‫עה‬

‫מי‬
‫י ש ים‬
‫בד רש‬
‫לכ חי‬
‫ול‬
 ‫وزارة التّربية والتّعليم‬
‫القسم الكبير لالمتحانات‬ ‫ ‬ ‫اإلدارة التّربويّة‬
‫دفتر امتحان‬
‫وللممتحنات!‬
‫َ‬ ‫للممتحنني‬
‫َ‬ ‫حتيّة‬
‫الرجاء ق راءة التعليمات في هذه الصفحة والعمل وف ًق ا لها بالضبط‪ .‬عدم تنفيذ التعليمات قد يؤدّي إلى ع وائق مختلفة وح ّت ى إلى‬
‫إلغاء االمتحان‪ .‬أُعدّ االمتحان لفحص تحصيالتك الشخص يّة‪ ،‬لذلك يجب العمل بشكل ذاتيّ فقط‪ .‬أثناء االمتحان‪ ،‬ال يُسمح طلب‬
‫المساعدة من الغير ويُمنع إعطاء أو أخذ م وا ّد مكتوبة أو الحديث‪.‬‬
‫المفص لة في نموذج‬
‫ّ‬ ‫ال يُسمح إدخال م وا ّد مساعدة ‪ -‬كتب‪ ،‬دفاتر‪ ،‬ق وائم ‪ -‬إلى غرفة االمت حان‪ ،‬ما ع دا "م وا ّد مساعدة ُي سمح استعمالها"‬
‫االمتحان أو في تعليمات مسبقة من الوزارة‪ .‬كما ال يُسمح إدخال ه واتف أو ح واسيب محمولة إلى غرفة االمتحان‪ .‬استعمال م وا ّد‬
‫مساعدة غير مسموح بها يؤدّي إلى إلغاء االمتحان‪.‬‬
‫يجب تسليم كلّ مادّة مساعدة ال ُي سمح استعمالها للم راقب قبل بدء االمتحان‪.‬‬
‫ﻟ‬
‫ﻀﻌﺎ‬

‫بعد االنتهاء من كتابة االمتحان‪ ،‬يجب تسليم الدفتر للم راقب‪ ،‬ومغادرة غرفة االمتحان بهدوء‪.‬‬
‫فا‬
‫ﻟ ّﺴ‬

‫يجب الم حافظة على ن زاهة االمت حانات!‬

‫وﻟﻠ‬
‫ﻤﻊ‬

‫ّﺼﻢّ‬

‫تعليمات لالمت حان‬

‫ملصقات الممتحَ ن التي حصلت عليها‪ ،‬وبأنّ تفاصيل نموذج االمتحان المعدّ لك‬
‫يجب التأكّ د بأنّ تفاصيلك الشخصيّة مطبوعة على َ‬ ‫‪.1‬‬

‫ملصقات نموذج االمتحان التي حصلت عليها‪.‬‬

‫مطبوعة على َ‬
‫بخط يد‪.‬‬
‫لملص قة الممتحَ ن‪ّ ،‬‬
‫َ‬ ‫ملص قة‪ ،‬يجب ملء التفاصيل في المكان المعدّ‬
‫في حال عدم حصولك على َ‬ ‫‪.2‬‬

‫ال يُسمح الكتابة في هوامش الدفتر (في المنطقة المخطّ طة)‪ ،‬ألنّه لن يتمّ مسح ضوئيّ لهذه المنطقة‪ .‬يُسمح الكتابة على جه َت ي‬ ‫‪.3‬‬

‫الصفحة في دفتر االمتحان‪.‬‬

‫للمس وّدة يمكن استعمال صفحات من دفتر االمتحان فقط‪ .‬يُمنع نزع أو إضافة صفحات‪ .‬الدفتر الذي يُس لّم وهو غير كامل‬ ‫‪.4‬‬

‫الشك بعدم االلتزام بنزاهة االمتحانات‪.‬‬

‫ّ‬ ‫سيثير‬
‫ال يُسمح كتابة االسم داخل الدفتر‪ ،‬ألنّ االمتحان يُفحص بدون ذكر اسم‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫الملصقات‪ ،‬وذلك لمنع عوائق في تشخيص الدفتر وفي تسجيل العالمات‪.‬‬

‫َ‬ ‫ال يُسمح إضافة أو تغيير أيّة تفاصيل في‬ ‫‪.6‬‬

‫نتم ّن ى لك النجاح!‬
 ‫בגרות‬ ‫סוג הבחינה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל ‬
‫קיץ תשע"ז‪2017 ,‬‬ ‫מועד הבחינה‪:‬‬ ‫משרד החינוך‬
‫‪11281‬‬ ‫מספר השאלון‪:‬‬
‫ ‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון‬

‫לתלמידים כבדי שמיעה וחירשים‬
‫על פי תכנית הרפורמה ללמידה משמעותית‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון זה שני חלקים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫— ‪ 50‬נקודות‬ ‫חלק ראשון — הבנה והבעה‬
‫פרק א‪ :‬הבנה‬
‫פרק ב‪ :‬כתיבה ממזגת‬
‫— ‪ 50‬נקודות‬ ‫— לשון‬ ‫חלק שני‬
‫פרק א‪ :‬שם המספר‬
‫‪Z‬‬
‫]‬
‫]‬ ‫פרק ב‪ :‬תחביר‬
‫יש לבחור באחד הפרקים‬ ‫[‬
‫]‬
‫]‬
‫\‬
‫פרק ג‪ :‬מערכת הצורות‬
‫סה"כ — ‪ 100‬נקודות‬
‫חומר עזר מותר בשימוש‪ :‬אין‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ ‬
‫יש לענות על השאלות בגוף שאלון זה‪ ,‬לפי ההוראות‪.‬‬ ‫הוראות מיוחדות‪.1 :‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫לכתיבת טיוטה אפשר להשתמש בעמודים האחרונים (‪ )27-26‬של השאלון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הקפד על כתב ברור‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הקפד על כתיב נכון‪ ,‬על כללי הדקדוק ועל פיסוק הגיוני‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר ומכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
‫‪/‬המשך מעבר לדף‪/‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-2-‬‬

‫קרא את הטקסטים ‪ 2-1‬שלפניך‪ ,‬וענה על השאלות שאחריהם‪.‬‬

‫טקסט ‪1‬‬
‫האם התעודה משיגה את מטרתה?‬
‫הרהורים על תעודות ועל ציונים‬
‫מאת הרב יוני לביא‬

‫סוף השנה הגיע‪ .‬זמן חלוקת תעודות‪ .‬זו הזדמנות לעשות חשבון נפש ולשאול‪ :‬האם התעודה אכן‬ ‫פסקה א‬

