‫הסבת אקדמאים קפלן‬

‫‪2023‬‬
 ‫‪URINARY TRACT INFECTION‬‬
‫‪ UTI‬בעיה נפוצה עם פוטנציאל להיות חמורה מאוד בקרב ילדים ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השיעורים הגבוהים ביותר אצל גזע קהוקזי‪ ,‬בנות‪ ,‬בנים לא‬ ‫‪‬‬
‫נימולים‪.‬‬
‫לבנות יש סיכוי פי ‪ 4‬לאומת בנים נימולים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר בנים לא נימולים עד גיל ‪ 3‬ח' ובנות עד גיל ‪12‬ח' הם‬ ‫‪‬‬
‫קבוצה עם שכיחות הכי גבוהה של המצאות ‪UTI‬‬
‫‪URINARY TRACT INFECTION‬‬
‫יכול לערב‬
‫דרכי השתן התחתונות‪:‬‬
‫• שלפוחית שתן‬
‫• שופכה‬
‫דרכי השתן העליונות‪:‬‬
‫• כליות‬
‫• אגני כליה‬
‫• שופכנים‬
 ‫‪Urinary Tract Infection‬‬
‫דלקת בדרכי השתן ‪-UTI‬תגובה אינפלמטורית של רירית שלפוחית השתן‬
‫(האורוטל)‪ ,‬לזיהום חיידקי ‪.‬‬
‫לרוב משולבת עם בקטריוריה (‪)Bacteriuria‬‬
‫וכן פיאוריה (‪)Pyuria‬‬

‫‪4‬‬
 ‫‪ UTI‬הגדרות‬
‫• ‪ )Bacteriuria‬בקטריאוריה (‪ -‬נוכחות חיידק בשתן‬
‫סימפטומטית ‪ -‬מעל ‪ 100000‬מושבות ‪ /‬מל' והופעת סימפטומים של‬
‫הפרעות במתן שתן‪ ,‬כאבים מעל הפוביס‪ ,‬דם בשתן וחום )‬
‫אסימפטומטית – ללא סימנים קליניים‬
‫• ‪ Recurrent UTI‬אפיזודות חוזרות של בקטריאוריה או ‪UTI‬‬
‫סימפטומטית‪.‬‬
‫• ‪ - Persistent UTI‬בקטריוריה ‪,‬למרות הטיפול אנטיביוטי‪.‬‬
‫‪ -Systitis ‬דלקת בשלחופית השתן‬
‫‪ - Urethritis ‬דלקת באורטרה (השופכה )‬
‫‪-Urosepsis ‬המצאות של פטוגן שאופייני לדרכי השתן בדם לצד‬
‫הופעת סימנים קלינים סיסטמים(תרבית דם חיובית)‬
‫‪ - Pyelonephritis ‬דלקת המערבת את הכליה‬
‫‪5‬‬
‫‪URINARY TRACT INFECTION‬‬

‫ניתן לחלק ל‪ 3-‬קטגוריות‪:‬‬

‫‪ ‬דלקת המלווה בחום‬

‫‪ ‬דלקת ללא חום עם תסמינים‬
‫‪ ‬הימצאות חיידקים במערכת השתן ללא חום וללא‬
‫תסמינים‬
 ‫דלקת המלווה בחום‬

‫‪ ‬שכיח במיוחד עד גיל שנתיים (פרט ליילודים) ובמיוחד אצל בנות‪.‬‬

‫‪ ‬במקרים אלו נתייחס בחומרה מחשש לדלקת כלייתית‬

‫(‪ )Pyeloniphritis‬וחשש להצטלקויות ברקמת הכליה‪.‬‬

‫‪ ‬דרושה התערבות מהירה ואגרסיבית‬

‫דלקת ללא חום עם תסמינים‬

‫‪ ‬שכיח בילדים גדולים ללא הבדל בין המינים‪.‬‬

‫‪ ‬נתייחס לדלקת זו כדלקת של שלפוחית השתן (‪. )cystitis‬‬

‫‪ ‬הטיפול יהיה התנהגותי בעיקרו‪:‬‬

‫‪ ‬מניעת גורמי סיכון‬
‫‪ ‬לימוד התרוקנות מסודרת של השלפוחית‬
 ‫בקטריואריה אסימפטומטית‬

