‫ניהול הטיפול התרופתי‬

‫שאדי שקור ‪RN.MA‬‬

‫תרופה‬
‫• תרופה ‪ -‬חומר הניתן לצורך‪:‬‬
‫• אבחנה ‪ -‬חוקן בריום‪ ,‬הזרקת איזוטופים‬
‫• ריפוי ‪ -‬אנטיביוטיקה‬
‫• טיפול ‪ -‬החזר נוזלים ואלקט'‪ ,‬כימותרפיה‬
‫• הקלה ‪ -‬כאב‪ ,‬בחילות‪ ,‬עצירות‬
‫• מניעה‪-‬חיסונים‪ ,‬נוגדי קרישה‬
‫• ‪MEDICATION = DRUG‬‬
 ‫ניהול הטיפול התרופתי ‪ -‬הגדרות‬
‫• תהליך שיטתי המסדיר את אופן הטיפול בתרופות‪ ,‬כחלק מתוכנית הטיפול הרפואית‬
‫והסיעודית‪:‬‬
‫• מקבלת התרופות מבית המרקחת למחלקה‬
‫• אחסונן במחלקה‬
‫• קבלת הוראה רפואית למתן התרופה‬
‫• תהליך מתן התרופה (בדרכים שונות)‬
‫• תיעוד מתן הטיפול התרופתי‬
‫• דיווח על תגובות המטופלים‬
‫• נעשה על ידי מורשה לעסוק בסיעוד‪ ,‬בעל הכשירות המתאימה‬
‫ניהול הטיפול התרופתי‬
‫• מרשם ‪: PRESCRIPTION‬הנחיה כתובה להכנה ולמתן תרופה‬
‫• ‪ 4‬שמות לכל תרופה‪:‬‬
‫• גנרי – שם הניתן לתרופה ע"י ועדת שמות של ‪WHO‬‬
‫• רשמי – כפי שרשום ברשומות רשמיות ‪PHARMACOPEIA -‬‬
‫• כימי – מתאר את ההרכב הכימי של התרופה‬
‫• מסחרי – שם הניתן על ידי החברה המייצרת‬
‫• אקמול ‪= TYLENOL ,‬מסחרי‪ = PARACETAMOL .‬גנרי‪.‬‬
‫• ‪.‬כימי = ‪PARA-ACETYLAMINOPHENOL‬‬
‫אחסון התרופות במחלקה‬
‫• התרופה תאוחסן ב‪:‬‬
‫• אריזתה המקורית שהתקבלה מבית המרקחת‬
‫• באזור בטוח ונגיש לצוות מקצועי בלבד‬
‫• בהתאם להתוויות האחסון של היצרן‬
‫אריזה ‪ -‬תווית התרופה‬

‫• שם מסחרי ושם גנרי‪.‬‬

‫• צורת הופעת התרופה‪.‬‬
‫• ריכוז‪/‬אחוז – כמות‪/‬מינון‪.‬‬
‫• (( ‪ MNF. DATE‬יצור תאריך‬
‫• (‪ )EXP. DATE‬תפוגה תאריך‪.‬‬
‫• מס אצווה‪.BACH NO‬‬
‫• הוראות אחסון‬
‫• דרך מתן‪.‬‬
‫אריזה ‪ -‬תווית התרופה‬
‫• שם החברה המייצרת‪.‬‬
‫• הוראות‪ :‬לנער לפני השימוש‪.‬‬
‫• שימוש חיצוני בלבד‪.‬‬
‫• לפי הוראות הרופא בלבד‪.‬‬
‫• תוויות רעל‪.‬‬
‫• חייב מרשם רופא‪.‬‬
 ‫סמכות ואחריות‬

‫• החלטה על טיפול תרופתי‪ ,‬שינוי מינון והפסקת טיפול היא בסמכות הרופא המטפל‬
‫• החלטה על טיפול תרופתי במצבים שהוגדרו כפעולות סיעוד ‪))OTC‬‬
‫• הינה בסמכות אחות מוסמכת בכפוף להחלטת המנהל הרפואי של המוסד‬
‫• מתן התרופה הנה באחריות מבצע הפועל‬
‫• חוזר מנכ"ל ניהול הטיפול התרופתי‬
‫הוראה למתן טיפול תרופתי –‬
‫• הוראה רפואית תכלול‬
‫• שם מלא של החולה‬
‫• תאריך‬
‫• שעת כתיבת ההוראה‬
‫• שם התכשיר במלואו באותיות דפוס לטיניות‬
‫• צורת התכשיר‬
‫• מינון‬
‫• תדירות המתן ו‪/‬או שעת המתן‬
‫• דרך מתן‬
‫• משך מתן‬
‫• הוראות מיוחדות למתן התרופה‬
‫• חתימה וחותמת הרופא‪ ,‬שמו המלא ומס' רישיונו‬
 ‫כתיבת הוראה‬

‫• בכל שינוי או הוספת הוראה‪ :‬יש להקפיד על ציון מועד השינוי ‪ /‬הוספה בליווי חתימה‬
‫וחותמת‬
‫• הוראה רפואית תינתן להתחלת טיפול‪ ,‬המשך טיפול‪ ,‬שינוי טיפול‪ ,‬הפסקת טיפול‬
‫• הפרדה בין הוראות‪ :‬רישום ההוראות הניתנות בכל יום‪ ,‬יופרד באופן ברור ע"י קו או ע"י‬
‫פתיחת דף הוראות חדש‪.‬‬
 ‫סוגי הוראה‬

‫• קבועה – הוראה העומדת בעינה עד שהרופא מבטל אותה או משנה אותה‪.‬‬

‫• ‪ S.O.S‬הוראה למתן תרופה בעת הצורך‪ ,‬לדוגמא כשלחולה יש כאב‪.‬‬
‫• הוראה חד פעמית‪.‬‬
 ‫מתן תרופות‬
‫• על האחות להיות‪:‬‬
‫• בעלת ידע לגבי תרופות‪ ,‬פעילותן והשפעתן‪.‬‬
‫• בעלת הבנה במדעי החיים‪ ,‬פרמקוקינטיקה ופרמקודינמיקה‪ ,‬תזונה‪ ,‬חשבון רפואי‪.‬‬
‫פעילות של התרופה‬
‫• אפקט תרפויטי – הפעולה הרצויה‬
‫• תופעות לוואי – בד"כ ניתן לצפות מראש‬
‫• רעילות התרופה – תוצאה בד"כ ממינון יתר‬
‫• רגישות לתרופה – כתוצאה מתגובה אימונולוגית של הגוף‬
 ‫מקבל ההוראה חייב‪:‬‬
‫• להיות מורשה לעסוק בסיעוד‬
‫• להיות בעל כשירות מתאימה‬
‫• להכיר את החולה‪ ,‬אבחנות‪ ,‬רגישות‬
‫• להכיר את התכשירים ופעילותם‪ ,‬דרך נתינתם והמינון המקובל‬
‫מתן הוראה בעל פה לטיפול תרופתי‬
‫• ההוראה תירשם ע"י האחות בטופס הוראות רופא כמקובל‬
‫• האחות תחתום לצד ההוראה שרשמה מפי הרופא‬
‫• האחות תחזור על שם התרופה‪ ,‬מינון ודרך מתן בקול רם‪ ,‬לצורך אימות‬
‫• ההוראה תאושר בע"פ ע"י הרופא נותן ההוראה‬
‫• הרופא יחתום על ההוראה בחתימתו וחותמתו מיד כשיתפנה‬
‫סטנדרטים למתן תרופה‬
‫• פעולות המבטיחות עשייה סיעודית בטוחה‪.‬‬
‫• חמישה הכללים ‪" -‬הנכונים"‪:‬‬
‫• התרופה הנכונה‬
‫• למטופל הנכון‬
‫• במינון הנכון‬
‫• בדרך הנכונה‬
‫• בזמן הנכון‬
‫• טעות יכולה להתבצע בכל אחד מהנ"ל‬
 ‫התרופה הנכונה‬
‫• יש לבחור את התרופה הנכונה ולדעת את השפעתה‪.‬‬
‫• יש לדעת קיצורי שמות ושמות מסחריים‪.‬‬
‫• יש לזהות את התרופה על פי התווית ולא לפי מקומה על המדף‪.‬‬
‫• יש לקרוא את התווית שלוש פעמים‪:‬‬
‫• ‪. 1‬לפני נטילת התרופה מהמדף‪.‬‬
‫• ‪. 2‬לפני הוצאתה מהקופסא‪.‬‬
‫• ‪. 3‬בעת החזרת התרופה למדף‪.‬‬
‫בדיקה משולשת‬
‫• בדיקה ראשונה בדיקה משולשת‬
‫• לקרוא את ההוראה הרפואית‬
‫• להשוות את תווית התרופה כנגד ההוראה‬
‫• לבדוק אם המינון מתאים להוראה‬
‫• להוציא את התרופה ממקומה‬
‫• לבדוק תאריך תפוגה‬
‫• בדיקה שנייה‬
‫• בזמן הכנת התרופה‬
‫• לבדוק שוב את התווית כנגד ההוראה‬
‫• בדיקה שלישית‬
‫• בזמן החזרתה למקומה‬
‫• לבדוק שוב את תווית התרופה כנגד ההוראה‬
 ‫התרופה הנכונה‬

