Professional Documents
Culture Documents
פרוטוקול הדיון בבג"ץ על שילוב נשים במפלגות חרדיות
פרוטוקול הדיון בבג"ץ על שילוב נשים במפלגות חרדיות
בג"ץ 1823/15
כבוד הנשיאה א' חיות לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט ג' קרא
נ ג ד
.1רשם המפלגות המשיבים:
.2הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל
המבקש להצטרף
כידיד בית
מרכז קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל המשפט:
היועץ המשפטי לממשלה צד קשור:
בשם המבקש
להצטרף כידיד
עו"ד ד"ר אבינעם כהן בית המשפט:
פרוטוקול
1 כבוד הנשיאה א' חיות:
2 אנו לאחר שניתן צו על תנאי.
3
4 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :אני רוצה להפנות את תשומת הלב שאני יו"ר וועדת בחירות
5 מרכזית וחברי השופט הנדל ממלא את מקומי כיו"ר וועדה מרכזית .לאחרונה נקבע שאין סמכות
6 ליו"ר ועדת בחירות מרכזית .לכן ,בהנחה שזה הפורום ,אני מוצא לנכון לומר לכם אם יש למי
7 מכם בעיות שיאמר עכשיו .זה יוצא מנקודת הנחה שזה הפורום להחליט ולא וועדת הבחירות
8 המרכזית.
9
10 ב"כ בעלי הדין :אין התנגדות.
11
12 עו"ד ברמן :הסעד האחרון של העתירה כוון לרשם המפלגות ביקש ממנו להפעיל את סמכויותיו
13 להפעיל את הסעיף הנתקף .לא הונחה תששתית לביסוס הפעלת סמכות מנהלית בשים לב למסגרת
14 הסטטוטורית .בשים לב לצו על תנאי שניתן ,הסוגיה המוצבת לפתחו של ביתה משפט הנכבד
15 שונה .הצדדים מסכי מים שניתן לברר זאת בבג"ץ .הכובע שלנו כאן כרגע הוא העמדת היועמ"ש
16 בהתאם לעתירה שפרטה את עמדת היועמ"ש.
17 מסגרת המשפטית לבחינת הסוגיה ,בשים לב שאנו מדברים על בחינה ישירה היא בפריזמה לחוק
18 המפלגות .מפנה לסעיף 30לחוק החוזים אשר תוקף את תקנ ת הציבור .כן אמרנו שיש לבחון את
19 הסוגיה בפריזמה אחרת של נורמות המשפט הציבורי על המשיבה 2כתוצאה מגוף לא מהותי .יכול
20 להיות שיש הבדלים בין הדרכים הללו שהשאלות בסופו של דבר הן שאלות דומות ויש קשר.
21
22 כבוד השופט ע' פוגלמן :מבחינת הציבור זה יכול ללבוש צויון אחר.
23
24 עו"ד בר מן :אתייחס לכך בהמשך .לגוף הדברים כתבנו וכך אמרנו בצורה ברורה שלשיטתנו הסעיף
25 הוא סעיף שפוגע בשוויון .הוא סעיף שיש בו משום הפליה .אין כל שוני רלבנטי לשיטת היועמ"ש
26 שיש פה להסביר הבחנה שקבועה במינו של אדם בכל הנוגע לפעילות פוליטית בכל ופעילות
27 במפלגה בפרט .הסע יף גם קובע בהיבטים נוספים של כבוד האדם נוסף לזכות לשוויון .גם פגיעה
28 בזכות הפוליטית .אנשים שנפגעים ביכולת להשפיע על היחידה הפוליטית שמתיימרת לייצגם.
29 אמנם אין מה ששולל את האשפרות להקים מפלגה חדשה ,זה נעשה כן בעבר ,אך ציינו שבמציאות
30 הפוליטית זה מהלך קשה .עם ז את ציינו שנפקות הסעיף הזה לעת הנוכחית מוגבלת כי מדובר
31 במפלגה שאין בה מנגנוני בחירה מפותחים פנימיים .נוסף על כך לא צריך להיות חבר מפלגה כדי
32 להיות מועמד מטעמה בכנסת .חברות לא נדרשת כדי לה י כלל ברשימה.
2
3
1
2 כבוד הנשיאה א' חיות:
3 זו תגובה לפגיעה בעקרון השוויון? זו פוגע אולי בזכות להיבחר.
4
5 עו"ד ברמן :זה בנסיבות הקונקרטיות של המפלגה הזאת .מדובר במסגרת שאינה מפלגה והיא לא
6 היחידה הפוליטית שהפסיקה עסקה בכך שהיא עוסקת ביחידה חוקתית שבעצם מאפשרת לציבור
7 להשפיע על החיים הפוליטיים במדינה .עוד ציינו בנוגע להדרת נשים ופגיעה ב נשים .פסק דין אדיב
8 מדבר על הפנסיה לקופת החולים .גם הפנסיה מדברת על ענין מושרש ,ענין קול ברמה .בענין זה
9 גדר המחלוקת בינינו בין העותרות ובין המבקשים להצטרף מצומצם.
10 הפער הבא הוא בשלב הניתוח .לטעמנו לא מסתיים השלב הניתוחי .המונח תקנת הציבור הוא
11 תלוי קונטקסט ,ויש לבחון את המסגרת הרלבנטית למפלגות .בהקשר זה המעמד של מפלגה
12 בישראל מתייחסת לכך שבהקשר הזה המטוטלת אולי אינה להחלת נורמות במשפט הציבורי.
13 מעבר לכך יש להיות סבלני גם כלפי דברים שהם אינם הגישה הכללית .המטוטלת ניתן לראות
14 כיצד היא הולכת לכיון השני .החוק שמסד יר את המטריה הזאת קבע הסדרים סטא טורים אחרים
15 בהקשר של השלטון המרכזי בהיבטים המהותיים הערכיים של מפלגה בישראל .סעיף 5המתייחס
16 לעילות בעטיים ניתן לפסול מפלגה ,פורש בצמצום .הוא מתייחס לרשימה של עילות שגם הפסיקה
17 בין אם הפסיקה שמתי י חסת לסעיף 5בין אם הפסיקה שמתייח סת לסעיף 7ולעיתים הובהר
18 שסעיף 5הפרשנות מצמצמת יותר כי זה הביטוי לחופש הביטוי הפוליטי.
19
20 כבוד הנשיאה א' חיות:
21 האם אדוני לא רואה הבדל בסעיף 5שם אין רישום ,לבין התערבות בסעיף קונקרטי .המפלגה
22 ממשיכה ,אף אחד לא מבטל את הזכות שלה להמשיך להתקיים אלא יש התערבות נקודתית
23 שמפלה ,פוגעת וכו' .האם ההיקש שם הוא היקש נכון? האם אין ה בדל מבחינת רמת ההתערבות
24 בין לומר למפלגה אינך יכולה להתקיים לבין סעיף אצלך שהוא טעון ביטול?
25
26 עו"ד ברמן :אמרנו שכן יש להתערב באקט פסילת הרשימה ובעצם העדר אפשרות לפעול כמפלגה,
27 לבין התערבות בהור את תקנון ספציפי ,אך המסגרת אותה קבע המחוקק היא כן זו שצריכה
28 להנחות את הרשות המנהלית כשהיא באה להפעיל את הסמכות הזאת.
29
30 כבוד הנשיאה א' חיות:
31 לא באנו להנחות רשות מנהלית .נפרדנו מהקו הזה בפתח הדברים.
