‫גוף האדם בדגש הומיאוסטזיס‬

‫מערכת העיכול‬
‫נושאי השיעור‬

‫תפקיד מערכת העיכול‬

‫התהליכים העיקריים‬
‫המתרחשים במערכת‬

‫מבנה מערכת העיכול‬

‫חלקי מערכת העיכול‪:‬‬

‫תהליכים והתאמה בין‬
‫מבנה ִ‬
‫לתפקוד‬

‫תרגול‬
‫‪Marcel Jancovic/ shutterstock.com‬‬
 ‫הפרק על מערכת העיכול על פי תכנית הלימודים‬

‫בסילבוס של תכנית הלימודים החדשה‪ ,‬היקף הפרק על מערכת העיכול צומצם מכיוון שנושא‬
‫זה נלמד בכיתה ט'‪.‬‬
‫מתוך תכנית הלימודים החדשה‪:‬‬

‫רעיון‬ ‫מפרט תכנים‬ ‫מונחים ומושגים‬ ‫הערות‪ ,‬הסברים‬

‫נוספים‬
‫במערכת העיכול‬ ‫מערכת העיכול‬ ‫פירוק מכני‪,‬‬ ‫מערכת זו‬
‫מתקיים תהליך‬ ‫(‪ 2-3‬שעות)‬ ‫פירוק כימי‪,‬‬ ‫מקשרת בין‬
‫פירוק המזון‬ ‫עיכול המזון‬ ‫ספיגה‪.‬‬ ‫הסביבה‬
‫וספיגה של תוצרי‬ ‫ספיגת המזון אל‬ ‫הפנימית לסביבה‬
‫הפירוק‪ ,‬המהווים‬ ‫מערכת ההובלה‪.‬‬ ‫החיצונית‬
‫מקור לחומרים‬
‫ולהפקת אנרגיה‬

‫במצגת זו יש פירוט מעבר לתכנית‪ ,‬על מנת לתת תמונה שלמה יותר של פעולת מערכת‬
‫העיכול‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫מדוע יש צורך במערכת העיכול?‬

‫חומרי המזון מגיעים לגוף בתור מוצקים ונוזלים‪.‬‬

‫רוב החומרים הנכנסים למערכת העיכול מתפרקים בתוכה ברצף של תהליכי עיכול‬
‫(עיכול=פירוק) הכוללים פירוק מכני של המזון לפירורים קטנים ופירוק כימי של החומרים‬
‫ליחידות המבנה שלהם‪ ,‬המסוגלות לחדור דרך קרומי התאים ולהיכנס אליהם‪.‬‬
‫המזון המעוכל החודר לתאים משמש כ‪:‬‬
‫‪ ‬חומר גלם לבניית התאים ולתפקודם‪.‬‬
‫‪ ‬מקור לאנרגיה המשתחררת מפירוק החומרים בתהליך הנשימה התאית‪.‬‬

‫• הסבר מפורט של חומרי המזון וגלגוליהם בגוף תוכלו למצוא במצגות על‬
‫‪3‬‬
‫החומרים המרכיבים את התא הנמצאות בפרק‪ :‬התא – מבנה ותפקוד‪.‬‬
 ‫התהליכים העיקריים המתרחשים במערכת העיכול‬

‫‪ ‬פירוק (עיכול) מכני של המזון‬

‫חיתוך המזון לחתיכות קטנות‪ .‬פעולה זו מגדילה את שטח הפנים של המזון ומייעלת את‬
‫הפעולה של האנזימים‪ .‬הפירוק המכני מתבצע בפה באמצעות פעולת הלעיסה של‬
‫השיניים‪ ,‬ובקיבה באמצעות התכווצויות דופן הקיבה‪.‬‬

‫‪ ‬פירוק (עיכול) כימי של המזון ע"י אנזימי עיכול‬

‫פירוק המזון ליחידות מבנה שיכולות לעבור דרך‬
‫קרומי התאים המרכיבים את דופן המעי ולהגיע‬
‫לדם‪ ,‬ולאחר מכן לעבור דרך קרומי תאי הגוף‪.‬‬
‫הפירוק הכימי מתרחש בפה‪ ,‬בקיבה‪ ,‬בתריסריון‪,‬‬
‫ובמעי הדק ומזורז על ידי אנזימי העיכול‪.‬‬

‫‪ ‬ספיגה‬
‫טריגליצרידים‬
‫ספיגה של יחידות המבנה של המזון‬
‫מן המעי הדק אל הדם‪.‬‬

‫פירוק רב־ סוכר‪ ,‬חלבון ושומנים (טריגליצרידים)‬ ‫‪ ‬הפרשה‬

‫ליחידות המבנה שלהם במערכת העיכול‪.‬‬
‫הפרשת צואה המכילה שרידי מזון‬
‫וחומרים שלא פורקו ולא נספגו‪.‬‬
‫‪4‬‬
 ‫שאלה ‪1‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫‪ ‬בתרשים מתואר תהליך פירוק החלבונים המצויים במזון לחומצות אמיניות ותהליך הרכבת‬
‫חלבוני הגוף מחומצות אמיניות אלו‪.‬‬
‫היכן בגוף מתרחש כל אחד מן התהליכים האלה?‬

‫הפירוק מתרחש ב_________‬

‫הבנייה מתרחשת ב_________‬

‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫‪ ‬בתרשים מתואר תהליך פירוק החלבונים המצויים במזון לחומצות אמיניות ותהליך הרכבת‬
‫חלבוני הגוף מחומצות אמיניות אלו‪.‬‬
‫היכן בגוף מתרחש כל אחד מן התהליכים האלה?‬

‫הפירוק מתרחש במערכת העיכול*‬

‫הבנייה מתרחשת בתאי הגוף‬

‫* גם בתאי הגוף מתרחשים תהליכי פירוק של חלבונים שנבנו בתאים‪.‬‬

‫שאלה זו מתייחסת לחלבונים המצויים במזון‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
 ‫מבנה מערכת העיכול‬

‫‪ ‬מערכת העיכול היא צינור ארוך‬

‫(אורכו מעל ל‪ 6-‬מטרים)‬
‫שראשיתו בפה וסופו בפי הטבעת‪.‬‬

‫‪ ‬פירוק המזון מתרחש בחלקים שונים‬

‫של הצינור‪.‬‬

‫‪ ‬ספיגת תוצרי העיכול מתרחשת במעי הדק‪.‬‬

‫‪ ‬ספיגת המים מתרחשת במעי הדק והגס‪.‬‬

‫‪ ‬חומרים שלא התעכלו (כגון תאית) יוצאים דרך‬

‫פי הטבעת‪.‬‬

‫שמות חלקי המערכת – ראו בשאלה ‪.2‬‬

‫‪leonello calvetti/shutterstock.com‬‬
 ‫שאלה ‪ :2‬מבנה מערכת העיכול‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫בתרשים מוצגים חלקי מערכת העיכול השונים‬
‫‪1‬‬ ‫כתבו ליד כל סִ פרה את שם החלק‪.‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ .1‬פה‬
‫‪2‬‬ ‫‪ .2‬ושט‬
‫‪ .3‬קיבה‬
‫‪ .4‬כבד‬
‫‪ .5‬תריסריון‬
‫‪4‬‬ ‫‪ .6‬מרה‬
‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ .7‬לבלב‬
‫‪ .8‬מעי דק‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ .9‬מעי גס‬
‫‪ .10‬פי הטבעת‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬

‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
 ‫מבנה מערכת העיכול – תשובה לשאלה ‪2‬‬

‫פה‬ ‫בלוטות רוק‬

‫(לא נראות בתמונה זו)‬

‫ושט‬
‫חלקי צינור העיכול‬
‫כבד ‪+‬‬ ‫בלוטות הפרשה‬
‫כיס המרה‬
‫קיבה‬
‫תריסריון‬
‫לבלב‬
‫מעי דק‬
‫מעי גס‬

‫מעי ישר‬
‫פי הטבעת‬
‫‪9‬‬
 ‫חלקי מערכת העיכול‪ :‬התהליכים המתרחשים בהם‪ ,‬וההתאמה בין מבנה לתפקוד‬

‫בשקפים הבאים נדון בחלקים השונים של מערכת העיכול‪ ,‬בתהליכים המתרחשים בהם‬
‫ובהתאמה בין המבנה שלהם לִּת פקודם‪.‬‬

