‫גיאוכימיה של נפט וגז – פרופ' שמעון פיינשטיין‪:‬‬

‫‪ . 1‬מבוא‪:‬‬

‫נפט וגז נמצאים בתוך מלכודות‪ .‬הם נוצרים מחומר אורגני שמוכל בתוך סלעים סדימנטריים‪ ,‬כך שהסלע ממנו הם נוצרים‬
‫נקרא "סלע מקור"‪ .‬לסלעי מקור בדרך כלל אין יכולת אגירה‪ ,‬יש להם נקבוביות מאוד קטנה והם אינם פרמיאביליים‪.‬‬

‫נפט וגז הם מוביליים ומתחילים לנדוד בסלע ולנסות לעלות כלפי מעלה‪ .‬הם נודדים עד שהם מגיעים למצב של מלכודת בתוך‬
‫"סלע מאגר"‪ ,‬שהוא סלע לא פרמיאבילי‪ .‬כדי שבמקום מסוים יהיה מאגר של נפט‪ ,‬צריך שייווצר סלע מקור שיעבור את‬
‫התהליכים הנדרשים להיווצרות נפט ושבמרחב יהיה סלע שיכול להוות מלכודת‪ .‬כמו כן‪ ,‬הימצאות סלע המלכודת חייבת להיות‬
‫כאשר הנפט והגז נוצרים‪.‬‬

‫‪ :Petroleum System‬ניתן לראות ציר זמן ובו שני חלקים שמהווים את האלמנטים ההכרחיים ואת התהליכים ההכרחיים‬
‫להימצאות נפט‪ .‬על גבי ציר הזמן מסמנים את ההימצאות של כל אלמנט או תהליך‪ ,‬ומתוך המערכת הזו ניתן לקבל מידע על‬
‫סלעי המקור‪ ,‬ההיווצרות‪ ,‬הנדידה‪ ,‬ההצטברות וההשתמרות של הנפט‪.‬‬

‫התשובה לשאלה האם קיים מאגר של נפט\גז קבורה בתת הקרקע‪ .‬אין דרך חד משמעית לזיהוי הקיום של מאגר נפט בתת‬
‫הקרקע‪ .‬גיאופיסיקה יכולה לזהות הימצאות של פאזה גזית‪ ,‬אבל לא של המקור של הפאזה הזו‪.‬‬

‫חיפושי נפט‪ :‬מחקר התהליכים והתנאים הגיאולוגיים הנדרשים להתפתחות מאגרי נפט\גז ושיטות לגילוי והייצור שלהם‪.‬‬
‫במחקר מתעסקים בייצור‪ ,‬הצטברות‪ ,‬מלכוד‪ ,‬שימור וקשרי זמן ומרחב‪.‬‬
 ‫קיים מישור אי התאמה שמתחתיו כל האזור עבר הטייה גדולה‪ .‬ניתן לראות הרבה מלכודות של נפט אבל אין לנו שום דרך‬
‫לגלות מפני השטח שבמקום מסוים בתת הקרקע יש נפט‪ .‬קיים סיכוי קטן לזהות גז באמצעות גלים סיסמיים – אם בנקבוביות‬
‫של הסלע יש גז‪ ,‬הוא גורם להאטה במהירות הגל הסיסמי ובפרופיל הגעת הגלים נוכל לראות הופעה שמעידה על כך שיש גז‪.‬‬
‫גם אם ראינו שקיים גז‪ ,‬אנו לא יודעים בדיוק איזה גז זה והאם ההרכב שלו כלכלי לקידוח והפקה‪ ,‬עד שלא קודחים לא יודעים‪.‬‬

‫הרכב הנפט והגז – הידרוקרבוניים (פחממנים) ‪:HC‬‬

‫ניתן לראות סדרת תרכובות שבה מספר הפחמנים הולך ועולה‪ ,‬כך שהמולקולות נהיות יותר כבדות‪ .‬בסדרה זו אין קשרים‬
‫כפולים בין המולקולות‪ .‬תרכובות אלו נקראות תרכובות רוויות )”‪ .(“Normal Alkanes‬כמו כן‪ ,‬התרכובות יוצרות שרשרת‬
‫ליניארית‪ .‬כאשר מופיעה האות ‪ a‬מדובר בתרכובות רוויות‪ ,‬אם מופיעה האות ‪ e‬אז יש לפחות קשר אחד כפול (ארומטיים)‪,‬‬
‫ואם יש ‪ y‬אז יש לפחות קשר אחד משולש‪.‬‬

‫כאשר קבוצה מתילית עוברת לאטום אחר‪ ,‬הקבוצה היא כבר לא תרכובת רוויה (‪ ,)normal-n‬אלא היא מסועפת‪ .‬הסיעוף נקרא‬
‫איזומריזציה והתרכובות הללו נקראות איזו‪-‬אלקניים )”‪:(“Iso-alkanes‬‬

‫קבוצות המולקולות הללו נבדלות בטמפרטורת הרתיחה‪ ,‬ביציבות ובעמידות לבלייה שלהן (תרכובת רוויה תהיה זמינה יותר‬
‫לבלייה בקטריאלית מאשר תרכובת מסועפת)‪.‬‬
 ‫ישנן צורות שונות לשרטוט המולקולות‪:‬‬

‫קיימת צורה נוספת של מולקולה‪ ,‬מבנה טבעתי (ציקלו‪-‬אלקניים)‪ ,‬מדובר בתרכובת רוויה‪:‬‬

‫המבנה נקבע על ידי סידור האטומים מאותו סוג אשר יוצרים את המצב היציב ביותר‪ – Monocyclic .‬טבעת אחת‪Polycyclic ,‬‬
‫– מספר טבעות‪.‬‬

‫לסיכום ישנן שלוש קבוצות אלקניות – נורמל‪ ,‬איזו וציקלו אלקניים‪ .‬שלושת הקבוצות הללו שייכות לקבוצת העל שנקראת‬
‫"הידרוקרבוניים" – פחממנים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת קבוצה נוספת ששייכת לפחממנים‪ ,‬בה ישנם קשרים כפולים (מולקולות‬
‫ארומטיות)‪.‬‬
 ‫בכל תת קבוצה של הידרוקרבוניים יחסי הפחמן ומימן משתנים‪:‬‬

‫‪Normal & Iso: CnH2n+2‬‬

‫‪Cyclo: CnH2n‬‬
‫‪Mono-aromatic: CnHn‬‬
‫‪Poly-aromatic: CnHn-2‬‬

‫המולקולות שאינן טבעתיות נקראות לעתים פראפינים או אליפאטיים )‪ ,(Aliphatics‬ולקבוצה הציקלית קוראים לעתים גם‬
‫נפתניים )‪.(Naphthenes‬‬

‫נפט הוא ערבוב של מעל ‪ 15,000‬תרכובות אורגניות‪ ,‬בעיקר הידרוקרבוניים‪ .‬נפטים שונים מכילים ערבובים מולקולריים שונים‬
‫אשר מגדירים את המאפיינים הכימיים והפיסיקליים של הנפט‪.‬‬

‫הקשרים הכפולים והמשולשים בין הפחמנים הם נדירים בנפט ובגז‪ ,‬הם אינם יציבים בגיאוספרה והם בדרך כלל הופכים‬
‫לקשרים בודדים‪.‬‬

‫סיווג הנפט‪:‬‬

‫אנליזת ‪ . Saturates, Aromatics, Resins and Asphaltenes :SARA‬האספלטנים שוקעים למטה והשאר מומסים בצורות שונות‬
‫בנפט‪ .‬אם לוקחים שתי דוגמאות נפט שונות (נפט קל ונפט כבד) ועושים להם אנליזה‪ ,‬מקבלים את ההתפלגות הבאה‪:‬‬
 ‫לקחו ‪ 541‬נפטים שונים ממקומות שונים בעולם ועשו עליהם אנליזת ‪ SARA‬והשליכו על גבי דיאגרמה משולשת‪:‬‬

‫סיווג נפטים נעשה למטרה כלשהי‪ ,‬ובמקרה הזה המטרה היא להשוואה והבנת המבנה של הנפטים השונים‪ .‬למשל‪ ,‬הנפטים‬
‫שמרוכזים בשטח העליון של ‪ 4‬עברו הרב ה דגרדציה‪ ,‬יש בהם אחוז אספלטניים ורזינים גבוה כך שהנפט מאוד כבד וקשה‬
‫לעשות אתו משהו‪.‬‬

‫זיקוק נפט‪:‬‬

‫הפרקציות הכבדות (שלהן טמפרטורת רתיחה גבוהה) מתרכזות כלפי מטה בתהליך הזיקוק‪ ,‬וככל שעולים בזיקוק מקבלים‬
‫חומרים שנקודת הרתיחה שלהם נמוכה יותר‪ ,‬על כן מספר הפחמנים במולקולה קטן ככל שעולים‪.‬‬

‫‪ :Mazut‬השארית מתהליך הזיקוק‪ ,‬מדובר בדלק זול יותר ומזהם יותר‪.‬‬

 ‫טמפ' הרתיחה של המולקולה יורדת ככל שמספר הפחמנים במולקולה יורד‪ .‬בטמפ' רתיחה הנמוכה ביותר אנו מקבלים‬
‫‪ Normal Alkanes‬בלבד‪ ,‬וככל שעולים בטמפ' הרתיחה אנו מקבלים מולקולות יותר ויותר כבדות‪ .‬זהו בסיס האנליזה להרכב‬
‫של גז ונפט‪.‬‬

‫בתהליך הזיקוק מחממים את הנפט בתנאים אנאוקסיים‪ ,‬הנוזל עובר למיכל ושוקע כנוזל‪ ,‬ומה שנמצא בפאזה גזית עולה‬
‫למעלה‪ .‬בטמפ' הגבוהות ביותר הראשונים שישקעו הם האספלטנים מכיוון שיש בהם הכי הרבה פחמנים‪ .‬לפי הטבלה‪ ,‬נוכל‬
‫לדעת עבור נפט בהרכב ראשונים מסוים ועבור טמפ' מסוימות‪ ,‬איזה נוזל יתקבל‪.‬‬

‫סיווג נוסף של נפט הוא לפי כבידת ‪ ,(American Petroleum Institute) API‬כפונקציה של צפיפות הנפט‪ .‬ככל שה‪ API-‬נמוך‬
‫יותר הנפט כבד וצמיגי יותר‪:‬‬

‫)𝐹‪°𝐴𝑃𝐼 = 141.5/𝑠𝑝𝑒𝑐𝑖𝑓𝑖𝑐 𝑔𝑟𝑎𝑣𝑖𝑡𝑦 − 131.5 (𝑎𝑡 60°‬‬

‫כבידת ‪ API‬מתארת את צפיפות הנפט ביחס למים‪ .‬הויסקוזיות של הנפט מתארת את ההתנגדות של הנוזל לזרימה תחת‬
‫מאמץ עקב חיכוך פנימי בתוך הנוזל‪ .‬לפי סיווג הנפט לפי צפיפות‪:‬‬

‫נפט קל – ‪API>31.1‬‬
‫נפט בינוני – ‪22.3<API<31.1‬‬
‫נפט כבד – ‪API<22.3‬‬
‫נפט כבד מאוד – ‪.API<10‬‬
‫נפט בעל צפיפות נמוכה (כלומר ‪ API‬גבוה) לרוב מעיד על נפט עם יחס גבוה של יסודות וולטיליים שגם מתאר ויסקוזיות נמוכה‬
‫(זורם מאוד)‪ .‬נפטים כבדים לרוב מכילים תרכובות ‪( NSO‬רזינים ואספלטנים) ומספר פחמנים גבוה יותר‪ ,‬הם יותר ויסקוזיים‬
‫מהנפטים הקלים‪.‬‬

‫גז טבעי‪:‬‬

‫ההבדל בין הנפט לגז הוא במצב הצבירה‪ .‬מבחינת הרכב‪ ,‬גם גז הוא הידרוקרבוני (פחממני)‪ .‬מצב הצבירה של המולקולות‬
‫תלוי בלחץ‪ ,‬בטמפ' ובהרכב‪ .‬כאשר מדברים על גז מדברים על ‪ 5‬מולקולות שנמצאות בפאזת גז במצב רגיל‪:‬‬
‫גז יבש – מתאן‪.‬‬
‫גז רטוב – אתאן‪ ,‬פרופן‪ ,‬בוטאן ואיזובוטאן‪.‬‬

‫לאיזובוטאן ישנם שני מבנים אפשריים עבור אותה נוסחה כימית (שני איזומרים)‪ ,‬וטמפ' הרתיחה של כל איזומר עשויה להיות‬
‫שונה‪.‬‬

‫בדרך כלל‪ ,‬המרכיב השולט ב‪ 85%-‬מפאזת הגז הוא המתאן )‪ .(70%-90%‬אתאן‪ ,‬פרופיין ובוטאן מהווים עוד ‪ ,0%-20%‬שאר‬
‫הגזים פחות מעניינים‪:‬‬
‫נפט ו\ או גז נוצרים מחומר אורגני בהרכב מתאים שנמצא בסלעים סדימנטריים (סלע מקור פוטנציאלי) בתהליכים תרמוכימיים‬
‫(מטורציה תרמלית) שמתרחשים בתת הקרקע‪.‬‬

‫מקור החומר האורגני הוא בביוספרה‪ .‬לא כל חומר אורגני יכול לייצר נפט וגז‪ ,‬זה תלוי בהרכב שלו‪ .‬אם יש לנו סלע סדימנטרי‬
‫שיש בו חומר אורגני בהרכב מתאים‪ ,‬יש לו את הפוטנציאל לייצר נפט וגז – סלע מקור פוטנציאלי‪ .‬זאת בניגוד לסלע שעבר‬
‫תהליכים תרמוכימיים וכבר נוצר בו נפט וגז‪ .‬התהליך שהסלע עובר נקרא מטורציה תרמלית‪.‬‬

‫היווצרות נפט ו\או גז מסלע מקור תלויים בריכוז החומר האורגני‪ ,‬הרכב החומר האורגני ובדרגת המטורציה התרמלית‪.‬‬

‫המערכת הנ"ל מתארת את כל התהליכים שבסופם מתקבל נפט\גז‪ .‬הקו המקווקו מפריד בין הפאזה המוצקה (קרוגן וביטומן)‬
‫לבין הפאזה הנוזלית והגזית (נפט וגז) אשר נוצרים בתהליכים‪ .‬החלק של הפאזה המוצקה‪:‬‬

‫דבר ראשון שצריך זה סלע שמכיל חומר אורגני בעל הרכב מתאים שנוצר בביוספרה על ידי אורגניזמים חיים‪ .‬ישנן‬ ‫‪-‬‬
‫ארבע מערכות כימיות עיקריות בחי ובצומח – ליגנינים (רקמות שעוטפות צמחים ועצים)‪ ,‬פחממנים‪ ,‬פרוטאינים‬
‫וליפידים‪.‬‬
 ‫כאשר אורגניזם מת הוא מתפרק‪ ,‬שוקע והופך להיות חלק מהסדימנט‪ .‬היחידה הסדימנטרית שמכילה חומר אורגני‬ ‫‪-‬‬
‫מצטברת‪ ,‬עוברת קבורה וחווה תהליכים דיאגנטיים‪.‬‬
‫תהליך הקומפקציה שחווה הסלע משחרר את הנוזל מהנקבוביות בסלע ומקטין את כמות המים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כתלות בתנאי הסביבה‪ ,‬מתרחשים תהליכים ביוכימיים אשר מפרקים את הביופולימרים (חומר מהביוספרה)‬ ‫‪-‬‬
‫למונומרים (יחידות בסיס)‪ ,‬אשר עוברים פולימריזציה ודחיסה מחדש וכתוצאה מכך מקבלים חומצות שונות‪Fulvic :‬‬
‫‪.acids, Humic acids, Humin‬‬
‫התוצר המתקבל בנוי ממולקולות גדולות מאוד בעלות מבנה מורכב אשר נקרא קרוגן‪ ,‬המהווה את המודיפיקציה‬ ‫‪-‬‬
‫הראשונה בגיאוספרה לתרכובות האורגניות שהגיעו מהביוספרה‪ .‬מדובר בתוצר משוקלל של שני דברים –‬
‫המרכיבים שהגיעו מהביוספרה והמרכיבים שנוצרו מהמודיפיקציה שעשה תהליך הדיאגנזה‪ .‬כל אלו מתרחשים‬
‫בטמפ' נמוכות יחסית‪.‬‬
‫כעת הקרוגן מתחיל לעבור תהליכים שמונעים על ידי חום‪ .‬הטמפ' עולה והתרכובות נהיות פחות יציבות והחומר‬ ‫‪-‬‬
‫האורגני מתפרק בשאיפה להיות פחמן נקי‪ ,‬מכיוון שכך הוא יציב יותר‪.‬‬
‫המולקולה הראשונה שתיעלם היא מים )‪ ,(H2O‬לאחר מכן ‪ CO2‬ואז הקרוגן ירצה להיפטר מהמימנים על ידי שחרור‬ ‫‪-‬‬
‫של הידרוקרבוניים‪.‬‬
‫החומר האורגני מגיע לעומקים גדולים וככל שהטמפ' עולה הוא עובר שבירת קשרי פחמן‪-‬פחמן ואנו מקבלים‬ ‫‪-‬‬
‫בהדרגה התקצרות של המולקולות‪.‬‬
‫הקרוגן ממשיך להיפטר מהמולקולות וההרכב של הנפט (ההידרוקרבונים שהשתחררו) נעשה קל יותר וקל יותר עד‬ ‫‪-‬‬
‫שחלק גדול מהנפט הופך להיות בפרקציה של גז (‪ 4‬פחמנים)‪.‬‬
‫אם נמשיך בתהליך‪ ,‬נקבל גז מתאן (פחמן יחיד – ‪ ,)CH4‬זהו סוף הדרך של תהליך המטורציה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫נפט וגז מצטברים במלכודות‪ .‬אם הם מצליחים לעלות כלפי מעלה‪ ,‬הם יישארו יציבים אבל אם המלכודת שבה הם נמצאים‬
‫נקברת גם היא‪ ,‬לנפט יקרה בדיוק מה שקורה למולקולות האורגניות ויתחילו להיווצר מולקולות קלות נוספות‪ .‬ככל שדרגת‬
‫המטורציה עולה‪ ,‬הסלע מכיל פחות פחמן אבל הריכוז של הפחמן בחומר האורגני גדל (יש בו פחות דברים אחרים והוא‬
‫מתקרב לפחמן נקי)‪ .‬בסוף תהליך המטורציה אנו נקבל פחמן שאריתי‪ ,‬פחמן מת – ‪.Dead C‬‬

‫החלק של התוצרים (מימין לקו המקווקו)‪:‬‬

‫בחומר האורגני בביוספרה ובחלק הראשון של הדיאגנזה יש פרקציה קטנה של חומר שקרוב להיות הידרוקרבוני (או‬ ‫‪-‬‬
‫שהוא כבר הידרוקרבוני)‪.‬‬
‫בשלב הדיאגנטי מתרחשות מעט החלפות‪ ,‬השלד הפחמני של ה‪ Biomarkers-‬משתמר במידה רבה ולכן הם נושאים‬ ‫‪-‬‬
‫בצורה טובה את המקור מהביוספרה (מבנה והרכב השלד)‪ .‬מולקולות אלו נקראות "מאובנים גיאוכימיים"‬
‫‪.Geochemical Fossils‬‬
‫הקרוגן איננו מומס בתמיסות מימיות של ממסים אורגניים‪ ,‬לעומת הביטומן שכן מומס בממסים אורגניים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בשלב הדיאגנזה‪ ,‬כאשר בקטריות מפרקות חומר אורגני‪ ,‬תוצר הלוואי שמשתחרר כתוצאה מכך הוא גז ביוגני‬ ‫‪-‬‬
‫(בניגוד לגז תרמוגני שנוצר בתהליך המטורציה התרמלית)‪ .‬לרוב‪ ,‬מדובר במתאן נקי (גז יבש)‪ .‬בישראל‪ ,‬רוב הגז‬
‫במאגרים הוא גז ביוגני‪ .‬גז ביוגני לא מעיד על נפט בשום צורה‪ ,‬בניגוד לגז תרמוגני‪.‬‬
‫כאמור נפט וגז נוצרים מסלע המקור כתלות בריכוז החומר האורגני וכתלות בריכוז היחסי של מימן‪ .‬ככל שיש יותר‬ ‫‪-‬‬
‫מימן בחומר האורגני‪ ,‬צריך לסלק ממנו יותר פחמנים כדי להגיע לפחמן נקי‪ .‬העושר במימן מכתיב את פוריות החומר‬
‫האורגני‪.‬‬
‫אנו מבדילים בין גז יבש שבו מעל ‪ 96%‬מההידרוקרבוניים הם מתאן )‪ (CH4‬לבין גז רטוב שמכיל מתאן‪ ,‬אטאן‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫פרופאן ובוטאן‪ .‬התלות בהרכב הגז נגזרת מהמקור שלו – מהנפט‪ ,‬מסוף תהליך המטורציה‪ ,‬או מתהליכים‬
‫ביוכימיים‪.‬‬
 ‫אם יש לנו חתך עומק שבו הטמפ' עולה כלפי מטה ואנו קודחים בחתך עשיר בחומר אורגני ומתחילים לבדוק את‬
‫ההידרוקרבונים‪ ,‬הפרופיל יראה כך‪:‬‬

‫עד עומק מסוים נקבל גז ביוגני וכשיורדים בעומק מתחילים לקבל נפט כבד עם תערובת של גז רטוב (אדום) וגז יבש (ורוד)‪.‬‬
‫בתת הקרקע ישנו אינטרוול שמוגדר על ידי טמפ' ולא על ידי עומק שבו נוצר בעיקר הנפט – חלון הנפט‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מגיעים‬
‫לאינטרוול שבו נוצר בעיקר גז – חלון הגז ‪ .‬ככל שממשיכים לעלות בטמפ' הנפט והגז אינם משתמרים ומה ששורד הופך‬
‫להיות מתאן (גז יבש)‪.‬‬