32 כשאומרים לרשות אינך יכולה להתערב ,והרשימה המאוד סבוכה זה מובן .השאלה אם בדיוק כל
33 העקרונות האלה הם שצריכים להנחות כשאנו באים לטפל בסוגיה שעומדת לפתחנו שלא שוללת
34 כל זכות של המפלגה להתקיים?
35
36 כבוד השופט ע' פוגלמן :כדי לחדד ,אדוני אומר שזה רק יכול להקרין.
37
3
4
4
5
1 שבשים לב למסג רת החוקתית שלא קובעת הוראה לעניין הזה ,ולקושי בהישענות על תקנת
2 הציבור בשל אופייה האפלואידי והריסון הנדרש ,בכל הקשור להתערבות בענייניהם של מפלגות,
3 בסופו של יום עמדת היועמ"ש שיש קושי ליצור עוגן בתקנת הציבור.
4
5 כבוד השופט נ' הנדל :אתה מביא חוק החוזים שלא ברור למה צריך ללכת לשם .אם הבאת את
6 זה ,לשיטתך ,המסקנה שזה כן בניגוד לתקנת הציבור ,אבל עדיין לא צריך להתערב כי צריך ללמוד
7 ריסון .לגבי השאלה של שנוגד את תקנת הציבור.
8
9 עו"ד ברמן :אחרי שעוברים את השלבים להבין מה תקנת הציבור ,במונח שסתום ,שגם האופן
10 שמפרשים אותו ,ל רבות מדיניות להפעיל אותו ,בסופו של יום עמדת היועמ"ש שאין מקום
11 להתערבות שיפוטית.
12
13 כבוד הנשיאה א' חיות :יש פגיעה בתקנת הציבור?
14
15 כבוד השופט נ' הנדל :יש פגיעה בתקנת הציבור או אין פגיעה בתקנת הציבור? האם בניגוד או
16 לא בניגוד לשיטת היועמ"ש?
17
18 כבוד השופט ע' פוגלמן :אדוני אומר שקונטקסט הספציפי זה לא נוגד תקנת הציבור.
19
20 עו"ד ברמן :נכון .בסופו של דבר העמדה היא שהסעיף הזה ,עמדתנו שאין לבטל מכוח סעיף .30
21
22 כבוד השופט ע' פוגלמן :אתם אומרים שפה הפגיעה לא מגיעה לרף.
23
24 כבוד השופט נ' הנדל :מה העמדה?
25
26 עו"ד ברמן :העמדה של היועמ"ש עוברת את כל השלבים ,ואני אומר שכתבתנו ברחל ביתך הקטנה,
27 והפסיקה מדברת שהדרת נ שים היא פגיעה בתקנת הציבור בקונ טקס ט .לאור כל השיקולים ולאור
28 כך שהמונח שסתום.
29
30 כבוד הנשיאה א' חיות:
31 התוצאה שאתה בוחן בערכים של שיוויון לא בהקשר של סעיף 30ל תקנת הציבור ,אתה מגיע
32 להכרעה שיש פגיעה ,שאתה מדבר על תקנת הציבור שהוא לכאורה ,איזה שהוא עקרון כללי
33 המעוגן בדיני החוזים ,אתה אומר שהפרשנות הגמישה של תקנת הציבור בקונטקסט הזה יוצרת
34 סתימה ,ז.א .תקנת הציבור משמיעה לנו שאפשר לראות את זה אי פגיעה לעומת עקרונות י סוד
35 שרואים פגיעה.
36
37 עו"ד ברמן :פגיעה בוודאי שיש.
5
6
1
2 כבוד הנשיאה א' חיות:
3 יש שתי מסלולים של ניתוח ,במסלול של זכויות יסוד ,שהשיויון המגדרי אחד הערכים האלה,
4 אדוני לא היסס לומר שיש פגיעה בכבוד ובשיויון ,וכשאדוני מגיע לתקנת הציבור ,הוא מגיע
5 למסקנה שאין פגיעה בתקנ ת הציבור ,זה יכול להתקיים ,המסקנות האלה יכולות להתקיים אחת
6 ליד השנייה.
7
8 עו"ד ברמן :בהיבט הציבורי ,במפלגה שמבקשים להחיל עליה נורמות במשפט הציבורי ,יש
9 לפעמים רעיונות הנוגדים ,וכל עוד לא עומדים באמות מידה מאוד ברורות.
10
11 כבוד השופט ע' פוגלמן :המפלגה קיימת ,בהי נתן העובדה שמפלגה יחידה ,האם אפשר לומר
12 שהדרת נשים שלא מקובל על המשפט הישראלי ,שמדובר ביחידה חוקתית זה חשוב ,שם הדבר
13 לא חל בגלל האוטונומיה של מפלגה ,או שאומרים שזה ירידה בשיטה דמוקרטים ,ואם המפלגה
14 רוצה להתמודד יש רף תחתון.
15
16 עו"ד ברמן :הנושא של הרף ואיפה לשים אותו ,אנחנו הסתכלנו על הפסיקה הקיימת גם בהיקשר
17 של דיני מפלגות ,ובסופו של יום ,אנו סבורים ששתי הדרכים שאפשר אולי לנתח את הסיטואציה,
18 בסופו של יום המדיניות המשפטית ושיקולים ערכיים הם בשני האפיקים מושכים ,בין אם הנושא
19 של החלה ,איזה רף קובעים כלפי מפלגה ,ש גם בפסיקה מתייחסים אליו שצריך להחיל בזהירות,
20 כי אם כל הערכים של מדינה דמוקרטית והדברים המעוגנים בחקיקה הקיימת .לגבי מפלגה נקבע
21 שלא כמו חב' החשמל שהוא גוף ציבורי עם מא פ יינים מסחרי י ם ,יש משהו במפלגה שרוצה לשנות
22 את הקיים ,ולכן הגוף הפוליטי רחב יותר .אם גוף דו מהותי אחר ...המרחב גם בפסיקה דיברו
23 שהחלה על נורמות משפט צריכה להיעשות בזהירות רבה כלפי המפלגות.
24
25 כבוד השופט נ' הנדל :מה שאדוני אומר שפוגע ,ואז בוחן ואומר שהגם שכל זה נכון ,לא צריך,
26 קבע שיש ריסון כלפי מפלגה פוליטית ומה שכתוב בסעיף , 5ואז חוזר לתקנת הציבור ,ומאחר
27 וקבענו שלא צריך לפסול ,אז זה לא נוגד את תקנת הציבור .תקנת הציבור בסוף זה דבר שאתה
28 מתייחס ואח"כ משלב אותו עם המסקנה .אם אני מבין נכון ,זה מפלגה ופוגע ,אבל אתה אומר
29 שמפלגה פוליטית לא צריכה כל כך ריסון בגלל מהות המפלגה ,ועל סמך סעיף , 5במובן הזה לא
30 מ ובן מה תקנת הציבור עוזרת.
31
32 עו"ד ברמן :בהקשר של ענייני בתוך מפלגה ,הסיבולת של הציבור היא רחבה יותר ,גדולה יותר.
33
34 כבוד הנשיאה א' חיות :במילים אחרות ,יכול להיות מצב שתהיה פגיעה מובהקת למשל בערך
35 שיוויון מגדרי ,ועדיין לא התנגש בתקנת הציבור בקונסטקנט המפלגתי.
36
37 ע ו"ד ברמן :כן.
