‫שיקום ספורטאים עקרונות השיקום ‪ ,‬נועה שיעור מס ‪21/11/2023 1‬‬

‫הקורס בנוי המון מעולם הפיזיותרפיה‪ ,‬ומה שנקרא ‪ Therapeutic exercises‬או תרגילים טיפוליים ספרות שיקומית‪ ,‬והרבה‬
‫ממנו גם מתבסס על ספרות של ספורט‪ ,‬כיוון שאם אנחנו לוקחים ספורטאי שהוא לא אדם הפשוט‪ ,‬שיקום שלו צריך להיות שונה‬
‫משיקום של בן אדם שאינו עוסק בספורט ולטובת שיקום שכזה‪ ,‬לא צריך להתייחס אליו רק בהיבט שהוא שיקומי קלאסי‪.‬‬
‫לא רק להחזיר אותו לפונקציות שמאוד מאוד בסיסיות‪ ,‬כמו הליכה כמו ‪ ,ADL‬אלא צריך להחזיר אותו לפונקציות שהם‬
‫ספורטיביות אחרות‪ .‬התכנים שיהיו בקורס הזה שייכים לעולם הספורט לתכנים שנלקחו מסטרנקישנים ולכל הספרות שקשורה‬
‫בעולם הספורט‪ ,‬ולזה יש לכם הרבה מאוד כלים‪.‬‬
‫אז איך אני לוקח תרגיל בסיסי מסוים כמו סקוואט? ומתי אני מתאים אותו? לאיזה שלב ושיקום אני מתאים אותו ואיך אני‬
‫מתאים אותו לכל פציעה כי אני יכול להתאים את סקוואט הזה לשיקום של נקע בקרסול ולשיקום של קרע ב ‪ ACL‬ולשיקום של‬
‫כאב גב ‪.‬‬

‫מי הוא ספורטאי ? ספורטאי בהגדרה הוא אדם שמבצע פעילות גופנית ספורטיבית על בסיס קבוע‪ .‬כמה קבוע? ‪,‬‬

‫אפשר לחלק את האימון לתתי קבוצות‬

‫‪ ( Sedentary‬יושבני ) פעילות גופנית של פעם עד פעמיים בשבוע באופן קבוע‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪( Recreational‬פנאי) מישהו שהוא חובבן שעושה פעילות גופנית בממוצע ‪ 4‬פעמים בשבוע‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ Elite‬ספורטאי או ספורט מקצועני שבספורט עלית‪ ,‬להבדיל משני הקבוצות אחרות‪ .‬מדובר כאן על ספורטאי שבעצם‬ ‫ג‪.‬‬
‫מקדיש את החיים שלו לספורט ‪ ,‬הספורט בדרך כלל הוא חלק מאוד משמעותי מהחיים שלו ומהווה את הקריירה שלו‪,‬‬
‫את העבודה שלו‪ .‬ספורטאי העילית הוא ספורטאי שמתאמן מעל לחמש פעמים בשבוע‪ .‬אם זה ‪ 6‬או ‪ 7‬פעמים בשבוע‬
‫או פעמיים ביום שש פעמים בשבוע ‪ ,‬מישהו שבאמת מקדיש הרבה מאוד מזמנו לטובת הפעילות הגופנית שהוא מבצע‬

‫כבר בתתי קבוצות האלה‪ ,‬אנחנו יכולים להבין ולראות דינו של מי שמבצע פעילות של פעם או פעמיים בשבוע אינו כמו של‬
‫ספורטאי קצה מקצוען‪ ,‬ומן הסתם גם הפציעות‪ ,‬והעומסים שעוברים על הגוף הם שונים לחלוטין‪ .‬ואנחנו כבר הרבה פעמים‬
‫יודעים מה הם גורמים ומה גורמי הסיכון לפציעות ספורט‪.‬‬
‫ספורטאי עילית זה המקצוע שלו אז הוא יודע לתכנן את הזמנים שלו מבחינת מנוחות או לסובב את כל החיים שלו סביב‬
‫האימונים‪ .‬מבחינת מנוחות מבחינת תזונה מנוטרת‪ ,‬מבחינת טיפולים או כל מיני דברים נוספים‪.‬‬

‫הספורטאי החובבן ‪ -‬בעצם תחום שהולך ותופס תאוצה ‪ ,‬היום יש הרבה יותר אחוז ספורטאים שהם ספורטאים חובבנים בדרך‬
‫כלל לא עוצרים את חייהם לטובת פעילות הגופנית שהם עושים‪ ,‬הם נאלצים גם להחזיק קריירה וכדומה ‪ ,‬לא תמיד הם מנוטרים‬
‫או מקבלים איזה שהיא סוללה של אנשי מקצוע מסביבם‪ ,‬ולא תמיד מצליחים לישון כמו שצריך או לאכול כמו שצריך או כל מה‬
‫שספורטאי נזקק לו לטובת הפעילות שלו ובעקבות זה מגיעות גם פציעות‪.‬‬
‫כרגע דיברנו רק על ספורטאי‪ ,‬אבל בואו נבין גם מה זה אימון‪ .‬שאנחנו מבינים מה זה אימון‪ .‬אנחנו יודעים להבין מה זה שיקום‬
‫לעומתו‪,‬‬
‫אימון בהגדרה הספרותית שלו עיסוק בפעילות שמטרתה שיפור ביכולות‪ .‬יש את היכולות לגוף‪ ,‬הם קיימות‪ .‬עכשיו אנחנו רק‬
‫רוצים לשפר אותם‪.‬‬
‫אנחנו רוצים לשפר את סיבולת לב ‪-‬ריאה שלנו‪ .‬אנחנו רוצים לשפר את הכוח שלנו‪ .‬אנחנו רוצים לשפר את הכוח המתפרץ‪.‬‬
‫אנחנו רוצים לשפר את המוביליות שלנו וכדומה ‪ ,‬זה אימון על כל גווניו וסוגו השונים‬
‫אם אנחנו לוקחים את הספורטאי המקצוען (ואנחנו מדברים על הספורטאים היותר מקצוענים) הדגשים באימונים חייבים‬
‫להשתנות בהתאם לאיזה שלב שבו הוא נמצא‬
‫כאשר אנחנו מסתכלים על הספורטאי היותר מקצוען אנחנו מבינים שיש לנו עונה שלמה והדגשים באימונים‪ .‬כשאנחנו מסתכלים‬
‫רק על אימון גרידא ולא על שיקום משתנים בהתאם לשלב שאנחנו נמצאים בו‪:‬‬
‫ההכנה לעונה‪ -‬או טרום עונה (‪) pre-season‬‬ ‫א‪.‬‬
‫זה מצב אחרי פגרה ארוכה‪ ,‬בדרך כלל פגרת קיץ‪ .‬הספורטאי נכנס עכשיו לשגרת אימונים‪ ,‬מה אנחנו עושים כשאנחנו‬
‫מתחילים כל שגרת אימונים? מה הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות ?‬
‫כשירות אנחנו צריכים מאדם שהיה עכשיו במנוחה טוטאלית לחודש חודש וחצי‪ ,‬אולי יותר אנחנו צריכים להחזיר‬
‫אותו לפעילות אנחנו לא יכולים להחזיר אותו ישר לכשירות של תחרות אנחנו צריכים להכין את הגוף שלו‪ ,‬אז בעצם‬
‫מצב ההכנה לעונה זה מצב שבו כל תוכנית אמון מתמקדת בהכנה של הגוף מבחינת כל היכולות הפיזיות‪ :‬שיהיה לנו‬
‫סיבולת לב‪-‬ריאה שירדה בתקופה הזאת‪ ,‬אנחנו נחזיר את הכוח של הגוף‪ ,‬נחזיר את הגמישות וכדומה‪.‬‬

‫מצב ההכנה לעונה לוקח הרבה פעמים בין חודש וחצי לחודשיים ראשונים שבו כמעט ולא עובדים על דברים טקטיים‪,‬‬
‫עובדים בעיקר על כושר גופני לבנות מחדש את הכושר הגופני של אותו ספורטאי או של הקבוצה‪ .‬אינדיבידואל או‬
‫‪1‬‬
 ‫קבוצתי‪ .‬ברגע שאנחנו בונים את הכושר נכון‪ ,‬אנחנו מונעים פציעות עתידיות‪ ,‬אם לא נבנה את הכושר כמו שצריך‪,‬‬
‫ואותו ספורטאי יידרש לפעולה מקסימלית לדוגמא קפיצה לסל ואח"כ ספרינט מהיר בחזרה להגנה‪ ,‬ועם הגוף שלו לא‬
‫מוכן מספיק‪ .‬הספורטאי כמובן מועד לפציעה‪.‬‬
‫אז מצב ההכנה לעונה הוא מצב שאנחנו צריכים לתת דגש נכון על תוכנית אימון שכוללת את כל מרכיבי הכושר הגופני‬
‫על מנת להכין את הספורטאי‪.‬‬

‫ב‪ .‬מהלך העונה מצב פרה‪-‬תחרות‪= season -‬מהלך העונה עצמה‬

‫הגוף מוכן מבחינת היכולות הפיזיות ואנחנו כבר מתחילים להתמקד‪ -‬פחות במרכיבי הכושר גופני‪ ,‬אלא כבר במרכיבים יותר‬
‫טקטיים‪ :‬תבניות תנועה יותר פונקציונליים או פונקציה שקשורה יותר לאותו ענף ספורט ספציפי‪.‬‬
‫אם זה קבוצה אז איך אנחנו מפעילים את כל הקבוצה ביחד שיעבדו בצורה מסונכרנת ‪ ,‬איך אנחנו באמת עובדים יותר נכון‬
‫על תבניות תנועה ומדייקים אותם לתוך לתרגילים השונים שקשורים לאותו ענף‪.‬‬
‫בהרבה מאוד ענפי ספורט ובמרבית הענפים מצב התחרות מתחלק לפעמיים בעונה או יותר מספר תקופות במהלך העונה‬
‫שבהם יש תחרות או תחרויות ולכן במהלך העונה אנחנו כמובן צריכים לשמור על כושר גופני גבוהה‪ ,‬וגם להוסיף מרכיבים‬
‫שקשורים לאותו ענף ספורט מבחינת איכות‪,‬‬
‫אבל מבחינת מצב תחרויות אינטנסיביות ‪ ,‬קשה לשמור על רמה גבוהה אינטנסיבית של כושר‪ ,‬או של אימון לפני תחרות יש‬
‫איזה שהיא ירידה של עצימות האימונים‪ ,‬בדרך כלל בממוצע כשבועיים לקראת התחרות ‪ ,‬ובעצם‪ ,‬זה קצת מרגיע את הגוף‪,‬‬
‫מונע ממנו פציעות מכין אותו‪ ,‬מחזק אותו טוב לקראת התחרות בין אם זה טורניר‪ ,‬בין אם זה באמת איזה שהיא תחרות כזו‬
‫או אחרת‪.‬‬
‫ובזמן התחרות הגוף חייב להגיע במצב הכי אופטימלי בשביל לתת את התפוקה המרבית שהוא יכול בתחרות עצמה על‬
‫מנת להגיע להישגים‪.‬‬
‫הרבה פעמים בענפים מסוימים או בעצם במרבית ענפי הספורט‪ ,‬מבחינת תוכניות אימון אפשר לבנות אותם בצורה כזאת‬
‫של להעלות את העומסים ‪ ,‬ולהוריד עומסים לקראת תחרות‪ ,‬כאשר לקראת מצב תחרות אנחנו רק משמרים יכולות אנחנו‬
‫לא משפרים אותם ‪.‬‬
‫בכל ענפי הספורט של משחקי כדור מצב תחרות בעצם משולב בתוך העונה‪ .‬לדוגמא קבוצות כדורסל ‪ ,‬לכל קבוצת כדורסל‬
‫כבר מגיל מאוד צעיר יש בערך פעם בשבוע משחק‪ .‬זאת אומרת מצב התחרות כל הזמן משתלב בתוך העונה‪ ,‬והעונה עצמה‬
‫נערכת בין ארבעה לשישה חודשים תלוי בענף הספורט‪.‬‬
‫אז איך בעצם בונים תוכנית אימון מתאימה ?‬
‫צריכים לשפר את היכולות שלהם מצד אחד‪ ,‬ומצד שני לא לפגום בהם על מנת להביא אותם לתחרות באופן אופטימלי וזה‬
‫באמת אתגר‪.‬‬
‫בענפי ספורט שבאמת תחרות נכנסת כל הזמן ומשתלבת במהלך העונה‪ ,‬ויש קבוצות עילית תחרותיות מקצועניות לדוגמא‬
‫מכבי תל אביב כדורסל (לא רק) שיש להם לפחות משחק אחד אם לא שניים ושלושה במהלך שבוע‪ .‬זאת אומרת מצב‬
‫תחרות‪ ,‬כמעט קיומי כל הזמן תוך כדי העונה ‪ ,‬אז למאמני הכושר וגם למטפלים השונים זה אתגר מאוד גדול‪ .‬על מנת ליצור‬
‫תוכניות מותאמות בתוך המצב הזה‪ ,‬וכמובן שעושים את זה אחרי שנים של ניסיון וידע מותאם מצב הזה‪.‬‬

