You are on page 1of 2

‫ריקציה‬

‫קשים קשיים בהליכה‪ .‬לאחר ‪ 3-4‬ימים‬ ‫מאפיינים‬


‫מופיעה פריחה עם כתמים עגולים ומורמים‬ ‫•מרחק גנטי מקביל למרחק גיאוגרפי‪ ,‬פיזור‬
‫בקוטר מס' מ"מ אשר בתוכם הריקציות‬ ‫כלל עולמי‪.‬‬
‫(קדחת הכתמים)‪ .‬כל כתם הוא כלי דם‬ ‫•גרם שלילי‪ ,‬סוג של קוקובצילי‪,‬‬
‫שהודבק‪ ,‬והבצקת מרימה אותו‪.‬פיזור‬ ‫אינטרצלולרי אובליגטורי – איבדו גנים‬
‫הכתמים הוא בעיקר בחלקים דיסטליים של‬ ‫המאפשרים מטבוליזם עצמאי ולכן הם‬
‫איברים (קצה גפיים‪ ,‬קצות אף‪/‬אזניים)‪,‬‬ ‫פרזיטים‪.‬‬
‫מעט במרכז הגוף (העדפת טמפ' קרה יותר)‪.‬‬ ‫•מעגל חיים‪ :‬קרציות נגועות מטילות ביצות‬
‫אין איחוי כתמים ו‪/‬או הצטופפויות – כל‬ ‫נגועות לרווה נגועה כניסה למכרסם‬
‫כתם לעצמו‪.‬‬ ‫בריא‪ .‬אם למכרסם יש עוד קרציות לא‬
‫•ביטויים סיסטמיים בישראל –כאבי‬ ‫נגועות – הן יידבקו‪ .‬הלרווה הנגועה ניזונה‬
‫שרירים‪ ,‬כאב בטן‪ ,‬בחילות‪ ,‬הקאות‪ ,‬שיעול‬ ‫מהמכרסם ומתפתחת נכנסת למכרסם אחר‬
‫וכו'‪.‬‬ ‫ומטילה ביצים‪ .‬העברה ורטיקלית (דור‬
‫•נראה בלוטות מוגדלות‪ ,‬כבד וטחול‬ ‫לדור) וגם הוריזונטלית (לקרציות אחרות‬
‫מוגדלים‪ ,‬לעתים סימני בצקת ריאות‪,‬‬ ‫במכרסם)‪.‬‬
‫פרי‪/‬מיוקרדיטיס‪.‬‬ ‫•הריקציה מסבה נזק לקרציה – לאחר ‪9-10‬‬
‫מעבדה‬ ‫דורות הקרציה מאבדת יכולת להטיל ביצים‬
‫•לוקופניה –ירידה בכד"ל וסטיה שמאלה‬ ‫פוריות‪.‬‬
‫(שחרור מרכיבים מוקדם מדי[?])‬ ‫•הקרציה מזריקה ריקציה לדם‪ ,‬לא ברור‬
‫•ירידה בטרומבוציטים‬ ‫לאיזה תא הן עוברות‪.‬‬
‫•ריכוז נתרן נמוך בדם (הלך לבצקת יחד עם‬ ‫מחלות ריקציה בישראל‬
‫הנוזל)‬ ‫•‪ - Spotted fever‬קדחת הכתמים‪ ,‬נגרמת‬
‫•שלושת הנ"ל מאוד אופיינים לקדחת‬ ‫ע"י הוריאנט המקומי מסוג ‪ Conorii‬המצוי‬
‫הכתמים‪ .‬לא תמיד מופיעה פריחה‪ ,‬אך‬ ‫באגן המזרחי של הים התיכון‪ .‬זן זה עובר‬
‫הופעתה עוזרת לאבחן את המחלה‪ .‬בחולים‬ ‫בקרציית הכלב‪ .‬מחלה דומה בשם ‪murins‬‬
‫בהם הפריחה מאחרת רבים האבחונים‬ ‫‪ typhus‬מועברת ע"י ריקציה ‪ typhi‬מועברת‬
‫השגויים והם מצויים בסיכון גבוה יותר‬ ‫ע"י פרעושים של חולדות‪.‬‬
‫למות מהמחלה‪ .‬בחולים כהים קשה לראות‬ ‫מנגנון – הריקציה נכנסת לתא אנדותל‪.‬‬