6
7
1
2 עו"ד נון :אבקש להעיר מס' נקודות .העותרת לא מבקשת להיות חברה במועדון אבל רוצה להכריח
3 אותנו לקבל חברים לפי תפיסת עולמה .אין בעתירה הזו פגיעה בזכות להיבחר ,אני חושב שזה
4 מובן ועמדת היועמ"ש ,יש טענה לגבי פגיעה .אין זכות בישראל להיות חבר דוקא במפל גה
5 מסוימת ,בוודאי שאין זכות להיות חבר במפלגה חרדית ,למתעקשות המפלגה דגל התורה ,אין
6 הוראה בתקנון .בדקנו אין דרישה אחת להתקבל במפלגה של דלג התורה .המשמעות על תקנת
7 הציבור כפי שיש בחוזים ,זה לא רלוונטי ,אין צד לחוזים ,אין צד לטרום חוזה ,שאם היתה אישה
8 ומבקשת ל היות חברה חלה על סעיף 12ובשלב החוזי אפשר להחיל את סעיף , 30אתה לא מקבל
9 בגלל שהסעיף פסול ,אנו מוכנים להחיל את סעיף . 30אפשר להחיל את סעיף 30לפי סעיף 61ב',
10 עקרונות חוק החוזים על כל פעולה משפטית ,גם כאן הפסיקה נזהרת על החלת חוק החוזים אם
11 יש כוונה אחרת משתמ עת ,וזה היועמ"ש ניתח יפה ,שהיתה כוונה אחרת ,לא נמצא מקום שצריך
12 להתערב .גם הנושא המגדרי עלה שהמפלגה נרשמה ,הבקשה לדחות את הרישום של המפלגה
13 נדחתה .כאן אני מתחבר לדברים שאמרה כב' הנשיאה ,יש הבדל בין מצב בנירי להיות או לחדול
14 במישור הפוליטי לבין סעיף בתקנון ,אפ שר היה לומר אז ,מתירים לך להקים בתנאי שהסעיף לא
15 יהיה ,לא נאמר ,זה הותקף בבית המשפט וזה נדחה .מה שאנו נשארים זה פגיעה בשיויון .בדיון
16 הקודם אמרתי ,שאכן זה שורט את העין ,אדם שלא דתי ולא חרדי הסעיף מפריע ,אני אומר זאת
17 בעצמי ,אבל ואני אתן דוג' ,בבית הכנסת האורתודוקסי נשים מופלות לרעה ,הם יושבת בעזרת
18 נשים ולא ברחבה האולם המרכזי ,הם לא מוזמנות לקרוא בתורה .אני לא משווה בית הכנסת
19 למפלגה ולא כנסת לבית כנסת ,אבל הכנסת אין בעיה .אתן דוג'.
20
21 כבוד השופט ע' פוגלמן :בבית כנסת אין שאלה ,עניין הציבור הדתי לעשות כך.
22
23 עו "ד נון :נניח שעירייה מקצה לבית כנסת קרקע לבנות בית כנסת ,תבוא התנועה הרפורמית ששם
24 לא מפלים נשים לרעה ,היא תגיד שלה יש בית כנסת אבל אל תיתן כי זה מפלה ואתה נותן להם
25 משאב ציבורי .אנחנו מדברים על פעילות שהיא במרחב הציבורי ,הדוג'.
26
27 כבוד הנשיאה א' חיות:
28 יש הבד ל בין פעילות דתית לציבורית .מפלגה היא ציבורית.
29
30 עו"ד נון :הדוג' שהבאתי זה בית כנסת שמקבל משאב ציבורי.
31
32 כבוד השופט ע' פוגלמן :בארץ מותר לתמוך בפעילות דתית ,ואין בכך בעיה ,ואיש לא מעלה על
33 הדעת להתערב במישור הדתי ,אבל כשמדובר בעניננו זה לא פולחן דתי.
34
35 עו"ד נון :הכלים צריכים להיות שונים במובן הציבורי .אבל הרעיון במנהג תרבותי או דתי הוא
36 אותו רעיון .הפגיעה בשיוויון היא פגיעה לא במעגל הזכות ,האם קבוצת השיויון היא כל הנשים
7
8
1 בישראל ,האם קבוצת השיויון זה קבוצת הנשים החרדיות לא ,קבוצת השיויון לא רוצות להיות
2 בכנסת אבל רוצות לתמוך
3
4 כבוד הנשיאה א' חיות:
5 העותרות ציבוריות ,הם לא רוצות להיות ,הם מציפות בעיה של הדרת נשים בתקנון של המפלגה,
6 המטרה שלהם לפתוח דלת לנשים חרדיות שתרצנה להיות חברים במפלגה .ועם זה אדוני צריך
7 להתמודד .אדוני יסביר למה נשים לא יכולות להיות חברות מפלגה באגודת ישראל ,ולמה אסור
8 להתערב בזה.
9
10 עו"ד נון :להסביר למה הסברנו בתשובתנו ,זה קם מזכותם להתארגנות פוליטית חופשית .להסביר
11 למה לא להתערב ,לכך שאם קיימת פגיעה זה לא בליבת הזכות .במפלגת הבית היהודי יכולים
12 להתקבל רק יהודים.
13
14 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :גם במפלגה הזו.
15
16 עו"ד נון :אף אחד לא רץ ואומ ר על אף שזה ,שזה לא חופש התארגנות פוליטית .במקרה הזה ,גם
17 עמדת היועמ"ש וגם מה שאמרתי ,אין הצדקה להתערבות.
18
19 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :אדוני חושב שהמגבלה הזו שיכול להתקבל רק יהודי ,היא עוברת
20 משפטית ,אדוני צריך להסביר למה המגבלה הזו
21
22 עו"ד נון :אני לא חושב שי ש הבדל מהותי .הפגיעה בהתערבות בדבר כזה ,זה פגיעה החופש
23 בהתארגנות פוליטית .ההתערבות היא נוקשה.
24
25 כבוד השופט ע' פוגלמן :אדוני לא טוען שיש פגיעה דתית .אדוני שם את זה בחופש התארגנות
26 חופשית פוליטית.
27
28 עו"ד נון :הזכות לשמירה על אורח חיים באופן תרבותי.
29
30 כבוד השופ ט נ' הנדל :מה המשמעות לכך
31
32 עו"ד נון :יש במפלגה 200חברים ,המפתח הוא זרמים שונים בציבור החרדי ,לא יודע מה היה
33 קורה אם זרם כזה של חבר מטעמו נפטר או התפטר ,אותו זרם מבקש.
34
35 כבוד השופט נ' הנדל :מה הוא יכול לעשות.
36
8
9
1 עו"ד נון :הוא יכול לאשר פעם בארבע שנים את הרשימה של חברים לכנסת .התפקיד המעשי של
2 חבר מפלגה הוא נמוך מאוד.
3
4 כבוד השופט נ' הנדל :חבר המפלגה רק מאשר.
5
6 עו"ד נון :את קביעה של מועצת חבר התורה רשימה של מפלגות.
7
8 כבוד השופט נ' הנדל :למה אישה לא יכולה לאשר.
9
10 עו"ד נון :הכל אפשר ,תפיסת החיים היא שפעילות ציבורית של אישה צריכה להיות לא פוליטית.
11
12 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :בתקנון כתוב שאפשר להיות
13
14 עו"ד נון :זה לא גוף פוליטי ,זה גוף שעוסק בעניינים אחרים.
15
16 כבוד הנשיאה א' חיות:
17 מה התפיסה התרבותית ,למה נשים לא יכולות לעסוק בפוליטיקה.
18
19 עו"ד נון :מבחינת אורח החיים זה לא ראוי .אני מנסה להסביר מי שלא חי את העולם הזה .לא
20 קל להסביר למי שלא קל .אורח החיים החרדי ,רואה באישה מובילה ,בעלת חשיבות עליונה יותר
21 מהגבר ,שהפעילות שלה גם בנושאים פרטים וגם ציבוריים ,לא צריכה להתבטא במיש ור הפוליטי
22 כי הדבר לא ראוי ,זה עניין של אמונה.
