Professional Documents
Culture Documents
מפולגות
הסיכום
נכתב ונערך עי אלי-גד ברבי 2007
תוכן העניינים:
ע"מ נושא
4 חלק א :משחק מקדים – חזרה על מתמטיקה וקטורית
4 אופרטור וקטורי NABLA
4 גרדיאנט
5 דיברגנט
5 רוטור
5 לפלסיאן
6 פאזורים
7 חלק ב :חזרה על שדות ,גלים אלקטרומגנטים ותנאי שפה
7 הגדרות
7 משוואות מקסוול בצורה דיפרנציאלית
7 מקדמי החומר וקשרים חומריים
7 המקדם הדיאלקטרי
7 מקדם החלחלות
7 מוליכות סגולית
7 קשרי חומר נוספים
8 משוואות מקסוול בצורה אינטגראלית
8 תנאי שפה -מעבר שדות בין חומרים
10 גלים אלקטרומגנטים
10 מבוא לגלים
10 גל מחזורי )הרמוני(
10 גל אורך וגל רוחב
10 מימד הגל
10 קיום גל
10 אמפליטודת הגל וכוון ההשתנות הגל
10 אורך הגל וכוון ההתפשטות
10 מהירות פאזה
10 תדירות וזמן מחזור
10 משוואת הגלים
10 גל עומד
10 גל סינוסואידלי
10 קיטוב הגל
11 מהירות הגל
11 אורך הגל
12 גל אלקטרומגנטי
12 מהירות הגל בריק
12 התקדמות גל אלקטרומגנטי
12 גל TEM
12 כוון השתנות התנודות של גל אל"מ – וקטור הקיטוב
12 קיטוב גל אל"מ
12 כוון התקדמות של גל אל"מ -וקטור הגל
12 סימוני כוונים עי חיצים )וקטורים(:
13 תיאור גראפי של גל אל"מ
13 מציאת כוון התקדמות גל אל"מ בשיטה מתמטית
13 כיצד נוצרים גלים אל"מ?
13 ספקטרום הגלים האל"מ
14 מציאת וקטור הגל – שיטה לקביעת כוון ההתפשטות של גל על סמך ביטוי של
שדה
14 הקשר בין שדות וגלים -תנאי מקסוול לקיום גל אל"מ
15 חלק ג :גלים מישוריים ותכונות החומר
15 תנאי מקסוול לקיום גל אל"מ בשיטה פאזורית – תווך עם הפסדים )הגדרה
ראשונית של מקדמי התפשטות והנחתה(
אלפא זה סקלר )קבוע ממשי או מרוכב( והתוצאה היא וקטור α ⋅ V = αVx x + αVy y + αVz z כפל של וקטור בסקלר:
מכפלה סקלרית V = Vx x + Vy y + Vz z , U = U x x + U y y + U z z ⇒ V iU = VxU x + VyU y + VzU z :התוצאה היא סקלר .אם הוקטורים ניצבים אז
התוצאה היא .0לכן קפל בין רכיבי הוקטורי השונים תמיד יהיה .0
x y z
V × U = Vxהתוצאה היא וקטור בכוון ניצב לשני Vy מכפלה וקטוריתVz = (VyU z − VzU y ) xˆ + (VzU x − VxU z ) yˆ + (VxU y − VyU x ) zˆ :
Ux U y Uz
הוקטורים המוכפלים לפי כוון בהתאם לכלל יד ימין בו יוצרים פינה עם שלושת האצבעות אגודל אצבע וזין :זין=אצבעXאגודל )קראו משמאל לימין .איפה הזין אתם
שואלים? -ראו איור המחשה בע"מ .12החליפו את האותיות K,H,Eב Z,Y,Xבהתאמה ותקבלו זין ☺(.
אם הוקטורים המוכפלים נמצאים על אותו המישור אז התוצאה היא וקטור .0
שדה :משתנה פיזיקאלי המתאר גודל התלוי במיקום במרחב .מאופיין עי פונקציה וקטורית או סקלרית אשר תלויה במיקום ולפעמים גם בזמן .שדה הוא למעשה
אינפורמציה על המצאות מקור פיזיקאלי במרחב.
שדה סקלרי :פונקציה התלויה בקורדינטות מרחביות .אם יש תלות בזמן אז השדה יקרא דינאמי ,אחרת הוא יהיה סטטי φ ( x, y , z , t ) .לדוגמא פונקציה המתארת
טמפרטורה בחדר בו קיים תנור חימום .בכל מקום בחדר הטמפ' תהיה שונה בהתאם למרחק מהתנור ,אך למשתנה פיזיקאלי כמו טמפ' יש רק גודל ללא כוון ,לכן זהו שדה
סקלרי .אם ברגע מסוים ינתקו את התנור מהחשמל והוא יחל להתקרר ,זה היה שדה סקלרי תלוי בזמן – דינאמי.
שדה וקטורי :מתואר עי פונקציה וקטורית התלויה בקורדינטות מרחביות .שדה זה מתאר גודל וכוון .אם לשדה וקטורי יש גם תלות בזמן ,זה היה שדה דינאמי ,אחרת
יהיה סטטי F = Fx ( x, y, z, t ) x + Fy ( x, y, z, t ) y + Fz ( x, y, z, t ) z .לדוגמה שדה חשמלי מתאר את גודל הכוח שאותו ירגיש מטען חשמלי בכל מקום במרחב בו הוא ימצא .יחד
עם הגודל ,השדה מתאר גם את כוון בו יפעל הכוח על המטען.
קווי השדה :קווים תיאורטיים ישרים המתארים את כוון פעולת השדה .צפיפות הקווים נמצאת ביחס ישר לעוצמת השדה.
מקורות השדה :גודל המתאר אזורים במרחב בהם נוצרים או נעלמים קווי שדה .מקורות של שדה וקטורי הם שדה סקלרי .לדוגמא שדה חשמלי סטטי הוא שדה בעל
מקורות )מטענים( וללא מערבולות )שדה ללא מערבולות נקרא שדה משמר בו אינטגרל במסלול סגור יהיה שווה ל אפס(.
מערבולות השדה :גודל מתאר אזורים במרחב בהם נוצר ערבול של השדה הוקטורי .מערבולת של שדה וקטורי היא שדה וקטורי בכוון מאונך לשדה המעורבל.
בהתבוננות על קטע קטן של קווי שדה בעל מערבולות נבחין בשינוי בצפיפות הקווים בכוון מאונך לקווים .קווי שדה בעל מערבולות היה ללא התחלה וללא סוף .קווים
עקומים סגורים .ברוב המקרים נדבר רק על צפיפות מערבולות או צפיפות של מקורות .לדוגמא :צפיפות שטף שדה מגנטי Bהוא שדה ללא מקורות )אין מטענים
מגנטים( ובעל מערבולות )זרם חשמלי שיצר אותו(.
פעולות על שדות :באופן כללי יש מספר רב של פעולות שונות או מרוכבות בין שדות .כגון מכפלה סקלרית או וקטורית בין שדות וקטורים .או כפל של שדה סקלרי
בשדה וקטורי ,או כל פעולה אלגברית בין שני שדות סקלרים .לפעולות מיוחדות כגון נגזרות חלקיות או אינטגרל קווי או משטחי ,ראה נוסחאות מתמטיות בסוף החוברת.
אנו נתמקד רק בפעולות הקשורות באופרטור הוקטורי :NABLA
∂ ∂ ∂
∇ זה אופרטור וקטורי המתאר נגזרות חלקיות במרחב .בעזרתו ניתן להגדיר פעולות מתמטיות שונות בין x+ אופרטור וקטורי y + z :NABLA
∂x ∂y ∂z
שדות .האופרטור נקרא גם .DEL
כמובן וקטור .קל לראות דמיון לנגזרת של מכפלה .פעולת הגרדיאנט מחלקת את יחידות השדה במטר .לפעולה הפוכה לגרדיאנט ,ראה נוסחה למציאת פונקצית
פוטנציאל בסוף החוברת.
דיברגנט :מכפלה סקלרית בין אופרטור הנבלה לבין שדה וקטורי .התוצאה היא פונקציה סקלרית המייצגת את צפיפות מקורות השדה הוקטורי .אם התוצאה .2
∂Fx ∂Fy
∂F
= .∇⋅F + היא ,0אז השדה הוקטורי חסר מקורות+ z :
∂x ∂y ∂z
) (
∇ ⋅ Φ ⋅ F = F ⋅ (∇ ⋅ Φ ) + Φ ⋅ ∇ ⋅ F ( )
תכונות הדיברגנט:
∇ ⋅ ( Φ ⋅∇Φ ) = ∇Φ
2
+ Φ ⋅∇ 2 Φ
רוטור :מכפלה וקטורית בין אופרטור הנבלה לבין שדה וקטורי .התוצאה היא שדה וקטורי או פונקציה וקטורית המייצגת את צפיפות מערבולות השדה הוקטורי .3
המקורי .אם תוצאת הרוטור היא וקטור אפס ,אז השדה חסר מערבולות )שדה משמר(:
ˆx ˆy ˆz
∂ ∂ ⎞ ∂ ⎛ ∂Fz ∂Fy ⎞ ⎛ ∂Fx ∂Fz ⎞ ⎛ ∂Fy ∂Fx
= ∇× F ⎜= − ⎜ ⎟ xˆ + − ⎟ ⎜ yˆ + − ˆ⎟ z
∂x ∂y ∂z ⎝ ∂y ⎠ ∂z ⎝ ∂z ⎠ ∂x ⎝ ∂x ⎠ ∂y
Fx Fy Fz
) (
∇ × ∇Φ = 0
∇i( ∇ × F ) = 0
שתי התכונות הראשונות נקראות משפטי האפס. תכונות הרוטור:
∇ × ( ΦF ) = Φ ( ∇ × F ) + ( ∇Φ ) × F
לפלסיאן .זו פעולה דיפרנציאלית מסדר שני .אנו נבחין בשני מקרים .לפלסיאן על שדה סקלארי ולפלסיאן על שדה וקטורי .ללפלסיאן אין משמעות מיוחדת. .4
זהו אופרטור המגדיר נגזרות חלקיות ונמצא בשימוש במשוואות דיפרנציאליות חלקיות שונות כמו משואת לפלאס ,משואת פואסון ,משוואות הלמהולץ
ומשוואות גלים )אותן נכיר בהמשך( .נתחיל בהגדרה בסיסית של אופרטור הלפלסיאן:
∂ ∂ ∂ ∂ ∂ ∂ ∂ ∂ ∂ ∂ ∂ ∂ ∂2 ∂2 ∂2
∇ = Δלפלסיאן הוא ( = ∇∇i xˆ + yˆ + zˆ )i( xˆ + = ) ˆyˆ + z + + = 2+ 2+ 2
2
לפלסיאן על שדה סקלרי :זו למעשה הכפלה של שדה סקלרי באופרטור הסקלרי לפלסיאן: -
∂Φ ∂Φ ∂Φ
2 2 2
= ∇ Φ ( x, y, z , t ) = ∇ Φ = ∇i(∇Φ ) = (∇i∇)Φהתוצאה היא כמובן פונקציה סקלרית. + +
2 2
∂x 2 ∂y 2 ∂z 2
לפלסיאן על שדה וקטורי :לפלסיאן על שדה וקטורי משמעותו הכפלת הלפלסיאן בכל רכיב של השדה הוקטורי בנפרד .כך שאנו כופלים סקלר -
)אופרטור הלפלסיאן( בוקטור )השדה הוקטורי( .התוצאה המתקבלת היא כמובן פונקציה וקטורית:
= ˆ∇ 2 F = ∇ 2 Fx xˆ + ∇ 2 Fy yˆ + ∇ 2 Fz z
∂ 2 Fx ∂ 2 Fx ∂ 2 Fx ∂ 2 Fy ∂ 2 Fy ∂ 2 Fy ∂ 2 Fz ∂ 2 Fz ∂ 2 Fz
( = = ∇2 F + + ) ˆ
x + ( + + ) ˆ
y + ( ˆ+ 2 + 2 ) z
∂x 2 ∂y 2 ∂z 2 ∂x 2 ∂y 2 ∂z 2 ∂x 2 ∂y ∂z
⎛ ⎞
תכונות הלפלסיאן ∇ × (∇ × F ) = ∇ ⎜ ∇i F ⎟ − ∇ F :תכונה זו שימושית מאד כפי שנראה בהמשך .זה פיתוח לפעולת רוטור על רוטור.
2
rot of rot
⎝ div ⎠ Laplacian
grad
התוצאה היא כמובן פונקציה וקטורית .שימו לב שהלפלסיאן הוא על שדה וקטורי.
כאשר אנו מבצעים חישובים על שדות )וקטורים או סקלרים( משתנים בזמן ומוגדרים כפונקציות סינוסואידליות )או קוסינוסיאידליות( ,לפעמים נוח יותר לייצג את
השדות עי פאזורים .פעולה זו היא למעשה רישום מקוצר של השדות .כמו כן ברוב המקרים היא מקלה בפתרון משוואות דיפרנציאליות בכך שהן הופכות למשוואות
אלגבריות מרוכבות .או הפיכת מד"ר חלקיות לשלמות .נשים לב בהצגה פאזורית השדה עדיין וקטורי .למעשה אנו עוברים למישור תדר מרחבי .בעבודה עם פאזורים יש
להקפיד על ארבעה כללים:
פאזורים מוגדרים אך ורק עבור פונקציות מסוג סינוס וקוסינוס של הזמן! -
בעבודה עם פאזורים מותר לבצע פעולות חשבון רק בין פאזורים בעלי אותו התדר! -
בייצוג פאזורי אנו עובדים עם מספרים מרוכבים .חשוב לזכור שאין זה בהכרח אומר שהפונקציות או השדות הם אכן מרוכבים .המספרים המרוכבים -
מתקבלים ברוב המקרים מהייצוג הפאזורי הן רק תוצאות ביניים .זה אומר שכאשר נחזור לייצוג רגיל הפונקציות יחזרו להיות ממשיות.
בייצוג פאזורי משמיטים את התלות בזמן tאך אין זה אומר שהפונקציות לא תלויות בזמן! -
מספרים מרוכבים :ראשית נעשה חזרה קצרה על מספרים מרוכבים .נניח ש Cהוא מספר מרוכב .מספר זה מיצג נקודה במישור המרוכב .Zהמישור המרוכב מורכב
= . jכמו כן המשתנים xו yעם פרמטרים משני צירים .ציר ממשי Xוציר מדומה , jYכך שבשחטה קרטזית ניתן לרשום C = x + j ⋅ y :כאשר−1 :
המיצגים את קורדינטות של הנקודה .Cניתן לרשום x = Re{C}, y = Im{C} :זה אומר חילוץ איבר ממשי ומדומה מהתאמה .את המספר המרוכב Cניתן
y
לרשום גם בקורדינטה קוטבית )פולארית( עי גודל וזויתC = a + j ⋅ b = R∠φ , R = x 2 + y 2 , φ = arctan{ } :
x
פונקציות סינוס וקוסינוס :כעת נניח שאותה נקודה Cנעה במסלול מעגלי במישור Zבכוון החיובי שהוא נגד כוון השעון .זאת אומרת ,הגודל Rנשאר קבוע והזוית
φמשתנה בזמן בקצב קבוע .אם הזוית φנמדדת ביחס לציר Xהחיובי .והיא משתנה בקצב קבוע עם הזמן .ניתן לרשום את הקשר הבא φ( t ) = w ⋅ t :כאשר wהוא
φ עוברת 2πרדיאנים שהם 180מעלות .בתום כל מחזור ערכה של φ התדר הזויתי ברדיאן לשנייה .בכל פעם שהנקודה Cמשלימה סיבוב )מחזור( שלם .הזוית
2π
שניות .כעת נניח שאנו עוקבים אחר שינוי חוזר מיד ל .0נאמר שהזוית φכתלות בזמן היא פונקצית שן משור בעלת גובה מקסימאלי של 2πוהיא מתאפסת של
w
מיקומה של הנקודה Cבציר Xבלבד .כיצד תראה הפונקציה ) ? X(tוכיצד תראה הפונקציה ) ? Y(tלפי הקשרים שהגדרנו קודם נוכל לרשום:
}Im{C y y
. φ (t ) = wtכמובן שהפונקציות Xן Yמחזוריות עם אותו זמן מחזור של תדר הסיבוב .מכאן (= arctan ) ) = arctan( ( t ) ) ⇒ tan(φ(t ) ) = (t
}Re{C ) x(t ) x(t
) sin(φ
ו: = ) tan(φ נוכן להסיק שמתקיים x( t ) = R ⋅ cos(φ( t ) ) = R ⋅ cos( w ⋅ t ), y( t ) = R ⋅ sin( w ⋅ t ) :כמובן שזה נובע מהקשרים הטריגונומטרים:
) cos(φ
. sin (φ ) + cos (φ ) = 1 ⇒ R sin (φ ) + R cos (φ ) = Rעבור מקרה כללי בו הנקודה Cמתחילה את תנועתה לא בזוית 0אלא בזוית מופע φ0נוכל
2 2 2 2
מטרת הפאזור :פאזור הוא הצגה מרוכבת של פונקציה טריגונומטרית קוסינוס או סינוס התלויה בזמן .עי פונקציה מרוכבת התלויה בגודל וזוית מופע ,אך לא בזמן
)התלות בזמן עדיין קיימת ,אך היא מושמטת בכוונה(.
אם נסתכל שוב על הנקודה Cהנעה במסלול מעגלי ב רדיוס Rוזוית משתנה ) . φ (tוברגע t=0נצלם את הנקודה תוך כדי שאנו רושמים לעצמנו את הגודל Rואת הזוית
שהרדיוס Rיוצר עם ציר Xהחיובי ,נקבל שני גדלים המיצגים את הנקודה Cברגע .0גדלים אלה מרכיבים את הפאזור אך הנקודה Cמיוצגת עי סכום של קוסינוס φ0
וסינוס .אנו מעוניינים לייצג פונקציה טריגונומטרית אחת בלבד .לכן יש לכלול זאת בהגדרת הפאזור.
אינן חייבות להיות סינוסואידות כל עוד הן אינן תלויות בזמן !! tהתלות בזמן כן חייבת להיות סינוסואידית להצגה פאזורית !! φ שימו לב :הפונקציות F0ו
משוואת מקסוול ) 4משוואות יסודיות( הן משוואות היסוד של תורת הגלים והשדות האלקטרומגנטים וכמובן הן מהוות את הבסים לתורת החשמל .למעשה כל נוסחה או
חוק מהנדסת חשמל ניתן להוכיח עי משוואות מקסוול שהן מקרה כללי ומורחב) .מתוכן ניתן להגיע לחוקי קירקהוף לדוגמא(.
∂ ∂
∇ × E = − μמשוואה המקשרת בין שדה חשמלי לשדה מגנטי ממשתנה בזמן )חוק פראדי(. H = − B ⇔ ∇ × E = − μ jwH .1
∂t ∂t
∂ ∂
∇ × H = σ E + εמשוואה מקשרת בין שדה מגנטי לצפיפות זרמים ושדה חשמלי משתנה בזמן )חוק E = J + D ⇔ ∇ × H = (σ + jwε ) E .2
∂t ∂t
∂
זה צפיפות זרם העתקה .זרם זה זורם בחומר מבודד בעל תכונות דיאלקטריות. אמפר( נשים לב ש Jזה צפיפות זרם בחומר עם מוליכותD .
∂t
∇i(ε E ) = ∇i D = ρ v .3קשר בין שדה חשמלי לצפיפות מטען חשמלי בחומר) .חוק גאוס(
למקדמי החומר ε , μ , σיש חשיבות רבה בתורת הגלים והשדות האלקטרומגנטים .מקדמים אלה קובעים את התנהגות הגל בחומר כפי שנראה בהמשך .ברוב המקרים
שמדובר בחומרים הומוגנים ואיזוטרופיים קבועים אלה היו סקלריים )גם מספר מרוכב הוא סקלר( .עבור חומרים בהן החומר אינו הומוגני ,ז"א תכונותיו משתנות
כפונקציה של המרחב ,קבועים אלה יהפכו לוקטורים או טנסורים .אנו נתמקד רק בחומרים הומוגנים .נציין שבאופן כללי כאשר לחומר יש מוליכות חשמלית σ
)מוליכות סגולית( המקדמים ε , μהיו תלויים בתדר .אך ברוב החומרים האופטיים או הדיאלקטרים ,אנו נזניח את התלות הזאת )רגישות של המקדמים לתדר נמוכה(
שנקרא גם מקדם המתירות Permittivity-.הוא גורם המציין עד כמה החומר משמש כתווך טוב להתפשטות שדה חשמלי Eהוא ε = ε 0ε r המקדם הדיאלקטרי:
כאשר שני ε = ε ′ − jε ′′ = ε 0ε r − jε ′′ למעשה מראה כמה החומר מסוגל לרכז קווי שדה חשמלי .מקדם זה יכול להיות מרוכב כפי שנראה בהמשך .באופן כללי:
החלקים המדומה והממשי יכולים להיות תלויים בתדר הגל .אך ברוב המקרים התלות זניחה.
או – Permeabilityהוא גורם המציין כמה החומר משמש כתווך טוב להתפשטות שדה מגנטי .הוא למעשה מראה כמה הדיפולים של μ = μ0 μ r מקדם החלחלות
μ = μ ′ − j μ ′′ החומר מסוגלים לציית לשדה המגנטי ולהסתדר בהתאם )כמה החומר מסוגל להתמגנט ולחזק את השדה( .מקדם זה יכול להיות מרוכב .באופן כללי:
כאשר μ ′ = μ0 μr
על כך בהמשך.
מוליכות סגולית σזה גורם המציין כמה החומר מסוגל לשמש כתווך עבור זרם חשמלי .או ליתר דיוק .הוא מראה עד כמה שדה צפיפות הזרם Jלא מונחת .גורם זה
תלוי במספר האלקטרונים החופשיים בחומר .כמו כן ל מוליכות יש השפעה גם על השדה החשמלי .Eככל ש σגבוהה כך יונחת השדה.
קשרי חומר נוספים D = ε E :ו B = μ Hו J = σ Eהאחרון נקרא חוק אוהם הדיפרנציאלי .נציין רק שבריק מתקיים) ε r = μr = 1 :חסרי יחידות( .וגם:
∂ρv
הוא וקטור המייצג פוטנציאל מגנטי. ) ∇i J = −חוק שימור המטען( ו B = ∇Aכאשר A
∂t
∂
חוק פראדי .ביחידות וולט מקשר בין שדה חשמלי לשדה מגנטי ∫ E idl
c
=−
∫∫ ∂t
S
μ H ids .1
∂
חוק אמפר מורחב .ביחידות אמפר .מקשר סין שדה מגנטי לזרם חשמלי. ∫ H idl = ∫∫ J ids + ∂t ∫∫ ε E ids
c S S
.2
חוק גאוס ביחידות קולון .מקשר בין שדה למטען חשמלי. ∫∫ ε E ⋅ ds = ∫∫∫ ρ dv .3
S V
שטף מגנטי במעטפת סגורה תמיד 0כי אין מקורות מגנטים .יחידות וובר. ∫∫ μ H ⋅ ds = 0 .4
S
תנאי שפה -מעבר שדות בין חומרים:
המשוואות המתארות את אלמנטי השדות האלקטרומגנטיים )שדה חשמלית שדה מגנטית ציפות זרם וכו( הם משוואות מקסוול הדפרנציאליות .אלה כאמור משוואות
דיפרנציאליות חלקיות .לכן ,אם נרצה לתאר שדה כלשהו העובר מחומר 1לחומר ,2נהיה זקוקים לתנאי שפה .תנאי שפה אלה מוכתבים עי תכונותיו של השדה העובר
מחומר אחד לשני .משוואות אלה תלויות כמובן בקבועים החומריים .ראשית נציין שבשלב זה כשאנו מדברים על שדות הפוגעים בחומר ולא על הגל האלקטרומגנטי עצמו,
שעליו עוד נדבר בהמשך .השדה הפוגע יכול להיות סטטי או דינאמי )משתנה( .כוון ההתקדמות הוא ככוון קווי הכוח של השדה .זאת אומרת כוון השתנות או כוון התנודות
של השדה במקרה של שדה דינאמי.
נגדיר שדה כללי F1שהוא השדה הפוגע בגבול בין שני חומרים והוא נמצא בחומר הראשון .שדה F2הוא השדה שחדר לחומר השני .השדה Fיכול להיות כל אחד
מהשדות . J,B,D,H,E :כעת נתאר את המצב באופן גראפי תוך הגדרת השפה והנורמאל לשפה ומקדמי החומרים:
הנורמל מכוון מחומר 1לחומר .2כמו כן בציור מסומנות זויות הכניסה והיציאה .נציג את המשוואות לתנאי השפה עבור כל השדות האפשריים:
C
אם אין מטען אז נשווה ל ) 0זהו וקטור (D 1שדה חשמלי רכיב ניצב ρ s . n1 i(ε 2 E2 − ε1 E1 ) = ρ s :הוא צפיפות מטען משטחית ביחידות
m2
2שדה חשמלי רכיב משיק . n1 × ( E2 − E1 ) = 0 :תמיד קיימת רציפות ברכיב המשיקי של השדה החשמלי ! E
תמיד יש רציפות ברכיב הניצב של וקטור ! B .3שדה מגנטי רכיב ניצבn1 i( μ2 H 2 − μ1 H1 ) = 0 :
A
והוא וקטור .אם אין זרמי משטח יש רציפות ב H .4שדה מגנטי רכיב משיקי J s . n1 × ( H 2 − H1 ) = J s :הוא צפיפות זרם משטחית ביחידות
m
שימו לב שמכפלה סקלרית עם הנורמל מחלצת את הרכיב הניצב ומכפלה הוקטורית מחלצת את הרכיב המשיקי.
לצורך המחשה וסקירה מעמיקה ומפורטת של כל המקרים האפשריים של תנאי שפה ,הכנתי טבלה מסכמת הכוללת נוסחאות כלליות נפרדות לרכיב ניצב ומשיקי עבור כל
מקרה אפשרי של מעבר שדה כלשהו בין שני חומרים .הטבלה מסבירה מאיזה מקדם מושפע כל שדה .הנוסחאות מוצגות עי "הגבר שדה" שזה יחס בין מקדמי החומר
הרלוונטיים .אין זה משנה מי מהמקדמים יותר גדול .הנוסחאות הן כלליות .כמו כן ,הנוסחאות כוללות יתיחסות לזויות הכניסה והיציאה את זה לא תמצאו בשום ספר !
