‫אליס‬

‫‪2026‬‬

‫הרצאה ‪ :1‬מבוא לסוכרים‬

‫מבוא‬

‫סוכרים = שרשראות פחמניות אורגניות (מכילות פחמן‪ ,‬חמצן ומימן) בעלות קבוצה פונקציונלית של קרבוניל (קטון או אלדהיד)‪.‬‬

‫הצמח הוא המקור הראשוני לאנרגיה‪ .‬בתהליך הפוטוסינתזה (המתרחשת בכלורופלסט)‪ ,‬הצמח הופך את אנרגיית השמש לאנרגיה‬
‫שאגורה בקשרים הכימיים שבסופם מתקבל הסוכר‪ .‬אין יצירה של אנרגיה יש מאין ‪ -‬אנרגיה משתלשלת ממצב אחד לשני‪.‬‬
‫האנרגיה שנאגרה בצמח מגיעה אליו מהמזון‪ .‬אצלנו‪ ,‬במיטוכונדריות‪ ,‬הקשרים הללו יפורקו והאנרגיה תותמר ל‪.ATP-‬‬

‫דרכים לסיווג סוכרים‬

‫• לפי מספר הפחמנים בשרשרת הסוכר – גלוקוז הוא ‪( hexose‬בעל ‪6‬‬

‫פחמנים)‪ ,‬ריכוז הוא ‪( pentose‬בעל ‪ 5‬פחמנים)‪.‬‬

‫• מיקום הקרבוניל – במידה והקבוצה הפונקציונלית של הקרבונל ממוקמת בקצה השרשרת‪ ,‬מדובר באלדוזה‪ .‬במידה והיא‬
‫נמצאת באמצע השרשרת – מתקבלת קטוזה‪.‬‬
‫• כמה יחידות של חד‪-‬סוכרים מחוברות ביניהן – האם מדובר בחד‪-‬סוכר‪ ,‬דו‪-‬סוכר‪ ,‬רב‪-‬סוכר וכדומה‪.‬‬
‫• סטראוכימיית התרכובת – סיווג לפי פעילות אופטית (המושגים ‪ D‬ו‪.)L-‬‬

‫חד סוכרים‬
‫‪ = (CH2 O)n‬נוסחה אמפירית‬
‫חד‪-‬סוכרים הם אלדהידים או קטונים עם קבוצות הידרוקסיליות (‪ )OH‬מרובות‪.‬‬
‫שלד החד‪-‬סוכר בנוי משרשרת של פחמנים המחוברים ביניהם בקשרים יחידים‪.‬‬

‫היחידות הקטנות ביותר של סוכר הן בנות שלושה פחמנים (‪ )triose‬והן גליצר‪-‬אלדהיד (אלדוזה)‬
‫ודהידרוקסיאצטון (קטוז)‪.‬‬

‫אלדוזה וקטוזה – מיקום הקרבוניל בשרשרת הפחמנים מבדיל בין "אלדוזה" (אלדהיד‪ ,‬נמצא‬
‫בקצה השרשרת הפחמנית) לבין "קטוזה" (קטון‪ ,‬יכול להיות בכל מיקום בשרשרת)‪ .‬גלוקוז הוא‬
‫אלדהיד‪ ,‬ואילו פרוקטוז הוא קטון‪ .‬גלוקוז ופרוקטוז הם איזומרים והנוסחה המולקולרית שלהם‬
‫היא ‪.C6 H12 O6‬‬

‫אפימרים של גלוקוז‬

‫מאנוז וגלאקטוז הם איזומרים של גלוקוז‪ .‬הם נבדלים מגלוקוז בתבנית של אטום אסימטרי אחד‬
‫(=אפימרים)‪ ,‬כלומר – קבוצת ‪ OH‬אחת בלבד שונה במיקומה לעומת הגלוקוז‪.‬‬

‫סטראוכימיה של סוכרים – לסוכרים יש פעילות אופטית‪ .‬קיימות ‪16‬‬

‫אלדוהקסוזות‪ ,‬מתוכן ‪ 8‬הן ‪ D‬ו‪ 8-‬הן ‪ .L‬מרבית ההקסוזות באורגניזם החי הן‬
‫באיזומר ‪.D‬‬

‫‪1‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫מבנה טבעתי של חד‪-‬סוכרים‬

‫סוכרים בעלי חמישה פחמנים ומעלה יוצרים בתמיסה טבעות בעלות קונפיגורציות שונות‪ .‬קיים שיווי‪-‬משקל בין‬
‫שרשראות ישרות למבנים טבעתיים – טאוטומריה‪ .‬טבעת בת ‪ 6‬פחמנים מכונה ‪ .pyran‬טבעת בעלת ‪ 5‬פחמנים‬
‫מכונה ‪ .furan‬ניתן לשרטט את מבנה חד‪-‬הסוכר הן ב‪"-‬מודל פישר" והן ב‪"-‬מודת היוורת" (מודל יחסית מיושן‪,‬‬
‫פחות בשימוש כיום‪ .‬נהוג יותר לשרטט מבנה טבעתי בעזרת דיאגרמת כיסא)‪ .‬מבנה הטבעת הוא הרבה יותר יציב‬
‫ולכן הוא הצורה בה מולקולת הסוכר נמצאת הכי הרבה‪.‬‬

‫במצב מוצק‪ ,‬מולקולת הסוכר נמצאת אך ורק במבנה טבעתי‪ .‬בתמיסה מימית‪,‬‬
‫קיים שיווי‪-‬משקל בין המבנה הטבעתי למבנה הטבעת – הטבעת נפתחת‬
‫ונסגרת שוב ושוב‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם בתמיסה מימית מבנה הטבעת יציב יותר ולכן‬
‫המולקולה תימצא רוב הזמן במבנה זה‪.‬‬

‫סגירת שרשרת הגלוקוז לטבעת‬

‫סגירת טבעת הגלוקוז מתבצעת עקב תקיפה‬

‫נוקלאופילית של ההידרוקסיל בפחמן מספר ‪.5‬‬
‫אלקטרוני הקשר עוברים לחמצן של הקרבוניל‪ ,‬שתולש‬
‫מימן ונוצר קרבוקסיל חדש‪ .‬לכן‪ ,‬ההידרוקסיל יכול‬
‫להיווצר ב‪ 2-‬קונפיגורציות – מעל מישור הטבעת או‬
‫מתחת למישור הטבעת‪.‬‬

‫• אם ההידרוקסיל (‪ )OH‬וקבוצת המתילול (‪ )CH2 OH‬נמצאים מאותו צד של המישור – מבנה ‪.β‬‬

‫• אם ההידרוקסיל (‪ )OH‬וקבוצת המתילול (‪ )CH2 OH‬נמצאים בצדדים שונים של המישור – מבנה ‪.α‬‬

‫תהליך המוטרוטציה בגלוקוז‬

‫בתהליך של מוטורוטציה‪ ,‬יש תנועה מתמדת בין צורת השרשרת הפתוחה לצורת הטבעת הסגורה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מתרחשת המרה בין‬
‫אנומר ‪ α‬לאנומר ‪ .β‬מרבית הגלוקוז בתמיסה יהיה בצורה סגורה (מצב יציב יותר)‪ .‬במצב של שיווי‪-‬משקל‪ ,‬יש בערך ‪64%‬‬
‫מולקולות במצב ‪ β‬ו‪ 36%-‬מולקולות במצב ‪ .α‬במצב אלפא‪ ,‬ה‪ OH-‬על הפחמן האנומרי (פחמן מספר ‪ )1‬הוא בעמדה אקסיאלית‬
‫ואילו במצב בטא‪ ,‬ה‪ OH-‬הוא בעמדה אקווטוריאלית‪ .‬כזכור‪ ,‬עמדה אקווטוריאלית יציבה יותר מבחינה אנרגטית ולכן מועדפת‬
‫יותר‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫אנומרים‬

‫אפימרים = סטריאואיזומרים ששונים זה מזה רק במרכז כיראלי אחד‪.‬‬

‫אנומרים = אפימר של סוכר בעמדה האנומרית (פחמן מספר ‪.)1‬‬

‫פנטוזות‬

‫פנטוזות הן חד‪-‬סוכרים בעלי חמישה פחמנים‪ .‬גם הם מבצעים סגירה של השרשרת הפחמנית לטבעת‪ .‬ריבוז הוא פנטוזה‪ .‬ריבוז‬
‫הוא חד‪-‬סוכר חשוב מאוד משום שהוא מהווה מרכיב מרכזי ב‪ RNA-‬המשמש לשעתוק גנטי‪ .‬מהריבוז נוצר דיאוקסיריבוז‬
‫המהווה אבן בניין של ה‪ .DNA-‬בנוסף מהווה הריבוז חלק ממולקולות מפתח נוספות בתא‪ ATP, NADH :‬ועוד‪.‬‬

‫קשר גליקוזידי‬

‫סוכרים יודעים ליצור קשר קוולנטי עם קבוצה כהלית (‪ )OH‬או עם קבוצת אמין‪.‬‬
‫קיימים שני סוגי קשרים גליקוזידיים‪:‬‬

‫• קשר בין פחמן לחמצן (לדוגמה‪ :‬שני חד‪-‬סוכרים‪ ,‬כהל וסוכר)‪.‬‬

‫• קשר בין פחמן לחנקן (לדוגמה‪ :‬קשר בין בסיס חנקני של חומצת גרעין לסוכר)‪.‬‬

‫ב‪ ATP-‬יש קשר גליקוזידי בין פחמן לחנקן‪.‬‬

‫תגובת דחיסה בין שתי מולקולות גלוקוז‬

‫בדחיסה של ‪ α‬גלוקוז עם גלוקוז‬

‫מתקבל דו‪-‬סוכר מלטוז‪ ,‬תוך יציאת‬
‫מולקולת מים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫רב‪-‬סוכרים‬

‫• עמילן – רב‪-‬סוכר צמחי‪ .‬העמילן הוא תערובות של שתי פחמימות פולימריות רב‪-‬סוכריות‪ ,‬הנקראות עמילוז ועמילופקטין‪.‬‬
‫• גליקוגן – חומר תשמורת ברקמות בעלי‪-‬חיים‪.‬‬
‫• תאית – רב‪-‬סוכר המרכיב דפנות תאים צמחיים‪ .‬בני‪-‬אדם לא יכולים לעכל אותה‪ .‬מעוכלת על‪-‬ידי מעלי גרה‪.‬‬
‫• דקסטרן – חומר תשמורת בחיידקים‪.‬‬

‫משמש לאגירת סוכר זמין בצמח לצורך הפקת אנרגיה‬ ‫יחידות גלוקוז קשורות בקשרי )‪.α(1 − 4‬‬
‫עמילן‬
‫כימית‪ .‬נמצא בעיקר בדגנים ובשורשים אכילים‪ .‬לא מאוד‬ ‫קשרים בין שרשראות צד (קורה כל ‪ 24-30‬שיירים)‪:‬‬
‫(‪)starch‬‬
‫מסיס במים‪.‬‬ ‫)‪.α(1 − 6‬‬
‫מצוי בעיקר בתאי הכבד שם הוא מהווה עד ‪ 8%‬ממסת‬
‫יחידות גלוקוז קשורות בקשרי )‪.α(1 − 4‬‬
‫תאי הכבד‪ ,‬וכן בשרירים‪ ,‬לפעילות שוטפת‪ ,‬שם ריכוזו‬
‫קשרים בין שרשראות צד (קורה כל ‪ 8-12‬שיירים)‪:‬‬ ‫גליקוגן‬
‫מגיע עד ‪ 2%–1%‬ממסת השריר‪ .‬כמו כן‪ ,‬כמויות קטנות‬
‫)‪.α(1 − 6‬‬
‫שלו נמצאות באיברים נוספים בגוף דוגמת הכליות‪.‬‬
‫יחידות גלוקוז קשורות בקשרי )‪.β(1 − 4‬‬
‫משמשת כמרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים‪.‬‬ ‫תאית‬

‫יחידות גלוקוז קשורות בקשרי )‪.α(1 − 6‬‬

‫חומר תשמורת בחיידקים‪.‬‬ ‫מכילות גם קשרי )‪( α(1 − 3‬בין ענפים)‪ ,‬ולפעמים‬ ‫דקסטרן‬
‫גם ענפי )‪ α(1 − 2‬או )‪.α(1 − 4‬‬

‫גליקופרוטאינים וגליקוליפידים – חלבונים המכילים קבוצות סוכר עליהם (גליקופרוטאינים) הנפוצים על גבי ממברנות (החלבון‬
‫נעגן בממברנה והסוכר מזהה חומרים חוץ‪-‬תאיים)‪ ,‬ושומנים המכילים שיירי סוכר עליהם‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫הרצאה ‪ :2‬מטבוליזם הפחמימות‬

‫קטבוליזם = תהליכי פירוק‬

‫• גליקוגנוליזיס – פירוק גליקוגן לגלוקוז‬

‫• גליקוליזיס – פירוק גליקוז לפירובאט (‪)pyruvate‬‬

‫אנאבוליזם = תהליכי בנייה‪/‬סינתזה‬

‫• גליקונאוגנזיס – בניית גלוקוז מפירובאט (‪)pyruvate‬‬

‫• גליקונאוגנזיס – בניית גליקוגן מגלוקוז‬

‫מסלול הסוכרים מהמזון לזרם הדם‬

‫כשאנו אוכלים פחמימות‪ ,‬אנזים שנמצא ברוק ונקרא ‪ α-amylase‬מפרק את‬

‫הפחמימות (עמילן‪ ,‬גליקוגן‪ ,‬סוכרוז‪ ,‬לקטוז) לפוליסכרידים‪ ,‬סוכרוז‪ ,‬לקטוז ומלטוז‪.‬‬
‫העמילן מפורק לרב‪-‬סוכרים קטנים יותר ולמלטוז (מכאן הטעם המתוק אם נשאיר‬
‫לחם בפה במשך הרבה זמן)‪ .‬בקיבה ובמעי הדק‪ ,‬אנזימים בשם ‪pancreatic α-‬‬
‫‪ sucrase ,maltase ,amylase‬ו‪ lactase-‬מפרקים את הרב‪-‬סוכרים לחד‪-‬סוכרים‪.‬‬
‫במערכת העיכול‪ ,‬החד‪-‬סוכרים נספגים דרך הריפוד הפנימי של המעי ונספגים לזרם‬
‫הדם‪.‬‬