23
24 כבוד הנשיאה א' חיות:
25 מה לא ראוי.
26
27 עו"ד נון :אני מבין שזה קופץ למשהו לא מוסרי .זה עניין של תפיסת עולם איך ראוי לחיות את
28 החיים המשפחתיים והציבוריים .התפיסה שבה חופש הביטוי הופך לחופש ביזוי.
29
30 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :אדוני אמר שלא פוגע בזכות להיבחר ,כי יכולה אישה להיות
31 מועמדת במסגרת פלגה כזו לכנסת ,מה תעסוק בכנסת לא בעניינים פולטים.
32
33 עו"ד נון :בוודאי זה תרתי דסתרי.
34
35 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :אדוני פתח שאין פגיעה בזכות להיבחר .אם התפיסה התרבותית
36 שאישה צריכה ל עסוק בענייני הבית ובעניינים אחרים ולא בעניינים פוליטיי ם.
37
9
10
10
11
1 הנשים החרדיות למרות שמדובר בעתירה ציבורית .מילה אחת שתיים על הקשיים שהם
2 מתמודדות.
3
4 כבוד הנשיאה א' חיות :התיק היה פתוח לכל מסמך ,שום דבר מהסוג הזה לא הוגש .אני מציעה
5 שנתקדם להשלמת הטיעון.
6
7 עו"ד בן פורת :מכתב של הנשים החרדיות הוגש ,באותה הזדמנות אציין שעמדת היועמ"ש
8 התעלמה לחלוטין ,נאמרו דברים בסתירה מוחלטת לניסיונות של הנשים החרדיות להצליח לחדור
9 את החומות הבצורות שנחסמות בהן .אני מבקשת לציין כמה מילים ,רק להתייחס למס' דברים
10 שעלו.
11
12 כבוד השופט ע' פוגלמן :מאיזה תאריך העמדה.
13
14 עו"ד בן פורת :נספח 14לתשובת היועמ"ש.
15
16 עו"ד ברמן :בעקבות הדיון הראשון ,התבקשה עמדת היועמ"ש ולקראת הדיון הוגשו כל מיני
17 מסמכים.
18
19 עו"ד בן פורת :הנשים החרדיות לפני שהיועמ"ש נתן עמדתו הם הגישו לו עמדה וביקשו את
20 עמדתו ,זה הוגש לבית המשפט .במסגרת עמדת העמדה של הנבחרות .אם כך אני לא אחזור על
21 עיקרי הטיעונים ,שהיועמ"ש הגיע למסקנה שיש פגיעה בזכויות ,מסכים איתנו היועמ"ש שיש
22 פגיעה קשה ובכל זאת מגיע למסקנה שאין להתערב ,ואני שואלת ,מי אמור לספק סעד לאותן
23 נשים אם לא בג"ץ .אני מבק שת לציין ביחס למה שעו"ד ברמן אמר ,מעולם ,היו לה שני משיבים,
24 והטרוניה היתה כלפי אגודת ישראל .גם לחברי נור אני חוששת שלא הוא ,ואולי גם עו"ד ברמן
25 לא קראו את המפלגה מזה זמן רב.
26
27 כבוד הנשיאה א' חיות :אני מציעה שלא נרד לרמה פרסיונלית.
28
29 עו"ד בן פורת :תקנון המפלגה ,בית המשפט שאל איזה חשיבות יש להיות חבר מפלגה ,בתקנון יש
30 שורה של סעיפים ,התייחסתי בסעיפים 50 ,, 49 ,48לעיקרי הטיעון .בסופו של דבר אם אתה לא
31 חבר מפלגה אין לך יכולת להשפיע ,כי כל מוסדות המפלגה תנאי להיות חבר בהם להיות ,מדיניות
32 המפלגה נקבעת על ידי חברי המפלג ה ,לא רק אישור של החברים בכנסת.
33
34 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :השאלה אם כמו הנבחרות יכולות להקים מפלגה או לרוץ לכנסת,
35 אי אפשר להכריח מפלגה לקבל מישהו לשירותיה .מה התשובה לשאלה הזו.
36
11
12
1 עו"ד בן פורת :התשובה ,ולגבי הדוג' שנתן עו"ד נון ,אם אתה חוסם חבר להיכנס למפלג ה צריך
2 להיות קשר ישיר ,המפלגה לא הוקמה כמפלגת הגברים החרדים ,וגם לכך התייחסה כב' השופטת
3 ברון בדיון השני ,המטרה של המפלגה לפי סעיף ( 4מצטטת) .המפלגה הזו או הציבור מונה גברים
4 ונשים ,הנשים מהוות חלק גדול והם אלה שמקנות למפלגה את הכוח האלקטורלי שלה ,והמפלגה.
5
6 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :מפלגה זה עניין וולונטרי ,הנשים הללו 50אחוז מהציבור ,יכולות
7 להקים לעצמם מפלגה .למה אלטרנטיבה הזו לא פותרת את הבעיה.
8
9 עו"ד בן פורת :כמו שנאמר ,יש קושי גדול פרקטי להקים מפלגה משלהם ,אלה עובדות החיים.
10
11 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :הנב חרות הקימו עמותה רשומה.
12
13 עו"ד בן פורת :אבל לא הקימו מפלגה.
14
15 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :הצעד הבא זה הקמת מפלגה.
16
17 עו"ד בן פורת :גם היועמ"ש עמד על כך .יש שאלה עקרונית וולונטר י בלבד.
18
19
20 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :האם אפשר לכפות את המפלגה הזו על לא יהודי .האם אפשר
21 לכפות את המשיבה לקבל לא יהודים.
22
23 עו"ד בן פורת :דעתי האי שית שהמפלגה יכולה לקבוע בתקנון ולאסור על לא יהודי להצטרף
24 למפלגה בגלל שבהגדרה לא מעוניין במטרות המפלגה ,לעומת זאת ,אין תכונה מולדת ,יהודי יכול
25 להחליט מחר שלא רוצה ואיננו מעוניין להיות יהודי דתי ,או איננו מעוניין שהדת תקבע את
26 אורחות חייו לא כן לגבי הנשים .לא יכול להיות שמפלגה בניגוד תשלול זכות כזו להשפיע מבפנים.
27
28 כבוד הנשיאה א' חיות :אומר עו"ד נון ,ככל שעוסקים בהשקפת עולם ,חלק מהשקפת עולם
29 המובנת והערכים שהמפגלה הזו חרטה על דגלה לקדם את הערכים שאותה קהילה חרדית
30 מאמינה בהם ,שלא ראוי שאישה תעסוק בפוליטיקה ואם זה חלק מהשקפת העולם של אותה
31 קהילה ,זה מכתיב את התנאי שכתוב בסעיף 6שנשים לא יכולות להיות חברות מפלגה.
32
33 עו"ד בן פורת :כמו שעלתה השאלה האם יש הגבלות בשל השקפת עולם של המפלגה ,עצם האמירה
34 שיש השקפת עולם שאומרת שאיקס איננו ראוי או ראוי פחות ממני.
35
36 כבוד הנשיאה א' חיות :זה מתוך השקפת עולם שמנסה לשמור על כבוד האישה.
37
12
13
1 עו"ד בן פורת :אולי רוצה שעו"ד נון לאפשר לנשים להביע את דעתם ,וזה יכולות להשפיע רק
2 כאשר חברות מפל גה .בכל מקרה אני מבקשת להעיר הערה עקרונית ,כל פרקטיקה של הפליה
3 תמיד מבוססת על השקפת עולם ,לבוא ולומר שהשקפת עולם היא המצדיקה את הפרקטיקה
4 המפלגה ,בהגדרה לא יכולה להיות .זה לא מצדיק שאומר את הפרקטיקה הזו.
