‫תעסוקת חרדים‬

‫בישראל‬
‫בעיות ‪,‬השלכות ודרכי פתרון‬

‫אופיר זנגי ‪205733538‬‬

‫חן מיכאלי ‪311291512‬‬
‫שם המנחה‪:‬שחר סנסני‬
 ‫תוכן עניינים‬

‫תקציר מנהלים‬ ‫‪‬‬

‫מבוא‬ ‫‪‬‬
‫היסטוריה‬ ‫‪‬‬
‫חינוך החרדי‬ ‫‪‬‬
‫תעסוקה בקרב נשים חרדיות‬ ‫‪‬‬
‫חרדים בחול‬ ‫‪‬‬
‫דרכי פתרון‬ ‫‪‬‬
‫סיכום‬ ‫‪‬‬
‫מקורות‬ ‫‪‬‬
‫נספחים‬ ‫‪‬‬
 ‫תקציר מנהלים‬
‫אחת החידות המטרידות ביותר לגבי החברה החרדית בישראל היא הכיצד הן מצליחות להתקיים‪.‬‬
‫איך יכול להיות ששיעור השתתפות החרדים בכוח העבודה בישראל מגיע לפחות מ‪?50%‬‬
‫על מנת 'לפתור' את החידה הזו יש צורך בהיכרות מקרוב עם החברה החרדית‪.‬‬

‫כיום בישראל קיימת כלכלת החרדים שהיא מבחינות רבות ישות בפני עצמה‪ ,‬המורכבת מבעלי‬
‫מקצוע המאופיינים רק לה ומושתתת על אמונות ומוסכמות המייחדות אותה משאר כלכלות‬
‫העולם‪.‬‬

‫רוב הגדול של הגברים החרדים בגילאי העבודה העיקריים (‪ )24-56‬הינם 'אברכים'‪ -‬נשואים ובעלי‬
‫משפחה‪ ,‬המקדישים את זמנם בלימודי קודש בכולל‪ .‬עקב זאת‪ ,‬האישה היא המפרנסת העיקרית‪,‬‬
‫אשר צריכה לשלב גם את הטיפול בילדים ולכן נפלטת ממעגל התעסוקה‪.‬‬

‫הנשים החרדיות מועסקות בעיקר בתחום החינוך‪ ,‬כמו גננות‪ ,‬מטפלות ועוזרות הוראה‪ -‬גובה‬
‫ההכנסה ממשרות אלו הוא נמוך יחסית‪.‬‬

‫ניתן לראות כי במוסדות החינוך החרדים עדיין קיימת הפרדה בין בנים לבנות וההתמקדות הינה‬
‫בלימודי קודש‪ ,‬כמעט ללא לימודי אחרים במוסדות לבנים‪.‬‬

‫הציבור החרדי עובר מהפך בעשור האחרון‪ .‬דבר זה מתבטא במספר הסטודנטים החרדים‬
‫הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות‪ ,‬בשיעורי התעסוקה של גברים ונשים במגזר ואפילו במספר‬
‫המתגייסים לצה"ל ושירות אזרחי‪ .‬תוך שש שנים אוכלוסיית הסטודנטים החרדים בישראל‬
‫הכפילה את עצמה‪ .‬השינוי העיקרי הוא בהתרחבות חסרת תקדים של בעלי הציבור החרדי‬
‫הרואים בהשתלבות בחברה הישראלית תוך שימור זהותם החרדית‪.‬‬

‫בדברנו על תהליכי השינוי המתחוללים בציבור החרדי‪ ,‬יש לזכור שגם הציבור החילוני וגורמי‬
‫השלטון עברו תהליך למידה ביחס לציבור החרדי והבינו‪ ,‬בחלקם הגדול‪ ,‬שהשגת התקדמות‬
‫בתהליך ההשתלבות המדובר לא תוכל להצליח באמצעות כפייה ואמצעים כוחניים‪ ,‬אלא דווקא‬
‫בהידברות והבנה לצרכי החרדים‪ .‬בכדי שהחרדים יוכלו להשתלב בשוק העבודה יש לייצר‬
‫תשתיות הכשרה ותעסוקה‪ ,‬תוך ליווי התהליך במעטפת תומכת‪.‬‬