‫הלבלב מייצר עמילאז (אנזים שמפרק עמילן) שמשוחרר דרך צינור למעי הדק‪ .‬בדופן‬
‫המעי הדק‪ ,‬חד‪-‬סוכרים חודרים קיימים על סיסי המעיים על הדופן של המעי‪ .‬הם‬
‫ממוקמים לכיוון החלק הפנימי של המעי – מפרקים את הדו‪-‬סוכרים וסופגים אותם‬
‫דרך ה‪ .enterocyte-‬האנתרוציטים הם תאי אפיתל עמודיים אשר מרפדים את הדופן הפנימית של המעי הדק והמעי הגס‪.‬‬
‫מעליהם קיימת שכבה של ‪ glycocalyx1‬אשר מכילה אנזימי עיכול‪ .‬האנזימים הללו מפרקים דו‪-‬סוכרים ( ‪disaccharidase‬‬
‫‪ )enzymes‬על‪-‬ידי ביצוע הידרוליזה שמפרדת דו‪-‬סוכרים לחד‪-‬סוכרים‪ .‬מלטוז הופך ל‪ 2-‬יחידות גלוקוז‪ ,‬סוכרוז הופך לפרוקטוז‬
‫וגלוקוז‪ ,‬לקטוז הופך לגלקטוז ולגלוקוז‪ .‬סוכרים נקלטים לזרם הדם רק במעי הדק‪ .‬רק חד‪-‬סוכרים נקלטים במעי הדק‪.‬‬

‫רגישות ללקטוז ‪Lactose intolerance‬‬

‫במצב של רגישות ללקטוז‪ ,‬יש תפקוד פגום של אנזים הלקטאז (שאחראי על פירוק לקטוז לגלוקוז ולגלקטוז)‪ .‬במצב בו הלקטוז‬
‫לא מפורק לחד‪-‬סוכרים‪ ,‬הוא ממשיך למעי הגס שכן למעי הדק אין יכולת לספוג דו‪-‬סוכרים‪ .‬במעי הגס קיימת פלורה בקטריאלית‬
‫שמפרקת אותו ומתרבה (מייצרת אנרגיה‪ ,‬גזים ודברים נוספים שגורמים לאי‪-‬נוחות אופיינית לרגישות ללקטוז)‪ .‬רגישות ללקטוז‬
‫שכיחה מאוד בעולם המערבי‪.‬‬

‫• ‪ – Congenital lactose deficiency‬מולדת‪ ,‬נדירה מאוד‪.‬‬

‫• ‪ – Acquired lactase deficiency‬מתרחשת עקב פציעה כלשהי‬
‫במוקוזת המעי עק ב דלקת‪/‬תגובה אלרגית או זיהום‪.‬‬
‫• ‪ - Childhood onset‬עם הגיל‪ ,‬אנחנו מאבדים את היכולת לפרק‬
‫לקטוז‪.‬‬

‫‪ 1‬ה‪ glycocalyx-‬היא מעין מטריקס המכיל גליקוליפידים וגליקופרוטאינים‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫אי‪-‬סבילות ללקטוז היא וריאבילית בין אוכלוסיות שונות‪ .‬מבחינה גנטית‪ ,‬אנחנו‬
‫אי סבילות ללקטוז באוכלוסיות‪:‬‬
‫"מתוכנתים" כך שעם השנים‪ ,‬נפסיק לצרוך מוצרי חלב ולהשתמש באנזים‬
‫‪ 5%‬צפון אירופה‬ ‫לקטאז‪ .‬במרבית היונקים‪ ,‬עם סיום תקופת ההנקה הגן שמקודד לאנזים‬
‫‪ 10%‬אמריקה‬ ‫לקטאז (‪ ,MCM6‬ממוקם על כרומוזום ‪ )2‬עובר השתקה‪ .‬יש למעשה הכוונה‬
‫לשימוש בלקטאז בעיקר בגיל הינקות‪ .‬עם הגיל‪ ,‬האנזים הזה צריך להיות‬
‫‪ 99%‬סינים‬
‫מושתק‪ .‬כאשר הלאקטז מושתק – מתחילים להופיע סימפטומים של אי סבילות‬
‫ללקטוז‪ .‬בשלב מסוים בהיסטוריה‪ ,‬הופיעה מוטציה בגן המשתיק את הלקטאז ואיפשרה לאנשים להמשיך לצרוך לקטוז‪ .‬הדבר‬
‫היווה יתרון אבולוציוני שכן הפרטים בעלי המוטציה הנ"ל נהנו מהיצע גדול יותר של מזון זמין וכן מגוון גדול יותר של מזון‪.‬‬
‫ארכיאולוגים תיעדו ביות בקר כבר לפני ‪ 9,000‬שנה באיזור צפון אפריקה והים התיכון‪ .‬באוכלוסיות אלו‪ ,‬המוטציה בגן המשתיק‬
‫את הלאקטז הייתה בעלת יתרון אבולוציוני‪.‬‬

‫טרנספורט של גלוקוז‬

‫העברת הגלוקוז מהמעי הדק נעשית על‪-‬ידי טרנספורטרים‪ .‬מולקולת הגלוקוז הידרופילית מאוד ולכן היא זקוקה לנשא שיעביר‬
‫אותה את הממברנה השומנית של תאי המעי‪.‬‬

‫משאבות אקטיביות הפועלות תוך‪-‬כדי השקעת אנרגיה (‪)sodium glucose transporter – SGLT‬‬

‫אחד מהטרנספורטים שמבצעים נשיאת גלוקוז לתאים הוא‬

‫טרנספורט אקטיבי‪ .‬בתאי האנתרוציטים‪ ,‬קיימות משאבות‬
‫נתרן‪-‬אשלגן‪ .‬משאבות אלו הן משאבות אקטיביות שעובדות‬
‫תוך שימוש ב‪ ATP-‬ותפקידן להוציא ‪ 3‬יוני ‪ Na+‬מחוץ לתא‬
‫ולהכניס ‪ 2‬יוני אשלגן (‪ )K+‬אל תוך התא‪ .‬פעולה זו יוצרת מפל‬
‫ריכוזים – יש ריכוז גבוה של נתרן מחוץ לתא וריכוז נמוך של‬
‫נתרן בתוך התא‪ .‬חלבוני ה‪ SGLT-‬משתמשים באנרגיה‬
‫הנוצרת עקב מפל הריכוזים (שיצרו משאבות הנתרן‪-‬אשלגן) כדי‬
‫לשאת גלוקוז אל תוך הממברנה‪ .‬שימוש שכזה באנרגיה נקרא‬
‫"‪ ,"secondary active transport‬שכן במצב זה‪ ,‬אין הצמדה‬
‫ישירה של ‪ ATP‬לטרנספורטר‪ .‬התהליך כולו מסתמך על ההבדל בפוטנציאל החשמלי שנוצר על‪-‬ידי הזרמת יונים מחוץ‪/‬לתוך‬
‫התא‪ .‬אם לא נשקיע ‪ ATP‬ולא נייצר את מפל ריכוזי הנתרן בעזרת משאבות הנתרן‪-‬אשלגן‪ ,‬לא נוכל להכניס גלוקוז לתא‪.‬‬

‫טרנספורטרים ממשפחת ‪)Glucose transporter( GLUT‬‬

‫חלבוני ‪ GLUT‬הם חלבונים ממברנליים הנמצאים ברוב תאי היונקים‪.‬‬

‫מדובר במשפחת חלבונים שמכילה כ‪ 12-‬טרנספורטרים שונים‪ .‬חלבוני ה‪-‬‬
‫‪ GLUT‬הם טרנספורטרים הפועלים במנגנונים פסיביים‪ ,‬ללא השקעת‬
‫אנרגיה‪ .‬החלבונים השונים במשפחה הזו נבדלים זה מזה באפיניות שלהם‬
‫לגלוקוז ובמיקום שלהם בגוף (סוגי ‪ GLUT‬שונים נמצאים ברקמות שונות)‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬במוח קיים ‪ GLUT‬עם אפיניות גבוהה מאוד לגלוקוז‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫ב כבד יש ‪ GLUT‬עם אפיניות נמוכה ולכן רק בריכוז מסוים של גלוקוז בדם‬
‫תתרחש כניסה של גלוקוז לרקמת הכבד‪ .‬למוח‪ ,‬בניגוד לרקמות אחרות‪ ,‬אין‬
‫מאגרי גלוקוז ולכן הוא חייב לקבל כל הזמן הזרמה קבועה של גלוקוז‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הכבד משמש כאיבר האוגר גליקוגן (רב‪-‬סוכר המורכב מיחידות רבות‬
‫של גלוקוז) ולכן ה‪ GLUT-‬שנמצא בתאי הכבד בעל אפיניות נמוכה יותר‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫כניסת הגלוקוז לתא על‪-‬ידי טרנספורטרים מסוג ‪ GLUT‬מתבצעת באמצעות דיפוזיה מקלה (‪ – )Facilitated diffusion‬דיפוזיה‬
‫אשר מתרחשת דרך שיפוע ריכוז‪ ,‬באמצעות מולקולות נשא‪ .‬דיפוזיה מקלה היא שימוש בחלבוני טרנס‪-‬ממברנה דרך שיפוע ריכוז‪,‬‬
‫כדי לקלוט חומרים אל תוך התא בלי לנצל אנרגיה (בניגוד לנשאים אקטיביים אשר דורשים נוכחות של מולקולות ‪.)ATP‬‬

‫‪ – GLUT 4‬נמצא בשרירי השלד ובשריר הלב‪ .‬מיוחד מאוד משום שהוא נתון‬
‫לרגולציה של אינסולין‪ .‬רמתו בשטח פני השריר גדלה כשיש הפרשת אינסולין‪.‬‬
‫כשצורכים מזון‪ ,‬רמת הגלוקוז בדם עולה‪ .‬העלייה בריכוז הגלוקוז בדם‬
‫מעוררת הפרשת אינסולין על‪-‬ידי הלבלב‪ .‬הלבלב מפריש אינסולין לזרם הדם‪.‬‬
‫האינסולין מגיע לזרם הדם לכל הרקמות ומחפש א יפה יש רצפטור שקולט‬
‫אותו‪ .‬כשהאינסולין מגיע לתאי השריר‪ ,‬הוא מעביר סיגנל לתוך התא שמעביר‬
‫כל מיני מערכות ברקמות השונות שיעשו ‪ = glucose uptake‬שיקלטו את‬
‫הגלוקוז מזרם הדם‪ .‬כשהאינסולין מעביר סיגנל לתא השריר‪ ,‬הסיגנל עובר‬
‫לוסיקולות‪ .‬הוסיקולות נמצאות במצב נייח בתאי השריר ועל גביהן יש‬
‫‪ .GLUT 4‬ברגע שעובר הסיגנל של האינסולין‪ ,‬חלבוני ה‪ GLUT-‬בתא השריר‬
‫נעים לכיוון הממברנה ומבצעים ‪ exocytosis‬ואיחוי לממברנה‪ .‬כעת‪ ,‬על‬
‫הממברנה יש חלבוני ‪ GLUT‬שקולטים את‬
‫הגלוקוז‪ .‬כך‪ ,‬האינסולין למעשה מגדיל את‬
‫חדירות תאי השריר לגלוקוז ומוריד את‬
‫רמת הגלוקוז בדם‪.‬‬

‫טבלה‪ :‬סוגי חלבוני ‪ GLUT‬בגוף האדם‬

‫בטבלה מתוארים הסוגים השונים של חלבוני הטרנספורט ‪GLUT‬‬

‫בגוף האדם‪ ,‬מספר הרקמות בהן הם נמצאים וכדומה‪.‬‬

‫מתוארים גם ערכי ה‪ Km-‬של כל חלבון ‪ .GLUT‬כזכור‪ ,‬ערך ה‪Km-‬‬

‫מתארת את ריכוז הסובסטרט הדרוש כדי שמהירות התגובה תהיה‬
‫‪ 1/2‬המהירות המקסימלית‪ .‬ככל שערך ה‪ Km-‬נמוך יותר = אפיניות‬
‫הנשא לסובסטרט גבוהה יותר‪.‬‬

‫אם כן‪ ,‬ניתן לראות כי ערך ה‪ Km-‬של ‪( GLUT 3‬סוג החלבון‬

‫שנמצא במוח) נמוך במיוחד – יש לו אפיניות גבוהה מאוד לגלוקוז‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫הרצאה ‪ :3‬גליקוליזה‬

‫כדי לשמור של רמה קבועה של גלוקוז בדם‪ ,‬הרגולציה נעשית ברמה של כלל הגוף‪ ,‬על‪-‬ידי הורמונים‪ .‬בלימודי הביוכימיה בקורס‪,‬‬
‫אנחנו נדבר על אינסולין וגלוקגון‪ .‬שניהם מופרשים על‪-‬ידי הלבלב‪.‬‬

‫מתי הוא מופרש?‬ ‫מטרתו‬ ‫תאי הלבלב שמפרישים אותו‬ ‫שם ההורמון‬
‫מופרש כשרמת הגלוקוז בזרם הדם‬ ‫להוריד את רמת הגלוקוז בזרם‬
‫מופרש על‪-‬ידי תאי ה‪β-‬‬ ‫אינסולין‬
‫עולה‬ ‫הדם‬
‫מופרש כשרמת הגלוקוז בזרם הדם‬ ‫להעלות את רמת הגלוקוז בזרם‬
‫מופרש על‪-‬ידי תאי ה‪α-‬‬ ‫גלוקגון‬
‫יורדת‬ ‫הדם‬