‫ג‪ .‬לאחר העונה‪ -season off -‬מנוחה זמן להתאוששות מלאה‪.‬‬

‫כאשר העונה מסתיימת המצב נקרא מצב פגרה ‪ ,‬וזה מנוחה מוחלטת או מנוחה יחסית להתאוששות מלאה‪ ,‬גם פיזית וגם‬
‫נפשית ומנטלית של הגוף‪.‬‬

‫כל מה שדיברנו עד כה מדובר על אימון ואם נלווה קבוצה במשך עונה שלמה אנחנו נצטרך להסתכל גם על תוכניות האימון‬
‫ולתת את הדעת עליהם‪ .‬אולי פה יש יותר מידי או כאן אפשר אולי טיפה להוסיף‪ .‬או אולי לאותו אינדיבידואל לאותו ספורטאי‬
‫זה יהיה יותר מידי‪ .‬תורידו ‪.‬‬
‫בקבוצות השונות יש אינטראקציה ויש עבודה יום יומית קבועה של מאמן הכושר והמטפל וחייב להיות שיח ביניהם‪ ,‬על‬
‫מנת לשמור על הספורטאים ‪.‬‬
‫ההכנה לעונה היא כל כך קריטית‪ .‬בדרך כלל ספורטאים מקצוענים‪ ,‬שומרים על איזה שהיא‪ ,‬סיבולת בסיסית‪ ,‬אבל לפחות‬
‫בשבועות הראשונים‪ -‬שבועיים ראשונים לא יותר‪ ,‬באמת לוקחים מנוחה טוטאלית לגוף‪ .‬גם צורך פיזיולוגי‪ .‬זה מאוד נכון‬
‫לקחת את המנוחה הזאת ואחר כך להתחיל לחזור ולשמור על איזה שהוא כושר בסיסי‪ ,‬קצת כוח‪ ,‬וקצת סיבולת‪.‬‬

‫להגיד שבין הרצוי למצוי זה באמת קורה‪ ,‬לא ‪,‬אני עם הניסיון שלי בהתאחדות לכדורגל‪ ,‬עבדתי עם נבחרות הנשים הרבה‬
‫מאוד שנים‪ .‬אנשים קיבלתי הרבה פעמים שחקניות שסיימו את העונה שלהם במרץ או באפריל ‪ ,‬והנבחרת הייתה מתכנסת‬
‫באוגוסט‪ ,‬אחרי שכל החודשים האלה מרבית הבנות לא באמת עשו משהו (אולי בודדות עשו) ‪ ,‬בנבחרת הרבה פעמים היינו‬
‫צריכים להוביל אותם מאפס למאה במהירות‪ ,‬היה לנו פתאום ‪ 3‬שבועות להכין אותם לטורניר מול מוקדמות אליפות‬
‫אירופה‪.‬היו מביאים אותם לאימונים וכל אימון היה לפחות שעתיים פלוס ‪ ,‬בניית תוכנית האימון לא הייתה הדרגתית כמו‬
‫‪2‬‬
 ‫שהן היו זקוקות לו ולא בגלל מאמן כושר כזה או אחר‪ ,‬אלא כי זו הייתה המציאות‪ .‬היינו צריכים להביא אותם ליכולות האלה‬
‫בתוך איקס שבועות‪ .‬ואכן באמת הגיעו הרבה מאוד פציעות ‪ .‬תמיד כדאי לזכור את הדגשים הללו‪.‬‬

‫עכשיו בכובע השיקומי‪ ,‬מה ההבדל בין מטפל משקם לבין מאמן?‬
‫זאת אומרת הרבה מהדברים מגיעים בכלל מהאימון‪ .‬כשאני צריך להביא ספורטאי לכשירות מרבית‪ ,‬אבל בכל זאת כאשר‬
‫אנחנו משקמים ‪ ,‬אנחנו מסתכלים על זה מזווית אחרת לגמרי‪ ,‬להבדיל ‪ ,‬בהגדרה זה החזרה למצב הקודם בעצם אנחנו‬
‫משיבים לספורטאי יכולות שאבדו לו‪ .‬הם לא אבדו כי הוא היה עצלן ‪ ,‬ושהוא עכשיו היה בפגרה של חצי שנה ‪ ,‬הם אבדו‬
‫בגלל שהייתה איזה שהיא פציעה‪ ,‬הפציעה הזאת גרמה לנזק‪ .‬הנזק הזה גרם לחולשה למגבלות בתנועה לחוסר‬
‫פרופריוספציה המטרה שלנו כמטפלים היא להשיב לספורטאי את כל היכולות האלה ומעבר לזה צריך גם להשיב לו את‬
‫הביטחון העצמי בתוך היכולות הדרושות ולהגיד לו שהוא יכול‪ ,‬שיקום הוא תהליך קשה מאוד‪ ,‬סיזיפי לא ליניארי זה לא רק‬
‫עלייה ‪,‬עלייה לתוך כיוון השבת היכולות‪ .‬זה עם הרבה מאוד נפילות קטנות בדרך‪ ,‬אבל זה תמיד‪ ,‬תמיד תהליך והוא מאוד‬
‫מספק‪.‬‬

‫תהליך השיקום הוא תהליך שמתחיל מהגדרה שלו ‪ :‬מרגע הפציעה מהשנייה הראשונה של נתינת העזרה הראשונה שניתן‬
‫במגרש לספורטאי הפצוע ( ואיך שנתתי לו את העזרה הראשונה אם נתתי אותה נכון או לא נכון זה יכול להגדיל או להקטין‬
‫את דרגת הפציעה או את מידת הנזק) ועד החזרה לפעילות מלאה‪ .‬אם ניקח אפילו את הפציעה הפשוטה (אנחנו תמיד‬
‫נוטים להתייחס לפציעות הכי גרנדיוזיות‪ ,‬ויש עכשיו ספורטאי שסובב את הקרסול נקע פשוט במהלך המשחק‪ ,‬אבל נתתי‬
‫לו לשחק עוד ‪ 20‬דקות‪ ,‬הוא עלול לא יחזור בעוד שבוע או שבועיים‪ ,‬אפילו יותר ‪ ,‬אבל אם באותו רגע קשרתי לו את הרגל ‪,‬‬
‫עשיתי לו חבישה והושבתי אותו עם קרח בצד‪ ,‬אני יכול לצמצם את זמן ההשהיה שלו מחוץ לתחרות אפילו בחצי‪.‬‬

‫לגבי התהליך מרגע הפציעה‪ ,‬המטפל צריך להיות מסוגל לראות את התהליך המלא על כלל שיקולם ולתכנן וליישם את‬
‫תהליך השיקום‪ .‬תהליך שיקום שהוא מדויק לפציעה‪ .‬כשאני רואה פציעה אני יודע מה הפציעה כוללת‪ ,‬אבל כבר אני רואה‬
‫את נקודת הקצה של מתי הוא יחזור למגרש או לפעילות ספורטיבית מלאה ומה נדרש לו בכל התהליך הזה‪.‬‬
‫מה היא חשיבות השיקום ? מטרת העל של כל ספורטאי (ואנחנו כוללים כרגע גם את הספורטאים החובבנים וגם את‬
‫הספורטאים המקצוענים כאחד) הוא מונח שאנחנו נשתמש בו כל הזמן ‪ return to play‬או ‪return to sport RTP /‬‬
‫‪ RTS‬והמשמעות היא להשיב את הספורטאי לרמת הפעילות שלפני הפציעה‪ .‬וכל ספורטאי שנפצע דבר ראשון השאלה‬
‫הראשונה שישאל כמה זמן ייקח לי לחזור לפעילות ‪ ,‬כמה זמן אני חוזר לשחק ‪,‬להתחרות ? וזה באמת קשה לדעת ולא‬
‫תמיד ניתן להעריך‪ ,‬אתם לא יודעים להעריך האם זה ייקח חודש וחצי‪ .‬ייקח חצי שנה ייקח שנה אנחנו לא יודעים‪.‬‬

‫לחזור לפעילות כפי שהייתה לפני הפציעה זוהי מטרת העל שלנו‪ ,‬מטרת השיקום שלנו בעצם היא לא רק להחזיר אותם‬
‫לספורט כי כבר ראיתי מטפלים שאמרו לשחקן סקווש עם כאבים בכתף אחרי פריקה תשב בחוץ עכשיו במשך שנה שלמה‬
‫שלוש פעמים בשבוע תגיע לטיפולים בלי לעשות פעילות גופנית‪ ,‬אנחנו נוציא אותך מזה ואתה תחזור לספורט בעוד שנה‪.‬‬
‫האם זה המטרה? לא‪ ,‬המטרה שלנו של שיקום של אנשי המקצוע‪ ,‬להיות כמה שיותר נאמנים לעצמנו ‪ ,‬ובמיוחד מטרת‬
‫השיקום האקטיבי זה לאפשר לספורטאי לחזור לספורט עם יכולות תפקודיות מלאות עד כמה שניתן‪ ,‬לא תמיד הם יוכלו‬
‫לחזור לתפקוד מלא (תלוי פציעה) בזמן הקצר ביותר האפשרי‪ .‬אני לא רוצה לקחת את הזמן‪ ,‬אני אקח את הזמן אך ורק‬
‫משיקולים מקצועיים‪ .‬הספורטאי מוכן או אינו מוכן‪.‬‬
‫ומתי אני אדע? יש לנו פרמטרים שלפיהם נדע מתי הוא לא כשיר‪ ,‬מתי לחזור לספורט‬
‫מה הוא שיקום שהוא לא מספק ? ‪ :‬שיקום שלא מצליח לשמור על מצב תקין ‪,‬הספורטאי נפצע עוד פעם באותו אזור‪.‬‬
‫הספורטאי חוזר עם כאב אז יש מצבים שאין ברירה‪ .‬יש פציעות שיש לו פלטות‪ ,‬יש לו ברגים‪ ,‬לפעמים הספורטאי יצטרך‬
‫לסבול מכאב ולהבין שזה חלק מהעניין‪ ,‬אבל במרבית הפציעות באמת המטרה שלנו (וזה גם כתוב בקריטריונים שלנו לחזרה‬
‫לפעילות גופנית מלאה) היא לחזור ללא כאב‪ ,‬ללא נפיחות‪.‬‬
‫חשוב להבין מה אומר שיקום שהוא לא מספק‪ .‬אם עשיתי שיקום שהוא לא היה שיקום טוב או שהחזרתי אותו מוקדם מידי‪.‬‬
‫וזה חוסר יכולת לחזור לרמת תפקוד ספורטיבי קודמת‪.‬‬
‫אני מחזיר את בן אדם לתפקוד ‪ ,‬לא כואב לו‪ .‬דוגמא קרע ב ‪ ,ACL‬אם הצלחתי להחזיר לדוגמא כדורסלן לתפקוד רגיל הוא‬
‫עולה הוא רץ‪ ,‬אבל הוא מפחד לנחות כמו שצריך או שמפחד לקפוץ ולעשות דאנק אם הוא מפחד לעלות לחסימות גבוהות‬
‫ולנחות המשמעות מבחינתנו שהוא לא חזר לתפקוד קודם ‪ ,‬דוגמא נוספת ספורטאי אחרי קרע בהמסטרינג לא יוצא‬
‫לספרינט זה אומר שלא החזרתי אותו כמו שצריך‪ ,‬אם הוא רץ רק ריצה קלה או לא מעלה מהירות לא החזרתי אותו כמו‬
‫שצריך‪ .‬אז החוסר יכולת לחזור לרמת תפקוד ספורטיבי קודמת משמעותה שיקום לא מספק‪.‬‬