‫היכנסו לסימולציה המתארת את תהליך עיכול המזון וספיגתו במערכת העיכול‪:‬‬

‫מערכת העיכול‬

‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
 ‫הפה‬
‫התהליכים המתרחשים בפה‪:‬‬
‫עיכול מכני של המזון – כלומר פירוק המזון לחלקים קטנים יותר‪ ,‬בלא פירוק כימי‪ ,‬הנעשה‬
‫בעזרת השיניים והלשון‪.‬‬
‫היתרון‪ :‬הגדלת היחס שטח פנים‪/‬נפח של המזון מאפשרת מגע גדול יותר בין אנזימי העיכול‬
‫לבין המזון בהמשך תהליך העיכול‪ ,‬דבר המאפשר את יעילות העיכול‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫עיכול כימי של המזון – ברוק* נמצא האנזים עמילאז שמפרק את הרב‪-‬סוכר עמילן למולקולות‬
‫קטנות יותר‪.‬‬

‫*הרחבה‪ :‬החוקר הרוסי פבלוב ערך מחקרים על הגורמים המשפיעים על הפרשת הרוק‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫תמצאו פירוט על כך בשאלה ‪ 22‬בסוף המצגת‪.‬‬
‫‪11‬‬
 ‫שאלה ‪3‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫א‪ .‬האם התרשים דומה לתהליך הפירוק המכני‬
‫או לתהליך הפירוק הכימי של המזון?‬
‫ב‪ .‬מחקו את המיותר‪ :‬בקוביות הקטנות‪ ,‬היחס שטח פנים‪/‬נפח‬
‫גדול ‪ /‬קטן יותר מהיחס בקובייה הגדולה‪.‬‬
‫ג‪ ,‬הסבירו מדוע הגדלת היחס שטח פנים‪/‬נפח‬
‫מייעלת את תהליך הפירוק הכימי?‬

‫* הסבר מפורט של המונח יחס שטח פנים‪/‬נפח‪,‬‬

‫ומשמעויותיו הביולוגיות ברמות ארגון שונות‪ ,‬תמצאו‬
‫במצגת ייחודית לנושא זה הנמצאת בפרק‪ :‬רעיונות‬
‫מרכזיים ומונחי יסוד חוצי נושאים בביולוגיה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫א‪ .‬האם התרשים דומה לתהליך הפירוק המכני‬
‫או לתהליך הפירוק הכימי של המזון?‬
‫ב‪ .‬מחקו את המיותר‪ :‬בקוביות הקטנות‪ ,‬היחס שטח פנים‪/‬נפח‬
‫גדול ‪ /‬קטן יותר מהיחס בקובייה הגדולה‪.‬‬
‫ג‪ ,‬הסבירו מדוע הגדלת היחס שטח פנים‪/‬נפח‬
‫מייעלת את תהליך הפירוק הכימי?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬התרשים דומה לפירוק מכני‪ .‬הקובייה נחתכה לחתיכות‬
‫קטנות בלי שחל שינוי בחומר שהיא מורכבת ממנו‪.‬‬
‫גם הפירוק המכני של המזון הוא פירוקו לפירורים‬
‫קטנים‪ ,‬אך החומרים המרכיבים את המזון אינם‬
‫מתפרקים (זה קורה בפירוק הכימי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקוביות הקטנות‪ ,‬היחס שטח פנים‪ /‬נפח גדול יותר‬
‫מהיחס בקובייה הגדולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של המזון מאפשרת מגע‬
‫גדול יותר בין אנזימי העיכול לבין המזון בהמשך תהליך‬
‫העיכול‪ ,‬ולכן תהליך הפירוק הכימי יהיה יעיל יותר‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫שאלה ‪:4‬‬
‫כשלועסים לחם זמן ממושך חשים טעם מתוק‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬

‫רמז‪ :‬בלחם יש עמילן‪ ,‬שהוא רב‪-‬סוכר המורכב ממולקולות רבות של גלוקוז (חד‪-‬סוכר)‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:4‬‬
‫כשלועסים לחם זמן ממושך חשים טעם מתוק‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫לעמילן (רב‪-‬סוכר) אין טעם מתוק‪.‬‬
‫לגלוקוז (חד‪-‬סוכר) יש טעם מתוק‪ .‬האנזים עמילאז‪ ,‬המצוי ברוק‪ ,‬מפרק את העמילן לגלוקוז‪,‬‬
‫ולכן חשים בטעם מתוק‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
 ‫הוושט‬

‫תפקיד הוושט הוא‪ :‬העברת המזון מן הפה לקיבה‪ .‬דופן הוושט מורכבת משרירים שמסייעים‬
‫בהזרמת המזון בעזרת התכווצות גלית‪ .‬בוושט לא חל שינוי במזון‪.‬‬
‫בעת הבליעה‪ ,‬מכסה הגרון סוגר את הפתח לגרון וכן נמנעת כניסת מזון אל דרכי הנשימה‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫‪16‬‬
 ‫שאלה ‪5‬‬

‫שאלה ‪:5‬‬
‫א‪ .‬באופן עקרוני – אפשר לאכול גם כשעומדים על הראש (אבל נוח ובריא יותר לאכול במצב‬
‫רגיל)‪ .‬מה אפשר ללמוד מכך בנוגע להשפעת כוח הכובד והתכווצויות שרירי צינור הוושט‬
‫על העברת המזון בוושט?‬

‫ב‪ .‬הוושט‪ ,‬שדרכו עובר המזון‪ ,‬הוא צינור הבנוי מרקמות רכות ואלסטיות המסוגלות להתרחב‬
‫ולהתכווץ‪ .‬הקנה‪ ,‬שדרכו עובר האוויר‪ ,‬הוא צינור נוקשה הבנוי מטבעות סחוס‪ .‬שערו מהו‬
‫היתרון בהבדל בין מבנה הוושט למבנה הקנה?‬

‫‪17‬‬
‫‪17‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:5‬‬
‫א‪ .‬באופן עקרוני – אפשר לאכול גם כשעומדים על הראש (אבל נוח ובריא יותר לאכול במצב‬
‫רגיל)‪ .‬מה אפשר ללמוד מכך בנוגע להשפעת כוח הכובד והתכווצויות שרירי צינור הוושט‬
‫על העברת המזון בוושט?‬

‫ב‪ .‬הוושט‪ ,‬שדרכו עובר המזון‪ ,‬הוא צינור הבנוי מרקמות רכות ואלסטיות המסוגלות להתרחב‬
‫ולהתכווץ‪ .‬הקנה‪ ,‬שדרכו עובר האוויר‪ ,‬הוא צינור נוקשה הבנוי מטבעות סחוס‪ .‬שערו מהו‬
‫היתרון בהבדל בין מבנה הוושט למבנה הקנה?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬גם כוח הכובד (כוח המשיכה‪ ,‬גרביטציה) אך גם התכווצויות השרירים גורמים למעבר‬
‫המזון בוושט‪ ,‬לכן באופן עקרוני אפשר לאכול גם כשעומדים על הראש‪ .‬אולם האכילה‬
‫במצב זה פחות נוחה מאשר במצב רגיל‪ ,‬וגם העיכול בה אינו מיטבי (מאחר וחסרה‬
‫השפעתו של כוח הכובד המסייע בהעברת המזון בוושט)‪.‬‬
‫ב‪ .‬למעבר אוויר מתאים צינור נוקשה‪ ,‬כי לאוויר "אין כוח" לפתוח את הצינור אם הוא ייחסם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬צינור נוקשה אינו מתאים למעבר מזון‪ ,‬כי גוש מזון גדול מדי יכול "להיתקע"‬
‫בצינור ולחסום אותו‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬התכווצויות צינור הוושט הגמיש מסייעות בהעברת‬
‫המזון לכיוון הקיבה‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
 ‫הקיבה‬
‫התהליכים המתרחשים בקיבה‪:‬‬
‫‪ ‬פירוק מכני – פירוק המזון ליחידות קטנות יותר בעזרת התכווצויות של הקיבה‪.‬‬

‫‪ ‬פירוק כימי – פירוק החלבונים בעזרת האנזים פפסין לשרשראות חלבוניות קצרות‬
‫יותר‪ .‬האנזים מופרש מדופן הקיבה עם חומצה‪ ,‬שכן הוא פועל במיטבו בסביבה חומצית‬
‫(ה‪ pH-‬המיטבי עבורו הוא ‪.)2‬‬

‫‪ ‬חיטוי המזון – החומציות השוררת בקיבה גורמת למות חיידקים ּווירוסים המצויים במזון‬
‫(נגרמת דנטורציה של החלבונים שלהם)‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫‪19‬‬
 ‫הקיבה‪ :‬התאמת המבנה לתִ פקוד‬