‫הגליקוליזה מתקיימת כמעט בכל תא‪ .‬במהלכה‪ ,‬הגלוקוז (‪ 6‬פחמנים) הופך ל‪ 2-‬מולקולות של‬
‫פירובאט (‪ 2‬מולקולות כאשר כל אחת מורכבת מ‪ 3-‬פחמנים)‪ .‬הגליקוליזה מתרחשת בציטוסול‬
‫התא‪ ,‬והיא מייצרת ‪ – ATP‬אך במידה קטנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הגליקוליזה מייצרת פירובאט – ועיקר ה‪-‬‬
‫‪ ATP‬בגוף נוצר על‪-‬ידי פירוק הפירובאט במעגל קרבס שמתרחש במיטוכונדריה‪ .‬הגליקוליזה יכולה‬
‫להתקיים גם בתנאים אנ‪-‬אירוביים (כשאין מיטוכונדריות או כשהמיטוכונדריות לא פועלות)‪.‬‬
‫איור‪ :‬מולקולת פירובאט‬ ‫קיימים תאים שתלויים בתהליך הגליקוליזה‪:‬‬

‫• מוח ואריתרוציטים – תלויים בגליקוליזה‪.‬‬

‫• הרשתית‪ ,‬הקרנית ועדשות העין – תלויות בגליקוליזה אך לא באופן מוחלט‪.‬‬
‫• ליבת הכליה‪ ,‬אשכים‪ ,‬לויקוציטים‪ ,‬סיבי שריר לבנים – רקמות עניות במיטוכונדריה ולכן תלויות בגליקוליזה‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬לגליקוליזה תפקיד חשוב במהלך הלידה עד שהתינוק מתחיל לנשום חמצן אטמוספרי‪ ,‬הנדרש לנשימה מיטוכונדריאלית‪.‬‬

‫אז מה זה גליקוליזה? גליקוליזה היא מסלול מטבולי = שרשרת של ריאקציות במהלכן מולקולת גלוקוז אחת הופכת ל‪2-‬‬
‫מולקולות פירובאט‪ .‬כל הפחמנים שלנו נשמרים‪ ,‬אבל הופכים מגלוקוז לפירובאט‪ .‬בשלב הראשון של הגליקוליזה‪ ,‬משקיעים ‪ATP‬‬
‫על‪-‬ידי זרחון תוצרי הביניים בגליקוליזה‪ .‬בשלב השני של הגליקוליזה‪ ,‬מייצרים ‪ .ATP‬במהלך התהליך‪ ,‬אנו מייצרים גם ‪,NADH‬‬
‫ששווה בערכו ל‪ .ATP-‬מדוע? משום שאם הוא הולך למיטוכונדריה ומוסר את יוני ההידריד שלו (בשרשרת העברת אלקטרונים)‪,‬‬
‫הוא מתורגם ליחידות של ‪.ATP‬‬

‫‪Glucose + 2NAD+ + 2ADP + 2Pi ⇒ 2 pyruvate + 2NADH + 2H + + 2ATP + 2H2 O‬‬

‫‪)nicotinamide adenine dinucleotide=( NAD+‬‬

‫‪ NAD+‬הוא קו‪-‬אנזים המצוי בכל התאים החיים‪ .‬הוא בנוי מ‪ 2-‬נוקלאוטידים אשר מורכבים‬
‫מהבסיסים החנקניים אדנין וניקוניטאמיד‪ .‬בין שניהם מחברות ‪ 2‬קבוצות פוספאט (‪ )PO4 −3‬ו‪2-‬‬
‫קבוצות ריבוז‪ .‬ה‪ NAD+-‬הוא קו‪-‬פקטור של אנזימים מטיפוס דה‪-‬הידרוגנאזות‪ ,‬אשר מקטלזים‬
‫איור‪ :‬קבוצת פוספט‪/‬זרחה‬ ‫ריאקציות חמצון‪-‬חיזור‪ .‬הוא משמש כנשא אלקטרונים – מסוגל לקלוט יון הידריד ולהעבירו‬
‫לתרוכבת אחרת‪ ,‬תכונה שמאפשרת תגובות כימיות רבות בתא‪ .‬תהליכי חיים רבים לא היו‬
‫מתקיימים ללא ‪.NAD‬‬

‫‪ +NAD‬שייך לקבוצת הויטמינים – ויטמין ‪( B3‬ניאצין)‪ .‬ה‪ NAD+-‬קולט ומעביר מימנים ואלקטרונים בצורתו המחוזרת –‬
‫‪ .NADH‬בנוכחות חמצן‪ ,‬ה‪ NADH-‬מעביר את המימן והאלקטרונים בשרשרת הנשימה‪ .‬כדי לאפשר מסלול נוסף של גליקוליזה‪,‬‬
‫אנחנו צריכים שה‪ NADH-‬יחזור לצורתו המחומצנת‪ .‬בנוכחות חמצן‪ ,‬ה‪ NAD+-‬הופך ל‪  NADH-‬הולך לשרשרת העברת‬

‫‪8‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫האלקטרונים במעגל קרבס ‪ ‬חוזר להיות ‪ NAD+‬וחוזר לגליקוליזה‪ .‬אם אין חמצן במערכת‪ ,‬ה‪ NAD+-‬הופך בגליקוליזה ל‪-‬‬
‫‪ NADH‬אבל אין לו למי למסור את יוני ההידריד כדי לחזור לצורה ‪ NAD+‬כדי לבצע שוב גליקוליזה – כיוון שאין חמצן‪ .‬במצב‬
‫שכזה‪ ,‬יש ‪ 2‬אפשרויות‪:‬‬

‫• הפיכת פירובאט ללקטאט – מתרחשת באופן מסיבי בשריר שעושה פעילות‬

‫מאומצת‪ .‬קצב העבודה של השריר מהיר מקצב אספקת החמצן – אין מספיק חמצן‬
‫כדי להמיר ‪ NADH‬ל‪ )NAD+(-‬ונוצרת חומצה לקטית‪ .‬כשפירובאט הופך‬
‫ללקטאט‪ ,‬ה‪ NADH-‬הופך ל‪ .NAD+-‬לכן‪ ,‬במצב בו אין מספיק חמצן‪ ,‬יתרחש‬
‫התהליך הזה‪ .‬כשיש אימון מואץ והמתאמן חש כאב שרירים – זה מה שקורה‪.‬‬
‫החומצה הלקטית גורמת לתחושת הכאב‪.‬‬

‫• הפיכת הפירובאט לאתנול – תהליך המתבצע בעיקר על‪-‬ידי שמרים ופטריות‪ .‬הדבר‬
‫מאפשר יצירה של ‪ NAD+‬מ‪ NADH-‬ובכך מאפשר את המשך תהליך הגליקוליזה‪.‬‬

‫הגליקוליזה עובדת הרבה יותר מהר בתנאים אנ‪-‬אירוביים‪ .‬מדוע? במצב בו יש די חמצן‪ ,‬מעגל קרבס מייצר את הרוב המוחלט של‬
‫ה‪ ,ATP-‬ואילו הגליקוליזה מייצרת רק ‪ 2‬מולקולות ‪ ATP‬על יחידת גלוקוז אחת‪ .‬עם זאת‪ ,‬במצב בו אין חמצן ומעגל קרבס לא‬
‫יכול להתרחש‪ ,‬הגליקוליזה אחראית על ייצור ה‪ ATP-‬ועליה לעבוד בקצב הרבה יותר מהיר כדי לעמוד בדרישת התאים לאנרגיה‪.‬‬
‫היות וכל מקטע של גליקוליזה מניב רק ‪ 2‬מולקולות ‪ ,ATP‬יש להגביר את קצב הגליקוליזה‪.‬‬

‫הערה‪ :‬שלושת אנזימי המפתח לפי תמי לבנת‪ :‬האנזימים ‪ phosphofructokiase-1 (PFK-1) ,hexokinase‬ו‪.pyruvate kinase-‬‬

‫‪9‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫שלב ‪ :1‬צריכת ‪ATP‬‬

‫תגובה מס' ‪Hexokinase :1‬‬

‫כזכור‪ ,‬אנזימים מסוג ‪ kinases‬מעבירים פוספט מדונור בעל רמת אנרגיה גבוהה‪ ,‬שהוא לרוב ‪ ,ATP‬ל‪ acceptor-‬שהוא לרוב כוהל‬
‫או קבוצה אמינית‪ .‬בתגובה הזו‪ ,‬האנזים הקסוקינאז מפרק ‪ ATP‬ל‪ ADP-‬וגורם לזרחון גלוקוז והפיכתו לגלוקוז ‪-6‬פוספט‪.‬‬
‫לתגובה זו דרוש יון מגנזיום ‪ .Mg2+‬מולקולות גלוקוז שנכנסות לתא מיד הופכות לגלוקוז ‪-6‬פוספט‪ ,‬ריכוז הגלוקוז החופשי בתא‬
‫אפסי וגלוקוז מוסיף להיכנס לתא‪ .‬הוספת קבוצת הפוספט גורמת לשינוי המטען למטען שלילי אשר אינו מאפשר את יציאת‬
‫הגלוקוז מהתא‪ .‬השינוי הזה חשוב מ‪ 2-‬סיבות‪:‬‬

‫• גלוקוז ‪-6‬פוספט טעון שלילית‪ ,‬כלומר לא יכול לצאת דרך ממברנת התא בדיפוזיה ו‪"-‬כלוא" בתא‪.‬‬
‫• גלוקוז ‪-6‬פוספט היא מולקולה פחות יציבה מגלוקוז‪ ,‬רמז להמשך תהליך מטבולי‪.‬‬

‫ברגע שה‪ hexokinase-‬קושר גלוקוז‪ ,‬מתרחש שינוי קונפורמציה – שתי‬

‫האונות נעות זו לכיוון זו וכולאות את הגלוקוז‪ .‬הגלוקוז כולו מוקף ב‪-‬‬
‫‪ hexokinase‬חוץ מקבוצת ה‪ OH-‬של פחמן ‪ ,6‬והיא תקלוט את קבוצת‬
‫הפוספט ששוחררה מה‪.ATP-‬‬

‫כליאת הגלוקוז מונעת ריאקציות או מצבי ביניים לא רצויים‪ ,‬לא מתאפשרת‬

‫כניסת מים וכך קבוצת הפוספט שמשתחררת מה‪ ATP-‬לא יכולה לעבור‬
‫למקום אחר (שאולי עדיף תרמודינמית)‪ .‬זו תגובה ל‪ .induced fit-‬גלוקוז ‪-6‬פוספט יכול גם ללכת לצרכי אגירה בגוף (במידה ויש‬
‫עודף גלוקוז)‪ ,‬לסינתזת ריבוזות ולמעגל הפנטוזות‪.‬‬

‫תגובה מס' ‪Phosphohexose isomerase :2‬‬

‫האנזים ‪ Phosphohexose isomerase‬מבצע איזומרציה מאלדהיד‬

‫לקטון‪ .‬הפיכת גלוקוז ‪-6‬פוספט לפרוקטוז ‪-6‬פוספט – טבעת בעלת ‪5‬‬
‫פחמנים‪ ,‬לתגובה זו דרוש יון מגנזיום ‪ Mg2+‬וכמות אנרגיה קטנה‪.‬‬
‫התגובה הינה דו‪-‬כיוונית‪.‬‬

‫שלבים ‪ 1‬ו‪ 4-‬ופתיחת הטבעת לשרשרת ישרה מבוצעים על‪-‬ידי האתר‬

‫הפעיל שמורכב משייר ‪ His‬באנזים‪ .‬תזוזת הפרוטון בשלבים ‪ 2‬ו‪3-‬‬
‫מבוצעת על‪-‬ידי קטליזת בסיס (‪ )base-catalyzed‬על‪-‬ידי אתר פעיל‬
‫שמורכב משייר ‪ Glu‬באנזים‪ .‬הבסיס תולש את הפרוטון‪ ,‬אלקטרוני‬
‫הקשר עוברים לקשר בין שני הפחמנים (‪ .)C1=C2‬אחרי המעבר של‬
‫הפרוטון הזה לשייר ה‪ ,Glu-‬הוא מועבר בחופשיות בתמיסה הסובבת‪ .‬קבוצות ההידרוקסיל הן חומצות חלשות ולכן יכולות‬
‫להחליף פרוטונים עם המים מסביב‪ .‬אלקטרוני הקשר שבקשר הכפול ‪ C1=C2‬תולשים פרוטון מהתמיסה (לאו דווקא מהאנזים)‪,‬‬
‫פחמן ‪ C2‬נהיה חיובי‪ ,‬פרוטון נפלט לתמיסה‪ ,‬יש מעבר אלקטרונים ליצירת הקשר ‪.C2=O‬‬

‫מתבצעת איזומריזציה מאלדהיד לקטון‪ ,‬מאלדוזה לקטוזה = מספר האטומים לא משתנה‪ ,‬אך הם משנים את מיקומם‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫תגובה מס' ‪Posphofructokiase-1-PFK 1 :3‬‬

‫האנזים ‪ PFK1‬מפרק ‪ ATP‬ל‪ ADP-‬ומדביק קבוצת זרחן‬

‫לפרוקטוז ‪-6‬פוספט בעמדה מס' ‪ 1‬והופך אותו לפרוקטוז ‪-1,6‬‬
‫ביספוספט‪ .‬לתגובה זו דרוש יון מגנזיום ‪ .Mg2+‬בשלב זה אנו‬
‫משקעים אנרגיה בצורת מולקולת ‪.ATP‬‬

