬וגקיתי מפשע‬
‫רב‪ :‬יהיו לרצון אמרי פי'‪ ,‬והגיון לבי‬
‫לפניך‪ ,‬יי צורי וגואלי‪:‬‬ ‫• ״ *‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫•‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪• • X‬ן‬ ‫•‬

‫ך|נו צדיקים ב;י ‪ ,‬לישרים נאוה הוזלה‪ :‬הודו ל;י‬

‫בכנור‪ ,‬בנבל עש ור זמרו לו‪ :‬עירו לו שיר הד*&‪,‬‬ ‫‪4‬‬

‫—‬
‫‪XT‬‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫• * * * * ‪X‬‬ ‫• *‬

‫העציבו נגן בתרועה‪ :‬כי י‪$‬ר דבר ‪,‬ןי ׳ ו?ל מעשהו‬ ‫ז‬

‫באמונה‪ :‬אהב צדקה ומשפט‪ ,‬הפד יי מלאה הארץ‪:‬‬

‫בדבר י; שמים נעשו‪ ,‬וינךוה פיו כל ?באם‪ :‬כינס כנך‬
‫מי דדם׳ נתן באוצרות תהומות‪ :‬ליךאובדי כל הארץ‪,‬‬ ‫‪1‬‬

‫ממנו יגו־רר כל י‪£‬בי תבל‪ :‬כי הוא איןר ויהי‪ /‬הוא צוה‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪152‬‬
‫ולעמיד‪ :‬לל הפיר עצת גולם‪ ,‬הניא סחיבות עמים‪:‬‬
‫עצת לי לעולם תעמיד‪© ,‬ךן^בות לבו לדר ודר‪ :‬א^ךי‬
‫הגויא‪#‬ר יי אלהיו‪ ,‬העם ו בהר לנהלה לו‪ :‬מ^מלם‬
‫הביט יי‪ ,‬ראה את כל בגי האךם‪ :‬מ‪$‬כון ‪#‬בתו‬
‫ד‪#‬גיה! אלכלי'שביהארץ‪:‬דרצר יהד לבם‪ ,‬המבץ‬
‫אל כל מעליהם‪ :‬אין המהיך גויקע ברב הלל‪ ,‬גבור לא‬
‫לנצל ברב כה‪ :‬שקר הסוס‬
‫למלט‪ :‬הגה'עין;יאליראיו׳ ל&להלים להסדו‪ :‬להציל‬
‫מ§ות נפקזם‪ ,‬ו־לתיותם בךעב‪ :‬נ‪#$‬נו הכתה ל‪:‬י ׳ ןקלני‬
‫ומענו הוא‪ :‬כי בו ישמה לבנו‪ ,‬כי בשם קדשו בטחנו‪:‬‬ ‫‪,%‬‬
‫•י •‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪I*I‬‬ ‫ן‬ ‫* ‪:‬‬ ‫*‬ ‫|‬ ‫‪* T‬‬

‫יהי הסרך יי עלינו כאשר להלנו ל ך ‪:‬‬

‫ל ד ו ד בענותו את טעמו ל‪9‬ל אבימלןד‪,‬‬
‫ויגדלהו רילןד‪ :‬אבךכה א ת י‪ :‬גיכל עת‪,‬‬
‫ר;מיד תחלתו בפי‪:3 :‬י תתהלל^ נ?שי‪,‬‬
‫לשמעו ענוים וישמחו‪ :‬גרלו ל‪:‬י אתי‪ ,‬ונרוממה‬
‫עמו יחדו‪ :‬דרשתי את יי ןענני‪ ,‬ומכל מגורותי‬
‫ז‬

‫ך ד ^ י ? ד ^ ם א ל י ו ' ו ^ ומיהם אל יחפרו‪:‬‬

‫זה ןעי קרא רן שמעי‪ ,‬ומכל צרותיו הושיעו‪:‬‬
‫דונה מלאןז;י׳ סביב ליראיו ויחלצם‪ :‬טעמו‬
‫וראו כי י טוב‪/‬י‪ ,‬אשרי הגבר יחסה בו‪ :‬יראו‬
‫את יי קדושיו‪",‬כי אין מחסור ליראיו‪? :‬פיריש‬
‫י‬
‫רשו' ורעבו׳ ודרשי ין לא לחקדו כל טוב‪ :‬לכו‬
‫בנים ש?עו לי‪ ',‬לךאת יי א‪,‬ל‪£‬ךכםי ‪ v‬ה א י ‪#‬‬
‫ז‬
‫החפץ‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪LL‬‬
‫תו״ א א( תהלים לד‪ p :‬האל״ף נחה‪:‬‬
‫עז‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪153‬‬
‫ההפץ ודים׳ אהב ימים לראות טוב‪ :‬נצר‬
‫לשונך מרע‪ ,‬ושפתיך מדבר מךמה‪ :‬סור‬
‫מרע ועשה טוב׳ בר ש שלום ורדפהו‪ :‬עיני‬ ‫(‬

‫ין אל צדיקים׳ ואזניו אל ‪? : unvp‬ני יי בעשי‬

‫ז‬

‫ךע‪ ,‬להכרית מאךץ'ז‪5‬ךם‪/:‬ץ׳גקו ויי שמע‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫ומ^ליצרותם הצילם‪ :‬לךוב יי לנשברי ל ב ׳‬
‫‪1‬‬
‫ואת דכאי רוה יושיע‪* :‬רבות רעות צדיק׳‬
‫ומכלם יצילנו י י‪ :‬שמר כל עצמותיו׳ אהת‬ ‫ז‬

‫מהנה לא נשברה‪ :‬תמותת רשע רעה׳ ושנאי‬

‫צדיק יאשמו‪ :‬פורה יי נפש עבדיו י ולא יאשמו‬
‫‪:‬‬ ‫‪: V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ז ‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪v‬ו‪v‬‬ ‫‪:‬ד‬ ‫‪,‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪5‬יל ההוסים בו‪:‬‬
‫תפלה למשה ‪ d\s‬האלהים ׳ אזץי מעון אתה הץת‬
‫לנו׳'בדיר ודר‪ :‬בטרם הרים ילדוותהולל ארץ‬
‫‪I‬‬ ‫‪717‬‬ ‫**‬ ‫*״ •‬ ‫• •ץן‬ ‫ן• •‬ ‫• ‪•• Y‬‬
‫־‬ ‫(‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫‪|T‬‬

‫ותבל׳ ומעולם עד עולם אתה אל ‪ :‬תשב אנושי עד‬ ‫‪,‬‬

‫דכא‪ ,‬ותאמר שובו בני'אדם‪ :‬כי אלה שנים בעיניך‬

‫‪) !7‬‬ ‫•״‬ ‫‪*T‬‬ ‫••ן ״ י‬ ‫•‬ ‫‪T T‬‬ ‫* **‬ ‫ו‬ ‫‪•.‬‬ ‫— ן‬ ‫— —‬

‫ביום אתמול בי ‪.‬יעביר ׳ ןאשמוךה בלילה‪ :‬ןרןויט‬

‫ש״נה ‪.‬יהיו׳ בבקר ןחציריי^ף*‪ :‬בבצ־ןר ;ציץותלף‪.‬‬
‫לערב ימולל י ויבש'‪ ':‬כי כלינו באפך ׳ ובחמתך‬
‫ניהלנו'‪ :‬עתה עת כ׳ עוניתינו'לננדך׳״עלמנו למאור‬
‫פניך‪ :‬כי כל ;מינו פנו בעברתך׳ כלינו שנינו במו‬
‫הגה‪ :‬ימי ענותינו בהם עבעים שנה! ןאםיב^בודית‬
‫אמונים שנה‪ ,‬ורהבם' עמלי ואון׳ כי גז היש ו^עפה‪:‬‬
‫נד יודע עז א^ך׳יוייךאתךעברתך‪ :‬לסנותיייימיגי‬
‫כ!‬ ‫ד־‬
‫‪1‬‬ ‫‪,,‬‬
‫תו א א( תהלים צ‪:‬‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪154‬‬
‫בן הודע‪ ,‬ונייא לבב הבמה‪ :‬שובה יי עד מתי‪,‬‬
‫והנהם על י לעבדיך‪ :‬שב?‪1‬נו בבכןרהסדןז‪ ,‬ונרעה‬
‫ונשמחה בכלי ימינו‪ :‬שימהנו כימות עיניתנו ישנות‬
‫•‬ ‫* * ‪IT‬‬ ‫*‬ ‫**|‬ ‫‪X‬‬ ‫‪TS‬‬ ‫• • ‪• j‬‬ ‫‪I‬‬ ‫~~‬ ‫"\‬

‫ראינו רעה‪ :‬יראה אל עבדיך פעלה־‪,‬והדרך על בניהם‪:‬‬

‫‪7‬‬

‫‪II‬‬ ‫‪A‬‬
‫ויהי נעם אדני אמדנו עלינו ומעשה ידינו כוננה‬
‫‪* :‬״ ‪V‬‬ ‫־‬ ‫־‪:‬־‪T‬‬ ‫‪| Y T: T‬‬ ‫‪:‬־ ‪|V1 .‬‬ ‫‪ .‬״ין‬ ‫‪V‬‬ ‫*״ ‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪ T‬״»‬

‫עלינו‪ ,‬ומעשה ידינו כוננהו‪:‬‬

‫‪X :‬‬ ‫‪I "T‬‬ ‫״‬ ‫־ ‪:‬־‬ ‫‪• X‬״ן‬ ‫‪ T‬ן ‪I " V:‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪1‬־־‬ ‫״‬

‫‪...‬ן‬ ‫‪|" T‬‬ ‫״״‬ ‫‪: -‬־‬ ‫‪I " T‬‬

‫ישב בסהר עליון ‪ ,‬בצל עדי יתלונן‪** :‬מר ליי מחסי ומצודתי‪,‬‬
‫ז‬

‫אלתי אבטה בו‪ :‬כי הוא יצילך מפח יקדש ‪ ,‬מדבר הוות‪:‬‬
‫־־‬ ‫* ‪VIV‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫* "״‬ ‫*" * ! י‬ ‫*‬ ‫‪" * V‬״‬ ‫~‬ ‫‪VI‬‬

‫באבדתו;סך לך ותחת כנפיו ףטקםה‪ ,‬צנה וסחרה אמתו‪ :‬לא‬

‫הירא מפחד לילא‪ ,‬מחץ יעוה יומם‪ :‬מדבר באפל‪.‬יהלך ׳ מקטב‬
‫* ‪VMV‬‬ ‫י‬ ‫‪".‬‬ ‫‪V1V‬‬ ‫‪!T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪ 'TI * T I‬״‬ ‫‪TUT‬‬ ‫״ ־י ־‬ ‫״ ‪T‬‬

‫‪:‬שודצהרלם‪: :‬פיל מצדך אלף ורבבה מימעך׳ אליך לא לגש ‪:‬‬

‫דק בעעיך תביט׳ ףםלמת' ךשעים תראה'‪ :‬כיאתה^מדוסי‪,‬‬
‫;נלי־וץשי^ת מעונך‪ :‬ליא האך‪ ,‬איייך רעה‪ ,‬ויעע לא‪.‬יקרב באהלך‪:‬‬
‫כיי מלאכיו יצוד•'לך׳ לשמרך בכי דרכיך‪":‬על כפים י&אמך‪6 ,‬ן‬
‫‪IV‬‬ ‫‪:‬י‬ ‫* ‪I T‬‬ ‫־ ־‪ 1‬״‬ ‫־‬ ‫‪» IV T :‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪ : T :‬י‬ ‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ I‬־‬ ‫־ ‪T X:‬‬

‫תג‪1‬ף באבץ רגלך‪ :‬על שיהל ופתן תדריך‪ ,‬הךכם ?פיר והנץ‪ :‬גיי‬
‫בי השקיויאפליטהו ׳ אשגבהו כי ידע שמי‪;. :‬קראני'ואפנתי ׳ עמו‬
‫‪1‬‬
‫אנכי בצרה‪',‬אחלצהו ואכבדהו‪ :‬ארך ימים אשביעהו‪ ,‬ואראהו‬
‫‪1‬‬
‫••‪I‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״•‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪X:‬ו• •‬ ‫־‬ ‫‪:-‬־‬ ‫‪ :‬־ ־ ‪ :‬״ • )‬ ‫?‪XT‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬

‫בישועתי‪:‬‬
‫‪ T‬״‬ ‫*‬

‫מזמור‪ ,‬שיח ל;י שיר הדש כי גג*?אות ע ש ה ‪ ,‬הרביעה לו ימינו וזתע‬

‫‪,‬קךשו‪ :‬ה ו ד י ע י י ש ו ע ר \ \ ל ע י ג ' ד < י ם גייר‪ ,‬צדקתו‪ :‬זבד הקןדו‬
‫ואמונהו ל ב י ת ל ק ד א ל ךאויכל א‪9‬סי ארץ‪ ,‬את לשועת אלד״יט ״ סייעו ?‪V‬‬
‫•כלהא<^׳ פןיחו״חךננוןזמהו‪ :‬זמדול;יבבנור‪ .‬בבנור‪.‬וקולמךה; בהצהרות‬
‫ןקול <טופר‪ ' .‬ה ת ע ו ^ ג י כ ״ מ ל ך ו ; ‪ :‬ירעם הים ומלואו‪ .‬ת ? ל רשכי ב ה ‪:‬‬
‫•נהרות ימהאו'כף‪ .‬יהד הרים ירננו‪ ':‬לפני יי בי בא לשפיט הארץ‪ ,‬ישפט‬
‫ה ב ל בצדק‪ ,‬ועמים במישרים‪:‬‬
‫^יף למעלות׳ אשא‪.‬עיני אלההרים׳ מאין;בוא עזרי‪ :‬עזךי םעםל;׳ ע ש ה‬
‫שמלם וארץ‪ :‬אל ‪:‬תן'למוט ר^ןד‪ ,‬י אל;נום ש?דך‪ :‬הנה לא ;נום‬
‫‪5‬‬
‫ולא ‪:‬י שן‪ ',‬שמר ‪.‬ישראל‪ :‬ל; ש^יף׳״לי צייף על‪:‬ד ימי‪ 5‬ף‪ :‬יומם ה ש מ ש‬
‫(‬ ‫;‬

‫‪:‬שמד‬ ‫•לא ‪ :‬ב כ ה ‪ ,‬וירה ברילה‪ :‬ל; יקז^רף מכל ךע ׳ ‪:‬שמר אתי נ ? ‪ £‬ף ‪:‬‬
‫י צארזף יבואןד ׳ מ ע ת ה ועד עולם‪:‬‬ ‫י י‬
‫שיי‬ ‫ת ו ״ א א( תהלים קכא‪:‬‬
‫עח‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪155‬‬
‫א‬
‫שיך המעלות לדוד׳ שמהתי באקדים לי׳ בית ‪;.‬י נ ל ך ‪ :‬עטרות היו‬
‫‪:‬‬
‫רגלינו‪ ,‬ב‪ /‬ער‪:‬ןד ירושל‪:‬ם‪: :‬רושלים ה?נרה בעיר שה‪$‬ךה ל ה‬ ‫‪:‬‬

‫;‬
‫‪:‬ך!דו‪ :‬שישם עלו םבטים' ש ב ט י ; ה עדות'לישראל י להודות ל ‪ #‬ט ‪ /‬י ‪ :‬בי‬
‫<טמה ישבו כסאות למשפט׳' כסאות לבית דוד‪ :‬שאלו שלום ירושלים‪.‬‬
‫ן^וליו אסב‪:‬ך‪: :‬הי שלום בהילך ‪ /‬שלוה ייארמנותיך‪ :‬למען אהי ורעי‪,‬‬
‫אדןיךה נא *שלום ב ך ‪ :‬י למען בית ;י אלוהינו אבקשה'טוב ל ך ‪:‬‬
‫;‬ ‫ב‬

‫^ציך המעלות‪ .‬אליך נשאתי י א ת עיני‪',‬הישבי ב<&מ‪:‬ם‪ :‬הנה כעיני‬

‫עבדים אל יד אדוניהם ׳ כעיני שפהה אל יד נ כ ר ת ה ׳ כן עינינו‬
‫אל ן; אלהינו״ עד שירננו‪ :‬חננו;י הננו‪ ,‬בי ך ב שבענו בוז‪ .‬ר ב ת ש ב ע ה‬
‫לה נ‪$‬שנו'הלעג'השאננים‪ ,‬הבוז ל*גאי יונים‪:‬‬
‫;טיף המעלות לדוד‪ .‬לולי יי שהיה לנו‪ ,‬יאמר נא ישי־אל‪ :‬לולי יי שהיה‬
‫‪T|TV‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫••‬ ‫‪ T‬״‬ ‫י ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪T|T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫״‬ ‫‪ :‬י״‬ ‫‪:‬־‬ ‫״ ל י‬

‫לנו ׳ בקום עלינו אדם‪ :‬אזי ת י ם ?לעונו‪ ,‬י!חרות אפם ינו ‪ :‬אזי‬
‫המ‪:‬ם שטפונו‪ ,‬נהלה עבר על נפשנו‪ :‬אזי עבר על נ^נ;נו׳ המ‪:‬ם‬
‫הזידונים‪ :‬ברוך ‪;.‬יי׳ שלא נהגנו טרף לשניהם‪ :‬נ?‪£‬נו בצפור נ^לטה‬
‫;‬
‫מפה יורשים‪ ,‬הפה נשברי‪ ,‬ואנחנו נמלטנו‪ :‬עזרנו ב םם יי‪ .‬עשה‬
‫•‬ ‫״‬ ‫;‬ ‫‪: v‬״‪1‬‬ ‫‪:IT : .‬‬ ‫‪ - :-‬ן ‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫‪• I :‬‬

‫שמים וארץ‪:‬‬
‫הללרהוהללו אתשםי‪/‬ץ״יהללועבדעי‪ :‬נעקדים‬
‫בבית 'יי‪ ,‬בחצרות 'בית אלהינו•‪ :‬הללרה‬
‫כי טוב י י׳ זמרו לשמו כי נעים‪ :‬כי‪.‬יעקב בחר לו יה ׳‬ ‫ז‬

‫ד&ךאל'לס‪3‬לת‪ :1‬כי אני ‪/‬ידעתי כי גדול יי׳ ואדינעו‬

‫מכל אלהים‪ :‬כל א‪#‬ר הפץ ין עשה׳ מטמים ובאךץ‬
‫ב\מים'וכל תהמ'ת‪':‬מ עלה נשיאים מקצה הארץ‪,‬‬ ‫‪:‬‬

‫ברקים למטר עשה׳ מוצא רוח מאוצרותיו‪ :‬שהכה‬

‫בכורי מ^־ךים ׳ מאך• עד י בהמה! שלה אותת‬
‫ומפתים בתוככי מי<ךים‪ ,‬בפרעה ובבל;עבדיו י שהיה‬
‫גוים רבים‪ ,‬והרג במלכים עצומים‪ :‬לסיחויץ מלך האמרי‬
‫ולעוג מי*ך הבשן׳ ולבל מהלכות כנען‪ :‬יונתן ארצם‬ ‫‪1‬‬

‫לעולם׳ ;י‪,‬‬ ‫יי׳‬ ‫נ ה ל ה ‪ n W ' ,‬ליבראל‬

‫וכרך‬
‫ת ו ״ א א( חהלים קכב‪ :‬ב( שם קכג‪ :‬ג( שם קכד‪ :‬ד( שס קלה‪:‬‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪156‬‬
‫זכרך לדר ודר‪ :‬כ‪/‬יךין ;י עמו׳ ועל עבדיו יתנחם‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫עצבי 'הגרם כסה וזהב׳ מעשה ידי אדם‪ :‬פה י להם‬

‫‪V T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ין יך‬ ‫•‬ ‫_‬ ‫•‪XT‬‬ ‫*•*‪I V I‬‬ ‫י‬ ‫~‬ ‫‪— -.‬‬

‫ולא ידברו׳ מינים'להם ולא יראו‪ :‬אזנים לסם ולא‬

‫יאזינו׳ אף אין יש רוח בפיהם! כמוהם'יהיו עשיהם ׳‬
‫‪v‬‬ ‫•י‬ ‫^‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫״‬ ‫נ‬ ‫״״‬

‫כיל א‪#‬ר בטח בסם‪ :‬בית ישראל ברכו את ן; ׳ בית‬

‫אלזרןיבךמיאת‪/‬ץ‪ :‬בית חלוי ברכו אתי ןי׳‪.‬יראי י!‬
‫ברכו את יי‪ :‬ברוך יי מציון ׳ שכן' ירושלים י הללויה‬
‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫דדו•‬ ‫‪:‬‬ ‫•• ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫• •‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ד‬ ‫* ‪T:‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ד ‪:‬א‬

‫כי לעולם חסרו‬ ‫הודו ליי כי טוב‪,‬‬

‫הורו לאלהי האלהים‪ ,‬כי לעולם חםרו‬
‫כי לעולם חסרו‬ ‫הודו לאדני האדנים י‬
‫לעשה נ?לאות ןדלות לכדו‪ ,‬בי לעולם חסרו‬
‫בי לעולם חסרו‬ ‫לעשה השמלם בתבונה‪,‬‬
‫בי י‬ ‫לרוקע הארץ על המים‪,‬‬
‫בי‬ ‫לעשה אורים נדלים)‬
‫את השמש ל ^ ש ל ת ביום‪ ,‬כי לעולם הסהו‬
‫את הירח וכוכבים'לממשלות בלילה ‪/‬‬
‫דו‪X :‬‬ ‫־‬ ‫‪ :‬״ ‪ .‬״ ‪: :‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪ x‬״״ן ־‬

‫כי לעולם חסרו‬

‫למכה מצרים בבבוריהם‪ ,‬י בי לעולם הםרו‬ ‫ז‬
‫ז‬
‫בי לעולם הי(רו‬ ‫ויוצא י^ךאל מתוכם‪ ,‬י‬
‫כי לעולם ‪n j n‬‬ ‫ביר חזקה ובזרוע נטרה‪,‬‬
‫כי לעולם הםדו‬ ‫לגזר' !ם סוף למרים‪* ,‬‬
‫כי לעולם חסדו‬ ‫והעביר ישראל בתוכו‪,‬‬
‫תו״א א(‬ ‫תהלים קלו‪:‬‬
‫עט‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪157‬‬

‫ונער פרעה וחילו ^ ם סוף‪ ,‬ה כי לעולם חסדו‬

‫כי‬ ‫למוליך עטובפךבר‪,‬‬
‫כי‬ ‫למכה ‪2‬זלכים ןדולים‪,‬‬
‫כי לעולם חסרו‬ ‫רהריג מלכים אדירים׳‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫—‬

‫כי לעולם חסרו‬ ‫לסיהון מלף האמרי‬

‫בי לעולם הסרו‬ ‫הבשן‪,‬‬
‫ו כי לעולם הסת‬ ‫ו׳‬
‫כ י לעולם חסרו‬ ‫נהלה לישראל עברו‪,‬‬
‫ז‬

‫כי‬ ‫י‬
‫שבשפלנו זכר לנה‬ ‫‪11‬‬ ‫•״ו‬

‫כי‬ ‫ויפרקנו מצרינו‪,‬‬

‫כי לעולם הסרו‬ ‫נתן להם לכל בשר ׳‬
‫ה כי לעולם הסרו‬ ‫הודו לאל השמים׳‬ ‫‪ IT‬״‬ ‫‪I‬‬ ‫־־‬ ‫״*‬ ‫‪:‬‬
‫לחי ע ו ל מ י ם‬ ‫הלקח והלבוב‬
‫ה א ד ר ת ו ה א מ ו נ ה לחי עולמים‬
‫המלוכהוהטמיםלה לחי עולמים‬
‫להי ע ו ל מ י ם‬ ‫ה ב י נ ה ויהבךבה‬
‫הנוי ו ה נ צ ח י י י י לחי ע ו ל מ י ם‬ ‫הנאות והגדלה‬
‫לחי ע ו ל מ י ם‬
‫לוד עולמים‬ ‫הפגוי ו ה ש ג ב‬ ‫ה ד ע ה והדבור‬
‫לחי עולמים‬
‫לחי עולמים‬ ‫העוז ו ה ע נ ו ת‬ ‫ההוד וההדר‬
‫לחי עולמים‬
‫לחי עולמים‬ ‫ה פ ד ו ת 'והפאר‬ ‫הועד והותיקות‬
‫לחי עולמים‬
‫לחי עולמים‬ ‫הילבי ו ה צ ד ק‬ ‫הזיו והזוהר‬
‫לחי עולמים‬
‫ד ג ך א ה ו ה כ ך ם ה לחי עולמים‬
‫(‬ ‫ה ת ל וההיסן‬
‫לחי ע ו ל מ י ם‬
‫להי ע ו ל מ י ם‬ ‫הרון ו ה ר ו מ מ ו ת‬ ‫הטיכםיוהטדזר‬
‫לחי עולמים‬
‫לחי עולמים‬ ‫ה ש י ר וד&ןבח‬ ‫הייחוד ו ה י ר א ה‬
‫לחי עולמים‬
‫ה ת ה ל ה ו ה ת פ א ר ת לחי עולמים‬ ‫הבתר והכבוד‬
‫לחי ע ו ל מ י ם‬ ‫‪V|V‬‬ ‫־‬

‫ל ש ס יהוד קוךשא בךיך הוא וקזכי;תיה ל‪:‬הדא שם י״ה ברה ילתדא‬

‫י‬ ‫שלים בשם כל ישראל‬ ‫יי "י‬

‫ביוד‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪158‬‬
‫‪1‬י ת ך שאבד והיה העולם‪ ,‬ברוןז הוא ׳ ברוןז‬
‫אומר וע^ה‪,‬יברוך גוזר ומקע‪ ,‬ברוןז‬
‫עשהבראשית‪ ,‬ברוך סרחם על הארץ‪ ,‬ברוך‬
‫סרהם על הביריות‪ ,‬ב ת ך משלם ^ כ ר טוב‬
‫ליראיו‪ ,‬ב ת ך חי למד ‪ pj?1‬לנצח‪ ,‬ב ת ך פודה‬
‫ימ‪^5‬׳ ? ח ך ‪#‬מו‪ .‬ברוןזאתד\י‪%‬הינו מלך‬
‫העולם‪ ,‬האל‪ ,‬אב הרחמן‪ /‬המהלל ‪93‬העמו‪,‬‬
‫סש?הו‪£‬פאר בלשון הסיתו ועבךיהו^שירי דוד‬
‫ע‪3‬דף‪^ .‬הללןד יי' אלהינו׳ באבחות ובזמרות‪,‬‬
‫נגדלןד וינשבההוניפארד‪ ,‬ונמליכןדונזכיר שמזל‬
‫מלכנו אלהינו‪ .‬יחיד‪ ',‬חי העולמים‪ ,‬מלךמשבה‬
‫‪V IV| :‬‬ ‫‪\T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬״‬ ‫י״‪":V:I‬‬

‫ומפאר עדי עד שמו הגדול‪ .‬ב ת ך אתה יי ‪/‬‬

‫מלול מהלל בתשבהות‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ •‬ ‫‪1\ :‬‬ ‫דו;•]‬
‫מזמור שיר ליום חשבת‪ :‬טוב לתודות לי;׳ ועוטר לשמך‬
‫‪.‬עליון‪ :‬לחניד בבקר חסדך׳ ואמונתךבלילות‪ :‬עלי‬
‫עשור ועלי נבל‪ ,‬עלי הגיון בכינור‪ :‬כי שמחתני יי בפעלך‪,‬‬
‫במעשי ידיך ארנן‪:‬ימה גדלו מעשיך יי‪ ,‬כ&דעמקו מחשבותיך‪:‬‬
‫איש בער ל^יידע‪ ,‬וכסיל ‪ *6‬יבין את זאת‪ :‬בפרה רשעים י כמו‬
‫^«‬ ‫•‬ ‫•ן‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫• • ן‬ ‫**‪T‬‬ ‫‪I1‬‬ ‫‪*V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪* T‬‬
‫עשב‪ ,‬ויציצו כל פיעלייאון‪ ,‬להישמדםעדי עד‪ :‬ואתה מרום לעלם‬
‫‪T‬‬ ‫‪: .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪ t‬־ ‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬־‪..‬‬ ‫‪ t‬״ ‪. T‬״ ‪T‬‬
‫‪#‬‬ ‫‪IVIT‬‬ ‫‪*. I‬־ ״״‬ ‫‪#‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‪1*1‬‬ ‫"יו ‪V‬‬

‫יי‪ :‬כי הנה **יביך יי‪ ,‬כי הנה איביך י *&בדו‪ ,‬יתפרדו כל פעלי‬
‫און‪ :‬ותרם כדאיים קרני‪ ,‬בלתי בשמן רענן‪ :‬ותבט' עיני בשורי‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫— ‪IT‬‬ ‫‪ I v iv :‬י־‪:‬־‬ ‫־ו ״‬ ‫־ מ •‬ ‫••‬ ‫״זו‪.‬׳‬ ‫‪ •T1‬ו‬

‫בקמים <נלי מרעים ׳ תשמענה אזני‪ :‬צדיק בתמר יפרה ׳ כארז‬

‫בלבנון לשגה‪ ':‬שתולים בביתני׳ ^דו^רות ארתינו‪:‬פךיחו‪ :‬עוד‬
‫ינובון בשיבח‪" ,‬דשנים ורעננים יחיו'‪ :‬לחגיד כי ישר יי׳ צורי‬
‫ול‪ &$‬עולתח ע ל ת ה כ ׳ ב ו ‪:‬‬
‫־ ‪ IT I‬זי‬ ‫‪:‬‬
‫‪It‬‬
 ‫פ‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪159‬‬
‫יי ?ןלןד גאות לבש׳ לבש ן;‪ ,‬עז התאזר‪ ,‬אף תכון תבל בל תמוט‪:‬‬
‫ז‬
‫' נכון ב?אף מאז׳ מעולם אתה‪ :‬נשאו נהרות י;׳ נשאו נהרות‬
‫‪1‬‬
‫קולם׳ ך‪£‬או נהרות דכ;ם‪' :‬מקלות ימים'רבים אדרים משברי‬
‫ז‬
‫ים‪ ,‬אדירי במתם יי‪ :‬עדתיך נאמנו נמ&ד‪ ,‬לביתך נאוה)׳־א נאוה>‬
‫קדש׳‪;.‬י׳ לאקי ימים‪:‬‬ ‫ז‬

‫ןך‪,‬י כבוד יי לעולם׳'‪.‬ישמח‪;,‬י במעשיו‪, .‬יהי ‪#‬ם יי‬

‫מבךך! סעתה ועד עולם‪ '.‬ממזרח ‪ tfiftf‬עד‬
‫מבואו׳ ‪$‬הלל ‪#‬ם *‪ .‬ךם על כל גויסויי׳ על השמים‬
‫כבודו‪;; .‬׳'‪£#‬ןד לעולם׳«‪,‬זםץולרר ודר‪ .‬יי בישמלס‬
‫הכץ כסאו׳ ומלכותו בכל מ‪#‬לה‪ .‬לשסת ה^זמלס‬
‫ותנלהארץ‪ ,‬ויאמרו בגרם ייימלןז‪ .‬יי מלך לי מלןז‪,‬‬
‫‪IT T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬

‫'י י‪.‬יסלוןז לעולם ועד‪ .‬י י מלך עולם ‪ , T O‬אברו גויס‬ ‫ז‬ ‫מ‬

‫מארצו‪' .‬יי הפיר עצת גויים'‪ ,‬הנייא מחבבות עמים‪.‬‬

‫רבות כהטבות בלב איש׳ ועצת״ היא תקום‪ .‬עצת‬
‫יי לעולם תעמדי׳' מהשבות לבויילריר ורד‪5 .‬י הוא‬
‫אמר רהי‪' ,‬היא צוה {יעמד‪ .‬כי בחר » בציון׳ אוח‬
‫למושב לו‪ :‬כי יעקב בהר ל ו ; ה י זשךיאל' לס^לתו‪.‬‬
‫כי‪,‬לא‪.‬יט‪: #‬י עמו׳ ונחלתו לא ‪.‬יעזוב‪ .‬והוא'רחום‪,‬‬
‫יכפר עוז ולא ישהית‪ ,‬והרבה להשיב אפו׳ ולא יעיר‬
‫‪• T‬‬ ‫ג‬ ‫‪* T J , T : • :‬‬ ‫״ ‪ :‬״‬ ‫‪• F T‬‬ ‫‪ X‬״* **‬

‫כל המתו‪ .‬יי הושיעה‪,‬המלך יעננו ביום קראנו‪:‬‬

‫* **ן‬ ‫‪F‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫״״ •~ •ו *‬ ‫״ ״ ן ‪Iv‬‬ ‫*‪T‬‬ ‫*‪T‬‬ ‫‪1T‬‬ ‫*״‬ ‫‪x‬‬

‫א ק ל י יושבי ביתך׳ עוד יהללוך׳פלה‪ :‬א^רי‬

‫‪:‬‬ ‫^‬ ‫‪u‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫להיו'‪$‬‬
‫תהלה לדוד׳ ארוממך אלדד המלך׳ ואברכה‬
‫שמך לעולם ועד‪ :‬ניכל יום אברכך ׳ ואהללה‬
‫שמך לעולם ועד‪ :‬נתל יי ומהלל מאד׳ ולגדלתו‬
‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫״‬

‫איו‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪160‬‬
‫‪,‬‬
‫אין הקר‪ :‬ת ר לדור ישבה מעשיה ‪ /‬וגבורתיןד‬
‫‪iv| ^: I‬‬ ‫‪iv‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪•• |•I vr‬‬

‫יגידו‪ :‬הדר בבור הודף‪ ,‬ודברי נ‪$‬לאתיף‬

‫אשירה‪ :‬ועזוז נוראותיף יאמת‪ ,‬וגךלתןד‬
‫אס|תה‪:‬זכררבטובףיביע^ וצךקהף''ירננו‪:‬‬
‫הנון ודתםלל׳ארןד אפלם וגךל הפד‪ :‬טוב יי לבל‪,‬‬
‫ןךהמיו עלי'בל מעק(יו‪" :‬יותןלילי בל מעשי^‬
‫והסיךיף יברבוכיה‪? :‬בור מלבומף יאמת‬
‫‪ 1J‬בוךתף ידברו‪,:‬לתליע לבני האךם ^בורך‪/‬יו‬
‫‪1‬‬
‫וכבודי הדר מלכותו י‪ :‬מלםתף ] מלכות ב ל‬
‫עולמים׳יוממשלתף בכל דר ודיר‪ :‬םומןז יי לכל‬
‫‪,‬‬
‫הנפלים‪ ,‬וזוקף לכל'הכפופים‪ :‬עיני בלאיליה‬
‫לשבת‪ ,‬ואתה נותן להם את אכלם בעתו‪ :‬פותה‬
‫את ירןז‪ ,‬ומשביע לכל הי רצק‪ :‬צדיק יי בכל‬
‫ז‬

‫דרכיו) והסיר בבל מעשיו‪ :‬קרוב יל לבל קראיו‪,‬‬

‫לכל א^ר יקראהו באמת‪ :‬רצון יראיו לעשה‪,‬‬
‫ואת שועתם ישמע ויושיעם‪ ':‬שומר יי את יכל‬
‫;‬ ‫‪r‬‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫* " ‪T T J‬‬ ‫‪V I‬‬

‫אהביו‪ ,‬ואת כל הרשעים ישמיד‪ :‬תהלת יי‬

‫ידיןרפי‪ ,‬ויברןד כל בשר שם קדשו לעולם ועד‪:‬‬
‫ואנהנו גברןד לה‪ ,‬מעתה ועד עולם הללוןה‪:‬‬
‫הללולה‪ ,‬הללי נפ‪#‬י את‪:‬י‪ :‬אהללה יי ‪5‬וחיי‪ ,‬אזמרה‬
‫ז‬

‫לאלהי י בעודי‪" :‬אל ת‪5‬י‪1‬חו' בנךי‪5‬ים ׳ גננן‬

‫ז‬

‫אדם שאין לו תשועה‪ :‬תצא רוחו ישוב לאדמתו‪,‬‬

‫פא‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪161‬‬
‫ביום ההוא אבדו עשתניתיו‪ :‬אשרי שאל !עקיב‬
‫בעזרו׳ שברו על ;ןיאלהיו‪ :‬עשה עמים וארץ‪',‬את‬
‫הים ואח כל אשר ב'ם\השמר אמת'לעולם‪ :‬עשה‬
‫משפט לעשוקים‪ ,‬בדתן י־ןחם לרעבים י ;י מתיר אסורים‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫י; פגןח עוךים‪ ,‬י; זקף בפופים‪ ,‬ץ אהב צדיקים‪ .‬יי שמר‬
‫ז‬

‫את נרים ׳ ;תום ואלמנה;עודד ודרך רשעים יעות‪:‬‬

‫י‬
‫(‬

‫‪.‬ימליך יי לעולם ‪£‬לה‪:‬ך ציון‪ ,‬לדר ודל הללויה‪:‬‬

‫הללויה‪ ,‬כי טוב זמךה אלהינו ׳ כי נעים נאוה‬
‫ך‪/‬הלה‪ :‬בונה' ירושלים ‪ V‬נךחי‬
‫ישראל יכנס‪ :‬הרופא ל ש ב ו ת ל ב \ ו מ ה ב ש‬
‫לעצבוך‪i‬ם ‪ :‬מונה מספר לכוכבים׳ לבלם ש מ ו ת‬
‫לקרא‪ !:‬ת ל אדירנו ורב ביה׳ לתבונתו אין מספר‪:‬‬
‫מעודד ענוים יי׳ משפיל רשעים עדי א ר ץ ‪ :‬ענו‬
‫ללי כ ת ו ך ה ׳ זיזרו לאלהינו כ כ נ ו ר ‪ :‬ו מ כ ס ה‬
‫שמים כ ע ב י ם ‪ ,‬י המבין ל א ר ץ מ ט ר ׳ המץמייח‬
‫הרים הציר‪ :‬נותן ל ב ה מ ה לוזמה׳ לכני יערב‬
‫א ‪ £‬יקראו ״• ל א כ ג ב ו ר ת הסוס יהפץ‪ ,‬ל א‬ ‫י‬

‫בשוקי' האיש י ר צ ה ‪ :‬ר ו צ ה יי א ת יראיו׳ א ת‬

‫המיהלים ל ח ס ה ‪ :‬שבהי ירושלים א ת יי׳ הללי‬
‫אלהיף ציון‪ :‬כי הזק כדיהי ש ^ ר י ף ׳ ב ר ף‬
‫?ניף כקךכך‪ .‬השם!•בולף שלום׳ ה ל ב הטים‬
‫ד׳?'כיעף‪ :‬ה ש ל ה א ^ ך ת ו א ר ץ ׳ עד יןהךד‪ .‬לרוץ‬
‫דברג‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪162‬‬
‫דברו‪ :‬הנתן שלג כצמר‪ ,‬כפור כאפר יפזר‪:‬‬
‫מ^ליןז קרחו בפרצים‪ ,‬ל?ני קרתו מי יעמר‪:‬‬
‫ישלה דברו וימסם‪ ,‬י‪#‬ב רוחו יזלו מים‪':‬מגיד‬
‫ךבךיו״ללעקיב‪ ,‬חקיו ומשפטיו לל^ראל‪ :‬ל א‬
‫ז‬
‫ע&ה ‪ p‬לכל גד‪ ,‬ומ^פטים בל ידעום הללולה‪:‬‬
‫הללולה‪ ,‬הללו את מן־השמלם‪ ,‬הללוהו במרומים‪:‬‬
‫הללוהו כל מלאכיו׳ הללוהו כל'*יבאיו‪:‬‬
‫ירדה‪*,‬הללוד\כל כוכבי אור‪ :‬הללוהו‪-‬‬ ‫הללוהו‬
‫שמי השמים‪ ,‬והמים אשר מעל העמים‪ :‬יהללו'את‬
‫ע ם יי‪ ,‬כי הוא צוה ונבראו‪ :‬ויעמידם לעד לעולם׳ הק‬
‫—‬
‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•—‬ ‫• * • ‪|T‬‬ ‫* ‪T‬‬ ‫•‬ ‫*‪T‬‬ ‫**‬

‫נתל ולא יעבור‪ :‬הללו את יי מלהארץ׳ תנינים וכל‬

‫תד‪6‬ות‪ :‬יאש וברד עלנ וקיטור‪ ,‬תה סערה ‪r W‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•|‪T‬‬ ‫‪V‬‬

‫דברו‪ :‬לדךים וכל גבעות‪ ,‬עץ ‪9‬די וכל ארזים‪:‬‬

‫החלה ןכליבהמה! ר?!ש לצפור כנה‪ :‬מלכי ארץ ובל‬
‫לאבדם* שרים {כל עפטייארץ‪ :‬בהוךיםיוגם?תולות‪,‬‬
‫זקנים עם נערים‪ :‬יהללו את עם ;י כיי נעגב שמו‬ ‫‪:‬‬

‫לבדו‪ ,‬הודו'על ארץ ועמים‪ :‬וירם קרן לעמו* תהלה‬

‫י‬‫‪t‬‬ ‫‪vl iv‬‬ ‫ן‬ ‫‪L‬‬ ‫‪7‬‬

‫הללויה‪:‬‬ ‫קרבו ׳‬ ‫לכל הסיריו‪ ,‬לבני ישראל ־עם‬

‫נ‬ ‫‪VIT-‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫זן־‬ ‫ץ‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫״ ^ ‪.‬‬

‫״ ‪ 1‬ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫״״‬ ‫‪T :‬‬ ‫״ ‪ :‬״״ ״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־ ״‬ ‫‪T I‬‬

‫הללרה\שירו ליי שיר חדש‪ ,‬ההלתו בקהל‬

‫ח ס ד ם ‪ :‬לשמח לשראל כעשיו׳ בני‬
‫ציון יגילו במלכם‪ :‬יסללו ^מו במחול׳ ב ה ף‬
‫ובנור יזמרו לו‪ :‬כי רוצה יי בעמו'‪ ,‬יפאר ענוים‬
‫בישועה'‪ :‬לעלזו חסידים בכבודי‪ ,‬יתנו על‬
‫פב‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪163‬‬
‫מקגבבותם‪ :‬רוממות אל בגרונם‪ ,‬וחרב פיפיות‬
‫ב;ךם‪ :‬לעשות ‪j‬לןמה בגרם‪ ,‬תוכחות בלאמים‪:‬‬
‫לאסר מלכיהם בזקים‪ ,‬ונכבדיהם בםבלי‬
‫ברזל‪ :‬ל ע ‪ £‬ת בהם משפט כתוב‪ /‬חדר הוא‬
‫לכל חסידיו הללויה‪:‬‬
‫הללויה‪ ,‬הללו אלי בקךעו ׳יהללוהו בךיןיע עזו‪:‬‬
‫הללוהו ‪h‬בודיתיו‪ ,‬הללוהו כרב גךלו‪ :‬הללוהו‬
‫ץ‬

‫בתקע עופר הללוהו בנבל לכנור‪ :‬ד^לוהויבתף ומהול‪,‬‬

‫הללוהו ‪3‬מ‪3‬ים לענב‪ :‬יהללוהו ‪1‬יצל?לי שמע‪ ,‬הללוהו‬
‫בצלצלי תרועה‪ :‬כל הנעמה תהלל יה'הללויה‪ :‬כל‬
‫‪T‬‬ ‫ז‬ ‫;‬
‫•‪LL‬‬ ‫י‬ ‫‪till‬‬ ‫יי'‬ ‫• •‬ ‫יי‬ ‫י ״‬ ‫י י‬
‫הנשמה תהלל יה הללויה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫״ ‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫״ ״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I X‬‬

‫ב ר ו ר ‪ :‬ל ע ו ל ם ‪ !op‬ואמן‪ ? :‬ח ך י מ י ק ‪m‬‬

‫יתקיים הללרה‪:‬ןרוןז י אללזים א ^ י‬
‫י?ךאל ^ נ ‪ 9‬ל א ו ת ל כ ד ו ‪ :‬ולחןז^ם ‪ 3‬מ ת‬
‫לעולם‪ ,‬ךמלא ?בודו א ת כל הארץ׳ אמן!‪: ptf‬‬
‫וי^רף מיד את ; ל מ י כל י ‪ %‬ז ‪ #‬ד דייר׳ ? ח ך‬
‫אתה יי אלוזי יעזראל אבינו‪© .‬עולם ועד‬
‫‪• j‬‬ ‫‪X r‬‬ ‫‪I* X‬‬ ‫• • ‪X‬‬ ‫•*‬ ‫‪VJ‬‬ ‫‪XI‬‬ ‫‪X‬‬
‫והנצח‪.‬‬
‫‪•• • :‬ו •‬
‫והתפארת‪,‬‬
‫‪ :‬־־ • ‪VIV :‬‬
‫והגבורה‪,‬‬
‫‪: - :‬‬
‫הגדילה‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪x‬‬
‫יי‬
‫»‪x‬‬
‫עולס‪.‬לוז‬
‫‪J:‬‬ ‫‪x r‬‬ ‫״ ‪*. :‬‬

‫וההוד‪ ,‬כי כל'בשמים ובארץ‪ ,‬לך יי הממלכה‬

‫והמתנשא‪ ,‬לכל לראש‪ .‬ןהעער והכבוד מלפרך׳‬
‫ואתה מועל'בכל‪',‬ובידך‪ ,‬כוח וגבורה‪ ,‬ובידך‪ ',‬לנדל‬
‫ולהזק לבל‪ .‬וער;ה אלהינו׳ מודים אנהנו לך‪ ,‬ומהללים‬
‫עלה כל‬
‫ביכ‬
‫לעם תפארתך‪/.‬ויבךכו' עם ‪5‬בוךך׳ 'ומרומם'‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪164‬‬
‫ברכה ותהןה‪ .‬אתה הוא ‪;.‬י לבדך‪ .‬אתה ‪jytjra‬‬
‫את ו ^ כ ו ם ׳ ‪#‬מי' ה^דם‪*',‬וכל ?באם׳ ל׳ארץ ל?ל‬
‫א‪#‬ר עליה׳ ממים וכל א‪#‬ר בל׳ס‪ ,‬ואתה מה;ה את‬
‫כ ן ס ‪ : } $ ,‬א ה^ויס קזימ^תזחויס‪ :‬אד«ז הוא* ;י‬
‫‪8‬‬
‫ד‬

‫‪$‬אלהים א‪#‬ר ^דזךת ?אברם‪ ,‬והוצאתו מאודכקזךים‪,‬‬

‫ועמת ‪#‬מו אברהם‪' .‬ומצאת את לבבו נאמן לפניך‬
‫‪J f‬‬ ‫‪I‬‬

‫ואריות עמו ךןברית‪ ,‬לתת את ‪ p #‬הכנעני ההףןי‬

‫האמרי ןס‪$‬חי והיבוסי והגךגעי לתת לזךעו‪,‬‬
‫עני‬
‫•‬
‫ור‪.‬רא ‪V .‬את‬
‫‪V5‬‬ ‫‪T‬‬
‫צדיק אתה‪:‬‬
‫״ ״!‬
‫דבריןד כי‬
‫‪|T‬‬ ‫‪I‬‬
‫נתקם את‬
‫״ ‪\ |V T .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ י‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬

‫אבוקינו במןיךלם ׳ ואת זעקתם עקעת על‪.‬ים סוף ן‬

‫יר«תן'אתת ובבתים' ?פךעת ובכל עבדיו ובכל עם‬ ‫‪1‬‬

‫ארצו‪ ,‬כ‪7/‬עת'כי ה ד ח ^ ^ ם ׳ מ ן ^ ן ן ד ‪#‬ם*כהיוס‬

‫הזה‪ :‬וה;ם בקיעת ל^גיהס ויעברו בתוך זדם ב!בעה‪,‬‬
‫ואתר‪§4‬יהם ד‪#‬ל?ת במצולות‪ ,‬כמו אבן במלםיעזיםן‬
‫רושע יי ביום ההוא את לעךאל מ!ד'מ^;רים׳ וירא‬
‫לעןךאל את מ^רלם מת על ע ^ ת לדם‪ :‬וירא‬
‫יעןראל את היד הגללה' אער עעה יי במצרים וייראו‬
‫העם את יי‪ ,‬ויאמינו ביי ובביזה עבדו‪:‬‬ ‫—‬
‫• •^‬ ‫—‬ ‫י‬ ‫•ן‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫**‪T‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪T‬‬

‫אז י ‪#‬יר מ‪#‬ה ובני יקןךאל אתי העירה הזאת ליי‬

‫ז‬ ‫ז‬

‫ףאכדו לאמיר‪ ,‬א^יךה לך כי נאה גאה סוס ורכבו‬

‫רמה כים‪ :‬עזי וזמרת*יה‪ ,‬ויהי לי ליעועה‪ ,‬זה אלי‬
‫‪V‬‬ ‫‪X‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T • *J‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫*" ‪T‬‬ ‫ץ‬ ‫ץ‬

‫ואנוהו‪ ,‬אלהי אבי וארממנהו‪ :‬יי איע מלחמה‪ ,‬יי עמו‪:‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪J T 5‬‬ ‫• ‪T T‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪T5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫•‬ ‫™‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫**‬ ‫•**‬ ‫* *" * **‪I‬‬

‫מרכבות' פךעוז וחילו ירה בים׳ ומ‪5‬הר שלישיו מ‪3‬עו‬

‫ביס' סוף‪ :‬תהמוז לכסימו‪ ,‬יךדו במצולת כמו אבן‪:‬‬ ‫ז‬

‫‪:‬מינך יי גאךרי ?כ־ה‪ ",‬למינך ; תךעץ אויב‪ :‬ולרב‬ ‫‪,‬‬

‫נאמן‬
‫פג‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪165‬‬
‫;א‪;1‬ך תהריס קמיך ׳ תשלח הרנך יאכלסו כ ק ע ‪:‬‬
‫וברוח א‪$‬ץז;ערמו מלם׳ נצ‪:‬בו במו נד נןלים‪ ,‬קפאו‬
‫תהמת בלב ים‪ :‬אמר ארב ׳ אךדף אשיג אחלק עלל‪,‬‬
‫ז‬

‫תמלאמו נפשי‪ ,‬אריק חרבי׳ תוךישמו ירי‪ :‬נ‪#‬נ‪$‬ת‬

‫ברוחך כסמו \ם \ צללו כעופרת במים אדירים‪ ':‬מי‬
‫במיכה באלםן״י׳ מי כמכה;אדר בקדיש׳ נוךאתהלת‪,‬‬
‫עשה פלא‪ :‬נטית ימץך! תבלעימו א ך ן‪ :‬נחית בהסךך‬
‫עם זו גאלת׳' נהלת בעזך אל ;ורז קךעךגיעמער‬
‫עמים יךגזון ׳ חייל אחז י^יבי ‪9‬לשת‪'' :‬אז נבהלו‬
‫אלופי אדום אילי מואב 'יאך‪/‬זמו רעד ׳ נמנו כל‬
‫ישבי מען‪ :‬תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך‬
‫מי־מו כאבן׳ עד‪.‬יעבר עמך יי'‪ ,‬עד יעבר עם זו קנית‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫תביאמו' ותטעמו בהר נרולתך ׳ מבון לעבתך פעלת‬

‫;י׳מקך& אדני׳ כנינו ן ד י ך י ן יקןלןל לעלם ועד‪ :‬ין‬
‫ימלן־ ?יעלם ועד‪ :‬ין מלכותה קאם לעלם ולעלמי עלמ;א‪:‬‬
‫כי בא סוס פרעה ןרכבו וגנפךטיו בןם רשב ןן עלד׳ם‬
‫אתימי הים ובני ןשראל הלכו ב!בשה בתוך ודם‪' :‬כי‬
‫ליי המלוכה ומוישל בגרם‪ :‬ועא מושיעים בהר ציו;‬ ‫ז‬

‫ל‪#‬פב‪ 1‬את הר עשו׳ והיתהליי המלוכה‪ :‬והיה ין למלך‬

‫על כל הארץ ׳ ביום ההיא יהיה' יי אחד ושמו אחד‪:‬‬
‫נע!מת'כל חי תברןד״את ‪ #‬ך ‪ , :‬י‬
‫אלחיט‪,‬וךוח כל ב^ר תפאר‬
‫ותרומם'זכרך 'מלכינו תסיר מן‬
‫חעולם ועד חעולם איתח א ל ‪,‬‬
‫ומבלעדיך‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪166‬‬

‫ומבלעדיך אין לנו מלךגואלומושיע‪,‬‬

‫פורח ומציל ומפרנס ועונח‪,‬ומרחם‬
‫בכל עת צרח וצוקח‪ ,‬אין לנו מלך‬
‫|‬ ‫‪v‬‬ ‫‪»v‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫|‬ ‫‪ X‬ן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪JX‬‬ ‫י•‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪:‬‬

‫אלא אתה‪ ,‬אלהי חראשונים‬

‫והאהרונים‪ .‬אלוה כל בריות‪ ,‬אדון‬
‫כיל י תולדות"‪ ',‬ח מ ה ל ל ברוב‬
‫חתשבהות‪ ,‬המנהג עולמו בחסד‬
‫ובריותיו ברחמים י די הנה ל!א ינום‬
‫ול!א יי קן‪ ,‬המעורר יעזנים‪ ,‬והמקיץ‬ ‫;‬

‫נרךמיםי והמקיה אלמים‪ ,‬והמתיר‬

‫אסורים י והסומך נופלים‪ ',‬ןחזוקף‬
‫כפופים‪ ,,‬לך לבדך אנחנו מודים‪ .‬אלו‬
‫פיני ‪9‬לא שירה ב'י‪,‬ם‪ ,‬ולשוננו מ ה‬
‫כהמון גליו־ ושפתותינו י ישבה‬
‫כמרחבי רקיע‪ ',‬ועינינו מאירות‬
‫כשמ‪ #‬וכירח‪ ,‬וידינו פרושות כנשרי‬
‫?טמיםי ורגלינו קלות כא‪:‬לות‪ .‬אין אנו‬
‫מספיקיםלהוחתלך;י אלהינו ואלהי‬
‫אבותינו‪ ,‬ולברך את עמך על אחת‬
‫~‬ ‫‪I Iiv• • • :‬‬ ‫••‪v‬‬ ‫״•‬
‫‪•• x‬‬
‫•ן ‪T‬‬ ‫••ן‬
‫••ו‬ ‫••‬

‫‪0‬אלף‬
‫פד‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪167‬‬

‫מאלף אלפי אלפים‪ .‬ורבי רבבות‬

‫פעמים‪ ,‬חטובות נסים ונפלאות‬
‫ש^שית עמנו ועם אבותינו מלבנים‪:‬‬
‫ממצרים גאלתנו‪; ,‬י אלחינו • מבית‬
‫עבדים פדיתנו‪ .‬ברעב ונתנו‪ ,‬ובעזיבע‬
‫בלבלתנו‪ ,‬מחרב חצלתנו‪,‬‬
‫'ים רעים ונאמנים‬
‫דליתינגעדהנחעזרונו רחמיך‪ ,‬ולא‬
‫עןבונו חסדיך׳ ואל תסשנו י‪ :‬אלחינו‪,‬‬
‫לנצח‪ .‬על כן‪ ,‬אברים שפלגת בנו‪,‬‬
‫ורוח ונשמח שנפדית באבינו‪ ,‬ולישון‬
‫אישר &מת בפינו‪ .‬חן חם‪ :‬יודו‬
‫ויברכו יויזבחו' ויבארו‪ ,‬וירוממו‬
‫ויעריצו‪ ,‬ויקדישו וימליכו את ‪#‬מך‬
‫מלכנו‪ .‬כי כל פח‪ ,‬לך יודח‪ .‬וכל לעוץ‬
‫לךתקבע‪-‬וכלעיןלךתצנןח‪) .‬כל‬
‫בדך<לךתברע‪.‬ובלקומח‪-‬ל‪$‬ניך‬
‫תשתחוח‪ .‬וכל חלבבות ייראוך‪.‬‬
‫ובל קרב ובליות ‪:‬ז?‪2‬רו לק^ך‪.‬‬
‫כדבר‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪168‬‬

‫כךברעכתוב״כל ע‪$‬מ‪1‬תיף«*‪£‬רנח‪:‬‬
‫יי‪ ,‬מי כמוך‪ .‬מציל עני מחזק ממנו‪,‬‬
‫‪IV‬‬ ‫ן‬ ‫‪T T‬‬ ‫•״‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫|‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪Tt‬‬

‫חמי ואביון מגזלו‪ .‬מי ירמח‪.‬לך‪ .‬ומי‬

‫‪.‬י‪#‬וח לך‪ ,‬ומי‪.‬יערך לך‪ ,‬חאל ה‪$‬חל‪,‬‬
‫חגבור וחנורא‪ ,‬אל עליון קנח עמים‬
‫וארץ‪} '.‬חייילך‪ ,‬ונשבחך‪ ,‬וננ־ארך‪,‬‬
‫ינברך את עם קדעךי באמור ־ לדוד‪,‬‬
‫נפעי את יי‪ ,‬וכל קרבי את‬
‫|‬ ‫‪:‬‬
‫בר־כי‬
‫‪ i t‬־‬ ‫‪T‬‬‫‪M‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬

‫עם קרעו‪:‬‬
‫ה א ל בתע‪$‬נמות ‪$‬ך‪ ,‬מ ח ל בכבוד‬
‫‪#‬ןןי'‪ ,‬חןבוי לנצתי וחנוךא‬
‫בנוראותיך‪:‬‬
‫)‬ ‫‪iv‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫חמלד חיושב על כפא רם ונעא‪:‬‬

‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫• ״‬ ‫־‬ ‫•״‬ ‫־־‬ ‫‪V IV‬‬

‫‪#‬ו‪3‬ן?‪1‬ד׳ מרום וקדוש ‪#‬מו‪ ,‬וכתוב דננו‬

‫צדיקים ב < ליטרים נאוהרצהלה‪ .‬בפי‬
‫ל^רים תתרומם‪',‬ו^רצי צדיקים הר‪/‬בקל‪,‬‬
‫ובלשון‬ ‫*‬
‫א( תחלים לח י‪ p :‬שם קג א‪ :‬ג( שם לג א‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫פה‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪169‬‬

‫ו‪^1‬שק הסירים ת ת ק ד ‪ #‬׳ ובקרב קדושים‬

‫תתהלל‪:‬‬
‫ובמקהלות ח־בות עמך בית ןעראל‪ ,‬בוץה יתפאר‬
‫‪£#‬ך מלכנו בכל דור ודור‪ .‬עבן חובת‬
‫כל היצורים‪ .‬לפניך יי אלחינויואלהי אבותינו להודות‬
‫?הלל‪ ,‬לעבה‪ ,‬לפאר‪ ,‬לרומם‪ ,‬להדר׳ לביך•‬
‫לעלה ולקלס! על כיל ד^רי עירות ותעבהות דוד בן‬
‫ועי עבדך‪ ,‬מעידוך‪:‬‬
‫ובכן ^ןתבה^מף לעד מלבנו‪ ,‬האל‪ ,‬המלןז‬
‫־' הגת ל והקדוש׳ בשמים ובארץ‪ .‬בי לןד‬
‫נאה יי אלד״ינו ואלוד אבותינו לעולם ועד‪ :‬שיר‬
‫‪VT‬‬ ‫ז‬ ‫«‬ ‫••ן‬ ‫•״‬ ‫••‬ ‫••‬ ‫••ן‬ ‫!‪j T‬״•‬ ‫‪** T‬‬

‫וישלהה^הללוז^רר^ יעיז ומושלה‪ ,‬נצה‪ ,‬גדלה‬

‫וגבוךתתהלה ותפארתקך^‪ ,‬ומלכותזבךמה‬
‫והודאות׳ ^ ו ן ז י מ ח ל י ד ^ ^ ו ^ ל ם עד‬
‫עולם‪ ,‬א ת ה א ל ‪ .‬ברוך אתה ןי‪ ,‬אל מלף‪,‬‬
‫ז‬

‫גתל ומהלל בתש^הות‪ ,‬אל התראות‪ ,‬אתן‬

‫הנפלאות׳ בירא כל ה|שמות< רבקיבל‬
‫המעשים‪ ,‬הבוהר בשירי זמרה‪ ,‬מלך יהיר‬
‫הי העולמים‪ :‬״״ק‬
‫נשנת שונה קודם חצי קדיש אומרים זה‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫קל‬ ‫תהלים‬

‫ה ‪ 3‬ע א ת »»©?ךש לן‪-‬אתיף ;;‪ :‬א ת י ש ט ע ה קקולי ‪.?,‬זןדןה אזניף‬ ‫^יף‬

‫ל פ ו ‪5‬דות‪ :‬והוא ינ־דה א ת ץןןךאל׳ ;״־כל עונוךרו‪ :‬ח״ק'‬

 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪170‬‬

‫״יי בלבו את ץ הסברך‪:‬‬

‫קהל י״ז ^רוך יי ד&בךןי לעולם הנד‪:‬‬ ‫ז‬
‫^‬ ‫ואין עונין אחריו אמן‪:‬‬

‫ברוך אתה י‪ ,:‬אלחינו מלך העולם‪,‬‬

‫יוצר אור ובורא השך‪ ,‬ע ק ה‬
‫שלום ובורא את הכל‪:‬‬
‫כשחל יום טוכ כחול אומרים כאן המאיר ל א ח * (‬

‫ה כ ל יוךףןד‪ ,‬והכל ישניהוף‪ ,‬והביל יאסרו‪ :‬אין‬

‫קדוש כיי‪ .‬הכלי ירו‪6‬מוןז פלה‪ ,‬יוצר‬
‫הכל‪ .‬האל‪ ,‬הפותח בכל יום דלתות שערי‬
‫טןךה‪ ,‬ובוקע הלוני רקיע‪/‬מוציא המה מ|זקומה‪,‬‬
‫ולבנה מ^כון ש‪1‬־תה‪ ,‬ומאיר'לעולם בלו‬
‫וליושביו‪ ,‬שברא במרת הרחמים‪ .‬המאיר‬
‫לארץ ולדרים עליה י‪ ,‬ברחמים‪ .‬י ובטובו מחרש‬
‫^‬ ‫־ ••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• -: - :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪iv T‬‬ ‫ו ־ ז •‬ ‫זזו•'‪I .‬‬

‫בכל יום תמיר מעשה בראשית‪ .‬מה רבו‬

‫מעשיה יי‪ ,‬כלם בחבטה עשית‪ ,‬מלאה הארץ‬
‫קנינף‪ .‬המלף המרומם לבדו מאז‪ ,‬ה?שבת‬
‫‪1‬‬
‫עולם‪,‬‬
‫ברחמיך‬
‫והמפאר והמתנ&א מימות עולם‪ .‬אלהי‬
‫*( ליום טוב כשחל בחול‬
‫זחמאיר לארץ ‪ .‬ןלדךם עליה‪ ,‬ברחמים ‪ .‬ולטובו‬
‫מחדש ?יכל יום תמיד‪ ,‬מעשה ?ראשית‪,‬‬
‫בלס^חלמהיעשית‪ ,‬מלאה‬ ‫מה רבו הלמןך‬
‫הארץ‬
‫פו‬ ‫שחיית ל ש נ ת ויום טוב‬ ‫‪171‬‬
‫‪3‬רחנ!<ןז הרבים רחם ?גלינו‪ ,‬אדון עזנו צור‬
‫בד‪)#‬ינו‪ ,‬מגן ףצמןנו מקזגב בעיני • אין ? ח ך לןז‬
‫ואין זולתןז‪ ,‬א§ס בלתןד׳ ומי חנך‪ ,‬לןז‪ .‬אין‬
‫ערוךלןז י אלהינו בעולם הזה׳ ואין זולתף‬
‫מלכנו לחיי העולם הבא‪ .‬אפס בליזף גואלנו‬
‫לימות המעץה‪ ,‬ואין דו^ה לןד מושבנו‬
‫י ל ת ת ת המתים‪ :‬י‬
‫אל אדון על כל המעשים ׳ ב ת ך‬
‫ו‪£‬ברך כפי כל הנשמה‪ ,‬גדלו‬
‫וטובו' ‪$‬לא י עולם‪ ,‬רעת ותבונח‬
‫סבבים הודו‪ .‬המתגאהי על חיות‬ ‫‪V T‬‬

‫הקדש‪ ,‬ונהדרבבבודעל‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫זכות ומידור לפני כסאו‪ ,‬ה‪.‬‬

‫ורחמים סלא כבודו‪ .‬טובים מאורות‪,‬‬
‫‪#‬ברא אלהינו‪ ,‬יצרם בדעת בבינה‬ ‫‪TIT:‬‬ ‫״־‪I‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T T‬‬

‫וכהשבל‪ ,‬כח וגבורה נתן בחם‪,‬‬

‫לדדות מושלים בסרבתבל‪ .‬מלאים‬
‫^^^^^^‬
‫זיו‬
‫‪m‬‬ ‫‪&A‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪ . Am‬י • ‪. .‬‬ ‫‪A‬‬ ‫*‬ ‫‪m‬‬ ‫*‬ ‫‪A‬‬

‫ליום טוב כשחל בחול‬

‫הא<ץקנעף‪ .‬המלך המרומם לבדומאז‪ .‬המשבח‪,‬‬

‫וו&פאר‪ ,‬ןהמתנעזא מימות עולם‪ .‬א<להי עולם‪,‬‬
‫ברחמיך‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪172‬‬

‫זיו ומפיקים נגח‪ ,‬נאח זץם בבל‬

‫חעולם‪^ .‬מחים בצאתם וקעזים‬
‫בבואם‪ ,‬ע‪£‬ים באיסיח רצון קוןם‪.‬‬
‫פאר ובבור נותנים לשמו‪ ,‬צחלה‬
‫ורנח לזכר מלכותו‪ ,‬קרא לשמש‬
‫חרדו אוו‪/‬ראה וחתקיןצורת חלבנה‪.‬‬
‫שבח נותנים לו יכל צבא מרום‪,‬‬
‫תפארת וגדלה‪ ,‬שרפים וחיות ואופני‬
‫״‬ ‫־‬ ‫‪X‬‬ ‫־־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪% :‬‬ ‫‪V IV‬‬ ‫•‬

‫הקלש •‬
‫)שו״ע( )א( שכח לומר לאל אשר שבת בתוך התפלה נכון לאומרו אחר התפלה הואיל והוא מדבר בשבח ה ש ב ת‬
‫ומכל מקום אם נזכר בתוך התפלה אפילו קודם שסיים ברכת יוצר לא יחזור לראש הברכה‬
‫בשבילו‪:‬‬

‫לאל אשר שבת מבל המעשים‪ ,‬ביום הטביעי‬

‫'נתעלה וישב על כפא כבודו‪ .‬תפארת‬
‫;גטה ליום המנוחה‪ ,‬ענג קרא ליום השבת‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬
‫זה שבה יום השב^‪3‬י \ ^בו שבת א ל‬
‫מכל‬
‫ליום טוב כשחל בחול‬
‫ברהמיןז הרבים רסס עלינו‪ ,‬אדון עזנו׳ צור מענבנו‪,‬‬
‫מנן‪.‬י^ענו׳ ‪$‬ק*נב בעדנו‪ .‬אל ברוך'נדול דעה'‪ ,‬הכין‬
‫מ*על זהךיהמה׳ טוב יצר כבוד ל&מו‪ ,‬הואורותנתן‬
‫לביבות''עזו‪ ,‬פנות צבאיו קרועים רו?ומיעדי‪ ,‬ר;מיד‬
‫‪:‬מסברים" בבור אליוקךעתו‪ .‬תתברך יי אלהיבו•‬
‫ז‬

‫בשמים‬
‫פז‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪173‬‬
‫נזבל סלאבתו‪ .‬רום הטביעי משבח ואומר‪:‬‬
‫מזמור שיר ליום'חשבת‪ ,‬טוב לדודות אי‪,‬‬
‫לפיכן־ לפארו ויברכו לאל כל יצוריו‪ ,‬שבח‪,‬‬
‫‪,‬ירך ו;ךלח וכבוד‪ ,‬ירעו לאל מלןז יוצר כל‪,‬‬
‫המנחיל'מנוחה לעמו' ישראל בקדשתו ביום‬
‫שבת קדש‪ .‬שקד לי אלתינו לתקדש ׳ תבךף‬
‫ז‬

‫מלכנו לתפאר‪',‬בשמים ממעל" ועל הארץ‬

‫מאורי‬
‫‪ I :‬״•‬
‫'ועל‬ ‫שבה מעשה ידיה‪,‬‬
‫‪ VT1 | 5‬־*‬ ‫״ ‪*• 2‬‬
‫על ן ־בל‬
‫‪X‬״‪.‬״‬
‫מתחת‪.‬‬
‫־‬ ‫• ‪ IX‬־־‬
‫אור שיצרת יפארוף סלח‪:‬‬
‫תתברןד לנצה צורנו מלקנו ונאלנויבורא קדושים׳‬
‫‪.‬ישתבה ‪#‬מך לעד מ?כנו יוןיר ?!שרתים‪,‬‬
‫נאשר מ‪#‬רר‪1‬יו ׳ כלם עוקדים ?רום עולם‪ ,‬ומשמיעים‬
‫בןךאה יחד בקולי‪ * ,‬דבריי אלהים סיים ומלך עולם‪?.‬לס‬
‫אהובים׳'?לם ברורים‪ ,‬בלםינבורים׳קדושים׳ לבלם‬
‫עשיס באימה קלךאה ךצון ר^נם‪ .‬ובלם פותחים י את‬
‫פיהם בקדשה'ובטהרה‪ ,‬גיעץ־ה 'וממרה ׳ ומברכים‬
‫ומעבהים׳ ומפארים ומעריצים׳ ומקדישיםוממליחים‪:‬‬
‫א ת שם ר‪$‬ל‪ ,‬חמלף חנדול; חגבור וחנוךא‬
‫קדוש חוא‪' .‬ובלם מקבלים עליחם על‬
‫מלכות‬
‫ליום טוב כשחל בחול‬

‫בגבולם ממעל‪ ,‬ועל הארץ מתהת ׳ על כל שבה‬

‫כשעהידיך‪ ,‬ועל מאוךי״אור ‪#‬יןירת ןפארוך סלה‪:‬‬
‫תתברך לנצח‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪174‬‬
‫מלכות שמים ך‪ .‬מזה ׳ ונותנים באהבה רשות‬
‫זהלןה‪ ,‬להקדיש ליוצרםבנהת־ךוה׳בשפה‬
‫ברורה ובנעימה קדושה‪ .‬כלם כאהד'עונים‬
‫באימה ואומרים ביראה‪:‬‬
‫קףעזןקחש קדוש;י צבאות‪ ,‬מלא‬
‫כל חאךץ בבורו‪:‬‬
‫־‬
‫והאופנים וחיות הקרע! ברע גדול מתנשאים לעמת‬
‫השרפים ׳ לעמתם מזבחים ואומרים‪:‬‬
‫ב ח ך כבוד;י מטקומו‪:‬‬
‫ל א ל ברוף לעימות‪:‬תנו‪ ,‬למלןד אל חי וק‪:‬ם׳‬
‫ז?ןרות יאמרו ותשבחות ל^מיעו׳ ‪5‬י‬
‫ת א לבדו מרום וקדוש‪ ,‬פועל גבורות‪ ,‬עושה‬
‫ו־ך^ות‪ ,‬בעל מלהמות‪ ,‬זוולע צךקות‪ ,‬כמימיח‬
‫ושועות‪ ,‬בורארפואות‪ ,‬נוךאיתהלות‪ ,‬אדון‬
‫הנפלאות‪ ,‬המהדש בטובו בכל יום תמיד‬
‫‪1‬‬
‫מע^ה בראשית‪ .‬כאמור‪ ,‬לע‪£‬ה אורים גדולים‪,‬‬
‫בי לעולם הסדו‪ .‬ברווז אתה יי‪ ,‬יוצר המאורות‪:‬‬
‫א ה ב ת עולם אהבתנו ןהוה *אדנו חמלה ד ו ל ה‬
‫ויתרה המלת עלינו‪ :‬אבינו מלבנו בעבור‬
‫ז‬

‫‪#‬מף הנדול ובעבור אבותינו שבמהו ןןז וילמדם‬

‫‪1‬‬

‫חקי היים לעעלות ךצונןז <ילבב ישלם כ; תהנ!גו‬

‫ותלמדנו ן ‪$‬בינו אב דדךםן המרחם ךהם־נא‪,‬עלינו‬
‫ותן‬
‫פח‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪175‬‬

‫ותן בלבנו בינה ללזבין ולהשכיל לשמע ללמד וללמד‬

‫לש‪£‬ר ןלעשות ולקלס את־כל־דברי תלמוד תורתך‬
‫?אך‪,‬בה‪ :‬והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותץז‬
‫ויהד ל?בנו לארכה וליראה את־שמך ולא־נבוש‬
‫ולא־נבלם ללא־נכשל לעולם ועד‪ :‬כיי בשם קךשך‬
‫הגדול והנורא ?טחנו י ננילה {נשמחה'בישועתך‪:‬‬
‫ורחמיך להוד‪ ,‬אלהינו וחסדיך הרבים אל‪:‬עזבונו נצה‬
‫בולה ועד‪ :‬מדד והבא עלינו בךכה ושלום'מהרה‪:‬‬
‫וסביבנו לשלום מארבע בנפות הארץ‪ :‬ושבור על‬
‫הגולם מעל ‪. 3‬ל ותוליכנ^מהךה 'קוממיות‬ ‫ינו‬ ‫יא‬
‫ז‬

‫לארצנו‪ :‬כי אל פועל‪.‬ישועות אתת ובנו יחרת מכל־‬

‫עם ללשון וקרבתנו מלכנו לשמךייחןדול באסיה‬ ‫י‬

‫להודות לך וללהדיך ולאהבה את־^מך‪ :‬ברוך אתה‬

‫יהןה הבוהר בעמוילשראל באהבה‪:‬‬
‫ש מ ע י ש ר א ל יי א ל ד ן י נ ו ; י ן א ח ד ‪:‬‬
‫ן ‪-‬‬ ‫‪:‬‬‫‪T‬‬
‫‪v i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪X‬‬
‫ברוך ‪ Dp‬כבוד ?ולכוחו־ לעולם ועד‪:‬‬

‫ואהבת את ; אלהיך׳ בכל לבבך׳ ובכל נפש״ך׳ ובכל‬

‫מאךך‪ :‬והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך‬
‫חיום על לבבך‪ :‬ושננתם למלך ודברת בם׳ בשבתך‬
‫ב‪3‬יתך‪ ,‬ובלכתך'בדרך׳ ובשכבך׳ ובקומך‪ :‬וקשרתם‬
‫לאות על ידך׳ והיו לט‪£‬פת בין עינןך‪ :‬וכתבתם על‬
‫"י מזזות ביתך ׳ ובקןעריך‪:‬‬
‫והיה אש ישמע ותשמעו אל מןנותי א‪#‬ר אנכי מצלח ^ כ ם חיום‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫לאחבח את י; אאדכם ולעבדי ׳ בבל לבבכם יבבל נפ‪#‬בפ‪:‬‬ ‫יי‬ ‫‪1 1‬‬

‫ונחתי מטר אךצכםיבעתו יורה ומלקוש ‪' /‬ואפ^ת ךגנןזויתירשף‬

‫רצחרזז‪ :‬ונתתי עי^ב בשידף לבהמתך ׳ ואכלת ושבעת‪' :‬השמיי־ו‬
‫לבם‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪176‬‬
‫לכם פן יפתח לבבכם‪ ,‬וסרתם ועבדתם אלזדם אחרים וח‪5#‬חויחם‬
‫להם‪ :‬וחרד‪ .‬את יייבכםיועצר את העמיס ולא הדח מטר והאדמה‬
‫ן ן; ץ ץ‬ ‫ן ן‬ ‫‪•S‬‬ ‫•‬ ‫~" ‪" X‬וי‬ ‫••‬
‫י‬ ‫•ץ״‬ ‫‪VTTJ‬‬ ‫״״ |‬ ‫•‪XT‬‬ ‫‪** X‬‬
‫לא התן את יבולה‪ ,‬י ואבדתם'מחרה מעל הארץ הטבה א‪#‬ר יי‬
‫נתן ל כ ם ‪ :‬ו&מתם אתי דברי אלה על לבבכם ועל נפ^כס‬
‫וקברתם ‪ nrto‬ליאות על ידכם והיו לטוטפת במי עיניכם‪ :‬ול©דתם‬
‫״אתם את בניכם לדבר ב ם ‪ ,‬ב‪#‬בתף בביתך ובלכתך בדךך‬
‫‪ ? #‬ל ף י ב ק ־ מ ף ‪ :‬ולרמתם על מזחוית ביתך ובתעריף‪ :‬לק‪2‬ן‬
‫ירבו למיבם וימי בניכם על האדמת א^ר נ‪#‬בע יי לאבותיכם ל ת ת‬
‫להם‪ ,‬בימי ה^מיס על ה א ת ‪:‬‬
‫•‪1‬‬ ‫‪I‬־‬ ‫‪VIX T‬‬ ‫־‬ ‫‪V J~ •• -‬‬ ‫‪T‬‬
‫יאמר לי אל משה לאמ־ר‪ :‬דבר אל בני לקזךאל‬ ‫ז‬

‫ואמרת אלהם ועשו להם ציןית על נ־?‪£‬י‬

‫מדלם לדליתם׳ ונתנו על ציצת הכנף‪ ,‬פתיל תכלת‪:‬‬
‫והיה ל?ם לציצת‪1,‬איסם‪,‬אתו‪,‬וןכך^ם‪,‬את ?ל ‪rrtjp‬‬
‫לי‪,‬ועשיתם‪,‬אתם׳ ולא תתורו אהרי לבבכם ואהרי‬
‫עיניכם אעזר אתם זנים אדוךיסס‪ :‬למען תערו ועשיהם‬
‫את כל מ^ותי ׳ והליר‪1‬ם* קדשים לאלהקם‪ :‬אני' לי‬
‫אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות‬
‫לכם לאלהים‪ ,‬אני יי אלהיכם‪:‬‬
‫אמת‪,‬ויצימ ונכון‪,‬ןק‪:‬ם ׳ ו‪:‬שר‪,‬ו‪$‬מן; ו א ת ב‬
‫וחביב‪ ,‬ונחמד ונעים‪ ,‬ונורא ואדיר‪,‬‬
‫!*"•‬ ‫! ‪X‬‬ ‫•‪*X‬‬ ‫• ** • ‪X‬‬ ‫•‪• X‬‬

‫ומתקן ומקבל‪' ,‬וטוב ויפה‪ ,‬הדבר דמה עלינו‬

‫לעולם ועד‪ :‬אמת‪ ,‬אליהי עולם מלכנו צור‬
‫יעקב מגן ושענו‪ ,‬לדר ודר הוא קים‪ ,‬ושמו ק‪:‬ם‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫וכסאו נכון‪ ,‬ומלכותו ואמונתו לעד קימת‪.‬‬
‫ודבריו'חיים והימים‪ ,‬נאמנים ונחמדים לעד‬
‫‪T‬‬ ‫‪•X‬‬ ‫‪..‬‬ ‫״‪V‬‬ ‫‪x‬״‬ ‫‪;:‬׳‬ ‫~‪• XXT:‬‬
‫ולעולמי‬
‫פט‬ ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪177‬‬

‫ולעולמי עולמים׳ על אבותינו ועלינו‪ ,‬על בנינו‬

‫ועל דורוסינהועל כל דורות!ךע ל^ראלעבךץד‪:‬‬
‫על הראשונים ועל האחרונים דבר טוב ומים באמת‬
‫ובאמונה׳ הוק ולא יעבר‪ .‬אמת׳ שאתה הוא יי‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו׳ מלכנו מלך אבותינו׳ גאלנו‬
‫גאל אבותינו׳ צורנו צור ישועתנו‪ ,‬פודנו ומצילנו מעולם‬
‫‪T‬‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪,..‬‬ ‫י‬ ‫‪ -‬ן‬ ‫‪x‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪r‬‬ ‫•״•‬ ‫‪:‬־‬

‫הוא שמך‪ ,‬ואין לנו עוד אלהים זולתך סלה‪:‬‬

‫ע ז ר ת אבותינו אתה הוא מעולם‪ ,‬מגןיוםשיע‬
‫להם ולבניהם אסריחם בכל דור ודור‪:‬‬
‫?חם עולם מושבף‪ ,‬ומשפטי וצךקאף עד‬
‫א‪£‬הי ארץ‪.‬אמת‪,‬א^ךי איש ש?‪#‬מע למץותץד‪,‬‬
‫ותוךתף ודבךןל י^ים על לבו‪ '.‬אמת‪ ,‬אתה‬
‫הוא ארון' לעמף‪ ,‬ומלך גבור לריב ריבם‬
‫לאבות ובנים‪ .‬יאמת‪ ,‬אתה הוא ראשון‪ ,‬ואתה‬
‫הוא אהרון‪ ,‬ומבלאדיןז אין לנו מלך גואל‬
‫ומושיע‪ .‬אמת‪ ,‬ממצרים גאלתנו יי *!להיגוי‬
‫ומבית ‪.‬עלדים ‪9‬דיתנו‪ .‬כל ? כ ו די ד! ם‬
‫ה ת ת ‪ ,‬ובכורה ישראל גאלת‪ ,‬וים סוף להם‬
‫בקעת‪ ,‬וזדים טבעת‪ ,‬ררירים העברת‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫*"‪• I‬‬ ‫‪**• V‬‬ ‫*‬ ‫* *‬ ‫‪T‬‬ ‫*™"‪I‬‬ ‫‪X‬‬ ‫\‪I‬‬

‫ויכסו מים צרידם‪' ,‬אהד מהם ל ^ י נ ו ת ר ‪.‬‬

‫י‬ ‫‪f‬‬ ‫•*‬ ‫••‬ ‫•* ץ‬ ‫ץ• • •‬ ‫"™‪*1‬‬ ‫« ‪" .‬״‬

‫על זאת שבהו אהובים וךו‪6‬מו לאל‪ ,‬ונתנו‬

‫כרכות‬
‫ותשבהות‪ ,‬והודאות‬ ‫ידיךם זמרות שירות‬
 ‫שחרית לשבת ויום טוב‬ ‫‪178‬‬
‫והודאות למלןד אל הי וק;ם‪ :‬ךם ונ&א גדול‬
‫ונוךא׳ מעפילי גאים עדי ארץ‪ ,‬ומביה^פלים‬
‫עד מרום'‪ ,‬מוציא אסירים'‪ /‬פודה ענוים‪ ',‬עוזך‬
‫דלים‪ ,‬העונה לעמו לשראל בעת‪#‬ועם אליו‪.‬‬
‫ההלות לאל עליון גאלם׳ ב ת ף הוא ומברך‪,‬‬
‫משה ובני ישראל לוז יענו שירה ב^מהה רבה‪,‬‬
‫ואמרו ל‪ :of‬מי כמ?ה באלם ין‪ ,‬מי ?נזלה‬
‫‪3‬אךר ‪^5‬ף‪ ,8‬נוךא ההלת?שה־פלא‪:‬‬
‫‪#‬יךה הד^ה ‪#‬בהו גאולים ל‪0‬ייןז הךול גניי עז&ת‬
‫הים‪ ,‬יחד כלס הודו וימליכו ואמרי‪ :‬יי ימאל‬
‫לעלם ועד‪ .‬ונאמר׳ גאלנו י; ?באות ‪#‬מו קדו‪#‬‬
‫וקזךאל‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬גאל‪.‬ישראל‪:‬‬
‫חפלח שלש רגלים ותפלח ראש השנה רום כפור תמצא להלן אחר תפלת מוסף של ראש חולש‪:‬‬

‫תפלת שחרית לשבת‬

‫אר;י‪ ^ .‬ו ץ ר‪?1‬תח ו‪9‬י_יגיד תך׳לתף‪:‬‬
‫ברידד אתח יי‪' ,‬אלודנו ואלחי אבותינו‪ ,‬א‪6‬ד אברהם ׳ אלהי‬
‫י ‪:‬צחק‪ ,‬ואלחי‪.‬יעקב‪ ,‬חאל חגח־ל חגבור וחנוךא‪ ,‬א ל‬
‫עליו־ן‪ ,‬ג‪1‬מל חסדים טובים‪ ,‬קונהחכה‪/‬מובר חסדי אבות‪ ,‬ומביא‬
‫ז‬
‫גואל לבני בניהם למען שמ‪ 1‬באהבה‪:‬‬
‫‪^ TO‬חךם‪ .‬קלף ח§ץ בודים׳ ו ^ נ ו בק§רהסייס'‪ .‬למענף נלוזים ס!ימ‬ ‫בש״״‬
‫ג^לןד עוזר ו מ ^ י ע ומגן‪ .‬ב ת ך אתח ן י‪ ,‬מגן אברחם‪:‬‬
‫ז‬

‫אתה גבור לע‪1‬לם אדני‪ ,‬מחיר‪ .‬מתים אתח‪ ,‬רב להוגיע‪.‬‬

‫בקת מוריד חטל‪ .‬״ייד' מ'‪#‬יב חרוח ומוריד חגי&ם‪ :‬י‬
‫חיים בחסד‪ ,‬מ מ ה מתים ברחמים רבים‪ ,‬סומך נ‪?1‬ליס‪,‬‬ ‫מ‪3‬לבל‬ ‫‪1‬‬
‫י יי" ורופאיחולים'‪,‬ועותיראסורים‪,‬ו&קןם אמונתי לי‪#‬ני‬
‫עפר‪$ ,‬י כמו־ף בעליגבורות מ ד י ד ת ה לןד'׳ ?לך'ממית ו‪9‬ח»ה‬
‫י‬ ‫ז‬
‫י ומצמיח ישועה‪:‬‬
‫צ‬ ‫תפלת שחרית לשבת‬ ‫‪179‬‬
‫כ ׳ ׳ מי ?קווןד אב דןרחןזן‪ ,‬זוכר ןצוריו לחיים ?רחמים‪.‬‬ ‫ת‬ ‫ש‬

‫מאמן אתה לחחיות מתים‪ .‬ברוך אתח ;י‪ ,‬קחיה המתים‪:‬‬

‫‪:‬‬

‫קדושה*(‬ ‫בחזרת הש״ץ אומרים כאן‬

‫אוי‪1‬ח קדוש ושמך קדוש‪ ,‬וקדושים בבל יום ןחללוך סלח‪.‬‬

‫ברוךאתח ;י! ח א ל ח ק ת ש ‪ < :‬מ ‪ -‬ת חמלךחקדוש(‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫משה במתנת הלקו‪ ,‬בי ?בד נאמן‬

‫קראת לו׳ כליל תפארת בראשו נתר;‬
‫לל׳ ב?מדו לפניך על הר סיני׳ ו^ני לוהות‬
‫אבנים תדיר בידו ׳ וכתוב בהם שמירת שבת‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫"״‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T S‬‬

‫ובן כתוב בתורתך‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫‪T‬‬ ‫״״ }‬ ‫‪:‬‬

‫ן^מרו בנילשךאל אתר^זבת׳ לעשות את השבת‬

‫לדירתם בנךת עולם‪ :‬ביני ובין בנילשךאל‬
‫אות היא לעולם ׳ כי ‪ # #‬ת למים עשה ‪ j‬את השמלס‬
‫ואת הארץ וביוםיה&ביעי שבת וינ^ש‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫‪I‬‬ ‫זזו־‪•.‬‬ ‫! ‪V‬‬

‫ולא‬
‫*( קדושח לש״ץ בחזרת חתפלה‪:‬‬

‫נקךישך ונעריצך בנעם שיח סוד שרפי קרש ח^שלעזים ל׳ך‬

‫קדשח׳ בכתוב ע?י‪:‬ד נ?יאף וקרא זח אל זח ואמר‪:‬‬
‫קי״חקד‪1‬ש׳ ‪5‬ןד‪1‬ש׳ קדוש ל; צבאות׳ מלא כל חאךץ כיבודו‪ .‬״ח!אז‪,‬‬
‫ז‬
‫בקול רעש גדול אדיר ומלך משמיעים ^ל׳ מתנבאים לעסת‬
‫ז‬
‫ח‪$‬ךפ‪1‬ים׳לע^ם ?ןשבתים וא‪91‬רים‪ :‬י»ח ברוך כבוד י; מיקומו‪.‬‬
‫ק‬

‫י׳יז ?‪ ?!bppi‬מלבנו' תופיע ותקןילוך;נלןנו ׳*?י מחכים'אנחנו לך‬

‫מתי תמליך בציון ׳ בקרובי ביקינו לעולם ח ך ‪ .‬תשכין'ת‪10‬לל‬
‫ןתתקיש ?תוך לרושלים עירך‪'/‬לדור ודור ולנצח ?צחים‪ .‬ועינלנו‬
‫תךאינח מלכותך׳ ?דבר חאמורבשיריןנזך׳עליגלי ד ו ד ^ י י ח‬
‫צדקף • י״ח למלך ל; לעלם אליהיך ציון לדד יודל‪ ,‬מ‪$‬יה‪ 7‬אתה קדיש‬ ‫ק‬
 ‫תפלת שחרית לשבת‬ ‫‪180‬‬

‫ולזין «תו ; אאדנו לנהי הארצות ׳ )לא‬

‫ם׳ וגם‬ ‫^^^ל^^^ ©ל^!^ ל^^י^ל‬
‫בסנודתו לא לשבנו ערלים ‪ /‬כי ללשךאל עטף‬
‫נתתו באהבה‪ ,‬לזרע יעקב‪ .‬אשר בם בררת‪:‬‬
‫‪T •IT T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־־ ״‪.‬״‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬
‫‪I‬‬ ‫*‬
‫^ ~‪:‬־‬ ‫״‪.‬״‪1‬־‬

‫ישמהן במלכותך שו‪£‬ךי שבת וקוראי ן‪1‬נג‪ .‬עם מקדשי ‪ #‬ב י ‪/ 2‬‬
‫‪5‬‬
‫כים ישבעו'ויתענגו'מטובך‪ '/‬וברביעי רצית ‪3‬ו‬
‫*‬ ‫•ן‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫״־‬ ‫״•״וי‬ ‫״‬ ‫‪1 -‬‬ ‫ן‬ ‫ן•‬ ‫*‬ ‫\‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬

‫)קדשתו‪ ,‬חמדת ‪,‬ימים אותו קראת‪:‬‬

‫קך‪#‬נו‬ ‫אלפינו לאל^י אבוהיני׳ חיה גא בקעוהתנו׳‬
‫&‪$‬ני‬ ‫במותיך ותן סלקגו ?תורתך׳‬
‫סטובך ףןזמדו גפשגו בישמגתך ׳ לסהר ל‪$‬גו ל^בךןז‬
‫ןא?‪1‬ת‪ ,‬מ ק ? [ ^ ; ^ ^ ה י ^ נ ו ן ^ כ ת כןך^ןןד‪,‬‬
‫דגוחו• בו ני ליבראל מקךשי ‪#‬מך‪? .‬רוך אר‪.‬ה יי‪,‬‬
‫היקדשהשבת‪:‬‬
‫ןי אלפינו בע?ך לשראל ולתפלתם שעה׳ והשב‬ ‫תה‬
‫העמדה לדביר ביתך וא‪£‬י לשךאל ותפלתם באהבה‬ ‫(‬

‫וזקבל ברצון ׳ ותהי לרצון תמיד עבודת‪.‬ישראל עמך‪:‬‬

‫א‬
‫בשבת ר״ח ובשבת חוה״מ אומרים כאן יעלה ויבא י‬

‫א( בשבת ראש חודש ושבת חול המועד אומרים זה‪:‬‬

‫אלוץנו נאלר״י אבותינו׳ לעלה מבא ועיע׳ דראה ונרצה ד^מע׳‬

‫ולפקד ותכר ןברוננו ופקדוננו׳ תכרון אברינו׳ וזברון‬
‫משירו בן דוד עבדך‪ ,‬הברון‪,‬יר^זללם עיר קךי&ך‪ ,‬וזכרון בל עיןף‬
‫§ית לשךאל לפניך‪ ,‬לאליטה לטו^ה‪ ,‬לחן ולחסד ולממיסולדייס‬
‫טוביס י ולבלום ייום לשי״ח ראש החרש הזה‪ .‬לשיחיהמ׳׳פ חנ הטצותיהזד^‬
‫לשחיה״מ סינית דןג הסבות הזה‪ .‬זכרנו יי אלתינו בו לטו^ה‪ .‬ופקדנייכו‬
‫לבךבה‪.‬וה‪^#1‬ננ\ט לחלים טובים• ובדבר ישוןןה ולהמים׳חוםומנן‪,‬‬
‫ורחם ?גלינו ודשננו‪? ',‬י אליך עינינוי‪ ,‬בי אל ‪£‬לך חנון וכחום‬
‫צא‬ ‫תפלת שחרית לשבת‬ ‫‪181‬‬

‫ותחזינהעיגינו בשולך לציון ברדומים‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬המחזיר‬

‫?כיןתו לךון‪:‬‬
‫מודים דרבנן‬
‫מ ו ד י ם אנחנו לך‪ ,‬שאתה הוא ץ‬ ‫מוךים אנתנו לך שאתה ד‪1‬א יי‬
‫ז‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‪,‬‬
‫אלתינו* ואחוזי אבותינו‬
‫אלהי כל בשר‪ ,‬יוצךנו‪ ,‬יוצר‬
‫בראשית‪ ,‬ברכות והודאות לשמך‬ ‫לעולם ועד‪ .‬צור חיינו מגן ישענו‪ .‬אתה‬
‫הגדול והקןדוש‪ ,‬על שהחייתנו‬ ‫הוא לדור ודור‪ .‬נודה לך ונספר‬
‫וק!מתנו‪ ,‬כן תחינו ווזקימנו ותאסוף‬
‫תחלתך עלחימו המסורים' בלךך‪ ,‬ועל‬
‫גליותינו לחץרות קךשך‪ ,‬ונשוב‬
‫אליך לשמור חלןיך‪ ,‬ולזנשותךצונך‪,‬‬ ‫נ&זמוקמו חפורות'לך׳ ועל נסיך‬
‫ולעבדך בלבב שלם על שאנו מודים‬ ‫שבכל יום עמנו‪ .‬ועל נפלאותיך‬
‫רלך‪ ,‬ברוך אל ההודאות‪:‬‬
‫וטובותיך שבכל ע ת ‪ ,‬ערב ובכך •‬
‫וצחרלס‪ ,‬הטוב‪ /‬כי לא כלו רחמיך׳ וחטמום״כי לא תמו חסל?׳‬
‫י‬
‫קךןן לך• בשבת חנוכה אומרים כאן ועל הנםים '‬
‫א‬
‫‪5‬‬
‫ועל ב ל ס י ת ^ ת ^ מ ם ר ת ^ ש א ^ ם ך מלבנותמיד לעולם ו^דג‬
‫בש״ח וקתוב לסיים טובים ןל בגי בריתך‪.‬‬
‫ן^ל חחיים יוךוך ‪$‬לח ויהללו שמך הגדול לעולם בי טוב האל‬
‫ישועתנו'ועזרתנו סלה‪ ,‬האל ה ט ו ב ‪ .‬ברוך אתה הטוב‬
‫ש?‪1‬ךולךנאה להוזזת‪:‬‬
‫א( בשבת חנוכה אומרים זה‪:‬‬

‫ו ע ל הנסים ועלהפרקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל מ פ ל א ו ת‬

‫שעשית לאבותינו' בימים ההם י בז&ן הזה‪:‬‬
‫בימי מתןעהי ‪ $‬יזןןן כ‪3‬ן ןדול ח׳אמיןןי ימיו ?‪#‬מזי• ©לפוי־* ‪ft‬‬
‫ד ^ י ה ?ל עםך ״ןןךאל ^ןז?יחם תוך^ך‪ ,‬ו‪#‬מ‪$‬ביךם ?ןחפך ךצ‪#‬ך׳‬
‫יבי‪ A S 1‬לבס׳ דנו‪$‬‬ ‫ואו^ה בי־ח^ף ?יביס'עקךר! ‪ £‬ט ??ת‬
‫את‪.‬דנם׳ נרן?זד‪ a ^ a y .‬׳ ‪£9‬־‪; $‬בותם ?‪:‬ד סךטים‪ .‬ויבים ב‪:‬ד‬
‫קן^ים׳ יממאים ?‪? T‬הודם‪ ,‬וך^עים »יי‪.‬ר עףקיס׳ וזךםיבנדעומך‬
‫‪vjw‬‬ ‫תויהך‪ .‬יליף ^ י ? ‪#‬ם ‪5‬ייל יידי^ ועיו&ןל׳ מ ר י‬
‫וי‪^01‬ה }דולה ו^קן ?היום הזח׳ ואחר ‪3‬ך ?^י ק?ןך ללביי ביקך׳ ימנו את‬
‫הי??ך ׳ ןסדורו את ס ^ ן ך ‪ .‬ןתךליקו ןרות ייהץרות ‪2‬ל&ך׳ לקבעו ‪#‬מוגח‬
‫כיל־‬ ‫ימי ן‪$‬ןה‪$‬ןלי ׳ ?הורות ^ ‪ ,‬י ל ^ז‪$‬ף חןחל‪:‬‬
‫ועל‬
 ‫תפלת שחרית לשבת‬ ‫‪182‬‬
‫אלהנו ואלהי אבותינו‪ ,‬ברכנו בברכה המשלבת בתורה הכתובה‬ ‫לש״ץ‬
‫—‬ ‫‪T.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫־י‬ ‫" ‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪I‬‬ ‫—‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ן‬

‫על ידי משה עמלף‪ ,‬האמורה מפי אהרן ובניו כיהנים עם‬
‫קןדוי^ף כאמור‪ :‬יבךכף יי ול?ןזמךף‪:‬אנ׳ז לאר י; פניו אליף ו י ח נ ך ‪ :‬א מ ן ישא ץ פניו‬
‫אליף וישם לף שלום א־׳ז‪:‬‬

‫^ ן י ס שאם טובה וברכה׳ חלים חן וחסד ורחמים״ עליני ועל כל‬

‫‪.‬ישראל עמך‪ .‬בךכנו אבינו כלנו ?אחד'ןאור פניך‪ ,‬כי ?אור‬
‫פניך‪ ,‬נחת לני*י‪ £‬אלדרנו'תורתחים*מןך^ת חסד׳ וצדקה‬
‫ובדנה ורחמים ודדיםיושלום‪ .‬וטוב בעיניך לברך א ת ע מ ך ישראל‬
‫בכל עת ובכל שעד‪ .‬בחלומך‪.‬‬
‫בש״ת ובס‪$‬ר סלים ברקה ו^לופ ו&רן^ה טו<;ח" י‪«£‬עח ונחקך״ וגזרות‬
‫י " י יי טבוחי• ןןהרין^סב ל‪#‬ןך׳ אנחנו ??ל ע‪#‬ל'‪5‬ית‬
‫^חךמ טובים וקילוס‪.‬‬
‫המברך את עטו ישראל בשלום‪:‬‬ ‫ברוך אתה‬
‫י‬
‫לל׳יי ‪?* TO‬ד ‪ 9‬ול׳דז ל?י׳ ל‪$‬זךי'י‪ :‬צירי ןנוןןלי‪:‬‬
‫א ל ז ‪< , 7‬צור ‪ #‬מ י &ךע ׳ י ‪ $‬ת י ?׳י־^י ?!?*י׳ • ולכילי‪ ,‬נ‪$‬שי הדום‪.‬‬
‫י‬
‫יך תרדוף‬ ‫?"‪TO‬‬ ‫ונ‪$‬שי ‪ $ $‬ר לכל תזדה‪ .‬פסח ל‪3‬‬
‫« מ « וקלגןל מה^ב'ד‪1‬ם‪.‬‬ ‫ג?‪£‬י‪ ,‬ו‪$‬ל ל‪,‬חו^בים ^לי ר^ה ׳ מןךה‬
‫להיו כמוץ ל^י תה ומלאך י; דורה‪ .‬ל^נן‪.‬לחלצון ידידיך׳ ד‪0‬מגה;?זינך‬
‫‪m7‬‬ ‫ן רסך •‬ ‫תו‬
‫«‬ ‫‪9‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪w‬‬ ‫•‬
‫&‪$ \V‬י‪0‬י • ‪.‬יל׳יי לרצון א^רי פי ׳ לראיון לבי ‪#‬ןיןז ׳ ; צילי וגואלי‪.‬‬
‫עשר‪^ .‬לום )בש״ת ת^לום( ?ץרומיו׳ חוא יעי׳&הי^לום ‪¥‬לינו‪ .‬ןעל כל‬
‫‪:‬‬
‫‪.‬י‪80#‬ל‪ .‬ואברי א‪|£‬‬
‫!‪JO‬‬ ‫יךןי לצון פלןנלןז »א‪£‬ד« !*ל־ל׳י'‪8‬מתי«\‪##‬ח בנית מןןי* ?ןהןי‪.‬‬
‫י‪,#‬ני ‪3‬ח‪1‬לי־ף‪.‬‬
‫הש׳ץ חוזי המפלה‪ .‬קליש שלס‪ .‬ואח״כ אומרים שיר ש ל יום‪.‬‬