‫התאמת מבנה הקיבה ִ‬

‫לתפקודה‪:‬‬
‫הדופן הפנימית של הקיבה מפותלת‪ .‬הפיתולים בולטים לתוך חלל הקיבה‪ .‬כך היחס שטח‬
‫הפנים‪ /‬נפח של דופן הקיבה גדל ושטח המגע של הדופן עם המזון גדל גם הוא‪ ,‬וכך‬
‫מתאפשר פירוק מכני יעיל יותר‪ .‬הדופן מורכבת משרירים המאפשרים את ההתכווצויות‪.‬‬

‫ההתאמה של הקיבה למניעת פגיעה בדופן הקיבה על ידי האנזים והחומצה‪:‬‬

‫‪ -‬הדופן הפנימית מפרישה ריר שמצפה אותה ומונע את עיכולה על ידי האנזים והחומצה‪.‬‬
‫‪ -‬תאי דופן הקיבה מתחדשים בקצב מהיר – שכבת התאים מתחלפת מדי ‪ 5–4‬ימים‪,‬‬
‫כי למרות ההגנות יש פגיעה בתאים‪.‬‬

‫‪ -‬לעתים‪ ,‬בהשפעת חיידק הנקרא‬

‫הליקובטר פילורי‪ ,‬הפוגע בדופן הקיבה‪,‬‬
‫החומצה והאנזים פוגעים בדופן הקיבה‬

‫ונגרם כיב קיבה (אולקוס)‪.‬‬

‫‪ -‬יש תרופות שפוגעות בהפרשת הריר‬
‫המגן על דופן הקיבה‪ ,‬ולכן יש הוראה‬
‫ליטול אותן בעת ארוחה כדי שהפפסין‬
‫והחומצה יפרקו את המזון ולא את דופן‬
‫הקיבה‪ ,‬הנמצאת במצב פחות מוגן‪.‬‬
‫‪SEER Training Modules, Anatomy of the Stomach, U. S. National Institutes of Health, National Cancer‬‬
‫‪)http://training.seer.cancer.gov/ugi/anatomy/stomach.html( Institute. 08/11/11‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
 ‫התריסריון‬

‫התריסריון הוא החלק הראשון של המעי‪ .‬רוחבו כרוחב תריסר אצבעות ומכאן שמו‪.‬‬
‫התהליכים המתרחשים בו‪:‬‬
‫פירוק כימי (עיכול כימי) של הפחמימות‪ ,‬החלבונים והשומנים למולקולות קטנות יותר‪.‬‬
‫העיכול נעשה בעזרת אנזימי עיכול שמופרשים לתריסריון מן הלבלב‪.‬‬
‫אל התריסריון נשפכים מלחי מרה מכיס המרה שנמצא בכבד‪.‬‬
‫בשקף הבא – ראו פירוט על השפעת מלחי המרה על תהליך העיכול‪.‬‬

‫תריסריון‬

‫‪21‬‬
‫‪21‬‬
 ‫מלחי המרה הופכים את השומנים לתחליב‬

‫מיץ המרה מכיל את מלחי המרה‪ .‬הוא נוצר בכבד‪ ,‬נאגר בכיס המרה ומוזרם ממנו אל‬
‫התריסריון דרך צינור שמחבר ביניהם‪ .‬מלחי המרה הופכים את השומנים שבמזון לתחליב‪,‬‬
‫כלומר מטיפות שומן גדולות לטיפות זעירות‪.‬‬

‫טיפת שומן‬
‫גדולה‬

‫תחליב‬

‫מלחי מרה‬

‫האנזים ליפאז המפרק‬ ‫היתרון בהפיכת השומנים לתחליב‪:‬‬

‫שומנים לגליצרול‬ ‫לטיפות הקטנות יש יחס שטח פנים‪/‬נפח גדול יותר‬
‫ולחומצות שומניות‬ ‫מאשר לטיפה הגדולה‪ .‬שטח פנים גדול מאפשר‬
‫מגע רב יותר בין אנזימי העיכול לבין השומן‪.‬‬
‫‪22‬‬
 ‫אבנים בכיס המרה – הרחבה‬

‫‪Wikimedia commons Paul Chau at‬‬

‫לעיתים נוצרות אבנים בכיס המרה או בצינור המחבר בינו ובין התריסריון‪.‬‬
‫האבנים נוצרות ממשקעים של חומרים שאינם מסיסים במים‪.‬‬
‫‪23‬‬
 ‫שאלה ‪6‬‬
‫שאלה ‪:6‬‬
‫בבדיקה של חולה נמצאו שומנים בצואה‪ .‬הרופא חשד שיש לו אבנים בצינור המוליך את מלחי‬
‫המרה אל התריסריון (בשפת היומיום "אבנים במרה")‪.‬‬
‫הסבירו‪ :‬מה הבסיס לחשד זה?‬

‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:6‬‬
‫בבדיקה של חולה נמצאו שומנים בצואה‪ .‬הרופא חשד שיש לו אבנים בצינור המוליך את מלחי‬
‫המרה אל התריסריון (בשפת היומיום "אבנים במרה")‪.‬‬
‫הסבירו‪ :‬מה הבסיס לחשד זה?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫מלחי המרה גורמים להפיכת השומנים במזון לתחליב‪ ,‬כלומר מטיפות שומן גדולות לטיפות‬
‫זעירות‪ .‬היתרון בהגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של טיפות השומן מאפשר מגע רב יותר בין‬
‫אנזימי עיכול (המסיסים במים) לבין השומן ( שאינו מסיס במים)‪.‬‬
‫בהעדר מלחי המרה עקב החסימה בצינור‪ ,‬פירוק השומנים נפגע‪ ,‬והם לא יכלו להיספג לדם‬
‫(המולקולות שלהם נותרו גדולות מדי)‪ ,‬ולכן השומנים נשארו בצינור העיכול ויצאו בצואה‪.‬‬

‫* לעתים‪ ,‬במקרים כאלו‪ ,‬יש לצואה צבע אפרפר‪ ,‬עקב העדר בילוריבין‪ ,‬שהוא החומר הנותן לצואה את‬
‫צבעה האופייני‪( .‬בילוריבין נוצר בכבד מפירוק המוגלובין‪ ,‬הוא עובר לכיס המרה ומופרש לצינור העיכול‬
‫בתוך מיץ המרה)‪.‬‬

‫‪25‬‬
‫‪25‬‬
 ‫התהליכים המתרחשים במעי הדק‪ :‬סיום העיכול הכימי‬

‫התהליכים המתרחשים במעי הדק‪:‬‬

‫א‪ .‬סיום העיכול הכימי – פירוק סופי של המזון ליחידות המבנה (חד‪-‬סוכרים‪ ,‬חומצות‬
‫אמיניות‪ ,‬גליצרול‪ ,‬חומצות שומן)‪ .‬נעשה בעזרת אנזימי עיכול המופרשים מדופן המעי‪.‬‬

‫גליצרול וחומצות שומן‬ ‫שומנים‬

‫חומצות‬
‫אמיניות‬ ‫חלל המעי‬
‫חלבונים‬

‫פחמימות‬

‫דופן המעי‬

‫הנוזל הבין תאי‬

‫‪26‬‬
‫נים דם‬
‫‪26‬‬
 ‫התהליכים המתרחשים במעי הדק‪ :‬ספיגה‬
‫התהליכים המתרחשים במעי הדק‪:‬‬
‫ב‪ .‬ספיגה של תוצרי העיכול דרך דופן המעי לדם‪.‬‬

‫התאמות לספיגה‬
‫הגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של דופן‬
‫חומצות‬ ‫חד־סוכרים‬ ‫המעי הנוצרת על ידי‪:‬‬
‫גליצרול‬ ‫אמיניות‬ ‫‪ -‬פיתולים בדופן הפנימית של המעי (סיסים)‪.‬‬
‫וחומצות שומן‬ ‫‪ -‬פיתולים של קרומי התאים עצמם (סיסונים)‪.‬‬
‫‪ -‬האורך הרב של צינור המעי (‪ 6‬מ')‪.‬‬

‫חלל המעי‬

‫נספגים‬
‫ללימפה‬ ‫דופן המעי‬
‫ומועברים‬
‫דרכה לדם‬

‫הנוזל הבין תאי‬

‫‪27‬‬
‫נים דם‬
‫‪27‬‬
 ‫תהליכי הספיגה‪ :‬פסיביים ואקטיביים‬
‫תוצרי העיכול‪ ,‬פרט לתוצרי פירוק הליפידים‪ ,‬חודרים אל תאי הספיגה בדופן המעי ומהם אל‬
‫הדם דרך נשאים‪ .‬מקצתם נקלטים נגד מפל הריכוזים‪ ,‬בהעברה פעילה (אקטיבית) בהשקעה‬
‫של אנרגיה (‪.)ATP‬‬
‫תוצרי עיכול אחרים עוברים בהעברה‬
‫סבילה (פסיבית)‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בתהליך‬
‫חומצות‬ ‫חד־סוכרים‬
‫גליצרול‬ ‫דיפוזיה‪.‬‬
‫אמיניות‬
‫וחומצות שומן‬
‫ההעברה האקטיבית מאפשרת‬
‫ספיגה כמעט מלאה של כל תוצרי‬
‫העיכול‪ ,‬דבר שלא היה מתאפשר‬
‫אם הספיגה הייתה רק בתהליך‬
‫פסיבי‪.‬‬