‫‪ ‬הימצאות חיידקים במערכת השתן ללא חום וללא תסמינים‪.‬‬

‫‪ ‬בדרך כלל אינה מעורבת רקמת הכליה – אין חשש להצטלקויות‪.‬‬

‫‪ ‬ללא צורך בטיפול‬

 ‫אטיולוגיה‬
‫‪ ‬זיהום במערכת השתן בילדים שכיח בגילאי ‪ 2-6‬שנים‪.‬‬
‫‪ ‬בבנות‪ :‬כ‪ 6%-5% -‬בגילאי יסודי עד תיכון יפתחו זיהום בדרכי‬
‫השתן‬
‫‪ ‬בבנים‪ :‬ערלה מגדילה את הסיכוי ל‪ 21% ,UTI‬בבנים לא נימולים‬
‫לעומת ‪ 2%‬בבנים נימולים‪.‬‬
‫‪ neonatal UTI ‬שכיח יותר בבנים‬
‫‪ ‬ישנה הישנות של ‪ 50%‬זיהום בדרכי השתן‪.‬‬
‫‪ ‬יש עלייה במקרי זיהומים של דרכי השתן בקרב בני נוער‬
‫המקיימים יחסי מין‬
 UTI
)‫אטיולוגיה (לפי מזהמים‬

)!‫ מהמקרים‬80%( E.COLI 

PROTEUS 
PSEUDOMONAS 
KLEBSIELLA 
STAPHYLOCOCCUS AUREUS 
HAEMOPHULUS 
 ‫גורמים אנטומיים ופיזיולוגים‬
‫שיעור זיהומים במערכת השתן בנשים גבוה בהרבה מגברים‪:‬‬

‫‪ ‬בנשים שופכה קצרה (‪ 2-4‬ס"מ) לעומת גברים (כ‪ 20-‬ס"מ)‬

‫‪ ‬תכונות אנטיבקטרליות של הפרשות הפרוסטטה אצל‬

‫גברים מונעות כניסה וצמיחה של חיידקים‬
‫ילודים‪:‬‬
‫‪ ‬בבנים‪ :‬ערלה מגדילה את הסיכוי ל ‪, UTI‬‬
‫בבנים לא נימולים ‪21%‬לעומת ‪ 2%‬בבנים נימולים‪.‬‬
‫‪ ‬בנות ‪5%‬‬
 ‫עימדון שתן‬
‫(‪)URINARY STASIS‬‬

‫רקע ‪:‬‬
‫‪ ‬שתן הינו "מצע" סטרילי‪.‬‬
‫‪ ‬שתן עומד מהווה מצע אידיאלי לצמיחת חיידקים (‪37‬מעלות)‬
‫‪ ‬התרוקנות שלפוחית השתן הינה המנגנון העיקרי למניעת‬
‫צמיחה של חיידקים‬
‫‪ ‬התרוקנות תכופה‪ :‬שוטפת את החיידקים החוצה‬
 ‫עימדון שתן‬
‫(‪)URINARY STASIS‬‬
‫‪ ‬לחץ בשלפוחית השתן‪ ,‬מהשתן שלא התרוקן‪ ,‬גורם לירידה‬
‫באספקת הדם למוקוזת השלפוחית ובכך מחליש את‬
‫עמידות המאחסן בפני החיידקים (בעיקר ב‪-‬‬
‫‪.)NEUROGENIC BLADDER‬‬