‫סיופ‪,‬יום ‪2<#‬ת כןרש ^‪3‬ו חיו ללוןם אובדים בבית כ&הןדש‪.‬‬

‫מזמור שיר ליום חשבת‪ :‬טוב לחוחית לי;‪ ,‬ולזמר לש‪£‬ך‬
‫עליון‪ ':‬לחגיד בבקר חסדך‪ ,‬ואמונתך בלילות‪ ':‬עלי‬
‫עשור ועלי נבלי‪ ,‬עלי הגיון בכינור‪ :‬כיי" שמחתני ל; ? פ ‪ ! $‬ך ׳‬
‫במעשי';דיך ארנן‪:‬ימח גדלו מעשייך ;י׳ ?ןאדעמקו מיתשיבוחיך;‬
‫‪:‬‬

‫איש בער לא יידע‪ ,‬וכסיל לא יבין את זאת‪ :‬בפרח ךשעים כמו‬

‫עשב‪',‬ויציצו בל פעלייאון‪ ,‬לחשבןךםעדי עד‪ :‬ןאתחמרום לעלם‬
‫יי‪ ':‬כי חנח אלביך'י;‪ ,‬בי חנח איביך יאבדו״יתפךדו כל פעלי‬
‫צב‬ ‫תפלת שחרית לשבת‬ ‫‪183‬‬
‫און‪ :‬ותרם בראים קרני‪ ,‬בלתי בשמן רענן‪ :‬וחבט עיני בעורי ‪,‬‬
‫בקמים עלי מרעים ׳ תשמענה אזני‪ :‬צדיק בתמר יפרח'‪ ,‬כארז‬
‫בלבנון ישגה‪':‬שתוליםבביו‪7‬יי‪ ,‬בתצרות ארתינו יפריחו‪ :‬עוד‬
‫ינובון בשיבה‪ ,‬דשנים ורעננים יהיו'‪ :‬להגיד בי יישר יי׳ צורי‬
‫ולא עולתה עלתה כ׳ בו‪:‬‬
‫‪TIT t‬‬

‫קך‪#‬ןד‪ ,‬יןן‪#‬תבח‬ ‫י‬ ‫ה‪#1‬יענו י אאדגו וק^ו ‪ p‬הגמם לועדות‬

‫‪:‬‬
‫כלו^סאמן !*ליה‪? :‬ייד ד‪ nv? .‬ענן די^סל׳זאי‪.‬״ זייר«‬
‫*‪ 0#‬אלקי ףןזןךאל‪ ,‬ע‪#‬ד‪^ ,‬לאות לכדו‪ :‬י?רוןז ‪#‬ם בטח לעילס׳ יז‪9‬ל«‬
‫‪,‬־ארץ‪ pg ,‬ואןןן‪) :‬לדוד ה׳ אורי( ק ז ‪ -‬ש י ת ו ם‬ ‫^‬ ‫‪ $‬ל‬ ‫‪w‬‬

‫אתה חראיתלדעת‪ ,‬בי יי חואחאלז־זים‪ ,‬אין עוד ‪9‬לכדו‪ :‬מלכותך‬

‫סדר קריאת התורה בשבת ויו״ט‬

‫כשפומחין ארון הקלש אומרים זה‪:‬‬

‫דחי בנק^נ ‪ p a‬ךא&ר מעה ־ קומה ‪ :‬יגןצי‬ ‫;‬

‫א כיף וינסו צ^נאיף מ‪$‬יןז‪? .‬י ‪fttfp‬‬
‫תצא תורה ודבר יי מירושלים‪ .‬בחר <ןןנתן‬
‫•‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪ IT T‬י‬ ‫•‬ ‫*‪T‬‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫ןך‬ ‫••••‬

‫תורה' לעמו ישראל בקרבתו‪:‬‬

‫כיו״ט וראש השנה רום כפור אומרים כאן י״ג מלות ורבש״ע‪.‬‬

‫ביום טוב )כשחל בחול( אומרים י״ג מדות פעם אחת‪ .‬בראש השנה ויום כפור )בין כשחל בחול ובין כשחל בשבת(‬
‫אומרים י״ג מדות שלש פעמים‬

‫;י ץ‪ ,‬אל רחום וחנון‪ ,‬ארך אסןם ורב חסד ואמת‪,‬‬

‫ודוכאה ו&ןה‪:‬‬ ‫נ‪$‬ר חסד לאלפים‪ ,‬נ‪#‬א ?ון‬
‫לשלש רגלים ולשמיני עצרת‪.‬‬ ‫לראש השנה ויום כפוי‪.‬‬

‫?‪#‬אלוסי רבונו ‪ #‬ל עו^פ׳ מלא ?ן‪*#‬לות לבי‬ ‫רבוטי ‪ #‬ל עולפ ׳ כלא‬
‫?טוןח‪ ,‬ןה‪£‬ק ךצוד ןתן‬ ‫לטויה ‪ ,‬והנ־ק ךצו^י ותן‬
‫;‬
‫‪$‬א<‪$‬וץ‪) ,‬בי״ה א״א זה ו‪£‬תל על ?ל‬
‫עונוהי ועל ?ל עונות אנ‪'#‬י‪.‬ביתי < ו‪31‬ני <ןאת א‪#‬תי י;גי ובנוסי(‬
‫(‬

‫לעשות‬
 ‫סדר קריאת התורה בשבת ויו״ט‬ ‫‪184‬‬
‫א‬ ‫ה‬
‫‪3I‬־‪ T‬ש‪ 9‬ל י ע ‪ $‬א ׳ ? ך ך בתךך ו«תרןד׳ ‪,‬יהא ךעוחך‪.‬עם‪9‬‬
‫־ י ע‪$‬ך לשראל לעלם‪ ,‬ופךכןן למיןך אךמי לעמך ‪$3‬י‬
‫מקך^ןי׳ ולא?‪2‬טו‪:‬י לנא מ ט י ב י נ ה ו ך ך ^ ב ל צלותניא ?רחםין‪.‬‬
‫ןד^ רעוא ר‪,‬ךמך ךחוךיך לן חלין בטיבי ״ ולחוי ‪ *%‬פקידא בגד‬
‫צדיקיא‪ ,‬למרחם עלי ולמנטר יתי ד ת בל די לי׳ וויי לעטןד לשךאל‪.‬‬
‫אנת הזאיזן לכלא ומפרנס לצלא‪ 3 $ ,‬היא שליט על כלא‪ .‬ז*ןר‪1‬‬
‫הוא דשליט על מלכ‪:‬א‪ .‬ומלכותא דילןד היא‪$ .‬נא עלךא ך ^ ן ז *‬
‫בריןז הוא‪ ,‬ךסניךנא כןמה ןמ_ק‪9‬י דיכך אוריתה‪ .‬בכל עדן ועדן‬
‫לא על אנש ךחיצנא ולא על בר אלהין סמיכנא‪ .‬אלא באלה*‬
‫ח‪2‬זמ;א‪ ,‬דהוא אלחא ר!שוט‪ ,‬ואוריתה קשוט׳ ונביאוחי לןשוט‪,‬‬
‫זמסגא למןגבד טבון וקשוט‪ .‬בה אןא ךהיץ ׳ ול‪$‬ןה קדי^זא‬
‫יקירא אנא אמר ת^בחן‪; .‬הא רעוא לןך^ןד ךתפר‪1‬ח ל?*י‬
‫באווץתא'‪ ,‬לרגלים מישאלין ךללאי׳ ול‪$‬א ךכלעטך‪.‬ישראל׳ לפוב‬
‫וירדן ול&לם‪.‬‬
‫לשלש רגלים ולשמיני עצרח‪.‬‬ ‫לראש השגה ד ו ס כפור‪.‬‬

‫?לש׳ יס?־קני‬ ‫ל ^ ת ךצוןף‬ ‫קלילה ^ ד ׳ ןןזץ^ה‬

‫ןטהר;י ‪9‬מזאי מועוןי מן|^עי מןיר היע׳ ן‪0‬ן ^ נ י ?חימןןז׳‬
‫(׳‬

‫^ י ז‪$‬רון טוב לאמי׳ ‪ W‬ח^נו ‪ # n-jtfatf‬י ‪ $‬ן ז ‪3‬חו?נו‬ ‫?‬

‫?‪3#‬־תי‪#‬ן!ה^‪9‬ים ׳ מ^גי ?סי ןהוםע ן^ינו רוח ההןה י מ ח ‪,‬‬

‫ם‬

‫׳ מסה‬ ‫ת י ב‬
‫ה^א ‪#‬‬ ‫אריכים ‪($‬ליס טובים ון^לום׳ ר?»‪52‬ס‬
‫י‪9‬ח‪9‬הף?ה יב^ןיה׳ \‪ ^ °t‬י ל ׳ ע?יוךוח ך‪,‬׳ ליס מ ^ ה יבי;ד‪ .‬׳ דודו‬
‫\‪$‬ר לייבוש ׳ ן ^ ך לקבוד ואריכות עדי ו}בורה׳ תי׳ ?«ח רךאת ‪P) v‬‬
‫״ ‪8‬ל‪1‬ןעי ‪1‬אל*י‬ ‫ןי־יי י*ז‬
‫לןך&ות מנ^יס‬ ‫ללגין לל׳^ילע?‪5‬גןיסוייהץז•‪1‬ס«ק ^כיסינו‬
‫?ללכי ‪ £‬ו י ס‬ ‫ןשאה ‪?"? ? W‬ל שןאוגןינו׳ טובים ‪?TO‬׳‬
‫יא^דך ‪$‬ת ?ל ^ * י ׳ ‪:‬לני ׳ לי^זוי <‪$‬יןד׳ ןיןך^ןנו ?‪TOp‬׳ ו^ןה‬
‫ןן^ינו ןןוזת טובות‪:‬שועות ן‪$‬מות • ?סלים טובים נארו?יס׳ ו^ןיי‬
‫‪c f t m‬‬ ‫יג‪9‬ל ©ןןן*יגו ‪$‬ל ןיןדוח ‪,‬ק^זוח ^עוןיםס^א׳ ן ת ^ נ י‬
‫ןךעות׳ ןסן ?לב ‪ nsfa‬ךיןןךו לןנים ו?«<ןזע‪1‬ת רעות ‪ntfftipo‬‬
‫ן‪#‬יו ןג?ן« לטו;ה• ‪ <m‬לבן ל >ן ^עוי‪$‬ם‪ ,‬וד‪2,‬וקכו »ך ח^ד‬
‫ב‬

‫‪*:‬י לצון‪:‬‬
‫לל\ו לךצוז אהד <‪5‬י ימקל?י׳ ל^ןןד• צורי וגואלי‪:‬‬
‫^ י ^ ת י ^ ע ת י ״ ז • ^לזזםןרב ו^דןז׳ ^י^^תליממל‪ :‬י י ״״״‬
‫צג‬ ‫סדר קריאת התורה בשבת ויו״ט‬ ‫‪185‬‬
‫י ו «* ‪#‬מע ישראל לחוח אלךזינו לחות ו אחד‪:‬‬
‫אחד אלחיני גדול אדונןנו כןדוש נןנורא[ ‪#‬מ‪: 1‬‬
‫י י״י ״ז _גךלו ליחוח אתי וןרוןןכןה קזמו י‪0‬ךו‪:‬‬ ‫הש‬ ‫א‬

‫״‪ V‬עיניו ל ך יי הגרלה ןר^בורה ו ה ת ^ ת והנצח וההוד׳ כי־כיל ביטמלם‬ ‫‪:‬‬

‫י ובארץ! לף יי המ‪9‬לכה‪y‬הטר‪^i‬א ל כ ל לראש‪ .‬ת ? מ ו ' ״‬

‫אלהינו׳ והשתחוו להדים'רגליו׳ קדויט הוא‪ .‬רוממו יי אלהיט והשתחיו ל ה ר‬
‫קדשו ‪ /‬כי החש יי אאדני‪:‬‬
‫•־•‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫‪:IT‬‬

‫ע ל הכל יתגדל מתקדש וישתבת ויתפאר מתרומם מתנשא‪:‬‬

‫שמו של־מלך מלכי המלכים הפןדוש ברוך הוא‪ :‬בעולמות‬
‫שברא העולם'הזה והעולם' הבא‪ :‬כרצונו{כךצון יראיו ןכךצון‬
‫בל־עמך ביתלשךא‪ :$‬יצור העולמים אדון כל־הןריות' אלוה‬
‫כל־הנפשות‪ :‬היושב במךהבי מרום השוכן ב^מי' ‪#‬מי בןךס‪:‬‬
‫קךשתו‪.‬על ההיות וכןךשתו על כסא הכבוד‪ :‬ובכן לסכןךש שמך‬
‫בנו {הוד• אלד״ינו לעיני כל־הי‪ :‬ונאמר'לפניו שיר הדש ככתוב‪:‬‬
‫שיה לאללדם זמרו שמו סילו לרכב־ביעךבות ב י י ש מ ו ועלזו‬
‫לפניו‪ :‬ונראהו ע‪.‬ין בע‪:‬לן בשובו אלנוד\ככתוב‪ :‬ליי ?לן‬
‫יראו בשוב יהוד‪ ,‬ציון‪ :‬ונאמר ונגלה כבוד יהוד‪ ,‬ודאו כל־בשר‬
‫יהרו כי פי יהוה דבר‪:‬‬
‫אב הרחמים הוא!ךהם עם עמוסים ולזכור ןךית איתנים ךציל‬
‫נפשותינו מן השעות וברעות ולנער ביצר ןדע מן משואיס‬
‫ויחון עלינוילפליטת *עולמים*• וימלא משאלותינו במרה טובה‬
‫לשועה ורחמים‪ :‬מעדר‬
‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬

‫דיני קריאה המורה‬

‫)שו׳׳ע( )א( משה רבינו תיקן להם לישראל שיהיו קורץ בספר תורה חמשה גברי ביום טוב וששה ביום‬
‫כפורים רז׳ בשבת בשביל המעלה והקדושה יתירה שיש בכל אחד על חבירו הוסיף בו איש אחד‪:‬‬
‫)ב( אין נוהגין לקרות הקטן אלא למפטיר ואף אם אין כהן בבית הכנסת אלא כהן קטן נוהגים לקרות ישראל‬
‫במקום כהן‪) :‬ג( תקנו רבנן סבוראי לומר קדיש אחר שנשלם מנין הקרואים קודם המפטיר בו׳ לכן הנהיגו שיגמור‬
‫השביעי או האחרון כל הפרשה ויאמרו קדיש והמפטיר חוזר וקורא ג״פ לפחות ממה שקרא כבר הד או האחרון‬
‫)או שאר העולים( במה דברים אמורים בשבת ויום טוב ויום הכפורים שהמפטיר אינו מן המנין אבל בתשעה באב‬
‫ושאר תענית צבור במנחה ויום הכפורים במנחה שהמפטיר הוא מהמנין אין אומרים קדיש קודם המפטיר‪) :‬ד(‬
‫קטן היודע למי מברכין יכול לעלות למפטיר ואין צריך לומר בשבת שהמפטיר אינו אלא חוזר וכופל מה שקרא‬
‫השביעי אלא אפילו כפ׳ המוספין וראש חודש שחל בשבת וד׳ פרשיות יכול לעלות אם יודע למי מברכין ואף על‬
‫פי שפרשת זכור היא חובה מן התורה שישמענה כל אדם מישראל והקטן שאינו מחויב בדבר אינו יוכל להוציאם‬
‫ידי חובתו מכל מקום עכשיו הרי הש״ץ קורא בקול רם ומשמיע לצבור ומוציאם ידי חובתם‪:‬‬

‫תו״א א( דברים ו ד‪ :‬מ תהלים סח ה‪ :‬ג( ישעיה נב ח‪ :‬ד( שם מ ה‪:‬‬

 ‫סדר קריאת התורה בשבת ויו״ט‬ ‫‪186‬‬

‫חזן‬
‫ויעזור רגן רו^י_ע לכל החוסים בו ונאמר אמן‪ .‬הכיל הבי &־ל לאלדזיני‬
‫יחנו כבוד לתורה‪ .‬כהן ‪ $‬ב ‪: .‬עמוד»‪ >m‬הכהן ׳ ?רוך שנתן ת ו ך ת‬
‫לעמו ישראל בקדשתו‪ .‬קהל ואתם הדבקים ביי אלזדכם > חיים בידכם הי‪1‬ס‪:‬‬

‫יאמר זה ברכו את יי חמבירך •‬ ‫כשקורין אותו לתורה‬

‫בחך לי המברך לעולם ועד‪.‬‬ ‫והקהל עינין‬
‫?רוך‪:‬י הסברך לעולם ועד‪:‬‬ ‫והעולה חוזי‬

‫ם ׳‬ ‫בתך אתה י; אאדנו מלך העולם‪ ,‬איםרבחר בנו מכל ה ע מ י‬

‫‪1‬‬

‫)נתן לנו את תורתו‪ .‬ברוך אתה יי נותן חתוךה‪:‬‬

‫ז‬

‫ואחר קריאת הפרשה יברך‪:‬‬

‫בחך אתה יך‪ ,‬אלוןנו מלך העולם‪ ,‬איםר נתן לנו תורת א מ ת ‪,‬‬
‫וחץ עולם נטע בתוכנו‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬נותן התורה‪ :‬״‬
‫אחר קריאת התורה קודם הקריאה למפטיר אומר הש״ץ חצי קדיש‪:‬‬

‫ברכת הגומל‬
‫ארבעה צריכים להודות‪ .‬יורדי הים כשעלו ממנו לגמרי‪ .‬והולכי מלכדות כשיגיעו לישוב‪ .‬ומי שהיה חמש כ ב י ת‬
‫האסורים על עסקי נפשות ויצא מהצרה לגמרי‪ .‬ומי שהיה חולה במכה של חלל שיש כה סכנה‪ .‬או בחולי‬
‫‪,‬‬
‫שמוטל במטה יותר מ ג ימים וחזר לבוריו לגמד‪ .‬וסימנך וכל החיי״ם יודוך סלה‪ .‬״חבוש ״יסורים ״ים ״מלבר‪ .‬ועכשיו‬
‫נהגו לברך כל מי שנעשה לו נס כגון שנפל עליו כותל או ניצול מלריסח שור ונגיחותיו‪ .‬או שעמל אריה ביער לטרפו‪ .‬א ו‬
‫באו עליו גנבים ושוללי לילה וניצול מהם‪ .‬יעמוק אחר שקראו אותו לתורה ובירך ברכה שניה‪ .‬דברך‪:‬‬

‫טובות‪,‬‬ ‫ה ע ו ל ם ‪ /‬ה ג ו מ ל לדדבים‬ ‫א ת ה ‪;.‬י אלךןינו מ ל ך‬ ‫ב ח ך‬

‫‪T‬‬
‫י ג מ ל נ י טובי‪:‬‬
‫היא ע מ ל ך כ ל ט ו ב ס ל ה ‪:‬‬ ‫טוב‪,‬‬ ‫ועיני! אחריי יאמן י מ י ' ם | מ ^ ך‬
‫אם קראו לספר מורה נער שנעשה בר מצוה אזי אחר שבירך ברכה אחרונה‪ .‬אביו יאמר זה‪:‬‬

‫•> ב ת ך א ת ה יי א ל ה י נ ו מ ל ך ה ע ו ל ם ו פ ט ר נ י מ ע נ ש ה ל ז ה ‪:‬‬
‫מי שברך לעולה לתורה‪:‬‬
‫ויעקב הוא יברך את )פב״ס(‪ ,‬בעבור שעלה לככרז‪-‬‬ ‫מי שברך אבותינו אברהם יצחק‬
‫‪p‬‬ ‫השבת )ליו״ט ולכבוד הרגל(‪) .‬לר״ה רו״כ ולכבוד ‪r‬‬ ‫המקום לכבוד התורה ולכבוד‬
‫ויצילהו מכל צרה וצוהה ומכל נגע ומחלה‪ .‬וישלך‪,‬‬ ‫הדין(‪ ,‬ובשכר זה הקב״ה ישמרהו‬
‫)ליו״ט ויזכה לעלות לרגל(‪) .‬לר״ה וליו״כ ו י כ ת ב ה ד‬ ‫ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו‬
‫הדין הזה( עם כל ישראל אחיו‪ .‬ונאמר אמן‪:‬‬ ‫ויחתמהו לחיים טובים ביום‬
‫מי שברך אבותינו אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ו ש ל מ ך ;‬ ‫ל י ו ל ד ת ‪:‬‬ ‫ש ב ר ך‬ ‫מי‬
‫‪py‬‬ ‫הוא יברך את האשה היולדת )פלונית בת סלונית(‬
‫)לנקבה( בתה הנולדה לה במזל טוב‪ ,‬ויקרא ש מ ן ‪-‬‬ ‫)לזכר( בנה הנולד לה במזל ט ו ב בעבור שבעלה‬
‫בישראל )פלונית בח פלוני( בעבור שבעלה י א כ י ך !‬ ‫ואביו נדר לצדקה בעדם‪ ,‬בשכר זה ]יזכו להכניסו‬
‫נדר לצדקה בעדן‪ .‬בשכר זה יגדלוה לתורה ו ל ח ו פ ך !‬ ‫בבריתו ש ל אברהם אבינו ו[יגדלוהו לתורה‬
‫ולמעשים טובים ונאמר אמן‪:‬‬ ‫ו ל ח ו פ ה ולמעשים טובים ונאמר אמן‪:‬‬
‫ת ו ״ א א( עי׳ בשער הכולל פכ״ד סי״א בשם פתחי שערים לשער אפרים שער ד׳ סעיף כי׳ה‪.‬‬
‫ב( לכאורה כן צ״ל‪ :‬ע״פ מכתב כ״ק אדמו״ר )מהורש׳׳ב( נ״ע‪ .‬לומר גם בלידת בת ל ת ו ר ה ‪ .‬עפ״י מ א ר ז ׳ ^ ו‬
‫ברכות יז‪ .‬א‪.‬‬
‫*( יש אומרים בלא שם ומלכות — וכן מנהגנו‪.‬‬
‫צד‬ ‫סדר קריאת התורה בשבת ויו״ט‬ ‫‪187‬‬
‫מי שברך לחולה‪:‬‬
‫מי ש ב ר ך א ב ו ת י נ ו א ב ר ה ם י צ ח ק ו י ע ק ב מ ש ה ו א ה ר ן ד ו ד ו ש ל מ ה ה ו א י ב ר ך א ת‬ ‫לשבת‬
‫)פב׳׳פ( ב ע ב ו ר )שפב״ס( נ ד ר ל צ ד ק ה ב ע ב ו ר ו ) ל נ ק ב ה בעבורה(‪ ,‬ש ב ת‬
‫היא מ ל ז ע ו ק ו ר פ ו א ה ק ר ו ב ה ל ב ו א ו נ א מ ר אמן‪:‬‬
‫ל ח ו ל מי ש ב ר ך אבותינו א ב ר ה ם י צ ח ק ו י ע ק ב מ ש ה ו א ה ר ן ד ו ד ו ש ל מ ה ה ו א י ר פ א ‪nfc‬‬
‫)פב׳׳פ( ב ע ב ו ר )שפב׳׳פ( נ ד ר ל צ ד ק ה בעבורו)לגקבה בעבורה(‪ ,‬ב ש כ ר זה‬
‫ה ק ב ״ ה י מ ל א ר ח מ י ם ע ל י ו ל ה ח ל י מ ו ו ל ר פ א ו ת ו ו ל ה ח ז י ק ו ו ל ה ח י ו ת ו )לנקבה ע ל י ה‬
‫ל ה ח ל י מ ה ו ל ר פ א ו ת ה ו ל ה ח ז י ק ה ו ל ה ח י ו ת ה ( ו י ש ל ח ל ו )לה( מ ה ר ה ר פ ו א ה ש ל י מ ה מ ן‬
‫ה ש מ י ם ל ר פ ד ח אבריו ושם״ה גידיו)לנקבה ב כ ל א ב ר י ה וגידיה( ב ת ו ך ש א ר ח ו ל י י ש ר א ל‬
‫ר פ ו א ת ה נ פ ש ו ר פ ו א ת ה ג ו ף ו נ א מ ר אמן‪:‬‬

‫כשמגביהין הספר מורה אומרים זה‪:‬‬

‫וזאת התורה אשר שם משה לפני בנייעזראל‪:‬‬

‫עץ היים היא לטךוךקים ב ה ׳ ותמכיה ק א ש ר ‪ .‬ןךךכיה ךךכי נעם ׳ י‪5‬ל‬
‫עשר‪/‬וכבוה יי חפץ‬ ‫י א ב ו ת י ה שלום‪ .‬אין־ ימים‬
‫למען צדקו׳ נטייל"תורה ראךיר^‬
‫)שו״ע( )א( אין לענות אמן אחר אמת וצדק שאין שם סיום הברכה‪) :‬ב( לא יתחיל המפטיר להפטיר עד‬
‫שיגמור הגולל לגלול הספר תורה כדי שגם הגולל יוכל להבין ולשמוע ממנו שחובה היא על הכל לשמוע‬
‫ההפטרה כמו הפרשה שבספר תורה‪) :‬ג( אין לסלק ספר הנביאים מלפני המפטיר עד לאחר שיגמור לברך אחריו כדי‬
‫שיראה ויברך על מה שהפטיר‪) :‬ד( בכל שבת שקורץ ב׳ פרשיות בתורה מפטירים הפטרה של פרשה השניה שבה‬
‫מסיימץ ובה קורא המפטיר תחלה חוץ משבת שקורץ אחרי מות וקדושים שמפטירים הפטרת אחרי מות כמו‬
‫שכתוב בסימן תכ״ח‪) :‬ה( בשבת שחל בחול המועד פסח אין מזכיר מעין המאורע בחתימת ברכת הפטרה שחותם‬
‫ברוך אתה ה׳ מקדש השבת בלבד ואינו אומר וישראל והזמנים ובשבת שבחול המועד סוכות נוהגץ במדינות אלו‬
‫לחתום בהפטרה גם ישראל והזמנים‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫?‬ ‫י‬ ‫ן‬ ‫פרכת הפטרה לפניה‬

‫ברוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם א‪#‬ר בחר‬

‫בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאגרים‬
‫באמת 'בחך אתה יהוה הבוחר 'בתורה וב‪:‬מ‪#‬ה‬
‫עידו ובישראל עמו ובנביאי האמת וצדה \ ומפטיייין בנביא‬
‫‪v v: IT‬‬ ‫‪J<7‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V IV‬‬ ‫"‬ ‫׳‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫־‬
‫לאחר שמסיים ההפטרה יאמר המפטיר ד׳ ברכות אלו‪:‬‬

‫בתך אתה;;׳ אלוהינו ©לןד העולם‪ ,‬צור יל העולמים‪ ,‬צדק בכל‬

‫הדורות ׳ האל ה ‪ $‬מ ן האמר ועשה‪ ,‬המדבר ומר!?ם ‪# ,‬כל‬
‫‪1‬‬
‫‪J‬‬ ‫דבריו אמת וצדק‬
‫נאמן‪ ,‬אתה הוא ;י אלוזינו‪ ,‬ו ז מ נ י ם דבריך‪ ,‬ודבר אהד מדבריך‬ ‫‪:‬‬

‫אחור לא;שוב ריל‪,‬ם‪ ,‬ביאלמלך?אמןורתמןאת<ברוך‬

‫אתח‪.‬י;‪ ,‬חאל חנאמן בכל דבריו‪:‬‬
‫רחם‪ ,‬על ציון פ \ ח י א ב ת ח‪:‬ינו‪ ,‬ולעלובת נפש תושיע ותשמח‬ ‫;‬

‫!‬
‫ב‪£‬חרת ממינו‪ .‬בחך אתתי;;‪'/‬משמית ציון בבנ;ח‪:‬‬
‫שטחנו‬
 ‫סדר קריאת התורה כשבת ויו״ט‬ ‫‪188‬‬
‫? & ח ע ‪;: ,‬אלודנו‪? ,‬אליהו הנביא ע?דך ‪ ,‬ו ה ל כ ו ת בית דוד‬
‫י ״ מ‪#‬יחף׳ ??הרה;בא דגל לבנו‪ ,‬על כסאו לא‪.‬ישב זר‪ ,‬ולא‬
‫‪:‬נחלו ע ו ד פ י ם את ^בודו'‪ ,‬ב י ב ש פ ^ ז ף נ‪#‬בעתלו‪<# ,‬זא‪?:‬בה‬
‫ן;רו לעולם ועד‪3 .‬דוך אתה;;‪ ,‬מגן דוד‪ :‬ע״כ בת״צ יבמנחת יי״כ‬
‫בכל שבתות השנה גם בשבת חול המועד אומרים זה‪:‬‬
‫ןגל התורה‪ ,‬ועל העבודה ועל זע?יאים ועל יום השבת הזה‪,‬‬
‫שגתתלנויי אלהינו למךשה ולמנוחה‪ ,‬לכבוד ולתמארת‪:‬‬
‫^נחני מודים לך‪ .‬ומברכים א‪1‬רןך‪^: ,‬ברך ‪#‬מף‬
‫(‬
‫«ל הבל‪,‬יי‬ ‫‪mb%‬‬
‫^ל הי תמיד לעולם ועד• בחך אתה לך ^כןד ה ‪ #‬ב ת ‪:‬‬
‫״( בשבת חוהי׳מ סוכות חותמים‪ :‬מקדש השבת וישראל והזמנים‪.‬‬
‫בשלש רגלים אומרים זה‪:‬‬
‫יעל ל ‪0‬‬ ‫‪$‬ל קמ‪1‬רח ןעל ‪ rgta^ji‬ועל מ?י*יס )*•ג״ ועל י‪1‬ם ה‪$#‬ת הזי׳(‪/‬‬
‫ולש״ת‬ ‫לשמ״ע‬ ‫לסוכות‬ ‫לשבועות‬ ‫לפסח‬

‫הג הס‪12‬ת הזה«‬ ‫סנה^מע‪1‬תהזה‪:‬‬

‫‪\ V I 1‬‬ ‫^‪-‬״״»‪wy‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ד‪? .‬ז׳׳ ‪ "?.‬יי׳""'‬ ‫סוב‬ ‫‪q‬‬
‫^ ‪ 0‬ז ן ח ‪# ,‬ב‪1‬ד ‪ ^ . rr$vfr‬הבל‪ ,‬י ן^לב־יבי ן^זני * ז י אי ׳ ימל?י‪ °‬א‪$1‬ןו‬
‫‪0‬‬

‫‪,‬‬
‫י^יאל !*ימינו«‬ ‫יימלך?י‪9‬ןי ‪ W‬קליקי י^מיד ‪ t£l$‬ןןגד‪?.‬רוך *יך‪ »,‬׳ מןי׳מ )ד‪,‬‬
‫בראש השנה אומרים זה‪:‬‬
‫גל‬ ‫!(‬
‫יום ה‪9#‬יז ס‪1‬י ל׳ ייט ה^יין הןה‪,‬‬ ‫‪8‬ל סחזןח ן‪8‬ל קןגבזןה ןעל ‪ ) 01*313‬ל ש ב ת‬

‫ן‪2‬נלי־י‪1‬ס מ ‪ 1‬ב ^ א ^ ז «‪ # ,rft‬ו ן ‪ ^ « 1$ $‬ל ‪ 3‬ץ נ י ) ל ש ב ת ל ‪ ? $‬ח יל‪$‬גי?‪1‬ז( ל?כ‪1‬ד‬

‫ך ?הי?ל סי‬ ‫;‬ ‫י׳ ימךכים *סו׳ ית‪$‬רך‬
‫!‪qg‬לעד‪^ .‬יוך »‪9‬ח ‪ $‬׳ &לד «ל ?ל ? ‪, H f‬‬ ‫ן‪$‬ד‪ ,‬יךןךף ‪0‬ל‪3‬גי‬ ‫^ה־‬
‫‪) ehjjp‬ולןית יץ?|ר*ל ןי‪1‬ם ד‪,‬י‪7‬־‪1‬ן‪:‬‬
‫ביום הכפירים בשחרית אומרים זה‪:‬‬
‫י ‪ 1‬ם‬
‫*?*דפ‬ ‫‪ ! Q^fe,‬ל ש ב ת וןןל י‪1‬ם ו>*‪$‬ת מיי( ‪*'1‬׳‬ ‫^ * ‪, ^ j‬‬ ‫^‬
‫^ןך״של״זס קאסת ‪ tyj‬דזזד״ ןעלי‪1‬ס‪9‬ללא קדש ס י ‪ ^ W -‬ןןא?יני)ל^ה‬
‫ולמנז"חח(^ליסחילסס^הילמיי״ לןבודולומאות‪» .‬ל ‪*3‬ל יי‪#‬לה*׳ א^ניםידסלןל‬
‫‪#‬‬

‫‪ a ^ S L‬א ‪ , 1‬י ל ^ ך & ף ^ ל ה י רמדדןעןלםחך׳ יך;לןז של‪3‬ני>אזתוי‪;,‬ם לעד‪.‬‬ ‫ה ף‬

‫׳ י?ןג?יי‪!.‬״?סיהלני‬ ‫‪rift‬נ‪1‬פןנו‪ ,‬ומינית עכו *ית‬ ‫ך *וח‪:‬נ‪ ,‬הלך <*סל * ‪1 #‬‬

‫^ ל ל ^ ץ ‪ * ) ^ ,‬׳ * ? ת ן*‪*#‬ל ך‪ 01‬ה?‪8‬ויי‪:0‬‬ ‫י‬‫?‬ ‫ן ן ע‬

‫ימם ‪$‬רקן מן ‪#‬מ‪:‬א< ח‪$‬א ןר^ף־א‪,‬‬

‫‪8‬‬
‫י ורחטין ודדן ארבץ‪ .‬וסזונא‬
‫צה‬ ‫שחרית ל ש ב ת‬ ‫‪189‬‬

‫ךויחא‪,‬ופיעתא ד‪£‬מ‪:‬א‪,‬וכריות גופא‪,‬‬

‫ונחוךא מעליא‪ .‬זרעא דדא וק‪:‬מא‪,‬‬
‫זרעא די לא יפסוק ודי ל א יבטול‬
‫מפתגמי אוריתא‪ .‬למךנן ןלמן‬
‫חבורתא קךי‪#‬תא‪ ,‬די כארעא‬
‫בלה‬ ‫לרישי‬ ‫ודי ב ב ב ל ‪.‬‬ ‫דיעזךאל‪,‬‬
‫ולרישי גלותא‪ ,‬וכרישי מתיבתא‪,‬‬
‫ולדיני דבבא‪ .‬לכל תלמידיחון ולכל‬
‫תלמידי תלמיךיחון‪ ,‬ולכל ‪.‬מאן‬
‫דעאקץ באורייתא‪ .‬מלכא דעלמא‪,‬‬
‫יברף‪.‬יתהון‪ ,‬ו‪:‬פיש ח״חון‪ ,‬ו‪:‬סגא‬
‫יומידק‪ .‬ויתן ארכא לקניחון‪.‬‬
‫ויתפרקון ןיקת|בון מן בל עקא ומן‬
‫כל םרעין כישין‪.‬מךןדי בשמיא יחא‬
‫בסעךהון בל זמן וערן‪ .‬ונאמר אמן‪:‬‬
‫יחיל המתפלל איט אומר י ק ו ם פ ו ר ק ן זה ולא מ י ש ב ר ך ‪.‬‬

‫תלן‬ ‫ןקום ‪$‬ךקן מן קזמיא‪ ,‬חנא וחסךא‪ ,‬ורחמי)‬

‫אריכי;‪ ,‬וקןזונא ךויחא׳ וס;עתא דשמיא‪ ,‬ובריות‬
‫גופא\ו;הוךא מעליא‪ .‬זרעא' חיא וקי מא‪ /‬זרעא די‬
‫ז‬

‫לא‪.‬יפסוק ודי לא‪.‬יבטול מפתגמי'אוריתא‪ .‬לכל קהלא‬

‫ז‬

‫‪T‬‬
‫‪|:‬ז ז‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪11‬‬ ‫״‬
‫קדישא‬
 ‫שחרית לשבת‬ ‫‪190‬‬
‫קד^זא הךן‪ ,‬ך?ך‪3‬יא ן‪1‬ם זעוץא‪$3 ,‬לא ו ן ^ א ‪.‬‬
‫מ??א ח‪5‬למאמוך‪.‬יוזכון‪ ,‬ר‪$‬י‪ #‬דולןכון‪ ,‬ן!‪#‬ייוהויכ‪1‬ן‪,‬‬
‫רסן אר?א להיכון‪ .‬ותו^רקין‪ ,‬ותעזבי) ׳ ‪? p‬ל‬
‫?יןא ‪ p‬כל ©רעיז ‪3‬י‪#‬יז״ מ־ן ד ‪ ^ 5‬י א ‪ /‬יס!‬
‫ןמןךמן‪ /‬כל ‪ jq‬ןן‪1‬ךן ״ ונ**מר ‪:pt‬‬
‫כןי ‪ #‬ב ו ך אבווץנו אם־חם‪.‬יןיחק ךעקב‪ ,‬היא‪,‬יברך‬
‫את?ל ה^הל ‪ Vngri‬הזה ׳ עם בל קהלות ה ‪ $‬ך ^‬
‫הם ?*יהם׳ולניהםובנותמזס‪ ,‬וכל א‪#‬ר לדם‪ .‬יוןןי‬
‫^ י ח ד י ם לסי ?גסיות ל^פלה‪ ,‬ומי ‪?#‬איס ?תו?ס‬
‫להתהלל ׳ י?ד עוועים גר למאור קין לקד^ז מ ה ל ר ל ת‬
‫‪,‬‬
‫ומת לפרחים ו‪$‬ץןח ל?‪$5‬י‪.‬ים ‪,‬ילל ‪^ P‬עוקקים ‪ 5‬צך‪3‬י‬
‫י‬ ‫י‬

‫?בור'‪5‬אמו;ה‪ ',‬לז‪2‬ןדוש ברוך היא׳‪,‬י‪#‬לס קז?ךס'‪ ,‬יסיר‬

‫©הם ?ל סחלה‪ ,‬ויך‪$‬א לכל נופם‪ ,‬ויןןלח לכל ?‪ ojt‬״‬
‫ף^לח ?רכה ןקגןדןה ?בל מ^זה ‪ J T 0 ,‬ן ‪1 ,‬ם } ל‬
‫ישראל אחיהם ונאמר ‪: p t‬‬
‫תקנת אמירת תהלים בצבור‬
‫זה איזה שנים א ש ר ב כ מ ה ק ה ל ו ת ישראל‪ ,‬הן בבתי כנסיות מ ת פ ל ל י נ ו ס ח‬
‫אר״י והן ב ש א ר ב ת י כנסיות‪ ,‬יסדו ל ו מ ר ב כ ל יום א ח ר ת פ ל ת שחרית ש י ע ו ר‬
‫כפי ש מ ת ח ל ק לימי ה ח ד ש ‪ ,‬ואומרים ק״י אחריו‪.‬‬ ‫תהלים‬
‫ובכל שבת קדש שמברכים בו החדש אומרים בהשכמה‪ ,‬קודם ה ת פ ל ה ‪,‬‬
‫כ ל ה ת ה ל י ם י ק ״ י אחי׳ז‪ ,‬ו א ם י ש ח י ו ב — י א ״ צ א ו א ב ל — א ו מ ר י ם ק׳׳י א ח ר‬
‫ספר‪.‬‬ ‫כל‬
‫‪, ,‬‬
‫בש׳׳ק ש ל פ נ י ר ה נוהגין כן‪.‬‬ ‫וגם‬

‫נוספת‪:‬‬ ‫תקנה‬
‫ב י מ י ם שאין א ו מ ר י ם ב ה ם ת ח נ ו ן ו ב מ י ל א א ״ א ל מ נ צ ח ג ר יענך‪ ,‬א ו מ ר י ם א ח ר‬
‫ל פ נ י א מ י ר ת ת ה ל י ם א ת ה מ ז מ ו ר ל מ נ צ ח יענך‪ ,‬א ב ל ל א ב ת ו ר ס ד ר‬ ‫התפלה‬
‫כי א ם ב ס ד ר תחנונים‪.‬‬ ‫התפלה‬
 ‫צו‬ ‫שחרית לשבת‬ ‫‪191‬‬
‫לדעת החדשים המלאים לעולם והחסרים לעולם‬
‫‪,‬‬
‫ניסן‪ .‬סיון‪ .‬אב‪ .‬תשרי‪ .‬שבט‪ .‬אדר ראשון‪) .‬כמעובדות(‪ .‬מלאים לעולם‪ .‬ר״ל של ל יום‪ .‬אייר‪ .‬תמוז‪.‬‬
‫אלול‪ .‬טבת‪ .‬אדר )הסמוך לטס!( חסדם לעולם‪ .‬ר״ל של כי׳ט יום‪ .‬חשוון‪ .‬כסליו‪ .‬פעמים שניהם מלאים‪.‬‬
‫ואז נקראח השנה שלימה‪ .‬ופעמים שניהם חסרים ואז נקראח השנה חםירה‪ .‬ופעמים שחשוון חסר‬
‫וכסליו מלא ואז נקראח כסדרה ר״ל שיכואו החלשים על הסלר מלא וחסר‪ ,‬מלא וחסר‪:‬‬
‫לדעת החדשים שלעולם אינם ר״ח כ״א יום אחד ואותם שלעולם הם שני ימים‬
‫ניסן‪ .‬סיון‪ .‬אב‪ .‬תשרי‪ .‬שבט‪ .‬לעולם ר״ח יום אחל כלכל‪ .‬אייר‪ .‬תמוז‪ .‬אלול‪ .‬חשוון‪ .‬אדר‪ .‬ואדר‪.‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫לעולם ר״ח פ ימים‪ .‬כסליו וטבת‪ .‬לפעמים פ ימים ולפעמים יום א פלפל‪ .‬טצל כשחשוון וכסליו שניהם‬
‫‪,‬‬
‫מלאים אז יהיו כסליו וטפח כ ימים ר״ח‪ .‬וכשיהיו שניהם חסרים אז לא יהיו כ״א יום אחל‪ .‬וכשיהיו אחל חסר‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬
‫ואחל מלא אז יהיה כסליו יום א ר״ח וטפח כ ימים‪:‬‬

‫ברכת החודש‬
‫נכון ללעח זמן המולל קולם שמכרכץ החולש‪:‬‬

‫מי ?‪ rwyy‬נסים לאבותינו‪ ,‬ו^אל‬

‫אותם מעבדות לחרות‪ ,‬הוא‬
‫ינאל אותנו בקרוב‪ ,‬ויקבץ נךחינ?‬
‫מארבע כנפות חארץ‪ ,‬חברים כ ל‬
‫‪.‬י^ראל‪ ,‬ונאמר אמן‪:‬‬
‫ה ב א עלינו ל ט ו ב ה ‪:‬‬ ‫<פליגי(‬ ‫ביום‬ ‫נ י‬
‫< לי (‬ ‫פ‬
‫ראש ח ר ש‬
‫•••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬״־‬ ‫‪:‬‬

‫יחדשהו ח?ךוש ברוף ת א עלינו‪ ,‬ועל כל‬

‫‪1 - 8‬‬
‫"י עמו בית ישראל‪ ,‬לחיים ולשלום‪,‬‬
‫לששון ולשמחה‪ ,‬לישועה ולנחמה‪,‬‬
‫•‪T TV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫אשיי‬ ‫ונאמר אמן‪:‬‬

‫אפ הרחמים אומרים פכל שפת לפל כשמפרכין החולש וכשאין אומרים תחנון אין אומרים אותו כשמפרכין ר״ח תיון אומרים‬
‫אותו‪:‬‬

‫אב הרדומים שוכן מרומים‪? .‬ךזחמ? העצומים׳ הוא‬

‫לפקוד ?רחמים׳' החסידים והיורים )החמימים׳‬
‫ר‪,‬הלות‬
 ‫שחרית לשבת‬ ‫‪192‬‬
‫קחלותל׳קד ‪#‬מסרו נ‪$‬שס על ק ך ‪ #‬ת ה ‪ #‬ם ׳ ה ^ ב י ם‬
‫והנעימים בחידךמ׳'ובסודם לא נ^ךדו‪ .‬סנשרים' קלו‪,‬‬
‫ומאריות נברו׳'לעשות רצון קונם‪.‬וח‪$‬ץ צורם‪. .‬ץ?רם‬
‫אלדזינולטובה‪ ,‬עם ‪#‬ארצךיקי עולם׳ףנקום נקנןתדם‬
‫ע?דיו כ&פוך‪ .‬ככתוב ?תורת מ‪#‬ח איש האלךזים‪:‬‬
‫הרנינו נוים עמו‪' ,‬כי דם ‪.‬עבדיו ‪.‬יקום‪ ,‬ונקם \‪#‬יב‬
‫לגזךיו‪ ,‬וכפר אדמתו עמו ועל ודי עבלןז מכי^יס‬
‫?תוב לאנןר‪ :‬ונפןיסי דמם לא נניןיסי׳ ו;י שכן ?ציון‪.‬‬
‫ובכתבי הפ!דש נאמר‪ :‬למה יאמרו הנוים איה אלהיהם‪,‬‬
‫‪ cm IF*:.‬לעמינו נקמת דם עבךיןז ה^פוך"‪ .‬ו א ‪ #‬ר ‪:‬‬
‫בי דרש דמים אותם ז?ר‪ ,‬לא שכח ‪ r p j v‬ענוים‪.‬‬
‫ואו&ר יךין ‪3‬נולם ‪ $ 9‬ןףות ‪£‬חץ ראש על ארץ‬ ‫‪:‬‬

‫ר?ה‪ .‬מנחל בדךןל י‪$#‬ה‪ ,‬על בן ירם ראש ן" י‬

‫לו׳ א‪».‬מד חןנ‪0‬‬ ‫אשרי'יו^‪3‬י ‪3‬יר‪.‬ןז ׳ עוד'יחזליף ‪ : njg‬א ‪ 0‬י י ל׳^ם‬
‫‪$5‬לד‪,‬יו‪!? :‬ללח לדוד‪ ,‬ארומ‪£‬ןז אלהי ך‪$‬לך׳ ואקרקח ^ ן ל‬
‫‪:‬‬ ‫ם‬
‫לעו^ ©י ‪4‬ייי‪ r.‬י?הלל‬ ‫לעולב &מ־ ג ??ל יום ‪ \ W i‬נאה^ד•‬
‫?ןאר׳ ולגךלתו אין חכך‪ :‬דור לחד ן‪3£‬ח ‪5‬ע<|יןז׳ וגבורקיף ‪£‬ית‪ :‬הה־‬
‫?^יקה יי י^ייי'ניל סןןד י>קרי ׳ יגך^ך‬
‫או‬
‫כבוד חורף‪ ,‬ורבבי‬
‫י‪3‬לל‬ ‫א‪?5‬ר‪$‬ח‪ :‬זןר רב »‪$‬ד‪?:‬יעו וצילויזף ?מנו‪ :‬חנח ולחים ‪£‬‬
‫דזסד‪ :‬טוב י לבל ׳ ודךןןיו על כל ?״?שיו יי יוי־יף י; ?ל ממןיןד‪ ,‬ומזילןד‬
‫^ ן ח ‪ :‬ן ב י י ^כקףיאקרו• ו״^תןד ?ברו‪ :‬להידיע לבגי ל*לס‬
‫גבורתו‪ .‬וקבור ך!ךר ?!לכוחו‪ :‬היןטתןד‪,‬מלכות כל ע?מיס׳ ו ^ ל י י ף בקל‬
‫דור ורד‪:‬סו^ןל י; לקל הנבלים‪ .‬וזוקף לקל חיפאים‪ :‬עי‪3‬י כל אליףל?ז‪3‬ךו‪,‬‬
‫ואר‪1‬ח ניסן להם את אקלס בעתו‪ :‬פוקח *‪; a‬ךןז ׳ ו^פץע לקל סי רצון‪:‬‬
‫ז‬

‫*ריק ל; בקל דדקיו ׳ וחקדד ?קל מע^יו‪ :‬כןרוב לקל גץאיו ׳ לכל »‪#‬ו־‬
‫‪$‬‬
‫י^ןחו קא‪$‬ת‪ :‬ךצון ייאי^זח׳‪.‬ואת ^ ‪ .‬ס ‪£‬שעך‪#1‬י«ם‪& :‬ו?רי;‪$‬ת‬
‫קל «»הקץ‪ .‬ואת קל לך^עים ‪ : ipft‬תחינת י; יד?י־ ‪ • P‬ר?יר קל‬
‫‪,‬‬

‫ועד עו^ם ס?לו‪:‬ה‪:‬‬ ‫ועד‪ :‬ו^חנו ^רןל';י״‬ ‫‪#‬ם &‪*sh‬‬

‫א( דברים לב מג‪ :‬ב( יואל ד בא‪ :‬ג( תחלים עט י‪ :‬ד( שם ט יג‪ :‬ח( שם קי ו ז‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫צז‬ ‫שחרית לשבת‬ ‫‪193‬‬
‫נשמננישין ה ס פ ר חורה להיכל אומריס וה‪.‬‬

‫שמו •לבדו‪:‬‬
‫—‬ ‫•‬
‫יי‪ ,‬כי נשגב‬
‫• • •‬ ‫••‬
‫•‬
‫יהללו ‪,‬את שם‬
‫‪,‬‬‫‪T‬‬
‫‪,‬‬
‫חזן‬
‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫• •‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫•‬

‫ארמיים הודו על אר״ן ושמים‪ :‬ויירם קרן לעמו׳ תחלה לכל חסידיו‪/‬‬ ‫והקהל‬
‫;־ • ‪T‬‬ ‫־־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫•‪T.‬‬ ‫\‪V‬‬ ‫‪,\v-‬‬ ‫ז זן׳‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I viv‬‬

‫לבני ישראל עם קרובו‪ ,‬הללויה‪:‬‬

‫הש״ץ אומר חצי קדיש‪:‬‬
‫)שו״ע( )א( אין לאחר תפלת מוסף יותר משבע שעות על היום דהיינו שעה אחר חצות וחמאחר כל כך נקרא‬
‫פושע ואף על פי כץ יוצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום בו׳ ואם שכח ולא התפלל אותח עד‬
‫שחשיבה אין לה תשלומין כמו שיש לשאר תפלות‪) :‬ב( ואם עבר והתפלל אותה קודם שהתפלל שחריח יצא‪) :‬ג(‬
‫מותר לטעום אחר תפלת שהרית קודם תפלת המוםפין כמו שמותר לטעום קודם תפלת המנחה משחגיע זמנה‬
‫דהיינו אכילת פירות אפילו הרבה כדי לסעוד הלב ופת כביצה ולא יותר ובלבד שיקדש מתהלה וישחח רביעית יין‬
‫או יאכל כזית מחמשת חמינין אחר הקידוש מיד‪:‬‬

‫מוסף לשבת ולשבת ראש חודש‬

‫אדני ׳ עזפתי הפתח ופי יגיד תליי׳ י ף *•‬
‫ברוך אתה אלדדנו ואיתי אבותינו‪ ,‬אלתי' אברהם אלתי‬
‫י‬
‫י י ןצהק'ואיתי‪.‬יעקב‪ ,‬האל 'הגדול"הגבור'והנורא‪ ,‬אל‬
‫עליון‪ ,‬גומל חסדים טובים‪ ,‬ק׳־נה הבל‪{,‬זוכר חסדי אבות‪ ,‬ומביא‬
‫'גואל לבני מיהם למען עמ‪ 1‬באהבה‪:‬‬
‫בשי׳״ זכרנו להיים׳סלף הפץ ‪3‬חי\ם‪,‬וכתבנו בקפדההיים‪ .‬למעןך אלוזים הילם‪.‬‬
‫מיך עוזר ומוקיע ומגן‪ .‬י ברו־ אתה ;י‪ ,‬מגן אברהם‪:‬‬
‫אתה גבוד לעולם אדני‪ ,‬מחיח מתים אתד רב להוגיע‪.‬‬
‫(‪/‬‬

‫בידו מוריד הטל‪ .‬בחייף משיב הרוה ומוריד הןשם‪:‬‬

‫מכלכל חיים בחסד‪,‬מהיה מתים ברחמיםרבים‪ ,‬סומך נופלים‪,‬‬
‫‪:‬‬ ‫!‬
‫״ ״ ורופאי הולים'‪ ,‬ומתיר אסורים‪ ,‬ומקים לאמונת)־ לייםני‬
‫עפר‪ ,‬מי במוך בעל גבורות ומי דומה לך ׳ י מלך'ממית ומחיה‬
‫; ־‪v‬‬ ‫״״ ״‬ ‫‪Iv iv‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫ן‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫־‪1‬־‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫ומצמיח ךטועח‪:‬‬
‫מי במוך אב הירלומיםזובר לצור־יר לסלים בךחמיבג‬ ‫בש״ת‬

‫ןנאמן אתה להחיות מתים‪ .‬ברוך י אתה' ל י‪ ,‬מחיך‪ .‬המתיש‪:‬‬

‫ז‬
‫בחזרת הש״ץ אומרים כאן קדושה‪:‬‬

‫כ ה ר לתנו לך; י אידןינו מלאכים המוני מעיה ועמך ל^יראל‬ ‫ז‬

‫קמצי מטה‪ ,‬יהד כלם קך&י׳ לך '‪;?^:‬םו‪? 7‬בתוכי על‬

‫‪? T‬ביאךוקראזהאל זהואמר‪ :‬ייח קדועיךועיקד^ם יי צבאות‬ ‫ק‬

‫מ‪ *6‬כל הארץ כבודו‪ .‬״יזי כבודו מלאעו^ם‪ /‬מעי־תיו'ם‪1‬אלים זה‬

‫לזה'‬
 ‫תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חודש‬ ‫‪194‬‬
‫‪ #‬ה ‪ ,‬א‪:‬ה ?‪? apt‬בודו לת^ריצו‪ ,‬לעמתם ? ‪ #‬ב ת פ וא‪1‬מךיס‪.‬‬
‫י'ח ברוך כבוד * ממקומו‪ .‬חזן ממקומו הוא;פן בחזטיו לעמו‪,‬‬ ‫ק‬

‫המלחדים ‪£‬זמו ן‪1‬ךב'ובקר בכל יום תמיד‪! ,‬עמים באהננה' ?זמע‬

‫אומרים‪ :‬קוי״י׳ ^ מ ע י ש ר א ל י יי אל^ינו‪/,‬יןאהד\חזז'הואאל‪1‬ןינו׳ הוא‬
‫ז‬

‫ז‬
‫^קינו‪ ,‬הוא מלכנו‪ ,‬הוא מו&ין‪1‬נו׳הוא י‪^1‬י^נו רגאלנו ‪}#‬ית‬
‫בקרוב וישמיענו ברחמיו לעיני יכל הי לאטד‪' :‬הן גאלתי אתכם‬
‫אחרית בבראשית‪ ,‬לחיות לכם לאלפים• אני יי אלוזיכס‪:‬‬
‫״יזי ובלבדי כןך^ןז כתוב לאמיר‪ I‬קי״״ למקד ן; לעולם אלחץ ציון‪,‬‬
‫לדר ודר ך^לדה‪:‬‬
‫אתה קדוש ושמך ‪,‬קרוש! ו ק ח ^ ם ן כ ל יום לחללוןד סלה‪.‬‬
‫כרוך אתה יי‪ ,‬האל הקדוש‪ < :‬בשי ת המלך הקה־ש(‪:‬‬
‫כשבת ראש חולש אומרים כאן א ת ה י צ ר ת * (‬

‫תסנת שבח רצית קרבנותיה‪ ,‬צוית פרודיה‬

‫;!םפדורי ;סביה‪ .‬מעןגיה לעולם כבוד‬
‫מהלו‪ ,‬במימיה דדים זכו‪ ,‬וגם האוהבים דבריה‬
‫ןדלהבדךו^אז מסיני נןיטיו צורי פ;‪1‬לןהכרא^‬
‫?הי רצון כ‪#‬נןןל יי אלודנו ואלהי אבותינו‪,‬‬ ‫ז‬

‫^ ת ^ נ ו ‪ mqfcq‬לארצנו‪ ,‬ותטןןנו בגבולנו‪,‬‬

‫ושס‬
‫*( לשבת ראש חודש‪:‬‬

‫אתה יצרי‪ .‬עולסך מקלם‪ ,‬בלית ?ןלא?ר‪1‬ןז ביום‬

‫הישביןגי‪ rqr&*,‬אותנו ורצית בגי ׳ לרוממיזנד‬
‫הובל הלשונות׳ וקישתנו במצו^יןז‪ ,‬וקרבתנו מלבנד‬
‫ללבוךתך‪ ,‬ושסך הנדול והקדוש ?לןנו קראת‪ .‬נהתן‬
‫ז‬

‫^נו אלקינו באהבה שבתות למנוחה וראשי חדשים‬

‫לכפרה‪,‬ולפי שחטאנו לפניה־ אנחנויואיותינו׳חרבחיעירנד‬
‫‪m‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪y‬‬ ‫^‬ ‫‪T I T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫|‬ ‫‪J‬‬ ‫־״‬ ‫ן־‬ ‫‪• • T V‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪It:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬
‫ושסס‬
‫צח‬ ‫תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חודש‬ ‫‪195‬‬
‫ף?ם נעשה לפנןןז את קרבנות ת מ ת י נ ו ‪,‬‬
‫תמדים?סךדםומספים כהלכתם‪ .‬ואת מוסף‬
‫יום השבת הזה‪,‬נעשה ונקריבלפניףבאהבה‪,‬‬
‫?מצות רצונןד‪ ,‬כמו שכתבת ?לינו בתוךתף‪,‬‬
‫על ןךי משה עבדף‪ .‬מ‪$‬י ננבודןד כאמור‪:‬‬
‫וביום לשבת‪ ,‬שני כבשים בני שנה תמימם‪ ,‬ו‪#‬ני‬
‫עקזרנים ללת מ^חה בלולה ב ‪ j b f‬ןנסכו‪ .‬עלת‬
‫‪#‬בת בשבתו‪ ,‬על עילת התיןיד ונסכה‪:‬‬
‫ישמהו במלכותף שומרי שבת וקוראי ‪ 0 $‬עם הקדישי ‪#‬ביעי‪,‬‬
‫כלם ‪.‬ישבעו'ויתענגו'?ןטובף'‪ ',‬וברביעי רצית בי‬ ‫י י יי‬
‫וקד^תו‪'' ,‬חמדת';מים אותו מראת‪",‬זכר למעשה ?ראשית‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫אלחינו‬ ‫י י‬ ‫יי‬ ‫י‬
‫לשבת ראש חודש‪:‬‬

‫ושמם בית מקדשנו׳ וגלה ןקרני׳ וג^ל כבוד &בית ח*נו‪,‬‬

‫ואץ אנו לבולים לעשות חובותינ^בבית בחירתך‪ ,‬בבלת‬
‫הגדול והקדוש‪# .‬נקךא שמןז עלירמ^ני היד ‪offtp‬ייחה‬
‫במקדשך‪ .‬יהי רצון מלפניזז יי אלהינו ואלוהי אבותינו‪,‬‬
‫שתעלנו ב^מחה לארצנו׳ ותטענו בגבולנו‪ ,‬ושם‬
‫נעשה לפניך את סרבנות חובותינו‪ ,‬תמירים כסדרם‪.‬‬
‫ומוספים כהלכתם‪ .‬ו‪$‬ת מוספי יום השבת הןה‬
‫רוםראש החרשהזה‪ ',‬נעשה ונקריבלפניך באהבה‪,‬‬
‫כמצות רצונך׳ כמו שכתבת עלינו בתורתך על‪.‬די‬
‫ו*‬ ‫•••‪11‬‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫••ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T. ! r‬‬ ‫‪T v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪hv‬‬ ‫ו‬ ‫‪: • :‬‬
‫מ‪#‬העבדף‪ ,‬מ‪$‬י כבודך כאמור‪:‬‬
‫‪JVJ!J‬״‪ Q‬הש‪$‬ת ‪ #‬י ב ^ ם יגי שנה תמיןןם‪ ,‬ו^נ‪/‬ע^וינים ‪^9‬חמן^‪.‬ח‬
‫ן א ן ה ב^ן'ןגקזפו‪ .‬עילת ‪2#‬ת' ‪#3‬בתו׳ על עילת הוי״מיד ונ‪$9‬ה‪:‬‬ ‫*‬
‫וברא׳יי‬
 ‫תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חודש‬ ‫‪196‬‬
‫אאזינו ואלמי אבותינו‪ ,‬רצה נא במנוחתנו‪ ,‬מדשנו‬
‫במצווזיך ותן חלקנו בתוךתןד‪ ,‬שמ‪1‬נו•‬
‫מטובך ל^מח ננןשנויבי^^כןןז ׳ וטהר 'לנינו לעבדך‬
‫באמת‪ ,‬וחנחילנו יי אלהינו באהבה וצרצון ‪#‬בת קדשך׳‬
‫דנוהו בו כל ישראל מקדשי שמך‪ .‬ברוך אתה יי‪,‬‬
‫‪T:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪hv‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י•‬ ‫‪ - :‬ו‪:‬‬ ‫• ג ‪•• T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫«ו‬

‫מקדש השבת‪:‬‬
‫לשבת ראש חודש‪:‬‬

‫ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליי׳ פרים בני בקר‬

‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫|‪T‬‬ ‫״ד‬ ‫וין‪r7‬‬ ‫‪: -‬‬
‫שנה‬ ‫שנים ואיל אחד ‪ /‬כבשים בני‬
‫‪T T‬‬ ‫‪ :‬״״‬ ‫‪ T :‬י‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪ I‬־! *‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬

‫שמנה תמימם‪:‬‬
‫ומנחתם וןקכיוזם ?‪£‬ך‪$‬ר ־ ‪#‬ל^ח ^ א י ם ל ן י • י‪#‬ני עורגים‬
‫? * ל • ועפרון לבבש• ר!ן ב ^ ו ‪ .‬ך^ןגיר ל כ § ר ׳ ' ו ‪ #‬י‬ ‫יי * *‬
‫^?זךים ?חלקתם‪:‬‬
‫לעזמחו ב ^ מ א ן ז ‪$‬ו?לי <צ‪1‬ית וקוראי ‪ #‬ג ׳ עם ?ןלןךילך ‪#‬ביעי‪ .‬כלס‬
‫בו וראותו \חמךת^מימ‬ ‫יי‬ ‫‪:‬‬

‫אותו כןדאת‪ .‬זכר למעשה' בראשית י‬

‫ואלהייאבותינו‪ ,‬לצה נא במנוחתנו‪ ,‬וחדש‬ ‫אלוהינו‬
‫^‬ ‫••‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫״ ו‬ ‫‪T‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬״*‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫^ •״‬ ‫••‬ ‫‪m‬‬
‫‪ ...‬״ '••ך‬

‫עלינו ביום השבת הזה את ה ח ר ש ת ה ‪,‬‬

‫לטובח ול?רכה׳ לששון ולשקןחה׳ לישועה ולנהמה‪,‬‬
‫ל‪5‬ךנ<ןה ולכלכלה \ לחייםיטובי־ם ולשלום׳ למחילת‬
‫לוטא ללסליחת עון‪.‬קדשנו ב?ןצותיך׳ותן חלקנו בתורתןז‪,‬‬
‫י‬ ‫‪l«v. T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪• :‬״ ‪ • : v I‬ו |‬ ‫‪ iv‬״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪:‬‬ ‫״ו‬ ‫־‪!1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫‪• : • :‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫שבנענו מטובך ושמח נ‪$‬שנו בישועתך‪ ,‬וטהר לבנו‬

‫וברצון שבת‬
‫ן‬ ‫‪ :‬ד‬
‫באהבה‬
‫‪T •: - :‬‬
‫אלהינו‬
‫•״ו‬
‫והנחילנו יי‬
‫‪v: T:‬‬ ‫‪. • : - :‬׳•ן‬
‫באמת׳‬
‫‪v v: v‬‬
‫לעבדך‬
‫ו ז וי ‪I‬‬
‫כןך^ך‪ ,‬רנוחי בו כל לשראל מקדשי ‪#‬מל׳ כי ‪3‬ע‪2‬וןז«‬
‫ישראל בחרת מכל האמות׳ ושבת קדשך להם הודעת‪,‬‬
‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ T‬י•‬ ‫י‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪I‬‬
‫וחייך רא‪#‬י חדשים להם קבעת‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬מקדש‬
‫‪) - :‬״•‬ ‫‪TIT‬‬ ‫‪V T.‬‬ ‫*‬ ‫! ‪I I‬‬ ‫‪T‬‬
‫רצה ומודים ובו׳‬ ‫‪ ^ WBfrl‬־ א ל ‪ D ^ T I nSNCfl‬״‬
‫צט‬ ‫תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חודש‬ ‫‪197‬‬
‫י; אלהינו בעמך ישראל‪ ,‬ולתפלתם ש ע ה ‪ ,‬וחשב‬ ‫רצה‬
‫העמדת לדביר ביתך‪ ,‬ואשי לשךאל ותפלתם באהבה‬
‫תקבל ברצון׳ ותתי לרצון תמיד עבודת‪.‬ישראלעמף‪:‬‬
‫ותחזינה עינינו בשובך לציון ברתמים‪ .‬ברוך אתת ן;‪ ,‬המתזיר‬
‫שכינתו לציון‪:‬‬
‫מודים דרבנן‬
‫מ ו ך י ם אנחנו דך‪ ,‬שאתה הוא יי‬ ‫מודים אנהנו לך שאתה הוא לי‬
‫אלהינו ואליהי אבותינו‪,‬‬
‫אלתינו* ואלוד אבותינו‬
‫אלהי כל בשר‪ ,‬ייצרנו‪ ,‬יוצר‬
‫בראשית‪ ,‬ברכות והוךאות לשמך‬ ‫לעולם ועד׳ צור היינו מגןלשענו‪ .‬אתה‬
‫הגדול והקדוש‪ ,‬על שהחייתנו‬ ‫הואי לתר ודור ׳ י נודה לך' ונספר‬
‫וק^מתנו‪ ,‬כן תהינו ותקימני ותאסוף‬ ‫תהלתך׳ על היינו המסורים בידך‪ ,‬ועל‬
‫גליותינו לחצרות קךשף‪ ,‬ונשוב‬
‫אליך לשמור דולןיף‪ ,‬ולעשות ךצונף‪,‬‬ ‫נקמותינו הפקודות'לך׳ ועל נסיך‬
‫ולעבדך בלבב שלם על שאנו מוךים‬ ‫שבכלי יום עמנו‪ ,‬ועל נפלאותיך‬
‫לך‪ ,‬ברוך אל ההוךאות‪:‬‬ ‫וטובותיך שבכל עתי‪ ,‬עךב יבהך‬
‫וצהרים‪ ,‬הטוב‪ .‬בי לא כלוירהמיך‪ ,‬והמרתם׳ כי לא תמו הסדיך‪,‬‬
‫?י מ?!‪1‬לם קןץן לך ‪ J‬בשבת הנובה אומרים כאן ו ע ל הנסים >‬
‫א‬

‫ועל בלם יתברך ויתרומם ויתנבא עמר מלכנו תמיד לעולם ועד‪:‬‬
‫וכתוב לחיים טובים כל בני בךיתןז •‬ ‫בש״ת‬

‫א( בשבת חנוכה אומרים זה‪:‬‬

‫ועל הנסים ועל הפךקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות‬
‫יי שעשית״לאבותינו בימים הדם בזמן הזה‪:‬‬
‫טתהיהו ‪3‬ן יוחנן כוהן גדול חשמונאי ובניו ‪& 3‬עטדה מלמת יןן‬
‫;‬
‫בימי‬
‫הךםעה על עסך‪ ^:‬ךאל לד\‪ ?£‬חם ותורתך‪ ,‬ולהעבירם החקי ךצונןל‪/‬‬
‫;‬ ‫;‬

‫ואתה ניךהכןף הרבים עמדת להם בעת צרתם‪ .‬רבת את ליבם‪ /‬דנת‬
‫את דינם׳ נקטת את נקטתם‪ /‬מסרת גבוהים ?ידיהל^ים‪ ,‬ורבים ביד‬
‫•‪-‬י‬ ‫‪.‬‬ ‫־‬ ‫•‪T‬־‬ ‫ד "״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫"וי ‪T‬‬ ‫‪l:‬‬

‫‪?9‬טים״ וטלאים בת־ טהוךם‪ ,‬ורשעים ביד צדיקים‪ ,‬וזדים'‪3‬נדע‪1‬ס‪.‬קי‬

‫תוךתף‪ .‬ולך עשית שם גדול ן קדו ש בעולםןד ׳ ולעמף י^ראל ןןק^ן‬
‫ז‬
‫ז‬

‫תשועה גדולה ופרקן ?הים הזה׳ וארי כך באו בדף לךביר ביתף׳ופנואת‬
‫ידביר׳ וטהרו אתמלןרשף‪ ,‬והדליקו נרות ?הץהתקךישף׳ וקבעו ^טו;ת‬
‫ישי חנ^ה א י ו ‪ ,‬אהודות' ולהייל לשקד הגחל‪ '':‬ו ע \ כ ו ל‬
‫ם‬
 ‫תפלת מוסף לשבת ולשבת ראש חודש‬ ‫‪198‬‬
‫ןכל החיים יודוך סלח ויחללו שטף חגדול לעולם יי טוב האל‬
‫לשועחנו ועזרתנו סלה‪ ,‬האל הטוב‪ .‬ירוך אתה ל;‪ ,‬הטוב‬
‫שמך ולך נאח לתודות‪:‬‬
‫לשי‪-‬ץ אלהנו ואלהי אבותינו‪ ,‬ברכנו בברכה המשלשת בתורה הצתובה‬
‫—‬
‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־־‬ ‫—‬ ‫‪TT.:VIV••:‬‬ ‫~‬ ‫•יו‬ ‫‪: T‬‬ ‫••‪I‬‬ ‫—‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬

‫על ידי משה עבךף‪ ,‬האמוךה מפי אהרן רבניו כהנים עם‬
‫קדושך כאמור‪ :‬יברכך יי וישמרך‪:‬אמן יאר יי פניו אליך ויחנך‪:‬אמ! ישא יי פניו‬
‫•‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T1T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬

‫אליף ולשם לף שלום א י ! ‪:‬‬

‫‪# cPliP‬לוס‪ .‬טובדזו^רכח‪ ,‬ח‪:‬ים חןןחסד ורחמים׳ ‪ tf£V‬ועל קל‬
‫לשךאל ע ט ף ‪ .‬בךכנו אבינו כלנו כאחד‪ ,‬באור פניך כי באור‬
‫פניך‪ ,‬נתת לנו ץ ז‪$‬ל‪1‬ןינו'"תורת חץם״‪/‬ואחבת חסד׳ וצדכןה‬
‫ו ^ ה ורחמים ודלים'^זלום‪ .‬וטוב בעיניך ל?רך אתע?ף ת&ךאל‬
‫?כל עת ו ב כ ל ל ה בחלומך‪.‬‬
‫בש ״ ת ובספר חלם ירקה ל׳^לום ו‪9‬ר;<ןה טויה למוןה ו;המה יגזהת‬
‫עקף* ביה ל^ר&ל׳‬ ‫מוכות'‪;! ,‬זכי־יונבסב ל‪$‬יך‪* ,‬נחנו‬ ‫י"י‬ ‫‪v‬‬

‫לחיים טובים וקילוס‪.‬‬

‫ברוך אתח;י‪ ,‬חמברךאת עמו לשךאל בשלום‪:‬‬
‫'‪:‬היו לרצון א|רי ‪9‬י'ןז‪£‬י‪1‬ן'ל?י׳ ל^יף׳יי‪ :‬צורי וגואלי‪:‬‬
‫אלןץ‪ ,‬נצור לי&וני מרע ׳ ת‪$‬הי ?דבר הךקןה• ולמנןיללי׳ ‪3‬ג״שי ת מ ס ‪.‬‬
‫* ״ ונפ^י' וי^פר לכל תדדה‪ .‬פתח לבי בתויתף י^םךסץל תריוף‬
‫נ‪'9‬ל‪5‬י‪ ,‬ו;ל התאבים ^לי תגה'‪ ,‬יזחךה ה‪5‬ר עצרט גקללןל ‪. c^tfqb‬‬
‫לזץו כמוץ לפנייתה יסלאך « דודץ־‪ .,‬ליןען‪.‬להלצון ידידיך‪ ,‬ת^י?נח;ןזןיןז‬
‫וע״נני' ע^הילקען שקף׳ עע‪1‬הלמען למלנך‪ ,‬עשה י‪#‬ען תורתך• ע׳&וז‬
‫לקען ? ‪. . T p f t‬יל‪,‬יו לרצון אמרי נ״י‪ ,‬והאיון לבי ל‪,£‬יןד‪ ,‬לן צירי וגואלי‪.‬‬
‫ע‪#‬ה ^לום )בשית ד^לום( בחותמיו ׳ חוא _יע‪£‬ה ‪#‬לו‪? 0‬ליני׳ לעל קל‬
‫‪:‬‬

‫ן‪#‬ךא‪.‬ל‪ .‬ואמת א?ןן‪:‬‬

‫ןשן‬ ‫ןז^דיש ‪1‬יסהןר‪,‬‬ ‫‪ngtf‬ית‬
‫‪3‬‬ ‫צ‪ ;1‬מןןנןןז « אאדנו יאאזי אב‪1‬העו‪,‬‬ ‫‪:‬‬

‫‪ ur!Sn‬בת‪1‬רהה‪.‬‬
‫הש״ץ חוזר התפלה‪ ,‬קדיש תתקבל‬
‫‪:‬‬
‫סמיז אל‪,‬ל׳ מק ו‪*:‬מץ ליף‪ ,‬ךכןוה אל ד איןיך^ז ב‪:‬׳ ני *‪? r‬ליןןל‪,‬‬ ‫־‬

‫־ י־ ואין צור באלוזןנו‪ :‬כי לי אליה ?בלעדי ומי צור זילתי ?*ליינו‪:‬‬

‫אין באלחינו‪ ,‬אין כאדונינו‪ ,‬אין‬

‫״ ׳ במלכנו‪ ,‬אין ?מושיענו‪ :‬מי‬
‫כאלהינו‬
‫ק‬ ‫תפלת מוסף לשבת‬ ‫‪199‬‬

‫כאלהינו‪ ,‬מי כאדונינו‪ .‬מי במלכנו‪,‬‬

‫מי כמיושיענו‪ :‬נודה לאלהינו‪ ,‬ינודה‬
‫לאדונינו‪ ,‬נודה למלנננו‪ .‬נודה‬
‫למועזיענו‪:‬בתך ^חינו‪,‬ברוףאדונינו‪,‬‬
‫כרוך מלכנו‪ ,‬ברוך מושיענו‪ :‬אתה‬
‫הוא אלרןינו‪ ,‬אתח הוא אדונינו‪ .‬אתה‬
‫הוא מלכנו‪ ,‬אתה הוא מושיענו‪,‬אתח‬
‫תושיענוי‪ .‬אתר‪ .‬תקום תרחם ציוןכי‬
‫עת לחננה כי בא מועד‪ :‬אתה הוא יי‬
‫אלהינו'ואלחי אבותינו שהקטירו‬
‫אבותינו לפניך את קטרת הספים‪:‬‬
‫פטום הקטרת‪ ,‬הצרי ‪ ,‬והצפךן‪ ,‬הסלמה‪ ,‬והלבונה‪,‬‬
‫משקל שבעים ?זבעים מנה‪ ',‬מור ‪ ,‬וקציעה‪,‬‬
‫שבלת ;רך‪,‬וברבם׳ משקל ששה עשר ‪#‬שה עשר‬
‫מגיהי‪ ,‬ה ק ^ ישנים ;גשר‪ ,‬קלופה שלשה׳ קנטון‬
‫ת^״עה׳ בו־ית כךשינה תשעה קבין‪ ,‬לן קפריסין סאין‬
‫תלתא וקבץ תלתאיואם אין לו עןר!‪9‬רסץ מביא הסר‬
‫הורץ עתיק׳ מלח קןדומית רובע׳ מעלה עשן‪ ,‬כל שהוא‪.‬‬
‫ז‬

‫דבמתן הבבלי אומר׳ אף כפת הירדן כל ‪#‬היא׳ ואם נתן‬

‫בה דבש פסלה‪ ,‬ואם חסר אחד מכל'סממנןה ךןב‬
‫מיתה‪ :‬רבן ש^עוןיןן גבןליאל א ‪ #‬ר ׳ הצרי אינו אלא‬
‫שרף‬
 ‫תפלת מוסף לשבת‬ ‫‪200‬‬
‫שךף• מיםף מעצי הקטף‪ .‬בתת כ ר ^ י נ ה ^ פ ץ בז­‬
‫את הצפךן‪ ,‬ניך שד;הא נא<ה יין קפריסין ‪'#‬שורין‬ ‫;‬

‫ב‪ 1‬את היצפלן‪ ,‬כ ך ‪#‬ר;הא עזה‪ .‬וסלא' מי ר‪4‬ללם;פין‬

‫לה‪'.‬אלא שאין מכניסין מי רנלים במקדש מפני הבב‪1‬ד‪:‬‬
‫ת‪5‬א ךבי אליהו ?ל נד&ונח ך‪.‬לבות ‪}3‬ל יום כזכטח לו ‪#‬הוא בן עו^ס‬
‫‪1‬‬ ‫ז‬
‫הבא ^איןי־ הליכות' עולם לו‪ .‬אל ת ל ך הליכות אייא דלכות •י*‬
‫אמר רכי אל^ך א?ןר בבי ךגי‪/‬א‪ ,‬תלמיךייהןכים מרבים שתם בעולם‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫ש^אםר ובל ?ניך למורי«‪ ,‬ורבי‪#‬לוםב;יןז‪ $8 :‬ה ל ך בנלןל׳ א ל א‬ ‫״‬
‫בו;יך‪^ :‬לוס ךב ‪*6‬לזבי תוךתןז׳'ואין'לכ‪? 1‬ן?שול‪; :‬הי ‪#‬ל‪1‬ם כהילך‪,‬‬
‫שלוה ?אךןזנותיך‪ :‬למען אהיורעי'אדברה נאי ^לום ‪$‬ז‪ :‬למען בית!‪:‬‬
‫!‬
‫‪$‬לה;נו‪$ ',‬בנ‪$‬זה טובלןז‪ :‬י;'ע‪7‬ל_עמו'‪.‬יר‪1‬ן׳יי ןייןל את עטו ביהלום‪" :‬‬ ‫(‬

‫קדיש דרבנן‬

‫יתגדל ויתקדש שמה רבא‪ .‬אמן בעלמא ךי ברא כךעותה וימליך מלכותה‪,‬‬
‫ו!צמח פוךקנה ויקרב ??שיחה‪ .‬אמן בחייכון וביומיכון ובחיי ךכל‬
‫בית יעזראל‪ ,‬בעגלא ובזמן קךיב ואמרו אמן‪ :‬יהא שמה רבא מברך לעלם‬
‫ולעלמי עלמיא‪ .‬יתברך‪ ,‬וישתבח‪ ,‬ויתפאר‪ ,‬ויתרומם‪ ,‬ויתנשא‪ ,‬ויחהךר‬
‫ויתעלה‪ ,‬ויתהלל‪ ,‬שמה ךקךשא בריך הוא‪ .‬אמן לעלא מן כל בךכתא‬
‫ושירתא‪ ,‬תשבחתא ונחמתא‪ ,‬דאמירן בעלמא‪ ,‬ואמרו אמן‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־ •‬ ‫‪-‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪••.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫על ישראל ועל רבנן‪ .‬ועל תלמיךיהון ועל כל תלמידי תלמיךיהון‪ .‬לעל‬
‫כל מאן ךעסקין באוךיתא‪ .‬די באתךא הדין ודי בכל אתר ואתר‪ .‬יהא‬
‫להון ולכון שלמא ךבא חנא וחםךא וךחמין וחיין אריכין ומזונא ךויחא‬
‫ופוךקנא מן קדם ^בוהון ךבשמיא ואמרו אמן‪ :‬יהא שלמא ךבא מן שמיא‬
‫וחיים טובים עלינו ועל כל ישיךאל וא??רו אמן‪ :‬עשה ש ל ו ם ) ב ש ״ ת השלום(‬
‫במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן‪:‬‬
‫ןליני ‪3>#‬ס לאדון ה ב ל לתת גדלה ליוצר בראיית עליא‬
‫ע^נר כגויי הארצות ולא &מנו כמעפחות האדמה‬
‫עליא &ם חלקנו כהם וגורלנו ככל־המונם עהם מעתחוים להבל‬
‫ולריק‪ :‬ואנחני כורעים ומעתחוים ומודים לפני מלך מלבי המלכים‬
‫הלןדועברוך הוא‪# :‬הוא נוטה עמלם ויוסד ןןרץ ומושב יןןרו ‪#3‬ן?ם‬
‫?ןןןעל ועכינת עזו בגבסי מרומים‪ :‬הוא אלפינו אין עוד אמת הלקנר‬
‫קא‬ ‫תפלת מוסף לשבת‬ ‫‪201‬‬
‫^ אל־לבגד ?י‪:‬היה‬ ‫»‪9‬ם זולתי ‪?5‬תוב בתיותי י‪:‬דעחג סיום‬
‫היא ?זאלהים ‪#3‬ן?ם מ&‪¥‬ל‪.‬יעל״^ךץ מ&סת אץ עוד‪:‬‬
‫ועלון נ ‪ $‬ה לך ‪# j‬להינו‪ ,‬לראות מהרה בתפארת עזך‪ ,‬להעביר‬
‫ג מ ל ם מן הארץ‪? ,‬האלילים כרות לכרתון; לחכןן עולם‬ ‫י‬

‫?מלכות שדי‪ .‬וכל בני בשר לרןאו ^ מ ך ‪ ,‬להפנות אליך כל‬

‫ד‪$#‬י אוץ‪. .‬ילדו רךעו ןל יו‪#‬בי ת ‪ 5‬ל ‪ ,‬בי לך' ד‪1‬כרע בל בולך‪,‬‬
‫‪$‬שבע כל לשון‪ .‬ליפניך ;י אלןדנו לבלעו ולפולו‪ ,‬ולכבוד שמך לרך‬
‫לתני׳ד^לו ?לם;גליהם את עול מלכותך‪ .‬ותמלוך עליסם ?הרה‬
‫לעולם ועד‪? .‬י המלכות ‪#‬לך היא׳ ולעולמי עד ר»מלוך בכבוד‪,‬‬
‫למלך על‬
‫י‬ ‫‪6‬‬‫‪I‬‬
‫ועד‪—'.‬ונאמר‪ ,‬והיה יי‬
‫**‬ ‫«*•‬
‫לעולם‬
‫• ••ן‬‫‪• X‬‬
‫בתורתך* יי יימלך‬
‫‪T t‬‬‫ו ן ץ‬ ‫‪TS‬‬
‫בכתוב‬ ‫י‬ ‫‪X‬‬ ‫‪IV T‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬

‫אתל • קדיישיתים‬ ‫‪$‬ל האל?׳ *‪ , • T I T R V T H tfr‬יי' אהל'‬

‫‪v‬‬ ‫‪j1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‪•.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫אל ת י ר א מ פ ה ד פ ת א ם ‪ ,‬ו מ ש א ת ר ש ע י ם כי ת ב א ‪ :‬ע צ ו ע צ ה‬
‫ותפר׳ ד ב ר ו ד ב ר ו ל א ; ק ו ם כי ע מ נ ו א ל ‪ :‬ו ע ד זל!נה אני ת א ‪,‬‬
‫ז‬
‫ו ע ד ש י ב ה אני א ס ב ל ; ' א נ י ע ש י ת י ואני א ש א ואני אסביל ו א מ ל מ ‪:‬‬
‫‪ : -‬־ ־ •״‬ ‫‪: v‬‬ ‫‪:-‬־ •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫־‪:‬־ ״‬ ‫•‬ ‫•ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־ •‬ ‫‪:v‬‬ ‫‪:‬־ ״‬ ‫‪T‬‬ ‫•״‬ ‫ג‬

‫אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישךים את פניף‪.‬‬

‫מוספץ קולמין לכזיכץ לזאת נכון לומר פ׳ בזיטן ולחם הפנים אחר מפלח מוסף שבת‪:‬‬

‫וליקדות סלת ואפית *תה שתים עשרה תלות‪ .‬שני עשרנים‬

‫יהיה ההלה האתת‪ :‬ושמת אתם שתים מערכות שש‬
‫המערכת על השלהן הטהר לפני יי‪ :‬ונתת על המערכת לבונה‬
‫‪V1T‬‬ ‫»‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪ T:‬״ ‪T‬‬‫‪V‬‬‫״ ‪ :‬״״ ‪T I‬‬ ‫־‬ ‫־ \ ‪IT :‬‬ ‫י• •* ! ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪#‬‬

‫זכה‪ ,‬והיתד‪ .‬ללתס לאזכרה אשד‪ ,‬ליי‪ :‬ביום השבת ביום‬

‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪"* 2‬‬ ‫** *•*‪VI‬‬ ‫‪T 2T 2‬‬ ‫‪X‬‬

‫ישראל' ‪2‬ברית עולם‪ :‬והיתד‪.‬‬

‫‪X-‬‬ ‫‪2‬‬
‫מאת בני‬ ‫השבת יעדכנו לפני יי ‪I‬תמיד‬
‫‪I !TJ‬‬ ‫•• ״‬ ‫‪-2‬‬ ‫••‬
‫לאהרן ולבניו ואכלהו במלןם הךש‪ ,‬כי כןדש כןדשים הוא ל‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫י * 'מאשי י י ‪ ' ,‬ה ק עולם'‪':‬‬
‫‪T‬‬ ‫״‪2‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪•• • -‬‬

‫סדר קידוש ליום השבת‬

‫שש זכירות תמצא לעיל עמוד ‪86‬‬

‫מזמור קידוד‪ ,‬ן; רעי ל א אחכד‪? :‬נאות ד ש א ל ר ב י ע י ׳ ע ל מי מנורות‬

‫‪nxf:‬ם בי א ל ך‬ ‫‪4‬‬ ‫; ט & י ‪ ^ :‬י ‪ ,‬י ש ו ב ב ‪ .‬נ‪$‬חני כ מ ^ ל י ‪ $‬ד ק ל‪3‬ןען‬
‫בגיא‬
‫א( ויקרא כד ה‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫קידוש ליום השבת‬ ‫‪202‬‬

‫וחסר‪:‬ידפו?י קל ימי ק י ׳ וש?הי בבית ן; לאךך;?ים‪:‬‬

‫אתקינו סעוךהאךמדמנווזא ץןלמתא הדוהא ךמלכא‪.‬קיי^א׳ *חקינו‬
‫סעוךחא ךמלבא ךא היא קעוךתא דעה;קא‪.‬קךישא ותקל חפותו‬
‫קךישין‪ ,‬הער אנפין אחין לסעידא?הדיה‪:‬‬
‫ןשמת בנץשראלאתתשבת לעשות את השבת‪ ,‬לדרתס׳ברית‬
‫עולם‪ .‬ביני ובין בני ישראל א‪1‬ת היא לעילם‪ ,‬בי ששת יטיס‬
‫עשת ;י‪ ,‬את השמים ואת הארץ ׳ וביום הטביעי שבת ו ע פ ש ‪:‬‬
‫אם השיב מש‪$‬ח 'מלך‪ .‬עשותיספצןד כיוס ל‪,‬ךשי‪ .‬ן^ראר‪ .‬ל ק ב ת ענג‬
‫לקדוש ן; מכירי‪ .‬וכבדהו מעשות ךךביןז ממצוא ח*‪:‬צףורןי־ייקר‪.‬‬
‫אז תרמנג על יי {רךכננרדך על ב‪$‬תיי ארץ׳ ויהאבלתיף נחלת יעקב‬
‫אג‪:‬יך• כי פי ל; דבר •י‬
‫ךא היא סעוךתא ךעתיקא קדישא‪:‬‬
‫זכור אתי יום השבת לקדשו \ ש‪#‬ת ‪/‬מים תעבד‬
‫ו^שית כל מלאכתך‪ .‬ויום הטביעי ‪#‬בת ל;י‬
‫אלוזץז׳ מ* תעשה כלי מלאכה׳ אתה ובנןזיובוןןד‬
‫עבךןז ואמו;ןד'ובקמתןז‪ ,‬ןגךןד אשר ביעדיך‪5 .‬י‬
‫ששת ימים עשה יי את השמים ואת הארץ‪ ,‬את היס‬
‫״ ץ״"‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VII T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫• ־• ״‬ ‫‪V TJ‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T‬״‬ ‫־־״‪V 1‬‬

‫ואת כל אשר בם‪ ,‬רנה ביום השביעי‬

‫על כן' ברך י יי את יום השבת ויקדשהו‪:‬‬
‫על הפת‬ ‫מרנן‪:‬‬ ‫סב!־י‬ ‫ץ‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ע‬

‫ברוך אתה « אלוהינו מלך קרו־ אתת י; אלהינו מלך העולם ‪/‬‬
‫‪T‬‬
‫המוציא להם מן הארץ‪:‬‬ ‫העולם^בוירא פרי חלפן‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪V | T T‬‬ ‫•‪1‬‬ ‫\‬ ‫״‬ ‫|‬ ‫‪I‬‬ ‫•‪V|T-V‬‬ ‫|‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• :‬‬

‫בשבת חול המועד סוכות כשמקדש בסוכה מברך תיכף ברכה זו‪:‬‬
‫ב ח ך א ת ה יי‪ .‬אלדדגו ס ל ך העולם‪ .‬א ‪ 0‬ד קידשנו במצוותיו וצונו ל י ‪ #‬ב ב ס כ ה ‪:‬‬
‫א ס ך ר ל ^ ע ו ד ת א ׳ בצ?ראישבהא׳ ג הוריה‪^:‬יי^ה‪ .‬ב ק ח ש א ר ב א ‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫ו‪5‬ח?יאטבא‪.‬ךביהתהדע?^א‪:‬‬ ‫^תא‪;'.‬גתיר ארןף^א‪:‬‬ ‫(‬

‫ישדר‬
‫א( ישעיה נה יג‪ :‬ב( שם נח יד‪ :‬ג( שמות כ ח ט י יא‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קב‬ ‫תקוני שבת‬ ‫‪203‬‬
‫י ‪ $‬י י לן ^ ‪ 5‬ד ה ׳ ו^חזי בייךיר׳״ ‪ £‬ךם ךבון ןגלמין‪? .‬כלי; סתימין‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫רחזי לן סתריה‪ ,‬ד את א מר בלחישא‪ . ' :‬י‪#‬לון פתגמין ׳ ןתיקדון •הדושא‪:‬‬
‫? יד • ?ךזא‪!5:‬ייא • ‪.‬ע?יקא‬ ‫א‬ ‫ת‬
‫גייסי •ל‬
‫י גייר‪ ,‬לן ©עמי דבתריסר‬
‫ךאנק א ת ב^יךה‪ .‬כפילא וקלישא‪ :‬וטפיךא < ילאו ‪ 9‬ל ת א אייםא‪:‬‬
‫צ רוךא ך ל ^ ל א ‪ ,‬דביר‪ .‬ה ל בלא״ ו אייןמלזיא׳'‪:‬ד‪.‬ו!לךקיע;א\^ה?ז‬
‫י‬ ‫‪:‬‬
‫כאןעדיא‪ .‬הלא ההוא עזמ‪£‬א‪:‬‬ ‫ך ת ך ב י ח י ל א ‪ .‬והסק ע ד ךיש א‪:‬‬
‫ח דו'חצרי ח ק ל א ‪ .‬בדבור ובקלא‪ .‬ף בי ‪:‬תירי^י'‪ .‬לעלאםן דךגיה•‬
‫ד‬
‫ומלילו מייד״‪ ,‬מ ת י ק א ב ד ו ב ש א ‪ : :‬ויסב בת 'זוגיה] דהות פרישא‪:‬‬

‫מנחה לשבת‬
‫אשרי ובא לציון‪.‬‬ ‫וסדר הקטורת אומרים‬ ‫וידבר‬ ‫אחר‬

‫אשרי יו<טבי ב י ת ך ‪ ,‬עוד יד״^לוןד § ל ה ‪ :‬אקרי העם שכבה לו׳ א^ךי ה ע ם‬

‫‪#‬‬
‫״ י שיי אלדזיו‪ :‬ו^הלה'לדויד‪ ,‬א ר ו מ מ ך ' א ל ר \ המלד ׳ נאבלןה ^ ן ז‬
‫לעולם ועד‪ :‬בץל י ו ם א ^ ך ^ ׳ ו י ה ל ל ה ' ש ‪ £‬ך לעולם ו^נד־‪$ :‬דול' ;י ו‪£‬הלל‬
‫{‬ ‫‪:‬‬

‫?ואד‪ ,‬וילגךלתו אין חכך‪ :‬דור לדור ישבח מע^רף׳ ^בורהיך עידו‪ :‬הךר‬
‫?בוד הודך \ ודברי נפלאתיך אשירה‪ :‬ו‪#‬זוז נוראותיך יא^רו ‪ ^ /‬ך ל א ך‬
‫א ס פ ר ‪ $‬ד ^ ר ך ב טו‪5‬ןד'‪.‬יביעו וצדד^ך ירננו‪ :‬חנון ורתם י‪ :‬ארך אפ‪:‬ם ו?דל‬
‫חסד‪ :‬טוב י י"לכל‪' ,‬ודרכיו על כ ל מעשיו‪ :‬יוףןד י ; ‪ $‬ל מעשייך׳ וחםידיןל‬ ‫ז‬

‫‪';:‬ךכוןה‪ :‬כבוד מיימהךיאמרו‪'.‬וגבורתף י ד ב ף ‪ :‬להודיע ל;ני האדם‬

‫ו‬ ‫ם‬
‫^בורתיו‪ .‬וכבוד קךר מלכותו‪ :‬י מלכותך‪ ,‬מלכות בל ע ‪ #‬י ׳ ??׳^ל^ו ד?ל‬
‫דור ודר‪ :‬סוייך ;י ל כ ל הנפלים‪ .‬וזוקף ל^לידכפופים‪ :‬עיני כל אליך לשירו‪/‬‬ ‫י‬

‫ואתה בירתן להם א ת א?לם בעתו‪ :‬פותח א ת ; ך ך ‪ ,‬ומקביע ל כ ל חיי רצון‪:‬‬

‫ז‬

‫״*דיק;; ? ן ל דדןיו ׳ וחסיד בץל מעשיו‪ :‬כןרוב ;; ל ; ל קךאע ׳ ל כ ל א ‪ #‬ר‬

‫לקךאהי ?אשת‪ :‬ךצון‪.‬יךאיו_יע‪£‬ה ׳ ואת שןיעתס‪5#:‬ע ויושיעם‪ :‬שומר יי א ת‬
‫כ ל אך^יו‪ .‬ואתי ץל'הרשעים'ישמיד‪ :‬ת ה ל ת י; ;דבר פי י ויןרך בל בע‪1‬ר‬
‫‪ #‬ם נןךשו לעולם ועד ואנחנו ?ברך י ; ה ׳ עןעתד‪ ,‬ועד עולם ה ל ל י ה ‪:‬‬
‫ובא לציון' גואל*'ולשבי פשעי ב‪:‬עקב ‪; .‬אם י;‪ .‬ואני'זאת 'בריתי‬
‫אתם איזר י; ] ר ו ת א ק ר ע ל י ך ‪ ,‬וחברי אשר שמתי ב פ י ך ‪.‬‬
‫ז‬

‫לא ; מ ש ו מפיך ומיןי זרעך ומפי זרע זךעך‪ ,‬אעור ;; מעתה' ועד עולם•‬
‫ואתה‪/‬קדוש׳ יושב תהלותןשראל‪ .‬ןדדא זה אל‪.‬זה י א מ ר ‪ ,‬קדוש כןדזש‬
‫ד‬

‫כןדוען יי צבאות‪ ,‬ל ל א כל הא!ך! ‪3‬בודו‪ .‬ו‪_£‬קבליז‪.‬ך; ימן דן׳ ואמרי! ‪.‬קריש‬
‫?שנך'מרומא ע^איה ?ית ץצביןהה ׳‪.‬קדיש על ארעא עובד ג ב ו י ת ה ‪ ,‬כןדיש‬
‫לעילם וילעלמי עלמיא‪ .‬יי צבאות ׳ מליא כ ל ארעא זיו יקרה‪ .‬ויהשאני דוה‪,‬‬
‫ואשמע‬
 ‫מנחה לשבת‬ ‫‪204‬‬
‫ו א ‪ #‬מ ע אחרי׳ קול רעש נ ה ל ׳ ירוך כבוד ‪ ;:‬מ&קוכו‪ .‬ונטלקני ת ה א‬
‫ר ^ ע י ת ןיתךי‪.‬קל דעי סגיא ךמשיידדן וא‪£‬ךין‪:' :‬יייןד ;קך אךיי מ א ת י בית‬
‫ז‬

‫ל ב י נ ת ה ‪ .‬יי יימלך־ לעלם ועד‪ .‬יי מלכותה' קאם לעלם ולעלמי ע?*מיא\י אלתי‬
‫ד‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪" I T‬‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ T:‬״‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬

‫א^רזהם‪:‬צדיק ישראל אבוחינגשמרח זאת לע‪1‬ים׳ל‪:‬צר מ ח ב ב ו ת ל ב ב ע*וך‪,‬‬

‫ור!‪5‬ן לבבם אליך• ו ת א רחום‪ ,‬י‪*5‬ר עון ולא‪:‬שהית וחלבה לתצדב א פ ו ‪,‬‬
‫ולא ;עיר בל חמתו‪ .‬בי אתה'אדני טובןסילח‪ ,‬ורב 'חסד ל^ל קךאיך‪.‬‬
‫צך קסך צדק לעולם׳ ותוךתך א מ ת ‪ .‬תתן אמת ליעקב''‪,‬חסד ל א ב ר ה ם ‪,‬‬ ‫ז‬

‫אישר נ ש ב ע ת לאבותינו מיסיר‪',‬דם‪ .‬ירוך ^דני יום'יום ‪:‬עמס לנויייחאל‬

‫ישו<גהנו" ס ל ה ‪ .‬ן; זןבאות ע‪$‬נו י מ<‪#‬בלנוי‪ ,‬א ל ת ‪ :‬ע ק ב ס ל ה ‪ ; : .‬צ ב א ו ת ‪/‬‬
‫א ^ ר י י א ד ם ב ט ה בך‪ ; ; .‬ה ו ג י ע ה ‪ ' ,‬ה מ ^ ך ‪ :‬ע נ נ ו ;יוםךךאנו• ברוך הוא‬
‫אלך״ןנו״ שבראנו ל?בודו‪ .‬והבדילנו מן התועים‪ .‬לנתן לנו תורת א מ ת ‪ ,‬וחיי‬
‫עולם ן ס ע בתוכנו‪'.‬הוא‪?:‬תה לבנו ?תורתו‪ ,‬ףשם'‪5‬לבנו אהבתו ויראתו\‬
‫ולעשות רצונו וייעודו ? ל ב ב שלם״ למען לא ניגע לריק י ולא נלד ל י ה ל ה ‪.‬‬
‫ו‪5‬כן‪:‬היךצון מ ^ נ ; ך ‪ ;:‬אלהינוואלהי'אבותינו‪ .‬ש נ ג מ ו ר הפןיךבעולם ה ז ה ׳‬
‫ונזיד‪ ,‬ונהלף ונריאה‪ .‬ונירש טובה ו ^ י י ח ‪ ,‬ל^ני ‪:‬מות הט^יה ויךתי העולם'‬
‫ד‪,‬בא‪'.‬למען' י!©רך כבור ולא ‪:‬רם' ‪ ; :‬א ל ת לעולם אודך• ב ר ו ך ה ג ^ ר‬
‫מ ? ט ת ‪ .‬בטחו ב;י עדי עד׳'<יי ?;ה י; צור‬ ‫א ‪ #‬ר ליטח י;י׳ וחיך‪.‬‬
‫עולמים'• ו י‪5.‬פ?ת ק ך יודעי קומך‪ ,‬בי לא עזבת ןירשיך י;‪;, .‬י'חפץ^למען‬ ‫;‬