‫נספגים‬
‫ללימפה‬ ‫דופן המעי‬
‫ומועברים‬
‫דרכה לדם‬

‫אקסוציטוזה‬ ‫הנוזל הבין תאי‬

‫‪28‬‬
‫נים דם‬
‫‪28‬‬
 ‫שאלה ‪7‬‬
‫שאלה ‪:7‬‬
‫א‪ .‬שטח הפנים של המעי של אדם אחד יכול להגיע לשטח של מגרש טניס‪ .‬הסבירו כיצד נוצר‬
‫שטח פנים גדול כל כך (הסתמכו על התמונות והסבירו אותן)?‬
‫ב‪ .‬למעי שטח פנים גדול לעומת הנפח שלו (יחס שטח פנים‪ /‬נפח גדול)‪ .‬מהו היתרון בכך?‬

‫הגדלה של תא אחד מדופן המעי‬

‫‪29‬‬
‫‪29‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:7‬‬
‫א‪ .‬שטח הפנים של המעי של אדם אחד יכול להגיע לשטח של מגרש טניס‪ .‬הסבירו כיצד נוצר‬
‫שטח פנים גדול כל כך (הסתמכו על התמונות והסבירו אותן)?‬
‫ב‪ .‬למעי שטח פנים גדול לעומת הנפח שלו (יחס שטח פנים‪ /‬נפח גדול)‪ .‬מהו היתרון‬
‫בכך?‬

‫הגדלה של‬
‫תא אחד מדופן המעי‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬ההגדלה בשטח הפנים מושגת דרך‪:‬‬
‫צינור מעי ארוך‪ ,‬פיתולים בדופן הצינור (סיסים) ופיתולים בקרומי התאים (סיסונים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככל ששטח הפנים גדול כך יש למזון המעוכל מקום רב יותר שדרכו הוא יכול להיספג‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
 ‫שאלה ‪8‬‬

‫שאלה ‪:8‬‬
‫בתמונה נראה צילום ממיקרוסקופ אלקטרוני של תא מדופן המעי הדק‪ .‬בצד הפונה אל חלל המעי‬
‫יש פיתולים בקרום הנקראים סיסונים‪ .‬בתאים המצויים בדופן הקיבה אין סיסונים‪.‬‬
‫הסבירו מדוע‪.‬‬
‫קרום התא‬

‫גרעין התא‬

‫תא שכן‬

‫סיסונים בקרום התא‬

‫בצד הפונה לחלל‬
‫המעי‬
‫‪© Helena sabanay, Weizmann institute‬‬

‫‪31 31‬‬
‫חלל המעי‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:8‬‬
‫בתמונה נראה צילום ממיקרוסקופ אלקטרוני של תא מדופן המעי הדק‪ .‬בצד הפונה אל חלל‬
‫המעי יש פיתולים בקרום הנקראים סיסונים‪ .‬בתאים המצויים בדופן הקיבה אין סיסונים‪.‬‬
‫הסבירו מדוע‪.‬‬
‫קרום התא‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ספיגת המזון נעשית דרך דופן‬
‫המעי ולא דרך הקיבה‪ ,‬לכן יש‬
‫צורך בהגדלת שטח הפנים‬
‫במעי‪.‬‬
‫גרעין התא‬ ‫[גם בקיבה יש הגדלה של‬
‫שטח הפנים הפנימי בעזרת‬
‫תא שכן‬ ‫פיתולים‪( ,‬אבל לא הגדלה‬
‫ניכרת כל כך כמו שיש במעי‬
‫הדק)‪ ,‬והדבר מייעל את‬
‫הפירוק המכני של המזון]‬

‫סיסונים בקרום התא‬

‫בצד הפונה לחלל‬
‫המעי‬
‫‪© Helena sabanay, Weizmann institute‬‬

‫‪32 32‬‬
 ‫מעי גס‪ ,‬מעי ישר ופי הטבעת‬

‫מעי גס‬
‫תהליכים‪ :‬ספיגת המים הסופית (מקצת המים נספגים כבר במעי)‪.‬‬
‫במעי הגס חיים אתנו בסימביוזה חיידקים שמייצרים עבורנו ויטמינים שונים‪.‬‬
‫מעי ישר ופי הטבעת‬
‫משם יוצאת הצואה‪ .‬הצואה מכילה מזון לא‪-‬מעוכל (בעיקר תאית = רב‪-‬סוכר שהאנזים‬
‫הדרוש לפירוקו אינו נמצא במערכת העיכול)‪ ,‬חיידקים מתים‪ ,‬חומרי הפרשה ובילוריבין‪,‬‬
‫שהוא החומר שמקנה לצואה את צבעה‪( .‬חומר זה נוצר מפירוק המוגלובין בגוף‪ ,‬הוא עובר‬
‫לכבד ומשם אל התריסריון‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬מופרש בצואה)‪.‬‬
‫סביב המעי הישר ופי הטבעת יש שרירים טבעתיים שמסייעים בהעברת הצואה ובפליטתה‪ .‬‬

‫המעי הגס‬

‫המעי הישר‬

‫פי הטבעת‬
‫‪33‬‬
 ‫שאלה ‪9‬‬
‫שאלה ‪:9‬‬
‫א‪ .‬מדוע התאית אינה מתפרקת במערכת העיכול?‬
‫ב‪ .‬מדוע היא אינה יכולה להיספג כמות שהיא‪ ,‬בלא פירוק?‬
‫ג‪ .‬לפרה יש במערכת העיכול חיידקים החיים אִ תה בשיתוף פעולה (סימביוזה)‪.‬‬
‫החיידקים מפרקים את התאית לחד‪-‬סוכרים שיכולים להיספג לדם הפרה‪.‬‬
‫שערו‪ ,‬מדוע שיתוף פעולה כזה הכרחי עבור הפרה?‬
‫‪ ‬‬

‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:9‬‬
‫א‪ .‬מדוע התאית אינה מתפרקת במערכת העיכול?‬
‫ב‪ .‬מדוע היא אינה יכולה להיספג כמות שהיא‪ ,‬בלא פירוק?‬
‫ג‪ .‬לפרה יש במערכת העיכול חיידקים החיים אִ תה בשיתוף פעולה (סימביוזה)‪.‬‬
‫החיידקים מפרקים את התאית לחד‪-‬סוכרים שיכולים להיספג לדם הפרה‪.‬‬
‫שערו‪ ,‬מדוע שיתוף פעולה כזה הכרחי עבור הפרה?‬
‫‪ ‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬האנזים הדרוש לפירוק התאית (רב‪-‬סוכר) לגלוקוז (חד‪-‬סוכר) אינו נמצא במערכת העיכול‪.‬‬
‫ב‪ .‬התאית היא רב‪-‬סוכר ובעלת מולקולה גדולה שאינה יכולה לעבור דרך קרומי התאים‬
‫הבונים את צינור המעי‪ ,‬אל הדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרה ניזונה רק מצמחים המכילים כמות תאית גדולה‪ ,‬מכיוון שדופן תא הצמח בנוי‬
‫מתאית‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
 ‫שאלה ‪ : 10‬טבלת סיכום – פירוק מכני ופרוק כימי במערכת העיכול‬
‫שאלה ‪:10‬‬
‫סכמו את תהליך העיכול המתרחש במערכת העיכול בעזרת מילוי הטבלה‪:‬‬
‫‪ ‬סמנו ‪ -/+‬אם מתרחש‪/‬לא מתרחש באיבר פירוק כימי של כל אחד מן החומרים‪.‬‬
‫‪ ‬בשורה האחרונה ציירו את תוצרי העיכול‪ ,‬וכתבו את שמות החומרים‪.‬‬
‫‪ ‬סמנו ‪ +‬בחלק שמתרחש בו פירוק מכני‪.‬‬

‫פירוק מכני‬ ‫פירוק כימי‬ ‫לקים‬

‫ליפידים‬ ‫חלבונים‬ ‫פחמימות‬

‫פה‬

‫קיבה‬

‫יסריון‬

‫עי דק‬

‫עי גס‬

‫רי עיכול‬
‫ופיים‬

‫‪36 36‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:10‬‬

‫פירוק מכני‬ ‫פירוק כימי‬ ‫חלקים‬

‫ליפידים‬ ‫חלבונים‬ ‫פחמימות‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫פה‬

‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫קיבה‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫תריסריון‬
‫‪+‬‬ ‫מעי דק‬
‫מעי גס‬
‫גליצרול‬ ‫חומצות אמיניות‬ ‫חד־סוכרים‬ ‫תוצרי עיכול‬
‫וחומצות שומן‬ ‫סופיים‬

‫‪37 37‬‬
 ‫סימולציה העוסקת בקשר בין הגלוקוז הנספג ממערכת העיכול לדם ותהליך הנשימה התאית‬

‫חמצן וחומרי מזון אל התאים סימולציה‪ :‬מעבר‬

‫‪.‬תהליך הנשימה בתאים לבין עוסקת בקשר שבין הנשימה בריאות וספיגת המזון במעי‬

‫‪38‬‬
‫‪38‬‬
 ‫סיכום‪ :‬התהליכים המתרחשים במערכת העיכול‬

‫התהליכים העיקריים המתרחשים במערכת העיכול‪:‬‬

‫פירוק מכני שבו חתיכות גדולות של מזון נחתכות לחתיכות קטנות יותר (בלי שחל שינוי‬
‫במולקולות)‪ .‬הפירוק המכני מתרחש בפה ובקיבה‪.‬‬

‫פירוק כימי של חומרי המזון ליחידות מבנה שלהם‪ ,‬המסוגלות לעבור דרך קרומי התאים‪.‬‬
‫פחמימות מפורקות לחד־סוכרים‪ ,‬חלבונים לחומצות אמיניות ושומנים לגליצרול ולחומצות שומן‪.‬‬
‫הפירוק הכימי מתרחש בפה (מעט)‪ ,‬בקיבה‪ ,‬בתריסריון ובמעי הדק‪.‬‬

‫ספיגת יחידות המבנה מן המעי אל הדם‪ .‬הספיגה מתרחשת במעי הדק‪ .‬יחידות המבנה‬
‫נספגות מקצתן בתהליכי ההעברה פעילה ומקצתן בתהליכי העברה סבילה‪ .‬מים וויטמינים‬
‫נספגים בעיקר במעי הגס‪.‬‬
‫הפרשה (צואה) של חומרים שלא עוכלו כגון תאית ועוד חומרי פסולת‪.‬‬
‫תהליכי הפירוק הכימי מזורזים על ידי אנזימים המופרשים מדופן הקיבה והמעי‪ ,‬ומן הלבלב‪.‬‬
‫מכיס המרה מופרשים אל התריסריון מלחי המרה שהופכים את השומנים לתחליב‪.‬‬
‫‪39‬‬
 ‫סיכום‪ :‬התאמה בין מבנה חלקי מערכת העיכול השונים לתפקודם‬

‫יש התאמה בין מבנה חלקי מערכת העיכול לתפקודם‪ .‬להלן ההתאמות העיקריות‪:‬‬
‫פה ‪ :‬שיניים מסוגים שונים לחיתוך יעיל של המזון‪ ,‬לשון המסייעת לערבול המזון ולהעברתו‪.‬‬
‫רוק המרטיב את המזון ומסייע להפיכתו לעיסה נוזלית‪.‬‬
‫ושט‪ :‬דופנותיו בנויות משרירים‪ ,‬שהתכווציותיהם מסייעות להעברת המזון‪.‬‬
‫קיבה ‪ :‬בליטות בדופן הפנימית מייעלות את הפירוק המכני‪ .‬מדופנות הקיבה מופרשים אנזימים‬
‫וחומצה‪ .‬דופן הקיבה מוגנת מפגיעה על ידי החומצה בעזרת שכבת ריר‪.‬‬
‫המעי הדק ‪ :‬הגדלה של שטח הפנים בעזרת פיתולים‪ ,‬סיסים וסיסונים בדופן הפנימית מייעלת‬
‫את תהליך הספיגה‪.‬‬

‫מונחים (מהסילבוס)‪:‬‬
‫אנזימי עיכול (ללא פירוט)‪ ,‬מעי גס‪ ,‬מעי דק‪ ,‬ספיגה‪ ,‬פירוק כימי‪ ,‬פירוק מכני‪ ,‬צואה‪ ,‬קיבה‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫תרגול נוסף‪ :‬שאלה ‪11‬‬
‫שאלה ‪:11‬‬
‫מרבית הפירוק המכני של המזון בתהליך העיכול של האדם נעשה‪:‬‬
‫א‪ .‬בפה ובוושט‬
‫ב‪ .‬בוושט ובקיבה‬
‫ג‪ .‬במעי הדק ובקיבה‬
‫ד‪ .‬בפה ובקיבה‬

‫‪41‬‬
‫‪41‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:11‬‬
‫מרבית הפירוק המכני של המזון בתהליך העיכול של האדם נעשה‪:‬‬
‫א‪ .‬בפה ובוושט‬
‫ב‪ .‬בוושט ובקיבה‬
‫ג‪ .‬במעי הדק ובקיבה‬
‫ד‪ .‬בפה ובקיבה‬

‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ד'‬

‫‪42‬‬
‫‪42‬‬
 ‫שאלה ‪ :12‬רמות ארגון‬
‫שאלה ‪:12‬‬
‫הטבלה הבאה עוסקת ברמות ארגון‪ .‬מלאו אותה בעזרת דוגמאות ממערכת העיכול‪.‬‬
‫השתמשו במאגר המילים הבא‪ :‬מעי דק‪ ,‬חלבון‪ ,‬מערכת העיכול‪ ,‬רקמת תאי שריר המצויה‬

‫בדופן צינור המעי‪ ,‬מיטוכונדריה‪ ,‬הגוף השלם‪ ,‬תאים הבונים את הדופן הפנימית של צינור‬
‫המעי‪.‬‬

‫רמת ארגון‬ ‫דוגמה ממערכת העיכול‬

‫מולקולה‬ ‫‪ ‬‬
‫אברונים‬ ‫‪ ‬‬
‫תאים‬ ‫‪ ‬‬
‫רקמות‬ ‫‪ ‬‬
‫אברים‬ ‫‪ ‬‬
‫מערכת‬ ‫‪ ‬‬
‫גוף‬

‫‪43‬‬
‫‪43‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:12‬‬
‫הטבלה הבאה עוסקת ברמות ארגון‪ .‬מלאו אותה בעזרת דוגמאות ממערכת העיכול‪.‬‬

‫רמת ארגון‬ ‫דוגמה ממערכת העיכול‬

‫מולקולה‬ ‫חלבון‬
‫אברונים (בתוך תאים)‬ ‫מיטוכונדריה‬
‫תאים‬ ‫תאים הבונים את הדופן הפנימית של‬
‫צינור המעי‬
‫רקמות‬ ‫רקמת תאי שריר המצויה בדופן צינור‬
‫המעי‬
‫אברים‬ ‫מעי דק‬
‫מערכת‬ ‫מערכת העיכול‬
‫גוף‬ ‫הגוף השלם‬

‫‪44‬‬
‫‪44‬‬
 ‫שאלה ‪13‬‬
‫שאלה ‪:13‬‬
‫יש יונקים שאינם יכולים לעכל פחמימות כלשהן‪ .‬סביר ביותר שהם‪:‬‬
‫א‪ .‬אינם מסוגלים להכניס פחמימות אלו למערכת העיכול‬
‫ב‪ .‬אינם משתמשים בגלוקוז לנשימה תאית‬
‫ג‪ .‬אינם יכולים להרכיב בתאיהם פחמימות כאלו‬
‫ד‪ .‬חסרי אנזים המסייע לעיכול פחמימות אלו‬

‫‪45‬‬
‫‪45‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:13‬‬
‫ישנם יונקים שאינם יכולים לעכל פחמימות כלשהן‪ .‬סביר ביותר שהם ‪:‬‬
‫א‪ .‬אינם מסוגלים להכניס פחמימות אלו למערכת העיכול‬
‫ב‪ .‬אינם משתמשים בגלוקוז לנשימה תאית‬
‫ג‪ .‬אינם יכולים להרכיב בתאיהם פחמימות כאלו‬
‫ד‪ .‬חסרי אנזים המסייע לעיכול פחמימות אלו‬

‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ד'‬

‫‪46‬‬
‫‪46‬‬
 ‫שאלה ‪14‬‬
‫שאלה ‪:14‬‬
‫לעיסה יסודית של המזון מחישה את תהליך העיכול‪ ,‬משום שככל שחלקיקי המזון‬
‫קטנים יותר‪:‬‬
‫א‪ .‬שטח המגע של המזון עם האנזימים גדול יותר‬
‫ב‪ .‬החלקיקים יורדים בקלות רבה יותר בצינור העיכול‬
‫ג‪ .‬החלקיקים חודרים בקלות רבה יותר לדם‬
‫ד‪ .‬החלקיקים מופרשים מן הגוף בקלות רבה יותר‬

