‫בס"ד‬

‫עבודה‪ 3‬באזרחות‪:‬‬
‫חוק השבות‪ ,‬חוק האזרחות וחוק הלאום‬

‫חוק השבות‬
‫בכיתה עסקנו בשאלות‪ :‬מה מהותו של חוק השבות‪ ,‬מהי הגדרת יהודי על פי חוק השבות‪ ,‬האם החוק עוסק רק‬
‫ביהודים‪ ,‬והאם הוא נאמר על כל יהודי‪.‬‬

‫(אתן כותרת לשאלה זו‪ :‬הכרת הדעות במדינת ישראל)‬ ‫‪.1‬‬

‫עיין בספר בדיגיטלי בעמ' ‪ ,324‬שם כתובות השורות הבאות‪:‬‬

‫לצמצם‪ ,‬להרחיב או לבטל את חוק השבות?‬

‫סקר שערך מכון ״פאנלס״ עבור ערוץ הכנסת מלמד כי‬

‫‪ 83%‬מהציבור סבורים שחוק השבות‪ ,‬שנועד לתת ליהודים באשר הם בית לאומי‪ ,‬הוא עדיין חוק‬
‫רלוונטי‪.‬‬
‫‪ 53%‬סבורים שיש לצמצם אותו‪ ,‬כך שיחול רק על מי שהוא עצמו יהודי‪.‬‬
‫לעומתם‪ 27% ,‬סבורים שיש להרחיב את החוק‪ ,‬ולהחיל אותו גם על לא‪-‬יהודי שקשר את‬
‫גורלו עם מדינת ישראל‪.‬‬
‫מבין הנשאלים‪ ,‬רק ‪ 5%‬השיבו כי אין מקום לחוק השבות בספר החוקים‪ ,‬ויש לבטלו כליל‪.‬‬

‫)אריק בנדר‪ ,‬״חוק השבות‪ :‬גזעני או ליברלי״‪( nrg, 10.4.2008 ,‬‬

‫נסה לנמק את עמדתם של כל אחת מהדעות (כולל דעות שאינן שלך)‬

‫תוכל להעזר בדברים הכתובים בעמודים ‪325-326‬‬

‫א' מדוע לדעת ‪ 83%‬מהציבור חוק השבות הוא חוק ראוי? כי מן הראוי שלאדם יהודי אם גוי שהתגייר‬
‫או אדם שקרוב ליהודי יהיה זכאי לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה במדינת היהודים‪.‬‬
‫ב' מדוע לדעת ‪ 53%‬מהציבור צריך לצמצם אותו? מה פירוש לצמצם אותו? (מה לצמצם בו?)‬
‫כנראה הם חושבים שמגוון רחב מדי של אנשים זכאי לקבל אותו ושרק אדם יהודי צריך להיות זכאי‬
‫לקבלו ולא גם מי שקרוב או בן‪/‬בת זוג של יהודי‪.‬‬
‫ג' מדוע לדעת ‪ 27%‬צריך להרחיב אותו‪( .‬אני יודע שכל הכיתה חולקת על דעה זו‪ ,‬ובכל זאת תנסה‬
‫להסביר אותה)‪ .‬אולי כי החוק מבטיח את האפשרות של כל יהודי ברחבי תבל לממש את הזכות‬
‫האישית לתרבות לאומית יהודית ולהפחתת ההסתברות להתבוללות ילדיו‪ ,‬וגם כי החוק נועד להגן על‬
‫היהודים מפני רדיפות‪ ,‬גירוש והשמדה מצד הרוב הלאומי במדינות אחרות‪ ,‬תופעות שמהן סבלו‬
‫לאורך ההיסטוריה‪ .‬אז כדאי שעוד אנשים שיש להם קשר כלשהו ליהדות ולא רק יהודים ובני‪/‬בת זוגם‬
‫ומשפחותם יהיו זכאים‪.‬‬
‫ד' מדוע ‪ 5%‬השיבו שצריך לבטל את החוק (כנ"ל) כי הם רואים בחוק הזה חוק מפלה שפוגע בעקרון‬
‫השוויון כי הוא מעניק עדיפות ליהודים ובני משפחתם על אנשים שאינם יהודים‪ .‬זה גם לא הוגן‬
‫שהחוק מאפשר ליהודים שמעולם לא היו בישראל להיכנס אליה‪ ,‬ומונע מערבים פלסטינים להיכנס‬
‫אליה‪ ,‬והם חיו בטריטוריה הזו עד לפני כ‪ 70-‬שנה‪.‬‬

‫חוק האזרחות‪:‬‬
‫בכיתה עסקנו מדוע צריך גם חוק השבות וגם חוק האזרחות‪ ,‬מי זכאי לאזרחות במדינת היהודים‪ ,‬ומדוע על פי החוק‬
‫הקיים היום‪ ,‬ישנם גם אזרחים שאינם יהודים‪.‬‬