‫צדקו‪ .‬יגדיל תורח ויאדיר‪:‬‬

‫כשקורין במורה אומרים חצי קדיש ואח״כ אומרים זה‪:‬‬

‫ואני תפלתי לוד יי ?ת רצון‪ ,‬אאדם ב ר ב‬

‫הסדןד‪ ,‬ענני באמת ישעה‪:‬‬
‫ן‬ ‫ד ו‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫••ו•‬ ‫‪ :‬־‬ ‫|‬ ‫דו‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫כשפומחין ארון הקדש אומרים זה‪:‬‬

‫ךךןי ב ‪ 5‬ס ע הארן ףאעד מ^ה‪ :‬קומה יי רפצו‬

‫ז‬
‫ז‬
‫איביך רנסו י משנאיך מ*ניך‪ .‬כי מציון‬
‫תצא תורה ודבר יי מירושלים‪ .‬בתןז שנרזן‬
‫תורה לעמו יקןךאל בקךשתו‪:‬‬
‫ברין־ך ‪#‬מה ךמראללמא ׳ בךיך ?חרך ואר‪.‬רך׳‪,‬יהא‪,‬תיתך ?‪ci‬‬
‫‪:‬‬
‫י י עמך ‪:‬שראל ל^לם‪ ,‬ופךלןן ‪:‬מינך אהזי לעמך בבי‬
‫מקך^ך‪ ,‬ו״לאמטוץ לנא מטוב נהוךך'ו'לי‪,‬בל ןןלוחנאברחגז׳ין‪.‬‬
‫יהא‬ ‫י‬
‫תר׳ א א( תהלים סט יד‪:‬‬
 ‫קג‬ ‫לשבת‬ ‫מנחה‬ ‫‪205‬‬

‫ןהאי^א«קך‪9‬ךךתוךךלןדדין בטיבו‪ ,‬ולהויאנאפקידאבגו־‬

‫י‬ ‫א‬ ‫י‬
‫‪¥‬ל ו?מנטר יתי דת כל יי לי׳ ודי לעמך יעןךאל‪.‬‬ ‫צד ‪-‬יג ׳‬ ‫ז‬
‫ז‬
‫אנת הוא זן לכלא ומפרנס לכלא‪ ',‬אנר* הוא עליט על ?לא\אנת‬
‫א‬ ‫נ‬ ‫זיא‬
‫הוא ך^לייט ע?" מלכיא‪ .‬ומלכוחא די^ך ל • א ‪ ,‬עלךא ךלויי^א‬
‫?דיך'הוא‪ ,‬ךסגיתא כןמה ומקמי ךיהןר א‪1‬ריתה‪.‬בכל עדן ועדן‬
‫לא על אנ‪ #‬ךחיןמא'ולא על בר אלחין סמיכנא׳'אלא באלחא‬
‫ד‪#‬מ;א'‪ ',‬ךחוא 'אלחאיקעוט‪ ,‬ואזךיתה ך^יט^נביאוחי ךן׳טוט׳‬
‫ומסגא למעבד טבץ וכןזטו־ט‪" .‬בה אנא לחיץ ׳ וליבוה _קיי‪#‬א‬
‫נלןרא אנא אמר ת‪#‬בחן‪ .‬יהא רעוא לןךמך' ךתפתח ל?אי‬
‫באורייתא‪ ,‬ותבלים מ^אלין דלבאי ׳ ולבא דבל עמך ד&־אל׳ לטב‬
‫ולחיין ולעלם‪:‬‬
‫‪ m‬גדלו ליי אתי׳ ונרוממה שמו יחדו‪:‬‬
‫! ז‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬
‫יי ה ג ר ל ה והגבורה ו ה ת פ א ר ת והנצח וההוד״ כי כיל ‪<3‬טמים‬ ‫‪ *npm‬עיני!‬
‫־‪,‬ז­ו­‬ ‫•‬ ‫‪ 1‬־‬ ‫ו‪;-‬ן‪-‬‬ ‫ו• • ו ׳ י ו י‬ ‫‪T‬‬ ‫ו‪:-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1:‬‬ ‫‪11/‬‬

‫' ובארץ‪ .‬ל ף ן; ה מ ס ל כ ה וחמתנשא ל כ ל לרא<ט‪ .‬רוקןמו ן;‬

‫אלהינו ׳)ד״שתחז ? ה ר ם י מ ל י ו ׳ כןדו<ט הוא‪ .‬רו^מו יי אלהינו והשתסיו ל ה ר‬
‫ק ד ש ו ‪ /‬כ י י מ ח ^ יי אלהינו‪:‬‬
‫•־•‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪ T‬׳‬ ‫•‬ ‫‪: I T‬‬

‫אב הרחבים‪ .‬חוא ירחם עם עמוסים‪ .‬רזכור ברית איח;ים‪ .‬וי_דל נ?ש‪1‬קינו‬
‫‪T‬‬
‫מן ה ע ע ו ת ה ר ש ת ‪ .‬ך^ער ביצר הרע מן הנשואים‪ ,‬רחוץ ^לןנו ל?ליטת‬
‫עולמיס • יימלא משאלותינו י במרה טובה'ישועה ורהמים‪:‬‬
‫»‪:‬‬ ‫»‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•T‬‬ ‫״ן‬ ‫•‪::‬׳‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫יד•‬
‫‪,‬‬
‫וקורין ג גברי בפרשח שבוע הבא ואפילו יום טוב שחל כשבת‪ ,‬ואין אומרים קליש אחר קריאת התורה‪:‬‬
‫כשמגביהין הספר חורה אומרים זה‪:‬‬

‫וזאת התורה א?טר שם משה לפני בנ‪ :‬יע&ראל‪.‬‬

‫״‬ ‫' ‪I I‬‬ ‫•‬ ‫‪• :‬י‬ ‫•‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•״ ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬

‫ן^ץ חיים ל‪.‬יא למחןקים יד‪ ,‬׳ ן ת ^ י ה נןא^ד‪ .‬ךךכןה ךךכי נעם ׳ ליל‬
‫;‬
‫״ י נתיבותיה &לום‪& .‬רך ימים בימינה'\בי‪£‬מ^לה עשר־ובטד‪ .‬יי חפץ‬
‫‪I •* T‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪|V‬‬ ‫‪•7‬‬

‫?קען צדקי׳ ‪£‬ךיל תורה דאדיר‪ :‬חצי קדיש*(‬

‫כשגושאין הספר חורה להיכל אומרים זה‪.‬‬

‫חזן יהללו את שם ןי ‪ ,‬כי נקזנב ‪#‬מו לבדו‪:‬‬ ‫ז‬

‫אימייםהודו על ארץ ל׳טמלם‪ :‬ו י ר ם י ח ל ע מ ו ׳ תהלד‪ .‬ל י ל חסידיו‪,‬‬ ‫הל‬ ‫ו ה ק‬

‫ל ; ג י ‪ .‬י ^ ך א ל עם ךןרובו׳יהיללרה‪:‬‬
‫•( מנהגנו ‪ -‬הש״ץ מתחיל לומר חצי קדיש קרוב לסוף הגלילה‪ ,‬ומאריך באמירתו באופן שיסיים אחר כניסת‬
‫הסי׳ ת לארון‪.‬‬
 ‫תפלת מנחה לשבת‬ ‫‪206‬‬
‫אדני! עפתי תפתה ופי יגיד ההלחך‪:‬‬
‫ב ר ו ך אתה יי‪ ,‬אלהינו ואלדד אבותינו‪ ,‬אלו־ד אברדט‪ ,‬אלתי‬
‫‪1‬‬
‫׳ ‪£‬תק‪ ,‬ואלהי‪.‬יעקב‪ ,‬האל הגדול הגבור והנורא‪ ,‬אל‬
‫עליה‪ ,‬גומל הסדים טובים‪ ,‬קונההכל׳הוכר חסדי אבות׳ ומביא‬
‫גואל לבני בניהם למעז עמו באהבה‪:‬‬
‫בש׳״זברמ לדלם‪ .‬מלך הפץ בחיים׳ וכאבנו• בק^רהחץם‪ .‬למענך אלהיםחןיכצ‬
‫מלך עוזריומיועיע ומג; "ברו־ א ת ה ‪ ,‬מגן אברהם‪:‬‬
‫אתהיגבור לעולם'אדני‪ ,‬מדרה מתים אתה‪ /‬רב י להוישיע‪.‬‬ ‫‪r‬‬
‫־‬ ‫•ו‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫־ ‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬
‫מיטיב הרוח ומוריד הג;כם‪:‬‬ ‫כחייף‬ ‫מוריד ה ט ל ;‬ ‫בקת‬

‫מכלכל חיים בחסד׳ מחיח מתים ברחמים רבים סומך נופלים‪,‬‬

‫ורופא ודלים‪ ,‬ומתיר אסורים׳ ו‪£‬ר}‪.‬ם אמונתו ליעני‬
‫עפר‪ ,‬מי כמוך בעל גבורות ומיי רומח לדי׳ מלויי ממית ומחיה‬
‫‪ :‬־* ‪v‬‬ ‫״• ״‬ ‫‪iv iv‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ r‬־־‬ ‫‪ T‬ו י‬ ‫״‬ ‫ז ז‬
‫ומצמיח רעועה‪:‬‬
‫‪X‬‬ ‫•‬ ‫"״‬ ‫"י‬ ‫*" •‬

‫מי כמוןד א כ הךהמים זוכר יצוריו לחיים ?רחמים‪.‬‬ ‫בש״ת‬

‫ונאמן אחה לדחיות מתים‪ .‬בחך י אהה יי׳ מח״ה המתים‪:‬‬

‫נחזרמ השיץ אומרים כאן קדושה‪(*:‬‬

‫א ן ק ך ‪ ,‬קדוע ועמך קרוע‪ ,‬וקרועים בכל יום ןחיילוף סלה‪.‬‬

‫ברוך אתה'יי‪ ,‬האל הקרוע‪ ):‬כש׳־י! המלך חקדוע•(‪:‬‬

‫א ת ה אחד ושמך אהד‪ ,‬ומי בע^ך‬

‫בישראל גו• אחד בארץ‪ .‬תפארת‬
‫גדלח‪ ,‬ועטרת ישועח‪ ,‬יום מנוחה‬
‫וקדשה לעמך נר*ת‪ ,‬אבךחם‪M:‬‬
‫*( קדושה לש״ץ בחזרת התפלד‪:‬‬

‫נמךאטןל ןנעךיצךכנעם שיחסוד שיפי קדש המשןשים לך גזךיטה׳ככהוכ‬

‫ת ו ״ א א( ש״ב ז כג‪:‬‬
‫קד‬ ‫מנחה לשבת‬ ‫‪207‬‬

‫‪.‬יצחק ןרנן\עקב ובניו‪:‬נוחובו‪,‬מנוחת‬

‫אהבח ונדבה‪ ,‬מנוחת אמת ואמונח‪,‬‬
‫?נוחת עלום‪ ,‬השקטובטח‪",‬מנוחח‬
‫עלמח שאתח רוצח י בה‪' .‬יכירו‬
‫בניך וידעו‪ ,‬בי מאתך חייא מנוחתם‪,‬‬
‫ועל סנולןתם‪.‬יקדישו את ‪#‬מך‪:‬‬
‫אלפינו יאלןץ אבותינו׳ רצה נא לםניחסנו‪ .‬הרענו‬
‫במצותיןז ותן הלהןנו בתורתך׳ שמננו‬
‫‪9‬ט ‪3‬ךר&ןה נ^נו'בישו עתף׳ וטהר לבנו לע^ךןד‬
‫ז‬
‫י‬

‫ןאמת׳ והנהילנו ץ אלהינו באהבה וברצון ‪#‬בתות‬

‫כןך^ןד׳דנוחובם בל י^ראל סקך‪#‬י ‪#‬מך‪? .‬רוך אתה‬
‫ץ׳ מקדש השבת‪:‬‬
‫י; אלתינו בעמך ‪.‬יעךאל‪ ,‬ולתפלתם ע ע ת ‪ ,‬ותעב‬ ‫חיה‬
‫חעבוךת לדביר ביתך‪ ,‬ואישי לעךאל ותפל?‪1‬ס באהבה‬ ‫י‬
‫תקבל ברצון ‪ -‬ותחי' לרצון תמיד עבודת‪.‬יעךאל עמך‪:‬‬
‫א‬
‫יעלה ויבא (‬ ‫בשבת ר״ח ובשבת חוה״מ אומרים כאן‬

‫א( בשבת ראש חודש ושבת חול המועד אומרים דה‪:‬‬

‫אלהינו ואלתי אבותינו‪ ,‬י_עלח ו;בא ויגיע‪ ,‬ףדאה מרצד׳ רעמע׳‬

‫מפקד ומכרי ץברוננו ופקדוננו׳ וזכרון אבותינו ׳ וזכרון‬
‫מעידו בן דוד עבדך‪ ,‬וזפדון' ןרועללם עיר קךעך‪ ,‬חברון בל עמך‬
‫בית יעךאל לפניך ׳ לפליטח לטובח‪ ,‬לחן ולחסד ולרחמים ולחיים‬
‫^זח לשחיהמ״פחגדעוצותחזח‪.‬‬‫‪4‬‬ ‫טובים‬
‫לשחיה״מ סיבית חג חסבות חזח‪ .‬זכרנו יי אלתינו בולטובח‪ .‬ופקדנויבו‬
‫ז‬

‫לברכח‪.‬וחו־ע^גנו'בו לחיים טובים‪ .‬ובדבריעועחורחמים׳חוסוחננו‪,‬‬

‫ורחם עלינו והועיענו׳ בי אלןך עינינו׳ כי אל ןןלךחגק ורתם אתת‪:‬‬
‫ותחזינה‪.‬‬
 ‫מנחה לשבת‬ ‫‪208‬‬
‫ותחזינה ?גינינו ב‪#‬ובף לציון ברחמים‪ .‬ב ת ך אתה יי‪ ,‬המחזיר‬
‫עכינתו לציון‪:‬‬
‫מודים דרבנן‬
‫‪K‬‬ ‫‪CP"fiD‬‬
‫אלהינו ואליהי אבותינו‪,‬‬
‫אליהי כל בשר‪ ,‬ימירנו‪ ,‬יוצר‬
‫אלהינו* ואליוד אבותינו‬
‫בראשית‪ ,‬ברכות והודאות לשמך‬ ‫לעולם ועד‪ .‬צויר חיינו מגןלעענו‪ .‬אתה‬
‫הגדול והקןדוש‪ ,‬על שהחייתנו‬ ‫הוא לדור ודור • י נודה לך' ונספר‬
‫וקימתנו‪ ,‬כן תחינו ותקימנו ותאסוף‬
‫וןןוזלתך׳ על היינו המסורים בידך‪ ,‬ועל‬
‫גליותינו לחצרות קךשך‪ ,‬ונשוב‬
‫אליך לקזמור חלךף‪ ,‬ולחשות ךצונך‪,‬‬ ‫נקמותינו הפחדות י לך‪ .‬ועל נסיך‬
‫ולעבדך בלבב שלם על שאנו מודים‬ ‫ע | כ ל יום עמנו‪ ,‬ועל נפלאותיך‬
‫ןמ‪1‬ב‪£1‬קז ^בכל עתי‪ ,‬ערב ך^קך לך‪ ,‬ברוך אל ההודאות‬
‫וצחרלם‪ ,‬הטוב ״ כי לא כלוירהמיך‪ ,‬והמרתם‪ .‬כי לא תמו חסדיך‪/‬‬
‫ל ‪ 1 J ? D‬י נ ו לך; בשבת חנוכה אומרים כאן ועל הנסים*(‬
‫י‬
‫‪^ ? C‬‬ ‫‪3‬‬
‫ועד‪:‬‬ ‫לעולם‬
‫ז ז ?‬ ‫ו י‬
‫מלבנו תמיד‬
‫‪•• :‬ו‬
‫•‬
‫ויתנבא ‪#‬מןד‬
‫ז‬ ‫״‬ ‫‪•:I‬‬
‫ויתרומם‬
‫־ ‪.‬‬
‫יתברך‬ ‫• •• ‪ I‬ועל בלם‬
‫‪- : •:‬‬ ‫‪T: #:T:‬‬ ‫•‬

‫ובחוב לחילס טובים כל בני כךיחך‪.‬‬ ‫כש״ת‬

‫לכל חחיים יוךוך סלח ויחללו ע ? ך הגדול לעולם ?י טוב׳ חאל ‪/‬‬
‫ישועתנו ועזרתנו סלה׳ האל הטוב ‪'.‬ברוך אתה יי‪ ,‬חטוב‬
‫עמך ולך נאה להודות‪:‬‬
‫בשבת חנוכה אומרים זה‪:‬‬ ‫*(‬

‫ו ע ל הגסים ועל הפרק ועל הגבורות ועל התעועות ועל הגפלאות‬

‫י" ״ עיעעית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה‪:‬‬
‫בימי ;?!}?הו §ן יוחנן כןזן גדול ה^סו^אי ו«יו ב ג נ י ז ה מלכות‪:‬ין‬
‫ח ר ‪ #‬נ ח על עמך לש־ךאל לד‪-‬שביהם חיריזך׳ ידסןג^״ןךם ‪ WP‬רצ;?!ך׳‬
‫ןאר‪1‬ה בככקןך הרבים'עמךר! להם י ע ת ?ךר‪1‬ם‪ .‬יבת ‪ ax‬ליבם'׳ ‪3‬ןו‪$‬‬
‫אח דינם׳ נר!?ןה אחןכןפחם׳ ‪; jjneo‬בורים בנד קךןים‪) ,‬כבים בנד‬
‫קמטים׳ יסמאים ?יד טהורים׳'ורבעים ביד צדיקים ׳ וזדים'בלד עוסגןי‬
‫י‬
‫חוךוןך‪ .‬ולך ;ל&ית שם' ‪$‬חל ו קדוש ב ע י ^ ף ׳ י ? ‪ * %‬ל ‪OtV‬‬
‫ז‬

‫)‪17‬ש^ח ^דולה ופרק כהיום הזח‪ ,‬ואדר ‪5‬ך באי ב^לך לךביר ביחף׳ ונ‪$‬נו א ת‬
‫סיכלך‪ ,‬וטהרו אח מקדשך ׳ להךליקו״נרוח בידצרוה כןלטך׳ מבעו ^ ס ו ; ת‬
‫כ ו ל ם‬ ‫ימי חנכח >ןלו‪ .‬להודות ן* <ל קשקך דיגחל‪:‬‬
‫ועל‬ ‫?ל‪1‬‬
‫קה‬ ‫מנחה לשבת‬ ‫‪209‬‬
‫ים‬
‫יעל ?ל‬ ‫^ים ‪ ,oty‬טובה ו^רכי״ י ל ‪ P‬מ^י ורמים׳‬
‫‪.‬י&ראל עטף‪ .‬ברכנו אבינו כלנו כאחה באור »ןף‪? .‬י באור‬
‫פנץל‪ ,‬נתת לנו י‪ :‬אמדנו תורת דדים‪ ,‬ואהבת חסד‪ .‬וצךכןה‬
‫וברכה ורחמים ורדים'ו עלום‪ .‬וטובבעיניךלברך את^יףל&ר^ל‬
‫בחלומך‪.‬‬
‫י‬ ‫‪njjp‬‬
‫י בכל עת ו מ ל‬
‫חלם ‪3‬דבה ו^זלום ו§ך}ן(ה טוןה" ;‪ nyntf‬ו^חםה וגזרות‬ ‫״ ובס§ר‬ ‫ת‬ ‫בש‬

‫טובותןזכריונבתב ל^ניך‪ ,‬אנחנו לןל עקןף בית ל^ר>ןל‪,‬‬ ‫״‬

‫<^הלים טובים ו ^ ל ו ס ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ברוך אתה יי‪ ,‬המברך את עמו ‪:‬קראל ב םל‪1‬ם‪:‬‬
‫י‬
‫לקיו לרצון אסרי ?י לליגיון ל? ׳ ל ^ י ך ׳ י; צורי וגואלי‪:‬‬
‫אלדד‪^ ,‬צור ל‪#‬וני מרע ‪ ,‬ושןתי מךבר ?ךןןה‪ .‬ולמקללי׳ נפ^טי הדום‪.‬‬
‫י‬
‫יי' ־ ונ?‪#‬י'ב^פר לכ'ל תודה‪ .‬פתח לבי יתוךתך וימץותיף תרדוף‬
‫ןפ^י‪/‬וכל החובבים ^לי ר ע ה ׳ ןוהךה הפר עצתם ‪.‬וכןליןל ‪5‬ם‪5#‬רם‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫לדרו במוץ לפגי רוח ומלאך ץ דוחה •*ל^ען‪.‬לחדציןיידידיף׳ ד‪£0‬נד‪; .‬מ^ף‬
‫וענני‪ .‬עעגהלקען שמך׳ ע&ה למען ימלנך י ע ש ה ל^ען תוךחף• ‪n£y‬‬
‫למען ק ך ^ ה ך ‪.' .‬יהיו לךצוןיא^ייהיי׳ יוה!• יון לבי <^נץד׳ ;י צלי וגואלי•‬
‫ע&ה ‪$‬לום )בש״ת ה^לום> ??דומיו‪ ,‬הוא ‪!;:‬שה ‪#‬לום הליכיי יעל ?ל‬
‫ישראל‪ .‬ואמרו אמן‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניה יי אלדדני ואל!־\ אביתיט‪* ,‬שיבנה בית המקדש גיסהרת ב;מןני ‪ /‬י‪12‬‬
‫חביונו בתורתה‪.‬‬
‫כימים שאין אומרים ת ח נ ו ן כחול אין אומרים צ ד ק ת ך נשכת‪:‬‬

‫צךצןתך בהררי אל‪ ,‬משפטיך תהוםרבה׳ ‪#‬־ם‬

‫ובהמה תושיע ; ‪ :‬וצךכןתך אלהים׳ ‪.‬עד‬
‫?ורום*‪#‬ר ^ י ת נזילות‪ ,‬אלהים‪,‬מי אןוןז‪? .‬ךרןתך‬
‫‪,‬לירד ה• אירי‪,‬‬ ‫צלק ‪ C^ljfr‬׳ )‪ TfTftPl‬א‪£‬ת‪ ,‬ק ד י ש ש ל ם‬

‫ןגלינו לשבה'לאדון הבל‪ ,‬לתת גךלהליוצר ייראשית׳‬

‫‪#‬לא עשנו כגויי הארצות׳' ולא•שמנו קימ^חות‬
‫האדמה׳ של**שם ךזלקנוכהם׳ ןגךלנו״ככל ממונם‬
‫‪#‬ןזם מ־שתהוים להבל ויריק‪ .‬ואנחנו כורעים‬
‫וין^תהוים' ומורים‪ ,‬לפני "מלך ׳ מלק‪:‬י' ההלכים׳‬
‫שקלם‬ ‫הג־־ןדוש‪ ,‬ברוך הוא‪# '.‬הוא נו‪$‬ה‬
‫ויוסד ‪$$‬־ץ‪ .‬ומושב עדףו בשמלם ממעל‪ ,‬וקצינת עזו‬
‫גנגהי‬
 ‫מנחה לשבת‬ ‫‪210‬‬
‫‪1‬־גבהי מרומים׳ הוא אלהינו אין עוד‪ .‬אמת מלכנו‪,‬‬
‫א‪$‬ס זולתו‪ ,‬ככתוב בתורתו רתנת היום ‪j£#r?1‬‬ ‫‪:‬‬

‫אל לבבןז׳ כי ‪ j‬הוא האלתים בשמים ממעל‪ ,‬ועל‬

‫הארץ מתחת׳ אין עוד‪:‬‬
‫ועל בן נ רןה לך ל; אלהינו׳ לראיות מהרה בתפארת עזך‪ ,‬להעביר‬ ‫‪:‬‬

‫גמלים מן חארץ׳ וחאלילים' כרותילכרתון; לתקן עולם‬ ‫״‬

‫במרבית שדי‪ .‬וכל בני בשר לקראו ?שימך‪ ,‬לחפנות אליף בל‬
‫ד‪£‬עי ארץ‪. .‬יכירו ולרעו בל יריביי ת ב ל ‪ ,‬בי לך תכרע בל"ברך‪,‬‬
‫תשבע כל לשון‪ .‬לפניך ;י אלךזינו לכךעו ויפולו‪ ,‬ולכבוד שמךיללך‬
‫‪:‬תנו‪ ,‬יקבלו כלםעליחם את עול מלכותך‪ ,‬ותמלוך עליהם מחרה‬
‫לעולם ועד‪' .‬בי חמלכות‪#‬לך חיא׳ ולעולמי עד תמלוך בכבוד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ככתוב ?תוךתד ל;'ל^לך ? עולם ועד‪ .‬ונאמר‪ ,‬והיד‪ -‬ל; למלך על‬
‫יל הארץ‪ ,‬ביום י ההוא יהיה״ יי אחדיו&מו *אחדי• קדיש יתום‬

‫אל תירא מפחד פתאם׳ ומשאת ךשעיס בי תב>*‪ :‬עצו עצה‬

‫וחפר׳ דברו דבר ולא יקום בי עמנו אל‪ :‬ועד זמנח אני ת א ‪,‬‬
‫ועד שיבח אני אסביל; אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט‪:‬‬
‫••‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:-‬־‬ ‫‪: V‬‬ ‫״‪• ".‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־־‪:‬־ ״‬ ‫״‬ ‫•ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬־ •‬ ‫‪: V‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪T‬‬ ‫•״‬ ‫ג‬
‫אף צדיקים יודו לקזמף ישבו ישךים את פניך‪.‬‬
‫סדר םעודה שלישית‬
‫)שו״ע( )א( יהא זהיר מאד לקיים םעודח שלישית ואף אם חוא שבע חרי יכול לקיים אותה ביותר מכביצח מ ע ט‬
‫)ויש אומרים שאפילו בכזית יוצא ידי חובתו לכתחלח בכל אחד מג׳ סעודות ויש לחחמיר ל כ ת ח ל ה‬
‫כסברא הראשונה אם אפשר לו( ואם אי אפשר לו לאכול כלל אין צריך לצער את עצמו לאכול שסעודות ה ש ב ת‬
‫לעונג נצטוו ולא לצער אבל חחכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו בסעודת הבוקר כדי ליתן מקום ל ס ע ו ד ה‬
‫שלישית‪) :‬ב( זמן סעודה ג׳ חוא משיגיע זמן מנחה גדולה עד הערב דחיינו משש שעות ומחצה ואילך ואם ע ש א ה‬
‫קודם לכן לא קיים מצות סעודה שלישית‪) :‬ג( ויש מקילין שאפי׳ בסירות יכול לקיימה ואין לסמוך כלל על כל ז ה‬
‫אלא אם כן אי אפשר כלל בענין אחר כגון שהוא שבע ביותר ואי אפשר לו לאכול פת בלא שיצער את ע צ מ ו וכץ‬
‫ערב פסח שחל להיות בשבת‪) :‬ד( נשים חייבות בםעודח ג׳ כמו אנשים וכן לבצוע על ב׳ כברוח בכל םעודח ש ל כ ל‬
‫מעשה שבת איש ואשה שוין‪:‬‬

‫סץיןןיך לדוד ׳ ל; ר‪/‬גי לא אחסר‪ :‬בנאות דשא_יךביצני׳ על מי מנו־חת‬

‫ינהלני‪':‬נפשיישובב‪ .‬ינחני במעגלי צדק למען שמו‪ :‬גם בי אליד‬
‫‪-‬‬
‫|'‬ ‫‪:‬‬ ‫• ‪ :‬־! י‬ ‫־־ ‪ : :‬״ ‪V!V‬‬ ‫;‬ ‫־ ‪ :‬״ ן •‬ ‫••‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫•־‬ ‫‪:-:‬־••‪•1‬‬

‫בגיא צלמות לא אירא רע ‪ /‬יי אתה עמדי׳ שב?&ף ומשע;הף ה מ ה ןנהמגי‪:‬‬

‫הערך ל§ני שלחן נגד צךךי ׳ ך ש נ ת בשמן ר^שי ׳ כוסי ירי׳ •י אןד ט ־ כ‬
‫י"וחםד'ירדפוני בל ימי היי‪7‬ושבתי בבית‪.‬יי לאחד ימים‪:‬‬
‫‪T‬ן ‪T :‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪V•:‬‬ ‫‪• :‬י‬ ‫«‪VT|•V!::J‬‬ ‫•‬

‫אתמינו‬
‫י‬ ‫־‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬

‫סעוךהאךמהי^נוהא שלםר»א הדוהא ךמלכא‪.‬קךי‪$‬א׳‪ .‬אתכןינו‬

‫‪:‬‬
‫םעוךחא ל נ ׳ ל כ א ד א היא קעוךתא ךןער אנפין ןעה?ןא‪.‬קדישא‪.‬‬ ‫״ יי‬
‫‪:‬‬
‫כני‬ ‫ו ח ס ל ה פ ו ח י ן ק ד ^ ׳ את;ן לסעךא בייליי' י‬
‫קו‬ ‫סדר סעודה שלישית‬ ‫‪211‬‬
‫‪ W‬יהין מא׳ ?ל׳זי הויא‪,‬‬ ‫בני חיכלא׳ דכםינןין׳ לה^חד זיו חעיי־‬
‫‪5‬‬

‫ךביד‪.‬מל^א?ג?ו?ק‪:‬ץבו לךךא ׳ בהאי _ועךא ׳ ?גו ?נירין י?ל ‪3‬ר‪5‬ין‪:‬‬

‫חדוה^הא׳ בהאי שעתא׳ייביך• רעואיוליחיזעפק‪ :‬כןךיבו לי׳'חזו חילי‪/‬‬
‫ךליח ריח דחקיפין‪ :‬לכר נ^זלק‪ ,‬ו?א ^אלין ׳' ד*י <יל?ין יך‪¥1‬י§ין‪":‬לקא‬
‫יו‬
‫‪ W‬׳ עלייק ‪9‬יז׳ ל?ןץחא'«ד יחון ם??ין‪ :‬ךעי ר^ייז׳ דגלי ליי״‬
‫לב^יא ן?ל כןליפק‪ :‬י^יי'לון׳'?נו‪5‬ןביד‪1‬ן׳ רט?רי| בגוכי‪9‬ין‪ :‬ארי‬
‫היםתא׳ במנחחא ‪ /‬בחרותא דזעיר אנ‪9‬ין'‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫״ ‪• • :‬‬ ‫‪T T : V :‬‬ ‫ז‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫אבות‬ ‫פרק ראשון‬ ‫פרקי‬

‫נוהגין לומר פרקי אגוח פרק אח‪ 7‬ננל שנח שנין פסח לעצרי! כמנחה ואומרים לפניו משנת כל ישראל ואחריו‬
‫משנח רני חנניא נן עקשיא‪ .‬דש נוהגין כן כל שנחוח הקץ‪:‬‬

‫סנהיייז פיק יא כלי^ךאל‪:.‬ש לחם חלק לעולם הפא‪ .‬ש‪.$‬אמר ועמך כלס‬
‫צךיקים^עולם;^•שו אךץ‪,‬נ‪¥‬רמטעי מ ^ ח י ך י ל ד ^ ^ ‪:‬‬
‫א מ‪#‬ה קבל תורה מסיני ומ;ךה ליהושע ׳ ויהו^זע‬
‫לזקנים ׳ וזקנים לנביאים׳ ונביאים ססףה‬ ‫ז‬

‫לא^שי מסת הגדולה‪ .‬הם יאמרו ‪#‬לשה ךברים‪':‬הוו‬

‫?ותוניםבךץ‪ ,‬והעמית תלמידים‬
‫לתורה‪ .‬ב ש^עוןיהצךק היה משירי'מסת הגדולה‪,‬‬
‫הוא היה אומר על ‪#‬לשה דברים העולם עומד על‬
‫‪:‬‬

‫התורה׳ ועל העבודה׳ ועל גמילותוחסךים‪ .‬גאנטיגנוס‬

‫איש סולו קבל משמעון הצדיק׳ הוא זדה אומר‪ :‬אל‬
‫תהיו כן!בךם המש^שין את הרב על כעת לקבל ‪9‬ך‪£‬‬
‫על מנת‬ ‫אלא הוויכעבדים המשמשץ את הרבי‬
‫לקבל פרס׳'ויהי מורא שמים'עלי‪3‬ם‪ .‬יי יוסי בן יועזר‬
‫איש ?רדה‪ ,‬ויוסי ןן יוחנן אישי יח‪#‬זליס ק|לו מהם‪,‬‬ ‫;‬

‫יוסי בן יועזר איש ?רדה אומר‪ :‬יהי ביתןזיבית ועד‬

‫לחבמים׳יוהוי מרןא‪3‬ק גיעפר וןלידט׳ והוי שותה‬
‫בצםא‬
‫א( ישעיה ס כא‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫אבות‬ ‫פרק ראשון‬ ‫פרקי‬ ‫‪212‬‬

‫בצמא את ךבךהס‪ .‬י׳ יוסי בן יוחנן איש ירושלים‬

‫אומר‪ :‬יהי ביסןז פתוח לרוחה ׳ ויסיועמים מ י ביסף‪,‬‬
‫ןאל תךןה שיחה עם האשה‪! ,‬יא^תו אמרו׳ קל‬
‫וחמרבא^ת סברו‪ .‬מכאן ‪ rq$‬וחכמים‪ :‬כל הבןךןה‬
‫שייחהיעםיחאישה‪ ,‬גורם ךעה לע?מו׳ ובונ^ל מזץ־ךי‬
‫תורה‪ ,‬וסופו יורש גיהנם*‪ .‬יו יהושע §ן ‪$‬רח;ה ונסאי‬
‫האלילי קבלו מהם‪ ,‬יהושע'בן'''פרחיחיאו^ר‪ :‬ע^ה‬ ‫‪8‬‬

‫לכת‬
‫‪| - :‬‬
‫האדם‬
‫‪T T T‬‬
‫דן את כל‬
‫‪T‬‬ ‫‪I X‬‬
‫'והוי‬
‫״‬
‫‪V‬‬ ‫״‬
‫הבר‪,‬‬
‫*‬
‫וקנה ‪V‬לך‬ ‫לזד ‪I‬רב‪,‬‬
‫‪••f:T‬״ ‪: V‬‬ ‫‪:‬‬

‫זכות‪ .‬ז נתאי האךבלי אוסר‪ :‬סךסק סשכן ך ע ׳ ואל‬

‫התחבר לךשע‪ ,‬ואל תתיאש מן הידענות \ ח יהוךה‬
‫ןן'שבאי ושמעון בן שטה קבלו מסם׳ יהודה נןיטבאי‬
‫אומר‪ :‬אל תעשעצמף כעורכי הד;נץ׳ילשלהיו בעלי‬
‫הדין עומדים לפניןד‪,‬יהיו'בעיניה־כרשעים׳ וכשנפטרים‬
‫מיפניןז ׳‪.‬יהיו בעיניןו כזכאין ׳ כשקבלו עליהם את‬
‫סדין‪ .‬ט ש?ועון ן ן שטח אומר‪ :‬הוי מרבה לחקור‬
‫את העדים׳ והוי זהיר בדבריה ׳ שמא מתוכם ילמדו‬
‫‪,‬‬

‫ל‪#‬קר‪ .‬י שמעיה לאיטליה קב־לומהם‪# ,‬מע;ה אומר‪:‬‬

‫אהוב את המלאכה׳ י ר^נא את הרבנות‪ ,‬ןאלתתודע‬
‫לרשות ‪ .‬יאיאבטליון אומר‪':‬חכמים' הזהרו בדבריכם‪,‬‬
‫‪£#‬א ר^הובו חובת גלות ות^לו למקום מים הרעים‪,‬‬
‫וישתו התלמידים הבאים' אחריכם וימותו ׳"ונמצא‬
‫שם שמיס מתחלל‪ .‬יב הלי ושמאי קבלומהם‪ ,‬הלל‬
‫אומר‪ :‬הר מתלמידיו שלאהרן׳ אוחבשלום׳ ורודת‬
‫‪#‬לום‪ ,‬אוהב את הבריות‪' ,‬ו^כןךבן לתוךה‪ .‬יג הוא‬
‫היה‬
‫קן‬ ‫אבות‬ ‫פ י ק ראשון‬ ‫פרקי‬ ‫‪213‬‬

‫היה אומר‪ :‬נגד שמא אבד'שמיי׳ ידלא מוסיף יסף‪,‬‬

‫וךלא‪.‬יליףקטלא‪-‬ס‪:‬ב וךאשתמש בוזגא חלף יי'היא‬
‫הד! אומר‪ :‬אס אין אני לי‪ ,‬מי לי ׳ והשאני לעצמי‪,‬‬
‫מר‪ .‬אני‪ ,‬ואם לא עסשו׳ אימ^י‪ .‬י ש״מאי'אומר‪:‬‬
‫ט‬

‫עשה תוךהך קבע׳ אמור ?מגט ועשה הרבה‪. ,‬והוי‬

‫?!ק‪3‬ל את כל האדם בסבר פנים;פות‪ .‬טז רבן גמליאל‬
‫דדה אומר \ עשה לך רב׳ והסהלק מן הס‪2‬ק ‪ 1‬ואל‬
‫תךןה לעשר אמרות‪ .‬יז שמעון בנו אומר‪ :‬כל';מי‬
‫‪$‬ךלתי בין הסכמים‪ ,‬ולא מצאתי לנוף ׳ טוב משתיקת‬
‫ולא המדרשי עקר אלא המעשה׳ וכל המךןה ךבריס‬
‫מביא דוטא‪ .‬יהרבןישסעוןן; גסליאליאובןר׳ על‬
‫שלשה דברים העולם קים^עליהךין׳ועלדאסת׳‬
‫ועל השלום ‪* ,‬שנאמר ‪ :‬אמת ומשפט שלום‬ ‫ז‬ ‫ז‬

‫שפטו בשעריכס‪:‬‬
‫ו‬ ‫‪v‬‬ ‫• ‪• :‬״‬ ‫‪:‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫פ‬ ‫מכות סוף‬

‫רבי חנניה בן ע_קש‪:‬א אומר‪ ,‬רצה הפןדוש ברוך הוא לז‪.‬כ‪1‬ת את‬
‫ישראלי‪ ,‬לפיכך הרבה לחם תורת ומצות‪ ,‬שנאמר‪ :‬יי הפץ‬
‫לקען צדקו‪.‬יגדיל תורה‪.‬ויאדיר *‬
‫פרק שני‬
‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫כל ישראל וכו׳‬

‫א רבי אומר‪ :‬איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם׳ כל‬

‫שהיא תפארת ליעשיה ותפארת לו מן האדם‪,‬‬
‫והוי זהיר' במצוה קרה סבסימוךה‪# ,‬אץ אתה יודע מהן‬
‫ק*כךן שלימדת‪ ,‬והוי מחשב הפסד' מצוד‪ ,‬כנגד שכרה‪,‬‬
‫וקובר עברה כעדי ספסךה‪ .‬הסתכל ב^לשיהךברים‪,‬‬
‫ואין אתה בא לידי עברה‪ ,‬דע מה למעלה ממך׳ עין רואה‬
‫ןאןן‬ ‫א( זכריה ח טז‪ :‬ב( ישעיה מב כא‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫אבות‬ ‫שני‬ ‫פיק‬ ‫פרקי‬ ‫‪214‬‬

‫ואזן שומעת וכלמעשיןד בספר נ?תבים‪ .‬בךבןג^ליאל‬

‫בנו‪#‬לרבי‪.‬יהוךההנשיאאומר•• יפה תלמוד חורה עם‬
‫ז‬

‫דרך אךץ‪ ,‬ליגיעת ‪#‬ניסם מקזכחת ז‪1‬ון‪ ,‬וכל חורה ‪#‬אין‬

‫עמה מלאכה סופהבמלה ונורךת^ון׳ וכל העוסקיםעם‬
‫לוצבוד‪,‬יהיועוסקיםיעמסםל‪#‬םשכולם׳ לזכותיאבותם‬
‫מםיעתם!וצדקתם עומדת לעד׳ ואתם׳ מעלה אני עליכם‬
‫שכר הרבה כאלו עשיתם‪ .‬ג הוו זהירין ברשות׳ שאץ‬
‫» ן ‪ 9‬י ן לולאךם׳אלא לצךךע?מן׳ נךאין לאוסבין‬
‫בשעתהנאתן׳ואיןעומדיןלולאךם ‪3‬שעתךחקו‪ .‬להוא‬
‫היה אומר‪ :‬עשה רצונו כרצונך‪ ,‬כדי שי עשה רצונך‬
‫ז‬ ‫ז‬

‫ברצונו׳ בטלךצונךמ‪$‬ני רצונו' ? ך שיבדיל רצון אךוריס‬

‫‪§£‬ני רצונך‪ '.‬הלל אומר‪ :‬אל תפרוש מן ??בור ׳ ואל‬
‫האמין בעצמך עד יום מותך ׳ ואל תךין אתדזברךעד‬
‫‪'#‬תניע למקומו ׳ ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמוע‬
‫‪#‬סופו לחשמע׳ ואל תאמר לכשאפנה אי^נת ‪#‬מא לא‬
‫ת‪$‬ה‪.‬ה'הואך\ה'אומר‪ :‬אץ בוריראהטא׳ןלא עם הארץ‬
‫הסיד‪ ,‬ולא הבישןלמד׳ולאהק^ךן מל^הולא כל המרבה‬
‫בסחורה ©הכיס ובמקום ‪#‬אץ אנשים ׳ ה‪#‬תךל להיות‬
‫איש‪ .‬י אף הוא ךאח ‪$‬לגלתאחת ‪#‬צפה על‪$‬ני המלם‪,‬‬
‫אמר לי׳ על ךא‪?$‬ה אשפוך‪ ,‬וסוףסטיפלךיטופון‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫ז הוא דדה אומר‪ :‬מן‪5‬הבשרמךןהרמה‪,‬סך‪3‬הנכ^ם‬

‫םךבה ךאנה׳מךבהנ^ים מך‪3‬ה' סשפים׳ מרבה ‪#‬פחות‬
‫מרבהזמת מןבה עבדים מןןהגזל‪.‬מך‪3‬ה תורה מךןה‬
‫דדם‪ ,‬מרבה ישיבהימרבהיחיכמה ׳ מרבהעצה מרבה‬
‫•‬ ‫* ת ב ו נ ה•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪J : X‬‬ ‫־״‪:‬״‪.‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫־ ‪V :‬‬
‫קח‬ ‫אבות‬ ‫שני‬ ‫פרק‬ ‫פרקי‬ ‫‪215‬‬

‫מבונה׳ שךןה צדקה שךןה שלום‪ .‬קנה‪#‬ם טוב קנה‬

‫לעןימו‪ ,‬קנה לוי ךברי תורה קנה לו היי העולם הב‪:‬א‪.‬‬
‫ה רבן יוחנן ן ן זכאי קבל מהלל ומדמאי׳ הוא תה אושר‪:‬‬
‫אס למדת תורה הרבה‪ ,‬אל תהזיק טובה לעצמך ׳ כי‬
‫לכך נוצרת‪ .‬ט המשה תלשיךם היו לו לרןן יוחנן ‪3‬ן‬
‫זכאי‪ ,‬ואילו ת ‪ :‬רבי אליעזר בן הורקנוס‪ ,‬וד‪$‬י יהושע בן‬
‫זזנראזרבי יוסי דבהן׳ורבי שמעון בןנתנאל׳וך^יאןעזר‬
‫?ן ערך‪ .‬הוא היה מוןך‪ ,‬עזבדום׳ רבי אליעזך בן‬
‫הורקנוס בור סוד ‪#‬אינו מא‪1‬יד שפת ר‪5‬י ןהו^זע ן ן‬
‫חננ‪:‬א א‪#‬רי יולךתו׳ירבי יוסי הכהן הסיד׳ רגיי ‪?#‬ועון ‪5‬ן‬
‫?תנאליראחשא לרבי אלעזר ןןעךך כשע‪:‬ן השתעבד‪.‬‬
‫הוא חיך‪ -‬אושר‪ :‬אם‪.‬יהיו כל הסשי לשךאל ?סף מאזןלס‪.‬‬
‫ואליהו־ ‪3‬ן ה ו ך ק נ ו ס ן כ ף ^ ה ׳ שכךיע את סלם‪ .‬אבא‬
‫שאול אומר מ‪#‬מו‪ ,‬אם להיו כל דוכמי‪.‬ישראל ןכף‬
‫מאזנלם ואליעזר <ין הוךקנוסיאףעמהס׳ ‪TOR W W‬‬
‫‪,‬‬

‫בסף שנ;ה׳ מכריע את כלם‪ .‬י אשר להם‪? :‬או וראו אתו‬
‫היא!לרך טובה שידבק'בה האדם ׳ ר‪3‬י אליעזר אושר‪:‬‬
‫‪w‬‬ ‫ד‬
‫‪2‬‬ ‫‪V IV • V‬‬ ‫‪TT T‬‬ ‫ן ‪T‬‬ ‫‪ 5V‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I V IV‬‬ ‫י‬

‫עין טובה‪ .‬ר‪3‬ייהו‪#‬עאושר‪ :‬הבר טוב׳ ר‪3‬י יוסי אושר‪:‬‬

‫‪ p t f‬טוב‪ .‬ר‪3‬י ‪#‬מעון אושר‪':‬הרואה את הנולד‪ .‬ר‪3‬י‬
‫אלעזר אושר׳ לבטוב‪ .‬אשר לזזס‪ :‬רואה א‪3‬י את דברי‬
‫אלעזר בן ערך מדבריהם ׳ שבכלל דבריו דבריכם‪.‬‬
‫אמר להם‪ :‬צאווראואיזוהיאדרךרעה^יתחחקממנה‬
‫‪V• 1‬‬ ‫״ ‪ f‬״‬ ‫‪TV‬‬ ‫‪T T I V •V‬‬ ‫״‬ ‫״״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪VT‬‬ ‫‪T‬‬
‫ר‪3‬י ‪I‬יהו^טעי אושח‬ ‫רעה‪.‬‬ ‫אומר‪ :‬עין‬ ‫אליעזר‬ ‫רבי‬ ‫האדם‪,‬‬
‫‪%‬‬

‫״‬ ‫־‪T T 1*1‬‬

‫‪,‬־(‬ ‫״*‬ ‫‪ V t‬״ ‪VIV‬‬ ‫־ ״‬ ‫‪T XT‬‬
‫ךע‪ .‬רבי ‪?#‬יעוןאושר‪:‬‬ ‫הבר ךע‪ .‬רבי יוסי אושר‪:‬‬
‫הלוה ואינו מ‪#‬לם‪ .‬אהד הלוה ‪ p‬האדם כלוה שן‬
‫|‬ ‫‪V‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪TT T‬‬ ‫* ‪f‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬‫‪"TV-‬‬ ‫^‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬
‫המקום‬
 ‫אבות‬ ‫שני‬ ‫פיק‬ ‫פרקי‬ ‫‪216‬‬

‫המקום ״ ‪ $ #‬ש ר ל‪£‬דז רשע ולא ל‪#‬לס‪ ,‬וצדק ומן וניסן‪.‬‬

‫רבי אלןנזר אושר‪':‬לב ך ע \ א מ ר להם‪ :‬רואה אני את‬
‫יצדא^זרןן ‪J 9 ^ ^ ^ ? ^ « ^ ^ T O‬‬
‫הם אמרו של^ה ךבךים‪ ,‬רבי אליעזר אושר‪. :‬יהי‬
‫הבור ךזבךך הביב עליך ס‪#‬לך‪ ,‬ואל ר;הי נוה לכעוס‪.‬‬
‫ושוב יום אהד לפני מיתתך‪ .‬והוי מתהמם כנגד‬
‫‪•I‬‬ ‫‪.. -‬‬ ‫‪; .‬‬ ‫‪-VXV‬‬ ‫‪I T T‬‬ ‫*‬ ‫* ‪*• I‬‬ ‫‪T V ,‬‬ ‫‪.T‬״‪S.‬‬

‫אוח ‪#‬ל הבמים‪ ,‬והוי זהיר מהלתן ‪#‬לא תיוה‬

‫‪##‬זיכתן נשיכת שימנל‪ ,‬ועקיצתן עקיצת עקרב׳‬
‫ילחי^מ לחישת שרף‪,‬וכלח;ר‪«7‬ם כגהליאש‪ .‬יא רבי‬
‫להו^עיאושר עץ הךע ׳ןןיר הרע‪" ,‬ו^נאתהלריות‪,‬‬ ‫‪:‬‬

‫מוציאץ את האךם מן העולם‪ .‬ע רבי יוסי אושר‪ :‬וקי‬

‫ממון הברך ןחביב עליך כ‪#‬לך‪ .‬והסקן ע*ימך ללמוד‬
‫תורה ׳ שאינה‪.‬יחןזה לך‪ ,‬וכל שעשיך‪/‬יהיו לשם ^מלם‪.‬‬
‫יג ר‪3‬י *קמןן אושר‪ :‬הוייזהירבקריאת^מעובתפלה׳‬
‫י כ ^ ה שמ‪$‬לל‪ ,‬אל תעש ר*‪$‬לר‪1‬ןז קבע׳ י & ו רסשים‬
‫ותמנוניס לפני הלוקוס‪ ,‬שנאשר‪ :‬כי חנו! ורחום הוא‪.‬‬
‫ארך א‪£‬ים ורב הסד‪ ,‬ונהם על הרעה‪ ,‬ואל תהי ח ז ע‬
‫‪*<3‬ני עצמך‪ .‬יי רבי אקעזך אומר‪ :‬חוי ?קוד ללמוד‬
‫תוךה׳ ןלע שה שתשיבלאפיקורוס‪ .‬וךעלפןד מיא^ה‬
‫עשל׳ ושי הוא בעל שלאסתך ‪#‬ישלס לך שסר ?עיןרןך‪.‬‬
‫טורבי שךפון אושר‪ :‬היום קצר‪ ,‬והמלאכהמרבה‪,‬‬
‫והפועלים עןילים‪ ,‬והשכר הרנה‪ ,‬ובעל הבלת דודןק‪.‬‬
‫מז הוא דדה אושר‪ :‬לא;ע^יך המלאכה לגמור׳ ןל^ איוה‬
‫בן הוךץלדזב^ שיןןה‪ ,‬אם לקךת תורה הךבה‪ ,‬נורעץ‬
‫לד‬
‫א( תהלים לז כא‪ p :‬יואל ב יג‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קט‬ ‫אבית‬ ‫שני‬ ‫פרק‬ ‫פרקי‬ ‫‪217‬‬

‫לך שכר הרבה׳ ונאמן הוא בעל מלאכתך שישים‬

‫לך ק^כר פעלתך ׳ ודע ‪ # m#‬ך ן של *ריקים‬
‫לעתיד לב‪1‬א‪ :‬ר ב י ח נ נ י ה ו כ י ׳‬
‫‪T‬‬ ‫‪• T V‬‬

‫שלישי‬ ‫פרק‬
‫י‬ ‫כ‬ ‫ו‬ ‫‪7‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬
‫‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫'‬ ‫'‬ ‫"י‬

‫א עקביא ‪3‬ץ מך׳ללאל אומר‪ :‬הסתכל ב‪£‬לשה ךברים׳‬

‫ואין אתה בא לידי עירה‪ .‬דע ©אץ באי!׳ ולאן‬
‫אתה הולך׳ ולפני מי אתה עתיד לתן דין ןד‪1‬שבון‪ .‬מאין‬
‫ז‬

‫באת‪ :‬מטפהיסחדזה‪ ,‬ולאן א^ההולף לקקוםעפררמה‬

‫ותולעת ולבניי מי אתהעתיד לתן רץ והשבון‪ :‬לפני מלך‬ ‫ז‬

‫מלבי ההלכים הקדוש׳ ברוך הוא‪ .‬ב רבי וחנינא סנן‬

‫הבחנים'אומר‪ :‬הוי מתפלל בשלומה שלי מלכות׳‬
‫שאלמלא מוראה׳ איש את רעהו חרם בלעו‪ .‬רבי‬
‫הנינא בן תרדיון אומר‪ :‬שנלם ‪#‬יוקזבץ ואין ביניהם‬
‫דברי תורה׳'הרי זה מושב לצים'‪ n b $ # ,‬ובמושב‬
‫לצים לא‪/‬י^ב'‪ .‬איל שנים שיוקזבץ ולש ביניהם ךבך‬
‫תורה׳ שכינה שרדה ביניהם‪ .‬שנאמר‪ :‬אז נךןרו לראי‬
‫לי איש אל רעהו׳ רקשב ‪.‬יי וישמע‪ ,‬ולכתב כן‪$‬ר זכרון‬ ‫ז‬

‫לפניו׳ ליראי ‪:‬י ולהעזבי שמו‪ .‬אץ לי איא ‪ uyf‬׳ כ&־ץ‬ ‫‪:‬‬

‫אפילו אהד׳ שיושב ועוסק בתורה שהקדוש ברוך הוא‬

‫קובע לועזכר'‪ ,‬שנאמר‪ :‬לשב בדד ולדם כי נמל עליו‪.‬‬
‫ג רבי שמעון אומר"‪# :‬לשה שאסלו' על שלהן אחד‪,‬‬
‫ולא אמריו עליו דברי תורה׳ כאליו אבלו מז^דוי מתים‪.‬‬
‫שנאמר‪ :‬כייכלשלהנות מלאו קיא צואה בלי מר\ם‪.‬‬
‫‪Z I‬‬ ‫*‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬
‫אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי‬
‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪: T V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪"I‬‬

‫תורה‬
‫א( תהלים א א‪ :‬ב( מלאכי ג טז‪ :‬ג( איכה ג כה‪ :‬ח ישעיה כח ח‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫אבות‬ ‫פיל‪ ,‬שלישי‬ ‫פרקי‬ ‫‪218‬‬

‫תורת כאלו אכלו משלחנו של מקום׳ שנאמר‪ :‬וידבר‬

‫אלי׳ זה השלחן אשיר לפ‪$‬י יי‪ ,‬ד רביחנינא בן חבינאי‬
‫אומר‪ :‬הנעורבלילה׳ והמהלך בדרך להיך‪,‬ומפ‪$‬ה‬
‫לבו לבטלה‪ ,‬הרי" זה מתחייב בנפשו'‪ ,‬י‪ -‬רבי נתיניא בז‬
‫הקנה אומר‪ :‬כל המקבל עליו עול תורה׳ מעבירין‬ ‫נ‬

‫ממנו עול מלבות ועול דךןד ארץ‪ ,‬וכל הפורק ממנו עול‬
‫תורה ׳ נותנין עליו עול מלכות ועול דךך ארץ‪ .‬י רבי‬
‫חל<‪5‬תא ןן דוסא איש יכפר'ךוגן;א אומר‪ :‬עע*ךה‬ ‫‪:‬‬

‫שיו^בין ועוסקין בתורה׳ שכינה ‪#‬רויה ביניהם׳ ‪$#‬אשר‪:‬‬

‫אלהים נצב בעדת אל‪ .‬ושנין א^ילו חמשה׳ שןאמר‪:‬‬
‫ואנךתועלאר^‪/‬יסךה•^ ; אפילו ‪#‬לשה׳ שנאמר‪:‬‬ ‫‪,‬‬

‫בקרב אלהיים לשפיט‪ .‬ומנין אפילו שנלם׳ שןאמר‪ :‬אז‬

‫נדברו לראי ל; איש אל רעהו‪ ,‬ולקשב יי וי‪#‬מע‪ .‬ומנלן‬
‫א‪£‬ילואהד^|נאשח ‪1‬־כל המקום אשר אזכיר את שמי‪,‬‬
‫אבא אליך וברבתיך‪ .‬י זירבי אלעזר איש בךתותא אויןר‪:‬‬
‫תן לו משלו׳ שאתה ושלך ‪'#‬ל‪ .7‬וכן בדוד‪ ,‬הוא אומר‪:‬‬
‫כי שמך הכל ומידך נתנו לך י‪ .‬רבילעקב אושר‪ :‬המהלך‬
‫בדרך ושונתומפסיק שמשנתו ואושר‪ :‬מה נאה איין זה‬
‫שה נאה ניר זת שעלה עליו הכתוב שאלו שהחלב בנ<‪$‬שו‪.‬‬
‫^מאיראומיחכלד^וקס‬
‫דבר אחד שמשנתו׳ שעלה עליו הכתוב כאלו מר<ח‪:‬ב‬
‫בנפ^טו׳ שנאשר‪ :‬רק השיכדלך ושמר ג ^ ך שאד §ן‬
‫תשכחאתחדבךם אשר ראו עיןיך‪ .‬יכול אפילו תקןןה‬
‫ז‬

‫עליו משנתו‪,‬תלמודילוישרופן לסורושיבבךכ'ללשיח‪;:‬ך‪,‬‬

‫•‬ ‫ן ז‬ ‫י‬ ‫‪xx‬‬
‫הא‬ ‫_‬
‫(‬ ‫ת ו ״ א א( יחזקאל מא כב‪ p :‬פי׳ הצבור נושא בשבילו את חובות המדינה‪ :‬ג תהלים פב א‪ :‬ד( עמום ט ו‪ :‬ה‬
‫(‬

‫תהלים פב א‪ 0 :‬מלאכי ג טז‪ :‬ז שמות כ בא‪ :‬ח( דה״א כט יד‪ :‬ט דברים ד ט‪:‬‬
‫(‬ ‫(‬
‫קי‬ ‫אבות‬ ‫פרק שלישי‬ ‫פרקי‬ ‫‪219‬‬

‫הא׳אינומתחלב בנפשו‪ ,‬עד שישב ויסירםמלבו‪ .‬סרבי‬

‫חנינא ן ן דוסא י אומר ‪-‬י כל שיךאת השאו קודשת‬
‫לחכמתו ׳ חכמתו מ־ןקימת‪ .‬וצל לחכמתו קודמת‬
‫ליראת חטא‪ ,*.‬אץ חכמתו ממקימת‪ .‬י הוא היה אומר‪:‬‬
‫כל‪#‬מעע‪:‬יו מךבץמחכמתו׳ חכמתו מתקיפות‪ .‬וכל‬
‫שחכמתו שרבה ממעשיו‪ ,‬אין' חכמתו מ^קימית‪.‬‬
‫הוא היה אומר‪ :‬כל‪ ,‬שרוח סברות'נוחה סימנו'!' רוח‬
‫המקום* נוהה הימנו‪ .‬וצל שאץ תה הבריות נוחה‬
‫הימנו‪ ,‬אין תה סמקום נוחה'הימנו‪ .‬רבי דוסא בן‬
‫חךכינס אומר‪ :‬שנח של שחרית‪ ,‬דלן ‪#‬ל ?חתם׳ ושיחת‬
‫הילדים׳ וישיבת בתיי כנסיות ^ ל עמי הארץ ׳ מוציאץ‬
‫את האךם שן העולם‪ .‬י ׳ארבי אלעזר סמורעי אושר‪:‬‬
‫ס ש ס ל ל א ת ס ר ^ ם ‪ ,‬והמבןה את המועדות׳ וחמלבין‬
‫פני חברו ברבים‪ ,‬והמפר בריתו של'אברהם אבינו‪,‬‬
‫ןסמ^לה ‪$‬נים כתורה ‪#‬לא'כחלכח‪ ,‬אף על פי ‪#‬יש‬
‫מדו תורה ושעשים טובים‪ ,‬איין לו חלק לעולם סבא‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫ע רבי ל^מעאל אושר‪ :‬הוי קל לראש‪',‬ונוסלתשחךת‪.‬‬

‫והוי מקבל את כל האדם בשמחה‪'.‬ערבי עקיבא‬
‫•"""‪TP‬‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪* J‬‬ ‫‪T T T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫• ~ ‪** P‬‬ ‫‪*"*•*•V‬‬

‫אומר ג שחוק וקלות ראש‪ ,‬מתילץ את האדםלערוה‪,‬‬

‫שסךת ס;ג לתורה‪ .‬מעשרות סיג לע‪#‬ר‪ ,‬נךריים סע‬
‫לדרישות׳ סיג להכמה שתיקה'‪ .‬יי' הוא היה אומר‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫חסיב אךם שנברא י בצלם‪ ,‬חבה יתרה נודעת לו‪,‬‬

‫י‬
‫א‬

‫שנברא בצלם‪# ,‬נאמר‪ :‬כי בצלם אלחים עשר‪ .‬את‬

‫האדם‪ .‬סביבי; ‪:‬שךאל שנקראו בנים למקום ׳ סבה‬
‫יתרה‬
‫ו‪:‬‬ ‫א( בראשית ט‬ ‫תו״א‬
 ‫אבות‬ ‫פרל שלישי‬ ‫(‬ ‫פרקי‬ ‫‪220‬‬

‫יתרה נודעת להם‪ ,‬ונקראו בנים למקום׳ ‪ #‬א ש ר ‪:‬‬

‫בנים אר‪1‬סל;י אלוזינ״ם‪ .‬חביבין לשךאל שנמןלהם‬
‫בלי סמרה׳ חבה יתרה נוןלעת לסם‪# ,‬נ&] לךזם<ילי‬
‫חמדה‪* ',‬שנאמר‪ :‬כי לקח טוב נתתי לכם‪ ,‬תוךתי אל‬
‫ןי;עזבו‪ .‬טיהכלצפוי'‪ ,‬וחו־שות נתונח‪ ,‬ובטוב סעולם‬
‫נדו} ׳ ודבל לנוי רוב סשעשה‪ ,‬טז הוא היה אומר‪ :‬הכל‬
‫נתון בנערבון‪ ,‬ומצודה ‪$‬חסה על ?ל ססלים׳ דורונות‬
‫פתוהה‪ *,‬והחנוני מקיף ׳ וספנקס §תוח׳ ןזןד כותבת‪,‬‬
‫ו';ל דדוצה ללוות ;בא דלוה׳ וסנבאין מהזיךין ^דיר‬
‫יכליוס‪,‬ונפךעין שן האדם׳ כןדעתוושלא מדעתו׳ ויש‬
‫להם על'שה‪#‬יקומוכו‪ ,‬וסדין דין אשת׳ וסלילשוזקן‬
‫'לסעודה‪ .‬יז רבי אלעזר בן עזךןה אומר‪ :‬אם אין תורה‬
‫אין דךך אךץ‪,‬אםאיןדךךאךץאין תורת אםאין הכ‪$‬ה‬
‫אין ‪.‬יראה‪ ,‬אם אין יראה אין הכמה‪ .,‬אם אין דעת‬
‫אין בי;ה‪ ,‬אם אין בינה אין דעת‪ ,‬אס אץ‪.‬קמח אין‬
‫תורה‪ ,‬אם אין תורה אץ‪,‬קמה‪ .‬הוא היה אומר‪ :‬כל‬
‫‪#‬הככןתו מרבה ששעשיו׳למה הוא דושה לאילן שענפיו‬
‫‪:‬‬

‫שרבץ ומרשיו מועטץ‪ ,‬וחףח באה ןעוקרתו והופכתו‬

‫על פניו׳ שנאבד* והיה כערער בערבה׳ ולא יךאה כי‬
‫יבאטוב‪ ,‬ושיכן סדרים במךבר׳ ארץשלדזהולאסשב‪.‬‬
‫אבל׳ כל שמעשיו מרבץ מחכמתו׳ למה הוא דומה ג‬
‫לאילן‪ ,‬שענפי^מוןנשין ושףטיו שד‪3‬ץ׳ שאפילו כל‬
‫הרוחות שבעולם באות ונוקבות בו׳ אץ שזיזץ אות‪1‬‬
‫ממקומו ׳"שנאמר‪ :‬ורדה כעץ שתול על מלם ׳ ועל יובל‬
‫א( דברים יד א‪ :‬ב( משלי ד ב‪ :‬ג( ירמיה יז ו‪ 0 :‬שם יז ח‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קיא‬ ‫אבות‬ ‫פיק שלישי‬ ‫פרקי‬ ‫‪221‬‬

‫ןשלח שךשיו‪ ,‬ולא‪.‬יראה כי;בא הים‪ ,‬והיה עלהו רענן׳‬

‫וב^״נת כצרת לא ודאג׳ ולא ימיש שעשות פרי‪ .‬יח רבי‬
‫ז‬

‫אליעזר)בףהקןמא אושר‪ ,‬קנין׳ ופאהי נדה׳ייהן הן גופי‬

‫‪,‬‬

‫הלכות׳ תקופות ׳ ונששריאות׳ פרפראות להכמה‪.‬‬

‫וכר‬ ‫חנניה‬ ‫רבי‬

‫פ ר ק רביעי‬ ‫‪,‬‬ ‫‪u‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫י‬ ‫כל ישראל וכוי‬

‫א בן זוטאאושר• איזהו הכםהלושדשכלאךם׳^שח‬

‫שכל שלמדי השאלתי‪ ,‬כי עדותיך שיהה לי‪ .‬איזהו‬
‫*בזד‪ ,‬הכובש את‪.‬יצרו׳'שנאשר‪ :‬טוב אךך'א‪.£3‬ים שגבוה‬
‫ומו‪#‬ל ברוהו‪ ,‬מליכד עיר‪ .‬איזהו עשיר השמה בחלקו׳‬
‫‪}#‬אשר‪ :‬יגיע כפיך כיתאכל‪ ,‬אשריך וטובתך׳ א‪#‬ריך‬
‫בעולם הזה׳ וטוב לך ל^ולם הבא‪ .‬איזהו שכבד‪ ,‬המכבד‬
‫את הכריות׳ ‪#‬נא שר * כיישכבךי אכבד'ובזי יקלו‪ .‬כ כן‬ ‫י‬

‫עזאי אושר‪ :‬הוי'רץ למצוה קלה!׳ ובורה שן הןעןה׳‬

‫‪#‬שצוה ׳ גוררת * שצוהל ועברה גוררת עברה‪,‬‬
‫ששיבר מצוה מצוה׳' *רטכר עברה עברה‪ ,‬נ הוא היה‬
‫אומר ־ אל תהי בזי לכל אדם ואל תהי שפליג לכל דבר‪,‬‬
‫‪#‬אין לך אדם ‪#‬אי; לו שעה‪ ,‬ואי; לך דבר שאין לו מקום‪.‬‬
‫י רבי לויטס איש יבנה אומר‪ :‬מאד שאד הוי שפל רות‬
‫‪#‬תקות אנוש רמה‪ .‬דכי יוחנן ן ן ברוקה אומר‪ :‬כל‬
‫המהלל ‪#‬ם שמים בסתר׳ נפרעץ מימנו בגלוי׳ אהד שוגג‬
‫ואיהד מזיד בהלול השם‪ ,‬ה רבי ישמעאל בר רבי יוסי‬
‫אושר סלושד תורה על מנת ללמד׳ מספיקץ כידו ללמוד‬ ‫‪:‬‬

‫וללמד׳ והלושדעלמנת לעשות׳ שספיקין בידו ללמוד‬

‫וללבד‬
‫א( תהלים קיט צט‪ :‬ב( משלי טז לב‪ :‬ג( תהלים קכח ב‪ :‬ד( ש״א ב ל‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫אבות‬ ‫פדל‪ ,‬רביעי‬ ‫פרקי‬ ‫‪222‬‬

‫‪«mw‬‬ ‫ו?ל©ד אןזמורולןגשות‪ .‬רבי צדוק אושר ־ *‪f‬‬

‫מסצבוד‪ ,‬ואלתעשעצ‪9‬ןז?עוךכייהח^ ואל הע^ןד‪,‬‬
‫עןךה להתגדל!יד״ולא קדרים לחו^ך ?ד״ וכךהיהחיל‬
‫אושר־ וךא^שש בתנא סלף‪ ,‬הא לנןךרו‪? ,‬ל הןד<ה‬
‫שדברי תורה‪ ,‬נושל הךו שן העולם‪ .‬י דכי יוסי אושר‪:‬‬
‫?ל סשכנד את התורה‪ ,‬גופו ?!??ד על הלריות׳ ן?ל‬
‫ס ^ ל את התורה גיפוןןסלל יעל הבריות‪ .‬ז י ‪ 5‬י‬
‫י^זסעאל בנו אושר‪ :‬הה^ןל ע?מו שן סדן‪ ,‬פורק ש^נו‬
‫איבה ושבועת ץ ן * ) » ס לבובד^ךאה‪ :‬שושהר^ע‬
‫וגס ח ח ‪ .‬חהואדזדו אושר‪ :‬אל תחי ח‪:‬סיד׳ ^אץ ךן‬
‫חחיךי‪ ,‬אלא אההואלתאשר קבלו דןגתי‪# ,‬סן ד^זאץולא‬
‫אתה‪ .‬מרבי יונו*ן אומר‪ :‬כלס‪_9‬ק!ס את סתורה מ‪8‬י׳‬
‫םפולכץמה שןןשר‪ ,‬וןל ך‪3#‬של את סתורה מע‪#‬ר׳‬
‫ס‪1‬פולב‪$‬ה^ני‪ .‬ירבישאיראושר‪:‬דיששעט??גסק‬
‫נעסוק כתוךה^םי ‪ onW‬ב&ניןלאךעואסב^ר;‬
‫מןסחורה‪. ,‬ל^זייןד ?שלים&ו‪3‬המןחל׳ ואםןגמל?‬
‫‪3‬חוךההך‪3‬הלשש?רהךבהלהןלך‪ .‬י א ר ^ י ^ ד ?ן‬
‫!ערג אושר־ הע^השצוה^]‪,‬קו;הא^קליטאהד‪,‬‬
‫והעובר עברה אחת‪ ,‬קונה לו כןשגור אחד׳ ^ ו ב ה‬
‫ומעשים טובים כמרים ב&י ס‪$‬ךןננות‪ .‬דכי יומן‬
‫הסנדלר אומר־ ?ל »‪# np‬היא ל‪#‬ס ?זק?ססופה‬
‫י כ‬ ‫‪0‬‬ ‫ס‬
‫^ ד^ * ־ ‪T‬‬ ‫להתקלס׳ וראינה לטס ‪^ W‬‬
‫אלעזר בן ‪#‬מוע אושר‪; :‬הי ןבוד מלשיךןז דוכיב ^ י ן ז‬
‫כ ‪ $‬ז ׳ ‪$‬בוד ה‪5‬אז ?מורא רבןד‪ ,‬ומורא רבף ?מורא‬
‫‪ .qpp‬ע דבי;זזוךה אושר ־ ועי ןסיר ?תלמדי ^ ן ג ג ת‬
 ‫קיב‬ ‫אבות‬ ‫פרק רביעי‬ ‫פרקי‬ ‫‪223‬‬

‫תלמוד עולה זדון‪ .‬רבי שמעון אומר־ ‪#‬לשה כתרים הן‬

‫כתר תורה׳ וכתר כהנה‪ ,‬וכתר מלכות ׳' ובתרי שם טוב‬
‫עולה על גביהן; יי רבי}הודאי אומר‪ :‬הוי'נולה לכוקום‬
‫תורה׳ ואל תאמר שהיא תבוא אהריןז ׳ שהבריזז יקימוה‬
‫—‬
‫‪X‬‬ ‫ו‬ ‫•‬ ‫•‪V1I‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫"״ •~ ‪I V‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪* v‬‬ ‫״‬ ‫~‬ ‫"‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬

‫בידך‪ .‬ואלכינמך איל תשען‪ .‬טי רב‪/‬ינאי אומר‪ :‬אץ' כיךנו‬

‫לא משלות הךשעים׳ ויאף לא מיסורי הצדיקים‪/' .‬ריבי‬
‫מתיא בן הרש אומר‪ :‬י הוי מקדים בשלום בל אדם‪,‬‬
‫ותיעב לאריות׳ ואל מהיי רא^״לשעלים‪ .‬מזךבי‪.‬יעקב‬
‫אומר‪ :‬העולם הזה דומה לפרוזדור *בפני העולםהבא׳‬
‫המק• עןייןך בפרוזדורי כדי'שתכנס לטרקלין‪ .‬יז הוא‬
‫זדה אומר‪; :‬פה שעה אלות'במשובה ומעשים טובים‬
‫בעודם הזה ׳ מכלידדי העולם הבא׳ ויפה שעה אתת‬ ‫‪1‬‬

‫של קורת היה'בעולם הבא‪ ,‬מכל חץ העולם הזה‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫יי׳ רבי שבזעון בן אלעזר אומר‪ :‬אל תך‪$‬יח את הברך‬ ‫‪1‬‬

‫בשעת כעסו‪ ,‬ויאליתנהמהו בשעה ^מתוש^ל לפניו׳‬

‫ואל תשאל לו בשעת נדרו׳ יואל תשתדל לראותו‬
‫בשעת קלקלתו‪'.‬יט שמואל הקטן אומר־ ב;פל איובך‬
‫אל תשמח‪ 7‬ובישלו' אל יגל לבך‪$ ,‬ץ‪.‬יראה יי ורע‬ ‫ז‬

‫בעיניו‪ ,‬והשיב מעליו אפו‪ ,‬כ אלישע בן אבויה אומר‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫הלומד ילד למה הוא דומה‪ :‬לדיו כתובה על גיר הדש‪,‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪•XT‬‬ ‫"‪X‬‬ ‫~‬ ‫י‪:‬‬ ‫••‬ ‫*‪X‬״‪V‬‬

‫והלומד זקן למה הוא דושיה• לדיו כתובה על ניר מחוק‪.‬‬

‫רבי יוסי ברייהוךה איש כפר הבבלי אומר‪ :‬ללומד‬ ‫‪:‬‬

‫מן הקטנים ׳ למה הוא רוקה‪ :‬לאוכל ענבים קהות‪,‬‬

‫ושותה יין מגתו ׳ והלומד מן הזקנים׳ למה הוא דומה;‬
‫‪K‬‬‫‪c.^4,‬‬ ‫* צ״ל הלומד תורה‪.‬‬
‫תו״ א א( משלי כד יז יח‪:‬‬
 ‫אבות‬ ‫פרק יביעי‬ ‫פרקי‬ ‫‪224‬‬

‫לאוכל ענבים בשולות׳ ושומה_י‪,‬לן ישןי רבי מאיר‬

‫ז‬

‫אומר אל מסתכל בקגקץ׳ אלא׳ בכזה ‪#‬יש בו ׳ יש ק^קן‬ ‫;‬

‫הדש מלא ישן‪ ,‬וישן׳ שאפילו חךש אין בו‪ .‬כאךבי אלעזר‬ ‫ז‬

‫הק§ר אומר‪ :‬הקנאה והתאוה‪,‬והכבודמוציאיין' את‬

‫האדם מן העולם‪ ' .‬ע הוא היה אומר־ הללודים למות‪,‬‬
‫ןחממים לחיות)נ׳׳א להחיות(׳ והחלים לדון ׳ לידע ׳ ולהודיע׳‬
‫ולחודע‪ ,‬שהוא אלי הואיהיוצר׳ הוא הבורא‪ ,‬הוא‬
‫המבין‪ ,‬הוא הרץ׳ הוא העד‪ ,‬הוא בעל דין‪ ,‬היא עמיד‬
‫לדון‪ .‬ברוך הוא‪# ,‬אין לפניו \ לא עולה ׳' ולא‬
‫שבחה‪ ,‬ולא משוא פנים ׳ ולא מקח שחד ׳ ודע‬
‫‪#‬הבל׳ לפי הר!שבון\ואל לבטיסך ל‪$‬יךך'׳ שהשאול‬
‫בית מנוסילך׳ שעל כךחיך אתה נוצר‪ ,‬ועל כרחך אתה‬
‫נולד׳ ועלכרחך אתה חי׳ ועל כרחךיאתה שת׳ ועל‬
‫כךחך אתח עתיד למן ךין'וח^בון לנ‪£‬נ^מלך‪ ,‬מלכי‬ ‫ז‬

‫רבי חנניה וכי׳‬ ‫המלכים ׳ הקדוש ׳ בתך הוא‪:‬‬

‫פרק חמישי‬
‫כל ישראל וכו‬
‫א בעשרה מאמרות נברא העולם ׳ ומה מלמוד לומר‪,‬‬
‫והלא במאמר אהד יכול להבראות‪ ,‬אלא‪,‬‬
‫להפרע שן הרשעים ‪#‬שאכרין את העולם ‪#‬נכרא‬
‫בעשרה שאמרות׳ ולתן ישכר טוב לצדיקים ^מרןלמין‬
‫את העולם שנברא בעשרה'מאמרות‪ .‬בעשרה'דורות‬
‫—‬
‫‪J I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫—‬ ‫""*™‪XT‬‬ ‫•ו • ן ץ‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪V‬‬

‫מאדם ועד נח‪ ',‬להודיע כמה ארך א‪£‬לס לפניו׳‬

‫הדורות היוישכעייסץיובאין׳יעדי^הכיא עלילם אתי שי‬
‫‪1‬‬

‫המבול‪* .‬עשרחדורותמנחועד אברהם! להודיע כמה‬

‫״ ‪T‬‬ ‫״‬ ‫"‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־־‪TT:‬‬ ‫י ‪ ~ I‬ז ־‬ ‫‪:‬־‪TT‬‬ ‫־‬ ‫־‬
‫ארך‬
‫קיג‬ ‫אבות‬ ‫פרק חמישי‬ ‫פרקי‬ ‫‪225‬‬

‫ארך אפ‪:‬ם לפניו ׳ שכל הדורות היו מבעיםץ ובאין ׳ עד‬

‫‪#‬בא אכךהם'אבינו וקבל ק!כר כלם\ג'עשךה נסיונות‬
‫נר‪1‬נסה אברהם אבינו ועמד בבלם‪ ,‬להודיע כמה הכתו‬
‫‪#‬ל אברהם אבינו‪' .‬ד עשרה י נסים נעשו לאבורןינו‬
‫כמןירים׳ ועשרה על הים‪ .‬עשר מכותי הביא הקדוש‬
‫ברוך הוא על המןיך״ם ׳ כמגרים > ועשיר על הים‪.‬‬
‫עשרה נקיונות נסו' אבותינו את הקדוש ברוך הוא‬
‫במדבר ׳ שנאמר‪ :‬וינסו אתי זה יעשר פעמים ולא שמעו‬
‫^‬ ‫•‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪V |V‬‬ ‫**‬ ‫• • •־־‬ ‫•‪. . . . . . . %‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״ י »‬

‫בקולי‪ .‬העשרה נסים נעשו לאבותינו כבית המקדש‪:‬‬

‫לא הפילה אשה מריח כשר הקדש׳ ולא הכריח בשד‬
‫הקרשמעולם׳ ולא נראה זבוב בכית המשבה‪:‬ם‪',‬ולא‬
‫אירע‪.‬קרי לכהן גדול ביום הכבדים ׳ ולא כיבו הגשמים‬
‫אש ‪#‬ל עצי המערכה ׳ ולא נצחה הרוח את י עמוד‬
‫העשן‪ ,‬ולא נמצא ‪$‬סול'בעיקרי‪ ,‬ובשתי הלחם וכלהם‬
‫הפנים׳ עומדים'צפופים ומ^תחוים רוהים‪ ,‬ולא הזיק‬
‫נחש ועקרב כירושלים ‪,‬ולא אמר אדם למכרו‬
‫צר לי המקום שאלין כירושלים‪ .‬י עשרה ךברים‬
‫נבראו בערב שבית בין השמשות‪ ,‬ןאלו הן‪ :‬פי הארץ׳‬
‫פיייהבארלפיהאתון׳ הקשת׳ והמן‪ ,‬והמ^ה׳ והשמיר‪,‬‬
‫הכתב׳ והמכתב‪ .‬והלחית‪ /‬ולש אוגרים אף קכרו של‬
‫מ‪#‬ה רבנו‪ ,‬ואילו ‪#‬ל' אברהם אבינו׳ ול‪ #‬אומרים אף‬
‫המזיקין ׳ ואף צכת םיבת עשרה‪ .‬שבעה ךבדיפ‬
‫ז‬

‫כגלם ןשכיעה בהכם׳ חכם׳• אינו שדכר ל?ני כיי ‪#‬גדול‬

‫ממנו בחכמה 'ובמנץ׳' ואינו נכנס לתוך דברי הברו‪,‬‬
‫••‬ ‫‪ :‬״״‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״ ‪T :‬‬ ‫‪ :‬״‬ ‫‪ :‬״ ‪fl :‬‬ ‫‪1 : 1 :‬‬ ‫י דן‬

‫ואיגד‬
‫א( במדבר יד כב‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫אבות‬ ‫פרק חמישי‬ ‫פרקי‬ ‫‪226‬‬

‫ואינו;בהל לחשיב‪ .‬שואל בע^ין ומשיב כחלקה‪,‬‬

‫ואומר ‪ %‬ראשון ראשון ועל אסירון אחרון‪ ,‬ועל מה‬
‫שלא שמע אומר לא שמעמי‪ ,‬ומודה על האמת‪,‬‬
‫וחלופיהן בגילם‪ .‬ח שבעה שיני פרעניות ?אין לעולם *‬
‫על שבעה גופי עברה‪ :‬מקצתן מעשרין ומקצתן אינן‬
‫כןעשרץ‪,‬רעב של מהומה בא‪ ,‬מקצתן רעבים‬
‫ושקןיתן שבעים‪ .‬גשרו שלא לעשר‪ ,‬רעב של‬
‫כצלתבא‪ .‬ןשלא לטול את יהחלה׳ ךעב‪#‬ל כליה‬
‫באי‪ .‬דבר בא לעולם ‪ :‬על שיתות האמורות בתורה‬
‫שלא נמסרו לבית דין‪ ,‬ועל פרות שביעית‪ .‬הרב באה‬
‫לעולם׳ על ענוי הדין‪ ,‬ועל עוות הדין‪ ,‬ועל'המורים‬
‫בתורה שלא כהלכה‪ .‬ט היה רעה ?אה'לעולם‪ ,‬על‬
‫‪#‬בועת שוא ועל חלול השם‪ .‬גלות בא לעולם׳ על‬
‫עבודה זרה‪ ,‬ועל גלוי עריות׳ ועל שפיכות דשים‪ ,‬ועל‬
‫בארבעה פרקים חךבי־ שתרבה‪,‬‬ ‫שמשת'הארץ‪.‬‬
‫ברביעית‪'' ,‬וברביעית'׳'ובמוצאי שביעית׳ ובמוצאי‬
‫‪1‬‬

‫החנ ‪#‬בכל שנה ושנה‪ .‬ברביעית׳ מ‪£‬ני שעשר עני‬

‫לשלישית‪ '.‬בשביעית׳ מפני שעשר עני ‪#‬ב‪#‬שית‪.‬‬
‫במו?אי שביעית׳ שפני §רות ‪#‬ביעית‪ .‬במוצאי החג‬
‫שבכל שנה ושנה׳ מי‪£‬ני נזל שמנות עניים‪ .‬י ארבע‬
‫‪#‬‬‫שדות באךס‪':‬האומר שלי שלך‪ ,‬ושלף ‪#‬לי׳ עם הארץ‬
‫שלי שלי׳ ושלך שלך׳ זו שדה בינונית׳ רש אושריס‬
‫זו שדת סדום; שליי שלך׳ ושלך^לך׳ הסיד‪ # .‬ל ך‬
‫שלי‪,‬ושלי שלי׳ *רשע‪ .‬יא ארבע מדות בדעות־ נוק‬
‫לכעוס ונוח לרצות‪•/,‬א הפסדו בשכרו‪ .‬קשה לכעוס‬
 ‫קיד‬ ‫אבית‬ ‫פרק חמישי‬ ‫פרקי‬ ‫‪227‬‬

‫וק‪#‬ח לרצות‪ ,‬יצא שירו בחפסדו‪ .‬קשח לכעוס ונוח‬

‫ז‬

‫לרצות‪ ,‬חסיד‪ .‬נוח לכעוס וקשה לךצות׳ ךשע‪ :‬יב ארבע‬

‫מדות בתלמידים‪ :‬מהר י לשמוע ומחר לאבד‪ ,‬יצא‬
‫ז‬

‫^כרו כס?סדו‪ .‬קשח לשימוע וקשה לאבד‪ ,‬יצא‬

‫חפסדו כ‪$‬כרו‪ .‬מסר לשמוע וק^ח'לאבד‪ ,‬זח חלק‬
‫טוב‪ .‬ק‪#‬ה לשמוע ומהר'לאבד‪ ,‬זה חלק ךע‪ .‬יג ארבע‬
‫מדות*בנותני צדקה‪ :‬הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים‪,‬‬
‫עינו רעה יבשל אסדים‪ .‬ימנו'אחרים ןהוא לאיתן‪,‬‬
‫עינו ךעח בשלו‪. .‬ימן וימנו אחרים‪ ,‬חסיד‪ .‬לא‪.‬ימן ולא‬
‫לתנואסרים׳ךשע‪ .‬יד ארבע מדות בהולבי בית המךךש‪:‬‬
‫הולך ואינו*עושה ׳ שכר הליכה בידו‪ .‬עושה'ואינו‬
‫הולך׳ ישכר מעשה בידו‪ .‬הולך ועושה‪ ,‬הסיד‪ .‬לא‬
‫הולך ולא ‪-‬עושה‪ ,‬רשע‪ .‬טי אךבע מדות כיושבים‬
‫לפני חכמים‪ :‬ספונ׳ *ומשפך׳ משמרת׳ ונפה‪ .‬ספוג‪,‬‬
‫^הוא'סופג את הכל‪ .‬ומשפך'׳ למכנים בזו ומוציא‬
‫כזו‪ .‬משמרת׳ שמוציאה' את הלין וקולפזת את‬
‫חשמדיים״ייןנפח׳ ^מוציאה את חקמח וקולטת את‬
‫ה ס ל ת ‪ :‬ט ז כ ל א ח ב ה ^ א מלרהבךבר‪ ,‬בטל דבר‬
‫כשלה אהבח‪ ,‬וראינה תלויה כךבר'‪ ,‬אינה כשלה‬
‫לעולם‪ .‬איזו היא אסבה ‪#‬סיא מלרה בדבר‪ ,‬זו אהבת‬
‫אמנון ותמר ׳ ושאינה תלדה בדבר‪ ,‬זו אהבת י דת־‬
‫ויהונתן‪ .‬יז כל מוחלקת שהיא לשם שמים‪ ,‬סופה‬
‫להתקים׳ וראינה'לשם שימים׳ אין סופה 'להתקלס‪.‬‬
‫איזויסיא מסלקת ‪#‬סיא לשם ש‪$‬ים׳ זו שסלקת הלל‬
‫וששאי‪ .‬וראינה לשם שמים׳ זו שדולקת קרח ו?ל‬
‫‪1‬‬

‫עדתו‬
 ‫אבות‬ ‫פרק חמישי‬ ‫פרקי‬ ‫‪228‬‬

‫עךתו‪ .‬יח כל הבןזכה את הרכים אין חק‪1‬א בא על ידו‪,‬‬

‫״‬

‫ו?ל המלטיא את הרבים אין סספיקין ?ידו לעשות‬

‫תשובה ‪ i‬משהיזבה וזכה אתהרבים‪ ,‬זבות הרבים תלוי‬
‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪ T‬״‬ ‫‪X‬‬ ‫״‬ ‫‪ T‬־־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I • :‬‬ ‫‪TflT‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬

‫בו׳ שנאמר‪ :‬צדקת יי עשה׳ ומשפטיו עם לשראל‪.‬‬

‫**‬ ‫•‪X‬‬ ‫*‬ ‫* ‪T i t‬‬ ‫‪X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪TS‬‬ ‫• ן‬ ‫• י‬ ‫‪— ••j‬‬

‫;רבעם ן ן נבט הטא להחטיא אתהרבים‪ ,‬ה^אהרבים‬

‫תלוי בו ׳'שנאמר־‪ .‬על'חטאות ירבעם אשר הטא׳ וא‪#‬ר‬
‫•*‬ ‫»•••‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•״"‬ ‫‪T S T T‬‬ ‫״‬ ‫« • • ••• —‬ ‫‪X‬‬

‫להטיא אתיישראל‪ .‬יט כל מי ‪#‬יש בו‪#‬לשהךברים‬

‫הללו ׳ הוא מתלמידיו ‪ hp‬אברהם אבינו׳ ו^ל^ה ךבלים‬
‫אחרים ׳ הוא מתלמידיו' ‪#‬ל בלעם הרשע‪'.‬תלמידיו ‪ #‬ל‬
‫אבךהם אבינו עין טובה ׳ ורוה נמוכה׳ ונפש שפלה‪.‬‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫*‪j%‬‬ ‫*|‬ ‫•‪•*XT‬‬ ‫‪•j‬‬ ‫•‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪X T‬‬

‫תלמידיו ‪#‬לבלעם הרשע עין רעה‪ ,‬וךול^בוהה׳ ונפש‬

‫רחבה‪ .‬מה ביןימלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו‬
‫‪ #‬ל בלעם הרשע ׳' תלמיךיו ‪#‬ל' אכךהםיאבינו׳ אוכלין‬
‫בעולם הזה‪ ,‬ונוללין'העולם הבא׳' ‪#‬ןאמר‪ :‬להנהיל‬ ‫י‬ ‫‪1‬‬

‫אהבי‪.‬יש‪'.‬ואוצ־רותיהם אמלא‪ .‬אבלתלמייידו שלבלעם‬ ‫ז‬

‫הרשעיור^יןגיהנםויורדין לבאר שהת׳ שנאמר‪ :‬ואתה‬

‫אלהים תולדם לבאר שהת‪ ,‬א;שי דמים ומרמה לא‬
‫להצו למיל׳ם‪ ,‬ואני אבטה בך‪ .‬כ יתלה בן סימא אומר‪:‬‬
‫הוי עז כנסר‪ ,‬וקל כןשר‪ ,‬ךץכי<בי׳ ונבורכארי׳ לעשות‬
‫י ז ‪ $‬ב י ך קזישמים‪ * .‬הוא היה אומר‪ :‬ע ז י ^ י ם‬ ‫צו‬

‫לגיהנם י‪ ,‬ובושת פנים לנן עדן ‪. 7‬יהי רצון מלפניך יי‬

‫‪ I‬״ ן ו ‪ liv‬ןז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫‪Ivr‬‬ ‫‪:‬־»‬ ‫‪•T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫ו‬
‫אללינו ואללי אבותינו‪ ,‬שיבנה בית המקדש במרדה‬
‫••‪5‬‬ ‫*‪Tp**X‬‬ ‫• • • ן • •‬ ‫••ך‬ ‫•• ן••• •«‬

‫בימינו‪ ,‬ותן דולקנו בתורתך‪ .‬נא נן בג ‪ 3‬אוסר• מ ך‬

‫ג‬

‫בה והפך ביה׳ דכלא בה ׳ ובה תחזי‪ ,‬וסיב ובלה בה‪,‬‬

‫ד‬
‫‪V‬‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪T‬‬ ‫•‬
‫‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫א( דברים לג כא‪ q :‬מ״א טו ל‪ :‬ג( משלי ח כא‪ :‬ד( תהלים נה כד‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קטו‬ ‫אבות‬ ‫פרק חמישי‬ ‫פרקי‬ ‫‪229‬‬
‫ו?זנה לא תזוע‪# .‬אין לך מךה טובה הימנה‪ .‬בן הא הא‬
‫אומדלפוםצעךאאנךא‪ :‬כב הוא ה;ה אוסר‪:‬בן המש‬
‫שנים למקראי׳ כן ע ‪ #‬שנים למאזנה׳ ן ן קזלש'ע‪#‬דה‬
‫למצות‪ .‬בן המשי עשרה לנמרא‪ ,‬בן'שמונה עשרה‬
‫לזחפה‪ ,‬כן עקזרים לרדוף׳ בן שלשים לכת כן ארבעים‬
‫לבינה‪ .‬בן המשים לעצה‪ .‬בן ששים לזקנה׳ כן שבעים‬
‫ל^יבה׳ י כן שמונים לגבורה ׳ ן ן תקזעים לשוה'׳ כן‬
‫מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם‪ .‬ר ב י ח נ נ י ה י כ ו ׳‬

‫פרק ששי‬
‫י‬ ‫״‬ ‫כל ישראל וכוי‬

‫אישנו חכמים כלשון המשנה׳ ברוך ‪#‬בהר בהם‬

‫ובמשנתם‪ .‬רבי מאיר אומר‪ :‬כל העוסק בתורה‬
‫לשמה זוכה לדברים חרכה‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא‪#‬כל‬ ‫‪1‬‬

‫העולם כילו‪ ,‬כדאי הואילו‪ .‬נקרא רע‪ ,‬אהוב‪,‬‬

‫אוהב את המקום‪ ,‬אוהב את הביריות׳ משמה את‬
‫המקום'‪ ,‬משמח את הכריות׳ ומלכשתו ענוה ויראה‪.‬‬
‫ומכשרתו להיותיצדיקי‪ ,‬חסיד‪ ,‬ישר׳יןנאמן׳ומרחקתו‬
‫מ; י ההשא ׳ ומקרבתו לידי זכות‪ ,‬ומהנין ממנו עצת‬
‫ותושיה׳ בינה'וגבורה‪ ,‬שנאמר‪ :‬לי עצה ותושיה׳ אני‬
‫בינה׳ לי וגבורה ׳'ונותנת לו מלכות וססשלה׳ והקור דין‪,‬‬
‫וכוגלין לו רזי תוריה׳ ונעשה כמעין י המתגבר וכנהר‬
‫‪#‬אינו פוסק׳ והוה צנוע׳יואךךיךחח׳ ומוהל על עלבונו‪,‬‬
‫והגדלתו ומרוממתו על כל המעטים‪ .‬א מ ר רכי‬
‫כ‬

‫;הו^ע כן לד ׳ כבל יום ויום בת קול יוצאת סהר‬

‫חוךב ומכרזת ואומדת‪ :‬אוי להם לבריות מעלבונה של‬
‫ה‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ח‬
‫ת ו ״ א א( משלי ח יד‪:‬‬
 ‫אבות‬ ‫ששי‬ ‫פרק‬ ‫פרקי‬ ‫‪230‬‬

‫תורה‪ ,‬שכל מי^אינו עוסק בתורה‪ ,‬גקראנזוף‪,‬‬

‫‪3#‬אמר‪ :‬נזם זהב באף לזיר‪ ,‬אשד‪ .‬יפה לסו־ת טעם•‬ ‫ג‬

‫ואומר וסלחת*מעעזה אלהים המה‪,‬והמכתב׳ מכתב‬ ‫‪5‬‬

‫אלוץם הוא‪ .‬הרות על סלחת‪ ,‬אל תקראי חרות אלא‬

‫סרות׳ שאץ לך בן תרץ‪ ,‬אלא מי שעוסק בתלמוד‬
‫תורה‪ ,‬ו?ל מי שעוסק ?סלמוד תורה׳ סרי זה מסעיר‪ .‬׳‬
‫‪#‬ןאמר‪ :‬וממתנהנהליאל׳ובןנךוליאל ?מות‪ .‬הלומד‬
‫נ‬

‫מסיברו‪§ :‬ךק אלוד‪ .‬או סלכה'אסת‪ ,‬או פסק אהד‪,‬‬

‫או דבור אחד‪ ,‬או א‪$‬ילו אות אסת׳ צריך לנהג בו‬
‫כבוד ׳ שבן מצינו'בדוד מל!ל לשראל׳ ‪#‬לא' *למד‬
‫מאסיתיפל אלא ?זני ךבףם בלבד׳ קראו רבו אלופו‬
‫ומידעו׳ ‪#‬ןאמר‪ :‬ואתה אנוש כערכי׳'אלו‪$‬י ומידעי‪.‬‬
‫והלא דברים קל וחמר׳ ומד‪ .‬דוד מלך ישראלי שלא‬
‫למד מאסית^ל אלא ‪#‬ני ךברים כלבד‪ ,‬קראו רבו‬
‫אלופו ויידעו׳ הלומד מסיברו׳ פרק אחד׳ או סל?ה‬
‫אסת ׳ או י פסוק אחד ׳ או דבור אחד ׳ או אפילו אות‬
‫אחת׳ על *אסת כמה ובמד‪# .‬צריך לנהג י בו ?בוד‪.‬‬
‫ואץ כבוד‪ ,‬אלא תורה‪ $ # ',‬מ ר ‪ :‬כבוד חכשים‪.‬ינחלו‪,‬‬
‫ותמימים‪.‬ינחלו טוב‪ .‬ואין טוב אלא תוךה ׳ ‪ $ #‬מ ר ״• כי‬
‫לקח טוב ינקתי לכם'‪ ,‬תוךתייאל תעזבו‪ .‬י י כך סיא‬
‫דר?ה‪#‬לתוךד‪7‬פת ?^לח ת^כל; ו?וים כבזשורה‬
‫^ ה ־ !על לארץ תישן׳ ו מ י ו ע ר רוחלה׳ יבתוךה‬ ‫ה‬

‫אתה ?של׳ אם' אר‪1‬ה עו^ח כן‪ ,‬א‪#‬ןךיך‪,‬וטוב ל ך ‪,‬‬

‫א‪#‬ךיך בעולם ס;ה׳ וטוב לך לעולם ס?א‪ .‬י• אל יענק‪#‬‬
‫גדלה‬ ‫*‬
‫תו״ א א( משלי יא כב‪ p :‬שמות לב טז‪ :‬ג( במדבר כא יט‪ :‬ד( תהלים נה יד‪ :‬ה( משלי ג לה‪ 0 :‬שם כח י‪:‬‬
‫ז( שם ד ב‪:‬‬
‫קטז‬ ‫אבות‬ ‫ששי‬ ‫פרק‬ ‫פרקי‬ ‫‪231‬‬

‫?ללה לע <מך׳ ואל החמוד כבוהיומר מלמודך עשה‪,‬‬

‫י‬

‫ואל תוזאוה לשלהנם של מלכים׳ ששלהנך׳' גדול‬

‫משלחנס׳' וכתרך גדול מכירים‪ ,‬ונאמן הוא בעל‬
‫מלאכתך ‪#‬ישלפ לך שכר פעלתך‪ .‬י גדולה חודה‬
‫יותר מן לכהנה ומן המלכות׳ שהמלכות‪ /‬נקנית‬
‫כשלשים מעלות׳ והכרעה בעשרים וארבע‪,‬‬
‫והתורה נקנית כארבעים י ואמונה י דברים‪ .‬ואלו הן‪:‬‬
‫בתלמוד׳ בשמיעת האזן׳ בעריכת שפתלם׳ 'בבינת‬
‫הלב׳ באימה׳ ביראה׳ י בענוח ׳ בשמחה׳ ב^הרה‪,‬‬
‫בשמושהכמים׳יבדבוק לברים׳ בפלפול התלמידימ‬
‫ב‪:‬שוב ׳ כמקרא‪ ,‬במשנה׳ כמעוט סחורה׳ במעוט‬
‫דךךאךץ־ כמעוט יןענוג׳ במעוט שנה׳ במעוט עזיחח‪,‬‬
‫במעוט שחוק׳ באךךאפלם׳בלב טוב׳ כאמונתסכמיע‬
‫בקבלת ליםורין׳ למכיר את מל^מו‪ ,‬והשמח בחלקו׳‬
‫והעושה סיג לדבריו׳ ואינו י מהזיק טובה לעצמו׳ אהוב׳‬
‫אוהב י את המקום‪ ,‬אוהב את הבריות׳ אוהב את‬
‫לצדקות׳ אולב את למישלים‪ ,‬אוהב את לתוכחות‪,‬‬
‫ומתרחק מן לכבוד‪ ,‬ולא מגיס לבו בתלמודו׳ ואינו שמח‬
‫בהוראה‪ ,‬נושא בעול עם חברו‪ ,‬ומכריעו לכף זבות‪.‬‬
‫ומעמדו על הא?ות ומעמידו על השלום׳ ומתישב לבו‬
‫בתלמודו‪ ,‬שואל ומשיב‪ ,‬שומע ומוסיף‪ ,‬ללומד על מנת‬
‫ללמד׳וללומד על מנת לעשות׳למד׳כים את רבו׳ ולמכון‬
‫את שמועתו‪ ,‬והאומר דבר כשם אומרו‪ ,‬הא למן־ת • כל‬
‫האומר דבר כשםאומרו‪ ,‬מביא נאלח לעולם׳'שנאמר‪:‬‬
‫ותאמר‬
 ‫אבות‬ ‫ששי‬ ‫פיק‬ ‫פרקי‬ ‫‪232‬‬

