‫פרשת בחוקותי‬

‫לשיטת ר"ת‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫הדלקת הנרות‬

‫‪8:45‬‬ ‫‪8:16‬‬ ‫‪7:05‬‬
‫שקיעה‬ ‫סוזק"ש ותפילה‬
‫יום ג' ‪7:38‬‬ ‫יום ו' ‪7:35‬‬ ‫המוקדמים ביותר השבוע‬
‫יום ד' ‪7:39‬‬ ‫שבת ‪7:36‬‬ ‫ק"ש תפילה‬
‫יום ה' ‪7:39‬‬ ‫יום א' ‪7:37‬‬ ‫‪9:41 8:12‬‬ ‫מג"א‪:‬‬
‫יום ו' ‪7:40‬‬ ‫יום ב' ‪7:37‬‬ ‫תניא והגר"א‪10:16 9:05 :‬‬
‫פרקי אבות‪ :‬פרק ד'‬

‫גליון מס'‬
‫בס"ד ‪ I‬ערש"ק ט"ז אייר תשע"א ‪ I‬בטאון לתורה‪ ,‬חסידות‪ ,‬חינוך והשקפה ‪ I‬יו"ל ע"י קהילות הקודש ‪ -‬אלעד‬
‫‪101‬‬

‫בלשון חסידים‬ ‫משכנותיך ישראל‬

‫דברי חסידות על הפרשה‬ ‫פרקי הדרכה בחינוך וביסודות הבית‬

‫רשב"י ותורת החסידות‬ ‫מסורת אבות ‪ -‬מעיקרי הדת‬

‫בקרב גדולי וצדיקי עולם מנחילי דרך החסידות‪ ,‬ישנו‬ ‫רות‪ :‬באשר תלכי אלך‪ .‬אמרה לה נעמי‪ :‬בתי‪ ,‬אין דרכן של‬
‫קשר איתן לרשב"י ולתורתו וליום ל"ג בעומר ‪ -‬יום‬
‫הרב הגאון חיים משה לוי שליט"א‬
‫בנות ישראל ללון בבית שאין בו מזוזה‪ .‬אמרה רות‪ :‬באשר‬
‫התגלות אורות נעלמים מסתרי התורה‪ .‬יום זה היה ועודנו‬
‫תליני אלון‪ .‬וכוונת המדרש היא‪ ,‬שנעמי ניסתה לדחות‬
‫להם ליום שמחה רבתי‪ .‬אך מהי סיבתה של שמחה גדולה‬ ‫אם בחוקתי תלכו (כו‪ ,‬ג)‬
‫זו? ובכן‪ ,‬מן המעשה אשר יובא באכסניה זו נוכל להבין את‬ ‫אותה כמבואר בהלכות גרים שקודם צריכין לדחותו‬
‫יכולה התוה"ק להבטיח‬ ‫מפרשי התורה שואלים‪ ,‬איך‬
‫אחד מגווני אותו קשר איתן‪.‬‬ ‫ולהקשות עליו הגירות ואח"כ לקרבו‪.‬‬
‫שכר על קיום התורה והמצוות‪ ,‬והלא חז"ל דורשים על‬
‫הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשויב זי"ע נמנה על גדולי‬ ‫כאשר אנו מתבוננים בדבריה של נעמי‪ ,‬אנו רואים שלא‬
‫תלמידי החוזה הק' מלובלין‪ ,‬וכל החבריא קדישא כיבדוהו‬ ‫הפסוק (דברים ז‪ ,‬יא) היום לעשותם ולמחר לעוה"ב‬
‫פירטה איסורים ידועים וחמורים‪ ,‬אלא הזכירה דברים‬
‫וכינוהו בתואר "שר בית הזוהר" משום דהוו נהירין ליה‬ ‫לקבל שכרם‪ ,‬ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא‪ .‬ואידך‪,‬‬
‫שבילי דזוהר והיה דבוק כולו ברשב"י‪ ,‬עד שעדויות‬ ‫שאין דרכן של בנות ישראל בהם‪ .‬המובן בזה הוא שנעמי‬
‫דבעל הטורים כתב‪" :‬אם בחוקותי תלכו" ‪ -‬ר"ת "אבות"‪,‬‬
‫מהימנות מזקני חסידי צפת מגלות כי בכל שנה בימים‬ ‫אמרה לה שכדי להידבק בעם ישראל ובקוב"ה אין זה‬
‫תלכו בדרך אבות‪ ,‬ע"כ‪ .‬ויש להבין תוספת זו על כלל קיום‬
‫שקודם ל"ג בעומר היה שולח לאנשי שלומו הגרים בצפת‬ ‫מספיק לקבל עול תורה מאשר הכתוב בפירוש בתורה‪,‬‬
‫"פיתקא" שיניחוה בו ביום בציון רשב"י‪ ,‬ובה היה חתום‪:‬‬ ‫המצוות‪.‬‬
‫אלא צריכים לקבל את מנהגי ומסורת אבות והוראות‬
‫תלמידו צבי בן הינדא!‬ ‫והנה במס' פסחים (נ ע"ב) איתא‪ ,‬שבמקום הנקרא כיישן‬
‫חכמי התורה שבכל דור ודור‪ ,‬שאומרים מה אסור ומה‬
‫ועליו מסופר בהקדמת ספר פרי לצדיק שאביו חפץ‬ ‫אנשי העיר נהגו שבערב שבת לא יצאו לסחור ביום‬
‫במאוד שהגאון בעל "קצות החושן" יפגוש בבנו ויפלפל‬ ‫מותר‪ ,‬מה יפה ומה לא מתאים לדרכן של בנות ישראל‬
‫וכדו'‪ ,‬וכמו שאחז"ל‪" :‬ולדבקה בו" ‪ -‬הדבק בחכמים‬ ‫השוק מפני כבוד השבת‪ ,‬ובני הדור השני באו לרבי יוחנן‬
‫עמו בד"ת ובמילי דחסידותא‪ ,‬וכאשר הרה"ק מזידיטשויב‬
‫הגיע פעם בלוויית אביו ללבוב‪ ,‬הציגו אביו בפני הגאון‬ ‫ובתלמידיהם על ידי ביטול וציות לדבריהם‪ .‬וזה מה‬ ‫ואמרו לו‪ :‬אבותינו היו עשירים ולא חסר להם כלום גם‬
‫הנ"ל‪ ,‬והיה מפלפל עמו בד"ת‪ ,‬ולאחמ"כ שאל אותו‬ ‫שאמרה רות באשר תלכי אלך‪ ,‬שרות התבטלה לנעמי‪.‬‬ ‫ללא המסחר של יום הע"ש‪ ,‬אבל אנו אין לנו כדי חלוקה‬
‫ה"קצות החושן"‪" :‬אברך‪ ,‬אשאלך שאלה אחת‪ ,‬לשיטתך‬ ‫וצריכים אנו את הרווח של יום זה כדי להתקיים‪ ,‬ובקשו‬
‫ולכן כתוב "ורות דבקה בה"‪.‬‬
‫הלא דרכי הבעש"ט הק' הם דרכי האריז"ל ורשב"י‪ ,‬ומדוע‬ ‫ממנו להתיר להם‪ .‬אמר להם רבי יוחנן בזה הלשון‪" :‬כבוד‬
‫הם לא התחילו את דרכי החסידות בימיהם?"‪.‬‬ ‫אחד הדברים המאפיינים את דורנו הוא "העצמאות ואי‬
‫בית אבא קבלו עליכם"‪ ,‬שנא' שמע בני מוסר אביך ואל‬
‫וענהו הרה"ק מזידיטשויב‪" :‬הלא איתא במדרש‪' :‬ראוי היה‬ ‫התבטלות להורים ומורים"‪ .‬כמובן שבעולם השפל שאינו‬
‫שתנתן התורה בימי אברהם אע"ה‪ ,‬אלא הכל יפה בעתו‬ ‫תטוש תורת אמך‪.‬‬
‫מקיים תורה ומצוות מתבטאת השקפה זו בכל הענינים‪,‬‬
‫עשה ה'"‪ .‬והמשיל לו במשל לאחד שבא ממדינות רחוקות‬
‫ולצערנו גם במחננו הקדוש חודר ונכנס נגע זה‪ .‬ובוודאי‬ ‫ושמעתי על כך פירוש נפלא מהרה"ק מסקולען זצוק"ל‪,‬‬
‫וסיפר לכולם ששם ראה ענינים גבוהים ורמים שאף אחד‬ ‫שרבי יוחנן אמר להם שמזה שלא תסחרו בע"ש רק‬
‫לא יכול להבינם‪ ,‬ולכן לא הבינו מאומה ממה שסיפר‪,‬‬ ‫בדברים הנוגעים בגוף התורה והמצוות זה לא קיים ח"ו‪,‬‬
‫אבל מה שנוגע למסורת ומנהגי אבות והוראות רבותינו‬ ‫תרוויחו‪ ,‬שהכלל שיש לנו דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא‬
‫ואח"כ בא משם עוד איש והתחיל להמשיל להם הדברים‬
‫עד שהבינו מקצתם ונכנסו רק לליבות מעט מן האנשים‬ ‫‪ -‬שם יש פירצה בגדר‪ ,‬וכל נער וילד חושב שמבין יותר‬ ‫הוא רק על מצוות שאנו חייבים לקיים‪ ,‬אבל על חומרות‬
‫שיכלו להבינם‪ ,‬עד אשר הפליא חכם אחד והמתיק הדבר‬
‫מהוריו ורבותיו‪ ,‬ועלינו ללמוד ולשנן ולחזור יום יום שעה‬ ‫שאנו מחמירים עליהם בגדר של שמע בני מוסר אביך‪,‬‬
‫ואז כולם הבינו‪.‬‬ ‫על זה יש שכר בעוה"ז‪ ,‬וממילא תתברכו בשכר וברכה‬
‫שעה עם בנינו ובנותינו ותלמידנו‪ ,‬שכל מנהג ומסורת‬
‫והנמשל מובן‪ ,‬דרשב"י וחבריו היו הראשונים שפרסמו‬ ‫בעוה"ז‪ .‬ובזה תתבאר יפה פרשתנו‪ ,‬שהתורה הקד' כתבה‬
‫וגילו מסוד ה' ליראיו בספרי הזוהר ושני האדרות‪ ,‬אך‬ ‫שנהגו בו אבותינו ‪ -‬קודש קדשים הוא ואין לשנות בו אפי'‬
‫זיז כלשהו‪ ,‬כל הוראה היוצאת מבית מדרשם של גדולי‬ ‫אם בחוקותי תלכו ‪ -‬שתלכו בדרך האבות ותחמירו על‬
‫העלימו דבריהם במאוד‪ ,‬עד אשר נתגלה עולם התיקון ע"י‬
‫דור רבינו האריז"ל‪ ,‬אשר פרסם תעלומות רשב"י וחבריו‪,‬‬ ‫ומאורי הדור שליט"א נכנסת ונהיית מוגדרת בי"ג עיקרים‬ ‫עצמכם‪ ,‬אזי תתברכו בכל הברכות בעוה"ז‪.‬‬
‫אבל קדשו הם בעניני אורות ועולמות העליונים ולאו כל‬ ‫שכל התורה המצווה עתה היא הנתונה למשה רבינו ע"ה‪,‬‬ ‫במגילת רות מוצאים אנו שנעמי מבקשת מרות וערפה‬
‫מוחא סביל דא‪ ,‬עד אשר קם איש האלוקי הבעש"ט הק'‬
‫ומה שהם מורים לאסור או להימנע‪ ,‬בין אם זה בלבוש או‬ ‫"שובנה בנותי"‪ .‬ערפה נענתה לבקשתה ונפרדה ורות לא‬
‫זי"ע והוא גילה את הברוך שאמר והיה העולם גם בעולם‬
‫השפל והתחתון הזה‪ ,‬בכל פרט ופרט‪ ,‬לית אתר פנוי‬ ‫בספרי קריאה ועיתונים‪ ,‬או בכל סוגי ואביזרי תקשורת‬ ‫רצתה להיפרד‪ ,‬וחזרה נעמי וביקשה מרות‪" :‬שובי אחרי‬
‫מיניה‪ ,‬והוא הודיע בעולם והורה לנו איך לקשר את עצמנו‬ ‫למיניהם‪ ,‬הכל תורה הוא מסיני‪ .‬ובזכות זה נזכה לכל‬ ‫יבמתך"‪ .‬ואיתא במדרש רבה שנעמי אמרה לה‪ :‬בתי‪ ,‬אין‬
‫בדביקות השי"ת ב"ה בכל פעולותינו‪ .‬ואכן הגאון בעל‬ ‫הברכות האמורות בתורה אכי"ר‪.‬‬ ‫דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות‪ .‬אמרה לה‬
‫ה"קצות החושן" פטרהו לשלום בכבוד גדול‪ .‬ומכאן נבין‬
‫לשמחה מה זו עושה ביומא דהילולא דרשב"י בחצרות‬
‫הק' ההולכים לאורו של הבעש"ט הק' זיע"א‪.‬‬
‫ברכות עד בלי די‬
‫ברגשי כבוד ובשמחה רבה נשגר בזאת את ברכותינו ואיחולינו מקרב לב‪ ,‬להאי גברא חשיבא ויקירא‪ ,‬גאון מופלג בתורה‪,‬‬
‫יראת ה' היא אוצרו‪ ,‬ברוך הכישרון ורב התבונה‪ ,‬מדריך ומחנך מופלא להקמת בתים נאמנים בישראל‪ ,‬ה"ה‬

