‫משימת בקיאות אישית‪ -‬המחזה "טרטיף"‪ /‬מולייר‬

‫יש לשלוח את המשימה כמסמך וורד (ולא בכתב יד) עד ‪ 16.2‬למייל של נופר‪nofarmoshe78@gmail.com -‬‬

‫עבודת דמות (סה"כ ‪ 50‬נק')‬ ‫‪.1‬‬

‫בחר‪/‬י דמות אחת מתוך המחזה "טרטיף" שהתחברת‪/‬סקרנה אותך מתוך המחזה והיית‬ ‫א‪.‬‬
‫רוצה לשחק אותה‪ ,‬ציין‪/‬י את שמה ‪ ,‬פרט והסבר מדוע בחרת בה‪ 10( .‬נק')‬
‫השראה משחקית ‪ -‬בחר‪/‬י דמות מהמציאות‪ /‬מהטלוויזיה ‪/‬מצוירת ‪/‬חיה‪ /‬אביזר שיכול‪/‬ה‬ ‫ב‪.‬‬
‫להוות עבורך השראה משחקית לדמות הנ"ל‪ .‬צייני את שם הדמות‪ 15( .‬נק')‬
‫צרף‪/‬י תמונה או קטע וידיאו לדמות ההשראה (‪ 10‬נק')‬ ‫ג‪.‬‬
‫מדוע בחרת בדמות בסעיף ב‪ .‬שתהווה עבורה השראה משחקית? ציין ‪ 3‬נקודות חיבור בין‬ ‫ד‪.‬‬
‫הדמות מהמחזה לדמות מהמציאות‪/‬טלביזיה שתיקח‪/‬י ממנה השראה משחקית‪ 15( .‬נק')‬

‫"מיתוס האביב" (סה"כ ‪ 30‬נק')‬ ‫‪.2‬‬

‫קרא‪/‬י את המאמר "מיתוס האביב" המצורף למשימה בתחתית העמוד‬ ‫א‪.‬‬
‫בחר‪/‬י ‪ 2‬מאפיינים מתוך המאמר והסביר‪/‬י כיצד באו לידי ביטוי במחזה "טרטיף"‬ ‫ב‪.‬‬

‫דעה אישית‪( -‬סה"כ ‪ 20‬נק')‬ ‫‪.3‬‬

‫הסבר והרחב מה דעתך האישית על המחזה? האם המחזה רלוונטי לימנו? פרט‪/‬י ונמק‪/‬י‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫"מיתוס האביב"‪ /‬נורתרופ פריי (קטעים מתוך המאמר)‬