‫ותאמר אסתר למלך ב‪#‬ם מרדכי‪ .‬ז גדולה תורה‪,‬‬

‫‪#‬ליא נויעח ר ל לע^יה ?עולם הזה ובעולם הבא‪,‬‬ ‫ם‬

‫שגאמר‪ :‬כי הדם הם למיצאילם*‪ .‬ולכל בשרו שלפא•‬

‫ואומר ר‪$‬אות תהי ל‪#‬רך‪ ,‬ו‪#‬קוי לעצמותיך‪ .‬ואומר‪:‬‬
‫עץ סלים היא לשלזיקים בת ותמביד‪ .‬מא‪$‬ר‪ .‬ואושר כי‬
‫לולת חן הס לראשך‪ ,‬וענקים ללח^ף‪/‬ואומר‪ :‬תתן‬
‫לראשך לוית חן׳ עטרת תפארת תמגנל‪ .‬ואומר‪ :‬כי בי‬
‫*‬ ‫*‬ ‫**ןן‬ ‫‪I‬‬

‫ירבו ימיך'׳ ךוסיפו לך שנות' דולים‪ .‬ואומר אךך ‪:‬שים‬

‫‪:‬‬

‫בימינהייכשמאולחעשרוכבוהואומ^ כי ארך ימים‬

‫ישנות חיים‪ .‬ושלום יוסיפו לך‪ .‬דבישמעון‪5‬ןיהוךת‬ ‫ה‬

‫ששום דבי ששעון כן יוחאי אושר‪ :‬הנוי ׳ והכרז׳ והעישר ׳‬

‫והכבוד‪ .‬להחינמה׳ והזקנה׳והשיבה‪',‬והבנים‪ .‬נאה‬
‫לצדיקים ונאה לעולם׳ ‪#‬אשר‪ :‬עטךת ת^אךתשיבד*‬
‫בדרך צךקה תמצא‪ .‬ואומר‪ :‬תפארת בחולים'כחםגלדר‬
‫זקנים שיבה‪ .‬ואומר‪ :‬עטרת זקנים בני בנים‪ .‬ותפארת‬
‫בניס אבותם• ואושר‪ :‬ו‪°‬ח‪$‬רה ללבנה ובושה הלשה‪,‬‬
‫<־י מלך ל‪ :‬ןיבאות בהר ציו; ובירושלים‪ ,‬וגגד זקניו כבוד‪.‬‬
‫רבי ששעון ‪ ;5‬מנס;א אושר‪ :‬אלו שבע שרות שמנו‬
‫ז‬

‫הכשיםלצדיקים‪,‬יכלם נתקיימו בדביייובבניו‪ «.‬אשר‬

‫רבייוסי כןקסמא‪ ":‬פעם אחת ה ל ה מ ל ל ך בדרך‪.‬‬
‫;‬

‫ופגע בי אדם אחר‪ .‬ונתן לי ‪£‬לום‪ ,‬ולהזךתי לו שלוס׳אמר‬

‫לי רבי׳ מאץהמקום אתה׳אמרתיי לוי שעיר ‪3‬דולה‪#‬ל‬
‫לבשיםןישל'סוברים אני ׳ אשר לי רבי‪ ,‬רצונך ‪#‬תד'ור‬
‫‪:‬‬

‫א‪:‬‬ ‫י‬ ‫א( אסתר ב כב‪ p :‬משלי ד כב‪ :‬ג( שם ג ח‪ :‬ד( שם ג יח‪ :‬ה( שם א ט‪ 0 :‬שם ד ט‪ :‬ז( שם ט‬ ‫תו״א‬
‫ח( שם ג טז‪ :‬ט( שם ג ב‪ :‬י( שם טז לא‪ p :‬שם כ כט‪ :‬ל( שם יז ו‪ :‬מ( ישעיה כד כג‪:‬‬
‫קיז‬ ‫אבות‬ ‫ששי‬ ‫פרק‬ ‫פרקי‬ ‫‪233‬‬

‫עמני^ר^מנו‪,‬ואניאתן לך אלףאל‪$‬יםךגריזהב ואבנים‬

‫טובות ומתליות׳ אמרתי לו‪ :‬אם אר*ה נותן לי כל כםף‬
‫וזהב ואבנים טובות ומךנליות ‪#‬בעולם׳ איני ךר אלא‬
‫במקום תורה‪ ,‬וכן כתובבספר תהלים ?נל ידי דוד מלך‬
‫ל^ראל‪ :‬טוב לי תורת ‪£‬יך׳ שאלפי זהבוכסף‪{.‬לאעוה‬
‫אלאשב^תסט;רתו‪#‬לאךם׳ איןשלוין לו לאדם לא‬
‫כסף ולא'זהב ולאאבנים טובות ומרגליות׳ אלא תורת‬
‫ונשאים טובים בלבד‪ ,‬שנאמר‪ :‬בהתהלכךתנההאתך‪,‬‬
‫<י‪#‬כבך תשמר עלך‪,‬והקיצות היאתשיהך‪ .‬בהתהלסך‬
‫תנההאתך‪? ,‬עולם הזה‪ .‬בשנ‪:‬בךת‪#‬מרעליך‪ ,‬בקבל‪.‬‬
‫והקיצות היא תשיהך׳ לעולם הבא‪ ,‬ואומר‪ :‬לי‬
‫הכקף ולי הזהב נאים ;י צבאות‪ .‬יי ךומשה קדנים‬ ‫‪5‬‬

‫קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו‪ ,‬ואלו הן‪ :‬תורה‪,‬‬

‫קבץ אהד‪?# .‬ים וארץ‪ ,‬ק?ין אהד‪ .‬אברהםק‪ $‬אהד‪.‬‬
‫יןזךאל קנ;ןאהד‪1 .‬־ ית המקדש‪ ,‬קנץאהד‪ .‬תוךהמנץ‪,‬‬
‫דכתיב־יי קנני ראשית דרכו ׳ קדם מסעליו מאז‪ .‬שמים‬
‫וארץ מנין׳ דכתיב‪ :‬כה אמר יי השמים כסאי והארץ הדם‬
‫ד־‬ ‫‪I‬‬ ‫ז ז;•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪• :‬‬ ‫״‬ ‫‪•r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪.:1‬‬ ‫י‬ ‫‪J‬‬ ‫‪ lr‬״‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪VITT‬‬

‫רנמאי זה בית א‪#‬ר תכנו לי ואיזה מקום מנוחתי‪ ,‬ואומר‪:‬‬

‫מה רבו מעשיך יי׳ כלס בהבמה עשית! מלאה'הארץ‬
‫קנעך‪ .‬אןךהם מןי‪.‬ן ׳ דלסיב‪ :‬ויברכהו ויאמר‪ :‬ברוך‬
‫אבדם לאל עליון‪ ,‬קנה שמים ואת‪ .‬ישראל מנין‪ ,‬דכתיב‪:‬‬
‫עד‪.‬יןגבנר עיןך »‪ ,‬עד‪.‬יעבל עם זו קני‪ .$‬ואושר ־ לקדושים‬
‫א^רבאךץ המה׳ ואדירי?להפי<דבס‪ .‬בית המקדש׳‬
‫מיןךכתיב‪ :‬מכוןל‪?#‬ר<ו ‪;, iflpj‬י׳ מקדש־ אדני‬
‫כוןנו יך‪,‬יך‪ .‬ואושר‪ :‬ויביאם אל גבול קךשו‪ ,‬הר זה‬ ‫ז‬
‫א( תהלים קיט עב‪ :‬ב( משלי ו כב‪ :‬ג( חגי ב ח‪ :‬ד( משלי ח כב‪ :‬ה( ישעיה סו א‪ :‬ו( תהלים קד כה‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ז( בראשית יד יט‪ :‬ח( שמות טו טז‪ :‬ט( תהיים טז ג‪ :‬י( שמות טז יז‪ :‬כ( תהלים עח נד‪:‬‬
 ‫אבות‬ ‫ששי‬ ‫פרק‬ ‫פרקי‬ ‫‪234‬‬

‫קנתה ;מיניי* יא כלמה שברא חקרושברוך הוא‬

‫בעולמו‪ ,‬לא בראו אלא לקבודו׳'שנאמר‪ :‬כל הנקרא‬
‫בשמי ולכבודי‪ /‬בראתיויצרתיו אף'עשיתיו‪ .‬ואומר‪:‬‬
‫יילמלך לעלם ועד‪:‬‬
‫רבי חננ;ה בן עכןי׳טיא אומר‪ ,‬רצה דגךוש ברוך הוא לזכות את‬
‫ישראלי׳ לפיכוי הרבה להם תורה ומצות ‪ /‬שנאמר‪ :‬יי חפץ‬
‫\‬ ‫‪-‬‬ ‫‪VV'.I:- V‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫י‬‫‪1‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר‪:‬‬

‫| ־‪• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•ft‬‬ ‫״‪.‬‬ ‫‪i‬־‪l‬״‪l‬‬

‫סדר הבדלה‬
‫בשעת ברכת בורא מיני בשמים צריך לאחוז הכוס בשמאלו והבשמים בימינו ובשעה ברכת בורא מאורי האש צריך לאחוז‬
‫הכוס בימינו‪ .‬ואח״כ יביט בצפרנים‪ .‬מחזור ויאחז הכוס בימינו בברכת הכללה‪:‬‬

‫ה נ ה ‪ ,‬אל‪,‬ישועתי אבטח‪ ,‬ןלא א‪5‬הד ׳ כי עזי וזמרת יה‬

‫יעליהי לי לישועת‪ .‬ושאבתם מלם בששון׳ ממעיני‬
‫הישועה‪ .‬ליי הלשועה׳ על עמך ברכתך סלה‪ ;.‬צבאות‬
‫עמנו מק*נב לנו אלהי לעקב סלה‪ .‬יי ןיבאות אשך‪/‬אךם‬
‫בב‪1‬ח בך‪/:‬יי הושיעה׳ המלךייעננו ביום קראנו! ליהודים‬
‫היתח אורח וששדוה‪ ,‬וששון ויקרי‪ .‬כןיתזדח לנו‪ .‬טעו‬
‫ישועות אשא ׳ ובשם יי אקרא‪:‬‬
‫‪T! t‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬

‫םבךי מרנן‬
‫על הייז ברוך א ה ה יי‪ ,‬אלוהינו מ ל ך העולם‪ ,‬בורא פרי הגפן‪:‬‬
‫על הבשמים ברוך א ת ה יי‪ ,‬אלהינו ט ל ך העולם‪ ,‬בורא כיני בשמים‪:‬‬
‫בברכת בורא מאורי האש יביט בד׳ צפרניו והמה יהיו כפוים על האגודל‪ ,‬ולא יראה האגודל‪:‬‬
‫הנ‬ ‫ע ל‬
‫י ^־זך א ת ה יי‪ .‬אלהיט סלך העולם ‪ /‬בורא מאייד ה א ש ‪:‬‬
‫ביוף אר*ח יי"׳ אלהינו' מלך העולם׳ חמבדילבין קרש‬
‫לחול‪ ,‬בי; אור לח‪#‬ך׳ בין לשראללעמיס׳בין יוס‬
‫השביעי לקשת ימי חמעשח‪ .‬כרוך אתח ן י‪ ,‬המבדיל‬
‫ז‬

‫בין קרש להול‪:‬‬

‫ויתן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪vh‬‬ ‫•״ ‪I‬‬
‫ברכה מעין שלש תמצא לעיל ע׳ ‪.94‬‬ ‫‪,‬‬
‫תו״א א( ישעיה מג ז‪ :‬ב( שמות טו יח‪ :‬ג( ישעיה יב ב ג‪ :‬ד( תהלים ג ט‪ :‬ה( שם מו יב‪ :‬ו( שם מו ת‪ :‬ד( שם פד ע ‪:‬‬
‫ח( אסתר ה טז‪ :‬ט( תהלים קטז יג‪:‬‬
‫קיח‬ ‫למוצאי שבת‬ ‫‪235‬‬
‫איור הגללה אומרים ייתן לך‪:‬‬

‫וייתן לך חאלחים מטל השמים‬

‫ומשמני הארץ‪ ,‬ורב דגן ותירש‪:‬‬
‫יעבךוך עטים וישתחוו לך לאפים‪,‬‬
‫הוד• גביר לאחיך וישתחוו לך בני‬
‫אפך‪ ,‬ארךיךארור! ומברכיך ברוך‪:‬‬
‫ואל שדי יברך אתך דפרך ררבך‪,‬‬
‫והיית לקהל עפים‪ :‬ויתן לך את כךכת‬
‫אברהם לך ולזרעך'אתך‪ ,‬לרשתך‬
‫אתי ארץ פגריך אשר נתן אלז־זים‬
‫לאברהם‪' :‬מאל אביך ו־עזךךואי*‬
‫שדי ויברכך‪ .‬ברכות שפים מ‬
‫ברכת תחום רבצת תחת ברכת‬
‫שדים ורחם י• ברבת אביך גברו על‬
‫ברכת חורי‪ ,‬עד תאות גכעית עולם‪,‬‬
‫תד\ץ לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו‪:‬‬
‫ואהבך וברכך וחרבך‪ ,‬וכרך פרי‬
‫בטנך ופרי אדפתך״דגנך ותירשך‬
‫ויצחרך‪ ,‬שגר אלפיך ועשתרית צאנך‪,‬‬
‫•» ‪S‬‬
‫א( בראשית כז כח‪ :‬ב( שם כז כט‪ :‬ג( שם כח ג‪ :‬ד( שם כח ד‪ :‬ה( שם מט כה‪ 0 :‬שם מט בו‪ :‬ז( דברים ז‬ ‫תו״א‬
‫יג יד טו‪:‬‬
 ‫למוצאי שבת‬ ‫‪236‬‬

‫על האלמה‪ ,‬אשר נשבע לאבתיך‬

‫לתת לך‪ :‬ברוך תהיה מבל העפים‪,‬‬
‫ל* ילדה בך עקר ועקרה ובבהמתך‪:‬‬
‫יר יי מפד כל הלי‪ ,‬וכל פדוי‬
‫•‬ ‫ו•‬

‫מצרים הרעים אשר ידעתי לא לשימם‬

‫בןד‪,‬ונתנםבכלשנאיך'‪:‬‬
‫המלאך ת א ל אתי מכל ךע‪ ,‬יברןז א ת‬
‫המערים‪ ,‬ולקרא בהם שמי׳ ף&ס‬
‫‪1‬‬

‫אבתי‪ :‬אברהם ויצהק‪ ',‬וירגו לרבי בקרב הארץ‪:‬‬

‫ן‬ ‫‪•/‬‬ ‫‪.T‬״‪:‬‬ ‫זו‪v|r‬‬ ‫ד‪,,.‬‬ ‫‪:•:‬‬ ‫|‬ ‫‪+‬‬ ‫‪T T: •: T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫יי אלהיכם דרבה אתכם׳ ותכם היום במכבי‬

‫העמים'לרב‪ :‬יי אלהי אבותיכם‪ .‬יסף עליכם‬
‫בכם׳ *!לף ??מים‪ ,‬ויבדף אר‪,‬כם• כ*שר‬
‫דבר לכם‪:‬‬
‫ג‬ ‫‪v‬‬ ‫ז‬ ‫‪v‬‬ ‫*‬

‫ברור אתה בעיר׳ וברוך אתה כשךה‪ :‬ברייך ט‪3‬אך‬

‫ומשארתך‪ :‬ברוך פרי בטנך מ* רי אך^אך ופרי‬
‫בה?!תך׳ שנר אלפיך ועברות צאנך‪ :‬ברוך אתה‬
‫בבאך ׳ וברוך אתה בצאתך‪ :‬לצו ל; אתך את הברכה‬
‫‪3‬אסמיךוב‪:‬כל משלח ידך׳ ובר?ך בארץ׳ אשריי אלהיןז‬
‫ז‬

‫נתן לך‪ :‬לפתח ל; לך את אוצרו הטוב את השמים לתת‬

‫גצטר ארצך בעתו‪ ,‬ולברך את <יל מע^ה ידך׳ והלויר^‬
‫כאשד‬ ‫לרם רבים ואתה לא תלוה‪ :‬כי י; אלהיך ברכך׳ ד ג ר‬
‫‪:‬‬ ‫ת ו ״ א א( בראשית מח טז‪ p :‬דברים א י יא‪ :‬ג( שם כח ג ה ד ו‪ :‬ד( שם כח ח‪ :‬ה( שם כח יב‪ :‬ו( שם ט ו ו‬
‫קיט‬ ‫למוצאי שבת‬ ‫‪237‬‬
‫ךןר לך׳ והעבטת גרם רבים׳ ואתה לא תעבט׳ ומ ‪#‬לר;‬
‫בגולם רבים‪ ',‬ובך לא ל‪$‬שלו‪ :‬א^זריך לקזראל מי כמוך׳‬
‫‪TO‬‬ ‫עם׳ נו‪#‬ע בלי׳ מ^ן עןרך‪ ,‬וא‪#‬ר הרב גאותך ׳‬
‫איביך לך׳ ואתה על במותימו חךרךן‬
‫ליקךאל נושע בי י'ף;שועת עולמים׳ לאוזבשו ולא‬ ‫ז‬

‫תבילמו עד עולמי עד‪' :‬ואכלתם אכול ושבוע׳‬

‫והללתם את שם יי אלהיכם א‪#‬ר עשה עמכם להפליא‬
‫ולא לבשו עמי לעולם‪ :‬ודעתם כי ל‪.‬כןךב לקזךאל מגי׳‬
‫מגי ןי אלהיכם ואין עוד‪ ,‬ולא לבשו ע?ןי לעולם‪< :‬יי‬ ‫ז‬

‫בשמהה וזצאו ובשלום תובלון‪ ,‬ההרים והגבעות לפןיחי‬

‫ל‪$‬ני‪3‬ס רנה׳ וכליעצי השדה ימהאו כף‪ :‬הןה‪ ,‬אללשמןתי‬
‫אב^ה ׳ ולא א‪$‬חה כי עזי וז^רת יה לי׳ ויהי לי לישועה‪:‬‬
‫ושאבתם מלם בקןשון׳ מ‪£‬יעינ\הישמ‪1‬ה‪ :‬ואמןסם ‪3‬יום‬
‫ההוא‪ *:‬הודו לעי קראו בשמו׳ הודיעו בעיןיים עלילורדו׳‬
‫הזכירו‪ ,‬כי נש‪$‬ב שמו‪ :‬יזמרו*׳ כי נאות^זה׳ מוךעת‬
‫זאת בכל הארץ‪ :‬צהלי רך^י׳ י‪3£‬ת ציון׳ כי גדול בקרבך‬ ‫י‬

‫קדושישראל‪ :‬ואמר ביום ההוא‪ :‬ך^ה אלהיני זה׳ קוינו‬

‫לו רושיענו׳ ך‪ ;{.‬קרנו לו׳ בגילה ונשמהה בישועתו‪:‬‬
‫ם ר א ניב קזפתים שלום׳^לום לךהוקולקרוב אמריי‬
‫ורפא'תיו‪1‬וךוה ללשה את עמשי ר^ט השלישים׳‬
‫לךךרדועמך בן ישי׳ שלום‪,‬שלו'ם לךן^לוםלע‪/‬זרך׳?י‬
‫ז‬

‫עזרךאלדיך׳ רקבלם דוידיוי^ם 'בךא‪#‬י' ה|'דוד‪:‬‬

‫ואמרתם‪ :‬כה להי‪ .‬ואתה קלום ׳ וביתך שלום וכל אשר‬
‫לך שלום‪.‬יי עזי לעמו לוזן׳ י י‪,‬יברך אתעמובשלום‪:‬‬
‫ז‬

‫א( שם לג כט‪ :‬ב( ישעיה מה יז‪ :‬ג( יואל ב כו בז‪ :‬ד( ישעיה נה יב‪ :‬ה( שם יב ב ג ד ה ו‪ 0 :‬שם כה ט‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ז( שם נז יט‪ :‬ח( דה״א יב יח‪ :‬ט( ש״א כה ו‪ :‬י( תהלים כט יא‪:‬‬
 ‫סדר קידוש לבנה‬ ‫‪238‬‬
‫עפ״י הקכלה אין לקלש הלכגה על אחר ז׳ ימים למולד‪ .‬ויש לקדש הלכנה ככגלים חשוכים וגאים וקודם הכרכה‬
‫יאמר‪:‬‬

‫הללויה‪ ,‬הלא את ‪:‬י מן השמים‪ ,‬הלאהו ב|ןרומים‪ :‬היילוהו‬

‫כל מלאכיו'׳' הראהו כל ?באיו‪ .‬הללוהו ש&ש וירדן‪,‬‬ ‫יי‬ ‫‪1‬‬

‫הללוהו כל כוכבי אור‪ .‬הלאהי שמי השמים ׳ והמיס אשרי ‪by£‬‬

‫‪1‬‬
‫השמים‪ ,‬יהליא את שם יי' ‪ I‬בי הוא צוה ונבראו‪ .‬י ויעמידם לעד‬
‫לעולס‪ ,‬חמ נתן ולא‪:‬עבור‪:‬‬
‫יאשר רגליו דכיט כלכגה פ״א קולם הכרכה וכשיתחיל לכרך לא יראה כה כלל‪:‬‬

‫^ ח ך אתה;י אלחינו מלןד העולם‪,‬‬

‫אשר במאמרו ברא שחסים‪,‬‬
‫וברוחפיו כלצבאמחק וזמן נתן להם‬
‫שלא ישנו את תפקיךם‪ ,‬ששים‬
‫ו־עזמחים לעשות רצון קונם‪ ,‬פועל‬
‫אמת‪ ,‬שפ?‪1‬לתו אמת‪ ,‬וללבנח אמר‬
‫שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי‬
‫בטז‪,‬שחם עתידים לחתחדש במותה‪,‬‬
‫ולפארליוצרםעלשםכבודמלכותו‪.‬‬
‫ברוד אתח יי‪ ,‬מחדש חדשים‪:‬‬
‫‪T T:‬‬ ‫דלוגים־ ״״‬
‫ויאמר‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ידלג ‪T:‬‬
‫שלשה‬ ‫‪T‬‬ ‫״"‬ ‫‪I‬‬ ‫‪7‬‬

‫? ך ן ך עקל‪ ,‬ברוך יוצרך‪ ,‬ברוך בוךאך‪,‬‬

‫ב ח ף קונך‪ .‬כשם שי<*ני רוקד כננטיך‬
‫ואיני יכול לנגוע בך‪ ,‬כך לא יוכלו כל‬
‫אויבי‬
‫‪,,‬‬
‫תו א א( סנהדרין דף מב ע״א‪:‬‬
‫קכ‬ ‫סדר קידוש לבנה‬ ‫‪239‬‬

‫אויבי ל;גוע בי לרעה‪ .‬תפל עליךם אימתה‬

‫ופהרבגידלזרועזדיירמו כאבן‪ .‬כאבן ירמו‬
‫זרועך בגדל ופהד אימתה עליהם תפל‪:‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪v‬‬ ‫־‬ ‫״ ״ ‪T IT:‬‬ ‫•‬
‫ככה יעשה ג׳ פעמים ידלג שלשה דילוגים ואומר מברוך עושך וכר ע״כ‪.‬‬

‫ג״פ דור מלך ישראל הי וקים‪:‬‬

‫‪.‬‬ ‫|ז‬ ‫״‬ ‫• ‪• • 1 2‬‬ ‫‪ v iv‬י‬ ‫‪• 1‬‬

‫יי י לי׳ביי שלום עליכם‪ .‬רחביו משיי עליכםשלום‪ :‬ג״פ‬ ‫אמ‬

‫ג״פ סמן טוב ומזל טוביהא לנו ולכל לק&ךאל אמן‪:‬‬

‫קול דודי קנה זה בא‪ ,‬מדלג על ההרים מק«ץ‬
‫על קגבעות‪ .‬י דומה דודי ל?בי או לע‪£‬ר‬
‫הא‪:‬לים‪ ,‬הנה זה עומד אהד כתלנו‪ ,‬מישגןהמן‬
‫ההלניות‪ ,‬מציץ מן ההלכים‪:‬‬
‫‪$‬יר ל © ע א ת ׳ א^א״עיני אלההדים׳ יזא‪:‬ן;בוא עןךי‪ $ :‬ך י &עם י;׳ עשה‬
‫?ז‪£‬ים וארץ‪ :‬אל ‪:‬תןילפווט ר ג ל ך ‪ ,‬י אל;נום שםרןד‪ :‬הנה לא ;נום‬
‫ולא ל‪#‬ן׳' &ר ‪.‬ישראלי‪, ":‬ץ־ש?דף'׳"ל; צלף על‪:‬ר;}זינף‪ :‬יוןןם ה ^ ש‬
‫‪ ? #‬ד ‪ , ,‬וירח ב י י ל ה ‪ :‬ך י ^ ר ן ־ ם ‪ $‬ל ך ע ‪ ,‬ישטי א ת ג‪#$‬ןז‪ :‬י^‪9‬־‬ ‫י‬ ‫‪*6‬‬
‫צאהף ובואך׳ מ ע ת ה ת ג ד עולם‪:‬‬
‫הבלויה‪ ,‬דזללו * ל ^קךשו׳" הללוהו ?רכןיע ?‪ : iri‬הללוהו בנבורתיו‬
‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬
‫הללוהו כריב גדלו‪ :‬הללוהו'?יתקע שו‪$‬ר י‪ .‬הללוהו ? נ ? ל‬ ‫*‬
‫ו?נור‪ :‬הללוהו'בחף ו?חול‪'/‬הללור‪?? 1‬נים רעיו־ ב ‪ :‬הללוהו בצלץלי ‪5#‬ע׳‬
‫הללוהו ?'צלצלי חרו^ה'‪'? ':‬ל'ה‪7#3‬ה ת ה ל ל ; ה ‪ .‬הללויה‪:‬‬

‫תנא דבי רבי ישמעאל‪ ,‬אליסלי לא‬

‫י‬ ‫י‬
‫זנבו ישךאל אלא להקביל פ ך‬
‫אביהם שבשמים נןעם אחת כהו־ש‬
‫ךץם‪',‬אמר אכי\ ־ 'הלכך ‪3‬י‪6‬רי^הו‬
‫פעפד‬
‫מב‪:‬‬ ‫סנהדרין‬ ‫ה(‬ ‫קנ‪:‬‬ ‫שם‬ ‫ד(‬ ‫קכא‪:‬‬ ‫תהלים‬ ‫ג(‬ ‫ט‪:‬‬ ‫ב ה‬ ‫שה״ש‬ ‫ב(‬ ‫טז‪:‬‬ ‫טו‬ ‫שמות‬ ‫א(‬ ‫תו״א‬
 ‫סדר קידוש לבנה‬ ‫‪240‬‬

‫מ ^ ד ‪ .‬מי זאת עולה מן המדבר‬

‫מוןרפקת על תךה‪.‬ויהי ךצוןמיךפ^יך‬
‫;י אלהיואלדראבותילמלאת ‪$‬גימת‬
‫תרבנה‪ .‬וליא יהיה בוז שום מעוט‪,‬‬
‫ויודה אור הלבינה באור החמה כאור‬
‫שכעת‪:‬מי כראשית‪ ,‬כמוישהיתה‬
‫קודםמעוטה‪ ,‬שנאמר רעש אלוזים‬
‫את ‪3#‬י הצארית ה|דלים‪ .‬ויתקים‬
‫‪:‬‬
‫^נימקרא שכתוב וכסשו״אתייי‬
‫א ל ה י ה ם ואת דויד מלכם אמן‪ :‬״‬ ‫יי‬
‫למנצח בנגינת מןמור שיר‪.‬־ אלהים‪.‬יחננו ויברכנו ‪; /‬אר פניו אתנו ס־^ה‪:‬‬
‫״ ״ יי' ״ לד‪:‬נת בארץ רךבף‪ ? ,‬ב ל נרםךםועהף‪' :‬יוךוןז עניים אילהים‪ ,‬יוךוף‬ ‫‪:‬‬

‫עצים ?לם‪: :‬ישביתו וירננו לאנזים׳ בי ת^פיט עצים' מישר׳ ולאמים ןאריל‬
‫)זנרםייסלה‪.‬־ יוךיוןד עמים אלהים‪,‬יוךוף עמים כלם‪ :‬ארץ נהנה ובורה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪:‬ירכנו אדהים אלהינו‪ :‬יברכנו'אלהים‪ ,‬וייראו אתו כיל אפםי אר׳‪*:*,‬‬
‫•יד‪I *.‬‬ ‫‪... -‬‬ ‫ד‬ ‫‪;•:‬‬ ‫‪• v:‬‬ ‫‪ :‬ד ‪ :‬״ו‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪ v:‬״‬ ‫»* ‪•* :‬ן‬
‫ע ל י נ ו ‪ ,‬ק ״ י ‪ .‬ויגער שולי טלית קטן‪:‬‬

‫דיני נטילת ל ו ל ב‬
‫)מסי׳ אדמו״ר( לולב עם המינים ג׳ מיני לולב דהיינו לולב והדם וערבה יהיו קשורים ואגודים יחד ולא יהיה ח ו ט‬
‫או משיחה חוצץ ביניהם ובשעת נטילה יהיה שדרת הלולב נגד פניו ויהיו ג׳ הדסים אחד לימינו ואחד‬
‫לשמאלו ואחד באמצע השדרה נוטה קצת לימין ושני בדי ערבות אחד לימין ואחד לשמאל ומן הדין יש לברך‬
‫על הלולב אחר התפלה קודם הלל אלא לפי שמצות נטילתו בסוכה היא מצוה מן המובחר ואי אפשר לצאת‬
‫מבית הכנסת מפני הרואים לפיכך בבוקר קודם שיתפלל בעודו בסוכה יברך‪ .‬ויקח לולב תחלה לבדו בימינו‬
‫ויברך ואחר כך יקח האתרוג בשמאלו ובמקום סיום הלולב והדם וערבה יחבר האתרוג עם הלולב וינענע לו׳‬
‫קצוות ח״י נענועים שבכל צד שינענע יעשה ג׳ הולכות וג׳ הבאות דהיינו הולכה והבאה ג׳ פעמים ובכל הבאה‬
‫יגע סוף הלולב ומיניו והאתרוג לחזה שלו מ מ ש וכשינענע יזהר שלא יגע ראש הלולב בכותל רק •שיהיה חלל‬
‫בעתים‪ .‬סדר הנענועים הראשון לדרום השני לצפון הג׳ למזרח הרביעי למעלה החמישי למטה )ולא שיהפך חס‬
‫ושלום ראש הלולב למטה אלא שההולכה תהיה לצד מ ט ה וההבאה לצד מעלה הפך מלמעלה‪ .‬וכן בכל‬
‫הנענועים יהיה ראש הלולב לצד מעלה אלא שההולכה תהיה לאותו צד שמנענע( הששי למערב‪ .‬ובהלל יעשה‬
‫ד׳ פעמים ח״י נענועים דהיינו פעם אחד בהודו לה׳ שבתחלה ואחד באנא ה׳ הושיעה נא ואחד בכופלו אנא ה׳‬

‫א( שה״ש ח ה‪ :‬ב( ישעיה ל בו‪ :‬ג( בראשית א טז‪ :‬ד( הושע ג ה‪ :‬ה( תהלים םז‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קכא‬ ‫סדר נטילת לולב‬ ‫‪241‬‬
‫הושיעה נא ואחד בהודו לבסוף ואם בירך על הלולב אחר התפלה בב״ה לא ינענע בהלל אלא ג׳ פעמים דהיינו‬
‫בהודו תחלה וסוף ובאנא פעם אחד )כמ״ש בר״מ(‪:‬‬

‫ב ח ך אתה י‪ ,:‬אלהינו מלך העולם‪ ,‬אשר‬

‫קדשנו במצותיו‪ ,‬וערני על נטילת לולב‪:‬‬
‫כפעם הראשון שמכרך על הלולכ מכרך גם שהחיינו‪:‬‬

‫אתה יי אלהינו מלך העולם‪ ,‬שהתנו‬ ‫ברוך‬

‫‪;:‬׳ז‬ ‫‪iVjjj17‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪v‬‬ ‫••ו‬ ‫‪T‬‬

‫ולןמנו והגיענו לזמן הזה‪:‬‬

‫סדר הלל‬
‫א ל ו ימים שגומרים כהם את ההלל )כגולה(‪ :‬כ׳ ימים וכ׳ לילוח ראשונות של פסח‪ ,‬כ׳ ימים של שכועות‪.‬‬
‫ט׳ ימים של חג הסוכות עם שמיני עצרת‪ .‬ח׳ ימים לחנוכה‪ ,‬והסימן הוא בבט״ח‪ .‬כימים שאין ממרין‬
‫את ההלל יש לגהוג שהש״ן לכדו יכרך כתחלה וכסוף והקהל יענו אמן ויצאו ככרכתו‪:‬‬

‫אתה ;י‪ ,‬אלהינו מלך העולם < א‪#‬ר‬ ‫ברוך‬

‫ל‪,‬דשנובטצותיו‪,‬וצונולמרואא^ההלל‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬

‫הללרה‪,‬הללו עבדי;י‪ ,‬הללו את שם‬

‫י‬ ‫‪:‬‬
‫‪ .‬י‪,‬י‪ :‬יהי שם;י מברך‪ ,‬מעתה‬ ‫״‬
‫ועדעולם‪ :‬ממזרח שמשער מבואו‪,‬‬
‫מהלל שם;י‪ :‬ךם על בל גוים‪:‬י‪ ,‬על‬
‫השמים כבודו‪ :‬מי כץ אלהינו‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫הטנביהי לשבת‪ :‬המשפיל לראות‪,‬‬
‫בשמים ובארץ‪ :‬מקימי‪.‬מעפר דל‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫מאשפת‪:‬רים אביון‪ :‬להושיב ' עם‬
‫נדיכיטעם נדבי עמהמושיבי עמדת‬
‫* \ ת אם הבנים שמחה הללויה‪:‬‬
‫‪j‬‬ ‫‪z‬‬ ‫—‬ ‫ד‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫־ ‪• 1‬‬ ‫״•‬ ‫‪•j‬‬
‫בצאת‬ ‫א( תהלים קיג‬ ‫תו״א‬
 ‫סדר הלל‬ ‫‪242‬‬

‫בצאת ישךאל מבצרים‪ ,‬בית לעקנ‪ :‬מעם‬

‫לעז‪ :‬ילס^הידה לכךשי׳ לשךאל‬
‫ממעלותיו‪ :‬ה ע ךאהיוינס‪ ,‬הירדן לסיב לאחור‪:‬‬
‫ההרים רקת כאילים‪ ,‬ןבעות כב‪:‬ני צאך‪ .‬מה‬
‫לןד ודם כי תנוס‪ ,‬תרךן הסב לאתר‪ :‬הדרים‬
‫;‬
‫תיקדו כ־א לים‪ ,‬גבעות כבני צאן‪ :‬מלפני אדון‬
‫חולי^־ץ׳מל^ני אלוה לעקב‪ :‬ההפכי הצור‬
‫מים‪:‬‬
‫‪• IT‬‬
‫למעינו‬
‫; ‪: :-‬‬
‫הלמיש‬ ‫מים‪,‬‬
‫!ן•‬
‫אנם‬
‫‪:‬‬ ‫־־ ‪ r‬״‬
‫כר״ח וכחוה״מ פסח גם שני ימים האחרונים של פסח מללגין זה‪:‬‬

‫ל א ןנו ןי׳לא לנו׳כי לשטןז תן במד‪ ,‬על הסךןז על אמ‪$‬ןז‪:‬‬ ‫ז‬

‫לצמה יאמרו הנוים‪ ,‬איה נא אלךזיהם‪ :‬ואלהינד‬

‫נ^מים׳ ב ל י א ו ר זח^ץ עישה‪?m?67:‬סףוזהב‪,‬‬
‫כמשה ידי אדם‪ :‬פה להם ולא יחירו׳ עיניםילהםולא‬
‫ץ־או‪ :‬אזנים להם ולא ‪.‬יקזמעו‪ ,‬אף להםולא‪.‬יריחץ‪:‬‬
‫ןךלזם ו ‪ ' $‬ןמי‪#‬ון‪,‬ךגליהם ולא יהלכו‪,‬לא‪.‬יהגו בגרונם ן‬
‫ז‬

‫?מוהם ‪.‬יהיו עשיסם‪ ,‬בל א‪#‬ר ב‪£‬ה ןהם‪. :‬יקזךאל בטח‬

‫נ ך ׳ ‪5‬ןךם ו‪$‬גגם הוא‪$ :‬ית אךמץ ‪1‬י‪£‬חו בך‪ ,‬עזךם‬
‫ומנ^םיהוא‪:‬ןראי ייבטהו ב;י‪ .‬עזרםו?וננסהוא‪':‬ע ־כ‬
‫ז‬
‫י‬

‫יי'ז?רנו יברך‪ /‬י?רןל את בית לשראל‪: ,‬ברןד‬

‫את בית אהרן‪ :‬יברף לראי לי‪ ,‬הקטניםעם‬
‫י‬

‫מדלים י‪ .‬יסף ל עליכם י עליכם ועל מיכם‪:‬‬

‫ברוכים אתם ליי; ע^ה שמלם ‪$‬רץ‪ :‬וזש‪£‬לע‬
‫שמים ל‪:‬י‪ ,‬והאךץ נתן לבני אדם‪ :‬לא ד^תיס‬
‫יחללו‬ ‫א( תהלים קיד‪ :‬ב> שם קטו‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קכב‬ ‫סדר הלל‬ ‫‪243‬‬

‫‪,‬יהללו‪:‬ה׳ ולא כל יורדי רומח‪ :‬ואנחנו נברך‬

‫יה׳ מעתה ועד עולם‪ ,‬הללויה‪:‬‬
‫בר״ח וכחוה״מ פסח גם שני ימים האחרונים של פסח מללגין זה‪:‬‬

‫אקבתי‪ ,‬בי‪.‬ישמע ןי את קולי תחנוני‪ :‬כי הטה אזנו לי‪,‬‬ ‫ז‬

‫ובימי אקרא‪ :‬אפפוני יעלי מות ומ^ריקזאול‬

‫מצאוני׳ צרה ו;גוץ אמצא‪ :‬ובשם ייאקרא‪ ,‬א‪$‬ה* סלטה‬
‫נ‪$‬שי‪ :‬הנין ן! 'וצדיק ואלהינו מרדום‪ ':‬שמר נ*תאים יי‪.‬‬
‫דלותי ולי יהושיע‪ :‬שובי נפ‪#‬י ל^נוחיבי׳ כי» גמל עללכי‪:‬‬
‫בי חלצת נפשי ממות את עיני מן'דמעה אתךגלי ?זדוזי‪:‬‬
‫אתהלך ל?ני יי‪? ,‬ארצות החיים‪ .‬האמנתי כי אדבר ׳ אני‬
‫עניתי מאד‪:‬אני' אימךתי בח‪$‬זי\ כל האדם םב‪ :‬ע״־‬
‫מה אשיב לי י‪ ,‬כל תגמולוהי עלי‪ :‬בוס ישועות‬ ‫ז‬

‫אשא‪ ,‬ובשם יי אקרא‪^ :‬ךרי ליי אשלם‪,‬‬ ‫ז‬

‫^ךחינא לבל עמו‪':‬ילך ני עיני יי׳ דמותה‬

‫לחסידיו‪ :‬אנה יי כי אני עברך׳ אני עבדך ןן‬
‫אמתך‪ ,‬פתחתלמוסרי‪ :‬לך' אזבח זבח תוךח‪,‬‬
‫ובשים יי אקרא‪ :‬ני־ריל? אשלם‪'^ ,‬ךח נא לכל‬
‫עמוזבהצחתביתייבתוככי ירושליםהללויה‪:‬‬
‫הללו את יי כל גוים‪ ,‬ישבחוהו כל האמים‪ :‬כי גבר‬
‫עלינו חסדו ואמת יי לעולם‪ ,‬הללויה‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫הותל‪:‬יכיטו'ב‪* " ,‬כי לעולם הסדו‪:‬‬
‫יאמר נא ישראל‪ ,‬כי לעולם חסרו‪:‬‬
‫יאמרו נא בית אהרן‪ ,‬כי לעולם חסדו‪:‬‬
‫יא **רו‬
‫קיח‪:‬‬ ‫שם‬ ‫ק י ז ‪ :‬ג>‬ ‫שם‬ ‫כ(‬ ‫קטז‪:‬‬ ‫תהלים‬ ‫א(‬ ‫תו״א‬
 ‫ס ד ר הלל‬ ‫‪244‬‬

‫ייא‪£‬רונאיר־אי;י‪ ,‬כי לעולם הסדו‪:‬‬

‫מן ממגי ?זכייזיןד״ מגי מךסב‪:‬ך‪;: :.‬לי‬
‫לא אירא‪ ,‬מה מ׳&ה לי אדם‪ :‬לי לעזרי׳‬
‫ואני אראה ב׳שנאי‪ :‬טוב לחסות ‪3‬יי׳ מםשח‬
‫באדם‪ :‬טוב לחסות ‪3‬י י‪ ,‬מ‪3‬טחמריבים‪? :‬ל‬ ‫ז‬

‫נולםסבבוני׳בשם^י בי אמילם סבוני גם סבבוני‪,‬‬

‫בעם יי כי אמילם'‪ :‬סבוני כדבורים דעכו כ א ‪#‬‬
‫קוצים ׳ בשם יי כי אמילם‪ :‬רחל‪ ,‬דחיתני לנפל‪,‬‬
‫די עזךני‪ :‬עזי וזמרתיך‪ ,,‬ויחי לי לישמנח‪ :‬קול‬
‫רנחףשועח באחלי צדיקים‪ ,‬ימין יי;!שח חיל‪:‬‬
‫ז‬
‫ןמין * רוממח‪ ,‬ןמין‪.‬יי;עשחחלל‪ :‬לא אמות כי‬
‫אחלח‪ ,‬ואספר מעשעח‪ '^*:‬לסרני נח׳ ולשנת‬
‫לאנתנני‪ :‬פתחו לי שערי צדק‪ ,‬אבא בם אודה‬
‫;ח‪ :‬זח חשער ל‪:‬י‪ ,‬צדיקים לןאו בו‪ :‬אודןזיסי‬
‫עניתני׳ ותחילילישוןנת אייו אבן מאסו חבונים‪,‬‬
‫חיתח לראש פנח‪ p« :‬מאת יי חיתח זאת‪ ,‬היא‬
‫נפלאת בעינינו‪ :‬מאת זח חיוםעשח יי‪ ,‬ננילה‬
‫‪• T‬ו ‪T‬‬ ‫‪It‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪X‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ * :‬י ••ו‬ ‫•‪I J‬‬

‫ונשמחחבו‪:‬זה‬
‫אנא י\ הושיעה נא‪:‬‬
‫אנא יי הוגיעה נא‪:‬‬
‫אנא יי הצליהה נא‪:‬‬
‫אנא יי הצליהה נא‪:‬‬
‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪X T‬‬
 ‫קכג‬ ‫ס ד ר הלל‬ ‫‪245‬‬

‫ברוך ה ב א בשם *‪ ,‬ברבנוכם מבית יי‪ :‬בייי אל‬

‫ז‬

‫יי ראר לנו׳ אסרו הנ בעבתים׳ עד קרנות‬

‫המזבח‪ :‬אל אלי א ת ה ואודך‪ ,‬אלר׳י ארוממך‪ :‬אלי‬
‫הירי‬ ‫^ ' ‪ f a 2‬׳‬ ‫>‬ ‫‪Jn‬‬
‫לחילוף לי אלהןנו יעל( בל מעשיך ׳ ווזסיךיןל צדיקים‬
‫עושי רצונך‪ ,‬וכל עטף בית‪.‬ישראלי! בתה יודו‬
‫ויברכו׳ וישבחו'ויפארו‪ .‬ררוממו ויעךיצו‪.{ ,‬יקדישו יוליכו‬
‫את שמך י מלכנו'‪ ,‬כי לןז'טובלהודות‪^,‬דש?‪1‬ך נאה‬
‫לזמר‪ ,‬כי מעולם ועד עולם אתה אל‪ .‬ברוך אתה יל‪.‬‬
‫'מלך מהללי בתשבחות‪:‬‬
‫יש נוהגין לומר בראש חולש אחר הלל פסוק זה‪:‬‬

‫ואברהם זקן בא ?;מים‪ .‬רן ברך את אבדה• בבל‪:‬‬

‫מלל־נןף ׳ אלדים חיים ימלך עוי^ם ^ןןד ןיד‪1‬‬ ‫ר'צ‪1‬ן‬ ‫ל&זמתי ויח״ני‪3 ,‬ן יהי‬ ‫ויאמר‪:‬זבדיה‬
‫פעמים‬ ‫י א מ ר ג׳‬ ‫כל זה‬ ‫אכל‬ ‫חי‬ ‫כי‬ ‫‪ttfttt‬‬
‫‪I •• T‬‬ ‫י‬ ‫»‬ ‫•‪••'I‬‬
‫בראש חולש וביום טוב ובחול המועל אומר החזן קליש שלם עם חחקבל‪ .‬ובחנוכה חצי קליש‪ .‬בד׳ח‬
‫וביו״ט ובחוה״מ אומרים כאן שיר של יום*( ובר״ח אומרים ברכי נפשי אחר שיר של יום)*(‪ ,‬ק״י‪.‬‬
‫ומוציאי! ס״ח וקוראין בר״ח וחוה״מ ל׳ גברי‪ ,‬קליש על הכרת‪ .‬ואחר כך אומרים אשרי ובא לציון גואל ומכניסין הס״ח‬
‫להיכל‪ ,‬ואח״כ אומר הש״ץ ח״ק‪ .‬ומחפללים חפלח מוסף ומסירין החפילין בר״ח קולם הקליש‪ .‬ובחנוכה ג׳ גברי וקליש‪,‬‬
‫אשרי ובל״צ‪ ,‬ק״ש‪ ,‬ימכניסין ס״ח להיכל ואח״כ אומרים ביח יעקב‪:‬‬

‫מוסף לראש חודש‬

‫אדני‪^ ,‬פתי תפתח ופי יגיד תהלתף‪:‬‬
‫ברור אתהיי! אלוהינו ואלוד אבותינו‪',‬אלדד אברהם‪ ,‬אלו־ןי‬
‫‪?:‬רוק‪ ,‬ואלהי ‪.‬יעקב‪ ,‬האל הגדול ועבור והנורא‪ ,‬אל‬
‫עליון‪ ,‬גומל ספלים טובים‪ ,‬קונההבל׳מו־כר חסד אבות׳ ומביא‬
‫‪T‬‬
‫גואל לג־ ני בניהם לקען ‪#‬מו באהבה‪:‬‬
‫מלך עוזך ומועןיע ומגן‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬מגן א?רהם‪:‬‬
‫אתה'עור לעולם'אדני‪ /‬מחיה מתים אתה! רב'להוגיע‪.‬‬
‫מוריד ה ט ל ‪ .‬כ ח י י ו " מ^יב הרוח ומוריד הג^םז‬ ‫בק־י‬

‫חלים מחסד׳ ?!היה מתים ?רחמים רבים'‪ /‬סומך נופלים‪,‬‬ ‫מבלבל‬

‫!‬
‫ורופאי חולים'‪ ,‬וע^יר יסודיים ‪ /‬וקכןלם אמונתו ליי^י‬ ‫־ י״‬
‫עמך‬ ‫בראשית כ ד א‪:‬‬ ‫א א(‬ ‫תו״‬

‫לדוד ה׳ אורי‪.‬‬ ‫אומרים גם‬ ‫אלול‬ ‫בר״ ח‬ ‫‪o‬‬ ‫אורי‪.‬‬ ‫א ו מ ר י ם גם לדוד ה׳‬ ‫הושענא רבה‬ ‫בסוכות עד א ח ר‬ ‫•‪1‬‬
 ‫מוסף לראש חודש‬ ‫‪246‬‬
‫ע פ ר ‪? ,‬ןי כמוך בעל גבורות ומי ךזמה ל ך ׳ ‪£‬לך ממית ו?ןחלה‬
‫י י ומצמיח ‪.‬ישועה‪:‬‬
‫ז‬
‫ונאמן אתה להחיות מ ה י ם ‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬מחיה המתים‪:‬‬
‫בחזרת הש׳ץ אומרים כאן ק ד ו ש ה ‪:‬‬

‫א ת ה כ ן ד ו ש ושמך כ ך ו ש ‪ ,‬קדושים בכל יום ןהללוף ס ל ה ‪.‬‬

‫ברוך אתה יי‪ ,‬האל הקדוש‪:‬‬

‫ראשי חךןזים לעמך נרות‪ ,‬זמן בפךה‬

‫ל ב ל תולדותם‪ .‬בהיותם‬
‫מקריבים‪ .‬לפניך זבחי רצון‪,‬וצעירי‬
‫חטאות לכפר בעדם‪ .‬זכרון לבלם‬
‫ירדה‪ ,‬ותשועת נפשם מיד שונא‪.‬‬
‫מזבח חךש בציון תבין‪ ,‬ועולת ראש‬
‫ח ד ‪ #‬נעלה עליו‪ .‬וצעירי עזים נעשה‬
‫ברצון‪ ,‬ובעבודת בית המקומט נעזמה‬
‫בלגו י י ב ע י ר ךוד עבדך הנשמעים‬
‫בעירך‪ ,‬האמורים לפגי מזבחך‪,‬‬
‫אהבת עולם תביא ל ה ם ‪ ,‬וברית‬
‫^‬ ‫אבות‬ ‫^ — — — — ^ ‪ -‬״ ‪ . . . . .‬״‬
‫קדושה כחזרת התפלה‪:‬‬

‫כתר ‪:‬תנו לך ן; אלהינו מלא?ים לזמוני מ‪,‬עלה ועמך ל^ךאל‬

‫‪v , v‬‬
‫כןבמך פ ‪ $‬ה ‪: .‬חד ?ידם קךשה‪ .‬ל ך י‪.‬של‪#‬ו‪3 .‬יתוב על‪.‬יד‬
‫‪4‬ביאןל‪ .‬יוקרא זה אל זה ןא?ד‪ :‬׳‪ V‬קדוש כךוים קדוש ל; •<;אות מ ל א‬
‫;‬ ‫ז‬ ‫‪v‬‬

‫‪$‬ל ןזאר״ץ בבורו‪ .‬חזןלעיפיחם לשיחים ואומרים‪ :‬קי״ח ^רוך ?בור‪ ::‬ממקומו‪.‬‬
‫חיןובדבר‪/‬קלםך <י תוב לא‪£‬ד־ ‪.‬ח עגלך יי ?'עי^לדןלך דוןלדר ודר‪.‬ה?א;ה‪:‬‬
‫ק‬
‫קכד‬ ‫מוסף לראש חודש‬ ‫‪247‬‬

‫אבות לבנים תזכור‪ .‬והביאנו‬

‫לציון עירך בדנה‪ ,‬י ולירושלים בית‬
‫מקךשך בסמיחת עולם‪ ,‬ושם נעשה‬
‫לפניך את קרכנות חובותינותמידים‬
‫כסדרם‪ ,‬ומוספים כהלכתם‪ .‬ואת‬
‫מוסף יום ראש החלש חזה‪ .‬נעשה‬
‫מלריב לפניך באהבה'‪ ,‬כמצות‬
‫רצונך‪ ,‬כמו שכתבת עלינו בתורתך‪,‬‬
‫על ידי משה עבךך מפי כבודך‬
‫‪:‬‬
‫?אמור‬
‫ובראשי הדריכם'תקריבו עלהל‪:‬י׳ פרים‬
‫בני בקר שנים‪ ,‬ואיל אהד ׳ כבשים‬
‫בני ענה שבעד‪ ,,‬תמינזם‪.‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫•‬ ‫‪: 1‬‬ ‫״'‬ ‫‪:‬‬

‫וןסייהם ?מךבר‪ :‬שלש!־‪ ,‬ע?זר'ניכ ל‪£‬י • ושני ?נשרטים לא;־‪.‬ל‪,‬‬ ‫ומנחתם‬

‫י ועשרו? לכבען׳ ויין בינסכו‪ .‬ושעיר לכ«ר׳ ושנ״י תמירים בהלכתם‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪:‬‬
‫י‬
‫אלוהינו ואלהי אבותינו‪ ,‬חדש עלינו * ת החדש הזה׳‬
‫לטובהולברכה‪ ,‬לששון ולשמחה׳' לישובה‬
‫ולנחלה״ לפרנסהולכלכלח* לחלים' טובים ולשלום‪,‬‬
‫למחילת חןזא'ולסליחת עו;‪ .‬כי בעמך ישראל בחךת‬
‫גמכל האמות ׳ וך‪/‬קי ראשי חדשים להם קבעת‪' .‬ברוך‬
‫ז‬

‫אתה‪',;:‬מקדש לקךאל וךא‪#‬יחלשים‪:‬‬

‫ז‬
 ‫מוסף לראש חודש‬ ‫‪248‬‬
‫ך‪$‬ה ן; יאזינו ?עטף לשראל‪ ,‬ולתפלתס ^ ע ח ‪ ,‬וח‪#‬ב העבודה‬
‫לד?יר ביתף ואשיל^ךאל ותפלתם ?אךגבח תקבל ברצ‪1‬ן ׳‬ ‫׳‬

‫ותהי לרצון תמיד עבודת ל ש ך א ל ‪:‬‬

‫ןתחדנה‪.‬עינינו בשו‪1‬־ף ל*יון ברךו?דם‪ $ .‬ת ך א^ח י״י׳ המחזיר‬
‫שכי?ת‪1‬ל*יון‪:‬‬
‫מ ו ד י ם דרבנן‬

‫‪:‬‬‫אנחנו ^ך שאתח הוא לל ן מודים אנחני לך‪ .‬ש*תה היא י‬ ‫‪•*HID‬‬

‫אלהינו ואלהי אבותינו‪,‬‬
‫אלהי כל בשר‪ ,‬יוצתו‪ ,‬יוצר‬
‫אלהינו וא^־ןי אביתינו‬
‫לעולם ועד‪ .‬צור חיינו מגן ישענו‪ .‬אתה בראשית‪ ,‬בךכות והוךאות ל ש מ ך‬
‫הוא לדור ודור‪ .‬נודה לף מספר הגדול והלןדוש‪ ,‬על שהחייתנו‬
‫ו ב מ ת נ ו ‪ ,‬כן תחינו ותק*מנו ותאסוף‬
‫גליותינו לחצרות קךשף‪ ,‬ונשוב‬
‫ף^וזלתף‪ .‬ע ל ו ז ת ו ה מ ס ו ך ע ב ‪ ^ :‬ועל‬
‫נשמוקינו הפקודות לך‪ .‬לעל נסיך אליך לשמור חדךך‪ ,‬ולחשותרצונך‪,‬‬
‫שבכל יום עמנו‪ .‬ועל נפלאותיך ולעבדך בלבב שלם על שאנו מודים‬

‫לך‪ ,‬ברוך אל ההודאות‪:‬‬ ‫‪ ,‬עךב ן^ך |‬ ‫}‪ Tpflttlb‬ש ^‬

‫וצהרלם‪ ,‬חטוב‪ .‬כי לא כלו״רחמיף‪ ,‬וחטרחס׳ ?י לא תמו חסדיך‪,‬‬
‫לך ‪ J‬ב ח נ ו כ ה אומרים כאן ועל הנםים >‬
‫י‬
‫א‬
‫‪ 5‬מ?‪15‬ל‪2‬‬
‫ועל בלם יתברך ללמרומם ויתנשא ‪ #‬מ ך מלבנו תמיד לעולס ועד‪:‬‬
‫וכל וזחץם י‪1‬ףף ‪5‬לח ויחללו ש‪$‬ך חןדזל לעולם יי טוב ח*‪8‬ל‬
‫‪1‬‬
‫ישועתנו ועזרתנו סלח׳ חאל חטוב ‪ .‬ב ת ך אתח יי‪ ,‬חטויב‬ ‫יי‬
‫‪#‬מןל ולף נאה לה‪1‬ד‪1‬ת‪:‬‬
‫א( בחנוכה אומרים זה‪:‬‬
‫ו ע ל חנפים ועל חפרקן ועל ועבודות ועל התשועות ועל הנ‪?.‬לא‪1‬ת‬
‫י " ^עישיתלא^תינובימיםחחסבזמןחזה‪.‬‬
‫כימי* מ ו ! ‪ #‬ך ‪ | 1‬ן יודען כד‪,‬ן נ ת ל " ‪ f e p n‬א י ון;יו ‪&$5‬דה מ?מת‪£‬ן‬
‫״‬

‫הר^עה על עטךלשראל להתייחם תוךר‪1‬ך‪ .‬ולהעבירם הי׳§ך ךצ‪#‬ד‪,‬‬

‫‪W‬‬‫ואתה ‪ 3‬ר ך ‪ $‬ך המניס ‪ ijqpy‬להם בעת ןיךרט• י ‪ ay $ 3‬ליקם׳ ‪flP‬‬
‫ב‪:‬דד‬
‫^ ;בוריס יי‪:‬ד חל‪#‬יס‪ ,‬ור‪$‬ים כ נ‬ ‫את ךלס'‪ ,‬נכןמר! >*תו;ק‪9‬תס׳‬
‫קכה‬ ‫מוסף לראש חודש‬ ‫‪249‬‬
‫לש״ץ אלהנו ואלהי אבותינו‪ ,‬ברכנו בברכה המשלשת בתודה הכתובה‬
‫על ידי משה ע^ךף‪ ,‬ה^מוךה מפי אהרן ובניו כהנים עם‬
‫קדושף כאמור‪ :‬יבי־כף י‪ :‬וי^זמךף‪.:‬״׳ן;אר י‪ :‬פניו אליך ויחנך ישא ץ פניו‬
‫אליך דשם לך שלום אמן‪:‬‬
‫שי• שלום‪ ,‬טובה יכךכה‪ .‬דדים חן וחסד ורלזמים׳ ^ י נ י ועל‪$‬ל‬
‫‪.‬ישראל עמך‪ .‬ברכנו אבינו כלנו כאהד‪ ,‬באור פניף‪ .‬כי באור‬
‫פניך‪ ,‬נתת לנו'יי אילהינו 'תורתמים*ואהבת חסד׳ ו?דקה‬
‫ובךכח ורחמים וחיים‪.‬ושלום‪ .‬וטוב בעעיך לברך את ע?וך^ךאל‬
‫בבליעת ובבל ש^ה בי&לומך‪ /‬ברוך אתה יל‪ .‬המברך אתי יעטו‬
‫?‬
‫'ישראל בשללם‪:‬‬
‫קדיש שלם‬ ‫ץ‬ ‫לש׳‬ ‫צוךי וגואלי‪:‬‬ ‫‪:‬היו לרצון אסרי ‪$‬י והגיון ליי‪ ,‬ל‪$‬ניך׳‬
‫א ל ך ן י ‪; ,‬צור לעוני מרע ׳ וש<§ר\ מך‪3‬ר ?ךמה‪ ,‬ולמקללי׳ גנ*שי הרוס‪.‬‬
‫״ י ״ ונפ^י' <יעפר 'לבל תרדה‪ .‬פתה לבי יחוךיןף י^מץותיןד תךדוף‬
‫נפ^י‪ ,‬י^ל ההולכים עלי רעה'׳ * ד ד ה דפר עצתם ‪.‬וקלכןל מף&;תם •‬
‫לודו כמוץ לפגי ךוה ומלאך « ת ה ה \ל‪£‬ען‪.‬להלצון ידידיך‪ /‬ר‪0‬י;נה;?דגןד‬
‫וענניי‪ .‬עעןהילקען שסף׳ ע&ה למען‪:‬מ‪:‬נךיעשה ?מען תורתך‪ .‬עשה‬
‫צורי וגואלי•‬ ‫?מען קד^תך‪.'/‬יהיו לרצוןיא^י'פי‪' ,‬והאיון ל?י לגןניןד ׳‬
‫עשה ^לום בכ^י־ומיו׳ הוא נעשה ^לום עלעו‪ ,‬ועל גיל ישר^ל‪.‬‬
‫ואסיז אמן‪:‬‬
‫סנץןך^ !יסהרת ב ^ ג י ‪ /‬יי*ז‬ ‫ת‬ ‫‪ ujjjjr‬ואלןזי אב‪1‬תיט‪ ; ^ ,‬ד ‪ ,‬ב י‬
‫‪:‬‬ ‫פיןניןז י;‬ ‫חנון‬ ‫יהי‬
‫‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫תזיינו ב ת ו ר ת ה •‬
‫אין כ א ל ה י נ ו ‪ ,‬עלינו‪.‬‬ ‫»••»'‬ ‫*‬ ‫‪R»v‬‬

‫סדר עירוב תבשילין‬

‫כשחל יו״ט כיום ה׳ וכיום ו׳ או כיוס ו׳ וכשכת יקת כערכ יו״ ט הפת משכת וגם תכשיל חשוב עמו כגון כשר או דג ייתן‬
‫כיל אתר לזכות על י מ לכל הקהל ואומר‪:‬‬
‫אני מזכה לכל מי שרוצה לזכות ולסמוך על עירוב זה‪.‬‬
‫ומי שזוכה נוטל בידו ומגביה טפח‪ .‬וחוזר ונוטל מיד הזוכה והמזכה מברך‪:‬‬

‫ב ח ך ארצה ןן‪ ,‬אלודנו &לך העולם׳ א‪#‬ר‬

‫קף&נו ?מפרציו‪ ,‬ועיוני על סצות ?רוב‪:‬‬
‫} ך ן וסא ‪#‬ךא ‪ #‬א לאפודי י ל ב ^ י ילאטטו‪3‬י ולאךלמןי‬
‫?ד‪$‬א ולרופןנא ול^מןהד)יל־^נא ‪9‬יו‪$‬א ן‪1‬בא ?^ברןא ל;א‬
‫ו‪#‬ל'־חן!ראל הדרים ‪$‬עיר הזאת‪:‬‬
‫עירובי חצרות‬
‫נהגו לקבץ קמח מכל בית ובית בע״פ ועושין מצה אחת שלימה ומערבין בה לכל שבחות השנה ונוהגין‬
‫שהשמש נותן המצה ביד אחד שיזכה בשביל כל הקהל וכשהוא מזכה צריך לזכות לכל כני החצר או המבוי‬
‫ולכל מי שיתוסף עליהם‪ .‬ולא יעשו ע״ח בע״פ אא״כ יש ב׳ בתים בחצר בהכ״נ שיותרו על ידי עירוב זה‬
‫לטלטל ולהביא העירוב מזה לזה‪:‬‬
 ‫עירובי חצרות‬ ‫‪250‬‬
‫}רוך אתה לחוה אלרזינו מלך העולם אשר קף‪#‬נו במצו־תיו‬
‫יצרני על מצות ע ח ב י‪:‬‬
‫‪3‬ךץ ןהא שךא לנא לאפוכןי ולעיולי ולטלטולי מבית לבית‬
‫ומחצר לחצר ומבית לחצר ו‪$‬חצר לבית ומראות לדחיות‬
‫ה‬ ‫ת ‪ 1‬ת‬
‫ר׳‪£ $‬י'^ל־־הרדס‬ ‫‪3‬ין ב ‪ ! #‬ת זו ובנץ ?‪#‬אר ‪? #‬‬
‫ב‪#‬כוןה »׳א'בעיח הזאת‪• :‬י‬
‫קידוש לשלש רגלים‬
‫אחכיני פעודתא דמלכא עלאה‪ ,‬ד א היא ם ע ו ד ת א דקוד<‪8‬א בךיזי הוא י&כינתיה‪,‬‬
‫‪W‬‬
‫| י ‪- :‬‬ ‫‪TT'I1-1‬‬ ‫‪*T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪1*1‬‬ ‫‪T i l l‬‬ ‫‪T‬‬

‫כשתל יו״ט בשנת מתתילין כאן**(‬

‫יום ה‪#‬שי‪ ,‬ויכלו השמים והאיץ ובל ?באס‪ :‬וןכל‪.‬אלוזים ביום‬

‫ה&‪3‬יעי׳ מלאכתו אשר עשר* וי‪#‬בת ביום הטביעי מ ן ל‬
‫מלאכתו א‪#‬ר ^ש״ה‪ :‬ו‪:‬ברך' אלהים את יום הטביעי׳ וללןיש את‪,1‬‬
‫‪$‬י בו ^ ב ת מ ב ל מלא?תו • א^ר ברא אלו־וים לעשות‪:‬‬
‫נשחל יי״ט בחיל מתחילין כאן‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫י‪9.‬ת‬ ‫על‬ ‫ס ברי ?‪131‬‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫ה‬ ‫ע ל‬

‫ברוך אתה לל אלהינו סלך ירו־ אתה‪:‬ל שלידנו מלך העולם‪,‬‬

‫‪T‬‬
‫מןיהאךץ‪:‬‬ ‫המוציא‬ ‫העולם׳יבוךא פרי הגפן‪:‬‬
‫ברוף אתה;י‪ ,‬אלודנו מלך ה ע ו ל ם ׳ ‪ W‬בחר ןנר‬
‫?וכל עם ורוממנו מכל לשון ןקךשנו במצותיו‪,‬‬
‫ור^ן ?}נו יי אלהינו ‪$‬אחבה ‪',‬לש=״ ^ ב ת ת למנוחה ו(מו?דיס‬
‫ןישסחה חגים ו ז מ ^ ס ^ ^ ץ א ^ ) ל ש ב ת ה ^ ב ת ח ז ר < א ת י ע (‬
‫ם‬ ‫ת‬
‫ז‬

‫ולש״ת‬ ‫עצרת‬ ‫לשמיני‬ ‫לסוכות‬ ‫לשבועות‬ ‫לפסח‬

‫ר ג המצות ה ז ה ‪ :‬הג השבועות הזה‪ .‬הג הסכות הזה י ^ ס ד ^ ר ת ה ה ג‬

‫ואת יום טוב ואת^םטוב ?ןכןךא ןאת יום טוב הןה״ןאת יום ט ו כ‬ ‫י‬

‫רלד^ן הזה‪.‬‬
‫‪ £‬ן ר א כן‪ 1‬הזה ןלןוךש ה ז ה • ץנ‪5‬ן‬
‫‪1J‬״<‪ gs 4‬עןי^ ‪ j w‬ו *‪•11‬‬
‫ןמן ררותנו‬
‫יזמן למחסני‬ ‫מתן תורתנו'‬
‫) ל ש ב ת באהבה>‬

‫בחית ואותנו קרעזת טבל העמים׳ ן^? ומועדי‬

‫ח>‬ ‫)לשבת‬

‫פןדע‪1‬ןד ‪,‬לשב״יןןןד^הי^ בשמחה ובעזשון הנחלתי‪:‬‬

‫יי*? ו‪/‬יעזךאל ן מ מ ע ‪:‬‬ ‫ברוך אתה ; ‪ ,‬כקדש‬ ‫ת‬ ‫)לשבת‬

‫בשבת אומרים שלום עליכם‪ ,‬א ש ת חיל‪,‬‬ ‫כשחל יו״ט‬ ‫״(‬ ‫‪.408‬‬ ‫ל ק מ ן ע׳‬ ‫תמצא‬ ‫תחומין‬ ‫סדר עירובי‬ ‫״(‬

‫מ ת ח י ל י ן כאן•‬ ‫ואח״כ‬ ‫בלחש‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫(‬ ‫‪! 4‬‬

‫‪4‬‬ ‫ה ק י ד ו ש ל ל י ל ש ב ת ) ל ע י ל ע׳‬ ‫וסדר‬
‫קכו‬ ‫קידוש לשלש רגלים‬ ‫‪251‬‬
‫בתך אהד‪ .‬ן;‪* .‬להינו מלך העולם‪# .‬ההמו יקימנו והגיענו לזמן‬
‫בליל ראשון של סיכות אומרים תחלה לישב בסוכה ואח״כ שהחינו‪:‬‬

‫‪$‬חך אתה ן;‪ .‬ולקינו מלך העלם‪ .‬אשר קדשנו בסךר״יו‪-‬ו^ינו ל י ‪ #‬ב ‪:‬‬
‫כשחל יו״ט במיצאי שבת מקלשין יקנה״ז‪ .‬ד׳ת‪ :‬יין‪ ,‬קידוש‪ ,‬גר‪ ,‬הבדלה‪ ,‬זמן‪:‬‬

‫ברוך אתה‪;:‬׳ אלהינו מלך העולם ׳ ב‪1‬יא מאורי האש‪:‬‬

‫ברוך אתהל;‪ ,‬אלחינומלך העולם‪ ,‬המבדיל בץ קרש לחול‪,‬‬
‫בין אור לח‪#‬ך׳ בין ‪:‬שךאל לעמים‪ ,‬בין יום הטביעי‬
‫לש‪#‬ת ןמי ה מ ן ^ ה ‪ .‬בין קישת שבת לקךשת יום מ‪1‬ב הבדלףן‪,‬‬
‫יאת יום ה&ביעי מ ^ ת ימי המעשה קךיםת‪ ,‬הבדלת יקישת‬

‫ימברך שהחינו‪) .‬כסוכות מברך גם‪ :‬לישב בסוכה(‬

‫תפלת שלש רגלים לערבית לשחרית ולמנחה‬

‫אדני׳ שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך‪:‬‬
‫ברוך אתה ;י׳ אלודנו יאלוד אבותינו׳ אלהי אברהם‪ ,‬אלהי יצחק׳‬
‫יאלודיעקב‪ ,‬האל הגדול‪ ,‬הגב‪1‬ר והנורא‪ ,‬אל עליון׳ גומל‬
‫ךמךים טובים ׳ ‪ mp‬הכל׳ וזוכר הקרי אבות ׳ומבי* גואל לבני‬
‫בניהם ׳ למען שמוי באהבה‪.‬‬
‫;‬
‫מלך עוזר ומוש ע ומגן‪ .‬בייוך אתה י;‪; ,‬יגן אברהם‪:‬‬
‫אתה גבור לעולם אדני ׳ מחיה מתים אתה רב ל ר ^ י ע ‪.‬‬
‫• •‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬
‫במוסף של יו״ט הראשון של פסח מחחילין לומר מוריד הטל ובמוסף ש״ע ממחילין לומר משיב הרוח ומודד הגשם ואין‬
‫הצבור רשאץ להחחיל על שישמעו מפי הש״ץ וכוהגין שהשמש מכריז קולם התפלה לפיכך לא לי כשיכריז משיב הרוח לבל‬
‫אלא יאמר ג״כ מוריל הגשם‪:‬‬

‫משיב הרוח ומוריד ה ג ‪ #‬ם •‬ ‫בחורף‬ ‫מוריד הטל‪:‬‬ ‫בלח‬

‫נ‪$1‬לים‪,‬‬ ‫מכלכל דיים בחסד‪ ,‬קןדדה מתים ברחמים רבים‪ /‬סומך‬

‫ורועא חולים‪ ,‬ומתיר אסורים ׳ ומהןןס אמונתי לי‪#‬ני‬
‫עפר‪ ,‬מי כסוף בעל גבורות ׳ וימי ר‪1‬מח לך‪ ,‬מלך ממית ומדיה‬
‫י‪3‬ציךח;שועה‪.‬‬
‫ונאמן אתה להחיות מתים‪ .‬ברוךיאתה יי׳ מחיה המתים‪:‬‬
‫‪. . . .‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪v - l‬‬ ‫‪tj‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ -‬י‬

‫*( בשביעי ואחרון ש ל פ ס ח אין מ ב ר כ י ם שהחינו‪.‬‬

 ‫תפלת שלש רגלים‬ ‫‪252‬‬
‫א>‪:‬‬
‫בחזרת הש״ץ אומרים כאן ק ד ו ש ה‬

‫אר«־ןקדוש׳ ושמך לךוש‪ ,‬וקדושים‪ ,‬בכל יום ;הללוך פ ל ה ;‬

‫ברוך אתה י;‪ ,‬האל הקדוש‪:‬‬
‫אתה בהרתנו מכל העמים‪ ,‬אהבת אותנו‬
‫ורצית בנה ורומסתנו מכל הלשונות‪,‬‬
‫וקרבתנו מלכנו לעבדתוז‬
‫‪PivT‬ו־ ד ••‪:‬‬
‫במצותיןז ׳‬
‫‪ . IT : - » • • :‬־‬ ‫ן‬
‫וקראתנו‬ ‫‪•I1‬‬
‫ו^מןד הגדול והקדום עלינו קראת‪:‬‬
‫\‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬
‫‪3‬‬
‫כשחל יו״ט במוצאי שבח אומרים כאן ותודיענו ׳‬
‫א( קלושה בחזרת התפלה‪:‬‬

‫נקךישך ונ_עריצך ?נעם שיה סוד שרפי‬

‫למנחה‬ ‫לשחרית‬

‫נקךי^זךונעריצך‬
‫?נעם ^ידו‬ ‫קדש המישיןעים לך קדשה‪.‬‬
‫סוד ש ר פ י קדש‬ ‫בכתוב על '‪:‬ד ןביאך׳ וכןרא" זה אל זה‬
‫המש?שיס לך קדשה‬ ‫ואסר‪:‬קי״חךךוש‪ ,‬קדוש׳ ג־ןחיש י; צבאות‪,‬‬ ‫ד‬

‫ככתוב על יד‪?;.‬יאף‪,‬‬ ‫מלא כלהאךץ כבודו‪ .‬ח ח ^ז‪? ,‬ר^ירעש‬

‫ורךאזהאלזהואמר‪:‬‬ ‫גדול אדיר ודמכן׳ מטמיעים *קול׳ימתנ&אים‬
‫״י‬ ‫! ץ‬ ‫‪v‬‬ ‫‪V‬‬ ‫*‪%‬‬ ‫‪T ' TJ‬‬ ‫?*עמת דן‪$‬ךפים‪/‬לעמתם משבחים ואומדים‪:‬‬
‫קי״ח קרוש כךוש‪,‬‬ ‫קיי״ח ןרוך*?בודי'׳‪ £‬מ נ ^ מ ו ‪ .‬י״ז'ממקומך‬
‫צבאות‪,‬‬ ‫קדוש‬ ‫מל^נו תופיע ותמלוך‪/‬עלינו ‪? /‬י מחכים‬
‫מלא כל הארץ כבודו‪.‬‬ ‫אנחנו לך יי מתי 'תמלוך'בציון׳ בנךוב‬
‫ח ח לעמתם מש|חים‬ ‫?‪:‬קינ^עולם^ד‪ :‬תשכון תתגדל ותתקדש‬
‫ואומרם‪ :‬קו״ח ברוך‬ ‫?תוך;רובלים עירך‪ ,‬לדור ודור ולנצח‬
‫?בוי־ ן; מ י ק ו מ ו ‪.‬‬ ‫נצחים‪ .‬ועינינו תראינה מלכותך‪ ,‬כדבר‬
‫״דד‬ ‫‪iv‬‬ ‫־ ו‬ ‫• • *••ו ‪T‬‬ ‫‪!•• ••:‬‬ ‫‪•T:‬‬
‫™‪ 1‬ו?ד?די כןך^ץד‬
‫האמור ןשיךי ע ז ך‪ ,‬על ידי דוד מי^יח‬
‫ןתובלאמ'ר‪:‬קו״י?מל'ך‬
‫יי לעוי‪$‬ס‪ ,‬אל‪1‬דך‬
‫ימלך ן; לעולם אל‪0‬וך ציי! ו י י‬ ‫צךקף‪:‬‬
‫‪ , T T I‬הללןיה • אתה קדוש‬
‫קדושהללדה‪:‬‬
‫־ ‪T pI‬כשסל יום טונ נמוצאי שנח אומרים וה‪:‬ציון לדראתהודה‬ ‫»‬

‫זידר‪,‬ף‬ ‫ותודיענו י אלוזינו ‪nst‬‬

‫־' ור]ל©דנו לע^ות זקלן ךצונך‬
‫ותתן‬
‫קכז‬ ‫תפלת שלש רגלים‬ ‫‪253‬‬

‫וו^תן ‪ ujp‬יי הלחינו ב א ך ב ל כ ת ^תית ל&ניחה ו> מומךים‬

‫ש‬ ‫ה)‬ ‫(‬

‫ל?*מחה! חגים וזמנים לעזעזון‪ ,‬את" 'יום‬ ‫ז‬

‫השית הזה יאת ‪cct‬‬ ‫)לשבת‬

‫לשמיני עצרח ולש״ת‬ ‫לסוכות‬ ‫לשבועות‬ ‫לפסת‬

‫דג המצות ה ז ה ‪ .‬ה נ ה ש ‪ 5‬ע ו ת ה ז ה ‪ .‬חג הסבות הזה ׳ ‪#‬מיני עצרת ההג‬
‫ואת יום טוב ואת יום טוב מלןרא ןאת יום טוב הזה‪ .‬ןאת יום טוב‬
‫הקריא קןך^ט הזד‪ ,‬ר ל ד • ^‬
‫‪ •nTiji‬מיראי קול^מ הזה‪.‬‬
‫< ׳ ^ \ • ^ ^ ו * < » ד • *ז••‬
‫?‪**Tip,JK‬‬
‫ז ״ * ד•‬

‫יזמן ??מחתנו‬ ‫‪ pr‬י מ ח ק נ ו‬ ‫זמן חרותגו י י מתן תורתנו‬ ‫‪:‬‬

‫?אמי« מקרא קדש‪ ,‬זכר ליציאת מצרים‪:‬‬ ‫)לשבת‬

‫אלחינו ואלהי אבותינו‪ ,‬יעלה ויבא יגיע‪ ,‬ויראה וירצה‬

‫ךשמע‪ ,‬ויפקד ךזכר זכרוננו ופ?ןדגננו‪ ,‬וץכרון‬
‫אבותינו‪ .‬וז?רוץ משיח בן דוד עבדך‪ ,‬וזכרון ירושלים‬
‫עיר כןךשןז‪ ,‬וזקרון כילעסך^יתןשךאלל^יף׳ לאליטה‬
‫כשחל יום טוכ כמוצאי שכח אומרים זה‪:‬‬

‫ותתן לנו יי אלהינו‪ ,‬משפטים י‪#‬רים ותורות‬

‫אמת‪ ,‬חקים ו'מ?ות טובים‪ /‬ותנחילנו זמני ששון‬
‫ומועדי" קדש וחגי ‪3‬ךבה‪ ,‬ותוךישנו קךשת‬
‫שבית וכבוד מועד'וחגיגתהרגל‪ /‬ותבדל יי‬
‫אלחינו יבין קדש לחול‪3 ,‬ק אור לח^ןף‪ ,‬ביין‬
‫ישראל לעמים׳ בין יום השביעי ל ‪ # #‬ת לסי‬
‫המעשה׳ בין קךשת שבתילקך^ת יום טוב‬
‫הבדלת‪ .‬ואת" יום הטביעי מ‪#‬שת יכד‬
‫יי‬

‫ה ^ ה קלשת‪ .‬הבדלת וקדשיצ'את עמןל‬

‫לשךאל ‪J TJIJjhj^J‬‬
‫ותתן לני‬
 ‫תפלת שלש רגלים‬ ‫‪254‬‬

‫לטובת לחן ולחסד ולרספדם ולחלים טובים ון^לום ‪3‬יום‬

‫)בשבתה‪<#‬ית הזה וןניום(‬
‫לשמיני עצרת ולש״ת‬ ‫לסוכות‬ ‫לשבועות‬ ‫לפסח‬

‫סג דשצות חג השבעות חג הסכות ^זמיני ע‪$‬רת החג‬

‫הזה‪ ,‬ערגו ן; אלהינו ג‪1‬‬ ‫הזה׳ ?יום טוב מקרא‬
‫לטובה‪ .‬ורקדנו בו לבךן־ה‪ .‬והודיענו בו להדם טובים‪.‬‬
‫ו‪3‬ך‪0‬־;שועה ורסמים חוס וחננו‪ ,‬ורחם ?לעו להורגו‪,‬‬
‫בי אליך גגינינו׳ בי אל מלך חנון ורהום *ותה‪:‬‬
‫והביאנו י‪^ :‬זינו את בךכת מועדיך‪ :‬למיס טובים‬
‫^^‪,‬כא‪#‬רך^ואמרד;‬
‫לברכנו ‪,‬לישב״ ‪$5‬אדנו ואלחי אבותינו ך*ד}‪ .‬א ‪ £5w/vm‬י קד^ןני‬ ‫י‬

‫כ^סד׳ןמןחלקנוןתוךתך׳ ^?ןני מטובך‪" .‬ן‪#‬ןס‬

‫גפ^ןנו ‪3‬י‪0‬ו?תך ׳ ומסר ל‪1‬ינו קע?ויך ‪3‬א§ת‪ ,‬והנחילנו;‬
‫ת‬ ‫(‬
‫אלקי ‪,‬לשבת?אה?הו?רצח בעזסחד^ב^נזוף)^? ו(מו«די‬ ‫נו‬

‫כןד^ןך׳ ול^מחו ?ך כלי ל^ךאל ?‪,‬קד‪#‬י *זמך‪ .‬ברוך‬

‫אר‪1‬ד\י‪£ ,‬קך‪) #‬ח‪#‬ך־» ףי^ךאל והןסנים‪:‬‬

‫ווזהי לחיצון תמיד עבודת ישראל עמך‪:‬‬

‫ותהזינה עינינו בשובך לציון ברחשים‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬המחזיר‬
‫נ ן‬ ‫די‪0‬דיכ‬ ‫מ ו‬ ‫^ ‪J‬‬ ‫^‬

‫מ ו ד י ם אנחנו לך‪ ,‬שאתה הוא י י‬ ‫לך שאתה ד‪1‬א יי‬

‫אלהינו ואליהי אבותינו‪,‬‬
‫אליהי כל בשר‪ ,‬יוצתו‪ ,‬יוצר‬
‫אלהינו' ואלדד אבזתינו‬
‫בראשית‪? ,‬רכות והודאות לשקך‬ ‫לעולם ועד‪ .‬צור תינו מגן שענו‪ .‬אתה‬
‫הגדול והקדוש‪ ,‬על שהחייתנו‬ ‫הוא לדור וחד ׳ י נודה לןל )נספר‬
‫וקימתנו‪ ,‬כן תחינו ותקימנו ותאסוף‬
‫גליותינו לחצרות קךשך‪ ,‬ונעזוב‬
‫תחלתך׳עלדדנו המסוךיםבידך‪ ,‬ועל‬
‫אליך לשמור חקיך‪ ,‬ולעשותרצונך‪,‬‬ ‫גחמותינו הפחדותילך‪ .‬ועל נסיך‬
‫ולעבדך בלבב שלם על שאנו מודים‬ ‫‪#‬בכל יום עמנו‪ ,‬ועל נפלאותיך‬
‫לך‪ ,‬ברוך אל ההודאות‪:‬‬
‫וטוטיתיף שבכל ע ת ‪ ,‬ערב ובפך‬
‫וצהרים‬ ‫• ‪• VI‬‬ ‫‪VIV‬‬ ‫״*‬ ‫*‬ ‫‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪1‬‬
 ‫קכח‬ ‫תפלת שלש רגלים‬ ‫‪255‬‬
‫וצהרים‪ ,‬הטוב‪ .‬כי לא כלו רחמיך‪ ,‬והמרחם׳ בי לא חמו חסךיך‪,‬‬
‫כי מעולם כ^ינו ל ך ‪:‬‬
‫ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלבנו תמיד לעולם ועד;‬
‫ודל חחיןס י‪1‬ףך קןלה ויחללו ש?ןך חגחל לעולם בי טוב חאל‬
‫ישועתנו ועזרתנו סלה׳ האל חטוב‪ .‬ברוך אתר‪ .‬יי‪ ,‬הטוב‬
‫עמך ולך נאח להודות‪:‬‬
‫ל ש ״ ץ א ליה נ ף ואליהי אבותינו‪ ,‬ברכנו בברכה המשלשת בתודה הכתובה‬
‫על ידי מקזה עבדך‪ ,‬האמורה מפי אהרן ובניו כהנים עם‬
‫קדושך כאמור‪ :‬יברכך יי וישמךף‪ :‬א מ ! יאר יי פניו אליך ו י ח נ ך ‪ :‬א י ! ישא י; פניו‬
‫אליך וישם לך שלום א י ! ‪:‬‬
‫^ים ^ א ם ‪ ,‬טובח וברכה‪ '.‬דיים חן וחסד ורחמים׳ ^לינו ועל כל‬
‫‪.‬ישראל עמך‪© .‬רכנו אבינו כלנו כאחד‪ ,‬באור פניך‪ .‬כי באור‬
‫פנןך‪ ,‬נתת לנו";י אלהינו י תורתי דודם‪ .‬ואהבת חסד‪ .‬וצרגןה‬
‫ובךכח ורחמים וחיים ויםלוס‪ .‬וטוב בעעיך לברך את ?מך לקייאל‬
‫בכל עת ובכל ש^חבי&לומך‪ .‬ברוך אתה' י ‪ /‬המברך את עטי‬
‫'‪:‬שיראל בשלום‪:‬‬
‫להיו לרצון אסרי פי והגיון לבי* ל^ניף‪ .‬צורי וגואלי‪ :‬ל ש » ק״ש‪.‬‬
‫ץ‬

‫אלהי‪ ,‬נצור לי&יני םרע ׳ וש‪$‬תי מדגיר מךןןה‪ .‬ולמקללי נ?שי הדום‪.‬‬
‫"י ״ ונפשי' !יעפר לבל תדדה‪ .‬פ ת ח ליי יתוךהך ו י מ ך ת י ך תרדוף‬
‫נפ‪£‬י‪ ,‬ו^ל החובבים עלי ר ע ה ‪ /‬יזהךה דער עצתם נקלקל מ ך ^ ת ם ‪.‬‬
‫‪:‬היו' כמוץ לפ‪.‬ני רוח ומלאך י; חח־‪'. ,‬ליןען!חליצון ידידיך‪ ,‬הושיבה למי‪.‬נך‬
‫וע‪2‬ני'‪ .‬ע?!ה לקען שמף׳ ע ‪ £‬ה למען ימעןד‪ ,‬עשה ל‪$‬ען תורתך• ע ש ה‬
‫למען ק ך ^ ת ך ‪' .‬יהיו לרצון'אמרי י פי׳'והגיון לבי ‪ #‬נ ן ך ׳ « צורי וגואלי‪.‬‬
‫ע&ר• ' ‪ $‬ל ו ם בקדומיו‪ ,‬הוא ‪;:‬נישה שלום ? ל ע ו ׳ ועל ? ל ישראלי‬
‫ואמת אמן‪:‬‬
‫יךץ למן ?יןנןף י ; אלוהנו יאליהי אב‪1‬היט‪ ^ # ,‬י ז בית ל״פ׳קד^ ?ןהןוז ב;?ן« ׳ יי׳!‬
‫‪:‬‬

‫יןיי׳גי בת‪1‬רתף‪.‬‬
‫למנחה ולמעריב ק״ש ]בליל א׳ דפםח הלל‪ .‬ק״ש‪ .‬בליל ב׳ ‪ -‬הלל‪ .‬ק״ש‪ .‬םפה׳׳ע[‪ .‬עלינו ק ״ י ‪ .‬ולשחרית הלל‪.‬‬
‫ק״ש‪ .‬ש ש ״ י ‪ .‬קרה׳׳ח‪ .‬אשרי‪ .‬חי׳ק‪ .‬ואח״כ מתפללין מוסף‪.‬‬
‫בשחרית כשחל בח!ל בשעת הוצאת ספר תורה קודם בריך שמיה אומרים שלש עשרה מדות רבש״ע‪.‬‬

‫סדר הזכרת נשמות‬

‫באחרון של פסח‪ ,‬וביום שני של שבועות‪ .‬ובשמיני עצרת‪ ,‬וביום כפור מזכירין נשמות אחר קה״ת‪:‬‬
‫מי שאין לו אכ יאמר זה‪:‬‬

‫אלודפ גשסת אבא מוךי)פב׳׳פ*( טד‪.‬לף לעולמו׳ ‪3‬עבור ש?לי נדר‬

‫;‬
‫יזכור‬
‫אתן צדקה י עדו ^ ב ^ ר זה ? ה א נפשו צרויה בבירור הרךם‪ ,‬ע ס‬ ‫‪:‬‬

‫^‪PQJJ‬‬ ‫*( פלוני בר פלונית‪.‬‬

 ‫סדר הזכרת נשמות‬ ‫‪256‬‬
‫*דקים‬ ‫‪8#‬ר‬ ‫^ * ? ר ק ם ן ן ח ק ר ן ן ק צ ‪# .‬־!־‪ .‬ר^כןה רחל לאה‪ .‬חנם‬
‫‪5‬‬

‫‪#‬ךן‪ .‬ןנאמר ־ א?‪5‬ן י‪:‬‬ ‫וצדקניות‬

‫מי שאין לי אס יאמר זה‪:‬‬
‫יזכור אלהים ני^מת אמי מךתי)פכ״פ*(שהל‪5‬ה לעוללה‪1£ .‬בור‪#‬בל גח״‬
‫י‬

‫‪1‬‬
‫א^ן צדקה בעדה ׳ ^ כ ר זה'תר׳א נ^ד\ץר‪1‬דה ב ך ז ר ד״תלס‬
‫‪& cy‬שת אירדם ‪:‬ץחק רעקב‪ ,‬עןרה ך} קה ךרול ולאה‪ .‬ועם שאר‬
‫ז‬

‫צדיקים וצדקניות &‪$ \2‬־ן • ונאמר« >שן‪:‬‬

‫א ב הרחמים שוכן מרומים י ‪_3‬חחמיו העצומים‪ ,‬הוא‬
‫יפקוד ברחמים׳ הךוסידים והישרים והתמימים‪,‬‬
‫קהלותהקרש שמסרו נפשם על קדשתהשם׳הגאהביס‬
‫וה‪$‬עי?ויס ^תידזם ׳ ובמותם לא נ<‪5‬ךדו‪ .‬הנשרים* קלו‪,‬‬
‫ומאריות גברו׳ לעשות רצון קונם* וחפץ צורם‪ .‬יזכרם‬
‫אלהינו לטובה׳ עם שארציקי עולם׳״ןינקום נק&תדם‬
‫עבדיו השפוך‪ .‬בכתוב ?תורת משה איש האלהיס‪:‬‬
‫הרנינו גרס עמו׳'כי דםעבדיו ‪.‬יקום׳ ונקם \‪#‬יב‬
‫לצריו‪ ,‬וכפר אדמתו עמו ועל ידי עבדיך דעביאים‬
‫כתוב לאמיר‪ :‬ונקיתי דמם ל** נקיתי׳ ריישכן ^ציון‪.‬‬
‫הגויםאיהאלדיהם‪,‬‬
‫*‬ ‫• • • « • • ••• •• ••‬
‫יאמרו‬
‫«‬
‫נאמר‪':‬למה‬
‫^ךן ץ‬ ‫••« —‬
‫הקדש‬
‫| ‪^ **I‬‬
‫ובכתבי‬
‫• ״‬ ‫‪i‬‬ ‫—‬ ‫י‬

‫ןךע בגרם לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך"‪ .‬ואו^ר‪:‬‬

‫כי דרש דמים אותם זכר‪ *6 ,‬שכה צעקת'ענוים‪.‬‬
‫ואומר‪ :‬ידיד בגוים מליא גויות מחץ ח*ש ע ל א ו ‪r‬‬
‫‪I‬‬

‫רבה‪ .‬מנהל בדרך ישתה׳ על כן ירם ראע‪:‬‬

‫‪T I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫• ‪ :‬״‪.‬״‬ ‫־ ‪J viv‬‬ ‫• ‪-‬ו ־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬
‫אשרי‪ ,‬יהללו‪ ,‬ומחזירין הס״ת להיכל‪ .‬ח ״ ק ומתפללין מוסף‬

‫תפלת מוסף לשלש רגלים‬

‫אדני‪ ,‬שפתי תפתח ופי נגיד תהלתך•‬
‫בףןךד אתה \אלהינו נאלהי אבותינו‪' ,‬אל‪1‬ד א^ידט׳‬
‫י י ן?חק ואלהי‪.‬יעקב‪ ,‬האל הגדול הגבור והנורא‪# ,‬ל‬
‫*( פלונית בת פלונית‪.‬‬
‫קכט‬ ‫מוסף לשלש רגלים‬ ‫‪257‬‬
‫ןןליון׳ גומל חסדים טובים׳ כןנה הכל‪ ,‬וזוכר חסדי אבות‪ ,‬ומביא‬
‫ז‬
‫'גואל לבני מיהם למען ‪#‬מו באה^ה«‬
‫מלך עוזך ומושיע ומגן‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬י מגן אברהם‪:‬‬
‫אתה ?בור לעולם אדני‪ ,‬מדדה מתים אתה רב להושיע‪.‬‬
‫במוסף של יום הראשון של פסח מתחילין לומר מוריד הטל ובמוסף ש״ע מתחילץ לומר‬
‫משיב הרוח ומוריד הגשם‬
‫משיב הךוח ומוריד ה נ ‪ #‬ם ‪:‬‬ ‫בחורף‬ ‫בקת מוריד ה ט ל ‪.‬‬
‫מכלכל חיים בחשד‪ ,‬מחלה מתים ם־חמיםךבים׳ סומך נופלים‪,‬‬
‫יי ורופאי חוליםי‪ .‬ומתיר אסורים‪ .‬ומק‪:‬ם אמונתו לי‪#‬ני‬ ‫י"‬ ‫‪1‬‬

‫^פר‪ .‬מי כמוך בעל לבורות ומי דומח לך׳ י מלך ממית ומדחז‬
‫ומצמיח ישועה‪' :‬ונאמן אתה להחיות מתים‪'"'.‬ברוך א?ה לי״‬
‫קדושה‪"1TJQ‬‬ ‫‪ J DTlQH i‬בחזרת הש״ץ אומרים כאץ‬
‫‪. . . .‬‬ ‫־ ‪v‬‬ ‫;‬
‫לחול המועד‬ ‫ליום טוב ושבת חול המועד‬

‫כר;ר לתנו לך יל אלודנו מלאכים המוני כתריתנולךייאלהינו‬

‫םלאכים המוני‬ ‫מעלח' ועמך לשראל קבוצי מטה ׳‬
‫‪:‬חד כ‪$‬ם י קךשח לך * י‪#‬לשו׳ ככתוב מעלה ועמך יעיראל‬
‫‪1‬‬
‫על ידי נביאך• וקרא זה אל זה ואמר‪ :‬קבוצימטח'‪;,‬חדבים‬
‫קי״ח קדוש קד‪1‬ש‪',‬קדוש‪;.',‬י צבאות׳ מלא בל קדשה ילך ישל|טו‪,‬‬ ‫ז‬
‫‪1‬‬
‫הארץ ב מ ת ‪ .‬חזן כבודו מלא עולם משרתיו ב^תוב על יד ?בייאך‪,‬‬
‫שואלים זה לזה‪ ,‬איה מקום כבודו להעריצו׳ וך^אזהאלזהואמר‪:‬‬
‫לעמתם משבחים ואומרים‪ :‬קו׳י׳ח ברוך קי״ח קדוש רךוש‪.‬‬
‫י‬

‫כבוד לל ממקומו‪ .‬חח ממקומו ד*א יפן קדוש ל; צבאות‪,‬‬

‫ברחמיו לעמו׳ חמלחךים ‪#‬מו ערב מלאכלהאךץ|בודו‪.‬‬
‫ובכך בכל'יום תמיד׳ פעמים באהבה&מע חזן לעמתם'מזבחים‬
‫ח‬
‫אומרים'‪ :‬קי״ ‪#‬מע לאראלי׳ ייאלהינו׳ ;י ואומלים‪ :‬קיי׳ח ברוך‬
‫אחד‪ .‬חזן הוא אלהינו׳ הויא אבינו‪ ,‬הוא מלכנו׳ כבוד יי ממקומו‪.‬‬
‫הוא מושי‪/‬ננו׳ דוא יויםיענו ויגאלנושנית חזז ובלבדי 'קך^ך‬
‫ןקרוב וישמיענו ברחמיו לעי‪/‬י' בל חי כחובלאמתקו״חימליך‬
‫לאמיר‪ :‬חן גאלתי אתכם אחרית כבראשית יי לעולם‪ ,‬אלהיך‬
‫להיות לכם לאלהים"‪ .‬אני יי אילהיכם‪ :‬ציון לדיר ודיר‪ ,‬הילדה‪:‬‬
‫חזן ובדברי קך‪#‬ך כתוב לאםר ק י ־ ו מ ל ך י; לעולם * אלודך דין‬
‫‪0‬‬
‫ז‬

‫‪T‬‬
‫לדי ידל‪ ,‬הללויה ‪ :‬אתה קדוש‬
‫י‬
 ‫מוסף לשלש רגלים‬ ‫‪258‬‬
‫קדוש ושמך קדוש‪ ,‬וקדושים ?כל יום להללוך סלה‪.‬‬ ‫(‬ ‫אתך‬
‫כרוךאר־‪1‬הץ‪,‬האלהקד^ם‪:‬‬
‫ארצה בחךתנ^מכל העמים‪ ,‬אהכת אותנו‬
‫וךציתבנו* ורומקותנו מכל הלשונות‬
‫וקדשתנו' 'במצותיף ‪' ,‬וקרבתנו 'מלכנו‬
‫לעבךתף‪ ,‬וש?‪1‬ןל הגדול והקדוש' ;!ילינו נןראת‪:‬‬
‫ותת? לינוייאלהינו באהבה)לשב״ שבתות למנוחי־׳ ו! מועדים‬
‫ל^מדזה הנים וזמנים לקזשוך)לשב״ ‪ ax‬יום ד ׳ ^ מי׳ י( את־יום‬
‫ת‬

‫בשמ״ע ובש״ת‬ ‫בסוכות‬ ‫בשבועות‬

‫דוג המצות הנ השגעות חג הסוכות עזמיני עצרת הרוג‬
‫•ו •‬ ‫•‬ ‫•‬
‫הזה‬ ‫הזה‬ ‫מהי‬ ‫הזה‬
‫\‪p‬‬ ‫ןאת־־יום טוב)בחייז׳ץאת־יוס("מקרא קדש ‪nfi‬‬
‫'חרוקנו ו מתן תורתנו ו שמחתנו ו י י ימחקנו‬
‫<״״*‪ w‬מקרא קדש זכר 'ליציאת נדירים ן‬
‫ומפני הטאינו גלינו מארצנו‪,‬‬
‫וגרזרחקנו מעל אדמתנו‪,‬‬
‫ואין אנו יכולים לעלות ולראות‬
‫ולהשתחותלפגיך‪.,‬ולעשותחובותינו‬
‫בכית‪3‬הירתןד‪3,‬ביתה^דולוהקחש‪,‬‬
‫‪#‬נקרא שמך עליו‪ ,‬מפני היד‬
‫שנשתלהה במקדשך‪ .‬יהי רצוץ‬
‫מלפגיך‪:‬י אלתיגו ואאד'אבותיגו‪,‬‬
‫מלךרהמן‪,‬שתשובותרחם עלינו ועל‬
‫מל‪,‬דשך‬
‫קל‬ ‫מ ו ס ף ל ש ל ש רגלים‬ ‫‪259‬‬

‫מקדשך ברחמיך הרבים‪ .‬ותבנהו‬

‫מחרח ותגדל כבודי • אבינו מלכנו‪,‬‬
‫אלחינו גלח כבוד מלכותך עלינו‬
‫מהרה‪ ,‬וחופע והנשא עלינו לעיני‬
‫כל חי‪ .‬וקרב פזורינו מבין הגוים‬
‫ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ‪.‬‬
‫וחביאנו לציון עירך‪ ,‬בר?ה‪,‬‬
‫ולירושלים בית מקדשךיב^מחת‬
‫עולם‪ '.‬יושם געע‪4‬ח 'לפניך את‬
‫סרבנות חובותינו‪ .‬תמירים כסדרם <‬
‫ומוספים כהלכתם‪.‬־ ואת מוסף יום‬
‫ואת מוספי יום השבת הזה ויום(‬
‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪V I‬‬
‫״ נ‬
‫)ל ״‬
‫לשמע״ צ ולש״ ת‬ ‫לסוכות‬ ‫לשבועות‬ ‫לפסח‬

