Las Puertas de La Santidad

LAS PUERTAS DE LA SANTIDAD
(ARI, ha-Kadosh)
con
Rabí Michael ben Pesach Portnaar (RaMPeP)
Editorial Verkabbala Uitgevers

Centro de Cabalá Lurian
Todos los derechos reservados
© Editor Verkabbala Uitgevers, 2022
Primera edición
Nada de esta publicación electrónica puede ser reproducido o publicado de

ninguna forma o por ningún medio, sin el permiso previo por escrito del editor,
excepto para su propio uso o para artículos y reseñas sin modificación,
indicando la fuente.
ISBN:
PREFACIO
¡TEN CUIDADO! En cuanto a la traducción al castellano: no todo ha sido

traducido. Faltan palabras y frases. Después de aproximadamente un tercio del
libro, no se hizo ninguna distinción en la traducción entre los diferentes
nombres del Creador y los diferentes nombres de las partes del alma. Para
aquellos que no están familiarizados con el hebreo y el arameo, la traducción al
castellano ofrece suficiente con lo que lidiar.
La traducción al castellano está hecha por Google Translate.

‫‪Las Puertas De La Santidad‬‬ ‫‪3‬‬
‫הקדמה‬
‫אמר הצעיר חיים בן כבוד הרב יוסף ויטאל זלה"ה‪:‬‬
‫ראיתי בני עלייה‪ ,‬והם מועטים‪ ,‬משתוקקים לעלות‪ ,‬והסולם נתעלם מעיניהם‪,‬‬
‫ויתבוננו בספרים הקדמונים‪ ,‬לחפש ולמצוא אורחות חיים‪ ,‬את הדרך ילכו בה ואת‬
‫המעשה אשר יעשון‪ ,‬להעלות נפשם אל שרשה העליון‪ ,‬ולדבקה בו יתברך‪ ,‬כי הוא‬
‫השלימות הנצחי כענין הנביאים‪ ,‬שכל ימיהם נדבקו בקונם‪ ,‬ובאמצעות הדביקות‬
‫ההוא שרתה עליהם רוח הקודש‪ ,‬להורותם איזה הדרך ישכון אור‪ ,‬להאיר עיניהם‬
‫ברזי תורה‪ ,‬כמו שהתפלל דוד המלך ע"ה‪" ,‬גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"‪,‬‬
‫ולהדריכם בדרך ישרה‪ ,‬ללכת אל עיר מושב המזומן להם עם בני עליה‪ ,‬ואחריהם‬
‫באו החסידים הראשונים‪ ,‬הנקראים "פרושים"‪ ,‬ובקשו לצאת בעקבותיהם של‬
‫נביאים ובמעגלותיהם‪ ,‬ולהתדמות להם‪ ,‬במערות צורים ובמדברות‪ ,‬ופירשו מדרכי‬
‫בני אדם‪ ,‬ומהם‪ ,‬פרושים בבתיהם‪ ,‬כדמיון הולכי מדברות‪ ,‬וכל היום וכל הלילה‬
‫תמיד לא יחשו‪ ,‬להלל את בוראם בעסק תורה‪ ,‬ובשירי דוד המלך ע"ה‪ ,‬המשמחים‬
‫את הלב‪ ,‬עד אשר תדבק מחשבתם בכח וחשק נמרץ באורות העליונים‪ .‬והתמידו‬
‫בכך כל ימיהם‪ ,‬עד אשר עלו למדרגת רוח הקודש‪ ,‬ויתנבאו ולא יספו‪ ,‬כמו שתרגם‬
‫אונקלוס‪" ,‬ולא פסקו"‪ .‬ועם היותם כי לא ראי זה כראי זה‪ ,‬לא נמצאו אופני דרכיהם‬
‫ושימושיהם‪ ,‬איכה יעבדו הקדושים האלה את השי"ת‪ ,‬ונעשה כן גם אנחנו‪:‬‬
‫‪INTRODUCCIÓN‬‬
‫‪El joven Jaim, hijo del venerable Rabí Yosef Vital, dijo, bendita la memoria de‬‬
‫‪los justos:‬‬
‫‪- He visto justos, pocos de los cuales se esfuerzan por ascender espiritualmente,‬‬
‫‪porque la escalera espiritual está escondida a sus ojos. Meditaron en los libros‬‬
‫‪de los antiguos en busca del camino de la vida, el camino, que debes seguir, y‬‬
‫‪las obras, por las cuales, elevas tu alma a la Fuente Más Alta, uniéndote a Él,‬‬
‫‪bendito sea Él. Porque Él es la perfección eterna. Y quisieron llegar a ser como‬‬
‫‪los profetas, que estuvieron cerca del Creador todos los días de su vida.‬‬
‫‪Fue gracias a esta unidad que el Espíritu de santidad estuvo con los profetas,‬‬
‫‪mostrándoles a cada uno, cómo llegar a la luz Superior, que ilumina sus ojos‬‬
‫‪con los secretos elevados de la Torá, y dirigiéndolos a un camino recto, que‬‬
4 Introducción
conduce al lugar de asentamiento, preparado para aquel, que se eleva. Como

dijo el rey David, la paz sea con él: “Abre mis ojos y veré las maravillas de Tu
Torá” (Tehilim 119:18).
Y después de los profetas vinieron los Perushim, “los primeros piadosos”, que
deseaban apasionadamente seguir a los profetas y volverse como ellos, evitando
los caminos humanos aceptados por la multitud en las cuevas de las rocas y los
desiertos. También estaban, los que trabajaban individualmente sobre sí
mismos, como viajeros en el desierto, recluidos en sus casas. Día y noche no
cesaban de glorificar al Creador con el estudio de la Torá y los cánticos del rey
David, regocijando el corazón, para que sus pensamientos en una poderosa
aspiración se unieran con las luces superiores.
Fueron consecuentes en esto todos los días de sus vidas y por lo tanto se
elevaron al nivel del Espíritu de santidad, profetizando continuamente, en la
traducción de Onkelos: "…y no se detuvieron" (Bamidbar 11:25).
Y como los primeros y los segundos no son similares entre sí, no entendemos
sus formas y caminos de servir: "¿Cómo sirvieron estos santos al Altísimo para
que nosotros hiciéramos lo mismo?"
‫ ופסקו בעלי רוח‬,‫ של הדורות הבאים אחריהם‬,‫ גם הידיעות‬,‫ועל כן נתמעטו הלבבות‬

‫ עד אשר צמח‬,‫ צמאים גם רעבים‬,‫ עזבו אותנו לאנחות‬,‫ סעו המה למנוחות‬,‫הקודש‬
‫ ואם ימצאו שנים שלשה גרגירים‬,‫ייאוש בלבות בני האדם לתור בחכמה נפלאה הלזו‬
,‫ כי נסתם כל חזון‬,‫ ואין‬,‫ מבקשים מים‬,‫ אחד מעיר ושנים ממשפחה‬,‫בראש אמיר‬
:‫ להתקרב לגשת אל הקודש פנימה‬,‫לסיבת אשר לא כתוב בספר אופן מעשהו‬
Por lo tanto, los corazones y pensamientos de las generaciones, que vinieron

después de ellos, fueron aplastados, y aquellos que poseían el espíritu santo
desaparecieron. Se retiraron y nos dejaron suspirar, sedientos y hambrientos, de
modo que la gente se desesperó por explorar esta maravillosa sabiduría.
Y si hay “dos o tres granos de arena encima”, uno por ciudad y dos por familia,
¡buscan agua y no la encuentran! Porque se ocultó cualquier posibilidad de
visión espiritual, debido al hecho de que las imágenes de sus acciones no se
describen en los libros - un método de cómo acercarse a las profundidades de la
santidad.
Las Puertas De La Santidad 5
‫ והנה‬,‫ ויקוו לאור‬,‫ויש מהם אשר היו משביעים בכח שמות הקודש אל המלאכים‬
‫ והם מורכבים‬,‫ ממונים על עבודת העולם הזה‬,‫ כי היו מלאכים תחתונים מאוד‬,‫חושך‬
‫ ומגלין להם דברי‬,‫ והן עצמן לא ישיגו האמת והאורות העליונים‬,‫מטוב ורע‬
,‫ וחכמת הכימי"א‬,‫ ודברים בטלים דעניני רפואות‬,‫ אמת ושקר‬,‫ טוב ורע‬,‫תערובות‬
‫ מי יתן והיה לבבם זה‬.‫ וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו‬,‫ופעולות קמיעין והשבעות‬
‫ שנכנסו‬,‫ וישאו קל וחומר מאותן ארבעה גדולי ישראל‬,‫לעסוק בתורה ובמצוות‬
‫ בקשו‬,‫ רבי עקיבא )ואף הוא‬,‫ כי אם ההוא סבא חסידא‬,‫לפרדס ולא נמלט מהם איש‬
:‫ נכנס בשלום ויצא בשלום‬,(‫ לולא ה' עזרתה לו‬,‫מלאכי השרת לדחפו‬
¡Entre ellos estaban aquellos, que conjuraron ángeles con la fuerza de los
Santos nombres, esperaron la luz, y como resultado recibieron oscuridad!
Porque estos eran ángeles muy bajos, sirviendo en este mundo terrenal, unidos
del bien y del mal. Esos ángeles mismos no comprenden la verdad y los
mundos superiores, sino que solo pueden descubrir, cosas tejidas del bien y del
mal, de la verdad y la mentira, de cosas significativas y vacías, como la
medicina y la ciencia de la química (por ejemplo, el conocimiento, de cómo
convertir la plata en oro, y el estaño y el cobre - en plata), y también como los
efectos de camafeos y hechizos.
Y ellos también "fueron engañados por el vino y engañados por la bebida
embriagante". ¡Sería mejor si sus corazones se dirigieran al estudio de la Torá y
al cumplimiento de los preceptos! Habrían aprendido “más aún” de esos cuatro
grandes en Israel que entraron en PaRDeS. Después de todo, ninguno de ellos
escapó, excepto el anciano piadoso - rabí Akiva (Jaguigá 146). Sí, y los ángeles
ministradores querían alejarlo, y solo gracias a la ayuda del Todopoderoso
“entró en paz y salió en paz” (Ibídem).
,‫ ועל כן נסתכנו קצתם‬,‫ קרובות אל הנבואה‬,‫ כי הם בקשו מדרגות גדולות‬,‫והאמת‬