‫אנחנו יודעים שבפציעות משמעותיות כאילו כמו ‪ , ACL‬היכולת לחזור לתפקוד קודם היא פחותה‪ .‬בסופו של דבר גם‬
‫המהירות תפגע ויפגעו עוד אלמנטים כאלה ואחרים‪ .‬לרוב תלוי בגיל של השחקן הפצוע ואכן לא תמיד אנחנו מצליחים‬
‫להשיב את הספורטאי לרמת התפקוד האופטימלי‪ .‬הרבה פעמים כן מצליחים הרבה שיקום‪ .‬לפעמים ב פציעת ‪ACL‬‬

‫‪3‬‬
‫מגיעים למצב שהרגל הפגועה בעצם המנותחת (או שלא מנותחת) מגיעה לרמת תפקוד אופטימלי והרבה פעמים יותר טובה‬
‫ממה שהיה לפני כן‬
‫או אפילו יותר טובה מהרגל הבריאה כי כל כך עבדנו עליה ונתנו עליה דגש ‪ ,‬ומצד שני באמת הרבה פעמים אנחנו לא‬
‫מצליחים להגיע לאותו תפקוד מלא‪.‬‬
‫שיקום הוא תהליך‪ ,‬והוא לא תהליך ליניארי ואנחנו הרבה פעמים גם צריכים ללכת בין הטיפות וכל מה שחשוב בתהליך הזה‬
‫זה שיהיו כל הכלים לחשיבה מתי אני כן יכול להחזיר אותו? ומתי לא‪ ,‬לפי איזה קריטריונים? גם אם אנחנו לא נגיע בדיוק ל‬
‫‪ 100%‬מהמדדים הקודמים אבל נצליח להביא אותו הכי קרוב לשם‪ .‬יש פציעות שזה יספיק לי אין כאן ספרות מדויקת‪,‬‬
‫בתחום השיקום‪ ,‬יש הכל חוץ מספרות מדויקת כמו שבאבחון יכולתי להגיד הטסט הזה הוא מהימן ב‪ 98%-‬מהמקרים כאן‬
‫אין לי את זה‪ ,‬אין כאן נכון ולא נכון יש כאן הרבה מאוד שיקול דעת‪ ,‬הרבה פעמים הרבה מאוד ניסיון ולהבין מה ההשלכות‬
‫של כל דבר כל החלטה שלנו במהלך שיקום‪ ,‬שזה הרבה מאוד על הכתפיים שלנו‪.‬‬
‫אז בעצם שיקום שהוא לא מספק (כפי שמופיע בספרות ) זה בעצם חוסר יכולת לחזור לרמת תפקוד ספורטיבי קודמת‪.‬‬
‫או לחלופין‪ ,‬פציעה חוזרת מישהו מכם יכול לתת לי כמה מקרים של פציעה חוזרת? ניקח רגע את ‪ ,ACL‬כי על זה יש הרבה‬
‫מאוד דיווחים בכל עולם הספורט על פציעות חוזרות ‪ ,‬איזה מקרה זכור של פציעה חוזרת לאחר שחזר משיקום ?‬
‫מאור בוזגלו חזר משיקום של חצי שנה או של ‪ 5‬חודשים ובמשחק הראשון שלו הוא הוא קרע שוב את ‪, ACL‬יש ספורטאים‬
‫שאני אתן להם יותר זמן שיקום למרות הלחץ של המאמן ולמרות החשש ולמרות הכל על מנת שלא להגיע למצב הזה של‬
‫פציעה חוזרת ‪.‬‬
‫חשוב להתאים את השיקום לפי ענף ספורט‪ ,‬כי יכול להיות ‪ ACL‬אצל רץ מרתון הוא כבר אחרי ‪ 4‬חודשים יוכל לרוץ מרתון‪,‬‬
‫ולא אכפת לי שירוץ מרתון‪ ,‬אבל שחקן פוטבול לצורך העניין צריך אפילו לקחת ‪ 10‬חודשים (לאותה פציעה) כי היכולות‬
‫שאבדו לו שאני צריך להחזיר לו אני צריך לדייק בהם העוצמות של כל תעקל כזה או של כל שינוי כיוון שהם נאלצים לעשות‬
‫הם הרבה יותר גבוהות מאשר אצל רץ מרתון אז לכן כאן אני אצטרך יותר משנה זהירות וצריך לקחת כאן יותר שיקולים‬
‫לקראת החזרה לספורט‪.‬‬

‫שיקום לא מספק נוסף הוא שמופיע פציעה של חלק גוף אחר ‪,‬שיקמתי את הברך ‪ ,‬אבל הוא לא מתפקד עם הברך כמו‬
‫שצריך‪ .‬הוא קצת מקפיא אותה‪ .‬יש פחות תנועה‪ ,‬הוא מגייס פחות טוב את השרירים אני יכול להגיע לפציעות של ירך‬
‫ופציעות של קרסול ולפציעות של גב‪.‬‬
‫בפריקה של הכתף‪ ,‬אני יכול להגיע לדלקות חוזרות של טניס אלבו ‪ ,‬בפריקה של המרפק אפשר להגיע לדלקות חוזרות של‬
‫הכתף‪ ,‬לכאבי צוואר וכד' שלוקחים את כל תהליך השיקום‪ ,‬צריך להסתכל על כל ההיבטים שלו ומכאן הקושי הגדול‪ ,‬כי זה‬
‫תהליך ארוך‪ .‬אנחנו צריכים לחשוב על כל כך הרבה היבטים וצריכים לוודא שכל אחד משלושת הדברים האלה לא יקרה‪,‬‬
‫ולעשות את זה בזמן הקצר האפשרי‪.‬‬

‫למה נקע בקרסול מועד לסיכון גבוה לפציעות חוזרות? תמיד יכול להוביל לנקעים חוזרים‪ ,‬אם תהיה נקע בקרסול‪ ,‬יש לי‬
‫מגבלה ב ‪ DFX‬יש לי חולשה של ‪ , PLX‬אני אפצה את זה במקומות אחרים‪ .‬מה שהרבה פעמים יוביל לי לבעיות ברכיים‪.‬‬

‫פרוטוקול ל ‪ACL‬‬
‫עובדים על כיפוף של הברך‬ ‫‪.1‬‬
‫בשבוע הראשון נעשה סקוואטים ‪. X 4 10‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בשבוע העשירי נוסיף סקוואטים עם משקל ‪X 3 5‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מה שחשוב זה להתאים את התוכנית לפי הספורטאי ולפי הפציעה ולפי סוג הספורט וכד'‬

‫‪4‬‬
 ‫שלבי השיקום‬
‫יש לנו ‪ 4‬שלבים בשיקום‪.‬‬

‫השלב הראשון ‪ Initial‬מיד לאחר פציעה‪ ,‬יש פגיעה ברקמה כזו או אחרת יש כאב מאוד גדול ‪,‬מתמקדים בהורדת הדלקת ‪,‬‬
‫הורדת הכאב שיפור טווחי תנועה דברים מאוד בסיסיים‪ .‬שלב של מוגבלות מאוד גדולה שלאט לאט אני ופותר בשיקום‬
‫האקטיבי ובטיפולים‪.‬‬

‫שלב שני ‪ Intermediate‬שלב ביניים‪ ,‬הורדתי את הכאב‪ ,‬הורדתי את הדלקת‪ .‬אני כבר לא מאוד מוגבל מתחילים לעבוד על‬
‫פעילויות יומיומיות‪ ,‬אם הפציעה הראשונית הייתה כל כך גרועה ולא הצלחתי ללכת‪ .‬בשלב הביניים אני כבר אעבוד על הליכה‪.‬‬
‫אני אעבוד על פעילויות יום בסיסיות כמו להתיישב כמו לדרוך‪ ,‬כמו לעלות מדרגות‪ ,‬לרדת מדרגות וכדומה‪ .‬אבל גם אני‬
‫אתחיל אוריינטציה לספורט הכאב ירד המוגבלות ירדה‪ .‬אז עכשיו אני צריך להשיב כל מיני יכולות שאבדו כמו כוח שריר כמו‬
‫גמישות‪ ,‬השבת כוח בסיסי (לדוגמא ארבע ראשי או כוח של הבטן או כוח של שרירי הכתף)‬

‫שלב שלישי שלב מתקדם ‪ Advanced‬יש לי את כל היכולות של הגוף‪ .‬אין לי כאב‪ ,‬אין לי כמעט מגבלה אני מתקדם בשיקום‬
‫לדברים שהם יותר ספורט אורינטד בשלב המתקדם אני כבר ארצה לקחת אותם לאותו ענף ספורט אז אם זה בכתף אז אני‬
‫ארצה כבר לעבוד על זריקות‪.‬‬
‫ולא רק לעבוד על זריקות אלה גם על תבנית נקודתית יותר טובה‪ ,‬ולדייק את הדברים‪ .‬בשלב המתקדם אני משיב לספורטאי‬
‫המשתקם את כל היכולות הספורטיביות‪ .‬את כל המיומנויות הספורטיביות שאבדו לו אני משיב אותה ועליהם אני עובד ‪ .‬מחזיר‬
‫אותו לאימונים חלקיים‬

