Professional Documents
Culture Documents
.1
הנושא המרכזי בו עוסק הסרט ״הקו הכחול הדק״ ( )1988הוא עיוות דין;
רנדל אדמס הורשע ברציחת השוטר רוברט ווד ,דבר שלבסוף מוכיח עצמו כשקרי.
מכן הסרט נותן ביקורת חריפה על מערכת המשפט בארצות הברית.
לאורך הסרט מוצגות נקודות מבט שונות על המקרה ,המודגמות על ידי שחזורים חוזרים שלו
המשתנים לפי כל פרט אחר שניתן בכל עדות בנפרד .דבר זה מתאר את ״אפקט הרשומון״,
כאשר אנשים מתארים את אותו המקרה בצורה שונה לחלוטין.
הסרט ״יציאה דרך חנות המתנות״ ( )2010אינו תואם להגדרה הקלאסית של סרט בז׳אנר
״פשע אמיתי״ ,אך הוא עוסק בתיעוד אמנות רחוב ,שהיא בתחום ״אפור״ מבחינת החוק.
בסרט מוצגים תצלומים ותיעודים רבים שלאאינם צולמו במקור במטרה ליצור מהם סרט.
מאז יציאתו ,הסרט גרם להעלאת ספקות באותנטיות שלו בקרב הצופים.
.2
שני הסרטים עושים שימוש בטסטמוניאלס :ראיונות ,בהם משתתפים מוסרים מידע חסר
לצופים; ב-״הקו הכחול הדק״ נעשה בכך שימוש לא קונבנציונלי ,בו העדויות מטעות באופן
מכוון את הצופים (שמתחילים בשלב זה להיות מודעים לכך ולהטיל ספקות בעובדות) .בנוסף
לכך ,בכל שחזור של סצנת הרצח ניתן לראות שהאדם הנוהג ברכב הוא למעשה רנדל
אדמס; בכך יש ניסיון שעד לסצנה האחרונה של הסרט בה מתווד הע דויד האריס ברציחת
השוטר רוברט ווד ,הצופים יחשבו שרנדל אדמס הוא האשם.
ארול מוריס ,במאי הסרט הקו הכחול הדק ,היה בלש פרטי לפני שהתחיל לעסוק בקולנוע;
דבר זה מובע בגישה הקפדנית והחוקרת בסרטו ,אשר נובעת מתוך רצון לחשוף את האמת
מאחורי המקרה.
1
לעומת זאת ,הגישה בסרט ״יציאה דרך חנות המתנות״ מאופיינת בקטעי צילום אותנטיים -
אשר צופים רבים לאחר יציאת הסרט פקפקו באותנטיות שלהם.
הבמאי ,בנקסי ,הוא למעשה אמן רחוב ולא במאי קולנוע .ניכר שגישתו יותר תצפיתית
ואקספרימנטלית.
״הקו הכחול הדק״ השפיע רבות גם על המציאות וגם על הז׳אנר הקולנועי הדוקומנטרי.
תחילה ,פתח מחדש את התיק המשפטי אודות מקרה הרצח של השוטר רוברט ווד -ואף
שינה את תוצאתו (האשמת דויד האריס ברצח).
הסרט הרחיב קצוות בז׳אנר הדוקומנטרי בכך שעשה שימוש בטכניקות חדשות ומקוריות
להצגת מידע (שחזורים ,אינסרטים של אובייקטים חשובים בעריכה ,הטעיות במידע וכד׳).
שימושו הנרחב בשחזורים יצר מהומה גדולה בקרב מבקרי קולנוע בטענה שהוא סרט
מתוסרט ולא דוקומנטרי :אפילו נשללה ממנו הזכות להיות מועמד בפרס האוסקר היוקרתי.
הסרט ״יציאה דרך חנות המתנות״ חשף אנשים רבים לאמנות הרחוב אשר לקחו ממנו
השראה והפכו בסופו של דבר בעצמם לאמני גרפיטי .בהמשך לכך ,הסרט שיחק תפקיד
מרכזי וחשוב בהבאת אמנות הרחוב למיינסטרים.
הסרט הציג את הקו הדק שבין אמנות לוונדליזם ויצר בין חלק מהצופים ויכוח גדול על
אותנטיות באמנות באופן כללי :מתי ועל פי איזה מדד ניתן להגיד על יצירת אמנות שהיא
״אמיתית״?
.3
הסצנה שבחרתי מ-״הקו הכחול הדק״ היא סצנת עדותו של רנדל אדמס ,שכאמור הורשע
לשווא ברציחת השוטר רוברט ווד.
בסצנה רואים כ A-ROLL-את רנדל אדמס בבית הסוהר לבוש בחולצה לבנה של אסיר ,הוא
מתאר כיצד הרבה מהפרטים שיספק דויד האריס שגוים (למשל איחור בשעתיים של לוח
הזמנים באותו ערב).
הסרט חותך לאינסרטים ( )B-ROLLשממחישים את דבריו של רנדל אדמס; כגון עיתון ,אולם
הבאולינג ,לוח שידורים של הטלוויזיה באותו היום וכד׳.
2
כל השחזורים צולמו דרך עדשה בעלת אורך מוקד צר מאוד ,בקומפוזיציה חתוכה ובאופן
דרמטי (לעיתים גם במהירות איטית) .כל אלו נותנים לצופה תחושת דיסוננס מובהקת
ואי-תפיסה מרחבית מוחלטת.
