‫ריקציה‬
‫קשים קשיים בהליכה‪ .‬לאחר ‪ 3-4‬ימים‬
‫מופיעה פריחה עם כתמים עגולים ומורמים‬
‫בקוטר מס' מ"מ אשר בתוכם הריקציות‬
‫(קדחת הכתמים)‪ .‬כל כתם הוא כלי דם‬
‫שהודבק‪ ,‬והבצקת מרימה אותו‪.‬פיזור‬
‫הכתמים הוא בעיקר בחלקים דיסטליים של‬
‫איברים (קצה גפיים‪ ,‬קצות אף‪/‬אזניים)‪,‬‬
‫מעט במרכז הגוף (העדפת טמפ' קרה יותר)‪.‬‬
‫אין איחוי כתמים ו‪/‬או הצטופפויות – כל‬
‫כתם לעצמו‪.‬‬
‫•ביטויים סיסטמיים בישראל –כאבי‬
‫שרירים‪ ,‬כאב בטן‪ ,‬בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬שיעול‬
‫וכו'‪.‬‬
‫•נראה בלוטות מוגדלות‪ ,‬כבד וטחול‬
‫מוגדלים‪ ,‬לעתים סימני בצקת ריאות‪,‬‬
‫פרי‪/‬מיוקרדיטיס‪.‬‬
‫מעבדה‬
‫•לוקופניה –ירידה בכד"ל וסטיה שמאלה‬
‫(שחרור מרכיבים מוקדם מדי[?])‬
‫•ירידה בטרומבוציטים‬
‫•ריכוז נתרן נמוך בדם (הלך לבצקת יחד עם‬
‫הנוזל)‬
‫•שלושת הנ"ל מאוד אופיינים לקדחת‬
‫הכתמים‪ .‬לא תמיד מופיעה פריחה‪ ,‬אך‬
‫הופעתה עוזרת לאבחן את המחלה‪ .‬בחולים‬
‫בהם הפריחה מאחרת רבים האבחונים‬
‫השגויים והם מצויים בסיכון גבוה יותר‬
‫למות מהמחלה‪ .‬בחולים כהים קשה לראות‬
‫פריחה‪.‬‬
‫•תמותה ‪ 3%‬מקדחת הכתמים ו ‪ 1%‬מ ‪murins‬‬
‫‪.-typhus‬‬
‫אפידמיולוגיה‬
‫•בד"כ התפרצויות בקיץ‪ ,‬בארץ בשל מז"א‬
‫חם יחסית‪ ,‬יהיה יותר בקיץ אך נראה גם‬
‫בחודשי החורף‪.‬‬
‫•בד"כ ילדי בי"ס (חשיפה לכלבים)‪ ,‬נדבקים‬
‫יותר זכרים מנקבות‪ ,‬נדיר בתינוקות‪ ,‬אין‬
‫העברה מאדם לאדם‪.‬‬
‫•יש אנשים שנחשפים‪ ,‬מפתחים תגובה‬
‫חיסונית אך ביטוי המחלה הוא תת‪-‬קליני –‬
‫לא ברור מה מבדיל בין מי שיפתח מחלה‬
‫למי שלא‪.‬‬
‫דיאגנוזה‬
‫•אם יש חשד – מטפלים לפני שיש אישור‬
‫דיאגנוסטי‪.‬‬
‫•ע"מ לגדל ריקציות צריך תאים חיים –‬
‫מושג ע"י תרביות תאים‪ ,‬חיות מעבדה‪ ,‬או‬
‫מאפיינים‬
‫•מרחק גנטי מקביל למרחק גיאוגרפי‪ ,‬פיזור‬
‫כלל עולמי‪.‬‬
‫•גרם שלילי‪ ,‬סוג של קוקובצילי‪,‬‬
‫אינטרצלולרי אובליגטורי – איבדו גנים‬
‫המאפשרים מטבוליזם עצמאי ולכן הם‬
‫פרזיטים‪.‬‬
‫•מעגל חיים‪ :‬קרציות נגועות מטילות ביצות‬
‫נגועות לרווה נגועה כניסה למכרסם‬
‫בריא‪ .‬אם למכרסם יש עוד קרציות לא‬
‫נגועות – הן יידבקו‪ .‬הלרווה הנגועה ניזונה‬
‫מהמכרסם ומתפתחת נכנסת למכרסם אחר‬