‫שלב רביעי חזרה לספורט‬

‫חזרה לפעילות הספורט התחרותית‪ .‬חזרה לאימונים שוטפים‬
‫מתחילים לשלב אותו יותר ויותר במיומנויות הספורטיביות שלו‪ ,‬ומתחיל לשלב אותו גם יותר ויותר באימונים‪ ,‬הטווח של‬
‫הפעילויות שאותו ספורטאי יכול לעשות‪ ,‬הם כבר יותר גדולות‪.‬‬
‫אנחנו רואים אותו באימונים שוטפים רואים איך הוא מתנהל מבחינת גוף מבחינת כאב מבחינת כל היכולות שלו אנחנו כבר‬
‫יכולים אם כל המדדים וכל יתר הפרמטרים תקינים להחזיר אותו לפעילות ספורטיבית תחרותית וללא מגבלות‪ .‬זאת אומרת‪,‬‬
‫מבחינתנו השיקום נגמר‪ .‬כאשר אותו ספורטאי יכול לחזור לרמת תחרות אם הצלחנו להביא אותו לחזרה לרמת תחרות‪.‬‬
‫מבחינתנו זה סוף השיקום וזה גם השיקול שלנו‪.‬‬
‫אם אנחנו מחזירים אותם לאימונים אבל לא מחזירים אותם למצב של תחרות השיקום לא נגמר‪ .‬עוד לא הסתיים רמת‬
‫המיומנות שנדרשת מהספורטאים להגיע באימונים היא לרמת המיומנות שנדרשת ממנו לתחרות היא שונה לחלוטין‪.‬‬

‫בספרות מופיע שלב נוסף הוא שלב ה ‪ Prevention‬שלב המניעה לשמר אותו במצב כזה שלא תהיה פציעה חוזרת‪.‬‬

‫סיכום השלבים‬
‫שלב הראשוני שלב של מוגבלות מאוד גדולה שאנחנו צריכים להחזיר תפקודים מאוד בסיסיים להוריד את הכאב על מנת‬
‫שיהיה אפשר לתפקד בדברים בסיסיים‬
‫שלב ביניים שהוא שלב של כבר חזרה לפעילויות יומיומיות והתמקדות בהשבת פרמטרים מיומנויות יומיומיות והתחלת פעילות‬
‫ספורטיבית‪ ,‬אבל כללית לחלוטין כמו כוח כמו גמישות וכמו סיבולת‬
‫שלב השלישי המתקדם זה כבר שלב שבו יש את כל היכולות הספורטאי כבר נמצא ברמת כשירות מבחינת כושר גופני מבחינת‬
‫כוח ופרמטרים אחרים‪ .‬מתמקדים בחזרה למיומנויות של ענף הספורט שבו הוא עוסק‪.‬‬
‫השלב הרביעי האחרון הוא שלב של חזרה לפעילות הספורטיבית‪ ,‬החל מאימונים ואחר כך למצב של תחרות‪.‬‬

‫גורמים שמשפיעים על השיקום‬

‫מהות הפגיעה מה ההיבטים הפיסיולוגים איזה מבנה נפגע? דין רצועה אינו כדין עצם אינו כדין קפסולה אינו כדין‬ ‫א‪.‬‬
‫שריר‪ .‬האם נפגע לי עצב בנוסף זה משנה לגמרי את התמונה‪.‬‬
‫הליך ניתוחי כן או לא? אם כן מה נעשה בתוך ההליך הניתוחי‪ ,‬האם יש להליך הניתוחי הזה איזה שהם קונטרה‬ ‫ב‪.‬‬
‫אינדיקציות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬איסורים ‪ ,‬אסור לדרוך על הרגל‪ .‬אסור לי לקפוץ‪ .‬אסור לי לעשות דברים מסוימים‪ .‬איזה פרוטוקול‬
‫‪5‬‬
 ‫שיקומי קיבלתי אחרי ההליך הניתוחי ‪ ,‬שיקום של "אם עכשיו אסור לי לדרוך על הרגל במשך חודש וחצי" אינו זהה‬
‫לשיקום של מישהו שכן יכול לדרוך מיד‪.‬‬
‫חודש וחצי ללא דריכה היכולות של הרגל יורדות לחלוטין אני אצפה לראות את הארבע ראשי (‪ , )quadriceps‬גלוטאוס‬
‫מדיוס‪ gastrocnemius ,‬מדולדלים ‪ .‬גם מגבלות מסוימות בתנועה או קיצורי שרירים מסוימים‪ ,‬שלא נדבר על הרגל‬
‫שניה שאנחנו מעמיסים עליה יותר משקל‪ ,‬והרבה פעמים יכולה להיות כאובה יותר בגלל העומס או כאבי גב שהתחילו‬
‫בגלל החוסר איזון‪ .‬לכל פרמטר כזה של נשיאת משקל יש השפעה ישירה על השיקום‪ .‬דוגמה שוב מעולם ‪ ACL‬הרבה‬
‫פעמים כאשר נקרע ‪ ACL‬נקרא גם המיניסקוס יש מקרים שבהם מסירים את הדיסק או כורתים חלק מהמיניסקוס‪,‬‬
‫‪ meniscectomy‬ברור ששיקום של שני הניתוחים (עם מיניסקוס או בלי מניסקוס) לא זהה במקרה של גם תפירת‬
‫מניסקוס אסור לי לכופף את הברך מעל לתשעים מעלות בחודש הראשון‪ ,‬ואסור לי לדרוך על הרגל‪ ,‬גם בערך חודש‪,‬‬
‫חודש וחצי‪ ,‬שני דברים שונים לחלוטין‪ .‬אני אצפה ש ‪ ACL‬שתפרו ולא דרך על הרגל‪ .‬השיקום שלו יהיה יותר ארוך‬
‫מראש‪ ,‬כי אנחנו לא מתחילים באותו שיקום‬
‫אני אצפה שתחילת השיקום יהיה כבר אחרי כמה ימים‪ .‬הוא יהיה עם הרבה יותר דלדול שרירים‪ .‬לעומת מי שכן יכול‬
‫להתחיל מייד להתחיל ולבצע תרגילים בנשיאת משקל‪ ,‬אם אין מגבלות לזווית כיפוף של הברך‪ .‬אני יכול לקחת בחשבון‬
‫שמראש אותו תהליך שיקום יהיה לו יותר פוטנציאל להסתבך‪.‬‬
‫לסיכום הליך ניתוחי הוא גורם שמשפיע‪ :‬ההחלטה על איזה הליך ניתוחי‪ .‬מה הקונטרה אינדיקציות ואיזה פרוטוקול‬
‫שיקומי ניתן לנו אחרי הניתוח‪.‬‬
‫פרמטר נוסף שמשפיע על השיפור הוא גם התהליך או האמצעי שעומד האמצעים שעומדים לרשות תהליך השיקומי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫האם אותו ספורטאי‪ ,‬ממן את עצמו או ממומן על ידי הקבוצה אופן המימון יכול להשפיע באיזה מכון נעשה השיקום‬
‫רמת האבזור של המכון ורמת המטפלים במכון ‪ ,‬האם יש בנוסף גם בריכה שיקומית האם יש גם רופאים סביבם ‪,‬‬
‫השיקום של ספורטאי צמרת בארה"ב יש להניח טוב הרבה יותר מספורטאי בליגה ג‪.‬‬
‫בסדר‪ ,‬אז האמצעים שעומדים לרשות התהליך השיקומי הם מאוד קריטיים בתהליך שיקום ויכולים להשפיע על זה‪,‬‬
‫וכנ"ל גם האמצעים שעומדים לרשות הספורטאי כמה זמן פנוי יש לו לספורטאי‬
‫אם הספורטאי הוא ספורטאי עלית זה באמת יכול לנטרל לרגע את כל יתר המרכיבים בחיים שלו ולהתמקד בתהליך‬
‫השיקום זה משהו אחר לעומת ספורטאי חובבן‪ ,‬שעכשיו משחק בליגה למקומות עבודה אבא לשלושה ילדים וגם יש לו‬
‫קריירה‪ .‬האם הוא יצליח לעשות את אותו השיפור ?‬
‫פרמטר נוסף זה יכולות הספורטאי היכולות הפיזיות שלו והיכולות המנטליות שלו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ספורטאי בן ‪ 25‬שמשחק‬ ‫ד‪.‬‬
‫עם החברים כדורגל או כדורסל הוא נפצע במהלך משחק שכזה בנוסף הוא עושה גם כושר גופני ‪,‬ריצות ‪,‬חדר כושר‬
‫וכדומה‪ .‬וככל שהשיקום מתקדם מבינים שהספורטאי הזה‪ ,‬היכולות האתלטיות שלו הם לא מאוד גבוהות אין לו איזה‬
‫שהיא קורדינאציה מאוד גדולה ואין לו הבנה מאוד טובה של כוח מתפרץ‪ .‬וגם ברגל הלא פגועה ‪,‬ביכולות הפיזיות שלו‬
‫הוא לא שם‪ ,‬זאת אומרת שגם היכולות הספורטיביות של אותו ספורטאי מאוד משפיעות על יכולת השיקום שלו גם‬
‫היכולות המנטליות של החוזק שלו‪ ,‬האופי שלו‬
‫דוגמה נוספת היו לי שתי תאומות שחקניות כדורגל ששתיהן קרעו את ‪ ACL‬באותה ברך בהבדל של שבוע‪ ,‬נותחו על‬
‫ידי אותו מנתח אחד אחרי השנייה‪ .‬זאת אומרת באותו היום אותו ניתוח הם תאומות אותו מטעם גנטי‪.‬‬
‫שיקום של אחת היה מושלם והשיקום של השנייה הסתבך לגמרי‪ .‬היה לה כואב היא לא הצליחה להביא את עצמה‪.‬‬
‫היא לא הצליחה לתרגל מבחינת האופי שלה‪ .‬היא הייתה יותר סוערת ‪ ,‬היא יצאה המון עם חברות והלכה למסיבות‪,‬‬
‫והברך התנפחה ולא הצליחה להתכופף ולא הצליחה להתיישר ונתקענו ‪ 3‬חודשים עם טווחים תקועים בברך‪ ,‬והשנייה‬
‫כבר ב‪ 3-‬חודשים רצה‪.‬‬
‫שני שיקומים שונים לגמרי‪.‬‬
‫והפרמטר האחרון שיכול להשפיע על השיקום הוא הצרכים של אותו ספורטאי מה האופי של העיסוק הספורטיבי שלו‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫מה רמת הפעילות הקודמת‪ .‬יכול להיות שאותו ספורטאי יבוא ויגיד לי אני רוצה רק לחזור לסקי מבחינתי זה מספיק לי‬
‫אל תביאי אותי קדימה הלאה‪ .‬אני לא צריך עכשיו לחזור למגרש‪ ,‬הוא רץ או שהוא שחקן פוטבול רץ אני צריך להחזיר‬
‫אותו לריצה‪ .‬אני צריך להחזיר אותו לריצה בשטח מסוים (שדה ‪ ,‬מגרש ‪ ,‬אספלט וכד')‪ .‬אבל אני לא צריכה להחזיר‬
‫אותו להיתקלויות בשינויי כיוון ובלימות חדות וניתורים גבוהים‪.‬‬
‫האם יש ביסוס לכך שגנטיקה יוצרת פציעות דומות (אחים לדוגמא ) אני לא יודעת אם בדקו את זה בכלל אפידמיולוגית‪,‬‬
‫אנחנו רואים שאחים ספורטאים שאחד קרע את הא סי אל וקרא וקרע גם ברגל השנייה גם נראה את האחים שלו‪.‬‬
‫שהם גם הרבה פעמים קרעו פעם אחר פעם אחר פעם‪ .‬כמובן שזה תלוי מבנה ותלוי תמיד בגיוס שרירים‪ .‬וכן‪ ,‬יש כאן‬
‫גם מרכיבים גנטיים של תבניות תנועה שהולכות במשפחה ואנחנו רואים את זה וגם מבחינת הרכבים של קולגן‬
‫והאלסטין ‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫איך מבצעים שיקום?‬
‫דבר ראשון אנחנו עושים ראיון ובדיקה למה כל כך חשוב לנו ראיון והבדיקה האלה?‬ ‫א‪.‬‬
‫הגיע ספורטאי פצוע כשהיינו בקבוצה שאנחנו מלווים הדבר הראשון שעושים זה‪ .‬קודם כל להבין מי עומד מולי‪ ,‬אותו‬
‫ספורטאי אם אנחנו מכירים אותו‪ ,‬מה טוב אם אנחנו כבר מכירים אותו ויודעים מי הוא ויודעים את הרקע שלו ויודעים‬
‫הכל אם אנחנו בקבוצה כבר‪ ,‬אבל אם זה מישהו שאני מקבל עכשיו לקליניקה לצורך העניין‪ ,‬ואני לא מכיר מי האישיות‬
‫שעומדת מולי? זה ישפיע לי על תהליך השיקום‪ .‬האם הוא היסטרי מידי? או האם הוא רוצה מיד לחזור עכשיו כבר‬
‫לספורט‪ ,‬זה ילמד אותי איך להתנהל מולו‪ .‬דבר שני בעצם הריאיון והבדיקה נותנים לי את כל התשובות‪ .‬אני מזהה‬
‫ממה זה היה‪ ,‬איך זה קרה‪ .‬מתי זה כואב? מה מגביר את הכאב? מה מקטין את הכאב? כל הליקויים האלה הם שם‪.‬‬

