המאמר הנו דברי אריסטו ובהתאם גם הסיכום מנוסח כדבריו של אריסטו:
כל אומנות וסוגיית מחקר ,חזקה עליהם שהם שואפים למה שהוא טוב ,לכן הגדירו את הטוב כאותו עניין שאליו שואף הכל – תכלית. יש להבדיל בין שני סוגי תכליות :אלו הנשארות בתחום הפעילויות ואלו החורגות מהפעילות עצמה .בסוג השני לתוצאות חשיבות רבה יותר מאשר לפעילות עצמה. לפעילויות רבות תכליות רבות אך ניתן להבדיל בין תכליות ראשיות לתכליות משניות :התקנת רסן לסוס משנית לרכיבה עצמה וזו ושאר פעילויות הלחימה משניות לאסטרטגיה .התכליות הראשיות עדיפות על המשניות ורק אליהן אנו חותרים. תכלית שאנו רוצים בה לשמה ולא למען תכליות אחרות היא ה"טוב" .להכרת תכלית זו חשיבות עצומה לגבי חיינו .המדע שיקנה לנו את הטוב הזה הוא "המדע המדיני" שתכליתו היא הטוב בתחום האנושי .מדע זה ,תפקידו להשיג את התכלית למדינה ולדאוג לקיומה וזה עולה הל תכליתו של אדם יחיד .המדע המדיני קובע אילו מדעים הם הדרושים במדינות ואילו אנשים חייבים בלימוד מדע זה או אחר .מדעים אחרים כמו אסטרטגיה ,רטוריקה וכלכלה סרים למרותו של מדע זה. מהי מטרת המדע המדיני? רווחת הסכמה כללית בין בני האדם שהטוב שהמדע המדיני שואף אליו הוא האושר .קיימת מחלוקת לגבי מהות האושר והגדרתו .יש הרואים בו הנאה ,עושר או כבוד .יש שחושבים שאושר תלוי בנסיבות :אדם חולה יראה בבריאות את האושר ואדם שירד מנכסיו יאמין שהעושר הוא העושר האמיתי .ישנם חכמים הסבורים כי קיים טוב בפני עצמו ומכוחו נעשים הדברים שהוזכרו לטובים .עם זאת ,רוב הציבור מזהה את האושר עם העונג. קיימים שלושה דפוסי חיים :חיי ההנאה ) הרווחים בציבור( ,חיים מדיניים וחיי העיון .נעסוק עתה רק בחיים המדיניים :אדם הבוחר בחיים המדיניים מזהה אושר עם כבוד .למרות זאת ,ניתן להניח כי האושר הוא דבר השייך לבעליו והוא בלתי נפרד ממנו ואילו את הכבוד חולקים האחרים לאדם והוא תלוי בהם .לכן ניתן לומר שמבקשי הכבוד עושים זאת למען יכירו בכך שיש בהם סגולה טובה ואולי זו מטרת החיים המדיניים .עם זאת ,גם בעל סגולה טובה עשוי לא לעשות כלום כל ימי חייו או להיות שרוי בייסורים ואסונות וברור כי לא ייקרא אז אדם מאושר. ישנם סוגים שונים של טוב בתחומים שונים לפי סוגי הפעילות השונים :ברפואה הבריאות, באסטרטגיה הניצחון ,בבניה הבית ובכל פעילות התכלית ,זהו הטוב שניתן להשיג בפועל. כפי שציינו ,מתחלק הטוב לדברים שהם טובים מכוח עצמם ודברים שהם טובים מכוח הסוג הראשון כלומר הם מועילים. הטוב מכל הוא דבר מושלם ודבר מושלם ייבחר בשל עצמו ולא למען דבר אחר ונראה ששלמות מסוג זה מיועדת לאושר .כבוד ,הנאה ,שכל וכל סגולה טובה ייבחרו אמנם גם בשל עצמם אך גם כי הם מסייעים בהגעה אל האושר. נחפש הגדרה קולעת יותר לטוב .לשם כך נבדוק מהו פועלו של אדם .פסל או אומן ,הטוב שבהם שוכן בתוך פועלם ,פיסול ואומנות ,ואם כך הרי שגם לאדם )לבן המין האנושי( פועל ספציפי .פועל זה הוא החיות הפעילה של הגיון המחשבה ) שהרי גם צמחים וחיות חיים ונושמים ואנו מחפשים פועל ייחודי לאדם( .