-שימו לב שיש מקרים בהן יתכנו שני מצבים .לדוגמה אם יש צפיפות מטען משטחית .במקרים האלה יש לשים לב לשתי האפשרויות הנבדלות עי המילה OR
-נחצי העליון של הטבלה מתייחס לרכיב ניצב והחצי השני לרכיב משיקי.
-הטבלה מחולקת לאורכה ל 3חלקים .חלק שמאלי דן בהשפעת המוליכות הסגולית ) σשדות מושפעים E :ו (Jחלק אמצעי על השפעת המתירות
הדיאלקטרית ) εשדות מושפעים E :ו (Dוהחלק הימני על השפעת החלחלות המגנטית ) μשדות מושפעים B :ו .(H
-כבר הזכרנו שהשדות מתחלקים לשני קבוצות עיקריות .עוצמה וצפיפות שטף .התכונה העיקרית של הקבוצה הראשונה )עצמה( היא שהרכיב האנכי מושפע במעבר בין
חומרים מעלי תכונות שונות .התכונה העקרית של הקבוצה השנייה היא שהרכיב המשיקי מושפע במעבר בין חומרים שונים.
-שימו לב שעד כה דיברנו על תנאי שפה שקשורים במעבר של שדות שונים בין חומרים .כאן לא דיברנו על מעבר של גל אלקטרומגנטי דרך חומר )גל הוא כוון
ההתקדמות הניצב לשני השדות Eו Hאשר ניצבים זה לזה כפי שיוסבר בהמשך( .במקרה של מעבר של גל אלקטרומגנטי ,המקרה מורכב יותר שכן ישנם כעת שני שדות
Eו Hשעוברים את החומר בכוונים ניצבים ולכל אחד מהם שני רכיבים .כמו כן יתכנו מצבים בהם חלק מהגל עובר וחלק מוחזר.על מעבר גלים נדבר בהמשך .שם נראה
את השימוש לנוסחאות תנאי השפה שהכרנו קודם.
עי ε בתוך σ -נציין שחומר דיאלקטרי שכולל גם מוליכות σבנוסף ל εיקרא חומר עם הפסדים )על כך בהמשך( .בינתיים נעיר שבחומר כזה יהיה ניתן לכלול את
הצגת εכמספר מרוכב ) σמשפיע על הרכיב האנכי של השדה החשמלי לכן יתרום רכיב מדומה ל . εעל כך בהמשך(.
עד כה דברנו על שדות שהם אלמנטים המרכיבים או יוצרים גלים אלקטרומגנטים .כעת נגדיר את הגל האלקטרומגנטי ונבחן את תכונותיו .מעטה נדבר רק על שדות
דינאמים המשתנים בזמן ובמרחב .שדות אלה יוצרים את הגל האלקטרומגנטי .נתחיל בקצת רקע על גלים כללים.
מבוא לגלים:
מהו גל? :גל הוא התקדמות או התפשטות של הפרעה במרחב ובזמן.עבור גל מחזורי ההפרעה תהיה תנודות כפונקציה של הזמן .כאשר אנו צופים בתופעה גלית ,כגון
זריקת אבן לתוך שלולית ,או מפולת של קוביות דומינו מסודרות בשורה .אנו מבחינים בהתקדמות של משהו לאורך מרחק גדול )כוון ההתפשטות או ההתקדמות( .למעשה
בפועל לא הייתה התקדמות פיזית של מסה בכוון זה )המסה התקדמה קלות בכוון ההתפשטות!( .בדוגמה של דומינו ,כל אחת מהקוביות התקדמה סנטימטרים בודדים בכוון
אופקי כך שהיא דחפה את הקובייה הסמוכה וגרמה לה לדחוף את הקובייה הבאה .מה שנראה לנו שהתקדם לאורך כל המסלול הוא רק הפרעה ולא מסה ממשית!
גל מחזורי )הרמוני( :גל בעל תנודות כפונקציה של הזמן .נוצר עי הפרעה מחזורית .בקורס זה נעסוק רק בגלים הרמוניים .גל אלקטרומגנטי הוא גל הרמוני.
גל אורך Longitudinal wave :גל שבו כוון התנודות )כוון ההשתנות בעוצמה הרגעית( זהה )מקביל( לכוון ההתפשטות )או ההתקדמות( .כאן כוון ההתפשטות במרחב
זהה לכוון יצירת התנודות .פולס הדומינו הוא גל אורך למרות שהוא גל חסר תנודות )פולס( .דוגמא נפוצה לגלי אורך הם גלי קול.
גל רוחב Transverse wave :גל שבו כוון התנודות )כוון ההשתנות העוצמה הרגעית( ניצב לכוון ההתפשטות )כוון ההתקדמות( .כאן כוון ההתפשטות מאונך לכוון
יצירת התנודות .לדוגמה זריקת אבן לתוך שלולית .הפגיעה האנכית של האבן גוררת התפשטות גל אופקית .נציין שגל אלקטרומגנטי הוא תמיד גל רוחב.
מימד הגל :מימד הגל נקבע לפי מספר הצירים בהם מתפשט הגל .זהו למעשה מספר המשתנים במרחב בהם המופע של הגל תלוי .גל יכול להיות אורכי )חד מימדי( כמו
מייתר ,או מישורי )דו מימדי( כמו אווה בשלולית או מרחבי )תלת מימדי( כמו גל אלקטרומגנטי או גל אקוסטי.
קיום גל :גל קיים בכל מרחב ההתפשטות שלו מרגע שהוא נוצר .אם כי יתכן שברוב המרחב הוא היה שווה לאפס .לדוגמא שורה של קוביות דומינו באורך 10מטר .מרגע
הפלת הקובייה הראשונה ,הגל קיים לכל אורך המרחב ההתפשטות בן ה 10מטרים .למרות שלהפרעה ייקח מספר שניות או דקות לעבור את כל המרחק .לגלים
אלקטרומגנטיים ניתן להתייחס כאל גלים או חלקיקים בתנועה )דואליות( .במקרה של חלקיק גל אל"מ )פוטון( זהו חלקיק הקיים בו זמנית בכל מקום במרחב ההתפשטות
של הגל ).תדר התנודות של הגל מאופיין עי אנרגית הפוטון במקרה של גל אל"מ( .ההפרעה המתקדמת במקרה של הדומינו היא חזית הגל .נציין שבמקרה של הדומינו זהו
גל שאינו מחזורי .גל כזה נקרא פולס .גלים אלקטרומגנטים הם גלים מחזורים המשתנים בזמן ומשתנים ומתקדמים במרחב .גל יכול להשתנות בכוון אחד ולהתקדם בכוון
אחר ובאותו זמן להשתנות בזמן .על מנת שגל אלקטרומגנטי יתקיים הוא חייב לקיים את כל משוואות מקסוול כפי שנראה בהמשך.
אמפליטודת הגל וכוון ההשתנות הגל :גודל ההפרעה המקסימאלי נקרא אמפליטודה או משרעת .הכוון המרחבי בו אנו מבחינים בשינוי באמפליטודה נקרא כוון
ההשתנות של הגל).כוון ההשתנות הוא וקטור כי חשוב לנו לדעת מהו כוון ההשתנות כאשר אנו מחברים או מחסרים בין גלים במילים אחרות ,כוון ההשתנות הגל מוגדר
ככוון התנודות של הגל או כוון שינוי המשרעת .יש להבדיל בין כוון ההשתנות לבין כוון ההתפשטות )ההתקדמות( של הגל.למעשה התנועה בכוון ההשתנות )תנודות( היא
פונקציה של הזמן בלבד.
אורך הגל וכוון ההתפשטות :אורך גל λמוגדר עבור גל מחזורי כמרחק בין שני נקודות זהות בגל .מדובר במרחק הנמדד בכוון ההתפשטות של הגל .זהו המרחק הקצר
ביותר בין שתי נקודות זהות הן בערכיהן והן בקצב השינוי שלהן .אורך הגל זה גם המרחק שהגל יעבור בכוון ההתקדמות במשך זמן מחזור שלם .אורך הגל תלוי בתווך בו
מתקדם הגל ובתדר של הגל )והוא גם קשור במהירות הגל כפי שנראה בהמשך( .כוון ההתפשטות )נקרא גם כוון ההתקדמות( מוגדר עי המשתנים במרחב בהם המופע של
הגל תלוי .למעשה .כדי לקבוע את כוון ההתפשטות יש לבדוק באילו מימדים מרחביים מופע הגל תלוי .או באיזה כוון משתנה המופע .כוון ההתפשטות מוגדר ככוון מאונך
לכוון יצירת התנודות במקרה של גל רוחב .כוון ההתפשטות זה הכוון בו נמדד אורך הגל .כווני ההתפשטות וההשתנות ניצבים זה לזה בגלי רוחב וזהים בגלי אורך .כוון
ההתפשטות הוא פונקציה התלויה במרחק בלבד )בהמשך נלמד שיטה לקביעת כוון ההתקדמות של גל אלקטרומגנטי(.
מהירות פאזה v p :זו מהירות התקדמות חזית הגל .מהירות הפאזה הנקראת גם מהירות הגל מוגדרת כמכפלה בין אורך הגל לבין תדר הגל .כוון מהירות הפאזה הוא ככוון
התפשטות הגל .מהירות הפאזה היא היחס בין התדר הזוויתי לבין מספר הגל )מקדם ההתפשטות או התדר המרחבי(..
1
Tהוא זמן המחזור זהו הזמן שלוקח = f תדירות וזמן מחזור :כמות המחזורים ליחידת זמן מסומנת ב fאני נתמקד בתדירות הזוויתית .קשרים, w = 2π f :
T
לגל לסיים תנודה אחד בכוון ההתקדמות או הזמן שלוקח לגל לחזור למצבו הקודם.
גל עומד :גל המשתנה בזמן )בעל תנודות בכוון ההתקדמות( אך אינו תלוי במרחב )אינו משנה מופע בכוון ההתפשטות( הוא גל עומד )בהמשך נראה שזה יתכן כאשר
מקדם התפשטות הוא .(0גל עומד יכול להיווצר עם הגל מתפשט בתוך תווך הנמצא בתנועה .או בכלל התאבכות בין גלים )גל המוחזר לאחר בפגיעה בחומר שני יוצר גל
עומד עם בגל המקורי( .מבחינה מתמטית נקבל פונקציה התלויה בזמן בלבד.
משוואת הגלים :משוואה המתארת את הקשר בין מהירות הפאזה לתדירות ואורך הגלv p = λ f :
שימו לב שהגל מוגדר כוקטור בכוון yשכן גל סינוסואידלי :זהו הסוג האלמנטרי ביותר של גל הרמוני .נתייחס לגל חד ממדיFy ( x, t ) = F0 cos( wt − kx) ⋅ y :
כוון הגדרת הוקטור היא ככוון ההשתנות .זאת אומרת כוון של המשרעת . F0כוון ההתקדמות )התפשטות( של הגל הוא ציר xהחיובי בגלל סימן ה מינוס לפני – kשהו
מספר הגל או מקדם ההתפשטות או התדר המרחבי k ) .חיובי ביחידות .(1/mניתן לומר שעבור כל רגע tנתון ,מופע הגל מתקדם לאורך xהחיובי w .הוא התדר
2π
)בהמשך נבין מדוע כוון ההתפשטות הוא וקטור( = w = 2π f הזוויתי של הגל .והוא שווה ל
T
קיטוב הגל :גל מחזורי יקרא גל מקוטב אם ורק אם כוון השתנות התנודות של הגל מונח כולו בציר אחד .לכן הגל יקרא גל עם קיטוב ניצב .ניצב כי הקיטוב ניצב לכוון
ההתפשטות .אילו הגל היה משתנה בשני כוונים ,הוא לא היה נקרא מקוטב .לתכונת הקיטוב יש חשיבות רבה בגלים אלקטרומגנטיים.
התקדמות הגל
אורך הגל λ
לאורך x
זה מרחק בין שתי
כפונקציה של t
נקודות זהות
Fy(x,t) = F0 cos(wt −kx)⋅ y =3⋅cos(t −2x)⋅ y
2π 2π
שהם כ 3.14מטרים שזה = זמן והמחזור של הגל הוא 2πלכן רק כעבור 2πשניות הגל יחזור למצבו התחלתי .בזמן זה הגל יספיק להתקדם = π = λ
k 2
w 1
= v pז:א 0.5מטר לשיניה .את כל הגדלים הללו ניתן לאמת מתוך הגרף. שווה כמובן לאורך הגל .מהירות הפאזה של הגל תהיה= :
k 2
שימו לב שלמרות שהגל החל להתקדם לאורך xברגע ) t=0רגע היווצרות הגל( הגל קיים לכל אורך xמהרגע שהוא נוצר .תכונה זו חשובה בגלים אל"מ
אחת התופעות החשובות והמעניינות שמתקבלות ממשוואות מקסוול היא תופעת הגלים האלקטרומגנטיים .על מנת ששדה חשמלי או מגנטי יהיה גל אלקטרומגנטי הוא
חייב לקיים שני תנאים:
1השדה צריך להיות שדה הרמוני )מחזורי( שמשתנה בזמן ובמרחב )השדה צריך גם להתקדם במרחב אחרת הוא יצור גל עומד(
.2על השדה לקיים את כל ארבעת משוואות מקסוול .זה אומר שקיימת הגבלה על הקשרים בין פרמטרי השדה .הגבלה זו תלויה בתווך בו מתקדם השדה.
מהירות הגל בריק :גל אל"מ הוא הגל היחיד שאינו זקוק לתווך כדי להתקדם .הגל מסוגל להתקדם בריק .למעשה התקדמות בריק היא המקרה האידיאלי בה מהירות
w 2π f
שהוא מקדם β = cכאן החלפנו את kב = הפאזה היא הגבוהה ביותר .מהירות זו היא מהירות האור והיא קבוע ושווה ל= 3 ×108 m / sec :
β β
חייב β ההתפשטות )בהמשך נבין מדוע( .היות והמהירות היא קבוע ותלויה בחומר בו מתקדם הגל ,והיות והתדר נכתב עי תנודות המקור ואינו משתנה ,נוכל להסיק ש
2π
מכאן נסיק שאורך הגל תלוי בחומר בו מתפשט הגל )עוד נחזור לזה בהמשך(. =λ לבין אורך הגל β להשתנות כתלות בסוג החומר .כבר ראינו את הקשר בין
β
התקדמות גל אלקטרומגנטי :כאשר שדה חשמלי הרמוני מתקדם במרחב )שדה דינאמי המשתנה בזמן( הוא משרה סביבו שדה מגנטי דינאמי )חוק אמפר( .מכן גם השדה
המגנטי ישרה סביבו שדה חשמלי )חוק פראדי( וכך הלאה .מכאן שגל אל"מ מתקדם עי התקדמות של שדה חשמלי ושדה מגנטי המשתנים בזמן.
גל :TEMגל TEM=Transverse ElectroMagneticמוגדר כאשר השדות Eו Hניצבים זה לזה וכוון ההתקדמות של הגל ניצב לשניהם .הגדרה זו היא ברירת
המחדל שעליה מבוסס הקורס .ברוב המקרים שנדבר על גל TEMנניח שהוא מתקדם רק בכוון Zושהשדות שלו אינם תלויים ב Xו Y
כוון השתנות התנודות של גל אל"מ – וקטור הקיטוב :כוון ההשתנות של גל אל"מ נקבע לפי כוון ההשתנות )השתנות התנודות שזה אומר השתנות ערך רגעי ולא
השתנות המשרעת!( של השדה החשמלי Eוהוא נקרא וקטור הקיטוב .כזכור כוון ההשתנות זה הכוון )וקטור( של תנודות הגל )במקרה זה השדה .(Eכמובן שכוון
ההשתנות של השדה המגנטי יהיה ניצב אליו )תכף נראה כיצד(.
קיטוב גל אל"מ :היות וגל אל"מ הוא גל רוחב .כאשר כוון ההשתנות של השדה החשמלי או השדה המגנטי יהיה כולו בכוון אחיד ) xאו yאו ,(zהגל יקרא מקוטב.
בהמשך כאשר נדבר על מעבר גל בין תווכים שונים ,נגדיר את סוג הקיטוב .המושג קיטוב גל חשוב מאד אנטנות
כוון התקדמות של גל אל"מ -וקטור הגל :כוון ההתקדמות של גל אל"מ נקרא וקטור הגל והוא יהיה תמיד ניצב לשני השדות Eו Hשיצרו אותו .כוון זה יהיה זהה
תמיד לכוון ההתפשטות של השדות Eו .Hזה הזמן לציין שכווני ההתפשטות של שדה מגנטי המושרה משדה חשמלי יהיה תמיד זהה לכוון ההתפשטות של השדה החשמלי
וההיפך .זאת להבדיל מכוון ההשתנות שיהיה במאונך לכוון ההשתנות של השדה המשרה.
סימוני כוונים עי חיצים )וקטורים( :בסימון כווני השדות וכוון התקדמות הגל האל"מ יש להקפיד על הכללים הבאים:
וקטורים המסמנים את כווני ההתקדמות של השדות החשמליים והמגנטיים יסומנו בכוון ההשתנות של שדות אלה )ולא כוון ההתפשטות !!!( .זה -
−
.t נסמן עי חץ שיהיה מאונך לכוון ההתפשטות כאשר ראשו מצביע על כוון גידול המשרעת של השדה ברגע = 0
וקטורים המסמנים את כווני ההתקדמות של הגלים האל"מ יסומנו בכוון ההתפשטות של השדות שיצרו את הגלים .כוון זה יהיה ניצב לכוון -
ההשתנות.
E את צורת הניצבות נקבע לפי מערכת ימנית כלל יד ימין כפי שמצוין באיור הבא: -
אצבע
H )כוון השתנות השדה המגנטי(
H
K EM
זאת אומרת קביעת כוון ההתפשטות של הגל האל"מ K EMהוא לפי מערכת ימנית .אז אם Eבכוון xו Eבכוון yכוון הגל האל"מ יהיה .z
כאן רואים בבירות כיצד מתקדם הגל .שימו לב לכווני החיצים :עבור שדות הם מצביעים על כוון ההשתנות של התנודות ועבור כוון התקדמות הגל זהו כוון התפשטות של
השדות אשר ניצב לכווני ההשתנות שלהם בהתאם לכלל מערכת ימנית בעמוד קודם.
מציאת כוון התקדמות גל אל"מ בשיטה מתמטית :את כוון ההתקדמות במקרה של גל TEMבלתי מקוטב ,ז"א כאשר השדות אינן מכוונים בצירים בודדים .ניתן למצוא
את וקטור הכוון עי מכפלה וקטורית בין וקטורי היחידה של השדות )וקטורים המצביעים לכווני ההשתנות( K EM = E × H :אך למעשה ברוב הבעיות שניתקל כוונו
של וקטור הגל K EMיהי נתון לנו בצורה גרפית כשהוא מתואר עי הזוית שהו יוצר עם ציר ניצב .כמו כן יהיה נתון לנו כוונו של אחד מהשדות שברוב המקרים יהיה
מכוון בכוון אחיד )ז"א הגל מקוטב( .אנו נצטרך למצוא את וקטור הכוון )וקטור ההשתנות( של השדה החסר וכל זאת על סמך הציור הנתון .בסעיף הבא הדן מעבר גלים
מישוריים בין חומרים ,נדגים שיטה למציאת הוקטורים על סמך הציור הנתון .זאת עי פתרון משוואה וקטורית .
כיצד נוצרים גלים אל"מ? גלים אלקטרומגנטים סובבים אותנו בחיי היום יום .מחולל הגלים האל"מ הגדול ביותר הוא השמש .השמש מפיקה קרינה אל"מ בעלת טווח
תדרים )ספקטרום( רחב מאד .החל מאינפרא אדום )אור בתדרים נמוכים מאור הנראה( ועד לקרני גמא בתדרים גבוהים .קרינת גמא נחשבת לקרינה מיננת .קרינה
המסוגלת לערער את המבנה האטומי של החומר בו היא פוגעת .קרינה זו עושה את דרכה לעבר כדור הארץ מהחלל ,אך למזלנו היא מסוננת עי שכבת היונוספירה )על
תפקיד היונוספירה נדבר בהמשך( .צורות אחרות של גלי אל"מ הם שידורי רדיו ,אור הנפלט מפנס .מקורות חום כולל גופים שחורים פולטים גלים אל"ם .אנו יכולים
להפיק גל אל"ם עי הזרמת זרם חילופין בתיל מתכתי ארוך .התיל ישמש כאנטנה וסביבו יחול שדה מגנטי דינאמי וכך הלאה .מכן אנו למדים שוקטור צפיפות הזרם Jיכול
להיות מקור גל אל"מ.
נתבונן כעת בספקטרום הגלים האל"מ .שימו לב עד כמה תחום האור הנראה צר יחסית לכל הספקטרום.
נציג את השיטה עי דוגמאות .נניח שנתון ביטוי לשדה ) E y ( x, t ) = E0 cos( wt − β x) ⋅ y :דוגמא (1
שלב ב :נקבע את כוון התפשטות באופן הבא :בתוך מעריך האקספוננט נחליף כל משתנה מרחבי במינוס וקטור היחידה שלו ונחלץ את החלק המדומה .נקבל וקטור.במקרה
)( β , 0, 0
)נרמול זה חישוב וקטור יחידה( .מכאן נובע הזה נקבל Im{− j β x}|x =− x = β x = ( β , 0, 0) :כעת ננרמל את הוקטור שקבלנו= (1, 0, 0) = x :
β2
הפאזה נעה ימינה. β שכוון ההתפשטות הוא xהחיובי .כאמור ,וקטור מצביע על כוון ההתפשטות נקרא וקטור הגל .וזה הכן הגיוני כי בגלל סימן המינוס לפני
) j ( −κ z + β x
E y = E0 eבמקרה הזה כוון ההתפשטות תלוי בשני צירים .נמצא את וקטור ההתפשטות: דוגמא :2נתון⋅ y :
κz −βx
זהו כוון ההתפשטות )וקטור הל(. Im{ j ( −κ z + β x)}|x =− x , z =− z = κ z − β xננרמל ונקבל:
κ2 + β2
E y = E0 eנרשום Im{−α x − j β z}|x =− x , z =− z = β z :לאחר נרמול נקבל שוקטור הגל הוא בכוון zהחיובי .בקרה הנ"ל נשאל מהי
) ( −α x − j β z
דוגמה ⋅ y :3
) ( −α x − j β z
E y = E0 eאנו רואים של חלק הממשי משמעות של החלק הממשי במעריך? נרשום את הביטוי מחדש⋅ y = E0 e −α x e − j β z ⋅ y = e −α x E0 e − j β z ⋅ y :
הוא מקדם ההנחתה בחומר .מה שחשוב להבין שתרומת החלק α חיובי הגל דועך בכוון xהחיובי .בהמשך נראה ש α במעריך יש השפעה על המשרעת .למעשה עבור
−α x
.e הממשי במעריך היא גורם סקלרי המשפיע על עוצמת הגל .במקרה זה
היא זוית פגיעה של הגל האל"מ שהיא θ נציין שבמקרה הנל E y = E0 e − j β ( x sin θ + z cosθ ) ⋅ y דוגמה ) 4מתוך תרגול של קארין בנושא קיטוב( :נתון:
הזוית הנוצרת בין כוון התפשטות הגל לבין הניצב למישור הפגיע )עוד נתקל בזה בהמשך( .נמצא את וקטור הגל:
x β sin θ + z β cos θ ) β ( x sin θ + z cos θ ) β ( x sin θ + z cos θ
.מוקטור הגל שקיבלנו ניתן = = = x sin θ + z cos θ
( β sin θ ) 2 + ( β cos θ ) 2 ) β 2 ( (sin θ ) 2 + (cos θ ) 2 β ⋅1
) φ( x , y , z
E y = E0 eכאן הפונקציה להסיק שהניצב שאליו שהזוית θנמדדת הוא ציר zהחיובי וזה הכן כך .נרשום כרגע נוסחא כללית למציאת וקטור הגל :נניח ⋅ y
) −∇φ( x , y , z
{ K EM = Imשימו לב שזו פעולת גרדיאנט. הסקלרית המרוכבת ) φ( x , y , zהיא הפאזה של הפאזור .וקטור הגל יהיה} :
) ∇φ( x , y , z
עבור השדה הנתון בדוגמה האחרונה ,נמצא את כוון ההשתנות התנודות )וקטור( של השדה המגנטי :Hפתרון :וקטור הגל נתון כי מצאנו אותו קודם .כמו כן מהביטוי
לשדה החשמלי רואים כי וקטור ההשתנות )וקטור הכוון או וקטור הקיטוב של ההגל( הוא בכוון .yאנו זוכרים את הקשר הבא K EM = E × H :כמו כן בגל TEM
זהו תנאי לניצבות .נציב את הוקטורים: השדות Eו Hניצבים לכן גם הקשר הבא חייב להתקייםE i H = 0 :
E i H = 0 ⇒ y i( H X x + H y y + H z z ) = 0 ⇒ H y = 0
פרקנו את Hלרכיבים .כעת נחשב את השוואת מקדמים בהתאמה .נרשום:
K EM = E × H = ( y ) × ( H X x + H z z ) = x sin θ + z cos θ
המכפלה הוקטורית לפי נוסחה בע"מ .4נקבל ( y ) × ( H X x + H z z ) = ( H z x − H X z ) = x sin θ + z cos θ :כעת נשווה מקדמים בהתאמה
על מנת ששדה חשמלי או מגנטי יהווה גל אל"מ הוא חייב לקיים את 4משוואות מקסוול )וכמובן להיות שדה הרמוני( .נניח שנתון ביטוי לשדה חשמלי בריק:
כעת שאנו יודעים למה לצפות מבחינת כווני השדות וכוון הגל .נבדוק מה הם התנאים הדרושים לכך שהשדה הנתון יהווה גל אל"מ וזאת עי משוואות מקסוול.
נתון E y ( x, t ) = E0 cos( wt − β x) ⋅ y :כמו כן נתון שהשדה מתקדם בריק .לכן צפיפות המטען וצפיפות הזרם היו .0אנו נבדוק את קיום משוואות מקסוול בשני
שיטות .ראשית עי הצגה רגילה במישור הזמן .לאחר מכן נחזור על התהליך ברישום פאזורי.