‫שלבי השיקום משתנים מפציעה לפציעה‪ ,.‬אם יש לי נקע בקרסול שאחרי שבועיים הוא יחזור לפעילות גופנית מלאה‪.‬‬
‫אז השלב הראשוני יהיה כמה ימים‪ ,‬השלב ביניים יהיה מתוך ‪ 3‬ימים עד ‪ 5‬ימים ואח"כ שלב מתקדם כבר יהיה בשבוע‬
‫השני אחרי הפציעה ואז יום אחרי זה אני כבר אחזיר אותו לפעילות ספורטיבית‪ .‬זאת אומרת השלבים של השיקום לא‬
‫חייבים להיות מוגדרים בפרקי זמן מאוד מאוד ברורים מאוד קבועים‪ ,‬הם משתנים בהתאם לפציעה ובהתאם לדרגות‬
‫החומרה שלה ולמידת המוגבלות‪.‬‬
‫כל שלב ושלב יכול להיות גם להשתנות יכול להיות שהשלב הראשוני יהיה קצר כי הפציעה לא מספיק חמורה ואין לי‬
‫ליקוי מאוד מאוד דרמטי‪ ,‬מצד שני יכול להיות מוגבלות מאוד גדולה ואני יכול להיתקע באדוונס הרבה זמן‪ ,‬כי האדוונס‬
‫לא מספיק טוב לדוגמא שחקני פוטבול הם צריכים לעמוד בעומסים מאוד גדולים‪ .‬ההכנה הזאת של האדוונס חייבת‬
‫להיות ארוכה יותר באופן יחסי מכל יתר השלבים אז השלבים של השיקום הם נורא תלוי מקרים ומשתנים‪ ,‬בהתאם‬
‫לפציעה ובהתאם לאותו מקרה‪ .‬הם לא קבועים בטווחי הזמן שלהם‪.‬‬
‫אנחנו קיבלנו את כל הפרמטרים האלה בראיון ובבדיקה‬
‫קיבלנו את כל התשובות שלנו בראיון בבדיקה מי הבן אדם שעומד‪ ,‬מתי זה כואב ואיך זה כואב‪ ,‬האם הייתה כאן פציעה‬
‫טראומטית? האם עבר ניתוח או לא עבר ניתוח? את כל הדברים שאנחנו מקבלים בראיון ותכלס הלכה למעשה את כל‬
‫המוגבלות שלו‪ .‬את כל הפגיעות שלו אנחנו מוצאים בבדיקה עצמה על סמך ראיון והבדיקה‪ .‬בעצם אנחנו מקבלים‬
‫תמונה רחבה של מה יש לאותו ספורטאי פצוע‪.‬‬
‫זיהינו את הליקויים‪ .‬ברגע שזיהינו את הליקויים ויש לנו את כל הנתונים של מי הבן אדם‪ ,‬לאיזה פעילות הוא שואף‬
‫לחזור‪ ,‬מה אורך החיים שלו‪ ,‬מה הפרמטרים שמשפיעים עליו‪ ,‬האם הוא מבוגר‪ ,‬האם הוא ישן או לא ישן‪ ,‬האם הוא‬
‫נוטל תרופות‪ ,‬האם יש לו דברים אחרים‪ .‬קיבלנו את כל הנתונים על אותו ספורטאי‪.‬‬
‫קביעת מטרות‪ ,‬גם עבורנו וגם עבור המטופל (יש סעיף אחד במבחן החלק העיוני‪ ,‬תמיד יהיה מין שאלה ראשונה‬ ‫ב‪.‬‬
‫קביעת מטרות‪ ,‬נצטרך לקבוע מטרות‪ ,‬כי לפני כל דבר שאנחנו עושים בחיים גם בשיקום וגם לא בשיקום אנחנו יוצרים‬
‫ואומרים רגע רגע‪ ,‬מה‪ ,‬אנחנו? לאן אנחנו רוצים להגיע? יש לנו מטרות נכון‪ ,‬יש לנו יעדים‪ ,‬אנחנו צריכים לעמוד בהם)‬
‫קביעת המטרות שלנו תעשה לנו את הסדר בראש היא גורמת לנו לעצור לתכליל את כל מה שיש לנו עד כה‪.‬‬
‫ואז להגיד לאן אני רוצה להגיע‪ ,‬אחרי שכבר הגדרתי אותם לעצמי אבל לא רק לעצמי‪ .‬הגדרתי אותם גם למטופל‪ .‬אני‬
‫יכול עכשיו להתחיל לתכנן את תהליך השיקום והתהליך של ההתכנות‪ .‬יהיה גם לטווח הקצר‪ ,‬אבל גם לטווח הארוך‪.‬‬
‫דוגמא ‪ :‬שחקן פוטבול לא משנה כרגע מה הפציעה שלו יחזור לשחק פוטבול‪ .‬יכול להיות שהפציעה שהחלטתי שהייתה‬
‫לו היא כזאת שהרופא אמר לו שהיא לא מאפשרת לחזור לשחק פוטבול‪ .‬אני אשאל אותו לאן אתה רוצה להגיע? אני‬
‫רוצה לחזור לשחק באופן חובבני‪ ,‬עם החברים שלי‪ .‬אני רוצה לרוץ‪ ,‬אני רוצה לשבת‪ ,‬להיות מסוגל לשבת ולקפוץ אולי‬
‫סתם לשחק עם הבן שלי בקלאס‪.‬‬
‫אני שואל את אותו הספורטאי לאן הוא רוצה להגיע‪ ,‬אבל אני מתכנן את השיקום‪ .‬בין יתר הדברים‪ ,‬לפי אופי הפציעה‪,‬‬
‫דרגת החומרה של הפגיעה וכדומה‪ ,‬ומביא את זה על ידי קביעת המטרות‪ .‬קבעתי מטרה ארוכת טווח ואח"כ מטרה‬
‫קיצרת טווח ‪,‬מתוך כל המטרות האלה אני כבר רואה לאן אני רוצה להגיע ומה הדרך שלי לשם‪ .‬אני יכול להתחיל לבנות‬
‫את הטיפול לשבוע הקרוב‪.‬‬

‫זה תרשים הזרימה של איך אנחנו מתחילים לבצע את השיקום והשיקום עצמו נע ממטרה למטרה‪ ,‬לדוגמא שחקן‬
‫‪7‬‬
‫פוטבול צריך להחזיר אותו לביצועים מלאים בפוטבול‪ .‬כולל ריצה‪ ,‬קפיצה‪ ,‬בלימות‪ ,‬שינויי כיוון‪ ,‬תפיסת כדור ‪,‬התנגשות‪.‬‬
‫לכל זה צריך להביא אותו‪ .‬אם עכשיו הוא אחרי ניתוח‪ ,‬אני יכול להוביל אותו לזה?‬
‫מטרת העל שלי‪ ,‬להחזיר אותו לפוטבול אחר כך המטרות ביניים שלי להחזיר אותו לכל אחד מהתפקודים ותכף אנחנו‬
‫נראה איך אנחנו בונים מטרות‪.‬‬
‫דבר ראשון‪ ,‬אם אני צריך להחזיר אותו לתפקוד של ריצה אני צריך קודם כל לוודא שהוא יוכל ללכת נכון‪.‬‬
‫כדי ללכת מה אני צריך? גם טווחי התנועה‪ ,‬גם שרירים‪ .‬גפה תחתונה‪ ,‬גם יציבות‪ ,‬עמידה‬
‫מתוך ההבנה של איך אני גוזר את הדברים האלה‪ ,‬אני יכול להתחיל לבנות תוכנית טיפול ‪ ,‬בכל תוכנית שיקום זה‬
‫התהליך המחשבתי שאני עושה‬

‫כלים לשיקום‬
‫‪ Manual therapy‬תנועות פאסיביות ‪ ,‬מתיחות פסיביות‪ ,‬עיסוי ‪ ,‬מוביליזציות תנועות אקססוריות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫טיפים‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫התאמת אביזרי עזר‪ ,‬האם אני צריך מקל? האם אני לא צריך מקל? האם אני אצטרך באמת איזשהו אביזר נוסף‬ ‫ג‪.‬‬
‫חיצוני סד לברך‪ SO ,‬או מגן קרסול? כן‪ ,‬לא וכדומה‪.‬‬
‫‪ rehabilitation exercises‬צריך לדעת להכניס את התרגילים לרובריקה הנכונה‬ ‫ד‪.‬‬
‫בהגדרה שלו זה שימוש בתרגילים בתהליך מסודר‪ ,‬מבוקר ומתוכנן על מנת לשפר את הספורטאי ב‪-‬אחד או יותר‬
‫מהדברים הבאים‪ :‬תרגילים הם ‪:‬‬
‫תרופה (מרשם לתרופה ) לתפקוד לקוי ב‪-‬אחד מתפקודי הגוף (גם כתרופה לשיפור‪ ,‬או שיחזור של מיומנויות‬ ‫‪.1‬‬
‫או יכולות שנפגעו)‬
‫מניעה של פציעה או לקות‬ ‫‪.2‬‬
‫שיפור או השבה של תפקודים כאלה ואחרים או למידת תפקודים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מקסום יכולת גופנית‪ ,‬כושר כללי ואיכות חיים או מרביים‬ ‫‪.4‬‬

