‫ספרות זולה – קוונטין טרנטינו ‪1994‬‬

‫ספרות זולה" הוא גם אחד מן הסרטים האמריקאים המשפיעים ביותר של חצי היובל האחרון‪ ,‬אם לא‬
‫המשפיעים שבהם‪" .‬ספרות זולה" הוא הסרט השני שביים קוונטין טרנטינו אחרי "כלבי אשמורת"‪.‬‬
‫"ספרות זולה" הוא סרט "מגניב" ‪ -‬יש בו דיאלוגים מגניבים‪ ,‬פסקול מגניב ודמויות מגניבות‪ .‬הסרט הוא‬
‫ה"טרנטינואיות" בהתגלמותה‪ ,‬ערב רב של רפרנסים תרבותיים‪ ,‬ניים‪-‬דרופינג וציטוטים קולנועיים על‬
‫סף הגניבה‪ ,‬מתובלים באלימות ומוגשים עם דיאלוגים פסבדו‪-‬פילוסופיים על המבורגרים‪" .‬ספרות‬
‫זולה" היה ונשאר אחד הסרטים המרהיבים‪ ,‬המלהיבים והטובים שנעשו מעולם‪ .‬הוא היה מועמד‬
‫לשבעה פרסי אוסקר ושישה פרסי גלובוס הזהב‪ ,‬וגרף קרוב ל‪ 214-‬מיליון דולר בקופות מסביב לעולם‪.‬‬
‫ובסופו של של דבר זכה באוסקר רק על התסריט והפסיד את מרבית האוסקרים ל"פורסט גאמפ"‪ .‬יש‬
‫המכנים אותו מאז "אנטי‪-‬גאמפ" וזה לא מפתיע‪ ,‬כי נדמה ששני סרטים אלה מציגים שני קצוות של‬
‫אמריקה‪ ,‬וברור כי אמריקה מעדיפה להאדיר את הדימוי ה"גאמפי"‪ .‬הסרט זכה בהרבה מאוד פרסים‬
‫ושבחים ביניהם "דקל הזהב" של ‪ 1994‬ונהגו להשוות אותו לסנדק המפורסם של שנות ה‪ .70-‬בסרט‬
‫משחקים שחקנים מהשורה הראשונה של הוליווד‪ ,‬בינהם‪ :‬ג'ון טרבולטה (וינסנט וגה)‪ ,‬סמואל אל‬
‫ג'קסון (ג'ולס)‪ ,‬אמה טורמן (מיה ואלאס)‪ ,‬הרווי קייטל (דה וולף "הזאב")‪ ,‬רוזנה ארקט (ג'ודי)‪,‬‬
‫קריסטופר ווקן (קפטן קונס) וברוס וויליס (בוצ')‪ .‬טרנטינו עצמו משתתף בסרט בתפקיד ג'ימי‪-‬זה‬
‫שאירח את ג'ולס וווגה בביתו כאשר רצחו את הכושי‪.‬‬

‫כרונולוגיה‬
‫טרנטינו שובר את המבנה הדרמטי הקלאסי הלינארי (אקספוזיציה‪ ,‬אמצע שהוא גוף העלילה‪ ,‬שיא‬
‫וסוף שהוא התרה)‪ .‬אחדות המקום‪ ,‬הזמן והעלילה מופרות הן במבנה הדרמתי והן בסגנון הצילום‬
‫והעריכה‪.‬‬
‫הסרט‪ ,‬מספר את סיפורן של מספר דמויות בעולם התחתון של לוס אנג'לס שנפגשות בשלל אירועים‪.‬‬
‫הדבר הבולט הראשון שניתן להתייחס אליו בסרט הוא המבנה של הסיפור‪ ,‬העובדה שהוא מגולל את‬
‫העלילה באופן א‪-‬כרונולוגי לחלוטין ‪ ,‬הדורש מהצופים לחשב מה בדיוק קרה ומתי כחידה מתמדת‪.‬‬
‫הצופה פעיל ומוטלת עליו כל הזמן המשימה לחבר יחדיו את חלקי הפאזל‪ .‬הסרט משלב בין שלושה‬
‫סיפורים‪ :‬המזוודה‪ ,‬הבילוי עם אשת הבוס‪ ,‬השעון של בוטצ'‪ .‬הסרט מערב בין עלילת שלושת‬
‫הסיפורים‪ ,‬קוטע את ההמשכיות הליניארית של כל אחד מהם‪ ,‬וכך קורה שטרוולטה אשר נהרג במהלך‬
‫הסרט על ידי בוטצ'‪ ,‬יצא בחיוך מאושר בסיום הסרט‪ .‬הסיום‪ ,‬של כל אחד מן הסיפורים הוא בגאולה‬
‫אישית‪ .‬דוגמא לכך הן סצינות ההתחלה והסיום של הסרט‪ ,‬שהן למעשה אותו אירוע‪ ,‬שמבחינה‬
‫כרונולוגית אמור להיות באמצע הסרט‪ .‬דוגמה נוספת היא מותו של וינסנט וגה בסצינה באמצע הסרט‪,‬‬
‫כאשר בסצינה אחריה הוא נראה עדיין בחיים‪.‬‬