5
6 כבוד השופט נ' הנדל :בסעיף 5יש התייחסות לגזענות ,סע יף 5מוציא את הדוג' של אדם כהה
7 עור .עדיין לא ברורה התשובה לגבי השאלה של כב' הנשיאה ,כך זו השקפת העולם שלהם.
8
9 עו"ד בן פורת :השקפת העולם צריכה להיות כאשר באים ושוללים מהאישה זכות יסוד ,ויש שתי
10 זכויות יסוד משמעותיות ואולי החשובות ,גם הזכות לשיויון מגדרי ,וגם הזכות לבחור ולהיבחר,
11 ובכדי שאנחנו נאפשר או בכדי שבית המשפט יאפשר את הדבר ,צריכים לעלות נימוקים חזקים,
12 לאורך הפסיקה היו הרבה פסקי דין שבאו וניסו להתמודד עם הטענה הזו ,משום שהטענה של
13 השקפת עולם ,ונימוק הלכתי עלתה כמעט בכל סוגיית שהתקשרה להדרת נשים ,ופסק דין ,בכל
14 פסק דין שבו נעשה איזון בין הזכויות החוקתיות של שיויון מגדרי לבין עוצמת הפגיעה ,בין עוצמת
15 הפגיעה בזכות לב ין רמת הנימוק ההלכתי או חוזקו.
16
17 כבוד הנשיאה א' חיות:
18 חברך הדגיש אין מדובר בנימוק הלכתי ,הוא דיבר על אורחות חיים ותפיסות עולם.
19
20 עו"ד בן פורת :עמדתי או דעתי אחת ,שהשקפת עולם אם לא מחוזקת בנימוק הלכתי לא יכולה
21 להוות סיבה להדרה מגדרית .מעבר לכך לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש.
22
23 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :בתקנון נקבע שצריכים לפעול לפי ההלכה.
24
25 עו"ד בן פורת :מועצת גדולי התורה היא גם חלק מהמפלגה ,הם לא הגישו חוות דעת ולא ראיה
26 לחזק את הטיעונים ,הטיעונים שלהם נאמרו עם כל הכבוד בשפה רפה שאינני חושבת שעומדת
27 בקיטריון .כאשר באים ואומרים השקפת עולמי שאין ראוי שאישה תהיה מעורבת פוליטית ,שלוש
28 שנים אנו מנהלים בגצי"ם ,הם לא הסבירו מה מקומה של האישה ומה זה פוליטי .עמדה פוליטי
29 זה להביע עמדה בענייני חינוך ,עמדה פוליטית להביע דעה לגבי שכר האישה ,הגינה של נשים,
30 דברים שקשורים ישירות ,מה זה פעילות פוליטית .כאשר בא ושולל זכות שכזו ,אי אפשר לקבל
31 טענה כזו ,מן הראוי ללא שום תימוכין להשקפת עולם ,וללא הגדרה אנו באים ושוללים זכויות
32 כל כך מ הותיות.
33
34 עו"ד זיו :אני מבקשת לחדד את הנקודה לגבי היקף האוטונומיה שהמשפט הישראלי ראוי שיעניק
35 למפלגות פוליטיות הממונות ממימון ציבורי ,אנסה להצביע מבחנים שיפוטיים ,להציב את
36 הגבולות של המסגרת הנורמטיבית .כמה מילים לחברי עו"ד נון ,אם הנשים היו הולכות לפי
37 הרעיון שאמר ,כי בד"כ צריך להיאבק להיכנס למועדון שלא רוצה ,ההשוואה לא במקומה.
13
14
1 מאחורי העתירה הציבורית יושבות נשים שאם הן לא היו במשך התקופה בשנים האחרונות
2 פועלות לשנות את הנורמות בתוך הקהילה ומחוץ לא הייתי עומדת כאן ,משום שיש נשים שרוצות
3 כחלק מאגודת ישראל להיכנס לפעילות ה פוליטית כבר מחר בבוקר ,ברשימות שרצות לרשויות
4 המקומיות .מי שהולכת לרוץ ברשימה ,יש הבדל גדול אם רצה מטעם מפלגה או עצמאי .זה לא
5 פשוט לרוץ לבד ,צריך כסף וקמפיין .אם אני באה מתוך מפלגה אחרת יש לי גב ,יש לכך השלכה
6 מעשית דרמטית .אגודת ישראל זה הבית הפוליטי של הנ שים ,מהיום שהם זוכרות את עצמן האבא
7 ואמא הצביעו ג' ,הם מזדהות עם אגודת ישראל ,ולכן להגיד להם שיקימו מפלגה אחרת ,זה פגיעה
8 במובן הרחב ,בחופש הפוליטי שלהם וגם בזכות שלהם להיבחר ,משום שאם נעיין בתקנון
9 המפלגה ,נראה שרק חבר המפלגה יכול להיות בועידת המפלגה ,לפי סע יף 9ד' (מצטטת) .יש לינק
10 ישיר גם לפוטנציאל שנשים תוכלנה לקבל את האישור ,לרוץ ברשימה של אגודת ישראל ,היום אי
11 אפשר .לכן יש לצד העניין העקרוני של הפגיעה בעיקרון השיוויון יש מצב שבו הנשים מתמודדות
12 עם כוחות בתוך המפלגה שלהן ,הם ניסו בכל דרך למצות את ההליכים בתו ך המפלגה ,חלקן העזו
13 לפני חמש שנים לרוץ ברשימות לבחירות המקומיות הם נתקלו בסנקציות קשות ,והם פנו לבג"ץ.
14 אני חוזרת על דברי חברתי ,זה לא עניין של מה בכך ,שהם פונות באמצעות הארגונים ועמותת
15 נבחרות לבית המשפט הזה ,ומבקשות ממנו את הסעד שלא יכולות לקבל משום מקום א חר .היום
16 לא יכולות לקבל משום גוף אחר ,ולכן אנו כאן .אני מבקשת להדגיש שהעמדה לשנו היא עמדה
17 שדוגלת במתן אוטונומיה במפלגות לפעול לפי השקפת עולם ,אני אחרונה שיעמוד ויבקש
18 התערבות בנושא .צריך לעשות סדר בשאלות של הגבולות של החופש .כל חופש יש את הגבולות
19 שלו ,לפעמי ם הגבולות מוצבים בשלב הרישום ,וכאן ראינו את סעיף 5עם העילות הספציפיות
20 ופרשנות צרה ,והתערבות מאוד מעוטה בשלב של הרישום של המפלגה ,וטוב שכך ,למפלגות יש
21 חופש לפעול בכנסת ולהציג עמדות שנויות במחלוקת ,זה התפקיד שלהם .יש להם חופש להציע
22 חקיקה ,יש חופש להפעיל כוח פוליטי אנו לא עוצרים אותם שם .אנו מכירים בזה שבמסגרת
23 החופש והאוטונומיה של המפלגות יכולות להיות מפלגות שיגבילו על בסיס רלוונטי ,יכולה להיות
24 מפלגה שתגביל .
25
26 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :אם תהיה מפלגה שלה שהיא רוצה להחזיר את המצב לקדמותו
27 ולשנות את החוק ולעשות ה דרת נשים ,זה לגיטימי.
28
29 עו"ד זיו :הייתי שואלת את עצמי אם עומד בתנאים או לא.
30
31 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :נניח שמפלגה כזו שמה את זה במצב שלה ,והיא אומרת שלכן לא
32 רוצה להכניס נשים.