‫השאלה איך משתמשים במקום הנכון ‪:‬‬

‫סקוטים ‪ ,‬לאנג'ים ‪,‬דד‪-‬ליפטים עליה על קצות האצבעות‪ ,‬קפיצה‪ ,‬האם כאשר יש לי דלקת באכילס‪ ,‬מתי אני אתן את העלייה על‬
‫קצות האצבעות האלו באיזה שלב שבוע ראשון שני שלישי?‬
‫אם יש לי קרע בשריר התאומים האם אני אשתמש איתם לעוד חלקי גוף? מלבד האכילס? השימוש בתרגילים כשההבנה שלנו‬
‫שכל שיקום נתפר במיוחד ובאופן ספציפי לכל אינדיבידואל‪ ,‬שיקום חייב להיות ספציפי לכל מטופל‪ ,‬באמת לזכור את התאומות‬
‫האלה‪ .‬כל אחת מהן הייתה צריכה משהו אחר לחלוטין בשיקום שלה‪ .‬למרות שהשיקום הוא אותו שיקום על פניו‪ ,‬כולם עושים‬
‫את אותו דבר‪ ,‬אני אתן את אותם תרגילים‪ ,‬אתה תיקח את התרגילים האלה‪ ,‬היא תיקח את התרגילים האחרים והם ייקחו את‬
‫התרגילים האלה‪ ,‬תעשו אותם הנה יש לכם שיקום האם זה בהכרח נכון? לא‪ ,‬אנחנו חייבים להפעיל שיקול דעת ולהתאים את‬
‫הטיפול לאותו ספורטאי ‪ .‬האם יש שם תרגילים דומים? כן‪ .‬אבל מתי אנחנו נשתמש בהם ? ואיך נשתמש?‪ ,‬וההנחיה שניתן‬
‫לספורטאי הזה שונה מאחד לשני תשובה בוודאי תמיד‪ .‬על פניו אפשר לקחת את אותו הפרוטוקול וכולם עושים אותו דבר‪.‬‬
‫צריך חשיבה קלינית‪ ,‬יש הרבה תרגילים דומים‪ ,‬אם נכון להשתמש תמיד בכל דבר? ‪ ,‬אז באמת יש הרבה תרגילים ויש הרבה‬
‫המלצות באינטרנט ‪ ,‬דוגמא ‪:‬קרע ב ‪ ACL‬אפשר למצוא מגוון של תרגילים באינטרנט צריך לעשות שהיא חשיבה קלינית של‬
‫להבין‪ .‬כל מקרה לגופו לדוגמא כתף יכולה להיות מורכבות ‪ ,‬שכמה‪ ,‬חזה‪ ,‬צוואר כאילו מדברים אחרים‬
‫השיקום הוא גם ניסיון רוכשים אותו בדרך קשה בידיים‪ ,‬בצעד אחרי צעד‪ ,‬רגע להבין שזה לא מהברך‪ ,‬אלא זה מהירך או זה‬
‫מהכתף‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫מרכיבי תפקוד מוטורים על מנת שהגוף שלי יתפקד‪ ,‬יש לי הרבה מאוד דברים שצריכים להתקיים‪ .‬פרופריוספציה‪ ,‬צריכים שיווי‬
‫משקל יציבה? באלנס?‬

‫מתיחות ? = תנועתיות בכל טווח התנועה‪ ,‬מעבר לטווח התנועה שהשרירים יהיו ארוכים דיים‪ .‬על מנת שהגוף יתפקד בצורה‬
‫אופטימלית אנחנו צריכים גם שיווי משקל‪ ,‬גם יציבות‪ ,‬גם שליטה על נוירומוסקולריות קורדינאציה‪ ,‬גם תנועתיות‪ ,‬תנועה‬
‫וגמישות‪ ,‬סיבולת לב‪-‬ריאה וגם כמובן כוח שריר מספק או תפקוד שריר מספק‪ .‬אחד תלוי בשני המעגלים כאן משתלבים יפה על‬
‫מנת ליצור את כל מה שנקרא תפקוד שלם של הגוף‪.‬‬
‫כאשר אנחנו משקמים אנחנו רוצים להבין לאיזה פרמטרים אנחנו מתייחסים‪:‬‬
‫שליטה בכאב‪ .‬רוצה הורדת נפיחות‪ ,‬כאב יכול להיות מרכיב בעייתי מאוד בתפקוד הוא מונע תפקוד ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫כוח שרירים‪ ,‬הרבה מאוד פרמטרים סיבולת שריר‪ ,‬בין אם זה כוח אינדורל ‪ -)eindurl‬יחיד )‪ ,‬בין אם זה כוח מירבי‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בין אם זה כוח מתפרץ וכדומה‪ .‬זה הרבה כוח שרירים שיוכל לאפשר לי תפקוד אופטימלי כמו קפיצה כמו ריצה כמו‬
‫דברים אחרים‪ .‬גמישות או אורך שרירים תקין‪ ,‬אם אני רוצה לקחת את היד ואני לא רוצה רק להגיע לטווח התנועה‬
‫המלא‪ .‬אני רוצה שהוא יוכל להביא אותי לתפוס את הכדור פה בקצה ‪ ,‬ולכן אני צריך גם שהשרירים יאפשרו לי להגיע‬
‫לכאן‪ ,‬או אם רק אני צריך להניף את הרגל עד למעלה ואני צריך שהאורך שריר יאפשר לה את ההנפה הזאת מעבר‬
‫לטווח התנועה המלא‪ .‬טווחי תנועה מלאים זה בייסיק בסדר‬
‫‪ .3‬גמישות וטווחי‪ ,‬תנועה מלאים קורדינאציה‪ .‬נוירומוסקולריות קונטרול שזה היכולת של הגוף לקרוא או לסנכרן את כל‬
‫הפרמטרים‪ .‬כדי להוציא את זה לידי פלט תנועתי‪.‬‬
‫וזה בדרך כלל משהו שמתקלקל או לוקה בחסר בעת פציעה‪ ,‬ואנחנו צריכים לשקם אותו‪.‬‬
‫פרופריוספציה שיווי משקל אחד הדברים הראשונים שנפגעים כאשר יש לי פציעה ‪,‬יש לי פגיעה בקצות עצבים‪ ,.‬יש לי‬
‫פגיעה פרופריוצטיבית משמעותית ואיתה‪ ,‬גם פגיעה בבלנס ובשיווי המשקל‪.‬‬
‫אימון פונקציונלי ומיומנויות ספורט אנחנו לא יכולים לשקם בן אדם בלי להיכנס אתו לתוך מיומנות הספורט שבו הוא‬ ‫‪.4‬‬
‫עוסק‪ ,‬חובה אין כזה דבר‪ .‬אני לא אקח את אותו שחקן פוטבול ואומר לו לימדתי אותך לרוץ אז עכשיו אתה יכול לחזור‬
‫לפוטבול אני לא אקח קופץ לגובה ואגיד אתה כבר יודע לקפוץ על רגל אחת או על שתי רגליים‪ .‬אתה עכשיו יכול לחזור‬
‫לקפוץ ‪ .‬כל ענף ספורט יש לו המון תנועות‪ .‬המון תבניות תנועה מגוונות שהספורטאי צריך לשלוט בהם על מנת לתפקד‬
‫מלא באותו ענף‪.‬‬
‫יציבה ותיקון ביו‪-‬מכניקה לקויה בדרך כלל מגיע בשלב המתקדם של השיקום אני רוצה לעבוד על דיוקים של תנועות‬ ‫‪.5‬‬
‫בין אם זה דיוקים בהליכה‪ ,‬בין אם זה דיוקים בריצה‪ ,‬בין עם זה דיוקים בקפיצה ונחיתה בתבניות תנועה ספציפיות‪.‬‬
‫סיבולת לב‪-‬ריאה‬ ‫‪.6‬‬
‫המרכיב הפסיכולוגי‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪9‬‬
 ‫פירמידת השיקום‬

‫כאשר אנחנו בונים שיקום יש ארבעה שלבי שיקום איך שלבי השיקום האלה נראים מבחינת התרגילים‪.‬‬
‫שלב הראשוני שבו יש לנו הרבה מאוד כאב כל המהות שלנו בשיקום של הגוף יהיה לעבוד על ‪.Motor re-education‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ו ‪ muscle activation‬תסתכלו זה הבסיס של הפירמידה‪ ,‬בלי זה‪ ,‬בלי שאנחנו נעשה את ‪ re-education‬ואת‬
‫אקטיבציה השרירית לשריר שהוא מדולדל חלש‪ ,‬קרוע‪ ,‬פגוע ‪ ,‬אנחנו לא נוכל להתקדם קדימה במעלה הפירמידה‬
‫אחרי שהשגנו את האקטיבציה ואת החינוך מחדש המוטורי אנחנו מתקדמים לשלב הבא‪.‬‬
‫שלב האינטרמדיה ‪-‬שלב הביניים‪ ,‬שבו אנחנו משיגים מיומנויות יומיומיות בסיסיות ומיומנויות ספורטיביות בסיסיות‬ ‫ב‪.‬‬
‫אנחנו נעבוד על פרופריוספציה על הכוח ועל גמישות‬
‫שלב מתקדם שבו אנחנו נעבוד על מיומנויות ספורטיביות‪ :‬קפיצה‪ ,‬ספרינט בלי שינוי כיוון ‪ ,‬כוח מתפרץ‪ .‬כל הדברים‬ ‫ג‪.‬‬
‫הללו יכנסו לתוך השלב השלישי והשלב הרביעי יהיה האוריינטציה של חזרה לספורט‪ .‬תזכרו את הפירמידה הזאת‪,‬‬
‫הפירמידה הזאת‪ ,‬היא עושה סדר בראש לכל שלב השיקום כך‪.‬‬
‫צריך לראות כל שיקום‪ ,‬לא משנה אם זה שיקום קצר או שיקום ארוך‪ .‬זה לא משנה אם זה קרע באמסטרינג מתיחה‬
‫כלשהי נקע בקרסול אימפיגמנט בכתף‪ ,‬אני מלמד את השריר לעבוד מחדש‪.‬‬
‫כאן שתי דוגמאות לפרוטוקול שיקום זהו כיוון בסיסי מסגרת כללים והמלצות לשיקום שהוא שיקום טוב‪.‬‬
‫שלב חזרה לספורט‬ ‫ד‪.‬‬
‫כל אחד מקרה לגופו שונה אחד מהשני כל הספורטאי הוא אישיות בפני עצמה יש לו אופי משלו‪ .‬סגנון חיים משלו‪,‬‬
‫מצב משפחתי שונה‪ .‬צריך לקחת את זה בחשבון ולהתאים את השיקום‪ ,‬יהיו אנשים שיוכלו לעשות שיקום רק בתשע‬
‫בערב‪ .‬יהיו אנשים שיכולים לבוא פעם בשבועיים‪ ,‬אבל צריך לבנות להם גם תוכנית שיקום לבית‪ .‬אחרים יוכלו להגיע‬
‫יום אחרי יום‪ .‬כל אחד מהם שונה‪.‬‬
‫לתת מסגרת זמן ברורה לתהליך השיקום‪ ,‬כמה זמן ייקח השיקום (הערכה)? חודשיים ‪,‬שלושה חודשים‪ ,‬שבוע‪,‬‬
‫שבועיים הכל בספרים ‪ ,‬אלא אם כן זה פציעה שלא מוכרת‪ ,‬אבל לכל הפציעות העיקריות אנחנו‪ -‬פחות או יותר יודעים‬
‫כמה זמן שיקום‬
‫חינוך של המטופלים שלנו‪ ,‬להסביר להם את מהות הפציעה‪ ,‬מה קורה בפציעה להסביר להם מה התהליך שאנחנו‬
‫הולכים לבצע‪ ,‬אם מיידעים אותם ניתן לרתום אותם למחויבות ויותר קל להם לשתף פעולה‪.‬‬
‫ברגע שהם יודעים שיש כאב וזה בסדר‪ ,‬שיהיה כאב‪ ,‬והכאב הזה ילווה אותם עכשיו‪ ,‬חודשיים אולי יותר זה מפחיד‬
‫אותו "וואי כואב לי ולמה עדיין כואב לי" צריך לחנך את המטופל‪ ,‬ללמד אותו‪ ,‬להסביר לו איזה שהוא הסבר כללי על‬
‫כל התהליך כמו שנאמר מקודם‪ ,‬הצבת מטרות ברורות ביחד עם הספורטאי ‪.‬‬
‫אי אפשר לקבוע בעצמי לאותו ספורטאי‪ ,‬מה המטרות שלו אני חייב להבין אותו מה המטרות שלו לאן הוא רוצה לחזור‬
‫מה רוצים להשיג בשיקום הזה‪ .‬בסדר‪ .‬יכול להיות שאני אראה משהו אחד והוא ירצה בכלל משהו אחר‪ ,‬צריך הצבת‬
‫מטרות ברורות‪.‬‬
‫צריך לנטר במדידה את השיפור במהלך השיקום‪ ,‬באמצעי מדידה אובייקטיבים כמו לאנג' (או לאנץ ) אל קיר‪,‬‬
‫בהתחלה היה לי לאנג' אפס‪ ,‬ואחר כך מגיעים לאנג' ‪ 5‬ס"מ מהקיר‪ .‬או אם יש נפיחות גדולה ולאט לאט הנפיחות‬
‫יורדת או כוח שריר היה ‪ 3‬ואחר כך עלה לארבע‪ ,‬ואחר כך לחמש‪ .‬זה שיפור והשיפור והניטור שלו מאפשר לנו לראות‬
‫התקדמות ולהבין שאנו עושים נכון את השיקום וגם לתת למטופל שלנו איזה שהיא אינדיקציה‪ .‬שים לב‪ ,‬תראה אתה‬
‫השתפרת ככה וככה זה נותן להם עוד דחיפה קדימה‪ ,‬להמשיך עם מוטיבציה להשתפר‪.‬‬
‫צריך להשתדל לתת מינונים כמה שיותר מדויקים לתרגול לא להגיד עכשיו תעשו את זה פה‪ ,‬תעשה איזה ‪ 3‬סטים‪ ,‬לא‪,‬‬