‫להלן הכרונולוגיה של הסרט (כלומר ה"פבולה" ולא ה"סוז'ט")‪:‬‬

‫‪ . 1‬בוקר‪ ,‬ג'ולס ווינסט נשלחים להביא את התיק של מרסלוס (הבוס שלהם) והם מנהלים שיחה בנושא‬
‫המבורגר‪ .‬הם נכנסים לחדר‪ ,‬מחסלים את הסטודנטים‪.‬‬
‫‪ . 2‬מתרחש במקום נס ע"פ ג'ולס‪ -‬כל הכדורים שנורים לכיוונם לא פוגעים בהם‪ .‬וינסנט סתם חושב‬
‫שזה מקריות‪ .‬הם לוקחים את מרווין‪ -‬החפרפרת‪.‬‬
‫‪ .3‬במהלך הנסיעה נפלט לוינסנט כדור ומרווין נרצח‪.‬‬
 ‫‪ . 4‬השניים נוסעים לג'ימי‪ ,‬מתקשרים למרסלוס‪ ,‬מבקשים עזרה ומרסלוס שלח להם את וולף‪ ,‬כדי‬
‫שינקה את מעשיהם‪.‬‬
‫‪ . 5‬הם נוסעים לאכול ברנץ' בדיינר ושם נקלעים לסיפור של האני באני ופמקין שמחליטים לשדוד את‬
‫הדיינר‪ .‬וינס וג'ולס משתלטים עליהם‪ ,‬אך נותנים להם את הכסף ומשחררים אותם‪.‬‬
‫‪ . 6‬וינסט וגו'לס מגיעים למועדון של מרסלוס‪ .‬במועדון‪ -‬בוטץ' מתחייב למרסלוס שיפסיד בקרב‬
‫האיגרוף‪ ,‬עליו הוא מהמר‪ .‬וינסנט מתבקש לבלות עם מיה‪ ,‬אשתו של מרסלוס את הערב‪.‬‬
‫‪ . 7‬וינסנט מגיע לביתו של הסוחר סמים אצל לנס‪ ,‬לפנות ערב‪ ,‬כדי לרכוש סמים‪.‬‬
‫‪ . 8‬וינסנט ומיה יוצאים למסעדה "ג'ק רביט סלמס"‪ .‬הם חוזרים לביתה של מיה‪ .‬וינסנט הולך לשירותים‬
‫ובזמן הזה מיה לוקחת את הסמים‪ ,‬ומתמוטטת מעודף סמים ושתייה‪.‬‬
‫‪ . 9‬וינסנט מגיע ללנס הביתה עם מיה הגוססת‪ ,‬וינסנט תוקע לה מזרק בחזה והיא חוזרת לחיים‪.‬‬
‫‪ .10‬וינסנט מחזיר את מיה לביתה והם מסכמים שלא יגלו למרסלוס‪.‬‬
‫‪ . 11‬בליל הקרב‪ ,‬בוטץ' מפר את ההסכם עם מרסלוס‪ ,‬הורג את אויבו ובורח במונית הביתה‪.‬‬
‫‪ . 12‬מרסלוס מזמין את וינסט ואומר לו למצוא את בוטץ'‪( .‬בשלב זה ג'ולס כבר פרש מעסקי הפשע‬
‫בגלל "הנס"‪ ,‬כך שוינסנט לבדו)‪.‬‬
‫‪ . 13‬בוטץ' מגיע למוטל‪ ,‬שם מחכה לו חברתו‪ .‬הוא מגלה שחברתו שכחה את שעונו בביתו‪( .‬כאן מוצג‬
‫פלש‪ -‬בק‪ ,‬המסביר את חשיבות השעון לבוטץ'‪)...‬‬
‫‪ . 14‬הוא יוצא להביא אותו‪ .‬בביתו‪ -‬הוא נתקל נתקל בוינסנט (שמחכה לו כדי לנקום בו בשם מרסלוס)‬
‫והוא הורג את וינסנט‪.‬‬
‫‪ . 15‬בוטץ' לוקח את השעון ויוצא מהדירה‪ .‬בדרך הוא נתקל במרסלוס שחוצה את הכביש ומתנגש בו‬
‫עם האוטו‪ .‬שניהם רודפים אחד אחרי השני ומגיעים לבית עבוט דרומי‪.‬‬
‫‪ . 16‬האנשים בבית העבוט מתעללים בשניהם ואונסים את מרסלוס‪ .‬בוטץ' מצליח להשתחרר מן‬
‫החבלים והולך להציל את מרסלוס‪ .‬מרסלוס נשאר לנקום בדרומי‪ ,‬הם מיישרים את הסכסוך ביניהם‪,‬‬
‫כך שבוטץ' יכול לעזוב על אופנועו את העיר עם חברתו‪.‬‬

