‫‪ǵÁ»¯Ç»ÈÈ´²¸¶³É¯¼¸Á²´¸´¿¸¸³¯»Á´²½BÉÅ‬‬

‫½‪Çɽ½±³³‬‬
‫‪.´º‬‬ ‫¸·‪$ǵÁ»¯Ç»ÈÈ´²¸¶³»ÁÉ»¯´È½±³³½ .‬‬
‫‪$‬‬ ‫‪@³¿È½³½²»´¯»°¯¸»È‬‬
‫½‪ÉÅÆ‬‬
‫‪¾¸¯È‬‬
‫‪³½²Æ³‬‬
‫¯¸½½‪²»´¯»°¯¸»È ÉÅƽȸ²¯¿¸½¯³´³¸¿É‬‬
‫‪.µº‬‬
‫´‪»½Æ³»´º´·¯³ÉÅƽ³Ç¸µ±‬‬ ‫‪Ç°´Á ³º´É° ´¯Å½´ ³½³°´·¶È ¼¯ ¾¸²³ ³½ .º‬‬
‫‪³Ç¸µ±³ ¸³½ Ç°À³ ³»´º ´·¯ ³ÉÅƽ ³Ç¸µ±‬‬
‫´‪.‬‬ ‫‪¯»´¯³·¸¶È¸»°Ç°´Á³É¯»´º¯»ÇÉ´½¼¯³‬‬
‫‪²¸±³»²Å¸³´É½¶½ÈÉ´ÈÁ»¼¸»´º¸´¸³¼¸È¿¯ÈÉ´Á·³É¯Ç°À³‬‬
‫‪B‬‬
‫´½¯¸‪$³µÉ¯¼¸²½´»³Ã‬‬
‫‪¯Å¸Èº´·¯¯¸»ÈÉÅƽÆǯŸȺ³»¸º¯°¯¸»È³‬‬
‫‪»º ɯ´ÇÀ¯»µ¶ È‬‬
‫‪¸Ã»B @¯¸»È³»º‬‬
‫‪@¸ÈÇ‬‬ ‫»¶´‪Ä‬‬ ‫‪´¸Ç°¯½²¶¯¯¸Å´³²»´³¼¯»¿³°¾¸²³³½ .¯º‬‬
‫¯´½‪³»¸º¯° Ç´À¯¯¸»È³ ȳ°¸À³ ȼ¸Ç‬‬ ‫‪¼¯ .µ‬‬ ‫‪ɯǸµ¶³¯ ´³º¶¯¼¯¸Ã¯´B ¼¯³É·¸¶È¼²´Æ@´º´»±Ç´¯²¸B‬‬
‫¯¸‪¹‬‬ ‫‪³»´º ´·¯ ³ÉÅƽ ³Ç¸µ±‬‬ ‫‪¼Á·½ ³µ‬‬ ‫‪$ @¼¸¿Ã°»Ç°¯³‬‬
‫‪@¶À ¾¸»´¶¸ÁB‬‬
‫½‪³È¯°²»´¾½¸À³¿È½³¹È½³É¯¼¸Ç¸°À‬‬ ‫¯‪É‬‬ ‫¯´‬
‫‪´È¯Ç‬‬ ‫‪ɯ ¯¸Å´³²»´³¼¯»¿³°¾¸²³³½ .°º‬‬
‫‪É°¸Àɯ ´¿» ¼¸Ç¸°À½»¿³¼¸»¸½³‬‬
‫‪¹¸¯B‬‬ ‫‪³½³°°²»´¾½¸À‬‬ ‫‪³À¿º¿¯¸³º¶¯¼¯¸Ã¯´B ¼¯³É·¸¶È¼²´ÆÄ´¶»´°´Ç‬‬
‫@‬
‫‪Ç´À¸¯³‬‬ ‫»‪$Á´²½´@¼¸¿Ã‬‬
‫‪³Çµ¶°‬‬
‫‪$´¿Á¸½È³»¯°¯´³³½´¸½ »½Æ‬‬
‫¶‪.‬‬
‫‪³ ¿½½È‬‬ ‫‪³¿È½° ºÈ ¾¸²³ ³½ .±º‬‬
‫‪@³½ ²Ã ¾¸»´¶ ɺÀ½°B‬‬
‫‪³Ç¸µ±³²´É.¶º‬‬ ‫½¯¸‪$»½Æ‬‬ ‫½‪ǵÁ»¯Ç»Á½±³³ÈÆ‬‬
‫½‪Ǹ°À½¯´³È¹¸¯°¸ÈÇ»Á³ÈƽÀ´É³‬‬ ‫·‪.‬‬ ‫‪²»´ ¾½¸À ³»¸º¯° ³Ç´À¯ ³ÉÅƽ ³ÉÅ¸È .¯¸»È‬‬
‫‪²º‬‬
‫¯‪³Ç¸µ±³É‬‬ ‫‪³½³°°²»´¾½¸À³È¯°‬‬
‫‪³Ç¸µ±‬‬
‫¸‪³É¯Ç¸°À½À´É¹¸¯ .‬‬ ‫¯‪¯¸»È³¹´É°¼¸¯´Ç³½´¸½»È¯¸»È¯¸»È .‬‬
‫´¯¸‪$À´É³É¸¸È´Æ½¸ÈÇɯ´¿ÅÇɹ‬‬
‫¸¯‪.‬‬ ‫‪¸É½³ÉÅƽ³ÉŸÈ‬‬
‫‪.°‬‬
‫¿‪³»¸º¯° ³ Ç´À¯ ¯¸»È³ ¼¯ ½ÆÃ‬‬ ‫‪³ ¸³ ɳ½ .·º Ç°À³ ´³»¸º¯° Ç´À¯ ³½ ³»¸º¯° ³Ç´À¯ .±‬‬
‫½¶½‪³µÈ´¯²»´¯»°¯¸»ÈÉÅƽ¾¸¯²³°¸À³ É‬‬ ‫½‪³Ç´À¯¯¸³Á´²‬‬
‫‪@¯¸È´Æ°É°È´¶½±³È¹¸¯¸Ã»B‬‬
‫‪$³»´º´·¯³ÉÅƽ³Ç¸µ±É½¶½Ç´À¯ ¾½¸À ³ ´³³½³½³°°²»´¾½¸À³È¯°²»´¾½¸À‬‬ ‫‪.²‬‬
‫¯¸‪¾¸¯½·½È³°¸À³ÈǵÁ»¯Ç»È¾¸²³½¶º´½¹‬‬ ‫»‪.‬‬ ‫‪³½³°°´¯ ³È¯°²»´È¸È‬‬
‫½‪ÉÅÆ‬‬ ‫‪¾¸¯È ¼´È½ ³µ ¾´È¯Ç ¼´¸½ ³È¯³‬‬ ‫¯‪É‬‬ ‫½‪³ Ç´À¯ ¯¸»È³ Á´²‬‬ ‫‪´¿» Ǹ°À½ »¿³ ¹¸¯´.³‬‬
‫‪³°¸À³ ¸»´¯ @Ȳ¶» ¯° ¯ÇÈ ³½ ³µ´B²»´ ¯»° ¯¸»È‬‬ ‫‪$³»¸º¯°‬‬
‫‪³Ç¸µ±‬‬ ‫‪ɽ¶½³µ ¾´È¯Ç ¼´¸½ ³È¯³ ¾¸¯½·½È‬‬
‫‪³¿È½°ÇµÁ»¯Ç»ÈÈ´²¸¶³É¯¼¸¯´Ç¹¸¯¼ºÀ.³º‬‬
‫‪·ÈÃ‬‬
‫½‪²¸±³» ³ °È¶½±³È´½º´³»´º´·¯³ÉÅÆ‬‬
‫‪$ ¯¿¸¿É‬‬ ‫‪´¸»ÁÉ»¯´È½±³È»¿³‬‬
‫‪¾¸»´¶°‬‬
‫‪¼¸½º¶ ´Çµ± ³È¯ ¸°±» ¼±È ¸³¸ ¯Ç »È È´²¸¶³´B‬‬ ‫‪³¿È½°‬‬

