‫ביולוגיה של האדם בדגש הומאוסטזיס‬

‫מערכת העיכול‬
‫נושאי השיעור‬

‫מדוע יש צורך במערכת העיכול?‬

‫התהליכים העיקריים המתרחשים במערכת העיכול‬
‫מבנה מערכת העיכול‬
‫חלקי מערכת העיכול‪ :‬תהליכים והתאמה בין מבנה לִת פקוד‬
‫תרגול‬
 ‫מדוע יש צורך במערכת העיכול?‬
‫ונוזלים‪.‬‬
‫מוצקיםונוזלים‪.‬‬
‫בתורמוצקים‬
‫לגוףבתור‬
‫מגיעיםלגוף‬
‫המזוןמגיעים‬
‫חומריהמזון‬
‫חומרי‬
‫עיכול‬
‫תהליכיעיכול‬
‫שלתהליכי‬ ‫ברצףשל‬
‫בתוכהברצף‬
‫מתפרקיםבתוכה‬
‫העיכולמתפרקים‬
‫למערכתהעיכול‬
‫הנכנסיםלמערכת‬
‫החומריםהנכנסים‬
‫רובהחומרים‬ ‫רוב‬
‫החומרים‬
‫שלהחומרים‬ ‫כימישל‬
‫ופירוקכימי‬
‫קטניםופירוק‬
‫לפירוריםקטנים‬
‫המזוןלפירורים‬
‫שלהמזון‬‫מכנישל‬
‫פירוקמכני‬
‫הכולליםפירוק‬
‫(עיכול=פירוק)הכוללים‬
‫(עיכול=פירוק)‬
‫אליהם‪.‬‬
‫ולהיכנסאליהם‪.‬‬
‫התאיםולהיכנס‬
‫קרומיהתאים‬
‫דרךקרומי‬
‫לחדורדרך‬
‫המסוגלותלחדור‬
‫שלהם‪,‬המסוגלות‬
‫המבנהשלהם‪,‬‬
‫ליחידותהמבנה‬
‫ליחידות‬
‫לאנרגיה‬
‫מקורלאנרגיה‬
‫ולתפקודם‪,‬וכןוכןמקור‬
‫התאיםולתפקודם‪,‬‬
‫לבנייתהתאים‬
‫גלםלבניית‬
‫חומרגלם‬
‫משמשחומר‬
‫לתאיםמשמש‬
‫החודרלתאים‬
‫המעוכלהחודר‬
‫המזוןהמעוכל‬
‫המזון‬
‫התאית‪.‬‬
‫הנשימההתאית‪.‬‬
‫בתהליךהנשימה‬
‫החומריםבתהליך‬
‫מפירוקהחומרים‬
‫המשתחררתמפירוק‬
‫המשתחררת‬

‫• הסבר מפורט של חומרי המזון וגלגוליהם בגוף תוכלו למצוא במצגת‪:‬‬

‫"החומרים המרכיבים את התא" הנמצאת בפרק‪ :‬התא – מבנה ותפקוד‬
‫‪2‬‬
 ‫התהליכים העיקריים המתרחשים במערכת העיכול‬
‫במערכת‪:‬‬
‫המתרחשיםבמערכת‪:‬‬
‫התהליכיםהמתרחשים‬
‫התהליכים‬
‫דופן‬
‫אתדופן‬
‫המרכיביםאת‬
‫התאיםהמרכיבים‬
‫קרומיהתאים‬
‫דרךקרומי‬
‫לעבורדרך‬
‫שיכולותלעבור‬
‫מבנהשיכולות‬
‫יחידותמבנה‬
‫המזוןלליחידות‬
‫פירוקהמזון‬
‫עיכול––פירוק‬
‫‪.1.1‬עיכול‬
‫אנזימי‬
‫ידיאנזימי‬
‫עלידי‬
‫מזורזעל‬
‫הפירוק מזורז‬
‫הגוף‪.‬הפירוק‬
‫תאיהגוף‪.‬‬
‫קרומיתאי‬
‫דרךקרומי‬
‫לעבורדרך‬
‫מכןלעבור‬
‫ולאחרמכן‬
‫לדם‪,‬ולאחר‬
‫ולהגיעלדם‪,‬‬
‫המעיולהגיע‬
‫המעי‬
‫העיכול‪.‬‬
‫העיכול‪.‬‬