∂ ∂
∇ × H = σ E + εפשוט נבצע רוטור על Hשקיבלנו מצד אחד נגזור את Eהמקורי לפי זמן מצד שני ונשווה .נסדר אגפים נצמצם E ⇒ ∇× H = ε E
0 ∂t ∂t
1 β β
=c כאשר cהוא מהירות גל אל"מ בריק. = βc ⇒ w = βc = wהיות ונתון שזה בריק נרשום: ונחלץ את wנקבל:
ε 0 μ0 ε 0 μ0 εμ
שלב ג:
= ) ∇i(ε Eפשוט נחשב דברגנט ונראה שזה אכן .0 ρv = 0 ⇒ TRUE נבדוק מקסוול מס :3
שלב ד:
2π
לכן: =β נזכור שמתקיים: נבדוק מקסוול מס ∇i( μ H ) = 0 ⇒ TRUE :4וגם זה אכן מתקיים .לכן השדה הנ"ל יהיה גל אל"מ אם מתקייםw = β c :
λ
2π c
= w = 2π fוזהי אכן משוואת הגלים בריק .כפי שראינו וקטור הגל מכוון בכוון xווקטור ההשתנות של השדה המגנטי מכוון = c⇒ f ⇒c=λf
λ λ
בכוון zוקטור הקיטוב בכוון yבדיוק מה שקיבלנו בסעיף קודם.
ולא β נעיר שהיות וספקטרום הגל האלקטרומגנטי רחב ואינו באופן תיאורטי אינו מוגבל בתדר .התנאי על קיום גל אל"מ צריך לחול על מקדם ההתפשטות •
w
בהתאם β הוא מקדם ההתפשטות והוא תלוי בתווך בו נע הגל .לכן יש לתאם את = β .β על התדר .לכן נרשום את התנאי מחדש= w ε 0 μ0 :
c
לתדר הגל הרצוי לקיום הגל .בהצשך נכיר תנאי נוסף – בהנחתה הקשור במוליכות התווך.
הם קבועים שלא תלוים εו μ כעת נחזור על הבדיקה לקיום גל מהחלק הקודם .רק שהפעם נעשה זאת בשיטה פאזורית .הפעם לא נניח שהגל מתקדם בריק .נניח רק ש
− jβ x
E y = E0 eונפעיל את משוואות מקסוול: במרחב .ראשית נציג את השדה בצורה פאזורית⋅ y :
כאשר אנחנו מניחים תווך עם מוליכות .אנחנו צריכים לדעת שמדובר בתווך לא אידיאלי עם הפסדים .הפסדים אלה באים לביטוי בהנחתה בגל .אי לכך ,מקדם ההתפשטות
כבר לא סתם מספר ממשי )עבור הצגה פאזורית( ,אלה מספר מרוכב הכולל מידע על ההפסדים .כאמור βתלוי בחומר לכן אם אנחנו מחליטים שכעת זה חומר עם
הפסדים ,עלינו לקחת זאת בחשבון בהגדרת . βלמעשה j βהופך ל γשהוא מקדם ההתפשטות הלוקח בחשבון הפסדים בחומר .אם נזכר ש βהוא גם מספר הגל
או התדר המרחבי ,נוכל להסביר את השינוי בו מתוך המכאניקה הקוונטית .שכן תווך מוליך כולל עודף אלקטרוניים חופשיים אשר משפיעים על התקדמות הגל בכך שהם
מתנגשים עם חלקיקי הגל – הפוטונים )כזכור מעקרון הדואליות הגל מתנהג כחלקיק(.
נחזור ל . γגמה מוגדר באופן הבא γ = α + j β :כן זה אותו βשהכרנו והוא שמעתה נקרא קבוע ההתפשטות α .הוא קבוע ההנחתה .לפני שנמשיך ,נזכיר כי
בחישובים במישור הזמן ללא פאזורים ניתן לפתח מששואות גל בחומר עם הפסדים ,אך החישובים היו הרבה יותר מסובכים כפי שנראה בהמשך.
נציין שבהצגה פאזורית בדומה ל γגם מקדמי החומר הופכים להיות מרוכבים כמו εאבל אין צורך להתייחס אליהם כמספר מרוכב ,שכן γכבר לוקח זאת בחשבון
כפי שנראה בהמשך .כעת נחזור לבעיה שלנו:
ז"א לקחנו בחשבון את מקדם ההנחתה .ונחזור על הבדיקות של משוואות γ = α + jβ נרשום שוב את הביטוי לשדה בצורה פאזורית כאשר אנו מחליפים את j βב
מקסוול .כזכור אנו מניחים כעת תווך עם מוליכות.
נתחיל בבדיקה מחדש רק שלא נציב את נרשום את הביטוי לשדה המתוקןE y = E0 e− j β x ⋅ y = E0e −γ x ⋅ y = E0e − (α + jβ ) x ⋅ y = E0e −α x e− j β x ⋅ y :
הביטוי γ = α + j βכדי להימנע מסיבוך עם משוואות מרוכבות בשלב זה :
מכאן ניתן להשוות חלקים מדומים γ = α + jβ נפתח סוגריים נסדר קצת ונקבל γ 2 = −εμ w2 + jσμ w :נוציא שורשγ = −εμ w2 + jσμ w :
כזכור:
וממשיים בהתאמה ולפתור מערכת משוואות לקבלת ) αקבוע ההנחתה( ו ) βקבוע ההתפשטות( .אך נשאיר לשלב מאוחר יותר לאחר שנגדיר את γמתוך משוואת
הגל .בינתיים רק נסכם שאנו רואים שקבוע ההתפשטות המרוכב γתלוי בכל תכונות החומר ויחד עם זאת הוא גם תלוי בתדר של הגל .לא נמשיך לבדוק את שאר
משוואות מקסוול כי אנו יודעים שהן מתקיימות :נרשום שוב את השדה שלנו:
E y = E0 e −γ x ⋅ y = E0 e −α x e − jβ x ⋅ y
סיכום התוצאות :שעל מנת ששדה הרמוני יקיים גל אל"מ בתווך כלשהו ,עליו לציית למשוואות מקסוול .משוואות אלה יכתיבו את התנאים לקיום הגל .התנאים הם
הקשרים בין תדר הגל בפרמטרי החומר .במקרים בהם בחומר יש הפסדים ,יופיע פרמת חומרי חדש – קבוע ההנחתה αשישבש את צורת הגל עד כדי ביטולו .בדוגמה
שחקרנו ,קבוע ההנחתה גרם לדעיכה בשדות היוצרים את הגל ככל שהגל מתקדם בכוון ההתפשטות שלו .גודלו של αיקבע אם הגל יכול להתקיים .בכל אופן כעבור
מרחק מספיק גדול ,הגל ידעך עד להיעלמותו .האם זה אומר שהגל לא יכול להתקיים? לא ניתן לענות באופן חד משמעי .זה תלוי בגודל של מוליכות הסגולית יחסית לתדר
הגל ולמרחק שעל הגל לעבור עד ליעדו– .
אם אחוז ההנחתה סביר ,ניתן לומר שהגל יכול להתקיים .בכל אופן ,בתווך בעל הפסדים בגלל ההנחתה ,הגל משנה את צורתו )משרעתו דועכת( לכן זה כבר לא אותו הגל
שיצרנו במקור .מכאן זה יהיה גם נכון לומר שהגל לא יכול להתקיים כי במקומו הופיע גל אחר .בהמשך נחקור את הקבועים החומריים ומקדמי ההתפשטות ונסיק עוד
מסקנות.
דבר נוסף שכדאי לזכור זה שבחישוב עי פאזורים אין כל שינוי בנגזרות חלקיות לפי משתני המרחב).מלבד העובדה ש יותר נוח לגזור אקספוננט מאשר סינוס( .אך כל
הנגזרות בזמן הופכות למשוואות אלגבריות עם מספרים מרוכבים .כמובן שבסוף כל החלקים המדומים יצטמצמו.
בסעיף הקודם ראינו כיצד משוואות מקסוול מכתיבות לנו את התנאים לקיום גל אל"מ בחומר .שם הנחנו ששדה הרמוני נתון ובדקנו מה צריכים להיות פרמטרי החומר כדי
שהגל יתקיים .ראינו שפונקצית הגל משתנה מחומר אחד לשני )בריק הגל נשאר סינוסי טהור ובחומר עם מוליכות הגל הפך לגל הרמוני דועך בכוון ההתקדמות( .בסעיף
זה נעזר במשוואות מקסוול לפיתוח תבנית מתמטית שאליה נציב את פרמטרי התווך )לדוגמה מהירות הגל או קבועי החומר( והיא תספק לנו את הפונקציה של השדה
ההרמוני )חשמלי או מגנטי זה לא משנה( שיקיים את הגל בחומר המבוקש .תבנית מתמטית שמספקת פונקציה פשוט משוואה דיפרנציאלית .במקרה של גל אל"מ אשר
פונקציות השדות שלו תליות במרחב ובזמן ,זו תהיה משוואה דיפרנציאלית חלקית תלת מימדית עם תלות בזמן.
לפתרון המשוואה נזדקק לתנאי התחלה )מצב הגל ברגע .(t=0תנאים אלה צריכים להיות ידועים מראש .יש להבדיל בין תנאי התחלה לתנאי שפה .במקרים מסוימים
נזדקק גם לתנאי שפה )לדוגמא במעבר שדה בין חומרים( .תנאי ההתחלה היו פונקציה התחלתית או צורת הגל בהתחלה ללא תלות בזמן.
נציג צורה כללית לפונקצית הגל אותה אנחנו רצים למצוא עי פתרון משוואת הגל A( x , y , z ) F ( x, y, z , t ) = A( x , y , z ) ⋅ cos( wt − φ( x , y , z ) ) :היא פונקציה וקטורית
המתארת את צורת הגל וגודלו .היא אינה תלויה בזמן וממנה ניתן נקבל את וקטור הקיטוב )כוון ההשתנות או כוון התנודות( עי חישוב וקטור יחידה של ) . A( x , y , z
היא פונקציה סקלרית המתארת את כוון ההתפשטות של הגל או את מופע הגל .מפונקציה זו ניתן להפיק את וקטור הכוון של הגל )וקטור הגל( לפי ) φ( x , y , z הפונקציה
) −∇φ( x , y , z
= K EMזאת אומרת וקטור היחידה של מינוס הגרדיאנט .המכפלה ב COSמציינת שזו כמובן פונקציה הרמונית של הזמן. הקשר הבא:
) ∇φ( x , y , z
∂ ∂
∇× H =σ E +ε משוואת מקסוול מס ∇ × E = − μ H :1משוואת מקסוול מס E :2
∂t ∂t
⎛ ⎞
תכונת הלפלסיאן∇ × (∇ × F ) = ∇ ⎜ ∇i F ⎟ − ∇ 2 F :
rot of rot ⎝ div ⎠ Laplacian
grad
∂
∇ × (∇ × E ) = − μנחליף את ∇ × Hבביטוי השמאלי של מקסוול 2ואת ) ∇ × (∇ × Eנציג לפי תכונת נבצע רוטור על שני צידי מקסוול מס ∇ × H :1
∂t
∂ ∂2 ∂ ∂
( )2
∂t
( )
נכפול שני צדדים ב E + εμ 2 E : -1
∂t
ρ ∂ ∂ 2
∇ E − ∇( v ) = μσכזכור ρ vהוא צפיפות המטען המרחבית בחומר .נעצור כאן מקסוול מס ∇iε E = ρ v :3נציב זאת למשוואהE + εμ 2 E :
2
∂ ∂
∇ × E = − μובתכונת הלפלסיאן ונקבל: רוטור על שני צידי מקסוול מס ∇ × (∇ × H ) = ∇ × (σ E ) + ∇ × (ε E ) :2נעזר ב H
∂t ∂t
∂ ∂2
∇ H − ∇ ∇i H = μσהמשוואה עבור Hדומה בצורתה למשוואה עבור .E
2
∂t
(
H + εμ 2 H
∂t
)
הנחות :היות ומתקיים) J = σ E :חוק אוהם( ואנו מניחים שהגל מתפשט בחומר ללא מקורות זרם J = 0וללא מקורות מטען ρv = 0והחומר הומגני ) ε , μ
ρv ∂ ∂2
(∇ ∇ 2 E − ) = μ σ E + εμ 2 E
ε ∂t 0 ∂t
0 0
⎛ ⎞ אינם תלויים במרחב( נוכל לרשום את שתי המשוואות באופן הבא:
⎜ ⎟ ∂ ∂ 2
∇ 2 H − ∇ ⎜ ∇i H ⎟ = μσ H + εμ 2 H
⎟ ⎜ = ∇ i B =0 ∂t ∂t
⎝ μ ⎠ =0 Because J =0
אלו הן משוואות הלמהולץ לגל המתפשט בחומר ללא מקורות .למציאת פונקצית הגל יש לפתור אחת מהמשוואות תוך שימוש בתנאי התחלה ושפה .חשוב לזכור שמדובר
במשוואות וקטוריות .פתרונן יתבצע לכל רכיב בנפרד – 3משוואות שונות .נרשום כעת את המשוואה ל Eבצורה מפורטת לרכיבים ) 3משוואות(:
כעת יש לנו 3משוואות דיפרנציאליות חלקיות שונות .כל אחת מייצגת משוואת גל חד מימדית.
למזלכם הרב ,נתמקד במקרים בהם חלק מהנגזרות החלקיות יתאפסו .על כך בסעיף הבא .כמו כן ,המשוואות הנ"ל לא כוללות תלות במוליכות הסגולית של התווך σ
למרות שלא הנחנו שהחומר מבודד .זה אומר שהמשוואות לא מתחשבות בהפסדים .הפסדים בחומר גורמים לזרמי מערבולות ,אך בפיתוח משוואות הלמהולץ ,הנחנו כי
אין מקורות )זרמים( בחומר .מכאן ,נסיק שאין להשתמש במשוואות הלמהולץ עבור חומר עם הפסדים .בהמשך נציג משוואות חלופיות.
גל מישורי :כידוע ,כוון התקדמות הגל ניצב לכווני ההשתנות של תנודות השדות Eו .Hאשר ניצבים זה לזה .במקרה בו כווני השתנות התנודות של השדות Eו H
מונחים במישור , z = 0 :כוון ההתפשטות של הגל יהיה בכוון zבלבד .במקרה שכזה הגל יקרא גל מישורי .משוואת הגל של גל מישורי תהיה:
) ) F ( x, y , z , t ) = A( x , y , z ) xy ⋅ cos( wt − φ( zכאשר Fמיצג שדה חשמלי או מגנטי ו A( x , y , z ) xyהיא פונקציה וקטורית של x,y,zהמכוונת בכוון xו yאך לא
בכוון .zזהו מקרה כללי של גל מישורי בלתי אחיד )זה אומר שמשרעת הגל יכולה להשתנות בכל כוון במרחב – גל לא הרמוני משתנה בזמן ובמרחב.
גל מקוטב :מקרה בו כוון ההשתנות התנודות של השדה החשמלי Eיהיה בכוון ציר xאו .yלדוגמא E = x And H = y :הגל יקרא גל מקוטב כזכור הגדרנו את
או . − zגל מקוטב הוא בהכרח מישורי אך לא תמיד ההיפך. וקטור הקיטוב ככוון השתנות התנודות של השדה החשמלי .כמובן שכוון התקדמות הגל יהי בכוון z
דוגמא לכווני שדות של גל מישורי בלתי מקוטב .שימו לב שכוון התקדמות הגל הוא :z:
גל מישורי אחיד ומקוטב :גל מישורי אחיד הוא גל שגודל המשרעת שלו אחיד ולא משתנה כתלות במרחב .לדוגמא:
שימו לב שהגל מתנודד בכוון xו yאך הוא אינו משתנה בכוון זה .ז"א אומרת אמפליטודת הגל קבועה במרחב! •
יש להבדיל בין אמפליטודה המוגדרת כערך מקסימאלי לערך רגעי. •
גל כדורי :באופן מעשי לא קיימים גלים מישוריים .בפועל כל הגלים האל"מ הם גלים כדוריים .ז"א הם מתפשטים במרחב בדומה לאור הנפלט ממנורת להט .גלים
כדוריים נוח יותר לייצג עי מערכת צירים כדורית .גל כדורי אינו גל מסוג .TEMלמזלנו לא נעסוק בהם בקורס זה ,אבל עוד נשמע עליהם רבות בקורס מיקרוגלים
ואנטנות.
באופן תיאורטי ניתן ליצור גל מישורי עי הזרמת זרם חילופין במישור מוליך אינסופי .כך יווצר גל אל"מ בניצב למישור האינסופי.במקרה זה נקבל שני גלים המתקדמים
בכוונים מנוגדים משני צידי המישור נושא הזרם .עוד נחזור לזה בהמשך .באופן מעשי ,אם אנחנו נמצאים במרחק גדול מאד מהמקור שיצר גל כדורי ,ניתן יהי להתייחס
לגל זה כאל גל מישורי כי במרחק אינסופי היקף חזית הגל הוא קו ישר מאונך לוקטור הגל.
כעת נדון במקרה פרטי של משוואות הלמהולץ עבור גל מישורי ואחיד )לא בהכרח מקוטב ולא בהכרח סינוסואידלי(:
הכוונה לגל מישורי בו השדות Eו Hניצבים זה לזה ומתנודדים )משתנים כפונקציה של זמן( בכוונים Xו ) Yאו שילוב של שניהם( והגל מתקדם בכוון .Z
לגל אין רכיב בכוון .Zשימו לב שלמרות היותו גל מישורי אחיד ,אין זה אומר שצורתו סינוסואידלית )של הזמן או המרחב(! זה כמובן גל הרמוני עם משרעת קבועה
במרחב ,אך זה יכול להיות גל גל מחזורי כמו גל משולש או מרובע ...לכן לא נשתמש כאן בייצוג פאזורי..
∂E ∂E ∂H ∂H
שוב כי הגל לא משתנה בכוונים Xו ) Yהוא מתנודד בכוונים אלה אך לא משתנה!( = = = עבור גל זה מתקיים= 0 :
∂x ∂y ∂x ∂y
נרשום את משוואות הלמהולץ שקיבלנו בסעיף משוואת הגל רק ללא המשוואה השלישית בציר Zכי רכיב זה לא קיים )יש רק תלות ב Zשהוא כוון ההתקדמות אך אין
תלות בכוון התנודות ב (Zוכמובן בהתחשב בעובדה שהגל אחיד בכל המרחב .נקבל:
קיבלנו ארבעה משוואות דיפרנציאליות חלקיות וחד מימדיות .אבל בפועל כדי למצוא את פונקצית הגל הנעלמת אנו זקוקים רק לשתיים מהן )אנו יודעים לעבור בין סוג
אחד של שדה לסוג שני בעזרת מקסוול( .לכן נתמקד במשוואות עבור השדה החשמלי .בגלל ששתי המשוואות בכוונים Xו Yזהות בצורתן ,נתמקד רק במשוואה לשדה
החשמלי בכוון X) Xהוא כוון השתנות התנודות ו Zהוא כוון ההתקדמות של הגל(:
∂2 1 ∂2
זו כאמור משוואת גלים חד מממדית .לצורך פתרון המשוואה נזדקק לתנאי התחלה .זוהי פונקציה של Zבלבד המתארת את צורתו E x − Ex = 0
∂z 2 v 2p ∂t 2
ומדוע אין צורך בתנאי התחלה כאשר נלמד דרך פתרון ההתחלתית של הגל ברגע שהוא נוצר ) .(t=0לכן Ex ( z, 0) = f ( z ) :בהמשך נראה כיצד מקבלים את ) f ( z
מוססת על קשרים של תנאי שפה .כעת נחזור למשוואה:
⎛ ⎛ ⎞ ⎞
⎜ ⎜ ⎟ ⎟
z ⎜ ∂ ∂ ⎜ ⎟∂ ⎟∂
= :τ נציב: − ⋅ + Ex = 0
vp ⎟ ⎜ ∂ z ∂t ⎟ ⎜ ∂ z ∂t
⎜ v ⎟ ⎜ v ⎟
⎝ p ⎠ ⎝ p ⎠
⎞∂ ∂ ⎛ ⎞∂ ∂ ⎛
⎜ ⎜⋅⎟ − + ⎟ Ex = 0
⎠ ⎝ ∂τ ∂t ⎠ ⎝ ∂τ ∂t
שימו לב שיחידות τהן שניות! ושכב אין יותר תלות במשתנה המרחב ! Zמכאן הוכחנו שלפתרון משוואת הגלים החד מימדית אנו זקוקים לתנאי התחלה ולא תנאי
שפה .המשוואה היא מסדר שני או לחילופין ניתנת לרישום כשתי משוואות מסדר ראשון :לכן ניתן לצפות שלמשוואה יש שני פתרונות שאותן ננחש:
פתרון זה מתאר שני גלים אחת מתקדם בציר Zהחיובי והשני נסוג בציר Zהשלילי .כדי לראות זאת נציב חזרה את : Z
z z
Ex = f (t + ) ) + g (t −
vp vp
הדבר היחיד שיש לזכור הוא צורת הפתרון של המשוואה .למשוואת גלים קיים פתרון פשוט לפי תבנית והוא נקרא פתרון דלמבר.
באופן דומה נקבל פתרונות עבור שלושת המשוואות האחרות .זכרו שלצורך פתרון משוואת גלים במקרה של גל מישורי אחיד ,אנו זקוקים לשתי משוואות עם 4תנאי
התחלה )משוואה אחת בכל כוון ועוד 4פונקציות של צורת הגל ההתחלתית בכל כוון(.
למעשה ברוב המקרים לא נזדקק להשתמש בנוסחת דלמבר .ניתן יהיה לפתור תרגילים המבוססים על משוואות גלים חד מימדית תוך חישובי תנאי שפה ושימוש בתבנית
פתרון כמו שנראה מיד.
ראשית כדי להזכר בכללים לתנאי שפה לכן מומלץ להסתכל בע"מ .8נזכור שרכיב משיקי של שדה חשמלי ורכיב ניצב של שדה מגנטי תמיד רציפים במעבר בין חומרים.
השאר תלויים במטענים וזרמי משטח )ראה נוסחאות בע"מ .(5
μ μ0 μr E μr
= ηקבוע זה נקרא אימפדנס הגל והוא נמדד ביחידות אוהם )לעכבת הגל יש הגדרות שונות .יש להיזהר בשימוש. = ⋅ = = η0 נגדיר:
ε ε0 εr
H εr
על כך בהמשך( .עבור ריק הוא יהיהη0 = 120π = 377Ω :אנו נשתמש בו כדי לעבור בין שדה חשמלי למגנטי וההיפך מבחינת גודל .כמובן שנזכור את הכוונים
בהתאם לגל .TEM
20 By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved
נרשום כעת את 4משוואות הגלים החד ממידיות שקיבלנו בע"מ .19הפעם נרשום אותן בזוגות תואמים של שדות ליד כל משוואה נרשום את הפתרון הכללי שלה שאותו
נצה למצוא .נשים לב שתבניות הפתרון מציגות את הקשר בין המשוואות:
פתרון כללי )לא בטוח שמותר להשתמש בזה בבחינה!(:
∂2 1 ∂2 z − z0 z − z0
⎧ z − z ⎫ ⎧ z − z ⎫ E x − Ex = 0, ⇔ Ex = f1 (t − ) + f 2 (t + )
⎪ J sx (t +
0
⎪ ) ⋅ x , z < z0 ⎪ J sy (t +
0
⎪ ) ⋅ y , z < z0 ∂z 2
v p ∂t
2 2
vp vp
⎪ η vp ⎪ ⎪η vp ⎪
⎨ ⋅ Ex = − ⎨ ⎬ Ey = − ⎬ ∂2 1 ∂2 1 z − z0 1 z − z0
⎪ 2 z − z0 ⎪ ⎪2 z − z0 H y − 2 2 H y = 0, ⇔ H y = ⋅ f1 (t − ) − ⋅ f 2 (t + )
J sx (t − ) ⋅ x , z > z0 J sy (t − ⎪ ) ⋅ y , z > z0
⎩⎪ vp ⎭⎪ ⎩⎪ vp ⎭⎪ ∂z 2
v p ∂t η vp η vp
−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−−
⎧ z − z0 ⎫ ⎧ z − z0 ⎫ ∂2 1 ∂2 z − z0 z − z0
⎪ ⎪− J sy (t + v ) ⋅ x , z < z0 ⎪ ⎪ J sx (t + v ) ⋅ y, z < z0 E y − 2 2 E y = 0, ⇔ E y = g1 (t − ) + g 2 (t + )
⎪ 1 p ⎪ ⎪ 1 p ⎪ ∂z 2
v p ∂t vp vp
⎨ ⋅ = Hx ⎨⋅ = ⎬ Hy ⎬
⎪ 2 z − z0 ⎪ 2 z − z0
J sy (t − ) ⋅ x , z > z0 ⎪ − J sx (t − ⎪ ) ⋅ y , z > z0 ∂2 1 ∂2 1 z − z0 1 z − z0
⎩⎪ vp ⎭⎪ ⎪⎩ vp ⎪⎭ H x − 2 2 H x = 0, ⇔ H x = − ⋅ g1 (t − ) + ⋅ g 2 (t + )
∂z 2
v p ∂t η vp η vp
1 w 2π w
= vp = = =λf, λ = , f , β = w εμ
εμ β β 2π
שימו לב שבסך הכול יש 4פונקציות בסיסיות . f1 , f 2 , g1 , g 2 :את הפונקציות הללו יש למצוא תוך שימוש -
בקשרים של תנאי שפה להלן:
Ex Ey jwμ רציפות בשדה חשמלי משיקי n1 × ( E2 − E1 ) = 0 :קפיצה בשדה חשמלי ניצבn1 i(ε 2 E2 − ε1 E1 ) = ρ s :
η =− =
Hy Hx σ + jwε
קפיצה בשדה מגנטי משיקי n1 × ( H 2 − H1 ) = J s :רציפות בשדה מגנטי ניצבn1 i( μ2 H 2 − μ1 H1 ) = 0 :
∂
) n1 i( J 2 − J1 ) = −(∇i J s +ראה ע"מ (9 קשר נוסף עבור צפיפות זרם בניצבρ s ) :
∂t
כעת נדגים כיצד להשתמש בתבנית הפתרון .נציג תרגיל דוגמה שגם ימחיש כיצד נוצר גל מישורי.