‫‪ :Petroleum System‬מערכת טבעית המכילה תא של סלע מקור פעיל עם כל האלמנטים והתהליכים הגיאולוגיים וקשרי הזמן‪-‬‬
‫מרחב הנדרשים להצטברות של נפט וגז‪ .‬כלומר‪ ,‬המערכת נמצאת בשלב שחרור הנפט והגז‪ .‬התהליכים הדרושים‪ :‬היווצרות‪,‬‬
‫נדידה‪ ,‬הצטברות והשתמרות בתוך מלכודת‪ .‬האלמנטים הדרושים‪ :‬סלע מקור‪ ,‬נתיב נדידה‪ ,‬סלע מלכודת וסלע שימור‪.‬‬

‫הויסקוזיות של הנפט מכתיבה את יעילות הנפט לנדידה‪ .‬אם המאגר קרוב למי תהום‪ ,‬יש סיכוי שבקטריות יגיעו למאגר ואז‬
‫תהיה בעיה‪.‬‬
 ‫טבלת אירועים המתארת את תזמון מערכת הפטרוליום‪ .‬כל עמודה צבעונית אנכית מייצגת את פרק הזמן של האירוע‪ .‬עבור‬
‫המערכת הזו‪ ,‬כל האלמנטים והתהליכים ההכרחיים נוכחים והתזמון הוא טוב‪ :‬היווצרות סלע המקור מובילה להיווצרות סלע‬
‫המאגר‪ ,‬הסלע האוטם והסלע שסוגר מלמעלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬המלכודת נוצרה לפני היווצרות ההידרוקרבונים‪ ,‬הנדידה וההצטברות‪.‬‬
‫מכיוון שהמאגר התמלא לפני סוף היורא‪ ,‬ההידרוקרבונים חייבים לעבור שימור של יותר מ‪ 180-‬מיליון שנה כדי להיחשב ברי‬
‫קיימא‪ .‬הרגע הקריטי (חץ שחור) נבחר להיות בערך בחצי הדרך של פרק הזמן של היווצרות‪ ,‬נדידה והצטברות‬
‫ההידרוקרבוניים‪.‬‬

‫‪ . 2‬סלעי מקור לנפט וגז – הצטברות והשתמרות‪:‬‬

‫הפוטנציאל להיווצרות נפט וגז מסלע מקור מוכתב על ידי‪:‬‬

‫‪ . 1‬הרכב וכמות ההידרוקרבוניים שהחומר האורגני יכול לייצר ‪:‬‬

‫𝑠𝑎𝐺 ‪𝑂𝑖𝑙 +‬‬
‫= 𝑦𝑡𝑖𝑙𝑖𝑏𝑖𝑡𝑟𝑒𝑣𝑛𝑜𝐶‬
‫𝑀𝑂 𝑟𝑔‬

‫ישנה תלות בהרכב ובסוג החומר האורגני‪ .‬הקונברטביליות מגדירה את העושר בחומר האורגני‪ ,‬כלומר כמה הידרוקרבונים‬
‫יכולים להשתחרר מהחומר האורגני‪ .‬במידה והחומר האורגני עובר מטורציה‪ ,‬מה שיקבע כמה הידרוקרבוניים ישתחררו זה‬
‫כמות המימן בחומר האורגני או ההרכב של החומר האורגני‪ .‬מדובר בפוטנציאל של החומר האורגני ולא של הסלע‪.‬‬

‫‪ . 2‬בשביל לדעת את הפוטנציאל של הסלע ליצירת נפט‪ ,‬נצטרך לדעת את ריכוז החומר האורגני בסלע – מדד שנקרא‬
‫‪ %TOM=Total Organic Matter‬או ‪ .%TOC=Total Organic Carbon‬כאשר נכפיל את אחוז החומר האורגני בסלע ב‪-‬‬
‫‪ OM‬נוכל לדעת את הפוטנציאל של הסלע לשחרור הידרוקרבוניים‪.‬‬
‫‪ . 3‬כדי לדעת את הפוטנציאל המרחבי של סלע המקור נצטרך לדעת מהו עובי הסלע ומה ההשתרעות המרחבית שלו‪,‬‬
‫הצפיפות שלו ו הנפח שלו באגן הנבדק‪ .‬כמו כן‪ ,‬נצטרך לדעת משהו על השתנות הפציאס של סלע המקור במרחב‪.‬‬

‫שלושת אלו נותנים לנו את ה‪ Generative Potential-‬של סלע המקור בקנה מידה אזורי‪.‬‬
 ‫ריכוז החומר האורגני בסלעים (סיווג לפי עושר ב‪:)OM-‬‬

‫פחם – סלעים שמכילים מעל ‪ 60%‬חומר אורגני‪ .‬מקור מצוין לגז‪.‬‬

‫פצלי שמן – סלעים שמכילים בין ‪ 10%‬ל‪ 40%-‬חומר אורגני‪ .‬מקור מצוין לנפט וגז‪.‬‬

‫סלעי מקור – סלעים שמכילים בין ‪ 0.5%‬ל‪ 10%-‬חומר אורגני‪ .‬ניתן לסווג את איכות סלעי המקור בצורה הבאה‪:‬‬

‫סלע מקור מצוין‪ :‬מעל ‪.4% TOC‬‬

‫סלע מקור טוב מאוד‪ :‬בין ‪ 2%‬ל‪.TOC 4%-‬‬
‫סלע מקור טוב‪ :‬בין ‪ 1%‬ל‪.TOC 2%-‬‬
‫סלע מקור סביר‪ :‬בין ‪ 0.5%‬ל‪.TOC 1%-‬‬
‫סלע מקור עני‪ :‬מתחת ל‪.TOC 0.5%-‬‬

‫הפוטנציאל של החומר האורגני לשחרור הידרוקרבונים במהלך מטורציה תרמלית וגם הפאזה שלהם (נפט או גז)‬
‫והרכבם תלויים בהרכב החומר האורגני‪.‬‬

‫הפרמטר של ‪ %TOC‬הוא רק חלק מהעניין‪ .‬אנו נצטרך בנוסף לדעת מהו ה‪ Generative Potential-‬שהוא חייב להימצא בסלע‪,‬‬
‫אחרת לא משנה כמה ‪ TOC‬יהיה‪ ,‬לא נקבל נפט‪.‬‬

‫כאשר הבינו שנפט נוצר מחומר אורגני בסלע‪ ,‬התחילו להשתמש בפרמטר של אחוז הפחמן האורגני בסלע )‪ .(%TOC‬בנפט‬
‫קונבנציונלי קיימת נדידה של הנפט מסלע המקור לסלע מאגר‪ .‬לשם כך נדרשת כמות קריטית (נפח קריטי) של נפט כדי שיוכל‬
‫לזרום החוצה מהסלע הלא פרמיאבילי (לא נקבובי)‪ .‬לרוב‪ ,‬סלעי מקור הם לא פרמיאביליים‪.‬‬

‫העשרת סלעי מקור בחומר אורגני – מחזור הפחמן‪:‬‬

‫‪ . 1‬היווצרות ביו‪-‬מסה אורגנית בביוספרה שעתידה להפוך בעתיד לחומר אורגני‪ .‬לשם כך‪ ,‬היא צריכה להצטבר‬
‫כסדימנט ולהישמר בו‪ .‬פחמן אטמוספרי אנאורגני נקשר לביומסה )‪ (DIC=Dissolved inorganic carbon‬ויחד עם‬
‫החומר האורגני הוא הופך להיות ביומסה בתהליך של פוטוסינתזה‪:‬‬

‫𝑂‪2𝐻2 𝐴 + 𝐶𝑂2 → 2𝐴 + 𝐶𝐻2 𝑂 + 𝐻2‬‬

‫כאשר ‪ H2A‬הוא חומר שניתן לחמצון (עבור צמחים ירוקים וציאנובקטריה מדובר ב‪ ,H2O-‬עבור בקטריה גופריתית‬
‫מדובר ב‪ .H2S-‬התלות באור מגבילה את היווצרות המסה הביוגנית ליבשה‪ ,‬לסביבות אגמיות ולאזורים אוקייניים‬
‫פוטיים‪.‬‬

‫‪ . 2‬הצטברות לתוך הסלעים הסדימנטריים (מעבר הפחמן מהביוספרה לגיאוספרה)‪ .‬ההצטברות תלויה בייצור המסה‬
‫הביוגנית וביחס בין תהליכי הפירוק והשימור של המסה‪ .‬מעבר בין סביבות מחייה לסדימנטים‪ ,‬ומעבר מתוך‬
‫הסדימנטים הרדודים לאזור הדיאגנזה המוקדם‪ .‬כאשר החומר הביוגני מת הוא חלק ממערכת המזון של טורפים‬
‫למיניהם ומהווה נוטריינט ליצירת ביומסה נוספת‪ .‬רוב המסה האורגנית שמגיעה לבסוף לסדימנט היא לא החומר‬
‫המקורי כפי שנוצר‪ ,‬אלא תוצר שעבר מודיפיקציות בדרך‪.‬‬
 ‫ביבשה‪:‬‬

‫המערכת היבשתית יחסית פשוטה‪ :‬האור לוקח את ה‪ CO2-‬מהאטמוספרה‪ ,‬קושר אותו ומייצר מסה אורגנית‪ .‬בחושך החומר‬
‫פולט ‪ CO2‬בחזרה לאטמוספרה‪ ,‬אך עדיין קולט יותר מאשר פולט‪ .‬לבסוף‪ ,‬חלק מהחומר האורגני מגיע לאחר דרך ארוכה‬
‫לאוקיינוס (סוף הדרך של המסלול היבשתי)‪ .‬אם יש אגם בדרך‪ ,‬הוא יהווה מלכודת להצטברות חומר אורגני‪ ,‬שם החומר‬
‫יעבור תהליך של שקיעה בקרקעית והגעה לסדימנט אגמי‪.‬‬
 ‫בים – המשאבה הביולוגית של האוקיינוסים‪:‬‬

‫בחלק הימי של המסלול‪ ,‬המנוע של כל התהליך הוא השמש‪ CO2 .‬מומס במים יחד עם ‪ H2O‬וכתוצאה מכך מקבלים ‪ CH2O‬ו‪O2-‬‬
‫(פוטוסינתזה של פיטופלקנטון באזור הפוטי – הייצור העיקרי)‪ .‬תוצרים אלו מתקבלים במערכת ‪ ,Autotrophs‬כלומר יצורים‬
‫שיודעים לקשור פחמן לצורך ייצור של חומר אורגני חדש‪ ,‬לעומת יצורים ממערכת ‪ Heterotrophs‬שניזונים מחומר אורגני‪ .‬עד‬
‫לעומק של ‪ 200m‬אנו נמצאים באזור הפוטי והתהליך הזה עובד – החומר האורגני שוקע מטה כלפי הקרקעית‪ ,‬שם‬
‫אורגניזמים ניזונים ממנו ופולטים ‪ CO2‬ו‪ ,H2O-‬שחלק מ‪ CO2-‬עולה בחזרה לאטמוספרה וחלק נשאר במים‪ .‬זה מעין מעגל שבו‬
‫חלק מהחומר האורגני ממשיך להתקדם כלפי מטה‪ ,‬שם שוב עובר פירוק בקטריאלי וכו' עד שחלק קטן ממנו מגיע לסדימנט‬
‫ונקבר אתו‪ .‬גם בחלק העליון של הסדימנט יש פעילות בקטריאלית עד שהוא יורד מתחת לתחום הבלייה הבטריאלית ומגיע‬
‫לאזור בו הוא משתמר כחומר אורגני‪ .‬זו הצורה שבה ‪ CO2‬אטמוספרי הופך למסה אורגנית והופך להיות חלק מהסדימנט‪.‬‬
‫רוב החומר האורגני שנוצר לא מגיע לקרקעית‪ .‬רק כ‪ 0.5%-‬מהחומר האורגני שנוצר באזור הפוטי נקבר בסדימנטים ימיים‪.‬‬

‫מחזור הפחמן – מאזן הפחמן בהיווצרות קלציום‪-‬קרבונט‪:‬‬

‫היחס של רדפילד )‪ (C:N:P=106:16:1‬לא תמיד נכון ‪ -‬במצב של תנאים רגילים‪ ,‬זה פחות או יותר ההרכב‪ .‬לעתים נראה הרכב‬
‫אחר ונוכל לפענח את התהליכים שגורמים לשינוי הזה‪ .‬החומר שמגיע ליבשה מצטרף לתהליך הזה ויש כאן ניסיון לכמת את‬
‫היחס – היחס בין כמות החומר האורגני הכללית שנוצרת באזור הפוטי לבין כמות החומר האורגני שהצליחה להגיע לאזור‬
‫המגע בין המים לסדימנט מבטא את היעילות של המעבר מאזור ההיווצרות אל הקרקעית‪.‬‬
 ‫בשלב מסוים תהליך הדיאגנזה נגמר ומתחילים לדבר על קרוגן‪ .‬בתהליך זה מקבלים את עיצוב הפוטנציאל של החומר‬
‫האורגני לשחרור הידרוקרבוניים‪ .‬המצב האידיאלי הוא עושר בחמצן באזור הפוטי שמתחתיו תהיה אנאוקסיה שתאט את‬
‫הפעילות הבקטריאלית ותשמר את החומר האורגני‪.‬‬

‫‪ – Corg‬החומר האורגני במים (ייצור עיקרי של חומר אורגני)‪.‬‬

‫‪ – FCorg‬החלק היחסי של הפחמן האורגני שהגיע אל קרקעית הים‪.‬‬
‫‪ – CorgBurial‬החלק היחסי של הפחמן האורגני שהגיע לקרקעית הים ונקבר מתחת לאזור הדיאגנטי‪.‬‬
‫‪ – FCrem‬החלק היחסי של הפחמן האורגני שהגיע לקרקעית הים‪ ,‬והוחזר ים או שנעשה בו שימוש להשקעת מינרלים‪.‬‬

‫שימור הפחמן – ‪ ,Preservation‬מחולק לשני חלקים עיקריים‪:‬‬

‫‪ . 1‬שימור הפחמן דרך מעבר מאזור המחייה הביוספרי‪ ,‬יבשה‪ ,‬אגמים ואוקיינוסים אל הסדימנטים‪.‬‬
‫‪ . 2‬שימור הפחמן בסדימנטים הרדודים אל מתחת לאזור הדיאגנזה המוקדמת‪.‬‬

‫הגורמים העיקריים לשימור הפחמן הם‪:‬‬

‫"אפקטיביות הקבורה" – קצב הקבורה של הפחמן האורגני בעומקים של מתחת לאזור הדיאגנזה המוקדמת‪ ,‬חלקי קצב‬
‫𝑑𝑒𝑖𝑟𝑢𝐵 𝑛𝑜𝑏𝑟𝑎𝐶‬
‫ההגעה של הפחמן האורגני לפני השטח של הסדימנט‪.𝐵𝑢𝑟𝑖𝑎𝑙 𝐸𝑓𝑓𝑖𝑐𝑖𝑒𝑛𝑐𝑦 = 𝐶𝑎𝑟𝑏𝑜𝑛 𝐹𝑙𝑢𝑥 .‬‬

‫‪ – OET‬זמן החשיפה לחמצן‪ ,‬מעבר מסביבה אוקסית‪ ,‬לדיסאוקסית ולאנאוקסית‪ .‬ככל שיש פחות חשיפה לחמצן כך החומר‬
‫האורגני משתמר טוב יותר והוא משמר גם את הפוטנציאל שלו בצורה טובה יותר‪.‬‬

‫‪ – Adsorption‬ספיחת החומר האורגני אל מינרלים עוזרת לקבורה יעילה ומקטינה את יכולת הבלייה‪.‬‬

‫סוג החומר האורגני – חומר אורגני זמין לבלייה מול חומר אורגני קשה לבלייה‪.‬‬

‫תכולת הגופרית האורגנית‪.‬‬

‫קצב הקבורה‪.‬‬
 ‫אגן מורעב הוא אגן שבו קצב הסדימנטציה נמוך‪ ,‬אבל לאורך זמן עדיין יכול להצטבר בו חומר אורגני‪ .‬אם קרוגן נוצר בסביבה‬
‫עשירה בגופרית‪ ,‬תהיה לו נטייה לחבר את המולקולות למגה‪-‬מולקולות שהן עמידות לביו‪-‬דגרדציה‪.‬‬

‫מחזור חמצון וחיזור הפחמן בסביבה אירובית (עם חמצן) ואנאירובית (ללא חמצן)‪:‬‬

‫בשני המקרים הללו אנו צריכים שתהיה היווצרות של חומר אורגני ונרצה שבחלק הפוטי יהיה חמצן‪ .‬אחרת מלכתחילה‬
‫הפוריות תהיה נמוכה‪ .‬האורגניזמים משתנים לפי סביבה אנאוקסית ואוקסית וניתן לראות שישנם מעגלי היווצרות חומר אורגני‬
‫שחלק ממנו הולך לשרשרת המזון‪ ,‬חלק ממנו בונה עוד מסה אורגני וחלק "דולף" ומגיע בסוף לקרקעית‪ ,‬שבה אנו מקבלים‬
‫סלע עם חומר אורגני (פחם‪ ,‬קרוגן)‪.‬‬

‫בין קרוגן לפחם קיימת חפיפה‪ .‬בקרוגן אנו מדברים על חלק מהחומר האורגני שמופץ בסלע‪ ,‬אבל אם ניקח חתיכה מקרוגן‬
‫וחתיכה מפחם‪ ,‬אנו מדברים פחות או יותר על אותו דבר‪ .‬ההבדל הוא שסביבת השקעה של פחם יותר מוגדרת מאשר סביבת‬
‫השקעה של קרוגן‪.‬‬

‫נוכחות החמצן קובעת האם נקבל תוצר של ‪ CO2‬או של מתאן ‪ .CH4‬מבחינת החומר האורגני שנקבר בסדימנט‪:‬‬
‫כאשר התנאים הם אנאוקסיים (‪ - )A‬התלות של שימור החומר האורגני בקצב הקבורה היא נמוכה יותר‪ .‬קצב הקבורה כמעט‬
‫ואיננו מושפע מכמות החומר האורגני בסדימנט‪ ,‬זאת מכיוון שקצב הבלייה הבקטריאלית נמוך והפעילות הבקטריאלית‬
‫מוגבלת‪.‬‬
‫כאשר התנאים הם אוקסיים (‪ - )B‬שימור החומר האורגני בסדימנט הוא פונקציה של קצב הקבורה‪ .‬ככל שיש יותר חומר‬
‫אורגני בסדימנט‪ ,‬זה מעיד על קבורה מהירה יותר‪.‬‬

‫סביבות השקעה שבהן קצב הקבורה (או ההצטברות) של החומר האורגני הוא גבוה‪:‬‬

‫קבורה מהירה מוציאה את הפחמן מאזור ההתגבשות לכדי מינרלים‪ ,‬לרוב מתרחשת בהתאמה לשטף גבוה של פחמן אורגני‪.‬‬

‫דלתאות מביאות הרבה חומר מבלייה של קרום יבשתי אשר מביאה הרבה נוטריינטים‪.‬‬
 ‫מקומות בהם מצטברים סלעים עשירים בחומר אורגני‪:‬‬

‫זמינות הנוטריינטים העיקריים )‪ (NO3,PO4‬תלויה במרחק מהיבשה‪.‬‬

‫להלן דיאגרמה שמראה את השטח שתופסת כל סביבת השקעה מבחינת הצטברות חומר אורגני‪:‬‬

‫ניתן לראות את השטחים היחסיים שתופסות סביבות סדימנטריות שונות בהשוואה עם הכמויות היחסיות של הצטברות‬
‫החומר האורגני בסביבות הללו‪ .‬כאשר מסתכלים על החומר האורגני שמצטבר בסביבות השונות נראה שכמעט חצי מהחומר‬
‫האורגני מצטבר במדף היבשת הרדוד )‪ .(Inner Shelf‬ניתן לראות שאין פרופורציה בין חלוקת מספרי האגנים לבין חלוקת‬
‫החומר האורגני‪ .‬המדף הפנימי )‪ (Inner Shelf‬קרוב יותר ליבשת ושם מתרחשים תהליכים של ‪ Upwelling‬ובליית הקרום‬
‫היבשתי מביאה לשם הרבה נוטריינטים‪.‬‬
 ‫כאשר מסתכלים על המפות של כמויות חומר אורגני ניתן לראות את הרצועות השחורות במדפי היבשת שמעידות על ריכוז‬
‫‪ TOC‬גבוה בסלע‪ .‬יותר מ‪ 50%-‬מהחומר האורגני מצטבר על מדף היבשת‪ .‬מעט מאוד מהחומר האורגני מצטבר בים העמוק‬
‫למרות שמרבית השטח של קרקעית האוקיינוס נמצא בים העמוק‪ .‬כדי לדעת אם במקום מסוים יש נפט וגז נצטרך לדעת אילו‬
‫סביבות השקעה קדומות היו באזור‪.‬‬

‫זרמי העלאה – ‪:Upwelling‬‬

‫האזורים שיש בהם כיום זרמי העלאה אשר מביאים עמם נוטריינטים‪ ,‬מאופיינים ביצירה ראשונית גבוהה מאוד של מסה‬
‫אורגנית באזור הפוטי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מקבלים אספקה מהירה יחסית של חומר אורגני לכיוון הקרקעית‪ ,‬וכשהוא עובר שם‬
‫בלייה הוא צורך חמצן‪ .‬ככל שיש יותר חומר אורגני – יותר חמצן נצרך‪ .‬לכן‪ ,‬אם יש לנו גורמים המגבילים את התפתחות‬
‫הזרמים בקרקעית (לדוגמה‪ :‬דפורמציה שיוצרת תבליט אשר מגביל את הזרימה)‪ ,‬קצב זרימת החמצן הטרי יקטן‪ ,‬וצריכה‬
‫מהירה של החמצן תגרום לכך שייווצרו תנאים אנאוקסיים‪.‬‬