‫משיגה את מטרתה? חייבים להודות ששיטת ההערכה המקובלת כיום היא בעייתית‪ .‬תעודה שיש‬
‫בה ציונים במספרים בתוספת הערות קצרות אינה מספיקה כדי לשקף את הישגיו ואת יכולתו‬
‫של התלמיד‪.‬‬
‫שוב ושוב אנו שואלים את עצמנו‪ :‬כיצד דף נייר ובו מספרים וכמה מילים יכול לשקף עבודה‬ ‫פסקה ב‬

‫ומאמצים שארכ ּו חודשים רבים? ויתרה מכך‪ ,‬העובדה שההישגים נמדדים במספרים "יבשים"‬
‫אמתית‪ ,‬כי‬
‫מעוררת שאלות בנוגע למהימנות של ההערכה‪ ,‬כלומר‪ ,‬באיזו מידה ההערכה היא ִ‬
‫ִמ ְס ּ ָפ ִרים לפעמים "משקרים"‪ .‬למשל‪ ,‬שני תלמידים קיבלו את אותו ציון — ‪ .70‬בעבור האחד —‬
‫הציון ‪ 70‬משקף את ההישג הגבוה ביותר שהוא מסוגל להגיע אליו; בעבור האחר — הציון הזה‬
‫דווקא מראה שלא התאמץ מספיק בלימודיו‪.‬‬
‫למרות הבעייתיות שיש בציונים במספרים‪ ,‬איננו מוכנים לוותר עליהם‪ ,‬כי ברור לנו שהציונים‬ ‫פסקה ג‬

‫הם האמצעי הברור ביותר והאובייקטיבי ביותר למדידת ההישגים שלנו‪ ,‬ובלעדיהם קשה להעריך‬
‫את ההתקדמות שלנו בלימודים‪.‬‬
‫מה משמעות המילה "ציונים"‪ ,‬ומדוע הם כה הכרחיים לנו? את המילה "ציונים" אפשר‬ ‫פסקה ד‬

‫למצוא בתנ"ך גם במשמעות של "סימנים"‪ :‬ה"ציונים" היו סימני דרך שניתנו לעם ישראל במדבר‬
‫כדי שיגיע בבטחה לארץ המובטחת‪ .‬על סמך המשמעות הזו אפשר לומר שגם היום הציונים הם‪,‬‬
‫בעצם‪ ,‬סימון דרך‪ ,‬הצבת מטרה‪ ,‬ויש להם חשיבות נוספת מלבד הערכת הישגים שכבר הושגו‪ .‬הם‬
‫מציבים מטרות לעתיד‪ ,‬הם עוזרים לנו לשים לב להישגים נמוכים שצריך לשפר ולהצלחות שצריך‬
‫לשמר כדי להתקדם בדרך הנכונה‪.‬‬

‫מעובד על פי לביא‪ ,‬י' (‪ .)2016‬האם התעודה ממלאת את תעודתה? — הרהורים על תעודות ועל ציונים‪ .‬אתר מילה טובה‪ .‬אוחזר‬ ‫*‬
‫מ־‪http://milatova.org.il‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/3‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-3-‬‬

‫אם כך הציונים חשובים‪ :‬הם מדדים טובים להישגים והם בעיקר סימני דרך בשבילנו כדי‬ ‫פסקה ה‬

‫להצליח בחיים‪ .‬עם כל זאת‪ ,‬כדאי לחשוב מחדש על הדרך שבה הציונים נכתבים בתעודה‪ .‬יש בתי‬
‫ספר שבהם הצוות החינוכי אינו מסתפק בתעודה הרגילה‪ ,‬והוא יוזם דרכי הערכה נוספות‪ .‬למשל‪,‬‬
‫באחד מבתי הספר החליט הצוות החינוכי לתת לתלמידים להכין לעצמם תעודה לפני חלוקת‬
‫התעודות‪ ,‬ולאחר חלוקת התעודות ִה ְשוו את הציונים שנתן התלמיד לעצמו לציונים שנתנו לו‬
‫המורים‪ .‬המטרה של היוזמה הזו הייתה ללמד את התלמידים כיצד ההערכה נעשית ולחזק בהם‬
‫את ההרגשה שהם שותפים לתהליך הלימודי‪.‬‬
‫יוזמה כזו ויוזמות דומות יכולות לגרום לתעודה להיות לא רק מסמך המשקף הישגים‬ ‫פסקה ו‬

‫בנקודת זמן מסוימת אלא גם כוח חיובי ומחזק‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/4‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-4-‬‬
‫טקסט ‪2‬‬
‫על ציונים ועל מבחנים‬
‫מאת ורד רפאלי‬

‫התפיסה המקובלת כיום בישראל וברוב מדינות העולם בתחום החינוך היא ששיטת ההערכה‬ ‫פסקה א‬

‫המבוססת על מבחנים‪ ,‬על ציונים ועל תעודות היא הדרך הטובה ביותר למדידת הישגים‪ .‬לתפיסה‬
‫זו יש שלוש סיבות‪ :‬ראשית‪ ,‬רבים סבורים שציונים גורמים לתלמידים להתאמץ בלימודים‪ ,‬ויש‬
‫אפילו האומרים כי "תלמידים לא ילמדו אם לא יהיה מבחן ואם הם לא יקבלו ציון!" כלומר‪,‬‬
‫השאיפה לקבל ציון טוב או הפחד מכישלון דוחפים את התלמידים לעבוד קשה יותר‪ .‬סיבה‬
‫שנייה לחשיבות השימוש בציונים היא שציונים מאפשרים לתלמידים לדעת "היכן הם עומדים"‬
‫בהשוואה לאחרים‪ .‬הסיבה השלישית היא שהציונים מאפשרים למורה ולתלמיד לברר באילו‬
‫תחומי לימוד התלמיד חלש וזקוק לחיזוק‪ .‬אך האם התפיסה הזו נכונה?‬
‫לדעתי‪ ,‬התפיסה הזו שגויה‪ ,‬משום שהיא מרגילה את התלמידים לעשות רק את מה שנדרש‬ ‫פסקה ב‬

‫מהם בבית הספר‪ :‬שיעורי בית‪ ,‬עבודות‪ ,‬מבחנים ועוד‪ ,‬והכול כדי לְ ַרצּוֹ ת(‪ )1‬את המורים וההורים‬
‫ולעמוד בציפיות שלהם‪ .‬התפיסה הזו פוגעת בתלמידים ומדכאת את העצמאות שלהם‪ ,‬את‬
‫הסקרנות הטבעית שלהם ואת המוטיבציה שלהם ללמוד‪ .‬הם מרגישים שהם אינם שולטים‬
‫בחייהם ואינם מגשימים את הרצונות האישיים שלהם‪.‬‬
‫למבחנים ולציונים עלולות להיות תוצאות שליליות‪ ,‬אך כיוון שקשה לשנות את שיטת‬ ‫פסקה ג‬