‫לדם‪.‬‬
‫המעילדם‪.‬‬
‫המזוןמןמןהמעי‬
‫שלהמזון‬
‫המבנהשל‬
‫יחידותהמבנה‬
‫שליחידות‬
‫ספיגהשל‬
‫ספיגה––ספיגה‬
‫‪.2.2‬ספיגה‬

‫‪3‬‬
 ‫שאלה ‪1‬‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫בתרשים מתואר תהליך פירוק החלבונים המצויים במזון לחומצות אמיניות ותהליך הרכבת‬
‫חלבוני הגוף מחומצות אמיניות אלו‪.‬‬
‫היכן בגוף מתרחש כל אחד מן התהליכים האלה?‬

‫הפירוק מתרחש ב_________‬

‫הבנייה מתרחשת ב_________‬

‫‪4‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:1‬‬
‫בתרשים מתואר תהליך פירוק החלבונים המצויים במזון לחומצות אמיניות ותהליך הרכבת‬
‫חלבוני הגוף מחומצות אמיניות אלו‪.‬‬
‫היכן בגוף מתרחש כל אחד מן התהליכים האלה?‬

‫הפירוק מתרחש במערכת העיכול*‬

‫הבנייה מתרחשת בתאי הגוף‬

‫* גם בתאי הגוף מתרחשים תהליכי פירוק של חלבונים שנבנו בתאים‪ .‬שאלה זו מתייחסת לחלבונים‬
‫המצויים במזון‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫מבנה מערכת העיכול‬
‫מערכת העיכול היא צינור ארוך שראשיתו בפה וסופו בפי הטבעת‪ .‬פירוק המזון מתרחש‬
‫בחלקים שונים של הצינור‪ .‬ספיגת תוצרי העיכול מתרחשת במעי הדק‪ .‬ספיגת המים‬
‫מתרחשת במעי הדק והגס‪ .‬חומרים שלא התעכלו (כגון תאית) יוצאים דרך פי הטבעת‪.‬‬
 ‫שאלה ‪ :2‬מבנה מערכת העיכול‬
‫שאלה ‪:2‬‬
‫בתרשים מוצגים חלקי מערכת העיכול השונים‬
‫כתבו ליד כל ִס פרה את שם החלק‪.‬‬

‫מעי גס‬
‫כבד‬
‫קיבה‬
‫תריסריון‬
‫פה‬
‫כיס המרה‬
‫לבלב‬
‫פי הטבעת‬
‫ושט‬
‫מעי דק‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫בתרשים מוצגים חלקי מערכת העיכול השונים‬
‫כתבו ליד כל ִס פרה את שם החלק‪.‬‬
‫פה‬

‫ושט‬

‫כבד‬
‫קיבה‬
‫תריסריון‬
‫כיס המרה‬ ‫לבלב‬

‫מעי דק‬

‫מעי גס‬
‫פי הטבעת‬
 ‫חלקי מערכת העיכול‪ :‬התהליכים המתרחשים בהם‪ ,‬וההתאמה בין מבנה לתפקוד‬
‫בשקפים הבאים נדון בחלקים השונים של מערכת העיכול‪ ,‬בתהליכים המתרחשים בהם‬
‫ובהתאמה בין המבנה שלהם לִּת פקודם‪.‬‬

‫היכנסו לסימולציה המתארת את תהליך עיכול המזון וספיגתו במערכת העיכול‪:‬‬

‫מערכת העיכול‬

‫‪9‬‬
 ‫הפה‬
‫התהליכים המתרחשים בפה‪:‬‬

‫עיכול מכני של המזון – כלומר פירוק המזון לחלקים קטנים יותר‪ ,‬בלא פירוק כימי‪ ,‬הנעשה‬
‫בעזרת השיניים והלשון‪.‬‬
‫היתרון‪ :‬הגדלת היחס שטח פנים‪/‬נפח של המזון מאפשרת מגע גדול יותר בין אנזימי העיכול‬
‫לבין המזון בהמשך תהליך העיכול‪ ,‬דבר המאפשר את יעילות העיכול‪.‬‬