‫למודעות‪ ,‬הנצחות‪ ,‬שמחות והערות‬

‫הרב הגאון חיים משה לוי שליט"א‬
‫עורך מדור "משכנותך ישראל"‬
‫טל' ‪03-9090478 :‬‬ ‫לרגל התמנותו למנהל רוחני בישיבת טשערנאביל בב"ב‬
‫ניתן להשאיר הודעה‬
‫יצו ה' אתו את הברכה כי ישכיל ויצליח הלאה בחינוכם של בחורי ישראל ובהקמת בתי ישראל לתפארת‪ ,‬ויהי ה' עמו בכל פעולותיו‬
‫פקס המערכת ‪1533-9094440 :‬‬ ‫להגדיל תורה ולהאדירה מתוך רוב נחת‪ ,‬הרחבת הדעת‪ ,‬בריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬אכי"ר‬
‫המאחלים ומברכים מעומקא דליבא‬
‫המערכת‬
 ‫"וידעו כי יש ה' וצדיקים שופטים בארץ"‬
‫יד הציון הקדוש‪ ,‬ובקול מר צורחת ובבכי צעקה אם‬
‫הילד‪ :‬הוי צדיק‪ ,‬צדיק ר' שמעון‪ ,‬הנני אמתך באתי לכאן‬
‫לכבודך לגלח בני היחידי הראשון אשר נתן לי השי"ת‬
‫בזכותך‪ ,‬וקיימתי נדרי אשר נדרתי להביאותו כאן ביום‬
‫ל"ג לעומר‪ ,‬ואתמול הביאותיו חי ועשיתי לו התגלחת‬
‫בשירים ובזמרה בתוף ובכנור ומשתה ובשמחה‪ ,‬ועתה‬
‫איך אסע מכאן בבושה ובכלימה בלי הילד‪ ,‬ובאיזה פנים‬
‫אבואה הביתה וכו' וכו'‪ .‬וקולותיה ובכיותיה היה נשמע‬
‫על כל החצר הקדוש‪ ,‬ולב מי לא נמס כמים‬
‫לשמוע את קול צעקת האשה המרת לב‪.‬‬
‫אחר כן קמה ואמרה‪ :‬צדיק! צדיק! הנני מניחתו‬
‫לפניך כמו שהוא‪ ,‬ואנא ממך שאל תביישני ואל‬
‫תחזיר פני ריקם‪ ,‬ותחזירו לפני חי ובריא כמו‬
‫שהביאותיו אתמול לפניך‪ ,‬ויתקדש שם שמים‬
‫ושמך בעולם‪ ,‬וידעו כי יש ה' וצדיקים שופטים‬
‫בארץ‪ .‬ולסגולה סגרו שמה הבית הכנסת על‬
‫הציון הקדוש‪ ,‬ולא נשאר שם רק הילד‪.‬‬
‫כעבור איזה רגעים‪ ,‬הקול נשמע מבית הכנסת‪,‬‬
‫צעקת הילד לאמו‪ ,‬והחכם שם פתח לה הפתח‪,‬‬
‫והנה הילד קם על רגליו וצועק‪ :‬אמי תנה לי‬
‫מעט מים כי צמא אני‪ ,‬ונתנו לו מים‪ ,‬והיא העלתו הגגה‬
‫למקום חדרה מקודם‪ ,‬ונעשה שם רעש גדול מתחיית‬
‫הילד המת‪ ,‬וכל הקהל כולם באו לראות הילד החי‪ ,‬וגם‬
‫הרופאים נתאספו שמה ובדקו את הילד‪ ,‬והודו ואמרו‬
‫שאין זה בדרך הטבע כלל‪ ,‬אלא מעשי ניסי תחיית‬
‫המתים על ידי התנא רבי שמעון‪.‬‬
‫והתירו תיכף ומיד לפתוח שערי החצר‪ ,‬ואמרו שאין‬
‫צריכין לעשות עוד הסגר‪ ,‬והיה אז קידוש ה' גדול מאוד‪,‬‬
‫וכלם שראו את הילד החי‪ ,‬ברכו ברכת מחיה המתים ‪- - -‬‬
‫שהיו שם מטעם הממשלה מצפת"ו שצריכין לעשות‬
‫הסגר (קאראנטין) על כל אנשי החצר על מספר ימים‪.‬‬
‫וכשנשמעה הפקודה הזאת‪ ,‬רבים מההמון נבהלו‬
‫והתחילו לברוח מהחצר החוצה אל השדות וההרים‬
‫וגבעות אשר שם‪ ,‬אבל מיד הגיעו צעקות וקולות ובכיות‪,‬‬
‫כי רבים מהיוצאים מחוץ לחצר עזבו את ילדיהם ואנשי‬
‫ביתם וחפציהם‪ ,‬והחצר נסגר ונשמר על ידי השוטרים‪.‬‬
‫ועל כולם עלה ונשמע קול בכיה מהאשה אם הילד‬
‫המת‪ ,‬שבנה הראשון והיחידי שהביאה אותו על תגלחתו‬
‫הראשונה‪ ,‬אין‪ ,‬ונהפכה לתוגה שמחתה‪.‬‬
‫ואני בעיני ראיתי את הילד מונח בחדרו על הארץ‪ ,‬ירוק‬
‫ומת‪ .‬וכלנו נצטערנו מאוד מאוד על נפש אחת מישראל‬
‫וצער אמו‪ ,‬ולא יכולנו בשום אופן מרוב צער לעשות‬
‫קידוש ולסעוד את סעודת שבת קדש בבקר‪.‬‬
‫והנה פתאום קמה אם הילד וחגרה מתניה כאשת חיל‪,‬‬
‫ולקחה הילד המת על ידיה וירדה למטה בבית הכנסת‬
‫שעל יד הציון הקדוש הרשב"י‪ ,‬והניחתו על הרצפה שעל‬
‫בל"ג בעומר דשנת תרפ"ג אירע בציונו של רשב"י‬
‫שבמירון נס ופלא ‪ -‬נס תחיית המתים‪ .‬רבים היו עדי‬
‫הראיה לכך‪ ,‬וביניהם המקובל הירושלמי רבי ישעיה אשר‬
‫זעליג מרגליות זצ"ל‪ ,‬אשר אף העלה על גבי הכתובים את‬
‫אשר ראה‪ .‬אמנם מעשה זה ידוע ומוכר במאוד ושמעו‬
‫הולך בכל תפוצות ישראל‪ ,‬אך חביבות מיוחדת היא‬
‫לקראו מתוך כתב עדות ראיה‪ ,‬ככתבו וכלשונו‪ ,‬לעקוב‬
‫אחר סדר השתלשלות הדברים ולחוש את רגשותיהם‬
‫של הסובבים כפי שתוארו באותם ימים‪.‬‬
‫ואלו הן שורותיו של ריא"ז מרגליות זצ"ל‪:‬‬
‫לא אוכל להתאפק ולעצור מלספר מעשה‬
‫ה'‪ ,‬מעשה נס נפלא כי נורא הוא אשר בעינינו‬
‫ראינו‪ ,‬והנני עד ראיה לספר בקהל מעשה נס‬
‫ופלא שראיתי בעיני בהיותי במירון ל"ג בעומר‬
‫בשנת תרפ"ג‪ ,‬שחל אז ל"ג בעומר ביום השישי‪,‬‬
‫ושכמעט רוב הקהל מאלפי ישראל שהיו שם‬
‫בל"ג בעומר נשארו אז במירון לשבות שם את‬
‫יום השבת‪ ,‬וטעמנו אז שמחת שבת עילאית‬
‫ופלאית‪.‬‬
‫ִ ִ‪T‬‬
‫וביום שבת בבקר אחר תפלת מוסף שהתפללנו אז‬
‫בביהמ"ד על יד ציון קוה"ק הרשב"י במנין האחרון‬
‫קרוב לחצות היום‪ ,‬ויהי נשמע קול רעש גדול‪ ,‬שילד‬
‫אחד מאחינו הספרדים שאמו נדרה והביאתו לעשות לו‬
‫תגלחתו הראשונה [במירון] כמנהג הידוע‪ ,‬ואבי הבן לא‬
‫יכול ליסע למירון ואמו לבדה הביאתו למירון‪ ,‬פתאום‬
‫אחזתו מחלת החולי רע ר"ל‪ ,‬ושבק לנו חיים‪.‬‬
‫והילד היה מונח באחד החדרים הקטנים הבנויים‬
‫למעלה עלי גגות הציונים בחצר הקודש‪ ,‬וצוו הרופאים‬