‫הציונים הקיימת במערכת החינוך כבר שנים רבות‪ ,‬אפשר לפחות לנסות לצמצם את ההשפעות‬
‫השליליות שלה על התלמידים בדרכים שונות‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר לתת לציונים מקום מרכזי פחות‬
‫מזה הניתן להם כיום‪ ,‬כדי שלא יהיו מטרה בפני עצמה‪ .‬אפשר גם לשתף יותר את התלמידים‬
‫בתהליך הלמידה‪ .‬למשל‪ ,‬אפשר לשתף תלמידים בבחירת התכנים שיילמדו בכיתות במקצועות‬
‫השונים‪ ,‬כמו ההחלטה אילו יצירות יילמדו בשיעורי ספרות‪ ,‬או לתת לתלמידים לבחור את דרך‬
‫ההוראה של נושא מסוים‪ :‬שיעור פרונטלי כיתתי או עבודה בקבוצות או עבודה במחשב בבית‬
‫הספר ובבית; כמו כן‪ ,‬אפשר לשתף את התלמידים בהערכת הישגיהם‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬כל הדרכים האלה יהפכו את השיטה המקובלת לשיטת הערכה טובה יותר בעבור‬ ‫פסקה ד‬

‫התלמידים‪.‬‬

‫מעובד על פי רפאלי‪ ,‬ו' (‪ .)2014‬מבחנים‪ ,‬ציונים ורווחה פסיכולוגית‪ .‬קולות ‪ ,7‬מכון מופ"ת‪ .‬אוחזר מ־ ‪ http://portal.macam.ac.il‬‬ ‫*‬
‫(‪ )1‬לְ ַרצּוֹ ת — לגרום למישהו להיות מרוצה‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/5‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-5-‬‬

‫חלק ראשון — הבנה והבעה (‪ 50‬נקודות)‬

‫פרק א‪ :‬הבנה (‪ 30‬נקודות)‬
‫ענה על כל השאלות ‪.6-1‬‬

‫שני הטקסטים דנים בשיטת הערכה של הישגים לימודיים המקובלת כיום במערכת החינוך בישראל —‬ ‫‪.1‬‬
‫תעודה ובה ציונים‪.‬‬
‫על פי פסקה ג בטקסט ‪ ,1‬ציין מטרה אחת של שיטת ההערכה באמצעות ציונים‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫לשני כותבי הטקסטים ‪ 1‬ו־‪ 2‬יש דעה משותפת על שיטת ההערכה הנהוגה כיום בישראל‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מהי הדעה המשותפת של שני הכותבים? (‪ 2‬נקודות)‬
‫הקף את התשובה הנכונה ביותר‪.‬‬
‫זו שיטה מעולה להערכת הישגים בלימודים‪.‬‬ ‫—‬
‫זו שיטה המאפשרת לתלמידים לבטא את רצונותיהם‪.‬‬ ‫—‬
‫זו שיטה פסולה שאינה משקפת את הישגי התלמידים‪.‬‬ ‫—‬
‫זו שיטת הערכה מקובלת שקשה לוותר עליה‪.‬‬ ‫—‬

‫לשני הכותבים יש ביקורת על שיטת ההערכה הנהוגה כיום‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫כתוב מהי הביקורת של כל כותב‪ ,‬והבא נימוק אחד לביקורת של כל כותב‪ 4( .‬נקודות)‬
‫‬ ‫ ‬ ‫טקסט ‪ 1‬‬
‫ ‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬ ‫ ‬ ‫טקסט ‪ 2‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬ ‫ ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/6‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-6-‬‬

‫שני הכותבים מעלים רעיונות לשיפור תהליך הלמידה ושיטת ההערכה המקובלת‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הבא מכל טקסט רעיון אחד כזה‪ 4( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫‬ ‫רעיון מטקסט ‪:1‬‬
‫‬
‫‬ ‫רעיון מטקסט ‪:2‬‬
‫‬
‫בחר באחד מן הרעיונות שציינת בסעיף א (מטקסט ‪ 1‬או מטקסט ‪ ,)2‬והסבר כיצד הרעיון שבחרת יכול לשפר את‬ ‫ב‪.‬‬
‫תהליך הלמידה או את שיטת ההערכה‪ 2( .‬נקודות)‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫ ‬
‫האם‪ ,‬לדעתך‪ ,‬הכותב של טקסט ‪ 1‬יתמוך ברעיונות שהכותבת של טקסט ‪ 2‬מעלה? הסבר את קביעתך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/7‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-7-‬‬

‫כותב טקסט ‪ 1‬מזכיר בפסקה ד פירוש של המילה "ציונים" בתנ"ך‪" :‬סימני דרך שניתנו לעם ישראל במדבר כדי שיגיע‬ ‫‪.4‬‬
‫בבטחה לארץ המובטחת"‪.‬‬
‫על פי טקסט ‪ ,1‬הסבר מה המשותף למילה "ציונים" בתנ"ך ולמילה "ציונים" בבית הספר כיום‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬
‫‬
‫‬

‫לְ שם מה מביא הכותב את המשמעות המקראית של המילה "ציונים"?‬ ‫ב‪.‬‬

‫הקף את התשובה הנכונה ביותר‪( .‬נקודה אחת)‬
‫כדי להדגיש את הבעייתיות שיש בציונים במספרים‪.‬‬ ‫—‬
‫כדי להסביר את חשיבותם של הציונים להתקדמות בעתיד‪.‬‬ ‫—‬
‫כדי להראות שגם בעבר השתמשו בציונים כדי למדוד הישגים‪.‬‬ ‫—‬
‫כדי לפתח דיון לשוני על מקורה ההיסטורי של המילה "ציונים"‪.‬‬ ‫—‬

‫כותבת טקסט ‪ 2‬פותחת את דבריה בהסבר על התפיסה המקובלת בישראל ובעולם בנוגע לשיטת ההערכה‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫של הישגים לימודיים‪.‬‬
‫לְ שם מה הכותבת מפרטת ומנמקת את התפיסה המקובלת? (נקודה אחת)‬
‫‬
‫‬

‫שני הכותבים משתמשים במירכאות בכתיבתם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫מתוך אחד הטקסטים‪ ,‬בחר שימוש אחד במירכאות‪ ,‬העתק אותו וכתוב לידו מה תפקיד המירכאות בשימוש זה‪ .‬‬
‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫‬
‫‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/8‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-8-‬‬

‫מבחנים בין־לאומיים הם מבחנים שתלמידים מרחבי העולם נבחנים בהם‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫בשנים האחרונות תלמידי פינלנד מדורגים באחד המקומות הראשונים במבחנים אלה‪.‬‬
‫קרא את הקטע שלפניך‪ ,‬וענה על שני הסעיפים א‪-‬ב שאחריו‪.‬‬

