‫מכניקה‬

‫שיקולים אנרגטיים בגרביטציה‬

‫חלק א'‬
 ‫נושאי השיעור‬

‫◄הקדמה‬
‫– כוח משמר‪.‬‬
‫– אנרגיה פוטנציאלית של כוח משמר‪.‬‬
‫– שדה כוח ושדה כוח משמר‪.‬‬
‫◄אנרגיה פוטנציאלית גרביטציונית‪.‬‬
‫◄אנרגיה פוטנציאלית גרביטציונית בסמיכות לפני כוכב‪.‬‬
‫◄עקרון הסופרפוזיציה‪.‬‬
 ‫כוח משמר‪-‬הגדרה‬
‫‪.‬‬ ‫⃗‬
‫⃗= 𝑒𝑣𝑖𝑡𝑎𝑣𝑟𝑒𝑠𝑛𝑜𝑐 𝐹‬
‫◄ סימון ‪ :‬נסמן כוח משמר כ‪𝐹 𝑐𝑜𝑛 -‬‬

‫◄ הגדרה ‪ :‬כוח יקרא משמר אם ורק אם עבודתו לאורך כל מסלול סגור היא תמיד אפס‪.‬‬

‫(לכל מסלול סגור)‬ ‫𝑟𝑑𝜃𝑠𝑜𝑐𝐹 ∮= 𝑟⃗ 𝑑∙𝐹⃗ ∮= 𝐹⃗ 𝑊‬

‫‪.‬‬ ‫‪≡0‬‬ ‫◄ הגדרה מתמטית ‪:‬‬
‫𝑛𝑜𝑐‬
‫◄ הסבר‪ :‬ישנם כוחות‪ ,‬שאם הם פועלים על חלקיק המבצע מסלול סגור כלשהו‪ ,‬עבודתם תמיד‬
‫תתאפס‪ .‬יתכן שבחלק מהמסלול הסגור‪ ,‬עבודת הכוח תהיה חיובית‪ ,‬אבל בחלקו האחר של‬
‫המסלול הסגור היא תהיה שלילית‪ .‬סך כל העבודה על פני כל המסלול הסגור תהיה תמיד אפס‪.‬‬
‫כוחות אלו נקראים‪-‬כוחות משמרים‪.‬‬
‫𝐴‬
‫⃗𝑟 ‪Δ‬‬
‫⃗ = 𝑊‪Δ‬‬
‫𝑟‪𝐹 𝑐𝑜𝑛 ∙ Δ ⃗𝑟 =𝐹 𝑐𝑜𝑛 𝑐𝑜𝑠 𝜃 Δ‬‬
‫⃗𝑟 ‪Δ‬‬ ‫⃗𝜃‬
‫⃗‬
‫𝑛𝑜𝑐 𝐹‬ ‫𝑛𝑜𝑐 𝐹‬

‫𝐴‬ ‫𝐴‬
‫⃗ ∑=‪𝑊 𝐴− 𝐴 =∑ Δ W‬‬
‫⃗ ∮= 𝑟⃗ ‪𝐹 𝑐𝑜𝑛 ∙ Δ‬‬
‫‪𝐹 𝑐𝑜𝑛 ∙ 𝑑 ⃗𝑟 =0‬‬
‫𝐴‬ ‫𝐴‬
 ‫כוח משמר‪-‬תוצאה‬
‫◄ תוצאה ‪ :‬כוח יקרא משמר אם ורק אם עבודתו לאורך כל מסלול פתוח מנקודה ‪ A‬אל‬
‫נקודה ‪ B‬היא תמיד ערך קבוע שאינו תלוי בצורת המסלול‪.‬‬
‫‪b‬‬ ‫◄ הוכחה ‪:‬‬

‫מסלול ‪– 3‬‬ ‫מסלול ‪ 2‬מ ‪ a‬ל ‪b‬‬

‫‪a‬‬ ‫מסלול ‪ 1‬מ ‪ a‬ל ‪b‬‬
‫חזרה מ ‪ b‬ל ‪a‬‬
‫◄ נעביר חלקיק מ ‪ a‬ל ‪ b‬במסלול (‪ ) 1‬ונסמן את עבודתו ב ‪.‬‬
‫𝑊 אחר כך נחזיר אותו ל ‪ a‬במסלול (‪)3‬‬
‫‪1‬‬

‫‪𝑊 𝑎 → 𝑎=𝑊 1+𝑊 3=0 ⇒𝑊 1 =−𝑊 3‬‬ ‫‪𝑊.3‬‬

‫נקבל ‪:‬‬ ‫ונסמן את עבודתו ב‬

‫◄ נעביר חלקיק מ ‪ a‬ל ‪ b‬במסלול (‪ ) 2‬ונסמן את עבודתו ב 𝑊‪ .‬אחר כך נחזיר אותו ל ‪ a‬במסלול (‪)3‬‬
‫‪2‬‬

‫‪𝑊 𝑎 → 𝑎=𝑊 2+𝑊 3=0 ⇒𝑊 2=−𝑊 3‬‬ ‫נקבל ‪:‬‬

‫‪𝑊.‬‬ ‫‪3‬‬
‫ונסמן את עבודתו ב‬

‫‪ .‬כלומר עבודת הכוח המשמר אינה תלויה בצורת המסלול‪ .‬מ‪.‬ש‪.‬ל‪.‬‬ ‫◄ ומכאן נובע ‪:‬‬
‫‪𝑊 1=𝑊 2‬‬
 ‫כוח משמר‪-‬מסקנה‬
‫◄ מסקנה ‪ :‬עבודתו של כוח משמר הפועל על חלקיק הנע מנקודה ‪ A‬אל נקודה ‪ B‬במרחב‪,‬‬
‫תלויה‪ ,‬עד כדי קבוע‪ ,‬רק במיקומן במרחב של הנקודות ‪ A‬ו ‪.B‬‬

‫◄ מסקנה זו נובעת מכך שעבודתו של הכוח המשמר אינה תלויה בצורת המסלול שלאורכו נע‬
‫החלקיק כשעבר מנקודה ‪ A‬אל נקודה ‪.B‬‬

‫◄ למסקנה זו ישנה משמעות רבה שכן היא מאפשרת "לייצר נוסחא אפויה" המייצגת את‬
‫עבודתו של כל כוח משמר הפועל על חלקיק הנע מנקודה ‪ A‬במרחב אל נקודה ‪ B‬במרחב‪.‬‬
‫כלומר‪:‬‬