‫הציבור החרדי משתנה במהירות ויש לאפשר לו לחיות עם זה בשלום‪ ,‬לעודד ולחזק את הכוחות‬
‫הפנימיים ולא לכפות עליו שינויים מאולצים‪ .‬הגורמים השלטוניים חייבים "לחבק" את הציבור‬
‫החרדי ומנהיגיו העולים על מנת לעודד את נכונותו להשתלב בשוק התעסוקה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תשומת לב מיוחדת יש לתת ליוזמות העולות מתוך הציבור החרדי עצמו‪ ,‬לעודד קבוצות‬
‫של פעילים חברתיים ויזמים חרדים בתחומי החינוך‪ ,‬הכשרה מקצועית ותעסוקה‪.‬‬
 ‫מבוא‬
‫בשנים האחרונות ניצבת סוגיית ההשתלבות של חרדים בשוק העבודה במקום מרכזי בשיח‬
‫הכלכלי בישראל‪ .‬נכון לשנת ‪ 2017‬הגיע לראשונה מספר החרדים בישראל למיליון והם מהווים כ‪-‬‬
‫‪ 12‬אחוז מאוכלוסיית ישראל‪.‬‬

‫מאחר שהגברים בחברה החרדית נמצאים רוב הזמן בלימודי תורה‪ ,‬נטל הפרנסה נופל על הנשים‪.‬‬
‫עקב חוסר בהכשרה מקצועית ותחת הטיפול בילדים‪ ,‬נפלטת האישה ממעגל התעסוקה‪.‬‬
‫עקב זאת‪ ,‬המשפחה נאלצת להתקיים ממלגת הישיבה או הכולל של בן זוגה וכן מהבטחת הכנסה‬
‫של קצבאות הילדים של ביטוח לאומי‪.‬‬

‫מוסדות החינוך החרדי עדיין שומרים על מאפיינים מהותיים כמו הפרדה בין בנים לבנות‬
‫והתמקדות בלימודי קודש‪ ,‬כמעט ללא לימודים אחרים במוסדות לבנים‪ ,‬בעת שבמוסדות לבנות‬
‫מתקיימים ברובם לימודי חול‪ .‬הלימודים במוסדות אלו‪ ,‬בעיקר במוסדות לבנים אינם מעניקים‬
‫את הבסיס ההכרחי להשתלבות בשוק העבודה המודרני‪.‬‬
‫במגזר החרדי אין די מומחים ומומחיות המעוניינים לספק הדרכה או הכשרה מקצועית‪ ,‬דבר‬
‫המביא לכך שההכשרה המקצועית אינה עומדת בסטנדרטים המקובלים במשק הישראלי‬
‫המתפתח‪ ,‬מה שמביא את החרדים לרמות שכר שאינן מספיקות לקיום‪.‬‬

‫תופעה זו מתרחבת מדור לדור וכתוצאה מכך בשנים האחרונות גוברת בקרב מנהיגי המגזר החרדי‬
‫ההכרה כי עליהם להבטיח לקהילות שלהם תעסוקה המניבה הכנסה‪.‬‬
‫*ראה בנספחים‪ -‬הוצאות והכנסות במשקי בית חרדיים‬

‫היסטוריה‬
‫היהדות החרדית‪ ‬היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית‪ ‬המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית‬
‫על‪ ‬שמירת מצוות‪ ‬וקיום ההלכה ‪,‬ובשמרנות מבחינת‪ ‬תרבותה‪ ‬ואורח חייה‪.‬‬

‫עד לסוף‪ ‬המאה ה‪ 18-‬חיו יהודי אירופה בקהילות שנשלטו על ידי‪ ‬בתי הדין‪ ‬והמפרנסים‪ ‬שלהן‪.‬‬