33
34 עו"ד זיו :במצב שלה ולא בתקנון שלה .אנו מדברים על משהו.
35
36 כבוד המשנה לנשיאה ח' מ לצר :היא אומרת שרוצה לרוץ לכנסת כי רוצה להחזיר את המצב
37 לקדמותו ,ולכן אני רוצה בכנסת לעשות את זה ,וכדוג' הזו לא רוצה להכניס נשים.
14
15
1
2 עו"ד זיו :הייתי מאפשרת.
3
4 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :צריך לחשוב על מה שהם קראו לזה ,טונר נ ס חוקתי .גברתי
5 אומרת שהיתה מאפשרת ,נ ניח שכך זה ,איפה
6
7 עו"ד זיו :משום שהיום לנשים אין זכות להשתתף בדיון הזה.
8
9 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :באה מפלגה שרוצה לרוץ לכנסת ,וגברתי אמרה שהיתה מאפשרת,
10 השאלה איפה הגבול.
11
12 עו"ד זיו :אם באה מפלגה ורוצה ובמסגרת ההמלצה שלה הייתי בוחנת לפי סעיף . 5אם במסגרת
13 סעיף 5אני מוכנה להכיל את האמירות הקשות ,הרף שאנו הצבנו לפי סעיף 5הוא רף רחב .יש
14 מצב שאנו מאפשרים כניסה למערכת המפלגתית באוטונומיה רחבה .אבל כפי שנאמר כאן ,איפה
15 הגבול ,ומתי אנו נגיד למפלגה שהיא לא רק התארגנות פרטית אלא גם גוף במישור הציבורי
16 במימון ציבור י ,מתי נגיד שלא ,כאן צריך לזהות את מקרה קצה .אנו מדברים על מקרה קצה
17 מובהק שבו אומרים לאותה מפלגה שלמרות כל החופש ,וההכרה באוטונומיה של המפלגות ,יש
18 מקרים חריגים שבהם לא נוכל לקבל את העובדה שאת חוסמת את דרכם של קבוצות מסוימות
19 בתוך המפלגה ,רק יהודים יכולים לה יכנס לאגודת ישראל ,רק טבעונים יכולים להיכנס למלפגה
20 של טבעונים וכו' ,אבל שיוויון מגדרי ,כאשר יש קבוצה שמזדהה עם עקרונות המפלגה ,והנשים
21 שמעוניינות הם חרדיות ,הם מוכנות לקבל את עקרון אגודת ישראל פרט לאי כניסה .אי אפשר
22 לטעון שחברי יטען למעגל ,שבגלל שאתם לא מקו בלות אי אפשר להיכנס למפלגה.
23
24 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :בכל מקרה שנשים התקדמנו ,למשל בקורס טיס ,האישה עתרה,
25 גם אצלנו בכל המקרים נשים עתרו ,פה יש מצב שנשים שהם מורגלות ,הם למעשה עומדות
26 מאחורי הקלעים ,זה יותר מורכב .במפלגה יש שני דברים שהם שונים ,אחד התארגנ ות וולונטרית,
27 הרבה פעמים קורה שלא רוצים להכניס מישהו מסוים ,הדבר השני ,מפלגה בין השאר הולכת
28 לבחירות כדי להשפיע על חוקים ולשנות ,אז גם זו שאלה .המצב הקיים לא מחסום בל יעבור ,כי
29 יכולה מפלגה לנסות לשנות את המצב.
30
31 עו"ד זיו :אני רוצה להתייחס לטענה .בטיעונים הקו דמים עסקנו ,ובדקנו האם הנשים יכולות
32 לפנות לבית המשפט המחוזי ,איזה חסמים עומדים כדי להגיע ישירות כעותרות בבג"ץ .מה קורה
33 לנשים חרדיות שמנסות לפעול בניגוד לכוחות שיש בתוך הקהילה שלהם ,והסנקציות שיכולות
34 להיות מופעלות ,והופעלו כלפי נשים שלא צייתו ויצאו החוצה וה עזו ,הסנקציות קשות .לפני שלוש
35 שנים ,כאשר עו"ד בן פורת ,אף אישה חרדית לא היתה באולם ,הם העזו לפרסם באותו בוקר
36 מכתב להארץ ,זה היה הכי תעוזתי ,בדיון השני ישבו שלוש בתוך האולם ,בדיון השלישי ישבו
37 שבע ,ואפשר לראות מה יש היום .אני חושבת שהעיניים הנשואות לבג"ץ זה חלק מהסיפור ,הנשים
15
16
1 האלה מקבלות כוח כחלק ממנגנון שהדיר לחלוטין ,אין להם היום כוח להיאבק על דעתם .אנחנו
2 נמצאים בשלב הראשוני ביותר של מחסום פורמלי ,אנו לא מתמודדים עם המצבים האלה ביותר,
3 ההפליה כלפי נשים סמויה ,פה בתקנון כתוב שחור על גבי לבן שנשים לא יכולות ,ו לכן אין צ'אנס
4 לשנות מבפנים את המגנונים של המפלגה .לבוא ולומר שנעניש בגלל שלא פנו ישירות ,את יחזק
5 את כוחות האנטי במפלגה ,ולכן העתירה שלנו כאן.
6
7 כבוד השופט נ' הנדל :הם טוענים טענה עקרונית שיסוד השיטה דבר אחד ,וגברתי לוקח למקום
8 אחר ,וטוענת לגבי מציאות מסוימת ,מעין תשתית עובדתי שלא הוכחה ,בוודאי יש קבוצה כזו,
9 נניח בתוך קבוצה של אגודת ישראל יש 10אחוז שחושבות כך ,ויש 90אחוז שהם גם רוצות להיות
10 בבית של אגודת ישראל ומקבלי ם את הגישה ,למה צריך להחליט בין שתי הקבוצות כאשר אני לא
11 יודע איזה קבוצה יותר גדולה ,יכול להיות שיש קבוצה שזה מה שאני רוצה אני מקבל את העמדה.
12 דבר שני ,לפי השיטה של גברתי ,מה שיקרה שיש קבוצה ,תמיד תהיה קבוצה שאומרת שאני
13 עכשיו חברה כי קיבלנו את העתירה ,ואז א ומרים מה קורה ,בפועל אף פעם לא בחרו באישה בשום
14 מקום ,ולכן הטענה המתבקשת בשלב הבא אותו דבר ,מה עוזר להם להיות על הנייר בלי לתת קול.
15 כל הטענות שגברתי טענה ,ואז לאט לאט ,אנו שוללים את האפשרות שתהיה מפלגה שתרוץ כמו
16 מפלגות אחרות ,שהגישה שלה היא שאנו הולכים ,לפי מועצת גדולי התורה ,יש להם תפיסה אחרת
17 לגבי מקום האישה בחברה ,ואנו לאט לאט לא מאפשרים להם להציג את עמדתם ,כי כל דבר
18 שמתנקש עם השיוויון אם יש קבוצה ,כי את באה משם ולא מבחוץ ,לאט לאט אנו שוללים את
19 האפשרות להתקיים על פי תפיסתה.
20
21 עו"ד זיו :העניין המסחרי אני לא חושבת שרלוונטי לסוגיית השיוויון .אף פעם לא עשינו סקר.
22
23 כבוד השופט נ' הנדל :אם את טוענת שלא רלוונטי לא רלוונטי.