‫זרמי העלאה מעלים מים עמוקים ועשירי נוטריינטים אל האזור הפוטי הרדוד‪ .‬זרמים אלו מתפתחים במים החופיים במדפי‬
‫יבשת ותופסים חלק קטן מהאזור האוקייני‪ ,‬אבל מהווים גם מכניזם עיקרי להאצת ייצור החומר האורגני (פיטופלנקטון) במים‬
‫חופיים במהלך תקופות גיאולוגיות שונות‪.‬‬
 ‫‪ . 3‬הרכב הקרוגן ומטורציה תרמלית‪:‬‬

‫עד כה עסקנו בביוספרה ובגיאוספרה‪ ,‬כעת נתמקד בקרוגן‪ .‬בשלב הראשון בביוספרה‪ ,‬יש לנו ייצור ביומסה ראשוני ומשני‬
‫ונקבע סוג החומר האורגני שנוצר‪ .‬בשלב השני הביופולימרים הופכים לחלקיקים סדימנטריים‪ ,‬ובשלב השלישי מתחיל שלב‬
‫הדיאגנזה שבו מתרחשים דגרדציה ביוכימית‪ ,‬דחיסת יחידת הסלע והפיכת החומר לבלתי מסיס (גיאופולימרים – קרוגן)‪ .‬כך‬
‫נראה קרוגן לא‪-‬בוגר )‪:(Immature‬‬

‫הקרוגן הוא תוצר משוקלל של המקור הביוגני ושל השינויים כתוצאה מהתהליכים שהתרחשו במהלך ההובלה וההצטברות‬
‫בסדימנט‪ ,‬בסביבת ההשקעה ובמהלך הדיאגנזה‪.‬‬

‫קבוצת פרוטאינים – פולימרים של חומצות אמיניות מקבוצות ‪( NH3‬אמוניה) ו‪( COOH-‬קרבוקסיל)‪:‬‬

‫במפגש בין שתי המולקולות הללו‪ ,‬אם יש סילוק מולקולות מים הן עשויות להתחבר ולתת לנו התחלה של שרשרת פרוטאינים‬
‫(קשר פפטידי)‪ ,‬ולהמשיך להתפתח ולתת פולימר אחד ארוך של פרוטאין (פוליפפטיד)‪ .‬כפי שהמערכת הזו יכולה לאבד‬
‫מולקולת מים היא יכולה גם לעבור הידרוליזה (לספח מולקולת מים) אשר תגרום לכך שהשרשרת תתפרק בחזרה למולקולות‬
‫הבודדות‪ .‬הסבירות שתרכובת פרוטאינית תעבור את כל תהליכי הבלייה שתיארנו בדרך אל הסדימנט ובתוכו היא לא גדולה‬
‫וזה מראה לנו איך תהליכים ביוכימיים ותהליכים גיאולוגיים יוצרים דיפרציאציה שונה לגמרי‪.‬‬
 ‫קבוצת הסוכרים – אבן הבניין של ה‪(Cn(H2O)n) Carbohydrates-‬‬

‫בסופו של דבר הם יוצרים את התרכובות של צלולוז‪ ,‬פקטין‪ ,‬חומצה אלגינית וציטין‪ .‬הסוכרים מהווים ספקי אנרגיה במערכת‬
‫הביולוגית‪.‬‬

‫קבוצת הליפידים – שומנים וסטרואידים‪:‬‬

‫בליפידים לא ניתן לראות תרכובות אלקניות ‪ ,Alkanes‬יש לכך שני היבטים חשובים – התרכובות הללו לא נוטות להגיב עם‬
‫מים (הן שכיחות ברקמות מגן‪ ,‬כמו עטיפות פרי)‪ .‬לכן‪ ,‬גם כאשר האורגניזם מת הוא מתחיל לעבור תהליכים שבהם התרכובת‬
‫הזו יחסית מוגנת ועמידה אליהם‪ .‬אם התרכובת הזו עשירה יותר במימן והיא תימצא בחומר האורגני בסלע‪ ,‬יהיה פוטנציאל‬
‫גדול יותר ליצירת הידרוקרבוניים‪.‬‬
 ‫דיאגנזה – מביופולימרים לגיאופולימרים‪:‬‬

‫מתוך המערכת הזו של ליפידים‪ ,‬פרוטאינים וסוכרים (ביופולימרים) אנו מקבלים חומצות ולבסוף גם קרוגן (גיאופולימרים)‪.‬‬
‫בשלב הקרוגן המרכיב של הפרוטאינים קטן והמרכיב של הליפידים גדל מכיוון שהם עמידים יותר לבלייה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתקבלים‬
‫גם מאובנים גיאוכימיים ישירות מההידרוקרבוניים של הליפידים שהשתמרו‪.‬‬

‫ההרכב הכימי הממוצע של הקבוצות הביוכימיות‪:‬‬

‫ניתן לראות את ה‪ Carbohydrates-‬ואת האחוז ההרכבי של כל אחד מהיסודות בקבוצה הזו‪ .‬ב‪ NSO-‬אנו לא עוסקים‪ .‬כאשר‬
‫נסתכל על ארבעת הקבוצות העיקריות הללו ועל היחס ‪ H/C‬שמכתיב את הפוטנציאל של החומר האורגני‪ ,‬נוכל להגיד מהי‬
‫הקומבינציה הטובה ביותר לסלע מקור – ככל שיהיו יותר ליפידים‪ ,‬כך פוטנציאל יצירת ההידרוקרבוניים יהיה גדול יותר‪.‬‬

‫הגיאופולימרים הם תרכובות מאוד גדולות עם מבנה מסובך והם תוצר נוסף של החומצות שמתקבלות מהביופולימרים‬
‫שבטבלה‪ .‬הקרוגן ברוב המקרים מכיל את רוב החומר האורגני והביטומן מהווה אחוזים בודדים ממנו‪.‬‬

‫קרוגן‪ :‬תערובת של תרכובות אורגניות שמרכיבות מעל ‪ 90%‬מהחומר האורגני בסלע סדימנטרי‪ .‬הקרוגן הוא בלתי מסיס‬
‫בממס אורגני עקב המשקל המולקולרי הגבוה שלו והמבנה המסובך שלו‪ .‬הקרוגן מהווה את המקור העיקרי לנפט וגז‪.‬‬

‫ביטומן‪ :‬הפרקציה של החומר האורגני בסלע שהיא מסיסה בממס אורגני‪ .‬ביטומן מגיע משני מקורות‪:‬‬

‫א‪ .‬ישירות מהחומר האורגני המקורי שלא חווה הרבה שינויים אלא מלכתחילה יש בו הרבה ליפידים (הידרוקרבוניים)‬
‫אשר משמרים את ה‪.Biomarkers-‬‬
‫ב‪ .‬הקרוגן עובר מטורציה ומשחרר הידרוקרבוניים מסיסים‪.‬‬
 ‫סלעים עשירים בחומר אורגני – פחם‪:‬‬

‫סביבת ההשקעה של פחם היא ביצות‪ .‬כאשר עצים ושיחים מתים הם ישר נקברים בבוץ קרקעית האגם‪ .‬בסביבות הללו יש‬
‫יחסית מעט חמצן ולכן החומר האורגני משתמר בצורה טובה‪ .‬המסה האורגנית שמשתמרת יוצרת את הפחם‪ .‬בארץ‪ ,‬בעבר‬
‫היה נוצר פחם בביצות החולה שיובשו‪.‬‬

‫הפחם מורכב ממסרלים )‪ (Macerals‬אשר מקבילים למינרלים בסלע‪ .‬מדובר במרכיב הפטרוגרפי הקטן ביותר שניתן לזהות‬
‫במיקרוסקופ‪ .‬התכונות לס יווג המסרלים הן לפי תכונות אופטיות באור חוזר ואור פלורסנטי‪ ,‬ולא על ידי אור מקטב‪ .‬המסרלים‬
‫הם התוצר של המקור הביולוגי ושל תהליך הדיאגנזה‪ .‬בתמונה ניתן לראות "גביש" של ויטריניט‪.‬‬

‫המסרלים מייצגים הרכב משוקלל של המרכיב האורגני המקורי בביוספרה ושל התהליך הדיאגנטי שהחומר עבר‪.‬‬

‫שלושת קבוצות המסרלים העיקריות הן – ויטריניט‪ ,‬אקסיניט ואינרטיניט‪:‬‬

‫ויטריניט ‪ :‬צבע אפור‪ ,‬לעתים צורתו תאית ולעתים חסר צורה‪ ,‬מקורו בעלים‪ ,‬ענפים‪ ,‬שורשים‪ ,‬או בדגרדציה מוקדמת של‬
‫צמחים מסוימים‪.‬‬

‫אקסיניט‪ :‬צבע כהה יותר‪ ,‬לעתים צורתו היא של מאובנים ולעתים הוא מופיע בתור רצועות ומקורו באבקנים‪ ,‬בשרף של עצים‪,‬‬
‫בשעווה‪ ,‬באצות ובשאריות של דגרדציה‪ .‬עשיר במימן‪.‬‬

‫אינטריניט‪ :‬המבנה שלו הוא תאי‪ ,‬לעתים אמורפי ולעתים גרנולרי‪ ,‬לעתים משמר בתוכו גם מינרלים‪ .‬האינרטיניט מייצג‬
‫קבוצה של ‪ Dead Carbon‬או משהו קרוב לזה‪ .‬למשל‪ ,‬חומר אורגני שרוף‪ ,‬או שאריות פטרתיות‪.‬‬
 ‫סיווג הפחם – ‪:Coalification‬‬

‫החוק של הילט – דרגת הפחם גדלה עם העומק‪ .‬עם העלייה בלחץ‪ ,‬בטמפרטורה ובקבורה הפחם מסווג לפי‬
‫‪.Peat>Lignite>Sub-bitumenous>Bitumenous>Anthracite‬‬

‫‪ Peat‬הוא החומר האורגני שנמצא בקרקעית האגם‪ .‬כאשר הוא נקבר ונדחס‪ ,‬המים שנמצאים בנקבובים נסחטים בהדרגה‬
‫כתוצאה מקומפקציה ואנו מקבלים ליגניט‪.‬‬

‫התהליך שעובר הפחם במהלך הקבורה‪:‬‬

‫מעבר מביטומן עשיר בוולטיליים לביטומן עם פחות וולטיליים ולבסוף לאנתרציט‪ .‬המבנה המולקולרי מסתדר מחדש לצורה‬
‫מאורגנת יותר כאשר המרכיבים הוולטיליים משתחררים ממנו‪ .‬ניתן לראות שככל שהתהליך ממשיך המבנה נהיה צפוף יותר‬
 ‫ומסודר יותר‪ ,‬כמות הטבעות המחוברות אחת לשנייה גדלה‪ .‬השרשראות האלקניות (הידרוקרבוניים) משתחררות עם העלייה‬
‫בתהליך הקבורה של הפחם ואנו מקבלים יותר ויותר ארומטיזציה (טבעות ארומטיות מסודרות שיוצרות שכבות‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫אנו מקבלים עלייה ברפלקציית ויטריניט‪ ,‬פחות יסודות נדיפים במולקולות (כלומר פחות הידרוקרבוניים) ועלייה בריכוז הפחמן‬
‫האורגני‪.‬‬

‫החצים הכחולים מסמנים עלייה בתכונה מסוימת‪ .‬ככל שיורדים בעומק עולים בלחץ ובטמפרטורה‪ .‬ניתן לראות בגרפים תכונות‬
‫פיסיקליות וכימיות בפחם‪ .‬הדבר הראשון שקורה זה סחיטה החוצה של המים (תכונת הלחות ‪ ,)Moisture‬ניתן לראות ירידה‬
‫יחסית חדה בלחות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מקבלים עלייה בתכונת הערך הקלורי של הפחם – ככל שמעמיקים ריכוז הקלוריות גדל‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫תכונת הפחמן בפחמן גדלה – יותר פחמן נמצא בתרכובות האורגניות‪ .‬בשלב מסוים בתהליך הקבורה‪ ,‬אנו מקבלים שינוי‬
‫כאשר כל המים כבר נסחטו החוצה – הערך הקלורי מפסיק לעלות‪ ,‬העלייה בפחמן מתונה הרבה יותר ואחוז היסודות‬
‫הנדיפים מתחיל לרדת‪ ,‬כלומר מתחילים להשתחרר הידרוקרבוניים‪ .‬אובדן היסודות הנדיפים הוא כנראה כתוצאה מהעלייה‬
‫בטמפרטורה‪ ,‬אבל הוא לחלוטין מעוכב על ידי העלייה בלחץ‪.‬‬

‫למעשה אנו רואים תהליך דיאגנטי שבהדרגה הופך להיות תהליך תרמלי‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬מתחילים לקבל שחרור הדרגתי של‬
‫מה שהחומר האורגני רוצה להיפטר ממנו כדי ללכת לכיוון של פחמן נקי ולהיות יציב יותר תחת תנאי הלחץ והטמפרטורה‬
‫החדשים‪.‬‬

‫ברוב הפחם שאנו מכירים אין פוטנציאל לייצר את הפאזה הנוזלית של הידרוקרבוניים (נפט)‪ ,‬הוא מייצר בעיקר גז‪.‬‬

‫תכונת ה‪ :Reflectance-‬תכונה זו נמדדת על המסרל "ויטריניט" ומדובר בהחזרת אור שנמדדת כאשר העדשה טבולה בתוך‬
‫שמן (נפט)‪ .‬בשלב מאוד מוקדם בת הליך אנו מקבלים עלייה מתונה מאוד באופן רצוף עד לשלב של שחרור ההידרוקרבוניים‬
‫שבו מקבלים עלייה חדה יותר ב‪ .Reflectance-‬ויטריניט הוא איננו מקור לנפט‪.‬‬

‫בסוף התהליך ניתן לראות עלייה מסוימת בתכונת הלחות ובכמות הפחמן האורגני‪ .‬הסיבה לכך היא שבשלב של האנתרציט‬
‫הפחם נעשה הידרוסקופי‪ ,‬כלומר סופח אליו מים בחזרה ולכן הלחות מעט עולה‪.‬‬
 ‫דיאגרמת ואן קרבלן‪:‬‬

‫דיאגרמה זו מראה את הרכבי המסרלים על גבי גרף של היחס ‪ O/C‬מול ‪:H/C‬‬

‫סלעי מקור לנפט וגז – חומר אורגני בסלעים סדימנטריים‪:‬‬

‫סלע סדימנטרי מורכב ממינרלים‪ ,‬ומפרקציה קטנה יחסית של חומר אורגני‪ ,‬ממנה אנו מתחילים‪ .‬בתוך הפרקציה של החומר‬
‫האורגני יש את פרקציית הקרוגן שהיא הפרקצייה הבלתי מסיסה בממס אורגני (תרכובות כבדות ומורכבות יותר) ועוד‬
‫פרקציה קטנה של ביטומן‪ ,‬שהיא הפרקצייה המסיסה בממס אורגני‪ ,‬והיא מורכבת בחלקה מהידרוקרבוניים (תרכובות‬
‫ארומטיות ותרכובות רוויות) ובחלקה מאספלטנים ורזינים (מולקולות כבדות שמכילות גם ‪ ,)NSO‬כתלות בסוג החומר האורגני‬
‫המקורי ובדרגת המטורציה‪ .‬ביטומן הוא גם הגדרה פיסיקלית – מתייחסים אליו כאל פרקציה צמיגה ולא ממש נוזלית‪ ,‬לא‬
‫בדיוק נפט כמו שאנו מכירים אותו כפאזה נוזלית‪ .‬הביטומן מגיע מסך כל החומר האורגני ובתוכו קיים נפח מסוים של‬
‫הידרוקרבוניים (פחות מחצי)‪.‬‬

‫כאשר אנו מדברים על פאזת החומר האורגני‪ ,‬המרכיב הדומיננטי הוא הקרוגן‪ ,‬שמהווה יותר מ‪ 90%-‬מכלל החומר האורגני‬
‫בסלע‪ .‬פחם הוא סוג של קרוגן שאיננו מקור לנפט בגלל סוג החומר האורגני שיש בו‪.‬‬
 ‫כאמור ביטומן יכול להתקבל בשתי צורות‪:‬‬

‫א‪ .‬מהחומר האורגני ישר להידרוקרבוניים‪ ,‬כלומר החומר הוא ביטומני עוד מהביוספרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הידרוקרבוניים שמשתחררים מהקרוגן בתהליך המטורציה התרמלית והופכים לפאזה ביטומנית‪.‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬הקרוגן מורכב מהמולקולות אשר אנלוגיות לפחם – המסרלים‪ ,‬שהם תוצר משוקלל של המקור הביוגני והתהליך‬
‫הדיאגנטי של החומר הביוספרי ‪ .‬התוצר הסופי של הקרוגן בתהליך המטורציה הוא מאקרו מולקולות בלתי מסיסות של פחם‪.‬‬

‫ההגדרות של המסרלים הן פטרוגרפיות והשם שלהם לא תלוי בהרכב הכימי‪ .‬את הקשר להרכב הכימית ניתן לראות‬
‫בדיאגרמת ואן קרבלן‪ .‬כאשר לוקחים מסרלים ועושים להם אנליזת יסודות של ‪ C, H, O‬מסתבר שהם נופלים על שדות‬
‫מסוימים בדיאגרמה‪ .‬הם מסתדרים על גבי העקומים שרואים בדיאגרמת ואן קרבלן‪ .‬הדיאגרמה הזו היא כלי עבודה חשוב‪,‬‬
‫אם כי לא בדיוק בצורה שואן קרבלן התכוון להשתמש בה‪ .‬אנו רואים שמה שהגדרנו כבלתי תלוי בהרכב הכימי בהחלט קשור‬
‫להרכב כימי מסוים של החומר ממנו הוא נוצר‪.‬‬
 ‫קרוגנים שמכילים אלגיניט ואקסיניט – ‪.Oil Prone‬‬
‫קרוגנים שמכילים ויטריניט – ‪.Gas Prone‬‬
‫קרוגנים שמכילים אינרטיניט – לא נוטים לשחרר הידרוקרבוניים‪.‬‬

‫האנליזה נותנת לנו שדות לא של מסרלים אלא של סלעים מקור שונים )‪ .(Bulk‬כאשר לקחו סלעי מקור שונים מאגנים שונים‬
‫הם לא התפזרו באופן חופשי על כל המרחב‪ ,‬אלא רואים שיש הקבצות סביב שלושה מסלולים‪ .‬הם סיווגו את סלעי המקור על‬
‫פי כל מסלול (עקום) – טיפוס ‪ ,I‬טיפוס ‪ ,II‬טיפוס ‪ .III‬מדובר בסיווג כימי ולא פטרולוגי‪ .‬סביר שבקבוצה ‪ I‬יהיו יותר ליפידים‬
‫מאשר בקבוצה ‪ .III‬כיום‪ ,‬אנו מבינים שסלעי מקור מטיפוס ‪ I‬ו‪ II-‬מבחינת הרכב ומבחינת תכולת מימן מגדירות את סלע המקור‬
‫כ‪( Oil Prone-‬סלע מקור שאפשר לקבל ממנו או שהוא מתאים לכך שייווצר ממנו נפט)‪.‬‬

‫ישנם הבדלים בין הקרוגנים מכל טיפוס‪ .‬טיפוס ‪ I‬מתאר סביבה אגמית‪ ,‬טיפוס ‪ II‬מתאר סביבה ימית וטיפוס ‪ III‬מתאר סביבה‬
‫יבשתית‪ ,‬אך זוהי לא הגדרה קשיחה‪.‬‬

‫המסלול לאורך השדות מייצג את תהליך המטורציה התרמלית‪ .‬לאורך הקו (בירידה) נפלטים ‪ CO2‬ו‪ .H2O-‬בהדרגה‪ ,‬אנו‬
‫עוברים לשחרור הידרוק רבוניים כאשר העקום נהיה תלול יותר‪ .‬לאורך הקו ריכוז הפחמן בחומר האורגני גדל מכיוון שהוא‬
‫שואף להיות פחמן טהור (להיות יציב תחת תנאי הלחץ והטמפ')‪ .‬הדיאגרמה הזו היא טובה אבל לא מושלמת מכיוון שיש‬
‫דברים גם באמצע‪ .‬ככל שיהיו יותר תרכובות אלקניות‪ ,‬כך נעלה בפוטנציאל וכך נעלה גם בדיאגרמה לכיוון טיפוס ‪ .I‬קיימת גם‬
‫קבוצה ‪ IV‬שבה היחס ‪ H/C‬מוגדר כ‪ ,0.7-‬ולעתים ניתן למצוא גם קרוגנים כאלו‪.‬‬

‫הערכת סלעי מקור‪:‬‬

‫קרוגן מסוג ‪ – I‬מורכב בעיקר מאלגיניט אמורפי‪ ,S2/S3>15 ,HI>600 ,‬נוטה לייצר נפט‪.‬‬
‫קרוגן מסוג ‪ – II‬מורכב בעיקר מאקסיניט‪ ,10<S2/S3<15 ,300<HI<600 ,‬נוטה לייצר נפט‪.‬‬
‫קרוגן מסוג ‪ – II+III‬מורכב בעיקר מויטריניט ואקסיניט ‪ ,5<S2/S3<10 ,200<HI<300‬נוטה לייצר גז ונפט ביחד‪.‬‬
‫קרוגן מסוג ‪ – III‬מורכב בעיקר מויטריניט‪ ,1<S2/S3<5 ,50<HI<200 ,‬נוטה לייצר בעיקר גז‪ ,‬פחם הוא כזה‪.‬‬
‫קרוגן מסוג ‪ – IV‬מורכב בעיקר מאינרטיניט‪ ,S2/S3<1,HI<50 ,‬לא נוטה לייצר נפט וגז‪.‬‬