‫"מותר"‪ ,‬ורב ושמואל דאמרי תרוייהו אבר עצמו אסור‪ ,‬ולבסוף מסקי' שם‬ ‫‪ 1‬מהו דתימא דיש מקצת שליא בלא ולד וגזירה מקצתה אטו כולה קמ"ל‪,‬‬
‫כרב ושמואל ותיובתא דעולא תיובתא יעו"ש‪ .‬וא"כ י"ל דרש"י פי' את‬ ‫ברש"י פי' דאתו למימר דגם היכא דיצאה כולה אין כאן ולד ואם חזרה‬
‫דברי עולא עפ"י שיטתו בחולין דאבר שיצא וחזר לפנים מותר‪ ,‬דלדידי'‬ ‫לבפנים תשתרי בשחיטת האם וקאכלי נבילה‪ .‬ובתוס' הקשו עליו דליכא‬
‫אי ל"ח כילוד יש להתיר גם את המקצת שיצא וחזר‪ ,‬ולהכי איכא למגזר‬ ‫למיטעי בזה‪ ,‬דהא גם ביצאה מקצתה אסרי' לאותו מקצת שיצא‪ ,‬א"כ‬
‫שפיר מקצתה אטו כולה ]ומה"ט גופא הוצרך רש"י לבאר דיבואו להתיר‬ ‫כשיצא כל השליא ודאי שיבינו שהכל אסור‪ .‬ומה"ט תוס' פי' כוונת הגמ'‬
‫דוקא "בחזרה לפנים קודם שחיטה"‪ ,‬דבלא חזרה קודם שחיטה גם רש"י‬ ‫דגזרי' מקצתה אטו רובא‪ ,‬ועי' בתור"פ שהאריך בזה‪.‬‬
‫מודה דליכא למגזר מידי‪ ,‬דהא כו"ע ידעי דאסור[‪] .‬חי' ר' נחום וכ"כ בהג' בן ארי' בילקוט‬
‫ואולי י"ל בישוב ד' רש"י‪ ,‬דהנה בגמ' בחולין ס"ח‪ :‬נחלקו אמוראי בהך‬
‫מפרשים ובנחל"ד[‬
‫דינא דאבר היוצא שחזר לפנים‪" ,‬עולא" אמר רבי יוחנן אבר עצמו נמי‬
 ‫‪¸ÈÇ» .°‬‬
‫½‪Æ´¿¸É³È ¾Ã´¯° Ç°²» ³º¸ÇÅ ½±³ Á´²‬‬ ‫¯‪³ÉÅƽ³Ç¸µ±³È¯»Å‬‬
‫½‪¹¸¸È¯» Á´²‬‬
‫‪¼¸Ç¶¯¼¸»¸½°B‬‬
‫@‬
‫½‪³»´º´·¯³ ÉÅÆ‬‬
‫‪2‬‬
‫½‪$¼´¸»¹´É° É‬‬
‫¿·‪¯´³È¯»´¼´¸»¹´É° ÂÇ‬‬ ‫¯·´‪$ @³»´º‬‬
‫‪@¸ÈÇB‬‬

‫½‪.± ¸°±»Á´²½Ç¸°À½¸ÈÇȳ½»Á³ÈƽÀ´É³‬‬
‫½‪ÂÇ·¿ Æ´¿¸É³È ¾Ã´¯° Ç°²» ³º¸ÇÅ ½±³ Á´²‬‬ ‫»¯‪.‬‬
‫¸´»¼‪$‬‬ ‫‪Ƕ¯»¯»´¯Æ´´² ¼´¸»¹´É°‬‬ ‫¯‪$³»´º´·¯³ÉÅƽ³Ç¸µ±¹¸¸È¯»³È‬‬
‫‪@¯Èdz½¸ÁB‬‬

‫‪´¸´²Ã´Æ´Àó‬‬
‫½‪³‬‬ ‫‪³¿´È¯Ç³°È¶½°¼¸¿¸°½¹¸¯ .²‬‬ ‫½‪Ç´µ±» ³°¸À ¾¸¯ Á´²½ Ǹ°À‬‬
‫»‪´É·¸È» À´É ¹¸¯ .°‬‬
‫½‪´¿²½»»¯° ³²ÃÉȲ´¶¾°‬‬
‫‪´º¶¸È³ ÉÅÇƳ´É³Á´²½B‬‬ ‫‪$³È¯°³»´º´·¯³ÉÅƽ³Ç¸µ±‬‬
‫¶´‪@Ç´º°³²´É°¸Á ¾°³¾´¸²Ã³²ÁȲ‬‬ ‫»‪½±³É¿ÆÀ½»¼´º¸À‬‬
‫»‪.±‬‬
‫»‪²‬‬ ‫‪.³‬‬
‫»‪´° ¾¸²³ É´¸³» ¹¸ÇÅ ³½ ¾´È¯Ç »ºÈ´½³ ¸Ã‬‬ ‫¸‪ǵÁ»¯Ç»ÈÈ´²¸¶³´³½.°‬‬
‫‪$»¹´É°ÂÇ·¿È‬‬ ‫´‪ɯ »´º¯» Ç‬‬
‫‪À¯È‬‬ ‫‪¾¸»´¶°‬‬
‫‪³¿È½°³°¸À³‬‬
‫´½̧‪³‬‬ ‫¸‪.±‬‬
‫‪¼¸°È´¶ ´¿¸¸³‬‬‫´‪Á´²½»¿³° ¼É°ÉºÈ ³½ ¸Ç¶¯ .‬‬ ‫‪$¯¸»È³»º‬‬
‫‪¯»³µ¸Ç³B ¾°³¾´¸²Ã°‬‬
‫»¶¸¸‪»¹´É°ÂÇ·¿ÈÇ´º° °‬‬
‫´¯½‪ǵÁ»¯Ç¯¯»´ÁÇ‬‬
‫‪3‬‬
‫´‪@À´É»¯½¸¸ÆÇ°¯»¯´³´¸ÈÇ»»Ã¿¸³¯»¯´³È ¸¯²‬‬
‫‪.& ' & $% $‬‬
‫‪»¹´É°ÂÇ·¿¸Ã¯»´º¸ ³²Ãɳ²Ãǽ¯¿È¹´É½ .µ‬‬ ‫&‪,‬‬ ‫& ‪:$% & , $ $‬‬
‫‪É´°Ç»¯°³²Ãɳ²ÃÆ´Àó³½Ç´Ç°Ç°À³‬‬‫¸´¼‬ ‫' ‪# - "& , ' & $‬‬
‫‪»ºÉ´°Ç»¯°³²Ãɳ²Ã¯´³°½±³¸Ã»É´·Èð´ ƒ° ¸³»¯È¾½Æ»¼±¸ÁB‬‬
‫‪@À´ÉÉ·¸È»´¸ÈÇÉ·¸È»¾»³»²É´»¯È³»º‬‬
‫‪¾°È¶»B‬‬
‫‪°‬‬
‫¶´‪@ɽ½Ä‬‬
‫½‪¼¸°Å‬‬