‫חג המצות דוג השכעות חג הסכות שימיני עצרת‬

‫החג הזה‪:‬‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫הזה‪.‬‬
‫‪VIV‬‬ ‫"~‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫•‬

‫הזה‪.‬‬
‫ויום טוב<״״־־» לוס* מקךא ק ד ש הזה‪,‬‬
‫נעשה ונקריב לפניך י באהבה‪,‬‬
‫כמצות רצונך‪ ,‬כמו שכתבת'עלינו‬
‫‪W‬‬
‫•״!‬ ‫‪V1‬‬ ‫‪:I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪|-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬

‫בתורתך‪ .‬על ידי משה עבדך‪ ,‬מפי‬

‫‪:‬‬

‫וביום‬
‫כבודך כאמור‬
 ‫מוסף לשלש רגלים‬
‫לשבת‬
‫י‪$‬י‬ ‫וב־יום ר«‪?#‬ת‪ ,‬שני כמןזים מ י ‪ #‬ח ת‪9‬י‪$‬ם‪,‬‬
‫ע^רעים ן?ת מןחה בלולה ‪ j&tfc‬ונקוכו‪;.‬גלת‬
‫‪ 3 #‬ת ‪3#3‬תו‪ ,‬על עלי* משיד ן‪5‬קןפת ״‬
‫ליום א׳ וכ׳ דםוכות‬ ‫לשבועות‬ ‫ליום א׳ וב׳ דפסח‬

‫ה ר א י ו ן וביום הבבוךים ובחמדה עשר יום‬ ‫ונדךש‬

‫לח‪1‬־‬ ‫ןאךב^יה‬
‫חדשה ס^יעי סדג־איקדש‬ ‫מנחה‬ ‫ןנ^רןום לז‪+‬ש׳פסה‬
‫בשבעתיכם‪ : ,‬ה י ה ל כ ם ׳ ‪ 3‬ל‬‫‪V‬‬
‫ליי‬
‫• ‪I T‬‬‫‪-‬‬ ‫\‬ ‫‪T‬‬
‫ללי‪ .‬ו‪3‬דטשהעשר*י"ום‬
‫מ ד ע ?ןלאכת עבדה לא‬ ‫מקרא‬ ‫לחד^זיהזהחנ׳עזבעת‬
‫ל כ ם סמ&י׳ י ם גיר! ם חג‬ ‫יהיה‬ ‫;מיס‪ ,‬מצות ‪:‬אכל‪.‬‬
‫?ל מ ל א כ ת ל ? ‪ ,‬ש ב ע ת י ‪ :‬מ י ס ‪.‬‬ ‫ביום הךאשון מקרא‬
‫עבךהילאתע&ו‪ .‬והכךבר‪.‬ם עלה אשה‬ ‫‪$‬ל מלאכת‬
‫ג י ח ה ל;י‪:‬‬ ‫והקרבתם יעלה ר י ח‬ ‫ןגבוךה לא תעשו‪.‬‬
‫לריח ןיחח ליי‪ .‬פרים בגי בכך 'שלי‪0‬ה‬ ‫והקרבתם אשהיןנלה‬
‫פרים בני בנך ;גשר׳ אילם ישנים‪,‬‬ ‫ל;י‪ .‬פךים בני בלך‬
‫^ ל ם ׳ אלל אהד׳ ב ב ש י ם בני *שנה‬ ‫שנלםואיל אהד׳ושבעה‬
‫* ־ ד « ״ו• ‪ •/‬י ‪ • :‬ד ד שבעה "כבשים ארבעה עשר ׳ תמימס‬
‫יהיו‪:‬‬ ‫כ?^יס בני שנה‪,‬‬
‫בני שנה‪:‬‬
‫תמימס יהיו לכס‪:‬‬
‫ומנחתם י!ונ‪$‬יךהס במזץר‪^ :‬לשה‪.‬עורגים ל§ד‪ .‬ר\נ\ ןגי&רנייס לאלל״‬
‫״ *‬ ‫‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬

‫ועליון לכ^עז‪ .‬ו‪.‬יין ?נסבו‪ ,‬ושעיר לכפר )בשביעות ו^גי‬

‫י‬

‫^עיךים לכ§ר> ו&גי המדים ?יהלבתם‪:‬‬

‫או״א וכר ובשבח אומרים ישמחו קודם או״א‪:‬‬
‫בחול המועד פסח ובשני ימים אחרונים של פסח אומרים זה‪:‬‬

‫והלךבותםא^ה עלה לי י‪ :‬פרים ?ני בקר ש?‪.‬יס‪,‬‬ ‫ז‬

‫ואלל אהד׳ ו‪#‬מנה כבשים ב;י ‪#‬נה‪,‬‬

‫ת?ל‪.‬ימס יהיו לכם‪:‬‬
‫ומנחתם‬ ‫• •‬ ‫•‬ ‫•‬
‫א( במדבר כח טז‪ :‬ב( שם כח יז יח יט‪ :‬ג( שם כח כו‪ :‬ד( שם כח כז‪ :‬ה( שם כט יב‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫קלא‬ ‫מוסף לשלש רגלים‬ ‫‪261‬‬
‫ומנחתם ונסכיהם כמך^ר‪ :‬שלקןה עשרינ‪-‬ם ל?ר׳ ישגי ע ו ר ג י ם לאיל‪,‬‬
‫ו ע פ ר ו ן לכבש׳‪,‬דלן ? ‪ , 1 2 9 5‬ושעיר לכפר׳ ושגיסמיךס ‪5‬הל)־חם‪:‬‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫‪1‬‬ ‫!‬

‫אלהינו ואלהי אבותינו וכו׳ ובשבת אומרים גם כן ישמחו קודם אלהיט ואלהי אבותינו‪:‬‬

‫ביום ראשון ד ח ו ה ״ מ סוכות‬

‫וביום ה‪#‬ני‪ :‬פדים בני בקר שנים עע*ר ׳ אילם שנלם‪,‬‬

‫ז‬

‫ם‬‫ניבטים ‪5‬ני ‪#‬זנה ארבעה עעזר ׳ תסימם ‪ :‬ימנחת‬

‫ז‬
‫י‬

‫וביום הישלי^פריםעשתייעש^אילם‪#‬נים‪ ,‬כבעדם‬

‫בני שנה ארבעה עשר׳ תמימם‪:‬‬
‫ומנחתם לנס^יהם כ ‪ £‬ך ב ר ‪ :‬שלשה ע‪£‬ר}ים ל^ר^ושני ע^רניס לאיל׳‬
‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪X T‬‬ ‫‪ :‬׳ ״‬

‫ז‬ ‫ז‬ ‫!‬

‫ועידון לככעל׳ רין ?נסכו‪ .‬רטעיר לכפרי וש;י'רזסיךיפ ?הלבחס••‬
‫אלהיט ואלהי אבותינו וכו׳ ובשבח אומרים גם כן ישמחו קולם אלהינו ואלהי אבותינו‪:‬‬

‫ביום שני ד ח ו ה ״ מ סוכות‬

‫וביום השלישי‪ :‬פרים עשתי עשר׳ אילם שנים‪ ,‬כבשים‬

‫בני שנה ארבעה עשר תמימם‪:‬‬
‫וכיום הךביעי‪^ :‬ריםעשךה׳ אילסשנלם׳ כמ&ים בני‬
‫ע‪1‬נה ארבעה עשר׳ תמימם‪:‬‬
‫ומנחתם ונקכיהם כמדיר של‪£‬ה עשריןים ל^ר׳ ישני עשרנים ל*ן‪:‬ל‪,‬‬ ‫‪:‬‬

‫ו^י'ר»מיךס ‪ 5‬ה ל ? ח ם ‪:‬‬ ‫ו ע פ ר ו ן לכבש‪ ,‬ד ל ן כנ?!כ‪,‬י׳ ו^עיר לכפר‪,‬‬ ‫‪T‬‬

‫אלהיט ואלהי אגוחינו ונוי‪:‬‬

‫כיום שלישי ד ח ו ה ״ מ סוכות‬

‫וביום הרביעי‪ :‬פרים עשרה‪ -‬אילם שנים‪ ,‬כבשים בני‬

‫שנה ארבעה עשר׳ תמימם‪:‬‬
‫וביום החמישי‪*:‬פריםתשעה‪ ,‬אילםשנים׳ כבעלים בני‬
‫שנה ארבעה עשר‪ ,‬תמימם‪:‬‬
‫ומנחתם ונסכיהם כמלבר שלי׳טד‪ ,‬ע^רנים לפר׳ ו ‪ #‬ג י עעןרניס לא‪:‬ל‪,‬‬
‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪T T‬‬
‫‪:‬‬

‫תמירים ?הלכתש‪:‬‬ ‫ו ע פ ר ו ן לכב&• ‪$‬ן מ ס י ו ׳ נ ^ ע י ר לכפר׳‬ ‫י‬ ‫ז‬ ‫ז‬

‫י‬
‫אלהיט ואלהי אבוחינו וכו׳ ובשבח אומרים גם כן ישמחו קולם אלהיט ואלהי אבותינו‪:‬‬
‫וביום‬

‫א( במדבר כט יז‪ :‬ב( שם כט כ‪ :‬ג( שם כט כג‪ :‬ד( שם כט כו‪:‬‬ ‫תו״א‬

 ‫מוסף לשלש רגלים‬ ‫‪262‬‬
‫ביום רביעי דחוה״מ סוכות‬

‫וביום החמישי• פרים תשעה׳ אילם שנים׳ כבשים בני‬ ‫‪,‬‬

‫שנה ארבעה עשר תמימם‪:‬‬

‫וביום הששי‪':‬פרים שמונה אילם שנים‪ ,‬כבשים בני‬
‫שנה ארבעה עשר‪ ,‬תמימם‪:‬‬
‫‪ :‬״‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪T T :‬‬
‫ומנחתם וגקייהס כקךבר• ק ל ש ה עשרנים לפר‪ ,‬ושני עקדניס לא‪:‬ל׳‬
‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪1T‬‬ ‫‪:‬‬
‫ןעשרון לכנ^‪1/‬י‪ !:‬כ נ ס י ׳ ושעיר לכפר׳ ו^ני תבילים כהלכחמ‪:‬‬ ‫י‬
‫אלהיט ואלהי אבוחינו וכר ובשנת אומדם גם כן ישמחו קודם אלהיגו ואלהי אבותינו‪:‬‬

‫להושענא רבא‬

‫וביום הששי‪ :‬פרים שמונה ׳ אילם שגלם‪ ,‬כבשים בני‬

‫ומנחתם‬ ‫"‬ ‫‪T£W‬־׳‬ ‫^ה‬
‫וביום השביעי‪ :‬פריםשבעה׳ אילם שנים׳ כבשים בני‬ ‫‪1‬‬

‫שנה ארבעה עשר ׳ תמימם‪:‬‬

‫‪• :‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬

‫ומנחתם ונקכיהם כמדבר‪ £ :‬ל ש ה ;גורבים לפך י ושני עשינים ל א י ל ‪,‬‬

‫ו;‪1‬שרון לבמצ‪£‬׳ ויין בינסבו‪ ,‬ושעיר לכ^ר‪ ,‬ושגי תמירים ניהלכתם‪:‬‬
‫אלהינו ואלהי אבוחינו וכר‪:‬‬

‫לשמיני עצרת ו ל ש מ ח ת תורה‬

‫ביום השמיני־ עצרת תהיה לכם׳ כל מלאכת עבדה לא‬

‫תעשו‪ .‬והקרבתם עילה אשה ריח ניחיח ליי פר‬
‫‪:‬‬

‫אחד‪ ,‬אילי אחה כבשים בני שנה שבעה‪ ,‬תמימם‪:‬‬

‫ומנחתם ונסכיהש במדבר • שלשה עשירניש ל פ י ‪ .‬ושני ?ן^רניס י א י ל ‪.‬‬
‫*‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬ ‫ז‬ ‫ד‬ ‫‪*• :‬‬ ‫•‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫־|•‬ ‫‪T V‬‬

‫ועי&־וין לכביש‪ .‬דין בנסבו‪ .‬ויסעיר לכפר׳ ושני תמירים כהדכהם‪:‬‬ ‫ז‬ ‫‪T‬‬
‫י יי‬
‫!‬ ‫ז‬ ‫!‬ ‫‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫!‬ ‫‪1‬‬
‫י‬ ‫=־"‬ ‫'‬ ‫"יי‬ ‫־'•'••'‬ ‫י ־ י־‬ ‫לשבת‬

‫ישבןךןן במלכותך שומרי שבת וקוראי ענג‪ ,‬עם מקדשי ‪#‬במגי‪,‬‬

‫‪:‬‬
‫כלם ישבעו'ולתענגו'מטובך'׳ וברביעי רצית ‪13‬‬
‫וקךשתו‪' ,‬המרת 'למים אותו‪/‬קראת׳ייזכר למעשיה ב ר א י י ת ‪:‬‬
‫אלפינו ואלדד אבותינו‪ ,‬מלף יממן‪ ,‬רחם‬
‫?לינו‪ ,‬טוב ומטיב הדרש לנו‪,‬‬ ‫־ ־ י‬
‫שובה‬
‫תר׳א א( במדבר כט כט‪ p :‬שם כט לב‪ :‬ג( שם כט לה‪:‬‬
‫קלב‬ ‫מוסף לשלש רגלים‬ ‫‪263‬‬
‫שובה עלינו בהמון רהמיף‪ ,‬בגלל אבות‬
‫‪1‬‬
‫‪ t w‬ךצונןז‪ .‬בנה ביסןל ניבתיהלה‪ ,‬וכונן‬
‫‪1‬‬
‫מקרשןד על ?!כונו‪ ,‬והראנו כבנינו ושמהנו‬
‫יתקרבו‪ .‬והשב כרעים לעבודתם ׳ ולים'לשדם‬
‫ולזכרם׳ והשב לשךאל לנויהם‪ ,‬יושם נעלה‬
‫ונראה ונשתהוה לפניך בשלש פעמי רגלינו‪,‬‬
‫ככתוב בתוךתןז־ שלוש פעמים בשנה'‪ ,‬יראה‬
‫כל זמךך את |ני י‪ :‬אלוזץל; במקום אשר יבחר‪:‬‬
‫?חג המצות‪ ,‬ולהג השבעות‪ ,‬ו‪1‬נהג הסכות‪.‬‬
‫ולא יראה את פני יי ריקם‪ ,‬איש כמתנת ידו‪,‬‬
‫כברכת יי אלהיןד‪ ,‬אשר נתן לך‪:‬‬
‫והשיאנו‪:‬י אלהינו• את בלכת מועדיך‪ :‬לחיים טובים‬
‫ולשלום׳לשמחהיו^ששון״כאשר רצית ואמרת‬
‫לברכני )לשכתאלר‪-‬יני יאלר׳י אבותינו רצה נא במנוחתו הרשנו‬
‫••ן‬ ‫‪J‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫••ן‬ ‫• •ן• •‬

‫?מךתיך׳ ותן םלכ־ןנו בתורתך׳ שבענו מטובך‪ ,‬ושימם‬

‫נפשנו בישועתך׳ וטהר לבנו לעבדך ןא^ת ׳ ןמלזילני;‬
‫אלהינו <ל״« ?אס? ?ר ו בשמחה ובששון־ י^? ו( מועדי‬
‫ת‬ ‫צו (‬ ‫הי‬

‫קךשף׳ רקזבזחו;ך כל‪/‬ישראל'?‪3‬ןך‪#‬י שמך‪ .‬ברוך‬

‫אתה יי‪ ,‬מסרש)השבי־ ‪n‬ישראל והזמנים‪:‬‬
‫רצה יי אלהינו בעמך ישראל‪ ,‬וליתפלתס ‪#‬עה׳ והשב העבודה‬
‫לדביר ביתך‪,‬ואשי ישראל ותפלתם באהבה תקבל ברצון‪,‬‬
‫ותהי לרצון תמיד עבודת לשראל עמך‪:‬‬
‫ותחזינה‪.‬עינינו ביםובך לציון ברחמים‪ .‬ברוך אתה לי‪ ,‬המהזיר‬
‫ז‬

‫שכינתו לציון‪:‬‬
‫תו״א א( דברים טז טז יז‪:‬‬
 ‫מוסף לשלש רגלים‬ ‫‪264‬‬
‫מודים דרבנן‬

‫מודים אנחנו לך‪ .‬שאתה הוא י‬

‫אבותינו‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫אליהינר ואלהי‬ ‫‪ CJ^lQ‬אניגי ?ך ^אתה ד*א יי ן‬
‫אלהי כל בשר‪ ,‬יוקרנו‪ ,‬יוצר‬ ‫הלחינו ואלרד אבותינו‬
‫בראשית‪ ,‬ברכות והוךאות לשמך‬ ‫לעולם ועד‪ .‬צור חיינו מגןיעענו‪ .‬אתה‬
‫הגדול והלןדוש‪ ,‬על שהחייתנו‬
‫וקימתנו‪ ,‬כן תחינו ותלןימנו ותאסוף‬
‫הוא לדור ודור׳ נודה לך ו נספר‬
‫‪:‬‬

‫גליותינו לחצרות לןךשף‪ ,‬ונשוב‬ ‫חהלתך‪ .‬על ודינו המסורים' בידר‪ ,‬ועל‬
‫ן ‪-‬‬ ‫‪VT!1:‬‬ ‫•‬ ‫־־ ‪:‬‬ ‫*״»‬ ‫״ •‬
‫אליך לשמור חלןיף‪ ,‬ולעשותךצונף‪,‬‬ ‫י‬

‫ולע?ךף ?לבב שלם על שאנו מודים‬ ‫נ^מוחןנו הפקודות לך‪ .‬ועל נסיך‬
‫‪£‬בכל יום עמנו‪ ,‬ועל נפלאותיך‬
‫?‪6‬־ל עתי‪ ,‬עלב ו ^ ך | ל ר ‪ .‬ב י י ך א ל ה ה י ך א י ת ‪:‬‬
‫‪#‬הרלם‪ ,‬הטוצ‪ ,‬כי לא כלו רחמיך‪ .‬ו‪,‬סמרתס‪?.‬י לא תמו תסדיך‪,‬‬
‫כי מעולם קולנו לך‪:‬‬
‫ז‬

‫ו ע ל כלם יתברך ויתרומם וית^א ^מךמלכנו תמיד לעולם ועד;‬

‫י כ ל החייםייוךוך סלה ויהללו ש?‪1‬ך הגדול לעולם בי טוב האל‬
‫״ ישועתנו ועזרתנו סלה׳ האל הטוב ‪ .‬ברוך אתה יי ‪ /‬הטויב‬
‫‪ Tptjf‬ולך }אה לה^ית ‪) J‬בחזות הש׳׳ץ הכדזנים נ׳׳כ(‪.‬‬

‫לש״ץ אלהנו 'ואלהי אבותינו‪ ,‬ברכנו בברכה ה??שלשת בתודה ה כ ת ו ב ה‬

‫על ידי משה ע?דף‪ ,‬האמורה מפי אהרן ובניו כהנים ע ם‬
‫קדלשך כאמור‪ :‬יברכך יי ו י ש מ ר ך ‪ :‬א מ ! יאר יי פניו אליך ו י ח נ ך ‪ :‬א י ! ישא יי פניו‬
‫אליך ו;ש'ם לך ש ל ו ם « נ ׳ ז ‪:‬‬

‫<‪£‬י• ‪#‬ל‪1‬ם‪ ,‬טובה וברכה׳ דדים הן וחסד ויזמים‪^ .‬ליני יעל בל‬
‫לשךאל עמך‪ .‬ברבנו אבינו כלנוןאהד׳^אור פנייך‪ ,‬כי באור‬
‫פניך‪ /‬נתת לנו״י; אלהינו י תורתי דדים‪ '.‬ןאהבת הסד׳ ו‪$‬ךלןה‬
‫וברכה ורחמים והליםיושלום‪ .‬וטוב בעיניך לברך את עמך ל&ךאל‬
‫בכל עת ובכל שעה ביםלומך‪ .‬ברוך אתה לי‪ ,‬המברך את עטו*‬
‫ז‬

‫'ישראל בשלום‪:‬‬
‫ש‬ ‫לש״ץ ק ״‬ ‫צורי וגואלי‪:‬‬ ‫לחיו לרצון אמרי <?י'ודמיון לבי׳ ל ^ י ף ׳‬

‫ע״‪6‬ד‪.‬‬
‫‪265‬‬ ‫קלג‬ ‫לשלש רגלים‬ ‫מוסף‬
‫ע^זה ‪£‬לום ב^רומיר׳ הוא ‪:‬עשה שלום עלינו׳ יעל כ ל ישראל‪.‬‬
‫ואמרו אמן ״‬
‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫־ ־‬

‫ב י ת ה מ ק ד ש ‪1‬י‪£‬הרה ב ; ‪ 5‬ע ו ‪ ,‬ותן‬ ‫; ה י י « ן ????‪.‬לף ?; אללמי יאלדי אב‪1‬יץט‪,‬‬

‫יןימגי ןחימןך•‬
‫תפלת טל‬
‫מוסף לש י׳ ץ ליום ראשון של פסח‬
‫אדני‪.‬שפתי ת פ ת ח ו§י ייו^יד תהלתול‪:‬‬
‫‪l •v T • :‬‬ ‫‪- -‬־‪%‬‬ ‫• ‪T:rr :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ Y *:‬י‬ ‫חין הארון‬

‫יי־יך אהה יהוה אלהינו ואלהי אבותינו אלו־זי אברהם אלהי‬

‫‪$‬חק ואלחי ‪:‬עקב י האל הגדול הגבור והנורא • אל‬
‫ןגליון ״ גומל חסדים טובים ״ קונה חייל ״ וזוכר חסדי אבות‬
‫ומביא גואל למי בניהם ל מ ק ו מ ו באהבה‪ :‬מלך עוזר‬
‫*ומושיע ומלן‪:‬‬
‫?דןןתו אב;עה חירות ״ ?עם זו ?זו ‪3‬טל להמרות*‬
‫של י גיא וךשאיה לסדות׳ רצים י בצלו‬
‫? החדות ״ אות ‪.‬ילךתטל להגן לתולדות ‪ :‬בתך‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫אהה יהוה‪ ,‬מגן אברהם‪:‬‬

‫אתה גבור לעולם יאריך'מחיה מתים אהה רב להושיע ן‬
‫וןזהומות הדס לןסיסו ?סופים • וכל־נאות דשא לו‬
‫נכספים י פזל זכרו לבורות מוסיפים ״ חקוק‬
‫‪#‬ישת מוספים טל להחיות בו נקוכןי סעיפים‪:‬‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‪:‬‬
‫טל תן לרצות'ארצך י שיתנו ?רכה ?דיצך* רב‬
‫מן)תירוש בהנוריצך • יקומם עיר בה* ח‪5‬צך י‬
‫יבטל‪:‬‬
‫טל צוה שנה טובה ומעטרת י פרי הארץ לגאון‬
‫ולתפארת ״ עיר כסכה נותרת י שימה בידך‬
‫בטל‪:‬‬ ‫עטרת ״‬
‫טל נו‪$‬ת עלי ארץ ברוכה י ממגד שמ‪:‬ם שבענו‬
‫ברכה• להאיר* מתוך ח ש כ ה י ^ ה אחריך‬
‫בטל‪:‬‬ ‫סשוכה *‬
 ‫מוסף ליום ראשון של פסח‬ ‫‪266‬‬
‫ט ל ‪:‬עסיס צ‪1‬ף הרים • טעם במאךיןד מבחךים ״‬
‫ןזנ^ןל חלץ השקןךם י ‪ . T O‬ננעים וקול נרים י‬
‫בטל‪:‬‬
‫טל ושיע מלא אסמינו‪ .‬לבעת תהךש ‪:‬מיני ‪.‬‬
‫דוד כערכך העמד קמנו‪ .‬גן ךוה שימנו‬
‫בטל‪:‬‬
‫טל בו הירך מזון י במשמנעו אל תד חון * אימה‬
‫אשדי הסעת כצאן י• אנא ד;פק לה רצון‪.‬‬
‫?של‪:‬‬
‫‪#‬אהה הוא להוה אלהינו משיב הרוח ומוריד הטל‪:‬‬
‫לברכה ולא להללה‪ :‬אמן‬
‫אמן‬ ‫לסייס ולא למות‬
‫סוגרין הארון‬ ‫אמן‬
‫^שכע 'ולא לרזון‬
‫מכלכל חיים כו׳‬

‫תפלת גשם‬
‫‪, ,‬‬
‫לש ץ לשמיני עצרת‬ ‫מוסף‬
‫הארון‬ ‫פותחין‬
‫ברוך אתה על ומושיע ומגן תמצא לעיל‬

‫אף ברי אתת שם שר מטר י להעליב ולהבין‬

‫להריק ולה?שרי מלם אבים ?ם גיא לעטר י לבל‬
‫יועצת ?נשיון שםרי אמונים ‪$‬נון ?ס שואלי מ ‪ £‬ר ‪:‬‬
‫‪1‬ירוך אתה יהיה‪,‬מגן אבךהס ‪:‬‬
‫אתה גבוד לעולם אדני מ ס ו ^ מתים' אתה רב להושיע ‪:‬‬
‫יטריחילפלג מפלג גשם״ למויגג פני נשי בצחות לשם ״‬
‫‪.‬ים ל מ מ ד ?‪:‬ניר; ?רשם ליתיע »‪W0‬‬
‫י‬
‫‪,9‬‬
‫לןפוחי )שם • לה חיות םזכירים גבורות מ‪,‬שס‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫אלהינו ואלחי אבותינו‪:‬‬

‫קלד‬ ‫מוסף לשמיני עצרת‬ ‫‪267‬‬
‫ז מ ר אב נמשך אמריך כמום י בר?תו ?עץ שתול‬
‫‪.‬על פלד ‪.9‬ים י גנ?‪:‬תו הצלתו ‪£‬אש וממים •‬
‫ךרשתו!יזרעו על ?ל־כדם‪ :‬בעבורו אל תמנע מיס‪:‬‬
‫זמר הנולד ??שירת יקח נא ?ועט מלם י ושחת‬
‫להורו לשךוטו לשפך רמו במלם י זהר גם הוא‬
‫לישפך לב במים ״ הפר ומצא בארות מים‪ :‬בצדקו‬
‫‪I : • :‬‬ ‫זו•‬ ‫ז‬ ‫‪7‬‬ ‫־‬ ‫ד‬ ‫־ן•‬ ‫ז‪1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬

‫הן השרת מים‪:‬‬

‫טע; מקלו ועבר יךךן מלם• יהד לב וגל אבן‬ ‫זכור‬
‫מפי באר מים י בנאבק לו שר בלול מאש‬
‫•‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ו‬ ‫‪. . . . . .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫(‬ ‫‪-‬‬ ‫‪•.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫וממים י לבז הבטחתו היות עמו באש ובמים ‪:‬‬

‫בעבורו אל תמנע מים‪:‬‬
‫זכור מ ש י ?וזבת גימא מן המים י ‪3‬מו דלת ךלה‬
‫והשר ה'צאץ מים י סגוליךעת צמאו למים י על‬ ‫(‬

‫הסלע הן־ ויצאו מים‪ :‬י ?צדקו הון השית מיס‪:‬‬

‫זכור' פקיד שתות טובל חמש אבילות ?מלם • צעה‬
‫ומרחיץ כפיו ?קדיש מים ״ קורא ומזה טהרת‬
‫מים רוחק מעם פחז' כמים‪ :‬בעבורו אל תמנע מלס‪:‬‬ ‫‪,‬‬

‫זכור שנים עשר שבטים שךזעכךת ?גזרת מלם ׳‬

‫שהמתקת למו מדירות מלם ״ תולדויתם נישפך‬
‫ן?ןם עליך כמלם •*ה^ץיכי ננןשנו אפפו‪,‬מ‪:‬ס‪? :‬צדקם‬
‫הון הקרת מ‪:‬ם‪:‬‬
‫שאתה הוא להוד‪ ,‬אלהינוימשיב הרוח וטוךיד הגשש;‬
‫לירכה ולא לקללה‪ :‬א»ז‬
‫לחיים ולא למות‪ :‬א»ז‬
‫סוגריןהאייז‬ ‫אמן‬ ‫לךק ״‬ ‫]לא‬
‫מכלכל חיים כו׳‬
 ‫סדר נשיאת כפים‬ ‫‪268‬‬
‫)מסי׳ אדמו״ר( נהגו בכל מדינות אלו שאין נושאים כפים אלא ביום טוב שאז שרויים כשמחת יום טוב‬
‫ונושאים כפים במוסף אפילו חל בשבת וכן יום הכפורים‪ .‬לכתחלה יעקור כל כהן ממקומו כשמתחיל הש״ץ‬
‫רצה‪ .‬ואם אינו עוקר רגליו קודם שסיים הש״ץ ברכת עבודה שוב אינו עולה‪ .‬אחר שענו מודים עם הש״ץ‬
‫יאמרו הכהנים תפלה זו‪:‬‬
‫«‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫סוטה לט‬
‫יךץ רצון מן§ניף ‪;.‬י אלךךנו ואל‪1‬זי אבותינו שקהא ה?רכוז ה ז א ת‬
‫שצרתגו לברך את ע מ ך ישראל 'ברכה שלמה שלא יהיה בר‪,‬‬
‫מ^שול ושן ׳ מ ע ת ה ועד עולם;‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‪ ,‬ברכנו בברכה המשולשת בתורה הכתובה על ידי‬ ‫המקרא אומר‬
‫משה עבדך האמורה מפי אהרן ובניו ואומר כקול רם כה נים ואח״כ מסיים‬
‫והנהגים מחזירים פגיהם כלפי העם ומכרטן‪:‬‬ ‫עם ק ד לש ף כאמור‪:‬‬ ‫ואומר‬
‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫סוטה שם‬

‫?ריף » ח ה ^ ^ י « ^ ד ה ^ ע ^ ר ^ ז ב ו ‪ ? ^ 5‬ת ו‬
‫של אהרן‪ ,‬וצונו לברך את עמו ישראל באהבה‪.‬אמ;‬
‫עם שאחרי הכהנים אינם בכלל ברכה‪ ,‬אבל מלפניהם ומצדיהם אפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין‬
‫ישראל לאביהם שבשמים רק יחזירו פניהם נגד פני הכהנים ולא יחזירו פניהם אנה ואנה שנשיאת כפים‬
‫אינה אלא פנים כנגד פנים‪ ,‬וצריך לשמוע ולכוין לברכתם‪ ,‬ואין לומר הפסוקים רק הרבונו של עולם‬
‫בשעה שמנגנים‪:‬‬

‫אמן‬
‫‪:‬ברכך‪; ,‬הוהי גיש^ךך‪: :‬ארןהות פניו׳ אליר׳ויחנןזי‬
‫‪:‬שא׳;הוה׳ פניו׳ אליך ‪ -‬רשם׳ לך׳ שלום‪ :‬א»ז‬
‫כשעה שהנהנים מנגנים מיכמ וישם‪ ,‬לו‪ ,‬שלום‪ ,‬אומרים הקהל זה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬‬ ‫ברכות נד‪,‬‬

‫ךבונו של עולם׳ אני שלך‪ ,‬והלומותי שלך׳ הלום הלמתי‬

‫לאיני יודע מה הוא‪: ,‬הי רצון מלפנןך‪ ::‬אלהי‬
‫ואלהי אבותי׳ שיהיו כל הלומותי עלי ועל כל ישראל‪,‬‬
‫לטובתבין האמות שחלמתי על ארורים וביןשהלמתי על‬
‫עצ‪$‬י‪ ,‬ובץ שהלמו אהרים עלי י‪ .‬אם טובים הם‪ ',‬הזהם‬
‫ואמצם‪ .‬ךסקימו בי ובהם ?חלומותיו של יוסף הצדיק‪:‬‬
‫ואם צריכים'רפואה‪',‬ךפאם‪ ,‬כדוזקיחו מלך יהודה‬
‫מהליו׳ וכמרים הנביאה' מצרעתה‪ ,‬וצנעמןימצרעתו‪,‬‬
‫וכמי מרה על ‪.‬יךיימשהרבינו׳וכמי ידיהו עלי ידי‬
‫אלישע‪ :‬ובשם י שהפכת את קללת בלעם הרשע‬
‫מקללה לברכה‪ ,‬כן תהפוך כל סלומותי עלי ועל כל‬
‫י'ישראלילטובה‪ ,‬ותישמךני ותהנני ותרצני‪:‬‬
 ‫קלה‬ ‫סדר נשיאת כפים‬ ‫‪269‬‬
‫אחר הדוכן אומרים הקהל זה‪:‬‬

‫במרום שוכן בגבורה א ת ה שלום ושטף ש א ם ‪ ,‬מד רצון מרפניף‬ ‫אדיר‬

‫שתשים עלינו ועל כל עמוד בית ישראל‪,‬חיים וברבה למשמרת ‪#‬לום‪:‬‬
‫אחר הדוכן אומרים הכהנים זה‪•.‬‬

‫ךבונןי של עולם ״ עשינו מה שגזרת עלןנו‪ ,‬עשה אתה עמנו כ מ ה‬

‫^ ה ב ט ק ת נ ו ‪ .‬השלןפהממעון נןד^ןדמן השמ‪:‬םוברןד א ת ע מ ן ד א ת‬
‫^ י א ל ״ ואת האדמה א^ר נ ת ת ה לנו‪ /‬י כאשר *מטבעת לאבתינו ארץ‬
‫זבת הלב ודבש‪:‬‬

‫סדר קדושא רבא לשלש רגלים ולראש השנה‬

‫יקדש על היין ואומר*(‪:‬‬

‫״>אתסינו פעוךתא ךמי^בא שלימחא ךןדותא דמילכא קדישא‬

‫רא *היא פעודתא "דמודשא בדיך הוא 'ו&כינתיה‪:‬‬
‫לראש השנה‬ ‫לשלש רגלים‬

‫אלה בקנדי י; ם ^ א י כןרש‪*>.‬שר‬

‫‪:‬‬

‫תקראו' אותם במיעדם‪:‬‬

‫סברי כ ר נ ן ‪.‬‬
‫ברוך אתהל;׳ אלהינו מלך העולם‪ ,‬בורא פרי הגפן‪:‬‬
‫ברוך אתה לי׳ אלהינו מלך העולם‪ ,‬א ‪#‬ר קדשנו במלותיו‬ ‫לסינית‬

‫רצונו‪ ,‬לישב בסכה'‪:‬‬ ‫‪T1‬‬ ‫י ‪:‬‬

‫סדר התרת נדרים‬

‫מ ב ו א ר כגמרא וכפוסקים שאין שייך שאלה היחר והפרה רק לנדרים ושכועוח שאלם נורד או נשכע במה שנוגע‬
‫לעצמו כלכל כגון אוכל או לא אוכל אישן או לא אישן וכדומה אכל כמה שנודר או גשכע לחכירו‬
‫או לשום מי שמשכיעו יהיה מאיזה עם ולח שיהיה אין מועיל שום היחר והפרה ושאלה כעולם‪:‬‬
‫כער״ה קולם חצוח וטוב שיהא עלה שלמה‪:‬‬

‫}‬
‫‪5‬‬
‫הגאה ‪#‬אסךתי י^לי או על אחרים ‪3‬לל לשון של אסור י• וכל מוצא‬
‫ק‪$‬תי ‪ #‬ץ א ה!פי״« ^ןוךתי וגמרתי ?לבי א?ילי לעשות איזו מצוד‪ .‬או איו!‬
‫הנה^ה טוןה‪^ ,‬ך^תי ^לש העמים׳ ולאיהרעיתי שיהא ?לי נ ד ת הן דבר‬
‫שןג^יתי על עציו‪ ,‬או על אדרים‪ ,‬הן אורם הידועים לי‪ .‬או שבבר ג^יית‬
‫ה ^ י ^ כ ל ה ו ן ^ ד מ א ? ה ו ן ס מ ‪ ! 5‬ר א • רשואל'ו‪5‬כ‪.‬ק^ אג\התרה עליתם‪,‬‬
‫‪:‬‬

‫*( כשחל יו״ט בשבת אומרים סדר הקידוש ליום השבת )לעיל ע׳ ‪ — (201‬בלחש‪ ,‬ואח״כ מתחילין אלה‬
‫**( בר״ה מתחילץ תקעו‪ ,‬וא״א אתקינו‪.‬‬ ‫מועדי‪ .‬ולר׳יה — תקעו‪.‬‬

‫לט‬ ‫סוטה‬ ‫ת ו ״ א א(‬

 ‫סדר התרת נדרים‬ ‫‪270‬‬
‫;ים‬
‫‪0‬ר‪1‬חךט‬ ‫ואק אני תוהא רטך^לום על קייס מעיבים טי? &‪Vfoy‬׳ ליו‬
‫>י‪.‬מךהי ןפרדט הנני א^ישיה ד^ר זר‪ ,‬בלי נךר והבועה וק^ה כלב‪.‬‬ ‫זןל‬
‫לכן אני שואל מטעלוןכם התרהיבכיהון אני מתת־ט' ;נל בל הנזץר׳בין אם היו‬
‫מעשים הנגעים ןגוף אי* בנשיאה אי'כיןמון‪ .‬והנה מעד הדין ׳ המתוזרט‬
‫ו‪£‬ב‪5‬ןש החרה׳ ‪$‬ךיך לפחטיהןךר‪ ,‬אך ידעו נא ךבור\׳ כי רביס קם ו>ז‬
‫א?שר לפוךטם‪.‬ואין' אנייימבפןש הר‪.‬רה על אותם הןךךים ^אין קהתיראורןם‪,‬‬
‫י י * עי^ ‪5‬ן יהיו;א בעיניכם באלו ודיתי פלטם‪:‬‬
‫והמחירין משעין לו שלש פעמים כלשון !ה‪:‬‬

‫הכל ‪:‬היו מר״י־ים לך‪ .‬הכל מהולים לך‪ .‬הכל שרדם לך‪ .‬אין כאן לא‪;.‬דר‪,‬‬
‫ו?"א שיכו^ד״‪/‬לאאפור'‪ .‬ולא הםןמה ‪,‬וקי^ד‪ .‬בלב‪ .‬א;ל יש כאן‬
‫נ‪$‬הילה'וסליחה ו‪2‬פרה‪ .‬וכ‪#‬ם שםתיךים אנחנו בבית דין‪£‬ל מ*ןה • בך‬
‫‪:‬‬

‫יהיו מהרים בבית ד י ן ‪ #‬ל מעלה‪:‬‬

‫ואמ״כ ימכור מודעה לפניהם ואומי כלשון זה‪:‬‬

‫הרי אני מוסר מוד^ה ל?ניבם‪ ,‬ואני מיטל מכאן ולהיא‪ :‬כל ה|ךריס ׳‬
‫״־ ״ ןקל ד ו מ ע ו ת ׳ ואפיךין והסי מתי‪; .‬קי לוד‪ .‬בלב‪ . ^ ,‬ק כ ל עלי ןע־<?ף‪.‬‬
‫ז‬

‫חףן?ןדךיתעניתב&עחמנת־ויכאם שא^יההגאימוך^ההזאת׳ןאדוד‬
‫מהיום עוד‪3 ,‬ער‪1‬האני מתרךט עליהם‪ .‬ומתנה עיליהס׳ ‪#‬יהיי?ון במלין‬
‫ו ^ ל י ן ‪ ,‬לא^תר־ן‪,‬ולאלףמין‪ .‬ן?אןהון חלין בלל וכלל‪ ,‬בבלן אתחרט;א‬
‫בהון‪ ,‬מ^תה ועד עולם‪:‬‬
‫המתירין משינין לו בלשון הזה‪:‬‬

‫כלס יהיו מתרים לך ״ כלם יהיו מחולים לך ״ כלםלדדו ??הלם‬

‫יי ״ לך ״ אין'כאן* לא נדוי ולא שמתא ולא ארור • א‪.‬בל‪.‬ליש‬
‫כאן מהילה־ ופריחה וכפרה וישם שמהר אתה מבית דין של‬
‫מטה'בך תהא מתר מבית דין של מעלה ולא לעשה ‪#‬ום ר‪1‬ש‪0‬‬
‫כלל וכל־הקללווז יהפכו לברכה כדכתיב ולהפך יהוה אל‪1‬׳יף‬
‫;‬ ‫י‬
‫י *לף את־הקליה לברכה כי אהכך ןתי׳;<ילפ ף‬

‫תפלת ראש השנה לערבית לשחרית ולמנהה‬

‫אדני׳ שפתי תפתה ופי יגיד תהלתןל‪:‬‬
‫* ‪• tV T‬‬ ‫*‬ ‫"״*‬ ‫*‬ ‫* ‪T J‬‬ ‫‪" X‬״‬ ‫»‬ ‫• " ‪X‬‬

‫• ן ך אהה יי אלו־זינו ואלהי אבותינו‪' ,‬אלוד אברדע‪ .‬אלהי‬

‫י ל^חק ואלהי לעקב‪ ,‬האל הגדול הגבור והנורא‪,‬‬
‫עליק‬
‫קלו‬ ‫תפלת ראש השנה‬ ‫‪271‬‬
‫עליון׳ גומל הסריס טובים‪ njp ,‬הבל‪ ,‬וזוכר חסדי אבות׳ ומביא‬
‫גואל ל מ י בניהם לקען ‪#‬מו באהבה ‪*:‬‬
‫זכרנו לחיים‪ ,‬מלך חפץ בחיים׳'וכתבנו בספר החייס‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫למ&ך ‪$‬להיס חיים‪.‬‬

‫?‪4‬ך עוזר ומודיע ומגן‪ .‬ברוך אתה לי ׳ מגן אברהם‪:‬‬
‫אתה גביור לעולם אדני׳ מחיה מתים אתה‪ ,‬רב להוגיע מוריד הטל‪.‬‬
‫‪$‬כלכל חלים בועד׳ מהיד‪ ,‬מתים ברחמים רבים'׳ סומך גופלים‪,‬‬
‫ורופא חולים׳ ועתיר אסורים ׳ ומקים אמונתו לישני‬
‫עפר‪ ,‬מי כמוך בעל גבורות ומי'דומה לך׳ מלך ממית ומחיה‬
‫ומצמידו ל^ועה‪:‬‬
‫מי כמוך אב ר׳רסמןא(‪ '/‬זוייר יצוריו לדרים ?דסמים‪.‬‬
‫ונאמן אתה להתיות מתים‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬מחיה המתים‪:‬‬
‫כחורי! הש״ץ אומרים נקלישך כמו כשמו‪:‬‬
‫אתה קדוש לשמך קדוש‪ ,‬וקדושים בבל יום ןהלליץד סלה‪.‬‬
‫לדור ודור המלימ לאל‪ ,‬כיי הוא לבדו מרום ובןדו^ט‪:‬‬
‫ו^כן יתקדש' 'שמך;י אלהינו על י^ךאל עמך ועל‬
‫‪.‬ירושלים עירך‪ ,‬ועלי ‪$‬יון מ‪#‬כן ניבוךך‪ ,‬ועל‬
‫מלכות ביתי'דוד מ^יהך‪ ,‬ועל סכונך והיילף‪:‬‬
‫ובכן תן פחדך ;י אללרנו עי ‪2‬ל‬
‫מעשיך‪ ,‬ואימתך על כ י מה‬
‫שבראת‪ ,‬״ ריראוך י כד המעשים‪,‬‬
‫וישתחוו לפניך יכל הברואים‪ ,‬יעשו‬
‫כלם'אגדה" אחת לעשות רצונך‬
‫כלבב עלם \ ישיךענו;י אלזדנו‬
‫שהשלטן לפניך‪ ,‬עז ב ד ך י י‪5‬מךה‬
‫הרחמים‬ ‫ב מ נ ח ת שבת‬ ‫א(‬
 ‫תפלת ראש השנה‬ ‫‪272‬‬

‫בימינך‪ .‬ושמך נורא על כיל מה‬

‫שבראת‪:‬‬
‫ובכל תן ביוד יי ליעטןד‪ ,‬תהלה לייאיף ׳‬ ‫ז‬

‫ותקוה טובה לחדשיץז‪ ,‬ופתחון פה‬

‫למסלים לןז‪ ,‬שמהר‪ .‬לאךצף׳ וששון לעיךף׳‬
‫וצמיחתלךןלךודעכרף‪,‬ועריכת נרלכןיילשי‬
‫יי משיהןז‪ ,‬במהרה בימינו‪:‬‬
‫ובכן צרקים ‪.‬יראו וישמחו ׳ וישרים!עלזו׳ וחסדים‬
‫‪1‬־תה יגילו׳ ועולתה תקפץ פיה' והרשעה‬ ‫ד‬

‫הלה מנש; תכלה‪ ,‬כי ותגביר ?ו?ן‪£‬לת זדון מן הארץ‪:‬‬

‫ותמלוך אתה ת א יי אלהינו לברף‪ ,‬על‬ ‫ז‬

‫כל מעשיף ןיהר ציון מ^״בן ?בוךןל‪/‬‬

‫ובירושלים עיר קד‪#‬ף‪ ,‬ככתוב בדברי רךשןד‪:‬‬
‫שלך יי לעולםאלהיןד צק לדל ודל׳ הללויה‪:‬‬
‫קרוש אתה ונורא שמך׳ ואין אלוה מבלעדיך‪ ,‬ככתוב ־‬
‫ויגבה יי צבאות במשפט׳ והאל הקדוש נקדש‬
‫בצךהןה‪ .‬ברוך אתד\י‪ .‬המלך ה^ןדוש‪:‬‬
‫אתה בחרתנו מכל העמים‪ ,‬אהבת אותנו‬ ‫‪m‬‬
‫‪IT‬‬ ‫^‬ ‫‪I I‬‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫*י‬ ‫*‪J‬‬
‫ורצ־ת בנו‪ ,‬ורוטטתנו מכל הלשונות‪,‬‬
‫וקראתנו במץותיןד י ורלבתנו טלוינו לעבלתןז‬
‫ושטף ת ח ל וה?ךוש;גלינו ר^את‪:‬‬
‫ותתן‬
‫תו״ א א( ישעיה ה טז‪:‬‬
‫קלז‬ ‫ת פ ל ת ראש השנה‬ ‫‪273‬‬
‫כשחל יום כ׳ לר״ה נמוצאי שנח אומרים כאן ו ת ו ד י ע נ ו ״ !‬

‫ה ש ב ת הזך‪ .‬ואח‬ ‫ותתז לנו יי אלהינו באהבה את יום‬

‫•לשב״‬

‫יוס> הזכרוןהזה׳ את יום טוב מקרא קדש הזה‪ .‬יום‬

‫ילש־ת ז?־ה> רזתעה י?^?״ מקרא קדש זכר ליציאת מצרים‪:‬‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו׳ יעלה ו;בא ויניע׳ ויראה וץךצה‬
‫ךשמע‪ ,‬ויפקד ויזם־ זיכרוננו ופקדונניו׳ הברון‬
‫אבותינו׳ י וזכרון משיח כן דוד עבדך‪ ,‬הברון ירושיללם‬
‫עיר קךשך‪ ,‬וזקרון כיל עמך בית ישראל לפניןז׳'לאליטה‬
‫לטובה לחן ולחסד ולרחמים ולחייםטובים ולשליים׳כיום‬
‫<ה‪#‬בת הזי־ ד=>הזבתן הזה׳ כיום טוב מקרא קדשהזה‪.‬‬ ‫ו‬

‫א( כשחל יום ב׳ דר״ה במוצאי שכת אומרים זה‪:‬‬

‫ותודיענו ין אלהינו את מש‪$‬טי צךקך ‪/‬‬

‫ותלמדנו לעשות הלן רצונך‪.‬‬
‫ותת; לנו יי ולקינו‪ ,‬משפטים ישלים ותורות‬
‫אמת‪ ,‬הקים ומצות טובים‪ /‬ותנהילנו זמני ששון‬
‫ומועדי" קרש מ י ;רבה‪ ,‬ותוךישנו קךשת‬
‫שבת וכבוד מועד ותיגתחרגל‪ ,‬ותבדל יי‬
‫‪..‬ן‬ ‫״‬ ‫‪V‬‬ ‫" ‪I‬‬ ‫~‪T‬‬ ‫"‬ ‫— •— «‬ ‫‪~I‬‬ ‫•‬

‫אלהינו בין קדש להול‪3 ,‬ק אור לה^ך ‪ ,‬בין‬

‫י׳שראל לעמים‪ ,‬בין יום השביעי לש‪#‬ת ימי‬
‫המעשה' בין קדשת שבת'לקדשת יום טוב‪,‬‬
‫הבדלת‪ .‬ואתי'יום השביעי י" מששת ימי‬
‫המעשה‪ ,‬קרשת‪ .‬הבדלת ומרשת 'את עמוד‬
‫‪|:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r:‬‬ ‫ד•‪•/‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‪-‬ן‬ ‫‪:v‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪P‬‬

‫ישראל בקדשתןד‪ :‬״ ת ן לני‬

 ‫תפלת ראש השנה‬ ‫‪274‬‬
‫זכרנו יי אלהינו בולטובה׳ ופקדנו בו לברכת והושיענו‬
‫‪T‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪:‬‬

‫בו לחיים טובים‪ .‬ובדבר ישועה ורחמים הוס וחננו׳‬

‫ורהם עלינו והושיענו‪ ,‬כי אליך עינינו׳ כי אל מלך‬
‫‪ iv‬״‪k‬‬ ‫•״‬ ‫״‬ ‫*״ •״ו‬ ‫*‬ ‫‪iv -‬‬ ‫• •״ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ 1‬״ו‬ ‫‪$‬‬
‫חנון ולחום אתה‪:‬‬
‫א ל פ י נ ו ואלדד אבותינו‪ ,‬מלוןז על העולם‬
‫?לו בצבוךף‪ ,‬והנשא על כל הארץ‬
‫בקךןד ׳ והופע בהדר גאון שף על כל יושבי‬
‫ס ב ל אחןף׳ ידע כל פעול‪ :‬כי אתה פעלתו‪/‬‬
‫ויבין כל יצור כי אתה יצלתו‪ ,‬ויאמר כדאשר‬
‫?שמה באפו‪ :‬י‪:‬אלהי י^ךאל מלך‪ ,‬ומלכותו‬
‫בכל מ^ןלןק • )לשבת אל‪1‬זינוואלהיאב‪1‬תינו<צה נא במנוחתנו(‬
‫קדשנו ?מצותיף׳ ותןהלהןנו?תוךתף‪ ,‬ש|ענו‬
‫מטובף ושמהנ‪$‬שנו בישועחף ‪) ,‬לשב״ ו ה ע ל נ י לי‬
‫ז‬

‫אלודנו באהבה וברצון ע ב ת ימבתות( לךעןף מנוהו בה)בו‪ .‬בם(‬

‫ז‬
‫^ י^ראל מ י ^ י ‪ * /‬מ ^ וטהר לבנו לעברןל באמת‪,‬‬
‫כי אתה אלהים אמת ודברך מלכנו אמתי וקי•‬
‫לער‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬מלך על כל הארץ׳ סקךש‬
‫ש ב ת י ‪ ? #‬ח ישראל ויום הזכרה‪:‬‬ ‫‪0‬‬ ‫) ל‬
‫ז‬

‫ותהי לרצון תמיד׳ עבודת יעיראל עמף‪:‬‬

‫הפ‪1‬תזיר‬ ‫עינינו ב'םו?ף לציון ברוזמים‪ .‬ב ת ך אתה ;י׳‬
‫‪:‬‬ ‫ותהזינה‬
‫ז‬ ‫‪:‬‬
‫לבינתו לציון‪:‬‬ ‫"' י‬
‫סוריכ‬
‫קלח‬ ‫תפלת ראש השנה‬ ‫‪275‬‬
‫מודים דרבנן‬
‫מ י ל י ם ?נחנו לך‪ ,‬שאתה הוא י‪:‬‬ ‫‪ •"HID‬אנחנו לך שאי־*ה ת א לי‬
‫אלזזיני ואלהי אבותינו‪,‬‬ ‫‪£‬‬ ‫א ‪ , £‬י ^י \‬
‫א ב ן ת י‬ ‫ןא‬ ‫ד נ‬
‫‪v :‬‬
‫אד הי כד בשר יוצרכו יוצר‬ ‫״י‬ ‫‪:‬־‬ ‫״י‬ ‫!‬
‫בדאשי^ ברכות'והודאות לשמך‬ ‫לעול• ועד׳ צור ידעי מגן‬
‫הגדול והלןדוש‪ ,‬על שהחייתנו‬ ‫הוא לדור ודור‪ .‬נודה לך ונספר‬
‫ובמתנו‪ ,‬כן ?חינו ותקימנו לו!אסוף‬ ‫י ־ ^‬‫ך‬ ‫'‬ ‫ההלתן־ עדי ^ ‪ y ,‬ך ^‬‫ר י ס‬
‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬
‫גליותינו לחצרות קדעיך‪ ,‬ונשוב‬ ‫׳•־‬ ‫י•‪•:‬‬ ‫‪•. : -‬‬ ‫;־׳‬ ‫־‬
‫אליךלשמורחקיך‪^.‬ותרצינך‪,‬‬ ‫‪W‬‬
‫?‪ tfjW‬ה פ ק ו ?‪t‬־ ל*ל‬ ‫ד‪1‬ת‬

‫שבכל יום עטנו‪ ,‬ועל נפלאותיך‬

‫ולעבדך בלבב שלם על^זאנומודים‬
‫‪ .‬־ ‪ ? | £ T £ W‬ל ע ת ‪ ,‬עךב ו ^ ך לך‪.‬ברוךאלההוךאות‪:‬‬
‫י‬

‫וצהרים‪ ,‬הטוב‪ .‬בי לא בלוירחמיך‪ ,‬והמרחם‪ .‬כי לא תמו הסדיד‪,‬‬

‫בימעו^ם קולנו לך‪:‬‬
‫ועל כלם לתברך רלתרומם ויתנשא'םמך מלכנו תמיד לעולם ועד‪:‬‬
‫וכתוב להיים טובים כל בני כריתןז־י'‬
‫וכל החילם יוךוך ?לה ויהללו «&‪9‬ף הגדול לעולם יי טוב האל‬
‫ישועתנו ועזרתנו סלה׳ האל הטוב ‪ .‬ברוך אתה לי‪ ,‬הטוב‬
‫‪1‬‬
‫‪*• X X‬‬ ‫־־‬ ‫‪T‬‬ ‫"•*י ‪X‬‬ ‫ו ‪,‬‬ ‫׳‬ ‫‪J" •• X‬ו ‪ :‬י‪.‬‬ ‫‪I‬‬

‫&‪ 7\£‬ילך נאה ‪: nWfr‬‬

‫ןלש״ץ ברכת נהנים(‬

‫שי• עלום ‪ *,‬טובה וברכה‪ .‬דדים חן וחסד ורחמים׳ ‪¥‬לינו ועל כל‬
‫לי&ךאל עמך‪ .‬ברכנו אבינו בלט באחד‪ '.‬באור פניך‪ ,‬כי ?אור‬
‫פנלך‪ ,‬נחת לנו';י איא־ןינו"תורת חלים‪ ,‬ןאהבת חסד׳ וצדקה‬
‫ויבךבח ורחמים וחייםיו^לום‪ .‬וטוב בעלניך לבךך את עמךל^ךאל‬
‫'בכל עת ובכל'ם^ה ביםלוימך‪.‬‬
‫ובספר היים ברכה ושלום ופרנסה טובהישועה ונהמת‬ ‫‪1‬‬
‫‪T X V J‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪X‬‬ ‫־ ‪X X I‬‬ ‫נ ‪X‬‬ ‫‪X X :‬‬ ‫־ •‬

‫ולזרות טובות‪ ,‬נזכר ונכתב לפניך ׳ אנחנו ןכל‬

‫ע‪£‬ך בית לשראל‪ ,‬לחיים'טובים ולשלום‪ :‬ברוך אתה‬
‫יי׳ הסברך את עמו ישראל בשלום‪:‬‬
‫״ ‪X‬‬ ‫‪ X :‬״•‬ ‫•‬ ‫־‬ ‫‪v‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ד ״‬ ‫״ ‪:‬‬ ‫‪X:‬‬
‫יל\ו לרצון אסרי ‪$‬י והגיון ל?י׳ לפגיןז׳ יי צורי וגואלי‪:‬‬
‫אלהי‪ ,‬נצור לצזני כךע ׳ וש‪$‬הי מדבר ‪p‬״‪9‬־« • ולמקללי׳ נ?שי הדום‪.‬‬
‫ינ?שי' ^ ר לבל תודה‪ .‬פתח ל‪3‬י ?חייחף ובמךחיןד ו‪1‬ךדוף‬ ‫י‬

‫‪3‬פ‪£‬י‪.‬ןוןל ההושיביס ^לי רעה׳ יזהךה ןך<‪$‬ר ??רם יקלקל' אשביתם‪.‬‬

‫להיו ?מוץ ל‪$‬ני תה וןלאןד ץ הרוה‪ .‬לימגן‪:‬הלצון ידידיך׳ הוגיעה יםי^ןז‬
‫וענביי‪ .‬עשה לקען שמןד׳ עשה לקען לפלנך ׳ עשה י‪£‬ען תורתך‪ .‬ע‪£‬ה‬
‫למק‬
 ‫תפלת ראש השנה‬ ‫‪276‬‬
‫למען קךשתןז יוץו לרצון אמךי פי‪ ,‬והגיון לבי ל^גיף ׳ ל צירי וגואלי•‬
‫‪:‬‬ ‫‪#‬‬

‫ע ע ה ה ^ ל ו ם במרומיו׳ הייא' נעשה עלום עלעו‪ ',‬ועל <יל י^רא»ל‪.‬‬

‫ואמרו אמן‪:‬‬
‫בית ה^ןיש !יםהרר‪ ,‬ב;&עו‪ ,‬ותן‬ ‫יהי רצון פיןנןף י; אאדנו ואלי* אבותיט‪,‬‬
‫חללזנו בתורתה‪.‬‬
‫‪«|VT‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪fV‬״|‬

‫כליל ר״ה קולס קליש כתרא אומרים ל ד ו ד מ ז מ ו ר ‪.‬‬

‫ק י ף ן ף מ ז מ ר לי; האדץ וק‪/‬לואה ‪ ,‬ת ‪ 5‬ל ר ו ‪ £‬ב י ‪? :‬י הוא על‪:‬מים י‪£‬דה ‪/‬‬
‫;ז‬
‫י ועל ?הרות לבועה‪ :‬מי ‪:‬עלה ?הר‪;/‬י‪ /‬ו מ י ; ק ם במקום קךשו‪/:‬לן‬
‫ז‬

‫כ§ ‪:‬ם ום־ ל ב ב אשר לאי }שא ל^וא ג?‪#‬י‪ /‬ולא ; ק ב ע ל נ ל מ ה ‪ :‬י&א‬ ‫י‬

‫‪ 5‬ך ן ה מאת ;י׳ וזןדכןה מ א א ד ישעו‪ :‬זה דור דךשיו מבק^י פניך ‪ :‬ע ק ב‬ ‫ג‬

‫ס ל ה ‪^ :‬או ^עךים ראשיהם ׳ ןהנ^אויפמץ עולם׳ יבוא מ ל ך ' ה נ ב ו ד ‪:‬‬

‫קי זה מלך ה?בוד יי עזוז ןגבור׳; י גבור מלח^ה'״ שאו שעלים ראשיכם‪/‬‬
‫י‬

‫ושאו פקחי עולם‪ ,‬ר ב א ‪3‬ןלך הבבוד‪ :‬מי הוא זה מלך ה נ מ ר צבאות ‪/‬‬
‫הוא מלך הכבוד סי^ה‪:‬‬
‫נוהגין בליל ראשון של ר״ה לומר לחכירו‬

‫לשנה טובה תכתב ותחתם‪:‬‬

‫קידוש לראש השנה‬

‫כשחל ראש השנה נשנת מחחילין כאן‪:‬‬

‫י*ם ה^םי ׳ ויכלו השמים ו ה א ר ץ וכל צבאם‪ :‬רכל אלהים ביום‬

‫הי׳צביעי ׳ י'מלאכתו' אעזר עשרי׳ ויעבת ביוימ הטביעי מכל‬
‫מלאכתואיםרעשיר‪:,‬ויברך אלהים את יום ה ט ב י ע י ׳ *;‪.‬קלם אתו‪,‬‬
‫בי בו ‪/‬טבת'מכל מלאכתו‪ .‬אישיר ברא אלהים לעשיות‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪v:‬‬ ‫זז‬ ‫‪:‬־ ‪v‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪ T‬־‬
‫כשחל ראש השנה כחול מחחילין כאן‪:‬‬
‫על הפת‬
‫ם?ךי מרנן‬ ‫ע ל‬

‫בי־וך אתה יי אלהעו מלך ברוך אתה י; אלהינו מלך העולם‪,‬‬ ‫ז‬

‫המוציא' לחם מן הארץ‪:‬‬ ‫העולם׳יבורא פרי הגפן‪ :‬י‬

‫ברוד אתה יי אלהינו מלן־ העולם‪ ,‬אשר בחר בנו‬
‫מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו ‪5‬מי<ותיו‪,‬‬
‫ץ ‪ ,‬ל ״ נ ״ ד ^ י ת הזה ןאה יו©‬ ‫ותתן לנו ין אלהינו ‪3‬אסבה‬
‫ם‬

‫הזירוןיהןה׳ייאת יום טוב מקרא קדש הזה יום < ל ״ ״ זבתן>‬

‫תרועת‬
‫קלט‬ ‫קידוש ל ר א ש השנה‬ ‫‪277‬‬

‫תרועה <?‪ w‬מקרא קדש זכר ליציאת מצרים• כי בנו‬ ‫!(‬

‫בהרת ואותנו קרשת מכל העמים׳ ודברך מלבנו אמת‬

‫ןק‪:‬ם לעד‪ .‬ברוך אתה מלך על כל הארץ מקדש‬
‫<ד‪?#‬ת ף ישךאל ויום הזכרון‪:‬‬
‫כליל שני של ר״ה נוהגין להניח פרי חדש כפני המקדש דתן עינו כו ויאמר שהחיינו‪ .‬ואם אין פרי חדש מצוי מכל מקום‬
‫יאמר שהחיינו‪:‬‬

‫ברוך אתה י; אלודנו מלך העולם‪ ,‬שהחינו וסומנו דהגיענו לזמן הזה‪:‬‬
‫ואם חל ראש השנה כמוצאי שכח מוסיפין לפני כרכח שהחייט נר‪ ,‬והכדלה‪:‬‬

‫ברוך אתה יי‪ ,‬אלזדנו מלך העולם ‪ /‬בורא מאורי האש‪:‬‬

‫בתך אתה יי‪ ,‬אלהינו מלך העולם‪ ,‬המבדיל בין קדש לחול ‪/‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪ I‬׳ ‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״•‬ ‫"‬ ‫‪:‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫'‬ ‫‪v‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪v‬‬
‫"י‬ ‫•״׳‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬
‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬

‫הטביעי‬ ‫בין אור לה‪#‬ך ׳ ןיין ‪^:‬ךאל לעמים ׳ בין יום‬

‫)‪: ntftf‬מי המע^ה‪ .‬בין קד‪#‬ת'׳טבת לקךיםת יום טוב ד׳בדלרן‪,‬‬
‫ואתי יום' ה ט ב י ע י מימשת ינץ ה?עע‪1‬ה קר^ת׳ הבדלת וקרישת‬
‫את ע מ ך ‪ .‬י ^ ך א ל בקך'םתך'‪.‬ברוך אתה ]י‪ ,‬המבדיל ביין קרש לקרע‪:‬‬
‫ומכרך שהחינו‪:‬‬
‫כד׳ה כלילה ראשונה נוהגין לאכול חפוח מחוק כדכש כתחלח הסעודה וצריך לכרך כחחלה‪:‬‬

‫‪$‬רוך אתה יהוה אלהינו מלך העולם בירא ‪$‬רי ל » ץ ‪:‬‬

‫ואח׳׳כ יאמי‪. :‬יהי רצון מלפניך שתהדש^לינו ^‪1‬נה טובה ומתוכך!‪:‬‬
‫כשחל ראש השגה כחול אומרים א״מ‬
‫ואין לומר כד׳ה א״מ שיש כו הזכרח חטא או עון כגון א״מ חטאנו או סלח ומחול וכו׳ וכיוצא כזה‪:‬‬
‫‪,‬‬ ‫׳‬ ‫פותחין הארון‬

‫זה אבינו מלכנו חטאנו לפ;‪;.‬ך‪:1‬‬ ‫)בי׳׳ה א״א‬

‫אבינו מלכנו אין לנו מלך איןיא אתה‪:‬‬

‫אבינו מלכנו עשה עמנו למען שמך‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪iv‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫י‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫״‬ ‫••‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪.‬׳‬ ‫•ן‬ ‫‪T‬‬

‫אבינו מלכנו חרש )«׳־» ברך( עלינו שנת טובה‪:‬‬

‫אןנינו מלכנו בי&ל מעלינו כלןזרות נןעזות ‪j‬‬
‫אבינו מלכנו בטל מוזהבות שו;אינו‪:‬‬
‫אבינו מלכנו הפר עצת אויבינו‪ :‬י‬
‫אבינו מלכינו כלה כל צר ומסטין מעלינו‪:‬‬
‫אבינו מלכנו סתום פיות ססטיננו ו מ ק ר נ ו ‪:‬‬
 ‫תפלת ראש השנה‬ ‫‪278‬‬
‫אבינו מלכנו כלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית‬
‫‪• :‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪* :‬‬ ‫‪:‬ד ‪T‬‬ ‫‪*.* :‬ן‪v‬‬ ‫‪v iv‬‬ ‫־ ״‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ T‬״ו‬

‫מ?ני בריתך‪:‬‬
‫אבינו מל^נו ‪$‬נע מג^ה מנךולתך ‪J‬‬
‫^ א״א ™ אבינו מלכנו סלה ומהול לכל עונותינו‪:‬‬
‫אבינו מלכנו מהה והעבר ?שעינו מנגד עיניך‪:‬‬
‫א״מ מחוק י ?רלומיך הרבים יכל ש^רי הובותינו‪ :‬ע״כ(‬
‫אבינו מלכנו החזירנו בתשובה שלמה לפניך‪ :‬י‬
‫אבינו מלכנו שלה רפואה שלמה להולי עמך‪:‬‬
‫אבינו מלכנו קרע רוע גזר ריננו‪:‬‬
‫זכרנו' בזכרון טוב לפניך‪:‬‬ ‫אביני מלכינו‬
‫לעשרת ימי תשובה‬ ‫‪ :‬ן •‪,‬ין ‪I‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪1 * :‬‬ ‫‪ : 1‬ו‬ ‫‪ :‬״״ו‬ ‫ו‬ ‫י‬
‫לתענית צבור‬ ‫)בנעילה במקום כתבנו אומרים חתמנו(‬

‫אבינו מלבנו זכרנו לחיים‬ ‫אבינו מלכנו כתבנו)חתמנו(‬

‫־ •‬ ‫‪:‬‬ ‫‪r :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫••ן‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•ן‬ ‫‪T‬‬
‫״ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫יי ‪:‬‬ ‫־ ‪ :‬י •ן‬

‫טובים‪:‬‬ ‫בספר דיים טובים‪:‬‬

‫אבינו מלכנו זכרנו לגאלה‬ ‫אבינו מלכנו כתבנו)חתמנו(‬
‫‪T‬‬ ‫\‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪r:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•ו‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•ו‬ ‫ד‬ ‫בספר גאלה וישועה‪:‬‬
‫וישועה‪:‬‬ ‫‪V‬‬
‫ד *‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫••ו‬ ‫‪:‬‬

‫‪T‬‬
‫אבינו מלכנו כתבנו*התמנו(‬
‫אבינו מלכנו זכרנו לפרנסה‬ ‫••ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•ין‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪I•• :‬‬ ‫* ״‪1‬‬
‫׳ ‪ :‬ז ז‬ ‫‪r :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ : -‬״ו‬ ‫דין‬
‫וכלכלה‪:‬‬ ‫בספר פךנ^ה ןכלכלה‪.‬‬
‫‪ : - :‬ד ד‬
‫אבינו מלכנו כתבנו)חתמנו(‬
‫אבינו מלבנו זכרנו לזכיות‪:‬‬ ‫‪•• :‬ו‬ ‫‪r• :‬‬ ‫•‪r‬‬ ‫י יו‬
‫לסליחה‬
‫זכרנו • ‪\ :‬‬
‫מלבנו ד ‪r :‬‬
‫אבינו ־ ‪ :‬״ו‬
‫דיי‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫ד‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪r :T‬‬ ‫״ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪• T‬ן‬ ‫בספר זכיות‪:‬‬
‫ומחילה‪:‬‬
‫זה אבינו מלבנו כתבנו‬ ‫<בר״ה א״א‬
‫•״!‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•• : -‬ן‬ ‫•‪1‬‬ ‫*‬

‫)חתמנו (בספר סליהה ומחילה(‪:‬‬

‫אבינו מלכנו הצמה לנו ןשועה בקרוב‪:‬‬
‫אבינו מלכנו הרם‪.‬קרן לקזךאל עמך‪:‬‬
‫אבינו מלכנו הרם‪.‬קרן סשיהך‪:‬‬
‫אבינו מלכנו מלא ירינו מברכותיך‪:‬‬
‫אבינו מלכנו מלא אסמינו שבע‪:‬‬
 ‫קמ‬ ‫תפלת ראש השנה‬ ‫‪279‬‬
‫!ס‬ ‫ח‬ ‫נ‪,‬י‬
‫ק ? < ומום עלינו‪:‬‬ ‫אבינו מלכנכר‬
‫אבינו מלכנו קבל ?רחמים וברצון את ^ ל ת נ ו ‪:‬‬
‫אבינו מלכנו פתח שערי שמים לת^לתנו‪ :‬י י‬
‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫!‬ ‫*‬ ‫| י‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ :‬־ '״‬ ‫־‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫••ן‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫״»‬ ‫י•‬

‫אבינו מלבנו זכור בי עפר אנחנו‪:‬‬

‫אבינו מלכנו נא אל השיבנו ריקם מלפניך‪:‬‬
‫אבינו מלכינו תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת‬
‫ג ״‬ ‫י‬ ‫‪:‬־‬ ‫‪r‬‬ ‫־‬ ‫‪T T‬‬ ‫־‬ ‫״״‬ ‫‪:‬‬ ‫״ן‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫•ן‬ ‫‪T‬‬

‫רצון מלפניך‪:‬‬
‫אבינו* מלכנו המול עלינו ועל עוללינו וטפינו‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫אבינו מלינו עשה למען ההגיםעיל‪#‬םקךשך‪:‬‬

‫אבינו מלכנו עשח למען ?ןבוחים על‪.‬יהודך י‬
‫א״מ עשה למען באי יבאש ובמים על קרוש שמך‪:‬‬
‫אבינו מלכנו;קום'נקמת ךם עבדיך השפוך‪:‬‬
‫אבינו מלבנו עשה למענך אם לא למעננו‪:‬‬
‫אבינו מלכנו עשה למענך ןהושיענו‪ :‬י‬
‫אבינו מלכינו עשה למען ךחמיך הרבים‪:‬‬
‫אבינו מלבנו עשה למען ש‪£‬ך הגדול הגבור והנורא‬
‫שנקרא עלינו'‪ :‬י‬
‫אבינו מלכנו הננו ועננו כי אין בנו מעשים עשה עמנו‬
‫סיניים האיון‪ .‬ק״ש‪.‬‬ ‫צדקה ‪J ^ ^ t ^ TOT‬‬
‫" ‪I‬‬ ‫י‬ ‫!‬ ‫‪V IV T‬‬ ‫‪I I I :‬‬
‫ואומרים‪ :‬שיר של יום‪ .‬לדוד ה׳ אורי ק ״ י ‪ .‬אתה הראית‪ .‬ויהי בנסוע הארון‪ .‬י״ג מדות רבונו של עולם וכר‪.‬‬

‫ושו״ע()א( מוציאין ב׳ ספרי תורה בא׳ קורץ חמשה גברי מן וה׳ פקד את שרה עד פ׳ העקדה לפי שבראש השנה‬
‫נפקדה שרה ואם הוא שבת קורץ בו שבעה ומפטיר קורא בספר תורה ב׳ בפ׳ פינחס ובחודש השביעי‬
‫ומפטיר בתחלת ספר שמואל עד וירם קרן משיחו לפי שגם חנה נפקדה בר״ה‪) :‬ב( ויש מקומות שנוהגים לקרות‬
‫התוקע ממנץ ה׳ העולים לספר תורה ויש מקומות נוהגים לקרות גם המתפלל מוסף וכן ביום הכפורים‪) :‬ג( אם יש‬
‫תינוק למול בראש השנה כו׳ מלין אותו אחר קריאת התורה קודם תקיעת שופר כו׳ אבל במקום שנוהגים למול כל‬
‫אחד בביתו מלין אותו אחר יציאה מבית הכנסת‪) :‬ד( ביום ב׳ מתפללין שחרית ומוסף כמו ביום א׳ וקורץ‬
‫והאלהים נסה את אברהם עד סוף הסדר כדי להזכיר עקדת יצחק ומפטיר קורא בתורה כמו אתמול ומפטיר‬
‫)בירמיה ל״א( כה אמר וכו׳ עד הבן יקיר וכוי‪:‬‬
‫כשחל ר״ה בשבת אומרים כאן יקום פורקן‪.‬‬
 ‫דיני וסדר תקיעת שופר‬ ‫‪280‬‬
‫)שו״ע( )א( צריך לתקוע מעומד כו׳ ולפיכך לא יסמוך על שום דבר בענין שאם ינטל אותו דבר שסמך עליו היה‬
‫נופל שאין ו עמידה אלא סמיכה ומכל מקום אם עבר ותקע אפילו מיושב יצא‪) :‬ב( השומעין התקיעות‬
‫אינן צריכים לעמוד‪) :‬ג( קודם שיתקע יברך מעומד אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמוע קול שופר ולא יאמר בקול‬
‫שופר‪) :‬ד( ואחר ברכה זו יברך שהחיינו וא׳ התוקע לעצמו וא׳ מי שיצא ידי חובתו ותוקע להוציא אחרים ידי חובתן‬
‫מברך ב׳ ברכות אלו‪ .‬במה דברים אמורים כשאין השומע יודע לברך אבל אם הוא יודע לברך יברך בעצמו ולא‬
‫ישמע ממי שכבר יצא ידי חובתו‪) :‬ה( ואחר שבירך ב׳ ברכות אלו יתקע תשר״ת ג׳ פעמים ותש״ת ג׳ פעמים ותר״ת‬
‫ג׳ פעמים‪) :‬ו( וטוב שיעמוד פי השופר למעלה ולא יטנו לצדדים‪) :‬ז( אם התחיל לתקוע ולא יכול להשלים כל הל׳‬
‫תקיעות יתקע אחר תחתיו ואם גם הב׳ אינו יכול להשלים ישלים אחר תחתיו וכן לעולם וכולם אין צריכים לברך‬
‫לפי שכבר נפטרו כולם בברכת הראשון ואפי׳ אם הראשון לא היה יכול לתקוע אפי׳ תקיעה א׳ כו׳ אבל אם בא‬
‫לתקוע תחתיו מי שלא שמע ברכתו צריך לברך קודם שיתקע‪) :‬ח( במה דברים אמורים כשתוקע זה לא יצא עדיין‬
‫ידי חובתו שלא שמע עדיין כלל התקיעות אבל אם כבר יצא ידי חובתו ששמע כבר כל התקיעות בבית הכנסת אחרת‬
‫אין צריך לברך קודם שיתקע שהרי הצבור שמעו כבר הברכה מן התוקע הראשון‪) :‬ט( נוהגין שהמתפלל שחרית‬
‫מקרא* סדר התקיעות לפני התוקע מלה במלה‪) :‬י( זמן תקיעת שופר ביום כו׳ וכל היום כשר לתקיעת שופר מעלות‬
‫השחר עד צאת הכוכבים אלא שחכמים הצריכו להמתין עד שתנץ החמה‪) :‬יא( יום טוב של ראש השנה שחל להיות‬
‫בשבת אין תוקעין בשופר‪) :‬יב( אף על פי שהנשים פטורות מכל מקום אם רצו לתקוע בעצמן הרשות בידן כו׳‪ .‬וכן‬
‫אדם אחר שיצא כבר ידי חובתו מותר לתקוע להן כו׳ ויברכו הנשים לעצמן אבל אנשים לא יברכו להן אם כבר יצאו‬
‫ידי חובתם ואינם תוקעין רק בשביל הנשים וכו׳ והרוצה לתקוע לנשים ולברך להן יתקע להן קודם שישמע התקיעות‬
‫בבית הכנסת או שיכוין בלבו שלא לצאת ידי חובתו בתקיעות של בית הכנסת דאז יכול לברך בשביל עצמו שעדיין‬
‫לא יצא ידי חובתו‪) :‬יג( אם נתכוין התוקע להוציא את השומע ידי חובתו ולא נתכוין השומע לצאת ידי חובתו‬
‫בשמיעה זו או שנתכוין השומע לצאת ידי חובתו ולא נתכוין התוקע להוציא את השומע אלא תקע לעצמו לא יצא‬
‫השומע ידי חובתו עד שיתכוונו שניהם שומע ומשמיע‪ .‬מי שתקע ונתכוין להוציא כל מי שישמע תקיעתו ו ש מ ע‬
‫השומע ינתכוין לצאת ידי חובתו אף על פי שאין התוקע מתכוין לפלוני זה ששמע תקיעתו ואינו יודעו כלל אף על‬
‫פי כן יצא השומע ידי חובתו‪) :‬יד( לא ישיחו מתחלת תקיעות מיושב עד אחר תקיעות מעומד ואם עבר ושח בין‬
‫התוקע בין השומעין אין צריך לברך על תקיעות מעומד כו׳ אבל מותר להשיח ביניהם מעניני התפלה והתקיעות כו׳‬
‫אבל אם שח בין ברכה לתקיעות מיושב אפילו שח מעניני התפלות צריך לחזור ולברך כו׳ אבל אם שח מעניני‬
‫התקיעות אין צריך לחזור ולברך‪:‬‬

‫סדר תקיעות‬
‫אחר קריאת המורה יטן עצמו לתקוע בשופר‪ .‬ויאמר קפיטיל זה ז׳ פעמים‪:‬‬
‫א‬
‫ל כ ל צ ח למי־רךח ?ממור‪ :‬בכל־־העמיסתלןע^ף הייעי‬
‫לאלהים?קול דגה‪ :‬ג כי־־לחן־ה‪,‬עליון נורא מלך‬
‫‪$‬דיל‪.‬על־־־^ל־־־האךץ‪ :‬י יךבר‪.‬עמים'תחתינו ולאמים ת ח ת‬
‫מלינו‪ :‬ה לבתר&' ארד־נהלתנו את־־גאון יעקב אשר־־א־ב‬
‫‪; :nip‬עלה'אלודם בתתעהיד‪,‬וה'?^ל שופר‪:‬יז‪9‬רו‪8‬להי‪0‬‬
‫זמרו זמרו' למלכנו זמרו‪ :‬ח כי מלך ויל־־־הארץ נלוזים זמרו‬ ‫‪T‬‬

‫מ ‪ #‬י ל ‪» :‬מלך אלודם על־גוץם אלהים ישב ו‪.‬על־בטאךךםו‪:‬‬

‫י‬

‫ןדיגי עמים ו נאקפו עם אלהי א^רהס ?י לאלהים מגגי־אךץ‬

‫מאד געלה‪:‬‬
‫התוקע מתתיל וגם הקהל יאמרו כל פסוק ופסוק‬

‫מן־המצר ק ר א ת י ; ה ן ‪ #‬י ‪3‬כךהב־;ה‪:‬‬

‫קרלי‬ ‫א( תהלים מז‪ :‬ב( שם קיח ה‪:‬‬
‫*( מנהגנו — מורה באצבעו בסדור‪ .‬אבל אינו מקריא בדבור‪.‬‬
‫קמא‬ ‫סדר תקיעות‬ ‫‪281‬‬
‫קולי ‪#‬מןנה כחסדךלחוה ?משפטך חי‪.‬ני‪:‬‬
‫ראש־ך;ךך אמת״ולעולם כל־משפט צךרןף‪:‬‬
‫ערוב עבךך לטוב אל־^עשן!ני זדים‪:‬‬
‫‪ #‬ש ז‪$‬נכי על־אמרתך במוצא שלל ך ב ‪:‬‬
‫טיב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי‪:‬‬
‫נדבות פי רצה־נא יהוה ומשפטיך למדני‪:‬‬
‫עלה אלהים בתרועה יהוד• במול שופר;‬
‫מלפניך יהרה אלהינו ואלהי אבותינו אלהי המשפט שבזכות אלו השמות‬ ‫יהי רצון‬
‫מר״ת א״ל נ״א ק ״ ר ב ת׳׳שועת מי׳צפיך‪ .‬פ״חודיך ם״ר ת״וציאם‬ ‫היוצאים‬
‫פ ״ ד ה ם״ועים פי׳תח ס׳׳ומים י׳׳מינך מ״צפים‪ .‬ד״לה י׳יוקשים ‪ n‬׳ ‪p p‬‬ ‫מ״מאםר‪.‬‬
‫ס״מוך י׳׳ה מ״ופלגים‪ .‬שתקרע המסכים והמקטרגים אשר הם מבדילים‬ ‫נ״פוצים‬
‫עמך ישראל ארוממך אליהי המלך המשפט שומע קול תרועת עמך ישראל‬ ‫בינך ובין‬
‫ברחמים‪:‬‬
‫ברוך אתה יהוה אלוהינו מלך העולם אשר מדשנו במצותיו‪,‬‬
‫וציני לשמוע קול שופר ‪:‬‬
‫^תןל א‪<1‬ה ןהוה אלוזינו מלך העולם שההינו לרחמנו ורעמגני‬
‫לז?ן הזה‪:‬‬
‫תקיעה‪:‬‬ ‫תרועה‪.‬‬ ‫שברים‪.‬‬ ‫תקיעה‪.‬‬

‫תקיעה‪:‬‬ ‫תרועה‪.‬‬ ‫שברים‪.‬‬ ‫תקיעה‪.‬‬

‫ויחודה בלחש‪.‬‬ ‫תקיעה‪:‬‬ ‫תרועה‪.‬‬ ‫שברים‪.‬‬ ‫תקיעה‪.‬‬

‫תקיעה‪:‬‬ ‫תרועה‪.‬‬ ‫תקיעה‪.‬‬ ‫תקיעה‪:‬‬ ‫שברים‪.‬‬ ‫תקיעה‪.‬‬

‫תקיעה‪:‬‬ ‫תרועה‪.‬‬ ‫תקיעה‪.‬‬ ‫תקיעה‪:‬‬ ‫שברים‪.‬‬ ‫תקיעה‪.‬‬

‫גדולה‪:‬‬ ‫תקיעה‬ ‫תרועה‪.‬‬ ‫תקיעה‪.‬‬ ‫תקיעה‪:‬‬ ‫שברים‪.‬‬ ‫תקיעה‪.‬‬

‫ויתודה בלחש‪.‬‬
‫ובכן יהי רצון מלפניך יהרה אלהינו ואלהי אבותינו ש!עלף אלו המלאכים היוצאים מן‬
‫השופר ומן התקיעה ומן השבדים ומן התרועה ומן התקיעה ומן קשר״ק ומן תש״ק ומן‬
‫קר״ק לפני כסא כבוךף ועןליצו טוב בעדנו לכפר על כל הטיאתינו‪:‬‬

‫א‪#‬רי דמגם יודעי תרוןגה להוד‪? ,‬אור־פניף להלבין‪:‬‬

‫ב‪#‬מף‪.‬יגילון ?ל־היום ובצדר^ף ירומו‪:‬‬
‫?י־ת‪$‬אךת ^עזמו אהה ובך&ף תרום רךננו‪:‬‬
‫אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה וכר‪ .‬יהללו ו ט ‪ /‬ואח״כ מתפללין מוסף‬

‫א( תהלים קיט קמט‪ :‬ב( שם קיט קס‪ :‬ג( שם קיט קכב‪ :‬ד( שם קיט קסב‪ :‬ה( שם קיט סו‪ :‬ו( שם‬ ‫תו״א‬
‫קיט קח‪ :‬ז( שם מז ו‪:‬‬
 ‫מוסף לראש השנה‬ ‫‪282‬‬
‫אד;י • שפתי ת פ ת ח ופי עיר ה ה ל ת ף ‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫ברוך אתה אלהינו ואיתי אבותינו״ אלדד אברהם אלוזי‬

‫^ל"הגב‪1‬ר'והטדא»*אל‬
‫עליון׳ גומל ססךים טובים‪ .‬קינההביל‪;,*,‬זוכר חבלי אבות׳ ומביא‬
‫ז‬
‫גואל לבני בניהם לקעןשמו באהבה‪:‬‬
‫זכרנו לסיים‪ ,‬מלך חפץ בודים׳'וכתבנו בספר ההיים‪,‬‬
‫‪1‬‬

‫־ ־ •‬ ‫‪ :‬״ ‪v r‬‬ ‫"ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪5‬‬ ‫־‪*.‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ T‬־'‬ ‫‪IV IV‬‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪• I‬‬

‫למענך אלהים חיים‪.‬‬

‫י‬

‫מלך עוזר ומושיע ומגן‪".‬ברוך אתר‪ .‬׳ מגן אברהם‪:‬‬

‫אתה לבור לעולם אדני‪ ,‬מחיה מתים אתת רב להושיע מוריד הטל‪.‬‬
‫מכלכל' סלים ןומד״ מהיד‪ .‬מתים ברחמים רבים׳ סומך נופלים‪,‬‬
‫ורופאי תולים'‪ ,‬ומתיר אסורים < ומכ־^ם אמונתו לישני‬
‫^פר׳ מי כמוך בעל גבורות ומי י רומה לך'׳ מלך י ממית ומדדה‪.‬‬
‫ומצמיח ‪.‬ישועה‪:‬‬
‫מי כמוך אב הרדומים‪ "/‬זוכר יצוךיו לדוי\ם ?רחמים‪.‬‬
‫ונאמן אתה לההיות מתים‪ .‬ברוך אתה יי׳ מדדה"המתים‪:‬‬
‫•‬ ‫־־••‬ ‫~‪V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫׳‪T‬‬ ‫~ ‪T‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫•••‬ ‫ץ‬ ‫••••‪IX‬‬
‫מוזרה הש׳ץ אומרים קלישח כתר‪:‬‬
‫ארןה כןדוש ושמך כןדויש‪ ,‬וקדושים בכי יום ‪.‬יהללוך פלה‪.‬‬
‫לדור ודור המליכו לאל ׳ כי הוא לבדו מרום וכןדוש‪:‬‬
‫ובכן יתקךע‪ '1‬שמך;י אלהינו על ‪.‬יע‪1‬ךאל עמך ועל‬
‫ורוכלים עירך‪ ,‬ועל ציון משבן כבודך‪ ,‬ועל‬
‫מלכות בית דוד ?שיהך‪ ,‬ועל סכונך רהיכלף *‬
‫ובכן תן פחדך ;י אלזהיני על ? ל‬
‫י מעשיך‪ ,‬ואימתך על כ י מה‬
‫שבראתיוייךאוך כל המעשים‪,‬‬
‫וישתחוו לפניך יכל הברואים‪ ,‬רעשו‬
‫כלם 'אגדה" אחת לעשות רצונ‪:‬ך‬ ‫‪1‬‬
‫כלבב‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫י יי י‬ ‫יי'‬
‫קמב‬ ‫מוסף ל ר א ש השנה‬ ‫‪283‬‬

‫בלבב שלם‪ .‬שידענו יי אלהינו‬

‫שהשלטן לפניך‪ ,‬ן‪$‬זב‪:‬דך‪ ,‬וגבורה‬
‫בימינך‪ .‬ושמך נורא על כל מה‬
‫שבראת‪:‬‬
‫ובכן תן כיור ל‪ :‬לעמןד‪ ,‬תהלה לירא? <‬
‫ותקרה טובה לדוךשןןז‪ ,‬ופתחון פה‬
‫למיר׳לים לןד׳ שמהה לאחןף׳ וששון לעיךף‪,‬‬
‫ואמירת קרן לךודעכדף‪ /‬ועריכת נר‬
‫סשקןז׳ במרדה ממינו‪:‬‬
‫ובכן צדיקים יראו וישמחו ׳ רשריס לעלזו‪ ,‬וחסדים‬
‫‪5‬מה י‪:1‬ילו‪/ ,‬ועולתה תקפץ פיה‪ .‬והדמעה‬ ‫ז‬

‫‪:‬‬
‫^ ה ?ע‪#‬ן תכ־אז‪ ,‬כי תעביר ‪$‬מ‪#‬לת זית ‪r»? P‬‬
‫ותמלוך אתה הוא יי אלהינו לבדך ׳ עי‬
‫ז‬

‫כל מעשיף בהר ציון משכן ?בוךןד‪,‬‬

‫ובירושלים עיר קדשף‪ ,‬ככתוב בדברי רףשןד‪:‬‬
‫יסלף יי לעולם אלהיןד ציון לדר ודההללדה‪:‬‬ ‫ז‬

‫קדוש אתה ונורא שמך׳ ואין אלוה מבלעדיך׳ ככתוב‪:‬‬

‫נקך‬ ‫וינ‪3‬הי\צבאות במשפט‪ ,‬והאל הכןדו‬
‫ב?־ךקה‪ .‬ברוד אתה ל< המלך ת־‪,‬דוש‪:‬‬
‫ז‬

‫אתה מזךתנו מכל העמים‪ ,‬אהבת אותנו‬

‫ורצית ‪1‬ינו‪ ,‬ןרומסיעו מכל הלשונות‪,‬‬
 ‫מוסף לראש השנה‬ ‫‪284‬‬
‫וקראתנו במץותיןד ׳ ולאתנו מלכנו לעבלתןז‬
‫ושצןד הגדול והקרוש עלינו קראת‪:‬‬
‫ורצתן לנו;י בלדינו באהבה א ‪ ,‬ל ש ב ת הי^בת הזה מת‬
‫י ו ם‬ ‫ת‬

‫י‪1‬ם> הזכירו;' הזה את יום טוב מקרא קדש הןה‪.‬‬

‫יום ‪?P‬־‪ >P‬תרועה)?אהב״ מקרא קרש זכר ליציאת מצרים‪:‬‬
‫ומפני• חטאינו גלינו מארצנו‪'',‬ונתךהקנו מעל‬
‫״ ־״‪1:1‬־־־‬ ‫‪: • :‬‬ ‫•״ו‬ ‫•• ־ ;‬ ‫‪ T‬״ן‬ ‫•־ ‪ T‬״•ן‬ ‫‪m₪ I1m₪m‬‬

‫אדמתנו‪ ,‬ואין אנו יכולים ל;עשות‬

‫חובותינו י ביבית בהיךתןז‪ ,‬י בבית הגדול‬
‫וחיןדוש‪< ,‬טנר‪,‬ךא שמף עליו‪ ,‬מפני ודד‬
‫שנשתלחח במקךשף‪ .‬יחי ךצון מלפניף ןי‬
‫אלודנו ואלדד אבותינו‪ ,‬מלןזרסמן׳ ^רצשוב‬
‫ותלחם עלינו ועל מקדשףבךחמיף חרבים‪,‬‬
‫דתבנחומדךחותגרל כבודו‪.‬אבינו מלכנו^ך״ינו‬
‫גלה כבוד מלכותך עלןנו מדדה‪ ,‬והופע וחנשא‬
‫עלינו לעיני כל חי‪ ,‬וקרב ?זורינו מבין מ מ ם ‪,‬‬
‫ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ‪ .‬והביאנו לציון‬
‫עירןד בתח‪ ,‬ולירושלים בית מקדשף י ‪3‬ש?חת‬
‫עולם י לשם נעשח לפ^ןף את קרני נות חובותינו‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫תמירים כסדרם'ומוספים כהלכתם‪ .‬ואת‬
‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫»‬ ‫»‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫•‬ ‫‪J‬‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬

‫מוספי ) ל ש ב ת יום השבת הזך׳ ו! יום חזכרון הזה ׳ דוס‬

‫טוב" מקי־א קדש הזה נעשה ונקריב לפנץד‬
‫באהבה \ כמצות דצונןד‪ ,‬כמו ק&כת‪3‬ת עלינד‬
‫^כבוךף‪,‬באמור‪:‬‬
 ‫קמג‬ ‫מ ו ס ף לראש השנה‬ ‫‪285‬‬
‫‪..‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪,‬לשבח‬
‫וביו• דד‪$$‬ת ‪p‬׳ ?}שים ‪5‬גי שןה וןןן׳יםם‪ .‬ו^טןנשרנים סלת ‪r n p‬‬
‫בלולה ב<ןן?ןן ןנסמ‪ v 2 r f•3#‬ת בשבחו׳ צל עילת התמיד ונסכה‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬

‫ובחז־ש לרביעי באחד לחדש‪ ,‬הקרא קלש‬

‫לחיה ל?ם‪ ,‬כל מלאכת עבדה לא‬
‫תעשו‪ ,‬יום תרועח יודח לכם ״ רעייתם עילה‬
‫לריח ניחח ליי‪ ,‬פר בן'בקר אחר‪ /‬איל אחד‪,‬‬
‫?בשים ?ני שנה ‪#‬מגח תמימם‪:‬‬
‫ומנחים ונס^יהם במדבר של^ה עורגים לפר‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫ו^גי עקזרינים לאלל׳' ועשרוין'לכבש‪ ,‬ולין‬

‫?נסכו‪,‬ו‪#‬ני קןעיךים לכ‪$‬ר׳ושני תמירים ?הלכתם‪.‬‬
‫מ)בד עלת ההז־־ש ומנהתה‪ ,‬ועילת'התמיד וממחתה‪.‬‬
‫מסכיהם כמשפטם \ לריה ניהיה*אשה ליי‪:‬‬ ‫‪u‬‬
‫‪T‬‬ ‫• ‪v‬‬ ‫‪ x‬־ • ו ־‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T-‬‬ ‫\‬ ‫• ‪1‬‬ ‫••‬ ‫‪T‬‬
‫ישמהו במלכיסף ^ופיי‬
‫״‬ ‫י‬

‫ת וקוראו ;ג';ג ׳ עם מ נ ן ך ‪ #‬י ‪ .‬בלס‬

‫ל??'<י »‪ J«?7f‬ט ו ^ ף ‪ .‬וב^ביןגי רצית בו ןקךשחו‪ .‬חסרת‪:‬סיס‬
‫איתי ו!ראר‪ .1‬ז^ר לס^&ה ןרא^ית‪:‬‬
‫ןגלינו לשבה לאדון הכיל‪ ,‬ילתת ו‪.‬ךלה ליוצר לראשית׳‬
‫‪#‬לא ע^־נו כנויי הארצות׳ ולא שמנו ?משנןהות‬
‫האדמה׳ שלא שם ךזלקנו כהם‪ ,‬ןנךלנו כבל ממונם‬
‫‪#‬הם מ^תהוים להבלי ולריק‪ .‬ואנחנו כורעים‬
‫ומשתהוים ומודים‪ ,‬ל‪£‬ני מלך׳ מלכי ההלכים׳‬
‫שמלם‬ ‫ה ו א ש ה ו א נוסה‬ ‫‪* .2rp‬‬
‫ויוסד ארץ‪ .‬ומושב לקרו בשמלם ממעל׳ ישכינת עזו‬
‫בנבהי"מרויןים‪ ,‬הוא אלהינו אין עוד‪ .‬אמת מלכנו‪.‬‬
‫אפס זולתו ׳ ככתוב בתורתו*‪ :‬רדעת היום והשית‬
‫אל לבבך׳ כי יי ת א האלזדס בשמים ממעל‪ ,‬ועל‬
‫הארץ מתחת׳ אץ עוד‪:‬‬
‫ועל‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪T‬‬
‫א( במדבר כט א‪ :‬ב( שם כט ב‪ :‬ג( שם כט ו‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫מ ו ס ף לראש השנה‬ ‫‪286‬‬
‫ועל בז נקוה לזל יי אלהינו‪ ,‬לראיית מהרה בתפארת עזף‪ ,‬להעביד‬
‫גלולים ‪9‬ן הארץ‪ .‬והאלילים ץר‪1‬ת ‪:‬כרתי] ׳ ‪ JEW‬עזלם‬
‫בטלנית עיי‪ .‬וכל" בני ב!‪ 4‬זךאו ב&מר‪ ,‬לד‪%‬נות ‪£8‬ף ן ל‬
‫ר‪£‬עי ארץ‪..‬יציריורךעו בליו^מ ת‪3‬ל>'בי לףי‪?1‬יעבל‪3‬רך‪,‬‬
‫י‪3#1‬ע כל לעוון‪ .‬לפניף ;י אלהיינו‪.‬יכרעו ויפולי‪ -‬ויןביי *??ף‬
‫ליוגו‪ ,‬דק|לו כלם עליהםאיי עיי ש?ניו‪'!%‬יזיייו ׳גלירם'‪9‬הךה‬
‫לעולם ועד‪5 .‬י ה'‪9‬לבות ^לף היא׳ ילעולטי עד תןלוך ?לנוד‪,‬‬
‫ל?קי לעי^ם מ י • '‬ ‫??״ייל ?ייילהו׳‬
‫ונאמר‪ :‬לא הביט און ב‪:‬עקב‪ .‬ולא‬
‫‪,‬‬
‫ראה עמל בישראל‪ ;.‬אלל׳יו‬
‫עמו‪ ,‬ותרועת מלך בו‪ .‬ונאמר‪ ,‬ויהי‬
‫כישרון מלך‪,‬בהתא©ף רא‪#‬י עם\הד‬
‫עבט• ישראל‪ .‬ובדברי קדשך כתוב‬
‫לאמיר‪ ,‬כי ליי המלוכה׳ ומועיל בנדם‪.‬‬
‫ונאמר‪ ,‬יי מלך גאות לבש‪ ,‬לבש;י עז‬
‫התאזר‪ ,‬אף תבון תבל בל תמוט‪.‬‬
‫ונאמר‪ ,‬עזאו שערים ר א ש י כ ם ‪,‬‬
‫והינשאו פתהי עולם‪ ,‬דבואמלןד‬
‫הכבוד‪ ,‬מי זה מלןד הבכור‪ ,‬ץ עזוז‬
‫וגבור‪ ,‬גבור מלהמה‪ .‬שאו ‪ #‬ר י ם‬
‫ךאשיכםושאו נותדוי עולמךביאמלך‬
‫הכבוד‬
‫תו״ א א( במדבר בג א‪ :‬ב( דברים לג ה‪ :‬ג( תהלים כב כט‪ :‬ח שם צג א‪ :‬ה( שם כד ט‪:‬‬
 ‫קמד‬ ‫מוסף לראש השנה‬ ‫‪287‬‬

‫מ מ ד ‪ .‬מי הוא זה מלך ה ב מ ה ע‬

‫צבאות‪ ,‬הוא מלך הכמדיקלה‪":‬‬
‫ו ע ל ירי עבךץד הןביאים ‪9‬תוב לאמה ט־‪ ,‬אמו־‬
‫יי מלך ישראל וגאלוייי צבאות׳ אני ראשון‬
‫‪I‬‬ ‫ב‬ ‫*‬ ‫•״ *‬ ‫י*‬ ‫•‬ ‫יד‬ ‫•״‬ ‫•‬ ‫• ד **‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫‪v iv‬‬ ‫•ד‬

‫ואני אחרון ׳ ומבלעדי אין אלחים‪ .‬ונאמר • ועלו‬

‫מודיעים בחר ציה לשפט את רד ע ע ן ו ‪ ,‬וחיתח‬
‫ליי ה&לוכה‪ .‬ונאמר• ותה יי למלך על כל חאךץ‬ ‫ז‬ ‫ז‬