‫• אין לתת תרופה ממיכל שהתווית מטושטשת או שאין תווית‪.‬‬

‫• יש לשים לב לחזות התרופה ‪ -‬שינוי בצבע‪ ,‬צורה‪ ,‬משקע וריח‪.‬‬
‫• יש להיזהר בתרופות ששמותיהן זהים או דומים לאלה של תרופות אחרות ‪SOUND‬‬
‫‪ALIKE-LOOK ALIKE‬‬
‫• האחות נותנת אך ורק תרופה אותה היא הכינה‬
 ‫המטופל הנכון‬

‫• לזהות מטופל לפי ידון ולשאול אותו לשמו‪.‬‬

‫• לקרוא את שם המטופל שעל הפתקית‪/‬קרדקס ולהשוואתו לשם בתיק הרפואי‪.‬‬
‫• להיזהר בחולה חדש ובחולה שאולי אינו בר הבנה‪.‬‬
‫• לנקוט אמצעי זהירות בחולים בעלי שם זהה‪.‬‬
‫• רוב הטעויות קורות בשלב הזה‬
‫המינון הנכון‬

‫• לדעת חשבון רפואי‪.‬‬

‫• ‪ MCG ,GR ,MG‬להכיר קיצורי מינונים‬
‫• לדעת מינון מינימלי ומקסימלי של התרופה‪.‬‬
‫• לבדוק את המינון המצוין על התווית‪.‬‬
‫• לבצע מדידה בזהירות‪ .‬אין לתת תרופה שלא נמדדה ע"י הנותן‪.‬‬
‫• לדעת אילו כדורים ניתן לחצות או לרסק‪.‬‬
‫• לשים לב לחולה וגילו‪.‬‬
‫• לוודא מתן מלוא המנה הרשומה‪.‬‬
‫תרופות המחייבות בקרה כפולה ע"י ‪ 2‬אנשי צוות‬

‫• על‪-‬פי מדיניות המוסד‬

‫• תרופות בעלות פוטנציאל רעילות גבוה כולל בקרת תכנות מכשיר סופר טיפות‬
‫• תרופות הניתנות בדחף ‪IV PUSH‬‬
‫• תרופות חדשות שהוכנסו לשימוש במחלקה‬
‫• תרופות ציטוטוקסיות וכו'‬
‫מינון‬
 ‫הדרך הנכונה‬
‫• לדעת קיצורי שמות השיטות של מתן התרופות ‪PO ,IM ,IV ,SC -‬‬
‫• להכיר את הדרכים השונות למתן ולדעת שיש תרופות מסוימות הניתנות בדרכים מסוימות‪.‬‬
‫• אין לתת תרופה דרך הפה לחולה שאינו מסוגל לבלוע‪.‬‬
‫• אין להשאיר תרופה ללא השגחה‪.‬‬
‫• אין להחזיר תרופות למיכלן המקורי‪.‬‬
‫• יש להצמיד פתק‪/‬שם לתרופה‪.‬‬
 ‫המועד הנכון‬
‫• יש לדעת סימנים וקיצורים למידות הזמן – ‪AM ,PM ,1X3‬‬
‫• יש לתת את התרופה במועד הנקוב בהוראה‪.‬‬
‫• אין להשאיר את התרופה בצד המיטה‪ ,‬יש להקפיד שהמטופל ייטול את התרופה בנוכחות‬
‫האחות‪.‬‬
‫חוקים והרגלים לכתיבה נכונה וזהירה של הוראה‬
‫• יש להשאיר רווח בין המספר ליחידות‬
‫לא נכון‬ ‫• נכון‬
‫‪10M10‬‬ ‫‪MG‬‬ ‫•‬
‫• אין להוסיף נקודה לאחר הקיצורים ‪ MG‬ו‪ML -‬‬
‫לא נכון‬ ‫• נכון‬
‫‪10MG. 10‬‬ ‫• ‪MG‬‬
‫• אין להוסיף נקודה עשרונית ואפס לאחר מספר שלם‬
‫לא נכון‬ ‫• נכון‬
‫‪0.2MG. 2‬‬ ‫• ‪MG‬‬
 ‫מתן תרופה על ידי סטודנט לסיעוד‬
‫• מתן תרופות על ידי סטודנט לסיעוד (תכנית גנרית‪ ,‬הסבה והכשרה על בסיסית)‪:‬‬
‫• מתן הרשאה לסטודנט להשתמש במחשב היחידה באמצעות קוד אישי‪ ,‬לפי מדיניות ונהלי המוסד הרפואי‪.‬‬
‫• הסטודנט‪ ,‬לרבות אחיות מוסמכות במסלול הכשרה על בסיסי‪ ,‬יציין ברשומות את מתן התרופה בציון שמו‬
‫המלא ומעמדו כסטודנט לסיעוד‪.‬‬
‫• הביצוע באחריות מדריכה קלינית מורשית שתאשר המתן בחתימתה‪ ,‬ברשומות הרפואיות‪.‬‬
‫• בנושא נטילה עצמית של תרופה ‪:‬‬
‫• ניהול הטיפול התרופתי ‪ -‬עדכון ‪ 6161‬תרופות‬
 ‫זכות המטופל‬

‫• לקבל מידע לגבי התרופה ‪ -‬מטרה‪ ,‬דרך פעולה‪ ,‬תופעות לוואי‬

‫• לסרב לקחת את התרופה למרות ההשלכות‬
‫• שייעשה לו אומדן מקיף ‪ -‬היסטוריה רפואית‪ ,‬רגישויות‬
‫• כשיש תרופה הניתנת באופן ניסיוני להיות מודע לכך ולתת הסכמתו בכתב‬
‫• לקבל תרופות על פי חמשת הכללים‬
‫• לקבל טיפול תומך הקשור לטיפול התרופתי‬
‫• לא לקבל טיפול תרופתי מיותר‬
‫אומדן לפני מתן תרופה‬
‫• יש לבצע אומדן בעת קבלתו של המטופל למחלקה וכל פעם לפני מתן טיפול‪.‬‬
‫• האומדן יכלול‪:‬‬
‫• אבחנות המטופל – התוויות והתוויות נגד‬
‫• גיל‬
‫• משקל‬
‫• רגישות לתרופות‬
‫• תרופות נוספות בהן מטופל והאינטראקציה ביניהן‬
‫• שינויים במצב ההכרה ‪ /‬יכולת בליעה‬
‫• שינויים בסימנים חיוניים‬
‫• צום ‪ /‬הרגלי תזונה‬
‫• יכולת ספיגת התרופות ‪ /‬הפרעה בפינוי‬
‫שיפור ‪ /‬הרעה במצב בעקבות הטיפול התרופתי‬
‫אומדן לפני מתן תרופה‬

‫• גישת המטופל לגבי הטיפול התרופתי‬

‫• ידע והבנת המטופל לגבי הטיפול התרופתי‬
‫• צרכי הדרכה של המטופל‬
‫מתן הטיפול התרופתי‬
‫• הנחיות כלליות‬
‫• הכנת התרופה ונתינתה יתבצעו ע"י אותה אחות‪.‬‬
‫• יש להימנע מהפרעות או הסחת דעת בעת הכנת התרופות‬
‫• יש להשתמש בטכניקה אספטית‪:‬‬
‫• להימנע מלגעת בתרופה‬
‫• יש להשליך תרופה שנפלה על הרצפה לפח‬
‫• אין להשאיר את עגלת התרופות ללא פיקוח‬
‫• אין להשאיר תרופות ליד החולה‬
‫• יש להנחות את המטופל להימנע מלקיחת תרופות על דעת עצמו‬
 ‫הדרכה‬