‫ אשר רבים‬,‫ כענין גילוי אליהו ז"ל‬,‫ הלואי שנזכה אל רוח הקודש מועט‬,‫ אנחנו‬,‫אכן‬
‫ כנזכר הרבה פעמים בספר‬,‫ וכענין גילוי נשמות הצדיקים‬,‫ כמפורסם‬,‫זכו אליו‬
‫ ויש אשר‬.‫ כי גם בזמנינו זה ראיתי אנשים קדושים זכו לכל זה‬,‫ ולא עוד‬.‫התיקונים‬
,‫ וכל אלה‬.‫ תתגלה לאדם ותנהיגהו בכל דרכיו‬,‫ בהזדככה במאוד מאוד‬,‫נפשו עצמתו‬
‫ צריך הבחנה‬,‫ אמנה‬,‫ אך‬.‫ יושגו אף בזמנינו זה אל הראויים אליהם‬,‫דרכים קרובים‬
‫ וכל‬.‫ בלתי טהור‬,‫ אולי רוח אחרת היתה עמו‬,‫גדולה ונסיונות רבות לעמוד על האמת‬
:‫זה יתבאר בחלק השלישי בשער השמיני‬
6 Introducción
Aunque, por supuesto, intentaron alcanzar niveles muy altos, cercanos a la

profecía, pero por lo tanto estaban en peligro.
Por lo tanto, Dios nos conceda ser recompensados con al menos un poco de
espíritu santo, como la aparición de Eliyahu, de buena memoria, y después de él
las almas de los justos, como se menciona repetidamente en el libro de Tikunim
(Tikunei Zóhar 20:43, 23:69). Además, incluso en nuestro tiempo, se han visto
personas santas que fueron recompensadas con todo esto.
También sucede que un alma individual, extraordinariamente iluminada, se le

aparece a una persona y la instruye en todos sus caminos. Todos estos caminos
son accesibles y alcanzables incluso en nuestro tiempo por aquellos, que son
dignos de ellos.
Sin embargo, se necesita mucho discernimiento y rica experiencia, para

comprender la verdad: ¿no había un "espíritu diferente" con él? Todo esto será
explicado en la tercera parte, en la octava puerta.
‫ להורות להם הדרך ילכו‬,‫ ולתמוך בימינם‬,‫ הציקתני רוח בטני להתיר לפרושים‬,‫לכן‬
,‫ וקראתיו‬,‫ למשכילים יזהירו‬,‫ קטן הכמות ורב האיכות‬,‫ ועל כן חיברתי חיבור זה‬.‫בה‬
‫ כי אני‬,‫ לא שערום הראשונים אשר היו לפנינו‬,‫ ובו אבאר סתרים‬,‫שערי קדושה‬
‫ ולהיותם רזי‬.‫ מורי האר"י לוריא ז"ל‬,‫ מלאך ה' צבאות‬,‫קבלתים מפה איש קדוש‬
‫ ואפתח בדוחק שערי‬,‫ אגלה טפח ואכסה אלפים אמה‬,‫עולם ותעלומות סתרים‬
‫ וה' הטוב לא ימנע‬.‫ ומי שיהיה ראוי יזכה להכנס לפני לפנים‬,‫ כמחט סדקית‬,‫הקדושה‬
:‫טוב להולכים בתמים‬
Por lo tanto, constreñí el espíritu en mi vientre y decidí dar la oportunidad a los

perushim, los ascetas, de sostener su diestra y mostrarles el camino que han de
seguir. Con este fin, compilé esta obra, pequeña en volumen, pero grande en
calidad, para "los que entienden, que brillarán" y la llamé "Las puertas de la
santidad". En él explicaré los misterios sin enojar a los antiguos que nos
precedieron. Porque las recibí de boca de un varón santo, el ángel del Señor de
los Ejércitos, mi maestro ARI Luria, bendita la memoria de los justos. Y como
estos son los sublimes secretos del mundo y lo oculto, abriré “en la palma de mi
mano” y lo esconderé en “dos mil codos”.
Abriré las puertas de la santidad en el "ojo de la aguja". El que es digno, podrá

‫‪penetrar adentro, y el buen Todopoderoso no negará el bien, al que camina en‬‬

‫‪integridad.‬‬
‫וחילקתיו לארבעה חלקים‪ ,‬החלק הראשון‪ ,‬בהנהגת דרך החסידות והפרישות‪,‬‬

‫המביאה לידי רוח הקודש‪ ,‬ויתחלק גם הוא לששה שערים‪ ,‬החלק השני‪ ,‬בתוכחות‪,‬‬
‫ובביאור העונש והשכר של מצוות עשה ומצוות לא תעשה‪ ,‬ונחלק לשבעה שערים‪,‬‬
‫והחלק השלישי‪ ,‬בהנהגת השגת רוח הקודש עצמו‪ ,‬ויתחלק לשמונה שערים‪ ,‬והחלק‬
‫הרביעי‪ ,‬באופני היחודים עצמם‪ ,‬אשר על ידם יושג רוח הקודש‪ ,‬כאשר בחנתי‬
‫ונסיתי‪ ,‬ונתאמתו על ידי‪:‬‬
‫ואכתוב פרטן דרך חשבון סימנים‪ .‬וזהו החלי בעז"ה‪ .‬החלק הראשון יתחלק לששה‬
‫שערים‪ ,‬הראשון‪ ,‬להודיע גודל הפגם על ידי חטאת האדם בענין המצוות‪ .‬השני‪,‬‬
‫בפגם הנמשך על ידי מדות המגונות‪ .‬השלישי‪ ,‬בביאור שם צדיק או חסיד‪ .‬הרביעי‪,‬‬
‫בביאור מדריגת הצדיק בפרטות‪ .‬החמישי‪ ,‬בביאור מדריגת החסיד בפרטות‪ .‬הששי‪,‬‬
‫בביאור הנהגת החסידים בדרך קצרה מאוד‪ ,‬כוללת כל השערים אשר בחלק הזה‪:‬‬
‫החלק השני‪:‬‬
‫החלק השני יתחלק לשמונה שערים‪ ,‬הראשון‪ ,‬בתוכחות‪ ,‬השני‪ ,‬במוסרי רז"ל‪,‬‬
‫השלישי‪ ,‬בשכר מקיימי התורה והמצוה הרביעי‪ ,‬בעונש מדות הרעות החמישי‪,‬‬
‫בעונש מדות האסורות‪ ,‬הששי‪ ,‬בעונש מצוות לא תעשה‪ ,‬השביעי‪ ,‬בשכר מצוות‬
‫עשה‪ ,‬השמיני‪ ,‬התשובה‪ .‬התלק השלישי‪ ,‬בהנהגת השגת רוח הקודש‪ ,‬ויתחלק‬
‫לשמונה שערים‪ ,‬הראשון‪ ,‬במהות העולמות‪ ,‬השני‪ ,‬במהות האדם‪ ,‬השלישי‪ ,‬במעכבי‬
‫הנבואה‪ ,‬הרביעי‪ ,‬בתנאי הנבואה‪ .‬החמישי‪ ,‬באיכות הנבואה ועניניה‪ ,‬הששי‪,‬‬
‫במדריגות הנבואה‪ ,‬השביעי‪ ,‬במדרגת רוח הקודש בזמנינו זה‪ ,‬השמיני‪ ,‬הנהגה‬
‫קצרה‪:‬‬
‫החלק הרביעי‪ ,‬עיין בסוף הספר‪:‬‬
‫‪He dividido este trabajo en cuatro partes.‬‬
‫‪Primera parte - sobre la dirección de los caminos de piedad y abstinencia, que‬‬

‫‪conducen al espíritu santo; esta parte, a su vez, se divide en seis puertas.‬‬
‫‪Segunda parte - instrucciones, una explicación de la recompensa y el castigo‬‬

‫‪por el cumplimiento de los preceptos "hacer" y los preceptos "no hacer"; esta‬‬
8 Introducción
parte se divide en ocho puertas.
Tercera parte - trata sobre la forma de llegar al espíritu santo mismo; esta parte
también se divide en ocho puertas.
Cuarta parte - trata sobre las formas de las "uniones" mismas, a través de las
cuales se logra el espíritu santo, después de que las he probado, experimentado
y confirmado por mí.
Lo escribiré con más detalle, punto por punto, y aquí, con la ayuda de Dios,
será mi comienzo.
PRIMERA PARTE
La primera parte se subdivide en seis puertas.