‫בפי ישרים ‪ I‬בירורי הלכה‬

‫ולפי זה אם שכח ולא ספר יום אחד ‪ -‬ברכותיו עד עתה לא היו לבטלה‪ ,‬שהרי מה שספר עד עתה היו זו על גב זו‪.‬‬
‫ואתי שפיר איך תיקנו ברכה ולא חששו שיתבטלו למפרע‪ ,‬וכן אתי שפיר מדוע תיקנו ברכה בכל יום שהרי כל יום‬
‫מצווה בפני עצמה היא‪ .‬ויש ראיה עצומה לדברינו‪ ,‬דהנה אם שכח ולא בירך כל הלילה‪ ,‬כתב המחבר שיספור ביום‬
‫בלא ברכה‪ ,‬וכתב המשנ"ב (ס"ק לג)‪ :‬ומיהו מכאן ולהבא סופר בברכה‪ .‬ולכאורה צ"ב ממה נפשך‪ ,‬אם ביום נחשב לזמן‬
‫ספירה ‪ -‬מדוע סופר בלי ברכה‪ ,‬ואם ביום אינו זמן ספירה ‪ -‬מדוע יכול להמשיך ולספור שאר הימים בברכה‪ ,‬והרי‬
‫חיישינן לדעת הבה"ג‪.‬‬
‫ובשער הציון (מה) כתב לבאר שהסופר ביום אינו מברך‪ ,‬לפי שנחלקו הפוסקים אם זמן הספירה כל המעת לעת או‬
‫רק בלילה וספק ברכות להקל‪ ,‬ומה שבשאר הימים הוא ממשיך וסופר בברכה משום דהוי ספק ספיקא לחיובא דשמא‬
‫ספירת היום הועילה כדעת הפוסקים שאפשר לספור ביום‪ ,‬ואפילו אם ההלכה כהפוסקים שספירת יום אינה ספירה‪,‬‬
‫אבל שמא ההלכה כהפוסקים שכל יום מצווה בפני עצמה ואף אם דילג יום אינו מעכב את הספירה של שאר הימים‪.‬‬
‫אולם ביאור זה קשה מאוד (עיין בפר"ח ס"ז)‪ ,‬דהנה התוס' מגילה (כ ע"ב) כתבו וז"ל‪" :‬ובה"ג כתב דהיכא דאינשי לברך‬
‫בלילה ימנה למחר בלא ברכה וכן הלכה‪ ,‬אבל אם שכח לילה ויום לא ימנה עוד בברכה דבעינן תמימות וליכא"‪( .‬אמנם‬
‫עיין רשב"א וריטב"א שם)‪ .‬והוסיף (שם) היעב"ץ שאם ספר ביום יספור בשאר הימים בברכה‪ ,‬ושוב צ"ב ממה נפשך‬
‫כנ"ל‪ ,‬והכא בשיטת הבה"ג אי אפשר לבאר ספק ספיקא לחומרא‪ ,‬שהרי לשיטתו אם דילג יום אחד הפסיד המצווה‬
‫בוודאי ושוב אינו סופר בשאר הימים‪.‬‬
‫אלא מאי‪ ,‬צ"ל שביום לא הוי זמן קיום המצווה‪( ,‬לפי שיש דין במצוות ספירת העומר שיהיה בלילה דומיא דקצירת‬
‫העומר)‪ ,‬ולכן אינו מברך עליה‪ ,‬אולם ספירת היום מועילה שיוכל להמשיך ולספור בשאר הימים ואינו נחשב שסופר‬
‫עשרה בלא תשעה‪ ,‬ואע"פ שאינו מקיים מצווה בספירת היום אבל סוף כל סוף ספר תשעה ביום התשיעי‪ .‬ומוכח מזה‬
‫שהטעם שאם שכח יום אחד אינו ממשיך וסופר‪ ,‬אינו משום דהוי מצווה אחת‪ ,‬אלא משום שאיבד את מנין הספירה‪.‬‬
‫ומצאתי דברים אלו כמעט מפורשים בדברי התרומת הדשן (ח"א סי' לז)‪ ,‬דפסק כדברי הבה"ג שאם שכח יום אחד‬
‫אינו יכול להמשיך ולספור‪ ,‬ואם שכח ולא ספר בלילה רק ביום יכול להמשיך ולספור בשאר הימים‪ .‬וביאר שם הטעם‬
‫וז"ל‪" :‬דמיקרי שפיר תמימות הואיל ולא דילג יום אחד לגמרי"‪.‬‬
‫מאמר סיום יבוא בעז"ה בגליון הבא‬
‫הרה"ג ר' יששכר דוב הרצוג שליט"א‬
‫ר"מ בישיבה לצעירים "צמח צדיק" ויז'ניץ וראש כולל אמרי פנחס‬
‫העומד לעבור ניתוח בימי הספירה ‪-‬‬
‫האם סופר בברכה (ב)‬
‫שאלה‪ :‬מי שיודע שלא יוכל לספור בכל יום מימי הספירה‪ ,‬האם מותר לו להתחיל ולספור בברכה?‬
‫תשובה‪ :‬בשבוע שעבר כתבנו שזה לכא' תלוי במחלוקת הראשונים במי ששכח לספור יום אחד ‪ -‬האם ממשיך‬
‫וסופר בשאר הימים‪ ,‬לדעת הר"י ממשיך וסופר משום שכל יום היא מצווה בפני עצמה‪ ,‬ולדעת הבה"ג אינו ממשיך‬
‫וסופר משום שב"תמימות" גילה לנו הכתוב שספירת העומר היא מצווה אחת‪ .‬ולהלכה חוששים לדעת הבה"ג וסופרים‬
‫בשאר הימים בלי ברכה‪ .‬וא"כ‪ ,‬בנידון דידן צריך לחשוש לדעת הבה"ג ויתחיל לספור בלי ברכה‪.‬‬
‫אולם כתבנו שיש להוכיח שגם לדעת הבה"ג מתחיל וסופר בברכה דהנה שיטת הבה"ג צ"ב‪ :‬א‪ .‬מדוע מברכים בכל‬
‫יום? ב‪ .‬איך תיקנו בכלל ברכה‪ ,‬ניחוש שמא ימות או שישכח יום אחד ואז יתברר למפרע שכל ברכותיו היו לבטלה‪,‬‬
‫וכפי שכתבו התוס' במנחות (סה ע"ב) שאין מברכין על ספירת ז"נ שמא תיסתר הספירה באמצע‪ .‬ועיין בשדי חמד‬
‫(מערכת יוהכ"פ סי' א' אות ג') שכתב וז"ל‪" :‬איך מצאנו ידינו ורגלינו בברכת ספירת העומר וכו'‪ ,‬דאף אם תמצא לומר‬
‫דלמיתה לא חיישינן‪ ,‬מכל מקום לשכחה במשך שבעה שבועות ודאי יש לחוש‪ ,‬ואם כן הוי ברכותיו למפרע לבטלה"‪.‬‬
‫ונשאר בצ"ע‪.‬‬
‫ומתוך חומר הקושיה הנ"ל נדחקו הרבה אחרונים לומר שהגם דהוי מצווה אחת ואם נאנס יום אחד ולא ספר אינו‬
‫ממשיך וסופר‪ ,‬עם כל זאת ברכותיו שעד עתה לא נתבטלו למפרע‪ .‬עיין בקנאת סופרים (לר"ש קלוגר סימן לט)‬
‫ובשו"ת יד יצחק (ח"ב סימן מח) ובשו"ת בצל החכמה (ח"ה סימן מה וח"ו סי' פט)‪ ,‬ודבריהם דחוקים ואכמ"ל‪ .‬ועל כן‬
‫נ"ל שגם הבה"ג סובר שכל יום היא מצווה בפני עצמה‪ ,‬אלא שאם שכח יום אחד אינו ממשיך וסופר לפי ש"בתמימות"‬
‫גילה לנו הכתוב שצורת המצווה צריכה להיות תמימה‪ ,‬דהיינו שספירת עשרה יכולה לבוא רק אחרי ספירת תשעה‪.‬‬
 ‫‪ I‬הנהגת ההתקשרות לרבי שמעון בר יוחאי‬ ‫היא מאירת עינינו‬