פתרון:
ראשית נשאל שאלה :לאיזה כוון לדעתכם יהיו מכוונים השדות Hו ? Eעל השאלה אפשר
לענות באופן מתמטי כפי שתכף נראה .אבל ראשית ננסה לענות על סמך מה שלמדנו .זרם
משתה יוצר שדה מגנטי שכוונו לפי כלל הבורג .זה נכון עבור תיל נושא זרם .כאן יש לנו
משטח .אבל ניתן להתיחס למשטח כל אינסוף תיילים מסודרים זה לצד זה .כך נוכל למצוא
את השדה המגנטי השקול הנוצר .נשים לב שהשדה המגנטי בכוון zמתבטל .נותר לנו שני
שדות בכוונים של פלוס ומינוס . yלפי כלל הבורג קל לראות שיש שדה מגנטי בכוון y
החיובי מצד עבור z>0ובכוון yהשלילי מצד . z<0נסו להפעיל את הכלל ולראות
בעצמכם.
נשאל מה אנחנו יודעים על כוון השדה החשמלי? לפי כוון השדה המגנטי שמצאנו ולפי כלל
מערכת יד ימין ניתן לנחש שכוון השדה Eיהיה או בכוון ) xחיובי או שלילי( או בכוון z
חיובי או שלילי .אבל אנו יודעים שרכיב משיקי של Eתמיד רציף משני צידי הלוח .כמו כן
כוונו של השדה החשמלי תמיד יהיה בכוון השווה או המנוגד לכוון הזרם שיצר אותו .מכל
התנאים האלה ניתן בקלות להסיק שכוון השדה Eהוא ציר xחיובי משני צידי המשטח.
מכאן שכוון התקדמות הגל הוא +zמצד הימני של המשטח ו –zמהצד השמאלי.
מבולבלים? טוב מאד! כעת נפתור בשיטה מתמטית.
נתחיל בתנאי שפה .נתחיל בתנאי שלגביו אנו יודעים משהו .זהו תנאי הקשור בצפיפות זרם והוא רכיב השדה המגנטי המשיקי אשר בו יש קפיצה כגודל צפיפות הזרם.
נרשום n1 × ( H 2 − H1 ) = J s = z × ( H 2 − H1 ) = − J s (t ) ⋅ x :שימו לב ממכפלה וקטורית בין zהחיובי לבין כוונו של השדה מצד ימין )כי לפי הנוסחה
הפחתנו את 1מ 2לכן 2הוא הקובע( קיבלנו זרם בכוון xהשלילי .לפי מערכת יד ימין כוונו של השדה H2הוא ככוון yהחיובי .שימו לב שהנורמל לפי הנוסחה נלקח
מחומר 1לכוון חומר .2ראו ע"מ .8האם קיים לשדה המגנטי רכיב ניצב? התשובה היא לא כי כבר ראינו שכוון הרכיב המשיקי מונח כולו ב ! yנוכיח זאת עי רישום
תנאי השפה המשיקי באופן מפורט לכל ציר z × ( H 2 − H1 ) = z × [( H x 2 − H x1 ) x + ( H y 2 − H y1 ) y ] = J y y − J x x = − J s (t ) ⋅ x :מכאן לפי שוויון
וקטורי נוכל להסיק) J y y = 0 :שימו לב :המישור מונח ב z=0לכן בנוסחאות נציב ( z0 = 0
הטבלה מראה מה מתקבל ממכפלת צירים .משמאל לימין לכל האפשריות הקימות .עכשיו נמשיך בפתרון.
נרשום תנאי שפה לרכיב משיקי של שדה חשמלי בו מתקיימת רציפות for z = 0 ⇒ z × ( Ex 2 − Ex1 ) = 0 ⇒ Ex1 = Ex 2 :נובע מרציפות .כוונו של השדה
החשמלי חייב להיות xהחיובי והוא זהה ורציף משני צידי המשטח )רק זה יכול להסביר את תוצאת ה 0כי האפשרות שהשדה Eבכוון zמאלצת את הגל להתקדם בכוון
הזרם וזה לא יתכן( .לשדה Eאין רכיב ניצב וזאת ניתן להראות לפי נוסחת הרציפות )אין צפיפות מטען בלוח לכן הרכיב הניצב חייב להיות 0משני צדדים( .כעת נרשום
את הפתרון הכללי הרלוונטי עבור השדות .שימו לב שאנו משתמשים רק בשניים מהמשוואות כי הגל מקוטב:
∂2 1 ∂2
E x − ) Ex = 0, ⇔ Ex = f1 (t − z / v p ) + f 2 (t + z / v p
∂z 2 v 2p ∂t 2
∂2 1 ∂2 1 1
H − ) H y = 0, ⇔ H y = ⋅ f1 (t − z / v p ) − ⋅ f 2 (t + z / v p
∂z 2 y
v p ∂t
2 2
η η
⎫ ⎧ f 2 (t + z / v p ) ⋅ x , z < 0
⎨ = Exשימו לב שכוון השדה Eזהה משני צידי המשטח .אך כוון ההתקדמות של הגל שונה בציר נרשום את הפתרון בצורה מפורשת⎬ :
⎭ ⎩ f1 (t − z / v p ) ⋅ x , z > 0
⎫ ⎧ f (t + z / v p ) ⋅ x , z < 0
⎨ = Exשימו לב .zהשדה Eחייב להיות רציף ) Ex1 = Ex 2 ⇒ f1 (0, t ) = f 2 (0, tרציפות זו קימת גם לערכי zשונים מ ⎬ :0
⎩ f (t − z / v p ) ⋅ x , z > 0 ⎭
שביטלנו את האינדקסים כי השדות )הפונקציות( זהות בגודלן ובכוונן .ההבדל היחיד הוא בשינוי המופע – כוון התפשטות הגל .באופן דומה נרשום את הביטוי הכללי
⎧ 1 ⎫
⎪⎪ ⎪⎪− η ⋅ f (t + z / v p ) ⋅ y, z < 0
⎨ = H yשימו לב שרק הוספנו את הכוון yסימן המינוס ניתן ישירות מהביטוי בתבנית! כעת כל הבעיה לשדה המגנטי⎬ :
⎪ ⎪ 1 ⋅ f (t − z / v ) ⋅ y, z > 0
⎩⎪ η ⎪⎭
p
צומצמה למציאת פונקציה אחת . f (t ) :נעזר בנוסחה לתנאי שפה של השדה המגנטי שוב ,רק שהפעם נציב את הביטויים מהפתרון הכללי:
⎛1 ⎛ 1 ⎞⎞
for z = 0 ⇒ z × ( H 2 − H1 ) = z × ⎜ ⋅ f (t − z / v p ) ⋅ y − ⎜ − ⋅ f (t + z / v p ) ⋅ y ⎟ ⎟ = − J s (t ) ⋅ x
⎝η ⎝ η ⎠⎠
1
η
) ( f (t − z / v p ) + f (t + z / v p ) ) ⋅ z × y = − J s (t ) ⋅ x ⇒ − 1 ( f (t − z / v p ) + f (t + z / v p ) ) = − J s (t
η
−x
אגב אם בתרגיל יש מספר מישטחי זרם ,נפתור עי סופרפוזיציה לכל משטח ונסכם בכל ציר בנפרד .תמיד נניח מצב יציב ,כך שאין החזרת גל .שימו לב שיחידות J sהם
A / mבזמן שיחידות ηהם אוהם או V / Aמכאן שיחידות השדה החשמלי Eהם V / mויחידות Hהם A / mתבדקו מפגרים! כפי שראיתם ניתן לפתור
משוואת גל מישורי אחיד עי תבנית ושיקולי תנאי שפה בלבד .עכשיו שאלה למחשבה :כיצד להסביר שכוון השדה החשמלי מנוגד לכוון הזרם? תשובה בע"מ .(30
כעת נניח שוב כי הגל הוא סינוסואידלי ,אך לא נניח שהוא מישורי או אחיד .נחזור על פיתוח משוואות הגל אך הפעם בצורה פאזורית כדי שנוכל להתחשב בהפסדים
בחומר בו הגל מתקדם :מקסוול מס ∇ × E = − μ jwH :1משוואת מקסוול מס ∇ × H = (σ + jwε ) E :2נבצע רוטור על משוואה 1ונציב את בביטוי מצד
( )
שמאל של 2נקבל ∇ × (∇ × E ) = − μ jw∇ × H = − μ jw(σ + jwε ) E :נשתמש בתכונת הלפלסיאן ∇ × (∇ × F ) = ∇ ∇i F − ∇ F :ונפתח
2
⎛ ⎞
סוגריים .נקבל∇ ⎜ ∇i E ⎟ − ∇ 2 E = (− j μσ w + εμ w2 ) E :
⎠ ⎝ 0
ρv
= ∇i Eאך לא הנחנו שאין צפיפות זרם! כך שלא הזנחנו הפסדים בגלל מוליכות החומר .נרשום: =0 הנחנו שאין צפיפות מטען
ε
ונקבל את משוואת הלמהולץ הפאזורית לגל המתקדם בתווך עם הפסדי מוליכות: γ 2 = −εμ w2 + j μσ w ∇ E = ( −εμ w + j μσ w) Eנציב:
2 2
הוא קבוע β הוא קבוע ההנחתה ו α כאשר: γ = α + j β = −εμ w2 + jσμ w כבר הכרנו וזה מקדם ההתפשטות: γ2 ∇ E − γ E = 0את
2 2
ההתפשטות .עבור השדה החשמלי נקבל את אותה המשוואה .מכאן משוואות הלמהולץ בצורה פאזורית עבור גל סינוסיאידלי המתקדם בתווך בעל הפסדים היו:
∇2 E − γ 2 E = 0
שימו לב ,כפי שכבר הראנו ,בגלל הפסדים צורת הגל כפונקציה של המרחב יכולה להשתנות .זאת אומרת שאין זה אומר שצורת הגל היא
∇2 H − γ 2 H = 0
סוניסואידלית כפונקציה של המרחב! כמו כן במקרה של תווך ללא הפסדים נקבל( + β ) ∇ E − (α + j β ) E = 0 = ∇ E + β E = 0 :
2 2 2 2
0
כדי לתאר פונקציה עי פאזור יש לוודא שהיא סינוסואידלית כפונקציה של הזמן בלבד .למעשה פונקצית הגל באופן כללי תראה כך:
דרושים 6תנאי שפה 2 .לכול כוון .קיימות שיטות שונות לפתרון משוואות חלקיות .למזלנו אין לנו צורך בכך בקורס .לכן נניח שהשדה לא משתנה )אחיד בגודל המשרעת
∂ ∂
.זכור השדה Eאמנם אחיד בכוונים Xו Yאך זה לא אומר שאין לו רכיבים בכוונים אלה .הוא עדיין שלו( בכוונים xו yזאת אומרת שמתקייםE = E = 0 :
∂x ∂y
מתנודד בכוונים הנ"ל לכן הוא בעל קיטוב בכוונים אלה .כמו כן נניח שהגל הוא מסוג .TEM
∂2
Ex − γ 2 Ex = 0
∂z 2
בהנחות אלה המשוואות החדשות יהיו:
∂2
Ey − γ 2 Ey = 0
∂z 2
והיא כמובן מייצגות גל מישורי אחיד .רק שבזכות ההצגה הפאזורית מקבלים מד"ר רגיל מסדר שני )שתי משוואות בלתי תלויות( במקום מד"ר חלקית .שימו לב שזה גל
מישורי אחיד בלתי מקוטב .למשוואת אלה יש פתרון מהצורה הבאה:
Exy = x ⋅ eאבל פתרון זה סותר את מה שראינו בפתרון משוואת גל חד מימדית .שם קיבלנו שגל מישורי הנוצר מזרם של לוח ( −α z
E x + y ⋅ e −α z E y ) ⋅ e − j β z
אינסופי יוצר שני גלי כאשר האחד נע בכוון zהחיובי והשני נע בכוון השלילי .אז קודם כל תרגעו! אין כאן שום סתירה .הסבר פשוט .נזכר במקדם ההתפשטות:
הוא מספר מרוכב הנמצא ברביע הרביעי .זאת אומרת הוא בעל חלק ממשי שלילי γ2 היות וכל קבועי החומר יחד עם התדר חיוביים. γ 2 = −εμ w2 + j μσ w
יהיה בעל זוית שנעה בין 45ל 90מעלות )הוצאת ששורש מחלקת את וחלק מדומה חיובי .לכן הזוית של γ 2נעה בין 90ל 180מעלות .מכאן γשהוא שורש של γ 2
הזוית ב .(2התחום של 45עד 90מעלות נמצא כולו ברביע הראשון .היות ומתקיים γ = α + j βנסיק ש αו βהם גדלים חיוביים )בהמשך נראה שהם יכולים
−α z
eקטן ככל ש zגדל .לכן הגל מונחת בכוון zהחיובי .באופן דומה )והנה להיות מרוכבים במקרים מסוימים( .נחזור לסתירה עם כוון הגלים .אם αחיובי אז הגודל
αz
התשובה לסתירה( הגודל eכגל עם zחיובי אבל הוא קטן עבור zשלילי! לכן זה מסתדר מצויין עם מה שהסקנו ממשואת הגלים בסעיף הקודם! יש לזכור שהפתרון
הוא אכן סכום אקספוננטים ,אך אין זה סכום מצטבר! ההסכמה לא מתרחשת באותו מקום במרחב .אלו אותם שני הגלים מתקדם ונשוג .רק שהפעם יש הנחתה .מכאן
הפתרון עבור משוואת גלי מישורי )לא אחיד כי יש הנחתה( הינה מהצורה:
⎫ ⎧ Ex ⋅ eα z e j β z , z < 0
⎨ = Ex −α z − j β z ⎬
⎩ E x ⋅ e e , z > 0 ⎭
מאפייני הגל וקבועי החומר:
jwt
eוניקח רק את החלק הממשי כי זו הגדרת הפאזור רק שנשתמש בגל המתקדם לכוון החיובי ראשית נחזיר את הגל מהסעיף הקודם חזרה להצגה רגילה עי הכפלה ב
של zז"א נשמיט את החצי השמאלי:
) E = Re{E ⋅ e jwt } = ( x ⋅ Ex + y ⋅ E y ) ⋅ e −α z cos( wt − β z
ווקטור הגל :הביטוי wt − β zשבתוך הקוסינוס נקרא הפאזה של הגל והוא מסומן ב . φמתוכו ניתן לקבל את וקטור הגל לפי הקשר הבא:
כצפוי כוון התפשטות הגל הוא zהחיובי .מכאן שכדי לדעת את כוון הגל על סמך הפאזה ,יש להציב t=0ולחשב את המנה בין מינוס הגרדיאנט לגודל הגרדיאנט.
פאזה :במקרה של גל מישורי אחיד הפזה היא φ ( z , t ) = wt − β z :זהו הביטוי בתוך ה קוסינוס .במקרים של גלים לא מישוריים הפאזה יכולה להיות תלויה במשתנים
נוספים.
כאשר ניתחנו את משואת גל מישורי אחיד ראינו כי הפתרון הכללי הוא מהצורה) Ex = f1 (t − z / v p ) + f 2 (t + z / v p ) :עבור ציר Xבמקרה זה( .אם נשווה את
Ex ⋅ eמכאן:
−α z
נשתמש כעת בשוויון שקיבלנו כדי להמחיש את תכונות הגל :לפי השוויון שקיבלנו צריך להתקייםcos( wt − β z ) = f1 (t − z / v p ) :
w β z −α z ⎞⎞ ⎛ ⎛ β z
יש כמה שמות :מספר β )עבור תווך ללא הפסדים( ל β לכן: =z Ex ⋅ eלכן צריך להתקיים: ) cos ⎜ w ⎜ t − z ⎟ ⎟ = f (t −
vp w vp ⎠⎠ ⎝ ⎝ w vp
1
ו μמרוכבים נקבל ε זו ההגדרה הכללית ל βאך במקרים בהם β = w εμ = v pלכן: הגל ,תדר מרחבי וקבוע ההתפשטות .נזכור גם את הקשר הבא:
εμ
ביטוי שונה .אלו מקרים מהם יש הפסדים שהופכים את מקדם ההתפשטות למקדם הנחתה התלוי בתדר )עוד נחזור לזה( .נמשיך בחקירת הפאזה:
φ ( z , t ) = wt − β zמחזור של גל מתרחש כאשר הפאזה משלימה 2πרדיאנים .בביטוי של הפאזה יש שתי משתנים z .ו tנבדוק מה צריך להיות גודל של כל אחד
מהם כדי שהפאזה תשלים מחזור שלם .לצורך כך בכל פעם ננטרל את ההשפעה של האחר עי הצבת קבוע במקומו.
זמן המחזור :נמצא את הזמן הדרוש להשלמת מחזור שלם כאשר אני נמצאים על נקודה קבוע . : z0נסמן את הזמן ב Tנרשום את הביטוי הבא:
2π 2π
=T = φ2 ( z0 , T ) − φ1 ( z0 , 0) = ( w ⋅ T − β z0 ) − ( w ⋅ 0 − β z0 ) = 2π ⇒ Tמכאן זמן המחזור:
w w
1
נזכור שהתדר מוגדר f = :לכןw = 2π f :
T
2π 2π
=λ לכן אורך הגל: = φ2 (λ , t0 ) − φ1 (0, t0 ) = ( w ⋅ t0 − βλ ) − ( w ⋅ t0 − β ⋅ 0) = 2π ⇒ λ נסמן מרחק זה ב : λ
β β
w
= vp מהירות הגל :מהירות הגל מוגדרת כיחס בין אורך הגל לזמן המחזור וזהו הגורם המקשר בין שניהם .מהירות הגל נקראת מהירות הפאזה:
β
למעשה אורך הגל זה גם המרחק שהפאזה עברה בפרק זמן המחזור וזה המרחק בין שני נקודות זהות בגל )רצוי נקודות חציית .(0הנוסחה הבאה מקשרת בין זמן מחזור
λ
מתוך λלתוך . v p β = v pמגיעים אליה עי הצבת wמתוך Tו לאורך הגל ומהירות הגל והיא נקראת נוסחת הגלים בספרי הפיזיקה:
T
קשר בין מהירות אורך גל ,תדר וסוג החומר:
היות ו βתלוי בחומר ,גם אורך הגל היה תלוי בחומר .למעשה המשתנה היחידי שהוא בלתי תלוי הוא תדר הגל המיצג את האנרגיה של הפוטונים .מהירות הגל ואורך
הגל נקבעים לפי סוג החומר ובהתאם לתדר של הגל .בחומרים שאינם מוליכים מהירות הגל אינה תלויה בתדר של הגל )למעשה מקדמי החומר אינם רגישים לתדר( לכן
רק אורך הגל ישתנה ויהיה בעל גודל שונה לכל חומר .לסיכום :בחומרים מבודדים .לכל תדר יהיה אורך גל שונה )בהתאם לחומר או למקדם השבירה כפי שיוסבר
בהמשך( ולכן חומר תהיה מהירות התקדמות שונה שאינה תלויה בתדר .מכאן שינוי תדר )באותו חומר( גורר שינוי אורך גל בהתאם לחומר .ושינוי חומר )עבור אותו
vp
והיא נכונה תמיד .אם חומר גורם למהירות להשתנות פי Kאז תדר( גורר שינוי במהירות בהתאם לחומר החדש .המשואה המקשרת בין שלושת הגדלים היא= f :
λ
גם אורך הגל ישתנה פי .Kכך שהיחס תמיד ישאר קבוע כי התדר נשאר קבוע .ההגדלה פי Kתלויה בסוג החומר בו מתקדם הגל .הערך Kתלוי בחומר תמיד ובמקרים
בהם החומר מוליך הוא יהיה תלוי גם בתדר) .ראו סעף הבא (
c
= . nמקדם זה יכול מקדם שבירה :קבוע שבדרך כלל יהיה ממשי אך יתכן גם מדומה .מתאר את יחס בין מהירות הגל בריק למהירות הגל בחומר .הגדרה= n′ :
vp
ε ′′
n′′ = n′מייצג התפשטות .בסעיף הקודם הזכרתי גודל Kאז למעשה מקדם להיות מדומה באופן כללי n = n′ − jn′′ :כאשר :ו n′ = ε rמייצג הנחתה .ו
2ε ′
1
= nגודלו שווה ל 1בריק .באופן כללי כאמור מקדם השבירה יהיה תלוי בתדר )אם מקדם הדיאלקטרי תלוי בחומר( .אך ברוב החומרים השפעת השבירה הוא:
K
התדר על מקדם השבירה זניחה .חומרים בהם למקדם השבירה יש רגישות גבוהה לתדר נקראים חומרים דיספרסיביים )על כך בהמשך(.
וקטור הקיטוב :מוגדר ככוון התנודות של השדה החשמלי .במקרה של הגל שלנו:
זהו וקטור חסר יחידות שמצביע על כוון התנודות של השדה החשמלי .אם וקטור הקיטוב הוא וקטור בסיס ,הגל יקרא גל מקוטב .גל מקוטב תמיד יהיה גל מישורי.
מקדם ההתפשטות : γאת γקיבלנו מתוך פתרון פאזורי של משוואת הגלים γ .הינו מספר מרוכב אשר קובע את אופי התפשטות )התקדמות( הגל בתווך γ .מורכב
מחלק ממשי αשנקרא קבוע ההנחתה אשר מראה כמה הגל מאבד מהאנרגיה שלו במעבר בתווך α .יכול להיות מספר מדומה ובכל להפוך לקבוע התפשטות .ומחלק
מדומה j βכאשר βנקרא קבוע ההתפשטות והוא קובע לנו את היחס בין תדר הגל למהירות הגל .בחומרים בהם קיימת בליעה של תדרים βיהיה מדומה והכפלתו ב
jתגרום לו להיות ממשי ולהנחית α .וגם βנקבעים מתכונות החומר עי מקדמי החומר σ , ε , μ :ושניהם תלויים גם בתדר wלכן נרצה תמיד לדעת מה אופיים
וגודלם של מקדמי החומר .בכל מקרה כדי לקבל תמונה כללית לגבי הנחתה והתפשטות בתווך ,יש להסתכל על γכמכלול γ .יהיה תמיד מרוכב גם אם לא עובדים עם
σ
החומר יחשב כמוליך .וכאשר: γ = α + j β = −εμ w2 + jσμ wנשים לב שכאשר>> 1 : מוגדר באופן הבא: γ פאזורים .כפי שכבר ראינו
wε
σ
החומר יחשב כדיאלקטרי .עובדה זו נובעת מהקשר∇ × H = (σ + jwε ) E : << 1
wε
המקדם הדיאלקטרי :כולכם כבר מכירם את ε ′ = ε 0ε rמקדם שמציין עד כמה החומר הדיאלקטרי איכותי .משמע כמה החומר מסוגל לרכז אליו את קווי השדה
החשמלי ולשמש מילוי טוב לקבלים .מהותו של המקדם קשורה בתופעות קוונטיות שלא נדון בהן לעומק .נציין רק שעבור חומרים מסוימים ,בהם קיימת בליעה של
פוטונים )פוטון הוא חלקיק קרינה אל"מ( שכאשר הוא בעל תדר מסויים ופוגע באלקטרון ,האלקטרון יכול לספוג את האנרגיה של הפוטון ולשנות רמה אנרגטית .לתופעה
זו אנו קוראים בליעה והיא נובעת מעקרון הדואליות שהגל האל"מ הוא בעל תכונות חלקיקיות וגליות כאחד .מקדם זה יכול להיות תלוי בתדר ,אך במסגרת הקורס לא
נתייחס לעובדה זו ונניח שאין תלות בתדר מלבד כאשר נדבר על דיספרסיה בהמשך.
תופעת הבליעה גורמת להנחתה )איבוד אנרגיה( במעבר של הגל בחומר בדומה למוליכות .הבליעה משפיעה על המקדם הדיאלקטרי ומאופיינת עי הוספת רכיב מדומה
והפיכת εלמספר מרוכב .נציג את המקדם הדיאלקטרי המתוקן הכולל את הרכיב המדומה ε = ε ′ − jε ′′ :כאשר ε ′′מיצג בליעה של קרינה.
מוליכות סגולית σ :מקדם זה תמיד ממשי .בחומר מבודד ערכו יהיה 0ובמוליך אידיאלי אינסוף .למקדם זה יש השפעה עצומה על גלים .ככל שהוא יותר גדול כך יש
יותר הפסדים והגל מונחת .בתוך מוליך לא מתקיימים שדות ,לכן מתכות גורמות להחזרה של גלים .כידוע שדה מפעיל כוח על מטען )שדה חשמלי על מטען נייח ומגנטי
על מטען בתנועה( .בתוך מוליך יש עודף אלקטרונים חופשיים הרגישים לכוחות שמפעילים השדות .לכן תנועת האלקטרונים בהשפעת השדה גורמת לאיבוד אנרגיה מהגל.
הגענו מתוך פיתוח משוואת הגל במישור התדר )פאזורים( .נרשום משוואות מקדם ההתפשטות )וההנחתה( :כזכור ל γ = α + j β = −εμ w2 + jσμ w
שמקשרות את מקדמי החומר לקבועי ההתפשטות וההנחתה βו αעבור הפסדים בחומר :
אימפדנס הגל:
בגורם זה כבר נתקלנו כשפתחנו פתרון למשואת גל מישורי .אך שם זה היה מקרה פרטי .למקדם זה יש חשיבות רבה ,בעיקר בגלל השימוש הרב בו וההקבלה שלו לעקבה
של מעגלים חשמליים הרמוניים )הוא לדוגמה קובע את הפרש המופע בין השדה החשמלי למגנטי( .לכן אני לא סתם אגדיר אותו עי נוסחא כללית ,אלא אפתח אותו מתוך
ההצגה הפאזורית של משוואת הגל ,שכן גורם זה בעל משמעות רק במישור התדר )פאזורים( .למעשה איפדנס הגל הוא הגרסה המפולגת של האימפדנס של מעגליפ
חשמליים שאנו מכירים מהנדסת חשמל .שם מדובר באימפדנס מקובץ וכאן אנו דנים במקרה הכללי המפולג .על ההבדל בין מערכות ורכיבים מפולגים ומקובצים נדון
בחלק הבא.