‫• מידע לגבי מטרת התרופה‪ ,‬דרך המתן‪ ,‬פעילותה‪ ,‬השפעות צפויות כולל זמן ההשפעה ותופעות לואי‪ .‬מטופלים‬
‫מתמודדים טוב יותר עם בעיות שנוצרות בעקבות הטיפול התרופתי אם הם מבינים כיצד ומתי לפעול‪.‬‬
‫• יש להדריך לטיפול תרופתי בטוח‪.‬‬
‫• יש לוודא כי החולה הבין את ההדרכה‬
‫• ולתעד את התהליך ברשומה הסיעודית‬
 ‫טעות במתן תרופה‬
‫• אירוע בר מניעה‪ ,‬הנמצא בשליטת עובד מערכת הבריאות ויכול להוביל לשימוש שגוי בתרופה או לגרום נזק‬
‫למטופל‬
‫• ‪NATIONAL COORDINATING COUNCIL FOR MEDICATION ERROR REPORTING AND‬‬
‫‪PREVENTING‬‬
‫• רוב הטעויות קורות כאשר לא פועלים על פי ההנחיות‪ ,‬לא מבצעים‬
‫• לשימוש שגוי בתרופה או לגרום נזק למטופל שאינה מוכרת לאחות‬
 ‫טעות במתן תרופה‬
‫• כאשר קרתה טעות יש לדווח עליה מיד לפי הנהלים ולנקוט פעולות למנוע את השפעת‬
‫הטעות‬
‫דרכי מתן הטיפול התרופתי‬

TRANSDERMAL •
TOPICAL •
PARENTERAL •
ENTERAL •
 ‫דרכי מתן‬

‫• דרך מתן התרופה תלויה ב‪:‬‬

‫• תכונות התרופה‬
‫• בהשפעה הרצויה‬
‫• במצב הפיזי הנפשי והשכלי של המטופל‬
‫• מחייב ביצוע אומדן מתמיד ושינוי הוראת הרופא בהתאם‬
 ‫מתן תרופה ‪ -‬אנטרלי‬

‫• תרופות הניתנות דרך הפה –‪PER OS P.O‬‬

‫• תרופות הניתנות דרך הזונדה ‪PER ZONDA P.Z‬‬
‫• תרופות הניתנות מתחת ללשון – (‪ ) SUBLINGUAL‬רירית‪S.L‬‬
‫• תרופות הניתנות צמוד ללחי כמו סוכריה ‪ BUCCAL‬רירית‬
‫• תרופות הניתנות דרך הרקטום ‪RECTUM.( PR) PER‬‬
‫מתן אנטרלי‬
S.L. SPRAY •
BUCCAL •
PER RECTUM •
S.L. TABLET •
P.Z •
‫צורות הכנה של תרופות‬
‫• ‪P.O. TABLET‬‬
‫• טבליה ‪ -‬תרופה טחונה שדחוסה‬
‫• לצורת דיסק‬
‫• אפשר לחתוך ולרסק‬
‫• ‪P.O. CAPLET‬‬
‫• קפליה – צורה מוצקה‪ ,‬עם מעטפת‪ ,‬קלה לבליעה‬
‫• מטרת הציפוי – למנוע מגע עם רקמת הקיבה‬
‫• טבליה מצופה – לא ניתן לחצות ולרסק‬
 ‫צורות הכנה של תרופות‬
‫• ‪P.O. CAPSULE‬‬
‫• כמוסה ‪ /‬קפסולה ‪ -‬מיכל מג'לאטין לאחסון תרופה בצורת אבקה‪ ,‬נוזל או שומן‬
‫• אין אפשרות לחתוך או לרסק‬
‫• ציפוי הג'לטין נועד להגן על החומר הפעיל ממיצי העיכול בקיבה‬
‫• ‪P.O. SYRUP‬‬
‫• תמיסה מתוקה(סוכר) למיהול תרופות עם טעם מר‬
 ‫צורות הכנה של תרופות‬
‫• ‪SPRAY/FOAM/AEROSOL‬‬
‫• נוזל‪ ,‬אבקה או קצף המועבר לעור או לריריות‪ ,‬בשכבה דקה ע"י לחץ אוויר‬
‫• ‪SOLUTION‬‬
‫• תמיסה ‪ - SOLUTION AQUEOUS -‬אקווס תרופה אחת או יותר המהולה במים‬
‫• ‪SUSPENSION‬‬
‫• תרחיף ‪ -‬תמיסה בה חלקיקים בעלי צפיפות גבוהה יותר מפוזרים בתוך נוזל בעל צפיפות נמוכה יותר‬
‫צורות הכנה של תרופות‬

‫• ‪SUPPOSITORY‬‬
‫• נרות‪ ,‬נמסים בחום הגוף‬
‫• ‪TRANSDERMAL PATCH‬‬
‫• מדבקה המכילה תרופה שנספגת דרך העור – לפרק זמן ארוך‬
‫• ‪ – JELLY / GEL‬חצי מוצק שקוף או צלול שהופך לנוזל‬
‫• במגע עם עור‬
‫• ‪ CREAM‬קרם לא שמנוני לשימוש על פני העור‬
‫• ‪ OINTMENT‬משחה חצי מוצקה של תרופה אחת‬
‫• או יותר לשימוש על פני העור‪ ,‬ממברנות או ריריות‬
‫• ‪ PASTE‬דומה ל ‪ OINTMENT‬רק יותר סמיכה‪ ,‬חדירה‬
‫• מופחתת לעור‬
‫‪P.O. - ORAL ADMINISTRATION‬‬
‫מתן פומי ‪ -‬דרך הפה‬
‫• הדרך הקלה‪ ,‬הנוחה והרצויה ביותר‬
‫• לתרופה בבליעה דרך הפה לוקח יותר זמן עד תחילת ההשפעה‬
‫• לעומת מתן פרנטרלי אך זמן השפעתה ארוך יותר‬
‫• הדרך המועדפת ע"י רוב המטופלים‬
‫• במתן ‪ S.L.‬אין לבלוע‪ ,‬אין לתת שתיה עד גמר התהליך‬
‫• במתן ‪ - BUCCAL‬אין לבלוע‪ ,‬אין ללעוס‪ .‬להעביר מצד לצד‬
‫מתי לא ניתן ‪?PO‬‬

‫• שינויים ‪GI‬‬
‫• קושי בבליעה‬
‫• זונדה לניקוז‬
‫אמצעי זהירות במתן תרופה ‪PO.‬‬

‫• להגן על המטופל מפני אספירציה‬

‫• מניעת אספירציה ע"י ביצוע אומדן יכולת הבליעה‬
‫• תנוחה נכונה – ישיבה או תנוחת צד‬
 ‫אומדן יכולת בליעה‬
‫בקש מהמטופל להוציא קולות הדורשים שימוש באותם שרירים שפעולת הבליעה דורשת‪.‬‬
‫החלקת לשון אחורה לאורך החך העליון‪.‬‬
‫להציב בוהן ואצבע על לרינקס המטופל ולבקש ממנו לבלוע‪.‬‬
‫לבקש מהמטופל להשתעל‪.‬‬
‫בדיקת גאג רפלקס‪.‬‬
 ‫הנחיות למצבים ייחודיים‬
‫• ‪.‬מתן תרופות "מגרות" רירית של הקיבה יש לתת עם ארוחה‪.‬‬
‫• מתן תרופות שמושפעות מכמות גדולה של אנזימי עיכול – יש לתת בין הארוחות‪.‬‬
‫• אין לחצות כדור ללא חריץ ‪ /‬עם ציפוי מיוחד‪.‬‬
‫• להדריך את המטופל לבלוע את התרופות (תרופות בלעיסה )– רק לפי הוראה‬
‫• תרופות‪ SL.‬יש למקם מתחת ללשון‪.‬‬
‫• בילדים – עדיפות לשימוש במזרק למתן תרופות דרך הפה – שחרור התרופה באופן איטי לכיוון הלח‬
‫מתן דרך זונדה ‪ /‬גסטרוסטום‬
‫• כאשר החולה לא מסוגל לבלוע‪.‬‬
‫• תרופות ניתנות בצורה נוזלית או מרוסקות ומהולות‪.‬‬
‫• בדיקת מיקום הזונדה בקיבה‪.‬‬
‫• החדרת התרופה ושטיפה לאחר המתן‪.‬‬
‫• בדיקת ספיגה‪.‬‬
‫מתן תרופות דרך החלחולת ‪PER RECTUM‬‬
‫• מטרות‬
‫• יצירת השפעה מערכתית או מקומית בריריות מערכת העיכול‬
‫• הנחיות כלליות‬
‫• הכנסה לא נכונה של הנר עלולה לגרום לו להשתחרר החוצה לפני ספיגת התרופה דרך הריריות‬
‫• אין לדחוק את הנר לתוך גוש של תוכן צואתי‬
‫• אין לחלק את הנר לחלקים קטנים‬
‫• אין לתת נרות רקטאליים לאחר ניתוח ברקטום או כאשר קיים דימום רקטאלי פעיל‬
 ‫מתן תרופות דרך החלחולת (‪) PER RECTUM‬‬
‫• ילדים וקשישים‬
‫• אצל ילדים צריך לעיתים להחזיק את העכוזים למשך ‪ 10-5‬שניות‬
‫• מטופלים קשישים עלולים להתקשות להחזיק את הנר בשל שליטה ירודה על הסוגר‬
‫מתן תרופות דרך החלחולת ‪PER RECTUM‬‬
‫• פריטים נחוצים‬
‫• הוראה רפואית‬
‫• נר רקטלי‪/‬חוקן‬
‫• ג'ל סיכה מסיס במים‬
‫• כפפות נקיות‬
‫• ממחטות נייר‬
‫• וילון‪/‬פרגוד‬
 ‫מתן תרופות דרך החלחולת ‪PER RECTUM‬‬
‫• הליך מתן תרופות דרך החלחולת‪:‬‬
‫• בדוק את הוראת הרופא‬
‫• רחץ ידיים וארגן את הציוד ליד מיטת המטופל‬
‫• ודא את זהות המטופל‬
‫• הנח את המטופל בתנוחת ‪S"SIM‬‬
‫• שמור שהמטופל יהיה מכוסה‪.‬‬
‫• לבש כפפות ובדוק את מצב פי הטבעת‬
‫• הוצא את הנר מאריזתו ומרח חומר סיכה על האצבע המורה המכוסה בכפפה ביד הדומיננטית ועל הקצה‬
‫המעוגל של הנר‬
 ‫מתן תרופות דרך החלחולת ‪PER RECTUM‬‬
‫• הפרד את העכוזים והורה למטופל לנשום עמוק‪.‬‬
‫• בקש מהמטופל ללחוץ כלפי מטה כדי לזהות את פתח פי הטבעת‪.‬‬
‫• קח את הנר ביד הדומיננטית המכוסה בכפפה והכנס אותו לעומק של כ‪ 10 -‬ס"מ בעזרת האצבע המורה‪.‬‬
‫• הוצא את האצבע ונגב את פי הטבעת של המטופל‪.‬‬
‫• בקש מהמטופל לכווץ את העכוזים זה לזה במשך ‪ 5-3‬דקות ולהישאר לשכב פרקדן או על הצד למשך ‪20-15‬‬
‫דקות‪.‬‬
‫• הרם את דפנות המיטה והנח פעמון קריאה וסיר בהישג יד‪.‬‬
‫• הסר את הכפפות‪ ,‬השלך ציוד משומש לפח מתאים ורחץ ידיים‪.‬‬
‫גורמים המשפיעים על דרך מתן תרופה ‪PO SL, BUCCAL‬‬
‫• יתרונות‬
‫• נח‪ ,‬חסכוני‬
‫• השפעה‬
‫• מקומית‪/‬סיסטמית‬
‫• לא גורם חרדה‬
‫• חסרונות‬
‫• בעיות ‪GI‬בחילה‪ ,‬הקאה‬
‫• פגיעה בספיגה לאחר הרדמה‬
‫• או בדלקת במעי‬
‫• בעיה כאשר יש קושי בבליעה‬
‫• גירוי מעי‬
‫• צביעת שיניים‬
‫• טעם‬
‫דרך ריריות – ‪TRANS MUCUSAL‬‬

