You are on page 1of 305

‫מבוא להנדסת חשמל‬

‫אתר הקורס יכיל תרגילי בית‪ ,‬שקפי הרצאות‪ ,‬דפי נוסחאות‬ ‫•‬
‫תרגיל בית כל שבוע ‪ ,10%‬חובת הגשה‬ ‫•‬
‫מותר ולא רצוי לפספס ‪ 2‬תרגילים‪.‬‬
‫בוחן אמצע סמסטר ‪ -‬במידת האפשר‪.‬‬ ‫•‬
‫מבחן עם חומר סגור‪ ,‬עם דף הנוסחאות מהאתר‪.‬‬ ‫•‬
‫שעות קבלה – בתאום טלפוני או בדוא"ל‪.‬‬ ‫•‬
‫‪nezahb@ariel.ac.il‬‬
‫מבוסס על מצגת של פרופ' משה עינת‬
‫‪1‬‬
621.319

https://svbitec.files.wor
dpress.com/2013/09/in
troduction-to-electrical-
engineering.pdf
2
‫מתחילים‪...‬‬
‫• ישנם חלקיקים אלמנטריים שיש להם מטען חשמלי‪:‬‬

‫מטען הפרוטון‪+1.602 10−19 Coulombs (C) :‬‬ ‫•‬


‫‪−1.602 × 10−19 C‬‬ ‫מטען האלקטרון‪:‬‬ ‫•‬
‫לניוטרונים אין מטען חשמלי‪.‬‬ ‫•‬
‫המטענים החשמליים‪ ,‬ובמיוחד התנועה שלהם הם‬ ‫•‬
‫בסיס העניין בהנדסת חשמל!‬
‫‪3‬‬
‫משוואות מקסוואל‬
B
 E = −
t

D
 H = J +
t

 B = 0

  D = V
J. C. Maxwell 1831-1879
4
‫שאלה מתבקשת‪:‬‬
‫מה התווך בו מתפשטים הגלים האלקטרומגנטים?‬
‫• בהנחה שאני מדען משנת ‪ 1873‬התשובה היא‪:‬‬
‫אתר‬
‫• יש חומר מיוחד הממלא את כל התווך שנקרא אתר‪.‬‬
‫הגל האלקטרומגנטי מנדנד את התווך הזה – האתר‪,‬‬
‫תנודות האתר עוברות ומתפשטות ממלאות את‬
‫המרחב תוך דעיכה לפי משוואות מקסוואל‪ ,‬ונקלטות‬
‫באזור המקלט‪.‬‬
‫• מכאן נולד המושג "גלי האתר" הקיים עד היום‪.‬‬
‫• תאוריית ה"אתר" הופרכה ע"י איינשטיין (‪.)1905‬‬
‫‪5‬‬
‫הגדרות בסיסיות‬
‫זרם חשמלי‬

‫• זרם חשמלי‪:‬‬
‫קצב התזוזה של מטען חשמלי חיובי בחתך של מוליך‬
‫‪dq‬‬
‫=‪i‬‬
‫‪dt‬‬
‫• יחידות‪ :‬אמפר [‪]A‬‬
‫• אמפר אחד הוא קולון אחד בשנייה‬
‫𝑑𝑛𝑜𝑐𝑒𝑠 𝑟𝑒𝑝 𝑠𝑛𝑜𝑟𝑡𝑐𝑒𝑙𝑒 ‪.1𝐴 = 6.24 ∙ 1018‬‬
‫• ברוב המוליכים כמו חוטי נחושת‪ ,‬תנועת המטען היא של‬
‫אלקטרונים חופשיים בחוט‪.‬‬
‫𝑡‬
‫= 𝑡 𝑞‬ ‫𝑖 ∞‪−‬׬‬ ‫• המטען שזרם בחוט הוא‪𝜏 𝑑𝜏 :‬‬
‫‪7‬‬
‫דוגמא ‪ -‬מטען וזרם‬

‫𝑡‬
‫𝜏𝑑 𝜏 𝑖 ‪𝑞 𝑡 = න‬‬
‫∞‪−‬‬

‫‪dq‬‬
‫=‪i‬‬
‫‪dt‬‬

‫‪8‬‬
‫מטען חשמלי‬
‫מטען נקודתי (‪)C‬‬ ‫•‬
‫מטען קווי – חוט עם צפיפות מטען חשמלי (‪)C/m‬‬ ‫•‬
‫מטען משטחי – משטח עם צפיפות מטען (‪)C/m2‬‬ ‫•‬
‫מטען מרחבי – גוף עם צפיפות מטען נפחי (‪)C/m3‬‬ ‫•‬
‫‪ - 0‬פ ְֶּר ִמ ִ‬
‫יטיבִ יות ‪permittivity‬‬ ‫•‬
‫כוח קולון‪:‬‬ ‫•‬

‫‪9‬‬
‫שדה חשמלי ‪E‬‬
‫• יחס הכוח הפועל על מטען בוחן‪ ,‬ליחידת מטען הוא השדה חשמלי ‪.E‬‬
‫• היחידות‪ N/C :‬או ‪V/m‬‬

‫‪10‬‬
‫שדה חשמלי ‪E‬‬
‫• הסתכלות אחרת על כוח קולון‪:‬‬
‫• המטען ‪ Q2‬יוצר סביבו שדה חשמלי ‪.E‬‬
‫• כאשר המטען ‪ Q1‬מונח באותו השדה‪ ,‬מופעל עליו כוח‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫כוח קולון – דוגמה‬
‫‪ .1‬נתון גביש סיליקון עם זיהום במידות‪:‬‬
‫‪1.2510-6m  10-3m  10-3m‬‬
‫בו יש רק יונים עם מטען ‪.1.610-19C :‬‬
‫צפיפות היונים‪ .1025/m3 :‬שאר הגביש ללא מטען‪.‬‬
‫מצא את סך המטען בגביש ‪.Q1‬‬

‫‪ .2‬מצא את הכוח שיפעל על מטען נקודתי ‪ Q2=3μC‬המרוחק ‪ 2m‬הצידה‪.‬‬

‫‪ .3‬מוסיפים מטען נוסף‪ Q3=-2μC :‬מעל ‪ Q2‬במרחק מטר‪.‬‬


‫מצא את סך הכוח על ‪.Q2‬‬

‫‪12‬‬
‫כוח מגנטי על זרם חשמלי‬
‫• חוק הכוח של אמפר‪:‬‬
‫שני חוטים נושאי זרם מפעילים כוח הדדי על פי המשוואה‪:‬‬
‫‪ - 0‬פֶּ ְר ֵמאַ ִּב ִּילּיּות מגנטית‬
‫או חַ ְלחַ ּלּות מגנטית‬

‫‪13‬‬
‫כוח לורנץ‬
‫• נחבר את הכוח החשמלי (קולון) והמגנטי (אמפר)‬
‫ונקבל את כוח לורנץ‪:‬‬

‫‪14‬‬
‫זרם חשמלי‬
‫• זרם חשמלי‪:‬‬
‫קצב התזוזה של מטען חשמלי חיובי בחתך של מוליך‬

‫יחידות‪ :‬אמפר [‪]A‬‬ ‫•‬


‫אמפר אחד הוא קולון אחד בשנייה‪.‬‬ ‫•‬
‫ברוב המוליכים כמו חוטי נחושת‪ ,‬תנועת המטען היא של אלקטרונים‬ ‫•‬
‫חופשיים בחוט‪.‬‬
‫המטען שזרם בחוט הוא‪:‬‬ ‫•‬

‫‪15‬‬
‫דוגמא ‪ -‬מטען וזרם‬

‫‪16‬‬
‫פוטנציאל חשמלי ומתח חשמלי‬

‫כאשר פועל כוח חשמלי על מטען חשמלי יש למטען‬ ‫•‬


‫‪dw‬‬
‫=‪v‬‬ ‫אנרגיה פוטנציאלית 𝑥 𝑤‪.‬‬
‫‪dq‬‬ ‫הפוטנציאל החשמלי עבור מטען בנקודה ‪:x‬‬ ‫•‬
‫זאת ביחס לנקודת ייחוס‪ ,‬בד"כ אפס‪ ,‬או אדמה‪.‬‬ ‫•‬
‫ההפרש נקרא‪' :‬הפרש פוטנציאלים'‪ ,‬או 'מתח'‪.‬‬ ‫•‬
‫היחידות וולט )𝑉(או )𝐶‪.(𝐽/‬‬ ‫•‬
‫עבור שתי נקודות 𝐵‪ 𝐴,‬הפרש המתח בין 𝐵 ל – 𝐴 הוא‪:‬‬ ‫•‬
‫𝐴𝑣 ‪𝑣𝐵𝐴 = 𝑣𝐵 −‬‬
‫• משמעות הפרש הפוטנציאלים‪:‬‬
‫כמה אנרגיה דרושה כדי להעביר מטען מנקודה אחת לשנייה‬
‫‪17‬‬
‫הגדרות בסיסיות‬
Energy = Work = Force× Distance
E = W = F  x [ Joules ] = [ J ]
1 Joules = Fource of 1 Newton is moved by 1 Meter
Energy W  J 
Power =
Time
; P=
t  sec  = W 
dw dw dq
p= =  = v i
dt dq dt
w =  p dt J 
Horse Power = HP = 745.7W
Watt Hour = Wh = Energy consumed by a 1W device operating for one hour.
‫תכונות ההולכה‬
‫מטענים בתנועה יוצרים זרם חשמלי‬ ‫•‬
‫לקבלת זרם צריך להיות מסלול בו המטענים זורמים‬ ‫•‬
‫מסלול זה נקרא מוליך חשמלי‪.‬‬ ‫•‬
‫תכונות ההולכה‪:‬‬ ‫•‬
‫– מוליכים‪:‬‬
‫– מבודדים‪:‬‬
‫– נגדים‪:‬‬
‫– מוליכים למחצה‪:‬‬
‫– על מוליך‪( :‬טרי – התגלה לפני פחות ממאה שנה)‬
‫‪19‬‬
‫התנגדות סגולית של חומרים שונים‬