נתחיל במקרא כללי של גל מישורי הרמוני נתון כפאזור .כאן לא נגביל את כווני השדות רק לציר אחד ,אלה לשני צירים .נניח שהגל מתקדם בתווך עם הפסדים .לצורך
ההדגמה נניח שהגל מתקדם רק בכוון zהחיובי .הגל הנתון:
Xו .Yכעת נציג את שני השדות בצורה נפרדת לכל כוון בנפרד )נפתח סוגריים( נקבל:
Ex′ = Ex e −α z e − jβ z , E ′y = E y e −α z e − jβ z
jα − β jα − β
= H x′ ⋅ E y e −α z e − j β z , H′y = − ⋅ E x e −α z e − j β z
μw μw
לא פירטתי את כל הפעולות של הוצאה מתוך שורש והכפלה ב , jאך התוצאה הסופית נכונה .מומלץ מאד שתבדקו ותראו שאתם מקבלים אותה תוצאה!
אנו רואים יחס מרוכב וקבוע בין רכיבי xשל השדה החשמלי לבין רכיבי yשל המגנטי )עבור יחס בין yשל החשמלי ו xשל המגנטי נקבל את אותו קבוע בסימן הפוך(.
יחס זה יכול לעזור לנו כדי לחשב שדה אחד מתוך שדה נתון .נציין שהיחס הזה יוגדר רק עבור גלים מישוריים הרמוניים ובהצגה פאזורית )מישור תדר( .ליחס זה אנו
קוראים אימפדנס הגל והוא השקול של האימפדנס של מעגלים חשמליים אותם אתם מכירים )רובכם לפחות ☺(.
= ηכאשר τהוא הפרש המופע בין השדה המגנטי לבין השדה החשמלי של הגל )כן הם כמו הפרש η e jτ עבור ηמרוכב ניתן לרשום אותו כגודל וזוית: •
בין זרם למתח בחשמל( .הפרש זה תלוי כמובן בחומר בו הגל מתקדם .כמובן שאימפדנס הגל תלוי בחומר.
Ex
= H yאני קוראו לזה "חוק אוהם לגלים" .מכאן אנו רואים שאימפדנס הגל עוזר לנו לחשב שדה אחד מתוך שדה נתון. כמובן שמתקיים: •
η
הפרש מופע בין שדות :לפי הקשר לעיל ולפי ההצגה הפולארית של ηנוכל לדעת את הפרש המופע בין השדה המגנטי לחשמלי בגל המתקדם בתווך בעל •
Ex Ex E E
= H yחזרנו להצגה במישור זמן וקיבלנו שהשדה המגנטי מפגר = jτ
אמפדנס נקוב .ηנרשום= x e − jτ = x cos( wt − β z − τ ) :
η ηe η η
אחרי השדה החשמלי בזוית τזאת אומרת זוית חיובית של האימפדנס משמעותה פיגור בשדה המגנטי .על נושא מופע שדה נדבר בחלק הבא בקווי תמסורת
)בינתיים אגלה לכם שמופע בין שדות הגל גורם לירידה בעוצמת הגל(.
כבר ראינו שמקדמי החומר יכולים להיות מרוכבים כאשר הם מיצגים חומרים עם סוגי הפסדים נוספים מלבד הפסדי מוליכות כמו בליעה .לכן ננסח את איפדנס •
Ex jwμ
η = הגל מחדש עבור מקרה בו קבוע הדיאלקטרי מרוכב:
Hy )σ + jw(ε ′ − jε ′′
נניח גל מישורי הנע לשני כוונים מנוגדים כדוגמת מישור הזרם .השדה החשמלי הנתון כעת:
שימו לב שפשוט הפעלתי את הכללים מעמוד קודם על השדה הנתון .מכאן נקבל:
נקבל:
⎧ γ Ey 2 γ z γE ⎫
⋅⎪ x ⎪ e − y ⋅ x 2 eγ z , z < 0
⎪ jwμ jwμ ⎪
⎨ = ) H xy ( z ⎬
⎪ ⎪ x ⋅ γ E y1 e −γ z + y ⋅ γ Ex1 e −γ z , z > 0
⎪⎩ jwμ jwμ ⎭⎪
ונזכור שחילוק ב jwמשמעותו אינטגרל בזמן ,נחלץ את החלק הממשי ונקבל ביטוי בזמן. אם נציב , α + j β :נכפול ב e jwt
נסיק שע"י שימוש באימפדנס הגל אנו יכולים לא רק לחשב את אמפליטודה של שדה על סמך שדה נתון ,אנו גם יודעים לחשב את כוונו של השדה .זה למעשה מתקבל
אוטומטית עי הקשרים שהגדרנו.
קשרים נוספים:
η0
= ηכאשר nהוא מקדם השבירה .הוכיחו זאת לפי הגדרת מקדם שבירה ואימפדנס הגל בריק! בחומר לא פרו מגנטי ) ( μ r = 1מתקיים:
n
c λ
וזה אורך גל בריק. = λ0 λ = 0כאשר
f n
מציין הפסדים בגלל בליעה של קרינה. ε ′′ ואמרנו ש ε = ε ′ − jε ′′ מקדם דיאלקטרי משוקלל :כבר הכרנו את הרחבה למספר מדומה של המקדם הדיאלקטרי:
נסתכל במשוואת מקסוול מס ∇ × H = (σ + jwε ) E .2נרצה למצוא מקדם דיאלקטרי משוקלל שייצג את כל ההפסדים האפשריים כולל בליעה וכולל מוליכות.
נקבל: ε eq לתוך מקסוול ונסמן את המקדם המשוקלל ב: ε = ε ′ − jε ′′ נציב:
⎛σ ⎞
זהו מקדם ⎟ ε eq = ε ′ − j ⎜ + ε ′′ ∇ × H = (σ + jwε ) E = (σ + jw ( ε ′ − jε ′′ )) E = (σ + jwε ′ + ε ′′ ) E = jwε eq Eמכאן נקבל:
⎝w ⎠
דיאלקטרי משוקלל הלוקח בחשבון את כל ההפסדים הקיימים )לקורס זה( .באמצעות מקדם זה ניתן להגדיר את אימפדנס הגל באופן הבא:
נסכם עכשיו את ההבדלים בין חומרים תוך התייחסות לתכונותיהם .ישנם ארבע מיקרים שונים .בכולם אנו מניחים מעבר גל מישורי:
מוליך טוב :מתקיים tan(δ ) >> 1 :מוליכות החומר גבוהה והשדות של הגל מבזבזים את האנרגיה עי הולכת זרם .לכן זהו חומר עם הפסדים גבוהים מאד. .3
במוליך טוב מתקיימים הקשרים:
1
= . δבחומר זה הגל כולו מוחזר ואין חדירה .בתנאי שפה נניח .4מוליך אידיאלי :כאן מתקיים σ = ∞ :במקרה זה עומק החדירה יהיה = 0
π f μσ
שיש מטען משטחי וזרמי משטח.
בע"מ 22פתרנו תרגיל דוגמה של מישור נושא זרם .ראינו שזרם בכוון − xגרם לגל אל"מ שכוונו היה ב ± zבזמן שכוון השדה החשמלי היה - + xמנוגד לכוון
הזרם .נסביר תחילה את הכוונים המנוגדים בין השדה החשמלי לזרם .כזכור כוונו של השדה החשמלי הוא ככוון המתח .דמינו מעגל חשמלי פשוט של סוללה מחוברת
לנגד .הזרם יוצא מההדק החיובי עובר דרך הנגד וחוזר להדק השלילי של הסוללה .כוון מפל המתח על הנגד ככוון המוסכם של הזרם .כמובן שהנגד משמש כאן כצרכן
וההספק עליו יהיה חיובי .מה קורה בתוך הסוללה? כוון זרימת הזרם היא מההדק השלילי לחיובי .כוון זה מנוגד לכוון המוסכם של המתח וכן של השדה החשמלי .הסוללה
כאן משמשת כמקור אנרגיה וההספק המתפתח אליה שלילי .כך זה גם עם משטח הזרם והשדה החשמלי .משטח הזרם הוא מקור האנרגיה היוצרת את הגל .היות והזרם
זורם נגד כוון השדה )כמו בסוללה( מקור הזרם חייב לבצע עבודה .עבודה הזאת הופכת לגל אל"מ.
המשטח נושא הזרם הוא למעשה אנטנה .כאשר השדה החשמלי מנוגד לכוון הזרם באנטנה ,האנטנה למעשה משדרת )פולטת אנרגיה( .כאשר כוון השדה החשמלי ככוון
הזרם ,האנטנה קולטת )מקבלת אנרגיה( .התקדמות של גל אל"מ במרחב היא למעשה צורה של מעבר אנרגיה .כאשר הגל עובר בתווך ללא הפסדים ,אנרגיה זו נשמרת.
כאשר התווך בעל הפסדים כגון מוליכות ,אנרגיה תהפוך בחלקה לחום )מוליכות תגרום לזרמים שיחממו את התווך .זה מה שקורה במיקרוגל למשל .באופן דומה תווך
בעל בליעה סופג את אנרגיית הגל )אנרגית הפוטונים( .התקדמות גל אל"מ ,אשר מורכב משדה חשמלי ומגנטי היא למעשה משחק של מעברי אנרגיה חשמלית למגנטית
וכך הלאה .תוך כדי ההתקדמות האנרגיה עוברת בין השדות בדומה למעגל חשמלי בו אנרגיה עוברת מקבל לסליל וחזרה .כל עוד לא קיים הפרש מופע בין השדות ,שימור
האנרגיה יהיה אופטימאלי .כבר ראינו שתווך עם הפסדים גורר הפרש מופע בין השדות של הגל.
∂
. ∇ × H = J + εשימו לב השתמשתי בצפיפות הזרם Jבמקום σ Eהסיבה היא שאני רוצה לשמר נתחיל במשוואת מקסוול השנייה עבור תווך ללא מקורותE :
∂t
את מקורות התווך אם הם קיימים .משוואות אנרגיה הן משוואות סקלריות ולא וקטוריות ,לכן נכפול סקלרית את שני הצדדים בשדה החשמלי:
) Ai( ∇ × B ) = B i( ∇ × A ) − ∇i( A × Bכעת רואים שבמקרה שלנו E=A :ו H=Bלכן נרשום:
∂ ∂
∇ × E = − μנציב זאת למשוואה: E i( ∇ × H ) = H i( ∇ × E ) − ∇i( E × H ) = J i E + ε E i Eכמו כן לפי מקסוול 2מתקייםH :
∂t ∂t
⎞ ∂
⎛ ⎞ ∂⎛
H i⎜ − μנזכור שניתן להחליף סדר בין גזירה בזמן לבין גזירה במרחב .כמו מתקיים E i E = E :וגם:
2
⎠ ∂t
⎝
( )
H ⎟ − ∇ i E × H = J i E + ε ⎜ E ⎟i E
⎠ ⎝ ∂t
⎞ ) df (t ) d ⎛ f (2t
⋅ ) ) f ( tכלל שרשרת( לכן אנו מקבלים את המשוואה הסקלרית הבאה: ⎜ = ⎟
dt ⎠⎟ dt ⎜⎝ 2
∂ E2 ∂ H2
2
(
−∇i E × H = J i E + εאנו יכולים להציב J i E = σ E i E = σ Eאבל לא נעשה זאת כדי לשמור על צפיפות הזרם .Jשימו לב ) ∂t 2
+μ
∂t 2
1 V A A V W
וואט למטר בשלילית .במילים אחרות קיבלנו משוואה המתארת צפיפות הספק מרחבית .אם = ⋅ ⋅ = ⋅ ליחידות המשוואה משני צידי השווין:
m m m m 2 m m3
נרצה את צפיפות האנרגיה המרחבית ,נצטרך לבצע אינטגרל לפי זמן .אבל זה לא מה שאנחנו מחפשים.
נשאר בהספקים .רק נבצע אינטגרל מרחבי כדי לקבל ביטוי להספק )מאוחר יותר נוכל לבצע אינטגרל לפי זמן ולקבל אנרגיה של גל(.
אם נשמיט את פעולת הדיברגנס מצד שמאל ,נוכל לבצע אינטגרל מישטחי מצד שמאל ואינטגרל מרחבי מצד ימין )כן זהו למעשה משפט סטוקס המבוסס על תכונות
הדיברגנס(.
⎛ ∂ E 2
∂ H 2
⎞
שימו לב שמצד שמאל אנו מבצעים אינטגרל ∫ ( E × H )ids = − ⎜ ∫ ( J i E )idv + ε ∂t ∫ 2 dv + μ ∂t ∫ 2
S ⎝V V V
נקבל ביטוי להספק הגל במרחבdv ⎟ :
⎠
משטחי סגור סוג 2על מעטפת משטחית העוטפת תחום מרחבי של הגל .מצד ימין אנו מבצעים אינטגרל מרחבי על 3איברים והם )משמאל לימין( 1 :צפיפות מרחבית של
הספק המקורות במרחב )אנטנות קולטות או משדרות בהתאם לסימן( 2 .צפיפות מרחבית של הספק השדה החשמלי 3 .צפיפות מרחבית של השדה המגנטי.
כעת נגדיר את וקטור פויינטינג P = E × H :והוא כמובן מייצג את צפיפות הספק הרגעי .שימו לב שכל מה שעשינו כאן נכון רק עבור גל מסוג ) TEMלא חייב להיות
. Wכמו כן ,שימו לב לדמיון להספק המדומה בחשמל .באופן דומה מוגדרת צפיפות הספק הממוצע עבור הצגה פאזורית: מישורי( .יחידות פויינטיג הם / m 2
⎛ ⎞
∂W ∂ ⎜ E2 H 2 ⎟ ∂W 1
זו צפיפות כאשר ⎜ ε +μ ⎟ = } . S avg = Re{E × Hשימו לב לצמוד של .Hמהמשוואה שפיתחנו קל לראות שמתקיים:
*
וקטור פויינטיג המייצג צפיפות הספק הרגעי של גל אלקטרומגנטי )ולא צפיפות שטף ההספק כמו שהמרצה בטעות הכתיב!( P = E×H •
⎞ ∂ ⎛ ε E2 μH 2
משפט פוינטיג בניסוח אינטגראלי .המתאר את סכום ההספקים הנכנס למרחב מתוחם עי (
∫ Pids = − ∫ J i E idv − ) ∂t V∫ ⎝ 2
⎜ + ⎟dv
⎠ 2
•
S V
מעטפת ) Sצד ימין ל משוואה( ,אשר שווה לסכום ההספק היוצא מהמרחב התחום )צד שמאל של המשוואה(.
∂W
∇i P = −משפט פונטינג דיפרנציאלי .כאשר Wזו האנרגיה של הגל. •
∂t
⎞ ∂ ⎛ ε E2 μH 2
נסכם את משפט פוינטינג במילים :סה"כ ההספק העוזב את המרחב Vדרך ∫ Pids = −
S
∂t V∫ ⎝ 2
⎜ + עבור תווך ללא מקורות נאפס את Jונקבל⎟dv :
⎠ 2
מעטפת ) Sצד שמאל של משוואה( שווה לסה"כ ההספק שמתפזר בתוך המרחב )הספק אוהמי בגלל הפסדים בחומר( .אם במרחב יש מקורות אז תוצאת האינטגרל תהיה
חיובית אם המקור הוא צרכן )אנטנה קולטת( ושלילית אם המקור הוא ספק )אנטנה משדרת(.
עד כה דיברנו על גלים אל"מ שנעו בתוך תווך אחיד .כעת נבדוק מה קורה כאשר גל אל"מ המתקדם בתוך חומר 1ופוגע בגבול חומר .2כאן נתמקד בגלים מסוג TEM
בלבד .לשם נוחות נשתמש בהצגה פאזורית .נתחיל בסימונים:
+ +
גל פוגע :רכיבי גל פוגע ) (INCIDENTיסומנו עי אינדקס iבאופן הבא Ei , H i :או עי סימן +שמציין שזהו גל )שדה של גל( פוגע Ex , H y :שימו לב שאלו הם
שדות הגל אשר היו תמיד מאונכים לכוון ההתקדמות .אם נרצה לסמן את כוון ההתקדמות של גל פוגע נסמן זאת כך K i :או עי אינדקס המציין את מספר החומר K 1+
כנ"ל לגבי השדות.
− − −
גל מוחזר :רכיבי הגל המוחזר ) (REFLECTEDיסומנו עי אינדקס rבאופן הבא Er , H r , K r :או עי סימן מינוס E , H :או עי מספר החומרK :
1 x y
גל עובר :רכיבי הגל העובר לחומר השני ) (TRANSMITTEDנסמנו עי אינדקס Et , H t , K t : tאו עי מספר החומרEx+2 , H y+2 , K 2+ :
φi , φr , φt זוויות :זווית הפגיעה זווית ההחזרה וזווית המעבר )זווית השבירה( נמדדות יחסית לאנך למישור הפגיעה ומסומנות עי האינדקסים בהתאמה:
קיטוב הפגיעה :נזכיר שקיטוב הגל נקבע לפי כוון התנודות של השדה החשמלי .בבעיות גבול של גלי TEMנפריד בין שני מקרים קלאסיים של פגיעה בקיטוב ניצב )(TE
ופגיעה בקיטוב מקבילי ) .(TMנציין שקביעת קיטוב פגיעה היא שרירותית וקשורה בשיטת החישוב של הזויות.
קיטוב ניצב :TEזה כאשר השדה החשמלי ניצב למישור הציור שהוא כמובן מישור הדף )מישור .(XZמישור הציור תמיד יהיה ניצב למישור הפגיעה ).(YZ
קיטוב מקבילי :TMזה כאשר השדה החשמלי מקביל למישור הציור )מישור .(XZמישור הציור תמיד יהיה ניצב למישור הפגיעה ).(YZ
ראשית שימו לב שכאן שיניתי את מערכת הקורדינאטות מהדוגמאות בדף קודם .כרגע ציר yהוא לתוך הדף ובהתאם לכך כווני השדות השתנו .השדה החשמלי לתוך הדף.
שנית ,בכל המקרים של פגיעה בזוית נניח שהחומר מבודד ללא הפסדים .וכן שמישור הפגיעה חלק לחן זווית הפגיעה שווה לזווית ההחזרה )מסומנות ב ( φ1זווית
השבירה מסומנת ב . φ1הגל הפוגע K iבעל מקדם התפשטות β iפוגע במישור גבול החומרים x=0בזוית . φiנניח שמישור הפגיעה חלק לחלוטין ,לכן הגל
אשר שווה בגודלה לזווית הפגיעה . φi = φrחלק מהגל עובר לחומר השני K t , β tבזוית . φtהשדה החשמלי של שלושת הגלים φr המוחזר K r , β rחוזר בזוית
ניצב למישור הדף לכן זהו קיטוב ניצב.
Ei + Er = Et
שימו לב שעוצמת השדה החשמלי בגל העובר גברה בזמן שעוצמת השדה המגנטי קטנה .חשוב לזכור שסה"כ
(H i )
) − H r cos(φ1 ) = H t cos(φ2
האנרגיה של הגל לא השתנה .במעבר לחומר השני חלק מהאנרגיה נמסרה וחלק המשיכה עי החזרה.
Ex jwμ
ηאך כאן הנחנו שאין הפסדים ) ( σ = ε ′′ = 0לכן = אם נזכור שעבור גל מישורי הדרנו את אימפדנס הגל באופן בא:
Hy )σ + jw(ε ′ − jε ′′
μ
= ηבמקרה שלנו זהו גל TEMשאינו מתקדם בכוון zלכן נרשום את אימפדנס הגל באופן כללי עי יחסי גדלים בלבד )מותר כי האימפדנס יהיה מספר ממשי.
ε
Et ⎞ ) ⎛ η1 cos(φ2
= Ei ⎜1 + ⎟
2 ⎠ ) ⎝ η 2 cos(φ1 Et μ2 Ei E μ1
= . η 2מכל הקשרים לעיל ניתן להסיק שמתקיים: = = η1באופן דומה: = = r האימפדנס ממשי(:
E ⎞ ) ⎛ η1 cos(φ2 Ht ε2 Hi Hr ε1
Er = t ⎜1 − ⎟
2 ⎠ ) ⎝ η 2 cos(φ1
שיחקתי קצת עם הביטויים )חילוץ והצבה( וקבלתי את הקשרים בין הגדלים של השדות החשמליים.
והם: ⊥τ קבוע ההחזרה וקבוע ההעברה :נגדיר כעת שני קבועים חדשים עבור קיטוב TEקבוע ההחזרה Γ ⊥ :ו קבוע ההעברה:
) Er E yr η 2 cos(φ1 ) − η1 cos(φ2
= ⊥Γ = = שימו לב שעבור
) Ei E yi η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2 קיטוב ניצב
מתקיים:
Et E yt ) 2η2 cos(φ1 ⊥τ ⊥ = 1 + Γ
= ⊥τ = =
) Ei E yi η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2
השדה המגנטי הפוגע : H iעי שימוש באימפדנס הגל נוכל לרשום את הביטוי לשדה המגנטי הפוגע על סמך השדה החשמלי הפוגע שהנחנו .לצורך כך עלינו לחשב את
וקטור הקיטוב של השדה המגנטי )היות והגל אינו מישורי בכוון , zלא נוכל לקבל את קיטוב של Hבאופן אוטומטי מאימפדנס הגל( .את וקטור הקיטוב של Hניתן לחשב
בשתי צורות .אחת שוב עי טריגונומטריה ודמיון משולשים ישירות מהציור ,והשנייה עי פתרון משוואה וקטורית כפי שעשינו בע"מ .15לדעתי עדיף עי משוואה
K i = Ei × H i
את K iכבר יש לנו וגם את Eiזה פשוט כוון yמכאן נקבל: וקטורית ,למרות שאני בטוח שתבחרו בשיטה הראשונה .המשוואות שיש לפתור:
Ei i H i = 0
Ei
= H iמכאן נרשום: ) ) H i = − x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1רצוי שתבדקו בשני הדרכים!( .כעת שיש לנו את הכוון נחשב את הגודל עי הקשר:
η1
Ei
= . Hi )) ( − x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ
1 1 1
η1
השדה החשמלי המוחזר : Erכאן נשתמש בקבוע ההחזרה ⊥ . Γוהקשר Er = Γ ⊥ Ei :כוון הקיטוב של Erזהה ל Eiבקיטוב ניצב השדה החשמלי תמיד ניצב לדף.
אך שימו לב שכוון וקטור הגל שונה .זהו כוון הגל המוחזר .את כוון זה ניתן למצוא עי שיקולים טריגונומטריים מהשרטוט .אבל אפשר לקצר את הדרך כי ידוע שזווית
הפגיעה וההחזרה שוות .מכאן שההבדל בכוון התקדמות הגל הפוגע לגל המוחזר הוא בהיפוך סימן ברכיב האנכי לדף .במקרה שלנו זה ציר xשהופך לשלילי .נרשום את
כוון הגל הפוגע x ⋅ cos(φ1 ) + z ⋅ sin(φ1 ) :לכן כוון הגל המוחזר יהיה K r = − x ⋅ cos(φ1 ) + z ⋅ sin(φ1 ) :מכאן נרשום:
Γ ⊥ Ei
Hr = − )) ⋅ ( x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e − j β1 ( − x⋅sin(φ1 ) + z ⋅cos(φ1
η1
השדה החשמלי העובר : Etכעת נעבור לחומר מס .2את גודלו של השדה נמצא עי הקשר . Et = τ ⊥ Ei :את וקטור הגל נסיק ישירות מהשרטוט פשוט נשנה את הזווית
נקבל . K t = x ⋅ cos(φ2 ) + z ⋅ sin(φ2 ) :כוון הקיטוב נשאר yואנו מקבלים: φ2 מ Kiל φ1
τ ⊥ ⋅ Ei
= Hr )) ( − x ⋅ sin(φ2 ) + z ⋅ cos(φ2 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ 1 2 2
η2
יש לזכור שזווית זו לא תהיה נתונה לכם ויש φ2 האם סיימנו? לא! שימו לב שהן בהגדרת קבועי ההחזרה והמעבר והן ברישום ביטויים השדות ,השתמשנו בזוית השבירה
לחשב אותה מתוך קבועי החומר )או מקדמי שבירה( עי שימוש בחוק סנל כפי שנראה בהמשך.
Ei Er
φ1 φ1
ε1 , μ1
ε 2 , μ2
y z φ2 Ht
x Et
Kt , β 2
Ei
= Hi השדה המגנטי הפוגע( − x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ )) :
1 1 1
η1
Γ ⊥ Ei
Hr = − )) ⋅ ( x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e − j β1 ( − x⋅sin(φ1 ) + z ⋅cos(φ1 השדה המגנטי המוחזר:
η1
τ ⊥ ⋅ Ei
= Ht )) ( − x ⋅ sin(φ2 ) + z ⋅ cos(φ2 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ
1 2 2
השדה המגנטי העובר:
η2
קבועי ההחזרה והמעבר עבור קיטוב ניצב:
ווקטור הגל הפוגע K iוכמובן הכול מקושר עי קבעי החומר. , Eiזווית הפגיעה φ1 שימו לב שכל השדות מוגדרים לפי גודל השדה החשמלי הפוגע •
= η2
Et
=
μ2 E E
= η1 = i = rו
μ1
כמו כן מתקיים:
ובצורה וקטורית כללית( E − E ) cos(φ ) = E cos(φ ) :
i r 1 t 2
Et ⎞ ) ⎛ η1 cos(φ2
= Ei ⎜ + ⎟
2 ⎠ ) ⎝ η 2 cos(φ1
לכן:
E ⎞ ) ⎛ η1 cos(φ2
Er = t ⎜ − ⎟
2 ⎠ ) ⎝ η2 cos(φ1
והם: || τ קבוע ההחזרה וקבוע ההעברה :נגדיר כעת שני קבועים חדשים עבור קיטוב TMקבוע ההחזרה Γ|| :ו קבוע ההעברה:
שימו לב שאינדקסי הזוויות הפוכים לעומת קיטוב ניצב ,ושמקדם ההחזרה כולל סימן מינוס.
נרשום את הביטויים הפאזוריים לכל השדות :הפעם נתחיל עם השדה המגנטי כי עבור כל הגלים הוא מקוטב בכוון אחיד ) yשימו לב כל וקטורי הגל בקיטוב מקבילי זהים
לחלוטין לאלו בקיטוב ניצב(.