‫אחת הסיבות להצלחתם של תלמידי פינלנד במבחנים הבין־לאומיים היא פיתוח שיטה ייחודית להערכה של‬
‫הישגי תלמידים בבתי הספר‪.‬‬
‫בניגוד לישראל‪ ,‬שבה הערכת התלמידים מתבססת בעיקר על מבחנים ארציים חיצוניים (כדוגמת מבחני הבגרות)‪,‬‬
‫שבודקים אותם בדרך כלל מורים מקצועיים מחוץ לבית הספר‪ ,‬בפינלנד ההערכה של הישגי התלמידים היא‬
‫פנימית‪ ,‬והיא נערכת בתוך בית הספר על ידי גורמים שמכירים את התלמיד‪ ,‬כגון מחנך הכיתה‪ ,‬מורה מקצועי‪,‬‬
‫הורים ונציגי הקהילה וגם התלמידים עצמם‪.‬‬
‫גם שיטות ההערכה בפינלנד שונות ומגוונות‪ :‬במהלך השנה ההערכה מתבססת על תיקי עבודות והערכה מילולית‬
‫של כל הגורמים‪ ,‬ולא על מבחנים וציונים במספרים‪.‬‬

‫על פי הקטע‪ ,‬ציין שני הבדלים בין פינלנד ובין ישראל בשיטת ההערכה בבתי הספר‪ .‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ 4‬נקודות)‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מהי שיטת ההערכה שהיית בוחר לבדיקת הישגיך‪ :‬השיטה הנהוגה בפינלנד או השיטה הנהוגה בישראל? נמק‬ ‫ב‪.‬‬
‫את בחירתך‪ 4( .‬נקודות)‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/9‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪-9-‬‬

‫פרק ב‪ :‬כתיבה ממזגת (‪ 20‬נקודות)‬

‫ענה על שאלה ‪.7‬‬
‫לקראת סיום השנה וחלוקת התעודות הוחלט בבית ספרך להקדיש שיעור לדיון בשיטת הערכה של הישגים לימודיים‬ ‫‪.7‬‬
‫באמצעות מבחנים וציונים‪.‬‬
‫לקראת הדיון כתוב סקירה‪ ,‬על פי שני המאמרים שקראת‪.‬‬
‫בסקירה הסבר את התועלת שיש בשיטת ההערכה באמצעות מבחנים וציונים ואת הבעיות שבה‪.‬‬
‫כתוב בהיקף של ‪ 150‬עד ‪ 200‬מילים‪.‬‬
‫הקפד על דרכי מסירה מקובלות ועל אזכור מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה (ביבליוגרפיה)‪.‬‬
‫כתוב את הסקירה בעמודים ‪( 10-9‬תוכל להשתמש בעמוד ‪ 11‬לכתיבת טיוטה)‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/10‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 10 -‬‬

‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪/‬המשך בעמוד ‪/11‬‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 11 -‬‬

‫טיוטה‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/12‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 12 -‬‬

‫חלק שני — לשון (‪ 50‬נקודות)‬

‫פרק א‪ :‬שם המספר (‪ 10‬נקודות)‬
‫ענה על שאלה ‪.8‬‬

‫לפניך שמונה משפטים‪ .‬קרא אותם‪ ,‬וכתוב במילים את המספרים המודגשים‪ 8( .‬נקודות)‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫(‪ )1‬הידיעה על המעבר לשעון הקיץ פורסמה ‪ 5‬פעמים בכלי התקשורת‪.‬‬

‫(‪ )2‬בשנת ‪ 2014‬גדל מספר הזכאים לתעודת הבגרות פי ‪ 3‬ממספר הזכאים לתעודה‬
‫בשנת ‪.1980‬‬

‫תלמידים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2005‬למדו בכיתה א' בישראל ‪ 157,000‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫כיום יש בישראל ‪ 69‬מוסדות להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬

‫בשנה ה־ ‪ 12‬ללימודים‪ ,‬בכיתה י"ב‪ ,‬התלמידים מסיימים פרק חשוב בחיים‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬

‫הציון ‪ 96‬במילים הוא "מצוין"‪.‬‬ ‫(‪)6‬‬

‫‪ 2,700‬סטודנטים ישראלים הלומדים בארצות הברית הם כ־ ‪ 15‬אחוזים מכלל‬ ‫(‪)7‬‬

‫הישראלים הלומדים בחו"ל‪.‬‬

‫(‪ )8‬בשאלות רבות במבחנים יש רק תשובה ‪ 1‬נכונה‪.‬‬

‫קרא את שני המשפטים שלפניך‪ ,‬ובכל סעיף הקף את האפשרות הנכונה מבין השתיים‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫ב‪.‬‬

‫(‪ )1‬בתשעה־עשר ‪ /‬תשע־עשרה באוקטובר פורסם מספר הסטודנטים הישראלים הלומדים‬

‫בחוץ־לארץ‪.‬‬

‫של ׁ ֶֹשת השפות העיקריות המדוברות בישראל‪.‬‬

‫(‪ )2‬הערבית היא אחת מ ׁ ְשלוֹ ׁש ‪ְ ׁ /‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/13‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 13 -‬‬

‫לפניך שני פרקים‪ :‬פרק ב — תחביר ופרק ג — מערכת הצורות‪.‬‬

‫בחר בפרק שלמדת‪ :‬תחביר או מערכת הצורות‪ ,‬וענה על השאלות לפי ההוראות‪.‬‬

‫פרק ב‪ :‬תחביר (‪ 40‬נקודות)‬

‫בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות‪.‬‬
‫ענה על ארבע מן השאלות ‪( 14-9‬לכל שאלה — ‪ 10‬נקודות)‪.‬‬
‫שים לב‪ :‬בכל שאלה שתבחר‪ ,‬ענה על כל הסעיפים‪.‬‬

‫לפניך משפטים בעלי חלקים כוללים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫‪.9‬‬

‫יוזמה כזאת ויוזמות דומות יכולות לשפר את שיטת ההערכה של הישגי התלמידים‪.‬‬ ‫‪.I‬‬

‫‪ .II‬שיטת ההערכה בציונים היא שיטה מקובלת אך בעייתית‪.‬‬

‫‪ .III‬השיטה הזאת מחלישה את הסקרנות הטבעית ואת המוטיבציה ללמוד‪.‬‬

‫בכל משפט סמן את החלקים הכוללים‪ ,‬וכתוב מעל כל חלק כולל שסימנת את תפקידו התחבירי במשפט‪.‬‬

‫‬ ‫ציין את הקשר בין החלקים הכוללים במשפט ‪. II‬‬ ‫•‬ ‫ב‪.‬‬
‫‬ ‫ציין את הקשר בין החלקים הכוללים במשפט ‪. III‬‬ ‫•‬

‫חבר את שני המשפטים ‪ II‬ו־‪ III‬למשפט אחד בעל קשר לוגי מתאים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/14‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 14 -‬‬

‫(‪ ) 1‬לפניך שלושה משפטים ‪ . III-I‬קרא אותם‪ ,‬וציין ליד כל משפט את סוגו התחבירי‪:‬‬ ‫‪ .10‬א‪.‬‬
‫פשוט‪ ,‬מורכב‪ ,‬איחוי (מחובר)‪.‬‬