‫‪ ‬שתייה מספקת מפחיתה את ריכוז החיידקים בשתן‬

 ‫גורמי סיכון‬
‫‪ ‬עצירות‪:‬‬
‫יכולה ליצור לחץ על שלפוחית השתן עד כדי חסימה‬
‫הטיפול הראשוני יהיה מניעת עצירות‬
‫‪ ‬בגדים וטיטולים מהודקים חזק‬
‫‪ ‬היגיינה לקויה‬
‫‪ ‬אוננות‬
‫‪ ‬אמבטיות עם שמנים וקצף (בניגוד לאמבטיות רגילות)‬
‫‪ ‬הרגלי התרוקנות לא אדפטיבים סביב גמילה מטיטולים (אצל‬
‫ילדים בריאים)‬
‫סימנים קליניים‬
‫בילודים‬
‫היפוטרמיה‬
‫צהבת‬
‫טכיפניאה‬
‫ציאנוזיס‬

‫יילודים יכולים לפתח ספסיס‬

 ‫סימנים קלינים‬
‫בינקות עד גיל שנתיים‬
‫‪ ‬סימנים לא ספציפיים הדומים לסימנים ‪GI‬‬
‫בעיות אכילה‪ ,‬הקאות‪ ,‬שלשולים‪ ,‬עד ל‪. FTT -‬‬
‫‪ ‬השתנה מרובה‪.‬‬
‫‪ ‬שתן עם ריח חריף‬
‫‪ ‬זרם שנראה לא תקין בעת השתנה‬
 ‫סימנים קליניים‬
‫מעל גיל שנתיים‪:‬‬
‫‪ ‬חוסר שליטה ‪ -‬השתנת יום או לילה בילדים שכבר נגמלו‬
‫‪ ‬חום‬
‫‪ ‬ריח חריף בשתן‬
‫‪ ‬כאבים בעת מתן שתן‬
‫‪ – FLANK PAIN ‬כאבים מותניים‪ ,‬כאבים "בין הטבור לגב"‬
‫‪ ‬פיילונפריטיס ‪ -‬חום וצמרמורות מלווים ב‪,FLANK PAIN -‬‬
‫המטוריה ו ליוקוסיטוזיז ‪.‬‬
 ‫סימנים קליניים‬
‫בילדים עד מתבגרים‬
‫‪ Lower UTI‬תכיפות במתן שתן‬
‫צריבה או כאב בעת הטלת שתן‬
‫חום נדיר מאוד‬

‫‪ Upper UTI‬חום‬
‫צמרמורת‬
‫‪flank pain‬‬
‫לאחר מספר ימים הופעה של סימני ‪Lower UTI‬‬
‫‪PYELONEPHRITIS‬‬
‫סימנים‬
‫חום‬
‫צמרמורות‬
‫‪FLANK PAIN‬‬
‫אבחנה‬
‫חיידקים‪/‬תאים לבנים בדגימת שתן‬
‫הדמיה‬
 ‫‪Pyelonephritis‬‬
‫‪ ‬טיפול ומעקב‬
‫‪ ‬אשפוז לצורך מתן אנטיביוטיקה דרך הוריד‬
‫‪ ‬מעקב אחר תרבית דם ושתן‬
‫‪ ‬לאחר האשפוז מעקב אחר תרבית שתן פעם בחודש למשך‬
‫‪ 3‬חודשים ופעם בשלושה חודשים למשך חצי שנה‬
‫אבחון‬
‫‪ ‬אנמנזה‬
‫תכיפות מתן שתן‬
‫השתנה לילית‬
‫ריח שתן לא נעים‬
‫‪ ‬בדיקה פיזיקאלית‬
‫‪ ‬בדיקת שתן‬
‫תרבית שתן‬
‫סטיק שתן‬
‫מראה כללי – צלילות‪ ,‬צבע‪ ,‬מרקם‬
‫בדיקות הדמיה של מערכת השתן‬
‫• ‪ US‬כליות (הדמית פרינחימה‪ ,‬אגן כליה‪,‬‬
‫ציסטות‪ ,‬אבנים )‬
‫• ציסטוגרפיה (הדמיית דרכי שתן )‬
‫• ‪ ( DMSA‬מיפוי כליות להדמיית צלקות בכליות‬
‫ב ‪ pet-ct‬עם חומר איזוטופי )‬
‫• דגימות שתן (המצאות של החיידקים ורגישותם)‬
 ‫בדיקת שתן‬
‫‪( Supra-Pubic Aspiration (SPA) ‬ילדים <‪ 2‬שנים)‬
‫‪ ‬קטטר חד פעמי‬

