‫סימן א' ‪ -‬אילן הספירות ‪1‬‬

‫סימן א'‬
‫אילן הספירות‬
‫המוקד שסביבו מסתובבת כל חכמה הקבלה הם עשרת הספירות הידועות שעליהם נכתב הרבה‬
‫ומוזכרות כבר בספר יצירה ובשמותיהן בספר הזהר וקבלת הראשונים שרומזים את שמותיהם‬
‫בפסוקים שונים‪.‬‬
‫מה שאנסה לעשות כאן הוא לשטוח את הספרות לא כתפקיד פרטי של כל אחת ואחד מה הוא‪ ,‬כי‬
‫לכל אחת מהם תפקיד‪ ,‬אלא ככללות אחת שלמה של מבנה שלם לנסות ולבאר כיצד המבנה הזה‬
‫פועל ומה תפקידו‪ ,‬כי התיקון והחיסרון של מבנה זה הוא בנוי כבר בפנים כחלק מהמערכת עצמה‬
‫ולכן יש לעמוד על פרטים אלו הכלליים כדי לעמוד על הפרטים היותר עיקרים ומהם להבין את‬
‫הפרט‪.‬‬
‫מה עוד שכל קבלתו של האריז"ל אינה מבוססת על אילן זה אלא על מערכות של פרצופים שגם‬
‫בהם יש להבין כיצד הם פועלים בין בבחינת עצמם ובין בבחינת מערכת אחת כוללת אל הכל‪.‬‬
‫הראשונים עבדו על מערכת אחת של עשר והאריז"ל עובד עם מערכת של חמשה פרצופים שכל‬
‫אחד מהם בנוי מעשר ולכן היא יותר מסובכת ויש להבין אותה גם כן‪.‬‬
‫אם בין כך בין כך שתי מערכות אלו פועלות בדמיון גדול של פעולה ואם נבין את האחת נוכל‬
‫להאיר על השניה גם כן‪ ,‬ומה' נבקש עזרה וסיועה שלא תצא תקלה תחת ידינו חלילה‪.‬‬
‫מערכת האילן של הספירות מחולקת לשלושה חלקים והם מחולקים גם כן לשלושה חלקים‪ .‬יש‬
‫שלוש ספירות בכל חלק של ראש תוך וסוף‪ ,‬כל אחד מהם מחולק לשלושה קוים כך שאפשר‬
‫להסתכל על הספירות כקווים או כשלוש מערכות של רת"ס כפי שביארנו לעיל‪.‬‬
‫אין זה מענייננו לבאר את המהלך של ההשפעות השונות שיש בג' מהלכים אלו בב' צורות שלהם‪,‬‬
‫אלא אנו רוצים לבאר את כללות כל ט' ספירות אלו כחלק מכוח השפעה שתחילתו מכתר וסופו‬
‫במלכות והם אינם חלק ממערך זה של האילן של ג' חלקים שביארנו לעיל אלא שהם חורגים‬
‫מממנו ואינן חלק ממשי ממנו אלא שורשים שלו‪ ,‬ויש להבין כיצד יתכנו שני שורשים‪ ,‬אלא‬
‫שיתבאר בעהי"ת כי שני שורשים אלו הם אחד כלומר בעלי תפקיד אחד בלבד ולכן הם שנים שהם‬
‫אחד‪.‬‬
‫יש לבאר כי קומה זו של האילן של עשר ספירות‪ ,‬והשאלה אם מונים את כתר או מלכות כמשלים‬
‫לעשר כי בארנו שיש ט' ספירות אם כן חסר אחת מהם‪ .‬ועוד יתבאר בהמשך הדברים בעהי"ת‪.‬‬
‫הנה קומה זו היא שלמה ואינה צריכה דבר חוצה לה‪ ,‬יש בה את כל מה שצריך כדי להיות שלמה‬
‫אלא שהיא חסרה כדי שתוכל להיות שלמה‪ .‬כי אם הייתה שלמה מתחילה אין שום טעם וסיבה‬
‫לאותם ט' ספירות של ג' מהלכים וחלקים שביארנו לעיל‪ ,‬כי אם יש שלמות אין למי להשפיע אין‬
‫למה להשפיע כלומר עצם זה שיש השפעה מעיד על חיסרון של אחר שצריך את אותה ההשלמה‪.‬‬
‫כדי שיהיה יכולת של השלמה כמו שביארנו יש צורך לכללות מציאות השפעה ויש צורך לכללות‬