La primera puerta - trata sobre el poder del daño del pecado humano, asociado
con los preceptos.
La segunda puerta - trata sobre, el daño que proviene de las cualidades básicas.
La tercera puerta - una explicación de los conceptos de «tzadik» (justo) y
«jasid» (piadoso).
La cuarta Puerta - explicación detallada del nivel «tzadik».
La Quinta Puerta - es una explicación detallada del nivel «jasid».
La Sexta Puerta - es una explicación muy breve del comportamiento de los
«jasidim» (piadosos), incluidas todas las puertas relacionadas con esta parte.
SEGUNDA PARTE
La segunda parte se divide en ocho puertas.

La primera puerta - son instrucciones (advertencias).
La segunda puerta - son las instrucciones de nuestros maestros, bendita sea su
memoria.
La tercera puerta - se trata de la recompensa para aquellos, que cumplen la
Torá y los preceptos.
La cuarta puerta - trata sobre el castigo por las malas cualidades.
La quinta puerta - trata sobre el castigo por las cualidades prohibidas.
La sexta puerta - trata sobre el castigo por los preceptos "no hacer".
La séptima puerta - se trata de la recompensa por los preceptos "hacer".
La octava puerta - es la puerta del arrepentimiento.
LA TERCERA PARTE
La tercera parte - sobre el comportamiento, que te permite alcanzar el Espíritu

de santidad - se divide en ocho puertas.
La primera puerta - trata sobre la esencia de los mundos.
La segunda puerta - se trata de la esencia del hombre.
La tercera puerta - se trata, de lo que obstaculiza la profecía.
La cuarta puerta - se trata de las condiciones necesarias para la profecía.
La quinta puerta - trata sobre la calidad de la profecía y sus aspectos.
La sexta puerta - se trata de los niveles de la profecía.
La séptima puerta - se trata del comportamiento que te permite alcanzar el
espíritu santo en nuestro tiempo.
La octava puerta - es el comportamiento (brevemente).
CUARTA PARTE
La cuarta parte - trata sobre cómo usar el logro del espíritu de santidad, que
consta de tres puertas.
La primera puerta - trata sobre los modos de acción.
La segunda puerta - se trata de las formas de comprensión.
La tercera puerta - trata sobre las condiciones necesarias para la comprensión.
10 Primera Parte
‫חלק א שער א‬
:‫החלק ראשון‬
:‫השער הראשון בביאור הפגם על ידי חטאות האדם בענין המצות‬
‫אשכילך ואורך כמה גדלה רעת האדם בעשותו אחת מכל מצות השם שס"ה מצות‬
‫ או בהמנעו מלקיים אחת מרמ"ח מצות עשה אשר נצטוה בהן‬,‫אשר לא תעשינה‬
:‫לעשותן‬
PRIMERA PARTE:
Puerta Uno: Una explicación del daño, causado por los pecados del hombre en
relación con los preceptos.
Te explicaré y revelaré cuán grande es el mal, cuando una persona hace algo
prohibido por el Todopoderoso por los trescientos sesenta y cinco preceptos "no
hacer". O cuando se niega a hacer uno de los doscientos cuarenta y ocho
preceptos de "hacer", que se nos ordena cumplir.
‫ כי גוף האדם איננו האדם עצמו מצד הגוף כי זה נקרא בשר‬,‫נודע אל בעלי מדע‬
,‫ כמו שכתוב )איוב י' י"א( עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תשוככני‬,‫האדם‬
,‫ נמצא האדם הוא הפנימיות‬,'‫ועוד כתיב )שמות ל' ל"ב( על בשר אדם לא ייסך וגו‬
‫אבל הגוף הוא ענין לבוש אחד תתלבש בו נפש השכלית אשר היא האדם עצמו‬
‫ ואחר הפטירה יופשט מעליו הלבוש הזה ויתלבש בלבוש זך ונקי‬,‫בעודו בעולם הזה‬
‫ וכמו שכתוב )זכריה ג' ד'( הסירו הבגדים הצואים וגו' והתלבש אותך‬,‫רוחני‬
:‫ הוא הנקרא חלוקא דרבנן‬,‫מחלצות‬
Los conocedores saben (Zóhar, Breshit 206), que el cuerpo de una persona en sí
mismo aún no es la esencia misma de una persona. Porque se llama “carne
humana”, como está escrito: “De piel y carne Tú me has vestido, y de huesos y
tendones Tú me has hecho” (Job 10:11). Y también está escrito: “Él no
perdonará la carne humana…” (Shemot 30:32).
Resulta, que una persona es el contenido interno, su alma, y el cuerpo es la

ropa, en la que, estando en este mundo, se pone el alma racional, que en
realidad es una persona. Y después de la muerte, estas ropas se le caen y se
pone ropas espirituales, puras y transparentes. Como está escrito: "…Te quitaré
la ropa sucia… y te vestiré con un kaftán" (Zajariyah: 4). Esto es lo que se
llama el “kaftán de los sabios” (Zóhar, parte 1, 66a).
‫וכמו שלבוש גוף האדם יעשהו האומן בתבנית איברי הגוף כן עשה הוא יתברך את‬
‫הגוף שהוא לבוש הנפש בתבנית דיוקן הנפש ברמ"ח אברים ולהם שס"ה גידים‬
‫ ולהמשיך על ידם הדם והחיות מאבר אל אבר כדמיון‬,‫המקשרים את האברים‬
‫ ואחר יצירת הגוף נפח בו נפש חיה כלולה מרמ"ח איברים רוחנים ושס"ה‬,‫צנורות‬
‫ של הגוף ואז פועלים איברי הנפש‬,‫ ויתלבשו תוך רמ"ח איברים ושס"ה גידים‬,‫גידים‬
‫ והראיה לזה כי לא‬,‫פעולתן על ידי הכלים שהם איברי הגוף כגרזן ביד החוצב בו‬
,'‫יפעלו איברי הגוף פעולתם אלא בעוד הנפש בהם עין רואה ואוזן שומעת וכו‬
:‫ובהסתלק הנפש חשכו הרואות בארובות ונתבטלו כל החושים מרמ"ח אברים‬
Y así como el maestro corta las vestiduras del cuerpo según la forma de sus
miembros, así Él, el bendito, hace del cuerpo la vestidura del alma, a la imagen
del alma, que consta de doscientos cuarenta y ocho miembros, con trescientas
sesenta y cinco venas uniéndolas, por las cuales, como caños, van de miembro a
miembro, de órgano a órgano, sangre y vida. Y después de la formación del
cuerpo, Él insufló en él un alma viviente, que constaba de doscientos cuarenta y
ocho miembros espirituales y trescientos sesenta y cinco venas, y los revistió de
doscientos cuarenta y ocho miembros y trescientos sesenta y cinco venas del
cuerpo.
Y después de eso, los miembros del alma realizan sus acciones a través de los
miembros del cuerpo, herramientas que son como un hacha en manos de un
leñador. La prueba de esto, es que los miembros del cuerpo sólo son efectivos,
cuando hay un alma en ellos: el ojo ve, el oído oye, etc. Y con la partida del
alma, las luces de las “ventanas” se apagan y los doscientos cuarenta y ocho
miembros dejan de sentir.
‫ועל דרך זה שס"ה גידים רוחנים של הנפש מתלבשין תוך שס"ה גידים שבגוף‬
‫וממשיכין מזון הגופני שהוא הדם אל רמ"ח איברי הגוף עם מזון הרוחני פנימי בתוכו‬
‫ וגידי הגוף גם כן‬,‫ ואחר הפטירה אין שום חיות נשפע‬,‫לפרנס רמ"ח איברי הנפש‬
12 Primera Parte
‫ נמצא כי האדם בעצמו איננו‬,‫מתפרקין ומתרקבין כמו רמ"ח האיברים והיו כלא היו‬
:‫כי אם הנפש השכלית אשר מתלבשת בגוף הנקרא לבוש שלה בעולם הזה‬
De manera similar, las trescientas sesenta y cinco venas espirituales del alma
visten las trescientas sesenta y cinco venas del cuerpo y entregan sangre,
alimento corporal, a los doscientos cuarenta y ocho órganos del cuerpo, junto
con alimento espiritual dentro de ella, para nutrir a los doscientos cuarenta y
ocho miembros del alma.
Y después de la muerte, cesa la efusión de vitalidad, y las venas del cuerpo

también se descomponen, se pudren, como los doscientos cuarenta y ocho
miembros, y finalmente desaparecen, como si nunca hubieran existido. Resulta,
que una persona no es más que un alma racional, revestida de un cuerpo, que es
su vestimenta en este mundo.
‫ חוברו נפשו וגופו גם‬,‫ודע כי אחר שחטא אדם הראשון ואכל מעץ הדעת טוב ורע‬
‫ ועל ידי הרע‬,‫ וזו היא ענין זוהמת הנחש שהטיל בחוה ובאדם‬,‫הם כל אחד מטוב ורע‬
‫ וזהו שכתוב‬,‫והזוהמא שהטיל בהם גרמו להם חלאים ונגעים ומיתה לנפשם ולגופם‬
:‫ מיתת הנפש ומיתת הגוף‬,‫)בראשית ב' י"ז( כי ביום אכלך ממנו מות תמות‬
‫ ועיין מה שנכתוב לקמן בחלק ג' שער שני‬,‫ונבאר מה ענין הטוב והרע שנתערב בהם‬
,‫ הנה כאשר חטא בעץ הדעת טוב ורע‬.‫ושלישי ותבין מה שאנו כותבין בשער הזה‬
:‫גרם תערובת הזה בכל העולמות ואין לך דבר שאינו כלול מטוב ורע‬
Sepa, que, después de que Adam pecó y comió del Árbol del conocimiento del
bien y del mal, el cuerpo y el alma se mezclaron con el bien y el mal. Esta es la
esencia de la “impureza de la serpiente”, que introdujo en Javá y Adam. Y esta
maldad e impureza, introducida por la serpiente, les trajo enfermedades,
dolencias y muerte - tanto para el alma, como para el cuerpo. De esto está
escrito (Breshit 2:17): “Porque el día, que comáis de él, ciertamente moriréis de
muerte”, - la muerte del alma y la muerte del cuerpo.
Aclaremos, qué significa la mezcla en el alma y en el cuerpo del “bien y el