‫תגובת ה‪ PFK-1-‬היא לא הפיכה במיוחד בתנאי התא‪ ,‬וזה למעשה‬

‫השלב ה‪"-‬מחייב" הראשון בתהליך הגליקוליטי‪ .‬ניתן להשתמש‬
‫בגלוקוז ‪-6‬פוספט ובפרוקטוז ‪-6‬פוספט לדברים נוספים‪ ,‬אבל‬
‫פרוקטוז ‪-1,6‬ביפוספט מוכוון רק לגליקוליזה‪ .‬האנזים ‪PFK-1‬‬
‫הוא אנזים רגולטורי‪ ,‬ומהווה נקודה חשובה ברגולציה של תהליך‬
‫הגליקוליזה‪.‬‬

‫• אם אספקת ה‪ ATP-‬של התא מתרוקנת – פעילות ה‪ PFK-1-‬מוגברת‪.‬‬

‫• כאשר תוצרי השבירה של ה‪ ADP( ATP-‬ו‪ )AMP-‬נמצאים בעודף – פעילות ה‪ PFK-1-‬מוגברת‪ .‬האנזים מעוכב כאשר יש רמות‬
‫גבוהות של ‪ ATP‬בתא‪.‬‬

‫מספר מטבוליטים בתא עשויים לעקב או לזרז את הגליקוליזה‪ ,‬כאשר הגורם החשוב ביותר הינו רמת האנרגיה בתא‪ .‬ציטרט הוא‬
‫מעכב של ‪ .PFK-1‬רמה גבוהה של ציטרט מעידה על רמת אנרגיה גבוהה בתא‪ .‬מקור הציטרט הינו ממעגל קרבס‪ ,‬רמת ציטרט‬
‫גבוהה מסמנת שהמעגל עובד לאט כלומר אין צורך ליצור עוד אנרגיה והגליקוליזה תיעצר‪.‬‬

‫תגובה מס' ‪Aldolase :4‬‬

‫האנזים ‪ aldolase‬מקטלז תגובת דחיסה אלדולית הפוכה‪ .2‬פרוקטוז ‪-1,6‬‬

‫ביפוספט מבוקע ליצירת ‪ 2‬טריוז‪-‬פוספטים שונים – "גליצראלדהיד ‪-3‬‬
‫פוספט" – אלדוזה‪ .‬ו‪"-‬דיהידרוקסיאצטון‪-‬פוספט" – קטוזה‪ .‬מדובר‬
‫בתגובה מאוד הפיכה‪ ,‬שכן ה‪ ∆G-‬של התגובה לא מאוד שלילי‪ .‬לכן‪ ,‬קיום‬
‫הריאקציה תלוי מאוד במפל הריכוזים = חייב להיות סילוק יעיל של‬
‫התוצרים כדי שהגליקוליזה תימשך‪.‬‬

‫בצעדים ‪ 1‬ו‪ ,2-‬האלקטרונים הבלתי‪-‬קושרים בחנקן של האלדולאז‬

‫תוקפים את הפחמן הקרבונילי‪ ,‬אלקטרוני הקשר הקרבונילי עוברים‬
‫למימן שנמצא גם כן באנזים‪ .‬פרוטון שנמצא בתמיסה מבצע פרוטונציה‬
‫של ה‪ OH-‬ליצירת קבוצה עוזבת טובה‪ ,‬ולכן יוצאת מולקולת מים‪ .‬נוצר‬
‫קשר כפול בין החנקן לפחמן‪ .‬במקביל‪ ,‬חלק מסוים של האלדולאז מבצע‬
‫‪ base-catalysis‬על החנקן של האלדולאז ותולש את הפרוטון שאיבד את‬
‫האלקטרונים שקשרו אותו לחנקן‪ .‬חלק נוסף של אנזים האלדולאז מבצע‬
‫‪ base-catalysis‬על פרוטון נוסף‪ ,‬מה שגורם לאלקטרוני הקשר לעבור לקשר ‪ C-O‬שעתה הופך לקשר כפול = נוצר אלדהיד‬
‫והאלדהיד עוזב (גליצראלדהיד ‪-3‬פוספט)‪ .‬נוצר תוצר ביניים – ‪ .enamine‬החלק באנזים שקודם לכן תלש את הפרוטון‪ ,‬מבצע‬
‫בעזרתו פרוטונציה של הקשר ‪ – C=C‬נוצר מטען חיובי על ה‪ C-‬שסמוך לחנקן‪ ,‬האלקטרונים הבלתי‪-‬קושרים של החנקן יוצרים‬
‫קשר כפול עם הפחמן‪ .‬מבוצעת הידרוליזה לפירוק קשר הפחמן‪-‬חנקן‪ ,‬תוצר שני משתחרר – דיהידרוקסי‪-‬אצטון פוספט‪.‬‬

‫‪ 2‬בדחיסה אלדולית‪ ,‬קטון מגיב עם קטון‪/‬אלדהיד או שאלדהיד מגיב עם אלדהיד‪ ,‬ליצירת אלדול (אלדהיד וכוהל)‪ .‬בסיס תולש פרוטון מפחמן בעמדת אלפא‬
‫לקרבוניל‪ ,‬הפחמן הזה (טעון שלילית) מבצע תקיפה נוקלאופילית של פחמן קרבונילי (בעל מטען חיובי חלקי)‪ ,‬מתבצעת פרוטונציה של תוצר הביניים‪,‬‬
‫כשבמקביל בסיס תולש פרוטון נוסף‪ ,‬נוצר קשר כפול ‪.C=C‬‬

‫‪11‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫תגובה מס' ‪Triose phosphate isomerase :5‬‬

‫רק ה‪"-‬גליצראלדהיד ‪-3‬פוספאט" יכול להמשיך ישירות‬

‫בגליקוליזה‪ .‬התוצר הנוסף – "דיהידרו‪-‬אצטון‪-‬פוספאט"‪ ,‬עובר‬
‫שינוי מהיר ל‪"-‬גליצראלדהיד ‪-3‬פוספאט" על‪-‬ידי האנזים‬
‫‪ .triose phosphate isomerase‬שינוי זה הפיך ודומה לשלב‬
‫מספר ‪ 2‬שתואר קודם לכן בגליקוליזה‪.‬‬

‫כעת‪ ,‬השלבים שיתוארו בהמשך יתקיימו פעמיים – עבור כל‬

‫אחת ממולקולות ה‪"-‬גליצראלדהיד‪-3-‬פוספט"‪ .‬אנחנו נתאר‬
‫אותם עבור מסלול אחד לשם הנוחות‪.‬‬

‫שלב ‪ :2‬יצירת ‪ATP‬‬

‫תגובה מס' ‪Glyceraldehyde 3-phosphate dehydrogenase :6‬‬

‫מתרחשות כאן שתי ריאקציות ברצף‪:‬‬

‫• חמצון‪ :‬מולקולת ‪ 3NAD+‬קוטפת פרוטון (מחמצנת) ממולקולת ה‪-‬‬

‫"‪ ."glyceraldehyde 3-phosphate‬נוצר ‪.NADH‬‬
‫• זרחון‪ :‬הוספה של קבוצת ] ‪ orthophosphate [(OPO3 )2−‬אל‬
‫הפחמן ממנו נקטף הפרוטון (תקיפה נוקלאופילית)‪.‬‬

‫התוצר "‪ "1,3-bisphosphoglycerate‬הוא אציל‪-‬פוספאט‪.‬‬

‫הריאקציה הראשונה מועדפת תרמודינמית – היא בעלת ערך ‪∆G‬‬
‫שלילי‪ .‬הריאקציה השנייה לא מועדפת תרמודינמית‪ ,‬היא בעלת ערך‬
‫‪ ∆G‬חיובי‪ .‬לולא היו שתי הריאקציות מצומדות‪ ,‬הריאקציה השנייה לא‬
‫הייתה מתרחשת‪ .‬הצימוד ביניהן מאפשר שימוש באנרגיה‬
‫המשתחררת מהריאקציה הראשונה להורדת המחסום האנרגטי‬
‫שדורשת הריאקציה השנייה‪ .‬הצימוד ביניהן מתרחש באופן הבא‪:‬‬

‫• מולקולת "‪ "glyceraldehyde 3-phosphate‬נקשר אל הגופרית‬

‫בשייר ציסטאין‪ 149-‬של האנזים‪.‬‬
‫• מולקולת ‪ NAD+‬נקשרת גם היא אל האנזים‪.‬‬
‫• מתבצעת תגובת חמצון‪ :‬פרוטון נקטף מה‪glyceraldehyde 3-"-‬‬
‫‪ ,"phosphate‬מצומד אל ה‪ NAD+-‬ומתקבל ‪.NADH‬‬
‫• לאחר מכן‪ ,‬היסטידין‪ 176-‬מבצעת דה‪-‬פרוטונציה נוספת ונוצר קשר תיאו‪-‬אסתרי (‪.)thioester intermediate‬‬
‫• הקשר התיאו‪-‬אסתרי מותקף על‪-‬ידי קבוצת ה‪ orthophosphate-‬שנקשרת אל המולקולה‪ ,‬לקבלת התוצר "‪1,3-‬‬
‫‪."bisphosphoglycerate‬‬
‫• אטום המימן הנוסף מהסובסטרט משוחרר לתמיסה כפרוטון‪.‬‬

‫זו דוגמה לקונספט חשוב בתהליכים מטבוליים‪ :‬קישור קוולנטי לאנזים שמשמש לצימוד של ריאקציות‪ .‬תהליך מועדף‬
‫תרמודינמית מניע תהליך שאינו מועדף תרמודינמית‪ .‬האנזים למעשה שימש כמעין "מומחה לשידוכים"‪.‬‬

‫‪ 3‬כשאנו רואים ש‪ NAD+-‬משתתף בתגובה‪ ,‬זה רמז לכך שזו ריאקציית חמצון‪-‬חיזור‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫תגובה מס' ‪Phosphoglycerate kinase :7‬‬

‫האנזים ‪ Phosphoglycerate kinase‬מפרק את קבוצת הפוספט מ‪1,3-‬‬

‫ביספוספוגליצרט ומעביר אותה ל – ‪ – ADP‬ליצירת ‪ .ATP‬בתגובה זו אנו‬
‫מקבלים ‪ 2‬מולקולות ‪ ATP‬ושתי מולקולות ‪-3‬פוספוגליצרט‪ .‬מולקולת "‪1,3-‬‬
‫‪ "bisphosphoglycerate‬היא בעלת פוטנציאל גבוה למסירת קבוצת פוספט‪,‬‬
‫והפוטנציאל הזה מנוצל להעברת קבוצת הפוספט הזו אל ‪ ADP‬ויצירת ‪.ATP‬‬
‫האנזים מזיג את קבוצת הפוספוריל הגבוהה באנרגיה ל‪ ,ADP-‬מה שהופך אותו‬
‫ל‪ ATP-‬ומותיר אותנו עם מולקולת "‪ ."3-phosphoglycerate‬כעת‪" ,‬הרווחנו" ‪2‬‬
‫מולקולות ‪( ATP‬שכן המסלול מתרחש פעמיים‪ ,‬עבור כל מולקולת‬
‫‪.bisphosphoglycerate‬‬

‫תגובה מס' ‪Phosphoglycerate mutase :8‬‬

‫האנזים ‪ Phosphoglycerate mutase‬מעביר את קב' הפוספט מפחמן ‪ 3‬לפחמן ‪ 2‬במולקולת ה‪-3-‬פוספוגליצרט‪ .‬התגובה‬
‫מתבצעת בשני שלבים‪ ,‬בשלב הראשון מתווספת קבוצת פוספט לפחמן מס' ‪ 2‬במולקולת ה‪ 3-‬פוספוגליצרט‪ ,‬ליצירת ‪-2,3‬‬
‫ביספוספוגליצרט‪ ,‬לאחר מכן מוסרת קבוצת הפוספט מפחמן מס' ‪ ,3‬ליצירת ‪-2‬פוספוגליצרט‪ .‬התהליך נמצא בשיווי‪-‬משקל‪.‬‬
‫לתגובה זו דרוש יון מגנזיום ‪ .Mg2+‬כזכור לנו‪ ,‬אנזימים מסוג‬
‫‪ mutase‬הם תת‪-‬קבוצה במשפחת ה‪ "isomerases"-‬ויודעים לבצע‬
‫העברה תוך‪-‬מולקולרית של קבוצה פונקציונלית‪ ,‬שמשנה את‬
‫מיקומה בתוך המולקולה‪ .‬פירוט המנגנון בקצרה‪:‬‬

‫• קבוצת פוספט ] ‪ [(OPO3 )2−‬נקשרת אל שייר היסטדין באתר‬

‫הפעיל של האנזים‪.‬‬
‫• הפוספו‪-‬אנזים מעביר את קבות ה‪ phosphoryl-‬לסובסטרט ("‪3-‬‬
‫‪ ,)"phosphoglycerate‬מה שיוצר ‪.2,3-bisphoglycerate‬‬
‫• קבוצת הפוספט שעל פחמן ‪ C3‬עוברת לאנזים‪ ,‬מה ששוב יוצר את‬
‫אותו הפוספט‪-‬אנזים ההתחלתי‪.‬‬
‫• התוצר "‪ "2-phosphoglycerate‬משתחרר‪.‬‬
‫• האנזים "מתחדש" ויכול שוב לבצע את אותה התגובה‪.‬‬

‫תגובה מס' ‪Enolase :9‬‬

‫האנזים ‪ enolase‬מבצע דהידרציה (הוצאת מולקולת מים) של "‪2-‬‬

‫‪ "phosphoglycerate‬ויוצר קב' אנול במולקולת ה‪2-"-‬‬
‫‪ "phosphoglycerate‬ליצירת "‪.)PEP( "phosphoenolpyruvate‬‬

‫‪13‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫תגובה מס' ‪Pyruvate kinase :10‬‬