‫חיסרון השפע ואז השפע יכול לעבוד מכללותו הקיימת למקום כללותו החסרה ואי אפשר לאחד‬
‫ללא השני כלל‪.‬‬
‫כללות הקיימת היא הכתר וכללות החסרה היא מלכות כך שמלכות גורמת לכתר להיות קיים‬
‫ולפעול להשפיע לתת את אורותיו למה שתחתיו ועל ידי כך להשפיע דרך ט"ס שביארנו לעיל‪ .‬דבר‬
‫זה יכול להתקיים רק על ידי כוח המלכות שמושך וגורם לכתר להשפיע ולהאיר‪ .‬המלכות היא‬
‫הדופק היא עיקר הקומה כי היא גורמת לגלוי יכולת ההשפעה שלה‪ ,‬בלי מלכות אין גילוי אין‬
‫מציאות אין השפעה אין שום דבר ובעיקר אין את הכתר שמגלה את כללות שפעו ומפרק אותו‬
‫ומגלה אותו חלקים כדי שיוכל להשפיע ולהתגלות גם כן‪.‬‬
‫סימן א' ‪ -‬אילן הספירות ‪2‬‬

‫מכל הספירות כתר הוא הקשה ביותר לגילוי להשגה לחילוק‪ .‬משום שהוא כללות הכל והכל הוא‬
‫נכלל בג' חלקים של ימין שמאל ואמצע‪ ,‬שכולם כלולים בו מתחילה‪ ,‬הנה כדי להתגלות על הכתר‬
‫לגלות את קווי הקצוות שלו‪ ,‬את הימין ושמאל‪ ,‬אלא שאז משום שיש גילוי כזה עשה חיסרון‬
‫במציאות כי הנעשית מתגלית רק על ידי פירוד רק על ידי חילוק של ימין ושמאל ואין כעת את‬
‫המחבר את הכולל את קו האמצע‪.‬‬
‫בתחילה היו עשר ספירות שכללות את כתר ואת מלכות‪ ,‬אך שניהם היו מאוחדים יחד ללא הפרדה‬
‫היה כתר שכולל את הכל והייתה מלכות שהיא חסרה את הכל וכתר ומלכות היו יחידיו ולכן‬
‫המלכות הייתה מלאה מהכתר והכתר יכול היה להשפיע את כל מה שיש לו למלוכת והכל היה‬
‫שלם מושלם ללא חיסרון כלל אך גם כן ללא יכולת של גילוי של המציאות‪.‬‬
‫לכן כדי שיהיה מציאות של יכולת גילוי היה צורך לגרום לפירוד של אותו הכתר עם אותה‬
‫המלכות ועל ידי פירוד זה נעשה גילוי של ח' ספירות חבחגתנה"י‪ ,‬כאשר חו"ב נעשו שורש הפירוד‬
‫ומהם המשיכו השאר‪ .‬אמנם ת"ת ויסוד היו כביכול שונים כי יש בהם מציאות שהם קו אמצעי‪,‬‬
‫מה שלא היה בפירוד הנזכר של כתר ומלכות שמהם נבנו חו"ב בשורש‪ .‬אך קו אמצעי זה הוא רק‬
‫גילוי מועט של יכולת זו ולא בשורש אלא מקבל הארה מועטה מכתר המקיף שאינו חלק מהקומה‬
‫כעת כי אינו יכול להיות חלק ממנה היות והוא שלם ואין יכולת לאותה שלמות להיות חלק‬
‫מהפירוד וחילוק שנעשה במעשה זה של פירוד‪.‬‬
‫משום כך היות ויש כעת חיסרון של ספירה אין כתר חלק מהפירוד‪ ,‬הומצאה או נבנתה או‬
‫התגלתה מציאות מחודשת של ספירה שהיא דעת והיא הגילוי של אחדות הכתר כחלק מתוך‬
‫מהלך הגילוי של הפירוד‪ .‬לכן דעת הוא מחליף את הכתר כי הוא יכולת האחדות אשר בתוך‬
‫הפירוד‪.‬‬
‫כעת חוזרים למלכות‪ .‬משום שבתחילה כתר ומלכות היו מאוחדים לגמרי ללא הפרדה ביניהם‬
‫כלל‪ ,‬כעת שיש הפרדה ואין כתר ויש דעת בקום צריך הדעת להיות מאוחדת עם המלכות ככול‬
‫שאפשר להיות מאוחד עמה‪ ,‬כי היא חסרון שלם וכביכול בגודל של הכתר‪ ,‬והדעת אינו שלם כמו‬