‫כיום שיטת ההערכה של הישגי תלמידים במוסדות החינוך בישראל מבוססת על מבחנים ועל‬ ‫‪.I‬‬

‫ ‬
‫ציונים‪.‬‬

‫‪ .II‬רבים טוענים שציונים הם הדרך הטובה ביותר להערכת הישגי התלמידים‪.‬‬

‫ ‬

‫‪ .III‬לדעת אחרים‪ ,‬השיטה הזאת שגויה‪ ,‬והם מחפשים שיטות אחרות‪ ,‬דרכי הערכה חלופיות‪ ,‬למדידת‬

‫ ‬
‫הישגי התלמידים‪.‬‬

‫(‪ )2‬בכל אחד מן המשפטים ‪: III-I‬‬

‫אם קבעת שהמשפט מורכב‪ ,‬תחם את הפסוקית‪ ,‬וציין מעל הפסוקית את תפקידה התחבירי‪.‬‬ ‫•‬
‫אם קבעת שהמשפט הוא משפט איחוי (מחובר)‪ ,‬תחם את האיברים שבו‪.‬‬ ‫•‬

‫(‪ )3‬במשפטים ‪ III-I‬סומנו מילים בקו‪ .‬ציין את תפקידן התחבירי‪.‬‬

‫משפט ‪ : I‬על מבחנים ועל ציונים‬
‫משפט ‪ : II‬הדרך‬
‫משפט ‪ : III‬דרכי הערכה חלופיות‬

‫לפניך חלק ממשפט ‪: III‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫לדעת אחרים‪ ,‬השיטה הזאת שגויה‪.‬‬
‫המר משפט זה במשפט מורכב בעל פסוקית מושא‪.‬‬
‫‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/15‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 15 -‬‬

‫לפניך משפט‪ .‬קרא אותו וענה על הסעיפים שאחריו‪.‬‬ ‫‪ .11‬א‪.‬‬

‫ההערכה של (‪ )1‬הישגי התלמידים בפינלנד היא פנימית‪ ,‬כלומר‪ ,‬גורמים שונים בבית הספר‪ :‬מחנך הכיתה‪,‬‬
‫מורים מקצועיים והתלמידים עצמם קובעים את (‪ )2‬הישגי התלמידים‪.‬‬

‫(‪ )1‬הקף את הסוג התחבירי של המשפט‪ :‬פשוט‪ ,‬מורכב‪ ,‬איחוי (מחובר)‪.‬‬

‫(‪ )2‬ציין את התפקיד התחבירי של המילים המסומנות בקו במשפט‪.‬‬
‫ ‬
‫גורמים‬
‫ ‬
‫והתלמידים‬
‫(‪ )3‬הצירוף "הישגי התלמידים" חוזר פעמיים במשפט וממוספר בספרות (‪.)2(-)1‬‬
‫ציין את התפקיד התחבירי של הצירוף בכל פעם‪.‬‬
‫(‪)1‬הישגי התלמידים‬
‫ ‬
‫(‪)2‬הישגי התלמידים‬
‫ ‬
‫(‪ָ ּ )4‬פרק את המשפט לשלושה משפטים נפרדים ועצמאיים‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬

‫לפניך משפט על פי הקטע שבשאלה ‪.6‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫בניגוד לישראל‪ ,‬שבה הערכת התלמידים מתבססת בעיקר על מבחנים ארציים חיצוניים‪,‬‬
‫בפינלנד ההערכה של הישגי התלמידים היא פנימית‪.‬‬

‫על פי משפט זה‪ ,‬חבר משפט איחוי בקשר של השוואה ועימות‪.‬‬

‫הקפד על שימוש במילת קישור מתאימה‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/16‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 16 -‬‬
‫לפניך שלושה משפטים‪ .‬קרא אותם‪ ,‬וענה על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬ ‫‪ .12‬א‪.‬‬

‫בפינלנד ההערכה היא פנימית‪ ,‬עם זאת בסיום הלימודים בחטיבה העליונה התלמידים ניגשים‬ ‫‪.I‬‬

‫לארבעה מבחנים חיצוניים‪.‬‬

‫‪ .II‬התלמידים ניגשים למבחנים החיצוניים כדי שיוכלו לבחור במסלול לימודים מתאים‪.‬‬

‫‪ .III‬על פי תוצאות המבחנים‪ ,‬התלמידים בוחרים את לימודי ההמשך‪.‬‬

‫(‪ )1‬ציין מהו הסוג התחבירי של כל משפט‪ :‬פשוט‪ ,‬מורכב‪ ,‬איחוי (מחובר)‪.‬‬
‫משפט ‪: I‬‬
‫משפט ‪: II‬‬
‫משפט ‪: III‬‬
‫(‪ )2‬ציין את הקשר הלוגי במשפטים ‪ I‬ו־ ‪ , II‬והעתק את מילת הקישור המבטאת את הקשר הלוגי שציינת‪.‬‬
‫ מילת הקישור‪:‬‬ ‫הקשר הלוגי במשפט ‪: I‬‬
‫ מילת הקישור‪:‬‬ ‫הקשר הלוגי במשפט ‪: II‬‬

‫לפניך שלוש דרכים למסירת דברי כותבים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫(‪ )1‬משפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור ישיר‪.‬‬
‫(‪ )2‬משפט מורכב בעל פסוקית מושא בדיבור עקיף‪.‬‬
‫(‪ )3‬משפט בעל הסגר‪.‬‬
‫לפניך שלושה משפטים‪ ,‬ובכל אחד מהם דרך אחרת למסירת הדברים‪.‬‬
‫ציין ליד כל משפט את דרך מסירת הדברים שבו מבין האפשרויות (‪.)3(-)1‬‬

‫המורים טוענים‪" :‬תלמידים לא ילמדו אם לא יהיה מבחן!"‬ ‫‪.I‬‬

‫‬ ‫דרך המסירה‪:‬‬

‫‪ .II‬לדעת ורד רפאלי‪ ,‬התפיסה הזאת שגויה‪.‬‬

‫‬ ‫דרך המסירה‪:‬‬

‫‪ .III‬תלמידים אומרים שהם אינם מרגישים עצמאיים בבית הספר‪.‬‬

‫‬ ‫דרך המסירה‪:‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/17‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 17 -‬‬

‫לפניך ארבעה משפטים‪ ,‬ובהם המילה "הערכה" מסומנת בקו‪.‬‬ ‫‪ .13‬א‪.‬‬

‫קבע את התפקיד התחבירי של מילה זו בכל אחד מן המשפטים‪.‬‬

‫אנשי חינוך רבים מתלבטים מהי שיטת ההערכה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫ ‬
‫‪ .II‬ההערכה הנפוצה כיום היא מדידת הישגים על פי ציונים שהמורה המקצועי נותן‪.‬‬
‫ ‬
‫‪ .III‬כותבת טקסט ‪ 2‬אינה תומכת בהערכה באמצעות ציונים‪.‬‬
‫ ‬
‫‪ .IV‬לפי דעת רוב התלמידים‪ ,‬ציונים הם ההערכה הטובה ביותר‪.‬‬
‫ ‬