‫פריחה‪.‬‬ ‫כאשר האנדותל מכיל את הריקציה הוא‬
‫•תמותה ‪ 3%‬מקדחת הכתמים ו ‪ 1%‬מ ‪murins‬‬ ‫מושך אליו טסיות השולחות פסאודופודים‬
‫‪.-typhus‬‬ ‫לתוכו‪ .‬הצמדות הטסיות יוצרת קריש‬
‫אפידמיולוגיה‬ ‫שראשו תקוע בתא והוא גדל עד שהוא‬
‫•בד"כ התפרצויות בקיץ‪ ,‬בארץ בשל מז"א‬ ‫מביא לחסימה ולהיפוקסיה של הרקמה‪.‬‬
‫חם יחסית‪ ,‬יהיה יותר בקיץ אך נראה גם‬ ‫תהליך זה קורה בכל רקמה בה יש תא‬
‫בחודשי החורף‪.‬‬ ‫אנדותל נגוע – מחלה סיסטמית‪.‬‬
‫•בד"כ ילדי בי"ס (חשיפה לכלבים)‪ ,‬נדבקים‬ ‫•ניצול גורמי קרישה רבים מוביל ל‪.DIC-‬‬
‫יותר זכרים מנקבות‪ ,‬נדיר בתינוקות‪ ,‬אין‬ ‫•התא הנגוע מאבד יכולת לווסת חדירות‬
‫העברה מאדם לאדם‪.‬‬ ‫ונוזל מתחיל לעזוב את כלי הדם‪ .‬מצטבר‬
‫•יש אנשים שנחשפים‪ ,‬מפתחים תגובה‬ ‫נוזל סביב כלי הדם ובו אקסודט של תאים‬
‫חיסונית אך ביטוי המחלה הוא תת‪-‬קליני –‬ ‫מונונוקלאריים – תהליך דלקתי ובצקת‪.‬‬
‫לא ברור מה מבדיל בין מי שיפתח מחלה‬ ‫מתן נוזלים לחולה שיהיה בהלם יעזור‬
‫למי שלא‪.‬‬ ‫לטווח קצר בלבד ולאחר מכן יגביר את‬
‫דיאגנוזה‬ ‫הבצקת ויחמיר את המצב הנשימתי‪.‬‬
‫•אם יש חשד – מטפלים לפני שיש אישור‬ ‫•המחלה מופיעה כשבוע לאחר העקיצה‬
‫דיאגנוסטי‪.‬‬ ‫(עקיצה במקומות נסתרים – מאחורי האוזן)‬
‫•ע"מ לגדל ריקציות צריך תאים חיים –‬ ‫•תחילת המחלה – חום גבוה‪ ,‬כאבי ראש‬
‫מושג ע"י תרביות תאים‪ ,‬חיות מעבדה‪ ,‬או‬ ‫ועיניים‪ ,‬הרגשה כללית רעה‪ ,‬כאבי רגליים‬
‫הזרקה לביצה מופרית – כיום משתמשים‬
‫במצע תאים‪ .‬רק בנס ציונה‪.‬‬
‫•זיהוי ע"י ‪ – PCR‬לא כיום‪.‬‬
‫•אין זיהוי ‪ ,Ag‬יש אבחון סרולוגי על כל‬
‫בעיותיו המוכרות (מוקדם מדי אין‪ ,‬יכול‬
‫להיות שהיה מזמן‪ ,‬קרוס ריאקציה עם‬
‫חיידקים אחרים וכו')‪ .‬ברב האוכלוסיה יש‬
‫ל‪ 4%-‬נוגדנים‪.‬‬
‫טיפול‬
‫•טיפול אנטיביוטי לפתוגן אינטרצלולרי –‬
‫בדגש על יכולת כניסה לתאי אנדותל‪.‬‬
‫•המומלצים – טטרציקלינים (צובע שיניים‬
‫בילדים) וקווינולונים (אפשרות תיאורטית‬
‫לפגיעה בסחוסים)‪ .‬כיוון שרב המקרים הם‬
‫בילדים לא נותנים קווינולונים וכן נותנים‬
‫טטרציקלינים לטיפול קצר – עד ירידת חום‬
‫‪ 24 +‬שעות‪ .‬הטיפול הוא בד"כ ‪ 3-4‬ימים‬
‫ואין צביעת שיניים‪.‬‬