‫𝐹⃗ 𝑊‬ ‫𝐵→𝐴‬
‫) 𝐴 𝑧 ‪= 𝑓 ( 𝑥 𝐵 , 𝑦 𝐵 , 𝑧 𝐵 ) − 𝑓 (𝑥 𝐴 , 𝑦 𝐴 ,‬‬
‫𝑛𝑜𝑐‬

‫נוסחא זו תאפשר (לאחר פיתוחה עבור כוחות משמרים חשובים) לחשב את עבודת הכוחות‬
‫המשמרים פשוט ע"י הצבת נתוני השפה בנקודות ‪ A‬ו ‪.B :‬‬
‫"נוסחא אפויה" זו נקראת‪"-‬אנרגיה פוטנציאלית של כוח משמר"‪.‬‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית של כוח משמר‬
‫◄ לכל כוח משמר ניתן "להצמיד" אנרגיה פוטנציאלית‪.‬‬

‫◄ אנרגיה פוטנציאלית מיוחסת לחלקיק הנמצא בנקודה כלשהי ‪ ,P‬ביחס לנקודת יחוס ‪ .O‬האנרגיה‬
‫הפוטנציאלית בנקודת הייחוס ‪ O‬מוגדרת כאפס‪.‬‬

‫◄ אנרגיה פוטנציאלית של חלקיק הנמצא בנקודה ‪ , P‬מהווה אנרגיה האצורה בגוף‪ ,‬שנוצרה עקב עבודתו‬
‫של כוח משמר‪ ,‬שפעל על החלקיק כשעבר מנקודת הייחוס ‪ O‬אל הנקודה ‪ .P‬אנרגיה זו עשויה‬
‫להשתחרר ולהפוך לאנרגיה קינטית של החלקיק בתנאים מסוימים‪.‬‬

‫◄ לכל כוח משמר "צמודה" אנרגיה פוטנציאלית משלו שיש לה נוסחא מוגדרת‪ .‬הנוסחא שונה מכוח‬
‫משמר אחד למשנהו‪ ,‬אך הגדרת האנרגיה הפוטנציאלית משותפת לכל הכוחות המשמרים‪( .‬ראו‬
‫בהמשך)‪.‬‬
‫◄ הסימון המקובל לאנרגיה פוטנציאלית של חלקיק הוא‪.U :‬‬
‫למשל‪:‬‬

‫𝑔‪𝑈.‬‬ ‫– אנרגיה פוטנציאלית של כוח הכובד תסומן כ‬

‫– אנרגיה פוטנציאלית של כוח קפיצי תסומן כ 𝑒‪𝑈.‬‬
‫– אנרגיה פוטנציאלית של כוח חשמלי תסומן כ ‪ .‬וכו'‪...‬‬
‫𝑐𝑙𝑒 𝑈‬

‫הערה‪ :‬ישנם המסמנים אנרגיה פוטנציאלית ב 𝑝 𝐸‪.‬‬

 ‫הגדרת האנרגיה פוטנציאלית של כוח משמר‬
‫⃗‬
‫𝑛𝑜𝑐 𝐹‬
‫‪.‬‬ ‫◄ נתון כוח משמר מסוים ‪:‬‬
‫◄ נקבע נקודת יחוס ‪( . O‬מיקום נקודת הייחוס הוא שרירותי ונתון לבחירתנו)‪.‬‬
‫◄ נתייחס לחלקיק הנמצא בנקודה כלשהי במרחב ‪.P‬‬
‫𝑈‬
‫◄ נסמן את האנרגיה הפוטנציאלית של החלקיק הנמצא בנקודה ‪ ,P‬ביחס לנקודת הייחוס ‪ O‬כ‪. 𝑃 :‬‬
‫𝑂‬

‫‪Y‬‬
‫◄ נגדיר ‪:‬‬

‫‪P‬‬
‫⃗𝐸 ‪𝑈 𝑃 ≡−‬‬
‫𝐹‬ ‫𝑃 →𝑂 𝑛𝑜𝑐‬
‫‪O‬‬ ‫𝑂‬
‫‪X‬‬

‫‪Z‬‬
‫⃗‬
‫של חלקיק הנמצא בנקודה ‪,P‬‬
‫מקרא‪ :‬האנרגיה הפוטנציאלית עבור הכוח המשמר 𝑛𝑜𝑐 𝐹‬
‫ביחס לנקודת הייחוס ‪ ,O‬מוגדרת כמינוס עבודת הכוח המשמר הפועל על החלקיק‪,‬‬
‫כאשר החלקיק עובר מנקודת הייחוס ‪ O‬אל הנקודה ‪.P‬‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית ‪ -‬תהליך קווזיסטטי‬

‫ִ ְ ִָ‬
‫◄ ק ְו ו ָ ז י ס ט ט י = קווזי‪-‬סטטי‪ .‬כלומר כמעט סטטי‪.‬‬

‫◄ כשחלקיק מועבר מנקודה ‪ A‬לנקודה ‪ B‬בתהליך קווזיסטטי‪ ,‬הכוונה היא שמעבירים אותו‬
‫באיטיות רבה מאד מ ‪ A‬ל ‪ .B‬במהירות אפסית (אך לא אפס)‪.‬‬

‫⃗וזהו הכוח היחיד הפועל עליו‪ ,‬אזי‪ ,‬אם נרצה להעביר את‬ ‫◄ אם על החלקיק פועל כוח משמר𝑛𝑜𝑐 𝐹‬
‫⃗‬
‫החלקיק מנקודה ‪ A‬אל נקודה ‪ , B‬בתהליך קווזיסטטי‪ ,‬נצטרך להפעיל עליו כוח חיצוני𝑡𝑥𝑒 𝐹‪ ,‬כזה‬
‫שיגרום לחלקיק לנוע במהירות אפסית‪.‬‬
‫⃗‬ ‫⃗‬
‫◄ כדי שכך יקרה‪ ,‬חייב להתקיים‪ .𝐹 𝑒𝑥𝑡 =− 𝐹 𝑐𝑜𝑛:‬כלומר הכוח החיצוני צריך להיות שווה בגדלו‬
‫והפוך בכיוונו לכוח המשמר‪.‬‬