‫‪¯°‬‬ ‫¶‪³²ÃÉ ³²Ã Æ´ÀÃ³È ´¿°È¶È»¿³ ¸Ã» .‬‬ ‫¯‪ÂÇ·¿ÈÇ´º°¼¸»¸½°³¿´´º³¸³½ .‬‬

‫»‪¾´¸²Ã° °¸¸¶ÂÇ·¿¸Ã¯È É´°Ç‬‬
‫‪´¿»Ç¸°À½¸ÈÇÈ´½º´B‬‬

‫קיימא ]שלא יכול לחיות י"ב חודש[ והפסוק של פדה תפדה בא לרבות חיוב פדיון‬ ‫‪ 2‬הסברנו פשט ברש"י שבמשנה שיצאה מקצת שליא בבהמה יש סיבה‬
‫גם על מי שאינו בר קיימא‪ ,‬א"כ איך נלמד מהפסוק של ופדויו מבן חודש‬ ‫לגזור ולאסור כולה אטו מקצתה‪ ,‬היות דכשיצא מקצת השליא ואח"ז זה‬
‫שבל' יום התינוק נקראת בר קיימא‪ ,‬דלמא הפסוק בא רק לתת זמן של‬ ‫חזר לבפנים והתירו לו את השליא בשחיטת האם ]מחמת שיש שליא בלא ולד והוה‬
‫המצוה‪ ,‬אבל החיוב פדיון כשמגיע זמן של חודש ימים צריכים לפדות גם‬ ‫ס"ס[‪ ,‬ממילא בפעם אחרת כשיצא כל השליא ואח"כ חזרה לבפנים בעל‬
‫אם נאמר שהתינוק הוא אינו בר קיימא‪ .‬ולהגיד שיש נפק"מ לפי תוס' בין‬ ‫הבהמה יחשוב שהדין הוא שזה מותר ]שהוא חושב שהעיקר היא שזה נמצא בפנים בשעת‬
‫נפל לטריפה עי' בר"ח ]שבפשטות לומד כתוס'[ שמדמה אחד לשני לענין פדיון‬ ‫שחיטת האם[‪ ,‬והיות שהשאלה האם זה מותר באכילה או אסור באכילה לא‬
‫הבן‪.‬‬ ‫נוגע ברגע שכל השליא יצאה‪ ,‬רק זה נוגע לאחר זמן כשישחטו את האם‪,‬‬
‫וצ"ל שכל זה שלומדים מהפסוק ופדויו מבן חודש תפדה שאחרי לי' יום‬ ‫]וזה יכול להיות הרבה זמן אחרי שהשליא יצאה וחזרה פנימה[‪ ,‬בזמן שחיטת האם לא עולה על‬
‫הולד הוא בר קיימא זה רק אחרי המיעוט של אך‪ ,‬שהתחדש במיעוט של‬ ‫דעתו לשאול את הרב מה הדין עם השליא והוא חושב לעצמו "הרי השליא‬
‫אך שאינו בר קיימא פטור מפדיון ומשו"ז התורה אמרה לחכות ל' יום‬ ‫נמצאת בתוך האם‪ ,‬ופעם שעבר הרב פסק לי ששחיטת האם מתיר את‬
‫וצ"ב‪.‬‬ ‫השליא שבפנים לאכילה" והוא לא שם לב שאז זה יצאה רק מקצת ושליא‬
‫ולפי רש"י שסובר שאם הולד נהי' טריפה בתוך ל' ונשאר חי ביום ל' שיש‬ ‫זו יצאה כולה‪ ,‬ויבוא להתיר עצמו לאוכלה‪.‬‬
‫חיוב פדיון ]עי' רש"י במנחות ל"ז‪ :‬בד"ה בגוגולת וז"ל "ואי משום אך חלק השתא מיהא לא מית" עיי"ש[‪,‬‬
‫משאי"כ באשה שביום שני כשיצאה מקצת השני של השליא היא מיד‬
‫א"כ חוזר הקושיא איך אפשר ללמוד מופדויו מבן חודש שכיון שהתורה‬
‫שואלת שזה נוגע מיידי וגם היא צריכה לדעת ממתי היא צריכה למנות‬
‫חייב פדיון הבן רק מיום ל' שהולד הוא בר קיימא מבן חודש‪ ,‬אולי אע"פ‬
‫ימי טומאתה ממילא אין חשש שפעם הבא כשיצא כל השליא היא תתיר‬
‫שהוא עדיין נפל ואינו בר קיימא חייבים וכמו לגבי אם הולד נטרף?‬
‫לעצמה היות שהיא כבר יודעת מפעם שעבר שכשיצאה כולה היא טמאה‪.‬‬
‫וצ"ל שרש"י סובר שאע"פ שהתורה מחייב פדיון על טריפה אע"פ שהוא‬
‫]עי' נחל"ד[‬
‫אינו בר קיימא‪ ,‬מ"מ על נפל התורה לא חייב היות שאין לו שום שוויות‪,‬‬
‫וממילא חז"ל לומדים מזה שהתורה חייב פדיון רק מיום ל' שעד אז הולד‬ ‫רק קשה על רש"י מה שתוס' שואל‪ ,‬שאולי פעם הבאה יצא "רובה" ולא‬
‫הוא נפל ורק מיום ל' הוא נחשב בר קיימא‪.‬‬ ‫כולה והיא תתיר את רובה אטו מקצתה‪ ,‬שלגבי רובה היא אף פעם לא‬
‫וסיבת החילוק הוא דטריפה אע"פ שהוא נחשב אינו בר קיימא לגבי‬ ‫שאלה ולא קבלה פסק דין‪.‬‬
‫רציחה וכו' מ"מ הוא נחשב כחי לכל דבר ]הרי מחללין עליו את השבת להצילו עי' מנ"ח‬ ‫‪ 3‬צ"ב לפי תוס' שמדובר שהנטרף חי ביום ל' והוא לא נפל א"כ ל"ל הריבוי‬
‫מצוה רצ"ו וכו' – ובן נח חייב מיתה על רציחת טריפה[‪ ,‬אבל נפל נחשב כבישרא דעלמא ]עי'‬ ‫של פדה תפדה מדוע שלא יהי' חיוב לפדות את הנטרף‪ ,‬ואת"ל שבלי‬
‫שבת דף קל"ו‪ - .‬ובן נח פטור על רציחת נפל[‪.‬‬ ‫הפסוק פדה תפדה היינו חושבים שנטרף פטור משום שהוא אינו בר‬
 ‫‪¸ÈÇ»ÁÆ»´¶À´É‬‬
‫‪Á´²½.±‬‬ ‫´»‪@»¼´¸°¼¸¸¶°¾¸¸²Á²»¸³³ÈÁ½»È¾´¸ºÀ´É¸Ã‬‬
‫½‪ƒ¹º ¼¸°È´¶ ´¿¸¸³ Á´²‬‬

‫‪³Ã¸Ç· ¸³¿ Æ´¿¸É³‬‬

‫‪È ¾Ã´¯°‬‬
‫‪Ç ´°À¸ ¸ÈÇ‬‬ ‫‪³½ .²‬‬ ‫‪¯°‬‬ ‫¯¸‪³²ÃÉȲ´¶¾°½´¸´²Ã´Æ´Àó³½Ç¸°À¿¹‬‬
‫¸´¼ »‪°´¸¶ ȸ ¼¯³ ¸¶ Æ´¿¸É³‬‬
‫‪° ´ » ¹´É°‬‬ ‫»»½‪´¿É´¯²‬‬
‫‪7‬‬
‫‪$¯»´¯¾´¸²Ã‬‬
‫‪@É»´±»±°³²µ»Â²É´¶¿½°¸ÈǸÁB‬‬ ‫·‪.‬‬
‫»½‪Ç´º°È ¼¸Ç½´¯ ¯»È ¼¸²½´» ³Ã¸¯½ ¯¿ÆÀ‬‬
‫‪»¿º ¾´¸²Ã°°¸¸¶ÂÇ·¿È‬‬
‫‪¾¸°»¿³ÉÆ´»¶½³½¼¸¯Å´¸È½Æÿ³°´ÉºÉ‬‬
‫‪.³‬‬
‫‪$À´É´¸ÈÇ‬‬
‫‪@½Æÿ°B‬‬
‫¿·‪´·Á½»´ÂÇ‬‬ ‫¸‪É ´°Ç»³º¸Çųɸ³³Ç´É³Á´²½ .‬‬
‫´»¯ ¿‪ɯ ¹ Ç·Å‬‬ ‫‪¸´°¸Ç³ ɯ °´ÉºÉ ¯» ³Ç´É³È‬‬
‫´¯½‪ǵÁ»¯Ç¯¯»´ÁÇ‬‬ ‫‪´¿¸¸³³²ÃÈÉ‬‬
‫½‪²´ ¶¾°‬‬‫‪´¸´ ²Ã´½¼±¸Ç³È·´Á¸½³‬‬
‫‪% &#‬‬ ‫½‪$Ç´·Ã»¹´É°ÂÇ·¿È¼¸¿¸°‬‬
‫´‪Ȳ´¶¾°½´¸´²Ã‬‬
‫½‪Æ´Àó´¿É´¯²½»½³‬‬ ‫¸¯‪.‬‬
‫»½‪¯¿ÆÀ‬‬
‫½‪³Ç¸À½³º¸È‬‬ ‫‪@¾¸¿Æ³‬‬ ‫‪¾¸¿Æ´³½Ç°À³‬‬
‫‪ɯ ¾¸È´Á¹¸¯B‬‬ ‫¯‪.‬‬
‫‪$5 ³²ÃÉ‬‬
‫‪$³³°±³‬‬
‫‪@°ºÂ²¾¸È´²¸Æ¸ÁB‬‬