השדה המגנטי המוחזר : H rכמובן שמקוטב בכוון .yגודל נתון בקשר H r = Γ|| H i :ווקטור זהה לוקטור הגל התואם מ .TEלכן פשוט נרשום:
H t = y ⋅τ ⊥ ⋅ H i e − j β1 ( x⋅cos(φ2 ) + z⋅sin(φ2 ))
Et == η 2 H r : והגודל נתון בקשר. וקטור הגל זהה למקרה הקודם. מקיטוב ניצבH t מקוטב בכוון הפוך לקיטוב של: Et השדה החשמלי העובר
:מכאן נקבל
Et = τ || ⋅η 2 Ei ( x ⋅ sin(φ2 ) − z ⋅ cos(φ2 ) ) e − j β1 ( x⋅cos(φ2 ) + z ⋅sin(φ2 ))
⎛ ε1μ1 ⎞
φt = sin −1 ⎜ sin(φi ) ⎟ :גם כאן יש להוסיף את חוק סנל המקשר בין זייות הפגיעה והשבירה
⎜ ε μ ⎟
⎝ 2 2 ⎠
Er η 2 cos(φ2 ) − η1 cos(φ1 )
Γ|| = − =
Ei η2 cos(φ1 ) + η1 cos(φ2 )
:וקבועי ההחזרה והמעבר עבור קיטוב מקבילי
E 2η2 cos(φ1 )
τ || = t =
Ei η 2 cos(φ2 ) + η1 cos(φ1 )
שימו לב לדמיון בין :כעת נסכם את התוצאות שקיבלנו עבור שני סוגי הקיטובים
הזוגות בהצלבה
בכל.בביטויים למטה
ריבוע ניתן להבחין
H וE בשני זוגות
תואמים עם חוקיות
.אלכסונית
TE TM
E⊥i = y ⋅ Ei e− j β1 ( x⋅cos(φ1 ) + z⋅sin(φ1 )) ⇔ E||i = η1 H i ( x ⋅ sin(φ1 ) − z ⋅ cos(φ1 ) ) e − jβ1 ( x⋅cos(φ1 ) + z ⋅sin(φ1 ))
Ei
H ⊥i = ( − x ⋅ sin(φ1 ) + z ⋅ cos(φ1 ) ) e− jβ ( x⋅cos(φ )+ z⋅sin(φ ))
1 1 1
⇔ H ||i = y ⋅ H i e − j β1 ( x⋅cos(φ1 ) + z ⋅sin(φ1 ))
η1
כפי שראינו חוק זה מקשר בין זווית הפגיעה לזווית השבירה ובכך מאפשר לנו לחשב את זווית השבירה על סמך זווית הפגיעה .שימו לב שאין כאן תלות בתדר של הגל.
נציין שכאשר גל עובר בין חומרים שונים תדירות הגל אינה משתנה .הפרמטרים שמשתנים הם אורך הגל ומהירותו .כאשר היחס ביניהם נשאר קבוע ושווה לתדירות הגל.
בהמשך נראה חומרים מיוחדים בהם מהירות יכולה להשתנות כתלות בתדר ,אך לא עולם לא נתקל בשינוי תדר כתוצאה של מעבר בין חומרים .עובדה זו נובעת מחוק
שימור האנרגיה ,שכן אנרגית פוטון תלויה בתדר שלו) .שינוי תדר יתכן בתופעה שנקראת אפקט דופלר אך לא נכנס לזה כאן(.
כעת נניח מקרה פרטי בו הגל הפוגע הוא ניצב למישור הפגיעה )החומרים כוללים הפעם מוליכות = הפסדים לכן אימפדנס הגל יכולים להיות מרוכבים( .בפגיעה אנכית
⎛ ε1μ1 ⎞
תתאפס ונקבל מצב בו אין שבירה .כאן חלק מהגל יעבור לחומר φ2 לכן גם זווית השבירה ⎜ φ2 = sin −1 נקבל . φ1 = 0 :לפי חוק סנל מתקייםsin(φ1 ) ⎟ :
⎜ ε μ ⎟
⎝ 2 2 ⎠
η2 − η1
= ⊥Γ
η2 + η1
השני וחלקו יוחזר באותה הזווית .כדי לדעת את יחסי העברה והחזרה .נציב את הזויות )אפסים( לתוך נוסחאות של קבועי ההחזרה והשבירה .נקבל:
2η2
= ⊥τ
η2 + η1
η 2 − η1 n1 − n2 η 2 − η1
=Γ = = ||Γ
η2 + η1 n2 + n1 η2 + η1
נשים לב שמתקיים: נשים לב שכעת לא ניתן להבדיל בין קיטוב ניצב וקיטוב מקביל .לכן נרשום באופן כללי:
2η 2 2n1 2η 2
=τ = = || τ
η2 + η1 n2 + n1 η2 + η1
τ = 1 + Γכמובן שעבור חומרים זהים נקבל ) Γ = 0אין החזרה( ו ) τ = 1מעבר מלא( מצב של אי החזרה לא חייב להתקיים רק כאשר החומרים זהים כפי שנראה
בסעיף הדן בזווית ברוסטר .זה הזמן לציין שקבועי המעבר וההחזרה מקבלים ערכים שיכולים להיות ממשיים או מרוכבים ,אך גודלם לא עולה על .1האם יתכן מצב בו
אין מעבר ? τ = 0כדי לענות על השאלה נזכר בנוסחא לאימפדנס הגל:
jwμ
נקבל η 2 = 0 :ואז τ = 0ו Γ = −1כאן תהיה החזרה מלאה .מצב זה אינו מוגבל לפגיעה ∞= σ ηכאשר החומר השני הוא מוליך אידיאלי
σ + jwε
ניצבת .כאשר יש מוליכות אינסופית ,תתרחש החזרה מלאה גם בפגיעה בזוית .אבל לעיתים קרובות נרצה החזרה מלאה ללא מעבר גם בחומר שאינו מוליך טוב .בסעיף
הבא נסביר כיצד אפשר לקבל זאת.
)מצב גבולי בו הל הנשבר משיק לגבול הפגיעה( נקבל φ2 = 90o ראשית נחזור למקרה הכללי של פגיעה בזווית .וכמובן נפריד בין קיטוב ניצב למקביל .כאשר יתקיים:
החזרה מלאה .זאת אומרת Γ = 1
לשם כך נדרוש n1 > n2 :עקרון החזרה מלאה חשוב במקרים של העברת גל דרך סיב אופטי ללא איבוד אנרגיה.
בתור מקרה משלים ,נחפש זווית פגיעה שלא תגרום להחזרה כלל .כאן נדרוש Γ = 0 :עבור קיטוב מקבילי נדרוש η 2 cos(φ2 ) = η1 cos(φ1 ) :נשתמש בחוק סנל.
⎛ n22 ⎞ sin(φ1 ) n2
עבור מקרה בו מתקיים: ⎜ φB = sin −1 נציב ונשחק קצת נקבל⎟ : = נרשום η 2 1 − sin (φ2 ) = η1 1 − sin (φ1 ) :חוק סנל:
2 2
⎜ n12 + n22 ⎟ (sinφ ) n
⎝ ⎠ 2 1
⎞ ⎛ ε2
⎜ φB = tanוזהי זווית ברוסטר.
μ1 = μ2נקבל⎜ ε ⎟⎟ :
−1
⎠⎝ 1
נתייחס למקרה פשוט של פגיעת גל מישורי )מתקדם בכוון Zהפעם( במישור גבול בין שני חומרים כאשר זווית הפגיעה היא אפס ) ( φi = o
הפעם נניח שלחומרים יש גם מוליכות ,לכן מקדמי ההחזרה והמעבר יהיו מרוכבים .לשם נוחות נעבוד עם הצגה פאזורית.
חזרנו למקרה פשוט של גל מישורי מקוטב .הפוגע ועובר בין חומר מס 1לחומר מס ,2כך שחלק מהגל עובר לחומר השני וחלק מוחזר .כאן אנו מניחים הפסדים בגלל
מוליכות לכן נשתמש במקדם ההתפשטות המורחב γנרשום את הביטויים לשדות בתוך חומר מספר .1שימו לב שהגלים המתקדמים סומנו עי סימן +והמוחזרים עי
סימן .-כמו כן כוון השדה החשמלי הוא xהחיובי עבור הגל הפוגע והגל המוחזר בחומר מס 1לכן יש לסכם שדות אלה .יחד עם זאת לשדות החשמליים יש רק רכיבים
משיקיים .מכאן שמתקיימת רציפות ללא תנאי משני צידי המשטח .עבור השדות המגנטיים שימו לב בחומר מס 1כוון הקיטוב של השדה המגנטי הוא yהחיובי עבור הגל
הפוגע ו yהשלילי עבור הגל החוזר .מכאן יש לחסר רכיבים אלה של השדה המגנטי .למעשה אנו תמיד מחברים במקרה של גל מישורי .עי שימוש נכון באימפדנס הגל,
כווני ההסכמות מסתדרים מאליהם ! טוב נרשום את הביטויים לשדות:
באופן דומה עבור השדות בצד החומר השני )שם ההתקדמות היא רק בכוון zהחיובי(:
תנאי שפה :כווני השדה החשמלי והמגנטי משיקים למשטח הגבול ,לכן יש רציפות סביב z=0עבור שני השדות )אין זרם במשטח(
נרשום:
קבועי החזרה והמעבר לפי ההגדרה שהם פשוט יחס בין רכיבי השדות בהתאמה:
בחומר עם הפסדים קבועים אלה יהיו מרוכבים .קבועים אלה מחושבים מתוך אימפדנסים בעזרתם אנו יכולים לחשב את השדות בחומר השני ואת השדות המוחזרים חזרה
לחומר הראשון .כדי לקבל את השדות בכל צד עלינו לסכם את השדות בכל כוון בהתאמה .זה יהיה השדה במצב היציב.
תווך רב שכבתי:
מקרה מעניין הוא כאשר גל מתקדם ועובר מספר רב של חומרים .אנו נרצה לחשב את מקדמי החזרה וההעברה .הפעם מקדמים אלה יהיו תלויים לא רק בשני חומרים,
אלה בכל החומרים לאורך המסלול .נצטרך לחשב את הקבועים תוך התחשבות בכל החומרים בדרך .לכן נתחיל מהסוף להתחלה .למעשה עד עכשיו חישבנו אימפדנסים
כאשר הנחנו שהחומרים הם חצי אינסופיים .נניח את המצב הבא:
הציור מתאר מקרה בו גם מישורי מתקדם לעבר 3תווכים שונים בכוון Zשימו לב שהגבול עם התווך השלישי הוא ב . z=0
האם המצב הזה של פגיעה והחזרה בתוך תןןך מס 2ימשך לנצח? התשובה היא לא! בכל פעם שהגל פוגע בגבולות של תווך 2חלק ממנו מוחזר וחלק אחר מועבר
לתווכים 1ו .3בסופו של דבר מתקבל מצב יציב בו הגל השקול ימשיך לכוון תווך תווך 3או שהגל השקול יוחזר חזרה לכוון תווך 1המצב היציב יהיה סופרפוזיציה של
של הפגיעות וההחזרות .למעשה את הבעיה ניתן לנתח ללא התמקדות בתופעות המעבר של הפגיעה וההחזרה .חשוב גל לזכור שחלק מהאנרגיה של הגל מועברת לתוכים
בו הגל עובר במקרה של תווך עם הפסדים .כוון התקדמות הגל השקול תלוי במקדמי העברה וההחזרה בין החומרים .או במילים אחרות ,תלוי באימפדנסי הגל בשלושת
התווכים.
את הבעיה הזו ניתן לפשט אם נתייחס אליה כאל בעיית גבול של פגיעה ניצבת של גל העובר מחומר מס 1לתוך חומר בעל אימפדנב שקול של חומרים 2ו .3ניתן לומר
שהגל הפוגע רואה אימפדנס כניסה שקול .אם נדע לחשב את אימפדנס הכניסה ,נוכל לחשב את מקדמי העברה וההחזרה ולהתיחס לבעיה זו כל בעיה של מעבר בין שני
תווכים.
לצורך פתרון בעיה של מספר תווכים יש להתחיל מהגבול האחרון ולהתקדם לקראת הגבול הראשון .הגבול האחרון הוא גבול בין 2ל .3לכן נסמן את הגל המתקדם בתוך
תווך מספר 2כגל המורכב משני גלים המתקדמים בשני כווני : z
כעת נגדיר אימפדנס גל שקול בתוך תווך מספר 2כיחס בין השדה החשמלי השקול בתווך 2לשדה המגנטי השקול ב :2
זהו אימפדנס הגל השקול של חומר מס . 2היות ורכיבי השדות משיקיים .מתקיימת רציפות בגבול נצמצם ונקבל:
אם נציב z=-dלתוך הביטוי לאימפדנס הגל בחומר מס מתוך שתי המשואות האחרונות נקבל: כמו כן:
וזו למעשה נוסחה כללית למציאת אימפדנס כניסה שקול שבאמצעותו נוכל לפתור בעיה של מעבר דרך תווך רב שכבתי )ניתן לפתח ביטוי ל Nשכבות( עי חישוב מקדמי
החזרה והעברה תוך שימוש באימפדנס הכניסה ואימפדנס התווך הראשון .כך נוכל לחשב את הגל העובר מתווך מס 1לתווך מס .2וכדי לחשב את הגל בתווך מס ,3שוב
נחשב מקדמי העברה וההחזרה עי שימוש באימפדנס של תווך מס 2ותווך מס 3כי כעת יש לנו את הגל בתווך .2זו בעיה מאד דומה של רשת חשמלית רב דרגתית בא יש
לחשב תחילה עכבת כניסה.
שימו לב שעובי התווך האמצעי הוא dואם נציב d=0נוסחה לאימפדנס הכניסה לקבל ηin = η 2 :וזה כמובן צפוי שכן התווך האמצעי לא קיים .אין טעם בלהמשיך
ולפתור את הבעיה ולחשב את הגל במוצא כי כבר עשינו זאת .ובכלל הסיכוי שנתקל בבעיה כזאת בבחינה דיי קטן.
במשפט אחד .מהירות חבורה היא מהירות של גל המורכב מסופרפוזיציה של גלים בעלי תדרים שונים,כאשר גלים אלה יוצרים מעטפת שמהווה גל שקול .מהירות הפאזה
של גל שקול זה )מהירות המעטפת( נקראת מהירות חבורה.
נזכר מהי מהירות גל )מהירות הפאזה( .מהירות הגל מוגדרת כיחס בין אורך הגל לזמן המחזור וזהו הגורם המקשר בין שניהם .מהירות זו מתארת את קצב התקדמות הגל
w
= ) v pהוכחה בע"מ (11ונזכור שבתווך ללא הפסדים במרחב .או ליתר דיוק קצב התקדמות מופע הגל )כדי להציץ בע"מ 11להמחשה והוכחה( .נזכר בקשר הבא
β
1
= v pמהירות הגל תלויה בחומר בו הגל מתקדם כאשר תכונות החומר יכולים להיות תלויים בתדר מכאן יתכן מצב בו מהירות תהיה תלויה בתדר מתקיים:
εμ
ובחומר .כעת נגדיר את מהירות החבורה:
∂w
vgאנו רגילים לכך שמקדם ההתפשטות βהוא פונקציה של התדר ולא ההיפך .לכן כדי שיהיה יותר קל לחשב את מהירות החבורה מוגדרת באופן הבא:
∂β
1
β ( w) = wנחשב עבור מקרה זה את εμ = . vgנזכר שעבור חומר ללא הפסדים מקדם ההתפשטות שווה ל:
מהירות החבורה נרשום אותה באופן הבא.
∂β
∂w
∂w 1 1 1
= vgקיבלנו שבמקרה זה מהירות החבורה היא מהירות הפאזה .זהו מקרה פרטי בו מהירות הפאזה = = = מהירות החבורה= v p :
∂β ∂β
∂w
∂ w εμ ( εμ )
∂w
שווה למהירות החבורה .וזה הגיוני כי מדובר בגל בעל תדר יחיד ,אך אין זו הסיבה היחידה ,שכן אם החומר מבודד ואין תלות של החומר )או מקדם השבירה( בתדר ,נקבל
שגם עבור גל מורכב מספקטרום תדרים כל התדרים )גלים( היו בעלי אותה מהירות ,לכן גם כאן מהירות החבורה תהיה שווה למהירות הפאזה הקבועה בחומר מבודד.
אז מהי בכל זאת מהירות חבורה? כעת נסביר באופן מוחשי:
מהירות החבורה היא מהירות השתנות האמפליטודה של הגל .או במילים אחרות מהירות המעטפת .זוהי גם מהירות השתנות המידע שהגל נושא .קל לתאר זאת כשמדברים
על אפנון של מידע )אוסף גלים( עי גל אחר .נעיר שמהירות החבורה תמיד "רוכבת" על מהירות הפאזה .זה אומר שכאשר המעטפת של הגל לא משתנית ,מהירות החבורה
תהפוך למהירות הגל עצמו כפי שראינו בדוגמה .מכל מקום גם גל מאופנן עם מעטפת משתנית יכול להיות גל בעל מהירות אחידה לכל התדרים והיא מקרה בו מהירות
הפאזה הקבועה בחומר )ללא ההפסדים( שווה למהירות החבורה .הדבר החשוב לזכור שמהירות החבורה יכולה לכל היותר להשתוות למהירות הפאזה המקסימלית הקיימת
בחומר ,אך היא לעולם לא תעבור אותה .עדיין מבולבלים? אל דאגה ,עוד לא סיימתי.
מלימודי טורי פורייה אנו יודעים שאות מאופנן )בעל מעטפת או אמפליטודה משתנית( ניתן להצגה עי טור שהוא סכום סופי או אינסופי של תדרים )סינוסים וקוסינוסים(.
מכאן נסיק שכדי שמהירות החבורה תהיה שונה ממהירות הפאזה ,על הגל להכיל מספר תדרים.זהו תנאי הכרחי אך לא תנאי היחיד .התנאי השני הוא שהחומר בו הגל נע
יהיה דספרסיבי .זאת אומרת ,חומר בו מהירות הפאזה תלויה בתדר הגל )כי מקדמי החומר תלויים בתדר( .הסיבה שמהירות זו נקראת מהירות חבורה נובעת כאמור
מהתנאי הראשון – חבורה של תדרים .מכאן נסכם שגל מישורי הרמוני בעל תדר יחיד )קוסינוס( יהיה תמיד בעל מהירות חבורה שווה למהירות הפאזה שלו.
עכשיו המחשה :נניח שנתון הגל המישורי הבא E ( z , t ) = E0 cos( w0t − β 0 z ) ⋅ cos( wt − β z ) ⋅ x :זהו גל שהמשרעת שלו היא גם גל .הגל מתקדם בכוון z
נצייר את הגל באופן איכותי: β >> β 0 נניח ש w >> w0 :וגם
λ0
λ
נשים לב שהמעטפת היא בעצמה גל שמייצג את קצב שינוי האמפליטודה של הגל הנושא בעל תדר ) wכזכור אמפליטודה היא הערך המקסימלי של התנודות( .לגל הנישא
2π
= ,( βכמו כזכור מקדם התפשטות תלוי הן בתכונות החומר והן בתדר בדומה לאורך הגל )להזכירם β0 )המעטפת( יש אורך גל λ0המתאים למקדם ההתפשטות
λ
vp w
)שאותו = . v pבמקרה של הגל המאופנן ,אנו רואים שלמעטפת הגל )גל חיצוני( יש אורך גל ותדירות שונה מהגל הנושא )הפנימי( .לפי הקשר = f כן:
λ )β ( w
λw λw
= v pהדבר יתקיים רק כאשר: > vp0 = 0 0 כבר הוכחתו בע"מ (25משתמע שלגל הנושא ולגל הנישא יתכנו שתי מהירויות שונות:
2π 2π
w
= v pזאת אומרת שהתדר לא מצטמצם .וכמובן זה יכול לקרות רק בחומר עם הפסדים. )= f ( w
)β ( w
נציין שמהירות חבורה יכולה להיות עם סימן שונה ממהירות הפאזה )גל נושא וגל נישא מתקדמים לכוונים שונים( .והיא תמיד קטנה או שווה למהירות הפאזה .כמו כן
מהירות החבורה יכולה להיות 0והגל המאופנן יראה כגל עומד .טוב עכשיו שהבנו מהי מהירות חבורה נסביר מהי דספרסיה.
כאמור מהירות פאזה של גל בתווך דספרסיבי תהיה תלויה בתדר שלו .כעת נניח שנתונה לנו פונקציה המקשרת בין מהירות הגל לתדר בתווך מסויים )דספרסיבי( .נוכל
vp
= vg לפתח ביטוי למהירות החבורה על סמך הפונקציה של מהירות הפאזה .לא נוכיח את הנוסחא רק נרשום אותה:
w dv p
1−
v p dw
דיספרסיה:
בעברית דיספרסיה היא נפיצה .זהו תיאור מקרה בו גל המורכב מתדרים שונים מתפצל לגלים בעלי מהירויות שונות וכמובן גם אורכי גל שונים המתאימים לכל תדר
vp
תמיד קבוע כי התדר לעולם לא משתנה )מלבד כאשר מקור היוצר את הגל נמצא בתנועה ואז מקבלים את תופעת דופלר ,אך כאן מהירות המקור )כזכור היחס = f
λ
מוסיפה אנרגיה לגל ולכן התדר שנמדד עי הצופה יהיה שונה( .כפי שהסברתי בסעיף הקודם ,בחומרים בהם מקדמי החומר תלויים בתדר נקבל מהירות גל התלויה בתדר
1
= ) n( wמכאן נסיק שחומר שבו מקדם השבירה תלוי )ε r ( w תלוי בתדר אזי גם מקדם השבירה יהיה תלוי בתדר: ε = v pאם לדוגמה הגל לפי הקשר:
εμ
c
= nהיות ו cקבוע .אז אם מקדם השבירה תלוי בתדר, בתדר יקרא חומר דיספרסיבי בו לכל גל בתדר שונה תהיה מהירות שונה .כזכור מקדם השבירה מוגדר:
vp
מהירות הגל חייבת להיות תלויה בתדר )וכן אורך הגל לפי הנוסחא המקשרת .( v p = λ f :
דיספרסיה היא תופעה שניתן להתייחס אליה כחיובית או שלילית .במקרה של דיספרסיה בתווך המשמש להעברת שידורי תקשורת ,זו תופעה לא רצויה כי היא משבשת
את המידע בכך שכל מרכיבים )תדריו( מגיעים ליעדים בזמנים שונים ומקשים על הפענוח .במקרה ובו רוצים למדוד אורך של שכבה של חומר בעל תכונה דיספרסיבית,
התופעה הזו עוזרת לנו ולכן היא חיובית )כפי שנראה מייד( .ראשית נשאל מהם חומרים דיספרסיביים? למעשה אנו חשופים לתופעת הדיספרסיה בחיי היום יום .לכולנו
יצא לראות קשת בענן .זו דוגמא קלאסית לדיספרסיה .עבור האור ,טיפות המים הן חומר דיספרסיבי .אור הפוגע בטיפת מים עובר תהליך דיספרסיה ומתפצל לתדרים
שונים )אור נראה מורכב ממספר רב של תדרים כאשר כל תדר מאופיין עי צבע שונה .למעשה העין שלנו היא אנטנה שקולטת גלים אל"ם – אור( .דוגמא נוספת היא
ממסרה )ראו את העטיפה לאלבום DARK SIDE OF THE MOONשל הפינק פלויד( .גם הצבע הכחול של השמיים נובע מתופעת דיספרסיה .אור שמש הפוגע
בשכבת ההיונוספירה )מורכבת מפלאסמה( עובר דיספרסיה ובכך תדרים ממנו משנים את מהירותם ואת כוונם )כזכור במעבר בין חומרים בפגיעה בזוית כוון הגל העובר
תלוי במקדם השבירה( .נזכיר שגם כאשר גל )בעל תדר יחיד כדוגמת גל מישורי אחיד( עובר מתווך אחד לשני ,מהירותו משתנית .אך אין זה מקרה של דספרסיה שכן
החומרים לא חייבים להיות דספרסיביים – בעלי מקדם שבירה תלוי בתדר.
⎞ 1⎛ w
n( w) = 1 +כאשר waקבוע .למדידת עובי השכבה שולחים תרגיל דוגמא :משטח מוליך אידיאלי מצופה חומר מבודד דיספרסיבי בעל מקדם שבירה⎜ ⎟ :
⎠ 3 ⎝ wa
פולס לייזר )רב תדר( ניצב לשכבה עם תדר מרכזי . 2 waבמרחק זניח מעובי השכבה dקולטים את הגל המוחזר )מהמוליך( ומתקבלת סדרת פולסים במרווחי זמן שווים
של 28μ secבאופן הבא:
E nergy
Laser pulse
⎞ 1⎛ w
⎟ ⎜ n( w) = 1 +
n0 = 1 ⎠ 3 ⎝ wa
Time d
detector
32 30 28
יש לחשב את עובי השכבה .d
אנו יודעים את המרחק שהפולס עבור והוא ) 2dהלוך חזור בתוך השכבה( .מכאן שאם נחשב את מהירות החבורה )של התדר המרכזי( נוכל לחשב את המרחק .נזכר
w c ∂w
= vp = ) n( wכאשר vgכמו כן בקשר בין מקדם השבירה למקדם ההתפשטות: בהגדרה של מהירות החבורה:
)β ( w )v p ( w ∂β
w ⋅ n( w) w ⎛ 1 ⎛ w ⎞⎞
למציאת מהירות החבורה נגזור במהופך :לפי = )β ( w ⎜ = ⋅ ⎜⎜1 + מכאן נוכל למצוא ביטוי ל ) β ( wואז לחשב את מהירות הפאזה⎟ ⎟⎟ :
c c ⎝ 3 ⎝ wa ⎠⎠
c ∂w 1
= vgואז נציב w = 2 wa :נקבל) vg = :אני משאיר לכם את פעולת הגזירה וההצבה( .לפי הקשר x = v ⋅ Δt :נוכל למצוא את עובי = אומגה:
5 ∂β ∂β
∂w
השכבה כאשר Δt = 2 μ s :ו v = vgוכמובן x = 2d :מכאן נקבל ) d = 60msתבדקו !(
נעיר שתווכים דספרסיביים נהוג לתאר עי גרף של תדר זוויתי כפונקציה של מקדם ההתפשטות .ז"א ) w( βאם צורת הגרף אינה ליניארית )שיפוע המיצג מהירות( אז
התווך הוא דספרסחבי .כמובן שנגזרת הגרף תיתן את המהירות עבור כל תדר .לסיום נציג נוסחא המתארת את מהירות הפאזה כתלות בתדר בתוך גז מיונן )פלאסמה(
c
= vgכאשר w pהוא תדר הפלאסמה הטבעי )תנודות פנמיות( .נציין שמהירות הפאזה בתוך פלאסמה יכולה להיות גבוהה נעשה זאת ללא הוכחה :
wp 2
1−
w2
ממהירות האור .שוב לא נכנס לזה כי זה לא יהיה במבחן.