‫עיכול כימי של המזון – ברוק נמצא האנזים עמילאז שמפרק את הרב‪-‬סוכר עמילן למולקולות‬
‫קטנות יותר‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫שאלה ‪3‬‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫כשלועסים לחם זמן ממושך חשים טעם מתוק‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬

‫רמז‪ :‬בלחם יש עמילן‪ ,‬שהוא רב‪-‬סוכר המורכב ממולקולות רבות של גלוקוז (חד‪-‬סוכר)‬

‫‪11‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:3‬‬
‫כשלועסים לחם זמן ממושך חשים טעם מתוק‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫לעמילן (רב‪-‬סוכר) אין טעם מתוק‪.‬‬
‫לגלוקוז (חד‪-‬סוכר) יש טעם מתוק‪ .‬האנזים עמילאז‪ ,‬המצוי ברוק‪ ,‬מפרק את העמילן לגלוקוז‪,‬‬
‫ולכן חשים בטעם מתוק‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫שאלה ‪:4‬‬
‫א‪ .‬האם התרשים דומה לתהליך הפירוק המכני‬
‫או לתהליך הפירוק הכימי של המזון?‬
‫ב‪ .‬מחקו את המיותר‪ :‬בקוביות הקטנות‪ ,‬היחס שטח פנים‪/‬נפח‬
‫גדול ‪ /‬קטן יותר מהיחס בקובייה הגדולה‪.‬‬
‫ג‪ ,‬הסבירו מדוע הגדלת היחס שטח פנים‪/‬נפח‬
‫מייעלת את תהליך הפירוק הכימי?‬

‫* הסבר מפורט של המונח יחס שטח פנים‪/‬נפח‪,‬‬

‫ומשמעויותיו הביולוגיות ברמות ארגון שונות‪,‬‬
‫תמצאו במצגת ייחודית לנושא זה הנמצאת בפרק‪:‬‬
‫רעיונות מרכזיים ומונחי יסוד חוצי נושאים בביולוגיה‬

‫‪13‬‬
 ‫תשובה‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬התרשים דומה לפירוק מכני‪ .‬הקובייה נחתכה לחתיכות‬
‫קטנות בלי שחל שינוי בחומר שהיא מורכבת ממנו‪ .‬גם‬
‫הפירוק המכני של המזון הוא פירוקו לפירורים קטנים‪ ,‬אך‬
‫החומרים המרכיבים את המזון אינם מתפרקים (זה קורה‬
‫בפירוק הכימי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בקוביות הקטנות‪ ,‬היחס שטח פנים‪ /‬נפח גדול יותר‬
‫מהיחס בקובייה הגדולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של המזון מאפשרת מגע‬
‫גדול יותר בין אנזימי העיכול לבין המזון בהמשך תהליך‬
‫העיכול‪ ,‬ולכן תהליך הפירוק הכימי יהיה יעיל יותר‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫הוושט‬

‫תפקיד הוושט הוא‪ :‬העברת המזון מן הפה לקיבה‪ .‬דופן הוושט מורכבת משרירים שמסייעים‬
‫בהזרמת המזון בעזרת התכווצות גלית‪ .‬בוושט לא חל שינוי במזון‪.‬‬
‫בעת הבליעה‪ ,‬מכסה הגרון סוגר את הפתח לגרון וכן נמנעת כניסת מזון אל דרכי הנשימה‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫שאלה ‪5‬‬