‫לפניך שלושה משפטים מורכבים‪ .‬ענה על כל הסעיפים שאחריהם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫כשתלמידים מקבלים תעודות‪ ,‬הם עושים את חשבון הנפש שלהם‪.‬‬ ‫‪.I‬‬
‫‪ .II‬ציונים במספרים אינם מהימנים‪ ,‬כי לפעמים הם "משקרים"‪.‬‬
‫‪ .III‬אם מורה מקצועי ישתף את תלמידיו בהערכת הישגיהם‪ ,‬הוא יחזק את הרגשת העצמאות שלהם‪.‬‬

‫(‪ )1‬מהו התפקיד התחבירי המשותף לכל הפסוקיות? הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫מושא‬ ‫—‬
‫תיאור‬ ‫—‬
‫לוואי‬ ‫—‬
‫(‪ )2‬ציין את הקשר הלוגי בכל אחד מן המשפטים‪.‬‬
‫משפט ‪: I‬‬
‫משפט ‪: II‬‬
‫משפט ‪: III‬‬
‫(‪ )3‬העתק ממשפטים ‪ I‬ו־ ‪ II‬את הנושא של המשפט העיקרי‪.‬‬
‫משפט ‪: I‬‬
‫משפט ‪: II‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/18‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 18 -‬‬

‫לפניך שלושה משפטים מורכבים‪ .‬קרא אותם‪ ,‬וענה על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬ ‫‪ .14‬א‪.‬‬

‫איננו מוכנים לוותר על ציונים שניתנים במספרים‪.‬‬ ‫‪.I‬‬

‫‪ .II‬כיום מספר התלמידים שאין להם מוטיבציה ללמוד הולך וגדל‪.‬‬

‫‪ .III‬אנו שמים לב בעיקר להישגים הנמוכים שקיבלנו בתעודה‪.‬‬

‫(‪ )1‬מהו התפקיד התחבירי המשותף של החלקים המסומנים בקו במשפטים ‪? III-I‬‬
‫ ‬
‫(‪ )2‬בכל אחד מן המשפטים ‪ III-I‬תחם את הפסוקית‪.‬‬
‫ ‬
‫(‪ )3‬ציין את התפקיד התחבירי המשותף לכל הפסוקיות‪.‬‬

‫לפניך שלושה משפטים‪ ,‬ובכל אחד מהם יש מילה מסומנת בקו‪ .‬קרא אותם וענה על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫יש בתי ספר שאינם מסתפקים בתעודה למדידת הישגי התלמידים‪.‬‬ ‫‪.I‬‬

‫‪ .II‬הם מבינים שבית הספר אינו רק מוסד לימודי‪.‬‬

‫‪ .III‬הם מבינים שבית הספר נהפך היום למוסד חברתי‪.‬‬

‫ ‬
‫(‪ )1‬ציין את מספרו של המשפט שבו תפקידה התחבירי של המילה המסומנת בקו יוצא דופן‪.‬‬
‫ ‬
‫(‪ )2‬ציין את תפקידה התחבירי של המילה המסומנת בקו במשפט שציינת‪.‬‬
‫ ‬
‫(‪ )3‬ציין את תפקידן התחבירי המשותף של המילים המסומנות בקו בשני המשפטים האחרים‪.‬‬

‫לפניך שני משפטים‪ ,‬קרא אותם‪ ,‬וענה על הסעיפים שאחריהם‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫הציון במקצוע מסוים בתעודה הוא שילוב של הישגי התלמיד בשיעורי הבית‪ ,‬בעבודות ובמבחנים‬ ‫‪.I‬‬
‫באותו המקצוע‪.‬‬
‫‪ .II‬הציון במקצוע מסוים בתעודה כולל הישגים שנקבעו בדרכים מגוונות‪.‬‬

‫(‪ )1‬כתוב את משפט ‪ I‬מחדש‪ :‬המר את הנשוא השמני בנשוא פועלי‪.‬‬

‫‬
‫‬
‫(‪ )2‬במשפט ‪ II‬יש צירוף מילים שיכול לשמש ביטוי מכליל לפירוט שבמשפט ‪. I‬‬
‫ ‬
‫העתק את צירוף המילים‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/19‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 19 -‬‬
‫(‪ 40‬נקודות)‬ ‫פרק ג‪ :‬מערכת הצורות‬
‫בפרק זה עליך לענות על ארבע שאלות‪.‬‬
‫ענה על ארבע מן השאלות ‪( 20-15‬לכל שאלה — ‪ 10‬נקודות)‪.‬‬
‫שים לב‪ :‬בכל שאלה שתבחר‪ ,‬ענה על כל הסעיפים‪.‬‬

‫קרא את שלושת המשפטים שלפניך‪ ,‬וענה על השאלה או השאלות שאחרי כל משפט‪.‬‬ ‫‪ .15‬א‪.‬‬

‫כיתתנו למקום הראשון‪.‬‬ ‫בחידון שנערך בבית הספר בנושא "החי והצומח בארץ־ישראל" ִה ִ ּג ָיעה‬ ‫•‬
‫מהו השורש של הפועל ִה ִ ּג ָ‬
‫יעה?‬
‫הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫(‪ )4‬ה‪-‬ג‪-‬ע‬ ‫(‪ )3‬ג‪-‬ו‪-‬ע‬ ‫(‪ )2‬נ‪-‬ג‪-‬ע‬ ‫ ‬
‫(‪ )1‬י‪-‬ג‪-‬ע‬

‫לנו ששיטת ההערכה במספרים אינה מהימנה‪.‬‬ ‫נִ ְר ֶאה‬ ‫•‬

‫מהו השורש של הפועל נִ ְר ֶאה?‬ ‫—‬

‫(‪ )4‬ר‪-‬א‪-‬י‪/‬ה‬ ‫(‪ )3‬ר‪-‬ו‪-‬א‬ ‫(‪ )2‬י‪-‬ר‪-‬י‪/‬ה‬ ‫(‪ )1‬נ‪-‬ר‪-‬א‬
‫במשפט זה?‬ ‫מהו הבניין של הפועל נִ ְר ֶאה‬ ‫—‬
‫הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬ ‫ ‬
‫(‪ )4‬פוּעל‬ ‫ ‬
‫(‪ )3‬נפעל‬ ‫(‪ )2‬הפעיל‬ ‫ ‬
‫(‪ )1‬קל‬
‫מהו הזמן של הפועל נִ ְר ֶאה במשפט זה?‬ ‫—‬
‫(‪ )4‬ציווי‬ ‫ ‬
‫(‪ )3‬עתיד‬ ‫ ‬
‫(‪ )2‬הווה‬ ‫ ‬
‫(‪ )1‬עבר‬