mal”. Estudia cuidadosamente, lo que está escrito en las puertas segunda y
tercera de la tercera parte, y entonces comprenderás mejor, lo que escribimos en
estas puertas. Cuando Adam pecó, al comer del Árbol del conocimiento del
bien y del mal, trajo esta mezcla a todos los mundos, y ahora no hay nada, que
no sea una mezcla del bien y del mal.
,‫ והנה הם כלולים טוב ורע‬,‫ונמצא כי גוף האדם הנוצר מארבעה היסודות התחתונים‬
‫ אמנם מן הרע‬,‫ עפר‬,‫ מים‬,‫ רוח‬,‫ אש‬- ‫וגוף האדם נוצר מן הטוב שבארבעה יסודות‬
.‫ והירוקה‬,‫ והאדומה‬,‫ והשחורה‬,‫ הלבנה‬- ‫שבהם נוצרו בגוף ארבע מרות שהם‬
‫ באים חלאים‬,‫ על בחינת הטוב שבהן‬,‫וכאשר תתגבר איזה מהם מבחינת הרע שבהן‬
:‫ ואם תתגבר ביותר תמית לגוף האדם‬,‫ונגעים על האדם‬
Por lo tanto, como el cuerpo humano está formado por las cuatro bases o
elementos inferiores, que incluyen el bien y el mal, el cuerpo humano mismo se
ensambla con el bien, que está en estas bases, es decir, el fuego, el aire, el agua
y el polvo. Y del mal que había en ellos, surgieron en el cuerpo humano cuatro
clases de bilis: blanca, negra, roja y amarilla. Y cuando en cualquiera de los
elementos el aspecto del mal prevalece sobre el bien, entonces las enfermedades
y las dolencias llegan a una persona. Y si el mal prevalece más fuerte, matará el
cuerpo humano.
‫ ונמצא כי גם בנפש האדם היה‬,‫וכבר נתבאר כי בכל העולמות היה עירוב טוב ורע‬
‫ כי הלא חוצבה מן ארבע יסודות רוחנים שמהם נוצרו כל העליונים והם ארבע‬,‫כן‬
‫ ועל זה נאמר )יחזקאל ל"ז ט'( מארבע רוחות בואי‬,‫אותיות שם הוי"ה ברוך הוא‬
‫ והנה גם את זה לעומת זה עשה‬.‫הרוח וגו' וזו הנקרא נפש האדם עצמו מצד הטוב‬
‫ וארבעה מראות‬,‫ כולל ארבעה אבות נזיקין‬,‫ אדם בליעל‬- ‫ והוא הנקרא‬,‫האלהים‬
‫ מן ארבעה יסודות הרעים ומשם נמשכה נפש רעה אל האדם הנקרא יצר‬,‫נגעים‬
‫ ואם‬,‫ וכשתתגבר נפש זו על נפש הטובה יבואו אליה נזקין ונגעים וחלאי הנפש‬,‫הרע‬
:‫תתגבר יותר תמיתנו‬
Ya dijimos, que la mezcla del bien y el mal ha ocurrido en todos los mundos, y
resulta que lo mismo sucede en el alma humana, porque está creada a partir de
cuatro fundamentos espirituales, a partir de los cuales se forman todos los
superiores. Y estas son - las cuatro letras del Nombre Verdadero, bendito sea
Él. Se dice sobre esto:
“Venid de los cuatro rincones del mundo, espíritu…” (Yejezkel 37-9). Esto se
llama el alma buena de la persona misma.
Pero después de todo, ze leumat ze asa elokim, “el Altísimo hizo el uno contra
el otro” (Kohélet 7:14); y es el "hombre malvado" (Mishlei 6:12), que consiste
14 Primera Parte
en los "cuatro tipos principales de daño" (Bava Kama 2a, 4a), y los "cuatro
tipos de lepra" (Berajot 56) de los cuatro fundamentos de mal, de donde
proviene el alma maligna del hombre, llamado yétzer ha-ra, "inclinación al
mal".
Si esta alma prevalece sobre el bien, le traerá daño y enfermedad mental, y si
prevalece aún más fuerte, la matará.
‫ מתלבשת תוך תרי"ג‬,‫והנה נפש הטהורה שהיא הפרי כלולה מתרי"ג אברים וגידים‬
‫ ושתיהן יחד מתלבשות בתרי"ג‬,‫אברים וגידין של נפש הטמאה הנקראת קליפת הפרי‬
‫ ואברי‬,‫ ונמצאו איברי נפש הטהורה תוך איברי נפש הרעה‬,‫אברים וגידים של הגוף‬
‫ והנה כל אחת משתי נפשות אלו צריכה מזון רוחני‬.‫נפש הרעה תוך איברי הגוף‬
‫ ואמנם מזון הרוחני של הנפש הקדושה נמשך אליה על ידי קיום התורה‬,‫להתקיים‬
‫ כמו שכתוב‬,‫הכלולה מתרי"ג מצות כדמיון תרי"ג אברי הנפש גם הם ונקרא לחם‬
‫ וכל אבר מן רמ"ח איברים נזון ממצוה פרטית‬,‫)משלי ט' ה'( לכו לחמו בלחמי‬
‫ גם האבר הפרטי‬,‫המתיחסת לאותו אבר וכאשר יחסר לאדם קיום איזו מצוה‬
‫המתיחס למצוה יחסר ממנו מזונו הנמשך לו מארבע אותיות ההוי"ה כמו שכתוב‬
,‫ ובהם תלוים כל המצות כמו שאמרו רבותינו ז"ל‬.‫)נחמיה ט' ו'( ואתה מחיה את כלם‬
:‫)בהקדמת התיקונים( י"ה עם שמי שס"ה ו"ה עם זכרי רמ"ח‬
El alma pura, que es el fruto común de seiscientos trece miembros y venas, está
revestida con los seiscientos trece miembros y venas de un alma impura,
llamada “klipá (cáscara) del fruto”. Y ambos juntos se pusieron seiscientos
trece miembros y venas del cuerpo. Así, los miembros del alma pura están
encerrados en los miembros del alma impura, y éstos, a su vez están encerrados,
en los miembros del cuerpo. Cada una de las dos almas necesita alimento
espiritual para su existencia. El alimento espiritual del alma sagrada desciende
sobre ella a través del cumplimiento de la Torá, que contiene seiscientos trece
preceptos, semejantes a los seiscientos trece miembros del alma, y se llama
“pan”, como está escrito: “Venid, comed de Mi pan” (Mishlei 9:5).
Cada uno de los doscientos cuarenta y ocho miembros se nutre de un

mandamiento separado relativo a él, y si una persona carece de uno de los
preceptos, entonces el órgano relacionado con este mandamiento, también
carecerá del alimento, que emana de las cuatro letras del Nombre Verdadero.
Como está dicho, “y Tú das vida a todos” (Nejemía 9:6). Todos los preceptos
están conectados con estas letras, como dijeron nuestros sabios, de bendita
memoria (en el prefacio del Tikuney Zóhar): "Yud-hey junto con Mi Nombre -
trescientos sesenta y cinco, vav-hey con Mi memoria - dos cientos cuarenta y
ocho".
‫ ונמצא‬,‫וכמו כן מהם נמשכים ארבעה שרשי יסודות נפשו הקדושה כנזכר לעיל‬
‫ ובהסתלק הקדושה ממנו אז יתלבש בו רוח הטומאה מן‬.‫שהאבר ההוא מת לגמרי‬
‫הארבעה יסודות נפשו הטמאה בסוד מה שאמרו רבותינו ז"ל לא נתמלאה צור אלא‬
:‫מחורבנה של ירושלים ונמצא האבר ההוא נזון לחם טמא מגואל משם‬
De ellos también salen las cuatro raíces de los cimientos del alma santa, como
se dijo arriba, y resulta, que ese órgano está completamente muerto. Y cuando
el alma lo abandona, el espíritu de impureza se reviste en él desde los cuatro
cimientos del alma impura, como dijeron los sabios, de bendita memoria
(RaShI sobre Toldot 25:23, ver también Pesajim 42b; Meguilá 6a; Zóhar Jadash
236a, 238b): “Tzur se llena solo con la destrucción de Yerushalayim” (ver
Yejezkel 26:2-4).
‫וזהו ענין הרשעים בחייהם קרוים מתים )ברכות דף י"ח ע"ב( כי נסתלק מהם נפש‬
‫ וכמו כן כאשר‬,‫הקדושה מאלהים חיים ושרוי עליו המות הנקרא אבי אבות הטומאה‬
‫ כמו שאמרו רבותינו ז"ל‬,‫יקיים האדם שס"ה מצות לא תעשה בהמנעו מלעשותם‬
‫ יש‬,‫)קידושין דף ל"ט ע"א( ישב אדם ולא עבר עברה נותנים לו שכר כעושה מצוה‬
‫כח אל המזון הרוחני הנזכר בקיימו מצות עשה להמשך דרך צנורות שהם שס"ה‬
‫ וכאשר יעבור על איזה עבירה מהם‬,‫גידים של הנפש להחיות הרמ"ח איברים שלה‬
‫אז יסתם הצנור הפרטי ההוא המתיחס אל אותה העבירה על ידי הזוהמא של מזון‬
‫הקליפה הנדבקת שם וכשיבש הצנור גם כן מתיבש האבר ההוא אף על פי שלא יוסר‬
:‫לגמרי כענין מי שיחסר ממנו איזה מצות עשה אמנם יפול בו מום‬
Así ese órgano se alimenta de allí con el vil pan de la inmundicia. “Por lo tanto,
los villanos, incluso mientras están vivos, son llamados muertos” (Berajot 18b).
Y esto se debe, a que el alma santa del Dios vivo los ha abandonado y la muerte
los habitó, llamada el “padre de padres”, es la fuente original de la inmundicia.
Y también, cuando una persona cumple los trescientos sesenta y cinco
preceptos “no hacer” negándose a cometer un delito, como decían los sabios, de
16 Primera Parte
bendita memoria (Kidushín 9b): “Si una persona se sienta y no comete un