‫‪20‬‬
‫‪Ohm’s law, published in 1827‬‬

‫• נגד אידיאלי הוא רכיב שהזרם דרכו פרופורציונלי להפרש‬


‫הפוטנציאלים עליו‪:‬‬

‫• יחידות‪ :‬אוהם [‪]Ω‬‬

‫• התנגדות של נגד‪:‬‬

‫• נגד משתנה‪:‬‬

‫‪21‬‬
‫קריאת ערך של נגד‬

‫‪22‬‬
‫מקורות‪ ,‬עומסים וחוק אוהם‬
‫מקור מתח‬ ‫נגד‬

‫• מספק מתח – הפרש פוטנציאלים‬ ‫• מתנגד למעבר זרם חשמלי דרכו‬


‫• מסומן באות ‪V‬‬ ‫• מסומן באות ‪R‬‬
‫‪+‬‬ ‫• יחידות וולט‪]V[ :‬‬ ‫• יחידות אוהם‪]Ω[ :‬‬
‫‪-‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪V = I R‬‬


‫‪+‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪R‬‬ ‫=‪I‬‬ ‫=‪R‬‬
‫‪V‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪23‬‬
‫מפסק אידיאלי‬
‫• קצר (‪)ON‬‬

‫• נתק (‪)OFF‬‬

‫‪24‬‬
‫מקורות ועומסים‬
‫במקור‬ ‫בעומס‬
‫‪ Vab‬גם חיובי‪,‬‬ ‫‪ Vab‬חיובי‪,‬‬
‫מטען חיובי‬ ‫מטען חיובי‬
‫שזורם מ ‪ b‬ל ‪a‬‬ ‫שזורם מ ‪ a‬ל ‪b‬‬
‫לכן‪:‬‬ ‫לכן‪:‬‬

‫המטען מקבל אנרגיה מהמקור‬ ‫המטען מוסר אנרגיה לעומס‬


‫לכן נקרא‪ :‬כוח אלקטרומניע‬
‫הספק העומס חיובי‬
‫הספק המקור שלילי‬

‫‪25‬‬
‫מקורות‬

‫‪26‬‬
‫מעגל חשמלי‬
‫סוגי רכיבים ומערכות‬ ‫מעגל חשמלי‬
‫• רכיב מקובץ‬ ‫מערכת המיועדת להעביר זרם חשמלי‬
‫(‪)Lumped element‬‬ ‫ממקום למקום בין אלמנטים שונים‪:‬‬
‫הגודל הפיזי של הרכיב קטן ביחס‬ ‫• מקורות אנרגיה‬
‫לאורך הגל ‪L<<‬‬ ‫(מייצרים את הזרם)‬
‫• רכיבים‪/‬צרכנים‬
‫• רכיב מפולג‬ ‫(הופכים את האנרגיה החשמלית‬
‫(‪)distributed element‬‬ ‫לצורה אחרת דרושה)‬
‫הגודל הפיזי דומה לאורך הגל או‬ ‫• קווי חיבור (חוטים‪ ,‬מוליכים)‬
‫קטן ממנו ‪L~‬‬

‫דוגמא‪ :‬מערכת החשמל הארצית מפולגת או מקובצת?‬


‫‪=c/f‬‬ ‫דוגמא‪ :‬תנור המיקרוגל מערכת מפולגת או מקובצת?‬
‫‪27‬‬
‫דוגמא‪ :‬טלפון סלולרי מערכת מפולגת או מקובצת?‬
‫מערכות ‪ LTI‬לעומת ‪NLTI‬‬
‫• מערכת )‪LTI (linear time invariant‬‬
‫התנהגות הרכיב ליניארית והיא לא משתנה כתלות בזמן‬
‫דוגמא‪ :‬נגד רגיל‪.‬‬
‫• מערכת )‪NLTI (Non - linear time invariant‬‬
‫התנהגות הרכיב לא ליניארית ו‪/‬או משתנה כתלות בזמן‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪I‬‬ ‫)‪R(T)=R0+T(t‬‬ ‫‪I‬‬

‫)‪(t‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪28‬‬
‫דיודה‬ ‫נגד משתנה בזמן‬
‫חוק הזרמים של קירכהוף ‪KCL -‬‬

‫‪I2‬‬
‫‪I1‬‬ ‫‪I3‬‬

‫‪I4‬‬

‫סכום כל הזרמים הנכנסים לצומת שווה ל ‪!0‬‬


‫‪I1 + I2 - I3 - I4 = 0‬‬

‫‪I‬‬‫‪n‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪=0‬‬
‫‪29‬‬
‫דוגמא‬
‫מצא את הזרמים החסרים‬
‫באמצעות ‪KCL‬‬

‫‪30‬‬
‫חוק המתחים של קירכהוף ‪KVL -‬‬

‫‪31‬‬
‫דוגמא ‪KVL -‬‬

‫‪32‬‬
‫דוגמא‬
‫מצא את הזרמים והמתחים‬
‫החסרים באמצעות‬
‫‪KVL ,KCL‬‬

‫‪33‬‬
‫חיבורי נגדים‬
‫במקביל‬ ‫בטור‬

I(R1)= I(R2) =I
VT=V1=V2
VT=V(R1)+V(R2)
I=I1+I2
1 1 1 R1R2
= + RT = RT = R1 + R2
RT R1 R2 R1 + R2
1 1 RT =  Ri
= i
RT i Ri
‫מחלק מתח‬

VT VT
V2 = I  R2 =  R2 =  R2
RT R1 + R2

VT
R2
V2 = VT
R1 + R2

35
‫מחלק זרם‬
‫• איך מתחלק הזרם בין הנגדים?‬
‫‪T‬‬
‫‪ R1  R2 ‬‬
‫‪I T  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪VT I T  RT‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪R1 + R2 ‬‬
‫= ‪I2‬‬ ‫=‬ ‫=‬
‫‪R2‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪R2‬‬

‫‪R1‬‬
‫דרך הנגד הקטן זורם הזרם הגדול‬ ‫•‬ ‫‪I 2 = IT ‬‬
‫‪R1 + R2‬‬

‫‪36‬‬
‫דוגמא‪ :‬מחלק מתח‬

‫‪VT=10V‬‬

‫‪37‬‬
‫דוגמא‪ :‬מחלק זרם‬

‫‪IT=5A‬‬

‫‪38‬‬
‫חיבור נגדים מעורב‬

‫‪39‬‬
‫דוגמא – פתרון מעגל‬

‫‪18‬‬

‫‪40‬‬
‫דוגמא‬
‫ברשת הבאה מצא‪:‬‬
‫א‪ .‬התנגדות שקולה בין ההדקים‬
‫ב‪ .‬אם מחברים מקור מתח של ‪ 10‬וולט‪,‬‬
‫מצא את הזרם וההספק שהמקור יספק‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא מקור זרם שיפעיל את המעגל בדיוק‬
‫כמו מקור המתח‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצא את המתח והזרם בכל ענף‪.‬‬

‫‪41‬‬
‫מקור אידיאלי והעמסה‬
‫מקור מתח‬ ‫מקור זרם‬
‫• אידיאלי‬ ‫• אידיאלי‬
‫כא"מ‬

‫• עם חיבור עומס‬ ‫• עם חיבור עומס‬

‫כא"מ‬

‫‪42‬‬
‫מקור מעשי והעמסה‬
‫מקור מתח‬ ‫מקור זרם‬
‫• מעשי‬ ‫• מעשי‬
‫כא"מ‬ ‫מתח הדקים‬ ‫זרם קצר‬
‫‪ISC‬‬

‫• עם חיבור עומס‬ ‫• עם חיבור עומס‬

‫כא"מ‬

‫‪43‬‬
‫התמרת מקורות‬
‫'מקור מתח'‬ ‫'מקור זרם'‬

‫‪r‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪I‬‬


‫‪R‬‬ ‫‪IS‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪VS‬‬ ‫‪r‬‬

‫‪44‬‬
‫חיבור מקורות‬
‫• דוגמא‬

‫‪45‬‬
‫הספקים‬

‫‪46‬‬
‫מקור מתח מעשי – העברת הספק מרבית‬
‫‪r =10‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪P‬‬ ‫]‪V=20[V‬‬ ‫‪R‬‬


‫‪100‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪47‬‬
‫העברת הספק מירבית‬

0.25

Normalized PL 0.2

0.15

Rs=1;v=1;
RL=0:0.01:10; 0.1

PL=(v^2)./(Rs+RL).^2.*RL; 0.05
plot(RL,PL)
48 0
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
RL/Rs
‫דוגמא – קופסא שחורה‬
‫נתון‬

‫‪49‬‬
‫מכשירי מדידה‬
‫מד מתח‬
‫מד זרם‬
‫מד הספק‬
‫מד התנגדות‬
‫גשר ווינסטון‬

‫‪50‬‬
‫גשר וויטסטון ‪Wheatstone Bridge -‬‬
‫שיטה מדוייקת למדידת התנגדות‬
‫מבוססת על מדידה יחסית‬

‫הנגד ‪ RX‬לא ידוע‪.‬‬

‫כאשר הגשר מאוזן‪:‬‬

‫‪51‬‬
‫דוגמא – סוללה עם התנגדות פנימית‬

‫‪52‬‬
‫דוגמא – סוללה עם התנגדות פנימית‬
‫נתון ‪𝑅1 = 6Ω 𝑅2 = 40Ω‬‬

‫‪53‬‬
‫מקור בלתי תלוי ומקור מבוקר‬
‫מקור מבוקר (‪ 4‬סוגים)‬ ‫מקור בלתי תלוי‬

‫‪54‬‬
‫‪ 3‬דוגמאות‬

‫‪55‬‬
‫דרוש למצוא את הזרם ‪,I1‬‬
‫ואת מתח המקור התלוי ‪.V‬‬

‫‪56‬‬
‫מקור תלוי – דוגמא ‪*3‬‬

‫מצא את היחס בין מתח המוצא לכניסה‪.‬‬

‫‪R1=100Ω, R2=1kΩ,‬‬
‫‪R3=50kΩ, R4=R5=10kΩ,‬‬
‫‪gm=0.04S,‬‬

‫‪57‬‬
‫דוגמאות מהספר (עמ' ‪)23‬‬

‫‪58‬‬
‫דוגמאות מהספר (עמ' ‪)23‬‬

‫‪59‬‬
‫מקור תלוי ומגבר שרת‬

‫מקור מתח מבוקר מתח‪:‬‬


‫אם המקור הוא אות מידע‬
‫ניתן להתייחס למעגל כ ‪ -‬מגבר‬

‫‪60‬‬
‫מגבר שרת ‪ -‬אידיאלי‬

‫)‪vout = A(v2 –v1‬‬

‫‪61‬‬
‫מגבר שרת‬
vout
+V
+V
i1
v1
i2 v out
vin = v2 − v1 v2

−V
−V

−V < v out < +V


62
‫מגבר שרת ‪ -‬מהפך‬

‫)‪vout = A(v2 –v1‬‬


‫‪v2 –v1 =vout/A‬‬
‫‪v2 –v1 0‬‬
‫‪v2  v1‬‬ ‫קצר וירטואלי ‪‬‬

‫‪v2 =0‬‬
‫אדמה וירטואלית ‪v1  0 ‬‬

‫‪63‬‬
‫מגבר שרת ‪ -‬מהפך‬

‫‪64‬‬
‫מגבר שרת – עוקב‬

‫‪65‬‬
‫מגבר שרת ‪ -‬חוצץ‬

‫‪vin‬‬ ‫‪vout‬‬

‫‪66‬‬
‫ משווה‬- ‫מגבר שרת‬

+
v1 + vout
- v2
-

Vout = - Vcc ‫אז‬ V1 <V2 ‫אם‬


Vout = + Vcc ‫אז‬ V2>V1 ‫אם‬

67
‫(עם מקורות בלתי תלויים)‬ ‫פתרון רשת‬
‫• משפטי רשת‪:‬‬ ‫• מציאת מתח בכל אלמנט‬
‫– טלגן‬ ‫– הרכבה‬
‫– מילמן‬ ‫– מתחי צומת‬
‫– הדדיות‬ ‫– ענפים‬
‫– חוגים‬
‫– תבנין‬
‫– נורטון‬