‫נוסחת הקומדיה ‪.." -‬נוח יותר לבסס את התיאוריה של המבנה הקומי על הדראמה‪ ,‬תוך‬ ‫‪.1‬‬
‫שימוש באיורים מתחום הסיפורת באורח מקרי בלבד‪ .‬מה שקורה בקומדיה בדרך כלל הוא‬
‫שאיש צעיר רואה באישה צעירה ותשוקתו נתקלת בהתנגדות מסויימת‪ ,‬בעיקר מצד ההורים‪,‬‬
‫ואז באה תפנית מסומת בעלילה‪ ,‬קרוב לסוף המחזה‪ ,‬ומאפשרת לגיבור לממש את תשוקתו‪.‬‬
‫בתכנית פשוטה זו מצויים כמה יסודות מורכבים‪ .‬ראשית‪ ,‬תנועת הקומדיה מהווה בדרך כלל‬
‫תנועה מסוג חברה אחד אל משנהו‪ .‬בתחילת המחזה מופיעות הדמויות החוסמות כשליטות‬
‫בחברה המתוארת במחזה‪ ,‬והקהל למד לדעת שעליונותן החברתית נקנתה במרמה‪ .‬בסוף‬
‫המחזה מביא התכסיס העלילתי שאיחד את הגיבור והגיבורה לידי גיבוש חברה חדשה סביב‬
‫הגיבור‪ ,‬ורגע התרחשותו של גיבוש זה הוא נקודת הפתרון של העלילה‪ ,‬ה"היוודעות"‬
‫הקומית‪ Anagnorisis ,‬או ‪.Cognitio‬‬
‫חברה חדשה ‪ -‬את הופעת החברה החדשה מציין לעיתים קרובות סוג ידוע של נשף או פולחן‬ ‫‪.2‬‬
‫חגיגי‪ ,‬המופיע בסיום המחזה או נועד להיערך תכף אחריו‪ .‬חתונות הן הפתרון השכיח ביותר‪,‬‬
‫ולעיתים הן מרובות כל כך (למשל‪ :‬החתונה המרובעת בסיום "כתוב בעיניכם")‪ .‬המכשולים‬
‫על דרך תשוקתו של הגיבור מעצבים‪ ,‬אפוא‪ ,‬את עלילת הקומדיה‪ ,‬וההתגברות עליהם‪ -‬את‬
‫הפתרון הקומי‪ .‬המכשולים באים בדרך כלל מצד ההורים‪ ,‬ועל כן מתרחשת הקומדיה לעיתים‬
‫קרובות סביב התנגשות בין רצונו של הבן ורצונו של האב‪ .‬לפיכך כותב המחזאי הקומי דרך‬
‫קבע עבור האנשים הצעירים שבקהלו‪ ,‬ואילו הקשישים‪ ,‬בכל חברה כמעט‪ ,‬נוטים להרגשה‬
‫שהקומדיה מכילה בתוכה יסודות חתרניים‪ .‬זהו‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬אחד הגורמים לרדיפות‬
‫החברתיות שמהן סבלה הדראמה‪.‬‬
‫‪..‬אפילו אצל שייקספיר ישנן התפרצויות מדהימות של התגרות בקשישים‪ ,‬ובסרטים של היום‬
‫מובלט ניצחון הצעירים בחריפות רבה כל כך עד שיצרני הסרטים מתקשים לעיתים להביא כל‬
‫מי שהוא למעלה מבן שבע עשרה אל שורות קהלם‪.‬‬
‫קיומה של קומדיה מוסרית הוא אפשרי‪ ,‬כמובן; אבל זו תשתייך לרוב לאותו סוג של‬
‫מלודרמה שתואר על ידינו כקומדיה נטולת הומור‪ ,‬אשר סיומה המאושר מלווה בנימה‬
‫צדקנית; סוג שרוב הקומדיות משתדלות לרחק ממנו‪ .‬קשה להעלות על הדעת דראמה ללא‬
‫התנגשות‪ ,‬וקשה להעלות על הדעת התנגשות ללא איבה‪ .‬אבל כשם שהאהבה‪ ,‬ואהבה‬
‫מינית בכלל זה‪ ,‬היא דבר שונה בתכלית מתאווה‪ ,‬כך גם האיבה שונה בתכלית מן השנאה‪.‬‬
‫מובן שבטרגדיה מכילה האיבה כמעט תמיד שנאה; הקומדיה היא שונה; דומה‪ ,‬שהמשפט‬
‫השלילי שמוציאה החברה על האבסורדי קרוב יותר לנורמה הקומית מאשר השיפוט המוסרי‬
‫היוצא כנגד השחיתות‪.‬‬

‫התכונה היא האופי‪-‬מתעוררת אפוא השאלה מה מביא את הדמויות החוסמות לידי אבסורד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בן ג'ובסון הסביר זאת באמצעות תורת "המזג"‪ ,‬היינו‪ ,‬הדמות החוסמת נתונה לחסדו של מה‬
‫שאלכסנדר פופ כינה בשם תשוקה שולטת‪ .‬תפקודו הדראמתי של המזג הוא לבטא מצב‬
‫שניתן היה להגדירו כשיעבוד פולחני‪ .‬הדמות כפויה על ידי מזגה‪ ,‬ותפקידה במחזה הוא‬
‫בראש ובראשונה לחזור שוב ושוב על התנהגותה הכפייתית‪ .‬אדם חולה אינו מזגי; אבל‬
‫חולה‪-‬מדומה הוא כזה‪ ,‬כיון שבתורת חולמה מדומה לעולם אין הוא מסוגל להודות במצב‬
‫בריאות תקין ולעולם אין הוא מסוגל לעשות דבר העומד בסתירה לתפקיד שהועיד לעצמו‪.‬‬
‫קמצן אינו יכול לעשות או לומר דבר שאינו קשור בהטמנת זהב ובחסיכת כסף‪.‬‬

‫סוף המחזה‪.. -‬החברה המתגבשת בסיום הקומדיה מייצגת‪ ,‬בניגוד לקודמתה‪ ,‬מעין נורמה‬ ‫‪.4‬‬
‫מוסרית‪ ,‬או חברה חופשית למעשה‪ .‬רק לעיתים נדירות זוכים האידאלים שלה להגדרה או‬
‫לניסוח‪ :‬הניסוחים אופיינים ל"מזגים"‪ ,‬השואפים לפעילות שניתן לחזותה מראש‪ .‬מניחים לנו‬
‫פשוט להבין שהזוג הטרי יחיה באושר עד סוף ימיו או שינהל‪ ,‬לפחות‪ ,‬אורח חיים בלתי מזגי‬
‫ומפוכח‪ .‬זוהי אחת הסיבות לעובדה‪ ,‬שדמות הגיבור המצליח אינה מתפתחת במחזה‪ :‬חייו‬
‫הממשים נפתחים רק עם סיום המחזה‪ ,‬ואנו מתבקשים להאמין שאופיו האמיתי מעניין‬
‫הרבה יותר מכפי שהוא מתגלה במחזה עצמו‪.‬‬