delito, se le da una recompensa, como si hubiera cumplido el mandamiento".
El alimento espiritual, mencionado en el cumplimiento de los preceptos, tiene la

capacidad de seguir los canales -trescientas sesenta y cinco venas del alma- y
dar vida a doscientos cuarenta y ocho de sus órganos. Y cuando una persona
comete cierto crimen, entonces el canal específico, relacionado con ese crimen,
es bloqueado por la suciedad del alimento de la klipá, que se ha quedado allí. Y
al igual, como se seca el canal, se seca el órgano, y, aunque no se cae del todo,
aparece en él un daño, similar, al que aparece, si una persona no cumple el
correspondiente mandamiento “hacer”.
‫ וכאשר יקיים איזה מצות‬,‫ולכן צריך האדם לחפש בכל כחו לקיים כל תרי"ג מצות‬
‫עשה יכוין להסיר מהאבר הפרטי של נפשו המתיחס אל המצוה ההיא זוהמת הקליפה‬
‫ בסוד‬,‫ההיא ואזי תחול עליו אבר המצוה הקדושה ההיא אחר הסתלק הזוהמא‬
‫ וכמו כן כאשר‬.‫ כי כשזה קם זה נופל‬,‫)יחזקאל ל"ב כ"ז( ותהי עונותם על עצמותם‬
‫ ימנע מלעשותה ויכוין שעל ידי כן יסלק הזוהמא אשר בגיד‬,‫תבוא לידו איזו עבירה‬
‫הפרטי של הנפש המתיחס לאותה עבירה ואז יוכל להמשך שפע הרוחני הנמשך דרך‬
‫ ועל ידי כן נעשית נפשו כסא ומרכבה אל קדושתו יתברך וזהו סוד‬,‫הצנור הרוחני‬
:(‫ זוהר ח"א דף קע"ג‬,'‫ )בראשית רבה מ"ז ו‬.‫האבות הן הן המרכבה‬
Por lo tanto, toda persona debe esforzarse con todas sus fuerzas para cumplir
los seiscientos trece preceptos. Y cuando ejecuta uno de ellos, debe tener en
cuenta, que al hacerlo quita la inmundicia de la klipá del órgano, al que
pertenece el mandamiento que se ejecuta. Y luego, después de quitar la
inmundicia, el santo mandamiento descenderá sobre este órgano, como está
dicho (Yejezkel 32:27): "Y vuestros pecados estarán sobre vuestros huesos" -
porque cuando uno se levanta, el otro cae.
Y además, si una persona tiene la “oportunidad” de cometer un delito, debe

abstenerse de hacerlo y tener presente, que a través de esto se elimina la
inmundicia de una vena particular del alma, relacionada con este delito y la
influencia espiritual podrá pasar por este canal espiritual. Y entonces su alma se
convertirá en el trono y el carro de Su santidad, bendito sea Él, como está dicho
(Breshit Rabbah 47:6, 82:6): «Los patriarcas - son la merkavá, "el carro"».
‫חלק א שער ב‬
:‫השער השני‬
:‫בפגם הנמשך על ידי מדות המגונות‬
‫והנה ענין המדות הן מוטבעות באדם בנפש השפלה הנקראת יסודית הכלולה מארבע‬
‫ והנה‬,‫ כי גם הן מורכבות מטוב ורע‬.‫ הדומם והצומחת והבהמית והמדברת‬,‫בחינות‬
‫בנפש הזה תלויות המדות הטובות והרעות והן כסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה‬
‫ ולפיכך אין‬.‫השכלית אשר בה תלויין תרי"ג מצות התורה כנזכר לעיל בשער ראשון‬
‫ ואמנם הן הכנות עקריות אל תרי"ג המצות בקיומן או‬,‫המדות מכלל התרי"ג מצות‬
‫ יען כי אין כח בנפש השכלית לקיים המצות על ידי תרי"ג איברי הגוף‬,‫בביטולם‬
‫אלא באמצעות נפש היסודית המחוברת אל הגוף עצמו בסוד )ויקרא י"ז י"ד( כי נפש‬
‫ ולפיכך ענין המדות הרעות קשים מן העברות עצמן מאד‬,‫כל בשר דמ"ו בנפשו הוא‬
:‫מאד‬
PARTE UNO:
Puerta Dos: El daño, causado por cualidades indignas.
Las cualidades están incrustadas en el alma inferior de una persona, llamada la

base. Esta alma consta de cuatro aspectos: "inanimado", "vegetativo", "animal"
y "parlante". Y ellos también son una combinación del bien y el mal. Buenas y
malas cualidades están asociadas con esta alma, y constituyen el trono, el
fundamento y la base para el alma racional elevada, dependiendo del
cumplimiento de los seiscientos trece preceptos de la Torá, como se explicó
anteriormente, en la primera puerta.
Estas cualidades no son parte de los preceptos, pero son - los requisitos previos
más importantes para cumplir o descuidar los preceptos, porque el alma
racional puede cumplirlos con la ayuda de los órganos del cuerpo solo a través
del alma base, directamente conectada con el cuerpo. Como se dice (Vayikrá
17:14): "Porque toda carne tiene un alma en su sangre". Por eso las malas
cualidades o propiedades son mucho peores que las propias transgresiones.
‫ כל הכועס כאלו עובד‬,(‫ובזה תבין ענין מה שאמרו רבותינו ז"ל )שבת דף ק"ה ע"ב‬
(‫ וכן אמרו )סוטה דף ע"א‬,‫עבודה זרה ממש שהיא היותר שקולה ככל תרי"ג המצות‬
18 Primera Parte
'‫מי שיש בו גסות הרוח הוא ככופר בעיקר וראוי לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער וכו‬
‫ כי להיותם עקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי"ג המצות‬,‫ והבן זה מאד‬.‫וכאלה רבות‬
‫ ונמצא כי יותר צריך ליזהר ממדות הרעות יותר מן קיום‬,‫התלויות בנפש השכלית‬
:‫המצות עשה ולא תעשה כי בהיותו בעל מדות טובות בנקל יקיים כל המצות‬
Ahora entiende, lo que dijeron los sabios, de bendita memoria (ver Shabat
105b), que “Quien se enoja, es como si estuviera sirviendo a los ídolos”, y este
es el más grave de todos los crímenes. Y también se dice (Sotá 4b, 5a): “El que
es arrogante, como si negara los fundamentos de la fe… debe ser erradicado y
sus cenizas no despertarán”, - y hay muchas más afirmaciones de este tipo.
Y comprendan muy bien, que es precisamente por su naturaleza básica (baja)

que ellas (cualidades o propiedades) no están incluidas en los seiscientos trece
preceptos, asociados con el alma racional. Por lo tanto, uno debe estar aún más
atento a las cualidades, que a los preceptos "hacer" y "no hacer", porque,
teniendo buenas cualidades, es fácil cumplir con todos los preceptos.
‫ כי הענוה‬,‫ובזה תבין גם כן דברים מתמיהין שאמרו רבותינו ז"ל בענין המדות‬