‫‪68‬‬
‫שיטת ההרכבה (‪)superposition‬‬
‫• שיטה יסודית בהנדסת‬
‫‪• Proportionality‬‬ ‫חשמל ובכלל בניתוח‬
‫מערכות‪.‬‬
‫• פועל במערכת ליניארית‬
‫בלבד‪:‬‬
‫‪• Additivity‬‬

‫‪69‬‬
‫שיטת ההרכבה – דוגמא בסיסית‬

‫]‪V= 8 [V‬‬
‫]‪V= 2 [V‬‬ ‫‪R=10‬‬

‫‪70‬‬
‫שיטת ההרכבה – דוגמא‬
‫‪R2=5‬‬

‫‪3A‬‬
‫]‪V= 10 [V‬‬ ‫‪R1=5‬‬

‫‪71‬‬
‫דוגמא‬

‫‪72‬‬
‫מגבר שרת ‪ -‬מסכם‬

‫‪73‬‬
‫מגבר שרת ‪ -‬הפרש‬
‫‪R2‬‬

‫‪R1‬‬
‫‪V1‬‬
‫‪R3‬‬
‫‪V2‬‬ ‫‪Vo‬‬
‫‪R4‬‬

‫עבור התנאי על הנגדים‪R2/R1=R4/R3 :‬‬


‫מתקבל‪:‬‬
‫= ‪Vo‬‬
‫‪R2‬‬
‫) ‪(V2 − V1‬‬
‫‪R1‬‬
‫‪74‬‬
‫דוגמא – סופרפוזיציה‬

‫‪75‬‬
‫דוגמא – סופרפוזיציה‬

‫‪76‬‬
‫דוגמא – סופרפוזיציה‬

‫‪77‬‬
‫מתחי צמת‬

‫‪78‬‬
‫מתחי צמת ‪ -‬דוגמא‬

‫‪79‬‬
‫דוגמא‬
R2=5

3A

V= 10 [V] R1=5

80
‫מתחי צמת – דוגמא ‪2‬‬

‫‪28V‬‬

‫‪81‬‬
‫מתחי צמת – דוגמא‬

‫‪82‬‬
‫מתחי צמת – דוגמא‬

‫‪83‬‬
‫זרמי ענפים – דוגמא‬

‫‪84‬‬
‫זרמי חוגים – דוגמא‬

‫‪85‬‬
‫זרמי חוגים – דוגמא ‪2‬‬

‫‪28V‬‬

‫‪86‬‬
‫פתרון רשת‪ :‬שיטת תבנין‬
‫משפט תבנין טוען שניתן להחליף חלק מהמעגל החשמלי בענף פשוט המכיל‬
‫מקור מתח אחד ונגד אחד בלבד‪ ,‬המחוברים ביניהם בטור‪.‬‬
‫לפי משפט תבנין ניתן למצוא את מקור המתח תבנין ואת ההתנגדות תבנין שבענף‬
‫המחליף על‪-‬ידי ניתוק החלק המוחלף משאר המעגל ושימוש בעזרת שני הכללים‬
‫הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬נשאיר את שתי הנקודות שחיברו את החלק המוחלף למעגל בנתק ביניהן‪ .‬במצב‬
‫נתק זה‪ ,‬המתח המתפתח בין שתי הנקודות הוא מתח תבנין של מקור המתח בענף‬
‫המחליף – ‪Vth.‬‬
‫‪ .2‬נחליף כל מקור מתח אידיאלי בקצר וכל מקור זרם אידיאלי בנתק‪ .‬כל מקור‬
‫מתח‪/‬זרם לא אידיאלי נחליף בהתנגדות החשמלית הפנימית שלו‪ .‬ההתנגדות‬
‫החשמלית של נגד תבנין היא ההתנגדות הכוללת "הנראית" בין שתי הנקודות‪.‬‬

‫‪87‬‬
‫תבנין – דוגמא‬

‫‪R‬‬

‫‪88‬‬
‫מצא את הזרם ‪I‬‬
‫תבנין – דוגמא ‪2‬‬

‫‪89‬‬
‫תבנין – דוגמא ‪3‬‬

‫‪90‬‬
‫פתרון רשת‪ :‬שיטת נורטון‬

‫‪91‬‬
‫פתרון רשת‪ :‬שיטת נורטון‬
‫שיטת נורטון טוען שניתן להחליף חלק מהמעגל החשמלי בענף פשוט המכיל‬
‫מקור זרם אחד ונגד אחד בלבד‪ ,‬המחוברים ביניהם במקביל‪.‬‬

‫לפי משפט נורתון ניתן למצוא את מקור זרם נורתון ואת ההתנגדות נורטון שבענף‬
‫המחליף על‪-‬ידי ניתוק החלק המוחלף משאר המעגל ושימוש בעזרת שני הכללים‬
‫הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬נשאיר את שתי הנקודות שחיברו את החלק המוחלף למעגל בקצר ביניהן‪ .‬במצב‬
‫קצר זה‪ ,‬הזרם הזורם בין שתי הנקודות הוא זרם נורטון של מקור הזרם בענף המחליף‬
‫– ‪Ino.‬‬
‫‪ .2‬נחליף כל מקור מתח אידיאלי בקצר וכל מקור זרם אידיאלי בנתק‪ .‬כל מקור‬
‫מתח‪/‬זרם לא אידיאלי נחליף בהתנגדות החשמלית הפנימית שלו‪ .‬ההתנגדות‬
‫החשמלית של נגד נורטון היא ההתנגדות הכוללת "הנראית" בין שתי הנקודות‪.‬‬

‫‪92‬‬
‫נורטון ‪ -‬דוגמא‬

‫‪93‬‬
‫דוגמא‬
‫א‪ .‬מצא את ערכי המקורות ‪U2, U3‬‬
‫ב‪ .‬חשב את מעגל תבנין ונורטון השקול‬
‫בין נקודות ‪ A‬ו ‪.B -‬‬

‫‪94‬‬
‫תובנה ממעגלים שקולים תבנין ונורטון‬

‫‪95‬‬
‫משפט טלגן (‪)Tellegen’s theorem‬‬
‫• סכום כל ההספקים הנספגים בכל האלמנטים במעגל‬
‫שווה אפס‪.‬‬
‫או‬
‫• ההספק המסופק על ידיי כל המקורות ברשת שווה‬
‫להספק הנספג בכל העומסים‪.‬‬

‫‪96‬‬
‫משפט מילמן‬
‫עבור רשת מקבילית של מקורות ועומסים בכל ענף‪,‬‬
‫מתח המוצא של הרשת הוא‪:‬‬

‫‪97‬‬
‫משפט ההדדיות (הופכיות)‬
‫חשב את הזרם ‪ I‬בשני המעגלים‪:‬‬

‫בשניהם הזרם המתקבל‪0.35294 A :‬‬


‫האם זה במקרה?‬

‫משפט ההופכיות‬
‫ברשת ללא מקורות המורכבת מרכיבים ליניאריים ודו‪-‬כיווניים (ניתן להפעילם בשני הכיוונים‬
‫באותו אופן) מתקיים‪:‬‬
‫אם נעביר מקור אידיאלי מסויים לענף אחר שבו יש זרם ‪I‬‬
‫באותו מקום שהמקור היה‪ ,‬יהיה כעת אותו זרם‪.‬‬
‫‪98‬‬
‫משפט ההדדיות (הופכיות)‬

‫‪99‬‬
T ‫משפט ההדדיות – הוכחה במעגל‬
E
IT 1 =
R1 + R2 R3
R3 E R3
I1 = I T 1 =
R3 + R2 R1 + R2 R3 R3 + R2
E
IT 2 =
R2 + R1 R3
R3 E R3
I 2 = IT 2 =
R3 + R1 R2 + R1 R3 R3 + R1
? E R3 ? E R3
IT1 I1
I1 = I 2  = 
R1 + R2 R3 R3 + R2 R2 + R1 R3 R3 + R1
E R3 ? E R3
= 
R2 R3 R3 + R2 R1R3 R3 + R1
R1 + R2 +
R2 + R3 R1 + R3
1 1
=
R1 ( R3 + R2 ) + R2 R3 R2 ( R3 + R1 ) + R1R3
IT2
I2

∏ ‫ הוכח במעגל‬:‫תרגיל בית‬


? I ‫ מה הזרם‬:‫שאלה‬
,‫אבל‬
???‫כיצד מחוברים הנגדים‬

https://www.youtube.com/watch?v=biomymZbK-U&ab_channel=PhysicsNinja
101
‫המרת כוכב ‪ -‬משולש‬

‫‪102‬‬
‫המרת כוכב ‪ -‬משולש‬

‫‪103‬‬
104
‫שאלה‪ :‬מה הזרם ‪? I‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫המרת משולש כוכב‪,‬‬
‫ומתקבל מעגל פתיר‪.‬‬
‫‪I=4.5A‬‬

‫תרגיל בית‪:‬‬
‫בצע המרה אחרת‪ ,‬כוכב‬
‫משולש ופתור שוב‪.‬‬

‫‪105‬‬
106
‫פתרון רשת עם מקורות תלויים‬
‫מצא את ההתנגדות השקולה‬
‫שרואה המקור‪:‬‬