‫‪.°‬‬
‫‪$»¿³¼¸¿¸¸¿Æ³É¯É´ÈÁ»¼¸º¸ÇÅÉ´Èdzµ¸¯°‬‬ ‫½½‪¹¯ ½ÂÇ·¿ÈÇ´º°¼¸·Á‬‬ ‫¸‪.°‬‬
‫»½‪È ¯¿ÆÀ‬‬
‫‪@´Á²°°¸ÁB‬‬ ‫‪¸Æ´½¿¸ÁBÉ´°Ç»¯°‬‬ ‫¯‪³²Ãɳ²ÃÆ´Àó³½.‬‬
‫‪.±‬‬
‫½‪¼¸¿´Æ¾¸¿Æ³µ¸¯°ÇµÁ»¯Ç¼È°¯»´Áǽ¯³‬‬ ‫´»¶‪@À´É´¸ÈǼ±¾°È‬‬

‫‪$³À±³½³°‬‬ ‫‪´ ¿¸¸³ Á´²½B¼É´¯°¸¸¶»¸²ºÆ´ÀÃ‬‬

‫½‪¼ ¸º¸ÇÅÁ´²‬‬
‫‪´ .°‬‬
‫‪@¼¸Ç´·Ã¼³È¸´°¸Ç³¸»°‬‬
‫¶´‪¼¸°È‬‬
‫‪³¿È½³½ ǵÁ»¯ Ç »Á É»¯´È ½±³ ³½.²‬‬
‫‪$¾¸È´²¸Æ°‬‬ ‫‪¾º¼³ÈÂÇ·¿ÈÇ´º°½ÉǶ¯¼³Á´²½Ç°À³‬‬ ‫‪.±‬‬
‫‪¯´³È ÂÇ·¿È Ç´º° º¸¯È½ ¾´¸²Ã‬‬
‫¶¸¸‪° ¼¸°‬‬
‫»‪³¿È½°È¯Ç»ÁÉ´ÈƳ‬‬ ‫‪½±³ É¿´´º³½»¿³° .³‬‬
‫‪$Ç´·Ã‬‬
‫‪¯»´³Ç¸À½°¯Æ´²‬‬ ‫‪ɸ¿Æ¿³À±³½³°È¼¸¯´Ç‬‬ ‫‪¼È‬‬
‫‪$³º¸È½° ºÈº´ ³Ç¸À½° ¼±‬‬
‫‪´¯ »»º ³º¸È½°‬‬ ‫¸‪À´É´¸ÈÇÉÆ´»¶½.±‬‬
‫´‪@¾¸È´²¸Æ°¼È¸ÈÇ‬‬
‫‪¼È¾¸È´²¸Æ°À´É´´¿¸»Å¯¸ÈÇ°´·¾°È¶»B‬‬ ‫½‪»¸¶É½¸É‬‬
‫½‪½À´É´¸ÈǾ¸°ÉÆ´»¶½³¸³‬‬‫¯‪.‬‬
‫´‪´¿¸»Å¯ ¸ÈÇ°Á½È½¹¸¯Ç°À³ .‬‬
‫‪´½ºÇ°´À¯´³È‬‬ ‫‪¾°³¾´¸²Ã»È°´¸¶³‬‬
‫‪$¾¸È´²¸Æ°¸ÈÇ´½º¯»´¾¸È´²¸Æ°À´É‬‬ ‫‪Ç°À³B¸ÈÇÉ·¸È´³µÈ¾¸°³À´É¸Èdzµ¸¯½.°‬‬

‫‪6‬‬
‫‪$ ±É´¯°³»¯È³»ÁÉÅÇɽ½±³³½ .µ‬‬ ‫¯¸‪@¸ÈǽÁ½È½³µ¹‬‬

‫נפל או לא אומרים שהוא נפל ופטורים מבפדיון עד שנדע בוודאות‬ ‫‪ 4‬והתירוץ הוא פשוט‪ ,‬שהריבוי של פדה תפדה מרבה כמה דברים שהם‬
‫שהוולד הוא לא נפל‪ ,‬ואה"נ אם יודעים בוודאות שהוא לא נפל )כגון כלו‬ ‫לא נחשבים כ"כ ברי קיימא ואין להם שוויות ]עי' לקמן שאלה י'[ והיינו חושבים‬
‫לו חדשיו( אפי' בתוך ל' יהי' חיוב לפדות‪ ,‬ופדויו מבן חודש תפדה בא‬ ‫שזה גם מרבה נטרף בתוך ל' ]וכמו שרש"י מסביר לנו מדוע היינו חושבים כך – ולפי תוס' כיון‬
‫ללמד רק שחיוב פדיון זה רק באופן שיודעים בודאי שהוא בר קיימא ולא‬
‫שלמעשה הילד עדיין בחיים ביום ל'[ וע"ז בא אך למעט שלא תגיד שנטרף בתוך ל'‬
‫נפל‪.‬‬
‫נכנס בריבוי של פדה תפדה ]לפי רש"י שהנהרג אף פעם לא הי' במצב של בר קיימא ודאי – ולפי‬
‫‪ 6‬וזה שתוס' אומר שמשמע "קצת" עי' בשטמ"ק וז"ל‪ :‬כתוב בתוספות‬ ‫תוס' שטריפה לא נחשב נפש מצד מהותו ואין לו שוויות ששייך עליו פדיון )ולא כמו יוצא להורג וגוסס שמצד‬

‫משמע קצת דאם אית לן וכו'‪ .‬הא דאמרינן קצת משום דהוה אמינא דדוקא‬ ‫מהותם הם ברי קיימא רק סיבה חיצוני גורם שאין להם שוויות([‬