‫ביום ח ת א יתד‪; .‬י אחד ו^מו אחד‪ .‬ו^תוךתןד‬

‫ניתוב לאמיר‪ :‬שמעת‪£‬ךאל‪ ,‬יי אלהינו יי אחד‪:‬‬
‫א ל ל ר נ ו ואלת אבוסנו‪ ,‬מלוך יעל חעולם‬
‫בלו בכבודך‪ ,‬וחנשא על בל ל׳?!ץ‬
‫ביקרך׳ ותשע מ ד ד גאוןעזךעל כל יושבי‬
‫תבל ארצך׳ ידע בל פעול־ כי אתה ‪5‬עלתו׳‬
‫ויבין בל יצור'בי אתה יצרתו‪ ,‬ויאמר בר־ןאשר‬
‫נשמה באפו‪ :‬יי א ל ת ישראל מלך׳ ומלכותו‬
‫‪| V IV‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫״•‬ ‫‪V:‬‬ ‫‪T:‬‬ ‫־‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬

‫בכל משלך‪) • ,‬לשבתאלהינוואלהיאבותינו^צהנאבמנותתנו(‬

‫קדשנו במצותיך׳ ותן חלקנו בתורתך‪ ,‬שבענו‬ ‫‪W‬‬
‫• **ו‬ ‫—‬ ‫"‪I I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•**‪I I‬‬ ‫* ** ן **‬ ‫‪I‬‬ ‫״ו‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫**ו‬ ‫‪'1‬‬

‫מטובך ושמח נ!?שנו בישועתך‪ ,‬לשב״ והנר׳ילני י;‬

‫כל‬ ‫בו‬ ‫דנוהו‬ ‫כןרשןז‬ ‫‪#‬בת‬ ‫וברצון‬ ‫באהבה‬ ‫אלהינו‬
‫‪,‬‬ ‫ל‬
‫וטרד לבנו לעבדך באמת׳‬ ‫י ^ ?‪Vp‬‬
‫כיאתחאלהים א‪$‬ת ודברך מלכנו אמתי וק;ם‬
‫א( ישעיה מד ו‪ :‬ב( עובדיה א בא‪ :‬ג( זכריה יד ט‪ :‬ד( דברים ו ד‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫מ ו ס ף לראש השנה‬ ‫‪288‬‬

‫לעד‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬מלף על כל הארץ׳ סקדש‬

‫)ל״״ היםבת ישראל ויום הזכרון‪:‬‬
‫‪0‬‬

‫תשר״ת תש״ת תר״ת‬ ‫ותוקעין גם בלחש‬

‫אתה זוכר מעשה עולם ׳ ופוקד כל יצורי כןדם‪.‬‬

‫לפניף נגלו כל ממלטות‪ ,‬והמון נסתרות‬
‫שמבראשית ׳ כי אין שכהה ל|ני כסא כבוךןד ‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪,‬‬
‫ואין'נסתר מנגד עיניה'‪ .‬אתה זוכר את"כל‬
‫המפ?ל ׳ וגם כיל היצור לא נכהו־ ממןל‪ .‬ה כ ל‬
‫גלוי ויךועילפנןף יי אלהינו ׳ צוקה ומביט עד סוף‬
‫ז‬

‫כל הדורות ‪ I‬כי תביא רגן זכרון להפקר כל ךוח‬

‫ונפש‪ ,‬להזכרמעשיםרבים׳ והמון גיריות ל‪#‬ק‬
‫תכליתי‪ .‬מראשית כזאת הודעת׳ ומלפנים‬
‫אותה גלית‪ ,‬זה היום תהלת מעשיף ׳ זכמן ליוס‬
‫ראשון‪ .‬כי הק לישראל הוא‪ ,‬משפט לאלדד‬
‫יעקב‪ .‬ועל המדינות בו יאמר‪ :‬איזו ל ו ך ב ‪,‬‬
‫ואיזול^״ום‪ ,‬איזולרעב׳ ואיזו לשבע׳ ו‪3‬די‪1‬ת‬
‫בו יפקדו להזכיךם‪ :‬להיים ולמות‪ .‬מי לא }?קד‪-‬‬
‫כתום הזה‪ ,‬כי זכר כל היצור ל?נןף בא׳»‪rft?i‬‬
‫אישופקדתו‪ ,‬ועלילות מצעדי גבר ‪ -‬מהשבות‬
‫אדם ותהבלותיו‪ ,‬רצרי מעללי איש‪ .‬אשדי‬
‫איש שלאי לשכהןז׳ ו^ן אדם‪ vmn‬בך‪.‬׳ ‪"2‬‬
‫דוךשיןד‪ ,‬לעולם לא לכשלו׳ ולאלכלכז ?‪rvtf‬‬
‫א( תהלים פא ה‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קמה‬ ‫מ ו ס ף ל ר א ש השנה‬ ‫‪289‬‬

‫כל ההוסים בף׳ כי זכר <יל המעשים לפניןז‬

‫בא׳ ואתה חלש מעשה כלם \ וגם אתניה‬
‫‪7‬‬ ‫י‬
‫?אהבה זכרת׳ ותחקרהו ברבר ישמגה‬
‫ורהמים‪ ,‬בהביאה את מי המבול׳ לשרת כל‬
‫בשר מפניי רוע מעלליהם‪ .‬על כן זכרונו בא‬
‫לפניןד יי אלהינו להרבות זרעו ניעורות ת ב ל‬
‫וצאצאיו כתיל ת ם ככתוב לתורתך‪ :‬ויזכה‬
‫אלהים את נה ואת כל ה ת ה ואת כל הגי המה‪,‬‬
‫אשר אתו בתבה ׳ ויעבר אלהים רוה על הארץ‬
‫רשם המים‪! .‬נאמה וישמע אלהים את נאקתם‪,‬‬
‫ויזכיר אלתם את ?ךיתו ׳ את אכךהם את לצהק‬
‫ואת יעקב‪ .‬ונאמר‪ :‬וזכרתי את בריתי לעקוב‪,‬‬
‫ואףאתניריתיייצךזק ׳ ואף את ניריתיאכךרם‬
‫אזכיר‪ /‬והאיץ אזכיר‪ '.‬ובדכרי קךשןז כתוב‬
‫‪:‬‬
‫לאמר ' זכר עשה לנפלאתיו‪ ,‬הנון ורתם יי‪.‬‬
‫*‪T‬‬ ‫‪ t‬־־‬ ‫ו‬ ‫~‬ ‫‪X‬‬ ‫*‬ ‫י י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫**יחי*‬ ‫**‬

‫ונאמר ־ טרף נתן ליראיו‪ ,‬יזכיר לעולם בריתו‪.‬‬

‫‪• :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪: .‬‬ ‫‪j‬‬ ‫••‬ ‫•‬ ‫־־ ו‬ ‫‪T‬‬ ‫"‪•.‬וו•‪ •.‬ן‬ ‫״‬ ‫‪v: v :‬‬

‫מאמר חבר להם בריתו׳‪.‬תרס כריב דובריו‪:‬‬

‫ועל ידי עבדיך הנביאים כתוב‬
‫לאמך הלוך וקראל! באזני‬
‫ירושלים לאמהכה אמר ״‪,‬זכרתי לך‬
‫הסד נעוריך‪,‬אהבתכלולותיך‪,‬לכתך‬
‫א( בראשית ה א‪ p :‬שמרת ב כד‪ :‬ג( ויקרא כו מב‪ :‬ח תהלים קיא ד‪ :‬ה( שם קיא ה‪ :‬ו( שם קו מה‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ז( ירמיה ב ב‪:‬‬
 ‫מוסף לראש השנה‬ ‫‪290‬‬

‫אחרי במדבר‪ ,‬בארץ לא זרועה‪.‬‬

‫ונאמרי•וזכרתי אני את בדתי אותך‬
‫בימי נעוךיך‪ ,‬והקימותי לך ברית‬
‫עולם‪'.‬ונאמר־ הבן‪.‬יקיר לי א‪$‬רים‬
‫אם ילד‪#‬עשועים‪ ,‬כי מדי דברי בו‬
‫זכר אזכרנו עוד‪ ,‬על בן המו מעי לו‪,‬‬
‫י י רהם ארחמנו נאם יי‪:‬‬
‫ז‬

‫א ל ה י נ ו ו א ל ת אבותינו׳זכרנו בזכרון טוב‬

‫י לפניף‪ ,‬ופקדנו בפקדת ל^וןגה‬
‫ורחמים משמי שמי קדם!וזכר לנו יי אלתינו א ת‬
‫י‬

‫חברית ואת חדגד ואת ת‪£‬בועחאשר נשבער;‬

‫לאברדם אבינו י בחר חמליח‪ .‬ותראה לפנ‪-‬לךל‬
‫מקדח ־ ש?!קד אבךחם אבינו את יןיחק בנו‬
‫ע ל ‪ /‬ב י ח מ ז ב ת וכבש רדי‪/‬מיו לעשות ךצונןז‬
‫בלבבשלם‪ ,‬כן לכבשו רחמיןדאת כעסןד מכלינו‪,‬‬
‫ובטובך ח• תללשוב ריח אמףמעכןף ומעיךןד‬
‫ומאךצףומנחלתך‪.‬וקים לנו ילאלחינו א ת ח ך ב ד‬
‫שהבטחתנו בתוךתף על ירימ^חעכדןד מעי‬
‫כבוךןד כאמור • חכרתי לחם כרית ראשונים‬
‫א^ןרתצאתי אותם מארץ מ^רלם לעיני חגולס‬
‫להיות‬ ‫י‬
‫א( יהזקאל טז ס‪ :‬ב> ירמיה לא יט‪ :‬ג( ויקרא כו מה‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קמו‬ ‫מ ו ס ף ל ר א ש השנה‬ ‫‪291‬‬

‫להיות להם לאלהים אני ״‪ .‬כי זוכר כל‬

‫הנשכחת אתה הוא 'מעולם ׳ ואין שכהה‬
‫לשני כפא לבוךך ‪ ,‬ועקדת יצהק׳ לזךעו היום‬
‫ברחמים תזכור‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬זוכר הברית‪:‬‬
‫תשר״ת תש״ת תר״ת‬ ‫ותוקעין גם בלהש‬

‫א ת ה נגלית בענן כבודך על עם‬

‫קר‪#‬ך לדבר עמם‪.‬מז השמים‬
‫הטמעתם קולך‪ ,‬ונגלית עליהם‬
‫בערפלי טהר‪ .‬גם העולם בלו הל‬
‫מפניך‪ .‬וכריות בראיית הרח ממך‪,‬‬
‫‪:‬‬
‫בהעלותך מלכנו על הר סיני ללמד‬
‫לעמך תוךה ומצות‪ .‬ותשמיעם את‬
‫הוד קולך'‪ ,‬ודברות קדשך מלהבות‬
‫אש‪ .‬בקלות וברקים עליהם נגליו;‪,‬‬
‫ובקולישופר עליהם הו‪$‬עת‪ .‬בכתוב‬
‫‪:‬‬
‫בתורתך 'ךידזי ביום השלישי בהית‬
‫הבקר"‪ ,‬ויהי קלת וברקים‪ .‬וענן כבד‬
‫על ההר‪ ',‬וקל ש‪$‬ר הזק מאד‪ ,‬ודזרד‬
‫!‬
‫כל העם אישר במהנה‪ .‬ונאמר ויהי‬
‫קול‬
‫א( שמות יט טז‪ :‬ב( שם יט יט‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫מוסף לראש השנה‬ ‫‪292‬‬

‫קול השער הולך והזק מאד‪ ,‬משה‬

‫ידיר והדהים‪.‬יעננו בקול‪.‬ונאמר וכל‬
‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫• » • •‬ ‫• ‪1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬

‫העם ריאים את הקולת‪,‬ואת הלפידם‪,‬‬

‫ואת קול הש‪£‬ר‪ ,‬ואתי ההר ע<שן‪,‬‬
‫וידא העם ינעו מעמדו מרתק‪.‬‬
‫וכדברי קדשך כתוב לאמיר׳ עלה‬
‫אלהים בתרועה‪ ,‬י‪,‬י בקול שו‪$‬ר‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ונאמר בהצצרת וקול *טופר‪ ,‬הריעו‬
‫ל‪9‬ני המלך‪:,‬י‪,.‬ונאמר • תקעובהךש‬
‫שו?ר‪ .‬בכפה ליום הגנו‪ .‬כי הק‬
‫לי^ךאל הוא‪ ,‬מ‪#‬פט לאלהי‪.‬יעקב‪:‬‬
‫ונאמר‪ :‬ו^לרת הללו' אל בקךטו‪ ,‬הללוהו‬
‫ברקיע עזו‪ :‬הללוהו בגביורתיו׳הללורז‬
‫—‬
‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫* ™ • ‪I‬‬ ‫•*‬ ‫*•*‪11‬‬

‫כרב גדלו‪ :‬הללוהו בתקע שפר‪ ,‬הללוהו בנבל‬

‫וכנור"‪ :‬הללוהו בתיף ומהול‪ ,‬הללוהו בטנים‬
‫ועגב‪ :‬הללוהו בצלצלי שמע‪ ,‬הללוהו בצלצלי‬
‫י תרועה‪ .‬כל הנשמה תהלל יה׳ הללויה‪:‬‬
‫ו ע ל ; ד י ע ב ך ף הנביאים כתובלאמר‪ :‬כל יושבי ת י ל‬ ‫‪:‬‬

‫ושכני ארץ‪' .‬כנשא נס הרים תראו וכוזקע שפר‬

‫ת^מעו‪ '.‬ונאמר‪ :‬והיה ביום ההוא יתכןע בשופר גדול‪,‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫׳־‬ ‫‪-‬‬ ‫ו ז ז‬ ‫‪ v:v 1‬־‬ ‫^‬ ‫‪ T‬ן‬ ‫‪1‬‬ ‫•‬
‫ובאו‬
‫א( שם כ טו‪ :‬ב( תהלים מז ו‪ :‬ג( שם צח ו‪ :‬ד( שם פא ד‪ :‬ה( שם פא ה‪ 0 :‬שם קנ א‪ :‬ז( ישעיה יה ג‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ת( שם בז יג‪:‬‬
‫קמז‬ ‫מ ו ס ף ל ר א ש השנה‬ ‫‪293‬‬
‫ובאו ד&בדים בארץ אשור‪ ,‬והנדחים בארץ סצרלם‪.‬‬
‫והקתחוולע בהר הקדש בירושלים‪ .‬ונאמר‪ :‬ו;י עליהם‬
‫!ראה‪ ,‬ויצא כברק הצו‪ ,‬ואדני‪,‬להוה בשופר‪.‬יתקע‪,‬‬
‫־אלילים׳ ‪ W P‬על‬ ‫והלך בסערות תיטז׳ ל‪:‬‬
‫ע‪$‬ןד‪.‬ישראל בחלומך‪:‬‬
‫אלז־זינו ואלת אבותינו ׳ תקע ?שופר גחל‬
‫להרותנו׳ ושא נס לקבץ וליווינו‬
‫וקרב פזורינו מבץ יתרם׳ ונפוצותינו מ ס‬
‫מךןתי' ארץ׳ והביאנו לציק' עירןז ?דגה‪,‬‬
‫וליתשללםיבית מקתטףבשסהתעולם׳ ןשם‬
‫י‬

‫נעשה ‪$‬פנןף את קרבנות חובותינו׳ כמצוה‬

‫?נלינו בתוךתןד' עלי לדי משה עברף‪9©' ,‬י‬
‫כ ם ך ף כאמור‪:‬‬
‫ו‪£‬י‪1‬ם שמחתכם ובמועךיכם ולראוי רל‪5#‬ם‬
‫ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל‬
‫זבחי שלמיכם׳ ותו לכם אבדון לפני אאדכם‬
‫אני יי אלתכם‪ .‬כי אתר‪ .‬שומע קול שופר‪,‬‬
‫ומאזין תרוןנה ואין ‪ rgn‬לןד‪ .‬ןרוןד אר;ה י״י׳‬
‫י‬ ‫‪1‬‬
‫שומע קול וזרועת עמו ישראל ברדמים‪':‬‬
‫תשר״ת תש״ת תר״ת‬ ‫יתיקעיז גם בלחש‬

‫ר^ה ך אלהינו בעמף ל^ךאל ו ל ת פ ל ה ם ^ ה ‪ ,‬וה^ב העבודה‬ ‫ז‬

‫?ל‪3‬יר ביתןו‪,‬וא‪£‬י י^ךאל וישןתם ב*סבה תכן‪3‬ל ברצון‪,‬‬ ‫י‬

‫ותהי לרצון תםיה עבודת‪:‬שראל ע ‪ $‬ז ‪:‬‬
‫וחחףטז‬
‫א( זכריה ט יד‪ :‬ב( שם ט טו‪ :‬ג( במדבר י י‪:‬‬ ‫תוי׳א‬
 ‫מוסף לראש השנה‬ ‫‪294‬‬
‫ותחזינה עינינו בעובף לציון בךהמים‪ .‬ברקי אתה «‪ .‬הממיר‬
‫ז‬ ‫!‪v‬‬
‫לבינתו לציון‪:‬‬ ‫י *־' '־'‬
‫מדים אנחנו ‪ $‬ד עזאתה הוא « מוז־ים ‪£‬נחנו לך‪ ,‬שאתה הוא יי‬
‫אלהינו ואליהי אבותינו‪,‬‬ ‫אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫אלהי כל בשר‪ ,‬יוצרנו‪ ,‬ייצר‬
‫״‬ ‫" ‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬
‫<ןע‪1‬לם ועד‪ .‬צור תינו מנן יטעינו‪ .‬אתה‬
‫‪T‬‬

‫בראשית‪ ,‬בךכות והודאות לשמך‬

‫הוא לדור ודור‪ .‬י מדד• לף' ונספר הגדול והקןדוש‪ ,‬על שהחייתני‬
‫»־‪1‬הלתף‪ ,‬על דדנו הפסיוים' ‪ TO‬ו«ל וק!מתנו‪ ,‬כן תחינו ותקימנו ותאסוף‬
‫נקמותינו הפכךזת לך׳ ‪.‬לעל נ^קל גליותינו לחצרות קךשף‪ ,‬ונשוב‬
‫אליך לשמור חלןיף‪ ,‬ולחשות ךצונף‪,‬‬
‫‪#‬בכל יום עמנו‪ .‬ועל נפלאותיף ולע;ךך בלבב שלם על שאנו מודים‬
‫לך‪ ,‬ברוך אל ההודאות‪:‬‬ ‫ערב ; ב ל י ‪.‬‬ ‫וטובותיך ‪£‬בכל ע‬ ‫ת ׳‬

‫וצהרים״ הטוב‪ .‬כי לא כלו רהמיך‪ ,‬והפרהס‪,‬בי לא תמו הסדיזז‪,‬‬

‫ד‬
‫ד ‪ I RRT‬׳‬ ‫‪R‬‬ ‫ו • ו • ••‬ ‫־ ‪:‬״ ״‪I R.‬‬ ‫‪r‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫**‪•urn‬‬
‫בי מעולם קוינו לך‪:‬‬
‫ועל כלם לתברך מתרומם ויתנשא‪#‬מןד מלכנו תמיד לעולם ועד‪:‬‬
‫וכתוב לחיים טובים כל בני בריתזז‪.‬‬
‫ן כ ל ההיים יוךוןל ^לה ויהללו ‪ £ #‬ך הגדול לעולם בי טוב האל‬
‫ייםועתנו ועזרתנו סלה׳ האל הטוב ‪ .‬ברוך אתה יי׳ הטוב‬
‫‪/‬צמך ולף נאה לה‪1‬ד‪1‬ת ‪) J‬בחזית הש״ץ הכהניס נ׳יכ(‪.‬‬

‫‪ #‬ל ‪ 1‬ם י‪ ,‬טובה וברכה‪ .‬דדים הן והסד ורהמים‪¥ .‬י!יני לעל ‪2‬ל‬ ‫<‪£‬י‪0‬‬
‫ן^ךאלעמןל‪ .‬בךכנו אבינו כלנוכאהד‪ .‬באור פניף‪ .‬כי באור‬
‫פנןך‪ ,‬נתת לנו" יי אילהינו'תו_רת תים״‪^/‬הבת הסד׳ וצךנןה‬
‫?‪ Tib‬את «‪9‬ף ל&ךאל‬ ‫ובירכה ורהמים לחייםיו^לוס‪ .‬וטוב‬
‫'בכל עת ובכל שעה ב ‪ #‬ל ‪ 1‬מ ף ‪.‬‬
‫ו‪3‬ק‪8‬ר מים ‪3‬ךכה ו אם ו‪$‬רנסה טובהן^ועה ונח^ת‬
‫וגזרות טובות‪ ,‬נזכר ונכתב לפניןז ׳ אנחנו וכל‬
‫עמןד ‪5‬ית יקזךאל לחלים טובים ולשלום‪ :‬ברוך ‪8‬י;ה‬
‫»‪ ,‬הקובךך את עמו‪.‬יקךאלנ^זלום‪:‬‬
‫!לדו י־יךצון אמרי לי יל^ן ל?י׳ ל^יף׳ צוךי וט^לי‪:‬‬
‫אלךןי‪ ,‬נצור ל»‪8‬י‪3‬י נןךע ׳ ו ‪ $‬ר \ ?עיבר ?ךןןר׳׳ ולמקללי‪ -‬ג?‪#‬י הדום‪,‬‬
‫* ״ )^יי^יפרלבל תתה‪? .‬סחל‪3‬י?^רסל י ד ^ י ך ת ך מ ף‬
‫נפשי‬
 ‫קמח‬ ‫מוסף לראש השנה‬ ‫‪295‬‬
‫נפ^י‪ ,‬ו;ל התאבים עלי רעה ׳ ןמדיה דער ;נצתם נקלקל מחילתם <‬
‫קץו כמוץ לפנייתה ו‪5‬לאף י; דודד‪ .,‬ל^להלצון ירידיןד‪ /‬הוזמנהימינןז‬
‫ו^ני'• ע‪£‬ה ל^ען שמף‪ ,‬עע‪1‬ה לקען;מ;נף‪ ,‬עשה ?מען תוי־סף• ע^ה‬
‫והגיון לבי ^ ‪ ,‬י ן ז ׳ ל צוד ןגואלי‪.‬‬
‫‪:‬‬ ‫למען קךשתןד‪ .‬ץץן לרצון אמרי‬
‫ע^הק^לום ?לךומיו׳ היא‪ ,‬נעשה שלוס ;}לעיי מגל ?ל ^ר>{ל•‬
‫ואמת אמן‪:‬‬
‫בית הכץןדש ?סהרה ב;&עי‪ /‬ית?‬ ‫;הי רצון פרןנןף י; אלדדני יאלד‪,‬י אב‪1‬תיני‪,‬‬ ‫‪:‬‬

‫חנילינו בתורתזד‪.‬‬
‫בקדיש שלם קודם תתקבל תוקעין תשר״ת תש״ת תר״ת‪.‬‬ ‫‪, V T‬‬ ‫‪1‬‬
‫"•‬ ‫‪ V‬״‬

‫אין כאלהינו‪ .‬עלינו‪ .‬ק ״ י ‪ .‬ותוקעיץ ל׳ קולות‪ :‬כדי לערבב את השטן‪.‬‬

‫סדר תשליך‬
‫אחר מנחה יום א׳ לר״ה קולם שקיעת החמה טוכ לילך מחוץ לעיר אל כאר המים או מעין כי מים מורים על‬
‫החסדים וגס לגיס רומזים על עינא סקיחא ויאמר י״ג מלות שכססוקיס מי אל כמוך שהם מ ג ל י״ג מדות ה׳ ה׳‬
‫אל רחום וגו׳ ויכין בכל מלה אל מלה אחת שכססוק ה׳ ה׳ אל רחום וגו׳ ולא יאמרם‪ .‬ואחר כך מן המצר וגו׳‬
‫והם כנד ט׳ מלות ה׳ ארך אסים וגו׳‪:‬‬
‫ארך‬ ‫‪.‬‬ ‫וחנון‪,‬‬ ‫רחום‬ ‫יהוה יהוה אל‬
‫ף‬ ‫א‬
‫פשע י לקארית‬ ‫במ‪1‬ף ב נ ו ש א ע‪1‬ן ג ועובר ‪<:‬ל‬ ‫ז‬ ‫אל‬ ‫מ‬
‫ורב חסד‬ ‫אפים‬ ‫‪.‬‬
‫נדזלתו ה לא החזיק לעד אפו י בי חפץ הסד היא ‪:‬‬
‫לאלפים‬ ‫נוצר חסד‬ ‫ואמת‪:‬‬
‫י ישוב ירחמנו ח יכבוש עונותינו ט ותעליך במצולות ים‬
‫‪ ,‬ופשע‬ ‫נושא עוץ‪.‬‬ ‫‪.‬‬

‫בל־־הטאתם ‪ :‬י התז אמת ליעקב יא הסד לאברהם יב אשר‬

‫יהוה ארך‬ ‫ונקה‪:‬‬ ‫והטאה‬

‫נשבעת לאבותינו ע מימי ק ד ם ‪ :‬א מן־־הפצד קראתי יה‬

‫‪.‬‬ ‫ופשע‬ ‫‪.‬נושא עוץ‬ ‫ורב חסד‪.‬‬ ‫אפים‬
‫ב ענני במרחביה‪ :‬ג יהו־ה לי י לא אירא י• מדדיעשיהלי אדם ‪:‬‬
‫‪T T‬‬ ‫־‪:‬־•‪'.‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫׳‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪1 :‬‬ ‫־‬ ‫‪. V‬־‬ ‫־‬ ‫‪T‬׳‪•T‬‬

‫פוקד ‪.‬עון אבות על בנים‬ ‫לא ינקה‬ ‫ונקה‪.‬‬

‫י יהו־ה לי בעוזרי ז ואני אראה בשנאי‪ :‬ח טוב לחם‪1‬ת ביהוה‬

‫על שלשים ועל רבעים‪:‬‬
‫מבטה באדם ‪ :‬ט טוב להסות בידרה מבטח בנדיבים‪:‬‬
‫‪. . . . . . .‬‬ ‫‪T‬‬ ‫_‬ ‫_‪..‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪_ . .‬‬
‫ויאמר מזמור רננו צדיקים ואח״כ יאמר‪:‬‬

‫לא־ירעו ולא־יישהיתו בבל־הר קדשי בי מלאה הארץ דעה‬

‫את־יהוה במים לים מבטים‪:‬‬
‫•‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫־ ־ן•‬ ‫‪r‬‬ ‫‪:‬‬
‫ג‬ ‫כ י‬ ‫‪,‬‬
‫‪81‬לל|יט ואלה אביסיט *לן^יין ‪ W‬־ ׳ קןחתןןנילין‬ ‫יהי ל*ח‬
‫‪,‬‬
‫!‪T‬ח‪c‬י^י‪r‬סא^‪v‬הזו«ת רצוןל^יןז טליא עולה ל ק ר י א ת ‪ r‬ןןבילין‬
‫ךרחןןי ‪#‬ב‪£‬סי‪5‬ןי מי אל ^מוןד׳ ר^ןנים אל י־ג ?ןדות אל רחום ןחנק׳‬
‫ן‪$‬י־‪,‬קליני ‪$7‬יןז׳ באלו ה ^ נ ו ‪$‬לה&ודותו*ח‪9‬י ‪#‬םות ד‪.‬פןדו‪#‬יפ היוצאים‬
‫<ה‪:‬ןרדק ז‪$‬ת הרינין ר>‪5‬ף‪$‬ין‪.‬‬ ‫©הס‪ .‬יזויגי הרותיךןן׳ אי^ר אוןת ב^חת‬
‫י‬
‫ולכן ^ ל י ך במצולות;ם ויל דשא^נו‪ .‬ו ת י ^ י צ ‪ ^ ,‬ו ן נ ה ) ‪ 1‬מ ד ם‬
‫©הן‪ .‬וזןרנו לחלם• ?לך וח«ץ בסדם׳ מ ל ^ ו ‪ 5‬מ ו מ ל ‪ . 0‬לנזעןןז‬
 ‫סדר תשליך‬ ‫‪296‬‬
‫^להים חיים‪ ,‬ןנןבה לר‪1‬שו;ה ןנ^ה׳ ‪5‬י;?ןיןך פ^וןןה ל‪2‬ן‪3‬ל שבים׳ ו‪5‬ךע‬
‫וזע ו־זר ךןןו‪ ,‬ף פ ן ך א ו ן ב י ו ל נ י ׳ ןםארך »‪|$‬ל ??־ני י^טו^ה א‪5‬ן‪:‬‬
‫י‬ ‫‪,‬‬
‫להיי לךצון איןרי ?י וראיון ל?י׳ ל}‪5‬נ‪,‬ד׳‪,‬י‪ :‬ציי מ י ל י ג " ״ ‪£‬‬
‫סדר כ פ ר ו ת‬
‫יום הכפורים מנהג ל ש ח ו ט תרנגול לבן הנקרא גבר ו ש ו ח ט י ם אותו ב א ש מ ו ר ת הבוקר א ח ר ס ל י ח ו ת כי א ז‬ ‫בערב‬
‫ש ל ח ס ד גובר בעולם ואנו שוחטין אותו להכניע הגבורות ומוציאין ממנו ד מ ו כדי ל ה מ ת י ק ו ונקרא‬ ‫חוט‬
‫כ מ ו ש ע י ר ה מ ש ת ל ח ו י ה י ו ה כ פ ר ו ת כ פ י ח ש ב ו ן ב נ י א ד ם ש ב ב י ת ו ז כ ר ל ז כ ר נ ק ב ה ל נ ק ב ה ו ל מ ע ו ב ר ת ש ו ח ט ג׳‬ ‫כפרה‬
‫הולד‪:‬‬ ‫ספק‬ ‫בשביל‬ ‫וזכר ונקבה‬ ‫בשבילה‬ ‫אחת‬

‫‪1‬יני אדם ‪#‬כיח‪#‬ך ועלמות‪ .‬אסירי עני ובךזל‪ .‬ייד*ם‬

‫מח‪#‬ך ןעלמגת׳ומוקרוסיסם ינתק‪ .‬אןליס מרקד‬
‫‪#$‬עם‪ ,‬ומעונו‪0‬ד& לוןענו‪ .‬כל אכל תתעב ‪3‬פ ‪#‬ם ויניעו‬
‫ןגד ^ * ר קןת‪' .‬ויןעקו אלי* נצרילהם מ‪15‬צקותיהס‬
‫יו‪#‬י‪#‬ם‪.‬ל‪#‬לח דברו רך‪$‬אם׳ וימלט מנחיתותם‪ .‬יודו‬
‫לל לוקמיו‪ ,‬ותלאותיול‪#‬י אדם‪ .‬אם !ש ‪¥‬ליו מלאך‬
‫‪0‬ליץ אחד ג^י אלף‪ ,‬להניד לאדם ‪ W‬ויחננו וי^מר‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫פדעהו מרדת ‪#‬חת מצאתי כפר‪:‬‬

‫‪vi‬‬ ‫‪IT T‬‬ ‫‪ r‬־‬ ‫•• ‪v »v‬‬ ‫‪ 1‬ז •‪r‬‬
‫ןך חליפתי‪ .‬זה למורתי‪$ rrr .‬פךתי‪ .‬זה ההרןגוללך לסיתד״ואני אלך‬ ‫(‬

‫ולשלום‬ ‫א ד ם וגו‬ ‫ו ח ו ז ר ו א ו מ ר בני‬ ‫‪,‬״‬ ‫ול^{ל‪1‬ס‬ ‫‪,‬‬

‫‪• J T W‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬
‫‪^1{9‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬
‫^ !‬
‫פעמים‪.‬‬ ‫מסבב ט׳‬ ‫פ ע ם מ ס ב ב ג״פ‪ .‬סך־הכל‬ ‫ובכל‬ ‫ע ו ש ה ג׳ פ ע מ י ם‬ ‫וכך‬
‫ילקו קודם ט ב י ל ה ומנחה‪ .‬הנלקה מ ו ט ה אחוריו לדרום ופניו לצפון‪ .‬ה מ ל ק ה והנלקה שניהם אומרים ו ה ו א‬ ‫מלקות‬
‫ג״פ‪.‬‬ ‫רחום‬

‫ה ס פ ר י ם ש מ ו צ י א י ן ליל יום ה כ פ ו ר י ם ואומרים ע ל י ה ם כ״נ היא מ צ ו ה ג ד ו ל ה לקנות ס פ ר ר א ש ו ן ו י א מ ר פ ס ו ק ז ה‬ ‫בעדן‬

‫אור זרע לצדיק׳ ולישרי לב שמחה‪:‬‬

‫רם‪:‬‬ ‫בקול‬ ‫בשכמל״ו‬ ‫ואומרים‬ ‫לעיל‬ ‫תמצא‬ ‫ערבית‬ ‫תפלת‬

‫ת פ ל ת יום כ פ ו ר לערבית ל ש ח ר י ת ו ל מ נ ח ה‬
‫‪,‬‬
‫‪.‬אל} • ?*‪09‬י רזסרןח ו?י עיר תהלתןל‪:‬‬
‫ברימל אתה יי אלהינו ואלדד'אבותינו‪ ,‬י אלהי אברהם אלו־זי‬
‫הגדול ועבור והנורא‪ ,‬אל‬ ‫י ‪ prep,‬ואלהי יעקב‪,‬‬
‫‪#‬יי‪1‬ן‪ ,‬גוןןל'חסדים טובים‪ ,‬ק־ןה הכל‪ ,‬וזו?ר ס‪$‬די אבות׳ י‪$2‬יא‬
‫נואל לניני ‪#‬יהס לקען ?זמ‪$«3 1‬בה‪:‬‬
‫זןןנו לסיים‪ ,‬קלך ח‪$‬ץ גחלים‪ ,‬ן;ת;נו ןןןר חסדם‪,‬‬
‫למ&ןז ‪$‬לךזיס לץים‪.‬‬
‫ס‪:‬‬
‫׳ ‪« 09‬מה׳‬ ‫‪W • BP‬‬ ‫מלך קשי‬
‫אחח‬
 ‫קמט‬ ‫ת פ ל ת יום כפור‬ ‫‪297‬‬
‫אתה נבור לעולם אדני‪ ,‬םהיה מתים אתה‪ ,‬רב להוישיע מוריד הטל‪.‬‬
‫‪£‬כלכל חיים ?הסד׳ מהיה מתים ברךטים רבים'‪ ,‬סומך נופלים‪,‬‬
‫ורופא תולים'‪ ,‬ומתיר אסורים‪ ,‬ומניחם אמונתו לישני‬
‫עפר‪!? ,‬י כמוך בעל ןבוח־ת ומייךו^ה לך׳ מלך'ממית ומחיה‬
‫ז‬
‫י ו^צמיה י?טועה‪:‬‬
‫‪:‬‬

‫מי כמוך אב הרחמן ״> ‪ ,‬י זוביר יצוךיו לדדם לרחמים‪.‬‬

‫ב‬
‫!;?‪.‬אמן אתה להדןיות מסים‪ .‬ברוך אתה י;‪ ,‬קחיה המתים‪> :‬‬
‫ז‬
‫אתה בןדועז ו‪£‬מף כןדויש׳ וקדרםים בבל יום יהללוך סלה‪.‬‬
‫לדור ודור היןלימ לאל‪ ,‬כי הוא לבדו מרום ול!דו^ ‪:‬‬
‫ז‬

‫ובכן יר‪.‬קרש' ‪£#‬ךיי אלהינו על יע‪1‬ךאל עמך ועל‬

‫ירושלים ןגידןז‪ ,‬ועלי ציון מ‪#‬בן כבודך‪ ,‬ועל‬
‫מלכות ביתי יתד‪!3‬שיהף‪ ,‬ןעל' גצכונך'והיכלןל‪:‬‬
‫ובבן תן פהךך ;י אלךזינו עלי כל‬
‫י מעשיך‪ ,‬ואימתך‪ .‬עד כל סה‬
‫שבראת‪ ,‬יי וייראוך י כ ל המעשים‪,‬‬
‫ויעזתהוו לפניך יכל הברואים‪ ,‬ויעשו‬
‫כלם'אגדה" אהת לעשות רצונך‬
‫‪1‬‬
‫בלבב ‪ £‬ל ם ‪ .‬שידענו ין אלהינו‬
‫שהש^טל לפניך‪ ,‬עיז בידך‪ ,‬וגבורה‬
‫בימינך‪ .‬ושמך נורא על כל שה‬
‫שבראת‪:‬‬
‫ובבן תן ?בור י‪' :‬לעטןד‪ ,‬ר‪,‬הלה ליראיף‪,‬‬
‫ןתקוה טובה לחךקןןז׳ ופריון §ה‬
‫א( בשבת במנחה ה ר ח מ י ם ‪.‬‬
‫ב( בחזרת ה ש ״ ץ אומרים נקדישך כמו בשבת‪.‬‬
 ‫תפלת יום כפור‬ ‫‪298‬‬
‫למגלים <ןז‪ ,‬שמחר״ ל < צ ך ‪ ,‬וששון ל?‪1‬יךןז‪,‬‬
‫וצקירה רךן לדור עקדןד‪ ,‬ועריכת נר לגן ‪V:‬‬
‫קשיחןד׳ בסדרה ממינו‪:‬‬
‫ו ב ם צדיקים יראו וןשמחו‪ ,‬וישלים !עלזו‪ ,‬וססדים‬
‫ברנה ‪ £‬לו‪' ,‬ועולתה תקפץ <*יה‪ ,‬ו ה י ג ע ה‬
‫;‬

‫<‪:‬לה ??שן תכלה‪ ,‬כי תעביר ?‪?1‬ןשלת זמן מ! ל׳?!ץ ג‬

‫ו ת ם ל ו ך א ת ה ת א י‪ :‬ולקינו לבדף‪ ,‬על‬
‫כל מעשיף‪? /‬דד ציון משבן ?בוךןז‪,‬‬
‫ובירושלים עיר ל ד‪£‬ף< ככתוב בדברי קףןןד‪:‬‬
‫(‬

‫לסל־ןד י י'לעולם אלרזיף ציון לדר ודה הללו‪:‬ה‪:‬‬‫ז‬

‫קדוש אתה ונוךא שמך‪ ,‬ואין אלוה מבלעדיך‪,‬ככתוב־‬

‫וינכה יי צבאות במש^ט‪ ,‬והאל הקדוש ‪5‬קד*׳ש‬
‫ב^ךקה‪ .‬ברוך אתה ו;‪ ,‬המלו ד׳קדוש‪.‬‬
‫א ת ה ב ר ד ת נ ו מכל העמים‪ ,‬אהלת אותנו‬
‫‪1‬‬
‫ורצית בנו‪ ,‬ורוממתנו מכל הלשונות‪,‬‬ ‫״‬
‫וקדשתנו במצורלןז‪',‬ולאתנו מלכנו לעבךריף‬
‫וש‪£‬ף הגדול ןהקרוש ?נלינו קראת‪:‬‬
‫ררל^ד‪/‬ז לנו;י אלהיט! באהב א י ‪ ,‬ל ש נ ״ ה^בת הזי• מת‬
‫ו ם‬ ‫ת‬ ‫ה‬

‫י‪1‬םדג|ריםהזהאת יום סליחת;העון הזה‪ .‬אתיוס‬

‫מקרא קדש הז ‪ ^ ,‬לקדשה ולמנוהה( למהילה ולסליחה‬
‫ה‬

‫ולכפרה י ולמחל בו את י ל עונותינו <ל״« ?אךגה‪-‬יסקךא‬

‫קךשזכרליציאתמצךלם‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪TT‬‬
‫י‬
‫אלהיגו‬
‫קנ‬ ‫ת פ ל ת יום כפור‬ ‫‪299‬‬
‫אלחינו ואלהי אבותינו׳‪.‬יעלה רבא ויגיע׳ ויראה וירצה‬
‫ו ^ מ ע ‪ ,‬ויפקד ויזכך זכרוננו ופקדוננו‪ ,‬וזפדון‬
‫אבותינו׳ וזקרון משיה ןן דוד עבדך׳ ו ז ב ^ ירושלעש‬
‫עיר קךשך‪ ,‬וערון כלעמןד בית‪:‬שראל לפניך׳ לגלישה‬
‫לטובה‪ ,‬להן ולחסד ודרהמים׳ולהיים טובים ולשלום׳‬
‫ןיום<י‪#‬בת קןה יביים׳ הכפרים הןה‪ .‬ביום סליהת הע‪1‬ן‬
‫חזה׳ ‪5‬יום מקרא קדש הזה'‪ ,‬ע ת ו יי אלהינו'בו‬
‫‪8‬‬

‫לטובה‪ ',‬ופקדנו בו לברכה׳ והושיענו'בו להיים טובים‪.‬‬

‫ובדבר;שועה ורסמים הוס והננו‪ ,‬ולהם עלינו והושיענו‪,‬‬
‫כי אליך עינינו‪ ,‬כי אל מלך חנון ורחום אתה‪ :‬י‬
‫אלדד נו ואלדד אבותינו‪ ,‬מהוללעונותינרביום‬
‫•‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫|‬ ‫‪M‬‬ ‫»‬ ‫•‬ ‫•‬

‫<לשבת השבת הזה ו ב י הכפרים הזה‪ ,‬ביום‬ ‫ופ(‬

‫סליהת ‪ pin‬הזה ביום מקראיקדש הזתמהה‬

‫והעבר ?שעינו והטאתינו מנגדעינןןל‪ ,‬כאמור‬
‫אנכי אניכייתאמוההפש^ץדלמעני‪ ,‬והטאתיף‬
‫לא אזכר‪ .‬ו;אמר •י מחיתי כ^ב ‪9‬שעיןד ומננן‬
‫הטאתיףשובה אלי כי ^אלתיף‪.‬ו;א‪6‬ר‪5 :‬י ביום‬
‫הזהיכפר עליכם לטהראתים מכל הטאתיבם‪,‬‬
‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫« •‬

‫לפני יי תטהרו‪) :‬אלהינו ואלהי אבותינו‪ ,‬רצה נא בקונוהתנו(‬

‫קרשנו ‪ 3p‬ותיף‪3,‬ותןהלנ־ןגו תוךסןד ׳ שמננו‬
‫מטובך ושמח נ?שנו בישועתןל‪ ,‬ש ב ת והנהילני;;‬
‫)ל‬

‫אלודנו ןאס;ה וברצון ‪#‬בת<‪#‬בתות( לןףטןל מנוהו בה)בו‪} .‬ם>‬

‫א( ישעיה מג כה‪ :‬ב( שם מד כב‪ :‬ג( ויקרא טז ל‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫תפלת יום כפור‬ ‫‪300‬‬
‫כלל^ראל ‪_$‬קישי *מן« וטהר לבנו ל ע ? ף ף | א ‪ £‬ת ‪,‬‬
‫בי אתה סלהן לישראל ומולן לשבטי'לשרון‬
‫?כל דור ודור‪ ',‬ומבלעך^איןלנומלףמוחל‬

‫ולעונות עמו בית ישראל‪ ,‬ומעביר אשמותינו‬

‫?כל שנה ושנה‪ .‬מלןזעלכלחאך^מקדש‬
‫^ השבת ו(ישראל ויום הכפורים‪:‬‬
‫״‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫״•‬ ‫‪•I:T‬‬ ‫*‬

‫רצה יי אלהינו בעמך ישראל׳ ולתפלתס ‪#‬עה׳ והשב העבודה‬

‫לדביר ביתר‪ .‬ואישי ישראל ותפלתם באהבה תמבל ברצון ‪/‬‬
‫ותהי לרצון תמיד עבודת לשראל עמף‪:‬‬
‫ותחזינה עינינו בשובך' לציון ברתמים‪ .‬ברוך אתה ;י׳ המתיר‬
‫‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫שבינתו לציון י‪:‬‬ ‫יי י י ' י י '‬
‫‪v :‬‬

‫מודים דרבנן‬

‫לך שאתה ת א יי‬

‫מלךים ?נחנו לך‪ .‬שאתה הוא יי‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו'‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫אלהי כל בשר‪ ,‬יומרני‪ .‬ייצר‬
‫לעולם ועד׳ צור היינו מנןלשענו‪ .‬אתה‬
‫בראשית‪3 ,‬ךכות והודאות לעזקך‬
‫הגדול והקןדוש‪ ,‬על שהחייתנו‬
‫הוא לדור ודור ׳ י נודה לך' ונספר‬
‫וקימתנו‪ .‬כן תחינו ותלן״מנו ווזאסוף‬
‫וןזוזלתף׳ על הלינו המסורים' ביךף‪ ,‬ועל‬
‫גליותינו לחצרות קךשף‪ ,‬ונשוכ‬
‫נקמותינו הפקדות'לך‪ ,‬ועל נסיך‬
‫אליף לשמור חל\ף‪ ,‬ולעשות רצונך‪,‬‬
‫ולעבדך בלבב שלם על שאנומוךיס‬
‫שבכל יום עמנו‪ ,‬ועל ניפלאותיןד‬
‫לך‪ ,‬ברוך אל ההודאות‪:‬‬
‫וטובותיך ^ כ ל עתי‪ ,‬עךב ובלן‬
‫יצהרלם׳ הטוב‪ ,‬כי לא כלו רתמיף‪ ,‬והמרתם‪ ,‬כי לא תמו הסדיןד‪,‬‬
‫בי מעולם קוינו לך‪:‬‬
‫ועל כלס לתברך ולתרומם ויתנשא שמזל נןלןכנו תמיד לעולם וענד;‬
‫וכתוב לחיים טובים כל בני ןריתך‪.‬‬
‫וכל הדדים יודוף סלה ויהללו שמך הגדול לעולם יי ט‪1‬ב ה א ל‬
‫‪T‬‬
‫דש‪1‬‬
‫כ‬ ‫לשועתנו ועזרתנו סלה׳ האל הטוב ‪ .‬ברוך אתה‬
‫‪,‬לש״ץ כרכה נדנים(‬ ‫‪ Tpltf‬ולך 'נאה ?‪J niTSY‬‬
‫קנא‬ ‫תפלת יום כפור‬ ‫‪301‬‬
‫עייני לעל ?ל‬ ‫ע‪£‬ים ‪#‬לום‪ ,‬טובהון־ךכה‪ ,‬דדים חן וחסד ורחמים‪,‬‬
‫לשראל ע מ ך ‪ .‬ברכנו אבינו כלנו כאחד‪ ,‬באור פניך‪ .‬כי באור‬
‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬
‫פניך‪ ,‬נתת לני ‪ :‬אאזינו' ‪ .b«nmin‬ואךגת חסד׳'וצדקה‬
‫וברכה ורחמים ורדים ושלום‪ .‬וטוב בעיניך לברך את עטף לאריאל‬
‫'בבליעת ובכל שעהבחלומך‪.‬‬
‫ובקפר חלים ברכה ושלום ו‪$‬רנסח טובתןשועה ונחמת‬
‫ומרות טובות‪ ,‬נזכר ונכתב לפניןז׳ אנחנוץכל‬
‫ע‪$‬ך בית יקזךאל לחיים טובים ולשלום‪ :‬ברוך אתה‬
‫‪1‬‬
‫ך‪$‬בךך את עמו‪.‬ישךאל בשלום ‪:‬‬
‫לחיו לךצון א?ךי ‪$‬י ודמיון ל?י‪ ,‬ל^ניןז׳ « צורי וגואלי‪:‬‬
‫‪$‬לך‪1‬ינו ואחד אבותינו ׳ 'תבא לפניך מפלתנו ׳ יואל התעלם‬
‫םתהנתיני‪ /‬שאין אנו עזי פנים ^קשייעךף׳ילז־מר לפנךןד‬ ‫'״' "׳‬
‫יי אלהינו ואלה^אבותינ^ צדיקים * אנתנו ולא הטאנו‪ ,‬יאבל‬
‫אנהנו ואבותינו הטאנו‪:‬‬
‫אשמנו‪ ,‬בג'ךנו‪ ,‬ןזלנן‪ ,‬דברנו ר‪$‬י‪ .‬תנועו‪,‬‬
‫וחרשעמ י זד־נו‪ ,‬חמסנו‪ ,‬טפלנו‬
‫שלך‪ .‬ןקקנבי ךע‪ ,‬מבנול לצנו‪ ,‬מרדנו‪ ,‬נא״<נו‪,‬‬
‫סרךנהעוינ^ פשענו׳ צךךנו\קשינו ;נךף*‪.‬‬
‫רשענו ‪* /‬שידעו ‪ .‬תע?נו‪ 7‬תעינו ‪' ,‬תעתענו‪:‬‬
‫י‬ ‫י‬

‫קרניו ?ם^ותיךיוממש^טיך הטובים ללא שוה לנו‪ .‬ואתה‬

‫‪$‬ךיק על כל הבא עלינו‪ .‬כי אמת עשית ואנחנו הרשענו‪:‬‬
‫מ ך ‪ ,‬נ«אמר לפניך יושב מרום ׳ ומה נספר לפניך שוכן שהקים‪.‬‬
‫הלא בל הנסתרות והנגלות אתה יודע‪:‬‬
‫אתה יודע חיעולם‪ -‬ותעלמות סתרי כל הי‪ :‬אתה‬
‫‪T‬‬
‫חופש כל הדרי ב?ןן ובוהן כליות ולב‪ .‬אין‬ ‫־‬
‫דבר;עלם ממך‪ ,‬ואין נסתר ^ ד ע י ן י ך ‪ :‬ובכן להי רצון‬
‫מלפניך‬
 ‫תפלת יום כפור‬ ‫‪302‬‬
‫מל‪$‬רןז ‪ j‬אלדזינו ואלדד אברינו • ש^רחס ן ‪ $‬ג ן‬
‫ותמחול לנו על כל חטאתינו‪ ,‬ותכפר לנו על בל‬
‫?וניקינו‪ ,‬ותמחול ותסלח ל‪,‬נו על כל יטעינו‪:‬‬
‫על ח?‪1‬א שחטאנו לפניך‪\ pnfr affl ,‬‬
‫ועל דשא שחטאנו ל^ןןל ׳ ?אמוץ הלב‪.‬‬
‫על חטא שחטאנו לפניה־‪ ,‬בבלי דעת‪.‬‬
‫ועל חטא שחטאנו לפניך‪ .‬בבטוי שפתים‪.‬‬
‫• ‪* |X X‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪P |** 7‬‬ ‫** ‪tT X‬‬ ‫•‬ ‫•‬

‫על חטא שחטאנו לפניך‪ ,‬בנלוי עריות‪.‬‬

‫ועל חטא שחטאנו לפניך בגלוי ובסתר‪.‬‬
‫על ‪^ Wtpn‬חטאנו'לפניך‪ /‬בךעת ובמךמה‪.‬‬
‫ז‬
‫ועל דשא שחטאנו'לפציךד ?דבור ‪$‬ח‪ .‬י י‬
‫על סט!א שרקאנו לפניך ׳ בחונאת ךע‪.‬‬
‫ועל סן‪8‬א שחטאנו לפנץז‪/‬ייי^הךחור חלב‪.‬‬
‫על ח?א שחטאנו לפניך‪ ,‬בןעידת זנות‪.‬‬
‫ועל ס?זא שחטאנו לפניך‪ ,‬גיודוי <‪$‬ה‪.‬‬
‫על ישא ‪#‬ח‪$‬אנו'לפניך‪? ,‬זלזול חורים ומורים‪.‬‬
‫ועל ד‪£1‬א שחקאנו ל^ניןד" בזדון וב&נגח‪.‬‬
‫על ם^א ‪ #‬ח ^ נ ו לפניך‪? ,‬חזק יד‪.‬‬
‫ועל ישא שמיאנו לפניך׳ בחלול חשם‪.‬‬
‫על ח?‪1‬א שחטאנו לפניך‪ ,‬בטצשאת ש^תים‪.‬‬
‫ועל חקןא ‪#‬ח‪$‬אנו ל‪$‬ניך‪? ",‬ט‪$‬שות <ןח!‬
‫על חסיא שחטאנו לפניך‪ ,‬ב‪$‬ר הרע‪.‬‬
‫ועל ‪ wprj‬שחטאנו'לפניך‪'',‬בי^ם ובלא יודעים‪.‬‬
‫ועל בלם אלוה סליתת‪ ,‬סלח לנו‪6 ,‬הל לנף‪,‬‬
‫בפר לנו‪:‬‬
‫קנב‬ ‫תפלת יום כפור‬ ‫‪303‬‬
‫על ח^א שחנןאנו לפניך׳ ?כחש ובכזב‪.‬‬
‫ועל חקזא שחטאנו לפניך ?כפת שחד \‬
‫‪1‬‬

‫על ח?‪1‬א שחטאנו'לפניך‪? ,‬לצון‪.‬‬

‫ןעל ח^א ‪#‬חטאנו לפניך‪? ",‬לשון הרע‪.‬‬
‫על דו^יא |*חטאנו ל ^ ן ך ׳ ?משא ובסר‪1‬ן‪.‬‬
‫ועל חטא שחטאנו לפניך׳ במאכל ובמשתה‪.‬‬
‫‪v : * :‬‬ ‫‪ :‬־ ‪1 *:‬‬ ‫‪ 1 :‬״‪.‬״ן ‪I‬‬ ‫‪ v‬ז זו‬ ‫״• ‪:‬‬ ‫‪^ :‬‬
‫על חטא שחטאנו לפניך׳ בנשך ובמרבית‪.‬‬
‫•‬ ‫‪ :‬־ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪11 • v‬‬ ‫‪| v iv‬‬

‫ועל חטא שחטאנו לפניך׳ ב;טית;רון‪.‬‬

‫על חטא שחטאנו לפניך׳ בשיח שפתותינו‪.‬‬
‫ועל חטא שחטאנו לפניך] בסקור עין‪.‬‬
‫על ח^א ‪#‬ח‪$‬אנו לפניך‪? ,‬עיניס רמות‪.‬‬
‫ועל חטא שחטאנו ל‪$‬ניך׳ בעזות מצח‪.‬‬
‫ועל כלם׳ אלוה סליחות‪ ,‬סלה לנו‪ ,‬מהל לנו‪,‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪.‬״‬ ‫‪|T‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫״‬ ‫‪I V:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫\‬ ‫‪~ :‬‬

‫כפר לנו‪:‬‬
‫על ח?א שחטאנו לפ‪$‬ןך‪ ,‬בפריקת עול‪.‬‬
‫ועל חטא שחטאנו לפניך‪',‬בפלילות‪.‬‬
‫על חטא שחטאנו לפניך‪ ,‬בצךית רע‪.‬‬
‫ןעלח^אשחטאני לפניך‪,‬בצרות עץ‪.‬‬
‫על ח^א שחטאנו לפניך‪? ,‬קלות ראש‪.‬‬
‫ןעל חטא ^ן»‪'^5‬ל^ץז‪?'7‬קשיות עלף‪.‬‬
‫על הפ‪1‬א שהטאנו לפניף‪? ,‬ריצת ךנלים להרע‪.‬‬
‫ןעל חטא שחטאנו לפניך ׳ ברכילות‪.‬‬
‫על חטא ^זרוטאנו ל ^ ן ך ‪ ,‬בשבועת שוא‪.‬‬ ‫י‬

‫ועל ח^א שחטאנו ל§ניך׳ ?ש;את חנם‪.‬‬

‫על חטא שחטאנו לפניך‪ ,‬בתשומת יד‪.‬‬
 ‫תפלת יום כפור‬ ‫‪304‬‬
‫ועל חטא שחטאנו׳ לפניןד׳ בתמהוןלבב‪.‬‬
‫לנוי‪,‬‬
‫‪ *if‬י‬
‫‪,‬‬
‫ועל כלם‪ ,‬אלוה סליחות ׳ סלה לנו ׳ מהל‬
‫‪X‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪\x‬‬ ‫‪ :‬־־‬ ‫‪• :‬‬ ‫־‬ ‫‪ v:‬ו‬ ‫‪X‬‬ ‫\‬ ‫‪ :‬־‬

‫כפר לנו‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫"״ *•‬

‫ועל ד‪£1‬אים שאנו חיבים עלידןם‪ :‬עולה‪.‬‬

‫לעל ךוטאים שאנו היביםיעליהם‪ :‬חטאת‪.‬‬
‫ועל חטאים ‪#‬אנו דדבים עליהם‪ :‬קךבן עולה ויוךד‪.‬‬
‫ז‬

‫ועל הנזאים שאנו היבים עליהם‪ :‬יאשם ודאי ותלוי‪.‬‬

‫ועל חטאים שאנו• חיבים עלידם‪ :‬מכת מרדות‪.‬‬
‫ועל הטאים שאנו היבים עליהם‪ :‬מלקות'ארבעים‪.‬‬
‫ועל סטאים שאנו היבים עליהם‪ :‬מייוזה בידי ‪#‬מים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ועל סטאים שאנו סיבים עליהם כרת וערירי‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫ועל הטאים ‪#‬אנו היבים עליד!ם‪ :‬אךבעמיתותבית דין‬

‫סקילה׳ שרפה‪',‬הרג‪ ,‬ו ת ק ‪.‬‬
‫על מצות עשה׳ ועל מצות'לא תעשה׳ בין שי‪.‬ש‬
‫בהן קום עשה' ובץ שאץ בהן'קום ע ש ה ‪ .‬א ת‬
‫הגלויםלנו׳ ואת שאינם גלוים'לנו‪ .‬את הגלויס לנו׳ כבר‬
‫אמרנוםלפנץז‪ ,‬ויהודינוילןז עליהם׳ ואת שאינם גלויס‬
‫לנו׳ לפניך הםנלוים וידועים׳ כדבר שנאמר‪ :‬הנסתרות‬
‫—‬
‫‪V‬‬ ‫• ‪V T*! •" *'XI‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪**T‬‬ ‫•‬ ‫•‪IT‬‬ ‫*‬

‫ליי אילהינו׳ והנגלית לנו ולבנינו עד עולם׳ לעשות את כל‬

‫דברי התירה הזאת‪ .‬כיי אותה סלהן לישראל׳ ומחלן‬
‫לשלטי ישרון ‪1‬־כל דור ודור‪ ,‬ומבלעדיף אין לנו מלך‬
‫מוחל וסולר!‪:‬‬
‫אלך;‪/‬עד שלא נוצךתי איני כדאי׳ ועכשיו‬
‫״ ^נוצרתי ׳ ?אלו לא נוצרתי‪ .‬עפר א^י‬
‫קע‬ ‫תפלת יום כפור‬ ‫‪305‬‬

‫בדדי׳ ר!ל וחמר במיתתי‪ ,‬הרי אני לפנץז ככ‪:‬לי‬ ‫ז‬

‫מלא בושהוכלימה‪ /‬יהי ךצוןםד^יך!ז אלדד‬

‫ואלוד אטמי‪ ,‬שלא אחטא עוד‪ ,‬ומה שחטאתי‬
‫?‪#‬ץד׳ סחוק ןרחמיןד דדבים׳ אבללאעלדי‬
‫יפורים וחלים רעים‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪X‬‬ ‫‪ IT‬״‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫״‬
‫;‬
‫אלךד^צור לשוני מךע‪,‬ר^פתי מדבר ?זר^ה^לכ^דןלל; נ‪^ 5‬י תדום‪,‬ונ?שי‬
‫מ נ פ ר ל כ ל הלרה‪$.‬תח לבי ?הוךתף וקמךתיף הךדוף נפשי‪,‬וכ‪6‬‬
‫החובבים;<ליך עה״?רדד\הפר עצתם וקלקל מךלםהתם‪: :‬היו ‪3‬מץ ל‪$‬ני־‬ ‫ז‬

‫רוח ומלאך‪:‬הוה דד|ה‪ :‬למען‪:.‬הלצון יךידיףך^^עהןמץף וענני‪ :‬עשד‬

‫‪:‬‬

‫ל^׳־ע! ^ מ ך ^ ש ה ל מ ע ן ימינ^עיםהלמען תוך‪{3‬ןד^ן‪1‬נע?ה לכ^ק ?ןך^טהןןז;‬

‫‪:‬קירלךצוין ו א?יךי‪-‬פ‪:‬ןה;יון לביילפדף‪ ,‬יהוד! צוף ןנ^לי‪ :‬ע ק ה השלום‬
‫י ??דומיו‪ ,‬הוא‪:‬עיצ!ה שלום ^עלינו ןעל בל־ישךאאאקרו אמן‪:‬‬ ‫״‬

‫יהי רצון מלפניך יהיוה אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדים במהרה בימינו‬
‫י‬ ‫ר‬
‫אומרים אבינו מלכנו ובשנת אץ אומרים‪.‬‬ ‫? ' י"?'ל •‬ ‫ז‬

‫גליל יי״נ קודס קליש נתרא א ו מ ד ס ל ד ו ד מזמור‪.‬‬

‫א‬
‫ל ה ד מזמור ליהוד! הארץ ומלואה‪,‬תבל ויקזבי בה‪ :‬ב כי־‬
‫הוא על־‪.‬ימים יפדה‪ ,‬ןעלץהרות ןכוימה‪ :‬ג מי יזגלה‬
‫?הר יהוה‪,‬ומי יקום במקוים הןדישו י נקי כפלם ובר לבב א\םר‬ ‫‪:‬‬

‫לא־נ׳^א לשוא‪/‬פשי‪,‬ולא נ‪£‬בע למרמה • ה ישא ?רבה מאת‬

‫יהוה‪/‬וצדקה מא־להי‪.‬ישעו‪ :‬ו' זה דורידךשיו^בק^י פניף‪.‬יעקב‬
‫סלה זישאו״שערים ו ראשיכם‪,‬והניאו 'פחתי עולם‪,‬ןיבוא‬
‫מלך הכבוד‪ :‬ח מי זה מלך הכבוד‪:‬הוה‪.‬עזוז'וגיור‪ ,‬ןהוהיגבור‬
‫מלחמה‪ :‬ט שאו שערים ו ראשיכם' רםאו פתהי עולם‪ ,‬ויביא‬ ‫׳‬

‫י ‪T:‬‬ ‫^ ‪T‬‬ ‫‪. . . .‬‬ ‫‪. . . . . .‬‬ ‫•ך‬ ‫• ‪. ~x‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•• ‪TT‬‬
‫מלך הכבוד‪ :‬י מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות‪,‬הוא מלך‬
‫‪| V IV‬‬ ‫׳‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־ ‪T,‬‬ ‫‪| v IV‬‬ ‫‪V‬‬ ‫״‬ ‫־‪T‬‬ ‫‪| VIV‬‬

‫יתום‪.‬‬ ‫קדיש‬ ‫עלינו‪,‬‬ ‫ק״ש‪,‬‬ ‫\‬ ‫סלח‬

‫‪T IV‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬
‫הראת‪.‬‬ ‫אתה‬ ‫אורי‪.‬‬ ‫ל ד ו ד ה׳‬ ‫שש״י‬ ‫ק״ש‬ ‫מלכנו‪.‬‬ ‫אבינו‬ ‫אומרים‬ ‫בחול‬ ‫כפור‬ ‫יום‬ ‫כשחל‬ ‫שחרית‪:‬‬ ‫בתפלת‬
‫של‬ ‫רבונו‬ ‫מדות‪.‬‬ ‫עשרה‬ ‫שלש‬ ‫הארוץ‪.‬‬ ‫בנסוע‬ ‫ויהי‬ ‫ואומרים‬ ‫תורות‬ ‫ספרי‬ ‫ב׳‬ ‫ומוציאין‬
‫ת מ צ א ל ע י ל ‪ .‬ו א ח ״ כ קורין ב ס ״ ת ר א ש ו נ ה ב פ ר ש ת א ח ר י מ ו ת ש ש ה גברי‪ .‬ו ב ש ב ת ד ‪ .‬ח ״ ק ‪ .‬ו ב ש נ י ת קוריץ‬ ‫עולם‪.‬‬
‫פורקן(‬ ‫)בשבת יקום‬ ‫קה״ת‬ ‫אחר‬ ‫סלו סלו‪:‬‬ ‫ומפטירין‬ ‫השביעי‪:‬‬ ‫לחודש‬ ‫ובעשור‬ ‫פינחס‬ ‫בפרשת‬ ‫למפטיר‬
‫מוסף‪:‬‬ ‫תפלת‬ ‫ומתפלליץ‬ ‫ח״ק‪.‬‬ ‫יהללו‪.‬‬ ‫אשרי‪.‬‬ ‫הרחמים‪.‬‬ ‫אב‬ ‫ואומרים‬ ‫נשמות‬ ‫מזכירין‬

‫דיני קריאת התורה ביום הכפורים‬

‫חל‬ ‫כ א ש ר צוה ה׳ ו א ם‬ ‫אחרי מות עד ויעש‬ ‫אנשים בפ׳‬ ‫ב ר א ש ו ן ו׳‬ ‫)א( מ ו צ י א י ן ב׳ ס פ ר י ם ו ק ו ר ץ‬ ‫)שו״ע(‬
‫ק ו ר ץ ז׳ ו מ פ ט י ר ק ו ר א ב ס פ ר ב׳ ב פ י נ ח ס ו ב ע ש ו ר ל ח ו ד ש ו מ פ ט י ר ב י ש ע י ה ו א מ ר ס ל ו ס ל ו ע ד‬ ‫בשבת‬
‫כי פ י ה׳ דבר‪) .‬ב( ו נ ו ה ג ץ ל ה ז כ י ר נ ש מ ו ת ביום ה כ פ ו ר י ם ו נ ו ד ר י ם צ ד ק ה ב ע ב ו ר ם ל פ י ש ה מ ת י ם י ש ל ה ם גם כן‬
‫הכפורים‪:‬‬ ‫ביום‬ ‫כפרה‬
 ‫מוסף ליום כפור‬ ‫‪306‬‬
‫‪.‬אדני > &?סי רו?ר‪1‬ח ושי‪:‬גיד תדלחך‪:‬‬
‫ן ל ן ץ ך אתה;י אאזיני נאאד י מ ת י נ ו ‪' ,‬אלל\ אברהם‪# ,‬להי‬
‫י‬
‫* י לצחק ואלוזי‪.‬יעקב‪ ,‬האל הגדול י ועבור'והנורא ׳ אל‬
‫עליו־ן‪ ,‬גומל הסדים טולים‪ .‬ק‪1‬עה הבל׳יוזוכר דמדי אבות׳ ומ?יא‬
‫גואל לבני מיהם לקען עמו ?אהבה‪':‬‬
‫זכרני לסלם‪ .‬מלך חפץ ‪'3‬חיים׳ וכתבנו בספר החיים‪.‬‬
‫—•‬ ‫‪v‬‬ ‫•״ו‬ ‫‪:‬‬ ‫״״ו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫"‪*/‬‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪I‬‬ ‫* * ‪I‬‬
‫למענך אלהים חיים‪.‬‬
‫מלזד עוזר ומודיע ומגן‪ .‬ברוך אתה לי׳ מגן אלרהם‪:‬‬
‫‪4‬‬‫אתה גבור לעולם אדני׳ מחיה מתים אתה רב להויםיע מוריד דטל‬
‫מ כ ל כ ל סןים ןה‪5‬ד׳ מ ת ה מתים ?ו־מםיםרלים׳ סומך נואלים‪,‬‬
‫יי י י" ורופא תולים׳ יסתיר אסירים ׳ יס^יס אמונתי לי‪#‬ני‬
‫^פר‪ ,‬מי כמוך בעל גבורות ימייךומה לך'׳ מי^ך ממית מןן־ףד‪.‬‬
‫ימצמידז ףטי;נה‪:‬‬
‫מי כמוך אב חרחמים‪ ',‬זויר יצוריו למים ירחמיס ‪,‬‬
‫)?‪.‬אמן אתה להודות מסים‪ .‬ברוך אתה ן;׳ מ ת ה המרזים‪:‬א>‬
‫או‪$‬ה לןדוים ושמך ?!דוש‪ ,‬וקדומים *בכל יום' יהללוך ס ל ה ‪.‬‬
‫לדור ודור המליכוילאל ־ כי הוא לבדו מרום וקדר׳ט‪:‬‬
‫ובכן יתקדש' ‪#‬מך‪;.‬י אלהינו על ‪.‬י‪#‬ראל עמך ועל‬
‫כבודך ׳ ועל‬ ‫ותבלים עירך‪ ,‬לעל ןייון‬
‫מלכות בית דוד י‪#‬ןיחך ׳ ועל מכונך יקי?‪3‬ו ״•‬
‫ובכן תן פחדך ‪:‬י אלדרנו על ‪ 2‬ל‬
‫מעשיך‪ ,‬ואימתך על כל ם ה‬
‫שבראת‪'.,‬וייךאוך כל המעשים‪,‬‬
‫ויישתהוו לפנןך יכל הברואים‪ ,‬י‪9‬שד‬
‫כלם"אנדה" אחת לעשות רצונן?‬
‫בלבב‬ ‫א( בחזרת הש״ץ אומרים קדושת כתר כמו בשבת‪.‬‬
‫קנד‬ ‫מוסף ליום כפור‬ ‫‪307‬‬

‫בלבב שלם‪ .‬שידענו יי אלהיט‬

‫‪#‬השלטן לפניך‪ ,‬עז ני‪:‬דד‪ .‬וגבורה‬
‫בימינך‪ .‬ושמך נודא על כל מה‬
‫שבראת‪:‬‬
‫ן ‪ $‬מ הן ? מ ד י‪ :‬לעמןד‪ ,‬ף;הלה לידאיף‪,‬‬
‫ותקוה טובה לדוךשןף׳ ופתחון פה‬
‫למהלים לן־׳ שמחהלאדיצף‪ /‬וששון ל?גיךף‪,‬‬
‫וץקיסת לךן לדור עבדף‪ ,‬ועריכת ני־ לקן ל‪£‬י‬
‫משיחך׳ במרדה בימינו‪:‬‬
‫ו ן מ צדיקים יראו וישמחו ׳ דשרים‪.‬יעלזו‪ ,‬וחסידים‬
‫‪£‬־נח !גילו‪ ,‬ועולמה תקפץ פיח״ והרבעה‬

‫ותמלוך אתה ת א י‪ :‬אלוהינו לבדך‪ ,‬עד‬

‫בל מעשיך׳ בדד ציון מ ‪ #‬ק ?בוךך׳‬
‫ובירושלים עיר קך^ך׳ כבתובנידברי קךשןד‪:‬‬
‫ל‪£‬לך;ן לעולם אלהיך ציון לדל ודההללויה‪:‬‬
‫נ ן ת ש אתה ונירא שמך‪ ,‬ואץ אלוה ‪39‬ל<‪1‬דיךי ‪?3‬תוב־‬
‫וינכה יי צבאות במשפט‪ ,‬וחאל הקדוש נקדש‬
‫ב‪$‬ךקה‪ .‬ברוך אתה‪ /;,‬ה*ולךהקדוש‪:‬‬
‫אתה בחרתנו מכל העמים‪ ,‬אהבת אותנו‬
‫ורצית בנו‪ ,‬ורוממהו מ?ל ה<‪1‬שונות‪,‬‬
‫וקרשתגנ‬
 ‫מוסף ליום כפור‬ ‫‪308‬‬
‫במצותץד‪ .‬ו כ ר ת נ ו מ ל כ נ ו ל עב;דתף‬
‫‪:‬‬ ‫ו ק ר א ת נ ו‬

‫‪: J^SJ‬‬ ‫ה ג ד ו ל ו ה ק ד ו ש עלינו‬ ‫ושקןןז‬

‫הי^בת הזה לאת‬ ‫ן ד צ ת ן לנו;י אלהינו באדזבה א‬

‫ןי ‪,‬לשב״‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ת‬

‫״ ״ יוםדגפדיםהזה‪:‬את יום סליחת העון הזה‪ .‬את י ו ם‬

‫מקרא קרש הזה‪ ) ,‬ל ש ב ת לכןך^ה ולמנותה( למהילה ולסליחה‬
‫ולכפרה‪ ',‬ולמחל בו את כל;!ונותינד <לשבת ןאך‪,‬בה>‪£‬קךא‬
‫י קךש זכר ליציאת מצךלם‪:‬‬ ‫ז‬

‫מ ע ל‬ ‫ו נ ת ר ח ק נ ו‬ ‫ח ט א י נ ו גלינו מ א ר צ נ ו ‪,‬‬ ‫ומפני‬

‫ל ע ש ו ת‬ ‫יכולים‬ ‫אנו‬ ‫ואין‬ ‫א ד מ ת נ ו ‪,‬‬

‫ה ג מ ל‬ ‫כ ב י ת‬ ‫בחיךתןל ׳ י‬ ‫י ניבית‬ ‫חובותינו‬

‫ה י ד‬ ‫מ‪$‬ני‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫' ש ס ף‬ ‫ש נ ק ר א‬ ‫ו ה ק ת ש ‪,‬‬

‫ין‬ ‫מ ל פ נ י ף‬ ‫רצון‬ ‫יהי‬ ‫ב מ ק ך ש ף‬ ‫ש נ ש ת ל ח ה‬

‫? * ת ש ו ב‬ ‫מ ל ך ל ס מ ן ‪,‬‬ ‫ואלהי א ב ו ת י ע ‪,‬‬ ‫אלחינו'‬

‫ה ר ב י ם ‪,‬‬ ‫מקדשף'‪3‬רהמיף‬ ‫ועל‬ ‫עלינו‬ ‫ו ת ר ח ם‬

‫מ ר ך ה ו ת ג ד ל כ ב ו ד ג א ב י נ ו מ ל כ נ ו ^הינו‬ ‫ו ת ב נ ה ו‬

‫מ ־ מ ס ף עלןנו מ ה ר ד ‪ ,‬ו ה ו פ ע ו ה נ ש א‬ ‫כ מ ד‬ ‫ג ל ה‬

‫הגוים‪,‬‬ ‫כ ל ה י ‪ ,‬ו ק ר ב פזורינו מ ב י ן‬ ‫לעיני‬ ‫עלינו‬

‫והביאנו לציון‬ ‫נ ד ר כ ת י א ר ץ ‪.‬‬ ‫‪ois‬‬ ‫ונפוצותינו‬

‫כ ש ? ה ת‬ ‫ב ת ח ‪ ,‬ולירושלים ב י ת מ ק ד ש ך ׳‬ ‫עיךןל‬

‫ו ש ם נ ע ש ה ל פ ט י ף א ת ק ח י נ ו ת חובותינו‪:‬‬ ‫ע ו ל ם ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ו א ת‬ ‫כ ה ל כ ת ם ‪.‬‬ ‫כ ס ד ר ם י ומוספים‬ ‫ת מ י ר י ם‬
‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫‪)jc‬‬ ‫^ *‬ ‫‪T‬‬ ‫• * •‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫•‬

‫הזה‬ ‫דדםבת‬ ‫יום‬ ‫מוםפי‬ ‫ואת‬ ‫)לשבת‬ ‫ין•‬ ‫^ןסף‬

‫ה ? נ ו ן י ו םל ק ה ׳‬ ‫ס ל י ד ת‬ ‫יום‬ ‫ה ז ה‬ ‫ה כ פ ו ר י ם‬ ‫ףם>‬
‫קנה‬ ‫מוסף ליום כפור‬ ‫‪309‬‬

‫יום מקיא קרש הזה‪ ,‬נעשה ונקריב לפניןד‬

‫באהבה׳ כמצות דצונןד\ ?ימושי‪3£‬ת ?גלינו‬
‫ש ב ת‬
‫•_ו‬ ‫‪• t‬‬ ‫‪•L.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪#‬ל‬
‫‪ #‬ת ‪npjp‬‬ ‫וביום ל ׳ ‪ # ? #‬מ^ים « י שןה ת?‪2‬ימש‪ ^ ,‬נ י ‪ .‬ע ^ ד ס‬
‫י‬ ‫ת‬

‫?לילד‪ pgb .‬ונגנבו‪ .‬עילת ‪ 3 #‬ח ‪3#3‬חו׳ על עלח ה?‪.‬םיד ן»‪9‬ןה‪:‬‬ ‫י‪,‬‬
‫ובעשור לחדש השביעי הזה׳ מקרא קרש‬
‫לחית לכם‪ ,‬ועניתם את נ?«שתי‪3‬ם‪,‬‬
‫כל מלאקד‪ .‬לא יתעשו‪ .‬ןחקרביצם עלהילך‬ ‫י‬

‫ריח ניחרז‪ ,‬פר בן ב‪:‬רך אדר‪ ,‬אלל אחד‪,‬‬

‫כבשים ‪3‬ני שנחי שבעח‪ ,‬תמימם לחיו לכם‪:‬‬
‫ומנחתם ונכדיהם כמדבר‪ :‬של^ח עשמים ל‪$‬ר‪,‬‬
‫ושני'עשרניס לא‪:‬ל‪ ,‬ובשרון לכבש׳ מ‬
‫כנסכו‪,‬ו‪#‬ני קעץךס לכ§ר׳ ו־שני תמירים כדזןכתם‪.‬‬
‫מלבד וחטאת חב‪$‬דים‪1‬עולת!‪r.T^W'^W^pijr‬‬
‫ישמחו כ‪9‬לכותף * י ע י ‪ #‬י ת נקוךז* ‪ #‬ג ‪ .‬עם מןך^י <?לי*י ‪ -‬כ<ט‬
‫יסייעו ויהעגגו ?ט^ןז‪ .‬וברביעי י־^יית בז וקד^חו‪ .‬ח ן ן ח {?זם‬ ‫י•י״‬
‫אוהו קראתי‪ .‬ז?ר למעשה }ראעךת‪:‬‬
‫אלדןינו^זאטוןיני׳ סתוללעונוד^ינו ‪3‬יום‬
‫)לשבתל‪.‬עבתהיהוביוםי הכפרים הזר״ ‪3‬י‪1‬ם‬
‫םלידת העון הזתביום מקרא קרש חזח‪ ,‬מחה‬
‫והעבר פקעןנו ורטאתינו מנגד עינןןד‪•? ,‬אםוד‪:‬‬
‫אנכי אנכי ת א מוהה פש?ןץד למעני‪ ,‬ומטאתקד‬
‫‪ W‬ן‪?5‬ג?ן‬ ‫לא אזכר‪ .‬לנאמר« מהיתי כעב‬
‫חטאתיך‬
‫א( במדבר כט ז‪ :‬ב( שם כט ח‪ :‬ג( שם כט יא‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫מוסף ליום כפור‬ ‫‪310‬‬

‫הטאךרףשובהאליכי גאלתיף‪.‬ו^אמר‪ :‬כי כיום‬

‫הזהיכ§ר עליכם לטדדאתכם מכל חטאסיכם‪,‬‬
‫נ‬
‫ל?ני יי תטחרמ י«ל‪3‬תי יאלקי ןובוסי״״מ־״ ‪ »v‬מ יסה«‬
‫קדשנו במצותיף׳וסן^לןנו^תוךתף׳ ש‪#3‬נו‬
‫בדו^ן^^לשבתומחימדי^לדמי‬ ‫^‪^eing&nrg‬‬
‫באהבה וברצון י ''ם‪3‬ת ר!ד&ך‪ .‬רנוחו בו כל‪:‬שךאל מלןייםי *םמןז(‬
‫וטרד לבנו לעבדןז באמת‪ ,‬כי אתה סלחן‬
‫לישראל ומהלן לשבטי לשרון בכל דור ותר‪,‬‬
‫ו מ ב ל ^ אין * לנו מליןז מוהל וסולח‪.‬‬
‫בחןד אתה י‪ ,:‬מלף מוהל וסולה לעונורץנו‪,‬‬
‫ולעונות עמו ביתלשךאל‪ ,‬ומעביר אשמותינו‬
‫‪3‬כל שנה ושנה‪ .‬מלך על כל האלץ׳ ?ןקדיע‬
‫ה ‪ #‬ב ת ‪0‬ישראל ויום הכפולים‪:‬‬ ‫<לשבת‬

‫ר צ ה ;י אלהינו בעטך ךםךאל‪ ,‬ולתפלהם ‪#‬עה‪ ,‬וה‪#‬ב העבוד־ח‬

‫לדביר בית^וא^י לשךאל ותפלתם ?אסבה ר‪.‬ר‪,‬בל ברצון‪.‬‬
‫ותהי לרצון תמיד עבודת ישךאל עמך‪:‬‬
‫ותהזינה עינינו י ע ו י ך לציון ?רהטים‪ .‬ברוך אתה ן;‪ .‬הממזיד‬
‫‪1‬‬
‫מודים דרבנן‬ ‫‪?#‬ינתו לציון‪:‬‬ ‫י־ יי' ״ ' יי*‬
‫מ ו ד י ם אנחנו לך‪ ,‬שאתה הוא י י‬
‫מודים אנהנו לך עאתה הוא‬
‫אליהינו ואליהי אבותינד"‬
‫אבותינו אליהי כל בשר‪ ,‬יוקרנו‪ ,‬יוצר‬ ‫אלהינו ואלדד‬
‫לעולס יעד׳ צויר היינו מנןלםענו׳ אתה בראשית‪ ,‬ברכות והוךאות לעזמך‬
‫הואי לדור ודור‪ .‬י נודה לך ינפפר הגדול והקןדוש‪ ,‬על עזהחייתנד‬
‫לקחתנו‪ ,‬כן תחינו ויקימנו ותאסוף‬
‫נ י‬
‫גליותינו לחברות קךשף‪ ,‬ו נ ש ו ב‬ ‫ההלתך‪ ,‬על חינו החסויים ‪?$‬ף> ח‬
‫ז‬

‫נשמותינו הפחדות ו ל ך ‪ ,‬ועל נפיף אליך לקזמור חלןיף‪ ,‬ולעשות רצונך‪,‬‬

‫ולעקיף בלבב שלם על עזאנו מודים‬
‫*טבכל י יום עמנו‪ ,‬ועל נפלאותיך‬
‫לך‪ ,‬ברוך אל ההודאות‪:‬‬
‫וטובותיך ‪#‬בכל ע ת ‪ ,‬ערב ; * ל י‬
‫קנו‬ ‫מוסף ליום כפור‬ ‫‪311‬‬
‫חנהרלם׳ הטוב‪? .‬י לא כלו רחמיף י וד!‪$‬רךום‪? .‬י לא וזטו חסדיך‪,‬‬
‫כי ‪9‬ע‪1‬לם קולנו לך‪:‬‬
‫ועל כלם‪:‬תברך ולתח־מם רתנ^א^מך סלכנו תמיד לעולם ועד‪:‬‬
‫וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך‪.‬‬
‫וכ;ל הה?ם יוךוך ^לה ויהללו ע?ך סןוזל לעולם ?י טוב ה‪#‬ל‬
‫ישועתנו ועזרתנו סלח׳ האל ח ט ו ב ‪ .‬ב ת ך אתה יי‪ ,‬חטוב‬
‫‪ #‬מ ך וקל נאה לחוד‪1‬ת ‪) J‬בחזות הש״ץ הכוזבים נ״כ(‪.‬‬

‫יעל ?ל‬ ‫טובח וכרכה‪ .‬חלים חן וחסד ורוזמים׳ ?ייני‬ ‫ע‪$‬י‪^ 0‬ל‪1‬ם‪',‬‬
‫לשךאל ע ט ך ‪ .‬ברכנו אבינו כלנוכאהה באור פניך‪ .‬כי באור‬
‫פנןך‪ ,‬נתת לנו ין יאזינו תורת חלים‪ .‬ואהבת חסד‪ ,‬וצךכןה‬
‫ל‪*#‬ל‬ ‫את ע?ך‬ ‫ל‪5‬רך‬ ‫ויערכה וךחמים וחליםיו‪#‬ל‪1‬ם‪ .‬וטוב בעיניך‬
‫בחלומך‪.‬‬ ‫בכל עת ובכל שעד‪.‬‬
‫ו?‪90‬ר חלים בךכח ו^לום ו^נסחטובה^עחונח^ת‬
‫ונזרות טובות‪ ,‬נזכר ונכתב לפניך ׳ אנחנו וכל‬
‫עמך בית ישראל לחיים טובים ולשמם‪ :‬ברוך אתח‬
‫ןי‪ ,‬ה^ברך את עמו‪.‬יקזךאל כשלום‪:‬‬ ‫ז‬

‫להייו ל ך צ ו ן א מ ר פ י ו ד מ י ו ן ל ‪ $‬י ׳ ‪ $‬י ף ׳ ך‪ ,‬צ ‪ 5‬־ י ו ג ו א ל י ‪:‬‬

‫אללןינו ואאד אבותינו‪ ,‬תבא לפניך הפלתנו ׳ ואל תתעלם‬

‫לתחנתנו‪ ,‬שאין אנו עזי פנים יקשי ערף׳ לו־עורלפנןך‬ ‫"*־' '‬ ‫‪r‬‬

‫‪;.‬י אלהיני נאלוזי״יאבותינו‪/ ,‬דיכןיס'אנחנו ולאי חטאנו‪' ,‬אנ־ל‬

‫אנחנו ואבותינו חטאנו‪:‬‬

‫אשמנו‪ ,‬בנךנו‪^ ,‬זלנו‪ ,‬ךבךנו ך‪9‬י‪ .‬תןוינו‪,‬‬

‫והף^גנו‪ ,‬זךנו‪ ,‬ד^סנו‪ ,‬ןןןןגו‬
‫שקר‪ .‬יעןינו רע‪ ,‬מבנו ׳ לצנו ׳ ‪$‬ח־נו‪ ,‬נ ^ נ ו ‪,‬‬
‫סררנהעוינו‪ ,‬פשענו י צרתו‪ /‬ק״שינו ;)רף‪.‬‬
‫ף&וענו‪ ,‬י‪#‬דך;נו ׳ י הןג?נו ׳ י רצעינו‪ ,‬יודיענו‪:‬‬
‫סרגו‬
 ‫מוסף ליום כפור‬ ‫‪312‬‬
‫סרנוממצותיך וממשפטיך הטובים ולא שוה לנו‪ .‬ואד»ה‬
‫צריקעלכליהבא עלינו‪/‬כי אמת עשית ואנחנו הרגענו‪:‬‬
‫מ ך ‪ ,‬נאמר לפניף יושב מרום ׳ ומה נספר לפניףשוכן'םהקיס‪.‬‬
‫הלא כל הנסתרות והננלות אתה יודע‪:‬‬
‫יודע היעולם׳ והעלמות סתרי כל חי‪ :‬אד‪.‬ה‬ ‫אתה‬
‫חופשכלחךךי בןןן ובוחן כליות ולב‪ .‬אין‬ ‫ז‬

‫דבר נעלם ממד‪ ,‬ואיןנפתר כננדעיניך! ובכן יהי רצון‬

‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪: I•• :‬‬ ‫‪IIV‬‬ ‫״*‬ ‫• ‪vv‬‬ ‫‪11*9‬‬ ‫י‬ ‫‪TMV‬‬ ‫״‬ ‫‪T : V‬‬ ‫‪1 1‬‬

‫מלפניך יי אלהינו ואלדד אבותינו‪ ,‬שתרחם עלינו‬

‫ותמחול לנו על כל חטאתינו‪ ,‬ותכפר' לנו על כל‬
‫עונותינו‪ ,‬ותמחול ותסלח לנו על כל פשעינו‪:‬‬
‫‪|• T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־‬ ‫‪IT‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫*‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫**‪I‬‬ ‫‪:‬־‬

‫על ח‪$‬א ‪#‬חקאנו לפניך׳ באנס וברצון‪.‬‬

‫ועל דן?‪1‬א שחטאנו לפניך ׳ י באמוץ הלב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-‬״‬ ‫‪IT T‬‬ ‫‪v1‬‬ ‫‪1‬‬

‫על ח‪$‬א שחטאנו לפניך ׳ בבלי דעת‪.‬‬

‫‪" | T‬״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫••ן‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫‪IT T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬ ‫**‬ ‫"״‬

‫ועלח^א ‪#‬ח‪$‬אנו לפניך‪ ,‬בכטוישפתים‪.‬‬

‫על חטא שחטאנו'לפניך‪ ,‬בגלוי עריות‪.‬‬
‫ן‬ ‫•‬ ‫« *‬ ‫ן‬ ‫**ן‬ ‫• ‪T‬‬ ‫‪jT‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫** ‪I‬‬

‫ועל ח?‪1‬א ‪#‬חטאנו לפניך ׳' מלוי ובסתר‪.‬‬

‫על חטא שחטאנו'לפניך'‪ ,‬בדעת ובמרמה‪.‬‬
‫ועל חטא שחטאנו לפניך‪',‬בדבור פה‪.‬‬
‫‪V‬‬ ‫• *‬ ‫‪I‬‬ ‫‪|V‬‬ ‫* ‪I‬‬ ‫‪IT 7‬‬ ‫‪V‬‬ ‫** ‪S‬‬ ‫‪j‬‬

‫על ימא שחטאנו לפניך‪? ,‬חונאת רע‪.‬‬

‫ועל ח?‪1‬א ‪#‬חטאנו' לפניך ׳'כהרהור הלב‪.‬‬
‫על דשא ^חטאנויילפניך‪' ,‬בועידת זנות‪.‬‬
‫ועלח^א ‪#‬ד‪£1‬אנו'לפניךי׳יבודויי^ח‪.‬‬
‫על חטא שהבאנו'לפניך‪ ,‬בזלזול הורים ומורים‪,‬‬
‫ועל ח^א ‪#‬דקאנו ל^ניך! בזדון ויבשננה‪.‬‬
‫על‬
‫קנז‬ ‫מוסף ליום כפור‬ ‫‪313‬‬
‫על ן‪#‬זא ‪#‬ח<‪5‬אנו לפניך י למזק \ר‪.‬‬
‫ועל ח?‪1‬א שחטאנו לפניך׳ בנחלול השם‪.‬‬
‫על ח?גא שחטאנו לפניך‪ ,‬בט^את ^ מ י ס •‬
‫ועל חטא שחטאנו לפניך׳ כט‪$‬שות§ח‪.‬‬
‫על ח‪$‬א ‪#‬חטאנו לפניך׳ כ‪.‬יצר י ל ע •‬
‫ועל חטא שחטאנו'לפניך׳'ביוךעים ובלא יודעים‪.‬‬
‫ועל כלם אלוה סליהות‪',‬סלה לנו׳ מהל לנו‪,‬‬
‫כפר לנו‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫—‬

‫על ח‪$‬א ‪#‬ח‪$‬אני לפניך׳ כיחש וןכזב‪.‬‬

‫ןעל ח‪£‬א שחטאנו לפניך'׳' בכפית ש ח ד ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫על חטא שחטאנויילפניך‪ ,‬בלצון‪.‬‬

‫ועל חטא שחטאנו לפניך ׳ כלשון הרע‪.‬‬
‫על חטא ^ןחטאנו'ל‪$‬נןך׳ במ^זא ובטתן‪.‬‬
‫ועל חטא ‪#‬ח‪9‬ןאי‪:‬ו לפניך׳ כמאי^ל ובמשוח‪.‬‬
‫על חטא שחטאנו'לפניך ׳ כנשך ובמרבית ‪4‬‬
‫ועל חטא ^חטאנו לפטך׳״ב^ית ןוזן י‪ .‬י‬
‫על חטא שחטאנו לפניך׳ בשיח שפתותינו‪.‬‬
‫*״ן‬ ‫״ ;‬ ‫*‬ ‫יו‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I •V T I‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪|¥ T v‬‬ ‫•״ ‪:‬‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬

‫ועל דקא ‪#‬חטאנו לפןןך‪ 3 ,‬סקור עין‪.‬‬

‫על חטא שחטאנו''לפניך ׳ בעינים רמות‪.‬‬
‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫‪-‬‬
‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V1I‬‬ ‫‪|V S t‬‬

‫ועל חטא שחטאנו ל‪$‬ניך‪? ,‬עזות מצח‪,.‬‬

‫ועל כלם'‪ ,‬אלוה סליהות‪ ,‬סלה לנו‪ ,‬מהל לנו‪,‬‬
‫כפר לנו‪:‬‬
‫על חטא שחטאנו ל‪$‬רך‪ ',‬בפריקת עול‪.‬‬
‫ועל ח^‪-‬א ‪#‬וקאנו לפניך׳ בפלילות‪.‬‬
‫על חטא שחטאיו לפניך ׳ בצדת רע‪.‬‬
‫ועל‬
 ‫מוסף ליום כפור‬ ‫‪314‬‬
‫ן ע ל ח ? ‪ 1‬א ^ ח ^ ל ^ י ן ז בצרות עןן‪.‬‬
‫׳‬

‫על וןנןא ‪#‬חטאנו לפניך‪ ,‬בקלות ראש‪.‬‬

‫ז‬
‫ועל חטא שחטאנו•'לפגיך ^כקשיות עוף‪.‬‬
‫על סטא שחטאנו לפניך׳ בריצת רגלים להרע‪,‬‬
‫ועל חטא שחפןאנו לפניך‪ ,‬גירכילות‪.‬‬
‫על חמיא ‪#‬חטאנו ל§נץז׳ בשבועת ‪#‬וא‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫ןעל ח?‪1‬א ‪#‬חטאנו ל‪$‬ניך‪'7‬כ^עאת חנם‪ .‬י‬
‫על חטא שחטאנו לפניך׳ בתשומת יד‪.‬‬
‫‪I‬‬ ‫*‪|V‬‬ ‫•‬ ‫^‬ ‫**‪1‬‬ ‫‪**M‬‬ ‫ןן‪J‬‬ ‫ץ‬ ‫•‬ ‫‪T‬י •‬

‫ועל חפזא ‪#‬ח‪$‬אנו׳ לפרך׳ בתקןהון לבב‪.‬‬

‫ועל כלם ‪ /‬אלוה סליהות ׳ סלה לנו‪ ,‬מהל לנו‪,‬‬
‫'כפרלנו‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫״״‬ ‫״‬

‫ועל דודאים ‪#‬אנו חיבים עליך״ס‪ :‬עולח‪.‬‬

‫ועל חפזאים ‪#‬אנו חי‪3‬ים'עליהם־ ח^ןאת‪.‬‬
‫ועל חטאים ‪#‬אנו חייבים עליהם‪ :‬קרבן עולה ךורד‪.‬‬
‫ועל וחטאים ‪#‬אנו חיבים ןגליחם‪ :‬א<שם ודאי ותלוי‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫ועל חטאים ‪#‬אנו חיבים עליהם מכת מרדות‪.‬‬
‫— •‬ ‫‪T‬‬‫‪m‬‬
‫‪IT V‬‬ ‫•‬ ‫• *‪T‬‬ ‫‪V‬״‬

‫ועל חטאים שאנו חיבים עליחם ־ מלקות ארבעים‪.‬‬

‫ועל ס‪£‬אים ‪#‬אנו ח;‪3‬ים עליהם‪ :‬מיר^> כיךי^מוט‪.‬‬
‫ת‬ ‫‪:‬‬
‫ועל ךוןןאים ‪!*#‬נו ח;בים עליתם ?י מרירי•‬
‫ועל וזטא\ס שאנו ח;כים עליהם‪ :‬ארכע מיתות ‪3‬ית דין‬
‫‪V‬קילה‪^:‬רפה׳'הרג^ח?‪.‬ק״‬
‫על מצות ע‪£‬ה‪ ,‬ועל מצות לא תע^ה׳ ‪5‬ין שיעז‬
‫‪4‬‬
‫;הן קום עשה׳ ובין ‪#‬אין בהן קוס עש ה‪ ,‬א ת‬
‫ךעלוךסלנו׳ ואת^איןפנלויס^‪ as .‬נזגלויפ לנ׳י׳לכד‬
‫אסרגוש‬
‫קנח‬ ‫מוסף ליום כפור‬ ‫‪315‬‬
‫אורנוס לפניך‪ ,‬ןהודינולךעמזם׳ ו א ת ^ ס ג ל ר ם‬
‫לנו׳ לפניך הםנלדם וידועים׳ כךבר שנאמר‪ :‬הנסתרות‬
‫ל״אלחינו׳ והננלת^נו ורבענועד עולם׳'לעשות אתכל‬
‫ךברי התורה הזאת‪ .‬כי אתה סלחן ללשךאל׳ ומחלן‬
‫‪ xq/rfl‬ישרו; ?כל דור ודור׳ ומכלעךיך אין לנו מלך‬
‫מוחל וסולח‪:‬‬
‫**ן •‬ ‫‪I‬‬ ‫*'‬

‫א ל ד ; ‪ /‬ע ד שלא נוצרתי איני בדאי‪ /‬ועכשיו‬

‫שנוצרתי ‪ /‬כאלו לא נוצרתי‪ .‬עפר אני‬
‫בדזיי׳ קלודבד ןמיתתי‪ /‬הרי אגילפניף ככלי‬
‫מלא בושהוכלימה‪ .‬יהי רצון מלפניך יי אל‪1‬ד‬
‫»—‬ ‫•‬ ‫•ץ‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I" T‬‬ ‫ל‬ ‫*‬ ‫ן‬ ‫‪X‬‬ ‫*‬ ‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬

‫ואלל״י אבות•‪ /‬שלא אחטא עוד ׳ ומה שחטאתי‬

‫דךביע אן‪:‬ללאעלידי‬ ‫<פניף קזהוק‬
‫יםורים וחלים רעים‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪X‬‬ ‫‪• |T TJ T‬‬ ‫•‬ ‫•‬

‫אלדד‪ ,‬נצור לשוני מרע‪ ,‬ד‪$‬פתי‪.‬מדבר מרמה׳ ולמלןללי׳נפשי‬

‫‪1‬‬
‫תרום ׳ ונפשי כעפר לכל תהיה ׳ יפתח לבי ןתוי־תך ׳‬
‫ובמצותיך תרדוף נפשי י‪* ,‬וכל החוזיים עלי רעה‪ ,‬מהרה הפר‬
‫‪1‬‬
‫עצתםייוכןלכןל מחשבתם ‪ '.‬ןהיו ןמוץ לפני רוח ומלאך דוהה‪.‬‬
‫למען‪:.‬חלצון לךידיך‪ ,‬י הושיעה למיינך וענני‪ .‬עשה ‪ \vpf‬שמך‪,‬‬
‫עשה ל מ ק למינך׳ עשה למען חוךחןל; עשה למען י־ןךשוזך׳ יהיו‬
‫לרצון אמרייפי‪ ,‬והגיון לבי‪ ',‬לפניך׳'יי צורי וגואלי‪ :‬עשה השלום‬
‫במרומיו׳ הוא יעשה שלום עלינו‪ ,‬ועל בל ישראל׳ ואמרו אמן‪:‬‬
‫•״ ‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬״ ‪:‬‬ ‫‪• T :‬״‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ :‬־‬ ‫״״ו‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪ :‬־ ‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬

‫יהי רצון סל!‪$‬נ;ןד‪ ,‬אלזדמ ואלוזי אבוהינו‪ ,‬שיינה ‪3‬ית הפיכןדש ? ל ה ר ה‬

‫יי ל‪£‬ינו‪,‬ותןחלכןנו ייהוךתןזי‬
‫)שו״ע( )א( קדיש שלם‪ .‬ואץ אומרים אץ כאלהינו ועלינו אחר תפלת מוסף‪< :‬ב( אין אומרים אשרי ובא לציון‬
‫עד קודם נעילה‪) :‬ג( אין אומרים ואני תפלתי אפי׳ אם חל להיות בשבת‪) :‬ד( במנחה מוציאץ ספר‬
‫תורה וקורץ ג׳ אנשים בפ׳ עריות עד סוף הפ׳ כו׳ והשלישי מפטיר ביונה כו׳ ונוהגים לסיים ההפטרה במיכה מי אל‬
‫כמוך וגו׳ ואחר ההפטרה נוהגץ במדינות אלו שלא לברך רק ג׳ ברכות אבל אץ אומרים על התורה ועל העבודה כו׳‬
‫ואץ אומרים צדקתך כשחל בשבת‪) :‬ה( אם השעה דחוקה ידלגו אבינו מלכנו כדי להתחיל נעילה בזמנה‪) :‬ו( אף על‬
‫פי שאץ נושאים כפים במנחה ביום הכפורים אף על פי כן יאמר הש״ץ ברכת כהנים‪:‬‬
‫תפלת מנחה וידבר וקטורת קה״ת ואחר כך מתפללץ כמו בשחרית וקדושה נקדישך בנוסח הקצר‪:‬‬
‫בחול אבינו מלכנו‪ .‬קדיש שלם‪ .‬לדוד ה׳ אורי‪ .‬קדיש יתום‪.‬‬
 ‫תפלת נעילה‬ ‫‪316‬‬