‫ניצוצי אור מהליכותיו ואמרות קדשו של כ"ק מרן אדמו"ר מויז'ניץ זי"ע בעל ה"אמרי חיים"‬
‫מתוך הספר הנפלא "כאור החמה מזהיר" להגאון רבי מנחם מנדל הכהן פקשר שליט"א רב ומו"צ דחסידי ויז'ניץ בעירנו‬
‫במהרה‪ .‬וחזר למכונית‪.‬‬ ‫הקדושים זיע"א מדור דור שעסקו בו יום יום‪ ,‬וכמפורסם‬
‫עכ"ק מא"ז בעל "אהבת ישראל" זי"ע אשר השתמש בזוה"ק‬
‫להמתיק דינים מעל ישראל‪ ,‬וגם ראינו גודל התקשרותו‬
‫רבי שמעון בר יוחאי‬
‫הציון המצויינת במירון‬ ‫ודביקותו וצימאון נפשו של כ"ק אדמו"ר זצללה"ה לרשב"י‬
‫במערות צורים שעמדת שם קנית‬
‫ולזוה"ק ולאתרא קדישא מירון‪ ,‬ומידי דברו מרשב"י זי"ע‬
‫הודך והדרך‬
‫ביטל כמה גזרות‬ ‫ומזוה"ק המו מעיו לו בגעגועים עצומים והתלהבות קודש‪.‬‬ ‫בזאת המערה שישבת במשך י"ב שנים‪ ,‬בזאת הבונקער‬
‫בימי מלחמת ששת הימים‪ ,‬בשנת תשכ"ז‪ ,‬יום לפני מ' בעומר‪,‬‬ ‫(מתוך הסכמת כ"ק אדמו"ר שליט"א לספר)‬ ‫שעמדת שם‪ ,‬שם קנית דרך חדש‪ ,‬שצרות אינם מפריעים‬
‫השמיע הרבי זי"ע למקורביו כי עז חפצו לנסוע בע"ה מחר‬ ‫ולוקחים מעבודת ד'‪ ,‬הראית דרך שיהיו בשמחה‪ ,‬אפילו במלוא‬
‫למירון בכדי לפעול ישועה‪ .‬בני המשפחה נחרדו מרעיון זה‬ ‫כי הוא אות עולם היה‬ ‫העגמת נפש ופחדים לא יאבדו את השמחה‪ ,‬שם קנית הודך‬
‫וניסו לשכנעו שיבטל את דעתו‪ .‬הרבי עמד בשלו שהוא נוסע‬ ‫בסוף האידרא רבה איתא דהחבריא קדישא אמרו דרשב"י הוא‬
‫והדרך‪.‬‬
‫מחר ביום ההילולא של זקינו בעל התורת חיים זי"ע‪ ,‬וצריכים‬ ‫שבת‪ .‬אם אומרים דף מהזוהר הקדוש בשבת קודש‪ ,‬זהו שני‬
‫שבתות שמיד נגאלין וזהו מקרב את הגאולה‪.‬‬ ‫נמשחת אשריך‬
‫לפעול ישועה בעד כלל ישראל‪.‬‬
‫רבי שמעון נמשך במידת אשריך‪ ,‬שתמיד היה טוב לו‪.‬‬
‫למחרתו נסע למירון ביחד עם מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬בהגיעם‬ ‫וכשאומרים זוהר הקדוש אע"פ שלא מבינים‪ ,‬זהו מסוגל‬
‫למירון היו שם גדודות חיילים למאות עם מכשירי מלחמה‪,‬‬ ‫לטהרת הנשמה‪ ,‬וזהו ביום השבת ביום השבת‪ ,‬מי שיש לו‬ ‫מושב טוב ישבת‬
‫שסבבו את שטח הציון הקדוש של הרשב"י‪ .‬הם השתוממו‬ ‫חוב קדוש לומר דף זוהר הקדוש לכל הפחות בשבת‪ ,‬מסוגל‬ ‫מוש"ב גימ' שמ"ח‪ .‬שמחת התורה עם שמחה ישבת כ"כ‬
‫מאד על הופעת הרבי‪ ,‬אולם נתנו לו הרשות להיכנס בלי‬ ‫לטהרת הנשמה‪ ,‬יערכנו לפני ה' תמיד‪ ,‬שבת וזוהר הקדוש‬ ‫בחושך‪.‬‬
‫מביאים לשויתי ה' לנגדי תמיד‪.‬‬
‫מפריע‪.‬‬ ‫אות הקשת לא נהיה‬
‫"אם תקבלו את התורה מוטב‪ ,‬ואם לאו שם באה קבורתכם"‪.‬‬
‫הרבי ביקש שכולם יעמדו בחוץ‪ ,‬והוא נכנס לבדו ונפל על הציון‬ ‫ל"ב נתיבות‬
‫מרוב התרגשות‪ ,‬והחל באמירת תהלים בהשתפכות הנפש‬ ‫‪...‬לאחד שהתלונן לפני כ"ק אדמו"ר זי"ע שסובל על הלב‪ ,‬אמר‬ ‫י"ל עפ"י המבואר בספה"ק שהעצה המובחרת להשתמש כנגד‬
‫ובבכיות עצומות‪ ,‬כל כולו אש קודש שבקעה רקיעים ושחקים‬ ‫לו הרבי‪ :‬שמעתי מאבי‪ ,‬שדף זוהר בכל יום הוא רפואה ללב‪.‬‬ ‫היצר הרע היא ע"י תורה וקריאת שמע‪ ,‬כי העצה של יזכיר לו‬
‫ממעל‪.‬‬ ‫יום המיתה‪ ,‬הגם שמועלת בוודאי‪ ,‬אבל יש בה סכנה שאפשר‬
‫כשסיים סמך ידו על הציון הקדוש כדרכו בקודש ומלמל מילים‬ ‫והציל הלחוצים‬ ‫לבוא על ידה לעצבות ח"ו‪ ,‬וזהו אם תקבלו את התורה מוטב‪,‬‬
‫בשפתיו‪ ,‬אז יצא מרן מהציון שמח וטוב לב בפנים צוהלות‪,‬‬ ‫שמעו"ן ב"ר יוחא"י‪ ,‬גימטריא מחי"ה מתי"ם‪ .‬ע"י לימוד הזוהר‬ ‫שטוב מאוד להתגבר על היצר הרע ע"י התורה‪ ,‬ואם לאו שם‬
‫ואמר‪ :‬ב"ה פעלנו ישועה קרובה‪ .‬למותר לתאר ההתרגשות‬ ‫הקדוש מקבלים חיות אף אלו שהם בחינת מת ח"ו‪.‬‬ ‫תהא קבורתכם‪ ,‬ואם לא תנצחו ע"י התורה עכ"פ תנצחו את‬
‫שהיה שם בקרב העומדים סביבו‪.‬‬ ‫היצר ע"י יזכיר לו יום המיתה‪.‬‬
‫עלה מעלות רמות‬ ‫והנה רשב"י הכניס לדורו התעוררות והתלהבות לתורה ולק"ש‬
‫ואשרי העם‬ ‫הקדוש רבי פנחס מקאריץ זצ"ל אמר‪ :‬יש לי שיעור בכל יום‬ ‫ולא הוזקקו להגיע לעצה של יזכיר לו יום המיתה‪ ,‬ולכן לא‬
‫כשהיה פעם ע"י ציון הרשב"י בל"ג בעומר‪ ,‬והתפללו שם חסידי‬ ‫להודות לה' על שבראני בזמן שהזוהר כבר בעולם‪ ,‬כי הזוהר‬ ‫נראתה הקשת בימיו כי קש"ת ר"ת שם תהא קבורתכם‪ ,‬רומז‬
‫קרלין בהתלהבות גדולה‪ ,‬והרבי עמד שם והסתכל בהתרגשות‬ ‫מביא בלב האדם כסיפה ותשוקה עד כלות הנפש להשי"ת‪,‬‬ ‫שדורו של רשב"י לא הוזקקו לעצה הזאת‪.‬‬
‫על תפילתם‪ ,‬ואמר‪ :‬זהו סגולה גדולה לזכך את הנשמה‪.‬‬ ‫וזהו מרומז בפסוק צמאה לך נפשי כמה לך בשרי‪ ,‬בשר"י ר"ת‬
‫רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬גודל ההתקשרות בצימאון נפש להשי"ת‬ ‫מלחמת אש דת‬
‫רשב"י לכל‬ ‫הוא ע"י רשב"י‪ ,‬הוא הסולם לעלות למדרגת כמהות לו יתברך‪.‬‬ ‫בגמ' שבת דף ל"ד מסופר על ההוא סבא שאמר טיהר בן יוחאי‬
‫פעם בליל ל"ג בעומר היה הרבי זי"ע עם אחיו האדמו"ר בעל‬ ‫(על כמה לך בשרי‪ ,‬פירש רש"י‪" :‬לשון תאווה ואילו לו דמיון"‪,‬‬ ‫בית הקברות‪ ,‬אמר רבי שמעון‪ :‬אלמלא לא היית עמנו יפה‬
‫המקור ברוך ביחד בדירה‪ ,‬והסתכלו משם כל הלילה איך‬ ‫ואיתא בספר בית אהרן ואין לו דמיון לתאווה זו)‪.‬‬ ‫אתה אומר‪ ,‬יהיב ביה עיניה ונח נפשיה‪.‬‬
‫שיהודים עולים לציון הרשב"י‪.‬‬ ‫נראה לפרש דהאי סבא צבוע היה וכן דרכם שבזמן מן הזמנים‬
‫לפנות בוקר אמר בעל המקור ברוך לאחיו זצ"ל‪ :‬ראה מה‬ ‫לטהר את הטמא ולהתיר את האסור‪ ,‬ותולה את עצמו באילן‬
‫פירושה של אמונה פשוטה‪ ,‬אנשים לא רואים כלום‪ ,‬לא‬ ‫ל"ג בעומר‬ ‫גדול לומר איש קדוש פלוני טיהר והתיר‪ ,‬וע"י צביעותו מבחוץ‬
‫מבינים כלום‪ ,‬ובכל זאת באים ממרחקים לציון הקדוש‪.‬‬ ‫לוכד ברשתו אנשים תמימים בחשבם הלא הוא ירא וחרד‬
‫וענה לו הרבי דברי הבית אהרן‪ ,‬מה הקב"ה לכל אף רבי‬ ‫מגן לנו‬ ‫ובוודאי לא ישקר‪ .‬וזהו שאמר לו רשב"י אלמלא היית עמנו‪,‬‬
‫שמעון לכל‪.‬‬ ‫ביום ל"ג בעומר תשכ"ו לאחר התפילה אמר להיזהר שלא‬ ‫לו לא היית מתערב ומתרועע אתנו‪ ,‬לו לא באת אלינו להתפלל‬
‫למחרת בעריכת השלחן אמר הרבי זצ"ל בהתרגשות כל מה‬ ‫להפסיד יום זה‪ .‬היום הוא יום שאפשר לפעול ישועות ורפואות‬ ‫במניין‪ ,‬הייתי שותק‪ .‬אבל אתה סבא לבוש איצטלא‪ ,‬מתפלל‬
‫שראה בלילה‪ ,‬ופירש בזה את הפסוק "שאי סביב עיניך וראי‬ ‫ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫ומתחבר אתנו‪ ,‬אתה סכנה עצומה עבורנו‪ .‬נתן רבי שמעון עיניו‬
‫כולם נקבצו ובאו לך" ‪ -‬שא"י ר"ת שמעון אליעזר יותם‪ ,‬אלו‬ ‫בו ונח נפשיה‪.‬‬
‫בם תיקן העליונים‬
‫שנאמר עליהם בגמ' סוכה דף ל"ה שיכולים לפטור את העולם‬ ‫וכך עשה עם יהודה בן גרים החצוף והצבוע שישב יחד עם‬
‫גדלו לה' ר"ת ל"ג בעומר‪ ,‬יום קדוש זה מסוגל לגדל ולרומם‬
‫מן הדין‪ .‬ומרמז לנו הכתוב דברי בני ישראל לרשב"י‪ ,‬שא"י‪,‬‬ ‫קדושי עליון‪ ,‬רבי יהודה‪ ,‬רבי יוסי ורבי שמעון‪ ,‬ואח"כ מסר‬
‫שמו יתברך‪.‬‬
‫צרף נא את כל הכוחות לפטור אותנו מן הדין‪ ,‬גם בך קשורים‬ ‫אותם למלכות‪ ,‬ולכן נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות‪ .‬השוכן‬
‫אנחנו מאד‪.‬‬ ‫הוא ימליץ טוב בעדנו‬ ‫שמים יסיר מעלינו הנחשים האלו ויטהר לבבנו לעבדו באמת‪.‬‬
‫שאי סביב עיניך וראי ‪ -‬כל השנה וביחוד ביומא דהילולא‬ ‫פעם אחת בליל ל"ג בעומר אחר עריכת הקוויטלאך‪ ,‬נסע‬
‫ל"ג בעומר‪ ,‬כולם נקבצו ובאו לך ‪ -‬להתקשר עמך להשתטח‬
‫על הציון שלך‪ .‬בניך מרחוק יבואו ובנותיך עך צד תאמנה ‪-‬‬
‫לטייל קצת‪ .‬באמצע הנסיעה ציוה לנסוע לבית החולים תל‬
‫השומר‪ ,‬כשהגיעו לשער בית החולים ירד מהמכונית ונכנס‬
‫לימוד הזוהר הקדוש‬
‫ממרחקים באים אליך עם ילדיהם הקטנים נושאים על צדם‪,‬‬ ‫לתוך שטח בית החולים‪ ,‬ואמר‪ :‬בזכות רבי שמעון בר יוחאי‬ ‫אור היקוד הם יוקדים‬
‫מביאים הם בניהם הקטנים‪ ,‬להזרים עליהם מזהרך‪.‬‬ ‫יהיה לכל החולים שבכאן וכן לכל החולים רפואה שלימה‬ ‫גלוי וידוע שהזוהר הקדוש לא מש משולחנם של אבותינו‬
 ‫‪ I‬דברי חסידות בביאור מידת ההוד‬ ‫נמשחת ממידת הקודש‬