‫• ‪ SUBLINGUAL‬מתחת ללשון‬
‫• ‪ BUCCAL‬דרך החך‬
‫• דרך הנרתיק (ואגינה)‬
‫• דרך האף‬
‫• דרך העין‬
‫• אינהלציה דרך הריאות דרך הפה והאף‪ ,‬דרך טובוס‬
 ‫ פרנטרלי‬- ‫מתן תרופה‬

PARENTERAL ROUTE OF ADMINISTRATION •

:‫• דרכי מתן תרופות פרנטראליות‬
IV – INTRAVENOUS. – ‫• הזרקת התרופה לתוך הוריד‬
IM – INTRAMUSCULAR. – ‫• הזרקת תרופה לתוך השריר‬
SC – SUBCUTANEOUS. - ‫ מתחת לדרמיס‬- ‫• הזרקת תרופה לתת עור‬
ID./IC – INTRADERMAL. - ‫ לדרמיס‬- ‫• הזרקת התרופה לתוך העור‬
‫ דרכים נוספות‬INTRA-PERITONEAL, INTRA-CARDIAL, INTRA-PLEURA •
INTRA-ARTICULAR ,INTRA-OSSEOUS ,INTRA-ARTERIAL, EPIDURAL / SPINAL •
‫גורמים המשפיעים על דרך מתן תרופה ‪IM, SC, IV‬‬
‫• יתרונות‬
‫• כאשר אין אפשרות ל‪P.O‬‬
‫• ספיגה מהירה‬
‫• במצבים קריטיים‬
‫• חסרונות‬
‫• יקר‬
‫• ספיגה מהירה‬
‫• בעייתי בחולים עם נטייה לדמם‬
‫• זיהומים‬
‫• חרדה‬
PARENTERAL ADMINISTRATION - INJECTIONS
 ‫ציוד‬
‫• מתן תרופה בזריקה מחייב שימוש במחטים ומזרקים סטריליים –‬
‫• המתאימים למדידת המינונים‪ ,‬לאתר ההזרקה ונוחים לשימוש‪.‬‬
‫• שיקול דעת בבחירת הציוד המתאים‪ ,‬יפחית חוסר נוחות וסכנה למטופל‪.‬‬
‫מבנה המזרק‬
‫מזרקים‬
‫• מילוי המזרק נעשה ע"י משיכת הבוכנה החוצה‪.‬‬
‫• גדלים שונים מ ‪ 5.0 -‬מ"ל ועד ‪ 60‬מ"ל‪.‬‬
‫• יש מזרקים המגיעים מוכנים עם המחט ועם החומר‪.‬‬
‫למחט שלושה אפיונים‬

‫• אורך חוד המחט‬

‫• אורך המחט‬
‫• קוטר המחט – ‪GAUGE‬‬
‫מתן זריקות ‪ -‬הכרת הציוד‬
‫• המחט הוא צינור מתכתי עם קצה חותך‬
‫• עובי המחט נקבע בין ‪G14-30‬‬
‫• ככל שהמספר ה ‪ G -‬גבוה‪ ,‬קוטר המחט קטן יותר ולהיפך‬
‫• מספר ‪ G‬גבוה משמש לחומרים מאוד דלילים‬
‫• מספר ‪ G‬נמוך משמש לחומרים סמיכים יותר‬
‫מניעת זיהום בעת הזרקה‬
‫• מניעת זיהום התמיסה‬
‫• מניעת זיהום המחט‬
‫• מניעת זיהום המזרק‬
‫• מניעת זיהום העור‬
‫החומר להזרקה‬

‫• ‪ AMPULE‬אמפולות‬
‫• ‪ VIAL‬פלקון‬
 ‫בדיקת האריזה של התרופה להזרקה‬

‫• לוודא תאריך תפוגה‪ ,‬כלומר שהתרופה בתוקף‬

‫• יש לבדוק את הבקבוקון‪/‬פלקון‪/‬אמפולה של התרופה ולוודא שלא נגרם לו נזק‬
‫• לוודא שהנוזל בצבע ומרקם תקינים‬
‫• שאין בנוזל של התרופה חלקיקי זכוכית או חומר אחר‬
 ‫בדיקת האריזה של המזרק והמחט‬
‫• לוודא תוקף – תאריך תפוגה‬
‫• אריזה שלמה ויבשה‬
‫• בפתיחת המזרק לוודא שהבוכנה נמשכת‬
‫• ושהגומי השחור ממוקם נכון‬
‫• בפתיחת המחט לוודא שאין נזק לקצה המחודד של המחט ושבסיס המחט מחובר היטב ולא‬
‫איבד מהסטריליות שלו‬
 ‫חיבור המחט ושאיבה למזרק‬
‫יש לפתוח את אריזת המזרק בצורה של פתיחת "בננה" כך שהקצה המתחבר‬ ‫•‬

‫למחט יישאר בתוך העטיפה בצורה סטרילית‪.‬‬

‫• לכל אורך הפעולה אין להניח את המזרק על משטח העבודה אלא להשאירו ביד‪.‬‬
‫• יש להוציא את המזרק מבלי לגעת בקצה המתחבר למחט‬
‫• יש לחבר את המזרק למחט‬
‫• להוציא את המזרק והמחט כיחידה אחת‬
‫• ולשמור על סטריליות המחט המוגנת במכסה‬
‫מתן זריקות ‪ -‬הכנת התרופה‬

‫• הציוד הנדרש להכנת התרופה מאמפולה‬

‫• פתק עם ההוראה הרפואית‬
‫• אמפולה עם תרופה מתאימה‬
‫• פד גזה סטרילי (לשבירת האמפולה מזכוכית)‬
‫• ספוגיות אלכוהול (לחיטוי מקום פתיחת האמפולה)‬
‫• מזרק‬
‫• מחט שאיבה‬
 ‫מתן זריקות‬
‫• דרך המתן הנה ייחודית לסוג הרקמה‪.‬‬
‫• אפיון הרקמה משפיע על מהירות הספיגה ועל תחילת ההשפעה‪.‬‬
‫• כישלון בבחירת מקום ההזרקה יכול להוביל לתוצאות שליליות‪.‬‬
‫• אי שאיבה לפני ההזרקה יכול להוביל להזרקה בטעות לכלי דם‬
‫דרכים להפחתת אי נוחות הקשורה במתן זריקות‬