‫קולנוע רפלקסיבי‬
‫קולנוע המתבונן בעצמו‪ ,‬ברפלקציה (השתקפות) שלו‪ .‬זה קולנוע המתעסק במדיום הקולנועי‪ ,‬בסיפור‬
‫ובתהליך עשיית הסרט‪ .‬הקולנוע המודרני בודק מה קורה לסיפור כשמספרים אותו‪ .‬הקולנוע‬
‫הפוסטמודרני עסוק בעצמו בצורה מוגזמת יותר מהקולנוע המודרני‪ .‬לעיתים יש אפילו הרגשה שעיסוק‬
‫זה גובל בנרקיסיזם (=אהבת עצמך)‪ .‬הסרט "ספרות זולה" מתייחס בצורה שלו למספר אלמנטים‬
‫מהתרבות הפופולארית‪ :‬טלוויזיה ובעיקר קומדיות מצבים‪ ,‬משחק מחשב‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬רכבת הרים‪,‬‬
‫ספרות זולה‪.‬‬
‫יש לכך דוגמאות רבות בסרט "ספרות זולה"‪:‬‬
‫א‪ .‬ערבוב הזמנים בודק איך ניתן להבין סיפור גם כשאינו כרונולוגי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבחירה בשם "ספרות זולה" שולח אותנו לדימוי הראשון של ספרות פשע‪ ,‬בכריכה רכה‪ ,‬פשוטה‬
‫לקריאה שניתנת לקריאה בדרך אגבית (כמו בשירותים) והסרט מעוצב כאוסף של ספרונים המוגשים‬
‫לקורא‪ ,‬לצופה בערבוב‪.‬‬
‫ג‪ .‬ג'ולס אומר לוינסנט שצריך "להיכנס לתפקיד" כשהם צריכים לקטוע את השיחה כדי לרצוח‪.‬‬
‫ד‪ .‬מיה ניסתה להיות שחקנית בפיילוט של סדרת טלוויזיה‪.‬‬
 ‫ה‪ .‬ההקרנה אחורית בזמן הנסיעה המסוממת של וינסנט ומיה‪ ,‬שהיא מאפיין של הקולנוע הישן‪.‬‬
‫ו‪ .‬חלק גדול מההומאז'ים מתייחסים לקולנוע עצמו ואפילו לטרניטנו עצמו‪.‬‬
‫ביקורת שלילית על "ספרות זולה"‪“ :‬טרנטינו גודש את הסרטים שלו בכל כך הרבה רזי תרבות עד שרק‬
‫מוכרים כמותו מסוגלים בכלל להבין את כל האזכורים הללו" (“הדנבר פוסט")‪.‬‬