נושא זה לא יופיע בחינה לכן לא נעמיק בו .כידוע הקשר בין השדה החשמלי למתח או לפונקצית הפוטנציאל נתון במשוואה הבאה E = −∇Φ :במילים אחרות השדה
= ) ∇i(ε Eנציב את השדה מהמשוואה לפוטנציאל לתוך מקסוול ונקבל: ρv החשמלי הוא גרדיאנט של הפוטנציאל .כמו כן משוואת מקסוול מס 3אומרת:
ρv
קבוע ואינו תלוי במרחב .משוואת פואסון היא מד"ר סקלרית )לפלאסיאן( המתארת את הקשר בין שדה ε ∇ Φ = −וזוהי משוואת פואסון .כאן הנחנו כי
2
ε
ופוטנציאל ומטען .אם נפתור את המשוואה )נמצא את ( Φנוכל לחשב את השדה לפי הקשרE = −∇Φ :
במקרה בו אין מטען מרחבי בחומר )אין מקורות( ,נקבל ∇ Φ = 0 :וזוהי משוואת לפלאס .שימו לב שמדובר בגזירה חלקית לפי משתני המרחב .עבור מקרה בו השדה
2
d 2Φ
החשמלי תלוי רק ב ) xגל מישורי מקוטב( משוואת לפלס תרשם כך= 0 :
dx 2
קווי תמסורת -מוליכות קיבול והשראות במערכות מפולגות
ראשית נגדיר מהי מערכת מפולגת או רכיב מפולג הוא רכיב בו אורך קווי התמסורת המחברים בין העומסים גדולים בהרבה מאורך הגל באותו התווך .במצבים אלה חוקי
קירקהוף אינם תקפים והם מוחלפים במשוואות מקסוול .כמו כן כפי שנראה בהמשך ,במערכת מפולגת גם אם קו תמסורת מסתיים בנתק עדיין יכול לזרום בזרם כי הזרם
עדיין לא מודע לנתק בצידו השני של הקו .למעשה אות )גל( הנמצא בקו תמסורת מפולג לא רואה את העומס במוצא הקו .במערכת מפולגת הזרמים והמתחים הם גדלים
וקטוריים התלויים במרחב.
לעומת זאת ,מערכת או רכיב מקובץ :מעגל בו קווי התמסורת באורך שהוא שדר גודל של אורך הגל או קטנים ממנו .למעשה במערכת מקובצת הגל עצמו כאילו נמצא
בכניסה ובמוצא בו זמנית .כאן הזרמים והמתחים היו גדלים חד ממידיים.
vp
= fכאשר מהירות הפאזה נקבעת לפי סוג החומר )נניח שאין תלות בתדר( והתדר הוא משתנה בלתי תלוי וקבוע לאותו גל .לכן גם אורך אנו מכירים את הקשר:
λ
הגל יקבע בהתאם לתדר וסוג החומר .עבור תדר גבוה נקבל אורך גל יותר קצר כדי לקיים את הקשר .לכן .אם מערכת או רכיב באורך xכלשהו נחשבת מערכת מקובצת
עבור תחום תדרים מסוים .ומישהו מחליט להשתמש באותה מערכת עבור אותו בתדרים יותר גבוהים שלהם יש אורכי גל יותר קצרים ,הוא עלול להפוך את המערכת
ממקובצת למפולגת עבור התדרים החדשים .זהו מצב מאד בעייתי.
לכן מי שחשב שקווי תמסורת ומערכות מפולגות זה נושא ששייך רק ל"חברת חשמל" טעה! באינטל למשל ,מיצרים רכיבי מל"מ הפועלים בתדרים של מספר גיגה הרצים.
לתדרים אלה יש אורכי גל קצרים מאוד בסביבות 0.1עד 0.5ס"מ .גודלו של מעבד או בערך באותו סדר גודל .לעומת זאת גודלו של טרנזיסטור הוא כ 100ננו מטר )זה
נחשב בטוח( .קווי התמסורת המחברים בין הטרנזיסטורים יכולים להפוך לקו תמסורת עם הפסדים והפרעות ) (CROSSTALKזו הסיבה שהמטרה העיקרית במל"מ
היא למזער את הגדלים.
היות וקווי התמסורת ארוכים מאד יחסית לאורכי הגל ,מגדירים קיבול השראות ומוליכות ביחידות מנורמלות ליחידת אורך )פראד למטר ,הנרי למטר(
נתמקד בקו תמסורת הבנוי משני לוחות מקבילים .הלוחות עשויים מחומרים מוליכים אידיאלים .כמו כן נניח שכווון התקדמות הגל הוא zבלבד ושהגל מקוטב )שני השדות
מונחים על ציר נפרד(.
כווני שדות . E = Ex x , H = H y y :שני לוחות מקביליים שביניהם יש חומר דיאלקטרי מחוברים למתח בין שני הלוחות .בגלל שאורכי הלוחות גדולים בהרבה
מאורך הגל ,יעבור זמן מסוים עד שהמצח והזרם יתפשטו לאורך הלוחות .גם כאשר המתח הוא DCבזמן ההתפשטות ועד למצב עמיד\ יעבור גל אל"מ בין הלוחות לאורך
ציר .Z
הגדרות:
d
= ) V ( z , tזה אינטגרל בין שתי נקודות d .זה מרחק בין לוחות מתח :נגדיר מתח∫ E ( z, t ) ⋅ dx :
x =0
a
= ) I ( z , tכאשר aזה רוחב הקו. ∫
y =0
זרם :נגדיר זרםH ( z , t ) ⋅ dy :
d a
= ) V ( z , tנובע ממשפט פוינטינג. ∫
x =0
⋅ ) E ( z, t ∫
y =0
הספקH ( z , t )dxdy :
conductor 2
L ⋅ −μ ∫ השראות ליחידת אורך )מנורמלת(zˆ × hT ( x, y ) dl [ H / m ] :
conductor 1
Gזו מוליכות לחידת אורך בין מוליכים בכוון חד מימדי בלבד. ] σ ⋅ ∫ zˆ × eT ( x, y ) dl [ mho / m מוליכות מנורמלת:
קשריםL ⋅ C = μ ⋅ ε ; L ⋅ G = μ ⋅ σ :
השראות ,מוליכות ושדות – הכל מנורמל ליחידת אורך )מלבד השדות שהם מנורמלים למתח וזרם( .שימו לב כי dהוא המרחק בין לוחות הקו ו aהוא רוחב הלוחות
)לא סימנתי עי wכדי שלא נתבלבל עם תדר זויתי( Z 0 .היא העכבה האופיינית שתהיה נתונה .היא לא חייבת להיות שווה לאימפדנס של ריק למרות אינדקס ה .0זהו
סימון המקובל בקווי תמסורת.
עכבה אופיינית :קו תמסורת מאופיין עי שני פרמטרים עיקריים .מהירות ההתפשטות והעכבה האופיינית .עד כה הכרנו את אימפדנס שהוא פרמטר התלוי בתכונות החומר
Vˆ + Vˆ − R + jω ⋅ L
Zˆ 0היא כמובן גודל מרוכב הנמדד ביחידות אוהם והיא תלוייה בתדר .זהו פרמטר = − = ובתדר הגל .נגדיר את העכבה האופינית:
ˆI +
ˆI −
G + jω ⋅ C
שקול לאמפדנס הגל אך לא תמיד שווה לו .העכבה האופיינית תלויה בסוגו וצורתו של קו תמסורת .לדוגמה עבור קו תמסורת קואקס נוסחת חישוב Z 0שונה מזו של
מקוו תמסורת מקבילי .כדי לאפיין קו תמסורת אנו צריכים לדעת את מהירות ההתפשטות ואת ) Z 0כי Z 0מנורמל למימדי הקוו ולא ניתן לקבל ממנו את המהירות ללא
ידיעת מימדי הקוו( .חשוב להבין שהעכבה האופינית היא ערך מרוכב קבוע וזהה לכל אורך הקו ללא קשר לאורכו .אם מוליכי הקו הם מוליכים אידיאליים ,אז עבור מערת
מקובצת העכבה תהיה 0ועבור מערכת מפולגת היא תשאר קבועה.
נניח שהחומר הדיאלקטרי בין הלוחות הוא חסר הפסדים .ונניח שבקצה השני של הקו )קו = שני מוליכים תמיד !( מחומר עומס התנגדותי טהור )אנו מניחים שכל רכיבי
μ d d
= ) Z 0 = f(ε , μלרוב האימפדנס האופייני יהיה נתון .אם בין המוליכים יש ⋅ ⋅ =η המעגל ,למעט קו התמסורת עצמו ,הם רכיבים מקובצים( .מתקיים:
ε a a
η d
= Z0 ⋅ z0 = η0באוהמים כמובן .לפעמים העכבה האופיינית נתונה עי מקדם השבירה: ואקום אז
n a
תמיד נניח שזו מערכת גל TEMמקוטבת בה כוון ההתקדמות הוא Zבלבד והשדות מונחים בצירים נפרדים .מקור הגל הוא מקור מתח .נניח שזהו מקור DCשברגע t=0
נסגר מפסק ומיד מופיע מתח על הקצה ההתחלתי של הקו )למקור המתח יש התנגדות פנימית אך היא רכיב מקובץ לכן הוא לא מעכב את התקדמות המתח( .אז הכניסה ל
קו היא ב z=0והמוצא מהקו הוא ב z = lמכאן שאורך הקן הוא lבקצה השני של הקו מחובר עומס התנגדותי )מקובץ(.
מעגל תמורה:
בגלל שהקו ארוך מאד יחסית לאורך הגל ,הוא מהווה רכיב מפולג .לכן גם המתח וגם הזרם מתפשטים לאורכו מרגע שהם נוצרו ) .( t=0בכל זמן המעבר ,העומס בקצה
השני של הקו אינו מודע למתח ולזרם המתקרבים לעברו ,כמו כן גם המתח והזרם המתקדמים כגל אל"מ אינם מודעים עדיין לקיומו של העומס בצד השני .מכך המסקנה
היא שחוקי קירקהוף אינם מתקיימים בשלב זה !!! )חוקי קירקהוף מתקיימים לכל פיסת שטח חתך של קו התמסורת בכל זמן נתון כולל זמן ההתפשטות( .במצב היציב
השדות יהפכו לשדות סטטיים והגל האל"מ יהפוך לזרם ומתח חשמלי )כי יש מקור מתח ישר( .רק במצב זה ניתן להשתמש בחוקי קירקהוף .זמן ההמתנה עד למצב היציב
תלוי באורך קו התמסורת ובעכבה האופיינית שלו.
) ∂V( z ,t
) ⎛ μ d ⎞ ∂I ( z ,t
⎜= − ⋅⎟
∂z ⎝ a ⎠ ∂t
משוואות אלה דומות למשוואות הגלים שכבר פתרנו .לכן גם עבורן קיים פתרון תבניתי מבוסס דלמבר .פתרון המשוואות היו:
) ∂I ( z ,t ) ⎛ ε a ⎞ ∂V( z ,t
⋅⎟ ⎜= −
∂z ⎝ d ⎠ ∂t
המשוואות ייתן לנו את המתח והזרם במעגל כפונקציה של הזמן והמיקום .באופן דומה לכך שפתרון המשוואות של מישור זרם היה תלוי בפונקצית הזרם במישור ,פתרון
) V ( z, t
שימו לב המשוואות קו התמסורת יהיה תלוי בפונקצית המתח ההתחלתי – מקור המתח עצמו במקרה זה .כמו כן בכל רגע בתוך קו התמסורת מתקיים= z0 :
) I ( z, t
ש z0זו העכבה האופינית .לא להתבלבל עם ציר ה .z
יכול להיות מאד נחמד אם הייתי כותב כאן את תבנית הפתרון של המשוואות וכל מה שהיה צריך לעשות זה להציב כמו עם המישור זרם והגל האל"מ וזה אכן עובד כך .אך
בקורס זה מתעקשים שנפתור את הבעיה לא באופן כללי עי מציאת פונקציות מתח וזרם ,אלה עי שיטה תכנית מעצבנת שנקראת דיאגראמת הדים .זהו פתרון לא כללי,
אלה חישוב של ערכי המתח והזרם בכל רגע ומקום נתון במשך כל זמן המעבר.
בדומה לגלים ,גם כאן יש מתחים וזרמים גליים המתפשטים בשני כוונים )פגיעה והחזרה וחוזר חלילה( .לכן נגדיר:
47 By Eli Barbie 2007 All Rights Reserved
V = V + +V −
הגל הנכנס )מתח וזרם ,כאשר כוון הזרם ככוון התפשטות הגל שהוא ניצב לשדה המגנטי וכוון המתח הפוך לכוון השדה החשמלי – ראה V + −V −
= I = I+ + I−
z0
ציור בע"מ (45מתפשט בכוון Zהוא מגיע לעומס ואז חוזר חזרה ושוב פוגע במקור ושוב מוחזר .התהליך הנל נמשך עד למצב היציב )תיאורטית עד אינסוף זמן( .פרק
הזמן עד להתייצבות נקרא זמן המעבר )אין קשר לתופעת מעבר של רכיבים מקובצים למרות הדמיון(.
− +
אנו נסמן את המתח של הגל המקדם ימינה ב Vואת המתח של הגל החוזר Vשימו לב שכוון המתח )כוון קיטוב=קוטביות המתח!( אינה משתנה! זה בדיוק אותו
הדבר כמו שבפגיעה והחזרה של גל אל"מ בניצב כוון השדה החשמלי לא השתנה .קיטוב המנח נשאר קבוע בדומה לקיטוב השדה החשמלי .אנו מפרידים בין המתח השייך
לגל המתקדם ימינה לבין המתח השייך לגל המתקדם שמאלה .לעומת זאת ובדומה לשדה המגנטי ,קיטוב הזרם כן משתנה ביו הפגיעה להחזרה וזה הכן הגיוני שכן הזרם
מכוון בכוון התקדמות הגל .הזרם הוא למעשה הזרם שזורם משטחית על המוליכים ולא בתוך החומר הדיאלקטרי! )יתכן זרם העתקה בתוך החומר אם מתחשבים בקיבול,
אך לא נכנס לזה בשלב זה( .המתח הוא למעשה הפרש פוטנציאלים בין הלחות הנובע מהפרשי ריכוזים בצפיפויות המטען .גם המתח וגם הזרם משתנים לאורך תהליך
המעבר ועד למצב היציב .כוון התקדמות הגל זהה לכוון זרימת הזרם וניצבת לקיטוב השדה החשמלי שמנוגד לקיטוב המתח שגם הור יחד עם השדה החשמלי ניצבים
לשדה המגנטי והכל בהתאם למערכת יד ימין .מבולבלים? יופי! שוב נציץ בציור:
V = V + +V −
וכעת אני אציג את הפתרון הכללי לקו תמסורת )בו לא נשתמש בקורס לצערי( הקשריםV + − V − :
=I
z0
z − l0 z − l0
V ( z, t ) = V + (t − ) + V − (t + )
vp vp
כאן יש לנו שתי פונקציות שאותן יש למצוא .אפשר לעשות זאת עי תנאי שפה ושימוש במקור במתח הנתון.
1⎛ + z − l0 ⎞ z − l0
= ) I ( z, t ⎜⎜ V (t − ) − V − (t + ⎟)
⎝ z0 vp ⎠⎟ v p
כמו שאמרתי ,אנו נשתמש בפתרון עי דיאגראמת קפיצות או הדים .ראשית נסיים עם גל ההגדרות:
l
= Tזה הזמן מרגע t=0ועד שהגל מגיע אל העומס .זמן זה תלוי באורך הקו ובמהירות הפאזה של החומר הדיאלקטרי. זמן ההתפשטות:
Vp
± V±
I = ±חוק אוהם הרגעי מתקיים בכל זמן ובכל מקום ללא קשר אם המערכת מקובצת או מפולגת חוק אוהם:
z0
ההפרש בין החלק העובר החוזר תמיד יהיה .1אם מקדם ההחזרה שלילי )מעבר מעכבה גבוהה לנמוכה( אזי קיטוב הגל השתנה )היפוך מופע( .כאשר בקצה הקו יש עומס
מקוצר תהיה החזרה מלאה והיפוך של המתח .כאשר העומס מנותק ,תהיה החזרה והיפוך של הזרם .כאשר שתי העכבות שוות .נקבל מקדם החזרה .0מצב זה נקרא תיאום
עכבות.
נעיר שלאחר שהמערכת מתייצבת המעגל הופך למעגל פשוט ומכווץ בו התנגדות קו התמסורת היא .0כאן כבר אפשר לחשב את המתחים והזרמים לפי קירקהוף.
חשוב לזכור שבכל פעם שהגל פוגע בקצה הגבול של הקו ומוחזר ,נוצר גל חדש .זה אומר מתווסף או מוחסר מתח מסה"כ המתח הכללי )החזרה יכולה להיות בקיטוב
חיובי או שלילי( .במילים אחרות נוצרים מתחים וזרמים במשך כל זמן המעבר .מתחים אלה נסמן עי אינדקס המייצג את מספר מחזור או כפולות זוגיות של זמן התפשטות
) (2Tהמתח בכל זמן או מיקום נתון הוא סופרפוזיציה של כל המתחים )זה הוא סכום סדרה הנדסית שבסוף מתכנס לערך קבוע עבור מקטר מתח ישר( .נרשום:
∞
+
V final = V final −
+ V final = V1+ + V1− + V2+ + V2− + ...Vn+ + Vn− = ∑ Vn±
n =1
RL + Z 0
דוגמה:
המטרה היא לחשב ולשרטט את המתח והזרם כתלות בזמן במקומות z=l , z=0 :ו .z=l/2
פתרון :נשתמש בדיאגרמת הדים .שהיא כלי עזר המציג את התפשטות הגל במחזורים שונים כאשר הציר האנכי הוא הזמן והאפקי הוא המרחק .הדיאגרמה מחולקת
למחזורי זמן שהן כפולות של זמן ההתפשטות .T
תחילה נחשב את קבועי ההחזרה )מומלץ לעבוד רק עם קבוע ההחזרה כדי לא להתבלבל ביו קבועים( .המערכת הנתונה כוללת 3תווכים .לכן ישנם שני גבולי מעבר .בין
נגד המקור לקו ובין הקו לנגד העומס.
V1+ 60
+ 60
= I1כעת נחשב את קבועי ההחזרה .עבור החזרה מהעומס = V1+ = 100והזרם לפי חוק אוהם= 1A : נחשב את המתח בכניסה = 100V
Z 0 60 40 + 60
R − Z 0 40 − 60 1 R − Z 0 120 − 60 1
. Γ S = Sומה לגבי החזרה מהקו למקור בכניסה? = Γ L = Lועבור החזרה מנגד המקור אל הקו= − : = לקו= :
RS + Z 0 40 + 60 5 RL + Z 0 120 + 60 3
אנחנו לא צריכים את זה כי אנו מתענינים רק במה שקורה בתוך קו התמסורת .למעשה אנו לא מתענינים בבריחה של גל מחוץ לקו התמסורת .אנו מיחסים את הבריחה
כאל מתח וזרם שנמסרו לנגד העומס.
נזכור שהמתחים שאנו מחשבים מצתברים בסופרפוזיציה עד לבניית המתח הסופי במצב היציב.
שלב ב :נחשב ערכים עבור דיאגרמת ההדים :המתח כעבור זמן מחזור Tבו הגל הגיע לצד השני בפעם הראשונה z=lהוא אותו המתח שחישבנו בכניסה לגל עד לרגע
הפגיעה וההחזרה .ברגע זה המתח בגבול הקצה z=lיהיה סכום המתח הפוגע והמתח המוחזר .חלק ממתח זה יוחזר וחלק ימסר לנגד העומס .נחשב את המתח המוחזר:
+ − − + 1
= V1 = Γ LV1לכן המתח כעבור זמן מחזור יחיד בקצה z=lיהיה V1 + V1 = 6 + 20 = 80V :זאת אומרת תהיה קפיצה מ 0ל .80שימו ⋅ 60 = 20V
3
לב שזה גבוהה ב 5וולט מהמתח שהיה אמור להתקבל במקרה של קו מקובץ מוליך אידיאלי.
−
Vיגיע לקצה z=0הוא יפגע בנגד המקור וחלק ממנו יוחזר .החלק
1 אז כרגע יש לנו שני מתחים בעלי אותו הקיטוב המתקדמים בכוונים מנוגדים .ברגע 2Tהמתח
+ − 1
V2 = Γ SV1 = −כאו המתח שינה קוטביות יחד עם כוון התקדמות .ברגע זה בקצה z=0יש 3מתחים והמתח השקול יהיה: שיוחזר יהיה⋅ 20 = −4V :
5
20 + 6 = −4 = 76Vהתהליך שוב חוזר חלילה .שימו לב שערכי המתח עולים ויורדים – הם שואפיף לגודל קבוע שהוא סכום סדרה הנדסית.
נעצור ונשאל מה קורה לזרם? ברגע ההצחלה חישבנו שהזרם היה 1Aזרם זה ימשיך לנוע לעבר הקצה השני z=lהוא יפגע בעומס ויוחזר .נחשב את הזרם החוזר .נזכור
⎞⎛ 1⎞ ⎛ 1 1 − V + 1 1
− ⎜ −וכך הלאה .אבל שימו לב, ⎟⋅⎜ − ⎟ = − שהנוסחה שונה קצת עם סימן הפוך I = −Γ L I = − ⋅1 = − :והזרם המוחזר בפעם השניה יהיה:
⎠⎝ 5⎠ ⎝ 3 15 3 3
±
± V
אין צורך לחשב גם זרם וגם מתח בניפרד .חוק אוהם כאמור תמיד מתקיים I n = − n :אנו מחשבים את הזרם לכל רכיב מתח בניפרד ולא לסכום הרכיבים כי חוק
Z0
20V 1
−וזה הכן הזרם שקיבלנו בחישוב ישיר. אוהם מתקיים מקומית ורגעית בלבד .לדוגמא= − A :
60Ω 3
כעת נציג את דיאגרמת ההדים:
דוגמא נוספת:
1
לפי מחלק מתח בין התנגדות המקור לקו הראשון )אלו שלב א :תנאי התחלה t=0 :ו z=0המתח רואה רק את הקו הראשון לכן עוצמת ההלם בכניסה לקו תהיה
2
יחודות עצמה ולא מתח כי זהו גל הלם תיאורטי(.
במקרה של גל הלם בו אין "רענון" של מתח .כאן הגל מופיע כפולס ומתפשט החוצה.
לדוגמה נחשב את עוצמת האות כעבור 10מיקרו שניות במוצא המעגל ) (z=3lכזכור יש לחשב סכום של כל המתחים שהגיעו לנקודה וזמן זה .יש 2כאלה .הראשון
1 4 −1 −1 2 4 1 4 2 4
= ⋅ ⋅ ⋅ ⋅ וזה הערך במוצא בזמן 6מיקרושניות .והשני התקבל ממעבר שני החזרים ושוב מעבר: התקבל משני מעברים⋅ ⋅ = :
2 3 3 3 3 81 2 3 3 9
τ1 τ 2
האם יש לחבר את שני ערכים אלה? ממש לא! כי הפעם הפונקציה היא הלם ולא ערך DCקבוע כמו בדוגמא הקודמת .לכן יש לסכם פונקציות ולא סתם ערכים .ברגע 10
4 4 4
δ (t − 6 μ s ) +לכן הערך הרגעי בנקודה 10מיקרו שניות הוא מיקרושניות במצוא נקבלδ (t − 10μ s) :
81 9 81
∞
4
= ) Vo ( z = 3l , tכמובן שזו סדרה מתכנסת. ∑9
n =0
n +1
)δ (t − 4n − 6 באופן כללי:
כאשר קבוע ההחזרה הוא אפס לא יתקיימו החזרים ובכך הפסדי הקו יתמעזרו .אם הקו בעל חומר דיאלקטרי ללא מוליכות ,אז נקבל מערכת תמסורת ללא הפסדים.