‫"שם קנית הודך"‬

‫בענינה של ספירת ההוד ‪ -‬ספירת יומא דהילולא רבה של אדוננו בר יוחאי מתוך אורות החסידות‬
‫ביאור טעם ישיבת רשב"י במערה‬ ‫את עצמו בצמצומים רבים עד שהתלבש בלבושים גשמיים‪,‬‬ ‫הרב שמואל חיים חסידה שליט"א‬
‫וכביכול הסתתר בתוכם וברא עולם גשמי של אכילה שתיה‬
‫שנה נוספת‬ ‫ושינה וכל הצרכים הגשמיים‪ .‬אבל בשרשם ובפנימיותם הם‬ ‫במאמר הזוה"ק פתח אליהו ואמר‪ ,‬מוסבר איך הקומה שלימה‬
‫ולפי זה תתורץ קושיא חזקה‪ ,‬דהגמ' מספרת שלאחר י"ב‬ ‫שבאדם מחולקת לעשר כוחות הנפש שהם עשר הספירות‪.‬‬
‫אלוקות גמורה‪ .‬כמו"כ ברא בני אדם עם מידות רצונות ותאוות‪,‬‬
‫שנה שישבו רשב"י ורבי אלעזר במערה הגיעו לכזו דרגה של‬ ‫ג' הראשונות שייכות לחלק המחשבה‪ :‬חכמה בינה דעת‪.‬‬
‫אשר בשרשם הם מידות קדושות של אהבת ה' (חסד)‪ ,‬יראת‬
‫פרישות שלא יכלו לסבול שמתעסקים בענינים גשמיים ולא‬ ‫ושאר הו' שייכות לחלק הרגש שהם המידות חסד גבורה‬
‫ה' (גבורה)‪ ,‬לפאר את ה' (תפארת)‪ ,‬וכו'‪ .‬והבריאה הגשמית‬
‫מתעסקים בחיי עולם‪ ,‬וכל מקום שנתנו עיניהם מיד נשרף‪.‬‬ ‫תפארת נצח הוד יסוד‪ ,‬והמלכות היא החלק המוציא לפועל‬
‫הזאת היא "ההוד הזיו וההדר" של שמו יתברך והיא המגלה לנו‬
‫יצאה בת קול ואמרה להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם‪.‬‬ ‫את הדבר‪ ,‬והכתר זה מהות הנפש הפנימית‪ ,‬שזה כח הרצון‬
‫את טובו ומידותיו וגדולתו של שמו יתברך‪.‬‬
‫חזרו לי"ב חודש‪ .‬ולכאורה קשה‪ ,‬מה תועיל השנה הי"ג‪ .‬ממה‬ ‫שמניע ומפעיל את כל כוחות הנפש‪ .‬ובשביל שהאדם יגיע‬
‫נפשך ‪ -‬אם אחרי י"ב שנה הגיעו לכזו דרגת קדושה‪ ,‬בשנה הי"ג‬ ‫תפקידו של האדם להחזיר ההוד לקב"ה‬ ‫לשלימות מעשיו‪ ,‬זה חייב להיעשות עם כל כוחות הנפש‪ ,‬המח‬
‫יעלו לדרגה יותר גבוהה‪ .‬ומה הועילו‪ .‬והביאור בזה שלאחר‬ ‫אך הקב"ה ברא את העולם בצורה של הסתר ובחירה כדי‬ ‫הלב וכלי המעשה‪ ,‬כי מי שיילך רק אחר נטיית לבו‪ ,‬יכול להגיע‬
‫י"ב שנה באמת הגיעו לדרגה גבוהה של קדושה ופרישות‬ ‫שלא יראו ולא ירגישו את הקב"ה המחיה את הבריאה‪( ,‬כדי‬ ‫לידי מידות מגונות‪ .‬כמו"כ אדם נטול רגשות שעובד אך ורק‬
‫מהעולם הזה לגמרי‪ ,‬אבל בשנה הי"ג הגיע רשב"י לדרגה‬ ‫לתת שכר על העבודה)‪ ,‬ותפקידו של האדם לגלות את הקב"ה‬ ‫לפי שכלו‪ ,‬יכול לבוא לידי מעשים קשים‪ .‬וכן כשיעשה הדבר‬
‫שהבריאה הגשמית לא הסתירה לו כלל את האלוקות המחייה‬ ‫בטבע הבריאה ודרך זה להתבטל ולהודות לבורא‪ ,‬ולא ח"ו‬ ‫כמצוות אנשים מלומדה בלי מח ולב‪ ,‬הדבר יעשה בשלימות‪.‬‬
‫את הבריאה‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬דרך הבריאה הגשמית השיג את‬ ‫להתבטל לנברא‪( .‬כמובא בספרים הק' "מודים מכלל דפליגי")‪.‬‬ ‫אלו הן עשר הספירות בכללות‪ ,‬אך מפאת אריכות הדברים‬
‫האורות הכי נעלים שהם המחיים אותם‪( ,‬שכידוע שורשם‬ ‫ולדוגמא‪ ,‬כשמתנהג במעשיו הגשמיים כאכילה שתיה ושינה‬ ‫ועומקם לא נוכל ביריעה קצרה זו ללבן הכל‪ ,‬ולכן נתמקד‬
‫מעולם התוהו למעלה מאצילות)‪ ,‬את הפנימיות והשורש של‬ ‫וכו' לשם שמים שיהיה לו כח לעבודת ה'‪ ,‬וזה עיקר התכלית‬ ‫בספירה השייכת ליומא דהילולא דרשב"י שהיא מידת הוד‪,‬‬
‫הבריאה שזה האור האלוקי המחיה את החיי‪-‬שעה‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬עי"ז מגלה את תכלית הבריאה בעולם‪ .‬וכפי עומק‬ ‫כפי המבואר בספרי החסידות‪.‬‬
‫התבוננותו והשגתו בתכלית הבריאה זוכה ומעלה אותה למקור‬
‫סודות התורה ‪ -‬הגילוי של האלוקות‬ ‫שורשה‪.‬‬ ‫הוד ‪ -‬ענינו הודיה והתבטלות‬
‫בבריאה‬ ‫ספירת ההוד בכוחות הנפש ענינה הוא התבטלות והודיה‪,‬‬
‫וזה סודות התורה שגילה רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הק'‬ ‫ע"י אמונה וצדקה מתקנים פגם ההוד‬ ‫ובעבודת ה' ענינה ביטול כל רצונותיו ומחשבותיו לרצון ה'‪,‬‬
‫ובתיקונים‪ ,‬שהם סודות הבריאה והשתלשלות העולמות‬ ‫וכן ע"י שלומד תורה ביגיעה ובעיקר מכבד ומחזיק לומדי תורה‪,‬‬ ‫אך אי אפשר להגיע למצב של התבטלות אלא אך ורק אחרי‬
‫העליונים עד העולם הזה הגשמי‪ .‬ולכן נאמר על רשב"י יכול‬ ‫מגלה בזה שעיקר תכלית הבריאה והחיים הם דבקות בקב"ה‪,‬‬ ‫שמגיעים למסקנה בשכל שזה הדבר שצריך להתבטל אליו וזה‬
‫לפטור העולם מן הדין‪ ,‬כיון שהוא הגיע בכח קדושתו וגילה את‬ ‫ומגלה עי"ז את הקב"ה בעולם‪ .‬וע"י ההתבוננות וההשגה‬ ‫מביאו להתחבר ברגש הלב לדבר באהבה ויראה‪ ,‬ואז ממילא‬
‫הפנימיות והשורש של כל יהודי ששם לא מגיע שום פגם ועוון‪,‬‬ ‫הזאת שאנו משיגים‪ ,‬והאמונה האיתנה שהטבע גימ' אלקים‬ ‫מבטל את כל קומתו לאותו דבר‪ ,‬והתוצאה היא התקשרות‬
‫ואין שם בכלל דין אלא אך טוב וחסד‪ .‬ומה הקב"ה לכל אף רבי‬ ‫ואין מושג שנקרא טבע ומקרה‪ ,‬אלא הכל מונהג בהשגחה‬ ‫וחיבור שזה היסוד‪.‬‬
‫שמעון לכל‪.‬‬ ‫פרטית לפרטי פרטים‪ ,‬וכל החפצים הגשמיים הנראים לעינינו‬
‫פנימיות האדם ניכרת בפניו‬
‫אינם אלא לבושים לאור האלוקי המחיה אותם‪ ,‬זוכים ומגלים‬
‫גודל דרגת רשב"י‬ ‫וזהו הודו והדרו‬
‫את מלכותו יתברך בעולם ומחזירים את ההוד וההדר לחי‬
‫ולכן נעשה אדם נאמר בעבורך‪ ,‬שהוא הגיע לשיא השלמות‬ ‫הגילוי של תכונות האדם כלפי חוץ‪ ,‬ניכר בפניו של האדם‪.‬‬
‫העולמים‪ .‬ובביהמ"ק שם היה הגילוי הכי גדול של הקב"ה בתוך‬
‫בדרגת האדם‪ .‬ולפי זה יובן מאמר מופלא בזוה"ק‪ :‬שלש פעמים‬ ‫העדין ‪ -‬פניו יפיקו עדינות‪ ,‬השמח ‪ -‬פניו יביעו שמחה‪ ,‬והכעסן ‪-‬‬
‫הבריאה‪ ,‬ובחורבן הבית כשהתנתקו מהבורא והתדבקו בנברא‬
‫בשנה יראה כל זכורך את פני האדון ה'‪ .‬מאן פני האדון ה'‪ ,‬דא‬ ‫פניו יהיו כעוסות‪ .‬וכן כתוב "חכמת אדם תאיר פניו"‪ .‬והתחושה‬
‫כמובא בגמ' שלא ברכו בתורה תחילה‪ ,‬שגם את התורה הק'‬
‫רבי שמעון בר יוחאי‪ .‬ולכאורה איך יתכן לומר על ילוד אשה‬ ‫הזאת שהאדם מקרין סביבו זהו "ההוד" והזיו‪ ,‬וההוד והזיו‬
‫למדו לצרכם ולא כדי להתדבק בקב"ה (כמובא בב"ח הל' ברכת‬
‫פני האדון ה'‪ .‬ולפי"ז יובן דכמו שבפני האדם משתקף המהות‬ ‫שהאדם מקרין סביבו הם הגילוי של מהותו ופנימיות נפשו‬
‫התורה)‪ ,‬נאמר‪" :‬והודי נהפך עלי לדוה"‪ .‬והתיקון לזה‪ ,‬להחזיר‬
‫הפנימית שלו‪ ,‬כמו"כ רשב"י ע"י שהגיע לשיא שלמות הדרגא‬ ‫שהם בעצם כל קומתו‪ ,‬ולכן במידה הזאת יש אחיזה לחיצונים‪.‬‬
‫את ההוד לקב"ה ולגלות יחודו בעולם דווקא בבריאה הגשמית‬
‫בעשר כוחות נפשו‪ ,‬היה הגילוי של עשר הספירות שבהם ברא‬
‫שהיא מסתירה את הקב"ה‪ ,‬ששם טמון האור הגבוה ביותר‪.‬‬ ‫באדם כלולים כל העולמות וכל הברואים‬
‫ומנהיג הקב"ה את עולמו‪ .‬וזהו האדון ה' מלשון אדנות‪ ,‬שזה‬
‫השם של הנהגת העולם‪ .‬וזה מה שמובא בספרים הק' שרשב"י‬ ‫ע"י תשובה מחזיר ההוד לקב"ה‬ ‫ועשר הכוחות שבנפש האדם הם השתלשלות של העשר‬
‫תיקן חצי ממידת ההוד ע"י גילוי סודות התורה‪ ,‬שהסיר את‬ ‫וזה גם ענין התשובה שע"י הפגם הפריד כביכול את עצמו ואת‬ ‫ספירות שבהם ברא הקב"ה את העולם‪ .‬ומבשרי אחזה אלוק'‬
‫ההסתר של הבריאה וגילה את האלוקות שבבריאה‪.‬‬ ‫כל הבריאה מהקב"ה וממילא פגם בהוד של הקב"ה‪ ,‬וכששב‬ ‫כמש"כ בצלם אלוקים עשה את האדם‪ ,‬וכן כתוב נעשה אדם‬
‫בצלמנו כדמותנו‪ .‬אך בעצם בכל הבריאה ובכל נברא ונברא יש‬
‫ל"ג בעומר יום מסוגל לרפואות‬ ‫בתשובה שלימה ומתחרט על מעשיו ונכנע לפני מלך מלכי‬
‫המלכים‪ ,‬מתקן הפגם ע"י מידת הבינה ששם עולם התשובה‪,‬‬ ‫את ההשתלשלות הזאת‪ .‬יש את האור האלוקי היותר עליון‬
‫ולכן יום ל"ג בעומר מסוגל לרפואות‪ .‬שכאשר יהודי מאמין‬
‫ומחזיר ההוד לקב"ה‪.‬‬ ‫המכונה מוחין כדוגמת המחשבה שהיא יותר פנימית ורוחנית‪,‬‬
‫שהכל מאתו יתברך והוא מנהיג ומשגיח לפרטי פרטים עד‬
‫ויש את האור הפחות עליון המכונה מידות כדוגמת הרגש‬
‫הפרט הכי קטן בכאב ובחולי הגוף והנפש וכן בחולי הנשמה‪,‬‬ ‫גודל מעלת השירה והזמרה לבורא‬ ‫שביחס למחשבה היא יותר מגושמת אך היא עדיין רוחנית‪,‬‬
‫באמונה תמימה שהכל מנוהל לפי עומק הדין‪ ,‬ומקבל זאת‬
‫וזה עניין מעלת השירות ותשבחות שהפליגו בזה מאד תלמידי‬ ‫ויש את החפץ הגשמי שזה המעשה בפועל‪.‬‬
‫בהשלמה ובשמחה ויודע שזה טובה בשבילו‪ ,‬עי"ז מגלה את‬
‫הבעש"ט כמובא בספרים הק'‪ ,‬שע"י הזמרה מזמרים (מלשון‬
‫הקב"ה בתוך הדין וההסתר וממתיק את הדין בשורשו ומחזיר‬
‫לכרות ולקצוץ) הקליפות‪ ,‬וע"י הריקוד (מלשון מרקד) מפריד‬ ‫הבריאה הגשמית ‪ -‬גילוי ההוד של הקב"ה‬