‫פסטיש ציטוטים קולנועיים‬

‫סרנטינו מייצר הומאז'ים רבים בסרט‪ ,‬כתוצאה ממודעות הקולנוע לעצמו ומעיד על בקיאות אמנותית‪.‬‬
‫במודרניזם ההומאז' “נושא על גבו" את המשמעויות של היצירה הנוספת שהוא מאזכר ומאפשר בכך‬
‫להכניס רבדים שלמים נוספים ליצירה‪ .‬בפוסטמודרניזם אופן הציטוט ומטרותיו שונות‪ ,‬מכיוון שזה לא‬
‫בהכרח בשל הערצת המקור אלא לשם תחושת סיפוק של הבמאי והצופה מזיהוי המקור ‪ -‬התייחסות‬
‫לשם התייחסות‪ .‬ב"ספרות זולה" קיימים ציטוטים קולנועיים רבים ברוח הפוסט‪-‬מודרניזם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫נרקיסיזם ושחצנות‪ ,‬בדיחות פרטיות בין היוצרים‪ ,‬העתק לשם העתק‪ .‬כמו שהפרסומות לירקות קפואים‬
‫של "סנפרוסט" היא‪" :‬טרי יותר מטרי" והציבור אמור להאמין שהמוצר הקפוא טרי יותר ממוצר טבעי‪,‬‬
‫כך גם בפוסטמודרניזם‪ -‬היוצר מתייחס להעתק ביתר הערכה וכבוד מאשר למקור עצמו‪.‬‬

‫אם זה ברפליקה דיאלוג‪ ,‬אביזר בולט‪ ,‬שוט‪ ,‬עיצוב דמות וכו'‪ ,‬הלקוחים או יוצרים דמיון משמעותי לסרט‬
‫אחר או לטקסט מאומנות אחרת‪ .‬הסרט "ספרות זולה" מלא באזכורים ורמיזות‪ ,‬במיוחד לעולם‬
‫התרבות הפופולארית‪ .‬הליכתו הנמרצת של וינסנט לאורך המסעדה ‪",‬ג'ק רביט סלמס" והניסיון שלו‬
‫לזהות את "כוכבי הקולנוע" העובדים שם כמלצרים‪ -‬מקבילה לחוויה שעובר הצופה בסרט‪ ,‬המנסה גם‬
‫הוא כל הזמן לזהות סימנים ורמזים השתולים בו מסרטי קולנוע אחרים‪ .‬להלן מספר הומאז'ים מהסרט‪:‬‬
‫א‪ .‬מרסלוס העובר במעבר חצייה ומזהה את בוטש הבורח דומה למעביד של מריון קריין‪ ,‬שמבחין בה‬
‫כשהיא מנסה לעזוב את העיר בסרט "פסיכו" של היצ'קוק‪.‬‬

‫ב‪ .‬מרסלוס‪ ,‬אשר קם מהכביש‪ ,‬לאחר שבוטש ניסה לדרוס אותו‪ ,‬מצולם כמו שובו האינסופי של‬
‫הפסיכופט‪/‬הרוצח המפלצת בסרטי‪ -‬אימה כמו "ליל המסכות"‪.‬‬

‫ג‪ .‬סצינת האונס ע"י חבורת הדרומיים מזכירה את "גברים במלכודת"‪ -‬אחד הסרטים הראשונים שראה‬
‫טרנטינו בחייו‪.‬‬
‫ד‪ .‬סצנת הריקוד ‪ -‬ריקודו של וינסנט וגה מתייחס לכל הסרטים שבהם ניתנה לטרבולטה האפשרות‬
‫להפגין את כישורי הריקוד שלו‪ -‬בעיקר מהסרט "גריז"‪ .‬בנוסף מדובר בציטוט ישיר בסגנון הריקוד‬
‫מהסרט "חבורה נפרדת" של גודאר‪ ,‬טרנטינו גם ביסס את תנועות הריקוד של מיה על תנועות החתול‬
‫ב"חתולים בצמרת" (ובפיילוט לתכנית הטלוויזיה בה השתתפה מכנים אותה "קיטקאט")‪.‬‬
‫ו‪ .‬הסיפור שמספרת הדמות שמשחק כריסטופר ווקן (איש הצבא המביא לבוטץ' הילד את השעון)‬
‫מתייחס ל"צייד הצבאים" והשתגעות הדמות שהוא עצמו משחק שם‪.‬‬
‫ז‪ .‬השמות "ג'ימי" ו"גו'לס" מרמזים על יצירת המופת של הגל החדש הצרפתי‪" :‬ז'יל וזים" של טריפו‪.‬‬
‫ח‪ .‬המזוודה זוהרת ממש כמו המזוודה בסרט "נשיקת מוות" וכמו תא המטען בסרט הנקרא "מעקלים"‪.‬‬
‫ט‪ .‬סצינת פתיחת תא המטען הוא הומאז' לסרטים אחרים של טרניטנו ומוסכמה אופיינית בסרטי ז'אנר‬
‫הגאנגסר וסרטי פשע‪.‬‬
‫י‪ .‬הארווי קייטל (וולף) ממשיך את אותה הדמות של מנקה זירות מוות מהסרט "קוד סודי נינה"‪.‬‬
 ‫יא‪ .‬התסרוקת של מיה דומה לתסרוקת של אנה קרנינה בכמה מסרטיו של גודאר‪.‬‬