‫הן התקיימו כקבוצה אחת מני רבות והיו כפופים למערכת זכויות‪-‬יתר והגבלות נפרדת משל עצמן‪.‬‬
‫הממשק הכלכלי והתרבותי עם הסביבה היה מוגבל‪ ,‬ושמירת חוקי הדת הייתה בגדר‪ ‬נורמה‬
‫ומוסכמה ציבורית שנאכפה חוקית על ידי הממסד‪ ,‬שהעניש את המפירים אותם‪.‬‬

‫מצב זה החל להשתנות לאחר שתהליך השוואת זכויותיהם של היהודים‪ ‬במרכז היבשת ובמערבה‬
‫(כחלק מתהליך רחב יותר של פירוק חברת המעמדות והקמת מדינות ריכוזיות)‪ ,‬חיסלה את‬
‫האוטונומיה השיפוטית של הקהילות‪ ,‬פתחה בפני חבריהן אפשרויות חדשות של תעסוקה‪ ,‬החלה‬
‫להעניק להם שוויון זכויות וכפתה חינוך בבתי‪-‬ספר ממשלתיים‪ ,‬שהחליפו במהרה את‪ ‬תלמודי‬
‫התורה‪ ‬הישנים‪.‬‬

‫היהודים הפכו בהדרגה למעורבים יותר בסביבתם‪ ,‬תוך‪ ‬אימוץ מנהגים‪ ,‬לבוש‪ ,‬תרבות ואורח‬
 ‫חיים‪ ‬חדשים‪.‬‬

‫החינוך החרדי‬
‫בתקופת המנדט רוב מוסדות החינוך החרדיים היו בבעלות פרטית וקיבלו לכל היותר תמיכה‬
‫מוגבלת מאגודת ישראל העולמית‪ .‬עד אמצע שנות ה‪ 50-‬תלמידי התורה של אגודת ישראל‪ ,‬סיימו‬
‫שמונה שנות לימוד ויצאו לשוק העבודה‪.‬‬

‫היה ניתן לראות שבשנים אלו פנו התלמידים ללימוד בישיבות קטנות‪ ,‬והמוצלחים ביניהם‬
‫המשיכו ללמוד בישיבות גבוהות‪ .‬בוגרות הסמינרים נישאו לבחורי הישיבה שהמשיכו את‬
‫לימודיהם בכולל‪ ,‬וכך החל להתגבש מודל המשפחה החרדית האידיאלי‪ ,‬לפיו הגבר מקדיש את‬
‫מירב זמנו ללימוד תורה ורעייתו נושאת בעול פרנסת הבית וגידול הילדים‪.‬‬

‫כיום עדיין ניתן לראות כי מוסדות החינוך החרדיים שומרים על מאפיינים מהותיים‪ ,‬כמו הפרדה‬
‫בין בנות לבנים והתמקדות בלימודי הקודש‪ ,‬כמעט ללא לימודים אחרים במוסדות לבנים‪.‬‬
‫הלימודים במוסדות אלו‪ ,‬בעיקר במוסדות לבנים‪ ,‬אינם מעניקים את הבסיס ההכרחי להשתלבות‬
‫בשוק העבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬באוכלוסייה החרדית אין די מומחים ומומחיות המסוגלים או מעוניינים‬
‫לספק הדרכה‪ ,‬הכשרה מקצועית‪ ,‬ייעוץ או אפילו הרצאות בקורסים ליזמות עסקית‪.‬‬

‫בשנים האחרונות גוברת בקרב מנהיגי המגזר החרדי ההכרה כי עליהם להבטיח לקהילותיהם‬
‫תעסוקה המניבה הכנסה‪ .‬אלא שהמגזר החרדי מורכב מזרמים שונים‪ ,‬המחזיקים בעמדות שונות‬
‫בנושאי פרנסה‪.‬‬

‫יעד שיעור התעסוקה עבור הגברים החרדים לשנת ‪ 2020‬הינו ‪ ,63%‬שיעור התעסוקה ברבעון‬
‫השלישי של ‪ 2018‬עמד על ‪ ,47.8%‬כלומר היעד עדיין לא הושג‪.‬‬
‫*ראה גרף בנספחים חרדים הניגשים לבחינות בגרות‬
‫*ראה בנספחים לוח יעדי ממשלה לגבי שיעור התעסוקה בשנת ‪2020‬‬