24
25 עו"ד זיו :אני לא טוענת ,אני חושבת שהקבוצה הזו כיום היא קטנה ,כל מאבקש לשיוויון בייחוד
26 בחברות יותר סגורות מתחיל מאחת או שתיים שפורצות את הדרך ,ב וודאי שיוויון לא פופולרי
27 במאבקים כאלה ,ולכן אין לשפוט לפי הזכות שלהם כמה תומכים יש .מכל מיני סיבות הרבה
28 נשים הפנימו את העמדות לגבי מה תפקידם חברתי והן לא תצאנה היום למאבק ,מבחינתי מספיק
29 אחת .אני אומרת שהמציאות היא שאנו רואים שינוי שמתרחש גם בתוך הקהילה ,אנ ו לא באים
30 ממאדים ,מספיק אישה אחת שתגיד שהיא רוצה .לגבי הנקודה השניה ,אנו מדברים על מפלגה,
31 אם היה נאמר על דברים אחרים ,כמו בית כנסת ,מקווה וכו' ,דברים שהם באמונה הדתית ,אני
32 חושבת שיש מקום ,מרחב אוטונומי שהמדינה לא צריכה להתערב .אנו מדברים על מפלגה בכנסת,
33 הי א לא רק וולונטרית .היא נכנסת תחת רגולציה ,יש אפשרות לפסול באופן מצומצם ,התקנון
34 שלה לפי סעיף , 14היא ממומנת מכספי ציבור ,הנציגים יושבים בכנסת ,בממשלה ,הם שרי
35 בריאות שלנו ,זה מפלגה פוליטית .ההשוואה לעזרת נשים בבית כנסת לא במקומה.
36
16
17
1 כבוד השופט נ' הנדל :זה ל א הקו ,הקו שזה המפלגה ,המפלגה חושבת שכל עניין ועניין צריך
2 לפנות למועצת גדולי התורה ,האם צריך לשלול אפשרות למפלגה שזו ההשקפה .זה הבחירות
3 שלהם ,רחוקות מאתנו או קרובות לא משנה ,זו המפלגה.
4
5 עו"ד זיו :נשאלתי האם אנו מוכנים לקבל מפלגה בישראל שאומרת שנשים לא יהיו חברות בה,
6 התשובה שלי לא .לא יכולה להיות מפלגה שתגיד שלא רוצה נכים במפלגה.
7
8 כבוד הנשיאה א' חיות:
9 מה שגברתי אומרת שיכולה להיות מפלגה שחורטת על דגלה שלא ראוי ,אבל צריך לתת לנשים
10 להיות חברות במפלגה ולהשפיע.
11
12 עו"ד זיו :זה מה שאני אומרת ,העיקרון הזה נקבע כאשר הנשים לא היו סביבה ,הוא נקבע לפני
13 מאה שנה ,היום יש נשים שחושבות אחרת .זה דוג' שהובאו בעתירות ,כאשר מעמד האישה דנה,
14 ואף חבר כנסת חרדי לא נמצא ,זה מספר את כל הסיפור .הנשים האלה רוצות להיות שם כי אף
15 אחד לא מייצג אותן בכנסת.
16
17 כבוד השופט נ' הנדל :למה זה לא רלוו נטי אם יש מפלגה ,אני שואל כנתון ,שיש בה נניח מאה אלף
18 נשים במפלגה ,מתוך הקבוצה הזו גברתי אומרת שמפסיק אחת ,יש קבוצה קטנה שלא מסכימות
19 וכל השאר ,אני צריך להבין שהם לא חופשיות לבחור ולתת את כל הכוח למיעוט שלא משנה מה
20 חושבות כי לא מבינות מה טוב להן.
21
22 עו"ד זיו :לא.
23
24 כבוד השופט נ' הנדל :למה לא רלוונטי המספרים?
25
26 עו"ד זיו :אני מדברת על מפלגה פוליטית שמקבלת מימון ציבורי ואומרת נשים החוצה ,רק גברים
27 יכולים להיות חברים .לא היועמ"ש ולא מפלגת אגדות ישראל העלו נימוק הלכתי שאומר מדוע
28 נשים לא יכולות ...
29
30 יושבת באולם :אף אחד לא יכול ,אני נמצאת בוועדות בכנסת אין נציג שמייצג אותנו ,אני מדברת
31 על דברים קריטי י ם ,אני נמצאת היום בשביל הבנות שלי .זה פיקוח נפש מבחינתי.
32
33 כבוד הנשיאה א' חיות :הסגנון הזה לא מקובל בבית הזה ,גברתי לא תתפרץ ולא תדבר בלי רשות.
34
35 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :מה אם היו מעלים נימוק הלכתי.
36
17
18
1 עו"ד זיו :אני חוזרת למסגרת המשפטית ,יש מצד אחד שיוויון ומצד אחד הזכות להיבחר .אגודת
2 ישראל טענו בצורה כללית שיש עניין אמוני הלכתי אבל לא ביססו את זה.
3
4 כבוד השופט ע' פוגלמן :הם אמרו שזה עניין תרבותי ולא הלכתי.
5
6 עו"ד זיו :אנו ל א בשיוויון וזכות להיבחר מול חופש דת ,מבחינת האיזון .גם אם כן ,התשובה
7 שלי נמצאת בפסק דין קול ברמה ,ששם נשאלה שאלה האם יש מקום הלכתי ,והשופטת ברק ארז
8 אמרה שלא ,אבל גם אם היה מדובר בעניין הלכתי זה לא מילת קסם .אנו בעיקרי הטיעון הצענו
9 כמה מבחנים ,האם בליבה של הפרקטיקה הדתית או לא .מה שעומד מול השיוויון זה שאלה של
10 השקפת עולם ,רב תרבותיות ,רב תרבויות כערך ,מה אנו עושים כשיש התנגשות בין סוגיות הכרה
11 לבין עיקרון השיוויון ,אני רוצה להציע כמה מבחני משנה שיכולים לעזור לעשות איזון ,אנו לא
12 המצאנו את הנתח זה עולה הרבה מא וד בעיקר בהיבט המגדרי ,כנגד טענה של שיוויון של נשים
13 מעלים את הטענה של תרבות ,והערך של מסורת ותרבות פנימית .כאן אנו צריכים לשאול איך
14 מפרקים את זה ,מס' דברים צריך לשאול ,האם מדברים בעניין של קהילתי מובהק ,או עניין של
15 כניסה למרחב הציבורי ,כי כאן הנימוק הוא פנ ימי הטענה שהנשים לא יכולות להיות במרחב
16 הציבורי של הכנסת המפלגה .אנו צריכים תמיד לחזק פרשנות משפטית ,ולהעדיף פרשנות
17 המחזקת את השיוויון ,זה כלל בשיטה שלנו .אי אפשר להתעלם שבקונטקסט הישראלי נתקלים
18 שהנימוק הזה מהווה סיבה להוציא נשים מכל מיני מקומות ,יש מצב של מיעוט בתוך מיעוט,
19 הנשים לא מיעוט מספרי אבל מיעוט מבחינת הכוח ,צריך להסתכל בחשדנות ולתת לה משקל
20 מועט .אופי הקהילה ,אנו מדברים בקהילה שבה מלכתחילה ההפרדה בין נשים לגברים מובהקת
21 פועל להעדיף את הכנסת הנשים לעמדות כוח ,הגברים לא יכולים לייצג את האינטרסים של
22 הנש ים ,בחברה החרדית ההפרדה מאוד מאוד גבוהה ,ולכן ההפרדה תמשיך להשאיר במיעוט,
23 הנוהג הזה הולך ומשתנה ,אנו לא יכולים להניח שמה שהיה הוא שיהיה לעולם ,הקולות שאנו
24 שומעים מקרב הנשים ,רב תרבותיות זה דבר שמשתנה ,אי אפשר כל הזמן לשלוף אותו שמתנגש
25 בשיוויון .הבאנו את ה דוג' של וועדת האום שעסקה בנושא ממש ,המגמה היום גם במשפט
26 הבינלאומי לא לתת משקל חזק לטענות של תרבות כי זה בא על חשבון הנשים .איך שהוא יוצא
27 שנשים דורשות את השיו ו יון נשלף הקלף של תרבות .אם הוכח שיש את הניצן של נשים ,שמצד
28 אחד רוצות להישאר בקהילה ,לא רוצות לצאת מהקהילה החרדית ורוצות את הזכות הבסיסית
29 של המפלגה שלהן.