‫◄ במצב עניינים זה יימצא החלקיק‪ ,‬לאורך המסלול כולו‪ ,‬בשיווי משקל שכן ‪:‬‬

‫◄ גם כשהמסלול מעוקם‪ ,‬יישמר מעשית שיווי המשקל‪ ,‬משום שהתאוצה הצנטריפטלית‬

‫‪𝑉2‬‬
‫=)‪𝑎 𝑐.‬‬ ‫המתחייבת ממסלול עקום תהיה זניחה‪ ,‬מאחר והמהירות זניחה (שהרי‬
‫𝑅‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית של כוח משמר‪-‬תהליך קווזיסטטי‬

‫◄ כעת נוכל להגדיר את המושג אנרגיה פוטנציאלית של חלקיק הנמצא בנקודה ‪ ,P‬עבור כוח משמר‬
‫באמצעות הגדרה אלטרנטיבית (חלופית)‪ .‬הגדרה זו תהיה שקולה לחלוטין להגדרה המקורית ‪:‬‬
‫◄ ההגדרה המקורית‪:‬‬

‫⃗ 𝑊‪𝑈 𝑃 ≡−‬‬
‫𝐹‬ ‫𝑃 →𝑂 𝑛𝑜𝑐‬
‫𝑂‬
‫◄ ההגדרה השקולה‪:‬‬
‫𝑈‬ ‫𝑃‬ ‫𝑊‪≡+‬‬ ‫⃗‬ ‫בתהליך‬ ‫)(‬
‫ק ו ו ז י ס ט ט י𝑡𝑥𝑒 𝐹‬
‫𝑃 →𝑂‬
‫𝑂‬

‫⃗כלשהו‪ ,‬של חלקיק הנמצא בנקודה ‪ P‬במרחב‪ ,‬ביחס‬

‫◄ לסיכום‪ :‬אנרגיה פוטנציאלית עבור כוח משמר 𝑛𝑜𝑐 𝐹‬
‫לנקודת יחוס ‪( O‬אותה עלינו לקבוע מראש)‪ ,‬תוגדר כך‪:‬‬

‫⃗ 𝑊‪𝑈 𝑃 ≡−‬‬
‫𝐹‬
‫⃗ 𝑊‪𝑜𝑟 :+‬‬
‫𝐹‬
‫)(ב ת ה ל י ך‬
‫𝑃 → 𝑂 𝑛 𝑜𝑐‬ ‫𝑡𝑥𝑒ט י‬
‫קווזיסט‬
‫𝑃 →𝑂‬
‫𝑂‬
 ‫מקרה פרטי עבור כח הכובד‪ -‬אנרגיה פוטנציאלית כבדית (‪)1‬‬
‫𝐺𝑈‬ ‫◄ סימון‪:‬‬

‫◄ מטען יוצר גרביטציוני ‪( M‬מסת גרביטציה)‪ ,‬נטוע במקומו ואינו יכול לזוז‪ .‬מטען בוחן גרביטציוני ‪m‬‬
‫(מסת גרביטציה שאת ההשפעה עליה אנחנו בוחנים)‪ ,‬נמצא במרחק אינסופי מהמטען היוצר‪.‬‬

‫עלינו לחשב את האנרגיה הפוטנציאלית הכבדית של מטען הבוחן ‪ , m‬כאשר הוא יימצא בנקודה ‪ P‬כלשהי‬
‫במרחב‪ ,‬במרחק ‪ r‬מהמטען היוצר ‪ .M‬אנרגיה פוטנציאלית זו נובעת מכוח הגרביטציה‪ ,‬המשמר אשר‬
‫‪ M‬מפעיל על ‪ , m‬כאשר ‪ m‬הועבר מנקודת הייחוס ‪ O‬אל נקודת היעד ‪.P‬‬
‫◄ כדי לחשב את האנרגיה הפוטנציאלית הזו‪ ,‬עלינו להתבסס על אחת מהגדרות האנרגיה הפוטנציאלית‬
‫של כוח משמר‪.‬‬
‫⃗ 𝑊‪𝑈 𝑃 ≡−‬‬
‫𝐹‬ ‫◄ נתבסס על ההגדרה‪:‬‬
‫𝑃 →𝑂 𝑛𝑜𝑐‬
‫𝑂‬

‫– את נקודת הייחוס‪ ,O ,‬עבורה האנרגיה הגרביטציונית של ‪ m‬תוגדר כאפס‪ ,‬נקבע במרחק אינסופי‬
‫מ ‪( M‬כלומר באינסוף)‪( .‬ראו איור בשקופית הבאה)‪.‬‬
‫– הכוח המשמר‪ ,‬עבורו נקבעת אנרגיה פוטנציאלית זו הוא כוח הגרביטציה שמטען הגרביטציה‬
‫היוצר ‪ , M‬מפעיל על מטען הבוחן הגרביטציוני ‪.m‬‬
‫– גדלו של כוח זה הוא‪:‬‬
‫𝑚𝑀‬
‫∙𝐺=𝐺 𝐹‬ ‫‪2‬‬
‫𝑟‬
 ‫מקרה פרטי עבור כח הכובד‪ -‬אנרגיה פוטנציאלית כבדית (‪)2‬‬

‫◄ עלינו לחשב את האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית של חלקיק הבוחן ‪ m‬כאשר הוא ימצא בנקודה ‪ P‬המרוחקת‬
‫ממרכז𝑝 𝑟‬
‫כדור המסה (לצורך הדיון‪-‬כוכב) ‪.M :‬‬ ‫מרחק‬
‫∞‬
‫𝑈 )‪( 1‬‬ ‫𝑃‬ ‫⃗ 𝑊‪≡−‬‬
‫∞‬
‫𝐹‬ ‫𝑃 → ∞ 𝑛 𝑜𝑐‬ ‫◄ על פי ההגדרה‪:‬‬
‫𝑗 →𝑖 ⃗𝑟 ‪Δ‬‬
‫𝜃‬
‫⃗‬
‫𝐺𝐹‬ ‫‪ .1‬מאחר וכוח הגרביטציה משתנה בגדלו ובכיוונו כשחלקיק‬
‫𝑃‬ ‫𝑗 →𝑖‬