‫תעסוקה בקרב נשים חרדיות‬

‫המשפחות הדתיות והחרדיות מתאפיינות במספר ילדים רב יחסית‪ ,‬והנשים הן אלה שאחראיות‬
‫על הטיפול בהם מאחר והגברים החרדים מקדישים את רוב זמנם ללימודי תורה‪ ,‬כך שמטבע‬
‫הדברים לאורך שנים רבות הן מתקשות לשלב עבודה בסדר היום‪ ,‬מה שמותיר מחצית מהנשים‬
‫החרדיות לא מועסקות‪.‬‬

‫ישנים שלושה חסמים נוספים עיקריים שעדיין מרתיעים נשים דתיות וחרדיות לצאת לשוק‬
‫העבודה‪:‬‬
‫בחלק גדול מהישובים הדתיים אין תשתית תעסוקתית מספקת‪ ,‬ויציאה לעבודה מחייבת‬ ‫‪‬‬
‫היטלטלות בדרכים לפרקי זמן משמעותיים מדי יום‪.‬‬
 ‫ישנם מקומות עבודה אשר לא מקפידים על סביבת עבודה מתאימה לאורח החיים של‬ ‫‪‬‬
‫נשים דתיות‪.‬‬
‫מודעות "דרושים עובדים" מציגות השכלה גבוהה כתנאי הכרחי לקבלה‪ ,‬כשעדיין אין‬ ‫‪‬‬
‫מספיק אפשרויות לימודים המתאימות לנשים דתיות ובעיקר חרדיות‪.‬‬

‫ממצאים אלו מעוררים שאלות אודות התמריצים וכלי הסיוע הנדרשים לצורך שילוב נשים‬
‫חרדיות המבקשות להשתלב בעבודה ללא הצלחה‪.‬‬
‫מאחר וחסמים‪ ,‬כאמור‪ ,‬ידועים כי בעזרת השקעת תשומת לב ומשאבים מתאימים ניתן יהיה‬
‫להסירם‪ ,‬צמחו לא מעט יוזמות שנועדו לסייע לנשים דתיות וחרדיות להשתלב בשוק העבודה תוך‬
‫שמירה על אורח חייהן‪ -‬ובכל מקום בו ננקטה יוזמה זו‪ ,‬היא צלחה‪.‬‬

‫תחום נוסף אשר התפתח בשנים האחרונות והוביל להיענות גבוהה יותר מצד נשים דתיות‬
‫למודעות "דרושים עובדים" הוא ההשכלה‪ .‬ישנם יותר מוסדות לימוד המיועדים לנשים דתיות‬
‫וחרדיות‪ ,‬או המציעים מסלולים מותאמים במיוחד לפלח אוכלוסייה זה‪ ,‬והם מאפשרים לנשים‬
‫המבקשות להתערבב בשוק העבודה להגיע למגוון רחב של משרות‪.‬‬

‫הנשים החרדיות מדווחות על תחושת קבלה מצד המעסיק ומקום העבודה תוך היענות לצרכיהן‪,‬‬
‫וכי החשיפה לעולם החילוני מתגלה כחיובית וכמקום המאפשר להתבטא‪.‬‬

‫יעד שיעור התעסוקה עבור הנשים החרדיות לשנת ‪ 2020‬הינו ‪ , 63%‬שיעור התעסוקה בפועל‬
‫לרבעון השלישי של ‪ 2018‬עמד על ‪ ,75.5%‬כלומר יעד תעסוקת הנשים החרדיות הושג‪.‬‬
‫*ראה בנספחים לוח יעדי ממשלה לגבי שיעור התעסוקה בשנת ‪2020‬‬