‫היכא דנטרף דינו לא יכול למפדיי'‪ ,‬אבל היכא דחי דיכול לפדותו לא‬ ‫‪ 5‬יש להסתפק האם למסקנא שאך ממעט בכור שנטרף האם אומרים שגם‬
‫יפדנו עד שיכלו שלשים יום‪] :‬וברוך שכיוון לדבריו התלמיד היקר יוחנן אהרן בראן נ"י[‬
‫רש"י מודה שהפסוק "ופדויו מבן חודש תפדה" בא ללמד שאין חיוב פדיון‬
‫‪ 7‬ולפי תוס' צ"ע באמת מדוע בשני ראשים יש חיוב פדיון הרי בפשטות‬ ‫בכלל לפני יום ל' ]ולמסקנא אין מחלוקת בין רש"י ותוס' )עי' שטמ"ק‬
‫הוא טריפה ונמעט מחיוב פדיון‪ ,‬עי' במאירי כאן ובאחרונים ]בחי' הגרי"ז במנחות‬
‫בהערה הבא שכ' כזה צד([‪] ,‬ולפי זה מובן מדוע תוס' אומר שרק "משמע קצת" ברש"י שהוא סובר‬
‫וכו'[ שהאריכו בקושיא הנ"ל ואכמ"ל‪.‬‬
‫שאם יודעין בודאי שאין הולד נפל המצוה פדיון הוא גם לפני יום ל'‪ ,‬שזה רק לפי ההו"א )עי' בשטמ"ק שמעיר מדוע‬
‫תוס' כ' קצת([‪ .‬או אפשר לומר ש"אך" בא רק ללמד שאם יש ספק אם הולד הי'‬
 »¸°È°´¶Æ»¼¸¶¯³È ¼¸²±°³»º°³µ¼¯³ .° ¯¿É³µ¸¯´½º´ ¯´³ ³µ¸½ ¯¿É¸¯³¸ºÇ½¯²¯´³ .¶
$·ÇÃɯ»´¯¾³¸É´¿°´¾³¸¿°¼³¸É´È¿
À´ÉB $Ç°´À¯´³
@¶Ç¸Ã»»¿³°¾¸²³³½²É´¯ ¸ ²´²¸¶»É´»¯È°¼±¸Á
¸½ ³³°±³°´µ´´µÇ½´¯Èdzº¸È½°´µ´´µ¯º¶´ .·
¾ ³¸É´¿°´¾³¸¿°»È¸¼¯¾¸²³¸³¸³½»¿³¸Ã» .± $´µ´´µ³µ
$ »´¶¸²±° ¸¿È¾³¸É´È¿´
¯° ǵÁ»¯Ç ³½¯¸È´Æ° ³¿ ¸°³½±³¹¸¯ ¼ºÀ .¸
¾¸¯¶¯»¼±¸É½ .³
$Á´²½ Ç°À³¾¸½È ³¿È½³½ ´¸»Á É»¯´È ½±³ ³½´ ´¿» Ȳ¶»
¸Ç¶¯ ´¸ÈºÁ ¸Ç³ »¿³ ¶¯» ¾¸½È ¾¸¯ Á´²½.´ $½±³»È´Å´Ç¸É¸³½´¾¸È´²¸Æ°
À´É´´¿¸»Å¯¸ÈǸûB

¸Àº¿° »Ã·½ ¯» Ç°º ¯´³ ³È´Ç¸³ ¼¸Æ»¶½È @¾¸È´²¸Æ°¼È¸ÈÇ´

¼È¾¸È´²¸Æ°

$ @Ç°Á°»Ã¸·Æǯ´³B
¼¸¶¯³ .¯¸
¹¸¸È ¹¸¯´ É´½³° ɸ¸¿Æ° ¾´Á½È Ç É·¸È ¸³½
¼¯³»´²±³¶¯³»Èɰȸ²±°³¸°±»¾¸²³³½ .µ $³À±³½³°°»¿º¾¸¿Æ
$ Á´²½Ç°À³¯»´¯¾¸½È
@ºÆÀ´ÁƸÀ½´¶¹È¸ÁB ¼¸½º¶³»Á¼¸Æ»´¶È¼¸½º¶É·¸È²´Áȸ¼¯³ .°¸
´» ²¸±³»´ »¿³ ¶¯° É´¶½» ¼¸¶¯» ÇÉ´½ ¼¯³ .¶ $¼¸Ç°´À¼³³½º¯´¯»´¯¯ ɸ¸Ç°°
¼¸Ã¸ ¼¸²±° ¶Æ¸ ¯´³È ¼¸½¸ºÀ½ ¯» ¼³È
$¯»´¯É¸°³ÉÀ´Ãɽ
Æ»´¶ÈÉDz¸½»É°¸Á´»´²±°³²À´ÉB ǵÁ»¯Ç¯¯»´Áǽ¯´
@¼¸¶¯²ºÁ°¸Ã¯¶Æ´»»´²±³¶¯³ÈÇ°´À´ ,‫ מה שעליהן שמין‬- ‫האחין שחלקו‬
.·
¸»¸½¾´Á½ÉÈ»²´³»¯¶¸¿² ‫ומה שעל ]נשותיהן[ בניהן ובנותיהן אין שמין‬
¸½»¯¶¸¿ .¯
¸°±»ÇµÁ»¯Ç¼È°¯»´Áǽ¯³½.¯
´Æ»¶È¼¸¶¯
¼³»¯¶¸¿³½´ .°
$¾¸½È¾¸¯¸½»È¼¸²±°´¾¸½È¸½»È¼¸²±°
¼³»¯¶¸¿È¾¸Á²´¸¹¸¯´ .±
¼¸»¸½° ³¿´´º³ ³½Ç°À³ .°
´Æ»¶È¼¸¶¯³
¼³ ³½B
¸½»È¸»¸½¾´Á½ÉÈ»²
.²
»Á³½´È¾¯ºÉ´ÈÁ»¼¸Å´Ç³Ç·½³µ¸¯»´
@´Æ»¶
$´»Á´½È»¹¸ÇŸ½´
.³ $¼¸²±°³
¸Ç³¼¸¶¯³Ç¯È½»´²±³¶¯³¯¿È³½»¿³¸Ã» .¸ ¾¸½È¾³¸»Áȳ½.±
¼³» Ç´À¯ ¾¸¶´½ ¼¸¶¯³ ¼¯ ¼¸¶¯³ ǯȰ ¼± ¼¸²±°³ ɯ È´°»» ¼¸¶¯»ÇÉ´½ Á´²½.¯
È´°»»¼³»ÇÉ´½¼¸½¸ºÀ½¼¸¶¯³¼¯´È´°»» ¼³ ¸Ç³ ³Æ´»¶³ ¾½µ ²Á ɸ°³ ÉÀ´Ãɽ
$»´²±³¶¯°³³´ @±É´¯°»¿º´B
@¸Æ´½¿¸ÁB
¼¸¶¯³»º»¼¸º¸¸È
¯» ¼¸²±° ³µ¸¯´ ¼¸¶¯» ¾¸½È ¼¸²±° ³µ¸¯¼ºÀ .¯¸ ¼ ¸²±° ¼± ´¯ ¾¸½È ¼³¸»ÁÈ ³½ ¯Æ´² .¼¯³°
$Á´²½´ ¼¸¶¯»¾¸½È
@´º´À´ÉÇ´ºµ»B
¸Ç¸¯½°¸Á´ƒ $¾¸½È´²°¯¿´´»°Ç°ºÈ
¸Æ´½¿´È¯Ç¸ÁB

@¼³¸»ÁÆ»´¶È»º½´³²

¾¸½È¼³¸»Áȳ½Á´²½Ç°À³
.±
¾¸½È¾¸¯ .²
¾³¸É´¿°´¾³¸¿°»Áȳ½´
@¾³¸É´È¿´B

¼³¸É´È¿ »ÁÈ ³½ ¾¸½È ¾¸¯ Á´²½ Ç°À³

.¯
ƒ¸ÈÇB¾³¸É´¿°´¼³¸¿°
@¶Ç´
 ‫¯»¯¯‪¯Éȳ²¼¿¶Ç½´È»ÇÀ½ÈǺÈǽ´È´»¸Ã‬‬ ‫´‪.‬‬
‫´¯½‪ǵÁ»¯Ç¯¯»´ÁÇ‬‬
‫»‪¾°» ÇÀ½ ¸Ç³È Ç´·Ã ¸½¿ ´ÉǸ½È‬‬
‫‪¸ÁDZ ¸Á´Ç±‬‬
‫שומר שמסר לשומר פטור‬
‫´½‪$9 ´¿ÅÇɳ‬‬
‫‪»¿³½±³»Á´¿»¯È³½ ÉÁ²‬‬
‫¿‪¼»È½ Èȳ ¸½» ³²°¯¿ ´¯ ³°¿±‬‬
‫‪¼¯ »¿³°‬‬ ‫‪.µ‬‬ ‫¯‪.‬‬
‫‪¾¯º ǴøÀ³ ¸³ ³½ Ç°À³Ç½´È» ÇÀ½È ǽ´È‬‬
‫‪10‬‬
‫»‪$²¸Æý»´¯´É´¯ÇºÈ¯´³È¶´È‬‬ ‫´‪$¾´¸²¾¯ºÈ¸¸½»¸½¾¸°‬‬
‫‪@¯»³²´É¸ÁB‬‬
‫»‪ǽ´È» ÇÀ½È ǽ´È ¸°±‬‬ ‫‪É·¸È ¸³½ .°‬‬
‫‪ǵÁ»¯Ç‬‬
‫‪¸¿È³Ç½´È‬‬ ‫¶‪¼¯¼±°¸¸¶¸³¸¾´È¯Ç³Ç½´È³¼¯³ .‬‬
‫´‪$ǵÁ»¯Ç»ÈÈ´²¸¶³É¯È¸¾Ã´¯³µ¸¯°‬‬
‫‪¯»´¯ ÁÈÃ‬‬
‫‪ǽ´È»´ÇÀ½È¸¿Ã»³Á¸È𰸸¶¸³¯´³¾Ã´¯»º°¸Ç³ÈB‬‬