‫‪ .2‬בעמ' ‪ 328‬ישנן אפשרויות לשלילת אזרחות‪.‬‬

‫אחת האפשרויות היא‪:‬‬

‫‪ . .2‬מעשה של הפרת אמונים כלפי המדינה‪ ,‬כלומר מעשה טרור‪ ,‬בגידה או ריגול חמור‪ ,‬או רכישת‬
‫אזרחות או זכות לישיבת קבע במדינות אויב‪.‬‬
‫אם בשל כך האדם ייוותר ללא אזרחות‪ ,‬יינתן לו רישיון ישיבה בארץ‪.‬‬
‫ביטול אזרחות בשל סיבה זו הוא נדיר‪.‬‬
‫הסמכות לביטול האזרחות נתונה לבית המשפט‪ ,‬לפי בקשת שר הפנים‪.‬‬

‫לדעתך‪,‬‬ ‫א'‬
‫האם ראוי לשלול אזרחות ממי שהוא עצמו לא עסק בטרור‪ ,‬אך הוא שמח בכך שאחרים פוגעים‬
‫במדינה או שהוא חפץ בביטולה של מדינת ישראל? כן‪ ,‬כי זה עדיין בגידה במדינה‪ ,‬אדם ששמח‬
‫שהמדינה שהוא אזרח בה נפגעת‪ ,‬לא ראוי להיות אזרח במדינה זו‪.‬‬
‫(לא אכנס לשאלה איך יודעים שהוא שמח‪ ,‬אלא במקרים שברור שהוא שמח בכך שנפגעו יהודים‪,‬‬
‫ביטא את שמחתו ברבים‪ ,‬ואין ספק בעמדתו זו‪).‬‬

‫עיין בכתבה הבאה‪:‬‬ ‫ב'‬

‫‪https://www.srugim.co.il/764736-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91-‬‬
‫‪%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8-‬‬
‫‪%D7%94%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%9C%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA-‬‬
‫‪%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%91‬‬

‫מה השתנה לעומת החוק הקיים?‬

‫לפני החוק הזה היו שוללים למחבל את האזרחות וזהו‪ ,‬עדיין היה לו רישיון ישיבה בארץ‪ .‬בחוק‬
‫הקיים‪ ,‬גם שוללים למחבל את האזרחות וגם מגרשים אותו לרשות הפלסטינית או לשטח עזה‪.‬‬
 ‫חוק הלאום‬
‫בכיתה עסקנו בחוק הלאום‪ ,‬עברנו על סעיפיו‪ ,‬הסברנו מה ה"רווח" בכל סעיף‪,‬‬
‫וכן העלנו לדיון מדוע בכלל צריך חוק כזה‪ ,‬לכאורה הוא נראה כדבר פשוט‪.‬‬

‫‪ .3‬עיין בהפניות שכתבתי אליכם במייל‪:‬‬

‫עמודים ‪( 56-59‬במיוחד שתי השורות האחרונות בעמ' ‪ ,58‬וכן את השורות באמצע עמ' ‪ ,59‬מדוע‬
‫קבע בג"ץ שאפשר להקים ישוב לערבים בלבד‪ ,‬אך אי אפשר להקים ישוב ליהודים בלבד‪).‬‬
‫עמ' ‪ 404‬למטה‬
‫עמ' ‪ 309‬החל מ"חוקי היסוד של ‪ "1992‬עד עמ' ‪ ,313‬עם דגש על הנושא "פסילת חוקים"‪.‬‬

‫והבא מתוכם דוגמאות מדוע לדעת רבים נצרכה הכנסת לחוקק את חוק הלאום‪.‬‬
‫בג"ץ קבעו שאפשר להקים ישוב לערבים בלבד אך לא להפך‪ ,‬ליהודים בלבד‪ ,‬והמון אנשים הרגישו‬
‫את הצורך לחוקק את חוק הלאום כדי להגן על עקרונות מדינת ישראל היהודית‪.‬‬
‫דוגמא נוספת היא שבג"ץ קיבל עתירה‪ ,‬שהוגשה בידי תושבי הכפר הפלסטיני 'בית סוריק'‪ ,‬שאומרת‬
‫שגדר ההפרדה שהממשלה ביקשה להקים תגביל את יכולתם להגיע אל שדותיהם שמעבר לגדר‬
‫המתוכננת‪ .‬הממשלה טענה שתוואי הגדר חיוני לסיכול פיגועים על כביש ‪ ,443‬ובג"ץ קיבל את‬
‫העתירה וקבע שהתוואי המוצע אינו חוקי‪ ,‬ושיש על צה"ל להציב את הגדר במקום אחר כי זה פוגע‬
‫בזכויות הקניין שלהם‪ ,‬ובכך גרמו ליותר סיכון לפיגועים בכביש ‪.443‬‬
‫דוגמא אחרונה היא שבג"ץ דחה עתירה של תושבי חבל עזה נגד פינויים במסגרת תוכנית ההתנתקות‬
‫ובכך גרם להם להתפנות מבתיהם‪.‬‬

