‫תאוריות קולנועיות – שיעור ‪4‬‬

‫התנועה הפורמליסטית צומחת בברה"מ בין ‪ 1915‬ל ‪ .1930‬מקורה בקבוצות סטודנטים )החוג‬
‫לבלשנות של מוסקבה והאגודה לחקר השירה( שיצאו נגד התפיסה שהאומנות היא שיקוף של‬
‫המציאות‪ .‬לטענתם‪ ,‬לאומנות )ובזאת‪ ,‬לקולנוע( יש מערכת חוקים שבאמצעותם יוצרים משמעות‪.‬‬
‫המטרה היא למצוא מה מייחד את הקולנוע‪ .‬הם יצאו נגד 'הגישה הגנטית' )גישה שחוקרת את‬
‫ההיסטוריה של יצירת אומנות( משום שמחקר בגישה זו הוא היסטורי‪ ,‬פילוסופי ולא קולנועי‪ .‬הם יצאו‬
‫גם נגד 'הגישה המימטית' )שחוקרת את האומנות כחיקוי של המציאות( בטענה שהאומנות לא צריכה‬
‫להימדד ביכולתה להתחקות אחרי המציאות באופן המוצלח ביותר‪ .‬הם יוצאים גם נגד 'הגישה‬
‫האקספרסיבית' )כל יצירה משקפת את אופי היוצר( משום שמחקר בגישה זו הוא מחקר ביוגרפי ולא‬
‫מחקר של תהליך היצירה‪ .‬לסיכום‪ ,‬הם שואפים להוציא את כל מה שלא אומנותי מתוך האומנות‪.‬‬

‫הגישה הפורמליסטית חוקרת את הצורה של החומר המיוצג‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כאשר אנחנו רואים בית‬
‫בקולנוע‪ ,‬המשמעות של השוט שלו לא נובעת מהדמיון שלו לבית במציאות )שלרוב איננו מכירים(‪.‬‬
‫המשמעות נובעת מדרך הצילום של הבית – המרחק‪ ,‬הזווית‪ ,‬התאורה‪ ,‬בין איזה שוטים הוא מופיע‪ .‬מה‬
‫שמעניין זה באילו תחבולות משתמש היוצר כדי לתת משמעויות לחומרים המצולמים‪.‬‬

‫רה ‪ -‬להפוך את החומר המוכר לזר‪ .‬לדוגמא בקולנוע ניתן לתת משמעות‬ ‫התחבולה המרכזית היא הז ֵ ֵ‬
‫אחרת לדבר ע"י חיבורו לשוט שלדבר אחר ובזאת להכניס לו משמעות אחרת מהמשמעות הטריוויאלית‬
‫שלו‪ .‬בתהליך ההזרה יש שני שלבים‪ .1 :‬סיכול המבע – לקחת את היומיומי ולהפוך אותו לזר‪ .‬חיבור‬
‫בין שוטים שונים לתת להם משמעות שונה‪ .‬לדוגמא ‪ .Dziga Vertov. 2‬סיכול הצורה – ההבחנה בין‬
‫סיכול מבע מוכר לבין דבר שעובר שוב הזרה בדרך לא מוכרת‪ .‬לקחת תחבולה מוכרת )לדוגמא עריכה‬
‫צולבת( ולתת לה דרך ביטוי שונה‪ ,‬כדי שתהיה מובחנת‪.‬‬

‫לדוגמא‪ ,‬אינגמר ברגמן עושה הזרה ב ‪ .persona‬הוא לוקח את הקלוז‪-‬אפ המוכר‪ ,‬והופך אותו לחצי‬
‫פנים‪ ,‬משחק של אור וצל‪ ,‬חלקי פנים מוסתרים‪ .‬דוגמא נוספת היא ‪– Knowing me knowing you‬‬
‫מחווה של אבבא לבמאי השוודי‪ .‬וודי אלן ב‪'-‬אהבה ומוות' עושה פרודיה על ברגמן‪.‬‬

‫מה שחשוב הוא הפונקציה שהתחבולה אמורה לספק‪ .‬אם התחבולה כבר נשחקה והצופה לא שם לב‬
‫לתפקיד אותה היא מגלמת‪ ,‬אין בה כבר ערך אומנותי‪ .‬הפורמליסטים לא מחלקים כל דבר לתוכן‬
‫ולצורת הייצוג שלו‪ ,‬אלא הם רואים באופן הייצוג‪ ,‬בצורה של החומר כדבר שיוצק משמעות‪ ,‬תוכן ולא‬
‫החומר עצמו‪ .‬ההזרה הספרותי נעשית בהבחנה בין ‪ 2‬מושגים‪' :‬פאבולה' – האירועים בסדר ההתרחשות‬
‫הכרונולוגי והסיבתי ו'סוז'ט' – סידור מחדש של האירועים לא לפי הסדר הסיבתי או הכרונולוגי‪.‬‬
‫בפאבולה אין הזרה‪ ,‬והסוז'ט הוא אקט ההזרה‪ .‬לדוגמא ספר בילוש הוא סוז'ט‪ ,‬משום שהוא מתחיל‬
‫בסוף ולא פועל לפי סדר רציף‪ ,‬ובסופו אנחנו מגלים את הפאבולה‪.‬‬