‫ושפלות מביאין לידי רוח הקדש ושורה עליו שכינה ואמר אליהו זכור לטוב )כלה‬
‫ אף אני איני נגלה אלא למי‬,‫רבתי פ"ה( אין התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן‬
‫ וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שלחו מתם )סנהדרין דף פ"א ע"ב( איזהו בן‬,‫שאינו קפדן‬
‫ לא זכרו בהן קיום המצות‬,‫העולם הבא כל שהוא שפל ברך וענותן וכו' וכאלה רבות‬
:‫ ושים בעיניך דברים אלו ותצליח דרכיך בלי ספק‬.‫אלא המדות הטובות‬
Y con la ayuda de esto, comprenderá las asombrosas palabras, pronunciadas por

los sabios sobre las cualidades, que "la modestia y la humildad llevan a una
persona al Espíritu de santidad y la presencia del Altísimo en ellos". Dijo
Eliyahu, justo de buena memoria («Kala Rabata», final de la quinta parte): “La
Torá solo se explica a aquellos, en quienes no hay intransigencia, y Yo me
revelo solo a aquellos, en quienes no hay intransigencia.”
Y como dijeron los sabios, de bendita memoria (Sanhedrín 88b): "¿Quién

heredará el mundo venidero? Aquel cuyas rodillas están dobladas y quien es
humilde". Y hay muchas declaraciones similares, donde no se menciona el
cumplimiento de los preceptos, sino las buenas cualidades. Mantén estas
palabras ante tus ojos, y seguramente alcanzarás el éxito en tu camino.
,‫ואמנם כמו שארבעה יסודות גופניים הם שרשים שמהם נוצרו התרי"ג איברי הגוף‬
‫כמו כן נפשות הארבעה יסודות האלו הם יסודות לכל מדות טובות ורעות אשר‬
‫באמצעותם יקיימו או יתבטלו התורה והמצות שהם תרי"ג מארבע אותיות הוי"ה‬
‫ והמקיימן הם נפש השכלית הכלולה מארבעה היסודות רוחנים אשר‬.‫כנזכר לעיל‬
‫ איך היסוד של קיום המצות הם‬,‫ והבן זה מאד‬.‫משם חוצבו תרי"ג איברי הנפש ההיא‬
:‫על ידי מדות הטובות וכן בהפכם‬
Al mismo tiempo, así como las cuatro bases corporales - son las raíces, de las
que se forman los seiscientos trece órganos del cuerpo, así las almas de estas
bases - son las raíces de todas las buenas y malas cualidades, a través de las
cuales se cumplen o no se cumplen la Torá y los preceptos, que son seiscientos
trece elementos, que emanan de las cuatro letras del Nombre del Altísimo. Y
sostienen el alma racional, que incluye cuatro bases espirituales, de las cuales se
tallan seiscientos trece órganos del alma. Y entended bien, que la base del
cumplimiento de los preceptos – está en las buenas cualidades, y viceversa.
‫ והנה‬,‫וזה ענינם כבר נתבאר כי כל אשר עשה האלהים כלול מטוב ורע זה לעומת זה‬
‫כמו שבארבעה היסודות הגופנים הנקרא חומר היסודות מורכב מטוב ורע ומשם‬
‫ מרה לבנה מרה ירוקה מרה‬,‫באים כחות קיום הגוף או תחלואיו שהם ארבע מרות‬
‫ הארבעה יסודות הם על דרך‬,‫ כמו כן בנפשות הנקראות צורות‬,‫שחורה מרה אדומה‬
‫ או‬,‫ ומהם נמשך בריאות הנפש היסודית שבאדם שהם מדות הטובות‬,‫זה טוב ורע‬
‫תחלואיה שהם מדות הרעות הנמשכות מארבע קליפות טמאות שבנפש ההיא‬
,‫וכשיסירם מעליו יתלבשו אותיות ארבע של הוי"ה שהם אור המחיה נפש היסודית‬
‫ כמו שנתבאר‬,‫וגם היא והגוף שלה יהיו מרכבה אל קדושתו יתברך שבעולם העשיה‬
:‫בנפש השכלית ממש בקיימה המצות‬
Ya se ha explicado, que todo lo hecho por el Todopoderoso incluye el bien y el

mal, ze leumat ze, 'uno contra el otro', es decir, uno según el otro. Y, así como
las cuatro bases corporales, llamadas materia de las bases, están unidas del bien
y del mal y de ellas surgen las fuerzas corporales o fuentes de debilidad, a
saber, las cuatro bilis: blanca, amarilla, negra y roja, - así también en las almas,
20 Primera Parte
llamadas imágenes, hay cuatro bases del bien y del mal, de las que surge la
salud del alma base del hombre - sus buenas cualidades, o la enfermedad – las
malas cualidades, que surgen de las cuatro Klipot impuras de esa alma.
Y cuando una persona se quita estas Klipot de sí mismo, las cuatro letras del
Nombre del Altísimo, que son la luz, que anima el alma básica, se visten en
ella, entonces ella y su cuerpo se convertirán en el carro de la santidad del
Altísimo en el mundo de Asiá (el mundo de la acción). Así como fue explicado
en relación al alma racional, en el cumplimiento de los preceptos (ver abajo,
parte tres, la segunda puerta, sobre el alma racional, que proviene del mundo
espiritual de Asiá, llamado Ofanim).
,‫וזכור ואל תשכח כי גם על ידי עסק התורה בארבעה פירושים שסימנם פרד"ס‬
‫ וכן‬,‫ יהיה רוחו השכלי כסא אל שם הוי"ה שבעולם היצירה‬,‫ סוד‬,‫ דרוש‬,‫ רמז‬,‫פשט‬
:‫על ידי המחשבה והכונה תהיה נשמתו השכלית כסא לשם הוי"ה שבעולם הבריאה‬
Recuerda y no olvides, que también a través del estudio de la Torá en los cuatro
niveles de su comprensión PaRDeS, es decir, pshat, rémez, drash y sod, el
espíritu y la mente de una persona se convierten en el trono del Nombre del
Altísimo en el mundo de Yetzirá. Y a través de pensamientos e intenciones, el
alma racional de una persona se convierte en el trono del Nombre del Altísimo
en el mundo de Beriá.
‫ דע כי כל המדות הרעות‬.‫ונחזור בביאור ארבעה היסודות שיש אל קנין המדות‬

‫ ולכן כל‬,‫מושרשות בארבע מדרגות נפש היסודית מצד הרע והקליפה אשר בה‬
:‫ וזה פרטם‬,‫המדות רעות נחלקות לארבעה מינים‬
‫יסוד האש ממנו נמשכת הגאוה הנקראת גסות הרוח להיותו היסוד הקל וגבוה‬
‫ ואילו‬,‫ כי מפני הגאוה מתכעס האדם כשאין עושים רצונו‬,‫ ובכללה הכעס‬.‫מכולם‬
‫ נמצא כי הגאוה והכעס מדה אחת‬,‫היה שפל רוח ומכיר חסרונו לא היה מתכעס כלל‬
.‫הם‬
Volvamos a la explicación de las cuatro bases en la adquisición de cualidades.

Sepa, que todas las malas cualidades tienen sus raíces en el mal y en las Klipot
de los cuatro niveles del alma básica. Por lo tanto, todas las malas cualidades se
dividen en los siguientes cuatro tipos.
El orgullo proviene de la base o elemento “fuego”, que también se llama rudeza

de espíritu, pues el fuego es la más liviana y elevada de las cuatro bases. El
orgullo también incluye la ira, porque una persona se enoja debido al orgullo,
cuando sus deseos no se cumplen. Y si fuera humilde de espíritu y conociera
sus defectos, nunca se enfadaría. Así, el orgullo y la ira son la misma cualidad.
‫ כענין‬,‫ הקפדנות בלבו כי לולא הגאוה לא הי המקפיד בלבו‬.‫ותולדותיה שלש‬

‫ והשנאה לזולתו‬.‫שבארנו בענין הכעס ובקשת השררה והכבוד להתגאות על הבריות‬
:‫ וזה ענף מהגאוה גם כן‬,‫על היותו גדול ממנו‬
‫יסוד הרוח ממנו נמשך דבור הנקרא שיחה בטלה לדברים שאין בהם צורך כלל או‬
‫ ולגלות‬,‫ ולשון הרע‬,‫ ושקרים‬,‫ לדבר חנף‬,‫ והן‬.‫ ותולדותיו ארבעה‬.‫נפשיי או גופני‬
:‫שבחיו לבריות להתגדל בפניהם‬
Esta cualidad tiene tres generaciones. Severidad en el corazón, porque si no

fuera por el orgullo, el corazón de una persona no sería intransigente, como ya
hemos explicado, hablando de la ira. El deseo de poder y honor, para elevarse
por encima de los demás. Y el odio a los demás, cuando son más dignos de él
también es producto del orgullo.
De la base "aire" viene la mala cualidad asociada con el habla, "charla vacía",
es decir, el deseo de palabras que no tienen necesidad, ni espiritual, ni corporal.
Esta cualidad tiene cuatro generaciones: la adulación, la mentira, la
murmuración y la revelación de las propias virtudes a los demás, para ser
exaltado a sus ojos (jactancia).
‫ ותולדותיה‬,‫יסוד המים ממנו תאות התענוגים כי כן המים מצמיחים כל מיני תענוג‬

‫ כי יקנא‬,‫ והקנאה‬.‫ לגזול ממון חברו ואשתו וכל אשר לו להתענג בהן‬,‫ החמדה‬.‫שתים‬
:‫ אשר לו ממון רב וכיוצא להתענג בו‬,‫בחברו‬
‫ והוא העצלות לקיים‬,‫ ותולדותיה אחת‬,‫יסוד העפר ממנו מדת העצבות בכל פרטיו‬
‫ או על היסורין‬,‫התורה והמצות מפני עצבונו על השגת קניני הבלי העולם הזה‬
:‫ גם עינו לא תשבע עושר‬,‫הבאים עליו ואינו שמח בחלקו בשום דבר‬
De la base "agua" viene el deseo de placer, ya que el agua "cultiva" todo tipo de
placeres. Esta cualidad tiene dos descendientes. Deseo de tomar posesión de la
22 Primera Parte
propiedad ajena, o de su mujer, o de lo que tenga, para disfrutarla. Y envidia,

cuando una persona envidia a otra, que posee mucho, de lo que produce placer.
El abatimiento en todas sus manifestaciones surge de la base "polvo". Tiene una

generación: pereza para cumplir la Torá y todos sus preceptos debido al
desánimo, asociado con el logro de ganancias vacías de este mundo o con
dificultades. Tal persona está insatisfecha con su parte de nada, y sus ojos no
están satisfechos con la riqueza.
,‫ הגאווה והכעס הנכלל ומתדבק עמה‬,‫נמצא כי אבות כל המדות הרעות הם ארבעה‬