‫הבוחן עובר מנקודה לנקודה‪ ,‬נחלק את המסלול אשר לאורכו עובר‬

‫החלקיק למקטעים קטנטנים (דיפרנציאליים)‪.‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪ .2‬נחשב את עבודתו החלקית (הדיפרנציאלית)‪ ,‬של כוח הגרביטציה‪ ,‬בכל מקטע לחוד‪.‬‬

‫‪ .3‬נסכום סקלרית את כל העבודות החלקיות ונקבל את עבודת הגרביטציה‬

‫הכוללת בעת מעברו של חלקיק הבוחן ‪ ,m‬מאינסוף אל הנקודה ‪.P‬‬

‫‪ .4‬נציב את התוצאה באגף ימין של הגדרת האנרגיה הפוטנציאלית (‪.)1‬‬

‫בשקופית הבאה נבצע את התהליך הנ"ל‪.‬‬
 ‫מקרה פרטי עבור כח הכובד‪ -‬אנרגיה פוטנציאלית כבדית (‪)3‬‬
‫∞‬ ‫◄ נבצע זאת‪:‬‬
‫‪ .1‬חלוקת המסלול למקטעים קטנטנים מתוארת בסרטוט‪.‬‬
‫‪ .2‬נבחר מקטע מייצג בו החלקיק עובר מנקודה ‪ i‬אל נקודה ‪.j‬‬
‫𝑗 →𝑖 ⃗𝑟 ‪Δ‬‬ ‫עבודת כוח הגרביטציה ש‪ M‬מפעיל על ‪ m‬היא‪:‬‬
‫𝜃‬
‫⃗‬
‫𝐺𝐹‬ ‫𝑚𝑀𝐺‬
‫𝑃‬ ‫𝑗 →𝑖‬
‫⃗ = 𝑗 → 𝑖 𝑊‪( 1 ) Δ‬‬
‫⏟( 𝐺 𝐹= 𝑗 →𝑖 ⃗𝑟 ‪𝐹 𝐺 ∙ Δ‬‬
‫‪Δ𝑟 𝑖→ 𝑗 𝑐𝑜𝑠 𝜃) = 2‬‬ ‫) 𝑗 𝑟‪(𝑟 𝑖 −‬‬
‫𝑟‪𝑟 −‬‬
‫𝑒𝑔𝑎𝑟𝑒𝑣𝑎 𝑟‬
‫𝑖‬ ‫𝑗‬

‫‪0‬‬
‫כממוצע‬ ‫נגדיר את המרחק הממוצע ממרכז הכוכב אל הנקודות 𝑖 ו 𝑗‬
‫‪.‬‬
‫גיאומטרי של שני המרחקים ‪𝑟 𝑎𝑣𝑒𝑟𝑎𝑔𝑒 𝑖𝑗 = √𝑟 𝑖 𝑟 𝑗 :‬‬
‫(הבחירה בממוצע גיאומטרי נובעת מהמכנה בו מעלים בריבוע את המרחק הממוצע)‪.‬‬

‫=‬ ‫נציב ב (‪:)1‬‬

‫המשך בשקופית הבאה‪.‬‬

 ‫מקרה פרטי עבור כח הכובד‪ -‬אנרגיה פוטנציאלית כבדית (‪)4‬‬
‫∞‬ ‫‪ .3‬כעת נסכום סקלרית את כל העבודות החלקיות‬
‫של כוח הגרביטציה כאשר החלקיק עובר מאינסוף‬
‫אל הנקודה ‪ .P‬נקבל טור טלסקופי ‪:‬‬
‫𝑗 →𝑖 ⃗𝑟 ‪Δ‬‬
‫𝜃‬

‫(‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬

‫𝑃‬ ‫𝑃‬
‫⃗‬
‫𝐺𝐹‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1 1‬‬
‫𝑃‬ ‫𝑗 →𝑖‬
‫∑ 𝑚𝑀𝐺= 𝑗 →𝑖 𝑊‪( 3 ) 𝑊 ⃗𝐹 =∑ Δ‬‬
‫𝑃 → ∞𝐺‬
‫𝑚𝑀𝐺= ‪−‬‬
‫𝑖𝑟 𝑗 𝑟‬
‫‪−‬‬
‫∞𝑟 𝑃 𝑟‬
‫∞‬ ‫∞‬

‫‪1‬‬ ‫אבל ‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪=0‬‬
‫∞𝑟‬

‫𝑚𝑀𝐺‬ ‫לכן ‪:‬‬

‫= 𝐹⃗ 𝑊 ) ‪( 4‬‬
‫𝑃 → ∞𝐺‬ ‫𝑝𝑟‬

‫𝑈)∗(‬ ‫⃗ 𝑊‪≡ −‬‬ ‫‪ .4‬עתה נציב בהגדרת האנרגיה הפוטנציאלית ‪:‬‬

‫𝑃‬ ‫𝐹‬ ‫𝑃 → ∞ 𝑛𝑜𝑐‬
‫∞‬

‫𝑚𝑀𝐺‬ ‫ונקבל ‪:‬‬

‫𝐹⃗ 𝑊‪𝑈 𝐺 ≡ −‬‬ ‫‪=−‬‬
‫𝑃‬
‫∞‬
‫𝑃 → ∞ 𝑛𝑜𝑐‬ ‫𝑝𝑟‬
 ‫מקרה פרטי עבור כח הכובד‪ -‬אנרגיה פוטנציאלית כבדית (‪)5‬‬
‫◄ קיבלנו ‪:‬‬
‫𝑚𝑀𝐺‬
‫‪𝑈 𝐺 =−‬‬‫𝑃‬
‫∞‬
‫𝑝𝑟‬
‫◄ פיתוח מתמטי ליודעי חשבון דיפרנציאלי‪/‬אינטגרלי‪:‬‬

‫∞‬ ‫⃗= 𝑊𝑑‬

‫‪𝐹 𝐺 ∙ 𝑑 𝑟⃗ = −‬‬ ‫(‬
‫𝑚𝑀𝐺‬
‫𝑟‬
‫‪2‬‬
‫^‬
‫𝑟‬ ‫∙‬ ‫(‬ ‫𝑟𝑑‬‫)‬‫^‬
‫𝑟‬ ‫)‬ ‫‪=−‬‬
‫𝑚𝑀𝐺‬
‫𝑟‬
‫‪2‬‬
‫𝑟𝑑‬