‫‪$@³ÇÁ³°¼¸¿´È¯Ç³Ç¯È¸Ã»¾¸²³¸³¸³½´B‬‬
‫‪¸Èǽ¶¸º´É@¸¿È‬‬ ‫‪Ç´·Ã‬‬ ‫½‪ǽ´È»ÇÀ½Èǽ´È¼¸»¸½°³¿´´º³¸³‬‬ ‫‪.±‬‬
‫‪É´·¸È²´Á³ÇÁ³°¸Á´ ¸ÈǸûB@Ç´·Ã¯´³‬‬
‫´½½‪³‬‬
‫‪Ç´·Ã ¸½B‬‬
‫·‪¯°Ç É·¸È ¸³½ .‬‬
‫‪³µ¸¯°´ ǽ´È» ÇÀ½È ǽ´È°‬‬
‫‪$@¼¸¿´È¯Ç‬‬
‫‪°‬‬
‫¯´‪$¯°Ç»ÈÈ´²¸¶³É¯È¸¾Ã‬‬
‫½‪ǽ´È» ÇÀ½È ǽ´È³È ǵÁ»¯ Ç» ³°¸À³ .¸³‬‬ ‫‪²‬‬
‫‪¯´³‬‬ ‫´»½¸‬
‫‪°¸¸¶ ¸½ °¸¸¶ ǽ´È» ÇÀ½È ǽ´È‬‬ ‫¸‪.‬‬
‫‪Ç´·Ã‬‬
‫‪ǵÁ»¯ Ç ³½´ ǵÁ»¯ Ç »È È´²¸¶³ ¸»° °È´¶¸É¸¸³ ³½Ç°À³B‬‬
‫¯´¿‪$@¾¸À‬‬ ‫´¯¸‪°¸¸¶¯´³ ¼¸°´¸¶³µ‬‬
‫‪¯´¿± ³Á¸ÈÃB‬‬ ‫¶¸¸‪°‬‬
‫¶¸‪$@´¿»È²‬‬
‫´»¯½¸‪¸Á´Ç±²¼¿¶Ç½´È»ÇÀ½ÈǺÈǽ´È¯¸Á°‬‬ ‫¸¯‪.‬‬
‫½‪³‬‬ ‫»‪´ÉǸ½È‬‬ ‫‪¸¸»Á ¸¸´»Á²‬‬ ‫‪ÈÈ» ÇÀ½È ¶´È .³‬‬
‫‪ÇÀ½È ¼¿¶ ǽ´È ´»¸Ã¯ ¯»¯ ´ÉǸ½È» ³¸ÁDZ‬‬
‫‪¸´»¸Á ³µ Á´²½Ç¸°À³» ÇÈïȼ¸¿Ã´¯³ ¸Éȳ‬‬
‫»‪¸» É¿½¸³½ ɯ³¸» ǽ¯² °¸¸¶ ÇºÈ Ç½´È‬‬
‫‪¸Èǻȳ¶º´³³³½´Ç¸°À½¸Èǹ¸¯´³Ç¸½È‬‬
‫‪³Á´°È°¸»¾½¸³½¯»¸¯³³Á´°È°‬‬
‫‪@¸¸´»Á²³² À´ÉB‬‬ ‫»‪$¹ºÇ¸°À³‬‬