‫שאלה ‪:5‬‬
‫א‪ .‬באופן עקרוני – אפשר לאכול גם כשעומדים על הראש (אבל נוח ובריא יותר לאכול במצב‬
‫רגיל)‪ .‬מה אפשר ללמוד מכך בנוגע להשפעת כוח הכובד והתכווצויות שרירי צינור הוושט על‬
‫העברת המזון בוושט?‬
‫ב‪ .‬הוושט‪ ,‬שדרכו עובר המזון‪ ,‬הוא צינור הבנוי מרקמות רכות ואלסטיות המסוגלות להתרחב‬
‫ולהתכווץ‪ .‬הקנה‪ ,‬שדרכו עובר האוויר‪ ,‬הוא צינור נוקשה הבנוי מטבעות סחוס‪ .‬שערו מהו‬
‫היתרון בהבדל בין מבנה הוושט למבנה הקנה?‬

‫‪16‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:5‬‬
‫א‪ .‬באופן עקרוני – אפשר לאכול גם כשעומדים על הראש (אבל נוח ובריא יותר לאכול במצב‬
‫רגיל)‪ .‬מה אפשר ללמוד מכך בנוגע להשפעת כוח הכובד והתכווצויות שרירי צינור הוושט על‬
‫העברת המזון בוושט?‬
‫ב‪ .‬הוושט‪ ,‬שדרכו עובר המזון‪ ,‬הוא צינור הבנוי מרקמות רכות ואלסטיות המסוגלות להתרחב‬
‫ולהתכווץ‪ .‬הקנה‪ ,‬שדרכו עובר האוויר‪ ,‬הוא צינור נוקשה הבנוי מטבעות סחוס‪ .‬שערו מהו‬
‫היתרון בהבדל בין מבנה הוושט למבנה הקנה?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬גם כוח הכובד (כוח המשיכה‪ ,‬גרביטציה) אך גם התכווצויות השרירים גורמים למעבר‬
‫המזון בוושט‪ ,‬לכן באופן עקרוני אפשר לאכול גם כשעומדים על הראש‪ .‬אולם האכילה במצב‬
‫זה פחות נוחה מאשר במצב רגיל‪ ,‬וגם העיכול בה אינו מיטבי (מאחר וחסרה השפעתו של‬
‫כוח הכובד המסייע בהעברת המזון בוושט) ‪.‬‬
‫ב‪ .‬למעבר אוויר מתאים צינור נוקשה‪ ,‬כי לאוויר "אין כוח" לפתוח את הצינור אם הוא ייחסם‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬צינור נוקשה אינו מתאים למעבר מזון‪ ,‬כי גוש מזון גדול מדי יכול "להיתקע"‬
‫בצינור ולחסום אותו‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬התכווצויות צינור הוושט הגמיש מסייעות בהעברת המזון‬
‫לכיוון הקיבה‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫הקיבה‬
‫התהליכים המתרחשים בקיבה‪:‬‬
‫פירוק מכני – פירוק המזון ליחידות קטנות יותר בעזרת התכווצויות של הקיבה‪.‬‬
‫פירוק כימי – פירוק החלבונים בעזרת האנזים פפסין לשרשראות חלבוניות קצרות יותר‪.‬‬
‫האנזים מופרש מדופן הקיבה עם חומצה‪ ,‬שכן הוא פועל במיטבו בסביבה חומצית‬
‫(ה‪ pH-‬המיטבי עבורו הוא ‪.)2‬‬
‫חיטוי המזון – החומציות השוררת בקיבה גורמת למות חיידקים ּווירוסים המצויים במזון‬
‫(נגרמת דנטורציה של החלבונים שלהם)‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫הקיבה‪ :‬התאמת המבנה לִּת פקוד‬

‫התאמת מבנה הקיבה לִּת פקודה‪:‬‬

‫הדופן הפנימית של הקיבה מפותלת‪ .‬הפיתולים בולטים לתוך חלל הקיבה‪ .‬בכך מוגדל‬
‫היחס שטח הפנים‪ /‬נפח של דופן הקיבה ומוגדל שטח המגע של הדופן עם המזון‪ .‬בדרך זו‬
‫מתאפשר פירוק מכני יעיל יותר‪ .‬הדופן מורכבת משרירים המאפשרים את ההתכווצויות‪.‬‬