הסצנה שבחרתי מ-״יציאה דרך חנות המתנות״ היא הסצנה בה טרי מגיע לבקר את בנקסי
באנגליה.
היא נפתחת עם קריין אשר מסביר את המתרחש ,בזמן שאנו רואים תצלומים שאמורים
להוות ״קטע ארכיון״ אותנטי בו טרי ,שככל הנראה מחזיק במצלמה ,מסתובב ברחובות לונדון
עם אמן הרחוב המפורסם בנקסי (כאשר פניו מצונזרות) .התצלומים מתעדים את אופן
העבודה והצבת היצירות ברחוב באופן מפורט וברור.
הסצנה נחתכת פעם בכמה זמן ל B-ROLL-של מספר ראיונות .באחד מהראיונות ,בו בנקסי
מצולם בסטודיו כלשהו (כאשר פניו מצונזרות .הוא מופיע כמעין צל) הוא מספר על חוויותיו
בנוגע לפגישה ולקשרו עם טרי באופן כללי (למשל ,הוא מספר כי הסכים לטרי לצלם את
מעשיו הבלתי-חוקיים בעיקר כי רוב עבודותיו היו מתפנות/נעלמות פחות מיום לאחר הצבתם
ברחוב) .בראיון אחר המופיע מיד לאחר מכן ,מספר אחד מחברי הצוות של בנקסי (שפניו
אינן מצונזרות) כי הרגיש בנוכחותו שלו טרי הפרה גדולה לאבטחה .בהחלט ניתן להטיל מכך
ספק על האם הסרט הוא למעשה אותנטי או לא ,מכיוון שהיינו מצפים דווקא מהאיש
המסתורי שהפך לאייקון תרבותי בעקבות היותו ״אנונימי״ שיירתע מהתיעוד ומחשיפתו ,אך
אינו מציג אף טיפת דאגה ובאמת נשאר עד עצם היום הזה אנונימי לחלוטין.
.4
השאלה המוסרית הגדולה ביותר הנובעת מן הסרט ״יציאה דרך חנות המתנות״ היא האם
אמנות הגרפיטי יכולה באמת להיחשב כאמנות ,או שהיא בעצם וונדליזם?
מכיוון שבמדינות מסוימות סוג אמנות זה אסור על פי חוק (כאשר הוא נעשה ללא היתר
מיוחד) ,זוהי שאלה מסובכת ומורכבת .כאשר מדובר ביצירות אמנות שמעבירות מסרים
חשובים ואמירות חזקות ,גם במדינות בהן אמנות הרחוב אינה נחשבת חוקית ,הרשויות אינן
ממהרות למחוק אותן מן הרחובות.
3
באופן כללי ,כתוצאה מהפופולריות והחשיפה המוגברת שאמנות הרחוב זכתה לה בשנים
האחרונות (בעיקר בזכות האינטרנט והרשתות החברתיות) ,מדינות מסוימות אחרות מסביב
לעולם הכריזו בגאווה בסוג זה של אמנות כחוקי.
שאלה מוסרית נוספת אשר נובעת מן הסרט ,שהייתי שואל את עצמי אם הייתי במקומו של
יוצר הסרט היא האם זה באמת נכון ונחוץ להציג לצופים בזמן אמת את קיום ה״פשע״ ,מכיוון
שמבחינת העברת מידע הוא היה יכול להסתפק רק בראיונות והצגת העבודות עצמן בצורתן
הסופית (בלי להראות את תהליך הקמתן).
אך כמובן שאני מבין את הצורך בחלק הקמתן של העבודות ,כי הוא מהווה חלק מותח ,מעניין
ואפילו מבדר בחוויית הצפייה דווקא כי מדובר בפעילות בלתי-חוקית שמתבצעת באופן
בלתי-מצונזר בפני המצלמה.
מעניין .אני חושבת שחסרה כאן התייחסות למורכבות הנוספת של הסרט ושהאלות האחרות
שהוא מעלה ,לדוגמה:
למי שייכת היצירה? והעובדה שגיבור הסרט המצולם התחיל למעשה כמתעד שלו .זו שאלה
שמשליכה גם על העיסוק באמנות רחוב.
מה הופך אמנות לטובה? והאם כל האמצעים כשרים? זו שאלה שנוגעת לסרט ולאותנטיות
שלו אבל גם בתוך הסרט לאמנות של טרי שפתאום פורץ ומחליט להרוויח בעשיית אמנות
שהיא שכפול חסר אותנטיות.
לסיכום,
ההעבודה טובה ומעניינת ,ראה הערות .לדעתי היה ניתן להעמיק יותר בדיון בסרט שבחרת,
הן בשאלות שהוא מעלה והן בניתוח והבנה של גישתו לאמת.
ציון94 :
4
:ביבליוגרפיה
The Thin Blue Line - A Radical Classic - Criterion, Charles Musser, 2015
https://www.criterion.com/current/posts/3500-the-thin-blue-line-a-radical-
classic
Exit Through the Gift Shop and enter the mind of Banksy - The
Guardian, Jeremy Kay, 2010
https://www.theguardian.com/film/2010/jan/26/exit-through-the-gift-shop-
banksy
Exit Through the Gift Shop - Discussion Guide - Influence Film Club, N/A
http://influencefilmclub.com/templates/iff/resources/films/Exit-Through-the-
Gift-Shop-DG.pdf