‫דיברנו על שלב הביוספרה והדיאגנזה ועכשיו נעבור לשלב השלישי – החלק התרמוכימי‪ ,‬מטורציה תרמלית‪:‬‬
 ‫במעבר מקרוגן לא בוגר )‪ (Immature‬לקרוגן בוגר )‪ (Mature‬ניתן לראות עלייה בתרכובות הארומטיות‪ ,‬ירידה ביסודות‬
‫הוול טיליים‪ ,‬אשר מתאימים לגרפים של ירידה בלחות‪ ,‬עלייה בערך הקלורי ועלייה ברפלקציית ויטריניט‪ .‬כלומר‪ ,‬קיימת עלייה‬
‫בסידור השכבתי של השכבות הארומטיות‪.‬‬

‫מטורציה תרמלית במעבדה‪:‬‬

‫ניתן לראות שני תאים (ריאקטורים) בהם יוצרים תנאים אנאוקסיים וממלאים אותם באבקת סלע‪ ,‬נועלים ואוטמים לכניסת‬
‫אוויר‪ ,‬מזרימים גז כדי להפוך את הסביבה אנאוקסית ומתחילים לחמם‪ .‬ניתן לחמם את האבקה עד לטמפרטורה של ‪460‬‬
‫מעלות‪ ,‬ולמעשה מייצרים ‪ . Induced Maturation‬אנו יוצאים מטורציה בחומר האורגני של הסלע‪ .‬בהתחלה‪ ,‬בערך ב‪100-‬‬
‫מעלות המים שבנקבובים מתאדים‪ ,‬החומר ה אורגני חווה מטורציה ומתחיל לשחרר מים (אחוז הלחות יורד) ובהמשך משחרר‬
‫גז ‪( CO2‬אחוז הוולטיליים יורד) ואז מתחיל לשחרר הידרוקרבוניים‪ .‬הפאזה הנוזלית של ההידרוקרבוניים (נפט) נאספת בתוך‬
‫מבחנה ופאזה גזית (גז) מגיעה לשקיות‪.‬‬
 ‫הערכת דרגת מטורציה‪:‬‬

‫כל פרמטר שמשתנה כתו צאה מהמטורציה וניתן למדידה ניתן לקשר אותו לדרגת המטורציה ולהשתמש בו כהערכה‪.‬‬

‫ב‪( Dinoflagellates-‬סוג של אצה) ניתן לראות את העלייה בדרגת המטורציה לפי הכהות שלהם‪: .‬‬

‫רפלקציית ויטריניט )‪ :(VR‬ככל שדרגת המטורציה גבוהה יותר‪ ,‬רפלקציית ויטריניט גדלה‪ ,‬כלומר מקבלים החזרי אור גדולים‬
‫יותר מהמסרל ויטריניט‪.‬‬

‫‪ : Level of Organic Maturity – LOM‬הזמן האפקטיבי לחישובים הוא הזמן שהדוגמה שהתה בטווח של ‪ 15‬מעלות צלסיוס‬
‫מהטמפ' שהיא חווה‪ .‬אם נחזיק את החומר האורגני בטמפ' מסוימת לאורך זמן ארוך‪ ,‬בשלב מסוים המטורציה תפסיק‬
‫להתקדם‪ .‬כדי להמשיך צריך להעלות את הטמפ'‪.‬‬

‫‪ : Hydrocarbon Product‬עמודה זו מראה לנו איזה הידרוקרבוניים מתקבלים במהלך המטורציה התרמלית – מתחילים עם גז‬
‫ביוגני‪ ,‬וכתלות בסוג הקרוגן (‪ II ,I‬או ‪ )III‬נתחיל לקבל נפט וגז תרמוגניים‪.‬‬

‫‪ :Max Paleo-temperature‬פרמטר זה מכתיב עד איזו רמת מטורציה הקרוגן יכול להגיע‪ .‬נניח שהקרוגן נחשף במשך שעתיים‬
‫לטמפ' של ‪ 200‬מעלות – הוא לא יגיע למקסימום מטורציה‪ .‬הטמפ' היא חשובה ומשפיעה בצורה אקספוננציאלית על‬
‫המטורציה‪ ,‬לעומת הזמן שהוא משפיע בצורה ליניארית‪.‬‬
‫בצד שמאל של הגרף ניתן לראות את ערכי רפלקציי ת ויטריניט‪ ,‬באמצע ניתן לראות את סוג החומר האורגני – קבוצות ‪ II I‬ו‪III-‬‬
‫בתור ליפידים‪ ,‬מיקס כלשהו וחומיסים ובצד שמאל ניתן לראות את )‪ TAI (Thermal Alteration Index‬ואת הטמפ' המקסימלית‬
‫של הפירוליזה‪ .‬הדיאגרמה הזאת מייצגת שתי תכונות – דרגת מטורציה וסוג הקרוגן‪ .‬ניתן לראות את העיקרון לפיו ככל‬
‫שהמטורציה עולה‪ ,‬מקבלים בהתחלה נפט‪ ,‬גז רטוב ואז גז יבש‪ .‬תחילת שחרור היסודות הוולטילים היא בטמפ' משתנה עבור‬
‫כל קרוגן‪ .‬המטורציה מושפעת גם מסוג החומר האורגני בקרוגן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בחומר אורגני יבשתי (סוג ‪ ,)III‬נדרשות טמפ'‬
‫גבוהות יותר מאשר קרוגנים אחרים‪.‬‬

‫מסלולי המטורציה התרמלית עבור כל סוג קרוגן על גבי דיאגרמת ואן קרבלן‪:‬‬

‫ניתן לראות את השלבים שבהם נפלטים סוגי הגזים השונים בכל סוג של קרוגן במהלך המטורציה התרמלית‪.‬‬
 ‫בציר ‪ X‬ניתן לראות תקופות שונות במהלך ההיסטוריה הגיאולוגית‪ ,‬בציר ‪ Y‬מספר מערכות סלעי מקור ו\או גז ובצבעים ניתן‬
‫לראות סביבות השקעה שונות‪ .‬בגרף ניתן לראות איך בתקופות גיאולוגיות שונות נוצרות מערכות של סלעי מקור והשתמרות‪.‬‬
‫ככל שהסלע יותר צעיר‪ ,‬יש לו יותר סיכוי להשתמר מכיוון שפחות אירועים גיאולוגיים עברו עליו‪ .‬בתקופת היורא המאוחרת‬
‫נית ן לראות שיא של מספר מערכות מאגר‪ ,‬בסביבה הימית‪ .‬לאחר מכן ניתן לראות שיא נוסף בקרטיקון המאוחר‪ ,‬בסביבה‬
‫הימית והדלתאית‪.‬‬

‫‪ . 4‬הערכת סלעי מקור‪:‬‬

‫ישנן שלוש דרגות סיווג להגדרת מצב הפוטנציאל של סלע מקור‪:‬‬

‫א‪ .‬סלע מקור פוטנציאלי‪ :‬קיים פוטנציאל מהותי להיווצרות נפט וגז‪.‬‬
‫ב‪ .‬סלע מקור אקטיבי‪ :‬ישנן עדויות לכך שהסלע יצר נפט ו\או גז בעבר‪.‬‬
‫ג‪ .‬סלע מקור אמיתי‪ :‬סלע מקור שניתן לזהות קשר בינו לבין מאגר נפט\גז אחד לפחות‪.‬‬

‫שיטה פטרוגרפית להערכת סלע מקור‪:‬‬

‫שיטה זו בנויה על פרמטרים אופטיים המאפיינים את הטקסטורה של החומר האורגני (מסרלים) בסלע אותה ניתן לאפיין‬
‫בשיטות פיסיקליות ואופטיות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬על ידי ניתוח ספקטרום הפליטה נוכל לקבוע את דרגת המטורציה בתנאי שאנו יודעים‬
‫אילו מסרלים נמצאים בסלע ‪ .‬נחפש עדויות לצמחים‪ ,‬אבקנים‪ ,‬חומר אורגני אמורפי וכו'‪ .‬קיימים מספר אפקטים מאוחרים‬
‫לתהליך ההיווצרות של סלע המקור‪:‬‬

‫לע תים המסרל ויטריניט מקבל מעטפת לבנה שמהווה אינדיקציה לחמצון שהסלע עבר‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬היינו נמנעים מלמדוד‬
‫רפלקציית ויטריניט מכיוון שהיא תהיה מוגברת והפוטנציאל כביכול יקטן בגלל החמצון‪.‬‬

‫דוגמה נוספת היא השינוי בצבע של אור חודר דרך קבוצה מסוימת (קבוצת הפולן במקרה הזה)‪ ,‬נוכל לראות איך הפולן משנה‬
‫את צבעו כפונקציה של דרגת המטורציה‪:‬‬
 ‫כמו כן‪ ,‬את דרגת המטורציה התרמלית ניתן להעריך לפי רפלקציית ויטריניט )‪ ,(%R0‬לפי ה‪ )TAI( Alteration Index-‬וכו'‪.‬‬

‫שיטות כימיות להערכת סלעי מקור‪:‬‬

‫מערכת של חברת ‪ :LECO‬מכשיר לחישוב ‪%TOC, %TC, %TS‬‬

‫מערכת זו שימושית למדידות פחמן בחומרים‪ ,‬ואף יסודות נוספים‪ .‬מכשיר מדגם ‪ SC632‬יכול לזהות גופרית ופחמן‪ .‬המערכת‬
‫עובדת לפי שיטה של שריפה – מכניסים אבקת סלע מיובשת לתוך כור רפרקטורי‪ ,‬שם נמצא תנור אשר מבצע אנליזה בטמפ'‬
‫של ‪ 1,300‬מעלות (בסיס הליתוספרה) שמבטיחה שאם יש פחמן הוא יתחמצן (יישרף)‪ .‬מקור הפחמן בסלע עשוי להיות חומר‬
‫אורגני או קרבונט‪ ,‬אם אנו רוצים לדעת כמה פחמן אורגני יש לנו נשתמש בחומצה על מנת להמיס את הקרבונט ואז נמדוד‬
‫כמה סולק וכמה נשאר‪ .‬את הסלע השאריתי שורפים ומודדים את הפחמן השאריתי האורגני‪.‬‬

‫מערכת ‪ :RockEval‬מכשיר צרפתי שפותח במכון הנפט הצרפתי‪:‬‬

‫למכשיר ישנם שני אגפים‪ :‬אחד הוא ריאקטור שעובר בתנאים אנאוקסיים עם שני גלאים‪ ,‬גלאי ‪( FID‬מודד הידרוקרבוניים)‬
‫וגלאי ‪( IR‬מודד ‪ .)CO, CO2‬באגף הראשון מבצעים פירוליזה (ניסוי בחום בתנאים אנאוקסיים) על דוגמת הסלע‪ .‬במרכז‬
‫המ כשיר ישנו שולחן ומימין לו האגף השני שבו יש ריאקטור נוסף שעובד עם חמצן ושורף את החומר‪ ,‬יש בו גלאי ‪ IR‬שמודד‬
‫‪ . CO, CO2‬דוגמת הסלע שמשמשת בניסוי היא לרוב חתיכה מגלעין קידוח‪ ,‬אותה טוחנים וממלאים את הכורית בכמה עשרות‬
‫מ"ג אבקת סלע‪ .‬הדוגמה עוברת לשולחן וממנו הזרוע מכניסה אותה פנימה ומתחילה לחמם בפירוליזה‪ .‬מתוך הניסויים הללו‬
‫אנו מודדים מערכת של פרמטרים מהם אנו לומדים על סלע המקור‪.‬‬
‫הגרף הנ"ל מייצג את תהליך הפירוליזה‪ .‬מחממים עד טמפ' של ‪ 300‬מעלות במהירות‪ ,‬משאירים בטמפ' קבועה‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫נותנים לטמפ' לעלות באופן הדרגתי עד כ‪ 650-‬מעלות במקרה הזה‪ .‬גלאי ‪ FID‬מודד לנו שלושה פרמטרים )‪:(S1,S2,Tmax‬‬

‫תוך כדי ההחזקה בטמפ' של ‪ 300‬מעלות נפלטו הידרוקרבוניים ל‪ ,FID-‬והם נמדדים כ‪ ,S1-‬מדובר בהידרוקרבוניים‬ ‫•‬
‫חופשיים כלומר הידרוקרבוניים ביוגניים שהיו כבר בסלע המקור‪ ,‬נדדו אל החתך‪ .‬המדידה מתבצעת ביחידות של‬
‫‪.mg HC/ g Rock‬‬
‫בעלייה ההדרגתית מ‪ 300-‬מעלות עד ‪ 639‬מעלות אנו מחלצים את פרמטר ‪ ,Tmax‬שהוא הטמפ' כאשר קצב שחרור‬ ‫•‬
‫ההידרוקרבוניים בשיאו‪.‬‬
‫פרמטר ‪ S2‬מתאר לנו כמה הידרוקרבוניים הסלע שיחרר במהלך ה‪ Induced Maturation-‬שהפעלנו על הסלע‪.‬‬ ‫•‬

‫כמו כן‪ ,‬מעניינות אותנו תחמוצות הפחמן האורגניות‪ .‬בגרף ניתן לראות פליטה של תחמוצות פחמן )‪ (CO, CO2‬בסביבות ה‪-‬‬
‫‪ 400‬מעלות בתהליך הפירוליזה‪ .‬התחמוצות נמדדות באמצעות גלאי ‪ IR‬וניתן להבחין בין תחמוצות אורגניות לתחמוצות‬
‫אנאורגניות‪:‬‬

‫‪ S3CO2‬אורגני‪ ,‬ביחידות של ‪.mg CO2/g Rock‬‬ ‫•‬

‫‪ S3’CO2‬אנאורגני‪ ,‬ביחידות של ‪.mg CO2/g Rock‬‬ ‫•‬
‫‪ S3CO‬אורגני‪ ,‬ביחידות של ‪.mg CO/g Rock‬‬ ‫•‬
‫‪ S3’CO‬אנאורגני‪ ,‬ביחידות של ‪.mg CO/g Rock‬‬ ‫•‬

‫עד כאן תהליך הפירוליזה‪ .‬כעת הדוגמה יוצאת בחזרה אל השולחן ומועברת לריאקטור השני‪ ,‬שבו היא עוברת אנליזה תחת‬
‫תנאי חמצן‪ .‬החומר האורגני שעובר לריאקטור השני הוא פוסט‪-‬מטורציה‪ ,‬סחטנו ממנו את כל הפרקציה הוולטילית שהוא‬
‫מסוגל לשחרר – זה מקביל לקרוגן שאריתי שמורכב מתרכובות ארומטיות מסודרות ומאורגנות‪ .‬למעשה‪ ,‬בריאקטור השני‬
‫מתבצעת שריפה שמחמצנת את הקרוגן השאריתי כך שמקבלים ‪ CO‬ו‪:CO2-‬‬

‫מכיוון שכבר אין הידרוקרבוניים משתמשים רק ב‪ IR-‬כדי למדוד את הריכוזים‪ .‬אנו מקבלים שחרור תחמוצות פחמן מהחומר‬
‫האורגני השאריתי ‪ S4‬ואת תחמוצות הפחמן בפירוק של הקרבונט (פחמן אנאורגני – ‪:)S5‬‬

‫‪ S4CO2‬מודד את ה‪ CO2-‬האורגני בחומר ביחידות של ‪.mg CO2/g Rock‬‬ ‫•‬

‫‪ S4CO‬מודד את ה‪ CO-‬האורגני בחומר ביחידות של ‪.mg CO/g Rock‬‬ ‫•‬
‫‪ S5CO2‬מודד את ה‪ CO2-‬האנאורגני ממקור מינרלי‪ ,‬שנשרף אחרון ביחידות של ‪.mg CO2/g Rock‬‬ ‫•‬
 ‫ניתוח הפרמטרים‪:‬‬

‫ניתן לחשב כמה פחמן אורגני וכמה פחמן אנאורגני יש לנו בסלע‪ .‬אוספים את כל הפרמטרים שמדדנו וכעת נוכל לסכות‬
‫בהתאם לנוסחאות ולקבל את אחוז הפחמן האורגני הסלע )‪ (%TOC‬בצורה שונה ממה שעושים עם מכשיר ‪.LECO‬‬

‫פחמן אורגני שניתן להפיק מפירוליזה )‪:Pyrolysable Organic Carbon (PC‬‬

‫‪(𝑆1 + 𝑆2 ) ∗ 0.83‬‬
‫= )𝑠𝐶𝐻( 𝑛𝑜𝑏𝑟𝑎𝐶 𝑐𝑖𝑛𝑎𝑔𝑟𝑂‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪𝑆3 ∗ 44‬‬
‫= ) ‪𝑂𝑟𝑔𝑎𝑛𝑖𝑐 𝐶𝑎𝑟𝑏𝑜𝑛 (𝐶𝑂2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪𝑆 ′𝐶𝑂 12‬‬
‫‪𝑆3 𝐶𝑂 + [ 3 2 ] ∗ 28‬‬
‫= )𝑂𝐶 ‪𝑂𝑟𝑔𝑎𝑛𝑖𝑐 𝐶𝑎𝑟𝑏𝑜𝑛 (𝑆3‬‬
‫‪10‬‬
‫פחמן אורגני שאריתי )‪:Remaining Organic Carbon (RC‬‬
‫‪12‬‬
‫‪𝑆4 ∗ 44‬‬
‫= ) ‪𝑂𝑟𝑔𝑎𝑛𝑖𝑐 𝐶𝑎𝑟𝑏𝑜𝑛 (𝐶𝑂2‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪𝑆4 ∗ 28‬‬
‫= )𝑂𝐶( 𝑛𝑜𝑏𝑟𝑎𝐶 𝑐𝑖𝑛𝑎𝑔𝑟𝑂‬
‫‪10‬‬
‫כעת נוכל לחשב את אחוז הפחמן האורגני בסלע )‪:(%TOC‬‬

‫𝑪𝑹 ‪𝑻𝑶𝑪(𝑾𝒕. %) = 𝑷𝑪 +‬‬

‫הקשר בין כמות ה‪ TOC-‬לבין דרגת המטורציה של הסלע‪:‬‬

‫אם הסלע חווה מטורציה בסלע ונוצרו ממנו הידרוקרבוניים שנדדו מהסלע החוצה‪ ,‬הפחמן שהלך איתם ומקורו היה בסלע כבר‬
‫לא יימדד‪ .‬סך כל הפחמן האורגני שנקבל בסלע זה סך כל הפחמן שיש בסלע עכשיו‪ ,‬לכן יכול להיות שיש ‪ TOC‬התחלתי שונה‬
‫ממה שמקבלים לאחר האנליזה‪ .‬ההפרש בין ‪ TOC‬התחלתי לבין ‪ TOC‬שנמדד מייצג את כמות ההידרוקרבוניים שהשתחררו‬
‫בטבע ואולי מחכים איפשהו‪ .‬כדי לדעת אם המדדים שקיבלנו הם טובים‪ ,‬נצטרך לכייל אותם עם מכשירים אחרים ולקבל‬
‫מתאם טוב‪.‬‬

‫כמות הפחמן המינימלית שעברה פירוליזה ושריפה‪ ,‬כלומר הכמות המינימלית של הפחמן האנאורגני בסלע ניתנת לחישוב על‬
‫ידי‪:‬‬

‫הפרמטר ‪ S2‬מנורמל ל‪ g Rock-‬ואנו נרצה להפוך אותו ל‪ .g OM-‬נוכל לעשות זאת על ידי חלוקה ב‪ %TOC-‬ועל ידי כך נקבל‬
‫פרמטר שנקרא אינדקס המימן ‪ .Hydrogen Index HI = S2/%TOC‬את אותו הדבר נוכל לעשות גם לחמצן – נחלק את ‪ S3‬ב‪-‬‬
‫‪ TOC‬ונקבל את אינדקס החמצן ‪ .Oxygen Index OI = S3/%TOC‬שני הפרמטרים הללו למעשה אנלוגיים ל‪ H/C-‬ול‪ ,O/C-‬לכן‬
‫נוכל להשליך אותם על גרף ולקבל משהו שדומה לדיאגרמה של טיסו וולטה שנבנתה על סמך ואן קרבלן‪ ,‬עם שדות אופייניים‪.‬‬
‫הפיזור לא זהה לדיאגרמה של טיסו וולטה אבל המתאם יפה מאוד‪:‬‬
 ‫‪ HI‬מתאר את הפוטנציאל של הקרוגן לשחרור הידרוקרבוניים‪ OI ,‬מתאר את הפוטנציאל של הקרוגן לשחרר ‪.CO2‬‬

‫לאחר מכן נבנתה עקומת כיול של ‪ HI‬ל‪ H/C-‬ול‪ OI -‬כדי שיהיה אפשר להשליך מדיאגרמה לדיאגרמה‪:‬‬

‫לפי הצבעים אנו יודעים להגיד מה נקבל בתור תוצרים‪ .‬ניתן לראות ששיפוע הגרפים הוא למעשה ה‪.HI-‬‬