‫עבור שלשה מקרים‪:‬‬

‫‪107‬‬
‫דוגמא‪ :‬מקור תלוי‬

‫פתור במתחי צומת‪.‬‬

‫‪108‬‬
‫דוגמא‪ :‬מקור תלוי‬

‫פתור במתחי צומת‪.‬‬

‫‪V1:‬‬

‫‪V2:‬‬

‫‪109‬‬
‫דוגמא‪ :‬מקור תלוי‬
‫פתור במתחי צומת‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬

‫‪110‬‬
‫דוגמא‪ :‬מקור תלוי‬
‫פתור במתחי צומת‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪3‬‬

‫‪111‬‬
‫מקורות תלויים‪ :‬דוגמא ‪ -‬חוגים‬

‫תרגיל בית‪:‬‬
‫פתור במתחי צומת‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫תרגיל בית‪:‬‬

‫‪113‬‬
‫מקור תלוי ‪ -‬דוגמא‬

‫תשובה‪:‬‬

‫‪114‬‬
‫סופרפוזיציה עם מקור תלוי‬
‫מקור תלוי לא מנטרלים משאירים אותו בכל המעגלים‪.‬‬
‫לכן סופרפוזיציה עם מקורות תלויים פחות יעילה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬מצא את המתח על הנגד ‪:20Ω‬‬

‫‪115‬‬
‫שקול תבנין במעגל עם מקור תלוי‬

‫‪116‬‬
‫דוגמא‪ :‬תבנין עם מקור תלוי‬
‫מצא את מעגל תבנין השקול עבור נגד ‪:6Ω‬‬

‫‪117‬‬
‫פתרון מעגל תבנין עם מקורות תלויים בלבד‬
‫הכנסת מקור זרם‪/‬מתח כלשהו כמקור בוחן‬
‫לדוגמה ‪I0=1A‬‬

‫כאשר במעגל יש רק מקורות תלויים‬


‫נמצא רק את ‪ RTH‬ללא ‪VTH‬‬

‫‪RTH‬‬
‫מעגל תבנין שקול‬
‫פתרון מעגל תבנין עם מקורות תלויים בלבד‬
‫נראה מה קורה שמשנים את הנגד‬
‫הכנסת מקור זרם‪/‬מתח כלשהו כמקור בוחן‬
‫לדוגמה ‪I0=1A‬‬

‫‪-4Ω‬‬
‫מה המשמעות של נגד שלילי ?‬
‫מקור‬ ‫עומס‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫במקור‬
‫בעומס‬
‫‪ Vab‬גם חיובי‪,‬מטען חיובי‬
‫‪ Vab‬חיובי‪,‬מטען חיובי‬
‫שזורם מ ‪ b‬ל ‪a‬‬
‫שזורם מ ‪ a‬ל ‪b‬‬
‫לכן‪ :‬המטען מקבל אנרגיה מהמקור‬
‫לכן‪ :‬המטען מוסר אנרגיה לעומס‬
‫לכן נקרא‪ :‬כוח אלקטרומניע‬

‫‪120‬‬
‫מה משמעות של נגד שלילי‬

‫‪2‬‬

‫‪−4‬‬
‫‪Vab = 10‬‬
‫‪−4 + 2‬‬
‫‪= 20V‬‬ ‫מטען‬
‫‪Vab = 5V‬‬
‫מה הזרם במעגל הבא‪:‬‬
‫תבנין ‪ -‬סיכום‬
‫ראינו שלוש שיטות‪.‬‬
‫‪ .1‬מציאת ‪ RTH‬ע"י נטרול מקורות ומציאת ‪ VTH‬בנתק (‪)O.C.‬‬
‫‪ .2‬מציאת ‪ RTH‬באמצעות ‪ VTH‬ו ‪IN‬‬
‫‪ .3‬מציאת ‪ RTH‬באמצעות מקור בוחן‪.‬‬
‫• מעגל המורכב רק ממקורות בלתי תלויים ניתן להשתמש‬
‫בכל השיטות‪.‬‬
‫• מעגל המורכב ממקורות תלויים ובלתי תלויים ניתן‬
‫להשתמש בשיטה ‪ 2‬ו ‪3‬‬
‫• מעגל המורכב רק ממקורות תלויים ניתן להשתמש אך ורק‬
‫בשיטה ‪ .3‬במקרה זה לא יהיה ‪VTH‬‬
‫עד כאן חלק ראשון‬
‫באיזה מילה נסכם אותו???‬

‫מי היה חסר?‬

‫איך נכתוב על זה משוואה?‬

‫‪124‬‬
‫תופעות מעבר‬
‫מעגלים עם התנהגות שתלויה בזמן‬ ‫•‬
‫רכיבים‪ :‬קבל‪ ,‬סליל‬ ‫•‬
‫מעגלי סדר ראשון‬ ‫•‬
‫תגובת המעגל לכניסות מסוגים שונים‪ :‬מדרגה‪ ,‬הלם‬ ‫•‬

‫‪125‬‬
‫קבל‬

‫‪126‬‬
‫הקבלה לבריכת מים‬

‫‪127‬‬
‫חישוב ערך הקבל‬

‫אנרגיה חשמלית האגורה בקבל‪:‬‬


‫‪128‬‬
‫חיבור קבלים במקביל‬

‫‪129‬‬
‫חיבור קבלים בטור‬

‫‪130‬‬
‫דוגמא חיבור קבלים‬

‫‪131‬‬
‫דוגמאות‬
‫‪ .1‬מהוא קיבול של קבל הטעון למתח של ‪ 12V‬על ידי מטען של ‪?600 pC‬‬
‫‪ .2‬נתון קבל שאיננו טעון (ת‪.‬ה‪)0 =.‬‬
‫טוענים אותו על ידי פולס זרם כבשרטוט‪.‬‬
‫מה יהיה מתח הקבל כתלות בזמן?‬
‫תן ביטוי אנליטי ושרטט‪.‬‬

‫‪132‬‬
‫מתח‪ ,‬שדה חשמלי ואנרגיה בקבל‬

‫‪133‬‬
‫טעינת קבל‬

‫‪134‬‬
‫דוגמא (עקרונית)‪:‬טעינת קבל‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪)=RC=100msec( , C=10F , R1=10k‬‬
‫)‪t(s‬‬ ‫‪Vc‬‬ ‫‪t/‬‬ ‫ת‪.‬ה‪E=100V , Vc(t=0)=0 .‬‬

‫‪0‬‬ ‫צ"ל‪ :‬מתח הקבל כתלות בזמן )‪Vc(t‬‬


‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.5‬‬

‫‪135‬‬
‫אנרגיה נצרכת מהסוללה בטעינת קבל‬

‫‪136‬‬
‫תגובה לתנאי התחלה (פריקת קבל)‬

‫‪137‬‬
‫אנרגיה בפריקת קבל‬

‫‪138‬‬
‫תגובה מלאה‬

‫‪139‬‬
‫דוגמא – מעגל מקבילי‬

‫הראה כי‪:‬‬

‫‪140‬‬
‫דוגמא‬

‫‪141‬‬
‫דוגמא‬
‫הראה שמתח הקבל‪:‬‬

‫תנאי התחלה‪:‬‬ ‫תנאי סיום‪:‬‬

‫‪142‬‬
‫דוגמא‬
‫נתון המעגל שלהלן ואות המבוא שמזין‬
‫אותו‪.‬‬
‫מצא את מתח המוצא‪:‬‬
‫‪ .1‬עד ‪ 0.3‬שניות‬
‫‪ .2‬עד ‪ 0.6‬שניות‬
‫‪ .3‬במצב מתמיד‪.‬‬
‫‪ .4‬תן ביטוי כולל לכל זמן‪.‬‬
‫‪ .5‬שרטט במטלב‬

‫‪143‬‬
=

+ U(t)

U(t-T/2)
-

+ U(t-T)

.
.
.
clear
format compact; Tend=4; i=1;Vo(1)=0;E=6;tau=0.4;
for t=0:0.01:Tend;
‫פתרון‬
N=t/0.3;%‫מספר מחזורים‬
Vo(i)=E*(1-exp(-t/tau));% ‫מדרגה התחלתית‬
for n=1:N% ‫כל המדרגות הבאות‬
Vo(i)=Vo(i)+((-1)^n)*E*(1-exp(-(t-n*0.3)/tau));
end
i=i+1;
end Vc(t)
4.5
t=0:0.01:Tend;
plot(t,Vo) 4
X: 0.9
Y: 3.872 X: 3.9

title ('Vc(t)') Y: 4.075

xlabel('t [sec]') 3.5


ylabel('Vc [V]') X: 0.3
Y: 3.166

2.5
Vc [V]

X: 3.6
Y: 1.925
2

X: 0.6
Y: 1.495
1.5

0.5

0
145 0 0.5 1 1.5 2
t [sec]
2.5 3 3.5 4
‫סליל‬
di
VL = L
dt
T
1
iL = iL (0) +  VL (t )dt
L0

146
‫תובנות בסלילים‬
‫‪di‬‬
‫‪VL = L‬‬ ‫• כדי שיתפתח זרם בסליל דרושים‪:‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪1‬‬
‫‪T‬‬ ‫– מתח‬
‫‪iL = iL (0) +  VL (t )dt‬‬
‫‪L0‬‬ ‫– מעבר זמן‬
‫אין קפיצות זרם בסליל‬ ‫•‬
‫ללא שינוי זרם אין מתח על סליל‬ ‫•‬
‫מתח חיובי ==> הגדלת הזרם‬ ‫•‬
‫מתח שלילי ==> הקטנת הזרם‬ ‫•‬
‫‪147‬‬
R L C ‫סיכום תכונות‬

R VR = i  R

T
1
iC = C
dVC VC = VC (0) +  iC (t )dt
C dt C0

T
di 1
VL = L iL = iL (0) +  VL (t )dt
L dt L0

148
‫חיבור סלילים‬

‫‪149‬‬
‫אנרגיה בסליל‪ ,‬השראות של סליל‬

‫‪150‬‬
‫מעגל ‪ RL‬טעינה‬
‫• נתחיל ב ‪ KVL‬ונקבל‬
‫משוואה עבור זרם המעגל‬

‫‪151‬‬
‫מעגל ‪ RL‬פריקה‬

‫‪152‬‬
‫אנרגיה בסליל‪ ,‬השראות של סליל‬

‫‪153‬‬
‫תגובה מלאה‬
‫• משוואת הדפקים‬
‫• הקשר בין הפתרון למעגל‪:‬‬
‫מקור לעומת תנאי התחלה‬ ‫–‬
‫משוואה הומוגנית או לא‬ ‫–‬
‫פתרון הומוגני או פרטי‬ ‫–‬
‫הכללה לבעיית המקור ובעיית תנאי ההתחלה של מד"ר‬ ‫–‬