‫ליד כל ציון במספרים בתעודה האם יש גם הערות על שאיפות ש ֻהגְ ׁ ְשמ ּו?‬ ‫•‬
‫מהי צורת ההווה של הפועל ֻהגְ ׁ ְשמ ּו?‬
‫הקף את התשובה הנכונה‪.‬‬
‫ֻמגְ ׁ ָשמוֹ ת‬ ‫(‪)4‬‬ ‫ְ ּג ׁש ּומוֹ ת‬ ‫(‪)3‬‬ ‫ְמגֻ ׁ ּ ָשמוֹ ת‬ ‫(‪)2‬‬ ‫ַמגְ ׁ ִשימוֹ ת‬ ‫(‪)1‬‬

‫(שים לב‪ :‬המשך השאלה בעמוד הבא‪).‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/20‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 20 -‬‬

‫קרא את שלושת המשפטים שלפניך‪ ,‬וענה על השאלה שאחרי כל משפט‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫יעים תלמידים להתאמץ בלימודים‪.‬‬

‫ציונים ְמנִ ִ‬ ‫•‬
‫יעים? ‬
‫מהו השורש של הפועל ְמנִ ִ‬
‫השאיפה לציון טוב גּוֹ ֶר ֶמת לתלמידים להתאמץ בלימודים‪.‬‬ ‫•‬
‫מהו הבניין של הפועל גּוֹ ֶר ֶמת? ‬

‫בבית הספר ְמ ַאפְ ׁ ְש ִרים לתלמידים להשתמש במחשב‪.‬‬ ‫•‬

‫מהי צורת העתיד של הפועל ְמ ַאפְ ׁ ְש ִרים? ‬

‫יעים ‪ ,‬גּוֹ ֶר ֶמת הם פעילים‪.‬‬

‫ מנִ ִ‬
‫הפעלים ְ‬ ‫ג‪.‬‬
‫כתוב ליד כל פועל את הצורה הסבילה שלו (שמור על הגוף והזמן)‪.‬‬
‫ ‬ ‫ְמנִ ִיעים‬
‫גּוֹ ֶר ֶמת ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/21‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 21 -‬‬

‫‪ .16‬בכל אחד מן המשפטים שלפניך כתוב את הפועל המודגש בזמן אחר‪ ,‬על פי ההקשר במשפט‪.‬‬
‫עליך לשמור על אותו השורש‪ ,‬על אותו הגוף ועל אותו הבניין של הפועל המודגש (אין צורך לנקד)‪.‬‬

‫יתי על כל השאלות כנדרש‪.‬‬

‫דוגמה‪ָ :‬ענִ ִ‬
‫גם בעתיד אענה כך‪.‬‬

‫פינלנד נִ ְמצֵ את כבר עשר שנים בראש רשימת המדינות המובילות במבחנים הבין־לאומיים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אם נלמד מן הפינים‪ ,‬יש סיכוי שבעתיד גם ישראל בראש הרשימה הזאת‪.‬‬

‫לדברי כותב טקסט ‪ ,1‬ציונים במספרים אינם ְמ ַב ּ ְט ִאים בצורה מהימנה את יכולתו של התלמיד ואת מאמציו‬ ‫ב‪.‬‬
‫בלימודים‪.‬‬
‫טוב יותר את יכולתו של התלמיד?‬ ‫אם יחליפו את המספרים במילים‪ ,‬האם הציונים‬

‫יש הטוענים שמבחנים אינם ְמגַ ִּלים את האמת על רמת הידיעות של התלמיד‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫האם בעתיד יצליחו לפתח שיטה ש טוב יותר מהי רמתו של התלמיד?‬

‫בתנ"ך "ציונים" הם סימני דרך שנִ ְּתנ ּו לעם ישראל במדבר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הציונים בתעודה לתלמידים כדי שיוכלו לדעת מה מקומם בסולם ההישגים‪.‬‬

‫תכניות רבות שנועדו לשפר את הישגי התלמידים כבר מוּכָ נוֹ ת‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫במערכת החינוך מקווים שהתכניות ש בעבר ישיגו את מטרתן בעתיד‪.‬‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/22‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 22 -‬‬
‫לפניך קטע‪ ,‬ובו מילים מודגשות‪ .‬קרא אותו‪ ,‬וענה על הסעיפים שאחריו‪.‬‬ ‫‪ .17‬א‪.‬‬

‫פינלנד היא ְמ ִדינָ ה בצפון אירופה‪ .‬במזרח היא גּוֹ ֶבלֶ ת ברוסיה‪ ,‬ובצפון היא חולקת‬

‫גבולות נוֹ ָספִ ים עם שוודיה ונורווגיה‪ .‬האוכלוסייה שלה מוֹ נָ ה כ־‪ 5.5‬מיליון בני אדם‪,‬‬

‫ישוֹ ר החוף‪ .‬האקלים שלה קר ו ְמ ֻאפְ יָ ן בטמפרטורות נמוכות כל‬

‫ורובה ְמ ֻר ֶּכזֶ ת ב ִמ ׁ‬
‫השנה‪.‬‬
‫(פינלנד‪ ,‬מתוך האתר ויקיפדיה)‬

‫(‪ )1‬העתק מבין המילים המודגשות שני פעלים מאותו בניין‪ ,‬וציין את הבניין המשותף להם‪.‬‬
‫הפעלים‪ :‬הבניין המשותף‪ :‬‬

‫(‪ )2‬מהו הזמן המשותף לכל הפעלים המודגשים בקטע? ‬

‫(‪ )3‬מהו השורש של השם ְמ ִדינָ ה ? ‬

‫(‪ )4‬מהו השורש של המילה נוֹ ָספִ ים ? ‬

‫(‪ )5‬העתק מבין המילים המודגשות בקטע שם עצם שנגזר באותה גזרה של המילה נוֹ ָספִ ים‪,‬‬
‫וציין את השורש שלו‪.‬‬
‫שם העצם‪:‬‬
‫השורש שלו‪:‬‬

‫(‪ )6‬העתק מבין המילים המודגשות פועל אחד מגזרת נחי ל"י‪/‬ה‪ .‬‬

‫לפניך ארבעה שמות‪ .‬הקף את השם השייך לגזרת השלמים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ימה‬
‫ינָה‪ ,‬מ ִׂש ָ‬
‫ְ‬ ‫ה‪ ,‬מכִ‬
‫ְ‬ ‫ה‪ ,‬מנִ יפָ‬
‫ְ‬ ‫ְמכִ ָיר‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/23‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 23 -‬‬