‫‪ ‬אמצע זרם‬
‫)‪Supra-Pubic Aspiration (SPA‬‬
‫‪ ‬שאיבת דגימת שתן על ידי דקירת השלפוחית מעל הפוביס‬
‫‪ ‬פעולה המבוצעת באופן סטרילי‬
‫‪ ‬השיטה הטובה ביותר לשלילת זיהום‬
 ‫קטטר שתן‬
‫‪ ‬שאיבת דגימת שתן על ידי הכנסת קטטר דרך השופכה‬

‫‪ ‬פעולה המבוצעת באופן סטרילי‬

 ‫אמצע זרם‬
‫‪ ‬לקיחת דגימת שתן בזמן הטלת שתן ספונטנית באופן בו השתן יהיה‬
‫ה"נקי" ביותר‬
‫‪ ‬בתינוקות וילדים קטנים אפשר לאסוף את השתן בשקית‬
‫חשוב!!! יש להוריד את שקית השתן כמה שיותר מהר כדי שלא יצטברו‬
‫בשקית חיידקים מהאזור‬
‫‪ ‬האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על בדיקת שתן בסטיק‬
‫כדי לקבוע האם יש צורך בבדיקה חודרנית יותר‬
‫‪ ‬דורש ביצוע בטכניקה נכונה‬
‫ניטריטים‪:‬‬
‫נוכחות ניטריטים ‪ -‬מנבאה דלקת ב‪!( 100%‬יש חיידקים כמו‬
‫פסאודומונס שלא מפרישים ניטריטים)‬
‫אי המצאות ניטריטים ולוקוציטים שוללת דלקת ב‪ 92%‬מהמקרים‬
 ‫אמצע זרם‬
‫‪ ‬את דגימת השתן יש לקחת מיד למעבדה או לשמור במקרר במשך‬
‫עד ‪ 24‬שעות‬

‫יש לחטא את המקום קודם הבדיקה בצורה טובה‬ ‫▪‬

‫בדיקת שתן בסטיק–במקרים רבים ‪ False Positive‬בגלל קונטמינציה או‬ ‫▪‬
‫חדירת חיידקים פריאנליים‬
‫תמיד עדיף לקחת שתן ראשון של הבוקר‬ ‫▪‬
‫במקרים בהם לא נלקח שתן ראשון‪ ,‬אין לתת לילד לשתות הרבה כדי‬ ‫▪‬
‫שישתין מהר – יכול לדלל את ריכוז החיידקים ולהראות ספירה נמוכה‬
‫יותר ממה שיש‬
 ‫‪ US‬כליות‬
‫‪ ‬מדגים מבנים‪:‬‬
‫‪ ‬צורה‪ ,‬מיקום וגודל הכליות‬
‫‪ ‬כלי אבחנתי לאבנים‪ ,‬גידולים‪ ,‬הידרונפרוזיס וציסטות בכליות‬
‫‪ ‬ההדמיה הראשונה המבוצעת במקרה של זיהום בדרכי השתן‬