‫‪154‬‬
‫דוגמא‬

‫צ"ל‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫מתח וזרם בסליל‬


‫בכל הזמנים‪.‬‬
‫מצא ביטוי ושרטט‬
‫גרף‬

‫נתון‪ :‬המתג היה במצב ‪ 0‬הרבה זמן‪.‬‬


‫בזמן ‪ t=0‬המתג עבר למצב ‪.1‬‬
‫בזמן ‪ t=10ms‬המתג עבר למצב ‪.2‬‬
‫‪155‬‬
0

156
0

157
0

158
0

159
0

160
0

161
‫דוגמא‪ :‬סליל‬
‫הראה שזרם הסליל‪:‬‬

‫תנאי התחלה‪:‬‬

‫התנגדות תבנין‪:‬‬
‫תנאי סיום‪:‬‬

‫‪162‬‬
‫דוגמא‬
‫הראה כי מתח המוצא עד ‪ t=1s‬הוא‪:‬‬

‫ולאחר מיכן‪:‬‬

‫הדרכה‪:‬‬
‫פרק את אות המבוא לשתי מדרגות‬
‫‪1.8‬‬
‫)‪Io(t‬‬
‫הפוכות מוזזות‪,‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪X: 0.99‬‬
‫‪Y: 1.547‬‬ ‫‪X: 9‬‬
‫וסכם את התגובות‪.‬‬
‫‪Y: 1.635‬‬

‫‪1.4‬‬

‫כעת נתון כי האות חוזר על עצמו כל ‪2‬‬


‫‪1.2‬‬
‫שניות‪ .‬מצא את האות במצב יציב‬
‫‪1‬‬
‫]‪Io [A‬‬

‫‪0.8‬‬

‫‪0.6‬‬

‫‪X: 8‬‬
‫‪X: 2‬‬
‫‪0.4‬‬ ‫‪Y: 0.3648‬‬
‫‪Y: 0.3467‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪163‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫]‪t [sec‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬
‫רכיבים ראקטיבים במעגל מגברי שרת‬
‫מעגל אינטגרטור‬
‫מעגל גוזר‬

‫‪164‬‬
‫הראה כי המעגל שלהלן פועל כאינטגרטור עוקב‬ ‫דוגמא –‬

‫‪165‬‬
‫בטיחות בחשמל – ממסר פחת‬

‫‪166‬‬
‫מפסק אוטומטי מגנטי תרמי‪-‬מאמ"ט‬

‫תחום ההגנה התרמית‬

‫תחום ההגנה המגנטית‬


‫‪167‬‬
‫מעגל סדר שני‬

‫‪171‬‬
‫מעגל סדר שני‬

‫‪i t = A0 + A1es1t + A2es2t‬‬

‫מקדם ריסון‬ ‫תדר תנודות‬


‫טבעי‬

‫‪172‬‬
‫(עבור ריסון לא קריטי)‬ ‫סדר שני – פתרון‬

‫‪173‬‬
‫(עבור תת ריסון)‬ ‫סדר שני – פתרון‬

‫‪174‬‬
‫(עבור ריסון קריטי)‬ ‫סדר שני – פתרון‬

‫‪175‬‬
‫דוגמא – מעגל סדר שני‬

‫‪176‬‬
177
178
‫הפתרון האקספוננציאלי‪:‬‬

‫אבל יותר נוח לקחת את הפתרון הסינוסואידלי אשר שווה לו זהותית‪:‬‬

‫‪179‬‬
180
181
Current Graph
4

3.5

2.5

2
i(t) Amper

1.5

0.5

-0.5

-1
0 0.5 1 1.5 2 2.5 3 3.5 4
t [sec]
182
‫מעגל ‪ RLC‬טורי ‪ -‬פתרונות סדר שני‬

‫תת ריסון‬
‫‪Current Graph‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪R=0.4:.2:1.2‬‬
‫‪0.15‬‬ ‫נתונים‪:‬‬

‫‪0.1‬‬ ‫משתנה =‪R‬‬


‫‪L=1H‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪i(t) Amper‬‬

‫‪C=0.04F‬‬
‫‪0‬‬
‫ת‪.‬ה‪:.‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪I(0)=0A‬‬
‫‪-0.1‬‬
‫‪Vc(0)=1V‬‬
‫‪-0.15‬‬

‫‪-0.2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬
‫]‪t [sec‬‬
‫‪183‬‬
‫פתרונות סדר שני‬
Current Graph Current Graph
0.2 0.14
R=1.2:.2:2; R=4:1:9;
0.15 ‫תת ריסון‬ 0.12
‫תת ריסון‬
0.1
0.1
0.08
i(t) Amper

i(t) Amper
0.05
0.06

0 0.04

0.02
-0.05
0
-0.1
-0.02

-0.15 -0.04
0 0.5 1 1.5 2 2.5 3 3.5 4
0 0.5 1 1.5 2 2.5 3 3.5 4
t [sec]
t [sec]

Current Graph Current Graph


0.25 0.1
R=2:.2:4; R=7:2:13;
0.2
‫תת ריסון‬ 0.08

0.15
‫מעבר מתת ריסון לריסון יתר‬
0.06
i(t) Amper

0.1
i(t) Amper 0.04
0.05

0 0.02

-0.05
0

-0.1
0 0.5 1 1.5 2 2.5 3 3.5 4 -0.02
t [sec] 0 0.5 1 1.5 2 2.5 3 3.5 4
184 t [sec]
‫מעגל עם מקור (תגובה למדרגה)‬

‫‪185‬‬
‫ גישה נוספת‬- ‫תגובה למדרגה‬

ZIR

ZSR -12 -9 +12 )‫ להראות‬:‫ בית‬.‫(ת‬


_____

CR -16 +13 +12

ZIR : Vc ( t ) = −4e −3t cos 4t + 22e −3t sin 4t


ZSR : Vc ( t ) = 12 − 12e −3t cos 4t − 9e −3t sin 4t
186 CR : Vc ( t ) = 12 − 16e −3t cos 4t + 13e −3t sin 4t
‫‪ RLC‬דוגמא ‪2‬‬

‫‪187‬‬
188
189
190
191
192
193
194
195
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪ RLC‬מקבילי‬

‫‪196‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪ RLC‬מקבילי‬

‫‪197‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪ RLC‬מקבילי‬

‫‪198‬‬
‫דוגמא‪ RLC :‬מקבילי‬

‫‪199‬‬
‫דוגמא‪ RLC :‬מקבילי‬
‫נגזרת הפתרון בזמן ‪:0‬‬

‫‪200‬‬
‫אפשר גם‪:‬‬

‫זרם הסליל‪:‬‬

‫‪201‬‬
‫סוגי ריסון – הקשר ליציבות‬
‫דוגמא‬

‫מצא את הזרם והמתח‪.‬‬

‫ש"ב‪ :‬הראה כי‬


‫‪203‬‬
204
205
‫פונקציית מדרגה (‪)step‬‬

‫‪208‬‬
‫פולס מלבני (‪)rect‬‬

‫‪209‬‬
‫פולס מלבני כהפרש של מדרגות‬

‫(‪)-‬‬

‫=‬

‫‪210‬‬
‫פונקציית הלם (‪)unit impulse‬‬
‫הדלתא של דיראק‬

‫כאשר ‪ Δ‬שואף לאפס‬


‫מדרגה עם זמן עליה סופי ‪Δ‬‬
‫מתקבלת מדרגה‬

‫‪211‬‬ ‫נגזרת של מדרגה!‬


‫תגובה למדרגה ותגובה להלם‬
‫• מתג שעובר ממצב "‪ "OFF‬למצב "‪ "ON‬הוא בעצם אות‬
‫מבוא בצורה של מדרגה‪ :‬כניסת מדרגה‬
‫• נרצה לראות את תגובת המערכת למגוון סוגי אותות‪:‬‬
‫– מדרגה‪ ,‬הלם‪ ,‬אקספונציאלי‪ ,‬סינוסואידלי ועוד‪.‬‬
‫• תגובת המערכת לאות מסוג הלם מסומנת )‪,h(t‬‬
‫היא חשובה במיוחד ונלמד אותה מכיוונים שונים‪.‬‬
‫• נשים לב כי מכיוון שהלם הוא נגזרת של מדרגה‪,‬‬
‫גם התגובה להלם )‪ h(t‬היא בעצם נגזרת של תגובה למדרגה‪.‬‬

‫‪212‬‬
‫תגובה להלם – מערכת סדר ראשון‬
‫תגובה למדרגה‪:‬‬

‫𝑡‬
‫‪−‬‬
‫‪𝑖 𝑡 = 𝐼∞ 1 −‬‬ ‫𝜏 𝑒‬ ‫)𝒕(𝑼‬
‫תגובה להלם‪ -‬נגזרת התגובה למדרגה‪:‬‬

‫𝑡 ‪ℎ 𝑡 = 𝑖′‬‬
‫𝑡‪1 −‬‬ ‫𝑡‬
‫𝜏‪−‬‬
‫= 𝒕 𝒉‬ ‫𝜏 𝑒 ∞𝐼‬ ‫𝑒 ‪𝑼(𝒕)+𝐼∞ 1 −‬‬ ‫)𝒕(𝜹‬
‫𝜏‬

‫𝑡‪1 −‬‬
‫∞𝐼 = 𝒕 𝒉‬ ‫)𝒕(𝑼 𝜏 𝑒‬
‫𝜏‬
‫‪213‬‬
‫תגובה להלם – מערכת סדר ראשון‬
‫שיטה נוספת –איזון הלמים‬

‫‪214‬‬
‫תגובה להלם – מערכת סדר שני‬
‫עבור מעגל זה ראינו‪:‬‬
‫תגובה לתנאי התחלה‪,‬‬
‫תגובה למדרגה בעוצמה ‪ 12V‬עם אותם תנאי ההתחלה‪:‬‬
‫‪12(t)V‬‬

‫תגובה להלם ‪ -‬של ‪:12V‬‬


‫נגזרת של תגובת מדרגה ללא תנאי התחלה‪:‬‬

‫מדרגה‬
‫)𝑡(‪ℎ 𝑡 = 𝒱𝐶 ′‬‬
‫)𝑡(𝛿] …[ ‪ℎ 𝑡 = … ′ 𝑈 𝑡 +‬‬
‫ואז תוספת של התגובה לתנאי ההתחלה‬