‫זוהי התגובה האחרונה בגליקוליזה‪ .‬האנזים פירובט קינאז מבצע הסרה של‬
‫קבוצת פוספט ממולקולת הפוספואנול פירובט והעברתה ל – ‪ ADP‬ליצירת‬
‫‪ .ATP‬בשלב זה נוצר מפוספואנול פירובט התוצר הסופי של הגליקוליזה –‬
‫פירובט‪ .‬לתגובה זו דרוש יון מגנזיום ‪ Mg2+‬או יון מנגן ‪ Mn2+‬וכן יון אשלגן‬
‫‪.K+‬‬

‫ל‪ PEP-‬יש פוטנציאל גבוה למסור קבוצת פוספט – הרבה יותר מאשר "‪2-‬‬
‫‪ ."phosphoglycerate‬הסיבה היא שב‪ PEP-‬קבוצת הפוספאט כולאת את‬
‫המולקולה ב‪ – enol form-‬צורה פחות יציבה ולכן פחות עדיפה‪ .‬כלומר‪ ,‬יש‬
‫ערך ‪ ∆G‬שלילי להסרת קבוצת הפוספאט מ‪ ,PEP-‬ולכן התגובה מתרחשת‬
‫במהירות‪ .‬ברגע שמתרחש זרחון וקבוצת הפוספאט מוסרת מ‪ ,PEP-‬תצורת ה‪-‬‬
‫‪ enol‬הפחות יציבה הופכת לתצורה יציבה יותר = ‪ .pyruvate‬כעת נוצרו ‪2‬‬
‫מולקולות ‪ ATP‬נוספות‪ ,‬אחת על כל מולקולת ‪ PEP‬שזורחנה‪ ,‬והן רווח‬
‫בתהליך‪.‬‬

‫יש לזכור שמולקולה אחת של גלוקוז מפיקה ‪ 2‬מולקולות של גליצראלדהיד ‪-3‬פוספאט‪ .‬שני החצאים של מולקולת הגלוקוז‬
‫עוקבים אחר אותו תהליך בשלב השני של הגליקוליזה‪ .‬הפיכת ‪ 2‬מולקולות ה‪"-‬גליצראלדהיד ‪-3‬פוספאט" ל‪ 2-‬מולקולות של‬
‫פירובאט מלווה ביצירת ‪ 4‬מולקולות ‪ ATP‬מ‪ .ADP-‬עם זאת‪ ,‬התפוקה "נטו" של ‪ ATP‬עבור מולקולה אחת של גלוקוז היא ‪,2‬‬
‫היות והושקעו ‪ 2‬מולקולות ‪ ATP‬בשלב השקעת האנרגיה‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫‪15‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫הרצאה ‪ :4‬רגולציה על גליקוליזה‬

‫מנגנוני רגולציה על תהליך הגליקוליזה‬

‫קיימות מספר רמות בקרה על גליקוליזה‪ ,‬אבל הבקרה הזו מתקיימת על כל הרגולציות האנזימתיות‪/‬מסלולים מטבוליים בגוף‪.‬‬
‫גליקוליזה היא מסלול רב‪-‬ריאקציות רב‪-‬אנזימתיות – כשמרבית האנזימים פועלים ב‪ 2-‬הכיוונים‪ .‬כיצד אנו גורמים לאנזים לדעת‬
‫לאיזה כיוון לפעול?‬

‫עלייה ברמת הסובסטרט – תוביל לפעילות גבוהה יותר‪.‬‬

‫אנזימים אלוסטריים‬

‫מבין כלל אנזימי הגליקוליזה‪ ,‬שלושת אנזימי המפתח בגליקוליזה פועלים אך ורק בכיוון אחד‪.‬‬

‫‪ .1‬האנזים ‪ – hexokinase‬הופל גלוקוז ל‪"-‬גלוקוז ‪-6‬פוספט"‪.‬‬

‫‪ .2‬האנזים )‪ – phosphofructokinase (PFK‬הופך "פרוקטוז ‪-6‬פוספט" ל‪"-‬פרוקטוז ‪-1,6‬ביספוספט"‪.‬‬
‫‪ .3‬האנזים )‪ – pyruvate kinase (PK‬הופך "פוספו‪-‬אנול‪-‬פירובאט" ל‪"-‬פירובאט"‪.‬‬

‫מדובר באנזימים אלוסטריים – מעבר לאתר הפעיל שלהם‪ ,‬יש להם אתרים לקשירת מולקולות מעכבות או מפעילות (שלעתים הן‬
‫הסובסטרט עצמו)‪ .‬הקישור של הרגולטור משנה את הקונפורמציה של האנזים ומפעיל‪/‬מעכב אותו‪ .‬עקומת הפעילות היא‬
‫סיגמואידית – שינוי קטן בריכוז מצע יכול להביא לשינוי גדול בפעילות האנזים‪ .‬האנזים שמשמש כ‪"-‬צוואר הבקבוק" של‬
‫הגליקוליזה הוא )‪ .phosphofructokinase (PFK‬הוא מושפע ממספר גורמים רגולטוריים‪:‬‬

‫• רמות ה‪ ATP-‬בתא‪ :‬אם אספקת ה‪ ATP-‬של התא מתרוקנת – פעילות ה‪ PFK-1-‬מוגברת‪.‬‬

‫• רמות תוצרי הפירוק של ה‪ ATP-‬בתא‪ :‬כאשר תוצרי השבירה של ה‪ ADP( ATP-‬ו‪ )AMP-‬נמצאים בעודף – פעילות ה‪PFK-1-‬‬
‫מוגברת‪ .‬האנזים מעוכב כאשר יש רמות גבוהות של ‪ ATP‬בתא‪.‬‬
‫• המולקולה ‪ – fructose 2,6-bisphosphate‬כשרמתו עולה הגליקוליזה תזורז‪.‬‬

‫במצב מנוחה‪ ,‬הוא נמצא תחת עיכוב חלקי של ‪ – ATP‬הוא עובד לאט‪ .‬כשאין ‪ ,ATP‬הגליקוליזה צריכה לעבוד מהר יותר‪ .‬לדבר‬
‫הזה קוראים "אפקט פסטר" והוא מתרחש תחת תנאים אנ‪-‬אירוביים‪ .‬רגולטור נוסף –אקטיבטור מרכזי של ה‪ PFK-‬וגם ‪,AMP‬‬
‫היפוכו של ה‪( ATP-‬אחד מתוצרי הלוואי של פירוקו)‪ .‬עקומת ה‪ PFK-‬מתארת – כשיש רמה גבוהה של ‪ ATP‬הוא נמצא תחת‬
‫עיכוב‪ ,‬לעומת זאת ה‪ AMP-‬וה‪ ADP-‬הם אקטיבטורים‪ .‬הפעלה או עיכוב של ‪ PFK‬ישנה את צוואר הבקבוק של הגליקוליזה‪.‬‬

‫מודיפיקציות קוולנטיות על חלבון האנזים‬

‫אנזימי הגליקוליזה יכולים לעבור זרחון או דה‪-‬פוספורילציה‪ .‬על‪-‬ידי‬

‫זרחון מולקולת החלבון‪ ,‬אנחנו משנים אותה‪ .‬זרחון מולקולת האנזימים‬
‫נעשה‪ ,‬למשל‪ ,‬על‪-‬ידי הורמונים‪ .‬לדוגמה – האנזים ‪pyruvate kinase‬‬
‫)‪ (PK‬יכול לעבור זרחון או דה‪-‬פוספורילציה‪ .‬כשאינסולין נקלט על פני‬
‫התא ומעביר סיגנל‪ ,‬הוא מתחיל שרשרת ריאקציות בהן חלבונים עוברים‬
‫זרחון‪/‬דה‪-‬פוספורילציה – השינוי הזה במולקולות החלבון מעביר‬
‫אינפורמציה פנימה לתא‪ .‬אנזימי הגליקוליזה נמצאים במסלול העברת‬
‫הסיגנל של הורמונים – עוברים זרחון‪/‬דה‪-‬פוספורילציה בעקבות שרשרת‬
‫התגובות הנ"ל‪ .‬לכן רמת הפעילות של הגליקוליזה נתונה להשפעת‬
‫פעילות הורמונלית‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫רגולציה ארוכת‪-‬טווח‬

‫רגולציה המבוצעת על‪-‬ידי שליחת סיגנל פנימה לתוך התא ולתוך הגרעין‪ .‬הדבר גורם לעלייה בייצור האנזימים הגליקוליטיים‪.‬‬
‫דוגמה לכך היא רקמות סרטניות – רקמות ממאירות אשר מתרבות במהירות צורכות פעילות גליקוליטית רבה‪ .‬לכן‪ ,‬בתאים‬
‫הסרטניים יהיה ביטוי גבוה של אנזימי הגליקוליזה‪ .‬הסיגנלים הללו עוברים ברוב המקרים על‪-‬ידי הורמונים כדוגמת אינסולין‬
‫וגלוקגון‪.‬‬

‫התפלגות שונה של איזו‪-‬אנזימים גליקוליטיים בין הרקמות השונות‬

‫כמו שיש לנו ‪-GLUT‬ים שונים ברקמות שונות‪ ,‬יש גם איזו‪-‬אנזימים שונים בין הרקמות השונות‪ .‬לדוגמה‪ :‬יש לנו ‪hexokinase‬‬
‫אחד שמצוי בשריר‪ ,‬ו‪ hexokinase-‬מעט שונה שמצוי בכבד‪ .‬הם נבדלים זה מזה באפיניות שלהם‪ .‬אנזים ה‪ hexokinase-‬של‬
‫השריר בעל אפיניות גבוהה יותר מאשר זה שבכבד‪ .‬כשיש רמה גבוהה של גלוקוז בזרם הדם‪ ,‬הגלוקוז יגיע לכל הרקמות וייכנס‬
‫לכל רקמה בהתאם לאפיניות של ה‪ GLUT-‬שלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתוך הרקמה‪ ,‬התאים שישמרו על הגלוקוז וישתמשו בו לצורך‬
‫גליקוליזה יהיו התאים בהם יש ‪ hexokinase‬שיזרחן את הגלוקוז באפיניות גבוהה יותר‪ .‬תאי השריר יזרחנו גלוקוז מהר יותר‬
‫מאשר תאי הכבד (‪ .)hepatocytes‬כזכור‪ ,‬הכבד משמש כמעין מערכת בקרה כדי לשמור על רמות מסוימות של גלוקוז בדם ולכן‬
‫הוא "ידאג" לכך ששאר הרקמות קולטות את הגלוקוז‪ ,‬ורק כשיהיה עודף גלוקוז – אז ה‪ hexokinase-‬של הכבד יזרחן את‬
‫הגלוקוז ואז ישלח אותו למסלולי אגירה (גליקוגן‪ ,‬יורחב בהמשך)‪.‬‬

‫מצבים של עליה בגליקוליזה‬

‫הגליקוליזה יכולה להיות מואטת או מואצת‪ ,‬באמצעות כל מנגנוני הבקרה שלה‪ ,‬לדוגמה במצבים הבאים‪:‬‬

‫• פעילות שריר מוגברת – מתקיימת עבודה אנאירובית של הפיכת ‪ Pyruvate‬ללקטט‪.‬‬

‫• עיכוב של מסלולים כמו מעגל קרבס ושרשרת הנשימה‪.‬‬
‫• סטרס – הפרשת אדרנלין שגורמת לרקמות הפעולה להיות מוכנות לקראת פעילות‪ ,‬וגורם לייצור אנרגיה בתאים‪.‬‬
‫• הפרשת אינסולין – הוא מופרש כשיש עליה ברמת הגלוקוז בדם‪ ,‬במטרה לסלק את עודפי הגלוקוז לרקמות‪ .‬בעקבות זאת‪,‬‬
‫אינסולין שולח את הגלוקוז לתאים‪ ,‬ששם מבוצעת עליהם גליקוליזה‪.‬‬
‫• מצבים סרטניים – תאים שמתחלקים בעודף מבצעים זאת במהירות רבה ובאזורים דלים בחמצן‪ ,‬ולכן הם זקוקים לאספקה‬
‫גבוהה של אנרגיה המתקבלת באמצעות ביצוע הגליקוליזה‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫בדיקת ‪PET CT‬‬

‫ב‪ – PET CT-‬הדמייה שמבוססת על כך שרקמות ממאירות קולטות‬

‫גלוקוז בעודף ומבצעות גליקוליזה מואצת‪ .‬כלומר‪ ,‬גליקוליזה מואצת‬
‫ברקמות סרטניות‪ .‬בבדיקת ‪ ,PET CT‬נותנים לחולה לשתות תמיסת‬
‫גלוקוז מסומנת‪ ,‬ואחר‪-‬כך עוקבים אחר הפוזיטרונים ורואים איפה יש‬
‫גליקוליזה מואצת‪.‬‬

‫כניסת סוכרים אחרים לגליקוליזה‬

‫לא רק גלוקוז משמש בגליקוליזה – גם‬
‫הפרוקטוז והגלאקטוז עוברים מטבוליזם על‬
‫מנת להפוך לגלוקוז‪ .‬הם צריכים לעבור דרך‬
‫תוצרי ביניים של הגליקוליזה כדי לעבור‬
‫גליקוליזה‪.‬‬

‫אם יש פגם באחד מהאנזימים שאמורים‬

‫להכניס את הגלקטוז לתוך הגליקוליזה‪ ,‬תהיה‬
‫הצטברות תוצרי ביניים שיכולים להיות‬
‫טוקסיים – הגלקטוז לא יסולק מהמערכת –‬
‫הוא יצטבר ותוצרי הביניים הללו יכולים‬
‫לגרום לנזקים‪ .‬גלקטוזמיה היא מצב בו‬
‫הגלקטוז לא הופך לגלוקוז אלא חסר לנו אחד‬
‫מהאנזימים‪ ,‬ואז נוצרים תוצרי ביניים‬
‫שמובילים לקטראקט‪ ,‬כבד מוגדל‪ ,‬כשל‬
‫כלייתי ונזק מוחי‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫הרצאה ‪ :5‬גלוקונאוגנזה‬