‫‪ ‬דופלר מדגים זרימת הדם לכליות‬

 ‫ציסטוגרפיה‬
‫)‪Voiding Cystourethrography(VCUG‬‬
‫‪ ‬משמש להדגמת דרכי השתן‪:‬‬
‫מבני‪ :‬שופכה‪ ,‬שלפוחית שתן ושופכנים‬
‫פונקציונאלי‪ :‬הדגמת מבנה ודופן שלפוחית השתן בשאלה של רפלוקס‬
‫‪ ‬החדרת חומר ניגוד לתוך שלפוחית השתן דרך קטטר ומעקב אחר‬
‫מהלך החומר תחת שיקוף בזמן התרוקנות‬
‫‪ DMSA‬מיפוי כליות‬
‫‪ ‬בדיקה עם שימוש של חומרים רדיואקטיביים‬

‫‪ ‬מדגים בעיקר מבנה של הכליות‬

‫‪ ‬המיפוי משמש בעיקר לאבחון‬

‫צלקות כלייתיות ופיילונפריטיס‬
‫חריפה‬
 ‫טיפול‬
‫‪ ‬מטרות הטיפול בילדים‪:‬‬
‫לחסל את החיידק‬ ‫‪‬‬
‫לזהות גורמים נוספים‪ ,‬למנוע הישנות‬ ‫‪‬‬
‫למנוע אורוספסיס‬ ‫‪‬‬
‫לשמר תפקוד כלייתי תקין‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬טיפול אנטיביוטי ייקבע לפי רגישות בתרבית שתן‬
 ‫טיפול‬

‫‪ ‬ביילוד‪ :‬בירור ספסיס והתחלת הטיפול כבספסיס‪.‬‬

‫‪ ‬בילד‪ :‬טוקסי ‪I/V CEFUROXIME 75 mg/kg/day‬‬
‫‪I/V Gentamicin 5mg/kg‬‬ ‫או‬
‫מעל גיל ‪ 3‬חודשים(לא מקיא) ‪CEFACLOR 30-40 mg/kg/d‬‬
‫‪CEFUROXIME 30 mg/kd/d‬‬ ‫או‬

‫ללא שיפור אחרי ‪ 48‬שעות לחפש ‪:‬חסימה‪ ,‬אבן‪ ,‬מורסה‬

‫משך הטיפול‪ 7-10 :‬ימים‪ .‬תחילת הטיפול ‪ ,I.V‬בהמשך מעבר ל ‪PO‬‬
‫בהתאם למצב הילד‬
 ‫פרוגנוזה‬
‫‪ ‬עם טיפול מהיר והולם האבחנה פרוגנוזה מצויינת‬

‫‪ ‬עיכוב בתחילת הטיפול ב‪ 72‬ש ומעלה מגדיל את סיכוי לצלקות‬

‫קבועות בכליה לאחר אפיזודה אחד של דלקת בדרכי השתן‬
‫‪ ‬הסכנה לפגיעה כלייתית מתקדמת אצל ילדים מתחת לגיל ‪ 2‬ש'‬
‫‪ ‬וקשור למומים מולדים בדרכי השתן ו‪/‬או רפלוקס‬