‫הפרמטר ‪ Tmax‬הינו פרמטר להערכת דרגת מטורציה מכיוון שעבור קרוגן כלשהו‪ Tmax ,‬גדל (ו‪ S2-‬קטן) ככל שדרגת המטורציה‬
‫שהסלע חווה בעבר גבוהה יותר‪:‬‬
 ‫ככל שדרגת המטורציה גדלה וככל שמשתחררים יותר הידרוקרבוניים ‪ S2‬השאריתי הולך וקטן (פוטנציאל שחרור‬
‫ההידרוקרבוניים מהסלע דועך)‪ .‬לגבי ‪ , S1‬אם הקרוגן חווה מטורציה ושיחרר הידרוקרבוניים הוא יילך ויגדל‪ .‬ה‪Production -‬‬
‫‪ )PI( Index‬מתאר את היחס בין ‪ S1‬ל‪ S2-‬ככל שהמטורציה מתקדמת‪ .PI = S1/S1+S2 :‬אינדקס זה מתאר את הפרקציה שנוצלה‬
‫מתוך פוטנציאל שחרור ההידרוקרבוניים של הקרוגן‪ .‬ניתן לראות שינויים עקביים‪ .‬ככל שהסלע שחרר יותר הידרוקרבוניים ‪S1‬‬
‫גדול יותר‪ .‬כאמור‪ ,‬בקרוגן השאריתי השרשראות האלקניות הולכות ומתמעטות והתרכובות הארומטיות הולכות ומתפתחות‬
‫וניתן לראות זאת בעלייה ברפלקציית ויטריניט‪ ,‬מכיוון שהלוחות הארומטיים הופכים ליותר ויותר מקבילים‪ .‬כחלק מהעניין גם‬
‫עולה בחומר השאריתי הריכוז היחסי של הפחמן‪.‬‬

‫ישנה נוסחה שקושרת את ‪ Tmax‬לסקלה של המטורציה שנבנתה על רפלקציית ויטריניט‪:‬‬

‫‪𝑅𝑜 = 0.018 ∗ 𝑇𝑚𝑎𝑥 − 7.16‬‬

‫זוהי אקסטרפולציה ולא מדידה של הרפלקציית ויטריניט‪ .‬המסרל ויטריניט הוא מאוד חשוב‪ .‬אמנם הוא לא תמיד נמצא אבל‬
‫כשיש אותו הוא מהווה את המדד הכי טוב‪ .‬התנאי לשימוש במשוואה הזו הוא ש‪ .S2> 0.2 mg HC/g Rock-‬אם הוא קטן מזה‪,‬‬
‫אז ייתכן שהתגובות שאנו מודדים אינן מתנהגות באותה צורה‪ .‬נוכחות של מטריקס קרבונטי או חרסיתי עשויה להשפיע על‬
‫רפלקציית ויטריניט‪.‬‬

‫‪ – Condensate‬מולקולות נוזליות שמומסות בגז או מולקולות גז שמומסות בנוזל‪ .‬בטבלה ניתן לראות את דרגות המטורציה‬
‫בערכים של רפלקציית ויטריניט‪ .‬לא מדובר במספר מוחלטים אלא בטווחים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות שערכי ‪ Tmax‬מתאימים‬
‫לרפלקציית ויטריניט‪ .‬סדר האיכות של הפרמטרים הללו בסדר יורד ‪ PI .%Ro>Tmax>PI -‬נותן לנו הערכה לאיפה אנחנו נמצאים‬
‫בתהליך המטורציה‪ ,‬אבל לכייל אותו לסקלה של מטורציה זה פחות מומלץ‪.‬‬
 ‫כעת נסתכל על שילוב בין הטבלה ה זו לבין הדיאגרמה שמראה את חלון הגז הביוגני‪ ,‬חלון הנפט‪ ,‬חלון הגז הרטוב והגז‬
‫היבש‪:‬‬

‫אם ניקח דוגמאות שונות שעברו מטורציה‪ ,‬ככל שדרגת המטורציה תעלה‪ ,‬הפוטנציאל השאריתי (‪ S2‬יקטן)‪.‬‬
‫‪ S2‬מושפע משתי תכונות – פוטנציאל היצירה של הקרוגן וריכוז החומר האורגני בסלע‪ .‬אם אנו רוצים לדעת מהו הפוטנציאל‬
‫של הקרוגן‪ ,‬נחלק את ‪ S2‬ב‪ %TOC-‬ונקבל את ה‪ Hydrogen Index-‬שמבטא את פוטנציאל הקרוגן (ביחידות של ‪.)mg HC/g OM‬‬

‫אם ניקח עקום אחד ונעשה לו מטורציה האינדקס יקטן (פוטנציאל הייצור מתממש)‪ .‬נוכל לכייל זאת ל‪ Tmax-‬ולהשתמש‬
‫בעקומת הירידה ב‪ HI-‬כמדד להערכת דרגת המטורציה‪.‬‬
 ‫בפועל אנו לוקחים סלעים שונים מאותה יחידת סלע מעומקים שונה ומייצרים עקומים‪ .‬אם ידוע על יחידת סלע ממקום אחר‪,‬‬
‫לשם הערכה ראשונית משתמשים בעקומה סכמטית כזו או אחרת‪ .‬למעשה זה נותן לנו פרמטר שלישי מתוך ה‪.RockEval-‬‬
‫לסיכום הפרמטרים שמתקבלים‪:‬‬

‫אינדיקטורים לנדידת הידרוקרבוניים – ‪ S1‬גבוה‪ Tmax ,‬נמוך‪ ,‬יחס ‪ S1/%TOC‬גבוה ויחס )‪ S1/(S1+S2‬גבוה‪ .‬המערכת למעשה‬
‫מודדת לנו הידרוקרבוניים שהשתחררו‪ ,‬אבל לגלאי אין מושג מאיפה הם הגיעו‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב מאוד להיות מסוגלים להעריך האם‬
‫‪ S1‬שקיבלנו הוא לא תוצאה של זיהום כלשהו (הידרוקרבוניים שנכנסו מבחוץ)‪.‬‬

‫אנליזת ‪ RockEval‬קונבנציונלית נותנת לנו‪ :‬זיהוי החומר האורגני בקרוגן‪ ,‬כמות החומר האורגני בסלע )‪ ,(%TOC‬סוג החומר‬
‫האורגני (בדיאגרמת ואן קרבלן) ודרגת המטורציה‪ .‬למעשה אנו מקבלים את כל המרכיבים כדי להעריך את פוטנציאל‬
‫היווצרות הנפט באגן‪.‬‬

‫להלן טבלאות שנגזרות מהאנליזה ומפרטות את פוטנציאל סלע המקור‪ ,‬סוג הקרוגן ודרגת המטורציה התרמלית‪:‬‬
 ‫פוטנציאל סלע המקור‪:‬‬

‫הפוטנציאל מוגדר בסולם של ‪ 1‬עד ‪ (Poor to Excellent) 5‬והחומר האורגני מאופיין על ידי שלושה פרמטרים )‪ .(TOC, S1,S2‬אם‬
‫היינו צריכים להגיד במה תלוי פוטנציאל הייצור של הקרוגן – היינו אומרים ריכוז המימן ‪.H‬‬

‫סוג הקרוגן‪:‬‬

‫לטבלה זו ניתן להוסיף גם קרוגן מסוג ‪ IIS‬שמכיל גופרית‪ .‬לגופרית יש תפקיד חשוב בעניין זה ולכן הוגדר סוג חדש של קרוגן‪,‬‬
‫שמוגדר עבור קרוגן שבו היחס ‪ S/C‬הוא מעל ‪.4%‬‬

‫מטורציה תרמלית‪:‬‬
 ‫ניתוח הפחמן האורגני בסלע וההשתנות כפונקציה של דרגת המטורציה‪:‬‬

‫בתוך הפחמן האורגני בסלע )‪ (TOC‬יש לנו את ‪ – CB‬הביטומן שמלווה אותנו עוד מהביוספרה )‪ (Initial Petroleum‬ואת ‪Ck‬‬
‫שהוא הקרוגן‪ .‬הקרוגן מתחלק לשתי קבוצות‪ :‬קרוגן ריאקטיבי ‪ Ckr‬שהוא הקרוגן עם הפוטנציאל לשחרור הידרוקרבוניים וקרוגן‬
‫אינרטי ‪ Cki‬שהוא קרוגן ללא פוטנציאל‪ ,‬פחמן ללא יכולת לשחרר הידרוקרבוניים‪.‬‬

‫מאסף החומר האורגני בסלע עשוי להגיע מהיסטוריות שונות וממקורות שונים‪ .‬כל מה שמגיע נכנס לסדימנט ומופיע כחלק‬
‫ממנו‪ ,‬מדובר במרכיב ה‪ Bulk-‬של החומר האורגני בסלע‪ .‬זה לא מובן מאליו שכל הקרוגן הקיים מסוגל לייצר הידרוקרבוניים‪.‬‬

‫כאשר מתחילים את תהליך המטורציה‪ ,‬מקבלים נפט שמגיע מצד אחד מהביטומן ומצד שני נפט שמגיע מהקרוגן ‪ .C0‬עדיין כל‬
‫התוצרים שמדברים עליהם בשלב זה נשארים בתוך סלע המקור ולא נודדים החוצה‪ .‬יש לנו את הגז שמקורו בקרוגן ויש לנו‬
‫את הפחמן שמקורו בנפט שעובר ‪ Cracking‬ונותן לנו פאזה גזית‪ .‬כתוצאה מכך מקבלים פחמן שמקורו בקרוגן שיודע לייצר רק‬
‫גז – ‪ .CGO, CGK‬כמו כן‪ ,‬יש פחמן שאריתי שמגיע מהקרוגן האינרטי ‪ . Csres‬כאשר המטורציה נמשכת‪ ,‬חלק מהנפט ממשיך‬
‫לעבור ‪ Cracking‬שבו קשרי פחמן‪-‬פחמן נשברים‪.‬‬

‫בשלבים מתקדמים של המטורציה‪ ,‬הקרוגן השאריתי כבר לא יכול לתת נפט אלא רק גז )‪ .(CGO‬המרכיב של הקרוגן השאריתי‬
‫גדל עם דרגת המטורציה‪.‬‬

‫מבחינת מאזן הפחמן בסלע המקור – החלוקה בתוך הסלע השתנתה אבל מכיוון שהכל עדיין נשאר בסלע אז סך כל הפחמן‬
‫לא השתנה‪ .‬כדי לסכום את הפחמן האורגני בסלע נצטרך ביטוי מסובך יותר‪:‬‬

‫𝑲𝑮𝑪 ‪𝑪𝒐𝒓𝒈 = 𝑪𝑩(𝒓𝒆𝒔) + 𝑪𝑲𝒓(𝒓𝒆𝒔) + 𝑪𝑲𝒊 + 𝑪𝑶 + 𝑪𝑮𝑶 +‬‬

‫כעת נעבור לפאזה שנודדת (עוברת ‪ ,)Expulsion‬מקבלים נדידה של חלק מהפאזה המובילית אל מחוץ לסלע המקור (הנפט‬
‫והגז בורחים)‪ .‬הנפט מתפרק לנפט קצת יותר קל וחלק ממנו בהדרגה הופך להיות גז‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים גז נוסף שמגיע מהגז לפני‬
‫הנדידה‪ .‬מכיוון שהידרוקרבוניים יצאו מהסלע מאזן הפחמן כעת משתנה‪ ,‬וריכוז הפחמן בסלע יורד לפי כמות הפחמן שיצא‬
‫החוצה‪:‬‬

‫) 𝑠𝑎𝐺 𝑑𝑒𝑙𝑙𝑒𝑝𝑥𝐸𝐶 ‪𝑅𝑒𝑠𝑖𝑑𝑢𝑎𝑙 𝐶𝑜𝑟𝑔 = 𝐶𝑜𝑟𝑔 − (𝐶𝐸𝑥𝑝𝑒𝑙𝑙𝑒𝑑 𝑂𝑖𝑙 +‬‬

‫נפט וגז קונבנציונליים‪ :‬נפט וגז שנוצרים בשלב הנדידה ונודדים בחתך הסלעים בתוך סלעים פרמיאביליים עד שהם מוצאים‬
‫מקום שממנו הם לא יוכלו יותר לנדוד‪.‬‬

‫נפט וגז לא קונבנציונליים‪ :‬נפט וגז שלא יצאו מתוך סלע המקור אלא נשארו לכודים באותו‪.‬‬

‫‪GOC = Generative Organic Carbon‬‬

‫‪NGOC = Non-Generative Organic Carbon‬‬

‫מכיוון ש‪ HI-‬מנורמל לקרוגן (חילקנו את ‪ S2‬ב‪ ,)TOC-‬הוא לא תלוי בכמות הקרוגן אלא רק באיכות שלו‪ S2 .‬הוא כאמור פונקציה‬
‫של שני פרמטרים – פוטנציאל הייצור וריכוז החומר האורגני שבקרוגן‪ .‬לכן‪ S2 ,‬הוא מדד פחות טוב לדרגת המטורציה מכיוון‬
‫שיש בו משתנה נוסף שלא ממש קשור למטורציה (ריכוז החומר האורגני)‪.‬‬

‫להלן טבלה שפותחה לצורך הערכת הפוטנציאל של סלעי מקור‪ .‬הדבר הראשון שעושים בהערכה זה מאתרים אילו יחידות‬
‫בחתך עשויות להוות סלע מקור (הקלסיפיקציה של שמוקר)‪:‬‬
 ‫מבצעים הערכה עבור כל יחידת סלע בנפרד‪ .‬לעתים מחלקים את היחידה הסטרטיגרפית למספר תתי יחידות אם קיימים‬
‫שינויים במאפיינים‪ .‬בשלב הראשון נגדיר את המסה של החומר האורגני שיש באגן לפי ‪ – %TOC‬לשם כך נצטרך את צפיפות‬
‫הסלע ואת הנפח שלו וכך נקבל את מסת החומר האורגני שהתצורה הזו מכילה באותו אגן‪.‬‬
‫בשלב הבא נרצה לדעת כמה הידרוקרבוניים נוצרו ליחידת חומר אורגני – ‪ .mg HC/g OM‬לשם כך‪ ,‬מפחיתים את ‪ HI‬מ‪HI0-‬‬
‫וזה מייצג לנו כמה הידרוקרבוניים כבר נוצרו ונדדו מסלע המקור‪ .‬מתוך כך אנו מקבלים את ‪ ,R‬שהוא כמות הידרוקרבוניים‬
‫ליחידת חומר אורגני ‪ .R= mg HC/g OC‬את הפרמטר ‪ R‬נכפיל במסת החומר האורגני‪ ,‬נמיר לק"ג ונקבל את מסת‬
‫ההידרוקרבוניים שנוצרו מסלע המקור‪ .‬נוכל להמיר זאת לחביות נפט באמצעות הגרף הבא‪ ,‬שמתאר נפט סטנדרטי בעל‬
‫כבידת ‪ API‬של ‪:30‬‬

‫אינדקס המימן ‪ HI‬משתנה כפונקציה של ‪ Tmax‬שמתאר את דרגת המטורציה‪ .‬כלומר‪ ,‬אינדקס המימן קטן ככל שדרגת‬
‫המטורציה מתקדמת‪:‬‬

‫גם אם הנפט והגז שנוצרים נשארים בסלע ולא נודדים‪ ,‬בקרוגן ‪ HI‬יורד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לראות ש‪ S2-‬יורד וכמות הפחמן האורגני‬
‫בקרוגן יורדת עם העלייה בדרגת המטורציה (כלומר כפונקציה של עלייה ב‪ Tmax-‬וברפלקציית ויטריניט)‪:‬‬
 ‫הערכת היווצרות ונדידה של נפט – הערכת ‪:Expulsion Efficiency‬‬

‫אם הרבה מאוד נפט וגז נודדים החוצה מסלע המקור‪ ,‬אנו עוסקים בנפט וגז קונבנציונליים‪ .‬אם חלק גדול מהנפט והגז נשאר‬
‫בסלע המקור אנו מדברים על נפט וגז לא קונבנציונליים‪:‬‬

‫‪ :Fractional Conversion‬החלק היחסי של ההידרוקרבוניים שנוצרו ביחס לפוטנציאל הייצור ההתחלתי‪ .‬פרמטר זה לוקח‬
‫בחשבון את ערכי אינדקס המימן ‪ HI‬ואת ערכי אינדקס ההיווצרות ‪ ,PI‬מהם מקבלים את החלק היחסי מהקרוגן שהפך‬
‫להידרוקרבוניים )‪:(f‬‬

‫‪ TOC0‬הוא פרמטר ש מתאר את אחוז הפחמן האורגני בקרוגן ההתחלתי‪ .‬אנו מחשבים מה היה ה‪ TOC-‬המקורי לפני שחלק‬
‫ממנו הפך להידרוקרבוניים‪:‬‬

‫כעת‪ ,‬נרצה לדעת כמה מהנפט והגז שנוצרו נדדו החוצה‪ ,‬וזה למעשה מייצג את מה שאנו עשויים למצוא במלכודות השונות‬
‫))‪:(S1(expelled‬‬

‫כעת נגדיר פרמטר חדש – יעילות הנדידה ‪ )ExEf( Expulsion Efficiency‬שמתאר את יעילות תהליך הנדידה של‬
‫ההידרוקרבוניים שנוצרו‪ .‬פרמטר זה אומר לנו כמה נפט וגז עזבו את סלע המקור והחלו להתפשט בחתך – עבור נפט‬
‫קונבנציונלי זה מייצג את הפוטנציאל שלנו למצוא נפט במלכודות‪ ,‬אם יימצאו‪:‬‬

‫נסתכל על מודל מאתר נפט וגז בריטי‪:‬‬

‫נניח שיש לנו מקור מעומק של ‪ 2,300m‬שממנו ניתן לקבל ‪ 43,000‬מגה מיליון חביות נפט ו‪ Cubic Feet 970-‬של גז במידה וכל‬
‫פוטנציאל הייצור ימצה‪ .‬כפי שניתן לראות יעילות הנדידה של הנפט היא ‪ 65%‬ושל הגז היא ‪ .80%‬לכן‪ ,‬הכמויות שנוכל למצוא‬
‫יורדות ל‪ 28,000-‬נפט ו‪ 780-‬גז בחתך‪ .‬כעת נכנס פרמטר נוסף שנקרא ‪ Migration Efficiency‬שמתאר את יעילות הנדידה‬
‫בחתך‪ ,‬כלומר כמה נפט שינדוד בחתך לבסוף יצטבר בסלעי מאגר‪ .‬ניתן לראות יעילות של ‪ 8%‬בנפט ו‪ 80%-‬בגז‪.‬‬

‫ההבדלים ביעילות בין הנפט לגז נובעים מכך שהגז נמצא בהרכב יותר פשוט ואין לו צמיגות‪ .‬בסוף תהליך הנדידה אנו יורדים‬
‫לערכים של ‪ 5%‬מהנפט ההתחלתי שנוצר ושל ‪ 50%-60%‬מהגז ההתחלתי שנוצר‪ .‬מדובר בתהליך מאוד לא יעיל‪ .‬השלב‬
‫האחרון במודל הוא ‪ ,Ready for accumulation‬כלומר זה עוד לא הצטבר ועכשיו זה צריך למצוא מלכודת‪ .‬גם בתהליך הזה‬
‫מאבדים כמה אחוזים מהנפט והגז‪.‬‬
 ‫‪ . 5‬מטורציה ותזמון ההיווצרות של נפט וגז‪:‬‬

‫במידה וקיים סלע מקור בחתך‪ ,‬נרצה לדעת האם נוצרו ממנו נפט וגז‪ ,‬כמה נוצר‪ ,‬מתי נדדו הנפט והגז והיכן‪ .‬באמצעות‬
‫מודלים נומריים ניתן לענות על השאלות הללו חוץ מהשאלה של התזמון – מתי הנפט והגז נדדו‪.‬‬

‫כאמור ישנן הרבה שיטות לקבלת דרגות מטורציה ‪ -‬רפלקציית ויטריניט‪ RockEval ,‬ומעבר מצורה של ‪ R‬לצורה של ‪S‬‬
‫במולקולת ‪ Sterane‬במטורציה מתקדמת‪.‬‬

‫כאשר מודדים את אינדקס המימן ‪ ,HI‬אנו נרצה לדעת גם הערכה לגבי ‪.HI0‬‬

‫ערכי ‪ TAI = Thermal Alteration Index‬מול סקלה סטנדרטית‪:‬‬

‫הצבעים משתנים כתלות בדרגת המטורציה התרמלית‪ .‬כאשר ‪ TAI‬מתקרב ל‪ 3-‬זה מעיד על קרבה לאזור היווצרות הגז‬
‫‪ Condensate‬לפי אזורי ההיווצרות של הידרוקרבוניים‪ .‬הטווח הזה מייצג דרגות מטורציה אופטימליות של סלע מקור בעל‬
‫פוטנציאל טוב לייצור הידרוקרבוניים‪.‬‬

‫כדי להעריך את דרגת המ טורציה אנו צריכים לדעת את הטמפרטורה‪ ,‬ההרכב ואת משך החימום‪ .‬כאשר לוקחים פרקי זמן של‬
‫חימום בטמפרטורות שונות‪ ,‬צריך לדעת את ההיסטוריה התרמלית של היחידה‪ .‬הקשר בין ההיסטוריה התרמלית לבין דרגת‬
‫המטורציה בפועל קשור לסוג הקרוגן דרך פרמטר הקינטיקה של תהליך המטורציה אשר משתנה כפונקציה של ההרכב‪.‬‬
‫הרכב הקרוגן מכתיב את הקינטיקה של התהליכים התרמליים‪.‬‬

‫נדבר על נושאים שקשורים לזמן וטמפרטורה‪ ,‬ומידול שלהם‪ .‬ההיווצרות של ההידרוקרבוניים היא דרך תהליך המטורציה‬
‫התרמלית שהוא פונקציה של ההיסטוריה התרמלית ושל הקינטיקה של הקרוגן‪ .‬ניתן לקבל את דרגת המטורציה על ידי‬
‫מדידות ואת זמן המטורציה נוכל לקבל על ידי מידול של ההיסטוריה התרמלית‪ .‬יש לנו פרמטרים שונים שהם‬
‫תרמוכרונולוגיים‪ .‬פרמטר המטורציה מתאר לנו שני דברים – איך המטורציה מתפתחת עם הטמפרטורה ועם משך החימום‬
‫(קינטיקה) ואיך הפרמטר הזה עובר קורלציה עם המטורציה ועם היווצרות הנפט והגז של קרוגן מסוים‪.‬‬
 ‫עקומי זמן‪-‬טמפרטורה‪:‬‬