‫• שימוש במחט הקצרה ביותר שניתן והמתאימה‪.‬‬

‫• תנוחה נוחה למנוע מתח שרירים‪.‬‬
‫• בחירת מיקום מתאים ע"י נקודות ציון אנטומיות‪.‬‬
‫• הסחת דעת המטופל ע"י שיחה‪.‬‬
‫דרכים להפחתת אי נוחות הקשורה במתן זריקות‬
‫• החדרת מחט מהר וחלק‪.‬‬
‫• החזקת מזרק יציב בזמן שהמחט בתוך הרקמה‪.‬‬
‫• הזרקת חומר באיטיות וביציבות‪.‬‬
‫• עיסוי מקום ההזרקה בעדינות אלא אם יש התווית נגד‬
 ‫נקודות החלטה חשובות‬
‫• על אזורי הזרקה להיות נקיים מנגעים ואבנורמליות היכולים לפגוע בספיגת החומר‪.‬‬
‫• אזור מוזרק באופן חוזר יכול להפוך קשה בשל היפרטרופיה של הרקמה השומנית‪.‬‬
‫• אין להזריק לאזור המטומה‪ ,‬בצקת או אזור עם סימני זיהום‪.‬‬
‫• אזור הזרקת ‪ ID.‬חייב להיות נקי מכתמים כך שניתן לראות את התוצאות על העור בצורה‬
‫נכונה ומדויקת‪.‬‬
 ‫הזרקה ‪.S.C‬‬

‫• לרקמה המחברת מתחת לדרמיס‬

‫• רקמה שאינה עשירה בכלי דם ועל כן הספיגה יותר איטית‪.‬‬
‫• ישנם ברקמה זו רצפטורים לכאב ולכן המטופל עלול לחוש אי – נוחות בזמן ההזרקה‪.‬‬
 ‫הנחיות כלליות‬

‫• יש לבצע את ההזרקה בסביבה מוארת היטב‬

‫• להחליף מיקום במתן מנות קבועות‬
‫• יש להכיר את האנטומיה של המטופל‬
‫• הזרקה תרופה בכמות של ‪ 1-5.0‬מ"ל‬
‫• מקובל לבחור במחט בקוטר ‪G25‬‬
‫• יש להחליף את המחט לאחר שאיבת התרופה‪ ,‬למחט הזרקה‬
‫• להוציא אויר מהמחט‪ ,‬עד הופעת טיפת חומר קטנה בקצה המחט‬
‫• עיסוי אזור ההזרקה‪ ,‬עלול להגביר סיכון להתפתחות שטפי דם‪ ,‬בחלק מן התרופות המוזרקות‪.‬‬
 ‫תרופות שניתנות ‪SC.‬‬
‫• אינסולין ניתן בהזרקה תת‪-‬עורית באופן שגרתי‬
‫• מומלץ ללמד חולי סכרת הזרקה עצמית‬
‫• הפרין וקלקסאן ניתנות בהזרקה תת‪-‬עורית באופן שכיח‬
‫• ‪ -‬ההזרקה של תרופות אלה מתבצעת בבטן (סביב הטבור ברדיוס של אצבעות ‪)4-3‬‬
‫הכנה לקראת הזרקה תת ‪ -‬עורית‬
‫• הוראה רפואית‬
‫• ספוגיות אלכוהול‬
‫• כפפות (לא סטריליות)‬
‫• פד גזה וסרט הדבקה‬
‫• מזרק ‪ 2-1‬מ"ל או מזרק אינסולין‬
‫• ‪G25‬מחט ובקוטר ס"מ ‪ 1.25-2.5‬באורך התרופה שיש לתת‬
‫אזורים המומלצים להזרקה ‪SC.‬‬

‫• חלק חיצוני אחורי של ‪ 3\1‬אמצעי בזרועות‪.‬‬

‫• אזור בטני מותני‪.‬‬
‫• ירכיים‪.‬‬
‫• גב עליון‪.‬‬
 ‫הליך מתן זריקות תת‪-‬עוריות‬
‫• להוציא אוויר מהמזרק על ידי דחיפת הבוכנה כלפי המחט עד שיוצאת טיפת תרופה –‬
‫בהתאם לנהלים‪ ,‬סוג התרופה והמזרק‪.‬‬
‫• בתרופות מסוימות כגון קלקסן‪ ,‬אין להוציא בועיות אויר מהמזרק‪.‬‬
 ‫הזרקה תוך שרירית – ‪IM.‬‬
‫• ספיגה מהירה יותר של התרופה מאשר בדרך המתן התת עורית עקב ריבוי כלי דם ברקמת‬
‫השריר‪.‬‬
‫• פחות סכנה של גרימת נזק לרקמה‪.‬‬
‫• קיים סיכון של חדירה לכלי דם‪.‬‬
‫• רגישות פחותה לתרופות מגרות‪.‬‬
‫• ניתן להזריק חומר בכמות של עד ‪ 3‬מ"ל ללא הרגשת אי נוחות (ילדים‪ ,‬קשישים ומטופלים‬
‫רזים מאוד יכולים לסבול עד ‪ 2‬מ"ל)‪.‬‬
 ‫הזרקה תוך שרירית – ‪IM.‬‬

‫• צורך במחט ארוכה יותר מאשר בהזרקה תת עורית על מנת לעבור את הרווח‬
‫התת עורי ולהגיע לרקמת השריר‪.‬‬
‫• זווית חדירה של ‪ 90‬מעלות‪.‬‬
‫• יש לבצע אומדן השריר לפני ההזרקה‪.‬‬
‫• בהזרקות חוזרות יש לבצע רוטציה‪.‬‬
 ‫אחראיות האחות‬
‫• ביצוע אומדן של השריר לפני מתן הזריקה‪.‬‬
‫• יש לבדוק את השריר בזמן שהוא רפוי‪.‬‬
‫• בזמן הזרקה ‪ -‬הפחתת מתח שרירים על מנת להפחית אי נוחות‪.‬‬
‫• בהזרקות חוזרות לדאוג לרוטציה של השרירים המוזרקים‪.‬‬
 ‫אזורי הזרקה‬
‫• בזמן בחירת מקום הזרקה יש להתייחס לנקודות הבאות‪:‬‬
‫• אזור ללא זיהום או נקרוזיס‪.‬‬
‫• אזור ללא המטומות או שפשופים‪.‬‬
‫• מיקום עצמות‪ ,‬עצבים וכלי דם גדולים שבקרבת אזור ההזרקה‪.‬‬
‫• הנפח שיש להזריק‪.‬‬
 ‫טכניקות אחיזה בהזרקה ‪IM.‬‬

‫• מתיחת העור – ‪STRETCH‬‬

‫• ‪.‬צביטת השריר – ‪GRASP‬‬
‫• בהזרקה ‪, IM‬יש לבצע שאיבה טרם ההזרקה על מנת לוודא שהמחט לא‬
‫נמצאת בתוך כלי דם‬
‫אזורי הזרקה תוך שרירית‬

‫• שריר הירך הצדי – ‪LATERALIS VASTUS‬‬

‫• שריר הירך הקדמי – ‪FEMORIS RECTUS‬‬
‫• שריר הדלתא – ‪DELTOID‬‬
‫• שריר העכוז האחורי – ‪DORSOGLUTEAL‬‬
‫• שריר העכוז הקדמי – ‪VENTROGLUTEAL‬‬
 ‫שרירי הירך הצידי ‪LATERALIS VAS‬‬

‫• אזור הזרקה מועדף בתינוקות וילדים‪.‬‬

‫• נקודת ההזרקה – חלוקת הירך לשלושה חלקים בין הטרוכנטר הגדול לבין פרק הברך‪.‬‬
‫• הזרקה בחלק אמצעי לטרלי‪.‬‬
 ‫יתרונות‬
‫‪VASTUS LATERALIS‬‬

‫• שריר גדול כבר בלידה ויכול לספוג כמויות של חומר‪.‬‬

‫• במקום אין עצבים או כלי דם חשובים‪.‬‬
‫• קל לגישה גם בישיבה וגם בשכיבה‪.‬‬
‫• במקרה של רגישות יתר ניתן לחסום את הירך לעכב את ספיגת החומר‪.‬‬
 ‫חסרונות‬
‫‪VASTUS LATERALIS‬‬