‫‪10‬‬
 ‫צריך להגיד כמה פעמים אני רוצה עם איזה משקל אני רוצה לעשות כמה זמן מנוחה כמה פעמים בשבוע חשוב מאד‬
‫לתת מינונים מדויקים לתרגול חשוב מאוד‪ ,‬מרגע הפציעה‪.‬‬

‫סרטון שיקום‬
‫אני מקווה שכולכם ראיתם‪ .‬זה לא היה הסרטון המקורי שהסרטון המקורי הרבה‪ ,‬הרבה יותר מרגש ויפה‪ .‬ממש רואים‬
‫את כל תהליך השיקום הרבה יותר מתומצת‪ ,‬נראה תהליך של שיקום‪ .‬איך זה נראה מיד אחרי הניתוח? מה השלבים‬
‫של השיקום? ממש רואים את זה מאוד מאוד‪ ,‬איך אנחנו מתקדמים בכל שלב ושלב‪ ,‬איזה תרגילים אנחנו מכניסים‬
‫לשם‪.‬‬
‫איך אנחנו עושים ומתי ומה ולמה?‬

‫תהליך של קביעת מטרות‪ .‬איך אנחנו קובעים מטרות?‬

‫קביעת מטרות נעשית אך ורק בסיום תהליך הבדיקה‪ .‬נקבעות עם הספורטאי ובשבילו כדי להגדיר את תהליך השיקום‬
‫המטרות חייבות להיות בעלות כמה פרמטרים ‪:‬‬
‫הם חייבות להיות פונקציונליות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לכדורגלן יש מטרה לעשות ‪ 10‬פעמים סקוואט כפול ‪ 3‬סטים זה לא פונקציונלי מבחינתנו ‪ ,‬לעלות מדרגות זה‬
‫פונקציה ככל שאני אתן תרגיל של מדרגות כרגע זה יהיה פונקציה תרגילים הם לא פונקציה‪ ,‬אלא אם כן אני רוצה‬

‫‪11‬‬
 ‫את הפונקציה הספציפית הזאת‪ .‬נניח למרים משקולות לעשות כל יום זו פונקציה‪.‬‬
‫אם שחקן כדורגל צריך לרוץ ספרינטים‪ ,‬אני עובד אתו על ספרינטים ולא אתן לו תרגיל אופניים כדי לשפר קרדיו‬
‫וסקולרי‪ .‬למטרה הספציפית אני אבנה תרגילים אבל תרגילים הם לא מטרות‪.‬‬
‫יכול להיות שכדי לתת לו מטרה ספרינט אני רוצה שעכשיו הוא יצליח לרוץ מגרש כדורגל שלם ספרינט זה מטרה‪,‬‬
‫אז כדי שהוא ירוץ מגרש כדורגל ספרינט אני צריכה לבנות סיבולת לב ‪-‬ריאה כדי לעבוד על הסיבולת לב‪-‬ריאה‪.‬‬
‫בשלב הראשון אני אתחיל באופניים אני אתן תרגיל של אופניים‪ ,‬אבל זאת לא המטרה שלי‪.‬‬
‫עם ‪ 20‬דקות‪ .‬עכשיו זה לא אופניים‪ ,‬זה לא‪ ,‬זה לא מטרה מקצועית‪ .‬המטרה חייבת להיות פונקציונלית‪ .‬והיא‬
‫חייבת לשקף את אורך חייו של הספורטאי‪ ,‬כמה הספציפיות של אותו ספורטאי הוא קריטי?‪ ,‬לרקדנית‪ ,‬לא נתן‬
‫עכשיו לבעוט בכדור זה לא פונקציונלי עבורה (לכדורגלן זה כן) ‪ .‬אני אתן לה לעשות פירואט אני אתן לה לעשות‬
‫הנפות אני אתן לה לעשות דברים אחרים‪ ,‬וזה יכול להיות מטרה‪ .‬אבל לא בעיטה בכדור לא פליקפלאק באוויר‪.‬‬
‫הקריטריון הוא שהם ישקפו את אורך החיים של אותו ספורטאי‪ .‬דבר נוסף‪ ,‬הם חייבות גם לשקף את הרצונות שלו‪.‬‬
‫אני רוצה לחזור לספורט‪ ,‬או אני רוצה לחזור רק לעבוד ‪,‬אני רוצה לחזור רק לרוץ וכד'‪.‬‬
‫או אני כדורגלן‪ ,‬אבל השאיפה שלי עכשיו היא בכלל ללמוד לשחק טניס‪ .‬אז אני צריך שתחזירי אותי לזה‪.‬‬
‫בקיצור חייב להיות לשקף את הרצון של אותו ספורטאי‪.‬‬
‫המטרות חייבות להיות מלוות בהערכת זמן‪ .‬אני רוצה שאותו הספורטאי ירוץ מגרש שלם תוך חודשיים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לא כמה זמן הוא ירוץ זה תרגיל‪ ,‬זה כבר איך אני אעשה את זה אני לא רוצה את הדרך‪ ,‬אלה לאן אני רוצה להגיע‪.‬‬
‫המטרה שלי הוא שהוא ירוץ מגרש שלם‪ .‬תוך כמה זמן אני רוצה שירוץ מגרש שלם תוך שבוע מרגע הפציעה‪ ,‬תוך‬
‫שבועיים תוך חודש תוך חודשיים תוך חצי שנה וכד'‪.‬‬
‫אם הזמן הוא תוך חצי שנה אז אני לא צריך להתחיל לעבוד על זה עכשיו ‪,‬לפני כן אני מתחיל לעבוד על דברים‬
‫שהם יותר בסיסיים‪ ,‬כדי להגיע לזה‪.‬‬
‫המטרות חייבות להיות מדידות כמותית לא מספיק לי שאני רוצה שהוא ירוץ ספרינט אני רוצה שהוא ירוץ ספרינט‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 20‬מ' חצי מגרש ב ‪ 20‬שניות‪ .‬אני יכול למדוד זמן אני יכול למדוד מרחק‪ .‬אוקיי‪ ,‬בסדר‪ ,‬חייב שיהיה משהו מדיד‪.‬‬
‫דוגמא ‪ :‬אני רוצה שהספורטאי קופץ יחזור לקפוץ מטרה = אני רוצה שהוא יוכל לבצע ‪ 10‬קפיצות ברצף בלי‬
‫מגבלה תוך ‪ 3‬חודשים‪( .‬בהתחלה לא יצליח לבצע ‪ 10‬קפיצות הוא יעשה את זה עד למועד הזמן שנקבע )‬
‫ועכשיו אבנה אבני דרך ותרגילים כדי להגיע למטרה הזאת (מטרות ‪ +‬תוכנית אימון )‬
‫תוכנית אימון תהיה לכל טיפול‪ ,‬וגם לכל החודש‪ ,‬גם עד שאני יגיע ליעד‪.‬‬

‫סיכום קביעת מטרות‬

‫חייבות להיות פונקציונליות‬ ‫‪.1‬‬
‫לשקף את אורל החיים והרצונות של הספורטאי‬ ‫‪.2‬‬
‫תחומים בזמן‬ ‫‪.3‬‬
‫חייבות להיות מדיד‬ ‫‪.4‬‬