‫דיני תפלת נעילה‬

‫)שו״ע( )א( התחלת זמן תפלת נעילה היא כשהחמה בראש האילנות דהיינו קרוב להתחלת השקיעה ונמשך זמנה‬
‫עד סמוך לצאת הכוכבים‪) :‬ב( יזהרו לומר חרוז היום יפנה כו׳ קודם הערב שמש דאי לא כן הוא דובר‬
‫שקרים לפני ה׳‪) :‬ג( ואומרים במקום כתבנו חתמנו ובמקום וכתוב וחתום ובמקום ונכתב ונחתם‪) :‬ד( ואם הוא ש ב ת‬
‫מזכיר של שבת בתפלה זו כ י אבל בוידוי שלאחר התפלה אין מזכירין בו של שבת כו׳ במה דברים אמורים ביחיד‬
‫אבל הש״ץ כיון שאומר הוידוי בתוך התפלה צריך להזכיר ש״ש באתה הבדלת אנוש כו׳ ומכל מקום אם לא הזכיר‬
‫ש״ש בתוך הוידוי אין מחזירין אותו כיון שהזכירו בתוך התפלה אבל אם לא הזכיר ש״ש כלל אפי׳ בתוך ה ת פ ל ה‬
‫מחזירין אותו בין יחיד בין ש״ץ‪) :‬ה( הש״ץ אומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו כו׳ אך על פי שהיא לילה‪:‬‬

‫פתיחת הארון ונשאר פתוח עד אחרי תפלת נעילה‪.‬‬

‫א ^ ר י י‪3£1‬י ביתך‪ ,‬עוד יההילוך §לה‪ :‬א‪#‬רי העם שיכה לו‪ ,‬אשרי הןנס‬
‫‪r‬‬
‫־ " ^יי אלהיו‪ :‬תהלה לדוד‪ ,‬ארוממך אלוד המלך׳ נאיברקה •‪rpp‬‬
‫;‬
‫יום א;ד‪3‬ך ‪ ,‬ואהללה ' ^ ך לעולם‪%‬י ?דיל ן‪ :‬ימלילל‬ ‫י‬‫לעו^ם&גי‪:‬‬
‫מאד‪ ,‬ולגךלתו אין מ ך ‪ :‬דור לדור ן ‪ #‬י ח מעשןיך׳ ‪$‬בירעך‪:‬גירו‪ :‬ד‪,‬דר‬
‫כבוד ד‪1‬קד \ ודברי נ‪£‬לאתיך אשיזחה‪ :‬ו‪#‬ז'וז נוראותיך יאנץ־ו ׳ וגךלאןד‬
‫* ס ‪ £‬ן ה ‪ $ :‬ר ר ב טו‪$‬ך'_י?יעו וצךרןתך ימנו‪ :‬חנון ורתם ן י‪ ,‬ןןןרך *©;ם וגדל‬
‫ז‬

‫קסד‪ :‬טוב‪.‬ע לכל‪ ,‬ורחביו על כל מע^יו‪ :‬מךיך י‪? :‬ל מעשיןד׳ נםםיךיןד‬
‫יירכוןה‪ :‬כבוד מלכותך יאםרו‪ .‬וגמרתןד ידברו‪ :‬להודיע לבני האלם‬
‫גבוריתיו‪ .‬וכבוד הדר מלכותו‪ :‬מ*לכוחך‪,‬מלכות?ל עלמים׳ וכזמ‪£‬להך כ ? ל‬
‫דורודר‪ :‬ס‪01‬ך יי ל י ל הגבלים‪ .‬ח ו ר ף ‪ #‬ל היפופים‪ :‬עיני לל אליןללש^־י׳‬
‫ואתה ניסן להם' את אכלם בעתו‪ :‬פוהח את לךך ׳ ומשביע ל?ל ד‪.‬י רצון‪:‬‬
‫ז‬
‫‪:‬‬
‫*^ק יי בכלדד^ו ‪ ,‬וחיןיד ן ; ל מע^יו‪, :‬קרוב י; ליל רןאיו ׳ לבל‬
‫לל‪,‬ראהו יאמז‪. :‬רצון‪.‬יךאיולעשה׳ ואת שמנר‪1‬ס לקזמעךושיעם‪ :‬שומי־ ל‪&:‬ת‬
‫כל ?*זביוי‪-‬יואת ‪$‬ל'הרבעים'ישמיד‪ :‬תהלת ;;‪:‬דבר?י‪ .‬וי?ר־?ל ב׳‪#‬־‬
‫‪#‬ם קדשו לעולם ועד‪ :‬ואנחנו' נברך'‪:‬יז׳ מערגה לער עולס ‪0‬ללו יה‪:‬‬
‫ז‬
‫;‬
‫יץ‪.‬ני זאח ?ייהי‬ ‫ובא״לזףון' ג ו א \ ' ו ל ‪ £‬ב ‪#‬שע ?‪:‬עקב ‪? .‬אם‬
‫אתם אמר ‪;.‬י; רות א ‪ #‬עליך‪ .‬וך;ךי אשר ?ןקרןי ?פיןז‪,‬‬‫ז‬ ‫י‬ ‫*‬
‫לא ;מו‪#‬ו נ‪$‬יך ו^י זרעך ומפי זרע זרעך‪ .‬א‪.‬יןד ל; מער‪1‬ה לעד עוילס‪.‬‬
‫ואהה‪,‬קדוש \יושב תהלזת ישראל‪ .‬ונןרא זה אל‪.‬זה יאמר‪ ,‬קדוש וןתש‬
‫ז‬

‫ק ח ש יי צבאות׳ ןןלא^ל הארץ כבודו‪ .‬ודבלין דין מן דן׳ ו>«מדן‪.‬קדע‬

‫^ ש מ י ו ק א עלאה בית שכינתה‪. ,‬קריע על ארעא עויד ‪$‬יורר‪.‬ה׳ פןייימ‬
‫לעלב וילעלמי;נילמיא‪ .‬י יציאות‪ ,‬מללא בל ארעא די לפןכי־׳ • ! ‪W‬י רי‪,0‬‬
‫וא^מע^׳די׳ קול רעש 'ןחל‪ ,‬גיתךכבור ל; ממקומ‪ .‬ונטליןני רוחא‬
‫ישמעית ‪5‬ר‪1‬רי_קל דעי»יא ךמשוירר‪ ,‬ואקןךין‪ :‬כריך‪;,‬כן ך אךלי מ^תי־ ?ית‬
‫שלייןתה‪ .‬ל; לכלך לעלם ועד‪,.‬י‪ :‬נ‪$‬בוסר‪ .‬קאם ‪ #‬ל ם ין??מי <?מא<י‬
‫ז‬

‫אירהם יצהק' ר ^ א ל אבותינו‪£.‬מרה זאת לעוןס‪$,‬צר שבזכות ל‪3‬כ צ^ןןז‪.‬‬

‫ודגן'לבים אליך*‪ .‬והוא רחום‪ ,‬לכ‪$‬ר ‪ py‬ולא נ<ן‪1‬חית ודדןה ‪ #‬ש י ב אפו‪,‬‬
‫קנט‬ ‫ת פ ל ת נעילה‬ ‫‪317‬‬
‫ולא ‪:‬עיר וילהןתו‪? .‬יאר‪.‬האדך טובוםייח‪ ,‬ורב ח^ד לקל הךאיך‪.‬‬
‫?דקהך צדק לעולם׳ לתורתך א‪$‬ת‪ .‬ת ר ן ן ^ ת ל ש ק ב ד ^ ו ד ל א ^ ה ם ‪,‬‬
‫>ל\שד נשמנד‪ .‬לאבוקינו מימי רןדס‪1 .‬ירוך אר}י יום יום נע^ם ?נו‪ ,‬האל‬
‫*שועהנו <‪$‬ה‪ .‬ל;צקאות עמנו׳ מ ק ב ל נ י ׳ אלד‪,‬י!עקב^ה‪ .‬ן;יציאות‪,‬‬
‫אשרי אדם ביקה בך‪ ;:.‬וטעייה‪ ,‬המלך‪:‬ענף ביויס^ךאף• ^־וןד הוא‬
‫אלזדנו׳ש|ראנו ליכודו ׳ והבדילנו הן התועים‪ .‬לנתן לנו תורת אנך‪ ,.‬וחיי‬
‫עולם ןטע בתוכנו‪ .‬הוא יפתח "לב־נו ?תורתו׳ ישבבלבנו אהקתו רראחו"׳‬
‫ולעדות רצונו ולעבדו בלבב ‪£‬לם ‪ .‬למען לא נינע לריק י ולא נלד ליהלר‪-‬‬
‫ובכן ןד‪,‬יךצזןמל‪9‬נ‪.‬ןןדל‪:‬א^ינוואלחי;אבותינו‪ ,‬שמזמור ךגךך ?עולם'הזה‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ונזכה ונהיר! ונראה‪ .‬ונירש טוקה וירן ה ‪ ,‬ל ‪ $‬י למות הטילים ולחי‪ .‬העולם‬
‫הבא‪'.‬למען יז^רך יקבור ולא לרם'‪ ,‬לי אלתי לעו^ם אודך‪? .‬רוךהג^ר‬
‫ז‬

‫א^ר לבטח ביל‪ ,‬והיה ל; מבטחו‪ .‬בטחו ב? עדי עד׳ כי גייר‪ .‬לי צור‬
‫עולמים'‪ .‬ליגטחו כך'ידעי שב׳ך ׳ כי לא עז‪1‬־ה דך‪#‬יך י;‪ .‬יי ח‪5‬ץ"למען‬
‫צדקו‪. ,‬יגדיל תירה ליא‪.‬וייר ‪ :‬הש״ץ אומר חצי קדיש‬

‫אדני‪ ,‬שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך‪:‬‬

‫ב ח ך אהה ;י‪ ,‬אלהינו ואלדד אבותינו‪ ',‬אלתי אברהם׳ אלוזי‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫לצהק‪ ,‬ואלהי‪.‬יעקב‪ ,‬האל הגדול הגבור והנורא‪ ,‬אל‬
‫עליון‪ ,‬גומל הסדים טובים‪ hyp ,‬הכל‪{,‬זוכר הסךי אבות‪ ,‬ומביא‬
‫בניהם למען שמו באהבה‪:‬‬
‫‪v - j‬‬
‫לבני‬
‫• ‪:‬‬
‫'גואל‬
‫‪ I‬־ ‪:‬־ ‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪- :‬ן ‪I -‬‬

‫זכרנו להיים‪ ,‬מלך הפץ בדדים‪ ,‬והתמנו בספר החיים‪,‬‬

‫למענןז אלהים היים‪:‬‬
‫מ^ך עוזר ומושיע ומגן‪ .‬ברוך אתה לי‪ ,‬מגן אברהם‪:‬‬
‫ז‬

‫אתה גבור לעולם אתי‪ ,‬מדדה מתים א ח ת רב להוגיע מוריד הטל‪.‬‬

‫מכלכל דדים בהסד‪ ,‬מתיה מתים ברהמיםךבים‪ ,‬סומך נופלים‪,‬‬
‫י י יי יי ורופאי הוליםי‪ ,‬ומתיר אסורים‪ ,‬וםלן‪:‬ם אמונתו לישני‬
‫עפר‪ ,‬מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך ׳ י מלך'ממית ומדדה‬
‫י ומצמיד! לשועה‪.‬‬
‫‪9‬י כמוןז אב הרחמים'׳ י זוכר יצוריו לתיס !יו־סמים‪.‬‬
‫א‬
‫מסיה'המו‪1‬ים‪> :‬‬‫ונאמן אתה לההיות ‪ 5‬ס י ם ‪ .‬ברוך אתה ;י‪,‬‬
‫א‪£‬ה כןדוש ושמך כךוש‪ ,‬וןךו^ים ?כל יום יהללוך סלה‪.‬‬
‫ל מ ר‬ ‫א( בחזרת הש״ץ אומרים קדושת כתר כמו בשבת‪.‬‬
 ‫תפלת נעילה‬ ‫‪318‬‬
‫לדור ודיו־ השליכו לאל‪? ,‬י הוא לכדו י*־וט ונךו‪:#‬‬
‫ו צ ק יתכןחט' ‪#‬יןז'ר אלהינו ?‪5‬ל ‪.‬יעזךאל עטןל ועל‬
‫ירועלים עירןל‪ ,‬ועל }•יון ?‪? pijft‬כייר • יעל‬
‫הלבות כית דוד‪#9‬יחןד‪ .‬ועל ?וכ‪?1‬ןז והין^ןז‪:‬‬
‫אלהינו על‪ .‬כל‬ ‫י‬ ‫ובכן תן פחדך יי‬
‫י‬

‫י מעשיך‪ ,‬ואימתך‪ .‬על כל ס ה‬

‫שבראת‪" ,‬וייראוך' כל המעשים‪,‬‬
‫וישתחוו לפניך כל הברואים‪ ,‬רעשו‬
‫כלם'אגדה אחת לעשות רצונך‬
‫כלבב שלם‪ '.‬שיךענו ‪:‬י אלהינו‬
‫שהעןלטן לפניך‪ ,‬עז ב‪:‬דך‪ ,‬וגבוךה‬
‫בימינך‪ .‬ושמך נורא על כל מ ה‬
‫שבראת‪:‬‬
‫ובבן הן כבוד י‪ :‬לעמך;‪ ,‬ההלה ליראיף‪,‬‬
‫י והקוה טובה לחדשיף‪ ,‬ופריון פרז‬
‫למירולים לןד‪ ,‬שמחה לאתיןד׳ וששון ל?‪1‬יךןד‪,‬‬
‫וצמיחה קרן ל ת ר עבדןז‪ ,‬ועריכה נר לבן לי^ןי‬
‫יי מ^ייחף‪ ,‬במרדה ממינו‪:‬‬
‫ובכן צדיקים יראו וישמחו•‪ ,‬ויערים_יע‪6‬ו‪ ,‬וחסידיש‬
‫י ״ ברנה יטילו‪ ,‬ועולתה תקפץ פיה‪ ,‬וחרקזעדז‬
‫כלה בעשן הכלה‪ ,‬בי תעביר ?!?זשלת זדון מן ק ‪ 3‬ץ ‪:‬‬
‫״‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫"‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪X‬‬ ‫*‬ ‫•‬
‫ותםל‪.‬ץ־‬
‫קם‬ ‫תפלת נעילה‬ ‫‪319‬‬
‫ותמלוך ארצה הוא י‪ :‬אלרזינו לברך‪ ,‬על‬
‫כל מעשיך‪ .‬בהר ציון משכן כבודף‪,‬‬
‫וביתכם ?!יךקךשף‪ ,‬ככהובנידברי קךשןד‪:‬‬
‫שלן־ יי לעולם אלדזיןז ציון לדר ודהררלרה‪:‬‬ ‫ז‬

‫קדוש אתה ונורא ‪#‬מןד‪ ,‬ואץ אלוה מבלעךןז׳^תיב‪:‬‬

‫רגבה יי צבאות במש^ט‪ ,‬והאל הקדוש ‪3‬קך ‪ttf‬‬ ‫ז‬

‫ב‪$‬־ךקה‪ .‬ברוך אתה ין! המ‪5‬ך הקדוש‪:‬‬

‫אתה בהרהנו מכר העמים‪ ,‬אהבה אוהנו‬ ‫‪m‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬ן‬ ‫ז‬ ‫•‬‫*‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪; 1‬‬ ‫״‬ ‫י‬ ‫‪9‬‬
‫ד‬

‫ורציה בנו‪ ,‬ורוממהנו מכל הלשונוה‪,‬‬

‫וקך^הנו כמצוהץד‪:‬ורלכהנו מלני נו לעבלהף‬
‫ושמף הגדול והברוש ?ילינו ^ןראה‪:‬‬
‫וההן לנו יי אלהינו באהבה א ץ ‪ ,‬ל ש ב ת ה ^ ב ת הזה ואת‬
‫ם‬ ‫ת‬

‫י«>הבפרים הזה‪:‬את יום סליהת העוז הזה‪ .‬את יום‬

‫יןקךאקרשהזת)ל ג לקףםה לל‪9‬נוהה(ל‪6‬חילה ולסליחה‬ ‫שב‬

‫ולכפרה י ולמחל בו את כל עונותינו־‪,‬לשבת באהבה־יסקרא‬

‫* ‪TI‬‬ ‫״‬ ‫••ן‬ ‫ג״‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪• J‬‬ ‫‪T^f‬‬

‫י קדשזכרליציאתמצרןם‪:‬‬
‫אלהינו ואלהי אבויץנו׳‪.‬יעלה יבא מ י * ׳ מ ז י ז רךצה‬
‫ר‪#‬מע‪ ,‬רפקד ויזכר זברוננו ופקדוננו‪ ,‬וזירון‬
‫אבותינו‪ ,‬וזננרון משיה כן דוד עכדך‪ ,‬וזכרון יר^ללם‬
‫עיר קףטןד‪ ,‬חכרון כלעמןד ביתישראללפנ‪:‬ןל׳ [‪>5#‬ןד‪,‬‬
‫לטובת לחן ולה&ד ולרסבזיםולהדם טובים ולבלום‪? .‬יום‬
‫)היטבת הזי׳ יד הכפרים הזה כיוס סליהתה^ון הזה‪ .‬כיום‬ ‫ם>‬

‫מקרא קדש הזה‪ .‬זכרנו ןן אלהינו בו לטובה ופקדנו בו‬

‫‪ T‬כן״יו‬ ‫‪1‬‬ ‫ג‬ ‫•‬ ‫• • • •‬ ‫ו‬ ‫‪• T‬‬ ‫\‬ ‫ו ן‪.‬״‬ ‫• ‪T| :‬‬
‫לברכה‬
 ‫תפלת נעילה‬ ‫‪320‬‬
‫לברכה‪ ,‬והושיענו בו לחיים טובים‪ .‬ובדבר ישועה‬
‫ורחמים חום וחננו‪ ,‬ורחם עלינו והודיענו׳ כי אליך עינינו‪,‬‬
‫•י ״״ו‬ ‫‪I iv -‬‬ ‫״ ו‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫••ן‬ ‫‪1‬‬ ‫־•‬ ‫ן ‪ :‬־‬ ‫‪- 1‬ן‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪ :‬־ ‪:‬־‬

‫כי אל מלך חנון ורחום אהה‪:‬‬

‫א^דזינו ואלוד אבותינו‪ ,‬מהול לעונותינו ביום‬
‫)לשכת השבתהזי׳ולי =( הכפרים הזה‪ ,‬ביום‬ ‫ו‬

‫סלידת העוז הזהביום מקרא קדש הזה ׳ מהה‬

‫והעבר פשעןנו ןחטאהינו מנגד עינןך‪ ,‬כאמור‪:‬‬
‫אנכי אנכייהואמוהה^שעץדילמעני'‪ ,‬וחטאתיף‬
‫יאאזכר‪ .‬ונאמר י מרדהיכעב פשעיףומגנן‬ ‫‪:‬‬

‫הטאהיךשובה אלי כי גאלהיךז‪.‬ונאמר כי ביום‬

‫הזהיכ‪5‬ר עליכם לטרדאהכם מכל חטאהיכם‪,‬‬
‫••‬ ‫••‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫• • • • •‬ ‫‪-‬‬ ‫;‬ ‫‪V‬‬ ‫•‬

‫^ מ ו < צ ה ;א במנוחתנו(‬ ‫ל‪£‬ני יי‬

‫קלישנו ןמךהיןד‪ ,‬והן חלקנו כהוךהף ׳ שבעינו‬
‫תוהנחילנדיאלהיני»‪,‬בישוע^ף‪!^$‬‬
‫?אהבה ובךצין שבת‪/‬קךשף‪ .‬דנוהו בו* בללקךאל מרןישי שמןז>‬
‫וטרד לבנו לענבדף באמה‪ ,‬כי אהה סלחן‬
‫לישראל ומרלין לשבטי לשתן בכל דור ודור‪,‬‬
‫ומבל^ךיך אין לנו מלך מוהל ןסולה‪.‬‬
‫בדיזל אהד‪ .‬יי‪ ,‬מלןד מוחל וסולח לעונותינו‪,‬‬
‫••ן‬ ‫— •—‬ ‫••ן ־־‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ . .‬ן ••‬ ‫••ן‬ ‫ין‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬

‫ולעונות עמו ביה ישראל‪ ,‬ומעביר אשמוהינו‬

‫?כל שנה ושנה‪ .‬מלן־ על כל הארץ‪',‬מקדש‬
‫‪,‬לשב״ השבת ‪0‬ישראל ויום הכיפורים‪:‬‬ ‫•‬ ‫**‬ ‫• ‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬
‫‪,‬‬
‫רצד‬ ‫המו׳־ל‬ ‫וצ״ע‬ ‫בם‬ ‫שבתות ‪. .‬‬ ‫בנעילה‪.‬‬ ‫צ׳׳ל‬ ‫במנהה‪.‬‬ ‫כמו‬ ‫לכאורה‪.‬‬ ‫*׳‬
‫קסא‬ ‫תפלת נעילה‬ ‫‪321‬‬
‫ךצה ןן אלהינו ?עמך‪.‬ישראל‪ ,‬ולתפלתם שעה‪ ,‬והשב העבודה‬
‫לדביר ביתןל ואשי לשראל ותפלתם ?א חבח תכןבל ברצ‪1‬ן ׳‬
‫‪:‬‬

‫ותהי לרצון תמיד עבודת לשךאל עמך‪':‬‬

‫ותחזינה עינינו בשובך לןייון ברחמים‪ .‬ברוך אתה יי‪ ,‬המחזיר‬
‫‪r‬‬
‫שכינתו לציון י‪:‬‬ ‫יי'־' יי'‬ ‫! ‪V‬‬

‫מודים דרבנן‬ ‫‪T‬‬ ‫•‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪• :‬‬

‫היא ‪T :‬‬
‫י‪:‬‬ ‫*‬
‫שאתה‬ ‫אנחנו לך שאתת דזא יי מודים אנחני לך‪,‬‬
‫אלהיני ואלה׳ אבותינו‪,‬‬
‫יי‬ ‫־‬
‫מודים‬
‫אלהינו * ואייהי* אבותינו‬
‫אלהי כל בשר‪ ,‬יוצרנו‪ ,‬יוצר‬
‫לעולם ועד‪ ,‬צור היינו מנן‪:‬שעינו‪ ,‬אתה בראשית‪ ,‬ברכות והוךאות לשמך‬
‫הוא לדור ודור׳ נודה לך' ונספר הגדול והקדיש‪ ,‬על שהחייתנו‬
‫תהלתך‪ ,‬על היינו המסורים בידן־"ועיי וקימתנו‪ ,‬כן תחינו ו ת ז מ נ ו ותאסוף‬
‫״ ' י־ ו גליותינו לחצרות קדשך‪ .‬ונשוב‬ ‫יי'‬
‫‪, :‬‬
‫•*‪.*11:‬‬
‫הפקודות לך‪ ,‬לעל נסיד!אליףלשמורחקיו‪,‬ולעשותדצמף‪,‬‬
‫ש?כל יום עמני‪* .‬על נפלאותיך | ולעבדך בלבב שלם עלשאנומידים‬
‫לך‪ ,‬בדיך אל ההודאות‪:‬‬ ‫עלב ובקר!‬
‫וטובותיך שבכל עתי‪,‬‬
‫וצהרים‪ ,‬חטוב‪ .‬כי לא כלו'רחמיה‪ ,‬וחםרחם׳בי לא תמו חסדיך‪,‬‬
‫כי מעולם קוינו ל ך ‪:‬‬
‫ועל כלם יתברך ויתרומם ויתנשא שמך מלכנו תמיד לעולם ו ע ת‬
‫וחתום לחיים טובים בל בני בריתה־‪.‬‬
‫לכל החיים יוךוך םי^ה ויהללו שמך הגדול לעולם כי טוב ד‪$‬ל‬
‫ישועתנו ועזרתנו םלה‪ ,‬האל הטוב ‪ .‬ברוך אתר‪ .‬יי‪ ,‬חטוב‬
‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪FT V‬ו"‬ ‫״‬

‫כדניםן‬ ‫ברכת‬ ‫הש״ץ‬ ‫ובחזרת‬ ‫שמך ‪31‬לך א־‪*7r\T\Tf‬‬

‫<‪£‬י‪# 0‬לום‪ '.‬טובח וברכח‪.‬דדיםחן והסד ורחמים‪ ,‬עלינו ועל ?ל‬
‫לשראלעמך‪ .‬ברכנו אבינו בלנו ?אחד‪ ',‬באור פניך‪ ,‬כי ?אור‬
‫פנךןד ‪ /‬נחת לנו" ץ אלהינו״יתוךת חיים‪ ,‬ןאחבת הסד׳ וי^־כןה‬
‫וברכה ורחמים ותיים ושלום‪ .‬וטוב בעיניך לברך אתיעמך ישראל‬
‫בכל עת ובכל שעד‪? .‬שלומך‪.‬‬
‫י‪5‬ה‪££‬ר ח?ים בךכח ושלום ופר^סח טובהלשועח ונחמת‬
‫ונזרותיטובות‪ ,‬נזם־ ונחתם לפניך ׳ אנחנו ובל‬
‫עמך בית ישראל‪ ,‬לחיים טובים ולשלום‪ :‬ברוך אתה‬
‫ןן‪ ,‬ה?וב‪,‬רך את עמו‪.‬ישראל בשלום‪:‬‬
 ‫תפלת נעילה‬ ‫‪322‬‬
‫צךי וגואלי‪:‬‬ ‫!ד‪.‬יו לרצון א&רי ‪9‬י והגיון ל?י‪ ,‬ל^יף׳‬
‫אלהינו ואאד אבותינו‪ ,‬תבא לפנןף תפלתנו ׳ ואל תתעלם‬
‫מתחנתנו‪ /‬שאץ אנו עזי פנים וכןשי ערף׳ לומר לפניף‬ ‫יי׳ " י‬
‫יי אלוזינו ואלחי'אבותינו׳צדיקים'אנחנו ולא חטאנו׳ יאבל‬
‫אנחנו ואבותינו חטאנו‪:‬‬
‫‪IT‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I -‬‬ ‫־ ‪- .‬‬ ‫‪IT*:‬‬

‫א‪#‬מנו‪ ,‬בגדנו‪ ,‬גזלנו‪,‬ךבךנוף‪5‬י‪.‬ד»וינו‪,‬‬

‫והרשענו‪ ,‬זךנו‪ ,‬חמסנו‪ ,‬טפלנו‬
‫‪ #‬ך • ‪ # :‬י נ ו ךע‪ ,‬מבנו!'לצנו‪^,‬דנו‪ ,‬נאצנו‪,‬‬
‫סרךנו׳ענוינו‪ /‬פשענו׳ צךךט׳ קשינו ;!דף‪.‬‬
‫ר^?^ י י ^חהנו י י הןנכנו י העינו‪" ,‬העתענו‪:‬‬ ‫‪3‬‬

‫כךנו ממ^ורןיןדיו^מש^ך הטוביס ולא שוה לנו"מיןד‪,‬‬

‫מ י ק על כל מבא אלינו‪ .‬בי א?ת ^שית ואנחני ה י ט ג נ ו ‪:‬‬
‫מה נאמר לפניך יישב מרום‪ .‬ומד‪? ,‬ספר לפניך שוכן שחקים‪.‬‬
‫הלא כל חנסתרות וחנגלות אתה יודעי‪:‬‬

‫אתה נותן ‪:‬ד לפושעים‪ ,‬וימינך‬

‫פשומה לקבל שביעוהלמרנד‬
‫יי אלהינו להתודות לפניך על כ ל‬
‫עונותינו למען נחדל מעשק ‪,‬ילינו‪,‬‬
‫ותקבלנו כתשובה שלמה לפניך‪,‬‬
‫כאשים וכניחוחים‪ ,‬למען ךבךיף‬
‫חובותינו‪,‬‬
‫~' ‪9‬‬ ‫״ן‬
‫לאשי‬ ‫קץ‬ ‫אין‬ ‫אמרת‪.‬‬ ‫אשר‬ ‫‪-‬‬ ‫ן‬ ‫ז‬ ‫ן‬ ‫־‪1‬‬ ‫ז‬ ‫‪-:‬‬

‫ואיל מספר לניחוחי אשמותינו‪ .‬ואתת‬

‫יורע‬
‫קסב‬ ‫ת פ ל ת נעילה‬ ‫‪323‬‬

‫יודע שאדךיתנו‪ .‬דמה ותולעת‪,‬‬

‫י‬
‫לפיכך הר? ה סליחתנו‪ .‬מה אנו‪,‬‬
‫מה דדינו‪ .‬מה חסךנו‪ .‬מה צדקנו‪,‬‬
‫מה כחנו‪ .‬מה גבורתנו‪ .‬מה‬
‫נאמר לפניך יי אלהינו ואלהי‬
‫אבווזינו‪ .‬הלא‪",‬כלי מ ט ר י ם כאין‬
‫י‬
‫לפניך‪ .‬ואנ^י השם כלא ה ו‪,‬וחכמים‬
‫ככלי מדע‪ ,‬ונכונים ככלי השכל‪.‬‬
‫כי רב מעשיהם תהו‪ .‬וימי מיהם‬
‫הכל לפניך‪,‬ומ'ותר האדםמן הכהמה‬
‫אין‪ ,‬כי הכיל הבל‪:‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪| • |T‬‬

‫אתהה^ךלת‬
‫י לעמוד לפניך‪ .‬כי מי יאמר‬
‫לך מה הפעל‪ ,‬ואם יצדק מה יתן לך‪.‬‬
‫ותתן לנו יי אלהינו באהבה את יום‬
‫‪v‬‬ ‫ז‬ ‫וי נ‬ ‫‪:‬‬ ‫•״ו‬ ‫‪v‬‬ ‫|‬ ‫‪11‬‬ ‫‪11‬‬

‫הכפריםהזה את יום סליחת העוןהזה‬

‫את יום מקראי קדש הזה‪ .‬קץומחילה‬
‫ויםליחה על ?ל עונותינו‪ .‬לסען נדדל‬
‫םעשק‬
‫א( קהלת ג יט‪ :‬ב( )הש״ץ שאומר הוידוי בתוך התפלה צריך להזכיר של שבת )את יום השבת הזה‬ ‫תו״א‬
‫ואת יום( באתה הבדלת כדרך שמזכיר של יוהכ״פ(‪:‬‬
 ‫תפלת נעילה‬ ‫‪324‬‬

‫מעשק ידינו‪ ,‬ו;שוב אליך לעשות‬

‫חקי רצונך בלבב שלם‪ .‬ואו^ה‬
‫ברחמיך חרכים רחם עלינו‪ ,‬כי ל א‬
‫תחפוץ בהשחתת עולם‪ .‬שנאמר ־‬
‫דלשו יי בהמצאו‪ ,‬קראהו בחיותו‬
‫קרוב‪ .‬ונאמר ־ יעזבךשע דרכו ואיש‬
‫און מחשםתיו‪ ,‬וישב אל;י וירחמהו‪,‬‬
‫ואל אלהינו'‪ ,‬כי ‪:‬רבח לסלוח‪ .‬ואתה‬
‫• י ד‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫‪i‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ן‬ ‫•״ן‬ ‫‪:‬״‪•.‬‬ ‫ך‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬‬

‫אלוה סליחות‪ ,‬הנון ורחום‪ ,‬ארך‬

‫אפים‪ .‬ורב הסד ואמת‪ ,‬ומרכה‬
‫להיטיב‪ ,‬ורוצה אתה כתשובת‬
‫רשעים‪ ,‬ואין אתה הפץ גימיההם‪,‬‬
‫שנאמר•• א‪6‬ר אליהם‪ ,‬חי אני נאם‬
‫אלן־ י‪:‬הוה‪ ,‬אם אהפץ כמות ת־שע‪,‬‬
‫כי אם בשוב רשע מדרכו וה‪:‬ה‪ ,‬שובו‬
‫שובו מדרכיכם הךעים‪,‬ולמה תמותו‬
‫בית ישראל‪ .‬ונאמר ־ ההפץ אלפץ‬
‫מות רשע נאם' אדי^י‪:‬הוה‪ ,‬הלא‬ ‫‪V‬‬
‫בשובו‬
‫א( ישעיה נה ו‪ p :‬שם נה ז‪ :‬ג( יחזקאל לג יא‪ :‬ד( שם יה בג‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קסג‬ ‫תפלת נעילה‬ ‫‪325‬‬

‫?שובומףך?יווחיח‪ .‬ונאמר׳ ?י ל*‬

‫אהפץ ?מות המת‪ .‬נאם אדני יהוח‪,‬‬
‫והשיבי והיי• כי אייה סלהז ?‪.‬ישראל‪.‬‬
‫יההלן לש?טי‪:‬שרון‪?? .‬ל דור והר‪,‬‬
‫ומבלעדיךאין לנומלך‪,‬מוחל‪.‬וסולח‪.‬‬
‫‪£‬לחי‪ ,‬עד <‪8‬לא נ^רתי איני כראי׳ ומכריז‬
‫שנוצרתי ׳ כאלו לא נוצרתי‪ .‬עפר אנ‬
‫בתי׳ הל והכד במיההי‪ ,‬הרי אני לפניה ככל‬
‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫|‬ ‫‪IV T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪ "I‬״‬ ‫•״‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪^ V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫*‬ ‫‪1‬‬

‫מלא בו^ה ואלימה‪ .‬יהי ךצוןמלפנץז ‪:‬י א מ ד‬

‫‪5‬‬

‫ואלמי אבוהי‪ /‬שלא אהטא עוד‪ ,‬ומה שחטאה‬

‫‪./‬׳׳‪-‬ן‬

‫ופורים וחלים רעים‪:‬‬

‫אלדד׳ נצור לשוני מרע‪ ,‬ושפתי‪.‬מדבר מרמה׳ ולמלןללי׳נפשי‬
‫‪1‬‬
‫תרום‪ ,‬ונפשי ?עפר לבל תהיה׳ ןחח ל?י ?תורתך׳‬
‫‪1‬‬
‫ובמצותיך תרדוף' נפשי י‪ ,‬וכל חחוש?ים עלי רעה ׳ מהרה הפר‬
‫‪7‬‬
‫עצתםיייוקלקל מחשבתם ‪ '.‬יהיו במוץ לפני רות ומלאך‪:‬י דוהה‬

‫לרצון אמרי פי‪ ,‬וךןניון ל?י‪ ,‬לפניך‪ ;:,‬צוךי לגואלה לשח חשלום‬
‫'?מרומיו‪ ,‬הוא‪.‬יעשיהשלום עלינו׳ ועל‪.‬בל‪:‬שראל‪ ,‬ואמרו אמן‪:‬‬
‫יהי רצון מל^נ;ף‪,',‬י; אלוזינו ואלהי אבותינו ׳ שיינה בית הפיקדש ?מהךה‬
‫‪8‬‬
‫י ל י?דנו‪ ,‬ותן הלרןנו יתורתך‪:‬‬ ‫ז‬

‫ואומרים אבינו מלכנו בנעילה אפילו כשחל יום כפור בשבת‪ .‬רק במקום כתבנו אומרים חתמנו‪ .‬אומרים שמע‬
‫ישראל‪ ,‬ברוך וכו׳‪.‬‬
‫קדיש שלם‪ .‬ותוקעין תקיעה אחת )קודם תתקבל(‪ .‬אח״כ אומרים קוה אין כאלהינו ועלינו‪ .‬ק ״ י ‪.‬‬
‫סדר מוצאי יום הכפורים‬
‫)שו״ע( )א( מתפללין תפלת ערבית כו׳ ואומרים הבדלה בחונן הדעת‪) :‬ב( וצריך להוסיך מן החול על הקודש‬
‫ביציאתו כמו בכניסתו דהיינו שימתינו מעט אחר צאה״כ‪) :‬ג( המבדיל על הכוס במוצאי יום הכפורים‬
‫אינו‬ ‫א( יחזקאל יח לב‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫סדר מוצאי יום הכפורים‬ ‫‪326‬‬
‫אינו מברך על הבשמים כו׳ אבל אם חל יום הכפורים בשבת מברכין על הבשמים כמו ‪3‬כל מוצאי שבת‪) :‬ד( אבל‬
‫על האור צריך לברך אפילו כשחל בחול‪) :‬ה( ואץ מברכץ במוצאי יום הכפורים על האור שהוציאוהו עתה במוצאי‬
‫יום הכפורים מן האבנים או מן העצים ולא על האור שהודלק מאור זה אלא על אור ששבת ממלאכה כגון ע ש ש י ת‬
‫שהיתה דולקת והולכת מערב יום הכפורים כו׳ ואפי׳ אם חל יום הכפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על‬
‫האור שהודלק מערב יום הכפורים ושבת כל יום הכפורים‪) :‬ו( ישראל שהדליק מעו״ג במוצאי יום הכפורים א ץ‬
‫מברכין עליו מפני שאורו של עו״ג נעשה בו מלאכה שהודלק ביום הכפורים‪) :‬ז( אור שהודלק ביום הכפורים בהיתר‬
‫כגון לחולה יכולים לברך עליו במוצאי יום הכפורים‪) :‬ח( לא יברך על נרות של בית הכנסת בעצמן אף על פי‬
‫שהודלקו מבעוד יום כו׳ אלא מדליק נר א׳ מנר של בית הכנסת הדולק מערב יום כפור ויברך על שניהם ביחד‪:‬‬
‫)ט( ואוכלין ושמחין במוצאי יום כפור מפני שהוא קצת יום טוב‪) :‬י( הימים שבין יום הכפורים לסוכות הן ימי‬
‫שמחה שבהן היו מחנכץ את המזבח בימי שלמה לפיכך אץ מתענין בהן אפי׳ יום מיתת אב ואם ואין אומרים‬
‫תחנון‪) :‬יא( ביום שאחר יום הכפורים משכימץ לבית הכנסת‪:‬‬

‫סוכה‬ ‫הלכות‬
‫)שו״ע( )א( בסכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם‬
‫מארץ מצרים הם היו ענני כבוד שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש ודוגמא לזה צרנו ל ע ש ו ת‬
‫סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו ולכן צריך כל אדם לבוץ בישיבתו בסוכה שיושב בה כ ד י‬
‫לקיים מצות הקב״ה שצונו לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים ומצוה לתקן הסוכה ולבנותה כולה מיד למחרת יום‬
‫הכפורים אחר יציאה מבית הכנסת מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה‪) :‬ב( בסכות תשבו שבעת ימים כו׳ אמרו ח כ מ י ם‬
‫כל ז׳ הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע כיצד היו לו מצעות נאות וכלים נאים מעלן לסוכה כו׳‪) :‬ג( כ י צ ד‬
‫מצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה וישן ויטייל ודר בסוכה כל ז׳ הימים בין ביום בץ בלילה כדרך שהוא ד ר‬
‫בביתו כשאר ימות השנה ואם הוא צריך לספר עם חבירו יספר עמו בסוכה‪ .‬כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו‬
‫כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו‪:‬‬

‫סדר הישענות‬
‫כל ימי הסוכות תכף אתר הלל קולם ק״ש אומדם הושעגות וכן בהושענא רכה נכל יום מקיף את התיבה ס״א‬
‫בלולב ואומרים הושענא אתת ובהו״ר מקיפים ז׳ פעמים ואומרים ז׳ הושעגות וזהו ס ל ק ואין לתלק ולשנות סלר‬
‫זה באיזה יום שתל יו״ט מימות השבוע‪ .‬ובשבת אץ אומרים הושעטת כלל‪:‬‬

‫הושענא‬
‫למענןז אלהינו הושענא‪:‬‬
‫'למע?ןז בוךאנו הושענא‪:‬‬
‫ילמע^ןזגא״לנו הושענא‪:‬‬
‫למע^ןז דוךשנו הושענא ן‬

‫ס ס ד ך • ל מ ע ן ט ו ב ך • ל מ ע ן ‪ .‬י ח ו ד ך • למען' כ ב ו ד ך • ל מ ע ן * י ק !‬
‫למ«‬ ‫למען מ ל כ ו ת ך ל מ ע ן נ ^ ה ך למען סוךך • למען ע!ך *‬
‫? א ר ך • למען צ ד ק ת ך • למען ק ח ט ת ך • למען ך ה מ י ך הר?יס •‬
‫*‪.‬א־י י ה י ‪ « .‬־ ‪ ,‬׳ ‪.‬‬ ‫ל מ ע ן מ ב י נ ת ך ל מ ק ר‪1‬הלתך • ה ו ש ע נ א‬
‫להי׳׳ר‪ :‬ב י ־ א מ ר ת י ע ו ל ם ח ס ד י ב ; ה •‬ ‫‪,‬‬ ‫ב‬ ‫י ו ס‬

‫;‬
‫‪ #‬ת ; ה • ב י ת ה ב ה י ר ה " גורן ארנן • ך ב י ר ה מ י ? נ ע • ה ו ­‬ ‫א^ן‬
‫י‬
‫ד>מ‪1‬ר ה‬ ‫א( תהלים פט ג‪.‬‬
‫קסד‬ ‫סדר הושענות‬ ‫‪327‬‬
‫המוריה • להר יראה * ןבול תפארתך • חנה דוד * טוב‬
‫הלבנון * ןפה נוף משוש כל־הארץ* כלילת‪:‬ופי* לינתהצדק*‬
‫מכון לש?תך * נרה ש;אנן ״ סכת שלם * עלית שבטים * "פןת‬
‫יקרת י* ציון הםצינת* קדש ךןפןךשים * רציף אהבה * שכינת‬
‫יהי‪ .‬כהו­‬ ‫‪K ^ f r l:'4‬‬ ‫‪ ^ * tT‬תל‪¥6‬ת *‬
‫־ —‪X‬‬ ‫— • •‬ ‫‪tlV‬‬ ‫!‬
‫להי״ר‪ :‬ל ך ן ך ‪ 1‬ע ‪ .‬ע ם ־ נ ב ו ר ה ת ע י ז ‪ ,‬י ד ך ת ר ו ם י ם י נ ן ז •‬

‫אום אני הומה* בךהכהמה* גולהןסוךה• ך מ ת ה ל ת מ ר •‬

‫‪T‬‬
‫ההרוגה <גלןך• לנהשבת ?צאן טבהה * זרויה בין‬
‫‪1‬‬
‫מכעיםיה * ךובוקה ודבוקה בך' * טוענת עלך * ןהיךה ליהדף *‬
‫‪4‬‬
‫כבושה בגולה *לומדת יראתך * מריוטתיילהי * נתונה למכים‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫סובלת ס?לך ענ;ה סויעךה * פחית טוביה * צאן קדשים‬
‫קהלתמנכןב* רישומים בשמך * י שואגים הושענא * 'תמוכים‬
‫<‪ *'?j£j‬ה ו ^ י א ‪ :‬אני והי‪' .‬כהד‪.‬‬
‫חםד לאברהם •‬ ‫ת ת ן ‪ .‬א מ ת לנעקב‬ ‫להו״י‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ך‬ ‫י ן ם‬

‫ואדון המושלע * י ?לתך איןלהושיע * גב־ור ומושיע * דלותי‬

‫ולי להושיע * האל המושיע*ומציל ומושיע*זיועקיך תושיע*‬
‫חוכיך תושיע * טלאיך תש?יע*‪.‬יבול להשפיע * כל־ישיה תךשא‬
‫ןתוישיע * 'לגיא ??*'הרשיע • מגדים תמתיק ותושיע * נשיאים‬
‫להסיע * שעירים להניע'* עננים מלהמניע* פותה יד ומשיביע•‬
‫ן?מאיך תקיביע * קוראיך תושיע *' רהומיך תושיע * שיסריף‬
‫‪ *VT^T^PF‬הושענא ; אני והו‪ .‬כהו‪/‬‬ ‫' *‬
‫להי״י‪ | :‬ע ם ו ת ? י ס י נ ן ז נ צ ח •‬ ‫‪,‬‬ ‫ה‬ ‫י ן ‪0‬‬

‫אדם ובהמה* בשר ותה ונשמה * גיד ועצם וקומה* דמות‬

‫‪4‬‬
‫וצילםורקמה * הוד להבילידמה * ונמשל בבהמות נדמה‬
‫זיו ןתואר וקומה* הדוש פני אדמה* טייעתעצי ?שמה* י ק?ים‬
‫‪1‬‬

‫^קמה * ?רמים לשקמה * לתבליהמסימה * מטרות עוז לםימה •‬

‫נשיה לקימה * שייהים להעצימדדעדנים לעצמה* פרהים לקוממה•‬
‫צמהים לגשמה* קרים' לזרמי׳ * רביבים לשלמה*' שתיה‬
‫‪T‬‬
‫י לרוממה* תלויה' על בלימה * הושענא‪ :‬אני יהי‪ ' .‬נ ה י ‪,‬‬
‫‪,‬‬

‫־ ‪T :‬‬ ‫‪T * I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪J‬‬ ‫״״‪X L‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ד‬

‫? כ ל ‪ -‬ה א ר ץ א ש ר ת נ ה ה ו ל ך מל־הישמלם ״‬ ‫ן ה ו ה אד‪1‬גינו ^ ד ד א ד י ר ^ ז ך‬ ‫להי׳ר‪:‬‬

‫‪nttnX‬‬ ‫תו״ א א( תהלים פט יד‪ :‬ב( מיכה ז כ‪ :‬ג( תהלים טז יא‪ :‬ד( שם ה ב‪:‬‬
 ‫סדר הישענות‬ ‫‪328‬‬
‫‪4‬‬
‫א ד מ ה מאדר בהמה ממשכלת * גורן ממם * דגן מדל^ת •‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫הון' מ?ןאדה ואבל ממהומה זית מנשל הטה מהגב •‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫טרף מגובאי ‪/‬יקב מילק' כרם מתולע' לקש מארבה ' מ ג ד‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫מ^לצל נפש מבהלה* שובע מפלןןם׳ עדרים מדלות פרות‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫משידפון 'צאן מצמיתות' קציר מקללה' י ר ו ב מ ד ק שבלת‬
‫‪4‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫מצנמיון ת ב ו א ה מחסיל הושענא‪':‬‬
‫למען איתן‬ ‫צדיפ יהיוה בכל‪-‬דרכיו וחסיד בכל־־מעשיו‬ ‫להו״ר‪:‬‬

‫הושיעה נ א ‪:‬‬ ‫״יל״‬ ‫ילא‬ ‫והו»״ל‬ ‫אני‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪5‬ה‪1‬שעת אלים ?לוד עמך ?צאתך לישעעמ־ כן הושענא‪:‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫?הושעת גוי ואלהים דרושים לישע אלהים י כל‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫הושענא ‪?.‬הושעתיהמון צבאות ןיעמם מלאכי צ?אות כן‬
‫‪4‬‬
‫הושענא‪? :‬הושעת זכים מבית עבדים הגיון ?ידםמעבידים'•‬
‫ז‬
‫?ן הו שענא‪? :‬הושעת טבועים'?צול מרים* ‪.‬ילךף ע מ ס‬
‫מעבירים י?ן היוישענא‪? :‬הושעת בנה משוררת‪.‬רושע* לגוחה‬ ‫‪4‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫מצעת רושע בן הושענא‪? :‬הושעת מאמר והוצאתי אתכם‬
‫נקוב והוצאתי אהבם *'כן הושענא'‪? ':‬הושעת סובבי מזבח •‬
‫‪4‬‬
‫עומסי' ערבה להקיף מזבה כן'הושענא‪? :‬הושעת פלאי'ארון‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫?הפשע י צ ע ר נןלשתיביהרון אף ונושע כן הושענא‪ :‬כהוישער;‬
‫‪4‬‬
‫קהלות בבלה שלדזת 'רחום למענם שלדות*'כן ה ו ש ע נ א ‪/‬‬
‫‪4‬‬
‫בהושעתישבות שבטי יעקב תשוב ותשיב שבות איילי יע‪£‬כ •‬
‫והושיעה נ א ‪:‬‬
‫אני והו ה ו ג י ע ה נ א ;‬
‫הושיבה את־עמך וברך את־נהלתך ורעם ונשאם עדיהעולם‪:‬‬
‫ויהיו דיברי אלה אשר התהננתי י ל?ני ןהוה קרוכיש‬
‫אל־יהוה אלהינוייומם ולילהילעשות'ו משפט עבדו'ומשפט‬
‫ישראל ךבד־יום ?יו'מו'‪:‬למען דעת כל־עמי הארץ ?י יהוד׳ ה ו א‬
‫האלהים' אץיעוד‪:‬‬
‫ק״י‪.‬‬ ‫לדוד ה׳ אורי‪.‬‬ ‫שש״י‪.‬‬ ‫ק״ש‪ .‬ואומרים‬

‫א( תהלים קמה יז‪ p :‬שם כח ט ‪ :‬ג( מ״א ח נט‪ :‬ד( שם ח ס‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קסה‬ ‫להושענא רבה‬ ‫‪329‬‬
‫אומרים ו׳ הושענות של כל ימי הסוכות ומקיפין את התיבה בכל פעם ואת׳יכ אומרים למען איתן ומקיסין ג״כ‪:‬‬

‫ל מ ע ן איתן הנזרק בלהב אש‪ :‬למען בן ה ‪ $‬ל ‪ 1‬ע ל ע צ י ם ואש‪:‬‬

‫למען גב־ור הנאבק עם שר אש‪ :‬למען תלים נ ת ת ?אור‬
‫וענן א ש ‪ :‬למען הועלה לטרום ןנתעלה'?מלאביא\ם‪ :‬למען‬
‫ןהוא לך ?סגן באראלי* אש‪:‬למען זבד ך?רות'ה^תונות מאש‪:‬‬
‫למען הפוי יריעות ענן אש‪ :‬למען טכס הר^רךר^עליו ב א ש ‪:‬‬
‫למען ‪.‬ידידות בית אישר אהבת משמי אש‪ :‬למען' כמהעד שק;<ה‬
‫האש‪ :‬למען לקת' מחתת אש * והסיר הריון'אש‪ :‬למען מקנא‬
‫קנאה גדולה באש‪ :‬למען נף‪:‬דו‪;.‬ירדו א?גי אש‪ :‬למען שם‬
‫סלה הלב?ליל אש‪ ':‬ל מ ק ?גמד בגורן ןנתרצה באש י‪ :‬למען‬
‫פלל בעזךהיויךךה האש'‪ ':‬למען ציר';;לה ונתעלה ?רכב וסוסי‬
‫אש‪':‬למען קדושים משלבים ןאיש‪*:‬למען רבוא רבבןיחז ןבהדי‬
‫אש‪ :‬למען שוממות עיךך השרופה באש‪ :‬למען תולדות אלופי‬
‫להודה תשים ככיור אש* הושענא‪:‬‬
‫ה‬ ‫י ה‬
‫‪1‬‬ ‫יהיוה ה ? ך ל ה ' וה גבוךה ו ה ת פ א ר ת ו ה נ צ ח ן ה ה ו ד כ י ־ כ ל י ב ש מ ו ם ובאייץ ל ו ‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫לן־‬
‫ה מ מ ל כ ה ו ה מ ת נ ש א ל כ ל ל ר א ‪ : #‬והיה יהיה ל ס ל ך על־כל־הארץ ביום ה ה ו א להיה‬
‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬
‫••‬ ‫‪T‬‬ ‫‪~ ' l :‬‬ ‫‪T‬‬ ‫;‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪*•1•1‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬

‫להוה א ה ד ו ק מ ו א ח ד ‪ :‬ו ב ת ו ר ת ך כ ת ו ב ל א ם ר ש ‪ £‬ע יקזךאל י ה ו ה א ל ה ן ג ו י ה ו ה ו א ה ד ‪:‬‬

‫ברוך ש ם ?בוד מלכותו לעולם‪.‬ועד ‪:‬‬
‫ואומרים אני והו‪ .‬כ ה ו ש ע ת עד ה ו ש י ע ה ואת״כ מתתילין כאן‬

‫אני והו הושיעה נ א ‪:‬‬

‫תתננו לשם ןלתהלה • תשיתנו אל ההבל ןאל הנהלה * תרוממנו‬
‫למעלה למעלה * ת_ק?צנו לבית'ך^פלה*רדציבנו כעץ על‬
‫פלגי מים שתולה •י תפרנו מיבלי־נגע ומהלה* תעטרנו באהבה‬
‫כלולה * תשמחנו בבית התפלה * תנהלנו על מי מנוחות סלה •‬
‫‪4‬‬
‫תמלאנו ה?מה ושיכלה תלבישני עוז ו;ךלה * ה כ ת י מ ו בכתר‬
‫הבעולה * תיארנו ?אורח סלולה • תטענוביוישר מסלה‪ :‬תהננו‬
‫?רוזניםו?ה?!לה*'תזכירנו ?מי זאתי עולה* תושיעני'‪5‬קץ‬
‫הגאלה* תהדרנו בזיוהמולה'* תך?לקנו כאזור חתולה* תגדלנו‬
‫?לד הןדולה*ר‪.‬ביאנ'ו לביתך ?רנה וצהלה* תאמצנו יירוה והצלה*‬
‫האד‪13"1‬‬ ‫א( דה״א כט יא‪ :‬ב( זכריה יד ט‪ :‬ג( דברים ו ד‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫להושענא רבה‬ ‫‪330‬‬
‫‪4‬‬
‫תאלמו באבן תלולה תל?בנו בבנלן‪<:‬י‪1‬ךף ?בתהלה * תעוךרנר‬
‫‪4‬‬
‫לציון בשללולר‪ ,‬תזכנו בנבנתה העיר על תלה• הרביצנו‬
‫‪4‬‬
‫בששון וגילה תהזקנו אלתי לעקב םלה‪:‬‬
‫הושענא אנא הושיעה נ א ‪:‬‬
‫‪$‬נא אזון הין תאביליקדעך ?ערבי נהל לשעשעך והושי עה‬
‫ז‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫נא‪ :‬אנא נאול כנת נטעך דומה?טא?‪1‬אך והושיבה‬
‫נא‪ :‬אנא הבט ל?רית טבעך* ומחשכי ארץ ?הטבייעך •‬
‫ןהושמןה נא‪ :‬אנא זכר־לנו אב‪.‬ידעך * ה‪9‬לך'למו בהוליכך •‬
‫ןהושי^ה נ א ‪ :‬אנא ?!הוריי לב בה?ליאך * יולע כי הוא פלאך •‬
‫ןה־וש';עה נא‪ :‬אנא כביר כת תךלנו ישעך * לאבותינו כהישביעך •‬
‫והושי עהנא‪ :‬אנא מלא"משאלות‪.‬עם ^שו?נך* ‪_$‬קד בחרימוד‬
‫‪:‬‬ ‫ז‬

‫?מו שמגך * והושי עה נ א ‪ :‬י אנא סגב אישלי נט;עך * לעריצים‬ ‫ז‬ ‫‪:‬‬

‫?הג;עך* ןהדעדעהנא‪ :‬אנא פתח לנו אוגרותךבעך• ציד‪,‬‬

‫מהם ?הךבי?גך ןהושי עה נא‪ :‬אנא קוראיך ארץ ברוע^ך * רעם‬ ‫ז‬
‫;‬ ‫ז‬
‫?טוב מתגך * ןהושי;עה נ א ‪ :‬א‪.‬נא שיעריך העל מ מ ש ו א ך ת ל‬
‫תלפיות בהופיעך * והושיעה'גא‪:‬‬
‫אנא אל נא הושענא והושיעה נ א ‪:‬‬
‫אל נא ראיינו ?שה אובד* שמנו מס?רך אל תאבד * הושענא‬
‫‪4‬‬
‫והושיבה נאי‪ :‬אל גא רעיה את־צאן ההרגה קצופה ח‪$‬לין‪5‬‬
‫הרוגה * הושענא והוש‪/‬עה נא י‪ :‬אל נא צאנך לצאן מרעיתך •‬
‫‪$‬גלתף לרעיתך* הושענא והוש;עה נא‪ :‬אל גא עדל הצאךשיהס‬
‫ענה ?‪#‬ת רצון * הושעגא והושיבה‪/‬א‪ :‬אל גא נושאי לך <‪3‬לן *‬
‫מתקיו'?!מיהם‪.‬יהיו כאין * הושענא והויש;עה נא‪ :‬אלנאילמנ^כי‬
‫‪4‬‬
‫לך מים * ?ממעלגי'הישועהלשאבוין מלם הושעגאוהושץעה נא *‬
‫אל גא לעלו"לציון מושיעים'*' ‪9‬פולים ?ך ו?ש?!ך נושעים •‬
‫הושעגא'והוש;עה נא‪ :‬אל גא המוץ ?גדים* זעום לנער כל־‬
‫‪4‬‬
‫בוגךים 'הושענא‪/‬הוש‪/‬עה‪/‬א'‪ :‬אל נא הכור תזכור* ה!• כורי‬
‫נא‬
‫בלתך וכור • הושענא י והושי עה נא • א ל ‪ ,‬י י מ י ד ‪W i‬‬
‫ז‬

‫ערבות‬ ‫י‬ ‫" ״‬

 ‫‪332‬‬ ‫רבה‬ ‫להושענא‬
‫נא אביני אתה‪ :‬למען כלילי עשיות מ ל ח מ ת ך אשר בידםתתה‬
‫לשרעתך * ?דופי מגוי'?לקר ם בידם' מים * 'ללא בגדי ב ך •‬
‫(‬

‫הושענא וה‪1‬שי;עה נא אבינו אתה"‪ :‬למען ;דויד צוךרים דים •‬ ‫‪:‬‬

‫אשר מרהם לנזיר הקדש״יממכתש להי הבקעת לו'מיס * למען‬

‫שם כןךשך * הושענא להושי;עה נא אביני א ת ה ‪ :‬למען טוב‬
‫הולך וגדל • מעקשיית לבי עדה חדל*בשיב עםמהטוא ציה שאב‬
‫מים •'לנאוהכירושלים• הושענא והושיעה נא'אביני אתה ‪:‬‬
‫‪T |T‬‬ ‫‪1• T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪* 1‬‬ ‫• ־ ד‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬־ ‪T‬‬ ‫־"‬ ‫‪•IT T‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫־•״‬

‫נא אבינו א ת ה ‪ :‬למען זך ?גלה בם;עךה • המקנא ומשיב עברה•‬

‫?*?לול(;רדד‪ .‬איש'ולחכה;עפר ומים • לעינ;ה ?רכות • הושענא‬
‫‪T‬‬
‫ו'הושי;עה' נא אבינו' אתה‪ :‬לםדען״לשרת באמת' לרבו • פי שנים‬
‫ןריהו‪/‬אצל בו • ןקלותו ?!נגן נתמלאו גבים מ‪:‬ם לפצו מי במכה•‬
‫הושענא ןהושי;עה נא אבינו א ת ה ‪ :‬למען הךהר‪.‬עשיות ןצונף •‬
‫הממ־יז תשייבה לצאנך • אץ בבא ?!הריף סתם עינוית מים •‬
‫לציון מ?'לל;ופי • הושענא ןהושי;עד‪ .‬נא אבינו א ת ה ‪ :‬למען‬
‫ךךשיך ?'תוך'הנולד‪ • .‬וסוךף' למו יעלה* ?׳לי'להתנאל ךךשי‬
‫זרעונים מים * לקוךאיך בצר• הושענא'ןהיושי עה נא אבינו אתה‪:‬‬
‫ז‬

‫למען נמרי הכמה ובינה • יסופר מהיר ?!פלשי;אמנה• י ?־׳חכמנו‬

‫אמרים ה?!שילים ברחבי מ;ם • לךבתי;גם ״ הושענא ןה‪1‬ש;עה‬
‫נא אבינו אתה‪ :‬למען באי לך היום'?בל־לב • שונןכים' לך שיה‬
‫?לא לב ולב • שואלים ממך עוז מטרות מים • לשוךךיך ב;ם •‬
‫הושענא‪/‬הוש‪/‬עה' נא אבינו אתה‪ ':‬למ‪:‬ען'אומרי ל?דל שמף •‬
‫‪4‬‬
‫והם נחלתך ועמך • צמאים ל;שעך ?ארץ ‪.‬עייןה למים ל ת ח ת‬
‫'למו מניחה • הושענא והושיעה נא אבינו א ת ה ‪:‬‬

‫״ שענא אל נא י אנא הושיעה נא‪:‬‬

‫הושענא סלח נאי וד‪;.‬צליחה נא‬
‫‪:‬‬

‫והודיענו אל מעונו‪:‬‬ ‫ז‬

‫תענה‬
 ‫קסז‬ ‫להושענא רבה‬ ‫‪333‬‬
‫תענה אמונים שו?בים לך לב כמיס * למען בא באש‬
‫ובמים * גזר ונם יקה נא ?זעט מלם'• והושיענו אל‬
‫מעזנו‪ :‬תענה ךגלים גזו' גזרי' ‪$‬לם * למען הנעקד בשער דזשמים •‬
‫ו ח פ ר א ר ו ת מלםץד^צי^נו אל ^עזנו‪:‬יתענה ז?ים מתה'נ';יס‬ ‫?‬ ‫'‬
‫עלי מים*למען דלק ?שצל מקלות ?׳שקתות המלס ״ ‪9‬ען'ונל אבן‬
‫מ?אר מלם* והושיענויאל מעזנו‪ :‬תענה ידידים נוהלי ךת משילת‬
‫מים * למען כרו ?משענותם מיס ״ להכין למו ולצאצאיה מים •‬
‫והושיענו אל מעזנו‪ :‬תענה מתחננים ?בישימון עליימלם * למען‬
‫נאמן בית מ ס פ ק יי^ם מלם * סלעי הך ףזובו מלם * והוש‪:‬ענ'ו אל‬
‫מעזנו‪ :‬תענה עיונים עליי ?אי מלם * למען פקד ?מי ?!ריבת מלם •‬
‫?מאים להלקותם מלם*'והושיענו אל מעזני * תענה קדושים‬
‫מנסכים לך'מלם* למען ראש משוררים *?'תאב ‪#‬תות מלם *‬
‫הלילה פץ ונסך לך מלם * והושיענו"אל מעזנו * תענה שואלים‬
‫;‬
‫ברבוע אשלי מיס * למען תל תלפיות מוצאי מ י ם ת פ ת ח יאיץ‬
‫והרעיה שמים * והושיענו אל מעזנו‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪r‬‬
‫\ ״ו‬ ‫‪IT T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫־‪:‬‬

‫ךחם־ץא קמל עדת ישרוך ‪9‬לח ויזחל ‪,‬מוןם•‬

‫ו ת ב ע נ ו אלהין^ענו‪:‬‬
‫אז כעיני עבדים אל לד אדונים * באנו לפנלך נדונים ״ ןהושיענו‬
‫אלתי ישענו‪ :‬נאה אדוני האדונים* נתגךו בנו מדנים* ד־שונו‬
‫‪4‬‬
‫וחלונו זולתך אדונים' והושיענו אלד‪.‬י'ל‪#‬ענו‪ :‬הן נשנו היום‬
‫?ההנוך;;דיך ךהום וחנון * וספרנו נפלאותיך ‪5‬שנין * והושיענו‬
‫אלתי לדיניו‪ :‬זבת חלב ולבש* נא אל תיבש י ה‪£‬ךת מלם ?אביה‬
‫תחבש״ןתושיענו אלהי ל^ענו‪:‬טענו ?שמנה• ?לד ש?;עה ושמונה•‬
‫ישר צדיק אל אמונה ״ והושיענו ‪1%‬זי ישענו‪ :‬כרת ברית לארץ ״‬
‫עוד כל״למי האךץ*לבלתי נןר־ץ ‪$‬ה פרץ •י והושיענו אלתי ל ^ נ ו ‪:‬‬
‫סתהננים עלייימלס י• כערביים עלי ל?לי מים • נא זכור לנוי נסוך‬
‫‪:‬‬

‫המלם • והושיענו אלתי לש^נו‪ :‬שיחים'בדרך מט;עתם*ע‪1‬מסיס‬

‫^שו^תם * ^נם בקול פג;עתם ״ להוישיענויאלהי״ש^נו‪ :‬פועל‬
‫ישועות‬
 ‫להושענא רבה‬ ‫‪334‬‬
‫ישועות• פנה לפלולם שעות • צדקם אל למוישעות • והושיענו‬
‫אלתי לשעני‪':‬קול רגשם תשע •י תפתה ארץ ויפרו ישע• רב‬
‫להושיע ולא הפץ רשע • והושיענו אלהי ישענו‪:‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬
‫• ‪•• :‬ן‬ ‫••‬ ‫‪v:‬‬ ‫׳״ו‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫ז י • ‪ iv I‬־‬ ‫•ו ‪: -‬‬ ‫‪:‬‬

‫שערי שמ‪:‬ם נןתח• ןאוצךןז הטוב לנו תפתה•‬

‫ת־ישיענו ויריב אל ת מ ת ח י והושיענו אליהי מטענו‪:‬‬ ‫;‬

‫י‬ ‫• •דך״׳‬ ‫•‬ ‫•»»••‬ ‫•‬ ‫• —‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫••‬

‫סול מבשר מבשר ואומר‪:‬‬

‫••‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫•‬ ‫ו‬
‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪I‬‬
‫אומץ דשעף בא• קול דודי הנה זה בא • ?!בשיר ואומר‪ :‬קול‬
‫בא ?לבביות בתים* לעמוד עלהר הזיתים• מבשר ואומר‪:‬‬
‫ק ו ל נ י ת { בשופר לר<קע • תהתיו הר יבקע• מבשר ואומר‪ :‬קול‬
‫דפק והציץ הרה• ומש הצי ההר ממזרה • מבשר ואומר‪ :‬קול‬
‫הקים'מלול נואמו • ובאיהואיןכל־קדושיו עטו• מבשר ואומר‪:‬‬
‫קול ולכל־באייהעיולם • ב ת קול ‪.‬יישמע בעולם • מבשר ואומד‪:‬‬
‫קול זרע עמוסי רתמו • נולדו ?ילד ממעי אמו • מבשר ואומר‪:‬‬
‫קול הלה י ולדה מי זאת • י מי שמע בזאת• מבשר ואומר ‪:‬‬
‫קול טהור יפעל כל־אלה • ומי ראה כאלה • מבשר ואומר‪ :‬קול‬
‫י׳טעיזמן הוהד•* ודוהלארץ ?יום אהד• ??בשר ואומר‪ :‬קול‬
‫כביר ה ם ו ת ח ת • אם‪.‬יילד" נוי פעם אהת* ?!בשיר'ואומר‪ :‬קול‬
‫ז‬
‫לעת ל;אל עמו נאור • והיה לעת ערב‪.‬יתלה אור • ^בשיר ואומר‪:‬‬
‫קול מושיעים לעלי להר ציון • ביי הלה' גם ילדה' ציון • י מבשיר‬
‫ואומר‪ :‬קול נשמע בכל־גבילך • הרחיבי ?!קום אהל־ • מבשר‬
‫ואומר‪ :‬קול שימי עד דמשק מ'ש?נותלך • כן‪3‬לי בנל־ י?נותלןי •‬
‫?!בשיר‪.‬ואומר‪ :‬קיולעלזי'ה?צלת השחין • כייכןמו ישני'הברק •‬
‫?!כשר ואומר‪ :‬קול פני אלי והושעו * היום אם ?קולי תישמעי •‬
‫מבשר י ואומר‪ :‬קול צמה איש צמה שמיו• הוא דוד בעצמו •‬
‫• ‪...‬‬ ‫•‬ ‫«_‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬

‫?!ישיר'ואומר‪ :‬קול שם רשעים להאביד* רעשה הפך ל?!שיה‪1‬‬

‫לדוד‬
 ‫קםח‬ ‫להושענא רבה‬ ‫‪335‬‬
‫להד * ?!בשר ואומר‪ .‬קזיל תנה ‪.‬ישועות לעם עולם *לדוד ילזיעו‬
‫עד עולם'** ?ובשר ואומר‪*:‬‬
‫ג״פ סול מבשר מבשר ואומר ז‬
‫•‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬

‫הושיעה את־עמך וברך את־נהלתך ורעם ונשאם עד־העולם‪:‬‬

‫ויהיו דברי אלה' אשר התהננתי י לפני יהוה קרובים‬
‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪•1‬‬ ‫•‬ ‫*‬ ‫ג‬ ‫״‬ ‫*‬ ‫נ‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫״‬ ‫•‬ ‫~‬ ‫‪t‬‬ ‫•‬ ‫‪v‬‬ ‫•־‬ ‫•‬ ‫—‬
‫; ‪T*vi‬‬ ‫‪1*1‬‬

‫אל־יהוה אלהינויומם ולילהילעשות ו מישפט ע?דו'ומש?ט עמו‬

‫ישראל ךב'דיום?^מו‪:‬למ‪:‬עןדעתכל־עמי הארץ ?י יהוה היא‬
‫האלהים אץ עוד‪ :‬ק״ש‬
‫ואח״כ נוטל כידו הערכה וחובט ה׳ תכטות כקרקע כ ד למתק ה׳ גבורות ויאמר‪:‬‬
‫יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואליהי אבותינו הבוחר בנביאים טובים‪ ,‬ומנהגים‬
‫טובים שתקבל ברחמים וברצון את תפלתנו והקפותינו וזכר לנו זכות ש;עת תמימיך‪,‬‬
‫ותסיר מחיצת הברזל המפסקת בינינו וביניך ות^זין שועתנו ותיטיב לנו החתימה‪,‬‬
‫תולה ארץ על בלימה‪ ,‬וחתמנו בספר חיים טובים‪ ,‬והיום הזה תתן בשכינת עוזך‬
‫חמשה גבורות ממותקות על ידי חביטת ערבה מנהג נביאיך הקדושים‪ ,‬ותתעורר‬
‫האהבה ותנשקנו בנשיקת פיך ממתקת כל הגבורות וכל הךינין‪ ,‬ותאיר לשכינת עוזך‬
‫בשם )יו״ד ה׳׳א וא״ו( שהוא טל" אורות ט־לך ומשם תשפיע שפע לעבךך המתפלל‬
‫לפניך שתאריך ימי ותמחול לי חטאי ועונותי ופשעי ותפשוט ימינך ויךך לקללני‬
‫בתשובה שלמה לפניך ואוצרך הטוב תפתח להשביע מים נפש שוקקה כמו שכתוב‬
‫י?תח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר אך^ך בעתו ולברך את כל‬
‫מ?גשה ידך אמן‪:‬‬
‫ק״י‪.‬‬ ‫לדוד ה׳ אורי‪.‬‬ ‫שש״י‪.‬‬ ‫ואומרים‬

‫סדר הקפות בשמחת תורה‬

‫מנהג ותיקין הוא לעשות יום שמיני עצרת נ״כ כמו בשמחת תורה ולהקיף בליל שמיני עצרת שבע הקפות עם הספרים‬
‫סביב התיבה בשמחה גלולה ולרקד בפניהם ולרנן ולסבב עמהם בשמחה רבה וגם כי עשה כן בבהכ״נ שלו אס הולך‬
‫לבהכ״נ שלא גמרו ירנן וישמח ג״כ עמהם‪ .‬וכן בליל שמתת חורה‪ .‬ויש נוהגין ג״כ ביום שמחת תורה‪:‬‬

‫אתה ר ך א ת לדעת‪ ,‬כי יי ת א האלהים‪ ,‬אין‬

‫עודמליבדו‪ rpf< :‬נ?לאות !•דלות‬
‫ל ב ת ‪ ,‬כי לעולם מסיו‪ :‬אין כמ!ף ב א א ד ם‬
‫הי‬
‫‪ p‬תהלים קלו ד‪ :‬ג( שם פו ח‪:‬‬ ‫א( דברים ד לה‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫סדר הקפות לשמחת תורה‬ ‫‪336‬‬
‫אדנץאי; כמעשיך‪ :‬יהי כבור ל‪ :‬לעולם‪ ,‬לשמה לן‬
‫במעניו‪ :‬יהי שם יי מברך‪ ,‬מעתה ועד עולם‪:‬‬
‫יה; ין אללדנו עמנו כאשר היה עם אברינו׳ אל‬
‫לעזבנו ואל יטשנו‪ :‬ואמרו ־ הודיענו אלד׳י‬
‫וקבצנו והצילנו מן הגולם‪ ,‬להודות לשם ?־!דשך‪,‬‬
‫להכתבה בתהלתך‪ :‬יי מלך‪ ,‬יי מלך‪ ,‬י‪ :‬ל&לוך‬
‫ז‬ ‫ז‬

‫לעולם ועד‪: :‬י‪ ,‬עז לעמו לתן‪ ,‬י‪ :‬יברך א ת עמו‬ ‫‪:‬‬

‫כשלום‪ :‬ויהיו נא אמרינו לרצון‪ ,‬לפני אדון כל‪:‬‬

‫ויהי ?נסיע הארון‪ ',‬ויאמר משהי• קומה יי ויפצו‬
‫איביןד‪ ,‬מנסו סש^יןד מפנץז‪ :‬קומה י‬
‫וארון עזןד‪ :‬כ‪£1‬ןןדלל‪8<3‬ו‬ ‫לסנוהתף׳‬
‫צדק‪ ,‬וסםיך? י‪.‬תנו‪ :‬בעבור דוד ע‪3‬ךןד‪ ,‬אל‬
‫רציןןב ?ני כד&יהןד‪ :‬ו^סר ביום להוא‪ :‬הןד‪,‬‬
‫אל‪1‬זינו זה‪ ,‬רמו א ויויטיענו‪ ,‬זה יי קרנו לו‪,‬‬
‫נגילה ונשמרה בישמגתו‪ :‬מלכותך מלכות‬
‫׳‬

‫כל עלמים‪ ,‬ומס^לתך גי כל דור ודר‪9 :‬ימ״זן‬

‫תצא תורד‪ ,‬ודבר יי מירושלים‪:‬‬
‫ז זו‬ ‫‪T:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫כ‬ ‫••‬

‫אב הרהמיפ‪ /‬היטיבה ברצונך את ציון‪ ,‬תבנח חומות ירושלים‪.‬‬

‫כי בך לבד בטחנו׳ מלך אל רם ונשא אדון עולמים‪:‬‬
‫אחר כך מוציאץ כל הספרי תורה שבהיכל ומסבבין הנימה ז׳ פעמים ואומרים אנא‪:‬‬

‫אנא לי הוגיעה נא‪ ,‬אנא ן; הבליחה נא‪ /‬אנא ן; ענני ?יום‬ ‫הקפה א‬

‫ה ‪:‬‬ ‫א( תהלים קד לא‪ :‬ב( שם קיג ב‪ :‬ג( מ״א ח נז‪ :‬ד( דה״א טז לה‪ :‬ה( תהלים כט יא‪ :‬ו( במדבר י ל‬ ‫תו״א‬
‫ג ‪:‬‬ ‫ז( תהלים קלב ח‪ :‬ח( שם קלב ט‪ :‬ט( שם קלב י‪ :‬י( ישעיה כה ט‪ :‬כ( תהלים קמה יג‪ :‬ל( ישעיה ב‬
‫מ( תהלים נא כ‪ :‬נ( שם קיח כה‪:‬‬
‫קסט‬ ‫סדר ה ק פ ו ת ל ש מ ח ת תורה‬ ‫‪337‬‬
‫כןךאנו‪ :‬אלתי חרוחות חושיעח נא׳ בוחן לבבות הצליחוז נא ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫נואל חזק עננו ביום רךאנה‬
‫ד»‪ :‬״ו‬ ‫‪:‬‬ ‫ז ז י נ ‪• • :‬״!‬ ‫א‬
‫תורת יי תמימה משיבת נפש‪ :‬מזמור לתר הבו ליי בני אלים‪ ,‬הבו ליי כבוד‬
‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ך"״‬ ‫־ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪'T:‬‬ ‫״‪:‬‬ ‫‪VIT‬‬ ‫•| ־‬ ‫‪i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪| JTI‬‬ ‫״‬ ‫י‬

‫יעז‪ :‬הבו ליי כבוד שמו ‪ /‬השתהוו ליי בהדרת ‪ :trip‬קול יי על המיס‪ ,‬אל‬
‫הכבוד היעים יי על מיס רבים‪ :‬למנצח בנגינות מזמור ^ י ר ‪ :‬אא־זיס יהננו‬ ‫‪T‬‬
‫וזיין‬ ‫‪• V :‬‬ ‫•‬ ‫• ‪:‬‬
‫‪#‬‬ ‫״‪:‬״‬ ‫־‪:‬־*•«‪-‬‬ ‫״ ״‬ ‫־‪•1‬‬ ‫־‬ ‫»״־‬ ‫י ו ״‬ ‫״‬ ‫־‬

‫ויברכנו‪ ,‬יאר פניו אתנו סלה‪ :‬אנא בכה נדלת ימינןז תתירצרורה‪ :‬כי אמרתי‬
‫עולם הפד יינה‪ .‬עד כאן הקפה א׳‬

‫דובר צדקות הושיעה נא‪ ,‬הדור בלבושו הצליחה נא* ותימ‬ ‫הקפה ב‬
‫‪T‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪T‬״‬ ‫״ ! • ז ז‬ ‫״ ן‬ ‫‪T‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫״‬ ‫י• י‬

‫ס‬ ‫‪.‬‬
‫קראנו‪:‬‬
‫ז י ‪••• :‬ח‬
‫עננו ‪:‬ביום‬
‫‪ :‬״ ••ו‬
‫והסיד‬
‫‪71‬׳‬ ‫ז‬

‫עדות יי נאמנה׳ מסכימת פתי‪ :‬קול יי בכה‪ :‬לדעת באי<ן ךרכזז‪ ,‬בכל גויס‬
‫•‬ ‫*‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪T‬־‬ ‫‪I‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫~‪I‬‬ ‫|‪I V‬‬

‫ןשועתף‪. :‬קבלךנת עמך שנבנו טחמו נורא‪ :‬לף זרוע עם גבירה‪ /‬תעוז‬
‫;קל תרום ימינף | עד כאן הקפה ב׳‬
‫זד וי‪/‬טר הוגיעה נא׳ חומלד^ים הצליחה נא׳ טוב ומטיב‬ ‫הקפה ג‬
‫״•"‬ ‫ז‬ ‫••‬ ‫‪T-‬‬ ‫•‬ ‫‪#‬‬ ‫‪•<7‬‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪-‬‬

‫עננו ביום קראנו‪:‬‬

‫פקודי;;;שךיס׳ משמחי לב‪ :‬קול‪.‬ץ בהךר‪ :‬יוךוןז עמים אלהים׳ יוךוןז עמים‬
‫כלס‪ :‬נא נבור דורשייהודך‪ ,‬כבבת שמרם‪ :‬תתןאמת ליעקב‪ ,‬הסד לאברהם‪:‬‬
‫•‬ ‫•‬ ‫•ו•‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫‪J‬‬ ‫‪vv: I‬‬ ‫• ••‬ ‫‪"IT‬‬
‫עד כאן הקפה ג׳‬
‫י יודע מחשבות הושיעה נא‪ ,‬בביר ונאור הצליהה נא׳ לובש‬ ‫הקפה‬
‫‪ • :‬ז ז‬ ‫‪TI‬‬ ‫‪• -‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪,‬ז‬ ‫•ו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪:‬־‬ ‫־‬ ‫••׳‬

‫צדקות עננו ביום ר^אנו‪:‬‬

‫י‬‫מצות יי ברה׳ מאירת עינים‪ :‬קול יי שובר ארזים‪ ,‬וישבר יי את א ר ז י הלבנון‬
‫וירקילס כמו עגל‪ ,‬לבנון והריון כמו בן ראמים‪ :‬ף?זמהו וירננו לאמים ‪ /‬כי‬
‫תשפוט עמים מי^ור׳ וראמים בארץ תנהס סלה‪ :‬ברכס מהרם רחמי צדקתך‬
‫תמיד גמלם‪ :‬נעימות ‪1‬יי?ןינף נ^ח‪ :‬עד כאן הקפה ד׳‬

‫מלד עולמים הוגיעה נא‪ ,‬נאור ואדיר הצליהה נא ‪ /‬סומך‬ ‫הקפה ה‬

‫‪-‬ן‬ ‫‪x‬‬ ‫ז‬ ‫‪•:‬‬ ‫‪•-:‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪T‬‬
‫ז»‬ ‫•ו‬ ‫•‬ ‫‪x‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪•V‬‬

‫נואלים עננו ביום קראנו‪:‬‬ ‫ז‬

‫יראת « טהורה‪ .‬עומדת'ל?ד‪ :‬קול « חוצב לרבות א ‪ : 0‬יומף עטים אלוזיס‪.‬‬

‫יוףף'?מיס כלם‪ :‬ךוסין קח‪ 0‬ברוב טי‪$‬ף נהל‪.‬ןןךתף‪; :‬י אדונינו מה אדיר‬ ‫י‬

‫‪#‬מף בכל הארץ‪ ,‬אןנזר תנה הוךןז ?ל ך^זםזס‪ :‬עד כאן הקפה ה•‬ ‫י‬

‫ו עוזר דלים הושיעה נא‪ ,‬פודה ושציל הצליהת נא‪ ,‬צור עולסיס‬ ‫הקפה‬
‫י‬ ‫עננו ביום קראנו‪:‬‬
‫מ^פםי;ין אמת‪ ,‬צןקו‪.‬יהת‪ :‬קול*;היל מדכי׳;חיל » טיבר ‪,‬קדש‪ :‬א^ץנתנה‬
‫יבולה‬
‫תו״א א( תהלים יט ח‪ :‬ב( שם כט א‪ :‬ג( שם כט ב‪ :‬ד( שם כט ג‪ :‬ה( שם סז א‪ :‬ו( שם סז ב‪ :‬ז( שם יט ח‪ :‬ח( שם‬
‫כט ד‪ :‬ט( שם סז ג‪ :‬י( שם יט ט‪ :‬כ( שם כט ד‪ :‬ל( שם סז ד‪ :‬מ( שם יט ט‪ :‬נ( שם כט ה‪ :‬ס( שם כט ו‪:‬‬
‫ע( שם סז ה‪ :‬פ( שם יט י‪ :‬צ( שם כט ז‪ :‬ל!( שם סז ו‪ :‬ר( שם יט י‪ :‬ש( שם כט ח‪ :‬ת( שם םז ז‪:‬‬
 ‫סדר הקפות ל ש מ ח ת תורה‬ ‫‪338‬‬
‫ןבולה‪; ,‬ברבנו אליזיםאל^נו^יחיד^הלעמןז ‪#‬וז׳ ז&ד‪,‬קן‪#‬פף • ‪£‬ייק‬
‫עד כאן הקפה י׳‬ ‫ן; בבל דרכיו ׳ וחסיד בכל ‪j vj^jg‬‬
‫ז כןךיעז יטזףאי*?ך^נהןא״‪.‬רד»םךס‪3‬ין מ^יגיז ‪1#‬מרל״‪3‬רית‬ ‫הקפה‬
‫ז‬
‫עננו ‪1‬־יוס קךאני ‪ :‬תומך תמימים הו‪#‬ה‪1‬ה גא ׳ הקיף לעד‬ ‫ז‬

‫הצליהה נא׳ תמים במעשיו עננו ביום קראנו‪:‬‬

‫דנחמדיס מזהב ומפז רב‪ -‬ומתוקים ?ןדב‪ #‬ונפת צופים‪ :‬קול יי יחולל אילות‬
‫גי‬
‫וחח^וף ;ערות׳ ובהיכלו בלו אומר בבורגן ל»< ל י&ב׳ י‪£‬זב י; מלךלעולם‪:‬‬
‫־‬

‫יס!׳ ‪ 2‬ל?רןי ‪£‬י* « י ? ? יי ו?־י‪ 2‬י אייליים׳ ־יייךאו אוחו ?לאפסי‬

‫נ‬ ‫לוש‬ ‫;‬ ‫מ‬
‫‪ S‬עזי‬
‫ארץ‪# :‬ןןיתנו_קבל ו‪£‬מע צע^גו‪ .‬יוחן אלומות‪ :‬לף ^ הנך^ה והוןבורה‬
‫י‬

‫ווןת^ארת והנצח‪.‬וההוד׳ ?י כיל ב?טמ‪:‬ם ובארץ‪ ,‬לף ן; הממלכה ‪*fcnsrn‬‬

‫לבל י^ראש‪ .‬והיה ;י למלןי על בל ד־^רץ ׳ ביום ההוא ותה אחדו&םו אחד‪.‬‬
‫ובתורתף כתוב לאמר‪ .‬שסע ‪£‬ראל יי אלוזינו ןי אחד‪ .‬ברוך ?ם ?ביד ה^כותו‬
‫עד כאן הקפה ז׳‬ ‫לעול‪ 0‬ר^ד ‪I‬‬
‫כשחרית אמר קריאת המורה אומרים זה‪:‬‬

‫שישו לש?חו ן‪?£‬ןתת תורה • ותנו כבודלתוךדד?י סוב מזדה‬

‫בזאת‬ ‫מכל־?ןח‪1‬ךה‪ :‬מ^ז'ומ??יניס מ ד • * ^יל‬
‫התורה • כי זדים חיא לנו עוז ואורה‪':‬אהלל אלדד ואשמחה‬
‫בו״ ואשימה תק־תי בו״ אהודגו ב פ ד עם כךובו ״ ‪$‬לי׳י ציד‬
‫‪$‬חסה בו • מ י ל ‪ :‬ן;ל־לב ארנן גבורותיך •'ואספרהיי^תף •‬
‫?ששון וזשיבנו לביתך • ‪.‬על חמיך ועל א?ןתף • מ י ל ‪:‬‬

‫‪ « p T O 3‬מלאכים זך‪ ,‬אל זה • זה לגןבל זה ואמר זה לזך‪ .‬מי•‬

‫הוא זה ואי זה הוא מאהז פני כסא פרשז עלו עננו ‪j‬‬
‫מי עלה למרום • מי;ןלה ל^רום • ‪9‬י עלח למרום • ןד‪1‬ךיד ע‪1‬ז‬
‫י‬ ‫ז‬

‫ס?מהה•• התקמי‪ :‬משה;עלה ל^רום•'משה ןגלה ל^רום * מ‪#‬דן‬

‫י * י עלה למרום **והוא הוריד עוז מבטהה*״ התקבצי‪:‬‬
‫א ג ל ואיומה בשקיהת תורה‪ :‬בא;בא צ?ה ?שימהת תודה‪:‬‬
‫הורה היא עץךדיסלכלםחיים* בי ע?‪1‬ך?ןקורחיים‪:‬‬
‫א?רהם שמה בשמחת תורה' *' ‪:‬צחק ^מח ?שםיהת תורה •‬
‫!עקבשימה בשימהתתורה•' משה שמה ןשקוחת תורה * א ר ק‬
‫^מת בש‪$‬תת תודה • י אליהו'שמת בשםהת הורה * ‪#‬מואל‬
‫^ ע ח ?ש?וחת תודח• דוד שמתבשמתתיתוךת * ‪#‬למד‪ .‬שמח‬
‫בשימתתתיורה‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫• • • «‬
‫קע‬ ‫סדר הקפות ל ש מ ח ת תורה‬ ‫‪339‬‬
‫אשריכם ישראל אשריכם ישראל אשריכם ישראל • אשד‬
‫‪$‬הר בכם אלותהילכם התורה ממך^ר מתנה‪:‬‬
‫אשרי‪ .‬יהללו‪ .‬ח׳׳ק ומתפללין מוסף‬

‫דיני וסדר הדלקת נרות של הנוכה‬

‫יברך בכל לילה להדליק נר חנוכה ושעשה נסים ולילה הראשון יברך ג״כ שהחיינו ואץ להדליק עד שיגמור כל‬
‫הברכות‪ .‬המנהג הנכון לדבק הנרות או לתלות המנורה בעובי המזוזה בחלל הפתח ויתחיל להדליק בליל ראשון נר‬
‫הימין ומליל שני ואילך יברך על הנוסף וילך משמאל לימין‪:‬‬

‫אתה י י‪ ,‬אלוהינו מלף העולם‪ ! ^ ,‬ו ­‬ ‫ז‬ ‫ברוד‬

‫הרשנו במצותיו‪ ,‬וציני« להדליק‬
‫|‬ ‫‪IT‬״‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪If‬‬ ‫‪If:‬‬ ‫‪• : T‬‬

‫נר‪ ,‬הנכה‪.‬‬
‫ברוךאתה'יי^אלהינו מלף העולם‪ ,‬ש^שה‬
‫נסים לאבותינו׳ בימים ההם ממן מזה‪.‬‬
‫ברוך אתה יי אלוהינו מלך העולם‪ ,‬שהתנו‬
‫ומימנו והניענו לזמן הזה‪:‬‬ ‫‪IT‬‬
‫״‬ ‫־‬ ‫‪1‬‬
‫־‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫—‬ ‫‪-‬‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫‪11 :/ • :‬‬
‫ואחר שידליק הנרות יאמר זה‪:‬‬

‫הנרות דללו אנו מךל‪:‬קץ ‪ ,‬על התנועות׳‬

‫ועל הנסים‪ ,‬ועל הנפלאות׳ ‪#‬עשיו;‬
‫לאבותינו 'בימים ההם בזמן הזה‪ 7‬על י ך כךזניןל‬
‫הלי דו‪#‬יס‪ .‬וכל ‪#‬מו‪3‬ת לסי מכה'‪ ,‬הנרות הללו קרש‬ ‫(‬

‫הם׳ ואץ לנו ףטות להקזתמ^ז בהן‪ ,‬אלא לראובן‬ ‫י‬

‫בדבר׳ כדילדןרות ולהלל לשמןד הגדול׳ ‪.‬על נפןיןז‬

‫ועל נפלאותיך‪,‬ועל ישועותיך‪:‬‬

‫דיני מגילה‬
‫חייב אדם לקרות המגלה בלילה ולשנותה ביום וצריך לפשוט המגלה כאגרת ומברכין עליה שלש ברכות הללו‪ .‬אך‬
‫אין מברכין שהחיינו אלא בלילה ולא ביום‪ .‬ונוהגין לומר בלילה קדיש שלם אחר תפלת י״ח קודם קריאתהמגלה‪:‬‬
‫אנו מברכים שהחינו גם ביום‪.‬‬
‫ברוך‬
 ‫ברכות קודם המגילה‬ ‫‪340‬‬

‫? ת ן ל »‪ ,»ng‬אלקינו מ‪£‬ז העולם ‪#$‬י־ ק ^ נ י‬

‫;‬

‫?^ור*יו׳ וצונו‪ :‬על נןקךא נןןנלה‪.‬‬

‫ברוןדאתה ‪;,‬י‪ ,‬אלדזינו §ןלך העו^ם‪# ,‬ןג?‪1‬ה ‪95‬ים‬
‫לאבוקיני‪$;3 /‬ים ההם בזק הזה‪:‬‬
‫ברוך־ אר‪1‬ה ן‪ .‬ולקינו מלך העולם׳ ‪#‬ד‪,‬תני ןקימני‬
‫וד^ןןנולןקהה‪..‬‬
‫כשקורין המגילה כצכור מכרטן לאחריה כרכה זו אכל לא כיחיד‪:‬‬

‫? ח ף אתה‪;,‬י‪ ,‬הלהיבו מלןז העולם‪ ,‬זהלב ‪$‬ת ריבנו‪,‬‬

‫ןסךן את דיננו‪ ,‬ומוכןם את נקמועו‪, ,‬והגפךע‬
‫‪5‬נו סצףגי׳ןר^לם נמול לכל אי^ביגפ^בו‪,‬בחך ארעז‬
‫צריהם‪ .‬ד^להט^יע‪:‬‬ ‫‪,‬ל‪ ,‬מ פ ר ע לעמו ^ ך א ל‬
‫‪4‬‬
‫‪ #‬ו ‪ 3 #‬ת נעכןב ןי^לה ף> ‪9‬דזה‪ ,‬בךאו^ם ‪.‬ץחד ר*קלת‬
‫למי מגון״ וממםמל‬ ‫מ־הי׳‬
‫ו‪.*6‬יבלמו לנצח‬ ‫דורודור‪ .‬להוליע ‪ #‬ל קןיןז‬
‫?ל החוסים ?ך‪ .‬אהד ה?ןן א‪#‬ר ‪3‬לן‪ #‬לא?ך‪ ,‬ב ח ך‬
‫‪9‬יץכי היהודי‪ .‬א ר ‪ 1‬ך ה ^ א‪#‬ת םפהידי‪ ,‬ברמנה‬
‫‪ W‬בן‪5‬ך‪ ,‬ארורים כל הך^עיע ברו?ים ?ל הצדיקים‪,‬‬
‫ןנםהךבונה זכור לטוב‪:‬‬
‫ואחר כך אומרים ואתה קלוש וכו‪ /‬קדש שלם כלא תתקכל‪ .‬וכמוצאי שכח אומרים מהי גועם ואתה קלוש‪ .‬קליש שלם‪.‬‬
‫עלינו‪ .‬קליש יתום‪:‬‬
‫בשחרית אחר שמונה עשרה חצי קליש וקורין ג׳ גכרי כס׳ ויכא עמלק ומחזיריף הספר תורה וקורין המגילה‪ .‬אין‬
‫לתלון התפילין על אחר המגילה‪ .‬אחר המגילה אומדם אשד וכא לציון‪ .‬קדש שלם‪:‬‬

‫סדר ספירת העומר‬

‫)שו״ע( )א( כל הלילה כשר לספירת העומר שאם שכח ולא ספר בתחלת הלילה ונזכר קודם שעלה עמוד‬
‫השחר חייב לספור אבל לכתחלה מצוה מן המובחר לספור בתחלת הלילה מיד אחר תפלת ערבית‪:‬‬
‫)ב( הספירה צריך לברך מעומד כו׳ אם מנה מיושב יצא‪) :‬ג( מי ששואל אותו חבירו בביה״ש כמה ימי הספירה‬
‫בלילה זה יאמר לו אתמול היה כך וכך שאם יאמר לו היום כך וכך לא יוכל הוא עצמו לחזור ולמנות בברכה לפי‬
‫שכבר יצא ידי חובתו במה שאמר לחבירו היום כך וכך לפי דברי האומרים שאין צריך כוונה לצאת אף שלא יאמר‬
‫לעומר אין בכך כלום כו׳ אבל אם לא אמר לו היום כך וכך אלא השיב לו סתם כך וכך לעומר לא יצא בזה לד״ה‬
‫ויחזור ויספור בברכה ומכל מקום יותר טוב לומר אתמול היה כך וכך‪) :‬ד( וכל זה כששואלו בביה״ש אבל קודם לכן‬
‫אף אם אמר לו היום כך וכך לעומר חוזר וסופר בברכה‪) :‬ה( מותר לספור קודם תפלת ערבית אפילו במוצאי שבת‬
‫כו׳‬
‫*( מנהגנו ‪ -‬קורץ המגילה‪ .‬אחר המגילה אומרים אשרי ובא לציון‪ .‬קדיש שלם‪ .‬ואח״כ מחזירין הםי׳ת להיכל‪.‬‬
 ‫קעא‬ ‫סדר ספירת העומר‬ ‫‪341‬‬
‫כו׳ ומכל מקום ראוי להקדים תפילת ערבית לספירה‪) :‬ו( לא יתחיל לאכול אפילו סעודה קטנה חצי שעה קודם זמן‬
‫ספירה דהיינו חצי שעה קודם ביה״ש כ ו ׳ ) א ם עבר והתחיל בסעודה בתוך חצי שעה סמוך לזמן הספירה אץ צריך‬
‫להפסיק באמצע סעודתו( אבל אם התחיל הסעודה לאחר שהגיע זמן הספירה צריך להפסיק ולספור באמצע‬
‫סעודתו‪) :‬ז( שכח לספור בלילה אחת נוהגץ לספור בשאר לילות בלא ברכה כו׳ במה דברים אמורים כשלא נזכר כל‬
‫הלילה וכל יום המחרת אבל אם נזכר למחר ביום וספר בלא ברכה יספור בשאר כל הלילות בברכה‪) :‬ח( וכל זה‬
‫כשברי לו שלא ספר בלילה אבל אם הוא מסופק בדבר אף שלא ספר למחר ביום יספור בשאר לילות בברכה‪) :‬ט(‬
‫במקומות שנוהגץ לקדש ולהבדיל בבית הכנסת על היין סופרים העומר בליל שבת‪ .‬ויום טוב אחר הקידוש כו׳‬
‫ובמוצאי שבת ויום טוב סופרים קודם ההבדלה מיד אחר קדיש‪.‬תתקבל‪) :‬י( וכשחל יום טוב במו״ש שאומרים‬
‫קידוש והבדלה על כוס אחד כו׳ אזי סופרים קודם הקידוש והבדלה‪:‬‬
‫)מסי׳ אדמו״ר( בליל שני של פסח מתחילץ לספור ספירת העומר תיכף אחר תפילת ערבית אך יש מי‬
‫שאומר שהבא בסוד ה׳ יש לספור אחר שגמר כל הסדר בח״ל והמקדים לברך ולספור מיד אחר התפלה‬
‫מוקדם לברכה ואם שכח ולא ספר בלילה סופר ביום בלא ברכה כנודע‪ .‬חמן התחלת עמוד השחר מ ח ״ י אייר ואילך‬
‫במדינות אלו הצפוניות היא בחצות הלילה לכן אץ לספור אחר חצות אלא בלא ברכה וזמן זה של עלות השחר‬
‫נמשך כך עד י״ז בתמוז ועד בכלל ולכן כשמגיע חצות ליל י״ז בתמוז אסור לאכול‪:‬‬

‫ברוך אתה יחוח אלהינו מלך חעולס‬

‫אשר קדשנו במצותיו‪,‬וצונ'ו על ספירת ךמןומר‪:‬‬
‫י‬ ‫י י‬ ‫•‪IT‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬ ‫•‬ ‫‪:‬‬ ‫זן‬ ‫‪:‬‬ ‫‪v‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪:‬‬
‫יכוץ לספירה של אותו הלילה ולחיבה אחת של ״אנא בכח״ ותיבה אחת של מזמור ״אלהים יחננו״ ואות א׳‬
‫מפסוק ישמחו‪:‬‬

‫א ח ל לעו‬ ‫י^‬
‫היחןןן הוא נחזיר לנו עגוךת בית המקדש למקומה׳ במהרה ב;מינואמן סלה‪.‬‬

‫עצים בלב‪: :‬שמחו''דרננו לאפוים׳ בי הישי־יט עצים מישר׳ ויל^טיפ ‪$‬ארץ‬

‫ס ן ח ם ק ל ח ‪ :‬יודוף עמים אלהים‪.‬יורוך עמים כלם‪ :‬א ך ן נהנה ;בולה‪.‬‬
‫יבח־נו אדהים אליהינו"‪ :‬יברכנו'אלהים‪ ,‬ריראו אתו כל אפסי אילץ •י‬
‫״‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬
‫יי‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪v:‬‬ ‫••ן‬ ‫ג ז ‪:‬‬ ‫‪-‬ו‬ ‫‪v:‬‬ ‫י‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪r‬‬

‫א ב ״ ג ית״ץ‬ ‫א נ א ב נ ח ‪^1‬דלת י?ןין‪:‬ף התיר ך־וךה •‬

‫קר״ע שט״ן‬ ‫ק ב ל ךנה_ע‪5‬ןד ש‪$‬בנו טהךנו נוךא •‬
‫נג״ד יכ״ש‬ ‫}א גנור דורשי ןחוךןז כ ב ב ת שכךם •‬
‫ב ט י י ר צת״ג‬ ‫ברכם ‪ 0‬הדם ר ה ט י צךק~ף תמיד ג מ ל ם •‬ ‫‪:‬‬

‫חק״ב טנ״ע‬ ‫הסין קדוש וירוב טובןד נהל עךהןל •‬

‫י‬ ‫‪:‬‬

‫י ג ״ ל פז״ק‬ ‫;היד גא‪.‬ה ל ע מ ך ‪9‬גה זוכרי ק ד ש ת ך •‬

‫שק״ו צי״ת‬ ‫שועתנו מייל ושמע צעקתנו יודע תעלומות •‬
‫ברוך שם ?בוד מלכותו לעולם תןד‪:‬‬
‫רב‪1‬נ‪ 1‬ש ל עולם ‪ /‬אתה צויתנו על ידי משה עבדןז לספור ספירת העומר כדי‬
‫‪V ' | T‬‬ ‫‪#‬‬ ‫*‬ ‫‪ :‬י‬ ‫‪VI‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬ ‫| ‪-‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫•‬ ‫‪; 1 I‬‬

‫לטהרנו מקלפוהינו ומטמאותיגו ‪ /‬פמו שכתבת בתורתןז‪ :‬וספרתם לכס‬

‫ממהרת היטבת מיום הביאכם את עומר התנופה שגע ‪$‬בתות תמימות תהיינה‪,‬‬
‫«‬ ‫‪1‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫• ‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪1‬‬ ‫‪7‬‬ ‫־‬ ‫‪"|V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ן‬ ‫‪V‬‬ ‫‪:‬־ ‪V‬‬ ‫‪• *:‬‬