‫ההתאמה של הקיבה למניעת פגיעה בדופן הקיבה על ידי האנזים והחומצה‪:‬‬

‫‪ -‬הדופן הפנימית מפרישה ריר שמצפה אותה ומונע את עיכולה על ידי האנזים והחומצה‪.‬‬
‫‪ -‬תאי דופן הקיבה מתחדשים בקצב מהיר – שכבת התאים מתחלפת מדי ‪ 5-4‬ימים‪ ,‬כי‬
‫למרות ההגנות יש פגיעה בתאים‪.‬‬

‫לעתים‪ ,‬בהשפעת חיידק הנקרא הליקובטר פילורי‪ ,‬הפוגע בדופן הקיבה‪ ,‬החומצה‬
‫והאנזים פוגעים בדופן הקיבה ונגרם כיב קיבה (אולקוס)‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫התריסריון‬

‫התריסריון הוא החלק הראשון של המעי‪ .‬רוחבו כרוחב תריסר אצבעות ומכאן שמו‪.‬‬
‫התהליכים המתרחשים בו‪ :‬פירוק כימי (עיכול כימי) של הפחמימות‪ ,‬החלבונים והשומנים‬
‫למולקולות קטנות יותר‪.‬‬
‫העיכול נעשה בעזרת אנזימי עיכול שמופרשים לתריסריון מן הלבלב‪.‬‬
‫אל התריסריון נשפכים מלחי מרה מכיס המרה שנמצא בכבד‪.‬‬
‫מלחי המרה הופכים את השומנים שבמזון לתחליב‪ ,‬כלומר מטיפות שומן גדולות לטיפות‬
‫זעירות ‪ .‬היתרון בהגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של טיפות השומן מאפשר מגע רב יותר בין‬
‫אנזימי עיכול (המסיסים במים) לבין השומן (שאינו מסיס במים)‪.‬‬

‫תריסריון‬

‫‪20‬‬
 ‫שאלה ‪6‬‬
‫שאלה ‪:6‬‬
‫בבדיקה של חולה נמצאו שומנים בצואה‪ .‬הרופא חשד שיש לו אבנים בצינור המוליך את מלחי‬
‫המרה אל התריסריון (בשפת היומיום "אבנים במרה")‪.‬‬
‫הסבירו‪ :‬מה הבסיס לחשד זה?‬

‫‪21‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:6‬‬
‫בבדיקה של חולה נמצאו שומנים בצואה‪ .‬הרופא חשד שיש לו אבנים בצינור המוליך את מלחי‬
‫המרה אל התריסריון (בשפת היומיום "אבנים במרה")‪.‬‬
‫הסבירו‪ :‬מה הבסיס לחשד זה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫מלחי המרה גורמים להפיכת השומנים במזון לתחליב‪ ,‬כלומר מטיפות שומן גדולות לטיפות‬
‫זעירות‪ .‬היתרון בהגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של טיפות השומן מאפשר מגע רב יותר בין‬
‫אנזימי עיכול (המסיסים במים) לבין השומן ( שאינו מסיס במים)‪.‬‬
‫בהעדר מלחי המרה עקב החסימה בצינור‪ ,‬פירוק השומנים נפגע‪ ,‬והם לא יכלו להיספג לדם‬
‫(המולקולות שלהם נותרו גדולות מדי)‪ ,‬ולכן השומנים נשארו בצינור העיכול ויצאו בצואה‪.‬‬

‫* לעתים‪ ,‬במקרים כאלו‪ ,‬יש לצואה צבע אפרפר‪ ,‬עקב העדר בילוריבין‪ ,‬שהוא החומר הנותן לצואה את‬
‫צבעה האופייני‪( .‬בילוריבין נוצר בכבד מפירוק המוגלובין‪ ,‬הוא עובר לכיס המרה ומופרש לצינור העיכול‬
‫בתוך מיץ המרה)‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫המעי הדק‬
‫התהליכים המתרחשים במעי הדק‪:‬‬
‫סיום העיכול הכימי – פירוק סופי של המזון ליחידות המבנה (חד‪-‬סוכרים‪ ,‬חומצות אמיניות‪,‬‬
‫גליצרול‪ ,‬חומצות שומן)‪ .‬נעשה בעזרת אנזימי עיכול המופרשים מדופן המעי‪.‬‬
‫ספיגה של תוצרי העיכול דרך דופן המעי לדם‪.‬‬
‫התאמות לספיגה‬
‫הגדלת היחס שטח פנים‪ /‬נפח של דופן המעי הנוצרת על ידי‪:‬‬
‫‪ .1‬פיתולים בדופן הפנימית של המעי (סיסים)‬
‫‪ .2‬פיתולים של קרומי התאים עצמם (סיסונים)‬
‫‪ .3‬האורך הרב של צינור המעי (‪ 6‬מ')‬