‫חרדים בחו"ל‬
‫ריכוזי אוכלוסייה חרדית קיימים במקומות רבים בעולם‪ .‬לאחר מלחמת העולם השנייה היגרו‬
‫יהודים חרדים בארה"ב ולאנגליה‪ ,‬ובניגוד לישראל לא חלה על החרדים בארצות אלו חובת הגיוס‬
‫לצבא‪ .‬חובת הגיוס משמשת בישראל מעין "מלכודת תעסוקה"‪ .‬מהסתכלות על קהילות חרדיות‬
‫שלא חלה בהן חובת גיוס‪ ,‬ניתן אולי לנחש איך היו החרדים בישראל מחלקים את זמנם‪.‬‬
‫זה הוא הבדל אחד מיני כמה הנובעים מאופי האוכלוסייה החרדית בארה"ב ובאנגליה‪.‬‬

‫חרדים בארה"ב‬
‫סקרים מ‪ 1996‬הצביעו על כך ‪ ,‬שגודל האוכלוסייה החרדית בצפון אמריקה נע בין ‪ 100‬אלף ל‪150‬‬
‫אלף נפשות‪ .‬האוכלוסייה החרדית בארה"ב מספקת דוגמא לשילוב בין לימודי קודש מלאים לבין‬
‫הקצאת זמן לפרנסה‪ .‬רוב האוכלוסייה החרדית באזור ניו יורק בוחרת לחלק את זמנה בין הכנסת‬
‫פרנסה לבין הלימודים התורניים‪.‬‬

‫מאחר ואין סיוע מפותח מצד מערכות הרווחה בארה"ב‪ ,‬בני הישיבות לא מאריכים בלימודים‬
 ‫מלאים‪ ,‬אלא נכנסים למעגל העבודה כעבור מספר שנות לימוד‪ .‬כניסתם למעגל העבודה מאפשרת‬
‫‪.‬להם לקיים את משפחותיהם ברמת צריכה הדומה למקובל בארה"ב‬
‫המכונים להכשרה מקצועית מצטיינים בלימודים להקניית כישורי עבודה‪ ,‬הקורסים הם קצרים‬
‫ותכליתיים ביותר ויש העדפה להכשרה מקצועית על פני השכלה אקדמית‪.‬‬
‫*ראה נספח מכון ‪COPE‬‬
‫החרדים באנגליה‬
‫רוב האוכלוסייה החרדית בשכונות הסמוכות זו לזו באזור סטמפורד היל‪ ,‬בצפון לונדון‪.‬‬
‫בולטים בה חמישה טיפוסים תפקודיים‪:‬‬
‫האברך המלא‪ ,‬המקדיש את כל זמנו ללימודי תורה ונסמך על תמיכתן של משפחתו‬ ‫‪.1‬‬
‫ומשפחת אשתו‪.‬‬
‫האברך המפרנס מעט‪ ,‬הלומד בכולל אך עם זאת משתדל להתפרנס באופן חלקי ומוצא‬ ‫‪.2‬‬
‫הזדמנויות לסייע מעט בפרנסת המשפחה‪.‬‬
‫האברך החלקי‪ ,‬המגדיר מראש את מחויבותו ללימודים בכולל בחלק מהיום וביתרת‬ ‫‪.3‬‬
‫הזמן משמש כמורה או שכיר בתחום המסחר או השירותים‪.‬‬
‫המפרנס המלומד‪ ,‬המוצא את דרכו למעגל העבודה תוך שמירה על קיום לימודים‬ ‫‪.4‬‬
‫תורניים קבועים‪.‬‬
‫המפרנס הלומד מעט‪ ,‬לומד לפי הזדמנויות הקשורות בשבתות ובחגים או באירועים‬ ‫‪.5‬‬
‫משפחתיים‪.‬‬

‫ניתן להבחין כי בחירת הפרנסה של החרדים בלונדון דומה לאלה שבישראל‪ -‬העדפה למלאכות‬
‫ניקיון‪ ,‬חינוך‪ ,‬העדפה לתעסוקה עצמאית והעדפת עבודה במסגרת עסקים משפחתיים‪.‬‬