‫נניח שבחתך גיאולוגי מודדים את פרופיל המטורציה ועושים קורלציה בין קידוחים בנקודות שוות דרגת מטורציה (לדוגמה‪,‬‬
‫שוות רפלקציית ויטריניט)‪ .‬כאשר נסתכל על הסטרטיגרפיה נוכל לראות אם האזור חווה קימוט‪ .‬אם הקווים שווי רפלקציית‬
‫ויטריניט מקבילים לקווי הסטרטיגרפיה בחתך המקומט זה אומר שהקימוט מאוחר למטורציה‪:‬‬

‫כאשר המטורציה התרחשה בזמן הקימוט )‪ , (Syntectonic‬קווי המטורציה התפתחו תוך כדי הקימוט והם לא יהיו מקומטים‬
‫באופן מרבי כמו הקמטים עצמם‪ ,‬נראה קימוט חלקי‪ .‬את המצב הזה הכי קשה להגדיר‪ .‬את שני השלבים הראשונים (לפני‬
‫הקימוט ולאחר הקימוט) קל יותר להגדיר‪.‬‬

‫אם לדוגמה קיבלנו מצב של ‪ ,Pre-tectonic‬כלומר המטורציה התרחשה לפני הקימוט וקווים שווי הרפלקציה מקבילים לקימוט‬
‫כי חוו את כולו‪ ,‬יש סבירות נמוכה יותר שהמלכודות יהיו זמינות לנפט שנמצא‪ ,‬מכיוון שהן נוצרו אחרי המטורציה ולא היו‬
‫קיימות בזמן נדידת הנפט‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם המלכודות הן מלכודות מבנה והמטורציה התרחשה לאחר שהן כבר היו קיימות‪,‬‬
‫הן למעשה רק חיכו ללכוד נפט וגז‪.‬‬

‫בגרף הנ"ל ניתן לראות את הקשר בין הטמפרטורה המקסימלית של המטמורפיזם (או אירוע החימום)‪ ,‬משך החימום‬
‫האפקטיבי ורפלקציית ויטריניט‪ .‬את הדיאגרמה הזו בנו הגרמנים‪ .‬העקומים מתארים דרגות מטורציה (רפלקציית ויטריניט) מ‪-‬‬
‫‪ .0.5%-5%‬כאשר מתקדמים על גבי טמפרטורה מסוימת ועל ציר הזמן ניתן לראות שככל שהטמפ' גבוהה יותר המרחק‬
‫האופקי בין קווי דרגת המטורציה קצר יותר‪ .‬ההתקצרות הזו היא לוגריתמית‪ ,‬כלומר השפעת הטמפרטורה על תהליך‬
‫המטורציה היא לוגריתמית ‪ .‬אם נישאר בטמפ' קבועה מסוימת נגיע לדרגות מטורציה שפחות או יותר מייצגות את דרגות‬
‫המטורציה המקסימליות שניתן לקבל עבור אותם תנאים‪ .‬הריאקציות הללו הן מסדר ראשון והן יימשכו‪ .‬אם כך‪ ,‬עבור טמפ'‬
‫קבועה של ‪ 50‬מעלות בפרקי זמן ארוכים דרגת המטורציה המקסימלית שניתן לקבל היא ‪ .0.5‬למעשה‪ ,‬הטמפרטורות‬
‫הגבוהות ביותר הן אלו שמכתיבות את דרגת המטורציה ומה שמקבלים בטמפ' נמוכות לא כל כך משפיע ולא בא לידי ביטוי‬
‫מכיוון שקצבי הריאקציה גדלים בצורה לוגריתמית‪.‬‬
 ‫הקשר בין המטורציה התרמלית לטמפרטורה‪:‬‬

‫הטמפרטורה בתת הקרקע היא פונקציה של הטמפרטורה בפני השטח ושל מכפלת עומק הקבורה בגרדיאנט התרמלי שקיים‬
‫באזור‪ .‬כדי לדעת את היסטוריית הטמפרטורות שראה סלע וזמן החימום בכל אחת מהטמפרטורות נצטרך לדעת איך הסלע‬
‫טייל בעומק לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית שלו (אילו תהליכי קבורה‪ ,‬הרמה וכו' הוא עבר)‪ .‬כמו כן‪ ,‬נצטרך לדעת איך השתנה‬
‫הגרדיאנט הגיאותרמלי האזורי עם הזמן כדי לערוך הצלבה בין שני הפרמטרים הללו ולמצוא את הקשר בין הטמפרטורה‬
‫והזמן‪.‬‬

‫אנו מעוניינ ים למצוא היסטוריה תרמלית של אגן מסוים‪ ,‬את השינויים בעומק ואת השינויים בטמפרטורות באמצעות מודלים‬
‫טקטוניים או שיטות תרמוכרונולוגיות של טמפ' נמוכות‪ .‬בסופו של דבר אנו מנסים להבין את ההיסטוריה התרמלית‬
‫שבאמצעותה נעריך את דרגות המטורציה שנצפה להן מיחידות שונות שאנו מתעניינים בהן – סלעי מקור בחתך‪.‬‬

‫התהליך הקינטי הוא פונקציה של פני השטח‪ Frequency Factor ,‬ושל מעריך אנרגיית האקטיבציה חלקי קבוע הגזים כפול‬
‫טמפרטורה‪ .‬הנוסחה הזו עשויה להיות מושפעת משינויים הרכביים‪ ,‬מטורציה תרמלית‪ ,‬קצב החימום וכו'‪ .‬את הנושא הזה‬
‫ניתן לחקור בשתי צורות‪:‬‬

‫‪ . 1‬מודל שבו לוקחים את המערכת ושמים אותה במצב שווה טמפרטורה ונותנים לה לעבוד‪ ,‬כל שבנקודות זמן שונות‬
‫בודקים מה קרה למערכת ולבסוף מייצרים עקומה שמתארת את השינוי בטמפ' עם הזמן‪ .‬השיפוע של העקומה‬
‫שנקבל מייצג את אנרגיית האקטיבציה של התהליך והחיתוך בסוף התהליך נותן לנו את ה‪ .Frequency Factor-‬לכן‪,‬‬
‫אם ניקח את אחת האיזותרמות בגרף ואת כמות השינוי בקרוגן (רפלקציית ויטריניט) נראה שהאינטרוול בין דרגות‬
‫הפיחום הולך וקטן ככל שהטמפרטורה עולה – מדובר בתהליך אקספוננציאלי‪.‬‬
‫‪ . 2‬נריץ ניסוי עם קצבי חימום שונים (‪ 2‬מעלות לדקה עד ‪ 50‬מעלות לדקה)‪ ,‬נשליך את קצב התקדמות הריאקציה‬
‫שמדדנו בנקודות שונות בתהליך מול הטמפרטורה‪ .‬כתוצאה מכך נקבל עקומה שבה ככל שקצב החימום גבוה יותר‪,‬‬
‫הטמפ' שתידרש כדי להגיע לשיא היצירה של התוצרים תהיה גבוהה יותר‪ .‬משמעות העלאת קצב החימום היא‬
‫שככל שקצב החימום גדל‪ ,‬זמן החשיפה לטמפרטורה מסוימת קטן ולכן התהליך יצטרך טמפרטורה גבוהה‬
‫יותר כדי להגיע לשיא‪.‬‬

‫הנתונים הללו חשובים לקישור בין ההיסטוריה התרמלית לדרגת המטורציה לה נוכל לצפות‪ .‬להלן גרף שמתאר את‬
‫התפתחות התהליך של הפיכת הקרוגן לנפט וגז באחוזים או לחילופין‪ ,‬לפי מודל רפלקציית ויטריניט‪ ,‬כתלות בטמפרטורה‪:‬‬

‫בגרף הנ"ל לוקחים פרקציות שונות של קרוגן מסוים מסוג ‪ ,I‬שבכל פרקציה כמות שונה של פחמנים (החל מ‪ 15-‬פחמנים‬
‫במולקולה עד לפחם אחד במולקולה – מתאן)‪ .‬כלומר רוצים לנסות להעריך סלע מקור שיש לנו תחת מטורציה מסוימת ונרצה‬
‫לדעת מה יקרה כאשר נמצא אותו בדרגות מטורציה גבוהות והמולקולות הכבדות כבר לא יהיו‪:‬‬
 ‫בהתחלה מקבלים קצב יצירת הידרוקרבוניים גבוה במולקולות הכבדות ורק אז בנמוכות‪ .‬כלומר‪ ,‬בתהליך המטורציה הקרוגן‬
‫המולקולות עוברות ‪ , Cracking‬בהתחלה למולקולות גדולות יחסית ולבסוף ומולקולות קטנות ולמתאן‪.‬‬

‫המודל המקובל ביותר כיום הוא המודל של רצף ארניוס – ריאקציות מסדר ראשון עם התפלגות גאוסיאנית של אנרגיית‬
‫אקטיבציה‪ .‬בגרפים הנ"ל ניתן לראות שרטוט של חלק מהמודלים – ‪ Hood etal‬מהווה קירוב טוב‪ ,‬אבל המודל של ‪Easy%Ro‬‬
‫קרוב יותר למציאות‪:‬‬

‫על הגרפים הללו ניתן לראות הערכה של איך מתפתחת המטורציה התרמלית לפי כל מודל‪ .‬ההתפתחות במודל של ‪Easy%Ro‬‬
‫דורשת טמפרטורות נמוכות יותר והזמן הוא פחות משפיע‪.‬‬

‫אינדקס זמן‪-‬טמפרטורה של לופטין )‪:(TTI‬‬

‫מדובר במודל שפיתח מדען רוסי בשם לופטין שפותח ותורגם על ידי מדען אמריקאי שקצת שיפץ אותו‪ .‬לופטין הלך על סכמה‬
‫שבה יש עלייה ב‪ 10-‬מעלות אשר מכפילה את קצב הריאקציות ב‪ ,2-‬אבל זה לא מדויק‪ .‬בתחומים שונים ישנה התאמה‬
‫בתחומים אחרים אין‪.‬‬
‫המודלים הללו משלבים טענות ותיאוריות מעבדתיות עם תוצאות שאנו מוצאים בטבע ובהחלט ייתכן שאם נלך למצב גיאולוגי‬
‫מסוים שעליו מפותח המודל הזה‪ ,‬זה יתאים‪ .‬אם מחפשים מודל שמתאים על מכלול גדול יותר של מקרים ונתונים המודל של‬
‫‪ Easy%Ro‬הוא המודל המנצח (כך לפי פרופ' שמעון פיינשטיין)‪ .‬המודל הזה בין היתר נבנה על סמך נתונים קינטיים שפותחו‬
‫על ידי סטיב לארטר שיורד לרמה של הפרקציות השונות בהרכב של הויטריניט‪.‬‬

‫היסטוריה תרמלית‪:‬‬

‫יש לנו חתך גיאולוגי עם יחידות‪ ,‬להם יש עובי וגיל‪ .‬העובי מהווה את העובי הנוכחי שעבר את כל ההיסטוריה הגיאולוגית‪:‬‬

‫כאשר הסלע היה בפני השטח הוא היה בנפח גדול יותר לפני שעבר קומפקציה‪ .‬לכן‪ ,‬אנו נרצה לדעת איך העובי של כל יחידה‬
‫השתנה בזמן‪ .‬לשם כך נצטרך לעשות תיקון של דה‪-‬קומפקציה‪ .‬באמצעות הטבלה הסטרטיגרפית נראה את הגילאים‬
‫המספריים‪ .‬אנו נרצה לדעת איך כך החתך הזה שהתחיל להצטבר בטריאס טייל במרחב עד שהגיע למה שהוא כיום‪.‬‬
‫הפונקציה הראשונה שנצטרך לדעת היא היסטוריית הקבורה ולשם כך נקלף את החתך לאחור‪ .‬נקלף את היחידה העליונה‬
‫(אוליגוקן) ואת הים וזה יביא אותנו לנקודת הזמן של סוף האיאוקן שבה היחידה האיאוקנית הייתה בפני השטח והיה עליה‬
‫פחות קומפקציה‪ .‬ממשיך לקלף לאחור ולעשות דה קומפקציה על ידי שימוש במשוואות‪ .‬לאחר שהורדנו את היחידה‬
‫האיאוקנית אנ חנו ביחידה הפליאוקנית‪ ,‬מתקנים וכך הלאה‪ .‬לבסוף‪ ,‬מקבלים עקומה גיאוהיסטורית של החתך‪.‬‬

‫החתך הטריאסי היה עבה יותר‪ ,‬בשלב מסוים יש אי התאמה מכיוון שהחתך עבר ארוזיה‪ .‬כאשר עוסקים בבניית עקומות‬
‫גיאוהיסטוריות עושים זאת גם לצרכים טקטוניים ולכן ניתוח אי ההתאמות הופך להיות משמעותי‪ .‬הגדרת הזמן של אי‬
‫ההתאמה מייצגת ארוזיה בכמות מסוימת ומסוג מסוים‪ ,‬וזה יכתיב לנו את החתך )‪.(Backstripping‬‬

‫אפקט הקומפקציה על היחידות הגיאולוגיות – כאשר יש לנו סדימנט עם פורוזיות גבוהה בפני השטח‪ ,‬הקבורה הראשונית‬
‫תהיה מהירה יותר והתוספת לאחר מכן באחוזים תהיה מרכיב קטן יותר ולכן נראה עקומות כאלו‪:‬‬
‫נקודות ההתחלה והסיום של הקבורה יהיו אותן נקודות‪ ,‬בלי קומפקציה זה יראה כקו ליניארי ועם קומפקציה זה יראה כעקום‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬נצטרך לעשות תיקון איזוסטטי של שינויי גובה פני הים‪ .‬אחד מהכלים שאיתם בונים את שינוי הקומפקציה בליתולוגיה‬
‫זה השינוי בפורוזיות של היחידה‪ ,‬אשר קטנה עם הקומפקציה‪ .‬אנו נצטרך להבין עד כמה התיקונים הללו משפיעים והאם‬
‫כדאי לקחת אותם בחשבון‪.‬‬

‫קביעת ההיסטוריה התרמלית‪:‬‬

‫ניתן לראות שינויים בשפיעת החום עם הזמן‪ ,‬כלומר שינויים בגרדיאנט התרמלי – ביניהם קיים קשר לפי המוליכות התרמלית‬
‫של הסלע (‪ .)K‬כעת‪ ,‬נוכל לחשב מה היו הנתונים לפני ‪ 250Ma, 90Ma, 15Ma‬וכמובן גם היום‪ .‬מתרגמים זאת לטמפרטורה‬
‫עם העומק וכך נוכל לחבר נקודות‪ .‬בתקופת הקרטיקון ניתן לראות שהטמפרטורה צונחת לעומק מכיוון שהסלע שוקע לעומק‬
‫גדול יותר והוא עובר דרך האיזותרמות‪ ,‬מה שמעיד על ירידה בגרדיאנט התרמלי‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬ניתן לראות שהגרדיאנט‬
‫התרמלי גדל והמרחק בין האיזותרמות קטן‪.‬‬

‫כעת נרצה לחשב דרגות מטורציה להן נוכל לצפות מהחתך הזה‪ ,‬או איך דרגות המטורציה התפתחו עם הזמן בחתך‪ .‬לשם‬
‫כך‪ ,‬נצטרך לדעת את הקינטיקה של הקרוגן‪ ,‬את שפיעת החום ואת השינוי בשפיעת החום עם הזמן באמצעות מודלים‬
‫גיאודינמיים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ניתן להשתמש בפרמטרים תרמוכרונולוגיים שמתאימים לטמפרטורות שנמצאות בחתך הסדימנטרי קרוב לפני השטח‬
‫כך שהיותר מקובלים הם מהקבוצה שכוללת את היסודות ‪ U-Th-He‬במינרל אפטיט‪ ,‬עקבות ביקוע‪ U-Th-He ,‬במינרל ספן וכו'‪.‬‬

‫עקבות ביקוע‪:‬‬

‫כל ביקוע מייצג התפרקות של אורניום‪ .‬סופרים כמה ביקועים יש על פני שטח מסוים בסלע‪ ,‬וזה מייצג את כמות הבנות שנוצרו‬
‫מהפירוק‪ .‬את מספר האבות מחשבים לפי ספקטרופוטומטר וכך בונים שיטת תיארוך‪ .‬ככל שהטמפ' גבוהה יותר‪ ,‬הביקוע יהיה‬
‫מהיר יותר‪ .‬יש לנו מכלול עקבות שכל אחת מהן ראתה חלקים אחרים מההיסטוריה התרמלית‪ .‬הגיל שאנו מקבלים הוא גיל‬
‫מדומה שמושפע מההיסטוריה התרמלית שהסלע ראה‪ .‬בכל דוגמה יש לנו ‪ 3-4‬פרמטרים שהמודל התרמלי צריך להסביר‪.‬‬

‫כאשר מקבלים היסטוריה גיאותרמלית‪ ,‬לוקחים את הטמפרטורות של כל הדוגמאות בנקודות השיא ומשליכים על דיאגרמה‬
‫של טמפ' ועומק ומקבלים גרדיאנטים תרמליים של הדוגמאות‪ .‬אם נניח שהטמפ' בפני השטח היא ‪ 10‬מעלות‪ ,‬נוכל להפוך את‬
‫המודל התרמלי למודל של קבורה‪:‬‬

‫כעת ניתן לבנות איזותרמות על גבי הדיאגרמה המקורית ובכך לשחזר את ההיסטוריה התרמלית‪ .‬ניתן להשוות זאת לתוצאות‬
‫מדודות של רפלקציית ויטריניט‪ .‬המפתח לבניית המודלים הוא ההיסטוריה התרמלית וידיעת הקינטיקה של הפרמטרים אותם‬
‫אנו מודדים‪ .‬אם יש לנו גם נתונים של עקבות ביקוע‪ ,‬זה משדרג בצורה משמעותית את רמת האמינות של הפתרון שלנו‪.‬‬
‫כתוצאה מכ ך נוכל להגיד מתי כל אופק תרמלי הגיע לתחילת חלון הנפט במהלך ההיסטוריה התרמלית‪ ,‬מתי הגיע לאזור ה‪-‬‬
‫‪ Main generation phase‬ואולי אף למעבר לשלב ה‪.Over-maturation-‬‬
 ‫מתוך כל המידע הזה נוכל לדעת האם הסלע חווה את המטורציה הנדרשת וכמה מטורציה הוא עבור‪ ,‬כלומר כמה‬
‫מהפ וטנציאל מוצה‪ .‬אם נרצה לדעת משהו יותר גלובלי אז המידול הוא הכלי לעשות זאת‪ .‬כמו כן‪ ,‬זה אומר לנו מתי התחילה‬
‫נדידת הנפט והגז בסלע המקור‪ .‬אם יש לנו יותר מקידוח אחד באגן המידע הזה הופך למרחבי וניתן לייצר מפות שמראות את‬
‫פיזור המטורציה במרחב‪:‬‬

‫‪ . 6‬איפיון נפט וקורלציות בין נפטים שונים ממאגרים שונים ובין נפטים לסלעי מקור‪:‬‬

‫אם עד כה הגדרנו סלע מקור פוטנציאלי כסלע מקור שבפועל זיהינו שנוצר ממנו נפט וגז לאגן מסוים‪ ,‬כעת אנו מדברים על‬
‫סלעי מקור של מאגרים ספציפיים‪ .‬באפיון הנפט נעסוק בשלוש רמות שונות‪:‬‬

‫נדבר על הנפט ברמה המולקולרית‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫נדבר על גז ברמה האיזוטופית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫נבצע אפיון גנטי שהוא הבסיס להגדרת ‪ – Petroleum System‬מאגרים שנוצרו מסלע מקור מסוים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫למעשה הגענו לשלב שבו אנו מתעסקים ביכולת להגדיר איזה מאגרים נוצרו ממה‪ .‬העסק מסתבך מכיוון שמדובר בפאזה‬
‫מובילית שנודדת בחתך ואם יש לנו נפטים ממקורות שונים זה מהווה בעיה‪.‬‬

‫אפיון הפאזה הנוזלית – נפט‪:‬‬

‫את האנליזה הכימית עושים על הפאזה הנוזלית (נפט)‪ ,‬ואם רוצים לעשות את האנליזה על סלע המקור עושים את האנליזה‬
‫הכימית על הפאזה הממסה בחומר אורגני (ביטומן)‪.‬‬
 ‫הדבר הראשון שעושים לנפט זה זיקוק )‪ (Distillation‬כדי להוציא את המולקולות הקטנות ביותר (שיש להן את‬ ‫•‬
‫נקודת הרתיחה הנמוכה ביותר)‪.‬‬
‫את מה שנשאר (הנפט הכבד) לוקחים ומפעילים עליו ממסים אורגניים‪ ,‬קודם כל ממס כללי שימיס את כל הקבוצות‬ ‫•‬
‫חוץ מאת האספלטנים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מקבלים בנפרד את האספלטנים (מלטנים) שמורכבים מתרכובות ‪.NSO‬‬
‫לוקחים את הרזינים ואת ההידרוקרבוניים ומעבירים אותם דרך ממסים שונים‪ ,‬כך שמוציאים את התרכובות הרוויות‬ ‫•‬
‫ואז את הארומטיות‪ ,‬כך שנשארים עם הרזינים (גם הם מורכבים מ‪.)NSO-‬‬
‫להידרוקרבוניים ולרזינים עושים כרומטוגרפיית נוזל ואז עושים כרומטוגרפיית גז ומפרידים את התרכובות‬ ‫•‬
‫למולקולות כך שנקבל את ההרכבים המולקולריים של הדוגמאות‪.‬‬
‫נוכל למדוד את ההרכבים האיזוטופיים השונים על ה‪ ,Bulk-‬על התרכובות הרוויות או על כל נפט כתלות במה‬ ‫•‬
‫שאנחנו רוצים‪.‬‬