‫צורה‪ -‬צורת הקומדיה ניתנת לפיתוח בשתי דרכים שונות‪ :‬האחת היא שימת הדגש העיקרי‬ ‫‪.5‬‬
‫על הדמויות החוסמות; השנייה מדגישה את תמונות ההיוודעות וההשלמה‪ .‬לדרך האחת‬
‫נוטים ברגיל האירוניה הקומית‪ ,‬הסאטירה‪ ,‬הריאליזם ורישומי הגינונים (‪Comedy of‬‬
‫‪ .)manners‬לאחרת נוטה הקומדיה השייקספירית‪ ,‬וכן טיפוסים אחרים של קומדיה‬
‫רומאנטית‪ .‬בקומדיית הגינונים מתרכז העניין המוסרי תמיד בדמויות החוסמות (למשל‪:‬‬
‫"טרטיף")‪ .‬הגיבור והגיבורה הרשמיים רחוקים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מלהיות מעניינות ("רומאו‬
‫ויוליה")‪ ...‬בדרך כלל מאפיינת את דמותו של הגיבור אותה ניטרליות המאפשרת לו לייצג‬
‫משאלה שנתגשמה‪ .‬שונה בתכלית הוא האב הקמצן או האכזר‪ ,‬היריב הרברבן או הגנדרן‪,‬‬
‫או כל הדמויות החוסמות את דרך התפתחותה של העלילה ("טרטיף")‪.‬‬
 ‫אצל מולייר קיימת נוסחה פשוטה‪ ,‬אך בדוקה ומנוסה‪ ,‬שבה מרוכז העניין המוסרי בדמות חוסמת‬
‫יחידה‪ -‬אב מרושע‪ ,‬קמצן‪ ,‬שונא אדם‪ ,‬צבוע או חולה בעיניו‪ .‬אלה הם הטיפוסים הנחרתים בזיכרוננו‪,‬‬
‫והמחזות בדרך כלל נקראים על שמם‪.‬‬
‫הקומדיה נעה בדרך כלל לקראת סוף טוב‪ .‬תגובתו הרגילה של הקהל על סןף כזה היא‪" -‬ככה צריך‬
‫להיות"‪ .‬ותגובה זו נשמעת כשיפוט מוסרי‪ ,‬כזו היא באמת‪ .‬אלא שאין היא מוסרית במובנה הצר של‬
‫המילה‪ ,‬כי אם במובנה החברתי‪.‬‬
‫‪ .6‬עלילה‪ -‬עלילות הקומדיה הן מסובכות לעיתים קרובות‪ ,‬כיוון שסיבוכים טומנים בחובם דבר מה‬
‫אבסורדי מיסודו ‪ .‬כיוון שהעניין העיקרי בדמויות הקומדיה מרוכז לעיתים קרובות כל כך דווקא‬
‫בדמויות המובסות‪ ,‬מתארת הקומדיה כרגיל את ניצחונה של עלילה שרירותית על עקביות הדמויות‪.‬‬
‫כך מתוך ניגוד מפתיע לטרגדיה כמעט שאין בנמצא קומדיה הנובעת מהתפתחות שאין למנועה‬
‫בעלילת כל מחזה בנפרד‪ .‬כלומר‪ ,‬אנו עשויים לדעת שהמוסכמה הכללית של הקומדיה תהפוך סוג‬
‫ידוע של טוב למסתבר; אבל לצרכי כל מחזה ומחזה חייב המחזאי להמציא "טריק" או "הוקוס פוקוס"‬
‫מיוחד‪" .‬סופים טובים" מרשימים אותנו לא כאמיתיים אלא כרצויים‪ ,‬והם נגרמים על ידי מניפולציה‪.‬‬
‫לצופה במוות ובטרגדיה לא נותר לעשות דבר אלא לשבת ולהמתין לבואו של "הסיום הבלתי נמנע";‬
‫אבל בסיומה של הקומדיה ניולד דבר‪ -‬מה‪ ,‬והצופה בלידה הוא בן לחברה עסוקה‪.‬‬

‫מבנה הקומדיה החדשה‪:‬‬ ‫‪.7‬‬