‫|‬
‫𝑝𝑟‬ ‫𝑝𝑟‬
‫𝑚𝑀𝐺‬ ‫𝑚𝑀𝐺 𝑚𝑀𝐺‬
‫𝑗 →𝑖 ⃗𝑟 ‪Δ‬‬
‫𝜃‬
‫= 𝑟𝑑 ‪⇒𝑊 ⃗𝐹 =∫ − 2‬‬ ‫=‬
‫⃗‬
‫𝐺‬
‫∞‬ ‫𝑟‬ ‫∞ 𝑟‬ ‫𝑝𝑟‬
‫𝐺𝐹‬ ‫𝑚𝑀𝐺‬
‫𝑃‬ ‫𝑗 →𝑖‬
‫= 𝐹⃗ 𝑊 ‪⇒ 𝑈 𝑃 =−‬‬
‫𝐺‬ ‫𝑝𝑟‬
‫∞‬

‫‪0‬‬

‫𝑚𝑀𝐺‬
‫‪𝑈 𝐺 =−‬‬
‫𝑃‬
‫∞‬
‫𝑝𝑟‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית כבדית ‪ -‬דוגמא (‪)1‬‬
‫◄דוגמא ‪1‬‬
‫חשבו את האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית של לוויין שמסתו ‪ m‬הנמצא בגובה של ‪ 3000‬ק"מ‬
‫מעל פני כדור הארץ‪ .‬הניחו שהאנרגיה הפוטנציאלית הכובדית היא אפס במרחק אינסופי‬
‫ממרכז כדור הארץ‪.‬‬

‫נתונים‪:‬‬

‫[‬ ‫]‬
‫‪2‬‬
‫‪−11‬‬ ‫𝑚𝑁‬
‫‪𝐺=6 . 67 ∙ 10‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑔𝑘‬
‫] 𝑔𝑘 [ ‪𝑀 𝐸𝐴𝑅𝑇𝐻 =6 ∙10 24‬‬

‫] 𝑚𝑘 [ ‪𝑅 𝐸𝐴𝑅𝑇𝐻 =6400‬‬
‫] 𝑔𝑘 [ ‪𝑚=500‬‬
‫] 𝑚𝑘 [ ‪h=3000‬‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית כבדית ‪ -‬דוגמא (‪-)1‬פתרון‬
‫◄פתרון דוגמא ‪1‬‬

‫𝑚𝑀𝐺 𝑚𝑀𝐺‬
‫‪𝑈 𝐺 =−‬‬ ‫=‬
‫𝑃‬
‫∞‬
‫𝑝𝑟‬ ‫‪𝑅+h‬‬

‫‪6 .67 ∙ 10− 11 ∙ 6 ∙10 24 ∙500‬‬

‫𝐺𝑈‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪=−2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪∙10‬‬
‫‪10‬‬
‫]𝐽 [‬
‫𝑃‬
‫∞‬ ‫‪( 6 . 4 +3 ) ∙ 10‬‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית כבדית ‪ -‬דוגמא (‪)2‬‬
‫◄דוגמא ‪ -2‬העתקת נקודת יחוס‬
‫כאשר מגדירים את האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית במרחק אינסופי מכוכב ‪ M‬כאפס‬
‫(כלומר נקודת הייחוס לאנרגיה פוטנציאלית כבדית נקבעת במרחק אינסופי ממרכז הכוכב)‪,‬‬
‫אזי‪ ,‬קיבלנו את נוסחת האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית‪ ,‬של מטען גרביטציה ‪ ,m‬הנמצא במרחק ‪ r‬ממרכזו‬
‫של כוכב הומוגני שמסתו ‪ ,M‬כ ‪:‬‬

‫𝑚𝑀𝐺‬
‫𝐺𝑈‬ ‫‪=−‬‬
‫𝑃‬
‫∞‬
‫𝑟‬
‫הוכיחו‪ ,‬על סמך נוסחא זו‪ ,‬שאם היינו בוחרים כנקודת יחוס את פני הכוכב שרדיוסו ‪ .R‬הייתה מתקבלת‬
‫הנוסחא‪:‬‬

‫𝐺𝑈‬ ‫𝑃‬
‫𝑅‬
‫𝑚𝑀𝐺=‬
‫‪1 1‬‬
‫‪−‬‬
‫𝑟 𝑅‬ ‫[‬ ‫]‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית כבדית‪ -‬דוגמא (‪ -)2‬פתרון‬
‫◄פתרון דוגמא ‪2‬‬

‫זוהי בעיה של הזזת נקודת יחוס ( מאינסוף אל פני הכוכב)‪.‬‬

‫כדי שלא לסרבל את כיתוב המשוואות נסמן‪:‬‬

‫𝑟‬
‫∞‬
‫∞‬
‫𝑟 𝑈= ∞⏟‬
‫𝑈 ‪𝑈 𝐺 =𝑈 𝑟 =𝑈 𝑟 −‬‬
‫‪0‬‬

‫𝑅‬
‫∞‬
‫∞‬
‫𝑅 𝑈= ∞⏟‬
‫𝑈 ‪𝑈 𝐺 =𝑈 𝑅 =𝑈 𝑅 −‬‬
‫‪0‬‬

‫כעת‪:‬‬

‫𝑈 ‪⏟𝑟 −‬‬
‫𝑈 =𝑟𝑈‬
‫𝑅‬
‫‪⏟𝑅 = −‬‬
‫𝑚𝑀𝐺‬ ‫𝑚𝑀𝐺‬
‫(‬ ‫𝑚𝑀𝐺‬
‫𝑟‬
‫‪− −‬‬ ‫()‬
‫𝑚𝑀𝐺‬
‫𝑅‬
‫𝑚𝑀𝐺=‬
‫‪1 1‬‬
‫‪−‬‬
‫𝑟 𝑅‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫𝑟‬ ‫𝑅‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית כבדית‪-‬עיקרון ההתאמה‬
‫◄דוגמא ‪3‬‬
‫בהמשך לדוגמא ‪- 2‬הראו שאם תקבעו נקודת יחוס לאנרגיה פוטנציאלית כבדית‪-‬על פני כוכב ‪ ,M‬תקבלו על‬
‫פי נוסחת האנרגיה הגרביטציונית הכובדית‪ ,‬הכללית‪ ,‬שקיבלנו בדוגמא ‪: 3‬‬