‫טשטוש גבולות בין קולנוע פיקטיבי לדוקומנטרי ולחיים עצמם‬

‫החיים והאומנות מתערבבים זה בזה וקשה להבחין מתי עובר הטשטוש ביניהם‪ .‬ב"ספרות זולה" ניתן‬
‫לומר שקיים טשטוש מסוים של הגבולות עקב השתתפותו של הבמאי ויוצר הסרט באחת הסצנות‪.‬‬
‫(טרנטינו הוא ג'ימי)‪ .‬בנוסף‪ ,‬ג'ון טרבולטה‪ ,‬השחקן המגלם את וינסנט וגה‪ ,‬מביא ברגעים מסוימים את‬
‫דמותו הקולנועית מ"גריז" ו"שיגעון המוזיקה"‪ .‬דוגמה נוספת היא ערבוב בין אנימציה למציאות כשהוא‬
‫משרטט דמיונית בידיו את הריבוע לתיאור המושג‪" :‬אל תהייה מרובע"‪.‬‬

‫בסרטים פוסטמודרניים אין זיקה או הערכה לעבר או אמונה בגאולה‪ ,‬תכלית וסדר בעתיד ‪-‬‬
‫לדוגמה ב"ספרות זולה"‪ :‬סצינת השעון מנתצת את דמותו של האמריקאי הלוחם‪ ,‬הגיבור ואת צדקת‬
‫המלחמות בכלל ומלחמת ויאטנם בפרט‪ .‬חוסר האמונה בא לידי ביטוי בציטוטים מהתנ"ך של ג'ולס‪,‬‬
‫שמצטט באופן לקוי‪ ,‬שמשלב המצאות בדויות בפסוקים מקראיים ומשתמש בהם כהצדקה לרצח‪ .‬הוא‬
‫מנתץ את הרעיון הדתי בכלל‪.‬‬

‫עירוב ז'אנרים‪/‬פסטיש‬
‫יצירת אומנות המורכבת מחלקים השאולים מיצירות אחרות‪ ,‬מקושרים ביניהם בקשר רופף‪ ,‬דהיינו‪-‬‬
‫יצירה המחקה את סגנונו של הזולת‪ .‬בעולם הקולנוע משמעות הפסטיש הוא ערבוב של ז'אנרים‬
‫בסגנונות שונים ובכך יש יסוד פארודי‪ .‬בסרט "ספרות זולה" יש אכן דוגמאות לז'אנרים מסוגים שונים‪.‬‬
‫יש בסרט שימוש "רגיל" בז'אנר ובמוסכמותיו‪ ,‬יש שימוש בז'אנר וניפוץ מוסכמותיו ויש שימוש ביצירה‬
‫פארודית הלועגת לז'אנר ולמאפייניו‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫א‪ .‬הסרט כולו נבנה במסגרת של סרט פשע‪/‬גנגסטר‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרט מוזיקלי‪-‬מלווה את הסרט דרך הפסקול וגם בסצנות הריקוד‪.‬‬
‫ג‪ .‬מלודרמה (בוטץ' וחברתו‪ ,‬וינסנט ומיה)‬
‫ד‪ .‬אימה ‪ -B MOVIE‬ההפרשות מהפה‪ ,‬בסצנת מנת היתר של מיה‪ ,‬ההתעללות במרתף בית העבוט‬
‫וכו'‪.‬‬
‫ה‪ .‬פורנו‪ -‬הסצנה במרתף‪.‬‬
‫ו‪ .‬קומדיה‪ -‬האלמנטים הקומיים ששזורים בסרט‪ ,‬בשיחות הקטנות בין הדמויות‪.‬‬
‫ז‪ .‬סרטי מלחמה‪ -‬סרטים שמרניים העוסקים בגבורה האמריקאית ונושאים מסוימים שמקבלים הילה‬
‫מסוימת בקולנוע כמו הלוחמים בוויאטנם‪( .‬השעון)‬
‫ח‪ .‬הסרט האפל‪ -‬שימוש בדמות הפאם‪-‬פאטאל האופיינית (מיה) וכן במאפיין העסקה השטנית‪.‬‬
‫ט‪ .‬אנימציה‪-‬שרטוט המרובע באמצע הסרט‪.‬‬