‫‪47‬‬
‫‪47‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:14‬‬
‫לעיסה יסודית של המזון מחישה את תהליך העיכול‪ ,‬משום שככל שחלקיקי המזון‬
‫קטנים יותר‪:‬‬
‫א‪ .‬שטח המגע של המזון עם האנזימים גדול יותר‬
‫ב‪ .‬החלקיקים יורדים בקלות רבה יותר בצינור העיכול‬
‫ג‪ .‬החלקיקים חודרים בקלות רבה יותר לדם‬
‫ד‪ .‬החלקיקים מופרשים מן הגוף בקלות רבה יותר‬

‫תשובה‪:‬‬
‫משפט א'‬

‫‪48‬‬
‫‪48‬‬
 ‫שאלה ‪15‬‬
‫שאלה ‪:15‬‬
‫לחולה כלשהו העומד לפני ניתוח במערכת העיכול לא נתנו לאכול אלא טפטפו מזון‬
‫באינפוזיה ישירות לדם שלו‪ .‬סביר להניח שבאינפוזיה ימצאו‪:‬‬
‫א‪ .‬חלבונים‬
‫ב‪ .‬חד‪-‬סוכרים‬
‫ג‪ .‬שומנים‬
‫ד‪ .‬עמילן‬

‫‪49‬‬
‫‪49‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:15‬‬
‫לחולה כלשהו העומד לפני ניתוח במערכת העיכול לא נתנו לאכול אלא טפטפו מזון‬
‫באינפוזיה ישירות לדם שלו‪ .‬סביר להניח שבאינפוזיה ימצאו‪:‬‬
‫א‪ .‬חלבונים‬
‫ב‪ .‬חד‪-‬סוכרים‬
‫ג‪ .‬שומנים‬
‫ד‪ .‬עמילן‬

‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ב'‪.‬‬
‫חד‪-‬סוכרים כגון גלוקוז יכולים לעבר דרך קרומי התאים‪ .‬כל שאר החומרים מורכבים‬
‫ממולקולות גדולות שאינן יכולות לעבור דרך קרומי התאים‪ ,‬ולכן יישארו בדם‪.‬‬

‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
 ‫שאלה ‪16‬‬
‫שאלה ‪:16‬‬
‫מה קורה במערכת העיכול?‬
‫א‪ .‬נבנים חומרי מזון הדרושים לגוף‬
‫ב‪ .‬חומרי מזון מתפרקים ליחידות קטנות‬
‫ג‪ .‬חומרי מזון מתחברים עם חמצן‬
‫ד‪ .‬נוצרת אנרגיה לפעילות הגוף‬

‫‪51‬‬
‫‪51‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:16‬‬
‫מה קורה במערכת העיכול?‬
‫א‪ .‬נבנים חומרי מזון הדרושים לגוף‬
‫ב‪ .‬חומרי מזון מתפרקים ליחידות קטנות‬
‫ג‪ .‬חומרי מזון מתחברים עם חמצן‬
‫ד‪ .‬נוצרת אנרגיה לפעילות הגוף‬

‫תשובה‪:‬‬
‫תשובה ב'‬

‫‪52‬‬
‫‪52‬‬
 ‫שאלה ‪17‬‬
‫שאלה ‪:17‬‬
‫א‪ .‬המשפטים הבאים מתארים תופעות הקשורות למערכת העיכול‪ .‬מה המשותף ביניהן?‬
‫• פירוק מכני של המזון לחתיכות קטנות‬
‫• הדופן הפנימית של הקיבה מפותלת‬
‫• הדופן הפנימית של המעי הדק מפותלת (סיסים)‬
‫• הקרום של תאי דופן המעי הדק‪ ,‬הפונים לחלל צינור העיכול‪ ,‬מפותל (סיסונים)‬
‫• מלחי המרה יוצרים תחליב מן השומנים שבמזון‬
‫ב‪ .‬בנוגע לכל אחת מן התופעות הנ"ל‪ ,‬קבעו לאיזו רמת ארגון היא מתייחסת‪.‬‬

‫‪53‬‬
‫‪53‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:17‬‬
‫א‪ .‬המשפטים הבאים מתארים תופעות הקשורות למערכת העיכול‪ .‬מה המשותף ביניהן?‬
‫• פירוק מכני של המזון לחתיכות קטנות‬
‫• הדופן הפנימית של הקיבה מפותלת‬
‫• הדופן הפנימית של המעי הדק מפותלת (סיסים)‬
‫• הקרום של תאי דופן המעי הדק‪ ,‬הפונים לחלל צינור העיכול‪ ,‬מפותל (סיסונים)‬
‫• מלחי המרה יוצרים תחליב מן השומנים שבמזון‬
‫ב‪ .‬בנוגע לכל אחת מן התופעות הנ"ל‪ ,‬קבעו לאיזו רמת ארגון היא מתייחסת‪.‬‬
‫א‪ .‬כל המשפטים עוסקים בתופעה של הגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח – במזון המתעכל או‬
‫באיבר של מערכת העיכול‪.‬‬
‫רמת ארגון‬ ‫ב‪ .‬תופעה‬
‫מולקולות של חומרי המזון‬ ‫פירוק מכני של המזון לחתיכות קטנות –‬
‫הגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של המזון המתעכל (ייעול העיכול הכימי)‬
‫אבר‬ ‫הדופן הפנימית של הקיבה מפותלת –‬
‫הגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של הקיבה (ייעול העיכול המכני והכימי)‬
‫אבר‬ ‫הדופן הפנימית של המעי הדק מפותלת (סיסים) –‬
‫הגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של דופן המעי הדק (ייעול הספיגה)‬
‫תא‬ ‫הקרום של תאי דופן המעי הפונים לחלל המעי מפותל ִ‬
‫(סיסונים) –‬
‫הגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של התאים בדופן המעי הדק (ייעול הספיגה)‬
‫מולקולות‬ ‫מלחי המרה יוצרים תחליב מטיפות השומן –‬
‫הגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של המזון המתעכל (ייעול העיכול הכימי)‬

‫‪54‬‬
‫‪54‬‬
 ‫שאלה ‪18‬‬
‫שאלה ‪:18‬‬
‫סדר השלבים שעובר העמילן שנאכל עד שמרכיביו מנוצלים להפקת אנרגיה בתא שריר‬
‫הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬ספיגה‪ ,‬עיכול‪ ,‬חדירה לתא‬
‫ב‪ .‬עיכול‪ ,‬ספיגה‪ ,‬חדירה לתא‬
‫ג‪ .‬ספיגה‪ ,‬חדירה לתא‪ ,‬עיכול‬
‫ד‪ .‬חדירה לתא‪ ,‬עיכול‪ ,‬ספיגה‬

‫‪55‬‬
‫‪55‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:18‬‬
‫סדר השלבים שעמילן שנאכל עובר‪ ,‬עד שמרכיביו מנוצלים להפקת אנרגיה בתא שריר‬
‫הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬ספיגה‪ ,‬עיכול‪ ,‬חדירה לתא‬
‫ב‪ .‬עיכול‪ ,‬ספיגה‪ ,‬חדירה לתא‬
‫ג‪ .‬ספיגה‪ ,‬חדירה לתא‪ ,‬עיכול‬
‫ד‪ .‬חדירה לתא‪ ,‬עיכול‪ ,‬ספיגה‬

‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ב'‬

‫‪56‬‬
‫‪56‬‬
 ‫שאלה ‪19‬‬
‫שאלה ‪:19‬‬
‫איזה מן התהליכים הבאים הוא תהליך חוץ‪-‬תאי‪ ,‬כלומר אינו מתרחש בתוך התאים?‬
‫א‪ .‬העמילן שבזרע הנובט הופך לגלוקוז‬
‫ב‪ .‬פחמימות במעי הדק הופכות לגלוקוז‬
‫ג‪ .‬הגליקוגן (רב‪-‬סוכר) שנאגר בכבד הופך לגלוקוז‬
‫ד‪ .‬השומן שנאגר ברקמות הגוף מתפרק‬

‫‪57‬‬
‫‪57‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:19‬‬
‫איזה מן התהליכים הבאים הוא תהליך חוץ‪-‬תאי‪ ,‬כלומר אינו מתרחש בתוך התאים?‬
‫א‪ .‬העמילן שבזרע הנובט הופך לגלוקוז‬
‫ב‪ .‬פחמימות במעי הדק הופכות לגלוקוז‬
‫ג‪ .‬הגליקוגן (רב‪-‬סוכר) שנאגר בכבד הופך לגלוקוז‬
‫ד‪ .‬השומן שנאגר ברקמות הגוף מתפרק‬

‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ב'‬

‫‪58‬‬
‫‪58‬‬
 ‫שאלה ‪20‬‬
‫שאלה ‪:20‬‬
‫מה המשפט הנכון בנוגע לתהליך העיכול ולהובלתו בדם?‬
‫א‪ .‬מרבית תוצרי העיכול הם קלי תמס וכך מתאפשרת העברתם בדם‬
‫ב‪ .‬הדם מוביל את החלבונים מן המעיים לתאים ובהם נעשה תהליך העיכול‬
‫ג‪ .‬המזון המעוכל מועבר לדם והמזון הבלתי מעוכל מועבר לשתן‬
‫ד‪ .‬תוצרי העיכול מתקשרים להמוגלובין וכך מתאפשרת העברתם בדם‬

‫*תזכורת‪ :‬ראו בשקופית הבאה מהי מסיסות במים‪.‬‬

‫‪59‬‬
‫‪59‬‬
 ‫תזכורת‪ :‬מסיסות במים‬
‫מהי מסיסות במים?‬

‫חומר שאינו מסיס במים (הידרופובי ="שונא" מים)‬ ‫חומר מסיס במים (הידרופילי="אוהב" מים)‬
‫אינו מתפזר במים בתור מולקולות בודדות‪,‬‬ ‫מתפזר במים בתור מולקולות בודדות‪.‬‬
‫אלא בגושים של מולקולות רבות יחד‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬סוכר‬
‫כך שטח המגע שלו עם המים הוא הקטן ביותר‬
‫דוגמה‪ :‬שמן‬
‫אילו חומרים מסיסים במים?‬
‫חומרים בעלי מטען חשמלי (יונים) או קוטביים‬
‫(קוטבי=חומר שבמולקולה שלו יש צד בעל מטען‬
‫חשמלי שלילי וצד בעל מטען חשמלי חיובי)‪.‬‬

‫מרבית תוצרי העיכול כגון חומצות אמיניות‬

‫©)‪Noumenon (Wikimedia common‬‬
‫וחד‪-‬סוכרים וכן המלחים המצויים במזון‪,‬‬
‫הם חומרים בעלי מטען חשמלי או קוטביים‪.‬‬
‫אילו חומרים אינם מסיסים במים?‬
‫חומרים שהמולקולה שלהם ניטרלית‬
‫(חסרת מטען חשמלי) ואינה קוטבית‪.‬‬

‫‪60 60‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:20‬‬
‫מה המשפט הנכון בנוגע לתהליך העיכול ולהובלתו בדם?‬
‫א‪ .‬מרבית תוצרי העיכול הם קלי תמס וכך מתאפשרת העברתם בדם‬
‫ב‪ .‬הדם מוביל את החלבונים מן המעיים לתאים ובהם נעשה תהליך העיכול‬
‫ג‪ .‬המזון המעוכל מועבר לדם והמזון הבלתי מעוכל מועבר לשתן‬
‫ד‪ .‬תוצרי העיכול מתקשרים להמוגלובין וכך מתאפשרת העברתם בדם‬

‫תשובה‪:‬‬
‫משפט א'‪.‬‬
‫מרבית תוצרי העיכול כגון חומצות אמיניות וחד‪-‬סוכרים וכן המלחים המצויים במזון‪ ,‬הם‬
‫חומרים בעלי מטען חשמלי או קוטביים‪ ,‬ולכן הם מסיסים במים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬המאפיין את תוצרי העיכול הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬חומרים בעלי מולקולה קטנה‪ ,‬ולכן מסוגלים לעבור דרך קרומי התאים‪.‬‬
‫ב‪ .‬רובם* חומרים מסיסים במים ולכן יכולים להתמוסס בדם ולעבור דרכו אל כל חלקי גוף‪.‬‬

‫* תוצרי עיכול שאינם מסיסים במים כגון חומצות שומן עוברים בדם כשהם בתוך מעין טיפה‬
‫המורכבת מחלבונים‪ ,‬ובה נמצאים השומנים‪ ,‬וכך אין להם מגע עם המים‪.‬‬

‫‪61‬‬
‫‪61‬‬
 ‫שאלה ‪ :21‬קישור לרעיונות המרכזיים בביולוגיה‬
‫שאלה ‪:21‬‬
‫בטבלה שלפניכם מופיעה רשימת רעיונות מרכזיים בביולוגיה‪.‬‬
‫התאימו לכל אחד משלושת המשפטים הבאים את הרעיון המרכזי הקשור אליו בעזרת כתיבת‬
‫המשפט ליד הרעיון המתאים‪:‬‬
‫א‪ .‬כל אדם החל את חייו בתור ביצית מופרית שמתחלקת פעמים רבות‪ .‬החלוקות מלוות‬
‫בתהליך של התמיינות לאברים שונים‪ ,‬וכך נוצר יצור רב‪-‬תאי שגופו מורכב ממערכות רבות‬
‫כדוגמת מערכת העיכול‪.‬‬
‫ב‪ .‬השיניים הטוחנות רחבות‪ ,‬שטוחות ובעלות בליטות‪ .‬מבנה זה מייעל את תהליך טחינת‬
‫המזון‪.‬‬
‫ג‪ .‬בין המערכות בגוף קיימים יחסי גומלין‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מערכת ההובלה (הדם) מספקת לתאי‬
‫מערכת העיכול עצמה חמצן‪ ,‬ומובילה ממנה תוצרי עיכול לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫רעיונות מרכזיים‪:‬‬
‫ארגון ברמות ארגון שונות‬
‫ויסות והומאוסטזיס‬
‫יחסי גומלין וקיום שיווי משקל דינמי‬
‫אחידות בעקרונות המבנה והתפקוד ושוני בצורה‬
‫התאמה בין מבנה לתפקוד‬
‫המשכיות‪ ,‬תורשתיות ורבייה‬
‫העברת המידע מדור לדור‬
‫גדילה והתפתחות‬
‫תאוריית האבולוציה‬
‫‪62‬‬
‫‪62‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:21‬‬
‫בטבלה שלפניכם מופיעה רשימת רעיונות מרכזיים בביולוגיה‪.‬‬
‫התאימו לכל אחד משלושת המשפטים הבאים את הרעיון המרכזי הקשור אליו בעזרת כתיבת‬
‫המשפט ליד הרעיון המתאים‪:‬‬
‫א‪ .‬כל אדם החל את חייו בתור ביצית מופרית שמתחלקת פעמים רבות‪ .‬החלוקות מלוות‬
‫בתהליך של התמיינות לאברים שונים‪ ,‬וכך נוצר יצור רב‪-‬תאי שגופו מורכב ממערכות רבות‬
‫כדוגמת מערכת העיכול‪.‬‬
‫ב‪ .‬השיניים הטוחנות רחבות‪ ,‬שטוחות ובעלות בליטות‪ .‬מבנה זה מייעל את תהליך טחינת‬
‫המזון‪.‬‬
‫ג‪ .‬בין המערכות בגוף קיימים יחסי גומלין‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מערכת ההובלה (הדם) מספקת לתאי‬
‫מערכת העיכול עצמה חמצן‪ ,‬ומובילה ממנה תוצרי עיכול לכל תאי הגוף‪.‬‬
‫רעיונות מרכזיים‪:‬‬
‫ארגון ברמות ארגון שונות‬
‫ויסות והומאוסטזיס‬
‫יחסי גומלין וקיום שיווי משקל דינמי משפט ג'‬
‫אחידות בעקרונות המבנה והתפקוד ושוני בצורה‬
‫התאמה בין מבנה לתפקוד משפט ב'‬
‫המשכיות‪ ,‬תורשתיות ורבייה‬
‫העברת המידע מדור לדור‬
‫גדילה והתפתחות משפט א'‬
‫תאוריית האבולוציה‬

‫‪63‬‬
‫‪63‬‬
 ‫שאלה ‪22‬‬
‫שאלה ‪:22‬‬
‫עבור כל אחד מצמדי המושגים הבאים‪ ,‬כתבו משפט המקשר ביניהם‪.‬‬
‫על המשפט להיות נכון מבחינת התוכן הביולוגי‪.‬‬
‫א‪ .‬הומיאוסטזיס – הריר המצפה את רירית הקיבה‬
‫ב‪ .‬שיניים – יחס שטח פנים‪/‬נפח‬
‫ג‪ .‬רב סוכר – חד סוכר שיכול להיספג‬
‫ד‪ .‬יחס שטח פנים‪/‬נפח – סיסים‬
‫ה‪ .‬אנזימים – יחידות מבנה‬