‫כרומטוגרפיית גז – ‪:GC‬‬

‫כרומטוגרפיית גז בנויה על הפרדה בתנועה‪ .‬עם הזמן ההפרדה הולכת וגדלה מכיוון שלכל מולקולה יש קצב התקדמות אחר‪.‬‬
‫כאשר אנו לוקחים נוזל שבנוי מתרכובות שונות ונותנים לו לזרום בתוך תווך (למשל ניירות ספוגים)‪ ,‬לעתים נקבל מעין טבעות‬
‫שהולכות וגדלות עם הזמן מכיוון שלנוזלים שונים יש מהירות תנועה שונה בתוך התווך‪ .‬זה העיקרון של השיטה הזו‪.‬‬

‫במכשיר הכרומטוגרמה יש לנו צינור מלא בכדוריות סיליקה (יכול להיות גם חומר אחר) ותנור שאליו מזריקים דוגמה של נפט‬
‫ומתחילים לחמם‪:‬‬
‫אל תוך הקולונה ישתחררו מולקולות שונות כתלות בטמפרטורת הרתיחה שלהן‪ .‬בתוך הקולונה תמיד זורם גז מוליך‪ ,‬כלומר‬
‫גז אציל )‪ . (Carrier Gas‬הקולונה מוליכה את המולקולות לאורך מסוים (למשל ‪ .)32m‬בחלק התחתון של האיור ניתן לראות‬
‫הדמיה של הבדיקה הזו‪ .‬לבסוף‪ ,‬מקבלים הפרדה ברורה בין ארבעת הפאזות‪ .‬בקצה הקולונה המולקולות יוצאות לגלאי ‪FID‬‬
‫שמודד הידרוקרבוניים‪ .‬אם ההפרדה בין החומרים היא טובה‪ ,‬הכרומטוגרף ייראה כך‪:‬‬

‫אחרת‪ ,‬זה ייראה כך‪:‬‬

‫הכרומטוגרמה המתקבלת מראה שיאים שמייצגים מולקולות ששייכות לשתי קבוצות‪ ,‬קודם מגיעות המולקולות הקלות‬
‫(התרכובות הרוויות ‪ )Alkanes‬ואז המולקולות הכבדות‪:‬‬

‫לבסוף מגיעות המולקולות האלקניות הפולי‪-‬ציקליות (עם הכי הרבה פחמנים)‪.‬‬

 ‫כרומטוגרפיית גז וספקטורמטר מאסות – ‪:GC/MS‬‬

‫במקרה הזה הגז לא מובל מהכרומטוגרף לגלאי ‪ FID‬אלא לגלאי של ‪.Mass Spectrometer‬‬

‫‪ GC/MS‬אופייני מבצע שישה שלבים (משמאל לימין)‪:‬‬

‫הפרדת תרכובות על ידי כרומטוגרמת גז‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫העברת התרכובות המופרדות אל תא יינון של ה‪.Mass Spectrometer-‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יינון והאצה של התרכובות אל תוך צינורית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אנליזת מסות של היונים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫זיהוי היונים המפוקסים על ידי ה‪.Electron Multiplier-‬‬ ‫‪.5‬‬
‫חילוץ‪ ,‬עיבוד והצגת המידע על המחשב‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫כלומר המולקולה שנפרדה משאר המולקולות נכנסת לתא יינון שבו היא מופצצת על ידי נויטרונים או אלקטרונים‪ ,‬בשיטות‬
‫שונות מעלים את רמת האנרגיה של המולקולה עד שהיא כבר לא יציבה ועוברת ביקוע‪ .‬חלקי המולקולה שנוצרים נכנסים‬
‫לחלק המגנטי – אל הגלאי ואל המחשב‪ .‬כל זה מייצר מאגר נתונים עצום שבו יש שיאים של מסות שונות כפונקציה של הזמן‪.‬‬
‫המסות חשובות מכיוון שהפרגמנטים שמקבלים בביקוע הם לא אקראיים‪ .‬לכל קבוצת תרכובות יש צורת ביקוע טיפוסית‬
‫משלה ולפרגמנטים המתקבלים יש מסות שונות‪ .‬מה שקובע את זמן ההגעה או זמן הביקוע זה המעבר בכרמטוגרף הגז‪.‬‬
‫המסה נקבעת על ידי קבוצת המולקולות אליה המולקולה שייכת‪ ,‬ונוכל ללמד את המחשב באיזה קבוצות מדובר‪.‬‬
 ‫כרומטוגרמת גז של נפט שמושגת על ידי כרומטוגרפיית גז רגילה באמצעות גלאי יינון מכילה בעיקר את הסדרה ההומולוגית‬
‫של האלקניים הנורמליים (תרכובות רוויות)‪ .‬כרומטוגרמת מסות של סטרנים וטרפנים באותו הנפט מתקבלים על ידי‬
‫כרומטוגרפיית גז באמצעות גלאי של ‪( Mass Spectrometer‬כלומר בשיטת ‪ .)GC/MS‬ניתן לעקוב אחר הסטרנים והטרפנים‬
‫תוך שימוש בתכונת הפרגמנט היוני שלהן ב‪ m/z 217-‬וב‪ m/z 191-‬בהתאמה‪ .‬נשים לב שבגלל הרגישות של האנליזה הזו‬
‫השיאים של סטרן וטרפן קטנים מדי לזיהוי‪ .‬ביומרקרים רבים‪ ,‬כולל הסטרנים והטרפנים נשטפים מכרומטוגרף הגז בין‬
‫התרכובות הרוויות עם ‪ 24‬פחמנים עד ‪ 36‬פחמנים )‪ .(nC24-nC36‬פריסטן ופיטאן הם ביומרקרים אשר נשטפים לפני הטווח‬
‫הזה‪.‬‬

‫באמצעות הכרומטוגרמה נוכל לזהות קבוצות שונות של תרכובות‪ ,‬אבל את ה‪ Poly Cyclic-‬לא נוכל לזהות‪ .‬באמצעות ה‪-‬‬
‫‪ GC/MS‬נוכל לקבל את כל הספקטרום של קבוצה מסוימת (סטרנים וטרפנים למשל)‪ .‬כלי זה מגדיל את היכולת האנליטית ואת‬
‫הרזולוציה שמקבליים לעומת הכרומטוגרף הרגיל בסדרי גודל‪.‬‬

‫ביומרקרים ‪:Biomarkers‬‬

‫ביומרקרים הם תרכובות אורגניות מורכבות שנמצאות בנפט‪ ,‬בביטומן ובסלעי מקור לנפט וגז‪ ,‬שמהשלד הפחמני שלהן אנו‬
‫יכול ים לבנות מחדש את המודיפיקציה הדיאגנטית שהן עברו ולעקוב אחר המקורות הביוגניים מהם הן נגזרו‪ .‬בדרך כלל‬
‫מדובר בתרכובות מורכבות וגדולות שנמצאות בנפט ובפאזה הביטומנית של החומר האורגני בסלע‪ .‬תרכובות אלו משמרות‬
‫בצורה כלשהי את הזיכרון הגנטי שלהן (הסיגנל הגנטי‪ ,‬ההרכב שמעיד על מיהו המקור)‪ .‬התהליכים שהחומר האורגני עובר‬
‫מהביוספרה לגיאוספרה גורמים לו ולתוצרים לעבור שינויים‪ .‬לא כל שינוי שהם עוברים מוחק את יכולתנו לחזור אחורה ולזהות‬
‫ממה הנפט הזה הגיע אבל לעתים כן‪ .‬כדי לבצע קורלציית נפט‪-‬נפט ונפט‪-‬סלע מקור אנו צריכים שהסיגנל ישמר את הזיכרון‬
‫שלו לפני היווצרות הנפט )‪ (Pre-generation‬מכיוון שכאשר נפט נוצר ומתחיל לנדוד‪ ,‬משם תהליכים שונים עשויים לעבור על‬
‫נפטים שבאו מאותו מקור‪ .‬למעשה‪ ,‬בתהליכי מודיפיקציה משניות הסיגנל נמחק‪ .‬ההתנגדות לשינויים הללו היא במידה רבה‬
‫פונקציה של גודל ומורכבות התרכובת – ככל שהיא כבדה יותר ומסובכת יותר‪ ,‬כך היא פחות מושפעת מתהליכים שונים‪ .‬זה‬
‫מה שעושה את הביומרקרים כלי טוב‪.‬‬

‫סיגנל ‪ Pre-generation‬משמש לקורלציות נפט‪-‬נפט ונפט‪-‬סלע מקור‪ ,‬סיווג גנטי‪ ,‬ושחזור סביבת ההשקעה‪.‬‬
‫מודיפיקציה ‪ Post-generation‬משמשת לקביעת דרגת מטורציה ודגרדציה‪.‬‬

‫לכל סוגי המודיפיקציות תהיה השפעה על הרכב הנפט‪ .‬כל המולקולות שמתאימות לקורלציות נפט‪-‬נפט ונפט‪-‬סלע מקור‬
‫מבחינת סיווג גנטי וסביבת השקעה הן ‪ , Pre-generation‬ואלו הן המולקולות שיותר עמידות לתהליכים משניים‪ .‬שאר‬
‫המולקולות שאינן עמידות לתהליכים המשניים הן גם שמישות‪ ,‬עליהן נוכל ללמוד על התהליכים שעבר על הנפט (לדוגמה‪:‬‬
‫מטורציה תרמלית‪ ,‬דגרדציה‪ ,‬בלייה)‪ .‬התפלגות ביומרקרים אופיינית בנפט נראית כך‪:‬‬

‫ניתן לראות בהתחלה מולקולות שמכילות מעט פחמנים (פרקצייה גזית)‪ .‬השיאים עם המספרים הם תרכובות רוויות ‪(Normal‬‬
‫)‪ ,alkanes‬השיאים עם הנקודות הם איזואלקניים‪ .‬עד למולקולות של ‪ 8‬פחמנים מדובר בפאזה שמסלקים לפני שעושים את‬
‫האנליזה (פרקציה גזית)‪ .‬כמו כן ניתן לראות את פריסטן ופיטאן ובצד ימין מולקולות מסובכות יותר של ביומרקרים‪.‬‬
 ‫להלן דוגמאות של כרומטוגרמות משתי דוגמאות נפט (צוק תמרור וגורים)‪ .‬מצד ימין כרומטוגרמת גז של מעל ‪ 15‬פחמנים‬
‫ומצד שמאל הפרקציה הקלה‪:‬‬

‫שני הקידוחים הללו נמצאים ליד הכביש מערד לים המלח (עין בוקק) וליד צומת חתרורים‪ .‬בכרומטוגרמה הימנית ניתן לראות‬
‫מולקולות שמתארות את המעטפת של התרכובות הרוויות )‪ .(Normal Alkanes‬שני הנפטים הללו נמצאים במרחק של ‪6-7‬‬
‫ק"מ אחד מהשני וניתן לראות שהכרומטוגרמות אינן זהות‪.‬‬
‫בגרפים השמאליים ישנם שיאים שנמצאים בצוק תמרור אבל חסרים בגורים‪ ,‬ומה שמשותף להם זה השיאים של התרכובות‬
‫הנורמליות (ארבעה שיאים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬הגודל היחסי של התרכובות המטא‪-‬ציקליות )‪ (MCYC6‬שונה – בגורים הם גבוהים יותר‬
‫וחסרות תרכובות נורמליות שיש בצוק תמרור‪.‬‬
‫בגרפים הימניים ניתן לראות את אותו חוסר של התרכובות הנורמליות בגורים‪ .‬ניתן לראות שבהתקדמות מ‪ C12-‬בהדרגה‬
‫מתחילות להופיע תרכובות נורמליות בצוק תמרור ובשלב מסוים הן פוחתות‪ .‬אם נסתכל על מעטפת האלקניים בצוק תמרור‬
‫שהשיא שלה הוא בערך ב‪ C14-‬והשיא התחתון ב‪ C17-‬נראה שככל שאנו הולכים לצד של האלקניים הקלים יותר יש לנו בלייה‬
‫חזקה יותר‪ .‬הבלייה הזו היא בלייה סלקטיבית שמסלקת את האלקניים הנורמליים – היא מתחילה מהאלקניים הנורמליים‬
‫הקלים ומתפתחת בהדרגה לאלקניים היותר כבדים‪ .‬בלייה זו היא טיפוסית לביו‪-‬דגרדציה – לבקטריות קל יותר לצרוך את‬
‫המולקולות הקלות יותר‪ .‬האיזואלקניים הרבה יותר עמידים לבלייה מאשר הנורמל אלקניים‪ .‬זוהי דוגמה למודיפיקציה משנית‪.‬‬
‫נצטרך לראות האם קיימת זהות במולקולות על מנת לחבר אותן לאותה קבוצה גנטית ואז להסתכל על התרכובות הפחות‬
‫עמידות ולראות אם גם שם זה מתקיים‪.‬‬
 ‫אלקניים פוליציקליים ‪:Polycyclic Alkanes‬‬

‫כעת נראה את אותה צורת השוואה עבור שתי קבוצות אחרות של מולקולות – הופאן וסטרן‪:‬‬

‫האנליזה הזו חשובה כדי להבחין האם מה שמסתכלים עליו מייצג את המקור או מייצג תהליכים מאוחרים )‪.(Post-generation‬‬
‫להלן טבלה שמתארת את העמידות היחסית של מולקולות שונות לבלייה‪ ,‬ניתן לראות שהנורמל אלקניים מתבלים בקלות‬
‫יותר‪:‬‬
 ‫המגמה הכללית של העמידות לבלייה היא (מהקל ביותר לבלייה עד העמיד ביותר לבלייה) נורמליים‬
‫אלקניים> איזואלקניים>ציקלואלקניים>ארומטיים‪ .‬ניתן להשתמש בהופאן )‪ (C30‬כמרקר פנימי לקביעת דלדול הנפט‪.‬‬

‫יחס פריסטאן‪-‬פיטאן‪:‬‬

‫שתי המולקולות שראינו מקודם – הפריסטאן )‪ (C20‬והפיטאן )‪ (C19‬הן איזואלקניות אשר נוצרות מפיטול שהוא חלק מהמולקולה‬
‫של הכלורופיל‪.‬‬

‫הפירוק של הפיטול תלוי בסביבת ההשקעה‪ .‬בסביבת השקעה מחמצנת הפיטול ייצר חומצה פיטנית‪ ,‬פריסטן ואז פריסטאן‪,‬‬
‫ובסביבת השקעה מחזרת הפיטול ייצר דיהידרופיטול ואז פיטאן‪ .‬היחס בין הפריסטאן לפיטאן בסדימנט מעיד על פוטנציאל‬
‫החיזור של הממשק בין המים לסדימנט‪ .‬אבל‪ ,‬יחס ‪ Pr/Ph‬עשוי להיות מושפע גם ממטורציה תרמלית (‪)Pre+Post generation‬‬
‫או להיווצר ממקורות ביוגניים אחרים‪.‬‬
 ‫המולקולות שיתקבלו יהיו שונות אם הסביבה עשירה בחמצן או ענייה בחמצן‪ .‬ניתן לראות תיאור של המודלים הללו מתוך‬
‫המאמר של טיסו וולטה‪ .‬בסביבה ענייה בחמצן השינוי שאנו מקבלים במעבר מהביוספרה לגיאוספרה ייווצר לנו פיטאן (פחמן‬
‫מוסף לפיטול – ‪ .)C20‬לעומת זאת‪ ,‬בסביבה עשירה בחמצן המנגנון הוא שונה וכתוצאה מכך מקבלים את הפריסטאן )‪.(C19‬‬
‫כלומר‪ ,‬על ידי הסתכלות על הכרומטוגרמה נוכל לזהות האם סביבת ההשקעה הייתה מחמצנת או מחזרת‪ ,‬לפי היחס בין‬
‫הפריסטאן לפיטאן ‪ .‬ניתן לראות גרף של כמות הפריסטאן מול כמות הפיטאן‪:‬‬

‫כפי שניתן לראות בסביבות דלות בחמצן (יחס ‪ Pr/Ph‬קטן מ‪ )1-‬נקבל קרוגנים מסוג ‪ I‬ו‪ ,II-‬סביבת ההשקעה תהיה ימית וסוג‬
‫החומר האורגני יהיה אצתי‪ .‬בסביבות עשירות בחמצן (יחס ‪ Pr/Ph‬גדול מ‪ )1-‬נקבל קרוגנים מסוג ‪ ,III‬סביבת ההשקעה תהיה‬
‫יבשתית וסוג החומר האורגני יהיה חומר מפוחם‪ .‬ניתן להשליך נפטים שונים מהעולם ולראות איפה הם נופלים על השדות‬
‫השונים‪ ,‬ומכך להסיק על דרגת המטורציה או על ביודגרדציה (כאשר ‪ Pr/Ph‬קטן מ‪ ,1-‬דרגת המטורציה גדלה ככל שיורדים‬
‫בשדה האדמדם‪ ,‬וכאשר ‪ Pr/Ph‬גדול מ‪ ,1-‬כמות הדגרדציה גדלה ככל שעולים בשדה הצהבהב)‪.‬‬

‫אם הנפט עובר בלייה‪ ,‬היחס ‪ Pr/Ph‬ביחס ל‪ nC17/nC18‬יגדל‪ .‬לפריסטאן ולפיטאן יש רגישות לתהליכים באופן שונה‬
‫מהמולקולות האלקניות הנורמליות‪ .‬ככל שדרגת המטורציה תעלה‪ ,‬היחס ייקטן (בהפוך ממה שקורה בבלייה)‪.‬‬

‫כשזה המדד היחי ד שיש לנו‪ ,‬נצטרך לבדוק אם מה שיש לנו זה לא רק תוצר של הרבה תהליכים ולוודא שזה מייצג רק‬
‫פרמטר סביבתי‪ .‬בספרות מדובר על פוטנציאל החיזור שהיחס הזה מייצג במגע בין המים לסדימנט (כלומר בקרקעית)‪ .‬לא‬
‫ניתן להגיד רק על סמך היחס ‪ Pr/Ph‬על הסביבה‪ ,‬אבל מניחים שכאשר היחס הוא קטן מ‪ 1-‬הסביבה ענייה בחמצן ואם היחס‬
‫מעל ‪ 2‬או ‪ 3‬אז הסביבה עשירה בחמצן‪ .‬בין הערכים הללו – זה גבולי‪.‬‬
 ‫סדרות הומולוגיות‪:‬‬

‫סדרת האלקניים הנורמליים – ממולקולת מתאן ‪ CH4‬לכל אורך הסדרה יש לנו תרכובות דומות שההבדל ביניהן הוא תמיד‬
‫‪ .CH2‬כלומר‪ ,‬הוא כל פעם מתווסף ליצירת אתאן‪ ,‬פרופאן וכו'‪ .‬זוהי דוגמה לקבוצה הומולוגית‪ ,‬לה יש נוסחה משותפת‪.‬‬

‫דוגמה נוספת של סדרה הומולוגית בהקשר של ביומרקרים הוא סדרת הסטרנים )‪:(C27, C28, C29‬‬

‫אלו הן מולקולות פולי‪ -‬ציקליות עם שרשרת נוספת שמחוברת אליהן‪ .‬אם נסתכל על שלושת המולקולות נראה שהן דומות אך‬
‫לא זהות‪ .‬במתמיר של ‪ C24‬מצטרף ‪( CH3‬קבוצה מתילית) ובתחתון מצטרפים ‪ CH3‬ו‪ .CH2-‬מה שממוסגר בעיגול מקווקו מייצג‬
‫את החלק המשותף של המולקולות הפולי‪ -‬ציקליות הללו‪ ,‬ובאדום ניתן לראות את החלקים המבדילים‪ .‬למעשה‪ ,‬מה שיש לנו‬
‫כאן זו תרכובת שהנוסחה הבסיסית שלה היא ‪ C24‬ומתווסף לה כל פעם משהו אחר‪:‬‬

‫קולסטן ‪C27‬‬
‫מתילקולסטן ‪C28‬‬
‫אתילקולסטן ‪C29‬‬
 ‫בכרומטוגרמה הסטרנים נראים כך‪:‬‬

‫סדר ההופעה של כל מולקולה מתאים למה שאנחנו מכירים מכיוון שהמולקולה הקלה מגיעה קודם (קולסטן ‪ .)C27‬כל אחת‬
‫מהתרכובות הללו מיוצגת על ידי ארבעה שיאים שמופיעים במקבץ‪ .‬בתוך הקבוצה ישנם ארבעה משתנים של טמפ' רתיחה‬
‫ולכן ארבעה שיאים‪ .‬זה קשור לגיאומטריה המרחבית של התרכובת‪.‬‬

‫בתרכובות של ‪ C5, C14, C17‬יש קונפיגורציית אלפא וב‪ C20-‬יש קונפיגורציית ‪.R‬‬

‫איזומריזציה‪:‬‬

‫יצירת תרכובות עם אותה נוסחה כימית אבל עם מבנה שונה‪ .‬ישנן שתי אפשרויות להציג מולקולות‪:‬‬

‫עיגול מלא או יתד מלא – המימן יוצא לכיוונינו‪ .‬עיגול ריק או יתד ריק – המימן נכנס לדף‪ .‬קיימים שלושה איזומרים של סטרן‬
‫‪:C29‬‬