‫‪ ‬אבחון מוקדם של ילדים בסיכון חשוב ותורם לפרוגנוזה טובה !‬

 ‫מעקב לאחר ‪ UTI‬בתינוקות‬
‫מכיוון ש‪ UTI-‬יכול לגרום לנזק כלייתי‪ ,‬במיוחד בתינוקות‪ ,‬ישנה‬ ‫‪‬‬
‫חשיבות לבצע בדיקת ‪ US‬כליות ו ‪VCUG‬‬
‫אחרים טוענים שיש לעשות בדיקת ‪ DMSA‬ואם שלילי לא צריך‬ ‫‪‬‬
‫בדיקה פולשנית כמו ‪VCUG‬‬
‫יש פגמים אנטומיים כמו ריפלוקס ראשוני והיצרות בצוואר‬ ‫‪‬‬
‫השלפוחית שמגבירות את הסיכון להישנות ‪ . UTI‬ילדים אלו‬
‫יזדקקו לעיתים לתיקון כירורגי או לאנטיביוטיקה פרופילקטית‬
‫טיפול בזמן ואבחנה מוקדמת של המומים וטיפול בהם ימנעו‬ ‫‪‬‬
‫הישנות ‪ UTI‬ונזק לכליה‬
 ‫התערבות סיעודית‬
‫הדרכה‪:‬‬
‫הדרכת ההורים לגילויי סימנים מוקדמים של‪ UTI‬בהתאם לקבוצת‬
‫הגיל של הילד‪.‬‬
‫הכנת הילד לקראת הבדיקות‪ .‬ילדים מתחת לגיל ‪ -4‬הסבר ע"י בובה‪,‬‬
‫גדולים‪ -‬ע"י ציור‬
 ‫התערבות סיעודית‬
‫ילדה בת ‪ 2‬ו‪ 8‬חודשים הגיעה למיון עם תיאור של אמא הבא‪:‬‬
‫‪ ‬גמולה מטיטולים‬
‫‪ ‬חוסר שליטה על הטלת שתן‬
‫‪ ‬שתן בעל ריח לא נעים‬
‫‪ ‬ברקע ילד בריא‬
‫‪ ‬יציאות פעם ב‪ 4 -5‬ימים ‪ ,‬יציאה גדולה וקשה לאחר מאמץ גדול ‪.‬‬

‫‪ ‬לאחר בירור אובחן עם זיהום בדרכי השתן‬

 ‫הדרכת הורה ‪:‬‬
‫הקפדה על טיפול אנטיביוטי מלא גם אם הילד מרגיש טוב יותר‪.‬‬

‫לתת אנטיביוטיקה לפני השינה‪.‬‬

‫טיפול בעצירות‬
‫תזונה עשית סיבים‬
‫שתיה מרובה‪.‬‬
‫שמירה על הגינה‪.‬‬
‫זיהוי סימנים של דלקת בדרכי השתן‬
 ‫מניעת ‪UTI‬‬
‫לא רק בדלקות חוזרות‬ ‫‪‬‬
‫הקניית הרגלי היגיינה תקינים‬ ‫‪‬‬
‫גילוי סימנים מוקדמים המצביעים על זיהום טפילי מעי‬ ‫‪‬‬
‫להמליץ לנערות להטיל שתן בתום אקט מיני‬ ‫‪‬‬
‫מתן טיפול אנטיביוטי לתקופה של חודשים עד מס' שנים בילדים‬ ‫‪‬‬
‫עם דלקות שתן חוזרות או סיבוכים של דלקות שתן חוזרות‬
 ‫‪VESICOURETERAL REFLUX‬‬
‫‪ ‬זרימת שתן בכיוון ההפוך לכיוון האנטומי (משלפוחית השתן‬
‫לשופכנים)‬
‫‪ ‬השתן שעלה בכיוון ההפוך חוזר שוב לשלפוחית עד‬
‫ההתרוקנות הבאה ומהווה מצע לצמיחת חיידקים‬
 ‫רפלוקס ראשוני‬
‫‪ ‬אנומליה מולדת של ה‪URETEROVESICAL JUNCTION-‬‬