‫המעי הדק‬

‫‪23‬‬
 ‫שאלה ‪7‬‬
‫שאלה ‪:7‬‬
‫א‪ .‬שטח הפנים של המעי של אדם אחד יכול להגיע לשטח של מגרש טניס‪ .‬הסבירו כיצד נוצר‬
‫שטח פנים גדול כל כך (הסתמכו על התמונות והסבירו אותן)?‬
‫ב‪ .‬למעי שטח פנים גדול לעומת הנפח שלו (יחס שטח פנים‪ /‬נפח גדול)‪ .‬מהו היתרון בכך?‬

‫הגדלה של תא אחד מדופן המעי‬

‫‪24‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:7‬‬
‫א‪ .‬שטח הפנים של המעי של אדם אחד יכול להגיע לשטח של מגרש טניס‪ .‬הסבירו כיצד נוצר‬
‫שטח פנים גדול כל כך (הסתמכו על התמונות והסבירו אותן)?‬
‫ב‪ .‬למעי שטח פנים גדול לעומת הנפח שלו (יחס שטח פנים‪ /‬נפח גדול)‪ .‬מהו היתרון‬
‫בכך?‬

‫הגדלה של‬
‫תא אחד מדופן המעי‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬ההגדלה בשטח הפנים מושגת דרך‪:‬‬
‫צינור מעי ארוך‪ ,‬פיתולים בדופן הצינור (סיסים) ופיתולים בקרומי התאים (סיסונים)‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככל ששטח הפנים גדול כך יש למזון המעוכל מקום רב יותר שדרכו הוא יכול להיספג‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫שאלה ‪8‬‬
‫שאלה ‪:8‬‬
‫בתמונה נראה צילום ממיקרוסקופ אלקטרוני של תא מדופן המעי הדק‪ .‬בצד הפונה אל חלל המעי‬
‫יש פיתולים בקרום הנקראים סיסונים‪ .‬בתאים המצויים בדופן הקיבה אין סיסונים‪.‬‬
‫הסבירו מדוע‪.‬‬
‫קרום התא‬

‫גרעין התא‬

‫תא שכן‬

‫סיסונים בקרום התא‬

‫בצד הפונה לחלל‬
‫המעי‬

‫‪26‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:8‬‬
‫בתמונה נראה צילום ממיקרוסקופ אלקטרוני של תא מדופן המעי הדק‪ .‬בצד הפונה אל חלל‬
‫המעי יש פיתולים בקרום הנקראים סיסונים‪ .‬בתאים המצויים בדופן הקיבה אין סיסונים‪.‬‬
‫הסבירו מדוע‪.‬‬
‫קרום התא‬
‫תשובה‪:‬‬
‫ספיגת המזון נעשית דרך דופן‬
‫המעי ולא דרך הקיבה‪ ,‬לכן יש‬
‫צורך בהגדלת שטח הפנים‬
‫במעי‪.‬‬
‫גרעין התא‬ ‫[גם בקיבה יש הגדלה של‬
‫שטח הפנים הפנימי בעזרת‬
‫תא שכן‬ ‫פיתולים‪( ,‬אבל לא הגדלה‬
‫ניכרת כל כך כמו שיש במעי‬
‫הדק)‪ ,‬והדבר מייעל את‬
‫הפירוק המכני של המזון]‬