‫גלוקונאוגנזה = הפיכת מצעים שאינם סוכריים לגלוקוז‪ .‬מרבית אנזימי הגליקוליזה הם דו‪-‬כיווניים‪ ,‬אך קיימים שלושה אנזימים‬
‫אלוסטריים חד‪-‬כיווניים בגליקוליזה‪ ,‬ולשם ביצוע הגליקונאוגנזה – יש לעשות מעקף כדי להתגבר על כך‪ .‬משום כך‪ ,‬שלושת‬
‫אנזימי הגליקוליזה הבלתי‪-‬הפיכים נעקפים על‪-‬ידי ארבעה אנזימים ייחודיים לגליקונאוגנזה‪ .‬המצעים עליהם מתבצעת‬
‫הגליקונאוגנזה הם מצעים שאינם סוכריים‪ ,‬כאשר עיקר המצעים הם הלקטאט‪ ,‬חומצות אמינו וגליצרול‪.‬‬

‫חומצות אמינו כסובסטרט לגלוקונאוגנזה – בתהליכים של טרנס‪-‬קטולזה‪ ,‬חומצות האמינו‬

‫יכולות להוריד מעליהן את החלקים האמיניים ולהישאר רק עם השלדים הפחמניים‪,‬‬
‫שייכנסו לגלוקונאוגנזה‪.‬‬

‫שומנים כסובסטרט לגלוקונאוגנזה – מלבד חומצות האמינו ניתן לראות גם גליצרול –‬

‫שמקורו מפירוק השומנים‪ .‬גם גליצרול יכול להיכנס‬
‫לגלוקונאוגנזה‪ .‬כשאדם עושה דיאטה ומנסה לרדת במשקל‪,‬‬
‫תחילה הוא צורך את מאגרי הגליקוגן ולאחר‪-‬מכן גופו‬
‫מתחיל לפרק את השומן לגליצרול ולחומצות שומן‪ .‬במידה‬
‫וחווים רעב ממושך‪ ,‬הגוף מתחיל לפרק גם את חומצות‬
‫האמינו‪ .‬הדבר הזה מתרחש במצבי רעב קיצוני‪ ,‬בהם‬
‫מתחילים לפרק את חלבוני השריר‪.‬‬

‫גלוקונאוגנזה דורשת השקעת אנרגיה‪ .‬כלומר – יצירה של גלוקוז מפירובאט דורשת ‪ 4‬מולקולות ‪ ATP‬ו‪ 2-‬מולקולות ‪.GTP‬‬

‫יחסי גומלין בין השריר לכבד‪ :‬שיתוף פעולה במטרה לשמור על רמת גלוקוז בדם‬

‫‪ :The Cori cycle‬השרירים מבצעים גליקוליזה והופכים גלוקוז ל‪ pyruvate-‬ו‪ .ATP-‬בנוכחות חמצן‪ ,‬תתרחש נשימה אירובית‬
‫וקבלה של ‪ 36‬מולקולות ‪ ATP‬נוספות‪ .‬בהיעדר חמצן‪ ,‬תתרחש נשימה אנ‪-‬אירובית‪ .‬מעגל קורי הוא מסלול מטבולי בו ‪pyruvate‬‬
‫הופך לחומצה לקטית (לקטאט) ו‪ ATP-‬בתהליך של תסיסה‪ .‬הלקטאט הוא מטבוליט סופי בתא השריר ( ‪dead-end‬‬
‫‪ ,)metabolite‬ולכן יש לפנות אותו‪ .‬הוא יפונה לתאי הכבד או לתאי הלב‪ .‬בתאי הכבד‪ ,‬ניתן להפוך לקטאט בחזרה ל‪,pyruvate-‬‬
‫ומה‪ pyruvate-‬ניתן לייצר גלוקוז בתהליך הגלוקונאוגנזה‪ .‬הגלוקוז שיווצר‪ ,‬אם כן‪ ,‬בכבד‪ ,‬יכול לחזור לשרירים ולשמש שם‬
‫לגליקוליזה‪ .‬במאמץ שריר‪ ,‬בשלב הראשון תחילה מתפרקים מאגרי הגליקוגן שקיימים בשריר‪ .‬הגליקוגן יכול להפוך לגלוקוז ‪‬‬
‫פירובאט ‪ ‬לקטאט ‪ ‬מגיע בעזרת זרם הדם לכבד ‪ ‬עובר גלוקונאוגנזה ‪ ‬הופך לגלוקוז ‪ ‬יכול לחזור לשרירים או לתאים‬
‫אחרים בהם יש נוכחות חמצן‪ ,‬לנשימה אירובית‪.‬‬

‫הגלוקונאוגנזה מתבצעת בתאי הכבד‪ .‬רק בכבד יש אנזים מסוג ‪ phosphatase‬שיודע להסיר פוספט מגלוקוז מזורחן (גלוקוז ‪-6‬‬
‫פוספט) ולהופכו לגלוקוז‪ .‬היות והגלוקוז המזורחן לא יכול לצאת מהתא לזרם הדם – האנזים הזה הכרחי ביותר‪ .‬הגלוקוז יוצא‬
‫לזרם הדם בעזרת חלבוני ה‪ GLUT-‬בתאי הכבד‪.‬‬

‫רגולציה של גלוקונאוגנזה‬

‫ירידה ברמת גלוקוז בדם (הרעבה) – כאשר יש ירידה ברמת הגלוקוז בדם‪ ,‬הגלוקונאוגנזה גדלה‪ .‬כאשר יש ירידה ברמת הגלוקוז‬
‫בדם‪ ,‬תאי ה‪ α-‬בלבלב מפרישים הורמון גלוקגון‪ .‬הגלוקגון מגיע לכבד‪ ,‬מפעיל סיגנל ובעקבותיו מופעלת הגלוקונאוגנזה‪ .‬חשוב‬

‫‪19‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫להדגיש שלתאי השריר אין רצפטור לגלוקגון‪ .‬כשגלוקגון מופרש לזרם הדם‪ ,‬רקמת המטרה העיקרית שלו היא הכבד‪ .‬כשהוא מגיע‬
‫לכבד‪ ,‬הוא מאותת לתחילת הגלוקונאוגנזה‪.‬‬

‫תיאור מכניזם הגלוקונאוגנזה‬

‫• כשיש ירידה ברמת הגלוקוז בדם‪ ,‬ההורמון גלוקגון מופרש מתאי ה‪ α-‬בלבלב‪ .‬הגלוקגון נע בזרם הדם‪ ,‬מגיע לכבד‪ ,‬נקשר‬
‫לקולטן ומשרה איתות תוך תאי המתווך על ידי ‪ .cAMP‬ה‪ cAMP-‬הוא מולקולה המהווה שליח למעבר אותות תוך‪-‬תאים‪ ,‬כגון‬
‫תרגום של מסרים המועברים על ידי הורמונים‪ ,‬למשל גליקוגן ואדרנלין שאינם יכולים לחדור את ממברנת התא‪.‬‬
‫• אצל בני האדם ‪ cAMP‬משפעל חלבונים ואנזימים‪ .‬בתהליך הגלוקונאוגנזה‪ ,‬תחילה‪ ,‬הפירובאט מועבר מהציטוסול‬
‫למיטוכונדריה‪ ,‬או שהוא נוצר מחומצת האמינו ‪ alanine‬בתוך המיטווכונדריה בתהליך טרנס‪-‬אמינציה (‪ ,)transamination‬בו‬
‫ה‪ α-amino group-‬מוסרת מהאלאנין‪ ,‬ומצורפת ל‪.α-keto carboxylic acid-‬‬
‫• לאחר‪-‬מכן‪ ,‬האנזים ‪ ,pyruvate carboxylase‬אנזים שנמצא במיטוכונדריה ודורש את הקו‪-‬אנזים ‪ ,biotin‬ממיר את‬
‫הפירובאט ל‪ .oxaloacetate-‬תגובה זו מערבת את הביוטין כנשא של יון ביקרבונט (‪ .)HCO3 −‬האנזים ‪pyruvate carboxylase‬‬
‫הוא האנזים הרגולטורי הראשון בגלוקונאוגנזה והוא דורש ‪ acetyl-CoA‬כאפקטור חיובי (ה‪ acetyl-CoA-‬נוצר על ידי חמצון‬
‫חומצות שומן וקיומו מעיד על זמינות חומצות שומן כ‪"-‬דלק" לתהליך)‪ .‬היות ולממברנת התא אין טרנספורטר ל‪-‬‬
‫‪ ,oxaloacetate‬לפני העברתו לציטוסול‪ ,‬ה‪ oxaloacetate-‬שנוצר מהפירובאט עובר שלב נוסף – הוא הופך ל‪ malate-‬על‪-‬ידי‬
‫האנזים ‪ ,mitochondrial malate dehydrogenase‬תהליך הדורש ‪.NADH‬‬
‫• ה‪ malate-‬יוצר מהמיטוכונדריון דרך טרנספורטר ספציפי בממברנת המיטוכונדריה ובציטוסול‪ ,‬הוא עובר חמצון חזרה ל‪-‬‬
‫‪ oxaloacetate‬בעזרת האנשים ‪ .cytosolic malate dehydrogenase‬בתהליך זה נוצר ‪ .NADH‬ה‪ oxaloacetate-‬מומר ל‪-‬‬
‫‪ PEP‬על‪-‬ידי האנזים ‪ ,cytosolic phosphoenolpyruvate carboxykinase‬אשר דורש יון ‪ Mg2+‬ו‪ GTP-‬כתורם קבוצת‬
‫פוספט‪.‬‬

‫הגלוקגון מופרש בתנאי רעב‪ .‬הוא יתחיל פעולות במטבוליזם הסוכרים שיחזירו רמת תקינה של גלוקוז בדם‪ .‬הגלוקגון יאותת גם‬
‫לפירוק מאגרי הגליקוגן בכבד‪ .‬הוא יורה בסיגנל לאנזימי ה‪ glycogenolysis-‬להתחיל בפירוק‪.‬‬

‫ויסות‬

‫כיצד מווסתים את האנזימים האלוסטריים של הגלוקונאוגנזה? בנוסף למעקף‬

‫שעושים אנזימי הגלוקונאוגנזה לאנזימים הרגולטוריים של הגליקוליזה‪ ,‬מי שמהווה‬
‫אקטיבטור בגליקוליזה מהווה אינהיביטור בגלוקונאוגנזה‪.‬‬

‫האנזים פרוקטוז ‪ 1,6‬ביס פוספטאז‪ ,‬המוריד פוספט מפרוקטוז ‪ 1,6‬ביספוספט‪ ,‬עובר‬

‫בקרה אלוסטרית – רמות גבוהות של תוצרי הפירוק של "פרוקטוז ‪-1,6‬ביספוספט"‬
‫מעכבות אלוסטרית את האנזים‪ .‬כלומר = אם יש רמות גבוהות של תוצרי הפירוק‬
‫הללו‪ ,‬אזי קצב הגליקוליזה גבוה = יש פחות צורך בגלוקונאוגנזה‪ ,‬אז חל עיכוב‪.‬‬
‫דוגמה למעכבים אלוסטרים של האנזים הזה‪ AMP :‬ופרוקטוז ‪-2,6‬ביספוספט‬
‫מעכבים אלוסטרית את האנזים‪.‬‬

‫רמות גבוהות של "‪ = "fructose 2,6-bisphosphate‬מגביר גליקוליזה = מדכא גלוקונאוגנזה‪ .‬כזכור‪ ,‬ה‪fructose 2,6-"-‬‬
‫‪ "bisphosphate‬הוא רגולטור חשוב מאוד בגליקוליזה‪ .‬ניתן לפרק "‪ "fructose 2,6-bisphosphate‬על‪-‬ידי תגובה אנזימתית‬
‫לקבוצת פוספאט ול‪"-‬פרוקטוז ‪-6‬פוספאט"‪ .‬אם יש רמות גבוהות של "‪ "fructose 2,6-bisphosphate‬מאקטבות את פעילות‬
‫האנזים ‪ PFK-1‬שהופך גלוקוז ‪-6‬פוספט ל‪"-‬גלוקוז ‪-1,6‬ביספוספט"‪.‬‬

‫רמות נמוכות של = מגביר גלוקונאוגנזה = מדכא גליקוליזה‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫מטבוליזם הגליקוגן‬

‫גליקוגנזיס (‪ – )Glycogenesis‬סינתזת הגליקוגן‬

‫גליקוליזיס (‪ – )Glycogenolysis‬פירוק הגליקוגן‬

‫המבנה הכימי של גליקוגן‬

‫הגליקוגן הוא חומר תשמורת טוב‪ .‬הוא מבנה גדול‪ ,‬שבנוי כולו מיחידות גלוקוז הקשורות בקשרי )‪ ,α(1 − 4‬עם הסתעפויות‬
‫)‪ .α(1 − 6‬הגליקוגן משמש כחומר אגירה מצוין משום המבנה המסועף שלו‪ .‬הוא יכול להתקיים בגרנולות ספריות של הכבד‪,‬‬
‫שהן באורך ‪ 100-400‬אנגסטרם בלבד‪ ,‬וכל אחת מכילה ‪ 120,000‬יחידות גלוקוז‪ .‬הגרנולות מכילות גם חלבונים שמעורבים ביצירה‬
‫ובשבירה של הגליקוגן‪ .‬המבנה המסועף שלו תורם ליכולת הניוד של הגלוקוז‪ ,‬משום שיש הרבה נקודות קצה מהן ניתן‬
‫להוציא‪/‬להוסיף גלוקוז‪ ,‬והדבר מאפשר ממשק עם אנזימים‪.‬‬