‫‪ ‬לרפלוקס ראשוני בדרכי השתן דפוס משפחתי מובהק ‪36%-‬‬

‫רפלוקס שניוני‬
‫‪ ‬נרכש בעקבות גורמים שונים‪:‬‬
‫זיהומים בדרכי השתן‬
‫שלפוחית נוירוגנית‬
‫חסימה עקב אבנים בכליות או גידולים‬
‫התרוקנות לעתים רחוקות‬
 ‫פתופיזיולוגיה‬
‫שתן החוזר אחורה לתוך הצינורות המאספים ‪COLLECTING‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ DUCT‬מאפשרים למיקרואורגניזמים לחדור לתוך פרנכימת‬
‫הכליה וכך לגרום צלקות לכליה ‪.‬‬
‫מבנה ה ‪ RENAL PAPILLAE‬והצינורות המאספים משתנים עם‬ ‫‪‬‬
‫הזמן ‪ ,‬דבר שמונע מהשתן להגיע לכליה עצמה לכן הסיכון הוא‬
‫בעיקר בילדים‬
‫לעיתים (‪ )60%-30%‬יש כבר צלקות בכליה בזמן אבחון הרפלוקס‬ ‫‪‬‬
‫רפלוקס עם זיהום מהווה את הסיבה העיקרית לפיילונפריטיס‬ ‫‪‬‬
‫‪‬לכן ביקורת שגרתית חשובה מאוד בילדים לאחר ‪UTI‬‬
RENAL PAPILLAE
‫דירוג חומרת הרפלוקס‬
 ‫טיפול‬
‫‪ ‬ברוב המקרים טיפול שמרני אפקטיבי במניעת זיהום‬

‫‪ ‬זיהומים חוזרים במערכת השתן הינם האינדיקציה העיקרית‬

‫לניתוח‬

‫‪ ‬הטיפול במצבים אלו דורש מעקב רפואי מסודר ושיתוף פעולה‬

‫הדוק של ההורים‪ .‬ייתכן ויעדיפו לנתח עקב הערכה של חוסר‬
‫שיתוף פעולה (‪)Poor Compliance‬‬
‫‪STING –SUBTRIGONAL INJECTION‬‬
‫‪ ‬טיפול אנדוסקופי בציסטוסקופיה לאחר זיהוי האורטר הפגוע‬
‫הכירורג מזריק ג'ל מיוחד לתוך המקום בו האורטר נכנס‬
‫לשלפוחית השתן ‪.‬‬
‫‪ ‬ג'ל זה יוצר ניפוח ‪,‬מאריך את תעלה ומדמה שסתום חד כיווני‬
‫וכך מונע מהשתן להיכנס לתוך האורטר‬
 ‫התערבות סיעודית‬
‫‪ ‬הדרכה‬
‫‪ ‬יש להדריך‪ ,‬הן את ההורים והן את הילדים על צורת‬
‫נטילת התרופות וחשיבות ההתמדה בנטילתם לאורך‬
‫הזמן‬
‫‪ ‬חשיבות שמירה על הגיינה והשתנה תכופה כדי לשמור‬
‫על ריקון השלפוחית בצורה מתמדת‬
‫‪ ‬חשיבות המעקב ובדיקת ילדים אחרים מאותה‬
‫משפחה‬
 ‫אינדיקציות לניתוח‬
‫‪ ‬מבנה לא תקין של ה‪URETEROVESICAL JUNCTION‬‬
‫‪ ‬זיהומים חוזרים בדרכי השתן‬
‫‪ ‬דרגות מתקדמות של רפלוקס‬
‫‪ ‬חוסר שיתוף פעולה של ההורים בטיפול הרפואי בבית‬
‫‪ ‬אי סבילות לאנטיביוטיקה‬
‫‪ ‬רפלוקס לאחר בגרות מינית בבנות‬
 ‫מעקב לאחר הניתוח‬
‫‪ ‬לאחר הניתוח תבוצע בדיקת ‪ US‬כליות פעם בחודש לוודא‬
‫שאין חסימה בשופכה במידה ולא קיימת אפשרות להפסיק‬
‫את הטיפול האנטיביוטי‪.‬‬
‫‪ ‬לאחר ‪ 6‬חודשים יש לעשות שוב ‪ US‬כליות בנוסף ל ‪.VCUG‬‬
‫‪ ‬שנתיים לאחר הניתוח יש לבצע בדיקת ‪ US‬במטרה לאמוד‬
‫את התפתחות הכליה‪.‬‬