‫דרכי פתרון‬

‫מגורים בסביבה חרדית‬ ‫‪‬‬

‫הביקוש לדירות בערים כמו בני ברק וירושלים‪ ,‬הביא לעליית מחירים ולמחסור בדירות‬
‫לזוגות צעירים‪.‬‬
‫במטרה לפתור את מצוקת הדיור‪ ,‬הוקמו שכונות חדשות לציבור החרדי‪ ,‬כדוגמת הר נוף‬
‫בירושלים‪ ,‬גני תקווה ורמת בית שמש בבית שמש‪ .‬מחיר הדירות ביישובים אלו נמוך‬
‫יחסית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 20004‬הנהיג משרד התמ"ת בראשותו של שר התמ"ת בזמנו‪ ,‬אהוד אולמרט‪ ,‬תכנית‬
‫"יישוב מקדם תעסוקה" במודיעין עלית‪ .‬במסגרת התכנית‪ ,‬הוענקה עדיפות לקידום‬
‫פרויקט "תלפיות" של חברת מטריקס ופרויקטים מקדמי תעסוקה נוספים‪ ,‬על מנת‬
‫לצמצם את המחסור במקומות עבודה ביישובים אלו‪.‬‬
‫השתלבות של נשים חרדיות‬ ‫‪‬‬
‫העסקת הנשים החרדיות נעשית בהיתר הרבנים‪ ,‬החברות מספקות להן סביבה נוחה‪.‬‬
‫לדוגמא‪ ,‬חברת מטריקס מקפידה לשמור על מטבח כשר‪ ,‬להפריד בין נשים לגברים‪ ,‬לכבד‬
‫ימי צום וחגים ולהתחשב במספר ההריונות‪ ,‬הלידות והילדים הגבוה בקרב העובדות‬
‫החרדיות‪ ,‬יחסית לעובדות החילוניות‪ .‬בתמורה מקבלת החברה הטבה מהממשלה בגובה‬
‫של ‪ ₪ 1000‬לעובדת‪.‬‬

‫יזמות עסקית‬ ‫‪‬‬

‫יזמות עסקית עשויה להיות אחד המנועים המרכזיים לצמיחה כלכלית במגזר החרדי‪,‬‬
‫תוך שמירה על אורח חייהם‪ .‬ניהול עסק עצמאי יכול להיות פתרון המאפשר גמישות‬
‫בשעות העבודה ואינו מחייב בהכרח דרישות של השכלה כלכלית ומקצועית‪.‬‬
 ‫הכשרה מקצועית ולימודים אקדמיים‬ ‫‪‬‬
‫בשביל שבני הישיבות בישראל יוכלו להיכנס למסלול ההכשרה המקצועית ולמסלול‬
‫ההשכלה האקדמאית‪ ,‬יש צורך לתגבר את לימודי החול בבתי הספר החרדיים‪.‬‬
‫לשם כך‪ ,‬יש צורך במערך מכינות‪ -‬במכינות אלו בני הישיבות משלימים את החסר להם‪.‬‬

‫סיכום‬
‫במדינת ישראל סגורים החרדים בין כותלי קהילתם‪ ,‬בכלכלתם‪ ,‬בחסות צווים דתיים ותרבות‬
‫ייחודית‪ .‬המחויבות ההדוקה לקיום ושימור הדת ומצוותיה הביאו להתפתחותם של מפעל ישיבות‬
‫וכוללים מפותח‪ ,‬וכן של מוסד המשפחה בו הגבר החרדי מבלה את מירב זמנו במצוות לימוד‬
‫התורה‪ ,‬בעוד האישה המטפלת בילדה נושאת על כתפיה את עול הפרנסה‪.‬‬

‫על ההחלטה של זמן לימוד התורה משפיעים משתנים כגון הזרם הדתי ממנו מגיע בחור ישיבה‪,‬‬
‫יכולת למידה אישית‪ ,‬מצבו הכלכלי של הפרט‪ ,‬משפחתו ושל משפחת זוגתו‪.‬‬