‫תפקיד הגליקוגן בגוף האדם‬

‫מקום האגירה העיקרי של גליקוגן הוא בכבד ובשריר‪ ,‬אבל הרעיון והמטרה של אגירת גליקוגן בכבד ובשריר שונה‪.‬‬

‫• אגירת גליקוגן בכבד‪ :‬הכבד משמש כמערכת אחראית על ריכוז הגלוקוז בכל הגוף‪ .‬מתוקף כך‪ ,‬מאגר הגליקוגן בו משמש‬
‫כמאגר ראשוני במקרה של ירידה ברמת הגלוקוז בדם‪ .‬במקרה של ירידה ברמת הגלוקוז בדם‪ ,‬מופרש גלוקגון מהלבלב = הכבד‬
‫מקבל סיגנל לפרק את מאגרי הגליקוגן = יש בו את הפוספטזה שמפרקת את גלוקוז ‪-6‬פוספט לגלוקוז וכך הכבד יכול לשחרר‬
‫גלוקוז לזרם הדם‪.‬‬
‫• אגירת גליקוגן בשריר‪ :‬בשריר‪ ,‬אין פוספטזה שכזו‪ .‬האנזים הזה לא נמצא בשריר‪ .‬לכן‪ ,‬כשהשריר מקבל סיגנל שאין לו מספיק‬
‫גלוקוז לעבודה מאומצת‪ ,‬הוא מפרק את מאגרי הגליקוגן שלו ושולח אותם לגליקוליזה‪ .‬לאחר מיצוי מאגרי הגליקוגן שלו‪,‬‬
‫השריר מפרק את ה‪ pyruvate-‬של הגליקוליזה ללקטאט‪ ,‬ואת הלקטאט לשלוח לכבד‪ .‬הכבד הוא זה שיעזור לו שיבצע‬
‫גלוקונאוגנזה‪ ,‬יהפוך את הלקטאט לגלוקוז ו‪"-‬ישלח" אותו לשריר (ולרקמות אחרות) דרך זרם הדם‪.‬‬

‫שריר‬ ‫כבד‬
‫מאגר גלוקוז עבר רקמות אחרות‪ ,‬למקרה בו יהיה מחסור‬
‫מקור אנרגיה זריר למטבוליזם אירובי ואנ‪-‬אירובי של רקמת‬ ‫בגלוקוז (בין ארוחות או במהלך צום)‪ .‬חשוב במיוחד‬
‫השריר‪.‬‬ ‫לנוירונים במוח אשר לא יכולים להשתמש בחומצות שומן‬
‫כדלק‪.‬‬

‫מאגרי הגליקוגן בשריר יכולים להתרוקן תוך פחות משעה‬

‫מאגרי הגליקוגן בכבד מתרוקנים תוך כ‪ 12-24-‬שעות‪.‬‬
‫במהלך פעילות מאומצת‪.‬‬

‫‪ 1-2%‬ממשקל השריר‪.‬‬ ‫‪ 10%‬ממשקל הכבד‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫סינתזת הגליקוגן ‪Glycogenesis‬‬

‫סינתזת הגליקוגן נעשית בעזרת שני אנזימי מפתח‪( Glycogen Synthase :‬מוסיף יחידות גלוקוז לשרשרת המתארכת) וכן‬
‫האנזים ‪( Glycogenin‬מאתחל את הראקציה‪ ,‬בעל גליקוזילציה עצמית)‪ .‬סינטזת הגליקוגן מופעלת בעודפי מצעים ומפוקחת‬
‫בכבד ע"י הורמונים דוגמת אינסולין וגלוקגון (בתאי השריר אין רצפטורים לגלוקגון)‪ .‬סינטזת הגליקוגן בכבד ובשריר זהה‪ ,‬אולם‬
‫רגישותם של האיזו‪-‬אנזימים הרקמתיים לבקרה שונה‪ ,‬כלומר – התגובה בשריר ובכבד לשינויים הורמונליים שונה‪.‬‬

‫ה‪ Glycogenin-‬נמצא במרכז (ב‪ )core-‬מולקולת הגליקוגן ומחבר יחידות גלוקוז לעצמו‪ .‬סינתזת הגליקוגן מתחילה על‪-‬ידי ה‪-‬‬
‫‪ = Glycogenin‬הוא מחבר לעצמו ‪ 10-20‬שרשראות גלוקוז‪ .‬גלוקוז ‪-6‬פוספט‪ ,‬במקום לעבור גליקוליזה‪ ,‬יכול לעבור סינתזת‬
‫גליקוגן‪.‬‬

‫‪ .1‬גלוקוז ‪-6‬פוספט הופך ל‪"-‬גלוקוז ‪-1‬פוספט" על‪-‬ידי‬

‫האנזים ‪ .phosphoglucomutase‬האנזים פשוט‬
‫מעביר את קבוצת הפוספט לפחמן מספר ‪ .1‬שלב זה‬
‫הפיך ועובדה זו חשובה מאוד משום שאם יש‬
‫מחסור בגלוקוז‪ ,‬ניתן לעצור את סינתזת הגליקוגן‬
‫ולספק גלוקוז לגוף‪.‬‬
‫‪" .2‬גלוקוז ‪-1‬פוספט" הופך להיות "גלוקוז‪"UDP-‬‬
‫(צורה פעילה) – האנזים ‪UDP-glucose-‬‬
‫‪ pyrophosphorylase‬לוקח ‪ ,UTP‬מצמד אותו ל‪-‬‬
‫"גלוקוז ‪-1‬פוספט" ונוצר "‪ ."UDP-glucose‬הגלוקוז‬
‫בשלב זה הופך להיות מאוקטב ‪ -‬פעיל‪ .‬כדי להגיע‬
‫לשלב הבא – הוספת הגלוקוז לשרשרת הגליקוגן –‬
‫צריך להביא את הגלוקוז לרמה אנרגטית גבוהה‪.‬‬
‫הוספת ה‪ UDP-‬לגלוקוז מביאה אותו לאנרגיה‬
‫גבוהה שמאפשרת את השלב הבא‪.‬‬
‫‪ .3‬קבוצת ה‪ UDP-‬מוסרת מהגלוקוז והוא מצטרף‬
‫לשרשרת גליקוגן – האנזים ‪glycogen synthase‬‬
‫מסיר את ה‪ UDP-‬מהגלוקוז ומוסיף את הגלוקוז‬
‫הזה ל‪ non-reducing end-‬של שרשרת גליקוגן‪ .‬הוא‬
‫עושה זאת בקישור )‪ .α(1-4‬מולקולת ה‪UDP-‬‬
‫המוסרת בתהליך יכולה לשמש לפעולה נוספת של האנזים‪ .‬מספר הגרנולות של הגליקוגן נקבע על‪-‬ידי מספר המולקולות של‬
‫ה‪ .Glycogenin-‬הארכת השרשראות נפסקת כאשר הגליקוגן סינטאז רחוק מידי מה‪.Glycogenin-‬‬
‫‪ .4‬יצירת המבנה המסועף‪ :‬ההסתעפויות במולקולת הגליקוגן נעשות על‪-‬ידי ‪ .branching enzyme‬אנזים זה מוריד ‪6-8‬‬
‫מולקולות גלוקוז בסוף שרשרת הגליקוגן‪ ,‬ומחבר את השרשרת שתלש לשרשרת נוספת של גלוקוז בקישור )‪.α(1-6‬‬
‫ההסתעפויות חשובות מאוד‪ :‬המבנה המסועף מגביר את מסיסות הגליקוגן‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסתעפויות הגליקוגן מאפשרות קצוות‬
‫מרובים וזמינים לפעולה מהירה של פוספורילז = מאפשר שחרור מהיר של גלוקוז‪.‬‬

‫הרחבה בנושא ה‪ UTP-‬וה‪:UDP-‬‬

‫יחידת ‪ UTP‬היא ‪ ,pyrimidine nucleoside triphosphate‬המורכב מבסיס אורגני אורציל (‪ )uracil‬אשר מחובר לפחמן האנומרי‬
‫של הסוכר ריבוז‪ ,‬ועבר אסתריפיקציה על‪-‬ידי ‪ triphosphoric acid‬בעמדה ‪ .5‬הוא משמש כסובסטרט בסינתזה של ‪ .RNA‬מעבר‬
‫לכך‪ ,‬יש לו תפקיד כמקור אנרגיה או כאקטיבטור בתגובות מטבוליות רבות‪ .‬בכלליות – הוא כמו ‪ ,ATP‬אבל ספציפי יותר‪ .‬כפי‬
‫שאמרנו‪ ,‬מולקולת ה‪ UDP-‬המוסרת בתהליך יכולה לשמש לפעולה נוספת של האנזים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להחזיר אותה לצורת ה‪.UTP-‬‬
‫פעולה זו נעשית על‪-‬ידי האנזים ‪ nucleoside diphosphate kinase‬וזה דורש השקעה של יחידה אחת של ‪.ATP‬‬

‫‪22‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫פירוק הגליקוגן ‪Glycogenolysis‬‬

‫אנזים ה‪ glycogen phosphorylase-‬מפרק יחידות גלוקוז בפירוק פוספוליטי – על‪-‬ידי פוספט‪ .‬זה לא פירוק הידרוליטי‪ .‬בעזרת‬
‫הכנסת פוספט‪ ,‬הוא מוריד שאריות גלוקוז מהגליקוגן‪ .‬הדבר עדיף אנרגטית כי הוא חוסך השקעת ‪ ATP‬בזרחון הגלוקוז‪.‬‬

‫‪ .1‬פירוק קשר )‪ α(1-4‬ושחרור גלוקוז ‪-1‬פוספט‪:‬‬

‫מתחילים עם האנזים ‪glycogen‬‬
‫‪ .phosphorylase‬אנזים זה דורש נוכחות של‬
‫‪ ,pyridoxal phosphate‬נגזרת של ויטמין ‪.B6‬‬
‫האנזים תוקף קצה חופשי של גליקוגן‪ .‬הוא‬
‫תוקף קשר )‪ α(1-4‬ומשחרר גלוקוז ‪-1‬פוספט‪.‬‬
‫האנזים ימשיך להסיר יחידות גלוקוז מהענף‪,‬‬
‫אבל הוא יעצור אחרי ‪ 4‬שיירים בענף עקב גודל‬
‫האנזים‪/‬הפרעה סטרית‪ .‬האנזים לא יכול‬
‫להמשיך להסיר שיירים מהענף‪ ,‬אז איך התא‬
‫ממשיך לפרק את הגליקוגן?‬

‫‪ .2‬העברת השיירים הנותרים לענף סמוך כדי‬

‫לאפשר המשך פעולה של אנזים ה‪-‬‬
‫‪ ,glycogen phosphorylase‬פירוק קשר ‪1-6‬‬
‫ויציאת גלוקוז‪ :‬אנזים התא ממשיך בפירוק‬
‫הגליקוגן על‪-‬ידי היעזרות ב‪ .debranching enzyme-‬אנזים מסוג ‪ transferase‬מעביר ‪ 3‬שיירי גלוקוז מענף של ‪ 4‬שיירי גלוקוז‬
‫לענף סמוך‪ .‬הדבר מפחית את ההפרעה הסטרית על אנזים ה‪ .glycogen phosphorylase-‬אנזים מסוג ‪ glucosidase‬עושה‬
‫הידרוליזה לקשר )‪ .a(1-6‬בכך‪ ,‬הוא מפצל את קישור ה‪ α(1-6)-‬שנותר‪ ,‬מה שמניב גלוקוז‪ 4‬ושרשרת לינארית של גליקוגן‪ .‬ה‪-‬‬
‫‪ glycogen phosphorylase‬יכול לעבוד רק על קשרי )‪.α(1-4‬‬

‫פירוט על ‪:debranching enzymes‬‬

‫• ‪ – 4-α-D-glucanotransferase or glucosyltransferase‬מעביר ‪ 3‬שיירי גלוקוז מענף של ‪ 4‬שיירי גלוקוז לענף סמוך‪.‬‬

‫• ‪ – Amylo-α-1,6-glucosidase or glucosidase‬מפצל את קישור ה‪ α(1-6)-‬שנותר‪ ,‬מה שמניב גלוקוז ושרשרת לינארית של‬
‫גליקוגן‪.‬‬

‫רגולציה על פירוק הגליקוגן‪:‬‬

‫עיקר הוויסות מתבצע על ידי זרחון והסרת הזרחון על גבי האנזימים‬

‫גליקוגן פוספורילאז המפרק גליקוגן וגליקוגן סינתאז הפעיל בסינתיזה‬
‫של הגליקוגן‪.‬‬

‫הבקרה על פעילות האנזימים הנה בקרה הורמונלית‪ .‬אינסולין וגלוקגון‬

‫מעבירים סיגנל בממברנה שמשרה שינויים ב‪ state-‬או ברמת הזרחון‬
‫של חלבוני האנזימים‪ .‬הם פועלים על פוספורילז וסינתאז בכיוונים‬

‫‪ 4‬הגלוקוז שמשתחרר מהגליקוגן משתחרר כגלוקוז חופשי – לא כ‪"-‬גלוקוז ‪-1‬פוספט"‪ .‬חשוב לשים לב לכך‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫הפוכים‪ .‬אפינפרין‪ ,‬ההורמון המופרש‪ ,‬במצבי דחק ובעת מאמץ שרירי ניכר‪ ,‬גלוקגון המופרש ברעב ואינסולין המופרש‪ ,‬כאשר רמת‬
‫הגלוקוז בדם עולה לאחר הארוחות‪ .‬קיימת בקרה משולבת כך שרק מסלול אחד יהיה פעיל והשני יתעכב ‪ .‬כאשר הסינתזה‬
‫מזורזת‪ ,‬הפירוק מעוכב ולהיפך‪ .‬חשוב להזכיר שבשריר אין קולטנים לגלוקגון‪.‬‬