30
31 עו"ד כהן :חברי אמר כל ישראל חברים במפלגה ,אני אמרתי גם חברות ולא רק חברים ,זו השאלה
32 ביסוד העניין .אני מבקש להדגיש שני מקורות ,אין הוראה במשפט הבינלאומי שמפורטת בסעיף
33 7.3שאומר שגם גופים פרטים חייבים שיוויון במרחב הפוליטי ,המנסחים של האמנה התייחסו
34 לגופים פוליטיים והפרידו בין גופים פרטים .לכן יש הכרה מפורשת שמעוגנת בתוך הסעיף .אני
35 מבקש להזכיר מקור שחברי הפנה לפי הטענות ,פסק הדין שחברי מבחן להבחן ,שעוסק בשיטה
36 להוציא את השחורים החוצה ,הם יצרו מסגרת שהשחור ים לא יכולים להיכנס למפלגות ,ובית
37 המשפט באותו פסק הדין ,אומר שלא יכול להיות שבשיטה שמאפשרת לאנשים זכות להיבחר
18
19
1 ולבחור תהיה העברה בתחום הפרטי על מנת לאפשר את ההפליה ,זו הסוואה של הפליה .הנקודה
2 האחרונה ,השופט באותו פסק דין ביקש מבית המשפט לא להפנות לפסק הדין הקודם ,אמר
3 שבאותה עת החברה רוצה יציבות של המפלגות ,הנימוק הזה אם מסתכלים על האופן שבו תהליך
4 כזה קורה ,השאלה האם נימוק היציבות ואי התערבות מצדיק להישאר בצד הלא נכון.
5
6 עו"ד ברמן :חברי הזכיר תקנון של מפלגות אחרות ,עברנו לקראת הדיון על תקנונים של המפלגות
7 הבולט ות ,יש את התקנון של מפגלת ש"ס.
8
9 כבוד הנשיאה א' חיות :יש עתירה שהטיפול הוטלה עד להכרעה.
10
11 עו"ד ברמן :העברנו את כל כתבי הטענות למפלגת ש"ס .עברנו על התקנונים וסעיף דומה נמצא
12 גם בש"ס .לגבי הבית היהודי הסעיף שונה .בדלג התורה יש תקנון רזה שלא כולל את הסעיף.
13 בתקנ ון של הבית היהודי עד שנת 2014אולי בעבר היה את הדבר ,היום אין מגבלה שרק יהודי
14 יכול להיות חבר.
15
16 עו"ד נון :היום התקנון שונה וחברי הראה לי .אני מבקש לומר שני דברים ,אחד שהסבירו חבריי
17 שטענו ,הסבירו שבעצם לא נותנים לשנים להביע את עמדתם בתוך המפלגה בגלל סעיף בתק נון
18 שלא מאפשר להן להתקבל .אני חולק ,אני מבקש להפנות לסעיף 4שאומר שמטרת המפלגה
19 שמדינת ישראל תהיה מדינת תורה ,זו התשובה לשאלה שלטעמי במסגרת שאנו עוסקים בה ,האם
20 זה כלל הלכתי ,אין מצווה שאוסרת על אישה להיות חברה בכנסת ,יש רוח של הלכה ומוסרת
21 שבקהילה החרדית התו צאה היא כזו ,יש קהילות אחרות שזה לא התוצאה ,זה לא עניין הלכתי
22 במובן הצר הזה .בתקנון כתוב באותו סעיף שחבריי מבקשים לפסול ,שמי שרוצה להיות חבר,
23 חייב להכפיף את עצמו למועצת גדולי התורה ,זו הסיבה שנשים חרדיות ,מעטות כנראה ,שהם לא
24 תומכות במפלגה ,לא יכולות ולא יו כלו ,כי לא יהיו מוכנות להכפיף את עצמן למועצת התורה שלא
25 רואה בעין יפה את פעילות האישה.
26
27 כבוד השופט נ' הנדל :יכול להיות שלא יהיה סעיף כזה ,ומועצת גדולי התורה יאמרו מה שיאמרו,
28 אם מבטלים את זה ,ואחד אומר.
29
30 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :אם זה כך ,תסכימו למחיקת הס עיף.
31
32 כבוד השופט ע' פוגלמן :תהיו כמו דגל התורה.
33
34 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :אם אדוני אומר שממילא צריכים להכפיף את עצמן למועצת גדולי
35 התורה ,והראיה שהמפלגה אחור אין בה סעיף כזה ,תסכימו למחיקת הסעיף ותשאירו כך.
36
19
20
1 כבוד השופט נ' הנדל :לא כתוב בתקנה שאישה לא יכולה להיות חברת כנסת ,אם אישה חברת
2 כנסת זה דבר אחר .הדבר הזה שיחסית אולי סמלי ,שיש סעיף מפורש בתקנון ,ויפעלו כפי
3 שמתנהלים .יכול להיות שזה פתרון הרבה יותר מכובד .אין עתירה נגד מעמד של מועצת גדולי
4 התורה ,יש עתירה כנגד סעיף מסוים.
5
6 ע ו"ד נון :חלק מהתקנון זה הצהרה פוליטית.
7
8 כבוד השופט נ' הנדל :אנו מבינים את התשובה העיונית ,זה דבר שכדאי לבדוק.
9
10 עו"ד נון :אני לא רואה איך אישה חרדתי תוכל לבקש בתום לב להיות חברה במפלגה .הדבר השני
11 שאני רוצה לומר לסיום .נאמר על ידי באי כוח הצדדים שלא נותנים לנשים החרדיות דרך
12 להתבטא ,כך בעקבות הערות של כב' השופט הנדל ,בבחירות לכנסת בשנת 2015הצביעו ג' קצת
13 פחות מ 250,000 -איש ואישה ,סטטיסטית קצת מעל חמישים אחוז הן נשים ,זה אומר שהנשים
14 הביעו דעתם שהם רוצים שגברים ייצגו.
15
16 כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר :זו לא תשובה.
17
18 כבוד הנשיאה א' חיות :האם אדוני רוצה להתקיים התייעצות עם שולחיו ,וכמה זמן זה ייקח ככל
19 שזה רלוונטי.
20
21 עו"ד נון :בית המשפט מעיר הערה אני הביא לידיעתם והפנו .אני מבקש 30יום כדי לקבל תשובה
22 מוסמכת.
23
24 עו"ד בן פורת :אני מבקשת להעיר הערה לגבי הצעת בית המשפט .אני כע ותרת מתנגדת לאפשרות
25 שהמפלגה תסכים בשלב זה אחרי כל כך הרבה דיונים ברצונה לבטל את ההוראה בתקנון ללא
26 פסק דין ,אני חושבת שבשורש העתירה עומדים עקרונות וכללים הרבה יותר משמעותיים ועצם
27 ביטול הסעיף למרות שזה הסעד הטכני המבוקש ללא עמדה יותר משמעותית של מועצת גדולי
28 התורה בנושא ,איננה פתרון ראוי ,גם אם זה הסעד הפורמלי שהתבקש ,ולכן מתנגדת להצעה הזו.
29
30
31 נדחה לעיון
20