‫הכתר כי הוא שלמות אשר בתוך הפירוד לכן אינו יכול להשלים את המלכות לגמרי‪ .‬כאשר‪,‬‬
‫ויתבאר בהמשך כיצד‪ ,‬ימלא דעת את המלכות יתהווה מציאות של שלמות גמורה לגמרי כי‬
‫המלכות תהיה מלאה בשפע וכל המציאות תחזור כמו שהיה באחדות של כתר עם מלכות‪ ,‬אלא‬
‫שיהיה שונה כי אז הוא בחינת שלמות בתוך פירוד ועליו להשלים את המלכות שהיא חיסרון של‬
‫שלמות ממש ללא פירוד‪.‬‬
‫משום קושי זה על הדעת להיות כולל את מלכות גם כן ואז יעשה דעת עם חסרון שמותאם‬
‫למלכות ועל ידי כך יוכל להשפיע בה את שפעו ובסופו של מהלך להשלים אותה לגמרי כמו שהיה‬
‫הכתר בתחילה שלם עם המלכות‪.‬‬
‫לכן מלכות נכללת עם הדעת בבחינה שדעת צריך לכלול ב' בחינות שהם חסדים וגבורות‪ .‬חסדים‬
‫כוח ההשפעה של הדעת וגבורות כוח מיעוט ההשפעה של דעת‪ ,‬משום כך בשבירה כנודע נכללו‬
‫בדעת יסוד ומלכות כדי שייכלל מב' בחינות אלו של חסדים וגבורות ואז יש בו גבורות בבחינה של‬
‫כוח מיעוט שהוא המלכות של נקודים שנכללה בו‪.‬‬
‫כעת יכול הדעת להביא את עצמו למצב של איזון בין החסדים והגבורות שלו ועל ידי כך להשלים‬
‫את החיסרון שיש בו את אותה בחינה של מלכות שלו ועל ידי כך כאשר יש בו את השלמות שלו‬
‫להשלים גם כן את המלכות הכללית‪.‬‬
‫כלל הוא אם נשלמת בחינה פרטית גם הכללית חייבת להיות שלמה גם כן‪ .‬כי הכל הוא עניין אחד‬
‫של שלמות ואין פירוד ממש‪ ,‬וזה הוא גם כן מפתח גדול וחשוב להבנת עניין הפרצופים של‬
‫האריז"ל שפיתח אותם‪ ,‬כי אין הם שונים כלל מהמציאות של קומה אחת של עשר ספירות‪ .‬אלא‬
‫שיש בהם השפעה של אחד לשני לכן אם יושלם בחינה אחת שלהם די בזה כדי לגרום להשלמה של‬
‫סימן א' ‪ -‬אילן הספירות ‪3‬‬

‫כלל כל הבחינות האחרות שקיימות בה‪ .‬לכן מבואר כי היו כמה נקודות כלליות שיצאו ומבואר רק‬
‫עם אחת מהם‪ ,‬כי אין זה ממש משנה דהרי כולם משפיעות על כולם ודי בזה לעניין זה‪.‬‬
‫לכן הדעת הוא עיקר הקומה עיקר התיקון והוא זה שצריך להיות מושפע למלכות כדי להשלים‬
‫אותה‪ ,‬על ידי השלמה זו של דעת למלכות הוא משלים את עצמו ועל ידי השלמה עצמית זו שלו‬
‫הוא משלים את מלכות הכללית גם כן‪ ,‬שיש בה את שייכות בי"ע אליה גם כן ועל ידי השלמה זו‬
‫גם כן בי"ע נשלמים‪.‬‬
‫בסופו של מהלך יושלמו כל הבחינות המלכות ועל ידי כך תחזור המציאות שלשלמות של כתר עם‬
‫מלכות אלא שלא על ידי כתר אלא על ידי דעת שהוא גילוי הכתר של גילויה השלמות בתוך ההעדר‬
‫בתוך החיסרון ואז יעשה שלמות מתוך החיסרון עצמו והוא כביכול שלמות גדולה יותר ממה‬
‫שהיה קודם לכן שהוא שלמות של שלמות ממש ללא גילוי של העדר ופירוד‪ ,‬ועל ידי שלמות זו של‬
‫דעת מתגלה שלמות מתוך ההעדר והוא בחינה של מעלה גדולה יותר‪.‬‬
‫עד כאן ביאור כללי של מהלך ומערך הספירות‪.‬‬