‫ומטילה ביצים‪ .‬העברה ורטיקלית (דור‬
‫לדור) וגם הוריזונטלית (לקרציות אחרות‬
‫במכרסם)‪.‬‬
‫•הריקציה מסבה נזק לקרציה – לאחר ‪9-10‬‬
‫דורות הקרציה מאבדת יכולת להטיל ביצים‬
‫פוריות‪.‬‬
‫•הקרציה מזריקה ריקציה לדם‪ ,‬לא ברור‬
‫לאיזה תא הן עוברות‪.‬‬
‫מחלות ריקציה בישראל‬
‫•‪ - Spotted fever‬קדחת הכתמים‪ ,‬נגרמת‬
‫ע"י הוריאנט המקומי מסוג ‪ Conorii‬המצוי‬
‫באגן המזרחי של הים התיכון‪ .‬זן זה עובר‬
‫בקרציית הכלב‪ .‬מחלה דומה בשם ‪murins‬‬
‫‪ typhus‬מועברת ע"י ריקציה ‪ typhi‬מועברת‬
‫ע"י פרעושים של חולדות‪.‬‬
‫מנגנון – הריקציה נכנסת לתא אנדותל‪.‬‬
‫כאשר האנדותל מכיל את הריקציה הוא‬
‫מושך אליו טסיות השולחות פסאודופודים‬
‫לתוכו‪ .‬הצמדות הטסיות יוצרת קריש‬
‫שראשו תקוע בתא והוא גדל עד שהוא‬
‫מביא לחסימה ולהיפוקסיה של הרקמה‪.‬‬
‫תהליך זה קורה בכל רקמה בה יש תא‬
‫אנדותל נגוע – מחלה סיסטמית‪.‬‬
‫•ניצול גורמי קרישה רבים מוביל ל‪.DIC-‬‬
‫•התא הנגוע מאבד יכולת לווסת חדירות‬
‫ונוזל מתחיל לעזוב את כלי הדם‪ .‬מצטבר‬
‫נוזל סביב כלי הדם ובו אקסודט של תאים‬
‫מונונוקלאריים – תהליך דלקתי ובצקת‪.‬‬
‫מתן נוזלים לחולה שיהיה בהלם יעזור‬
‫לטווח קצר בלבד ולאחר מכן יגביר את‬
‫הבצקת ויחמיר את המצב הנשימתי‪.‬‬
‫•המחלה מופיעה כשבוע לאחר העקיצה‬
‫(עקיצה במקומות נסתרים – מאחורי האוזן)‬
‫•תחילת המחלה – חום גבוה‪ ,‬כאבי ראש‬
‫ועיניים‪ ,‬הרגשה כללית רעה‪ ,‬כאבי רגליים‬
 ‫הזרקה לביצה מופרית – כיום משתמשים‬
‫במצע תאים‪ .‬רק בנס ציונה‪.‬‬
‫•זיהוי ע"י ‪ – PCR‬לא כיום‪.‬‬
‫•אין זיהוי ‪ ,Ag‬יש אבחון סרולוגי על כל‬
‫בעיותיו המוכרות (מוקדם מדי אין‪ ,‬יכול‬
‫להיות שהיה מזמן‪ ,‬קרוס ריאקציה עם‬
‫חיידקים אחרים וכו')‪ .‬ברב האוכלוסיה יש‬
‫ל‪ 4%-‬נוגדנים‪.‬‬
‫טיפול‬
‫•טיפול אנטיביוטי לפתוגן אינטרצלולרי –‬
‫בדגש על יכולת כניסה לתאי אנדותל‪.‬‬
‫•המומלצים – טטרציקלינים (צובע שיניים‬
‫בילדים) וקווינולונים (אפשרות תיאורטית‬
‫לפגיעה בסחוסים)‪ .‬כיוון שרב המקרים הם‬
‫בילדים לא נותנים קווינולונים וכן נותנים‬
‫טטרציקלינים לטיפול קצר – עד ירידת חום‬
‫‪ 24 +‬שעות‪ .‬הטיפול הוא בד"כ ‪ 3-4‬ימים‬
‫ואין צביעת שיניים‪.‬‬