‫לפניך רשימה של שמות‪ .‬מיין אותם בטבלה שלפניך‪.‬‬ ‫‪ .18‬א‪.‬‬

‫ן‪ ,‬מ ֲחזֶ ֶמר‪ ,‬צִ ּיוּן‪ ,‬יִ ְׂש ְר ֵאלִ י‪ ,‬מוֹ טִ ַיבצְ יָ ה‪ ,‬‬
‫ַ‬ ‫אשוֹ‬
‫ט‪ ,‬ר ׁ‬
‫ִ‬ ‫ת‪ ,‬ט ְק ְס‬
‫ֶ‬ ‫ִהזְ ַ ּד ְּמנ ּו‬
‫ן‪ ,‬כ ּד ּו ֶר ׁ ֶשת‬
‫ַּ‬ ‫יט‪ ,‬חידוֹ‬
‫ִ‬ ‫ַּתלְ ִק‬

‫הלחם בסיסים‬ ‫שאילה מלעז‬ ‫בסיס וצורן סופי‬ ‫שורש ומשקל‬

‫בחר באחד מן השמות שנוצרו בדרך של בסיס וצורן סופי‪ .‬ציין את הצורן הסופי‪ ,‬וכתוב מה המשמעות שלו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ ‬

‫בחר באחד מן השמות שנוצרו בדרך של הלחם בסיסים‪ ,‬וציין מה הם שני הבסיסים המרכיבים אותו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ ‬

‫לפניך שתי מילים שחידשה האקדמיה ללשון העברית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫גרימת בושה לאדם‪ ,‬בעיקר באמצעות פרסום ברשתות החברתיות (בלועזית‪ :‬שיימינג)‪.‬‬ ‫—‬ ‫ִ ּב ּי ּו ׁש‬
‫מדבקה שעליה כתוב מסר פוליטי‪ ,‬חברתי‪ ,‬פרסומי וכו' (בלועזית‪ :‬סטיקר)‪.‬‬ ‫—‬ ‫דִּ ְב ִקית‬
‫ציין מהי דרך התצורה של כל אחת מן המילים‪.‬‬
‫דרך התצורה של המילה ִ ּב ּי ּו ׁש היא ‬
‫דרך התצורה של המילה דִּ ְב ִקית היא ‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/24‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 24 -‬‬

‫לפניך רשימת שמות‪.‬‬ ‫‪ .19‬א‪.‬‬

‫ב‪ ,‬מלוֹ ן‪ּ ַ ,‬גנּוֹ ן‬
‫ָ‬ ‫ִמ ְקלָ ט‪ ,‬מוֹ ׁ ָש‬
‫(‪ )1‬מהי המשמעות המשותפת של כל השמות?‬
‫(‪ )2‬העתק את שם העצם היוצא דופן מבחינת התצורה שלו‪ ,‬ציין את דרך התצורה שלו ואת דרך התצורה‬
‫המשותפת לשלושת השמות האחרים‪.‬‬
‫השם היוצא דופן‪:‬‬
‫דרך התצורה שלו‪:‬‬
‫דרך התצורה של שלושת השמות האחרים‪:‬‬

‫לפניך שמונה שמות פעולה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ד‪ ,‬ב ּד ּור‪ ,‬‬
‫ִּ‬ ‫ת‪ ,‬הפְ ֵס‬
‫ֶ‬ ‫נָה‪ ,‬ה ׁ ְש ַּת ְּמט ּו‬
‫ִ‬ ‫ה‪ ,‬ה ְב ָח‬
‫ַ‬ ‫לְ ִמ ָיד‬
‫ה‪ ,‬ה ְת ַקדְּ מ ּות‬
‫ִ‬ ‫ַּכלְ ָּכלָ ה‪ְׂ ,‬ש ֵרפָ‬
‫מיין בטבלה שלפניך את שמות הפעולה לפי הבניינים שלהם‪.‬‬

‫בניין התפעל‬ ‫בניין פיעל‬ ‫בניין הפעיל‬ ‫בניין קל‬

‫כתוב את שם הפועל של כל אחד משמות הפעולה שלפניך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ ‬ ‫ְׂש ֵרפָ ה‬
‫ ‬ ‫ַה ְב ָחנָ ה‬

‫‪/‬המשך בעמוד ‪/25‬‬

‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 25 -‬‬

‫לפניך שני שמות ממשקלי הבינוני (צורות ההווה של הבניינים)‪.‬‬ ‫‪ .20‬א‪.‬‬

‫ ‬ ‫ְמנַ ֵהל חשבונות‬
‫עוֹ ֵבד תחזוקה‬
‫(‪ )1‬ציין ליד כל שם מודגש את הבניין שלו‪.‬‬
‫ ‬ ‫ְמנַ ֵהל ‬
‫עוֹ ֵבד ‬
‫(‪ )2‬מהי המשמעות המשותפת לשני השמות?‬
‫(‪ )3‬כל אחד משני השמות יכול לשמש גם בתפקיד של פועל‪.‬‬
‫בחר באחד השמות‪ ,‬וחבר משפט שבו הוא ישמש בתפקיד של פועל‪.‬‬
‫ ‬
‫(‪ ) 1‬לפניך שני זוגות של שמות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בכל זוג‪ ,‬ציין מהו המשקל המשותף לשני השמות‪.‬‬
‫המשקל המשותף‪:‬‬ ‫ֶה ֵ ּצג — ֶה ְבדֵּ ל‬
‫המשקל המשותף‪:‬‬ ‫ֲה ָבנָ ה — ַה ְר ָ ּג ׁ ָשה‬
‫ ‬
‫(‪ )2‬השלם את המשפטים שלפניך‪.‬‬
‫ ‬ ‫נוצרה מן השורש‬ ‫המילה ֲה ָבנָ ה‬
‫ ‬ ‫המילה ֶה ֵ ּצג נוצרה מן השורש‬

‫(‪ )3‬לפניך ארבע מילים‪.‬‬

‫הקף את המילים שנגזרו מאותו השורש של המילה ֲה ָבנָ ה‪.‬‬
‫ין‪ ,‬בנָ ה‬
‫ָּ‬ ‫ה‪ ,‬ה ִב‬
‫ֵ‬ ‫ה‪ ,‬בנִ ָ ּי‬
‫ְּ‬ ‫ְּתבוּנָ‬

‫‪/‬בהמשך דפי טיוטה‪/‬‬

‫בהצלחה!‬
‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‬
‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 26 -‬‬
‫טיוטה‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫עברית‪ :‬הבנה‪ ,‬הבעה ולשון לכבדי שמיעה ולחירשים‪ ,‬קיץ תשע"ז‪ ,‬מס' ‪11281‬‬ ‫‪- 27 -‬‬
‫טיוטה‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫ ‬
‫מדבקת משגיח‬
‫ملصقة مراقب‬

‫"אתך בכל מקום‪ ,‬גם בבגרות‪.‬‬

‫בהצלחה‪ ,‬מועצת התלמידים והנוער הארצית"‬
‫أيضا‪.‬‬ ‫"معك في ّ‬
‫كل مكان‪ ،‬وفي البچروت ً‬
‫القطري"‬
‫ّ‬ ‫والشبيبة‬ ‫بال ّنجاح‪ ،‬مجلس ّ‬
‫الط اّلب ّ‬