‫סיסונים בקרום התא‬

‫בצד הפונה לחלל‬
‫המעי‬

‫‪27‬‬
 ‫מעי גס‪ ,‬מעי ישר ופי הטבעת‬
‫מעי גס‬
‫תהליכים‪ :‬ספיגת המים הסופית (מקצת המים נספגים כבר במעי)‪.‬‬
‫במעי הגס חיים אתנו בסימביוזה חיידקים שמייצרים עבורנו ויטמינים שונים‪.‬‬
‫מעי ישר ופי הטבעת‬
‫משם יוצאת הצואה‪ .‬הצואה מכילה מזון לא‪-‬מעוכל (בעיקר תאית = רב‪-‬סוכר שהאנזים‬
‫הדרוש לפירוקו אינו נמצא במערכת העיכול)‪ ,‬חיידקים מתים‪ ,‬חומרי הפרשה ובילוריבין‪,‬‬
‫שהוא החומר שמקנה לצואה את צבעה‪( .‬חומר זה נוצר מפירוק המוגלובין בכבד‪ ,‬הוא עובר‬
‫לכיס המרה ומשם אל התריסריון‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬מופרש בצואה)‪.‬‬
‫סביב המעי הישר ופי הטבעת יש שרירים טבעתיים שמסייעים בהעברת הצואה ובפליטתה‪.‬‬

‫המעי הגס‬

‫המעי הישר‬
‫פי הטבעת‬
 ‫שאלה ‪9‬‬
‫שאלה ‪:9‬‬
‫א‪ .‬מדוע התאית אינה מתפרקת במערכת העיכול?‬
‫ב‪ .‬מדוע היא אינה יכולה להיספג כמות שהיא‪ ,‬בלא פירוק?‬
‫ג‪ .‬לפרה יש במערכת העיכול חיידקים החיים ִא תה בשיתוף פעולה (סימביוזה)‪.‬‬
‫החיידקים מפרקים את התאית לחד‪-‬סוכרים שיכולים להיספג לדם הפרה‪.‬‬
‫שערו‪ ,‬מדוע שיתוף פעולה כזה הכרחי עבור הפרה?‬

‫‪29‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:9‬‬
‫א‪ .‬מדוע התאית אינה מתפרקת במערכת העיכול?‬
‫ב‪ .‬מדוע היא אינה יכולה להיספג כמות שהיא‪ ,‬בלא פירוק?‬
‫ג‪ .‬לפרה יש במערכת העיכול חיידקים החיים ִא תה בשיתוף פעולה (סימביוזה)‪.‬‬
‫החיידקים מפרקים את התאית לחד‪-‬סוכרים שיכולים להיספג לדם הפרה‪.‬‬
‫שערו‪ ,‬מדוע שיתוף פעולה כזה הכרחי עבור הפרה?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬האנזים הדרוש לפירוק התאית (רב‪-‬סוכר) לגלוקוז (חד‪-‬סוכר) אינו נמצא במערכת העיכול‪.‬‬
‫ב‪ .‬התאית היא רב‪-‬סוכר ובעלת מולקולה גדולה שאינה יכולה לעבור דרך קרומי התאים‬
‫הבונים את צינור המעי‪ ,‬אל הדם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפרה ניזונה רק מצמחים המכילים תאית רבה‪ ,‬מכיוון שדופן תא הצמח בנוי מתאית‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫תרגול נוסף‪ :‬שאלה ‪10‬‬
‫שאלה ‪:10‬‬
‫מרבית הפירוק המכני של המזון בתהליך העיכול של האדם נעשה‪:‬‬
‫א‪ .‬בפה ובוושט‬
‫ב‪ .‬בוושט ובקיבה‬
‫ג‪ .‬במעי הדק ובקיבה‬
‫ד‪ .‬בפה ובקיבה‬

‫‪31‬‬
 ‫תשובה‬
‫שאלה ‪:10‬‬
‫מרבית הפירוק המכני של המזון בתהליך העיכול של האדם נעשה‪:‬‬
‫א‪ .‬בפה ובוושט‬
‫ב‪ .‬בוושט ובקיבה‬
‫ג‪ .‬במעי הדק ובקיבה‬
‫ד‪ .‬בפה ובקיבה‬

‫תשובה‪:‬‬
‫משפט ד'‬

‫‪32‬‬