‫• במידה ויש שימוש במחט ארוכה מידי ביחס לגודל השריר ובזווית לא נכונה תתכן פגיעה‬
‫בעצב הסיאטי ובכלי דם פמורליים‬
 ‫שרירי הירך הקדמי‬
‫‪RECTUS FEMORIS‬‬
‫• אזורי הזרקה תוך שרירית‬
‫• שרירי הירך הקדמי ‪FEMORIS RECTU‬‬
‫• במרכז הירך בשליש העליון בין הטרוכנטר הגדול של פרק הירך לבין פרק הברך‪.‬‬
‫• מומלץ בטכניקת אחיזה‬
‫• מרים את השריר מעל לעצם‪.‬‬
‫• יש להזריק ב ‪ 45 -‬מעלות במקום זה‪.‬‬
 ‫יתרונות‬
‫‪RECTUS FEMORIS‬‬
‫• מועדף בתינוקות וילדים‬
‫• מתאים כאזור הזרקה עצמית‬
‫• נגיש בתנוחת ישיבה או שכיבה‬
‫• ניתן לבצע חסימה במקרה של רגישות יתר‬
 ‫חסרונות‬
‫‪RECTUS FEMORIS‬‬

‫כאב ואי נוחות‬ ‫•‬

‫הזרקה תוך שרירית ב ‪DELTOID -‬‬
‫• מועדף עקב הנגישות הנוחה‪.‬‬
‫• שריר קטן ובלתי מפותח בגיל הצעיר‪.‬‬
‫• להימנע מהזרקה בשריר זה בילדים מתחת גיל שש‪.‬‬
 ‫נקודת ההזרקה ב‪DELTOID -‬‬
‫• אזור לטרלי של הזרוע בקו ישר כ ‪ 4 -‬אצבעות מתחת ל ‪ACROMION PROCESS. -‬‬
‫• החדרת מחט ב – ‪ 90‬מעלות עם זווית קלה לכוון הכתף‪.‬‬
‫• מומלץ בשיטת האחיזה ‪.GRASP -‬‬
‫• בחירת אורך מחט מתאים למניעת הזרקה לרקמה התת‪-‬עורית‬
‫• קביעת קוטר המחט – ‪ GAUGE‬לפי צמיגות הנוזל המוזרק‬
 ‫יתרונות‬
‫‪DELTOID‬‬
‫• ספיגה מהירה‪.‬‬
‫• ניתן לבצע חסימה במקרה של רגישות יתר‪.‬‬
‫• אזור נגיש‪.‬‬
‫• פחות כואב ופחות תופעות לוואי מקומיות מהזרקה ב ‪VASTUS -‬‬
‫• ‪LATERALIS .‬‬
 ‫חסרונות‬
‫‪DELTOID‬‬

‫• מסת שריר קטנה‪ ,‬ולכן נפח הזרקה מוגבל עד ‪ 1‬מ"ל‪.‬‬

‫• גבולות בטיחות צרים עם סיכון לפגיעה בעצב הרדיאלי או האקסילרי‬
 ‫שריר העכוז‬
‫‪DORSOGLUTEAL‬‬
‫• אין להזריק לילדים מתחת לגיל ‪ 3‬שנים‬
‫• רקמת השריר קטנה‪.‬‬
‫• רוב שטח העכוז אצל תינוקות מכיל רקמת שומן‪.‬‬
‫• שריר העכוז קשה לאיתור‪.‬‬
‫• עצב ה‪ SCIATIC -‬עדיין אינו מכוסה ע"י רקמת שריר‪.‬‬
‫• סכנת פגיעה בעצב הגלוטאלי‪.‬‬
 ‫הזרקה ב ‪DORSOGLUTEAL -‬‬

‫• העברת קו דמיוני בין הטרוכנטר הגדול לבין ‪- POSTERIOR SUPERIOR ILIAC SPINE‬‬
‫• הזרקה לטרלית מעל לקו לתוך שריר ה ‪ MEDICUS -‬או‪- GLUTEUS MAXIMUS .‬‬
‫• זווית ‪ 90‬מעלות‪.‬‬
 ‫יתרונות וחסרונות‬
‫‪DORSOGLUTEA‬‬
‫• יתרונות‬
‫• בילד בוגר ובמבוגר מסת שריר גדולה ‪ -‬מאפשר נפח הזרקה גדול עד ‪ 2‬מ"ל‪ .‬גישה נוחה‪.‬‬
‫• חסרונות‬
‫• פגיעה בעצב ה ‪SCIATIC -‬‬
‫• הזרקה תוך עורית‪.‬‬
‫• אין אפשרות חסימה במקרה של רגישות יתר‪.‬‬
‫• פגיעה בפרטיות בזמן הזרקה‪.‬‬
‫• מומלץ להימנע מהזרקה בשריר זה‬
‫• בשל חשש לפגיעה בעצב הסיאטק‬
 ‫שריר העכוז הקדמי (‪MUSCLE VENTROGLUTEAL‬‬
‫• ממוקם רחוק מעצבים וכלי דם‬
‫• בטוח בכל המטופלים והוא האזור המועדף בכל אדם מעל גיל ‪ 7‬חודשים‬
‫• מועדף להזרקות של תמיסות בנפח שמעל ‪ 1‬מ"ל‬
‫• נמצא את מיקום השריר ע"י הנחת כף היד על הטרוכנטר הגדול של ירך המטופל‪ ,‬כאשר שורש כף היד מאונך‬
‫לעצם הירך‪.‬‬
‫• השתמש ביד ימין לירך שמאל וביד שמאל לירך ימין‪ .‬האצבע המורה‪,‬‬
‫• האמה ו ‪ CREST ILIAC‬יוצרים משולש בצורת ‪ .V‬נזריק למרכז המשולש‬
‫הזרקה תוך שרירית (‪ ) IM‬הכנת ציוד‬

‫• ספוגיות אלכוהול‬
‫• מזרק‬
‫• כפפות‬
‫• ‪ G21-22‬בגודל מחטים‬
‫• תרופה‬
‫• פד גזה‬
‫• הוראה רפואית‬
‫הזרקה תוך עורית ‪I.D- INTRADERMAL -‬‬
‫• בד"כ נעשה לצורך תבחינים‪ ,‬לזיהוי חשיפה למחלות מסוימות או אלרגיות‪.‬‬
‫• בחירת מקום עם מיעוט כלי דם וללא נגעים ויחסית ללא שיער‪.‬‬
‫• ההזרקה נעשית באזור פנים האמה‪.‬‬
‫• הפעולה‪ :‬מתיחת העור‪.‬‬
‫• חוד המחט כלפי מעלה‪.‬‬
‫• ‪.‬מעלות ‪ 5-15‬זווית‬
‫• הזרקה עד הופעת בועית כמו עקיצת יתוש‪.‬‬
 ‫הזרקה ‪ - ID‬הנחיות כלליות‬

‫• יש להדריך את המטופל להימנע משימוש במוצרים חדשים על פני העור‬

‫• להימנע מלכסות את אזור ההזרקה בתחבושת (עלול לשבש אתתוצאת התבחין)‬
‫• יש לבצע אומדן עור לפני הזריקה לנוכחות אודם‪ ,‬נפיחות‪ ,‬נגעים‪ ,‬שריטות‪ ,‬התקלפות או‬
‫שיעור יתר‪.‬‬
‫• אין לתת תרופה באזורים אלה‬
 ‫הזרקה ‪ - ID‬הנחיות כלליות‬
‫• יש לשמור תרופות לטיפול ברגישויות בהישג יד לפני תחילת התהליך‬
‫• יש לוודא את מיקומו של ציוד ההחייאה – תופעות לוואי או סיבוכים עלולים להיות קטלניים‪.‬‬
‫• אם מופיעה תגובה‪:‬‬
‫• יש לשמור על נתיב אוויר‬
‫• להודיע לרופא מיד‬
‫• לטפל בתרופות לפי הוראה או על פי הנוהל‬
‫הזרקה ‪ – ID‬פריטים נחוצים‬

‫• הוראה רפואית‬
‫• שתי ספוגיות אלכוהול‬
‫• עט‬
‫• כפפות לא סטריליות‬
‫• תרופות ומגש‬
‫• מזרק ‪ 1‬מ"ל עם מחט‬
‫• ‪ G25-27‬בקוטר‬
‫הזרקה ‪ – ID‬הליך המתן‬

‫• רחץ ידיים‬
‫• הכן את התרופה על פי עקרונות לניהול הטיפול התרופתי‬
‫• זהה את המטופל‬
‫• הדרך את המטופל לגבי ההליך ומטרת התרופה וקבל את הסכמתו‬
‫• ודא רגישויות‬
‫• לבש כפפות‬
 ‫הזרקה ‪ – ID‬הליך המתן‬