‫‪64‬‬
‫‪64‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:22‬‬
‫עבור כל אחד מצמדי המושגים הבאים‪ ,‬כתבו משפט המקשר ביניהם‪.‬‬
‫על המשפט להיות נכון מבחינת התוכן הביולוגי‪.‬‬
‫א‪ .‬הומיאוסטזיס – הריר המצפה את רירית הקיבה‬
‫ב‪ .‬שיניים – יחס שטח פנים‪/‬נפח‬
‫ג‪ .‬רב סוכר – חד סוכר שיכול להיספג‬
‫ד‪ .‬יחס שטח פנים‪/‬נפח – סיסים‬
‫ה‪ .‬אנזימים – יחידות מבנה‬

‫תשובה‪:‬‬
‫דוגמאות למשפטים‪:‬‬
‫א‪ .‬הפרשת הריר המצפה את דופן הקיבה היא מנגנון לשמירת ההומיאוסטזיס הקשור‬
‫לתקינות רירית הקיבה (הגנה מפני חומצה המופרשת מדופן הקיבה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעיסת המזון בעזרת השיניים‪ ,‬גורמת להגדלת היחס שטח פנים‪/‬נפח של חתיכות המזון‬
‫ג‪ .‬מולקולות של רב‪-‬סוכר מפורקות במערכת העיכול לחד‪-‬סוכרים שיכולים להיספג דרך רירית‬
‫המעי לדם‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסיסים גורמים להגדלת היחס שטח פנים‪/‬נפח של המעי הדק וכך מייעלים את תהליך‬
‫ספיגת המזון‪.‬‬
‫ה‪ .‬אנזימי העיכול מפרקים את חומרי המזון ליחידות המבנה שלהם שיכולות להיספג לדם‪.‬‬

‫‪65‬‬
‫‪65‬‬
‫שאלה ‪ – 23‬הרחבה‪ :‬הגורמים המשפיעים על קצב הפרשת הרוק (בשילוב עם דרכי החקר*)‬
‫שאלה ‪:23‬‬
‫מוח‬ ‫החוקר הרוסי פבלוב ערך את מחקריו על כלבים‪ .‬הוא בדק את‬
‫הגורמים המשפיעים על הפרשת הרוק‪ .‬מסקנותיו היו שמראה האוכל‪,‬‬
‫ריחו וטעמו גורמים להפרשת רוק‪.‬‬

‫בלוטות‬ ‫א‪ .‬מה הייתה שאלת החקר של פבלוב?‬

‫מראה אוכל‬
‫הרוק‬ ‫(שימו לב! בשאלת החקר צריכים להיכלל‬
‫המשתנה הבלתי תלוי והמשתנה התלוי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬סמנו בשאלת החקר את המילים המתארות את‬
‫מוח‬ ‫המשתנה הבלתי תלוי ואת המשתנה התלוי‪.‬‬
‫ג‪ .‬נניח שפבלוב מדד את כמות הרוק‬
‫שהופרשה בשלושת המצבים ורצה‬
‫ריח‬ ‫לתאר את התוצאות בגרף‪ .‬איזה סוג‬
‫בלוטות‬
‫האוכל‬ ‫גרף היה עליו לבחור (עקום או עמודות)? נמקו‪.‬‬
‫הרוק‬

‫מוח‬

‫בלוטות‬
‫טעם הרוק‬
‫האוכל‬ ‫* תרגול מיומנויות הנדרשות בבחינת הבגרות במעבדה‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪66‬‬
 ‫תשובה‪ :‬ניסוי פבלוב (בשילוב עם דרכי החקר)‬
‫שאלה ‪:23‬‬
‫א‪ .‬שאלת החקר‪ :‬האם מראה האוכל‪ ,‬ריחו וטעמו משפיעים על קצב הפרשת הרוק?‬
‫משתנה תלוי‬ ‫משתנה בלתי תלוי‬
‫ב‪ .‬גרף עמודות‪ .‬נימוק‪ :‬המשתנה הבלתי תלוי (סוג הגירוי‪ :‬ריח‪ ,‬מראה‪ ,‬טעם)‪,‬‬
‫הוא משתנה בדיד‪.‬‬
‫מראה אוכל‬ ‫כמות‬
‫מוח‬ ‫הרוק‬

‫בלוטות‬
‫הרוק‬
‫סוג הגירוי‬

‫מוח‬
‫מוח‬

‫ריח‬
‫בלוטות‬ ‫בלוטות‬
‫האוכל‬
‫הרוק‬ ‫טעם הרוק‬
‫האוכל‬

‫‪67‬‬ ‫תמונות‪ :‬אורה בר‬

‫‪67‬‬
 ‫רפלקס מותנה – הרחבה‬

‫פבלוב מצא שגם מחשבה יכולה לגרום להפרשת רוק‪.‬‬

‫בהמשך הניסויים הוא השמיע צלצול פעמון בכל פעם שנתן לכלב אוכל טעים‪.‬‬
‫לאחר כמה פעמים התברר לו שגם כשרק השמיע צלצול פעמון‪ ,‬עדיין הפריש הכלב רוק‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬מוחו של הכלב קישר בין צליל הפעמון ובין האוכל‪ .‬תגובה זו של הכלב נקראת‬
‫רפלקס מותנה‪.‬‬

‫מוח‬ ‫מראה אוכל‬

‫ריח‬
‫בלוטות הרוק‬ ‫האוכל‬

‫אוכל ‪+‬פעמון‬ ‫רק פעמון‬

‫לאות הוקרה על תגליותיו הוענק לפבלוב פרס נובל לרפואה לשנת ‪.1904‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪68‬‬
 ‫שאלה ‪ :24‬ביולוגיה בחיוך‬
‫שאלה ‪:24‬‬
‫נמצא חייזר בעל מערכת עיכול דומה למערכת העיכול של בני אדם‪ ,‬פרט‬
‫לכך שאצל החייזר האוכל נכנס דרך החלק התחתון של הגוף ויוצא דרך‬
‫החלק העליון‪.‬‬

‫א‪ .‬מה סביר יותר‪ :‬ששרירי הוושט של החייזר חזקים יותר או חלשים יותר‬
‫משרירי הוושט של בן אנוש? נמקו‪.‬‬

‫ב‪ .‬לחייזר אין שיניים בנקודת הכניסה של המזון‪ .‬איזה חלק מתהליך העיכול‬

‫נפגע מהעדר שיניים?‬

‫ג‪ .‬סביר להניח שכפיצוי על המחסור בשיניים‪ ,‬מערכת העיכול של החייזר‬

‫מפרישה יותר‪/‬פחות אנזימי עיכול והתכווצות שרירי הקיבה שלו‬
‫חזקה‪/‬חלשה יותר‪( .‬מחקו את המיותר)‪.‬‬

‫‪69‬‬
‫‪69‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:24‬‬
‫נמצא חייזר בעל מערכת עיכול דומה למערכת העיכול של בני אדם‪ ,‬פרט‬
‫לכך שאצל החייזר האוכל נכנס דרך החלק התחתון של הגוף ויוצא דרך‬
‫החלק העליון‪.‬‬
‫א‪ .‬מה סביר יותר‪ :‬ששרירי הוושט של החייזר חזקים יותר או חלשים יותר‬
‫משרירי הוושט של בן אנוש? נמקו‪.‬‬
‫ב‪ .‬לחייזר אין שיניים בנקודת הכניסה של המזון‪ .‬איזה חלק מתהליך העיכול‬

‫נפגע מהעדר שיניים?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬מכיוון שאצל החייזר תנועת האוכל היא נגד כוח הכובד‪ ,‬הוא יזדקק לשרירי ושט חזקים‬
‫יותר על מנת להעביר את האוכל לכיוון הקיבה‪.‬‬

‫ב‪ .‬לשיניים יש תפקיד מרכזי בתהליך הפירוק המכני של המזון‪.‬‬

‫ג‪ .‬סביר להניח שכפיצוי על המחסור בשיניים מערכת העיכול של החייזר מפרישה יותר‪/‬פחות‬
‫אנזימי עיכול והתכווצות שרירי הקיבה שלו חזקה‪/‬חלשה יותר‪.‬‬
‫נימוק‪ :‬בהעדר שיניים הפירוק הכימי יצטרך להיות יעיל יותר‪ .‬לכן סביר להניח שיופרשו יותר‬
‫אנזימי עיכול‪ .‬סביר שהתכווצויות הקיבה תהיינה חזקה יותר כדי להגביר את הפירוק המכני‪.‬‬

‫‪70‬‬
‫‪70‬‬