‫את ההוד לקב"ה‪ ,‬וכאשר מתחבר לשורש ששם אין דין כלל‬
‫ממנו הרע‪ ,‬שהשירה של האדם מבטאת את עומק רגשותיו‬ ‫והנה קודם שברא הקב"ה העולם‪ ,‬לא היו נבראים שיקבלו‬
‫זוכה לישועות ורפואות בגלוי‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬
‫וכיסופיו לה' יתברך וביטולו אליו עד שאין לעולם הגשמי הזה‬ ‫את טובו יתברך ויהנו מהדר גאון מלכותו‪ .‬וכשרצה הקב"ה‬
‫(עפ"י הספרים‪ :‬עבודת ישראל‪ ,‬מאור עינים‪ ,‬תניא וליקוטי תורה)‬ ‫אצלו כלל חלק‪.‬‬ ‫להיטיב לברואיו ולגלות את טובו לבני האדם‪ ,‬מה עשה? צמצם‬
 ‫(בבא קמא נ ע"א)‬ ‫דבר שנצטער בו צדיק יכשל בו זרעו?‬
‫דעת הוא החתן‪ ,‬ומבין שאי אפשר לומר למחותן סלק ידך מדירה‬ ‫בכל עת ושעה‪ ,‬שדירתו אשר בה יגור וילמד תורה ויקיים מצוות‬
‫זו והמשך להתייגע ולטרוח למצוא דירה במקום אחר‪ ,‬והרי אין בזה‬ ‫ויחנך את ילדיו לדרך התורה והיראה ‪ -‬תמוקם ברחוב אשר נושא‬
‫נידון הלכה'דיג‪ ,‬אין זה נושא של דירה מעל בית הכנסת מעל ארון‬ ‫את שמו של המומר שחטא והחטיא את ישראל‪ .‬זה דבר שאין בכוחו‬
‫קודש שיש הבורחים מזאת כמטחווי קשת‪ ,‬הבעיה שלו נעוצה‬ ‫לסבול! שצאצאיו הרכים והבוגרים יעלו על דל שפתיהם את שמו‬
‫ברגש קודש ולא נמסרה הנהגה זו אלא למי שמרגיש רגשות אלו‪,‬‬ ‫של עוכר ישראל זה ‪ -‬לא בא בחשבון‪ .‬ולפיכך דחה את ההצעה‬
‫ואיך ישא פניו לומר למחותנו כלך ידך מדירה זו‪ .‬ובכן חתן דנן סביר‬ ‫הזאת בהחלטיות‪.‬‬
‫וקביל‪ ,‬בבחינת "צהלתו בפניו ואבלו בליבו"‪" ,‬עת לחשות ועת לדבר"‪,‬‬ ‫שילם לו הקב"ה שכרו‪ ,‬ומצא דירה בתוככי בני ברק‪ ,‬אשר מלבד‬
‫ובענין דילן קובע החתן "עת לחשות" וסייג לחכמה שתיקה‪.‬‬ ‫שהיתה דירה ראויה מכל הבחינות‪( ,‬וכמובן שם הרחוב מקודש)‪ ,‬עוד‬
‫• • •‬ ‫שוכן שם תלמיד חכם עצום וצדיק נפלא‪ ,‬מיחידי הסגולה שבדור‪,‬‬
‫והנה מופיע שוב המחותן בבית החתן‪ ,‬הפעם עושה רושם שאין‬ ‫מבני העליה שהם מועטים‪ ,‬וטוב לצדיק טוב לשכנו‪ ,‬וכינוסם של‬
‫בפיו בשורה טובה משמחת לב ומדשנת עצם‪,‬‬
‫ואחרי ששוחח על דא ועל הא‪ ,‬נוחת לנקודה‬
‫שלשמה הופיע בבית החתן‪ ,‬ומבשר לו ששיחת‬
‫בשרו של החתן דנן נעשה חידודין חידודין‪.‬‬
‫הטלפון שקיבל ממוכר הדירה קטעה את‬
‫התכנית‪" .‬המוכר הודיע פשוט חד וחלק על‬
‫על אף המציאה‪-‬רבתי שבדירה זו‪ ,‬הרי היה שמח‬
‫חרטתו מהמכירה‪ .‬הוא לא מתכונן למכור‬
‫את הדירה! ההסברים של המוכר על חזרתו‬
‫אם לא היה דבר זה בא לעולמו‬
‫מהמכירה אינם מספקים אותי‪ ,‬אך מה שזיהיתי‬
‫בוודאות‪ ,‬שדעת המוכר נחושה לבטל את המכירה"‪ ,‬נסתיימו דבריו‬ ‫צדיקים יפה להם ויפה לעולם‪.‬‬
‫של המחותן בדבר‪.‬‬ ‫• • •‬
‫"עת לדבר" ‪ -‬מעתה סובר החתן שרשות הדיבור נתונה לו לספר‬ ‫ברבות הימים נסתלק אותו בעל המעשה דנן לבית עולמו‪ ,‬ואחד‬
‫למחותן את אשר אביו הצדיק לא הסכים בשום פנים לגור ברחוב‬ ‫מצאצאיו‪ ,‬בחור כהלכה מלא בתורה ויראת שמים טהורה‪ ,‬שהתייתם‬
‫הרצל‪ ,‬שמו של פושע ישראל שמרד במלכות שמים ביד רמה רחמנא‬ ‫מאביו החשוב והצדיק‪ ,‬הגיע לפרק "האיש מקדש"‪ ,‬ובשעה טובה‬
‫ליצלן‪ ,‬והסכים להפסיד קניית דירה מתאימה מכל הבחינות בתשלום‬ ‫ומוצלחת נכנס בברית השידוכין עב"ג ממשפחה חשובה‪ .‬ועתה‬
‫סביר‪ ,‬מחמת השם של אותו רשע‪" .‬ולפיכך כשנתבשרתי שעתה‬ ‫מתחיל השלב של חיפוש דירה‪ ,‬ובהיות שהחתן יתום מאביו והנו רך‬
‫נשלמת קניית הדירה לצרכי ברחוב זה‪ ,‬כבשתי פני בקרקע‪ .‬וכי מה‬ ‫במידותיו ובשנותיו‪ ,‬טבעי הדבר שמלאכת חיפוש הדירות תיפול על‬
‫אוכל לומר בדבר? אך כשבשורה בפיך שהמוכר החליט משום סיבות‬ ‫המחותן‪ ,‬אשר נכנס באמת לעובי הקורה‪ .‬והדברים יגעים‪ ,‬קשה מאד‬
‫לא ברורות להתחרט חד משמעית ולבטל את המכירה‪ ,‬הנה הסיבה‬ ‫למצוא דירה מתאימה שתהיה במחיר שיוכלו לעמוד בה‪ .‬המחותן‬
‫לחרטה זו ברורה לי‪ .‬המוכר עצמו לא יורד לעומקו של ענין משום‬ ‫מותש פיזית ונפשית מהמטלה הרובצת עליו‪.‬‬
‫מה מבטל את המכירה‪ ,‬אך מבחינתי הדבר ברור‪' :‬דבר שנצטער בו‬
‫יום אחד מופיע המחותן בבית חתנו כשצהלתו על פניו‪ ,‬ובשורה‬
‫צדיק‪ ,‬יכשל בו זרעו?'"‪.‬‬
‫טובה תדשן עצם‪ ,‬מבשר לחתנו היקר‪ :‬הנה מצאתי דירה כלילת‬
‫• • •‬ ‫המעלות מבחינות טיב הדירה‪ ,‬גודלה צורתה ומיקומה‪ .‬ואף התשלום‬
‫שדורש המוכר בהחלט מקובל ויכולים הצדדים לעמוד בו‪ .‬כבר‬
‫שמע מינה תלת‪ :‬שמע מינה הרגשת הלב הראויה ביחס לפריצי‬
‫סוכמו עם המוכר כל כללי ופרטי המכירה‪ ,‬גובה התשלום זמני‬
‫עמנו אבות הציונות שמרדו במלכות שמים בעזות פנים‪ .‬ובזאת‬
‫תוכחה מגולה לנו על איבוד הרגשי קדושה כאלו מתוכנו‪ .‬שמע‬ ‫התשלומים וכו'‪ ,‬והכל מתוקן לסעודה‪ .‬ובכן הדירה היא ברחוב הרצל‬
‫מינה שראוי לבן להמשיך הנהגות אביו הנובעות מהרגשי לבו הטהור‬ ‫מספר פלוני קומה פלונית‪.‬‬
‫של אביו‪ ,‬אף אם הוא עצמו לא במדריגה זו‪ .‬וש"מ שענינים כאלו‬ ‫בשרו של החתן דנן נעשה חידודין חידודין‪ .‬על אף המציאה‪-‬רבתי‬
‫ששורשם בהרגשי טהרת הלב‪ ,‬אף שאינם קשורים בהלכה מחוייבת‪,‬‬ ‫שבדירה זו‪ ,‬הרי היה שמח אם לא היה דבר זה בא לעולמו‪ ,‬והיה‬
‫הבא ליטהר מסייעין אותו בהשגחה פרטית נפלאה‪.‬‬ ‫ממשיך בהתנהגותו ע"פ רגשותיו של אביו הצדיק‪ .‬מאידך גיסא ‪ -‬בר‬
‫לכל ישראל האיר ‪ I‬שביבי מאורות הרשב"י מפי צדיקי הדורות‬
‫ידיד נפש‬ ‫ובידו על כתיפו טייל עמו ארוכות וקצרות בהתלהבות נוראה‪ ,‬ועסק‬
‫עמו עמו בסוד שיח שרפי קודש כמה שעות רצופות‪ ,‬ומסר לו סודות‬
‫הרה"ק העטרת צבי ישב פעם בסעודת ל"ג בעומר ואמר תורה בזה‬
‫כמוסים במדריגת היום‪.‬‬
‫הלשון‪" :‬ידיד נפש אב הרחמן" בגימטריא "רבי שמעון בן יוחאי"‪ .‬וישב‬
‫שם למדן אחד וחישב אחריו אם הגימטריא מכוון‪ ,‬והיה יותר אחד‪.‬‬ ‫מני אז התחיל הרה"ק רבי משה (מראזוואדוב) לחוג את יום ל"ג בעומר‬
‫והרגיש הרה"ק‪ ,‬ואמר בזה הלשון‪ :‬דו למדן‪ ,‬בגמרא איתא "יוחי"‪ ,‬ולכן‬ ‫בערגה ובכיסופין באופן בולט ובהתגלות‪ ,‬וכינה אותו כ"יום קבלת‬
‫החשבון מכוון‪.‬‬ ‫תפילות"‪.‬‬
‫(יפרח בימיו צדיק)‬
‫(פרי הכרם)‬
‫בצפרא דל"ג בעומר‬
‫הגה"ק רבי אברהם מקאליסק זי"ע בעת טבילתו בצפרא דל"ג בעומר‪,‬‬ ‫"אני מילאתי את הבקשה"‬
‫מעשה נפלא שהיה רגיל מהר"ש מסלונים זי"ע לספר בכל ל"ג בעומר‪,‬‬
‫אמר בלהט קודש‪" :‬הריני מקבל עלי קדושת היום"‪.‬‬
‫שאשה אחת בעלת הון רב באה למירון בל"ג בעומר‪ ,‬ובקשה מר' שמעון‬
‫(הילולא דרשב"י)‬
‫שימליץ עליה שמשלוח הסחורה ששלחה ע"י הספינה יעבור בשלום‬
‫שני אוהבים‬ ‫ותרוויח במסחרה‪ .‬על ידה עמדה אשה אחרת שבקשה מר' שמעון‬
‫הרב מבארנוב זי"ע סיפר‪ ,‬שהרה"ק רבי ברוך נכד הבעש"ט זי"ע נהג בכל‬ ‫היות שיש לה בת שהגיעה לפרקה והיא צריכה כסף רב בערך שלוש‬
‫שנה ושנה ביום ל"ג בעומר לסיים את כל ספרי הזוהר הקדוש‪ ,‬ולמד עם‬ ‫מאות רובל לנדוניא‪.‬‬
‫אותן הכוונות שחיברן רשב"י בעצמו‪ ,‬ואחר הסיום לקח את ספר הזוהר‬ ‫כאשר שמעה האשה הראשונה לקחה כל הסכום ונתנה לאשה השניה‪,‬‬
‫בעצמו ורקד כמה שעות‪ ,‬ואחר הריקודין דקדושה משמחת התורה‬ ‫ואמרה לר' שמעון‪ :‬ראה כי אני מלאתי את בקשת האשה‪ ,‬לכן מבקשת‬
‫והיום נשק בפיו קדשו את ספרי הזוהר‪ ,‬ואמר בזה הלשון‪ :‬איך קען דיך‬ ‫אני ממך שתעשה ג"כ בקשתי‪ ,‬ואכן בסייעתא דשמיא זכתה גם האשה‬
‫און דו קענסט מיך"‪( .‬אני מכירך ואתה מכירני)‪.‬‬ ‫בעלת ההון להצלחה מופלגה‪.‬‬
‫(עבודת עבודה ‪ -‬טאהש)‬ ‫(קובץ אליהו)‬
‫יקיר דנן בעל המעשה‪ ,‬היה מבין קהל הקודש‪ ,‬עם שרידי חרב‪,‬‬
‫אודים מוצלים מאש‪ ,‬אשר נשתיירו לפליטה בחמלת ה' עליהם‪,‬‬
‫אחד מעיר ושניים ממשפחה‪ ,‬ואיוו למושב להם את העיר פתח‬
‫תקוה‪ .‬קהילת הקודש שחסה בה היתה משופעת ביהודים שעל אף‬
‫ההרפתקאות שעברו עליהם‪" ,‬כל משבריך וגליך עלי עברו"‪ ,‬עמדו‬
‫בגבורה בכל הנסיונות‪ ,‬כמאמר כנסת ישראל‪" :‬אני חומה!"‪ ,‬ונשאר‬
‫לבבם נאמן עם ה' ותורתו‪.‬‬
‫עם הזמן נתרחבה העיר ובד בבד נחרבה מבחינה רוחנית‪ ,‬עד‬
‫שההורים לילדים ‪ -‬אשר כל משאת חייהם היתה להנחיל את תורת‬
‫משה לצאצאיהם ולראותם הולכים בדרך ישראל סבא‪ ,‬בדרך התורה‬
‫והיראה המסורה לנו מדור דור ‪ -‬החלו לחשוש‬
‫לעתיד ילדיהם ולהרהר‪ :‬האם האווירה הקלוקלת‬
‫והמורעלת שמתפשטת בראש חוצות לא תחדור‬
‫ח"ו לנפשות הרכות? האם מותר להישאר במקום‬
‫זה? והרי "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה‬
‫ויאמר עושים לי נס"?! ‪ -‬ואם בדברים הנוגעים אל‬