‫• בחר אזור הזרקה באמה (אם אין דרישה אחרת מהרופא או מדיניות המוסד)‬
‫• אם האמה אינה מתאימה להזרקה בחר אזור חלופי‬
‫• קבע את תנוחת המטופל כאשר כף ידו מופנית כלפי מעלה‬
‫• נקה את האזור באלכוהול והסר את מכסה המחט‬
‫• הנח את אגודל היד הלא דומיננטית כ ‪ 5.2‬ס"מ מתחת לאזור ההחדרה ומשוך את העור כלפי‬
‫כף היד‬
‫• הכנס את המחט מתחת לעור בזווית של ‪ 15-5‬מעלות בעזרת היד הדומיננטית‬
‫• התקדם עם המחט עוד כחצי ס"מ לאחר הכניסה לפני העור‬
 ‫הזרקה ‪ – ID‬הליך המתן‬
‫• הזרק את התרופה באיטיות וביציבות תוך צפייה בהיווצרות השלפוחית‬
‫• הוצא את המחט בדיוק בזווית שהוכנסה‬
‫• אם קיים דימום הוצא את המחט תוך כדי טפיחות עם ספוגית אלכוהול שנייה‪.‬‬
‫• אין לשפשף את האזור‬
‫• בחן את העור וראה אם קיימים אודם או נפיחות‪ .‬אם בוצעה בדיקת רגישות שים לב להופעת סימנים של‬
‫תגובה מערכתית‪:‬‬
‫• מצוקה נשימתית‪ ,‬לחץ דם נמוך‪ ,‬הזעה‪ ,‬בחילה וכיחלון‪.‬‬
 ‫הזרקה ‪ – ID‬הליך המתן‬
‫• השלך את המחט לפח המחטים‬
‫• צייר מעגל של כ ‪ 5.2‬ס"מ סביב השלפוחית‬
‫• החזר את המטופל לתנוחתו הקודמת‪.‬‬
‫• הורה לו לא לשפשף את האזור ולא לכסות אותו‬
‫• סלק את הציוד ורחץ ידיים‬
‫• תעד את מתן התרופה ברשומה‪.‬‬
‫• בצע הערכה חוזרת של המטופל ‪ 15-5‬דקות לאחר מתן התרופה לסימני רגישות‬
‫• קרא את תוצאות הבדיקה ‪ 72-48‬שעות לאחר ההזרקה‬
‫הזרקה ‪ – ID‬תיעוד ודיווח‬
‫• תיעוד תגובת המטופל למתן התרופה‬
‫• התאריך והשעה בהם ניתנה התרופה‬
‫• אזור ההזרקה‬
‫• ממצאי הערכה חוזרת‬
‫• יש לדווח על תופעות לוואי לא רצויות‬
‫שמירה על בטיחות בזמן הזרקות‬

‫• אין להחזיר את הכיסוי למחט‪.‬‬

‫• יש לזרוק את המחט והמזרק מיד לאחר ההזרקה למיכל המיועד לכך‪.‬‬
‫• בשום מקרה אין לזרוק מחטים לפח הרגיל‪ ,‬לשים בכיס‪,‬‬
‫• לשים על ארונית או על מיטת החולה‬
 ‫מתן דרך העור‪/‬מתן מקומי‬
‫‪TOPICAL ADMINISTRATION‬‬
‫• מריחת תרופות על העור‬
‫• מטרות‪:‬‬
‫• יצירת השפעה מערכתית או מקומית בספיגה דרך העור‬
‫• תכשירים אלה כוללים תרחיצים‪ ,‬אבקות‪ ,‬תרסיסים‪ ,‬מדבקות‪ ,‬ומשחות והם יכולים לשמש לצורך‪:‬‬
‫• שמירה על לחות העור‬
‫• הגנה של משטח העור‬
‫• הפחתת גירוי עור מקומי‬
‫• יצירת הרדמה מקומית‬
‫גורמים המשפיעים על דרך מתן תרופה‬
‫‪TOPICAL ADMINISTRATION‬‬

‫• יתרונות‬
‫• מריחה על העור‬
‫• השפעה מקומית‬
‫• לא כואב‬
‫• מיעוט תופעות לוואי‬
‫• חסרונות‬
‫• במקרים מסוימים השפעה סיסטמית‬
‫תכשירים לעור‬

‫• יכולים לגרום להשפעה מקומית או סיסטמית‪.‬‬

‫• יש לבצע אומדן לפני המריחה‪:‬‬
‫• אזור המריחה‬
‫• סוג התרופה‬
‫• מצב העור‬
‫תכשירים לעור – פריטים נחוצים‬
‫• הוראה רפואית‬
‫• התכשיר המקומי הדרוש‬
‫• כפפות חד‪-‬פעמיות או סטריליות (אם יש צורך)‬
‫• מטושים עם קצה כותנה או שפדלים‬
‫• חבישה סטרילית‪ ,‬סרט הדבקה (אם יש צורך)‬
‫• תמיסת ניקוי לשטיפת האזור לפי הצורך‪.‬‬
 ‫שימוש במדבקה‬
‫• לבחור אזור נקי‪ ,‬יבש וללא שיער לפי המלצת היצרן‬
‫• להסיר את המדבקה מהעטיפה‬
‫• לאחוז במדבקה בלי לגעת בשוליים ולהדביק אותה על ידי לחץ בעזרת שורש כף היד למשך כעשר שניות‬
‫• לכתוב על המדבקה את התאריך והשעה‬
‫• כאשר מגיע המועד למנה הבאה להסיר את המדבקה ולקפל אותה כך שצד התרופה מכוסה לפני שנזרק‬
‫• לבחור מקום שונה בכל מדבקה‬
‫• לחכות לפחות שבוע לפני הדבקה חוזרת באותו מקום‬
‫‪NASAL ADMINISTRATION‬‬

‫• טיפות‬
‫• ספריי‬
‫• טמפונים‬
‫• שימוש עודף יכול לגרום ‪EFFECT REBOUND‬‬
‫טיפות ומשחות‬

‫• טיפות ומשחות עיניים‬

‫• לטיפול במצבים רפואיים כגון גלאוקומה‪,‬‬
‫• תהליכים זיהומיים ודלקתיים‬
‫• להרחבה או כווץ אישונים לשם בדיקת עיניים‬
‫• להקלה על כאב‬
‫• למניעת יובש של מבני העין העדינים‬
 ‫הנחיות כלליות‬
‫• להימנע מלשים את התרופה ישירות על גבי הקרנית‬
‫• מינון לא נכון של תרופה בעיניים עלול לגרום לגירוי מקומי ולהשפעה מערכתית ויכול להאריך תופעות לוואי‬
‫בלתי רצויות כמו טשטוש ראיה‪.‬‬
‫• להזליף טיפות עיניים בטמפרטורת החדר‬
‫• כאשר יש להשתמש גם בטיפות וגם במשחה להזליף ראשית את הטיפותו לחכות ‪ 3‬דקות לפני השימוש במשחה‬
‫כדי לאפשר לטיפות די זמן להיספג‪.‬‬
‫• בילדים‪:‬‬
‫• פעוטות וילדים קטנים זקוקים לקיבוע ראש ולהסחת דעת‬
‫• אם הפעוט עוצם את עיניו בחוזקה‪ ,‬ניתן לשים את הטיפות בפינה ‪ -‬במקום בו שני העפעפיים נפגשים‬
‫• הטיפות יזרמו לתוך עינו של הילד כשיפקח את העין‬
 ‫טיפות עיניים‬

‫• להניח את יד הדומיננטית על המצח‪.‬‬

‫• להתקרב אל העין מהצד והזלף את מספר הטיפות הנכון אל השליש החיצוני של שק הלחמית התחתון‬
‫• לאחוז את הבקבוק כ‪ 2-1 -‬ס"מ מעל השק‪.‬‬
‫• להדריך את המטופל לסגור בעדינות את העפעפיים‬
‫• ללחוץ בעדינות על תעלת הדמעות ל ‪ 60-30 -‬שניות‬
 ‫משחת עיניים‬

‫• לסלק את החלק הראשון של המשחה‬

‫• לאחוז את שפופרת המשחה מעל שק הלחמית התחתון‪.‬‬
‫• להניח שכבה דקה של משחה בשוליים הפנימיים של העפעף התחתון מזווית העין הפנימית לחיצונית‪.‬‬
‫• להורות למטופל לסגור את העפעף בעדינות‬
‫• ואז לעסות קלות את העפעף בתנועה‬
‫מתן תרופות בעיניים‬