‫החשש מהגיוס לצבא מביא רבים להישמר תחת כנפי הישיבה וכך להימנע מהשתלבות במעגל‬
‫התעסוקה‪ .‬נטל הפרנסה שנופל על האישה‪ ,‬אינו מאפשר להן חשיפה לשוק העבודה וזה מתבטא‬
‫בשכר נמוך‪.‬‬

‫דעתנו בנושא‪ ,‬כי נדרש טיפול שורש ומהיר להקלת המצוקה הכלכלית‪.‬‬
‫בעשור האחרון מתחוללים שינויים במערך ההכשרה המקצועית וההשכלה האקדמית והערכות‬
‫ענפים מסוימים בשוק העבודה לקליטת עובדים חרדים‪.‬‬

‫מקורות‬
‫המכון הישראלי לדמוקרטיה‪ -‬כל מה שצריך לדעת על החברה החרדית בישראל‬ ‫‪‬‬
‫ד"ר גלעד מלאך‪ ,‬ד"ר לי כהנר‬
‫‪https://www.idi.org.il/articles/25360‬‬
‫גולשים לתוכן שורש‪ -‬נשים מהמגזר הדתי במעגל העבודה‬ ‫‪‬‬
‫‪https://www.shoresh.org.il/spages/articles/relegious%20women%20in‬‬
‫‪%20work%20circle.htm‬‬
‫המכון החרדי למחקרי מדיניות‪ -‬נשים חרדיות בחזית התעסוקה‪ :‬נתונים‪ ,‬מגמות‬ ‫‪‬‬
‫ואתגרים‪ .‬שלומית שהינו‪ -‬קסלר‪ ,‬יהודית מילצקי‬
‫‪https://machon.org.il/wp-content/uploads/2017/01/%D7%AA‬‬
‫‪%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%AA-‬‬
‫‪%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-‬‬
‫‪%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%AA‬‬
‫‪%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%92%D7%9E‬‬
‫‪%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%90%D7%AA‬‬
‫‪%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf‬‬
‫השכלה ותעסוקה במגזר החרדי‪ -‬איתן רגב‬ ‫‪‬‬
‫‪http://taubcenter.org.il/wp-content/files_mf/b1employmentandincomesh‬‬
‫‪aredimregev22.pdf‬‬
‫הכנסת‪ -‬מרכז המחקר והמידע המחלקה לפיתוח תקציבי‪ ,‬עבור ועדת כספים‬ ‫‪‬‬
‫מאיר אזנקוט (כלכלן)‬
 ‫‪https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/838c30e8-98fc-e811-80e1-‬‬
‫‪00155d0a98a9/2_838c30e8-98fc-e811-80e1-00155d0a98a9_11_10812.pdf‬‬
‫כיכר השבת ‪https://www.kikar.co.il/261811.html‬‬ ‫‪‬‬
‫מאפייני תעסוקה במגזר החרדי‪ ,‬לפי קבוצות גיל ואזורים‪ -‬משרד הכלכלה‬ ‫‪‬‬
‫‪http://economy.gov.il/Research/Documents/X13346.pdf‬‬
‫תעסוקת החרדים בישראל‪ :‬המלצות לשיפור ותמונת מצב‬ ‫‪‬‬
‫‪http://www.mifellows.org/Research/HEB_F/20-HB-F.pdf‬‬

‫נספחים‬
‫‪ -‬מכון ‪COPE‬‬
‫משמש דוגמא למכון אשר ריכך את עמדת הרבנים וראשי הישיבות בעניין הכשרה מקצועית‬
‫לציבור החרדי בארה"ב‪ .‬הוקם ע"י אגודת ישראל בשנות ה‪ 70-‬והוא נמצא באזור הוול‬
‫סטריט‪ .‬לא הותר פרסום על דבר המכון‪ .‬הפרסום היחידי היה זה שהועבר מפה לאוזן‪ ,‬וכן‬
‫שהותר בעיתונות המקומית היהודית‪ .‬כיום מציע המכון שורה של קורסים להכשרה‬
‫במקצועות כמו תוכנות מחשבים‪ ,‬ניהול רשתות מחשבים‪ ,‬הנהלת חשבונות ומזכירות‪.‬‬