‫נתמקד בתרכובת הימנית של סטרן עם ‪ .20S‬התרכובת הזו נבדלת בכך שהקבוצה המתילית של ‪ C20‬התהפכה בכיוון‪ ,‬כלומר‬
‫עבר ממצב ‪ R‬למצב ‪ .S‬כלומר‪ ,‬יש לנו איזומר שיהיה אלפא‪-‬אלפא‪-‬אלפא‪.S-‬‬
‫נתמקד בתרכובת האמצעית של סטרן עם ‪ .20R‬התרכובת הזו היא במצב ‪ ,R‬אבל היא גם אלפא‪-‬בטא‪-‬בטא‪.R-‬‬
‫נתמקד בתרכובת השמאלית של דיה‪-‬סטרן‪ ,‬שבה יש רוטציה בכיוון בין ‪ 5‬ו‪ 10-‬ובין ‪ 13‬ו‪ .14-‬לצורה הזו קוראים דיה מלשון‬
‫שינוי דיאגנטי (סידור מחדש)‪.‬‬
 ‫הדוגמאות הללו מתארות שלושה טיפוסים של איזומריזציה‪ .‬לשינויים הללו ישנה משמעות רבה מכיוון שהם מייצגים משהו‬
‫שאם נבין את המנגנונים שלו נוכל לקרוא את הסיפור שהמולקולות מספרות‪ .‬חלק גדול מהשינויים שרואים כאן הוא באמת‬
‫שינויים שה מנוע שלהם הוא טמפרטורה ודרגת מטורציה‪ ,‬אבל לא רק‪ .‬בחלק מהשינויים הדבר הדומיננטי יכול להיות סוג‬
‫המטריקס האנאורגני בסלע‪ ,‬קטליזה של חרסיות‪ ,‬תנאים בסביבות ההשקעה וכו'‪ .‬לעתים‪ ,‬כל אלו משפיעים רק חלקית ולכן‬
‫נוכל ללכת לדברים ספציפיים ואיתם לנסות לנתח את הסיפור‪ .‬גם סדר ההגעה של האיזומרים הוא שונה בכרומטוגרמה‪:‬‬

‫התהליך התרמלי‪:‬‬

‫היחס בין ה‪ S-‬ל‪( R-‬בעיקר בסטרן )‪ (C29‬אבל גם בתרכובות אחרות) והיחס בין בטא‪-‬בטא לבין השיא אלפא‪-‬אלפא‪-‬אלפא‬
‫מייצגים את התקדמות המטורציה התרמלית‪.‬‬

‫קונפיגורציית ‪ R‬היא הקונפיגורציה המקורית שמתקבלת מהביוספרה ובתהליך הדיאגנזה כל עוד אין מטורציה תרמלית‪.‬‬
‫קונפיגורצית ‪ S‬מתקבלת כתוצאה מכך שעם העלייה בטמפרטורה קונפיגורציית ‪ R‬נהיית פחות יציבה ועם העלייה בתנאים‬
‫מתחילים להיווצר שינויים (התפרקות)‪ .‬בכל נקודת זמן בתהליך המטורציה יש לנו שני איזומרים – מה שנשאר בקונפיגורציית‬
‫‪ R‬ומה שהפך לקונפיגורציית ‪ .S‬אם נחבר ביניהם נקבל את כמות הסטרנים ההתחלתית‪.‬‬

‫כאשר היחס בין כמות סטרן בקונפיגורציית ‪ S‬לבין קונפיגורציית ‪ S+R‬הוא ‪ ,0‬הסלע הוא לא‪-‬בוגר ולא עבר מטורציה‬
‫משמעותית‪ .‬כאשר היחס הוא בין ‪ 0.5-0.55‬הסלע הוא בוגר‪ .‬היחס הזה למעשה מתאר לנו כמה הריאקציה התקדמה‪ .‬מה‬
‫שחסר לנו כדי לתרגם זאת להיסטוריה תרמלית זה את הקינטיקה של התהליך‪ .‬מתישהו אנו מגיעים לשיווי משקל והתהליך‬
‫נעצר כאשר קצת יותר מחצי התרכובות עוברות להיות ‪ ,S‬זה קורה בשיא חלון הנפט‪.‬‬
 ‫אם המאגר שבו הנפט נמצא נחשף מסיבות גיאולוגיות לטמפרטורות גבוהות יותר מהטמפרטורות שבהן הוא נוצר מהקרוגן‪,‬‬
‫אז אותו הנפט ממשיך בתהליך המטורציה‪ .‬מאחר ולשיטה הזו יש סוף שהוא בתוך תהליך המטורציה ולא בסופו (כאמור יחס‬
‫של עד ‪ , 0.55‬חלון הנפט)‪ ,‬היחס לא ימשיך להתפתח מעבר לסוף חלון הגז היבש והוא יגיע לשיווי משקל בתוך חלון הנפט‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לא מובן מאליו שאם מצאנו דרגת מטורציה בנפט‪ ,‬זה יהיה מצב הקרוגן באותו זמן‪.‬‬

‫קבוצת תרכובות איזומרית אחרת – ההופאנים ‪ -‬פנטה‪-‬ציקלית (טבעות מחומשות) שבהן הפרגמנט המשותף הוא ה‪ 191-‬וה‪-‬‬
‫‪.217‬‬

‫אלו הן שתי הקבוצות העיקריות של ביומרקרים מקבוצות הפולי‪-‬ציקליות ובכלל בהן מתעסקים‪ .‬הקבוצות הללו הן מהעמידות‬
‫ביותר לתהליכים משניים ולכן כאשר מתעסקים בקורלציות נפט‪-‬נפט ונפט‪-‬סלע מקור אלו מהוות אבן יסוד‪.‬‬

‫בקבוצה של ‪ C31‬עד ‪ C35‬יש שיאים כפולים של מעברי ‪ R‬ו‪ ,S-‬קבוצה זו נקראת הומו‪-‬הופניים‪ .‬מסתכלים על דרגת המטורציה‬
‫לפי היחס בין המעברים בין ‪ R‬ל‪ .S-‬קבוצה זו מתאימה לתיאור דרגות מטורציה יחסית נמוכות (עד לתחילת חלון הנפט)‪ .‬ישנם‬
‫פרמטרים נוספים כמו ‪ Tm‬ו‪ Ts-‬שמראים איזומריזציה שהיחס ביניהם מייצג בין היתר את דרגת המטורציה‪.‬‬

‫האות ‪ G‬בכרומטוגרמה מייצגת את המולקולה גמסרן‪ .‬המולקולה הזו היא מיוחדת ומבטאת היווצרות נפט וגז בסביבה של מים‬
‫משוכבים‪ ,‬תנאים היפרסליניים ואנאוקסיים לרוב‪.‬‬

‫מאובנים גיאוכימיים‪:‬‬

‫ישנה התפלגות שניתן להשתמש בה כדי לזהות את סביבות ההשקעה השונות‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬כאשר היחס בין ההופאנים‬
‫לסטרנים הוא נמוך‪ ,‬מדובר על אזור ימי וכאשר היחס ג בוה (יש יותר הופאנים מסטרנים) מדובר על סביבות אגמיות‪ .‬זו צורה‬
‫יחסית פשטנית‪ ,‬ובצורה משוכללת הכניסו את היחס בין הופאן לסטרן כנגד התרכובות הטטרה ציקליות היציבות והחזקות של‬
‫‪ (Tetracyclic Polyprenoid) TTP‬ובכך אנו מקבלים יכולת לראות הבדלה בין שלוש סביבות השקעה שונות‪:‬‬
 ‫מעטפת התרכובות האלקניות נורמליות בכרומטוגרמה‪:‬‬

‫ניתן לראות את התפלגות סוג החומר האורגני‪ .‬אם סוג החומר האורגני מורכב מאצות ובקטריות בסביבה הימית אנו נקבל את‬
‫המערכת האלקנית בצד היותר קל )‪ . (Algae‬אם סוג החומר האורגני הוא יבשתי נקבל את המערכת בצד הכבד יותר ‪(Terr.‬‬
‫)‪ , Plants‬פולימרים כבדים יותר‪ .‬בחלק הימי הטווח ייראה מעוגל ובחלק היבשתי נקבל שיאים נקודות מסוימות (מכיוון שרואים‬
‫רק פחמנים מסוימים‪ .‬השיאים הללו מייצגים מספרים אי‪-‬זוגיים‪ .nC23, nC25, nC27, nC29 :‬שליטת האלקניים האי‪-‬זוגיים היא‬
‫אחת מהתכונות שמאפיינות את החומר ששוקע בסביבות קלסטיות יבשתיות‪ .‬הדבר הזה הביא לפיתוח מודל שנקרא ‪Carbon‬‬
‫)‪ Preference Index (CPI‬שנותן אינדקס ליחס בין התרכובות האי‪-‬זוגיות לתרכובות הזוגיות‪:‬‬

‫אם האינדקס הוא מעל ‪ ,1‬סימן שהאי‪-‬זוגיים שולטים ומכך נוכל להסיק משהו על סביבת ההשקעה (יבשתית יותר)‪ .‬בטבלה‬
‫מתחת לגרף ניתן לראות את סוגי האורגניזמים (בקטריה‪ ,‬ספוגים‪ ,‬אצות וצמחים יבשתיים)‪ ,‬את תחומי המולקולות שהם‬
 ‫מייצרים‪ ,‬השיאים הדומיננטיים והאם יש להם ‪ CPI‬או לא‪ .‬מכיוון שבמהלך המטורציה התרמלית מתקיימת שבירה של קשרי‬
‫פחמן‪-‬פחמן‪ ,‬מבחינה סטטיסטית ככל שהמטורציה מתקדמת ה‪ CPI-‬ישאף ל‪ .1-‬ניתן לראות זאת בדיאגרמה‪:‬‬

‫בחלון הנפט היחס שואף ל‪ . 1-‬מדובר בכלי עזר לא רע לזהות את מקור החומר האורגני איתו אנו עובדים ובאיזו סביבת‬
‫השקעה הוא הצטבר‪ .‬תמיד נזכור שהפרמטרים הללו יכולים להיות מושפעים גם מדברים אחרים‪.‬‬

‫פרמטר נוסף שפיתחו בורבוניר ומאיירס של היחס בין מרכיב יבשתי למרכיב ימי בסדימנט‪:‬‬

‫כלי זה יכול לעזור לסדימנטולוגים גם בלי קשר לתחום הנפט והגז‪.‬‬

‫ביומרקרים ‪ -‬אינדיקציית גיל‪:‬‬

‫לחומר אורגני אין מדדים של גיל אבל נוכל מתוך פרמטרים מסוימים לקבל אינדיקציה לגבי גיל סלע המקור – היחס בין ‪ C28‬ל‪-‬‬
‫‪ ,C29‬מכיוון שהמקור הכי טוב לסטרן מסוג ‪ C28‬הוא דינופלגלטה (אצה) שפריחתם הגדולה מתחילה בטריאס ובמהלך‬
‫המזוזואיקון הם עדיין מתפתחים‪ .‬לכן‪ ,‬מוצאים שהיחס בין ‪ C28‬ל‪ C29-‬גדל עם הזמן‪ .‬אם נשליך זאת כנגד סקלת הזמן‬
‫הגיאולוגי‪ ,‬מסתבר שבערך נכנסים לתקופה המזוזואית ביחס של ‪:0.7‬‬
 ‫שיטת הסטרנים היא מהטובות ביותר‪.‬‬

‫‪ . 7‬אפיון הגז בישראל‪ ,‬ביומרקרים וקורלציה‪:‬‬

‫דרומית לקפריסין ישנו הר שבנוי מקרום יבשתי ונקרא ארטוסטנס‪ .‬בתוך אגן הלבנט התגלו מאגרי גז במים הכלכליים של‬
‫ישראל‪ ,‬בתמונה ניתן לראות את הופעות הנפט (שהופקו או שנמצאו) ובכחול את מאגרי הגז‪:‬‬

‫לדוגמה‪ ,‬בקידוח ים ‪ 2‬במדף היבשת נמצא נפט בעומק של ‪ 5‬ק"מ מתחת לקרקעית הים בתוך החתך היוראסי‪ .‬מדובר בנפט‬
‫באיכות מאוד גבוהה – ‪ 800‬חביות נפט ליום‪ .‬מכיוון שההפקה בים היא קשה יותר‪ ,‬זה בעייתי‪ .‬לימים קדחו גם את מרי ‪ 2‬ואת‬
‫תמר‪ .‬קידוחי "ים" הת בצעו בים‪ .‬קידוחי חלץ‪ ,‬ברור וכוכב הופקו במשך מספר שנים אבל יחסית מעט‪ .‬מגד מפיק מעט גם‬
‫היום‪ .‬באזור ים המלח נמצאו נפטים בקידוחים מסוימים‪.‬‬
 ‫אפיון הנפט – שלב ה‪:Bulk Composition-‬‬

‫זהו השלב שבו מקבלים את החלוקה לתרכובות רוויות ותרכובות ארומטיות‪ .‬עד לנקודה זו מה שקורה זה כרומטוגרמה רטובה‬
‫– על ידי המסה הדרגתית מבצעים הפרדה לפרקציות השונות ולהלן התוצאות‪:‬‬

‫ניתן לראות את צפיפות הנפט ב‪ , API-‬את אחוז התרכובות הארומטיות והתרכובות הרוויות‪ ,‬הרזינים‪ ,‬האספלטנים‪ ,‬הגופרית‬
‫ויסודות קורט של ‪ Ni/V‬שמופיעים בתוך הפרקציה של הרזינים והאספלטנים‪ .‬סך הכל מדובר בשישה פרמטרים מאפיינים‪ ,‬עם‬
‫‪.‬‬ ‫סקלה של שכיחות יחסית‪:‬‬

‫כל אחת מהקבוצות הללו מייצגת הרכב שונה מהאחרות ולא ניתן לייצר פרופיל מסוים על ידי ערבוב של שתי קבוצות‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫כל נפט מגיע מסלע מקור אחר‪ .‬בקבוצת הנפטים מים המלח ניתן לראות ערכים חריגים‪.‬‬

‫כאשר עושים השוואה בין שלוש קבוצות הרכבים ברמה המולקולרית (כרומטוגרפייה)‪:‬‬

‫בניתוח של קידוחי ים המלח ומגד‪ ,‬ניתן לראות כרומטוגרמות של‪ :‬הגרף הראשון ‪ -‬התרכובות האלקניות‪ ,‬האיזו‪-‬אלקניות ואת‬
‫השיאים הקטנים של הציקלו‪-‬אלקניים שלא ניתן לזהות בצורה טובה‪ .‬הגרף השני – כרומטוגרמה של שבר המולקולה של מסה‬
 ‫‪ , 217‬הפרגמנט השכיח ביותר בכל קבוצת הסטרנים ולכן מיוצגות כאן התרכובות של משפחת הסטרנים‪ .‬הגרף השלישי –‬
‫מייצג את ההופאנים (מסה ‪ .)191‬הפרגמנט שתחום על ידי החץ הורוד מתקבל בכל הספרטקרום‪.‬‬

‫כעת נוכל להשוות בין הנפטים השונים‪ .‬יש לנו אפשרות לבנות מטריצת סמנים לצורך השוואה מורכבת יותר‪ .‬נשווה‪:‬‬

‫בקידוח ים המלח‪:‬‬

‫יחס ‪ ,<1 :Pr/Ph‬קידוח ים המלח מייצג סביבה דלה יותר בחמצן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סטרנים‪ :‬היחס בין ‪ C28‬ל‪ C29-‬נותן אינדיקציה לגיל מכיוון שיצרני ‪ C28‬מתפתחים בשלב מאוחר יחסית – זה מחבר‬ ‫‪-‬‬
‫את הנפט הזה לתצורת ע'רב‪.‬‬
‫ניתן לראות עדות ל‪ C30-‬שהיא סטראן עם קבוצה מתילית ששכיחה בדינופלגלטה (אצה) אשר מתפתחת בעיקר‬ ‫‪-‬‬
‫במהלך המזוזואיקון – גם זה נותן אילוץ על גיל סלע המקור‪.‬‬
‫‪ :CPI‬נמוך יותר מהנפט של מגד‪ ,‬לכן כנראה שהסביבה היא יותר ימית ממגד‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טרפנים\הופאנים‪ 23Tri :‬גדול מ‪ 24Tet-‬בקידוח ים המלח‪ Tm ,‬גדול מ‪ Ts-‬וניתן לראות את מולקולת הגמסרן‪ ,‬לכן‬ ‫‪-‬‬
‫נסיק כי מדובר בסביבת השקעה קרבונטית אנאוקסית ועמודת מים משוכבת לרוב עם תנאים היפרסליניים‪ C35 .‬גבוה‬
‫מ‪ C34-‬וגם זה מעיד על סביבה קרבונטית אנאוקסית‪.‬‬

‫בקידוח מגד‪:‬‬

‫יחס ‪ ,1-1.1 :Pr/Ph‬לכן סביבת ההשקעה כנראה עשירה יותר בחמצן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סטרנים‪ ,C28/C29 :‬כנראה מאוחר יותר מקידוח ים המלח‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הופאנים‪ 23Tri :‬קטן מ‪ ,24Tet-‬יש מולקולת ‪ G‬ו‪ C35-‬נמוך מ‪.C34-‬‬ ‫‪-‬‬
‫נראה שמדובר בסביבה עם תרומה של חומר יותר קלסטי (יבשתי) אל תוך סביבת ההשקעה של סלע המקור‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫השוואה בין מגד לבין חלץ )‪:(Coastal Plain‬‬

‫‪ CPI‬נמוך יותר בחלץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫בחלץ אין ‪.G‬‬ ‫‪-‬‬
‫בסטרנים אין הבדל משמעותי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ Tm>Ts‬בחלץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ C35>C34‬בחלץ‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הופאנים‪ :‬מקבלים תמונת ראי‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫ולסיכום‪:‬‬

‫בקידוח ים המרכיב האצתי הוא גבוה מאוד וקידוח מגד מתאים לאזור יבשתי (דלתאי)‪.‬‬
 ‫איזוטופים של פחמן‪:‬‬

‫מדובר במודל שפיתח צבי סופר‪ ,‬עבור היחס שבין 𝐶 ‪ 𝜕13‬בתרכובות הארומטיות בהידרוקרבוניים לבין היחס בתרכובות‬
‫הרוויות‪ .‬ישנו אזור מסוים שמתחת לו ואולי גם בתוכו אנו מדברים על חומר אורגני ימי ומעליו מדברים על חומר אורגני יבשתי‬
‫– מבחינה איזוטופית‪ ,‬החומר האורגני היבשתי בדרך כלל יותר כבד‪ .‬ניתן לראות קבוצות גיאוגרפיות‪:‬‬

‫קידוח מנגו מתאים לחומר אורגני יבשתי‪ ,‬ים המלח‪ ,‬ים ו‪ Coastal Plain-‬מתאימים לסביבה ימית‪ .‬מגד יושב על אזור ימי‪-‬‬
‫יבשתי‪.‬‬

‫‪ . 8‬אפיון גז‪:‬‬

‫פ אזת הגז שונה מפאזת הנפט‪ ,‬והיא נובעת מכך שהמולקולות של ההידרוקרבוניים הרבה יותר קטנות‪ .‬מדובר בחמש‬
‫מולקולות בלבד‪ :‬מתאן‪ ,‬אתאן‪ ,‬פרופאן‪ ,‬בוטאן ואיזובוטאן‪ .‬גז הוא הרבה יותר קשה לאנליזה ביחס לנפט‪ ,‬וזה יחסית מורכב‬
‫לעשות קורלציה של גז‪-‬נפט‪ .‬אנו נתעסק בהרכב האיזוטופי‪.‬‬

‫ההרכב האיזוטופי של ‪ C‬ו‪ H-‬רגישים לא רק למקור אלא גם לתהליכי ההיווצרות‪.‬‬

 ‫בטבלה האחרונה ניתן לראות ערכים שמתייחסים לתהליכים מהם נוכל ללמוד איך נוצר הגז – תהליכים ביוגניים‪ ,‬חיזור של‬
‫‪ , CO2‬פרמנטציה‪ ,‬תהליכים תרמוגניים וגם האם נוצר מסלע מקור יבשתי או ימי‪ .‬נעזר בנתונים הללו כדי לייצר טביעת אצבע‬
‫גנטית לגז‪.‬‬

‫להלן הרכבי הגז השונים שמשתחררים בתהליך המטורציה‪:‬‬

‫גז ביוגני משתחרר מכל סוג של קרוגן מלבד ‪ ,IIS‬והגז המשתחרר הוא יבש (כלומר מתאן ‪.)CH4‬‬
‫גז תרמוגני משתחרר מכל סוג של קרוגן מלבד ‪ , III‬והגז המשתחרר הוא לרוב רטוב ורק בדרגות מטורציה מקבלים גז יבש‪.‬‬

‫גז שהוא ‪ :Oil-associated‬הכוונה לגז תרמוגני שמגיע ישירות מהקרוגן או מפירוק מתקדם של הנפט לשרשראות קצרות‪.‬‬
‫בגרף של דלתא ‪ 13C‬מול דלתא ‪ D‬של מתאן‪ ,‬ניתן לראות שדה של גז מיקרוביאלי (בצבעים כחול וירוק‪ ,‬כלומר ביוגניים)‪ .‬הגז‬
‫המיקרוביאלי הימי נוצר על ידי חיזור של ‪ CO2‬ולכן יש לו ערכי מימן גבוהים וערכי פחמן נמוכים יחסית‪ ,‬לעומת הירוק שנוצר‬
‫בתסיסה ויש לו ערכים גבוהים יותר של ‪.C13‬‬

‫כאן ניתן לראות את דלתא סי ‪ 13‬במתאן ביחס לדרגת היובש של הגז‪ .‬בתוך השדה התרמלי הירוק‪ ,‬אם החומר האורגני‬
‫המקורי היה יבשתי‪ ,‬אנו נהיה על הצד הכבד יותר של השדה‪ .‬בשדה הבקטריאלי‪ ,‬כאשר חיזור על ידי בקטריות נמצא בחלק‬
‫הכבד יותר‪.‬‬