‫השו"ח שהוא פשע כיון שהוא גרעי' לשמירתו‪ ,‬שזה לא מוכרח שהש"ש‬ ‫‪ 8‬נחלקו הראשונים בביאור שיטת עולא אמר ר' אלעזר‪:‬‬
‫הי' שומר יותר טוב מהש"ח‪ ,‬ולמעשה הוא מסר את זה לבן דעת ממילא‬ ‫רש"י כתב "פטור הראשון בכל אותן דינים שהיה פטור אם היתה אצלו‬
‫הש"ח פטור‪.‬‬ ‫פטור נמי השתא‪ ,‬ולא אמרינן פשיעה זו‪ ,‬שמסרה לאיש אחר"‪ ,‬ומבואר‬
‫והתלמיד היקר יוסף שלום מירון נ"י העיר לפי מש״כ בנתיה״מ ]סי׳ רצ״א‬ ‫בדבריו שעיקר חיוב השמירה מוטל עדיין על הראשון‪ ,‬ומה שמבואר‬
‫סקכ״ד[‪ ,‬שיש חילוק גדול בין חיוב שמירה דש״ח שאינו צריך להיות יושב‬ ‫בגמרא שפטור‪ ,‬היינו בכל הפטורים שהיה פטור עד עתה‪ ,‬אבל החיובים‪,‬‬
‫ומשמר אלא להניחה במקום משתמר‪ ,‬משא״כ ש״ש צריך להיות יושב‬ ‫כגון גניבה בשומר שכר נשאר עליו וחייב‪ .‬ועיקר החידוש של עולא הוא‪,‬‬
‫ומשמר עיי"ש‪ ,‬חוזר הקושיא הנ"ל וצ"ב‪.‬‬ ‫שאין המסירה נחשבת לפשיעה‪ ,‬ומה שמתחייב הראשון אם השני פשע‪,‬‬
‫]בשוכר ושואל[‬ ‫‪ 10‬אע"פ שיש סברא לחלק מהציור שנחלקו בה חכמים ור"י‬ ‫צ"ל שהשני הוא כעין יד ושליח של הראשון‪ ,‬ולכן כל ההיזקים שעשה‬
‫שהרי כאן השו"ח הוציא ממון מכיסו ושילם לש"ש וזה מקרי עושה סחורה‬ ‫השני מוטל על הראשון‪.‬‬
‫בממון של עצמו‪ ,‬אני יצרתי את החיוב של גנו"א ולא כמו בחיובי שואל‬ ‫אולם הרמב"ן ועוד הרבה ראשונים בב"מ סוברים‪ ,‬שהראשון נפטר מכל‬
‫מה שהשני קיבל עליו‪ ,‬כי אומר לבעלים העמדתי גברא בחריקאי‬
‫שהתורה מחייב אותו וזה לא קשור לשוכר ]וכי אם הש"ח ישלם לחברת ביטוח לאבטח את‬
‫החפץ של המפקיד וזה יגנב והשו"ח יקבל כסף מהביטוח וכי הוא צריך לתת את זה למפקיד![‪ ,‬מ"מ מתוס'‬ ‫]במקומי[‪ ,‬לכן אף אם השני ברח למדינת הים‪ ,‬פטור הראשון‪ .‬ואולם‬
‫]וכן הראשונים להלן בשאלות לחידודי או ו'[ רואים שלא מחלקים כנ"ל וצ"ב‪.‬‬ ‫בגוונא של שומר שכר שמסר לשומר חינם‪ ,‬הראשון חייב בגניבה ואבידה‪,‬‬
‫ואולי י"ל שתוס' והראשונים סוברים כמו שכ' הריטב״א בב"מ ל"ה‪:‬‬ ‫והשני חייב בפשיעה‪ .‬כי כלפי מה שהשני לא קיבל על עצמו‪ ,‬לא נחשב‬
‫בהסבר מחלוקת חכמים ור"י‪ ,‬דחכמים סוברים דהשואל נעשה שומר של‬ ‫שהראשון העמיד אדם אחר במקומו‪ ,‬ועל זה נשאר הראשון חייב‪.‬‬
‫מי שנתנו לו דהיינו לשוכר ומשו״ה השואל משלם לשוכר‪ ,‬ור׳ יוסי סבר‬ ‫ומצאנו שיטה שלישית במאירי בשם יש אומרים‪ ,‬שדעת עולא היא‬
‫דנעשה שומר של בעל הממון ומשו״ה נשתעבד השואל לבעלים ומשלם‬ ‫שהראשון פטור אף בגוונא שיש גירוע בשמירה כגון שומר שכר שמסר‬
‫לבעלים וכן מוכח להדיא בפ׳ השואל עיי״ש‪ .‬וא"כ מובן‪ ,‬שגם בשו"ח‬ ‫לשומר חינם ונגנבה ביד השני‪.‬‬
‫שמסר לשו"ש השו"ש נהי' שומר של הבעלים לר"י ומשו"ה הוא צריך‬ ‫‪ 9‬דק' מדוע זה לא הוי פשיעה‪ ,‬הרי הבעלים הקפידו ושלמו ממון לשומר‬
‫לשלם לבעלים‪ ,‬משאי"כ בחברת ביטוח זה התחייבות של החברת ביטוח‬ ‫שכר משום שרוצה שמירה מעולה של שומר שכר‪ ,‬ויוכל לטעון דלשומר‬
‫למי שנתן להם המעות ואין להם שום קשר עם הבעלים‪ .‬ואכמ"ל‪] .‬וליתר עיון‬ ‫חנם לא היה נותנו כלל‪.‬‬
‫עי' ברש"ש ב"מ ל"ה‪ :‬במשנה שם ‪ -‬ובשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' קמ"ח‪ .‬וצ"ב על שתיהן שלא הביאו תוס' אצלינו שכ'‬ ‫וי"ל שמלשון רש"י בד"ה דעלויי משמע שזה שש"ש שומר יותר טוב זה‬
‫לא כאחד מהם ואכמ"ל[‪.‬‬ ‫לא מדין חיובי שומר שכר‪ ,‬רק היות שהוא חייב בגניבה ואבידה ממילא‬
‫הוא שומר יותר טוב כדי לא להגיע לחיוב גנו"א‪ ,‬וממילא אין טענה על‬
 ¶´È» ÇÀ½È È´È°°¸¸¶½ ¯°Ç Á´²½ .¯ ¼¸»¸½¸Ç´¯¸°
.¯
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¯¸»È ´ÉǸ½È»¸ÁDZÁ´Ç±²
.° Á´²½´»Â²½°° ¸¸°¯»ÈÇ°À³³¸³½ .°
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¶´½¸¿
°¸¸¶Ç½´È»ÇÀ½Èǽ´È
.±
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDÆÿ¸º½²
ÇÀ½È ǽ´È³ ¼¯³ »¿³ ¼¸½Á·³ ¸Ã».±
.²
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD´·¯
ÇÀ½¯´³È³µ° ´ÉǸ½È°ÁȴïÇÆ¿¯´³
.³
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¸µ¶Æ
$¯»´¯
@°»¼¸ÈB
Æ»¶¹¯ .´
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD ¯°Ç»È¼Á·³¾¸°¯¿¸²»½Æÿ³¸³¸³½´ .²
.µ
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¾»¼¸Æ
´»Â²½°°´É¯³²°¾¯ºÀ´É¸ÁB ¸¸°¯»È¼Á·»
.¶
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¸´±° $ @ɯ³²
.· °¸¸¶Ç½´È»ÇÀ½Èǽ´È°¯°Ç»ÈÇ°À³³
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD»¸·Æ¸¯ ¸Ã» .°¸
.¸ ÇÀ½È ÇºÈ Ç½´È
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¸ÆÇø»´ ¯¸Á°¸½ ¯»° ³¿´´º³³½
³¿È½³µ³½ ´ÉǸ½È»³¸ÁDZ¸Á´Ç±² ¼¿¶Ç½´È»
.¯¸
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD³º¸È½°
¯´³²¸Æý³»È³¿Á·³¯³´ÉǸ½È»¸ÁDZ¼¯
.°¸
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD³³°±³°
¸¿È³ ǽ´È³ »È ³Á´°È» ¾¸½¯½ ¯» ¯´³È ÆÇ
ɶºÈ½ .±¸ ÆÀ ·É´¯°»¿º´¾´²Æ¸Ã³É¯´»ÇÀ½¯´³È³µ°ÁÈ﻾´È¯Ç³Ç½´È³´B
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD
.²¸
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¸É¸½» $ @
±

.´·
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD´³»¯¶¸¿²
ɯ
³µ¸½B ¸»Ç½¯ ¸½B
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD@¸½» .±¸
.µ·
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¾´Á½ÉÈ»²¸½B¸»É¿½¸³½
DDDDDDDDDDDDD
DDDDDDDDDDDDD
DDDDD@ɯ

.µ¸ ³µ¸¯B ³Á´°È° DDDDDDDDDDDDDDDD

DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¸»¸½ DDD
DDDDDDDDDDDD@¸»³µ

DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD
DDDDDD
DDDDDDDD@Ç°´²½ ³Á´°È
.¶¸
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¸È´Ã¯
¯» DDDDDDDDDDDDDDDDDDD
DDDDDD ¸¯³
DDDDDDDD@¸¯³³µ¸½B
¸¸»Á¸¸´»Á .·¸
DDDDDDDDDDDDDDD¸ÁDZ¸Á´Ç± ³Á´°È° DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD@¸»³µ¸½B
¸»¾½¸³½
.º
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¯¸Á°½¯» ÈÈ»¾´²ÆóÇÀ½¶È Ⱥ ǵÁ»¯ÇÉ·¸È¸Ã» .²¸
.¯º ¹¸ÇÅ ¸¿È³ ǽ´È³ ¸½» ³²¸°¯ ´¯ ³°¸¿± ¸³´
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDD¸»É¿½¸³½É¯

É´°¸É¸È¯Ç ²³ À´ÉB$Á´²½´²¸Æý»´¯¾´È¯Ç³Ç½´È»¼»È»
@
¯»
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD
DDDDD
» ¯ .¯
DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD
DÇ
¯ .°