‫𝑚𝑀𝐺= 𝑟 𝑈‬
‫𝑅‬
‫(‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪−‬‬
‫𝑟 𝑅‬ ‫)‬
‫את הצורה המוכרת לנו מפרק העבודה והאנרגיה ‪ ,mgh :‬בתנאי שמטען הבוחן הגרביטציוני ‪ m‬ימוקם‬

‫𝑅)‪h ≪ .‬‬ ‫בסמיכות לפני הכוכב ‪ ( . M‬כלומר כאשר ‪:‬‬

‫כלומר‪ -‬מתקיים "עיקרון ההתאמה"‬

‫הערה‪" :‬עיקרון ההתאמה" הוא מושג שטבע נילס בוהר בשנת ‪ 1923‬בעקבות הויכוחים שניטשו לגבי‬
‫הכללתה או אי הכללתה של תורת הקוונטים כתורה פיסיקלית‪ .‬תורת הקוונטים מניבה תוצאות‬
‫קלאסיות (כלומר של הפיסיקה הניוטונית) עבור העולם המקרוסקופי‪ .‬כך גם‪-‬תורת היחסות מניבה‬
‫תוצאות קלאסיות עבור חלקיקים איטיים‪.‬‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית כבדית‪-‬עיקרון ההתאמה‪-‬המשך‬
‫◄פתרון דוגמא ‪3‬‬
‫בדוגמא ‪ 2‬קיבלנו תוצאה‪ ,‬לפיה‪ ,‬האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית של מטען הבוחן הגרביטציוני ‪ m‬הנמצא בגובה‬
‫‪ h‬מעל פני כוכב ‪ M‬היא‪:‬‬
‫𝑚𝑀𝐺= 𝑟 𝑈 ) ‪( 1‬‬
‫𝑅‬
‫(‬ ‫‪1 1‬‬
‫‪−‬‬
‫𝑟 𝑅‬ ‫)‬
‫‪𝑟 =𝑅+h‬‬ ‫◄אבל ‪:‬‬

‫𝑚𝑀𝐺= 𝑟 𝑈 ) ‪( 2‬‬
‫𝑅‬
‫(‬ ‫‪1‬‬
‫‪−‬‬
‫‪1‬‬
‫=‬
‫𝑚𝑀𝐺‬
‫)‬
‫) ‪𝑅 𝑅+ h 𝑅 ( 𝑅+ h‬‬
‫‪h‬‬ ‫◄ נציב ב (‪ )1‬ונקבל‪:‬‬

‫𝑚𝑀𝐺‬ ‫𝑚𝑀𝐺‬
‫= 𝑟 𝑈 )‪( 3‬‬ ‫≈‪h‬‬ ‫‪h‬‬ ‫𝑅 ≪‪h‬‬
‫ומכאן‪:‬‬ ‫◄ נשתמש בקירוב ‪:‬‬
‫𝑅‬
‫(‬ ‫⏟‬
‫‪𝑅 𝑅+ h‬‬
‫)‬ ‫𝑅‬
‫‪2‬‬

‫𝑑𝑒𝑡𝑐𝑒𝑙𝑔𝑒𝑛‬

‫𝑚𝑀𝐺‬ ‫𝑀𝐺‬ ‫◄ ולבסוף‬

‫≈ 𝑟 𝑈 ) ‪(4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪h‬‬ ‫≈‬ ‫(𝑚‬ ‫¿ ‪2‬‬
‫¿ ‪¿ ) h ≈ 𝑚𝑔h‬‬
‫𝑅‬ ‫𝑅‬ ‫𝑅‬
‫𝑔‬
‫מ‪.‬ש‪.‬ל‬
 ‫עיקרון הסופרפוזיציה‬

‫◄ סופרפוזיציה= חפיפה‪.‬‬
‫◄ מקור השם‪ :‬ניקולאוס סטנו (המאה ה‪ ,) 17-‬גיאולוג‪ .‬רעיון השכבות הגיאולוגיות ה"מונחות" זו על זו וכך‬
‫ניתן לקבוע את גילן היחסי של שכבות אלו‪.‬‬

‫◄ סופרפוזיציה בפיסיקה‪ :‬תיאור מצב פיסיקלי כסכום של מצבים אחרים או פירוק מצב פיסיקלי לתתי מצב‪.‬‬

‫⃗‪⃗ +‬‬
‫𝑉( 𝑇‬ ‫⃗ ( 𝑇=) 𝑈‬ ‫◄ סופרפוזיציה במתמטיקה‪ :‬היכולת לחבר‪/‬לחפוף משוואות ליניאריות‪⃗ ) :‬‬
‫𝑈( 𝑇‪𝑉 ) +‬‬
‫𝑉 ( 𝑇 𝛼= ) ⃗‬
‫𝑉 𝛼( 𝑇‬ ‫)⃗‬
‫◄ שימושים בפיסיקה‪ :‬גלים (ובפרט גלים אלקטרומגנטיים)‪ ,‬וקטורים (ובפרט כוחות)‪ ,‬קוונטים‪ ,‬אנרגיה‪...‬‬

‫דוגמאות‬
‫– ניתן לחבר ווקטורית מספר כוחות הפועלים על חלקיק ולחשב כוח שקול‪.‬‬
‫– ניתן לחבר ווקטורית מספר שדות המשפיעים על חלקיק ולחשב שדה שקול‪.‬‬
‫– ניתן לחבר סקלרית תרומות אנרגטיות של מספר "תורמי אנרגיה" לחלקיק ולחשב אנרגיה כוללת‪.‬‬
‫– ועוד‪...‬‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית כבדית‪-‬עיקרון הסופרפוזיציה‬

‫◄ אם ישנם מספר מטעני גרביטציה תורמי אנרגיה פוטנציאלית כובדית למטען בוחן גרביטציוני ‪ ,m‬ניתן לחשב‬
‫את האנרגיה הפוטנציאלית הכובדית של מטען הבוחן על פי עיקרון הסופרפוזיציה‪ .‬כלומר‪ -‬לחשב את תרומת‬
‫האנרגיה של כל מטען יוצר ולחבר סקלרית את תרומות האנרגיה‪.‬‬
‫◄ נבחר את נקודת הייחוס לאנרגיה פוטנציאלית כובדית במרחק אינסופי מכל מטעני הגרביטציה היוצרים‪.‬‬
‫בחירה זו נוחה ואינה מעניקה עדיפות למטען גרביטציה יוצר כלשהו (אובייקטיביות)‪.‬‬