‫הגוף כך‪ ,‬בדברים הנוגעים אל הנשמה על אחת כמה‬
‫וכמה!‬
‫ובכן אט אט הגיעו לכלל החלטה לעבור לגור בבני ברק הסמוכה‪,‬‬
‫אשר היא כוכב עולה בארץ הקודש‪ ,‬ובכן מההחלטה ‪ -‬לביצוע‪,‬‬
‫והנה משפחה פלונית התגברה על כל הקשיים הקשורים בעזיבת‬
‫המקום‪ ,‬פרנסה‪ ,‬משפחה‪ ,‬הוצאות וכו' וכו'‪ ,‬ואחריה משפחה נוספת‪,‬‬
‫וכך משפחות רבות עוזבות או נסות מפתח תקוה לקבוע את דירתם‬
‫בבני ברק‪.‬‬
‫בעל המעשה דנן ‪ -‬אשר חנן אותו ה' יתברך בילדים מבורכים אשר‬
‫כל אב ואם בישראל יתברכו בכגון דא‪ ,‬מבני בינה הוא‪ ,‬יראתו קודמת‬
‫לחכמתו ‪ -‬גם שוקל ומכריע בדעתו לעקור את מושבו מפתח תקוה‬
‫אל בני ברק‪ .‬מיד נחלץ לעבור לשלבים המעשיים‪" ,‬הלכה למעשה"‪,‬‬
‫הכשיר את הקרקע מכל המובנים‪ ,‬אמנם למצוא דירה מתאימה ‪-‬‬
‫עבודה קשה שבמקדש היא‪ ,‬ואם כבר נמצאת דירה שבאה בחשבון‬
‫מבחינת היותה תואמת לצרכי המשפחה וכו'‪ ,‬הנה המחיר הנדרש‬
‫עבורה ‪ -‬מבחינתו‪ ,‬הוא "על מנת שתעלה לרקיע"‪ ...‬וכאשר מזדמנת‬
‫דירה במחיר סביר‪ ,‬הרי שמגרעות נתן לבית ואי אפשר לגור בדירה‬
‫מחמת החסרונות הקיימים בה‪.‬‬
‫סוף סוף הגיעה לידו דירה המתאימה מאד מכל הבחינות‪ ,‬ואף‬
‫המחיר הנדרש ‪ -‬סביר‪ .‬אך יקיר דנן שולל דירה זו לחלוטין‪ .‬ולמה?‬
‫ובכן‪ ,‬הדירה הזאת ממוקמת ברחוב הרצל‪ ,‬ואין ליבו מרגיש שיוכל‬
‫להשלים עם מציאות זו לשמוע את שמו של הרשע שקראו עליו‬
‫גדולי ישראל את הפסוק "כי דבר ה' בז"ה" (ר"ת של שמו) מתנגן‬
‫זה יהיה בל"ג בעומר!‬
‫הרה"ק בעל צבי לצדיק מבלאזשוב אמר פעם בסעודת ל"ג בעומר‬
‫שדיבר בהתורה בענין משיח צדקנו‪ ,‬בזה"ל‪" :‬איך קען דאך נישט זאגן‬
‫ווען‪ ,‬אבער ס'דאכט זיך מיר זיכער אז ווען ס'וועט זיין‪ ,‬וועט עס זיין אין‬
‫ל"ג בעומר" (הרי אינני יכול לומר מתי‪ ,‬אך נראה לי בבירור שמתי שזה‬
‫יהיה ‪ -‬זה יהיה בל"ג בעומר)‪.‬‬
‫(שיח זקנים)‬
‫אצל מערת רבי שמעון‬
‫כאשר עלה הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטעפסק זי"ע לארץ ישראל‪,‬‬
‫רצה לקבוע מקום מושבו בכפר פקיעין אצל מערת רבי שמעון‪ ,‬אבל‬
‫הישמעאלים גירשוהו משם‪ ,‬ואמר שאם יהיה אפשר לו לדור שם‬
‫למשך שנה או שנתיים‪ ,‬היה בכוחו להביא הגאולה השלימה‪.‬‬
‫ואפשר לומר כי שם נתחבר ספר התיקונים שבזוהר‪ ,‬ועל כן היה בכח‬
‫אותו לימוד וקדושה דשם להביא הגאולה השלימה‪.‬‬
‫(עבודת עבודה ‪ -‬טאהש)‬
‫"יום קבלת התפילות"‬
‫פעם אחת נזדמן מרן (הדברי חיים) מצאנז זצוק"ל להיות עם אם הדרך‬
‫ביום ל"ג בעומר‪ .‬הסתגר אז הדברי חיים עם הרה"ק מראזוואדוב ז"ל‬
 ‫ובמקהלות‬
‫ובמקהלות‬ ‫עדותיך‬
‫פלאותעדותיך‬
‫פלאות‬
‫הקודש‬ ‫בקהילות‬
‫הקודש‬ ‫שמחות‬
‫בקהילות‬ ‫שמחות‬ ‫ַמ ֲענֶה ַרך‬ ‫הפרשה‬
‫שאלהמןמןהפרשה‬
‫שאלה‬
‫ׁשה לתשב"ר‬
‫ידה ִמן ַה ָּפ ָר ָ‬
‫ִח ָ‬
‫ברכת מזל טוב שלוחה בזאת לבעלי השמחות הי"ו‬ ‫וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני‬
‫לרגל השמחה השרויה במעונם‬ ‫ׁשבוּ ַע‪:‬‬
‫ידת ַה ָ‬
‫ִח ַ‬ ‫הגויים (כו‪ ,‬מה)‬
‫בהולדת הבן שיחי'‬ ‫ֻמזוֹת ִמ ְס ַּפר‬
‫ׁש ֵתנ ּו ְמר ָּ‬‫ְּב ֵאיזֶה ָּפסוּק ְּב ָפ ָר ָ‬ ‫על פסוק זה מפרש רש"י‪ :‬ברית ראשונים ‪ -‬של שבטים‪ .‬וצ"ע‪ ,‬וכי השבטים יצאו ממצרים?‬
‫הרב רפאל ולצר שליט"א‬ ‫ֲרית?‬ ‫ׁשח ִ‬ ‫ִמ ִּלים ִמ ְּת ִפ ַּלת ַ‬
‫מנחם גרבר הביא דברי הרמב"ם בארוכה‪ ,‬פ"ט מהלכות‬ ‫השאלה מהגליון הקודם‪:‬‬
‫ׁשת בהר‪:‬‬
‫ידת ָּפ ָר ַ‬
‫ִח ַ‬
‫‪  ‬‬ ‫ׁשה‬
‫ֲמ ָּ‬
‫ׁשוֶה ְּכח ִ‬
‫ׁש ֶא ָחד ַה ַּמ ְק ִּדים ָ‬
‫ׁשה ֶ‬
‫יכן ָמ ִּצינ ּו ַּב ָפ ָר ָ‬
‫ֵה ָ‬ ‫תשובה)‬ ‫איך התורה אמרה וצוויתי את ברכתי בשנת השמיטה‪,‬‬
‫בהולדת הבנות תחי'‬ ‫ֻחר יו ֵֹתר?‬ ‫ׁש ּי ִַּגיע ּו ְמא ָ‬
‫ֶ‬ ‫הרי קיימא לן ששכר מצוות בהאי עלמא ליכא?‬
‫הרב מנחם ישראל איצקוביץ שליט"א‬ ‫‪‬‬ ‫ׁש ַעל‬
‫ׂא ֶ‬
‫ֲמיד ַמ ָּש‬
‫ָא ָדם ֶא ָחד ָיכֹל ְל ַהע ִ‬ ‫ַה ִּפ ָתרוֹן‪:‬‬ ‫השיבו‪ :‬הרב פרץ מנחם גרבר‪ ,‬הרב משה וייסברג‬ ‫תירוץ‪ :‬ברכה זו אינה שכר על המצוה‪ ,‬אלא סיוע‬
‫~~~‬ ‫ׁשה‬
‫ֲמ ָּ‬
‫ָפל‪ ,‬ח ִ‬
‫ַבי חֲמוֹר ַהנּ ו ֶֹטה ִל ּפֹל‪ַ ,‬א ְך ִאם ְּכ ָבר נ ַ‬
‫ּג ֵּ‬ ‫והרב א‪ .‬שלומאי מב"ב‪.‬‬ ‫שיוכלו לקיים המצווה ולא ימותו ברעב‪( .‬הרב פרץ‬
‫הרב בנימין גרינשפן שליט"א‬
‫שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד צאנז‬ ‫ָשים י ְִצ ָט ְרכ ּו ְל ָה ִרימוֹ‪( .‬רש"י כה‪ ,‬לה)‬
‫ֲאנ ִׁ‬
‫ניתן לשלוח תשובות לפקס המערכת‪ 1533-9094440 :‬או להשמיע בתא הקולי בטל‪9094440 :‬‬
‫~~~‬ ‫ידים"‪.‬‬
‫ֲס ִ‬ ‫ַהזו ֶֹכה‪ַ :‬א ְב ָר ָהם ְלוִין ני"ו‪ ,‬ת"ת ְ‬
‫"ק ַהל ח ִ‬
‫הרב שלמה זיידה שליט"א‬ ‫פרסים יוגרלו בין המשיבים‬
‫~~~‬
‫הרב אהרן נחמן טויסיג שליט"א‬
‫שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד בעלזא מכנובקא‬
‫~~~‬ ‫מוסדות צאנז אלעד‬
‫הרב צבי לוינגר שליט"א‬ ‫בנשיאות כ"ק מרו אדמו"ר שליט"א‬
‫שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד נדבורנה‬ ‫ערש"ק פר' בחוקותי תשע"א‬ ‫בס"ד‬
‫בנשיאות רב קהילות החסידים‬
‫~~~‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫מורינו הגאון רבי זושא הורוביץ שליט"א‬
‫הרב ברוך לינשה שליט"א‬ ‫ברכות מאליפות שגורות בזה קדם האי גברא רבא‪ ,‬איש האשכולות ורב תבונות‪,‬‬
‫שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד סערט ויז'ניץ‬
‫~~~‬
‫המנווט קהילתינו הק' ביד רמה‪ ,‬המלמדינו דעת ה' זו הלכה‪ ,‬דלה דלה לנו והשקה צאן מים‬
‫ממעין רבותיה"ק‪ ,‬נודע בשערים‪ ,‬שמו מפארים‪ ,‬ה"ה‬
‫‪iwel`d `pzd ceakl‬‬
‫הרב יחיאל עקשטיין שליט"א‬ ‫בשמחה רבה הננו להודיע לציבור אנ"ש‬
‫~~~‬
‫הרב שלמה פינקלשטיין שליט"א‬ ‫הגאון רבי יעקב שאול לייזער שליט"א‬ ‫שכמידי שנה בשנה יתקיים אי"ה‬
‫מנהג ההדלקה המסורתית‬
‫~~~‬ ‫דומ"ץ דקהילתינו הק'‬
‫רבה של שכונת תפארת שלמה ורב מערכת הכשרות מהדרין בעיר רחובות‬ ‫ברב עם במוצש"ק ליל ל"ג בעומר ע"י‬
‫הרב יצחק קליין שליט"א‬
‫שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד ערלוי‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו ‪ -‬שמחת אירוסי ביתו שתחי'‬ ‫מורינו הרב שליט"א‬
‫~~~‬ ‫עם הבה"ח המופלג כמר הלל דייטש הי"ו‬
‫ברחבה שע"י בית מדרשינו‬
‫הרב חיים שפר שליט"א‬ ‫לאחר תפילת מעריב והבדלה בשעה ‪9:00‬‬
‫שמחת ה"קידושא רבא" תיערך בביהמ"ד חוג חתם סופר‬ ‫בן הגאון רבי מתתיהו דייטש שליט"א‬ ‫* בליווי תזמורת *‬
‫רב שכונת רמת שלמה ירושלים‬ ‫ולאחמ"כ יתקיים מנהג החלאקה ומסיבת לחיים‬
‫‪  ‬‬ ‫בקול צהלה ורינה שפתותינו תרננה שיזכה לרוות רוב נחת דקדושה‬ ‫המעונינים לזכות ולהשתתף במנהג הק'‬
‫בהיכנס הבן בעול תורה ומצוות‬ ‫במידה גדושה מכל יוצ"ח מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪,‬‬ ‫ולתרום שמן למאור לכבוד התנא האלוקי‬
‫ויזכה להגדיל תורה ולהרחיב גבולי הקדושה מתוך נחת והרחבה‬ ‫נא לפנות ‪057-3111856‬‬
‫הרב יהודה לייב ברגר שליט"א‬
‫בברכה נאמנה‬
‫הבה"ח דוד יצחק ני"ו‬
‫פנחס גרוס‬ ‫לוי יצחק הופמן‬
‫‪  ‬‬
‫באירוסי הבנות בשעטומו"צ‬ ‫ביהמ"ד קהל חסידים ‪ -‬אלעד‬
‫הגאון רבי יעקב שאול לייזער שליט"א‬ ‫מעומקא דליבא‬ ‫בנשיאות רב קהילות החסידים מורנו הגאון רבי ישראל זושא הלוי הורביץ שליט"א‬
‫~~~‬ ‫משגרים אנו בזה כוס מלא ברכות קדם מע"כ הגאון המופלג‬
‫הרב דוד קרויזר שליט"א‬ ‫בתורה ביראה ובחסידות‪ ,‬מרביץ תורה ומורה וודאין בעירנו‬ ‫זמני התפילות לשבת פרשת בחוקותי‬
‫‪  ‬‬ ‫הגאון רבי יעקב שאול לייזר שליט"א‬ ‫בהשתתפות מורינו הרב שליט"א‬
‫יזכו לרוב נחת דקדושה מתוך שפע הצלחה אמן‬ ‫דומ"צ דחסידי צאנז ורב שכונת תפארת שלמה בעירנו‬
‫מנחה ערש"ק ‪7:20 ...................................‬‬
‫לרגל השמחה אשר השרה ה' במעונו‬ ‫שבת אחים ‪11:00 ......................................‬‬
‫באירוסי בתו תחי' למזל טוב‬ ‫שחרית ‪9:00 ...............................................‬‬
‫בשבח והודיה להשי"ת‬ ‫יהי רצון שיזכה לרוב שמחה ונחת דקדושה מכל יוצ"ח‬ ‫מנחה וס"ג ‪6:50 ........................................‬‬
‫על כל הטוב אשר גמלנו ובפרט‬ ‫ולרוב הצלחה וסייעתא דשמיא בהעמדת הדת על תילה בעירנו‪ ,‬אכי"ר‬
‫המאחלים נאמנה‬ ‫הבדלה תתקיים בשעה ‪ - 8:50‬לאח"כ ההדלקה המסורתית‬
‫בהולדת בתי למזל טוב‬
‫אתכבד בזה להזמין את כל מכרי וידידי הי"ו‬ ‫המערכת‬ ‫בברכה‪ ,‬הגבאים‬