‫שמסר לשומר חנם דגרועי גרעיה לשמירתו לאו למימר דהיכא‬
,‫ אלא לא נפקא מינה מידי לענין דינא‬,‫דגרעיה חשבינן ליה פושע‬
.‫אלא לאלומא לטענתיה קאמר דמ"מ גרע שומר בשמירתו‬
.‫וכן משמע שסובר תוס' עי' אות ט' סק"ד‬
‫אבל עי' ברמב"ם פ"א משכירות הל"ד שחולק על הנ"ל וסובר שבאופן‬
‫של גרועי גרעי' לשמירתו השומר הראשון הוה פושע וחייב אפי' באונסין‬
.‫ואפי' באופן שאין שבועה ]וברוך שכיוון לדבריו התלמיד היקר יוסף שלום מירון נ"י[ ואכמ"ל‬
‫ ומיהו שומר שכר שמסר לשומר חנם אלו נשבע‬:‫ וז"ל הרשב"א שם‬11
‫ ואפשר נמי דאפילו היכא‬,‫שומר חנם שנגנבה או שנאבדה הראשון חייב‬
‫ משום דשומר חנם כל‬,‫שאינו רוצה לישבע שמתה כדרכה שהראשון חייב‬
‫שנשבע שלא פשע בה אפטר ליה מבעלים ואכתי שומר ראשון חייב עד‬
‫ אבל כל זמן שנשבע שומר חנם‬,‫שיתברר שלא נגנבה אלא שמתה כדרכה‬
'‫שמתה כדרכה הראשון נמי פטור ולא חשבינן ליה פושע אף על גב דגרעי‬
‫ והא דאמר רבא לא מבעיא שומר שכר‬.‫לשמירתו שהרי מסרה לבן דעת‬
 ‫´‪ǵÁ»¯Ç¸Ã» .‬‬
‫‪¸¸´»Á²ÈÈ»¾´²Æ¸Ã³ÇÀ½¶ÈȺ‬‬ ‫‪DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD‬‬
‫‪¯º¶´ .±‬‬
‫‪ǽ´È»¼»È»¹¸ÇŲ¸Æý³¼¯³‬‬‫‪´ÉǸ½È»¸¸»Á‬‬ ‫‪DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD‬‬
‫‪DÈÇ .²‬‬
‫‪¯»´¯ÇºÈǽ´È³»¾É¿¯´³ÈǺȳɯ¾´È¯Ç‬‬ ‫‪DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD‬‬
‫‪³È½´ .³‬‬
‫‪12‬‬
‫@‬ ‫‪ƽ·È°¸Á B$Á´²½Ç°À³‬‬
‫‪¯·ÀÆÇÀ½½Ç´Æ²Å¸Ç³½¼È°‬‬ ‫‪DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD‬‬
‫´‪ÃÁ¯´ .‬‬
‫‪ÇÀ½ ÈÈȺǵÁ»¯ Ç ¸Ã» ¹´Ã³° ¾¸²³ ³½´ .µ‬‬ ‫‪DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD‬‬ ‫‪.µ‬‬
‫‪¯´³ ½½´ ´ÉǸ½È» ¸ÁDZ ¸Á´Ç±² ¶È» ¾´²Æ¸Ã³ DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD‬‬ ‫¶‪.‬‬
‫‪ÂÀº³É¯Ç¸µ¶³»¹¸Çž´È¯Çǽ´È³¼¯³Ç´·Ã‬‬ ‫‪DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD‬‬ ‫·‪.‬‬
‫‪$¯»´¯´»¾É¿²¸Æý³È‬‬ ‫‪DDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDDD‬‬ ‫¸‪³Ã¯´ .‬‬
‫½‪ǽ´È³¸°±»Á´²‬‬ ‫¯‪´º´³Á´°È°¸»É¿½¸³½É‬‬
‫¶¸¸‪¯»¯´³´´ÉÁ´°È»°Æ»°‬‬ ‫‪¾º ²¸Æý³‬‬‫‪¾´È¯Ç³‬‬
‫¸‪ɯǴ·Ã»´ÉÁ´°È°´»¾½¯¿¯»¯´³È¾´Á·»»´º‬‬
‫‪»´º¸ ²¸Æý³‬‬ ‫»‪¸¿È³ ǽ´È³ ¸°±‬‬‫½‪º¸¯ È‬‬
‫‪´½ÅÁ‬‬
‫¯‪»È È´²¸¶³È ²½´»È ¸ÈÇ »Á »¯´È À´É ³½ .‬‬
‫»‪½°°¸ÈÇ ¸Á $³Á´°È°¾½¸³½¯»´ÁÈǯ´³È²¸±³‬‬
‫‪B‬‬
‫‪¼´¸°³ÉÅƽ³ÉŸȯ¸»È‬‬ ‫‪°ÇµÁ»¯Ç¼È°¯»´Á‬‬
‫‪@±‬‬
‫‪É´¯½·»¸°±» Ç°´²½¸¿È ¼´¸° ³ÉÅƽ´ ¾´È¯Ç‬‬
‫‪$@dz´É‬‬
‫´½‪¸Á B´¿ÅÇɳ‬‬‫‪¼¸È²Æ´³½´ÇÉ‬‬
‫‪²¸½»È³Ç´Å° É´ÈÁ¸³»¹¸ÇųǸÀ½¾¸¿Æ¼¯³‬‬ ‫‪.°‬‬
‫¸¯¶‪ÇÀï° µ‬‬ ‫‪³¿´Æ³ÈƸÃÀ½´¯³¿´Æ³²¸»Çº´½³‬‬
‫¯´ ‪BǺ´½³ ¸´´¸Å° É´ÇÁÈ°‬‬
‫‪Ƶ¶ ¹»³¿´Æ» ǽ´¯ Ǻ´½³È‬‬

‫´‪$ @¸¿Æ‬‬
‫‪@¼ÈÀ´É´³º¾¸È²¸Æ°´¾¯º¸ÈǸÁB‬‬

‫½´‪¯»´¯Çº´½³É´ÈÇ° ¼±»¸Á‬‬
‫‪³Ç¸À½¾¸¿Æ¼¯³‬‬ ‫‪.±‬‬
‫&‪,$‬‬ ‫‪$¸Èǽ¶¸º´É‬‬
‫‪@ÈÈǸÁB‬‬

‫‪&#& %$ %‬‬ ‫¯¸¾‪¾¸½È‬‬ ‫‪Á´²½¸°±» »¯¿¿¶ ´¿¸°Ç‬‬ ‫‪É·¸È ¸³½ .²‬‬

‫‪$& &$‬‬ ‫»‪É´¸³»»´º¸¯¿¸²»½Æÿ³µ¸¯´¾³¸É´¿°»´¾³¸¿°‬‬
‫‪¼¯³‬‬
‫‪³È Á½»´@¼¸Ç´°¸±¸·»È¸ÁB‬‬ ‫‪À´É´¸ÈÇ»¶Ç¾¸°‬‬
‫‪'$ & &%‬‬
‫¸‪¶¸º´É ¯» ´¯» ¿³½Æ ÿ³ ɯ È‬‬
‫‪@´À° ¶Ç° ¸ÁB‬‬
‫‪%‬‬
‫´‪$@¾É¿´³¸Ç¼È°Æ½·È¸ÁBÁ´²½Ç°À³‬‬
‫¯¶‪¾¸° ȸ ¾¸¸²Á ¯¿¸²° ½Æÿ ³µ¸¯ »¿³ »º ¸Ç‬‬‫‪.³‬‬
‫&‪:% & & $‬‬
‫‪¶Ç´¸ÈÇ‬‬
‫‪$@¾É¿´³¸Ç¸Ã»¼±B‬‬
‫]" ' &[‬
‫ששוין יותר לכאורה פשוט שאינו יכול לבקש שכר פעולה‪ ,‬דאטו פועל‬ ‫‪ 12‬והעירו התלמידים היקרים דצ״ב איך יתחייב המפקיד לשלם שכר‬
‫שניקה בית של חבירו שלא ברשות חייב בעה״ב לשלם‪ ,‬א״כ כל הפועלים‬ ‫לשומר הראשון‪ ,‬הרי בזה שמסרו המפקיד לש״ח גילה דעתו שאינו רוצה‬
‫הבטלים יעשו מלאכה שלא ברשות וידרשו תשלומין‪ ,‬וכאן נמי שמירה‬ ‫לשלם שכר שמירה כלל?‬
‫מעולה אינו שבח ממון שיוכל לומר ממוני גבך‪ ,‬אמנם היכא דידוע דניחא‬ ‫וגם צ"ב עוד צ״ב איך שייך כאן לחייב את הבעה״ב לשלם שכר השומר‬
‫לי' לבעה״ב יש פוסקים דחייב אפי׳ שלא השביח נכסיו‪ ,‬אבל כאן מסתמא‬ ‫שכר‪ ,‬דלכאורה דוקא בפועל שהשביח שדהו שייך לומר שחייב בעה״ב‬
‫לא ניחא ליה וכנ״ל‪ ,‬ולכן מה שכתב הר״מ מסרקסטא צל״ע‪ ,‬גם המהר״י‬ ‫מה שהשביח‪ ,‬דהא יכול לומר לו ממוני גבך כדין יורד לתוך שדה חבירו‪,‬‬
‫כ״ץ לא פטרו מטעם הנ״ל וצ״ע‪.‬‬ ‫אבל פועל העושה פעולה לחוד לצורך חבירו באופן שלא השביח נכסיו‬