ביתר דיוק :יסוד החיות הפעילה מתחלק לחלק המציית להגיון המחשבה וחלק המפעיל אותו .הכוונה היא לחיות במשמעות הפעילה של המלה .אם כן ,הטוב בתחום האנושי הוא פעילות שנשמת האדם תבצע בסגולתה המיוחדת ,ואם קיימות מספר סגולות אזי הטובה והמושלמת שבהן .פעילות זו צריכה להימשך במשך חיי האדם ) כי לא נגדיר אירוע חד פעמי כאושר וכדי שלא יד המקרה תקבע מהותו(. הטובות מחולקות לשלושה סוגים :טובות חיצוניות ) כסף ,ייחוס משפחתי( ,טובות של הגוף וטובות של הנשמה .האחרונות הן החשובות ביותר ,לאלה משתייכות גם הפעילויות בתוך הנשמה והתכלית הרי היא נמצאת בפעולות ופעילויות מסוימות .לפיכך ניתן לומר כי פעילויות הנעשות לפי סגולת הטוב הן מהנות מצד עצמן והן גם טובות ונאות .לכן אוהב מחזות ייהנה ממחזות ואוהב צדק ייהנה ממעשי צדק .משמעות ביצוע פעולה מודגש כך :בתחרות לא יזכו במדליה המהירים או החזקים ביותר אלא המתחרים מכיוון שרק הם יכולים לנצח .עצם ביצוע הפעילות הוא חשוב. האם האושר תלוי בנסיבות ובטובות חיצונית? קשה לעשות טוב כשאתה חסר אמצעים וקשה להיות מאושר אם פקדו אותך אסונות או שאתה בודד .לכן יש הרואים באושר את המזל הטוב לעומת אלה המזהים אותו עם הסגולה הטובה .אנו מצאנו כי האושר הנו דבר יציב לאורך חיי אדם ואינו תלוי בתהפוכות הגורל .מכאן שאדם העוסק הפעילות הנובעת מסגולה טובה באופן רציף אושרו יהיה יציב וברור כי ענייני מזל פעוטים ומשניים לא ישפיעו על אושרו .אסונות גדולים יביאו להבלטת הטוב והמעולה והאדם יתמודד עימם מתוך אצילות וגדולת נפש ולכן לא יהפוך המאושר לאומלל .עם זאת ,לא ניתן להתעלם מאותן טובות חיצוניות ומנסיבות התלויות במזל שהרי אסונות רבים פוגמים באושר ולכו טובות חיצוניות ונסיבות יהוו תוספת לפעילות מתוך סגולה טובה ומי שיש לו גם את אלה ייקרא "מבורך אושר". מאחר שהאושר הוא פעילות הנעשית לפי סגולה טובה אשר יש בה משום שלמות עלינו לעיין במהות הסגולה הטובה .ברור שהסגולה הטובה שבוחנים היא הסגולה האנושית – סגולת הנשמה. הנשמה מתחלקת לשני יסודות שהאחד מחוסר הגיון והשני בעל הגיון המחשבה .ביסוד חסר ההגיון קיים החלק הכללי האחראי להזנה ולצמיחה .סגולתו הטובה של כוח נפשי זה היא כללית ואין היא מיוחדת לאדם .החלק השני ביסוד חסר ההגיון הוא זה המתנגד להגיון המחשבה והולך כנגדו ,זהו החלק בו שוכנות התאוות והתשוקות ) הוא מקביל לאיבר משותק המתנגד למה שהמוח פוקד( .חלק זה הוא האחראי כאשר אדם נכנע ליצרו .יש בו בחלק זה משהו מהגיון המחשבה ) זאת כאשר הוא מציית להגיון המחשבה( .בהתאם ,גם יסוד הגיון המחשבה נחלק לשניים :החלק שבו שוכן הגיון המחשבה עצמו והחלק הנוטה לציית לו כבן המציית לאביו. לפי הבחנה זו מתחלקת גם הסגולה הטובה לשניים ,שכן מדברים אנו על סגולות השכל וסגולות האופי וקוראים לחכמה ,לדעת ולתבונה סגולות שכליות ולנדיבות וליישוב הדעת סגולות של האופי .בדברנו על אופיו של אדם אין אנו אומרים שהוא חכם או מבין אלא שהוא מתון ומיושב, אך את החכם אנו משבחים גם מבחינת תכונת נפשו .למשובחות של תכונות אלו קוראים אנו סגולות טובות.