‫‪215‬‬
‫‪-4‬‬ ‫‪+97‬‬ ‫הראה כי התגובה להלם היא‪:‬‬
‫פתרון מלא‬

ZIR : Vc ( t ) = ( −4e −3t cos 4t + 22e −3t sin 4t ) u ( t )


ZSR : Vc ( t ) = (12 − 12e −3t cos 4t − 9e −3t sin 4t ) u ( t )
CR : Vc ( t ) = (12 − 16e −3t cos 4t + 13e −3t sin 4t ) u ( t )

h ( t ) = (12 − 12e −3t cos 4t − 9e −3t sin 4t ) u ( t ) + (12 − 12e −3t cos 4t − 9e −3t sin 4t ) u ( t )
' '

h ( t ) = ( +36e −3t cos 4t + 48e −3t sin 4t + 27e −3t sin 4t − 36e −3t cos 4t ) u ( t ) + (12 − 12e −3t cos 4t − 9e −3t sin 4t )  ( t )
0

h ( t ) = ( 75e −3t sin 4t ) u ( t )


CR : ( −4e −3t cos 4t + 22e −3t sin 4t ) u ( t ) + ( 75e −3t sin 4t ) u ( t )
CR : ( −4e −3t cos 4t + 97e −3t sin 4t ) u ( t )

216
‫תגובה להלם – מערכת סדר שני ‪ -‬איזון הלמים‬
‫שיטה שניה‪ :‬איזון הלמים‬

‫נבצע על המשוואה ההומוגנית‬


‫‪12(t)V‬‬
‫ואז תוספת של התגובה לתנאי ההתחלה‬

‫‪217‬‬
‫‪-4‬‬ ‫‪+97‬‬ ‫הראה כי התגובה להלם היא‪:‬‬
‫ איזון הלמים‬- ‫תגובה להלם – מערכת סדר שני‬
VR + Vc + VL = 12 ( t )
dVc d 2Vc
cR + Vc + LC 2 = 12 ( t )
dt dt
dVc d 2Vc
cR + Vc + LC 2 = 12 ( t )
dt dt
0+ 0+ 0+ 2 0+
dVc d Vc
− cR dt dt + − Vc dt + LC − dt 2 dt = 12 −  ( t ) dt
0 0 0 0

LC (Vc ' (0+ ) − Vc ' (0− ) ) = 12


12 12
Vc ' (0+ ) = → I (0+ ) =
LC L
dVc d 2Vc
cR + Vc + LC 2 = 0 LCs 2 + cRs + 1 = 0
dt dt
LCs 2 + cRs + 1 = 0 1s 2 + 6 s + 25 = 0
s1,2 = −3  9 − 25
h ( t ) = ( k2e −3t sin 4t )
Vc ' (t ) = ( −3k2e −3t sin 4t + 4k2e −3t cos 4t )
12
Vc ' (t = 0) = = ( 4k2 ) → k2 = 75
LC
h ( t ) = ( 75e −3t sin 4t )
218
CR : ( −4e −3t cos 4t + 22e −3t sin 4t ) u ( t ) + ( 75e −3t sin 4t ) u ( t )
‫ איזון הלמים‬- ‫תגובה להלם – מערכת סדר שני‬

VR + Vc + VL = 12 ( t )
dVc d 2Vc
cR + Vc + LC 2 = 12 ( t )
dt dt
2
dVc d Vc
cR + Vc + LC 2 = 12 ( t )
dt dt
0+ 0+ 0+ 2 0+
dVc d Vc
− cR dt dt + − Vc dt + LC − dt 2 dt = 12 −  ( t ) dt
0 0 0 0

LC (Vc ' (0+ ) − Vc ' (0− ) ) = 12


+ 12 + 12
Vc (0 ) =
'
→ I (0 ) =
LC L
dVc d 2Vc
cR
219 + Vc + LC 2 = 0 LCs 2 + cRs + 1 = 0
dt dt
LCs 2 + cRs + 1 = 0 1s 2 + 6s + 25 = 0
s1,2 = −3  9 − 25
h ( t ) = ( k2e −3t sin 4t )
Vc ' (t ) = ( −3k2e −3t sin 4t + 4k2e −3t cos 4t )
12
Vc (t = 0) =
'
= ( 4k2 ) → k2 = 75
LC
h ( t ) = ( 75e sin 4t )
−3t

CR : ( −4e −3t cos 4t + 22e −3t sin 4t ) u ( t ) + ( 75e −3t sin 4t ) u ( t )


220
‫‪ 2‬דוגמאות סדר שני‬ ‫מבוא אקספוננט‬
‫מבוא כללי עם מקור תלוי‬

‫‪Vc (0) = 10V I L (0) = 0 A R = 3 L = 1H C = 0.5F‬‬

‫‪221‬‬
Vc (0) = 10V I L (0) = 0 A R = 3 L = 1H C = 0.5F
I c + I L = 2e −3t
dI L
Vc (t ) = VL (t ) + VR (t ) = L + RI L (t )
dt
dVc
C + I L = 2e −3t
dt
 dI L 
dL + RI L 
C   + I = 2e −3t
dt
L
dt
d 2IL dI L
LC 2 + CR + I L = 2e −3t LCs 2 + CRs + 1 = 0
dt dt
LCs 2 + CRs + 1 = 0
s1 = −1 s2 = −2
222
I Lh ( t ) = k1e − t + k2e −2t
I Lp ( t ) = k3e −3t
I L ( t ) = k1e − t + k2e −2t + k3e −3t
d 2 k3e −3t dk3e −3t −3t −3t
P→ LC + CR + k 3 e = 2e
dt 2 dt
9 LCk3e −3t − 3CRk3e −3t + k3e −3t = 2e −3t → k3 = 2
I L ( t ) = k1e − t + k2e −2t + 2e −3t I L ( 0 ) = k1 + k2 + 2 = 0
VL (t ) = Vc (t ) − VR (t ) → VL (0) = 10V

= L ( −k1e −t − 2k2e −2t − 6e −3t )


dI L
VL (t ) = L
dt
VL (t ) = L ( −k1 − 2k2 − 6 ) = 10
223 I L ( t ) = 12e − t − 14e −2t + 2e −3t
‫אותות ומערכות‬
‫פונקציה קבועה (‪)DC‬‬

‫אות הרמוני (‪)cos, sin‬‬


‫‪T‬‬ ‫זמן מחזור‪:‬‬
‫‪f=1/T‬‬ ‫תדר‪:‬‬
‫‪=2f‬‬ ‫תדר זוויתי‪:‬‬

‫‪224‬‬
‫מדרגה ‪step‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫מה ערך הפונקציה באפס?‬
‫(תשובה‪ :‬לפעמים ‪ ,0‬לפעמים ‪)0.5‬‬

‫פולס מלבני ‪rect‬‬


‫שאלה‪ :‬מה ערך הפונקציה‬
‫באפס וב – ‪?T‬‬

‫פונקציית הלם )𝒕(𝜹‬


‫(דלתא של דיראק)‬

‫‪225‬‬
‫פונקצית הסימן ‪SGN‬‬

‫פונקציית השגיאה )‪erf(t‬‬

‫‪2 𝑡 −𝑡 2‬‬
‫= 𝑡 ‪erf‬‬ ‫𝑒‪න‬‬ ‫𝑡𝑑‬
‫‪𝜋 0‬‬

‫פונקציית משולש )‪tri(t‬‬

‫‪1− 𝑡 ,‬‬ ‫‪𝑡 <1‬‬


‫‪tri 𝑡 =∧ (𝑡) = ቊ‬‬
‫‪0,‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬

‫‪226‬‬
‫‪1‬‬

‫‪0.8‬‬
‫פונקציית ‪sinc :‬‬
‫‪0.6‬‬

‫‪0.4‬‬ ‫‪sin 𝑡 /𝑡,‬‬ ‫‪𝑡≠0‬‬


‫‪sinc 𝑡 = ቊ‬‬
‫‪0.2‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫‪𝑡=0‬‬
‫‪0‬‬

‫‪-0.2‬‬

‫‪-0.4‬‬
‫‪-10‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪1‬‬ ‫פונקציית אקספוננציאלית (דועכת)‬


‫(בעצם‪ ,‬אקספוננט מוכפל במדרגה)‬
‫‪0.8‬‬

‫‪𝑒 −𝑎𝑡 ,‬‬ ‫‪𝑡≥0‬‬


‫‪0.6‬‬ ‫‪𝑓 𝑡 =ቊ‬‬
‫‪0,‬‬ ‫‪𝑡<0‬‬
‫‪0.4‬‬

‫‪0.2‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪227‬‬
‫פונקציית שיפוע‪ramp :‬‬

‫‪𝑡,‬‬ ‫‪𝑡≥0‬‬
‫‪R 𝑡 =ቊ‬‬
‫‪0,‬‬ ‫‪𝑡<0‬‬

‫נגזרת השיפוע‪ :‬מדרגה‬

‫נגזרת המדרגה‪ :‬הלם‬

‫‪228‬‬
‫ערך ממוצע ויעיל של אות‬
‫𝑇‬
‫‪1‬‬ ‫ערך ממוצע (‪:)DC‬‬
‫𝐺𝑉𝐴𝑦‬ ‫𝑡𝑑 𝑡 𝑦 ‪≡ න‬‬
‫𝑇‬
‫‪0‬‬

‫𝑇‬
‫‪1‬‬ ‫ערך יעיל‪:‬‬
‫≡ 𝑆𝑀𝑅𝑦‬ ‫𝑡𝑑 𝑡 ‪න 𝑦 2‬‬ ‫‪Root mean square‬‬
‫𝑇‬
‫‪0‬‬

‫‪229‬‬
‫;‪t=0:0.01:10‬‬
‫))‪plot(t,25*mod(t,2‬‬ ‫דוגמא‪ :‬שן מסור‬
‫‪T=2s‬‬
‫‪50‬‬
‫‪F=1/T=0.5Hz‬‬
‫)שיפוע( ‪a=25‬‬
‫‪40‬‬
‫)בתוך המחזור( ‪Y(t) =25t‬‬
‫‪30‬‬ ‫מצא את‪:‬‬
‫הערך הממוצע‬
‫‪20‬‬ ‫הערך היעיל‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬

‫𝑇‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪25 1 2‬‬
‫𝐺𝑉𝐴𝑦‬ ‫= 𝑡𝑑𝑡‪≡ න 𝑦 𝑡 𝑑𝑡 = න 25‬‬ ‫‪(2 − 0) = 25‬‬
‫𝑇‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2 2‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫𝑇‬
‫‪1‬‬
‫≡ 𝑆𝑀𝑅𝑦‬ ‫‪න 𝑦 2 𝑡 𝑑𝑡 ≈ 28.9‬‬ ‫))‪R=rms(25*mod(t,2‬‬
‫‪230‬‬ ‫𝑇‬ ‫))‪M=mean(25*mod(t,2‬‬
‫‪0‬‬
‫) ‪1 − cos (‬‬
‫= ) ‪sin ( 2‬‬
‫‪2‬‬
‫ו‬ ‫זה‬ ‫תרגילי בית‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ .1‬הראה כי עבור אות סינוסואידלי‪:‬‬

‫‪ .2‬מצא את הערך הממוצע והיעיל של האותות הבאים‪:‬‬

‫גל חצי פועם‪:‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫‪Vavg=1/‬‬
‫‪Vrms=1/2‬‬

‫הגל הבא‪:‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫‪Vavg=0‬‬
‫‪Vrms=1.89‬‬

‫‪231‬‬
‫מערכות‬
‫מערכת מבצעת התמרה של הכניסה למוצא‬
‫סיווג מערכות‪:‬‬
‫• עם‪/‬ללא זיכרון‬
‫• מערכת יציבה‪/‬לא יציבה‬
‫• מערכת קבועה בזמן (מחזורית)‬
‫]‪[LTI‬‬ ‫• מערכת ליניארית‬
‫• מערכת הפיכה‪:‬‬
‫(עבור כניסות שונות יש יציאות שונות)‬
‫• מערכת רציפה או בדידה‬
‫• מערכת ‪ SISO‬או ‪ MIMO‬אן כל שילוב‬

‫למערכת יש פונקצית תמסורת‪ :‬מה נמסר מהכניסה למוצא‬


‫נראה כי התגובה להלם )𝒕(𝜹 היא פונקצית התמסורת של המערכת‪.‬‬
‫‪232‬‬
‫מספרים מרוכבים‬
‫מערכת צירים מרוכבת‬ ‫‪ 4‬פעולות חשבון במספרים מרוכבים‬

‫‪233‬‬
‫מספרים מרוכבים‬
‫קשרים נוספים‪:‬‬

‫‪234‬‬
‫פאזור‬

‫הצגה פאזורית‪:‬‬

‫‪235‬‬
‫פאזורים דוגמא‬

‫‪F=400Hz‬‬

‫‪236‬‬
‫דוגמא (לפי אוקספורד)‬
‫מצא את הפאזור המתאר‬
‫את האותות הבאים‪:‬‬

‫פאזור מוצג ב ‪RMS‬‬

‫‪237‬‬ ‫יש להקפיד בדוגמאות השונות בספרים ולשים לב‪:‬‬


‫האם הפאזור מוצג כאמפליטודה או כ ‪RMS‬‬
‫ציר התדר ‪ -‬מקור מתח חילופין‬
‫‪‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪V (t ) = A cos 2 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪T‬‬

‫‪238‬‬
‫מקור מתח חילופין‬
 t
V (t ) = A cos 2 
 T
 2 
V (t ) = A cos t   A cos(t )  A cos(2ft )
 T 

 2   rad 
 =   = (2f ) 
T   sec 

1     1 
f = =  Hz  =  
 T   2   sec 

239
‫‪f 2 = 2 f1‬‬ ‫ציר התדר ‪ -‬שני תדרים‬
‫‪T 2 = 12 T 1‬‬

‫‪240‬‬
‫תכונה חשובה של תדרים שונים‪ :‬אורתוגונליות‬
‫ציר התדר‬
‫מוכר לנו?‬

‫‪241‬‬
‫מהות התמרת פורייה‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫מסקנה‪ :‬יש עניין רב בניתוח האות במישור התדר‬

‫נבחן את מבנה הפונקציה הסינוסואידלית‪.‬‬

‫‪242‬‬
‫ייצוג של אות סינוסואידלי כאקספוננט‬

‫מסקנה‪ :‬יש לנו עניין רב בהבנת התגובה לאות מבוא אקספוננציאלי‬


‫‪243‬‬
‫נגזרת ואינטגרל במישור ‪ S‬ומישור ‪‬‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫‪244‬‬
‫רכיבים במישור ‪S‬‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫‪245‬‬
‫טיפול במישור ‪ - S‬אות מבוא אקספוננציאלי‬

‫‪𝐾𝑉𝐿:‬‬ ‫𝐶𝑣 ‪𝑣 = 𝑣𝑅 + 𝑣𝐿 +‬‬

‫‪246‬‬
‫סיכום עכבות‬

‫‪247‬‬
248
‫דוגמא‬
‫נתון מקור של מעגל ‪ RLC‬טורי‪:‬‬
‫‪.R=20Ω, L=1H, C=0.1F‬‬
‫מצא את הזרם במצב יציב וצייר את‬
‫דיאגרמת הפזורים של המעגל‬

‫‪249‬‬
250
‫ דוגמאות‬4
4 8

= 24 60
Z L = i 6
Z c = −i 4

251
‫ דוגמאות‬4

R2
L
C
R1

VinL VinC

252
‫ דוגמאות‬4
20 Z L = i12

Z c = −i 2

20
Z c = −i10
Z L = i 4

Vin = 24 0

253
‫‪ 4‬דוגמאות‬

‫‪254‬‬
‫‪ 4‬דוגמאות‬
‫מעגל אינטגרטור‬

‫‪255‬‬
‫רכיבים ראקטיבים במעגל מגברי שרת‬
‫מעגל אינטגרטור‬
‫מעגל גוזר‬

‫‪256‬‬
‫מערכת ‪ LTI‬בעירור מתמיד‬
‫𝑡 ‪𝑦 𝑡 =𝑥 𝑡 ∗ℎ‬‬ ‫במישור הזמן‪:‬‬
‫‪LTI‬‬
‫)𝜔(𝐻 𝜔 𝑋 = 𝜔 𝑌‬ ‫במישור התדר‪:‬‬

‫)𝜔(𝑌‬ ‫פונקציית תמסורת‬


‫= 𝜔 𝐻‬
‫𝜔 𝑋‬ ‫(תגובת תדר)‪:‬‬

‫שוב רואים כי פונקציית ההלם היא חשובה‪.‬‬

‫דיאגרמה שבה רואים את‬


‫עוצמת האות כתלות בתדר‬
‫דוגמאות על הלוח‪ :‬אות סינוס‪ ,‬אות הלם‬ ‫נקראת דיאגרמת בודה‪,‬‬

‫‪257‬‬
‫מעגלי ‪ LTI‬בערור מתמיד‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫‪258‬‬
‫ניתוח המסנן‬
‫נכתוב את פונקציית התמסורת של המסנן‪.‬‬
‫נשאף לכיתוב מהצורה‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫= )𝜔(‪H‬‬
‫𝑋𝑗‪1+‬‬
‫ואז‪:‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+1‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬‬


‫|)‪|H)‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0.707‬‬ ‫‪0.707‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫)‪(‬‬ ‫‪0‬‬ ‫〫‪-45‬‬ ‫〫‪+45‬‬ ‫‪-90‬‬ ‫‪+90‬‬
‫משמעות‬ ‫העברה מלאה‬ ‫מחצית הספק‬ ‫מחצית הספק‬ ‫חסימה‬ ‫חסימה‬

‫‪259‬‬
‫מסננים‬
‫‪1‬‬
‫= )𝜔(‪H‬‬
‫𝑋𝑗‪1+‬‬
‫‪LPF‬‬ ‫‪HPF‬‬

‫דיאגרמת‬
‫בודה‬

‫‪1‬‬
‫= 𝑐𝜔‬
‫𝐶𝑅‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫= )𝜔(‪H‬‬ ‫𝑅‬
‫= )𝜔(‪H‬‬
‫‪260‬‬ ‫𝜔𝜔𝑗 ‪1 +‬‬ ‫= 𝑐𝜔‬
‫𝐿‬ ‫𝑐𝜔𝜔𝑗 ‪1 −‬‬
‫𝑐‬
‫מעגלי תהודה‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫‪261‬‬
‫גורם האיכות ‪)Quality factor( Q -‬‬
‫• מוכר גם בשם גורם הטיב‬
‫• ההגדרה הפיסיקלית‪:‬‬
‫‪ 2‬כפול היחס בין האנרגיה המרבית האגורה במערכת‬
‫לאנרגיה המתפזרת המחזור אחד‬
‫תרגיל‬
‫‪X L XC‬‬ ‫‪f0‬‬ ‫‪ .1‬בהתבסס על ההגדרה הנ"ל‪,‬‬
‫=‪Q‬‬ ‫=‬ ‫=‬ ‫הראה כי במעגל תהודה ‪ RLC‬טורי ‪:‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪BW‬‬
‫הנחיה‪ :‬חשב את האנרגיה המרבית האגורה בקבל (או סליל) ובצע אינטגרציה‬
‫על הספק הנגד במחזור סינוסואידלי אחד‪)BW=f2-f1( .‬‬
‫‪ .2‬להלן הגדרה נוספת‬
‫הראה כי ההגדרות זהות‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪2‬‬
BPF
‫מסננים‬ BSF

1
1 H(𝜔) =
H(𝜔) = 1
𝜔𝐿 1 1 − 𝑗 𝜔𝐿 1
263 1 + 𝑗 − −
𝑅 𝜔𝑅𝐶 𝑅 𝜔𝑅𝐶
‫מסננים מבוססי מגבר שרת‬
‫תרגיל בית‪:‬‬
‫הראה כי מתקבלות פונקציות התמסורת הבאות‪.‬‬
‫איזה סוג מסנן כל אחד?‬

‫‪264‬‬
‫מה עושה המעגל הזה?‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫‪265‬‬
‫מעגל ‪ RLC‬מקבילי‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫‪266‬‬
‫דוגמא‬
‫נתון במעגל‪C2=4C1 :‬‬
‫א‪ .‬הראה כי יש ‪ 3‬תדרים בהם מד הזרם יראה ‪.0A‬‬
‫ב‪ .‬מההגדרה כי בתהודה העכבה ממשית בלבד‪,‬‬
‫מצא שני תדרים בהם המעגל נמצא בתהודה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשב את ההספק הממשי שיתפתח על הנגד‬
‫בתהודה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצא תדרי מחצית הספק‪ .‬כמה יש?‬
‫ה‪ .‬צייר את משרעת הזרם במעגל כתלות בתדר‪.‬‬
‫במטלאב‬