הדרישה לתיאום עכבות היא שעכבת העומס והמקור המחוברים לקו תהיה שווה עכבת הקו Z L = Z 0 :להבדיל מהתנאי להעברת הספק מקסימאלי שדורש שעכבת
העומס תהיה הצמוד הקומפלקסי של העכבה האופינית .שמו לב שבחלק מהתרגילים והדוגמאות הסימון Z Lמתיחס לעכבת העומס ובחלק אחר סימון זה מתיחס לעכבת
הקו הדרושה .בכל נקודה בקו מתואם מתקיים) Vˆ = 0 :אין החזרים(
−
אי רציפות :אם בקו תמסורת קיימת הפרעה הגורמת לאי רציפות ,היא תפר את תיאום העקבות במערכת ותגרום להפסדים .אי רציפות ניתן לבדוק עי מערכת הנקראת
TDRמערכת זו בנוייה ממחולל אותות ,סקום ומתאם עכבות .המחולל שולח פולסים בזמנים שווים לקו התמסורת ואת הפולסים המתקבלים בכניסת הקו אנו מציגים עי
סקופ .אנו מקצרים את קצהו השני של הקו .את העכבה האופינית הנקובה של הקו )לדוגמא 75אוהם של קבל קואקס לטלויזיה( אנו מזינים למתאם העכבות במוצא
המחובר במוצא המחולל .לכן אם הקו מקוצר בקצהו השני ,פולס אשר ישלח מה מחולל אמור לחזור בקוטביות הפוכה ובאותה העוצמה )ללא הפסדים( היפוך הקוטביות
נובע מהקצר בקצה השני בו יש החזרה מלאה וקבוע החזרה של מינוס .1
אם האות הנמדד בכניסת הקו אינו היפוך של הפולס ,נזהה זאת כאי רציפות בקו .נמחיש זאת עי דוגמה:
Tr
= ldistזאת אומרת ישנה הפרעה במרחק 4מטר מתחילת הקו .וזה אכן נכון .האם נוכל התגובה התקבלה כעבור 40ננו שניות .מכאן נוכל להסיק ש ⋅ v p = 4
2
לזהות את מקור ההפרעה? אכן כן )טוב לפחות אני ☺( היות ועכבת המוצא מתואמת בהתאם לעכבה הנקובה של הקו והיא 60אוהם כי זה מה שהזנו לתוכו )עכבת הקו
הנקובה אותה מצפים לקבל( .אנו יכולים לחשב את עכבת הקו בפועל לפי עוצמת הפולס הראשון שהתקבל ותוך שימוש בהגדרה לקבוע ההחזרה .נסמן ב z0′את עכבת
z0′ − 60
= −0.2מכאן נקבל z0′ = 40Ω :אז עכשיו נשאל האם ההפרעה היא התנגדות שנוספה בטור או במקביל? היות הקו כוללת את ההפרעה ונרשום:
60 + z0′
וההתנגדות החדשה של הקו נמוכה מהעכבה המקורית נסיק שההתנגדות היא במקביל .כיצד נחשב התנגדות זו? אם היא במקביל לעכבת הקו שהיא 60אוהם )ללא קשר
60 Rdist
מכאן באיזה מקום היא נמדדת ומה אורך הקו – עכבה אופינית קבועה לכל אורך הקו( אז נסמן את התנגדות ההפרעה ב Rdistונרשום= z0′ = 40 :
60 + Rdist
שהתנגדות ההפרעה היא 120אוהם והיא מחוברת במקביל לקו התמסורת במרחק של 4מטר מתחילתו .כאמור מערכת TDRמורכבת ממחולל פולסים ,סקופ ומתאם
עכבות .את כל החישובים אנו עושים לבד .שאלה זו היא שאלת בונוס בבחינה!
כעת ננתח קווי תמסורת שבכינסתן מוזן אות סינוסואידלי אחיד .כאן כל העכבות היו מספרים מרוכבים והקו יכול לכלול התנגדות קיבול והשראות .כמו כן העומסים
והמקורות יתכנו מרוכבים .הדבר הראשון שיש לעשות הוא להזכר בייצוג פאזורי של גלים ,בו נשתמש מעתה:
} V ( z , t ) = Re{V ( z )e jwt
נסמן את הפאזורים באופן הבא )פונקציות של המרחק zיחסיות ל :(z=0
} I ( z , t ) = Re{I ( z )e jwt
)⎧V( z ) = V(0 +
)⋅ e− j β ⋅ z + V(0−
⋅ e jβ ⋅z
⎪
⎨ נעיר שהמתחים והזרמים הם סינוסואידלים בזמן ,אך דועכים במרחב. 1
+
⎪ I ( z ) = I (0) ⋅ e
− jβ ⋅z −
)+ I (0 = ⋅ e jβ ⋅z
Z0
( +
)V(0 )⋅ e− j β ⋅ z − V(0
−
) ⋅ e jβ ⋅z
⎩
לידיעתכם הביטויים להעיל הם למעשה פתרונות של המשוואות הדפרנציאליות במקרה של קו ללא הפסדים )אין מוליכות בחומר הדיאלקטרי ואין התנגדות במוליכים
) ⎧ ∂ 2V( z ) ∂ 2V( z
⎪ ⋅ = L ⋅C
⎪ ∂z ∂t 2
⎨ )עבור תנאי התחלה ( 0 המתכתיים(:
)⎪ ∂ I( z )∂2 I( z
2
⎪⎩ ∂z = L ⋅ C ⋅ ∂t 2
נזכור שהמתח והזרם הם מספרים מרוכבים אך הם גם מייצגים וקטורים )הגל האל"מ הוא וקטור( .אנו נתמקד רק בגלים מישוריים מסוג TEMמקוטב ,לכן המתח יהי
בעל קיטוב בכוון ± xאו ± yוהזרם יהיה תמיד בכוון ± zככוון התקדמות הגל .נזכור שהשדה החשמלי מקוטב בכוון מנוגד קיטוב המתח והשדה המגנטי ניצב למתח
וגם לזרם .כמובן שקיטוב המתח והזרם מתיחס לקיטוב ברגע ההתחלה כי אלו אותו סינוסואידלים – פאזוריים .כמו כן לא להתבלבל בין ציר המרחק Zלעכבה .Z
שימו לב Z in :היא עכבת הכניסה והיא נמדדת בכניסה לקו התמסורת המועמס עי ) Z Rבמקומות מסויימים עכבת העומס מסומנת ב Z Lאך זה עלול לבלבל עם עכבת
הקו שלפעמים מסומנת כך .שלא יהו ספקות Z Rו Z 0היא העכבה האופינית של הקו .ב Z Lלא השתמשתי כלל( Z g .היא עכבת המקור V(0) .ו ) I (0הם מתח וזרם
של המקור .כמו כן יש לשים לב לכווני הצירים .העומס תמיד יונח ב z=0אחרת הנוסחאות לא יעבדו .המקור הוא סינוסואידלי .הסימון מייצג קוטביות ברגע t=0אם
המקור Vgנתון כמספר מרוכב ,זה אומר שיש לו הפרש מופע .בכל מקרה שהו ,קוטביות המקור נשארת תמיד בציר יחיד )רק משנה סימן בזמן שהמתח משנה ערך(.
כזכור אנו עוסקים רק בגלי TEMמישוריים ומקוטבים.
הגדרות:
R + jω ⋅ L Vˆ + Vˆ − L
R) Zˆ 0התנגדות קווי המתכת ו Gמוליכות החומר באמצע( Z 0במקרה של קו עם הפסדים: = − = עקבה אופיינית:
G + jω ⋅ C ˆI +
ˆI −
C
ω 1 1
v pאם בקו יש הפסדים )מוליכות ,בליעה והתנגדות קווי מתכת( במקום j βנשתמש ב γכאשר: = = מהירות וקבוע התפשטות:
β μ ⋅ε L ⋅C
2π w
=β = γ α + j βכמו כן נזכור שמתקיים: ) ( R + jω ⋅ L)(G + jω ⋅ C
λ vp
⎞ ) Vˆ( z ) ˆ ⎛ 1 + Γˆ ( z
ˆ Zזו נוסחא למציאת עכבה בכל מקום .בכל מקום בוא מופיע ˆ Γהכוונה ל ˆ V = −Γˆ I ) - Γˆ V
Γזוכרים?( = ) in ( z ⎜ = Z0 עכבת כניסה⎟ :
)(z )(z )(z )(z
) Iˆ( z ⎟ ) ⎜ 1 − Γˆ ( z
⎝ ⎠
2π
(Z R + jZ 0 tan )z ˆ ⎛ 2 jβ ⋅z ˆ 2 jβ ⋅z
⎞
λ Z (1 + e ) + Z 0 (1 − e )
⋅ Zˆin ( z ) = Z 0 Zˆ in ( z ) = Zˆ 0 ⎜ Rועי אוילר וזהויות טריגו ניתן להגיע ל:
⎜ Zˆ (1 − e ⎟ 2 jβ ⋅z
(Z 0 + jZ R tan
2π
)z
2 jβ ⋅z
⎝ R ) + Zˆ 0 (1 + e ⎠⎟ )
λ
עבור z=0נקבל) Z in (0) = Z R :היה צפוי( ועבור z=-dנקבל את העכבה הכוללת בכניסה .כאשר העומס מקוצר מתקיים Z R = 0 :נקבל בכניסה) ( z=-d
+
)V(0 )⋅ e − j β ⋅ z + V(0
−
⋅ e jβ ⋅z +
)V(0 )⋅ e − j β ⋅ z + V(0
−
⋅ e jβ ⋅z
I +
)= −Γˆ (0) I (0
− + Zנזכור שמתקייםˆ V − :
V(0) = Γוגם: = ) in ( z = Z0
)⋅ e − j β ⋅ z + I (0 ⋅ e jβ ⋅z )⋅ e − j β ⋅ z − V(0 ⋅ e jβ ⋅z
)(0 )(0) (0 + − + −
)I (0 )V(0
= ) Iˆ( z
1
ˆ
Z0
+
)⋅ V(0 (
) ⋅ e − (α + j β ) z 1 − Γˆ ( z ) )Vˆ( z ) = V(0
+
( )
מתח וזרם כפונקציה של המיקום⋅ e − (α + j β ) z 1 + Γˆ ( z ) :
במצב מתמיד לאחר שמחשבים עכבת מבוא ,ניתן לשרטט מעגל תמורה של עכבות ולהשתמש בכל חוקי החשמל כגון טבנין וקירקהוף.
) P( z
1
2
{ }
) S( zהספק ממשי ממוצעRe Vˆ( z ) ⋅ Iˆ(*z ) :
*ˆ ˆ 1
2
הספק ממוצע כולל כפונקציה של מיקוםV( z ) ⋅ I ( z ) :
+ ) V = V ⋅ eגל מורכב משני גלים המתקדמים בשני כוונים( וגם ˆ V
V(0) = Γונרשום:
− + − jβ ⋅z −
)+ V(0 נזכור שמתקיים ⋅ e j β ⋅ z :
)(0) (0 )( z )(0
+
V( z ) = V(0) ⋅ eמכאן גודל המתח ישאר קבוע ושווה ל ) V(0לכל אורך
+ − jβ ⋅z מקרה שהקו מתואם Z = Z :קבוע ההחזרה מהעומס יהיה ˆ = 0
Γלכן •
)(0 0 R
הקו )מתח סינוסואידלי אחיד( כאן לא יתקיים גל עומד )גל עומד נוצר בגלל החזרים(.
+
)V( z ) = V(0 )⋅ e − j β ⋅ z − V(0
+
)⋅ e j β ⋅ z = 2 jV(0
+
) V(0נקבל ) sin( β z
+ −
)= −V(0 מקרה בו העומס מקוצר :יש החזרה מלאה לכןˆ = −1 :
Γמתקיים: •
)(0
λ 2π
חצי אורך גל )ערך מוחלט של לכן מתח על קו תמסורת חוזר על עצמו כל =β במקרה זה גודל המתח יהיה ) V( z ) = 2 V(0) ⋅ sin( β zנזכור ש
+
2 λ
2 1
למציאת אורך המחזור נעלה בחזקת -1נקבל לכן תדר ערך מוחלט של סינוס הוא: סינוס הוא אות בעל תדר בסיס כפול מהסינוס עצמו ותדר הסינוס הוא
λ λ
שתכונות הגל חוזרות על עצמן כל חצי אורך גל( .כמובן שגם הזרם והעכבת הכניסה חוזרים על עצמם כל חצי אורך גל.
− jβ ⋅z
V( z ) = V(0) ⋅ eשוב מחזוריות של גודל המתח כל חצי אורך
+ +
)+ V(0 )⋅ e j β ⋅ z = 2 jV(0
+
) V(0נקבל ) cos( β z
+ −
)= V(0 מקרה בו העומס מנותק :מתקיים: •
גל.
מכל זה נסיק שרק עבור קו מתואם לא יתכנו גלים עומדים וזו המטרה – להמנע מגלים עומדים.
גל עומד :גל עומד הוא גל שאינו מתקדם )הגל משתנה בזמן והשדות משתנים במרחב ,אך מופע הגל נשאר קבוע( .גלים עומדים נוצרים מהחזרות .זה מחזוריות של פגיעה
(2n − 1)λ
= lכאשר nהוא מספר שלם. והחזרה .ראינו שתופעה זו יכולה לקרות במקרה של עומס מקוצר .עבור עומס קצר התנאי להווצרות גל עומד הוא:
4
בקו ללא הפסדים מקדם ההחזרה מחזורי כל חצי אורך גל. -
בקו עם הפסדים מקדם ההחזרה מחזורי רק מבחינת הזווית )הוא מספר מרוכב( אך לא בגודל -
מתוך המשוואה ל SWRניתן למצוא רק את גודל מקדם ההחזרה -
שינוי בעומס גורר שינוי ב SWRוגם שינוי במקדם ההחזרה -
SWR + 1
= )Γˆ (0 מתקיים: -
SWR − 1
תאום אימפדנסים )עכבות(:
בסעיפים הקודמים ראינו את חשיבות תיאום העקבות בקו .כעת נראה כיצד הדבר נעשה במקרה של קו נתון ואין באפשרותנו לשנות את תכונותיו ולא את העומס המחובר.
λ
. נתמקד בשיטת תיאום הנקראת רבע גל
4
המטרה בתיאום היא לגרום לקו לראות עומס בעל עכבה הזהה לעכבה האופינית שלו .עושים זאת עי הכנסת קטע קו באורך רבע גל בין הקו המקורי לעומס .לקט קו זה
יש עכבה אופינית מסויימת שאותה צריך לחשב .השיטה עובדת רק כאשר העומס בעל עכבה ממשית טהורה .אך ניתן לממש שיטה זו גם אם העומס לא ממשי עי הכנסת
קבל או סליל בטור שיבטל את החלק המדומה של העומס.
λ
השיטה מבוססת על העקרון שמכפלת שני עכבות בקו הנמצאות במרחק רבע גל הוא מספר קבוע .נרשוםZ ( z ) ⋅ Z ( z ± ) = Z 02 :
4
π 2π
) (Z R + jZ 0 tan (Z R + jZ 0 tan )z
λ
ˆ Zנציב = zונשווה ל Zנקבל2 = 1 : λ
⋅ נזכור = Z ⋅ נזכר בנוסחא לעכבת כניסה כתלות במרחק:
π 0
4
) in ( z 0
2π
) (Z 0 + jZ R tan (Z 0 + jZ R tan )z
2 λ
π
במקום שמתקיים) tan( ) → ∞ :שואף לאינסוף – פלוס או מינוס לא משנה( .נחפש Z 0שעבורו קיים גבול לביטוי .נקבל שזה מתקיים רק כאשר נציב Z 0 Z R
2
λ
= Z qכדי שהקו יראה עכבה השווה ל Z 0לכל Z Rממשי נתון .ואם העומס כולל רכיב עם עכבה אופינית של Z 0 Z R . Z 0לכן :עלינו להוסיף קטע קו באורך
4
מדומה ,נאפס אתו עי הוספת רכיב ריאקטיבי קבל או סליל.
Zq
Zˆin ( λ / 4) = Z 0
λ
= Z qזה ייתן עכבת כניסה שווה ל Z 0לכל עומס ממשי )או מרוכב ועכבה האופינית של Z qתהיהZ 0 Z R : התנאים לתיאום רבע גל :אורך קטע Z qיהיה
4
אם מבטלים את החלק המדומה עי קבל או סליל כמתואר בציור(
∂Φ ∂Φ ∂Φ ∂ ∂ ∂
∇Φ( x, y , z ,t ) = ∇Φ = xˆ + yˆ + zˆ :∇ גרדיאנט x+ y + z :NABLA אופרטור וקטורי
∂x ∂y ∂z ∂x ∂y ∂z
∇⋅F =
∂Fx ∂Fy ∂Fz
+ + :דיברגנט
∇ ( ΦΨ ) = ∇Φ Ψ + Φ ∇Ψ ( ) ( ) :תכונות הגרדיאנט
∂x ∂y ∂z Φ, Ψ ⇐ פונקציות סקלריות
( )
∇ ⋅ Φ ⋅ F = F ⋅ (∇ ⋅ Φ ) + Φ ⋅ ∇ ⋅ F ( )
:תכונות הדיברגנט
∇ ⋅ ( Φ ⋅∇Φ ) = ∇Φ
2
+ Φ ⋅∇ 2Φ
xˆ yˆ zˆ
∂ ∂ ∂ ⎛ ∂Fz ∂Fy ⎞ ⎛ ∂Fx ∂Fz ⎞ ⎛ ∂Fy ∂Fx ⎞
∇× F = =⎜ − ⎟ xˆ + ⎜ − ⎟ yˆ + ⎜ ∂x − ∂y ⎟ zˆ :רוטור
∂x ∂y ∂z ⎝ ∂y ∂z ⎠ ⎝ ∂z ∂x ⎠ ⎝ ⎠
Fx Fy Fz
( )
∇ × ∇Φ = 0
∇i( ∇ × F ) = 0
:תכונות הרוטור
∇ × ( ΦF ) = Φ ( ∇ × F ) + ( ∇Φ ) × F
∂ 2Φ ∂ 2Φ ∂ 2Φ
∇ 2 Φ ( x, y , z , t ) = ∇ 2 Φ = + + :לפלסיאן על שדה סקלרי
∂x 2 ∂y 2 ∂z 2
∂ 2 Fx ∂ 2 Fx ∂ 2 Fx ∂ 2 Fy ∂ 2 Fy ∂ 2 Fy ∂ 2 Fz ∂ 2 Fz ∂ 2 Fz
∇2 F = ( + + ) ˆ
x + ( + + ) ˆ
y + ( + 2 + 2 ) zˆ :לפלסיאן על שדה וקטורי
∂x 2 ∂y 2 ∂z 2 ∂x 2 ∂y 2 ∂z 2 ∂x 2 ∂y ∂z
⎛ ⎞
∇ × (∇ × F ) = ∇ ⎜ ∇i F ⎟ − ∇ 2 F :תכונות הלפלסיאן
rot of rot ⎝ div ⎠ Laplacian
grad
jφ( x , y , z )
F( x , y , z ,t ) = F0 ( x, y, z ) ⋅ cos[ wt + φ( x , y , z ) ] ⇔ F( x , y , z ) = F0 ( x, y, z ) ⋅ e
:הצגה פאזורית
{
F( x , y , z ,t ) = Re F( x , y , z ,φ ) e jwt }
:משוואות מקסוול בצורה דיפרנציאלית
∂ ∂
∇ × E = − μ H = − B ⇔ ∇ × E = − μ jwH .1
∂t ∂t
∂ ∂
∇ × H = σ E + ε E = J + D ⇔ ∇ × H = (σ + jwε ) E .2
∂t ∂t
∇i(ε E ) = ∇i D = ρ v .3
∇ i ( μ H ) = ∇ i B = 0 .4
∂
∫ H idl = ∫∫ J ids + ∂t ∫∫ ε E ids
c S S
.2
∫∫ ε E ⋅ ds = ∫∫∫ ρ dv .3
S V
. ∫∫ μ H ⋅ ds = 0 .4
S
.3שדה מגנטי רכיב ניצב n1 i( μ 2 H 2 − μ1 H1 ) = 0 :תמיד יש רציפות ברכיב הניצב של וקטור ! B
A
והוא וקטור .אם אין זרמי משטח יש רציפות ב H .4שדה מגנטי רכיב משיקי J s . n1 × ( H 2 − H1 ) = J s :הוא צפיפות זרם משטחית ביחידות
m
) −∇φ( x , y , z φ
K EM {= Im כוון הגל :אם נתון גל בצורה פאזורית E y = E0 e ( x , y ,z ) ⋅ y :כוון התפשטות הגל יהיה} :
) ∇φ( x , y , z
ε = ε 0ε r או: ε = ε ′ − jε ′′ = ε 0ε r − jε ′′ המקדם הדיאלקטרי: μ = μ0 μr מקדם החלחלות:
1
= ε0 קבועים μ0 = 4π ⋅10−7 [ H / m ] :ו ]⋅10−9 = 8.85 ⋅10−12 [ F / m
36π
w
α β = w εμ β מקדם ההתפשטות המוכלל γ = α + j β = −εμ w + jσμ w :מקדם התפשטות
2
הוא מקדם ההנחתה או
vp
vp λ 2π 2π 1
= v pקשר חשוב= f : קשרים: =λ = Tאורך הגל: = v pזמן מחזור: מהירות הפאזה:
λ T β w εμ
⎧ z − z0 ⎫ ⎧ z − z0 ⎫
⎪ J sx (t + ) ⋅ x , z < z 0 ⎪ ⎪ J sy (t + ) ⋅ y , z < z0 ⎪
η ⎪ vp ⎪ η⎪ vp ⎪
Ex = − ⋅ ⎨ ⎬ Ey = − ⎨ ⎬
2 ⎪ z − z0 ⎪ 2⎪ z − z0
J (t − ) ⋅ x , z > z0 J (t − ) ⋅ y , z > z0 ⎪
⎪⎩ sx vp ⎪⎭ ⎪⎩ sy vp ⎪⎭
⎧ z − z0 ⎫ ⎧ z − z0 ⎫
⎪− J sy (t + v ) ⋅ x , z < z0 ⎪ ⎪ J sx (t + v ) ⋅ y, z < z0 ⎪
1 ⎪ p ⎪ 1 ⎪ p ⎪
Hx = ⋅⎨ ⎬ Hy = ⋅⎨ ⎬
2 ⎪ z − z0 ⎪ 2 ⎪ z − z0
J (t − ) ⋅ x , z > z0 − J (t − ) ⋅ y , z > z0 ⎪
⎪⎩ sy vp ⎪⎭ ⎪⎩ sx vp ⎭⎪
∂ ⎛ ε E2 μH 2 ⎞
( )
∫ Pids = − ∫ J i E idv − ∂t V∫ ⎝ 2
⎜ + ⎟dv : משפט פויינטינגP = E × H :וקטור פוינטינג
2 ⎠
S V
:קיטוב ניצב
:קיטוב מקביל
sin(φ1 ) n2 v p1 λ1 β 2 ε μ
= = = = = r 2 r 2 :חוק סנל
sin(φ2 ) n1 v p 2 λ2 β1 ε r1μ r 1
⎛ n22 ⎞ n ε μ
φB = sin −1 ⎜ ⎟ : זווית ברוסטר – אין החזרהsin(φc ) ≤ 2 ⇒ φc ≤ sin −1 ( 2 2 ) :זווית קריטית – החזרה מלאה
⎜ n12 + n22 ⎟ n1 ε1μ1
⎝ ⎠
η cos( β 2 d ) + jη2 sin( β 2 d )
ηin = η2 3 :תווך רב שכבתי – איפדנס גל בכניסה
η2 cos( β 2 d ) + jη3 sin( β 2 d )
η −η n − n
Γ= 2 1 = 1 2
η2 + η1 n2 + n1
:פגיעה ניצבת – קבועי החזרה והעברה
2η2 2n1
τ= =
η2 + η1 n2 + n1
c vp dw 1
vg = : עבור פלאסמהvg = : בתווך דיספרסיביvg = :מהירות החבורה
wp 2 w dv p dβ dβ
1− 1−
w2 v p dw dw
:קווי תמסורת
d a a d
V ( z, t ) = ∫
x =0
E ( z, t ) ⋅ ∫
y =0
H ( z, t )dxdy : הספקI ( z , t ) = ∫
y =0
H ( z , t ) ⋅ dy : זרםV ( z, t ) = ∫ E ( z, t ) ⋅ dx :מתח
x =0
⎡1 ⎤
conductor 2
E T ( x, y, z, t ) ≡ eT ( x, y ) ⋅V ( z, t ) ⎢ ⋅ V ⎥
⎣m ⎦
L −μ ⋅ ∫ zˆ × hT ( x, y ) dl [ H / m ] :השראות מנורמלת :שדות מנורמלים
⎡1 ⎤
conductor 1
H T ( x, y, z , t ) ≡ hT ( x, y ) ⋅ I ( z , t ) ⎢ ⋅ A⎥
⎣m ⎦
C ε ⋅ ∫ zˆ × eT ( x, y ) dl [ F / m] : קיבול מנורמלG σ ⋅ ∫ zˆ × eT ( x, y ) dl [ mho / m ] :מוליכות מנורמלת
∂V( z ,t ) ∂I ( z ,t ) ∂I ( z ,t ) ∂V( z ,t )
( מוליכות החומר הדיאלקטרי-G התנגדות המתכות ו-R) = − RI ( z ,t ) − L ⋅ ; = −G ⋅V( z ,t ) − C ⋅ :מקסוול בקווי תמסורת
∂z ∂t ∂z ∂t
ε ⋅a μ d d
C= [ F / m] Z0 = ⋅ =η
d ε a a
1 μ ⋅d
L = μ ⋅ε ⋅ = [ H / m]
C a
σ ⋅a σ
G= = C [1/(Ω ⋅ m)]
d ε :קו תמסורת מקבילי
E 1
eT = T = ⋅ xˆ [1/ m]
V d
H H y yˆ 1
hT = T = = yˆ [1/ m]
I I a
V I
Ex = , H y =
d a
RL + Z 0
קווי תמסורת במצב מתמיד:
2π
(Z R + jZ 0 tan )z ) Vˆ( z ) ˆ ⎛ 1 + Γˆ ( z ⎞ Zˆin ( z ) − Zˆ 0
⋅ Zˆin ( z ) = Z 0 λ = ) Zˆ in ( zביטוי כללי: ⎜ = Z0 = ) Γˆ ( zעכבת כניסה⎟ : מקדם החזרה כללי:
2π ) Iˆ( z ) ⎜ 1 − Γˆ ( z ⎟ Zˆ + ˆ
Z
(Z 0 + jZ R tan )z ⎝ ⎠ in ( z ) 0
λ
= ) Iˆ( z
1
ˆ
Z0
+
)⋅V(0 ( )
)⋅ e − (α + j β ) z 1 − Γˆ ( z ) Vˆ( z ) = V(0
+
( )
) I (0מתח וזרם⋅ e − (α + j β ) z 1 + Γˆ ( z ) : +
)= −Γˆ (0) I (0
− +
V(0) = Γוגם: קשריםˆ V − :
)(0) (0
) P( z
1
2
{ }
) S( zהספק ממשי ממוצעRe Vˆ( z ) ⋅ Iˆ(*z ) :
*ˆ ˆ 1
2
הספק כולל ממוצעV( z ) ⋅ I ( z ) :
∞ < 1 ≤ SWR
תנאי העברת הספק מקסימלי לעומסZ R = Z 0* :
ρv
∇ 2Φ = − משוואת לפלאס ∇ Φ = 0 :משוואת ואסון:
2
ε
כל הזכויות שמורות לאלי-גד ברבי .2007תגובות\הערות ניתן לשלוח ל eb1000@netvision.net.il
0
בהצלחה לכולם