‫מושגים שחובה לדעת‬

‫‪ .4‬כתוב בקצרה מה המקרה ומה פסק דינו העקרוני של בג"ץ בכל אחד מהמקרים הבאים‪:‬‬

‫בג"ץ קאדאן (בג"ץ קציר) – עמ' ‪ 58‬בספר בני הזוג קעדאן רצו לבנות בית ביישוב קציר ובקשתם‬ ‫א'‬
‫להתקבל ליישוב נדחתה‪ .‬בג"ץ טענו שזו אפליה וקבעו בעקבות מקרה זה כי מדינת ישראל‪ ,‬כמדינה‬
‫המחויבת בשוויון כלפי כלל אזרחיה‪ ,‬אינה רשאית עוד להקים יישובים ליהודים בלבד‪.‬‬

‫(מופיע גם בספר שכתב דוד שחר) יהודי ניצול שואה‬ ‫בג"ץ האח דניאל (רופאייזן) – עמ' ‪322‬‬ ‫ב'‬
‫המיר את דתו לנצרות כשנמלט על נפשו למנזר ב‪ ,1942‬וכשעלה לישראל ב‪ 1958‬ביקש תעודת עולה‬
‫בהתאם לחוק השבות ותעודת זהות שבה יצוין שהוא יהודי‪ .‬הוא נימק את זה כי הוא רואה את עצמו‬
‫כבן ללאום היהודי וע"פ זה רוצה הכרה כיהודי‪ ,‬ושע"פ ההלכה היהודית הוא יהודי כי לא משנה מה‬
‫יהודי תמיד יהודי גם אם המיר את דתו‪ .‬בג"ץ דחו את העתירה בטענה שחוק השבות הוא חוק לאומי‬
‫ולא דתי ולכן אי אפשר להתייחס אליו לפי ההלכה היהודית‪ ,‬ושמי שהתנצר אינו יכול להיקרא יהודי‬
‫מבחינה לאומית‪.‬‬

‫בג"ץ שליט ‪ -‬עמ' ‪322‬‬ ‫ג'‬

‫רב‪-‬סרן בנימין שליט ביקש לא להסכים עם שר הפנים שסירב לרשום בתעודת הזהות את ילדיו כבני‬
‫הלאום היהודי וחסרי דת‪ ,‬משום שמוצאה של אמם נוצרי והיא הצהירה על עצמה כחסרת דת‪ .‬הוא‬
‫טען שהוא ואשתו אינם מאמינים בדת כלשהי‪ ,‬אך מתכוונים לחיות בארץ ולחנך את ילדיהם כבני‬
‫הלאום היהודי‪ .‬בג"ץ קיבל את העתירה וקבע שעל משרד הפנים לרשום בסעיף הלאום את הילדים‬
‫כיהודים‪ .‬הנימוק היה שאין לתת פרשנות דתית למושג ”יהודי״ בסעיף הלאום‪ .‬בית המשפט קבע כי‬
‫על משרד הפנים לרשום כיהודי כל אדם המצהיר שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת‪ ,‬בתנאי שההצהרה‬
‫ניתנת בתום לב‪ .‬היו ‪ 2‬מגבלות לפסיקה‪ :‬א‪ .‬פסיקה זו היא למצבי ספק בלבד‪ .‬ב‪ .‬בג"ץ לא קבע שילדיו‬
‫של שליט הם יהודים לעניין הדין המהותי‪.‬‬

‫פסק הדין של בג"ץ המכיר בגיורים רפורמים וקונסבטיבים‬ ‫ד'‬

‫פסק הדין בשלמותו מופיע בכתובת הבאה‪:‬‬

‫‪https://ynet-images1.yit.co.il/picserver5/wcm_upload_files/2021/03/01/B10O3K5fO/‬‬
‫‪789.pdf‬‬

‫אפשר לחפש ברשת מאמרי חדשות על פסק הדין‪.‬‬

‫ובקצרה‪ :‬מכיוון שבג"ץ פסק בעבר ש"נתגייר" בלא בהכרח פירושו נתגייר כהלכה‪ ,‬ותורת ישראל לא‬
‫קובעת מה זה גיור‪ ,‬וממילא גיור רפורמי בחו"ל נחשב לגיור‪ ,‬כעת הוא מרחיב את הפסיקה גם לגיור‬
‫רפורמי בארץ (כי אין סיבה לחלק בין גיור שלא על פי ההלכה מסוג זה או מסוג אחר)‪.‬‬
‫השאלה היא האם גיור לא לפי ההלכה נחשב גיור‪ .‬בג"ץ פסק שכן כי אין לתת פרשנות דתית למושג‬
‫יהודי בסעיף הלאום אלא רק פרשנות לאומית ולכן תורת ישראל לא קובעת מי יהודי ומי לא‪.‬‬