‫‪1‬‬

‫‪0.5‬‬

‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1000‬‬

‫‪267‬‬
‫הספק ‪AC‬‬
‫הספק ריגעי‬ ‫•‬
‫הספק אפקטיבי (‪)RMS‬‬ ‫•‬
‫העברת הספק מירבי‬ ‫•‬
‫משולש ההספקים ‪ S,P,Q‬הספק ריאקטיבי וממשי‬ ‫•‬
‫גורם ההספק ‪PF‬‬ ‫•‬
‫שיפור גורם ההספק‬ ‫•‬

‫‪269‬‬
‫הספק ‪AC‬‬

‫‪270‬‬
‫גרף לדוגמת הספק‬

‫‪271‬‬
‫הספק ממוצע וזרם אפקטיבי של אות מחזורי‬

‫‪272‬‬
‫זרם אפקטיבי של אות סינוסואידלי‬
‫מצא את הזרם האפקטיבי של האות‪:‬‬

‫‪273‬‬
‫הספק ממוצע של אות סינוסואידלי עם עומס מרוכב‬

‫הספק ממוצע‬

‫‪274‬‬
‫דוגמא‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫‪275‬‬
‫דוגמא ‪2‬‬
‫מצא את ההספק הנצרך על ידיי כל אלמנט במעגל‬

‫‪276‬‬
‫דוגמא ‪3‬‬

‫‪277‬‬
‫העברת הספק מרבית‬

‫תנאי להספק מרבי‪:‬‬

‫‪278‬‬
‫דוגמא –‬
‫העברת הספק מרבי‬
‫איזה עומס דרוש לקבלת הספק מרבי בעומס?‬
‫מה ההספק המירבי?‬

‫‪279‬‬
‫דוגמא – העברת הספק מרבי‬
‫איזה עומס דרוש לקבלת הספק מרבי בעומס?‬
‫מה ההספק המירבי?‬

‫או‬
‫‪2.47W‬‬
‫‪280‬‬
‫דוגמא – העברת הספק מרבי עם מקור תלוי‬
‫איזה עומס דרוש לקבלת הספק מרבי בעומס?‬
‫מה ההספק המירבי?‬

‫או‬

‫‪281‬‬
‫‪1.25W‬‬
‫העברת הספק מרבי ‪ -‬דוגמאות‬
‫משולש ההספקים‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫‪283‬‬
‫משולש ההספקים‬

‫) 𝒊𝜽 ‪𝑃 = 𝑆 𝒄𝒐𝒔(𝜽𝒗 −‬‬
‫) 𝒊𝜽 ‪𝑄 = 𝑆 𝒔𝒊𝒏(𝜽𝒗 −‬‬

‫) 𝒊𝜽 ‪PF = 𝒄𝒐𝒔(𝜽𝒗 −‬‬

‫‪284‬‬
‫גורם ההספק ‪ -‬דוגמא‬
‫נתון מנוע‪:‬‬
‫‪Vrms=480V‬‬
‫‪P=88kW‬‬
‫‪PF=0.707 lagging‬‬

‫קו אספקת החשמל‬


‫מהשנאי למפעל בעל‬
‫התנגדות ‪ 0.08‬אוהם‪.‬‬

‫א‪ .‬מה ההספק שיש לספק למפעל בתנאים הללו?‬


‫ב‪ .‬כנ"ל עבור גורם הספק משופר ל ‪.0.9‬‬

‫‪285‬‬
‫גורם ההספק – דוגמא ‪2‬‬
‫נתון העומס הבא‬
‫אשר מוזן מקו מתח‪.‬‬
‫מה המתח וגורם ההספק‬
‫בכניסה לקו המתח?‬

‫‪286‬‬
‫גורם ההספק – דוגמא ‪3‬‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫‪287‬‬
‫תיקון גורם ההספק‬

‫‪288‬‬
‫דוגמא ‪ -‬תיקון גורם ההספק‬
‫נתון המנוע הבא‪:‬‬

‫יש לתקן את גורם ההספק לערך של ‪PF=0.95‬‬

‫‪289‬‬
‫רכיבים לא ליניארים‬
‫ראינו כבר רכיבים ליניאריים‪:‬‬
‫נגד רגיל (מעבר דרך ראשית הצירים‬

‫רכיב ליניארי התלוי בזמן‪:‬‬

‫נראה רכיבים לא ליניאריים‪...‬‬


‫‪290‬‬
‫רכיבים לא לניארים‬
‫רכיב לא ליניארי‪:‬‬
‫רכיב שהפונקציה שלו לא ליניארית‪:‬‬
‫)‪cos(ω1t‬‬ ‫)‪a1cos(ω1t)+a2cos(ω2t‬‬
‫‪NLTI‬‬

‫דוגמא‪ :‬נגד לא ליניארי‬


‫‪R(t)=R0 +‬‬ ‫)‪cos2(ωt‬‬ ‫(משתנה בזמן)‬

‫‪t2‬‬
‫‪t1‬‬

‫עיקרון הסופרפוזיציה לא עובד‬


‫במערכות לא ליניאריות!‬
‫‪291‬‬
‫רכיבים לא לניארים‬
‫רכיב לא ליניארי‬
‫חשוב ונפוץ‪ :‬דיודה‬

‫מעשית ‪292‬‬ ‫דיודה‬ ‫דיודה אידיאלית‬


‫מיישר חד דרכי‬
‫שימוש בסיסי‪:‬‬
‫יישור מתח חילופין לקבלת מתח ישר‬
‫באמצעות דיודה (אידיאלית)‪.‬‬

‫מתח המקור‬
‫‪293‬‬ ‫מתח העומס‬
‫מיישר חד דרכי‬

‫תרגיל בית‪:‬‬
‫הנח נגד‪ 500 :‬אוהם‪,‬‬
‫קבל‪ 1 :‬מיליפאראד‬
‫משרעת אות המקור‪ 10 :‬וולט‬
‫תדר‪50Hz :‬‬
‫שרטט את מתח העומס‬
‫מצא את המתח אליו ירד הקבל‬
‫רמז‪ :‬מצא בתחילה מקורב ואח"כ מדוייק‬

‫‪294‬‬
‫מעגלים צמודים ‪ -‬שנאי‬

‫‪295‬‬
‫שנאי‬

‫השראות הדדית‬

‫מקדם הצימוד ‪ k‬הוא מספר‪1>k>0 :‬‬


‫ונקבע על ידיי מבנה הסלילים‪.‬‬
‫ככל שהצימוד חזק יותר הוא גדול יותר‪.‬‬

‫‪𝑉෩1‬‬ ‫‪𝐿1‬‬ ‫𝑀‬ ‫‪𝐼෩1‬‬


‫𝜔𝑗 =‬
‫‪෪2‬‬
‫𝑉‬ ‫𝑀‬ ‫‪𝐿2‬‬ ‫‪𝐼෩2‬‬
‫תצורה פאזורית‬ ‫כתיב מטריצי‬
‫‪296‬‬
‫שנאי אידיאלי‬
‫לרוב נתייחס לשנאי אידיאלי עבורו‪:‬‬
‫א‪ .‬אין בזבוז הספק (בפועל מעל ‪ 95%‬נצילות)‬
‫ב‪ .‬מקדם הצימוד ‪( k=1‬צימוד מלא)‬
‫ג‪ .‬ההשראויות גבוהות מאוד‬

‫בשנאי כזה מתקיים כי‪:‬‬

‫‪297‬‬
‫רשתות זוגיים‬

‫‪Za‬‬ ‫‪Zc‬‬

‫‪Zb‬‬

‫דוגמאות שכבר ראינו‪:‬‬

‫‪298‬‬
‫רשתות זוגיים‬
‫ייחודיות‪:‬‬
‫רשת בסיסית לתיאור מערכת מורכבת יותר (אבן ביניין)‪,‬‬
‫שימושית לתיאור אלמנטים ברשתות מורכבות‪.‬‬

‫אבחנה בין סוגי רשתות‪:‬‬


‫‪ -‬רשת אקטיבית – כוללת מקורות אנרגיה (תלויים ובלתי תלויים)‬
‫‪ -‬רשת פאסיבית – ללא מקורות אנרגיה‬

‫‪299‬‬
‫רשתות זוגיים‬
‫תיאור מתמטי‪:‬‬
‫הרשת מתוארת על ידיי מטריצות הקושרות את המתח והזרם במבוא ובמוצא‪.‬‬
‫נפרט ‪ 4‬סוגי מטריצות המתארות את הרשת‪:‬‬

‫[‪]Z‬‬ ‫מטריצת עכבות –‬


‫[‪]Y‬‬ ‫מטריצת מתירויות –‬
‫[‪]H‬‬ ‫מטריצה היברידית –‬
‫[‪]T‬‬ ‫מטריצת מעבר –‬

‫לכל מטריצה יש תכונות המיוחדות לה ומקרים בהם נח להשתמש דווקא בה‪.‬‬


‫נלמד להלן על השימוש במטריצות לפתרון רשתות‪.‬‬
‫נראה דוגמאות שונות‪.‬‬

‫‪300‬‬
‫רשתות זוגיים – מטריצת עכבות‬
‫‪Za‬‬ ‫‪Zc‬‬

‫‪Zb‬‬

‫‪301‬‬
‫מטריצה זו נותנת את המתחים כתלות בזרמים‬ ‫דוגמאות‬
‫דוגמא – מטריצת עכבות‬
‫נתון המעגל שלהלן‪:‬‬
‫מצא את מטריצת ‪.Z‬‬

‫‪302‬‬
‫תכונות של מטריצת עכבות‬
‫על הלוח ‪...‬‬

‫‪303‬‬
‫דוגמא – מטריצת עכבות‬
‫נתון המעגל שלהלן‪:‬‬

‫הראה כי ‪ Zo‬הוא‪:‬‬

‫‪304‬‬
‫רשתות זוגיים – מטריצת מתירויות‬
‫‪Yb‬‬

‫‪Yc‬‬
‫‪Ya‬‬

‫‪305‬‬
‫מטריצה זו נותנת את הזרמים כתלות במתחים‬
‫רשתות זוגיים – מטריצת היברידית‬

‫‪306‬‬
‫מטריצה זו נותנת תכונות מעורבות‬
‫רשתות זוגיים – מטריצת מעבר‬

‫‪307‬‬
‫מטריצה זו מאפשרת מעבר מכניסה לכניסה‬
‫סיכום המטריצות‬

‫‪308‬‬
309
310

You might also like