‫דוגמא ‪:‬‬
‫מרים משקולות ו‪ clean‬זה מטרת העל שלו‪ ,‬משם את מפרקים את התרגיל‪ ,‬קובעים מטרות קטנות‪ ,‬גורמים לו להגיע‬
‫ל‪ clean‬אותו ספורטאי שצריך לעשות ו‪ . clean‬אני רוצה שהוא יחזור לעשות ו‪ clean‬עם ‪ 150‬ק"ג‪ .‬כמה פעמים הוא‬
‫עושה ‪ clean‬באחד ב ‪ one-shot‬ב ‪ RM1‬או שהוא עושה את זה ‪ RM 3‬ב ‪ 150‬ק"ג צריך לשאול אותו לפי זה אני‬
‫מחליט ‪150‬ק"ג ב ‪ RM 1‬מטרת העל שלי מכאן אני גוזר עוד‪.‬‬
‫המטרות מתחלקות למטרות לטווח קצר מטרות לטווח ארוך ומטרת על‬
‫מטרת על היא קודם כל חזרה לספורט ‪ return to play or return to sport‬ספורט היא המטרה אלטרנטיבית‪ .‬אבל‬
‫צריך להבין איזה ספורט חייבים להבין מה תפקידו ‪ :‬שחקן הפוטבול‪ ,‬הוא הגנתי או התקפי אם התקפי הוא צריך לרוץ‬
‫יותר‪ ,‬להתחמק יותר‪ ,‬לבצע יותר שינויי כיוון ההגנתי צריך לעשות יותר תעקלים‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫אומניות לחימה ג'יו‪-‬ג'יטסו ברזילאי‪ .‬מה הוא צריך לעשות? מטרת העל שלו היא לחזור לקרבות של ג'יו‪-‬ג'יטסו‬
‫ברזילאי על המזרון‪.‬‬
‫כל ספורטאי ומטרת העל שלו ספורטאי אחד אני אחזיר אותו לשחק בליגה למקומות עבודה וספורטאי שני אני צריך‬
‫להחזיר אותו לתפקוד באולימפיאדה או שהוא באליפות העולם כרגע‪.‬‬
‫ירדן ג'רבי הרבה פעמים נפצעה כל פעם היינו צריכים להחזיר אותה לתפקוד אחר‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫מרתוניסט או ספרינטר ומדובר פה לא רק בלהחזיר אותו ליכולת אלה להחזיר אותו ליכולת מוגדרת ניתן להציב מטרה‬
‫שהיא נגיד לרוץ ספרינט תוך איקס שניות‪ ,‬אבל נגיע לזה בעוד ‪ 3‬חודשים כל המטרות חייבות להיות כמותיות ותחום‬
‫בזמן‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫דוגמא‪:‬‬
‫מטרת העל אני רוצה להחזיר אותו לעשות ‪ 100‬מ' משוכות בחודשיים‬
‫ספורטאי יחזור לריצת מרתון ולא רק יחזור לריצת מרתון זה חייב להיות מדיד מתחת לשלוש שעות חתיכת מטרת על לא‬
‫רק לחזור למרתון גם להגיע הישג כזה ‪.‬‬
‫יכול להיות שיש ספורטאי שיגיד לי שאני רק רוצה לחזור למרתון ולא איכפת לי מהזמן אני רק רוצה לחזור לרוץ ושייקח‬
‫לי גם ‪ 5‬שעות או חצי יום לא איכפת לי האם השיקום שלו יצטרך להיראות אותו דבר כמו מי שצריך לחזור למרתון של‬
‫פחות משלוש שעות? לא ‪ ,‬איזה שלב בשיקום יהיה שונה? השלב של הפונקציה השלב המתקדם‪.‬‬
‫אני אצטרך באמת לדייק יותר ולתת יותר את הדעת על מרכיבים כאלה או אחרים אצל זה לעומת זה‪.‬‬
‫אז זוהי מטרת העל שלנו‪ ,‬מתוכם אנחנו גוזרים מטרות לטווח קצר ומטרות לטווח ארוך‪ .‬אז מטרות לטווח קצר‪ ,‬מסייעות‬
‫למטפל ולספורטאי לעבור את מפת הדרכים שאנחנו צריכים ללכת בה‪ ,‬ליצור‪ ,‬לצורך השגת מטרת על ומטרות לטווח‬
‫קצר‪ .‬זה משהו שבזמן הקרוב ימים שבועות‪ ,‬חודשים קרובים ‪,‬מכיוון שהן מדידות אז לספורטאי יש פידבק כל הזמן על‬
‫המקרה שלו וזה משתנה כל הזמן בהתאם לשיפור בביצוע של הספורטאי‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬במטרה לטווח קצר ‪ .‬ניקח את אותה הסרטון שראינו אותו שחקן כדורגל שממנו ראינו איך הוא יצא‬
‫בהתחלה‪ .‬המטרה לטווח קצר שהיא תקנית וטובה הספורטאי כדורגלן יוכל ללכת ‪ 20‬מ'‪ .‬אז יש לנו משהו מדיד ותבנית‬
‫הליכה תקינה וללא כאב‪.‬‬
‫מטרה טובה לטווח הקצר זה יכול להיות לשבוע הראשון לשבוע השני לשבוע השלישי‪ ,‬ואני צריך לתת כאן גם זמן תוך‬
‫כמה זמן אני רוצה שהוא ילך את העשרים מטר האלה‪ .‬כמה נראה ריאלי? שבוע ראשון או שני אחרי ניתוח ‪ ,‬נניח‬
‫שבועיים (שבוע שני )‪ ,‬המטרה שלי לטווח קצר‪ .‬אצל אותו כדורגלן‪ ,‬שהוא ילך ‪ ,20‬מ' תבנית הליכה תקנית וללא כאב תוך‬
‫שבועיים‪.‬‬
‫מה אני צריך לעשות על מנת שהוא יעשה את זה כמו שצריך?‬
‫צריך להגיע ליישור מלא צריך שיוכל לדרוך על הרגל‪ ,‬צריך למגר קצת את הכאב שיגיע לכיפוף של ‪ 60‬מעלות‪.‬‬
‫אחרי שקבעתי את המטרה (שהוא ילך ‪ ,20‬מ' תבנית הליכה תקנית וללא כאב תוך שבועיים) ‪ ,‬אני יכול לבנות תוכנית‬
‫עבודה‪ ,‬אני יכול אולי לשים לו תחבושת אלסטית וזה יקל עליו‪ ,‬או איזה ברייס מסוים על מנת שהוא בהתחלה יתחיל‬
‫ללכת ככה ולאט לאט להוריד את הברייס ברגע שיש לי מטרה לטווח קצר זה ממש מפת הדרכים שלי‪.‬‬
‫עוד מטרות לטווח קצר לאותו הכדורגלן ושיהיה פונקציונלי עבורו משהו פשוט שמתאים לשלב הראשוני של השיקום‪.‬‬
‫(נחיתה על רגל אחת או שתי רגליים זו מטרה לטווח ארוך)‪ ,‬לדוגמא בעיטה בכדור הייתי רוצה שאותו מטופל יבעט ברגל‬
‫כפי שהוא עושה ברגל המנותחת בכדור בעיטת פס ‪ 5‬מ' תוך חודש (המטרות כאמור חייבות להיות מדידות פונקציונליות‬
‫מתאימות לשלב הזה של שיקום ומלוות בהערכה זמן)‪.‬‬
‫המטרות לטווח הקצר לא חייב שהכל יהיה לשבוע הראשון או לשבוע השני‪ .‬כאילו לצייר לי ממש מפת דרכים‪,‬‬
‫המטרה לטווח קצר זה קודם כל אולי הליכה‪ ,‬להתיישב ‪,‬לקום להעלות מדרגות‪ ,‬אבל שזה לא יהיה כזה אמורפי כמה‬
‫מדרגות יעלה? כמה מדרגות ירד תוך כמה זמן (נניח ‪ 3‬שבועות )‪.‬‬

‫מטרות לטווח ארוך זה מטרות ריאליות לטווח היותר ארוך‪ .‬לדוגמה קפיצות‪ .‬הספורטאי אותו כדורגלן אני רוצה שהוא‬
‫ירוץ חצי מגרש בתבנית ריצת תקינה בלי כאב‪ ,‬תוך חודשיים ‪,‬אני רוצה שהוא יקפוץ ‪ 3‬קפיצות במקום או אולי למרחק תוך‬
‫‪ 3‬חודשים אני רוצה שהוא יקפוץ על רגל אחת‪ ,‬כמה קפיצות? ‪ 5‬לצורך העניין תוך ‪ 3‬וחצי חודשים‪.‬‬
‫המטרה מובילה לתוכנית עבודה וממנה אני יכול לגזור אלפי תרגילים‪.‬‬

‫איך אני יודע שהמטרות נכונות לא קשות מידי למשל מתי אני יכול לעבור לעליית מדרגות? איך אני יודע לדרג את זה‬
‫נכון?‬
‫אפשר לדעת לפי פרוטוקול‪ ,‬לפי ניסיון ולהבין שגם זה וגם זה תלוי מטופל‪.‬‬
‫יכול להיות שגם אם אני אמור לדעת שתוך חודש הוא כבר צריך לרוץ יכול להיות שאני לא אשיג את זה כי המטופל שלי‬
‫לא מוכן לזה‪.‬‬
‫אז בעצם אני כל הזמן צריך לאמוד את עצמי‪ ,‬לאמוד את המטופל‪ ,‬לבדוק אותו ולראות האם הוא מסוגל להתקדם או‬
‫שהוא לא מסוגל להתקדם ואנחנו נשארים באותו השלב ומבססים אותו זאת אומרת לוקחים את המטרה שלא השגנו‬
‫אותה וממשיכים עד שמשיגים אותה ‪ ,‬רק שהשגנו את המטרה אפשר להתקדם אני לא אתקדם אם אני לא רואה שיפור‬
‫או יכולת אצל המטופל ‪.‬ולפי מה אני יודע לאמוד? ניסיון ופרוטוקולים‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫מתעמלת אומנותית בת ‪ 14‬שפרקה את המרפק הימני שלה במהלך אימון כרגע היא אינה מסוגלת להזיז את היד כלל‪.‬‬
‫בואו נתחיל לבנות לה מפת דרכים‪ .‬בואו נתחיל ממטרת העל מה מטרת העל שלה? היא מתאמנת אומנותית‪ ?.‬אז מה‬
‫המטרה? צריך להחזיר אותה לאותו לבל של תחרות שהיה קודם ‪ ,‬להחזיר אותה לאליפות העולם שממנה היא נפלה‬
‫חודש לפני האליפות זה רמת היכולת של מטרת העל שלי‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫עכשיו נפרק את זה למטרה לטווח ארוך ולמטרה לטווח קצר‬
‫טווח ארוך‪:‬‬
‫א‪ .‬לעמוד על הידיים ‪ 60‬שניות משקל על שתי הידיים מרפק ישר למשך ‪ 60‬שניות תוך חודשיים‪-‬שלושה חודשים‪.‬‬
‫ב‪ .‬שתוכל לבצע פליק‪-‬פלאק או לנחות על הידיים זה כבר תפקוד הרבה יותר קשה מאשר עמידת ידיים ומטרה לטווח‬
‫הארוך הרחוק (מטרות בזמנים שונים העיקר שיהיה סדר בראש מה בא לפני ואחרי) אז אני רוצה שהיא תצליח לעשות‬
‫פליק אחד או ‪ 3‬פליק פלאקים רצופים ובורג תוך ‪ 4‬חודשים‪.‬‬

‫טווח קצר‬
‫להצליח לעשות‪ ,‬קוקו‪ ,‬להצליח להשחיל את היד לתוך חולצה ‪ ,‬לתוך מעיל (לא לשכוח לשים זמן ) דברים שהם‬
‫פונקציונליים‪ ,‬מדידים תוך שבוע תוך שבועיים‪ ,‬תוך חודש‪.‬‬
‫להצליח להחזיק כוס ביד‪ ,‬כוס מלאה להחזיק אותה‪ .‬זה כוח בסדר וזה פונקציה תוך שבועיים‪.‬‬

‫אני צריך שיהיה לי כמות ‪,‬אני צריך שיהיה לי איכות‪ ,‬אני צריך שיהיה לי פונקציה שמתאימה לה (פונקציונלי‬
‫למקצוע של הספורטאי) ואני צריך הערכת זמן‪.‬‬
‫חשוב לשמור על דברים שהם הגיוניים תפקודית (שההליכה היא לפני ריצה וקפיצה היא אחרי)‬
‫אני רוצה שתתרגלו את החשיבה של איזה פונקציות אני צריך‪ ,‬איזה פונקציות נעלמו לה‪ ,‬פונקציונאליות‪ .‬מה אני צריך‬
‫להחזיר לזמן הקצר ומה אני צריך להחזיר לזמן הארוך ומה מטרת העל שלי?‬
‫רק צורת החשיבה של מה בהתייחס למטופל ואחר כך להוריד את זה לרזולוציה של תרגול מתוך המטרה איך אני גוזר‬
‫את הטיפול או את התרגילים אני בונה לפי הפרוטוקול שהרופא האורתופד נותן ואם אין פרוטוקול‪ ,‬זה בסדר לפתוח את‬
‫הספרות‪ ,‬לראות פחות או יותר כמה זמן לוקח לפציעה הזאת להחלים‪ ,‬ולפי מה שאנחנו רואים אצל אותו מטופל‪ ,‬אז‬
‫אנחנו נותנים איזה שהיא הערכה מסוימת של גזירת מטרות הגיוניות שלפיהם אנחנו נלך‪.‬‬
‫אז בהתחלה הפונקציות יהיו מאוד יומיומיות בסיסיות וככל שהזמן יגדל‪ ,‬נחזיר אותה לפונקציות שהן יותר מיומנויות של‬
‫ספורט שאנחנו צריכים‪ ,‬אנחנו צריכים להבין איזה מיומנויות יש לנו באותו מקצוע ספורט שאני רוצה להחזיר‪.‬‬

‫‪14‬‬