‫• נקודות לדיווח ותיעוד‪:‬‬

‫• שם התרופה‪ ,‬ריכוזה וזמן המתן‬
‫• תגובת המטופל למתן התרופה‬
‫• התפתחות של אי‪-‬נוחות או תופעות לוואי‬
‫• מצב הראייה של המטופל‬
‫• האם נדרש משכך כאבים‬
 ‫טיפות אוזניים‬
‫• המטרה‪:‬‬
‫• טיפול בדלקות ובזיהומים‬
‫• ריכוך שעוות האוזן‬
‫• טיפות בטמפרטורת חדר – למניעת סחרור או בחילה‬
‫• לא לגעת בקצה הבקבוק ‪ /‬שפופרת‬
‫• אין לחסום את תעלת האוזן עם הטפטפת‪ .‬בזמן הזלפת הטיפות‬
‫• הלחץ עלול לעלות ולגרום נזק לעור התוף‬
‫• בילדים האנטומיה שונה‪:‬‬
‫• לטיפול בילדים נדרש לרב אדם נוסף שיעזור בהחזקת הילד בתנוחה הנכונה‬
 ‫טיפות אוזניים‬
‫• להניח את המטופל בשכיבה על הצד‪ ,‬או בישיבה‬
‫• בתנוחת ישיבה המטופל יצטרך להזיז את ראשו כלפי הצד הנגדי‬
‫• משוך בעדינות את אפרכסת האוזן כלפי מעלה ואחורה תוך כדי שימוש ביד הלא דומיננטית‬
 ‫טיפות אוזניים בילדים‬

‫• בילדים בני פחות משלוש יש למשוך את האפרכסת למטה ואחורה‪.‬‬

‫• להזליף טיפות לפי ההוראה תוך כדי החזקת הטפטפת כ ‪ 5.1‬ס"מ מעל תעלת האוזן‪.‬‬
‫• לבקש מהמטופל להישאר באותה תנוחה למשך ‪ 10-5‬דקות‬
‫• לבצע עיסוי עדין של האוזן‬
‫• להסיר כפפות‪ ,‬להשליך ציוד ולרחוץ ידיים‬
‫‪ – P.V. PER VAGINA‬מתן וגינלי‬

‫• נרות‬
‫• קצף‬
‫• ג'ל‬
‫• משחה‬
‫אינהלציה‬
‫• בדרך כלל למטופלים עם בעיה נשימתית כרונית‪:‬‬
‫• נבולייזר‬
‫• משאף‬
‫מתן דרך אינהלציה ‪INHALATION -‬‬

‫• דרך מעברי האף‪ ,‬הלוע‪ ,‬טרכיאה‪.‬‬

‫• השפעה מהירה‪.‬‬
‫• השפעה מקומית או סיסטמית‪.‬‬
‫• יתרונות‬
‫• הקלה מהירה בבעיות נשימה‬
‫• לא כואב‬
‫• חסרונות‬
‫• טכניקה מסובכת‬
‫• השפעה סיסטמית‬
 ‫סמים מסוכנים‬
‫• תרופות נרקוטיות‬
‫• תרופות אשר במינון בינוני מדכאות את מערכת העצבים המרכזית‪ ,‬מקלות כאב וגורמות‬
‫לשינה‪.‬‬
‫• במינון עודף גורמות לערפול חושים וסטופור‪ ,‬דיכוי נשימתי‪.‬‬
‫• דוגמאות‪ :‬אופיום‪ ,‬מורפיום‪ ,‬פרקודן‪.‬‬
‫• לרוב התרופות מקבוצות אלו יש תכונות של התמכרות‪.‬‬
 ‫מדוע נוהל נפרד?‬
‫• תקנה משנת ‪ 1999‬לחוק עונשין‪.‬‬
‫• מגדיר אחריות להזמנת "סמים מסוכנים"‪.‬‬
‫• מבטיח רישום ודווח מדויק של "סמים מסוכנים"‪.‬‬
‫• מגביר פיקוח על השימוש ב"סמים מסוכנים"‪.‬‬
‫• תקנות הסמים המסוכנים בבתי חולים‪ ,‬התש"מ – ‪ , 1979‬התש"ס – ‪1999‬‬
‫• ‪HTTP://WWW.HEALTH.GOV.IL/LEGISLATIONLIBRARY/SAMIM_11.PDF‬‬
 ‫סם מסוכן‬

‫• תרופה הגורמת להתמכרות‪.‬‬

‫• ‪OPIOID ANALGESICS‬‬
‫• סמים נוגדי כאב‪ ,‬מופקים מאופיום או נגזרותיו‪ ,‬מפיגים כאב במהירות‪.‬‬
‫• משנים מצב רוח והתנהגות ויש להם היכולת לפתח התמכרות‪.‬‬
‫• משפיעים על מערכת העצבים המרכזית ע"י הפעלת נוירונים מעכבי כאב‪.‬‬
‫• טבעיים – אופיום ונגזרותיו (מורפין)‬
‫• ‪ ADOLANE, PERCODAN, TALWIN‬סינטטיים‬
‫סם מסוכן‬

‫• סמים סינטטיים‪:‬‬
‫• לכאב חריף‬
‫• לכאב כרוני‬
‫• להכנה לפעולות פולשניות‬
‫• התמכרות = תלות ‪ +‬סבילות‬
‫הנחיות‬

‫• שמירה בטוקסיקה‪.‬‬
‫• רישום מדויק‪.‬‬
‫• בקרה מדי משמרת‪.‬‬
‫• הזמנה בטופס מיוחד‬
‫מתן ‪OTC‬‬

‫• ‪OVER THE COUNTER‬‬

‫• פעולת סיעוד הכוללת תרופות מהקבוצות הבאות‪:‬‬
‫• תרופות להקלה על כאבים‪.‬‬
‫• תרופות להסדרת פעולת מעיים‪.‬‬
‫• תרופות להורדת חום‪.‬‬
‫• תרופות הפועלות בהפרעות שינה‪.‬‬
‫• תרופות הפועלות להרגעה‪.‬‬
‫בסיס ידע הכולל‬

‫• פרמקולוגיה‪.‬‬
‫• קריאה וכתיבה באנגלית‪.‬‬
‫• אומדן מלא אודות המטופל‪.‬‬
‫• ידע בניהול הטיפול התרופתי ועשייה לפי עקרונות‬
‫• חלוקת תרופות‪.‬‬
‫חלוקת תרופות ‪OTC‬‬

‫• ההבדל המהותי בחלוקת תרופות ‪ OTC‬הוא‬

‫• סמכות ההחלטה הניתנת לאחות מורשית‪.‬‬
‫• אחות מוסמכת שסיימה לימודיה משנת ‪ 2002‬ואילך‪.‬‬
‫• אחות מוסמכת שעברה הכשרה ונבחנה‪.‬‬
‫• קיים נוהל ורשימת תרופות‪.‬‬
‫חלוקת תרופות ‪OTC‬‬
‫• האחות המחליטה על המתן‪:‬‬
‫• מתעדת את ההוראה‬
‫• נותנת את הטיפול‬
‫• מתעדת את המתן‬
 ‫רשימת התרופות המותרות לחלוקה ללא מרשם רופא‬
‫• תרופות לטיפול בהצטננות (בגודש באף) ובשיעול‬
EPHEDRINE DROPS 0.5%, 1% NORMAL SALINE - NASAL DROPS SYRUP SYMPHOCAL •
‫• תרופות לשיכוך כאבים והורדת חום‬
ALDOLOR DROPS •
TAB. ACAMOL / DEXAMOL (PARACETAMOL) 500 MG •
PARACETAMOL 120MG / 5ML ELIXIR •
SUPP. PARACETAMOL PEDIATRIC 150 MG •
SUPP. PARACETAMOL ADULT 500 MG SYRUP DIPYRONE 20% •
TAB. OPTALGIN (DIPYRONE) 500 MG •
 ‫רשימת התרופות המותרות לחלוקה ללא מרשם רופא‬
‫• תכשירי עור‬
)‫זה‬-‫ תכשיר נגד כינמת (זהו‬ZEHU •
OINT. BENZOCAINE 10% CALAMINE LOTION •
OINT. VASELINE (WHITE SOFT PARAFFIN) •
AGISTEN CREAM (CLOTRIMAZOLE 1% CREAM) •
POLYDINE OINT. (POVIDONE IODINE OINT) POLYDINE SOL. (POVIDONE IODINE SOI) •
POLYDINE SCRUB (POVIDONE IODINE SCRUB) •
)3% ‫ (מי חמצן‬.HYDROGEN PEROXIDE 3% SOL •
ESCRACAIN JELLY (LIGNOCAINE HCL 5%) •
EMLA CREAM •
‫רשימת התרופות המותרות לחלוקה ללא מרשם רופא‬
‫• תרופות למערכת העיכול‬
.MAGEL SUSP •
SODIUM BICARBONATE POWDER •
TAB. SILAIN GEL •
SUPP. GLYCERIN •
TAB. LAXADIN (BISACODYL 5 MG) •
MICROLET (MICROLAX) •
‫ נגד שלשול‬TAB. IMODIUM (LOPERAMIDE) •
KAOLIN PECTIN SUSP •
‫• תרופות לעיניים‬
ARTIFICIAL TEARS (LYTEERS) •