‫לשמחת ה'קידושא רבא'‬ ‫מרכז "אש קודש"‬

‫אשר תיערך בס"ד בשבת קודש זו‬ ‫לתורה ולחסידות ‪ -‬אלעד‬
‫בביהמ"ד נדבורנה‬ ‫זמני השב"ק מידי שבת בשבתו לחדשי הקיץ‬
‫ובשמחתכם אי"ה אשיב לכם כגמולכם הטוב‬ ‫שחרית בצפרא דשבתא בביהמ"ד באבוב קרית תפא"ש‬
‫ידידכם‬ ‫הודו ‪10:30 .............‬‬ ‫ברכות ‪10:15 .............‬‬ ‫מזלא טבא‬
‫סיום התפלה ‪( 1:20 .......................................................‬בערך)‬ ‫לידידנו החשוב נעים הליכות אשר הוא לנו לעזר ולאחיסמך‬
‫צבי לוינגר‬ ‫~ ~ ~‬
‫סעודת רעווא דרעווין בת"ת "קהל חסידים" רח' רבי פנחס בן יאיר ‪6‬‬ ‫בעריכת ספרי המכון‪ ,‬העורך הדגול ברוך הכשרון‬

‫מודעה רבא‬
‫נטילת ידיים ‪ ...................................................‬סמוך לשקיעה‬
‫דברי תורה ‪ ................................................................‬בזמן ר"ת‬
‫ברכהמ"ז ‪ 40 ...........................................‬דק' לאחר זמן ר"ת‬
‫שליט"א‬ ‫יחיאל עקשטיין‬ ‫הגה"ח הרב‬
‫לרגל שמחת הולדת בתו שתחי'‬
‫הננו להודיע כי כמדי שנה אף השנה נשגר אי"ה את ברכותינו ואיחולי ליבנו‬ ‫מעריב מוצש"ק ‪ .........................‬שעתיים לאחר השקיעה‬
‫~ ~ ~‬ ‫זכרה לו אלוקי לטובה וימלא ה' משאלות לבו הזכה להתברך ברו"ג מתוך הרחבה‬
‫מעל גבי הגליון לילדי החלאק'ה ולאבותיהם שיחיו'‬ ‫השיעור הקבוע מידי יום שני מאת מורינו רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫וימשיך במעשיו הטובים לתפארה אך טוב וחסד ירדפהו עונג וגם שמחה אמן‬
‫גבאי הקהילות שיחיו' מתבקשים‬ ‫יתקיים בעזהשי"ת השבוע ביום רביעי‬ ‫בברכה‬
‫לשגר את רשימת שמות הילדים ואבותיהם‬ ‫בברכת שבתא טבא‬ ‫האברכים וצוות העורכים‬
‫לפקס המערכת שמספרו‪9094440 :‬‬
‫בהקדם האפשרי ולהשתדל מאוד שלא יאוחר מיום שלישי‬
‫בתודה‬
‫המערכת‬ ‫מערכת ליבי ער מודה מקרב לב‬
‫לידידנו היקר‪ ,‬איש חי ורב פעלים לתורה‪ ,‬כלי מחזיק ברכה‪ ,‬גדוש בתורה ומלא יראת ה'‪ ,‬ה"ה‬
‫מעומקא דליבא‬
‫נשגר בזאת צרור ברכות ואיחולים לבביים‬
‫לידידינו החשובים‪ ,‬היי גברא חשיבי ויקירא‪ ,‬מו"מ בתורה וביראה טהורה‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרב אהרן זיידה שליט"א‬
‫שליט"א‬ ‫הרב מרדכי יהושע אשלג‬ ‫על נדבת ליבו הרחב לזיכוי הרבים במתן חסות להוצאת הגליון‬
‫הרב בנימין גרינשפן שליט"א‬ ‫לרגל השמחה אשר השרה ה' במעונו‬
‫הרב צבי לוינגר שליט"א‬ ‫בהולדת בנו כמר שמעון ני"ו למזל טוב‬
‫על נדבת ליבם הרחב להוצאת הגליון‬ ‫ויהי רצון שיזכה לרוות ממנו ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה בבריאות איתנה ורוב הצלחה בכל ענייניו‪ ,‬אכי"ר‬
‫לרגל השמחה השרויה במעונם למז"ט‬
‫יהי רצון שיזכו לרוב שמחה ונחת דקדושה מכל יוצ"ח‬
‫המברכים בכל לב‬
‫המברכים מקרב לב‬ ‫המערכת‬
‫המערכת‬