‫מחלות הקשורות במטבוליזם הגליקוגן‬

‫פגם בפעילות גליקוגן סינתאז‬

‫מוביל לחוסר יכולת לסנתז‬
‫גליקוגן‪.‬‬

‫הדבר מוביל למחלות אגירת‬

‫גליקוגן – קבוצת מחלות גנטיות‬
‫בהם קיים פגם באחד האנזימים‬
‫הקשורים בפרוק גליקוגן‪.‬‬
‫המחלות נבדלות בדרגת חומרתן‬
‫ובהתבטאות שלהן ברקמות‬
‫השונות‪.‬‬

‫במצב תקין‪ ,‬גם השריר וגם הכבד‬

‫חיוניים באגירת גליקוגן‪ .‬כשאשר‬
‫יש מחלות של אגירת גליקוגן‪ ,‬זה‬
‫יכול להתבטא בחולשת שרירים‪,‬‬
‫היפוגליקמיה‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫הרצאה ‪ :6‬מעגל הפנטוזות‬

‫מבוא‬

‫מסלול הפנטוז‪-‬פוספט (באנגלית‪ )Pentose Phosphate Pathway :‬הוא מסלול מטבולי המתרחש בתאיהם של יצורים רבים‪,‬‬
‫ובמסגרתו נוצרים סוכרים בעלי חמישה אטומי פחמן מגלוקוז‪ ,‬שהוא סוכר בעל ששה אטומי פחמן‪ .‬המסלול כרוך בהעברת‬
‫קבוצות זרחה (פוספט) בין המולקולות השונות המשתתפות בו‪ .‬למסלול זה חשיבות עליונה‪ ,‬שכן הסוכר החמש‪-‬פחמני ריבוז‪,‬‬
‫התוצר הסופי של המסלול‪ ,‬מהווה את אחת מאבני הבניין של הנוקלאוטידים‪ ,‬ואילו הללו מהווים את אבני הבניין של חומצת‬
‫הגרעין ‪ RNA‬וכן של מולקולות חשובות אחרות בתא‪ ,‬כגון ‪ ATP‬ו‪ .NAD-‬חלק ממולקולות הריבוז מחוזרות לאחר ייצורן‬
‫והופכות לדאוקסיריבוז‪ ,‬המהווה אחת מאבני הבניין של ה‪.DNA-‬‬

‫מעגל הפנטוזות מתרחש בציטוסול של התא‪ .‬האנזים ‪ G6PD‬הוא אנזים קובע‪-‬הקצב במעגל הפנטוזות‪ .‬הוא נמצא תחת בקרה של‬
‫רמת ‪ .NADPH‬חשיבות מעגל הפנטוזות היא ב‪ 2-‬התוצרים שלו‪ :‬ריבוזות הנחוצות לחומצות גרעין וייצור של ‪( NADPH‬חיוני‬
‫לביוסינתזות חיזוריות של חומצות שומן‪ ,‬סטרואידים)‪ .‬מעגל הפנטוזות פועל ברקמות שמסתנזות חומצות שומן או סטראואידים‪,‬‬
‫כדוגמת שד בהנקה‪ ,‬רקמת שומן‪ ,‬בלוטת האדרנל ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ל‪ NADPH-‬יש‬
‫חשיבות גדולה באריתרוציטים‪ .‬הוא רכיב חשוב כנגד רדיקלים חופשיים‪ .‬חוסר‬
‫‪ ,G6PD‬המחלה התורשתית‪-‬מטבולית הנפוצה ביותר בעולם‪ ,‬נובעת מכשל במסלול‬
‫הפנטוז‪-‬פוספט‪ .‬האנזים ‪( G6PDH‬גלוקוז ‪-6‬פוספט דהידרוגנאז) מזרז את השלב‬
‫הראשון של המסלול‪ ,‬שלב שבמהלכו נוצר ‪ .NADPH‬אצל הלוקים במחלה קיים פגם‬
‫בגן המקודד לייצור האנזים‪.‬‬

‫מכניזם מעגל הפנטוזות‪:‬‬

‫השלב החמצוני (‪:)oxidative phase‬‬

‫• מולקולת גלוקוז הופכת ל‪"-‬גלוקוז ‪-6‬פוספט" באמצעות האנזים ‪– Hexokinase‬‬

‫הגלוקוז עובר פוספורילציה‪ .‬זהו השלב הראשוני בכל תהליכי המטבוליזם של‬
‫הסוכרים‪.‬‬

‫• ה‪"-‬גלוקוז ‪-6‬פוספט" הופך ל‪ "6-phospho-glucono--lactone"-‬בעזרת‬

‫האנזים "‪ – "glucose 6-phosphate dehydrogenase‬מולקולת הגלוקוז‬
‫המזורחנת עוברת חמצון (דה‪-‬הידרוגנציה)‪ ,‬ההידרוקסיל על פחמן ‪ 1‬הופך לקרבוניל‪,‬‬
‫נוצר לקטון ובתהליך נוצר ‪.NADPH‬‬

‫• ה‪ "6-phospho-glucono--lactone"-‬עובר הידרוליזה על‪-‬ידי האנזים ‪-6‬‬

‫‪ .phospho-glucono-lactonase‬מתקבל ‪.6-phosphogluconate‬‬

‫• ה‪ "6-phospho-gluconate"-‬עובר דה‪-‬קרבוקסילציה חמצונית על‪-‬ידי האנזים ‪6-‬‬

‫‪ .phosphogluconate-dehydrogenase‬מולקולת ‪ NADP+‬הייא מקבלת‬
‫האלקטרונים‪ ,‬מה שיוצר מולקולה נוספת של ‪ NADPH‬וכן ‪ CO2‬ו‪"-‬ריבולוז ‪-5‬‬
‫פוספט"‪.‬‬

‫השלב הלא‪-‬חמצוני (‪ :)non-oxidative phase‬במידה ואנו זקוקים להרבה ‪NADPH‬‬

‫ולא כ"כ זקוקים לפנטוזות‪ ,‬ניתן לקחת את הריבולוז ובמספר תגובות אנזימתיות ניתן‬
‫לחבר מספר ריבולוזים יחד וליצור מולקולות גלוקוז‪ .‬ניתן ליצור "פרוקטוז ‪-6‬פוספט"‪,‬‬
‫"גליצראלדהיד ‪-3‬פוספט" וכדומה‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫הרחבה בנושא ה‪NADPH-‬‬

‫ה‪ )nicotinamide adenine dinucleotide phosphate( NADPH-‬הוא קו‪-‬‬

‫פקטור בריאקציות אנאבוליות‪ ,‬כדוגמת מעגל קלווין וכן סינתזות של‬
‫ליפידים וחומצות גרעין הדורשות ‪ NADPH‬כגורם מחזר‪ .‬הוא שייך‬
‫לקבוצת ‪ .vitamin B3‬יש לו חשיבות עליונה בכל הנושא להגנה מפני‬
‫‪+‬‬
‫רדיקלים חופשיים‪ .‬שמירה על סביבה מחזרת (יחס גבוה של ‪ NADP / NADPH‬ויחס גבוה של גלותטיון מחוזר‪/‬גלותטיון‬
‫מחומצן) יכולה למנוע נזק חמצוני לחלבון‪ ,‬ליפידים ומולקולות רגישות נספות‪.‬‬

‫הרחבה בנושא ה‪Glutathione-‬‬

‫ה‪ NADPH-‬שנוצר בשלב החמצוני מחזר את ה‪ – glutathione-‬אנטי‪-‬‬

‫אוקסידנט‪ .‬הגלותטיון הוא טרי‪-‬פפטיד המורכב מ‪ 3-‬חומצות אמיניות –‬
‫גלוטמט‪ ,‬ציסטאין וגליצין‪ .‬הוא מכיל קשר פפטידי יוצא‪-‬דופן בין קבוצת‬
‫האמין של הציסטאין לבין קבוצת הקרבוקסיל שעל שרשרת הצד של‬
‫הגלוטמט‪ .‬הגלוטתיון יכול להמצא במצב מחוזר‪ ,GSH ,‬שבו קבוצת‬
‫התיול (‪ )SH‬יכולה להגיב עם רעלנים כדוגמת רדיקלים חופשיים‪ ,‬ולנטרל‬
‫אותם על ידי העברת אלקטרון‪ .‬עם מסירת האלקטרון עובר הגלוטתיון‬
‫למצב מחומצן‪ ,GSSG ,‬בו שתי מולקולות נקשרות זו לזו בקשר‬
‫דיסולפידי‪ .‬האנזים גלוטתיון רדוקטאז אחראי על חיזור גלוטתיון ממצבו‬
‫המחומצן חזרה ל‪ ,GSH-‬שהוא המצב בו נמצא הגלוטתיון רוב הזמן‪.‬‬

‫בתהליכים אוקסידטיביים‪ ,‬מיוצרים רדיקלים חופשיים – תוצרי לוואי לא רצויים בריקציות כמו נשימה מיטוכונדריאלית‪,‬‬
‫אנטיביוטיקות וכדומה‪ .‬הם בעלי יכולת לגרום נזקים לממברנות‪ ,‬לחלבונים‪ .‬הם לא יציבים‪ .‬הגלוטתיון במצבו המחוזר יכול‬
‫לפעול עם הרדיקלים החופשיים‪ ,‬לנטרל אותם תוך שחרור מים ולחזור למצבו המחוזר‪ .‬כדי לחזור למצבו המחוזר‪ ,‬הוא נעזר בקו‪-‬‬
‫פקטור = ה‪ .NADPH-‬ה‪ NADPH-‬הופך ל‪ NAD+-‬ועוזר לגלוטתיון לחזור למצבו המחוזר ולשוב לפעול נגד רדיקלים חופשיים‪.‬‬

‫הרחבה‪ :‬מחסור ב‪G6PD-‬‬

‫במידה ויש פגם בפעילות ה‪ = G6PD-‬האנזים שהופך "גלוקוז ‪-6‬פוספט" ל‪phospho--6"-‬‬

‫‪ ,"glucono--lactone‬מעגל הפנטוזות נפגע ויש ירידה בייצור ‪ .NADPH‬במידה ויש נזקים‬
‫אוקסידטיביים בתאים‪ ,‬אין די הגנה מפניהם ועשויה להתרחש פגיעה בממברנות התא‪,‬‬
‫בחלבוני ‪ DNA‬וכדומה‪ .‬הדבר פוגע במיוחד בממברנות האריתרוציטים‪.‬‬

‫הפיזור הדמוגרפי של חוסר באנזים ה‪ G6PD-‬נפוץ במיוחד באזורים מוכי מלריה‪ .‬במצב‬
‫תקין של התא‪ ,‬הגלוטיתיון הופך מי‪-‬חמצן (‪ – H2O2‬נוצרים כתוצרי לוואי מסוכן בנשימה‬
‫תאית) למים באמצעות חיזור‪ .‬כמות מסוימת של מי חמצן בתא אינה פוגעת באדם‪ ,‬אבל‬
‫הורגת את אחד מטפילי המלריה – ‪ .modium falciparum‬במהלך האבולוציה‪ ,‬באזורים‬
‫מוכי מלריה – אנשים בעלי חוסר באנזים ‪ G6PD‬שרדו בזכות הפגם הגנטי הזה‪ ,‬שכן הוא הקנה‬
‫להם יתרון אל מול טפילי המלריה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברגע שהמאזן הזה מופר – עקב צריכת תרופות‬
‫מסוימות או מזון מסוים (כדוגמת פול)‪ ,‬רמות ה‪ H2O2-‬באריתרוציטים גבוהות מידי‪ ,‬מה‬
‫שעשוי לפגוע בממברנת התא‪ ,‬להוביל להמוליזה ולמוות‪ .‬לכן‪ ,‬אנשים בעלי חוסר ב‪G6PD-‬‬
‫צריכים להימנע מצריכת חומרים שעשויים לגרום להצטברות רדיקלים חופשיים בתא‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫סיכום‬

‫בקרה הורמונלית על רמות הגלוקוז בדם נעשית על‪-‬ידי הורמונים שונים‪ ,‬כאשר כל אחד פועל באופן שונה‪.‬‬

‫אינסולין – מוריד רמות גלוקוז בדם‪.‬‬ ‫•‬

‫גלוקגון – מעלה רמות גלוקוז‪.‬‬ ‫•‬
‫אפינפרין (אדרנלין) – מעלה רמות גלוקוז בדם‪.‬‬ ‫•‬
‫אינקרטינים (‪ – )glucagon-like-peptide-1( GLP1 – )incretins‬הורמון מופרש מתאי המעי המגביר הפרשת אינסולין‬ ‫•‬
‫באופן תלוי גלוקוז‪ ,‬מגדיל את מסת תאי ביתא ואת ביטוי הגן לאינסולין בלבלב‪ ,‬מעכב התרוקנות הקיבה ומגביר שובע‪.‬‬
‫אינקרטינים הם הורמונים שמופרשים מתאים אנדוקריניים במערכת העיכול לאחר ארוחה‪ ,‬ויש להם השפעה של הורדת ערכי‬
‫גלוקוז באמצעות הגברת שחרור אינסולין מהלבלב‪ .‬שני הורמונים שאחראים לעיקר ההשפעה האינקרטינית הם ‪GLP1‬‬
‫)‪ (Glucagon-Like Peptide 1‬ו‪ GLP1 .(Glucose-Dependent Insulinotropic Polypeptide) GIP-‬מגביר שחרור אינסולין‬
‫מתאי בטא‪ ,‬מעכב שחרור גלוקגון‪ ,‬מקטין תנועתיות מערכת העיכול ומדכא תיאבון‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫‪28‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫‪29‬‬
 ‫אליס‬
‫‪2026‬‬

‫‪30‬‬