‫‪⃗𝑟 1‬‬ ‫‪m‬‬

‫𝑚 𝑖𝑀 𝐺‬
‫‪M1‬‬
‫∑ ‪𝑈 𝐺=−‬‬
‫‪⃗𝑟 2‬‬ ‫𝑖‬ ‫𝑖𝑟‬
‫‪⃗𝑟 3‬‬
‫בדוגמא המאויירת ‪:‬‬
‫‪M2‬‬
‫𝑚 ‪𝐺 𝑀1 𝑚 𝐺 𝑀 2 𝑚 𝐺 𝑀3‬‬
‫‪M3‬‬ ‫‪𝑈 𝐺=−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪𝑟1‬‬ ‫‪𝑟2‬‬ ‫‪𝑟3‬‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית כבדית‪-‬עיקרון הסופרפוזיציה דוגמא (‪)4‬‬

‫דוגמא ‪4‬‬
‫מרכזיהם של שני כוכבים כדוריים נמצאים במרחק ‪ 40R‬זה מזה‪ .‬מסת אחד הכוכבים היא ‪ M‬ורדיוסו ‪, 3R‬‬
‫מסת הכוכב השני היא ‪ 6M‬ורדיוסו‪, R‬מסת הטיל היא ‪.m‬‬
‫נתונים‪m ,G, R, M :‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪  ‬א‪ .‬באיזה מרחק מהכוכב שמסתו ‪( M‬על קו ישר שבין מרכזי שני הכוכבים) תהיה עוצמת שדה הכבידה‬
‫אפס?‬
‫ב‪ .‬מהי המהירות ההתחלתית המינימאלית שיש להעניק לטיל הנשלח מנקודה ‪ A‬על הכוכב הראשון‪ ,‬כדי‬
‫שיוכל להגיע אל הכוכב השני?‬
‫ג‪ .‬באיזו מהירות יפגע הטיל בנקודה ‪ B‬הנמצאת על הכוכב השני?‬
‫(בתנאי המהירות המינימאלית מסעיף ב')‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהי העבודה החיצונית שיש להשקיע בכדי לגרום לטיל לנחות נחיתה רכה (במהירות אפס) על הכוכב‬
‫השני?‬
 ‫אנרגיה פוטנציאלית כבדית‪-‬עיקרון הסופרפוזיציה דוגמא (‪ -)4‬פתרון‬

‫פתרון דוגמא ‪4‬‬

‫א‪ .‬המרחק ממרכז הכוכב שמסתו ‪( M‬על קו ישר שבין מרכזי שני הכוכבים) בו תהיה עוצמת שדה הכבידה‬
‫𝑀𝐺‬ ‫𝑀 ‪𝐺6‬‬ ‫𝑀𝐺‬ ‫𝑀 ‪𝐺6‬‬
‫⇒ ‪Σ 𝐹 =0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪−‬‬ ‫⇒‪=0‬‬ ‫=‬ ‫אפס‪:‬‬
‫𝑟‬ ‫‪( 40 𝑅− 𝑟 )2‬‬ ‫𝑟‬
‫‪2‬‬
‫‪( 40 𝑅 −𝑟 )2‬‬ ‫‪r‬‬
‫𝑀 ‪( 40 𝑅 −𝑟 )2 𝐺 6‬‬
‫=‬
‫𝑟‬
‫‪2‬‬
‫𝑀𝐺‬
‫𝑟‪40 𝑅 −‬‬ ‫𝑅 ‪40‬‬
‫=𝑟 ⇒ ) ‪=√ 6 ⇒ 40 𝑅 −𝑟 =𝑟 √ 6 ⇒ 40 𝑅=𝑟 ( √ 6 +1‬‬ ‫𝑅 ‪≈ 11 .6‬‬
‫𝑟‬ ‫‪√ 6+1‬‬
‫ב‪ .‬כדי שהטיל יגיע אל הכוכב השני‪ ,‬עליו להגיע אל הנקודה בה שדה הגרביטציה מתאפס במהירות כלשהי‪,‬‬
‫אפילו אפסית (אך לא אפס)‪ .‬משם הוא כבר ימשך אל הכוכב השני‪ .‬שימור אנרגיה מכנית מ ‪ A‬ל ‪: r‬‬

‫√‬ ‫√‬
‫𝑚𝑀 ‪𝑚𝑣 2𝐴 𝐺𝑀𝑚 𝐺6 𝑀𝑚 𝐺𝑀𝑚 𝐺6‬‬ ‫𝑀𝐺‬ ‫𝑀𝐺‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪≥−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪⇒ 𝑣 𝐴 ≥0.629‬‬ ‫‪⇒ 𝑣 𝐴,𝑚𝑖𝑛=0.629‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝑅 ‪3 𝑅 40 𝑅−3 𝑅 11.6 𝑅 40 𝑅−11.6‬‬ ‫𝑅‬ ‫𝑅‬
‫ג‪ .‬המהירות בה יפגע הטיל בנקודה ‪ B‬הנמצאת על הכוכב השני‪( :‬שימור אנרגיה מכנית מ ‪ r‬ל ‪: )B‬‬

‫√‬
‫𝑚𝑀𝐺 𝑚𝑀 ‪𝑚𝑣 2𝐵 𝐺𝑀𝑚 𝐺6‬‬ ‫𝑚𝑀 ‪𝐺6‬‬ ‫𝑀𝐺‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪=−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪⇒⇒ 𝑣 𝐵 =3.38‬‬
‫𝑅 ‪2 39‬‬ ‫𝑅‬ ‫𝑅 ‪11.59 𝑅 40 𝑅−11.6‬‬ ‫𝑅‬
‫ד‪ .‬העבודה החיצונית שיש להשקיע בכדי לגרום לטיל לנחות נחיתה רכה (במהירות אפס) על הכוכב השני‪:‬‬