‫עד ממהרת השבת השבי‪.‬עית תספרו המיםיס יום ‪ ,‬כדי שימהרו נפ ‪#‬ות‪.‬עמןז‬
‫‪:‬שראי מזהמתכ׳ ובכן‪,‬יהי יצוןיכילפגןןז י; א ל ‪ 1‬ז י נ ^ ו א ל ‪ 1‬ז י אבותינו‪ ,‬אכזבות‬
‫כפירת העומר בספרתי היוס ‪ /‬יהסן מה שפנמתי בספירה )פלונית השייך לאותו הלילה(‬
‫‪,‬‬
‫י‬ ‫ד‬ ‫; ״‬ ‫״‬ ‫״‬ ‫•‪:I*T•.‬‬ ‫•‬ ‫ו\‪11-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ T V‬־־ו ‪.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪ | T‬״‬ ‫‪-‬‬ ‫ן ״‬

‫ואמהר‬
 ‫סדר ספירת העומר‬ ‫‪342‬‬
‫ן^טהר ואתקדש ‪1‬גכןד*ה ע ל מ ע ל ה ‪ ,‬ן ן ל ידי זה ‪£‬ז‪8‬ע ‪ $‬ע רב ‪$‬כל העממית‬
‫ויתפןן ™ נפשותינו‪ ,‬ורוהוחינו ונשמותינו םכל סיג ו^ם זןיטהרנו ול^ןני•‬
‫ה ‪:‬‬
‫ב?ןן^תףהעליונה׳ א ‪ 5‬ן ^‬
‫ש ן היום חמיטה ע&ר יוס ‪#‬הס‬ ‫היוס ‪ #‬י ימים לזגו^ך;‬
‫לבועות ויום אהד לןנומר‪ :‬י‬ ‫גבייה ש ב ח ס י‬
‫ז‬

‫״ ״‬ ‫‪n‬‬ ‫רחמז‬ ‫‪l‬‬ ‫;‬

‫חסד שבתפארת‬ ‫הרחמן עמים נא‬ ‫‪D‬‬ ‫היום 'טל׳טד! ימים לעומר!‬
‫היום ^ ה ע & ר יום ^הם ^‪2‬י י ג י ע ו ת‬ ‫תפארת ש ב‬ ‫י‬ ‫הרחמן רברכט גלולמ‬ ‫י ז ס ד‬

‫ם‬ ‫י‬ ‫*‬ ‫ו‪#‬ני ימים ‪ 6‬ן ו מ ר ‪-‬‬

‫‪:‬‬
‫ח‬ ‫היום ארבעה י מים ל^ומר•‬ ‫י‬

‫גבורה ש ב ת פ א ר ת‬ ‫הרהמן אלהיס גטר‬ ‫נצח ש ב ה ס י‬ ‫חרחמן יאר ימינך‬

‫י‬ ‫‪:‬‬
‫היום ‪#‬מ‪3‬ה ‪,‬עשר יום שהם ^;י‬ ‫היום ה?ד&ה ימים ל ן ו מ ר‬
‫ש ב ח ם ד‬ ‫ה י ד‬
‫שבועות ושלשה;מיםלעומר‪- :‬כ‬ ‫הרחמן פטל מתיי‬

‫ת״ת ש ב ת פ א ר ת‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫הרהמן מלוך לורשי‬ ‫י‬

‫ש ב ח ם ד‬
‫;מיס ל ^ מ י‬ ‫‪:‬‬

‫צ מ ר ה‬
‫היום ‪TT&#‬‬
‫א מ ט‬ ‫ה ר ח מ ז‬
‫היום שמונה עשר יום *זהס ‪#‬גי‬ ‫\™‬ ‫^‬
‫מ‬
‫שבולות וארבעה ימים ל ע ו מ ר ‪/ :‬‬ ‫״‬ ‫היום ? ב ע ת ‪9‬יס ? ל ' * ? » א ס י‬ ‫‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫?‬
‫*‬ ‫יי'‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫^ז‪1‬מד •‬
‫‪1‬‬
‫נצח ש ב ת פ א ר ת‬ ‫הרחמן עמים יחזלך‬ ‫‪< v‬י ?" *‬
‫ש ב ח ס י‬ ‫יכית‬ ‫י י ד ז‬ ‫שלה ‪6‬‬ ‫ה י ח י ז‬
‫היום תיטעה עשר יום שהם שני‬ ‫‪!,‬‬ ‫י׳׳'‬
‫ד‬ ‫! י ו ם‬
‫שבועות וחמשה ימים ל ע ו מ ר נ ת‬ ‫־‬ ‫*ל׳‬ ‫‪W‬‬ ‫ל‬
‫י‬ ‫‪:‬‬ ‫ם‬
‫היד ש ב ת פ א ר ת‬ ‫*‬ ‫י‬ ‫הרחמן טלם נ מ מ‬ ‫‪" W‬‬ ‫ףי * ל י‬
‫ח ס ד שבגבורי‬ ‫הרחמן ללעג! מנל‬

‫היום‪.‬עקזריס יום ץהם * י שביעות‬ ‫א ח ד‬ ‫׳ ט ב י ע‬ ‫‪ 2‬ה פ‬ ‫<‬ ‫^‬

‫«‬ ‫וששה ימים לעומר‪:‬‬ ‫‪L‬‬ ‫ק י י מ י ם <עומר‪:‬‬ ‫־‬
‫יסוד ש ב ת פ א ר ת‬ ‫הרחמן ישמח! שמיס‬ ‫• » ? • * ‪• . - .‬‬
‫גבורה שבגבייה‬ ‫הרחמן נ א ק מ ת‬
‫סיום אהד וע?זךים יום שהם ? ל ‪ £‬ה‬ ‫היוס ע&רה ימים <טהם יטביע אחד‬
‫פ‬ ‫שבועות ל?ומר‪:‬‬ ‫נ‬ ‫'‬ ‫^לעהיימיס ל^מר‪":‬‬ ‫י‬ ‫‪:‬‬
‫מלכות ש ב ת פ א ר ת‬ ‫הרחמן ד ת ט נג״ד ינ״ש‬
‫י‬ ‫‪,‬׳״‪-‬״‪-‬יי‪-,‬‬
‫תפארת״ שבגבורה‬
‫״״״י‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫הרחמן לרנן יעמן י י‬

‫היום שנןס ו ^ ר י ם יום ׳טהם ‪'-‬טליטה‬ ‫היום אחד ע&ר יום 'טהס יטביע ז‪$‬חד‬
‫^ביעות ויום אחד‪,‬ל^ץמר‪ :‬י ' ו‬ ‫יו‬ ‫ואוב\<ה';?ןיס לזגומר‪":‬‬
‫חסד ש ב נ צ ח‬ ‫הרחמן לאומיס נרכס‬ ‫נצח שבגבורה‬ ‫י‬ ‫ה ר ח מ ן ' מ ל שגנט‬
‫היום *?ניס ע^ר יום ‪#‬הס ׳טבוע אחד היום שישה ועעזריס יום שהם ש ל ש ה‬
‫מ‬ ‫*צביעות ישני ימים לזנומר‪:‬‬ ‫י יל‬ ‫והמיטה ימים לעומר‪ :‬״‬
‫ח‬ ‫צ‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫גבירה‬ ‫הרחמן ט טהרס‬ ‫הוד שבגבורה‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫הרחמן'גרס ^ ה מ י‬
‫ה‬‫היום*טליטה עשר יום *צזהם שבו‪.‬ע אהד היום ארב‪$‬ה ןן^דים יוס <טהם ש ״ ש‬
‫שבועות ו?זלשה‪:‬מים ‪#‬י‪9‬ד‪ :‬ע‬ ‫א‬ ‫״‬ ‫) ‪^ ^ ^ #‬‬ ‫־‬ ‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫תפארת ש מ צ ח‬ ‫הרחמן תשפיט רסמ׳‬ ‫יסוד שבגבורה‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫הרחמן ישועמן '‪,‬א‬
‫־‬

‫‪ #‬י היום המיטה ועשרים יום ‪ B #‬קלשד‪-‬‬ ‫היוס ארבעה ע?זר יום &ם‬
‫שבועותואךבעה‪) :‬יםל;נומר‪:‬מ‬ ‫?‬ ‫ימ‬ ‫'־'‬ ‫&‪ rw‬לץיומר‪:‬‬ ‫י‬
‫נצח ש ב נ צ ח‬ ‫הרחמן עמים צלקשן‬ ‫מלכות שבגבורה‬ ‫יומן קי׳׳ע ש ט <‬ ‫ן‬ ‫‪0‬‬ ‫ז‬ ‫״‬ ‫ה‬

‫?‪C17‬‬
‫קעב‬ ‫סדר ספירת העומר‬ ‫‪343‬‬

‫היום ‪\&#‬ז ועברים יום ‪#‬חס שלשה היום שמונה ושלשים יום ‪#‬חם חמשה‬
‫לבועות ושלשה ימיםלעומר‪ :‬ס‬ ‫לבועות וחמשה ימיס לעומר‪ :‬י‬ ‫‪T‬‬
‫‪T1V‬‬ ‫‪ T‬״‬ ‫?‬ ‫־ •‬ ‫‪.‬‬ ‫—‬
‫תפארת שביסוד‬ ‫הרחמן נמנה לעמך‬ ‫הוד שבנצה‬ ‫הרחמן מישור חמיד‬
‫ח‪9‬שה‬ ‫היום שבעח וקטרים יום ‪#‬חס שלשת היוםת^ה ושאדם יום שהם‬
‫שבועות וארבעה ימים יעוממ ב‬
‫‪-v‬‬ ‫‪• ; v i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫•‬

‫לבועות וקזשח;?לים לעומר‪.‬״ ם‬

‫נצה שביסוד‬ ‫הרהמן יבולה פנה‬ ‫יסוד שבנצח‬ ‫הרחמן ולאומים גמלם‬
‫היום ‪#‬מונה ועברים יום ‪#‬הס ארבעה היום ארבעים יום ‪#‬הס חמיטה שבועות‬
‫א‬ ‫והמקטר‪ ,‬ימים לעומר‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫־ ‪:‬‬ ‫‪" V‬‬ ‫‪• I‬‬ ‫‪V I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬

‫הוד שביסוד‬ ‫הרהמן יגרמו זוכרי‬

‫מ‬ ‫לבועות לןגומד‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪I T‬‬ ‫י *‬ ‫‪T‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬

‫מלכות שבנצח‬ ‫הרחמן ג א ק גט״ר צת״ג‬

‫היום תשעה ועשרים יום ‪#‬הם ארבעה היום אהד וארבעים יום ‪#‬הם המשה‬
‫‪:‬‬ ‫"‬ ‫־‬ ‫‪*TTV-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪V‬‬ ‫» •‬

‫לבועות ו^טה ימים יעומר‪ :‬ר‬ ‫*ן זז‬ ‫׳‪.‬־״‬ ‫‪•; v:‬‬ ‫• ו ‪r‬‬

‫יסוד שביסוד‬
‫‪V‬‬ ‫‪| T‬‬

‫הרהמן אלהים קדושתך‬

‫י‬ ‫שבועות רום אחד לעומר‪:‬‬
‫‪• V‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪X‬‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬

‫‪V‬‬ ‫י |‬ ‫‪T V‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪T‬‬

‫היום שנים וארבעים יום <טהם שיטה‬ ‫ה ס ד שבהוד‬ ‫הרהמן מנחם חסין‬
‫״ »‬ ‫‪- v‬‬ ‫ו •ו י •‬ ‫ו ‪•r‬‬ ‫ארבעח שבועות‬ ‫יום ‪#‬הם‬
‫לעומר‪:‬‬ ‫ימים‬‫‪#‬ל?טיס‬
‫היום ושני‬
‫ץ‬ ‫לבועות יע״ ‪9‬י‬
‫‪- V‬‬
‫ן‬ ‫*‬ ‫‪.‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫» •‬ ‫‪- I‬‬

‫מלכות שביסוד‬ ‫הרתמן אלהינו יג״ל פז״ק‬ ‫ש‬ ‫ז סלה קדוש‬ ‫ה ר ח מ‬

‫היום שלשה וארבעים יום *טחם ששה‬

‫גבורה שבהוד‬
‫היום אהד ושלשים יום שהם ארבעה‬
‫לבועות ויום אחד לעומר‪ :‬ת‬ ‫‪r‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫—‬

‫חסד שבמלכות‬
‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫‪V‬‬

‫חרחמן יגרמו שועחנו‬

‫לבועות ושלשה;מיס מןומר‪ :‬ו‬
‫‪| T‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫‪T‬‬

‫תפארת שבהוד‬ ‫הרהמן יודוך גרוג‬

‫זדוס ארבעה וארבעים יום ‪#‬הם ששר‪.‬‬
‫י‬ ‫•‬ ‫י י‬ ‫‪:‬‬ ‫״‪ .‬־‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬
‫היום ‪#‬ניס ושליטים יום שדש ארבעה‬
‫‪#‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ -‬ן‬ ‫‪••v‬‬ ‫;‬ ‫‪:‬־‪•1‬‬
‫נ‬ ‫שבועות רט;י;מים לעומר ז‬ ‫שבועות וארבעה ימים לעומר‪ :‬ר‬
‫גבורה שבמלכות‬ ‫הרהמן אלהים קבל‬ ‫‪v‬‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫‪r‬‬ ‫י‬ ‫•‬ ‫‪1 - :‬‬ ‫»‬

‫היום חמ‪#‬ה וארבעים יום שהם ששה‬

‫נצה שבהוד‬ ‫ל ״ ג בעומר‬ ‫הרהמן עמים טוגך‬
‫היום ‪6#‬טה ושלבים יום שהם ארבעה‬
‫^בויעות ו‪£‬לשח;מיס לע^מר‪ :‬ח‬
‫תפארת שבמלכות‬ ‫הרהמן דיראו ושמע‬
‫שבועות וחמ טה ימיםלעומר‪ :‬ו‬ ‫‪R‬‬
‫;‬

‫‪V‬‬ ‫‪ T‬י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫־;־‬ ‫‪T‬‬

‫היום ש^ה וארבעים יום ‪£‬־ס ש^ה‬ ‫הוד שבהוד‬ ‫הרהמן אלהיס נהל‬
‫היום ארבעה ושלבים יום ‪#‬הס ארבעח‬
‫^זבועותיואךבןח;מים לעומר‪ :‬ם‬ ‫ו י‬ ‫• ו ז ז‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪V‬‬

‫לבועות ו^טה;מיס לעומר‪ :‬ל‬

‫נצה שבמלכות‬ ‫הרהמן אומו צעקתנו‬
‫יסוד שבהוד היום ‪#‬בעה וארבעים יום *טהם שיטה‬
‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪X‬‬ ‫־‬ ‫‪V‬‬
‫ובלשים יוס שהם חמשה‬‫חמיטה «‬
‫•‬
‫היום ‪:‬־ • ״‬
‫הרהמן יודוך עדתך‬
‫־ ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪* :‬‬ ‫•‬

‫שבועות וחמשה;מים לעוןך‪ :‬ס‬ ‫א‬ ‫שבועות לעומר‪:‬‬

‫הוד שבמלכות‬ ‫הרהמן כל יודע‬ ‫‪V‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬

‫היום שמונה וארבעים יום ^טהם שיטה‬ ‫מלכות שבהוד‬ ‫הרתמן עמים חק״ג טנ״ע‬
‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫"‬ ‫‪V‬‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪ J‬־ ‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫י*‬
‫חיום ששח ו^ל^זיס יום ‪#‬חם חמשה‬
‫לבועות ו‪<#‬טח;?וים לעומר‪ :‬ל‬ ‫מ‬ ‫שבועות ויום אחד לעומר‪:‬‬
‫יסוד שבמלכות‬ ‫הרתמן אפסי מעלומות‬ ‫‪V‬‬ ‫‪| T‬‬ ‫‪T V‬‬ ‫*‬ ‫»‬

‫היום ת<טעח יאךבןןנים יום שחם ‪#‬בעה‬ ‫הסד שביסוד‬ ‫הרהמן כולם יחיד‬
‫היום ש?ןןח ועזל^זים יום ‪#‬חם דעש^טח‬
‫**ה‬ ‫לבועות לעומר‪ :‬י‬
‫מלכות שבמלכות‬ ‫י הרהמן א ק שק״ו צי״מ‬ ‫לבועות ו&ני ימים לעומר‪:‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪| T‬‬ ‫‪ T‬״‬ ‫״‬ ‫‪:‬‬ ‫י‬ ‫‪T‬‬

‫גבורה שביסוד‬ ‫הרהמן א ק גאה‬

 ‫סליחות לשני וחמישי ושני‬ ‫‪344‬‬

‫סלח לנו אבינו * בי בריב אולתנו *שגינו י מחל לנו מלכנו כי‬
‫~‬ ‫״ ‪ :‬״‪r‬‬ ‫‪tt‬‬ ‫״‪1‬‬ ‫‪ft‬‬ ‫״*־* ‪• 2‬׳»‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪r t‬‬ ‫דן‬ ‫‪¥‬י‪ £‬י י‬
‫רבו עונינו ‪:‬‬
‫א ל ארך א‪$‬ם א^דר ו^על‬ ‫אלמלךיו‪#‬בעלכ‪9‬א‬
‫חדסמים נלןראת‪.‬ןכרך‬ ‫רססיס * וכמנהג‬
‫ת^ובההוריתוגךלתרס^יך‬ ‫גססידות מוךןל עונות‬
‫ויסןךיף״תזכר היום י‪?5‬ל־יוס‬ ‫עמו * מעכיר ראשון‬
‫לזרע ליילד ‪ W‬אלןנד‬ ‫‪:‬‬
‫ראישוךמךכה ?חילה‬
‫כרךן‪£‬יס*כיאתהד^על‬ ‫^דו^איס וסליחה‬
‫הו־חסים \ גיתדונון ובתפלה‬ ‫ןפוישןיסיעושה‪/‬״ךקות‬
‫פניך ג ק ד ם ? ו ז ‪ ^ 7‬ל ‪ #‬י‬ ‫;‬
‫עם ?ל בשר ורוח* לא‬
‫מפןדם‪ :‬מחרון אפך שוב*?מו‬ ‫לר עתםר^‪^4‬הו^‬ ‫ז‬

‫בתורתך כתום ובןיל כנפןןז‬ ‫‪,‬לנו לומר)מדות( קלש‬

‫נחסהונתלונך?יוסררד?מה‬ ‫‪.‬ןקרה י זכר )נו היום‬
‫ב?ננן‪:‬תעברעלפ'שעןהססה‬ ‫גירית שלש עשרה* במו‬
‫אקס •כיוס ויתיצב עמו ‪#‬ם;‬ ‫מיןךם ״‬ ‫‪#‬הודער;‬
‫תאזץ ‪#‬ו עתני ותקציב שנו‬ ‫ז‬ ‫ןמו ‪#‬יתוב!;רד‪,‬יהוה‬
‫©אמר י כיוס ויקרא ?שפ‬ ‫ןקןן וירצי<יב עטו‬
‫ידווה ושם נאמר‪:‬‬ ‫נקרא ב‪#‬ם יוץה ן‬
‫‪^ v:v‬‬ ‫ד‬ ‫ן‬ ‫‪T‬‬ ‫ן‬
‫כיחיד אין אומר זה‪:‬‬

‫ניעבר ןהוה ו _על־‪$‬ניו וקרא‪:‬‬

‫יזיןה ו ‪ rrjrr‬אל רחום וחנון ארך אפלס ורב־תסד ואמת‪ :‬ניצר‬
‫חסד יאלפים נשא עון ופי&ע ןהטאה ןנפך‪ :.‬וסלחד^‬ ‫י‬

‫לעמנו ולהטאתנו ונחלתנו‪:‬‬

‫סלח לנו אבינו בי חטאנו • מחל לנו מלבנו בי פעועני‪ :‬כי‪-‬‬
‫אתה אדני טוב וסלח ורב־הסד לכל־קךאיף‪:‬‬
‫‪^j^B^n‬‬ ‫ה‬ ‫פ ך‬ ‫י ם‬ ‫^‬ ‫ן ן ה‬ ‫ה (‬ ‫‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ד‬ ‫שם ל‬ ‫ח‬ ‫שם לד ו‪ :‬ג( שם לד ז‪:‬‬ ‫‪p‬‬ ‫א( שמות לד ה‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קעג‬ ‫סליחות לשני‬ ‫‪345‬‬
‫הועידה יהיה ?י־גכד חקיד כי־פסו אףניס מפ*י אךס‪ :‬לולי יהגה‬
‫‪:‬‬

‫‪#‬ד\ד‪£ .‬ני ?קום&ינו אדפ־יאזי מים ‪$‬ועוני ^חת^םי^נת‬

‫^לחס אב _על בנים כן תרחם ;הוה ‪,‬עלינו‪ :‬ליהוד• דדעהגה‬
‫‪.‬על עמךבךכתך סלה‪ :‬ןהוה צבאות עמנוימ&ןב לינו‬
‫אלהי‪:‬עקב ‪9‬לה‪ :‬ידןיה ?באות אביריי אדם בוטה ‪$‬ך‪ :‬לחך‪,‬‬
‫הוש;עה למלך‪:‬עננו ?יוםיכךאנו‪ :‬םלה־נא לעוין העם הזה‬
‫כנדל הסדןז״וכא^ר' נעזאהה לעם הזה ממצרים ו‪£‬ד־הנה‪:‬‬
‫••|‪T‬‬ ‫‪.‬״ך‬ ‫‪ :‬־‬ ‫י‬ ‫״‪1‬״‬‫י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪IT T‬‬ ‫‪V‬‬‫‪9‬‬ ‫‪V -‬‬ ‫‪TT‬‬

‫]‪ up‬נאמר * דאמר ןהוה סלהתי ?ךבךך‪ :‬הטה אלחי אעף‬

‫ו‪#‬מע'‪$‬קח עיניך וראה ^ממתינו ‪/‬והעיר אשר ןייכ^א ‪ #‬מ ך‬
‫ןןליה ?י לא על ?דיקותינו אנחנו מפילים תתנונעוילפנלך ‪5‬י‬
‫על רהמןף חרבים‪ :‬אדני ‪0‬מ;<ה אוץי םלהה אדני לעזיבה‬
‫‪ £ #‬ה א ל תאהר ל מ ‪ #‬ך אלתי ביישמך נקראעל עירך ועל עטף י‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫ל ^ ך א ל עטף תהנה עורכים * שהם מצרים ולהושע ןןריכים ״‬
‫;‬
‫צריהם‪.‬עלידס על מאריכים בל זאת הגייתם ושמך‬
‫מברכים‪*:‬הלי ומכאובלהבתב לאי נ‪9‬סר• עלובים מנער'ומהם‬
‫לאי הוסר ״ קדו<‪ 2‬ב;דך'לפתה מוסר * באמנוףך ל ^ ד ׳ י מ‬
‫כאמנות ‪&$‬ר‪ :‬הל&ט צךכ־ך״ולוב^עילעטדה• וממבה עצמה‬
‫מתקן ךפדה׳ קומם עדתך מנ‪$‬ילתה הי^טדה * ןכהך לגדול‬
‫ובזרעך הנטעה‪ :‬מועיים' אומרים נהלתך לתבל ״ ןבוךף להמ׳יר‬
‫ובהבל להתבלבל ״ בל ונבו לאלור\לקבל• יראתך' המדווח‬
‫לנט‪ #1‬ולנבל'‪ :‬באהבתך ובהמלתף'?!נשא'ונזנטל•'עצתם‬
‫הסבל ומלעבתם יתבטל ״ ךותיוצרות מביניהם הטל * ומלאך‬
‫אבזרי דהה' וטלטל י‪ :‬בעבורי בבודי שמך ןשס קך‪#‬ך ל‪.‬מה^ *‬
‫ז‬

‫נוראות' ה?לא לבל בגוים וההלל ״ יועצי ד<ה תוליך ‪/‬צולל י‬

‫ובןזם תעולל באשר בי נתעולל‪ :‬מקים מעפר ךל ואביון מאקפזד‬
‫ןנסתך' אל \‪ \r\r‬לכלה ולהךפה״אם ?פקודיך מתעצלת ומרפה •‬
‫מלבל פ ^ י ד ‪ ,‬אהבתך תהא מתפה‪. :‬יתרה הבתם לפניך אדי‪5‬י‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬
‫סאדו^ים "יבין בך וביןיבך ךןואים לך ב נ י ס להמיך יקדמונו‬
‫אלוה‬
‫א( חהלים יב ב‪ p :‬שם קכד ב‪ :‬ג( שם קכד ג‪ :‬ד( שם ג ט‪ :‬ח( שם מו ח‪ 0 :‬שם פד יג‪ :‬ז( שם כ י‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ח( במדבר יד יט‪ :‬ט( שם יד כ‪ :‬י( דניאל ט יח‪ :‬כ( שם ט יט‪:‬‬
 ‫סליחות לשני‬ ‫‪346‬‬
‫אלוה עליונים ותחתונים * ט ל ם ‪ :‬ע ט פ ו נ י הגללםהזיח^ים‪ :‬תפצי‬
‫קרבתך' ?גל בל הבאות* ה ח י ש ה לנוי י שוע‪1‬ת הגאיות י קדוש‬
‫‪:‬‬

‫עשהעמהם לטובה אות• הזק ואמיץ גואלם יהד! צבאות אל מ ל ך י־ו׳‬

‫‪:‬‬

‫;שא ל ב י נ ו אל כפלם אל א ל בשירם‪ :‬הבוא'לפניף >‪5‬נ?ך‪ .‬אם‪-‬ר ?גדל‬

‫ך ז ע ף הוהר"?ני ת מ ו ה ה ‪ :‬לאדני אלהינו היהמים והמליחות ?י‬
‫‪:‬‬ ‫י‬
‫ב‪ • 1‬כרחם אב ובו׳‬

‫אלהים בישראל גדול נודעת * אתה יהוד‪ ,‬אבינו אתה‪ :‬בבל‬

‫ךןאנו אליך ךןבט • ךם ונשא אתה ?קךבנו‪ :‬למלתנו‬ ‫״ י‬
‫הטובות בוזובינו • לא בצדקותינו וביושר לבבנו‪ :‬דודנו גם בי‬
‫זנהנו * גאלנו״בי עבדיךיאנחנו‪ :‬הננו בעונלנו עד לבא* ותקעד‬
‫נפע לךימחבח'‪ :‬ואלה חסדיך הראשונים עמנו ״ מעולם ועד‬
‫עולם נאמנו‪ :‬זעף נשא ותש בהנו• יהןך‪ ,‬אל ןא?ך תוכיחנו;‬
‫הלהלותרבות בלו בערנו• נא א^יאפך תלסרנו‪ :‬טורה הצרות‬
‫אץילהספר • איה עוקל ואלך‪ ,‬סופר‪ :‬ידענו ךעענו בי גןשענו״ בי‬
‫אמת עעית ואנחנו ךדעענו‪ :‬בעש וחרון מנו;חדל״ ?‪/‬קטון‪:‬עקב‬
‫ודל‪* :‬להץייוסריויעול מנו להבל י ביי כ ע ל בה הסבל‪ :‬מנת מרחנו‬
‫‪ $‬תגבה• בי נשארנו מעט מהלבה‪ :‬נחם ע ל הרעה לאמתך ״‬
‫מטה בלפי הסד אמנותך‪ :‬סלהה אס עונינו ענו בנו • עזךני כי‬
‫ז‬

‫עליך נעעננו'‪ :‬ערפנו פוף לך להעתעבד • באהבה ובלראה‬

‫‪1‬‬
‫אותך לעבוד ולבבתיפו^דיך קרעו צומות לקבהנ • דעתם קצייז‬
‫צרבם לתבוע‪ :‬צקון להשם אליך תבא • התל לאייש איש נגע‪1‬‬
‫ומכאובו‪ :‬קול יעקב נוהם מתהומותיך* ת ע מ ע העמלס ?כ‪1‬ן‬
‫ע״בתך‪ :‬רודה רודף באף תבלה• ע נ ת עלומים לריב ציון יעלה‪:‬‬
‫ע ד ת ורדתי מנוער קנוחנו• ואל תעליכנו לעת זקנתנו‪ :‬העיני‬
‫‪:‬‬
‫לעמא?וימינךהקרבנו בכלות ב ה ט אל תעזבנו‪ :‬תביט ותציץ‬
‫ם‬
‫ותעגיה'לרהומיךי•'תתאזר בהניני־תיף תסל?' ??!?!סיף״‬
‫התבסה ברהמייך ותתעטףבהםידותך ותבא לפניך מדת י״?ף‬
‫ט‬

‫י וענותנותןז ל מלך יכי׳‬

‫א‬ ‫;‬

‫לחמים משךת;עלק • חלו נא יןני אל במישכ‬ ‫מלאכי‬ ‫‪8‬‬

‫הגיח‬ ‫י‬
‫א( איכה ג מא‪ :‬ב( תהלים ע ט יא‪ :‬ג> דניאל ט ט‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קעד‬ ‫סליחות לשני‬ ‫‪347‬‬
‫דןיוך אולי;יחוס‪.‬עם עני ואביון * אולי;רחם ‪ t‬אולי‬
‫‪:‬רחם קןאןית יוסף • שפלים ונבזים נןקזוחי שסף״‬
‫^״בולי חנם סכור ^לא כסף* דואגים ביזפלה‬
‫והקשים ר^יוך אילי‪ :‬אולייירחםמעניכהליקלסד‬
‫מכות בענר סבל * מנוד ראש נתונים ‪3‬יו‪#‬נני סבל‬
‫?ו‪#‬ל בעמים בקצף ובזיון• אילי‪ :‬אוליןךחםיררא םעני‬
‫עמו ״ ויקקיב ר‪#‬מע דמיגים לעמו ״ ועוךם ^ ח ש‬
‫מוןרלמר ועיניהם תולים לקןיצוא חייון י אילי‪ :‬אולי‬
‫;רחם או?ורי'?ןלה נא ״ או?ןןיי ‪ ; #‬ה ו ב;ל‪.‬עתועונדר‬
‫אגודים בצרה ל^פוך וי‪1‬הנה• את נןני אלהיהס‬
‫שופכים לב דויוך אילי‪ :‬אולי ירחם למתה בכפלים•‬ ‫‪1‬‬

‫<^עוטה אריות ?מו נפי שחלים י ל קה ומשתלות‬

‫ז‬

‫בעון שוללם• לא שיחד; ב?ל זאת מ?תב עוז ח'?יוךאילי‪:‬‬

‫אולי לרהם ?בדשי* פנים• השומעים דזךפתס ולא‬
‫?שיבים ועונים י נןיחומנךס ולישעו נשענים׳ כי לא‬
‫‪5‬לוךס?ויו ?כליון י אילי‪ :‬אולי לרחם יחלץ עני בעניו ״‬
‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬

‫דןבו'ש^יר;יר כןאךץ ‪#‬ביו* לגהה^זורוולסבושהליד‬

‫צ‪$‬ןתו ףנזמע ןיחי‪:#‬עת פדיון• איליןמלאבי רדומים‬
‫משרתי עלייון‪ .‬חלו נא פןני אל במיטב ‪ . p^ri‬אודי;חוס‬
‫עם עני ןאןיון‪ .‬אולי ירח• ‪ :‬אלי מלך יפי׳‬
‫ן‪ 5‬ו ר רדומיף ידזה וה^יף ?י מעולם המה‪ :‬זכרנו יהוד‪ ,‬ברצון‬
‫עטף ‪ ^ $ «ORV‬ן ת ף ‪ :‬זכור *‪tfW m TO TO‬‬
‫‪£‬בטנהלתףזז־ ן ף ‪ 1‬ן ז ח ע כ נ ת ב ו ‪ :‬זכורלהוה ה?ת לת‪$‬לס‬
‫א מ ת ציון אלת‪#‬כחלנצה‪ :‬אתה תקים תרהם ‪$‬י‪1‬ן?יעת‬
‫‪!$‬ננה ‪5‬י בא מועד‪ :‬זכור ‪.‬יהוה לבני אדום את יום לרו^לס‬
‫י‬
‫^אוקוךיםערועהעד היסודבה‪:‬זלדרלא[יךה‪ 9 $=PC‬י ? ‪.‬‬
‫עבדך *‬
‫א( תהלים כה ו‪ :‬ב( שם קו ד‪ :‬ג( שם עד ב‪ :‬ד( שם קב יד‪ :‬ה( שם קלז ז‪ 0 :‬שמות לב יג‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫סליחות לשני‬ ‫‪348‬‬
‫^ ד י ף אער נעבער‪ :‬לדוס בך ותךבר אלחם איבה א ת ז ך ע כ ס‬
‫?כ‪?1‬בי קעמלם לכל האיץ הזאת אער אמר*י אתן לזרעכם‬
‫ו^חלו לעולם‪ :‬זכ‪1‬ר לעבדיך ל א ^ ה ס לד<הק י*עקב »י־ה»ו‬
‫אלץןשי חעםחזח ואל־ר‪#‬ע‪ 1‬ואל־חטאתו‪ :‬זכור לני ?ךית א ב ו ת‬
‫‪3‬א‪#‬ר' אמרת וזכרתי את בדיתי נעקוב ואף את־?ךיתי לצחק ואף‬
‫* ת ־ ב ך ת י א ^ ד ם אזכור והארץ אזכור‪ :‬זכור לני ? ד ת ר י א ל י ם‬
‫?אער אמרת וזכרתי להם ברית ראעונים אער ה‪1‬צאר‪.‬י־א‪1‬תס‬
‫מארץ מצרלםלעייני הנולס להיות לןתפ לאלחיס אנילהוה‪ :‬ע ש ה‬
‫ממנו ?מו עהבטתתנו ואף־גם־זאת בהי‪1‬תס ןארץאי־לביהםלא־‬
‫סאסתיים ולא־נעלודם לכלותם להפר בריתי אתם כי אני לה!ה‬
‫ז*לחידט‪ :‬העיב עבותנו ורהמנויקמת עכתוב ן‪£‬ב יה‪1‬ה ‪8‬ל‪#‬ף‬
‫‪5‬‬
‫את־^ביתך ורחמך ועב וקב*ך מכל־העמים אשר !‪ TO‬למה‬
‫אלחיך ע מ ה ‪ :‬קבץ נדחינו?מח עכתוב אם ןזדח ?ךחןז ‪ 5‬קצה‬
‫;‬

‫העמיס מעם ל_קבצךלחוד‪ ,‬אלוהיך ומעם לפןחך‪ :‬מחה ?ע?יני‬

‫?עב ובעןן ?מה עבתוב מחיוןי כעב נןעעיך לכענן חטאתיף‬
‫עובה אלי ?י גאלתיך‪ :‬מהד‪ .‬נןעעןינו ל מ ק ך כאער א^ךת •‬
‫אנכי אנב‪,‬י הוא מוחה פ‪#‬עיך למעני והטאתיך לא אןכוד‪ :‬הלבן‬
‫חטאינו כעלג וכצמר ?מה ^כתוב• ילכו נא ונו?הה ייאמר להן־ה‬
‫אס־יחיו חטאיכם בענים כעלג ילבינו * אם־יאדימו כתולע כצמר‬
‫לחיי‪ :‬זרוק עלינו מים טחוןיס וטחרנו ?מה עבתוב • וזךך^י‬
‫^לכסיקלםטהוךים'ומיהרתם מכלטסאתיכם' ומכל־^לולייכם‬
‫אטהר אתכס'‪:‬רהם עלינו יואל תעתיתנו ?מה עכתוב * כי א ל‬
‫רהום לתה אלהיך לאלרפך ולא לעהיתך ולא לעבח את־בךית‬
‫אבתיך אןטר נעבע להם‪ :‬מול את לבבנו ליאוזבה את ע מ ך כ מ ה‬
‫עכתוביומל יהויה אלהיך את־לבבך ואת־לבב זרעךלאיהבהאת‪-‬‬
‫לז‪¥‬ה אלחיך' בכל־היבבך 'יבכלעי^ך למען דדיך‪ :‬המצא לני‬
‫ה‬ ‫ת‬
‫בבקעתני כמה ע כ ת ו י ובקעתם מ^ס ^ " ל ס ־•מ׳יף‬
‫?מצאת כי תח־ענו בכלילבבךיובבל־נפעך‪ :‬תביאנו• אל הד‬
‫‪,‬‬
‫קדטך‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫" ׳‬
‫א( דברים ט כז‪ :‬ב( ויקרא כו מב‪ :‬ג( שם כו מה‪ 0 :‬שם כו מד‪ :‬ה( דברים ל ג‪ :‬ו( שם ל ד‪ :‬ז( ישעיה מ ד‬ ‫תו״א‬
‫כב‪ :‬ח( שם מג כה‪ :‬ט( שם א יח‪ :‬י( יהזקאל לו כה‪ p :‬דברים ד לא‪ :‬ל( שם ל ו‪ :‬מ( שם ד כ ט ‪:‬‬
‫קעה‬ ‫סליחות לשני‬ ‫‪349‬‬
‫קךעך לעמתנו בביתתפלתך כמת עבתוב וחביאותים אל הר‬
‫קלעי ושימחסים ןביתר;פלתי' עולותיהם וזלהיהס'לךצ‪1‬ן‪.‬על‬ ‫ז‬

‫מזבהי כי ביתי בית הפלה יקרא לכל תעמיס‪:‬‬

‫* ‪ £ #‬ע קולנו יחוח אלהינו חוס ורחם עלינו וקבל‬ ‫(‬

‫לרחמים וברצון את תפלתנו! השיבנו יהוד‪ ,‬ן‬

‫אליך ונשובה חדש ימינו ?כןךם‪:‬‬ ‫ז‬

‫אל תעלימו מלפניך ןךוהקך^ף אלתקחממנו‪ :‬אל תשליכנו‬

‫לעת זקנת בכלות בהנואל תעזבנו‪ :‬אל תעזבנו ןהוה אלהינו‬
‫אל תרתק ממנו‪. :‬עשת עמנו אות לטובה מראו שנאינו י ויבען‬
‫?יאתהיהות' עזרתנו ונהימתנו‪ :‬אמרינו'האזינה'‪:‬הוה'בי;ה‬
‫מיננו‪ :‬יהיו לרצון אמרי פינו והלק ילבנו לפנייך ידזה צורנו‬
‫וגואלנו‪ :‬בי לך יהוד‪ ,‬הוהלנו אתה תענה אדני אלהינו‪:‬‬
‫•‪r‬‬ ‫‪v:‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪ - :‬־‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪: I T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪I:‬‬ ‫•‬ ‫‪r:‬‬

‫אלהינו ואלהי אבותינו * תבא לפניך תיןלתני ואל תתעלס‬

‫מתהנתנו עאין אנו עזי יפניים וקעיי'ערף לומר לפניך‬
‫יהוד‪ ,‬אלהיניו וא&ד'אבותינו צדיקים אנחנו •ולא חטאנו' אבל‬
‫אנתנו ואבותינו הטאנו‪:‬‬
‫* זו‬ ‫״״ו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬־ ״ ו ‪:‬‬

‫אשמנו* בנדנו* גזלנו• דברנו תןי‪ :‬העוןנו* והלעענו•‬

‫זרנו * המפנו טפלנו עקר‪, :‬יעןןנו ךע * בזבנו * לצנו •‬ ‫;‬

‫מרדנו ״ ןאצנו **סךתו * יעדנו *''פעענו'*' צרךנו * קעינו}רף‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫רעעני* ‪#‬חתני*'תעבנו * תעינו *' תעתעניו‪ :‬סרנו ממעותיך‬
‫וממשפטיך הטובים'ולא שיוה לנו‪ :‬ואתה צדיק על בל הבא‬
‫‪T‬‬ ‫־*‬ ‫י‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫־ •‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪T I T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫־‬ ‫‪I iv‬‬ ‫ד‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬

‫עמנו בי אמת עשית ואנהנו הו־עענו‪:‬‬

‫לךשענו ופעענוילכן לא נושענו'ותן ןלינו^עזוב דרך רשע‬
‫ותיע לנו לשע‪ :‬בבתוב על‪:‬ד ?ביאך ‪:‬עזוב רשע‬
‫דרבו ואיעיאוז מהעבותיו ויישוב אל יהוה וירהמהוואל אלהינו‬
‫••‪I‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪V :‬‬ ‫‪ - • - .‬״ • !‬ ‫‪V ,‬‬ ‫‪T :‬‬ ‫‪T,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫״ |‬ ‫‪:‬‬
‫בי ירבה לסלוה‪:‬‬
‫משיח‬ ‫י ״ ׳י ־ י ־‬
‫‪:‬‬

‫תו״א א( ישעיה נו ז‪ p :‬איכה ה כא‪ :‬ג( תהלים נא יג‪ :‬ד( שם עא ט‪ :‬ה( שם לה כב )בשינוי(‪ 0 :‬שם פו‬
‫יז)בשינוי(‪ :‬ז( שם ה ב )בשינוי(‪ :‬ח( שם יט טו‪ :‬ט( שם לח טז‪ :‬י( נחמיח ט לג‪ :‬כ( ישעיה נה ז‪:‬‬
‫*( פוחחין הארון ואומרים פסוק אחר פסוק‪ ,‬חזן וקהל‪ ,‬עד אל תעזבנו ולא עד בכלל‪ ,‬ואח״כ סוגרין הארון‪.‬‬
 ‫סליחות לשני‬ ‫‪350‬‬
‫מ^ציךן צךקך אמר לפנלך * שניאות מי יבין מנסתרות נקני‪:‬‬
‫ניקנו להוה אלהינו מבל ?שעינו ןטרדנו מכל טמאותינו‬
‫וזרוק עדיינו מלם טחורים ןטךרנו* ככתוב יעל יד נביאך וזרקתי‬
‫עליכם מלם טתוךים וטהךתם'מביל טמאותיבם ומןל גלוליכם‬
‫אטהרא^כם'‪ :‬עמך ןנהלתך ךעבי טיוכך י^מאי ח?דף תאבי‬
‫לעעך* יכירו וידעו'כי ליהוד• אלוהינו הראמים ו־םליחות‪:‬‬
‫^לרהום שמך• אל הנון עמך* בנו נקרא עמך' ״'להות ע ע ה‬
‫למען ע מ ך ‪ :‬עשה למען אמתך •י עשה" למען יריתןד •‬
‫|‪£$‬ה ?מען;דלף ןת^אךתך • עעה למען דחף • עשה למען‬
‫ח‪1‬דף ״ עשה למען ועודך • עשה למען זכרך • עשה ל מ ק‬
‫סקדך* עעהלמעןטובך• עעה למעןיהודך' ״ ע ע ה ל מ ק‬
‫כבודך • עשה למען למודך • עשה למען מלכותך * ע ע ה‬
‫למען נ!יהך • עשה למען מדף • עעה למען עז‪,‬ך • יעשה ל מ ק‬
‫?ארך ״ עשה למען צךקתך • עשה למען קדשתך • עשה ל מ ק‬
‫רהמיך הרבים• עשה למען עבינתך • עשה למען ההלתך ״‬
‫עשה למען אוחביך עו?ני‪,‬עפר ״ עשח למען אכךהם ןצהק‬
‫ולעקב* עעיהילמען מעיה ואהרן* יעשה למען דויד ועלמה •‬
‫עעחלמען לרועלם עירקדעיך'* עשיהילמען ציון מעכן כבודך י‬
‫ע‪#‬ה למען ע?ומות היכליך * עשה למען הריפוד‪ .‬מןכהך * עעזה‬
‫למען וזרו;יס על עם‪,‬קך‪#‬ך * עעיה למען מבוהים על להודף ״‬
‫עשה למען }אי באע ובמים על קרוע עמך* עשה למען יונקי‬
‫‪:‬‬
‫‪#$‬עי' ״ ע ע ה‬ ‫עדלם ע‪5‬א זזטאו עשה'למען גמולי הלב‬
‫ל מ ק ^ינ‪1‬ר\ת של בית דין * עשה ל מ ק ך אם ‪ 86‬לנעננט ״‬
‫עשה למענך‪.‬והושיענו י‪:‬‬
‫עננו לה‪1‬ה עננו * עננו אלודנו עננו* עננו אבינו עננו* עננו‬
‫ביראנו עננו * ענגו גואלנו עננו * עננו דיךענו עננו * ענני‬
‫?אל הנאמן עננו‪ :‬ע;נו ותיק והסיר עננו * עננו‪.‬זך מ י ענני •‬
‫עננו הי וק;ם עננו; עננו טוב ומטיב ענני * עננו יודע יצר ענני •‬
‫‪ $‬נ י כ‪?1‬ש ב?סים עננו * עננו ל‪1‬בע ‪$‬ךר\ת ן ‪ $‬ו * עננו מלןד‬
‫ז‬

‫מלכי‬ ‫‪t‬‬ ‫‪-‬‬

‫תו״ א א( תהלים יט יג‪ p :‬יחוקאל לו כה‪:‬‬
‫קעו‬ ‫סליחות לשני‬ ‫‪351‬‬
‫מלבי המלכים עננו‪ :‬עננו נורא ונשגב עננו • עננו סולח ומותל‬
‫עננו* עננו עונה בעת צרח עננו'* עננו פודה ומציל עננו* ענני‬
‫צדיק משר עננו‪ ':‬עננו קרוב לקוראיו עננו * עננו ק ע ה לכעוס‬
‫עננו * יעננו רך לרצות עננו * עננו רהום' והנון עננו עננו שומע‬
‫אליא?יונים עננו * עננו תיומךיהמימים עננו * עננו אלהי'אבותינו‬
‫עננו * עננו אלהי א'?ךהם עננו* עננו פתרי לצחק יעננו * עננו אביר‬
‫‪:‬עקב עננו* עננו עןרת י היבטים עננו* יעמו משגב אמהות‬
‫עננו * עננו עונה בעת רצון' עננו *' עננו'אבי יתומים עננו •‬
‫עננו דלן אלמנות עננו;‬
‫מי ע ‪ $‬ה לאברהם אביני כהר המוריד‪ .‬תוא‪:‬עננו * מי ע ‪ $‬ה‬
‫ליצהקיבנובענעקד‪.‬על גבי המזבה הוא יעננו * מי עע‪$‬ה‬
‫ללעקב'?בית אל הוא יעננו * מי עענה ליוסף'?בית האסוךיס‬
‫היא‪:‬עננו• * מי עעןה לאבותינו על‪.‬ים' סוף הוא ‪.‬יענני * ?י‬
‫*שענה למשה בהורב הואילעננו * מי שענת לאהק במלזתה הוא‬
‫‪:‬יעננו * י מיי עענה לפינהס בקומו מתו־ך העדה'הוא‪:‬עננו * מי‬
‫עע;ה ליהועעבגלגל הוא יעננו * מי שענה לעמואל ב ^ ה‬
‫היא‪.‬יעננו * מי שעינה לדוד ועלמה ?נו בירו^לם הוא‪:‬עננו ״‬
‫?י עענה לאל^הו^הריהברמל הוא יעננו * מיעענחלאליקע‬
‫ניריהו הוא‪:‬עננו *ימי שענה ליונהב?‪1‬עי הך^ה הוא‪:‬עננו * סי‬
‫שענהלהזקלהו מלך‪.‬יהודה ?הליויהוא'לעננ^* מי שענה לסנ^יח‬
‫מי^אלועזךהבתוךיככען האש הוא‪.‬יעננו * מי שע^ה להיאל‬
‫בגוב אריות הוא ‪:‬עננו * מי עענה למרדכי ואסתר ?שוען‬
‫ס?יךה' הוא‪:‬עננו * י מי עענה ‪9‬עזךא'?גולה היא לענני * מי‬
‫‪#‬ענה ל^ל הצדיקים וההסיךם והתמימיםוהיעדים הוא יעננו‪:‬‬
‫ך ח י ן ; א ך ע נ י לענ‪:‬יענינא* רהמ^יאדעני ל ח ב י ד ל ^ א ענל^א•‬
‫רהמנא דעני למ?י?י ת ה א ענלנא * רה^א ענן^א‬
‫דן^אחוס*רהמנא פרוק* רהמנא עזייבי• רה;!נא רחס עלן ״‬
‫י‬
‫ה ‪ £‬ת א בע>לא *ובזמן ן ך ב *‪.‬‬

‫אבינו מ ל כ נ ו בנוסח ה א ר ו ך ת מ צ א ל ע י ל ע׳ ‪.277‬‬

 ‫סליחות לחמישי‬ ‫‪352‬‬
‫אומרים סלח לנו‪ ,‬אל ארך אפים על ורב חסד לכל קוראיך‬

‫‪»$‬י‪11‬ה;ד<ה ^ ( ‪, u‬ומכ‪$‬י‪3‬ה ^ ל ‪«3Wf‬״• ל^ד‪3‬יילקול‬

‫ג‬

‫^מע‪:‬מד• ממי‬ ‫י י *ןןןני מל‪5‬ני יאת׳יני ?י *‪1$‬‬

‫• כרחם אב יכו‬ ‫יד)ך! ‪."^VJ‬‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫‪pq1‬־‬ ‫‪0 • 1‬וב עדיך‬ ‫‪ #‬י ת צבור כןבעו ת ב ע צך?ים‬
‫ךךכים • רך לךצות בעזל ‪ #‬ע^רה ערכים *‬
‫‪ #‬ע ו ס ת ת לאפלס ארכיס‪? :‬ךךיך מרוטים עתם ?לי ת‪#$‬יט •‬
‫‪0‬אד הרחמים והליחות הוד תכשיט • עטרת כלילת קלוס ו‪$‬לול‬
‫ותקליטי • סדר המים ופרנ^חיליצריםיתועיט‪ :‬נסת^ח הביךה‬
‫‪1$‬ר‪1‬קן ט&ד הילדון • מזיין מזיח סתר מעכלת פלחן'״ ל א י כ ו ת‬
‫‪ tipp‬ח‪1#‬ב כבעיתזלחן • ?מעטרומעןביע גואל רופא וקל‪$‬ן;‬
‫^‪1‬תלך‪:‬עןממנתך^נסך‪ •.‬טוב רוחך'חיות נזונת ומחפרנסת•‬
‫‪ efn‬לך נ‪#‬אלת קובלת ומחנוססת • זכר דאגותיח ל ‪ #‬י ף‬
‫?‪$‬חת ומכנסת‪ :‬ואלןך חיא נשו‪:‬ח ו?ך חסיח • חוותי? חעבר‬
‫‪:‬‬

‫הי כמוך חסין‪:‬ה • דרך אמנמתך ? ס ‪# #‬יו?ף‬

‫ןמ‪1‬ל חסד לעלובה הלזו אכסןיא‪? :‬קיאים ומישבים לרצ‪01‬ף‬
‫?דברים ןגרבים • אפסו פסו' ביכחם קטגור ‪9‬עך?בים * '?אה‪3‬י‬
‫לא?י ^?עמים זריזים מערבבים ״ יראיו' ‪3‬ך?ךי ךח‪ # 1‬ח ד‬
‫וערבים‪ :‬חקדיענו צום עוללים הקני אספות י‪.‬י־שךנו רןה ויזפלה‬
‫^ ן ת ו ספות •'ףנזך למטח מעון ושלומנו ת‪#‬פת• זקוף ד ל‬
‫מע‪$‬ר ואביון ‪£‬א‪#‬פות'‪?:‬תור חמעלח'ו?מדותהנוגות ערומות •‬
‫‪8‬ך?י!נו^ים~לט‪1‬ב י‪#1‬ב מדומות• ו?מקוך‪,‬טהר תדיח ‪|3‬לות‬
‫‪1‬‬
‫* ורמות • מצו־אתפלתנוהסד לאדרך רוממות‪ :‬אל מלך יכי׳‬
‫‪••••• V IV‬״‬ ‫•‪ft‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪t i‬‬

‫‪ 3‬י « ‪p‬‬ ‫י ^ י ע ה ןהןף‪< ,‬י י־געך ‪? Tpn‬י^פו אמונים מיני אדם‪:‬‬

‫עךק גי ארץ א‪£‬רמןשדרטוב ןלאץד^א ‪ :‬הישע לדיורי * ת‪TpJT‬‬
‫״‬
‫את ^אלית‪.‬ישראלי‪ :‬ישראל גו‪#‬ע ‪3‬יהוה תשו^ת עולמים ‪ :‬כרחם אי יכו׳‬
‫* נ״א הכירה‬
‫תו״א א( תהלים פו ו)בשינוי(‪ p :‬שם ה ג)בשינוי(‪ :‬ג( שם ל יא )בשינוי(‪ :‬ד( שם יב ב‪ :‬ה( קהלת ז ‪.‬‬
‫כ‬

‫ו( ירמיה לא ו‪ :‬ז( ישעיה מה יז‪:‬‬

‫קעז‬ ‫סליחות לחמישי‬ ‫‪353‬‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫אמנה אבדו * באים ?כה מעשיהם‪ :‬גבוךים לעמוד‬
‫בפרץ * "דוהים את הנזרות‪ ':‬היו*לנו לחומה* ולמהסה‬
‫?יום זעם? זועפים אף י ?להיםס * המה עוברים ?שןעם‪ :‬טרם‬
‫לןךאוף^ניתםיייוךעיםלעתריולךצף)נ״אולרצותך(‪? :‬אברהמת‬
‫למענם* לאהיםבות ?ניהם ר;קם‪7‬מרב עונינו אבךנום* נאספו‬
‫מנו בחטאינו‪ :‬סעו המה למנותות * עזבו אותנו לאנחות‪":‬פסו‬
‫גוךרי נדר * צמתו' קעי?י המה‪ :‬ר!מי בפרץ אין * ךאידם לרצותך‬
‫? ע ת ר ^ ״ א ? ע ת ר ( ‪ ' :‬ע ו ט ^ ?אר?ע פנות*ר‪.‬רופת לא מצאנו‪:‬‬
‫ע מ ו אליןזיבבעת פנינו * לשחרןזאלבעת צרתנו‪ :‬אלי מלך יכו׳‬
‫דד •‪r‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪I:v - :‬‬ ‫ו‬ ‫‪-‬‬ ‫‪v‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ :‬ו‬ ‫‪I iv‬‬ ‫־‪:1‬‬

‫ל‬ ‫‪.‬‬ ‫פזמיז‬

‫ףןןך^ל נושע ביהוה תשועת עו‬

‫וישעו מפיך שוכן ?ןרומיס * כי אתה רב‬
‫קוליהות ובעל ה ו מ י ם ‪ :‬שעריך־ הם דוחקים כ^נדם‬
‫ולליס ״ צקון לןתשם קשוב' יהי שוכן סעליס * כי אתה‪:‬‬
‫אהודים ד ‪ 5‬מכל צריהם י מיןדוךפיהם וממגרפיהס *‬
‫ןא אל תעזבם ט‪/‬וה אלהי אבותיהם •י י אתה‪ :‬טובותיך‬
‫כ‬

‫ןקךמו קיהס ?יום תויכהדר ו‪$‬תוךצץה הוציאם נ״דות‬

‫וךוהה י כיי אתה‪. :‬יושעו ‪3‬עין כל ואל י‪$‬שלובםך‪#‬עיס י‬
‫כלה שעיר וחוועו ךעלו ן^יון מושיעים* כי אתה‪:‬‬
‫הקש ‪5‬האדון^קול ישועתם י ולמכון *שנתך השפדם‬ ‫י‬

‫פ ו ^ ה ^ ל ת ם ‪ :‬כי אר<הרב סליהות ובעל הרסנים‪:‬‬

‫‪.‬ישראל נושע ביהוה תשועת עו^ייןים * גם חיום‬
‫רב‬ ‫לושעו מפיך־ ‪? pfo‬ורוסים * ?י‬
‫אל מלך וכר‪ .‬זכור רחמיך וכו׳‬ ‫‪$‬ליהות ובעל הלהבים ‪J‬‬
‫סליחות לשני תניינא‬
‫אומרים ס ל ח לנו‪ ,‬א ל א ר ך א פ י ם על ו ר ב ח ס ד ל כ ל ק ו ר א י ך‬

‫אל־^צוף ןד<חעדץ‪:‬אר ואל־לעד הןבור‪.‬עון הן ר^טץא‪.‬עמןל &נו‪:‬‬

‫העל‬
 ‫סליחות לשני תניינא‬ ‫‪354‬‬
‫ידעג‪5‬בו‪.‬עד־קןאד‪;:‬ועד״ ‪ £‬י ־ ‪ #‬י‬ ‫סמל״‪)%‬קק»‪9‬ק ןזעה‬
‫ןל^ם‪.‬עלש;דץז‪ :‬־י״• אב וכי׳‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫א‪$‬פעו מלם_עדנפע • באנו בעמקי מצולה ״ גלעםע?ח על‪:‬נו •‬
‫ז‬

‫דניות תהום כסתנו • הודנו נהפך למעחית * ועוד ‪*6‬‬

‫עצרנו כת״זולעקנו על הטאתינרחולחלנו על ר‪1‬ב'‪$‬עע<רטכסנו‬
‫‪ n$z‬מה לעשיות • י‪1‬עץ ?קרבנו אין' • כוננו בלב מ ח ב ב ו ת ״‬
‫‪rty&Q‬‬ ‫;‬
‫‪ #‬ך ה ‪ 1‬ק שאת דעה״ מסורת בידינו' מאבותינו }אקח‬
‫מך^ןה• סותרות ך‪1‬ע ןזרות * עיי סןןנות עם ״ ‪? mp‬ד‪.‬ס?‪$‬ה‬
‫אחת ״ צוים עני והמיני ועני • קד‪1‬ע אולי לעקיף • רחמיו ל ק ד ס‬
‫‪:‬״‬
‫לך^ז ״ ע ך עעינו את עלנו ״ תקיף ‪$‬געה ‪ $‬ת ע ל ך אל ת ‪ #‬ב‬
‫עמנו בדין ״ מדבר ומהרב ומרעב מלפןני ״ תירן נ?ענו בעיניף ״‬
‫יה סלה לנו * מהל לנו * כפר לנו * כי‪1‬ם רדתזז בענן‪ :‬אל מלך יפי׳‬
‫י‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪V -‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫‪IT‬‬ ‫?‪IT‬־‬

‫ן^זי;ה'ךזוה ‪1‬־‪$1‬לתנז והכך&ייה ?קול ו^דןנונוקיני‪ $ :‬ע ; ה ו ה קו‪£‬י־‬

‫נבןרא חןנו מ^ני‪# :‬מעה ןועה ‪ #‬ק ‪ W •V#?D‬ס א ‪ #‬ה‬ ‫י‬

‫כרחם אב יכו׳‬ ‫‪ $2$‬יחיה }‪«£1‬לתה ‪^ ,-JJJJ‬‬

‫אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫תחן ןחסבתעתיךח״ אף ל‪,‬פרועכךעברה״ ?אילחל‪1‬ר‪.‬ף‬
‫?נפע מרה ״ ?עמף חגדול למ*או עןךח‪ :‬גענת נא?חיס‬
‫ןןניו‪1‬ם חזה ״ גהינת קומתם נא אל ת מ ה ״ ךר‪1‬ע עלבו‪3‬ם מצר‬
‫‪1‬‬
‫ובוזה * ךרוך פורה ונצהס מ ה ‪ :‬הלא אהה הייןת והבף* ‪ 0‬ס ל י ה‬
‫‪3‬הדד ‪ j‬א‪1‬נף • ונמת י לכון"‪£‬רע אמוניף ״ ןה‪$‬ס' ןלים מ ו ‪ #‬ד ת‬
‫חרונף‪ :‬זועמו בעמים ומ?!אויס נסחו*• זורו כאפסים ולא נחו ״״‬
‫*‬ ‫‪|T‬‬ ‫‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫|‬ ‫‪IT•.‬‬ ‫• ;"‪TT‬‬ ‫•‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪IfV‬‬ ‫ל*‬

‫ח?לח החם ולעגןר עחו ״ ^ךיטו חוךעים ומענית חמתיחו •‬

‫‪?9‬עו ?בוץ ואיןיפוצה י טיךפיהם עלו ?!קצח ‪$‬ל קצח ״'יוס יו‪0‬‬
‫י‬

‫ל‪1‬חמם מנצח ‪/‬יד פורעים מלחץ ליצא‪ :‬בלי מיחס ?‪:‬ג‪1‬ן ואנחה *‬
‫ןו‪$‬ל רבה וערצה שימהה • ליעע חוכים חתנה ןץוחח * ל?טימ‬
‫^נךם וקרועוהה‪ :‬מערימים סוד מ?וףלהדיהם *'מ??יךיםעול‬
‫להכשיל‬ ‫י י‬ ‫י‬ ‫‪'.‬‬ ‫!‬
‫א( ישעיה סד יא‪ :‬ב( תהלים צ יג‪ :‬ג( שם פז ו)בשינוי(‪ :‬ד( שם כז ז)בשינוי(‪ :‬ה( שם יז א )בשינוי(‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫ו( שם ל יא )בשינוי(‪:‬‬
‫קעח‬ ‫סליחות לשני תניינא‬ ‫‪355‬‬
‫‪3$‬עיל כחם• נואקים אליך בחתעטף רוחם• נחת למצ‪1‬א‬
‫מכובד מרחם‪ :‬שיח צקים במעמד צפוף• סליחח מבקעים‬
‫בקךקד כפוף • עועקידט!קניאום ונחנום ל‪#‬סוף • עולם ימסכו‬
‫מרוץ לספוף‪$ :‬דח ךבקיך מחרץ ןכלוי• פל‪9‬ס מצודד ויתנם‬
‫לעמי • צוח ‪.‬יעועות מ‪#‬ךייך בחלוי • צור עולמים ד‪6‬י‪#‬יענו‬
‫מלוי‪ :‬קנא ונוקם קנאי ל^מך * מ ץ ^עלם מצואר עמך • ראח‬
‫ןנמלנו ועוב מזעמך • ךי‪$‬ח ריבנו מעם חךמך‪ :‬עכינתך ל;‪#‬ב‬
‫‪:‬‬
‫לחיק ארמוני • עאנן חועב לול וכחני • תטח א‪#‬ך לר\־ל'תחנוץ •‬
‫אל מלך י יכו׳ י‬ ‫?!רמי ברךאילהוה לחוח ‪:‬‬
‫•‬ ‫‪s‬‬ ‫י‬ ‫‪.‬‬ ‫‪•J* :‬‬ ‫‪•^1‬‬ ‫ן‬ ‫פ ן מ ן‬

‫י‬ ‫להוד‪ ,‬יהוה א י רחום י וחנון • ארך אפ‪:‬ס ץרב חסד‬

‫ואמת• נ*יר חסד לאלפים‪ :‬נ‪#‬א עוךופ‪#‬ע י‬
‫ז‬

‫ןסטאה׳!ג‪3‬ןז• וסלחר; לעיוננו ולחטאתנו ונהלרןנו ן‬

‫אזכרה אלהים ואהמיה * בראותי כל עיר ‪.‬על תלה‬
‫בנויה י ועיר האלהים משפלת עד שאול תחמה‬
‫ובכנל זאת אנו ‪$‬ד• ועינינו ליה ״ יהיה‪ :‬מדת זהרססיס‬
‫^לינו התגלגלי ול‪$‬ני' קונן־ תהגתנו הפןילי ״ י מ ך‬ ‫‪7‬‬

‫עמך רחמים שאלי * ‪5‬י כל ל?ב דוי ו^לראישלהלי *‬

‫יהיה‪ :‬תמכתי יתדותיבשל^ ^ ן ר ה תבות״ י?‪?#‬ד‬
‫ךנשעות כי לאי נעלבות'* לכן שפקתי שית ‪$‬ני בוהן‬
‫לבות׳ ^טוה אני באלה ובזכות של‪#‬ת*‪1‬בות • יהיה‪:‬‬
‫יהי ךצון מלפניך שו^וע ר^ליבכיות ״ שר־^יס‬
‫דמעותינו ?נ**ךך להיות * ותצילנו סכלי ו• זרות‬
‫אכזריות * כי לך לבד עירנו הלויות• יהיה י‬
‫‪,‬‬
‫אל מלך וכו‪ /‬זכור רחמיך וכו‬
 ‫סליחות לעשרה בטבת‬ ‫‪356‬‬
‫אומרים סלח לנו‪ ,‬אל ארך אפים אתה על ורב חסד לכל קוראיך‬

‫‪$‬י עם‪,‬יהוד‪ .‬ל ^ ד ןהר‪3‬ד‪ ,‬עמו ‪9‬דות ן ‪9‬ךה ןןלןןים את ל^לעל מצל‬
‫ןך־ותיו‪ :‬והואל^דה את ‪.‬ישך‪3‬ל מכלעונו^יו‪ :‬פוןד‪ .‬יהוד‪ $ ,‬ש ?‪rpJ‬‬
‫‪ :‬כוחם אב וכו׳‬ ‫‪DTJlTJ‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪$‬ל‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫י‬ ‫אזכרה ‪$‬צ‪1‬ק אער קראני • ? ‪ #‬ל ע מכות בחדע חזה הכני‬
‫נלענייחניאניי חבאני * 'אך עתח חלאני‪ :‬ךעכני ב‪#‬מ‪;1‬ה‬
‫י‬
‫בו עימאלית וידנית* חלאיעלעתן קבעה\ תעניתי* ומלך יון‬
‫אנסני ל?תובדתלונית'*על ג'?י דךעוחורגים תאריכו מענית‪:‬‬
‫זועמתיבתעעחביו ??<‪!$‬־־‪ ,‬וחפר• חעך מעלי ‪9‬עילחוד וצפר •‬
‫‪$‬ירוף טורף בו הנותן אמרי עפר • הוא עזרא חסופר‪ :‬יום ע^ירי‬
‫צוה בן בוזי ההוזה*כתב'לף בספר המחזהיילזכרון לעם נמס ונבזה•‬
‫את ‪#‬צם היום הזה‪ :‬מנין סדר הרעים בעשירה בו העיר • נדד‬
‫דלל במו פי א^עייר * סדר פרענייות ?תוך' לבבי יבעיר • ? ב א‬
‫אלי הפליט לאמו־ הכתה העיר‪ :‬על אלה על פני יאבק זריתי •‬
‫•‬ ‫•״ •‪1‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪X‬‬ ‫־‬ ‫‪T‬‬ ‫••‪VI‬‬ ‫־‬ ‫*‬ ‫‪X‬‬ ‫‪X‬‬ ‫י‬ ‫\‬ ‫••‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪-‬‬ ‫־‬ ‫•״‬

‫פצתי על אךבעתן לו הץ?לבי יריתי * צרות על אלה‪,‬קבר לי‬

‫קריתי * צדיקי הוא יהוד‪ .‬כי פןתימריתמ קראתי ע?‪1‬ך מיסנחס‬
‫על רעתי * ךאה ענלי ועמע ק‪1‬ל פנ;עתי * ‪ #‬מ ע תהניתי היע נא‬
‫ןעועתי • אל תעלם אזנך לרוהתי*לעועתי' *‪ .‬ירה'טבת מאד‬
‫'‪$‬יתי ב‪ • 1‬ודעתנו ע^סדרי'נתיבו •'סרךתי פעעתי גלה לי‬
‫א ‪ :‬אל מלך וכי׳‬ ‫טובו • האומר לים עד ה‬
‫ת ב‬ ‫פ‬
‫‪T‬‬ ‫• ז‬ ‫‪-‬‬ ‫‪T‬‬

‫§לחים ?‪,‬או נרם בנחלרןף ?[טאו א‪.‬ת היכל ך!ךעןז שמו את י ר ו י י ם ^עזימ‬
‫אלד‪,‬ים‪.‬דים‪,‬כ(מועלןנומנדת עריצים בקימ « ‪ #‬נ ו ולא <‪$‬וןז‬
‫‪ :‬כרחם אב וכו•‬ ‫ל^רס‬

‫אלהינו ואלהי אבותינו‬

‫אבן דראעה • לעיים ולהריגה • ונוהלי מוך^ה • מנוד רא«&‬
‫בלאמיס‪ :‬בקר?י לב נכאב ״'נךוה ןנךאב • נשארנו כאין‬
‫אב • וחלינו ?יתומים‪ :‬רכח וענגח• בעוענים סו^ה• עתה היא‬
‫‪T‬‬
‫נוגה‬ ‫י יי‬ ‫*‬
‫א( תהלים קל ז‪ :‬ב( שם כה כב‪ :‬ג( שם קל ח ד> שם לד כ ג ה> שס עט א‪ :‬ו> שם פו יד )בשינוי(‪:‬‬
‫‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קעט‬ ‫סליחות לעשרה בטבת‬ ‫‪357‬‬
‫נוגה • מסורה ? ך קמים‪ :‬ון^ח <ןאלנ‪$‬נה • ‪ rrp‬נא?ונה * וזיע‬
‫סימה• נמ?רו?לאדמים‪ :‬מענ^ה וך?ה• ‪$‬להה למלוכה•‬
‫ומעניתה אך?ה י• זה ?מה ^נים דמים'‪ :‬בית י_עקצ לבזה' •ל‪£‬ענ‬
‫ולעזה• העירהעליזה• למטעי כךמים‪ :‬רודה תרע^ד• • ב‪:‬ד‬
‫ביני *עולה'• הרצויה כעולה •יוכמטרת הסמים‪ :‬מאסה לזנוח•‬
‫תורתי אבי זנויה י ולא מ?אה מנוה • לילות וימים'‪ :‬נורא אל‬
‫עליון •י ממף לחי צביון• י *להעיב לריב ציון • ע נ ת עלומים‪:‬‬
‫ךןדע;מינוי כקדם • מעונה אלחי ר‪,‬ךם • ולבן כצמר * ם * ‪ 1‬מ *‬
‫?תמים‪ :‬ןתזכןנו?לךאתןז •ו?קיוםתוךתף • ורקדנו ?יע‪/‬עתף•‬
‫מלך מלא רתמים‪ :‬אל מלך וכי‬
‫ן‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫״ ‪:‬־ •‬ ‫‪•• T‬‬ ‫״‪|v r.‬‬ ‫פזמון‬

‫א ב ו ס י ‪5‬י בטחו בקס אל‪1‬ץ צורי‪ .‬גךלו וה?ליהו‬

‫וגם עשו פרי‪ .‬מעת הרהו וזזלכו עמו ר ך ‪.‬‬
‫וזיו הלוך והסוד _עד החלש ה ע ^ י ך ‪ :‬לעשירי לחך‪#‬‬
‫?מך מלך ??ל‪ .‬וצר ^על עץ־ היןרש‪ .‬ונקרב רב‬
‫הדש ועניתי בכבל‪ .‬והיה מדי ד ל ‪#‬‬ ‫החובל‪.‬‬
‫לאבל כגורי‪.‬אביתי‪ :‬ראישית ?כורח לראיקית חקרם• שם‬
‫אחריםחזכיךהוהן‪5‬ון גודם‪$ .‬ניאללאדביךה‪^,‬פה‬
‫ן‪:‬זרם‪ .‬צרה ?מב‪5‬ירח כעת במרוס ת^ריא‪ ,‬אביתי‪:‬‬
‫‪$‬להים סביאיום ח;הו‪9‬צור‪ .‬ןיוה צרי ?(בייי עוללי‬
‫ל?צור‪ .‬יום הרך ??בי י ואץ כה_ לעצור‪ .‬ולנר אל‬
‫)ביא‪? .‬ושולי אל נ־ית המרי‪' ,‬אביתי'‪ :‬מ^‪5‬י' קער‬
‫העביר אדרת‪ '.‬רקתו ?אש בער ודיים עטרת‪.‬‬
‫ומלבנון;ער ז‪#‬ליןז תנןארת‪ .‬ודוס סועה וקער תסמר‬
‫שערת בשרי‪ .‬אביתי‪; :‬פ;פית נמישלת‪ .‬וער;ה קדורנית‪.‬‬
‫‪3‬קון ?י ל‪#‬לף!‪ .‬ולבך אחורנית! זןבוך!נחשל?‪.‬‬
‫ראשונה ושנית‪ .‬והחתל לא התלת‪ .‬ןןעט צךיי‪ .‬אביתי‪:‬‬
‫צדיק‬
 ‫סליחות לעשרה בטבת‬ ‫‪358‬‬
‫צ ד ק סמי• ‪ . Dp‬נשוא ןון נ?אה‪ .‬מכרוב למ<‪$‬ר‪1‬ן‬
‫לנןגת ןג דאה‪ .‬מ?ון הנ?תם‪ .‬ןצעקתם ‪1‬יאה‪ .‬ר?ה‬
‫ח ^ ם כעץ עשה פרי‪ .‬א י‪ :‬מ ק ?ל קמי ח ו ק‬
‫בות‬

‫ןזעלילות‪ .‬כי מלאו ‪,‬ימי ?ךוע מ<*?לות‪ .‬ימ?ו‪#‬ת‬

‫ןגלומי עזקההי‪/‬מולות‪ .‬נותן לחמי ומימי פ‪#‬ד;י‬
‫ןצמךי‪ .‬אביתי‪ :‬קמי פיהם §ערו ונהלתיבלעו‪ .‬מאד‬
‫?לי גבת וךמי ^זתוולער‪ .‬נ?רים עלי צרו‪ .‬ואת אךץ‬
‫הרעו‪ .‬האומרים ןךו ןןדי ?}י שעיר ההוךי‪ .‬אביתי‪:‬‬
‫אמרו לכי ‪21‬לם ובביתה זכרם‪ .‬אל קנא ונוקם גמלם‬
‫ף&או את ‪?#‬ךם‪ .‬כמע&יכט ‪#‬לם ולבשו משכךם‪.‬‬
‫כאיש חלום הולם שלשה ©לי חורי‪ .‬אביתי‪ :‬פצעי לא‬
‫ךככה וסבורותי רצח‪ .‬ועיני הוקהתה צופה לדורי צח‪.‬‬
‫ל״עויד לא ^״?כה זחמתו ^נצה‪. .‬על מה עשה' ככה ומה‬
‫חך‪ .‬אבי ‪ :‬רחום זה אליי אל לעד תזגה‪ .‬ארכו ימי א י לי‬‫תי‬

‫ןעוד לבי נאנ_ה‪# .‬ו?ה אל לאחלי' ‪9‬קו?ןז אל תנה‪.‬‬

‫‪#‬לס ימי אכלי כי תבא‪.‬על שכר־‪ .‬אביתי‪ :‬ןהוהמ;ת‬ ‫‪8‬‬

‫חלקי חו^ה לי לעזרה‪ .‬ופתהת שקי שמרוה' לי‬

‫?־אזרה‪ .‬ןתגיה את חש‪2‬י ?אורף להאירה‪ .‬את ‪tffa‬‬
‫חשקי)־י אר‪.‬הנרי‪ .‬אביתי‪ :‬מ;גון_ואנהה ‪$‬ךה אל את‬
‫ג?שי‪ .‬עשהלעמןז הגהה‪ .‬מלכי׳ וקדושי‪.‬תדפוך‬
‫לרוחה‪' .‬את צום' חדזמישי‪ .‬ל^שון ולשמחה‪ .‬צום‬
‫י לךכיעי ןצוס העשירי‪ .‬אביתי‪:‬‬
‫א ל מ ל ך ו כ ר ‪ .‬זכור רחמיך וכו׳‬
‫קוה‬
‫קפ‬ ‫סליחות לתענית אסתר‬ ‫‪359‬‬
‫אומרים סלח לנו‪ ,‬אל ארך אפים על ורב חסד לכל קוראיך‬

‫‪,‬יי<ח‬ ‫קוד‪ .‬ק‪3‬לגי אל למהגיט א^יגי‪L&3W‬נו‪1‬ןער‪& : #‬ף ‪$‬רח‬

‫‪ :‬נרחם אב יכו‬ ‫‪tfty‬‬ ‫קןי^ף ^ ן ף ן ^ ך ף ©^ת‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫א ך ם ?קוסעלעוחיל אחזתנו לרעוד• ?הסתפהו למלכות חנף‬
‫כמעט"ויעלנו למעוד• ןמרו ל^כרנויכתל וחריץ כ ל‬
‫‪9‬סעוד • אמרו לכו ונכחיךם מגר ולא מכר ע ם לעךאל עוד‪:‬‬
‫ךלועיני למרום קראתיך אולבילכןב • לגרת ע ם ועאד ומחה‬
‫‪ #‬ם לרקוב • וצד צודדי ?נלל״יחם אער נכלו לעקוב • ויאמרו‬
‫לא‪.‬יראה;ך‪ .‬ולא‪:‬בין אלחיי^קב‪ :‬ךולם ענד‪ ,‬ולגד‪ .‬ולא מלב‬
‫לכלותם • קבו לפנים וךךם בהםדתטבעתלחהאתם • טוב ך?וז‬
‫לזקים לעינ\ הגולם להעלותם • בארץאולביקןם לא מאסתים)לא‬
‫}עלתים לכלותם‪ ? :‬ע רמז הקורות לעס מןג^ר ומהרס • ?תכ‬
‫ל&תר אסו;יר זקר דרור מפרדס• לעבות לימן מ י ^ ת מ ק‬
‫‪0‬עץ כ־^דס • החת חנעצוץ ‪.‬לעלה ?רוע ותחת חפךפד‪.‬יעלח‬
‫ןל‪,‬ךס •‪ .‬מקעיב דבר ע ל ן כתב ^טנח ועצב • נתעטף ? ב ג ד‬
‫‪$‬ךד ?טעה ?מנ_ין כןצב • י סדר 'לר‪.‬עת‪$‬ע ?ענים ?לי בית‬
‫זזמהצב• דבא גם״העטן בתו;ס ל ד ^ ן ב ‪ :‬עם הנמצאים‬
‫‪1‬יע?ען ?אכלם מזבה עוכךם • פער פיו להעיטץם ולהסגירם ?לד‬
‫;‬
‫נותן מכרס יצור הסכים לכתוב אגרת לא?ד ע?רם' • אמרתי‬
‫אפאידט אע?י‪$‬ה מאגו־ע זכרם‪ :‬קרועים מלאכי ‪ nbp‬מר‬
‫לבדיון ??עסה• רהוםהבט לברית ןאל תפר להךהיקה* עמעח‬
‫מור^‪-‬ה ותלבע בגדי אלמנות ומועקה • ותעזם ידה על רא^ה‬
‫והלך חאךיוןעקח‪ :‬ת ע ב י ^ ם אזור ע ק ?מותניו תלזב^ת• מהר‬
‫והודיע יעני מכפל אבות ע ל ע ת • נחץ לרועה מה לך נרדם‬
‫להחעעת* קום קרא אל אלהיךאולץתעעית‪ :‬הו־תם מיטא^ר‬
‫ן ^ ה לבלען ספר • מנינוה למדו לאהר גזךה כעס להפר• ‪$‬ן‬
‫כןיע חקיע דלתות ?ית מס‪$‬ר • נלכס״עק ף‪#‬נ‪.‬על האפר • ‪W‬‬
‫תינוקות‬
‫א( תהלים מ ב )בשינוי(‪ :‬ב( ישעיה כו וז‪:‬‬ ‫תו״א‬
 ‫סליחות לתענית אסתר‬ ‫‪360‬‬
‫תינוקות ל‪#‬יו;מים ‪ #‬ל ע ה ןימאים ומבנים * ?קול!עקב ל ח א ‪#‬‬
‫ידי עז פנים‪ :‬ידיו אמונה לאל הצילני'מעלבונים* פן יבוא והכני‬
‫אם על ?}ים‪ :‬מזה אלה ומזה אלה בנראיתני ורבני • כלם צעהו‬
‫ודןעל עוערןס אללהוה‪; :‬ד‪ ,‬לקול ךנון ?בוא עאל ל‪$‬ני * ו^ד‪,‬‬
‫ק‪1‬ל הצאן הזה ?אז;י‪ :‬רועד‪ .‬הכזיבו הם קטני ?ןדע'‪,‬זרע * { ה‬
‫מ ל לקיהים ?מות ‪9‬א‪1‬לב הרע • הנון נכמדוירהט־יו ולבקע‬
‫לבכות המאךע • ויהי ?כךוא מלך ‪.‬יעראל את הספר וןקךע‪:‬‬
‫ןהודי ה‪1‬כןע{לךים למ^הואביהם למעמדן* איע ?‪ 26$‬אמות‬
‫ןהלביעית אייר מגלה י* מענה ינקם' הזה ועמה ועה תהלה •‬
‫אוול‪1‬י הקיב על כ^י ואותו תלה‪!:‬תכתוב אסתר י תוקף' לרךות‬
‫??הלל מהודים • מהמעלה קימו מה עקבלו למטה דוךס • נס‬
‫‪4‬‬
‫ןנוסס לפרסם ?אז ‪0‬לאו מסהיךים בעת הזאת רוה והצלה‬
‫‪.‬יעמוד לץזוךים‪ :‬אל מלך יכו׳‬
‫?י עמף?קור סלים <יאוךןז )ל‪$‬האור‪ ^ :‬נ ו עגנו‪.‬אלהיל^נו כ?ר‬
‫ל<ק?}‪41‬מנו ר?שע ?‪§<1‬לקגי‪ :‬ןעו^ח ‪_£‬רל ןא כרו א‪.‬ד;י ‪ # $ 3‬ר‬
‫דברת לאפר } כרחם אב וכו׳‬

‫אלהינו ואלהי אבותינו‬

‫ארע־‪ ,‬האל עועה ‪9‬לא‪1‬ת * ?עמים הודעת עוז נוראות * ןאלד!‬
‫?ןךוע עמך מתלאות • ךפ;ית צריהם במותי תהלואות*‪:‬‬
‫האו‪:‬ב בל\מו לעורר'מדנים • ידמה להכרית פרתי עוענים •‬
‫זמם ל^קול ‪£‬נזי אדוניס • הליפי מאת כ?ךי א ת י ם ‪ :‬טלאיף‬
‫קקךה'‪#‬קלי'ל& להקדים • ידעת ת‪5‬תידו'ת וךרעת נוקדים •‬
‫?בוי להמציא ללהב יוקדים• לקוךוים ל‪#‬ות לתחי נפקדים‪:‬‬
‫מסכה ‪#‬־ה בעבדם לפנים • ?מסרו להתז קנוקנות ונפ?ים •‬
‫^‪$‬בום מוקדים בכל דיונים ״ עיניהם לך תולים' ובסתךך ?צפנים‪:‬‬
‫פור ^ פ ך ?אדביס'לעלוט• צלוב הוכן אג^י לקלוט • קולע‬
‫ובולע פני הל‪1‬טסל‪1‬ט •י רי?י‪7‬נס ?אעמנים ?עלויט‪^ :‬לוםואמת‬
‫}כתב לכל צד • ת ו ק ף ^ ע י פ ל ע ומ'‪$‬ד• עודד העךד ו?רעת‪1‬‬
‫הוצד • י מלעזר נסהף נצ?ןת וןךצד‪ :‬עעו ע‪$‬ה‪1‬ת ולדורות‬
‫קבעום‬ ‫י‬ ‫—‬
‫‪r‬‬
‫תו״ א א( תהלים לו י‪ :‬ב( שם ד ב )בשינוי(‪ :‬ג> במדבר יד יז‪:‬‬
‫קפא‬ ‫סליחות לתענית אסתר‬ ‫‪361‬‬
‫‪4‬‬
‫ק;עום * ומקראות עלעוס ולא ךבעוס נסבמו ממעל ולמטה‬
‫טכעום • בספר נהקק על מה קבעום‪ :‬רמה;ןץזילסלותלפועעיס י‬
‫‪4‬‬
‫ןהודי והדסה הקמת מועיעים צדקתם עומדת לעד לעעעועים*‬
‫‪4‬‬
‫הרך כבודם להזכר לנועעיס‪ :‬יקנא לעמך נורא ונקרע הזד‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫נ ו ס ך נהרס ונדע • זתיינו קבץ ועיר'לך'להרע קימם וההלם‬
‫‪4‬‬
‫כבנלן בית ה מ ק ד ע ‪ :‬ומנעותך נוראות באותן הימים אי^נו‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫הפלא תעועת עולמים מ צ ו א לפניד כופר ותנהומים א ל מלך‬
‫‪w‬‬
‫‪K I‬‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫"‬ ‫‪I‬‬

‫אל מלך וכי׳‬ ‫יועב על בפא רהמים‪:‬‬

‫ב^תי מספר חלינו פניןז‪ .‬לשועת נכאים אל תעלם‬
‫אזנןז‪ .‬הקשב ר‪.‬חנתם משמי קןעוןןז‪ .‬כבימי‬
‫מור והדס!הושעת בניןז‪ :‬תהלות ישראל אתח יושב‪.‬‬
‫שןער;ם מאזץ ןךנתס קושב‪ .‬רפאות למרוץ מקדים‬
‫וסהשב‪ .‬קנוייןז להיטיב ונויחםלישב‪ ,‬במתי‪:‬צרואויב‬
‫הלמיש‪.‬עיניו‪ .‬פיהו §_ער לשאוף עניו‪ .‬עשת ‪5‬שלו‬
‫ז‬

‫לסשמיד קהל המוניו‪ .‬ס^ל י לאבד הרת ??נתוניו‪.‬‬

‫במתי‪ :‬נוקם לצרים ונוטר לאויבים‪ .‬מדדת מדתם‬
‫ןזדו לאהובים‪ .‬לוהם ן‪3‬י}יו הותלו מוצלבים‪? .‬בחךוזת‬
‫דגים חוחו תהובים‪ .‬במתי‪ :‬יום אשרי שברו צוררים‪.‬‬
‫מ?חח }״שית ?עם אצורים‪ .‬הלפה הדת ונ‪9‬לו ‪£‬גךים‪.‬‬
‫זולעפו זועמו ימו ייסים מוגרים‪ .‬במתי‪:‬יו?כן‪.‬יתעלה‬
‫שמך ר^נישא‪ .‬הוךןז שמי'שמים כסח‪ ,‬דכים ?רוממך‬
‫ןתו;ים ל‪'9‬ש‪9‬ה‪ .‬גיא ואפסיד‪ .‬תהלתף ?ןיסח במתי‪:‬‬
‫ןיןה רגלינו‪.‬עו^ה וןאהבצר' השיבני למגיהסןז <יי‬
‫הוציאו‬ ‫‪:‬ךןזלאר‪.‬ק?ר* אדון קןאןוךמןמזןןד•‬
‫ל^ךוחב והיןצנו^ר• במתי‪!? :‬אדתךננה ‪ xfy‬יןהילה י‬
‫שמע‬
 ‫סליחות לתענית אסתר‬ ‫‪362‬‬
‫קזכזע ןמ^ה והעכר ‪ * rtypn‬לוםצינו ^ י מ ר ארןג*‬
‫נןונוסיני ס^ליןל ‪1‬יקוצולח ״ ממנ‪ 1‬רחמיך לא חק^א‪:‬‬
‫אל מלך וכו׳‪ .‬זכור רחמיך וכו׳‬ ‫במתי‪:‬‬

‫סליחות לשבעה עשר בתמוז‬

‫אומרים סלח לנו‪ ,‬אל ארך אפים עד ורב חסד לכל קוראיך‪.‬‬
‫‪:‬‬
‫?ימקך‬ ‫אל וןןלונו ^סי א‪.‬עדיכוגן ןעד‪:‬קדם^ת ^ללסתהלה‬
‫?קוד מים ?אורןז נךאה אור‪8 :‬ל‪0‬יט בי^ני ?סע?ןןנו ן;קלה«‬
‫‪ 1 #‬כ ר ח ם אב וכו״‬ ‫}‬ ‫? ‪U j J‬‬

‫אלהינו ואלהי אבותינו‬

‫^אנו לך יוצר רוחות•?רוב עונעו ??ח אנחות • מתת‪.‬עצמו‬
‫ורבו ?ריהות*?י ?ע?עהע^ר ?ממוז נ‪#‬ת?רו הלוחות‪:‬‬
‫ן^ינו סןיית חיןחיךה* והעךיב^דנו אורח• דיננו נהו‪1‬ם ונגזךד‪,‬‬
‫ןןךח * כי ?ע?עח עער ?תמוז?עך^ח התוךח‪ :‬דךסו אויבינו‬
‫החיקל • ו'?רחח עכינח' מזרת חיכל • ונמסךנו ? ‪ T‬זדים‬
‫לחו‪1‬אפ‪:‬ל • ? י י ב ע ב ע ח ^ ר בתמוז וזעמד צלם בחיכל‪ :‬ז ף «‬
‫מעיר אל עיר • ונל?ד מנו רב וצעיר • חרבח עירנו ואע )‪R‬‬
‫ה?עיר • כי בעבעח ^ ר בתמוז הבר‪ %‬ל מ י י ‪tff<9‬‬
‫‪:‬‬ ‫ה‬

‫נןמ?ןד‪#‬ני צר חטעמיד * ונטל מחתן וכלח א?עדח וצמיד • ;ען‬

‫?עסנוןלינתגו לך‪$‬מיד* מ ?‪#‬בעח ע^ר בתמוז בטלחתמיד‪:‬‬
‫ז‬

‫?לחיוני כלז‪£‬ד ו^בח • חרבו'?זלף ארבי עלינו לאבח* לחיות‬

‫עוללים ךוןקיס מוכחים ל‪$‬בח • כי ?עבעהעעד בתמוז נח?‪19‬לו‬
‫עולהוןןנח‪:‬מרתולעוכןמעונות• לבן ןתפזיני ולפנות•‬
‫ןד&ך כןדילנו לאבליוכןינות • כי ??זבעךן עע‪1‬ר ןתטוז ?‪fcp‬‬
‫;‬
‫יןך?נות‪ :‬סדרנו' ?פניך ‪9‬ריב לעונות לכן למחה לעיננו ^ ר‬
‫קינות ״ עונימ רביו'?לי לחמנות • ?י ‪#3‬בעוז עער ןתפוז ן ך *‬
‫לנו ןג‪1‬נ‪1‬ת‪ :‬פזךנו ^ מצוא הדוח• ?כן ך?תחן;נו אנחח״צוד‬
‫ךאח ‪? atffy‬י ‪#‬חח • וע?עח עער ?סמיז מד ‪5‬י ?‪W‬‬
‫ולשמחה‬
‫א( ישעיה סב ז‪ :‬ב( תהלים לו י‪:‬‬ ‫תו״א‬
‫קפב‬ ‫סליחות לשבעה עשר בתמוז‬ ‫‪363‬‬
‫לכן}תגי ‪rqfth‬‬ ‫ולעמהה ק^יני עורף ור?תח } ט אסון •‬
‫וד?עון • ךאה‪:‬הוה והיללו מאסון * וע?עהעעד בתמוז הפך‬
‫לנו ל ע ^ ו ה ו ‪ #‬ע ו ן ‪ ^ :‬נ ו ע ? ן ת ? ה • וק?ץ נפוצותינו מקצוות‬
‫אדמה * תאמרלןניון קו?ה• וע!;עהע‪£‬ר ?תמוז ה‪$‬ךלנוליוס‬
‫‪,‬יעועהןנדקה‪ :‬אל מלך וכר‬
‫ל׳ מיאי״ו‪.‬לימיה‬ ‫אלוהים א ל ‪ ! .‬ל ס י * ל ההי^^ל‬
‫י ק ^ ל )‪ Vffy‬רא‪ #‬י‪ttT,Htt^ ^ .‬־‪& ,‬ל }?‪ J j^tt nttj‬כיחס יכו‬
‫אלהינו ואלהי אבותינו‬
‫א‪£‬ו־ר ?ב‪$‬י מ‪$‬ני מ־ עלוהה כעי * ?נאצי ?תוך ביתו ב מ ד‬
‫יעלה ל^ד?י * י מ ד‬ ‫וקבעי • נז ו?רה ונסע‬
‫מל*י ל‪,‬ך??ך‪ :‬ח?יא מועד ??לאתו לעבוד‬ ‫מימי‬
‫?הורי;מוז• ור?הבו פעמים ?מסמוס ומזמוז• ז ב ו א ^ ד‬
‫עאגנות ?בכות אתד‪5‬מוז• חי^י איבןי אד ‪$‬רח תמוז‪:‬‬
‫;‬
‫‪ P 9‬פ ח י ם חמ^ח ?מקרא תלאות מעלחות ;?^לי ?‪?#‬עח«‬
‫עער ב‪? 1‬אליחות* ?י ננקעתי ?כ|ה עלו?ה ?הפת עלך־ז‬
‫ובלחות * אזעי לא המתנתי‪ -‬ע ע י ו ן ע ת ב ת הלה‪1‬ת‪:‬נוד‪1‬‬
‫עךיתי הלי כתם ואצעדה וצמיד • ן‪$‬ר‪1‬ת ?יום אפו?‪#‬חו‪1‬יחך?י‬
‫להעמיד• סדר י ^ב‪1‬ךת‪'1‬ור יץמז?הו ק^תילומןמיד•‬
‫‪4‬‬

‫מלע?ת המלאים במל התמיד‪ :‬פור התפוררה וןחפזךה סויעךה‬

‫ןמןח • ‪ $‬ח ?מעלה מ?לי הובל ונטרפה בא^יה * קחתה ?ח^אתה‬
‫?רא?זהו?כפל תאנ יה ואנ יה * ו־יבנוד‪$ ,‬ךיד\?היוס'וד^קעה העיר‬
‫י‬ ‫ז‬

‫‪ :ryfi‬ע?חח ?‪?$‬י מךח מאין דוךע לחסיץךח י• ‪ #‬נ ו לעונס‬

‫צמרה וח‪?*5‬ה לחתירה • תצעק על ?לי חמדה עבו‬ ‫ו^חנוה‬
‫נכתךח ״ ר‪1‬חמוד עיניך‪ .‬נצל" כ‪£‬וף אפוסטמוס'חתוךה‪ :‬חרף‬
‫עעויקים וךצוןנים ?ןגבור סרעיןןס ‪?$‬ל * 'ןיידיס ?‪ $ TO‬ב י ל‬
‫ו?הסהר‪#‬יס מלחכ‪?3‬ל*ך ח ^ ז ל י ם ? ^ ף ^ ן נ י ס ^ ״ ע ת‬
‫‪$‬ךה קהתבנס וחענןד ^לס ?חיכל‪ :‬יווןס ?ניפיס ‪?$‬יס החיי‬
‫מקדם ראעוניס ״ סמוכות ?דווץןזס זו לזו ?‪$‬ח ?ז‪5‬יס • לוקיס‬
‫נאמד‬
‫תר׳ א א( תחלים פג ב‪ :‬ב( שם שם ג‪ :‬ג( שם צד א‪:‬‬
 ‫סליחות לשבעה עשר בתמוז‬ ‫‪364‬‬
‫‪$‬אשר העגינה הדבורים ו^עכןרבים ע‪;1‬ים * הוגים אבד שבךם‬
‫ו ^ ל ?בדם ג נ א י י ם • אל לןנא ?הו־‪.‬אפק ^מקגיאיף ך^ןים‬
‫וטובים * *מחביס ו^קיס ע‪1‬מךים לעולים * ??טיןניס מהלכים‬
‫באהבים * האמת וד‪$‬ל‪1‬ם בצומות חטובים ״ נצה היותם לעזמחה‬
‫וטיעון ולמועדים טובים‪ :‬אל מלך יכו׳‬

‫‪ #‬ן ע ה נאסר ״ א ש ר ?מסר״ מ ד ? ב ל וגם שעיר • לןד‬

‫‪ :‬ה מ ה י זה כמה* ךיגסנן ??ן צעיר״ יום ? ‪ 0‬־‬
‫האונב ו ^ ק ע ?עיר‪ :‬ל ז א ת א כ ף • ואדפוק כ ף ״‬
‫?יום וחמש פזרו^י י ועל מ ל ד ו ‪ $‬ל ״ הלוחות ל ? ^ י ״‬
‫וגס השמיד היומיד ״ וכסוגר ד!‪3‬י‪$‬י * והישם אליל ״‬
‫?סיכל ?ליל * ו מ ח ו ז ו ?לאני״ ןהמןחח ה ^ ח ה •‬
‫ןךו^ך ‪$‬ר ? א ש מ ע י ר ״ י י ם ‪? :‬ואד איזחל י ואיזלולהל ״‬
‫?יום שד ךחקני י ? א ו ר לזשך ״ וגם שמך י ?מ‪1‬‬
‫כדור ?)??י ״ ו ר צ י פ י ) ממין * ? ש ? ו ל ת ?אא&י ״‬
‫ןחצןד ״ ^זלח ‪ T‬״ ו ד ^ י ר ןה^זעיר • יים‪ :‬חוד ל ב י‬
‫; * ק ד ^ • ימקרק‬ ‫מ^ג?י• לילעי ‪w‬‬
‫קקוט שו^ן ״ ? נ ח ‪3‬ית ןבול ״ לד‪.‬שיב }מיל י מ ך ן ן ל‬
‫‪ npp‬״ ןןכןס ק ה י מ ^ ר ומד?זן״?זפוש‬ ‫ןהב^ן״‬
‫אלם * ןא‪ 1‬ןשלס ״ מ ן ן ן ן ח ןהמ?עיר * יום ן כ ר‬
‫ה א ר ב נ * ? ק ע והעיר‪:‬‬
‫ק ן ע ה נאסר ״ א ש ר ‪?3‬סר ״ ב ד ? נ ל וגם שעיר ״ ל ך‬
‫‪ :‬ק מ ה ״ זה כ?וה״ מ מ ן ??ן ?עיר״ יום ‪0$‬־‬
‫א ל מ ל ך וכו׳‪ .‬זכור ר ח מ י ך וכו׳‬ ‫ו ‪ ? #‬ק ע ‪$‬עיר ‪J‬‬
‫קפג‬ ‫סליחות לתחלואי ילדים ר״ל‬ ‫‪365‬‬
‫^ נ א ת ש ת עליגי ר׳םאת * א ‪ 0‬ר גואלנו ואןמר חטאני‪ :‬חטאני ציי־מ סאזלנז ייצדג*;‬

‫אל נא רפא נא תחלואי גפן פורה * בושה וחפורה‬

‫ואמלל פךיה ״ ןאלנה מקהת וממכה מלץה * עננו‬
‫!ידענית לאליהם אבינו גירד המוךיה‪ :‬חטאניתלי ?גם‬
‫&חיי כץךרע השוף מיל מנגף ואל ןהיו לשסוף י ויתעגה‬
‫קריאתנו למעשה ידיף״תכסוף'• עננו כישןגנית‬
‫? אבותינו על ים סוף‪ :‬ח ט א ״ ז כ ו ת צור הצב היום לט‬ ‫‪1‬‬

‫מגל * השקנו מא;ף יגחכו ב;ושר מעגל י טהר טויזאתנו‬

‫ולמאור תוךתףיע^נו גלי י‪/‬עננו' ?שענית ליהושע‬
‫כגלגל! ח ט א נ י יה ךאה דשן ?קוד והצמח דנו ר‪.‬ח§ה •‬
‫כלה שוד ושבר קער וסופה * למךנו וחכמנו אמרתןז‬
‫ה‪$‬ירו§ה * עננו כשענית לשמואלכימןפה‪ :‬ח ט א נ ו‬ ‫‪1‬‬

‫מותמס מרחם שךשיו אלי תקמל* נקנו מ^תםושמץ‬

‫ולא ^אמליי״יסעדנ^ונו^עה'ואךהות חסדיף נגמל י‬ ‫‪1‬‬

‫ענ^בר כשןמןתילאליף כהר סכןמל י‪ :‬ח ט א נ י עוךתו‬

‫‪1‬‬

‫כצדקימשויממים וכפר זדוןומשוגה* פדנו ממתמת‬

‫מות ואהוד כל'נסו גה * צוד‪ ,‬ישועתנו ובעונותינו אל‬ ‫ז‬

‫נתמוגגה * עננו'כשענית ליונה במעי הדגה'‪ :‬ח ט א נ ו‬

‫קךשת איש דוסיךןד זמר ליפת פעמים* רתזיןז ר‪/‬עורר‬

‫‪5‬י לקינו בפנלים * 'שובנו תקף ליךאתןז ולא נחשף‬
‫שולום * ע^ניכשעניתלדוד ולשלמה כנו בירושלים‪:‬‬
‫חטאנו)תענה לקוראי־ןז* והסבת ממעוניםיתשמע שועת‬
‫צוןגקיף *'שומעאל אביונים * תו־חם״על בניןז* כרחם‬
‫אב על ב;ים * עננו כמו שענית למךדכי ואסתר * ותלו‬
‫‪£‬ל ‪ ^ fSfl‬י ^ א ב ^ ל ^ נ י ס ( ‪ ' :‬ח ט א נ ו ‪ ' .‬ז כ ו ד ל נ ו ו כ ד‬