‫‪𝑊 𝐸𝑋𝑇𝐸𝑅𝑁𝐴𝐿 =−‬‬

‫𝑚𝑀 ‪𝐺𝑀𝑚 𝐺 6‬‬
‫𝑅 ‪39‬‬
‫‪−‬‬
‫𝑅‬
‫‪−−‬‬
‫𝑚𝑀𝐺‬
‫[‬ ‫‪−‬‬
‫𝑚𝑀 ‪𝐺6‬‬
‫𝑅 ‪11 .59 𝑅 40 𝑅 − 11. 6‬‬ ‫]‬
‫‪=−5 . 728‬‬
‫𝑚𝑀𝐺‬
‫𝑅‬
‫או ‪:‬‬
‫) √ (‬
‫‪2‬‬
‫‪1 2 1‬‬ ‫𝑀𝐺‬ ‫𝑚𝑀𝐺‬
‫(‬ ‫‪⏟ 2‬‬
‫𝐸 ‪𝑊 𝐸𝑋𝑇𝐸𝑅𝑁𝐴𝐿 =− Δ 𝐸 𝐾 =− 𝐸 𝐾 , 𝐵 −‬‬
‫‪0‬‬
‫𝐾‬ ‫‪,‬‬
‫)‬‫𝑟‬ ‫‪=−‬‬ ‫𝑚‬ ‫𝑣‬ ‫‪=−‬‬
‫‪2‬‬
‫∙𝑚‬ ‫‪3.38‬‬
‫𝑅‬
‫‪=−5.728‬‬
‫𝑅‬
 ‫סיכום השיעור (‪)1‬‬
‫◄ כוח משמר‬
‫‪ .1‬הגדרה‪ :‬כוח יקרא משמר אם ורק אם עבודתו לאורך כל מסלול סגור היא תמיד אפס‪.‬‬

‫‪ .2‬תוצאה ‪ :‬כוח יקרא משמר אם ורק אם עבודתו לאורך כל מסלול פתוח מנקודה ‪ A‬אל נקודה ‪ B‬היא‬
‫תמיד ערך קבוע שאינו תלוי בצורת המסלול‪.‬‬

‫‪ .3‬מסקנה ‪ :‬עבודתו של כוח משמר הפועל על חלקיק הנע מנקודה ‪ A‬אל נקודה ‪ B‬במרחב‪ ,‬תלויה‪ ,‬עד‬
‫כדי קבוע‪ ,‬רק במיקומן במרחב של הנקודות ‪ A‬ו ‪.B‬‬
‫‪ .4‬לכל כוח משמר ניתן "להצמיד" אנרגיה פוטנציאלית‪.‬‬

‫◄ אנרגיה פוטנציאלית‬
‫𝑌‬ ‫הגדרה (‪)1‬‬

‫𝑃‬
‫⃗ 𝑊‪𝑈 𝑃 ≡−‬‬
‫𝐹‬
‫𝑂‬ ‫𝑂𝑛𝑜𝑐‬ ‫𝑃→‬
‫𝑂‬
‫𝑋‬
‫𝑍‬ ‫⃗של חלקיק הנמצא בנקודה ‪ ,P‬ביחס לנקודת‬
‫– האנרגיה הפוטנציאלית עבור הכוח המשמר𝑛𝑜𝑐 𝐹‬
‫הייחוס ‪ ,O‬מוגדרת כמינוס עבודת הכוח המשמר הפועל על החלקיק‪ ,‬כאשר החלקיק עובר‬
‫מנקודת הייחוס ‪ O‬אל הנקודה ‪.P‬‬
 ‫סיכום השיעור (‪)2‬‬
‫◄ תהליך קווזיסטטי ‪ :‬העברה איטית מאד של חלקיק מנקודה לנקודה‪.‬‬
‫𝑌‬
‫◄ אנרגיה פוטנציאלית‬
‫𝑃‬ ‫הגדרה (‪)2‬‬

‫𝑂‬
‫𝑋‬
‫⃗ 𝑊‪𝑈 𝑃 ≡+‬‬
‫𝐹‬ ‫𝑃 → 𝑂 𝑡𝑥𝑒‬
‫𝑂‬
‫𝑍‬
‫⃗של חלקיק הנמצא בנקודה ‪ ,P‬ביחס לנקודת‬
‫𝐹‬ ‫– האנרגיה הפוטנציאלית עבור הכוח המשמר‬
‫𝑛𝑜𝑐‬
‫הייחוס ‪ , O‬מוגדרת גם כעבודת הכוח החיצוני הפועל על החלקיק‪ ,‬ושומר על קווזיסטטיות‪,‬‬
‫כאשר החלקיק עובר מנקודת הייחוס ‪ O‬אל הנקודה ‪.P‬‬
‫– אנרגיה פוטנציאלית ‪-‬סיכום שתי ההגדרות‪:‬‬

‫⃗ 𝑊‪𝑈 𝑃 ≡−‬‬
‫𝐹‬
‫⃗ 𝑊‪𝑜𝑟 :+‬‬
‫𝐹‬
‫)(ב ת ה ל י ך‬
‫𝑃 → 𝑂 𝑛 𝑜𝑐‬ ‫𝑡𝑥𝑒י‬
‫קווזיסטט‬
‫𝑃 →𝑂‬
‫𝑂‬
 ‫סיכום השיעור (‪)3‬‬
‫∞‬ ‫◄ אנרגיה פוטנציאלית כבדית (מקרה פרטי)‪:‬‬

‫𝑗 →𝑖 ⃗𝑟 ‪Δ‬‬ ‫𝑚𝑀𝐺‬
‫𝜃‬ ‫𝐺𝑈‬ ‫‪=−‬‬
‫⃗‬
‫𝑃‬
‫𝑟‬
‫𝑃‬ ‫𝐺𝐹‬ ‫𝑗 →𝑖‬
‫∞‬

‫– הנוסחא נובעת מההגדרה‪:‬‬

‫‪0‬‬
‫⃗ 𝑊‪𝑈 𝑃 ≡−‬‬
‫𝐹‬ ‫𝑂𝑛𝑜𝑐‬ ‫𝑃→‬
‫𝑂‬
 ‫סיכום השיעור (‪)4‬‬
‫◄ עקרון הסופרפוזיציה עבור אנרגיה פוטנציאלית גרביטציונית‪:‬‬

‫‪⃗𝑟 1‬‬ ‫‪m‬‬

‫𝑚 𝑖𝑀 𝐺‬
‫∑ ‪𝑈 𝐺=−‬‬
‫‪M1‬‬

‫‪⃗𝑟 2‬‬ ‫𝑖‬ ‫𝑖𝑟‬

‫‪⃗𝑟 3‬‬
‫‪M2‬‬

‫‪M3‬‬