‫ וארבעתם נמשכות מארבע קליפות‬,‫ והעצבון‬,‫ ותאוות התענוגים‬,‫והשיחה בטילה‬
‫ והפכם הם ארבע מדות טובות נמשכות מארבעה יסודות‬.‫היצר הרע שבנפש היסודית‬
‫ הענוה שהיא תכלית השפלות ומתרחק מכל מיני כעס‬,‫ והם‬.‫הטוב שבנפש היסודית‬
.‫הבא על ידי גאוה‬
Por lo tanto, hay cuatro progenitores (fuentes) de todas las malas cualidades: el
orgullo y la ira que engendra, la palabrería, la sed de placer y el desánimo.
Vienen de las cuatro Klipot de inclinación al mal en el alma base. Y su opuesto
son las cuatro buenas cualidades que provienen de los cuatro buenos
fundamentos en el alma base. Aquí están: la humildad, que es la completa
humillación, alejando a una persona de todo tipo de ira que proviene del
orgullo.
‫והשתיקה כאלם לא יפתח פיו לבד בעסק תורה ומצות או בהכרחו לקיום הגוף‬
‫ והשמחה‬.‫ והמיאוס בכל תענוגי הגוף ומותריו המוכרחים‬,‫ולצורך כבוד הבריות‬
‫ וגם לזרז עצמו בתכלית השמחה‬,‫ כי כל דעבדין מן שמיא לטב‬,‫התדירית בחלקו‬
‫בעבודת קונו וכמו שכתוב )תהלים קי"ט קס"ב( שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל‬
:‫ וכמו שאמרו רז"ל )אבות א' ט"ו( עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי‬,‫רב‬
Silencio, cuando una persona, como un mudo, no abre la boca y pronuncia solo
el mínimo necesario de palabras, requeridas para practicar la Torá y cumplir los
preceptos, así como para mantener el cuerpo y mostrar respeto a los demás.
Descuido de todos los placeres y excesos corporales y alegría constante en la

parte de uno, porque "todo, lo que se hace desde el cielo es para bien". Además,
una persona debe esforzarse por regocijarse en el hecho, de que sirve al

Creador, como se dice (Tehilim 119:162): "Me regocijo en Tus palabras, como
quien ha encontrado una gran presa". Y como dijeron los sabios (Avot 1:15):
“Haz que tu Torá sea permanente, y tu trabajo temporal”.
‫ וגם‬,‫נמצא כי בהיות מדות הרעות קבועות באדם נמנע הוא מלקיים התורה והמצות‬
‫ ועליו נאמר )משלי י"א כ"ב( נזם‬,‫אם יקיימם יהיה שלא לשם שמים ובטורח גדול‬
‫ וכמו שאמרו רבותינו‬,‫ כי עוד טומאתו בו מלובש תוך הקליפות‬,'‫זהב באף חזיר וגו‬
‫ זכה נעשית לו תורתו סם חיים לא זכה נעשית לו סם‬,(‫ז"ל )יומא דף ע"ה ע"ב‬
‫ וכאשר יתגבר על יצרו וילחם בו ויסיר מעליו מדותיו הרעות על ידי טורח‬,‫המות‬
‫ וכאשר‬,‫ויקיים התורה והמצות יקרא צדיק גמור ירא שמים גבור הכובש את יצרו‬
‫יתנהג ויורגל יותר בזה עד אשר יוסרו מעליו כל מדות הרעות לגמרי ולא תתאוה‬
‫להם נפשו כלל ויקנה המדות הטובות בקנין בטבע ולא יצטרך ללחום עם היצר הרע‬
‫כי גופו ונפשו היסודית מנוקים מכל סיג החומר כמו שנאמר במשה )שמות ג' ה'( של‬
‫ אז יתלבשו בו‬,(‫נעליך מעל רגליך כנזכר בספר התקונים )תיקון ל"א ותיקון מ"ח‬
‫ארבע אותיות ההוי"ה ויהיה כסא קדוש למרכבתו יתברך וזה האיש נקרא אוהב את‬
:‫המקום מאהבה ונקרא חסיד גמור השלם בכל מיני השלימות‬
Resulta, que, cuando las malas cualidades son fuertes en una persona, rechaza el
cumplimiento de la Torá y los preceptos. Y aunque lo haga, no lo hace en
nombre del Cielo y con gran dificultad. Se dice sobre esto (Mishlei 11:22): "Un
anillo de oro en las fosas nasales de un cerdo". Porque la impureza está
revestida en él en las Klipot. Los sabios dijeron acerca de tal cosa (Yoma 72b):
“Recompensado, entonces su Torá se convierte en una poción que da vida; no
recompensado - su Torá se convierte en veneno”.
Y si una persona supera su mala inclinación, lucha con ella, rechaza con
dificultad las malas cualidades de sí mismo y cumple con la Torá y los
preceptos, entonces será llamado un hombre completamente justo, temblando
ante el Cielo, y un héroe, que venció su mala inclinación. Si logra constancia en
esto, para que todas las malas cualidades lo abandonen por completo y el alma
ya no las desee.
Como dice en Berajot 60b-61a: «Que siempre sea un hábito para una persona
decir: “Todo, lo que hace el Misericordioso, es para bien”».
‫‪24‬‬ ‫‪Primera Parte‬‬
‫חלק א שער ג‬
‫השער השלישי‪:‬‬
‫בביאור שם צדיק או חסיד באר היטב ואיך יקיים האדם שתי בחינות אלו בענין‬
‫מעשה‪:‬‬
‫‪PARTE UNO:‬‬
‫‪Puerta Tres: Una explicación detallada, de lo que significan los nombres‬‬
‫‪"justo" y "piadoso" y cómo una persona puede hacer esto.‬‬
‫הנה האיש אשר נדבה רוחו אותו להיותו בא לטהר ולהתקדש לקבל עליו עול מלכות‬
‫שמים על אמתתה‪ ,‬יכין עצמו בכל כחו ויזדרז לקיים כל תרי"ג מצות‪ ,‬כי בקיומם‬
‫יושלמו תרי"ג איברים וגידים של נפשו השכלית כנזכר )בשער ראשון( כי אם‬
‫תחסר ממנו מצוה אחת מן רמ"ח מצות עשה עדיין הוא חסר אבר אחד מנפשו ועליו‬
‫נאמר )קהלת א' ט"ו( וחסרון לא יוכל להמנות‪ ,‬וזה יותר חמור מכלל כל איש אשר‬
‫בו מום לא יקרב‪ .‬אך מי שקיימם ועבר על מצוה אחת ‪.‬משס"ה מצות לא תעשה‬
‫נקרא בעל מום ממש‪ ,‬כי נתעות הצנור והגיד הממשיך השפע באברים‪ ,‬ועליו נאמר‬
‫)שם( מעוות לא יוכל לתקון‪ ,‬פרושו אחר פטירתו מן העולם‪ ,‬כי אין קיום מעשה‬
‫המצות החסרים הנקרא מעשה‪ ,‬ולא תשובה לתקן העברות‪ ,‬כי אם בעולם הזה‪ ,‬כמו‬
‫שאמר הכתוב )קהלת ט' י'( כי אין מעשה וחשבון ודעת וגו'‪ ,‬רצונו לומר שאין מעשה‬
‫על מצות עשה‪ ,‬וחשבון על מצות לא תעשה‪ ,‬ודעת על ידיעת התורה עצמה‪ ,‬בשאול‬
‫אשר אתה הולך שמה‪.‬‬
‫‪Una persona, cuyo espíritu lo impulsa a ser limpiado, santificado y realmente a‬‬
‫‪tomar el yugo del reino de los cielos, debe encaminarse a guardar los‬‬
‫‪seiscientos trece preceptos con todas sus fuerzas. Porque su observancia‬‬
‫‪repondrá los seiscientos trece órganos y venas de su alma racional, como se‬‬
‫‪explica en la primera puerta. Después de todo, si le falta un mandamiento de los‬‬
‫‪doscientos cuarenta y ocho preceptos "hacer", le faltará un órgano del alma.‬‬
‫‪Sobre esto se dice (Kohélet 1:15): “Pero la falta no se puede evitar”. Esto es‬‬
‫‪mucho peor que la ley "Todo hombre, que tenga daño, que no se acerque".‬‬
‫‪Pero, el que cumplió los preceptos de “hacer”, pero al mismo tiempo violó uno‬‬
de los trescientos sesenta y cinco preceptos de “no hacer”, es literalmente un

inválido, porque el canal y la vena se doblaron, lo que reduce la influencia a sus
órganos.
Sobre esto se dice (Ibídem): "El torcido no se puede corregir". Aclaremos:

después, de que él deja este mundo, porque el arrepentimiento corrige los
crímenes solo en este mundo, como está dicho (Kohélet 9:10): “Porque no hay
acción, ni cálculo, ni conciencia en la tumba”, - esto quiere decir que no hay
oportunidad de cumplir el mandamiento “hacer”, no hay cálculo para el
mandamiento “no hacer” y no hay conciencia de la Torá misma.
‫ כי לא על חנם‬,‫ונמצא כי כל זמן שלא קיים תרי"ג מצות נקרא צדיק שאינו גמור‬
‫התפלל משה רבינו ע"ה תפילות כמנין ואתחנ"ן ליכנס בארץ אלא להשלים נפשו‬
‫ וכאשר יקיים כולם אלא שעדיין לא נקנו בו גם כן כל המדות‬.‫בקיום כל תרי"ג מצות‬
‫טובות בטבע גמור עד שקיים התרי"ג מצות בשמחה מאהבה בלי גרוי יצר הרע כלל‬
‫ וכמו שאמר דוד המלך ע"ה )תהלים ק"ט כ"א( ולבי חלל‬,‫יען נזדכך החומר לגמרי‬
‫ יראה כאלו‬,‫ גם אמר )שם קל"א א'( ה' לא גבה לבי וגו' נפשי כגמול עלי אמו‬,‫בקרבי‬
‫ כי כן דוד המלך‬,‫ הנה זה נקרא חסיד גמור‬.‫הוטבעו בו כל המדות משיצא מרחם אמו‬
‫ ובקיום המצות קרא עצמו חסיד כמו שאמר‬,‫ע"ה להיותו מוטבע בטבע במדות טובות‬
:‫)שם פ"ו ב'( שמרה נפשי כי חסיד אני‬
Por lo tanto, hasta que una persona no haya cumplido los seiscientos trece
preceptos, no puede ser llamado un hombre completamente justo. Y no fue en
vano que Moshé, la paz sea con él, oró para entrar en la Tierra de Israel
quinientas quince veces - para llenar su alma en el cumplimiento de los
seiscientos trece preceptos. Y solo cuando una persona ha cumplido todos los
preceptos, pero aún no ha adquirido todas las buenas cualidades por completo y
debe luchar por ellas con el mal principio, se le llama "un hombre
completamente justo, que vence el mal principio".
Y cuando todas las buenas cualidades se conviertan en su propia naturaleza, de

modo que cumpla los seiscientos trece preceptos con alegría y amor, sin
confrontación con un mal principio, entonces su materia será completamente
purificada, como dijo el rey David, la paz sea con él (Tehilim 109:22): “Y mi
corazón murió en mí” y también dijo (Tehilim 131:1-2): “Mi corazón no
ascendió, mi alma - es como un niño, atado a su madre”, - lo que significa, que
26 Primera Parte
parecía, como si todas [sus buenas] cualidades estuvieran depositadas en él

desde el momento, en que salió del vientre de su madre.
Tal persona se llama piadosa. Así que el rey David, la paz sea con él, debido al
hecho de que las buenas cualidades se convirtieron en su naturaleza para
cumplir los preceptos, se llamó a sí mismo piadoso. Como está dicho (Tehilim
86:2): "Salva mi alma, porque soy piadoso".
‫וכן אמרו רבותינו ז"ל )ב"ק דף ל' ע"א( האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי‬
('‫ כמו שאמרו רבותינו ז"ל )אבות ב' א‬,‫ שבהם זכרו קנין מדות הטובות‬,‫דפרקי אבות‬
‫רבי אומר איזוהי דרך ישרה וכו' עקביא בן מהללאל אומר )שם ג' משנה א'( הסתכל‬
‫ וכן )שם ד' משנה ד'( רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי‬.'‫בשלושה דברים וכו‬
‫ רצונו לומר‬,‫ וזהו מה שנתכון עקביא באומרו ואי אתה בא לידי עבירה‬.'‫שפל רוח וכו‬
‫ כי אם היצר‬,‫לידי היצר הרע הגורם לך העבירה כי היצר הרע עצמו יתבטל ממך‬
:‫ הוה ליה למימר ואין אתה עובר עבירה‬,‫הרע קיים ומונע עצמו בגבורה שלא לעבור‬
Y los sabios, de bendita memoria, también dijeron (Bava Kama 30a): “La
persona, que quiera ser piadosa, que cumpla los preceptos de los padres”, en los
que recordaban la adquisición de buenas cualidades.
Como se dice (Pirkei Avot 2:1): «Rabí dijo: “¿Cuál es el camino recto?”»;
(Pirkei Avot 3:1): «Akabia ben Mahalalel dijo: “Mantén tres cosas ante tus
ojos, y no llegarás a una transgresión: conoce de dónde vienes, adónde vas y
ante quién tienes que rendir cuentas.”» Y también (Pirkei Avot 4:4) Rabí
Levitas, un hombre de Yavné, dijo: "Sé muy, muy humilde en espíritu".
Akiva quiso decir lo mismo cuando dijo: “Y no llegarás a una transgresión” -

quiso decir, que “no llegarás” - al mal principio, que causa transgresiones,
porque el mismo mal principio desaparecerá en ti. Después de todo, si se tratara
de una persona, que tiene mal principio, pero se protege de la transgresión por
la fuerza, debería decir: "no cometerás una transgresión".
,‫ כי קיום תרי"ג מצות על ידי היות יצר הרע באדם והוא מתגבר עליו‬,‫כלל העולה‬
‫ שזה יורה קנין מדות הטובות בטבע‬,‫ וכשיקיים על ידי בטול היצר הרע‬.‫נקרא צדיק‬
:‫ הנה זה נקרא חסיד גמור‬,‫גמור‬
‫‪Entonces, la regla general es esta: el que cumple los seiscientos trece preceptos,‬‬
‫‪cuando tiene un mal principio, y lo supera, se le llama tzadik, "justo". Y cuando‬‬
‫‪una persona las cumple, porque se ha librado por completo del mal principio, lo‬‬
‫‪que sucede cuando las buenas cualidades se convierten en su naturaleza, se le‬‬
‫‪llama "piadoso".‬‬
‫עוד יש מדרגת חסידות למעלה מזו שאין למעלה ממנה והאיש הזה נקרא קדוש והיא‬
‫נזכרת בספר התקונים ובספר הזוהר במקומות הרבה ובפרט בפרשת כי תצא ברעיא‬
‫מהימנא )דף רפ"א ע"א( וז"ל‪ ,‬ולאו למגנא אמר קודשא בריך הוא כל העוסק בתורה‬
‫ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין‬
‫אמות העולם וכמה בני נשא דקא משתדלי באורייתא וכו' ולא אתפרק קודשא בריך‬
‫הוא וגו' אלא וכו' הא אוקמוה דאין חסיד אלא המתחסד עם קונו וכו' דכד חאבו‬
‫ישראל וכו' קודשא בריך הוא תריך בני מלכא ומטרוניתא עמהון‪ ,‬ומאן דהדר‬
‫בתיובתא וגמיל חסד לשכינתא באורייתא ובכל פקודין דילה ולאו איהו אלא למפרק‬
‫לשכינתא‪ ,‬דא עביד חסד עם קונו וכו'‪:‬‬
‫]הגה ‪ -‬ולא לחנם אמר הקדוש ברוך הוא כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים‬
‫ומתפלל עם הצבור‪ ,‬מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם‪ .‬וכמה‬
‫שבני אדם משתדלים בתורה ועדיין לא נפדה הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אלא סיבת הדבר‬
‫לפי שאין חסיד אלא המתחסד עם קונו‪ ,‬שבזמן שישראל חטאו‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬
‫גירש את בניו ואת השכינה עמהם לגלות‪ .‬ומי שחוזר בתשובה וגומל חסד עם‬
‫השכינה ועוסק בתורה ובמצוותיה ואין כונתו אלא לפדות את השכינה הוא עושה‬
‫חסד עם קונו[‪:‬‬
‫‪Hay otra etapa de piedad, por encima de la cual ya no existe, cuando a una‬‬
‫‪persona se le llama kadosh, "santo". Esta etapa se menciona muchas veces en el‬‬
‫‪libro de Tikunim y el Libro del Zóhar, especialmente en el capítulo de Ki Tetzé,‬‬
‫‪en «Raayá Mehemná» (281a), se dice: «Y no fue en vano que el Santo, bendito‬‬
‫‪sea Él, dijo: “Todo aquel, que hace la Torá, buenas obras y ora con la‬‬
‫‪comunidad, es considerado ante Mí, como si me hubiera redimido a Mí y a Mis‬‬
‫‪hijos del cautiverio de los pueblos del mundo”».‬‬
‫‪Pero, ¡¿cuántas personas estudian la Torá, hacen buenas obras y oran con la‬‬
‫!?‪comunidad, pero el Santo, bendito sea Él, Su Shejiná e Israel no son liberados‬‬
28 Primera Parte
Obviamente, sólo es piadoso quien es piadoso con su Creador. Cuando Israel

pecó, el Santo, bendito sea Él, condujo a los hijos del Rey y la Reina con ellos a
galut, al exilio. Y el que se arrepiente y hace el bien a la Shejiná, estudiando la
Torá y todos los preceptos, sólo para liberar a la Shejiná, hace el bien a su
Creador.
‫ וכתיב )תהלים ס"ח‬,'‫והנה זהו שאמר הכתוב )דברים ל"ב י"א( צור ילדך תשי וגו‬
‫ )ברכות דף י"ז( רבי יהודא אומר אשרי מי‬,‫ וזהו שאמרו‬,'‫ל"ה( תנו עז לאלהים וגו‬
‫ כי מה שעמל בתורה אינו לטול פרס‬.'‫שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו וכו‬
‫ וכתיב ביה )ישעיה ס"ג ט'( בכל צרתם לו‬.‫ אלא לעשות נחת רוח ליוצרו‬,‫כלל לעצמו‬
('‫ ובכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם היא אמנו שעליה נאמר )שם ג' א‬.‫צר‬
‫ וזהו שאמר‬.‫ובפשעיכם שולחה אמכם הנקראת יוצרנו כמו שכתוב צור ילדך תשי‬
:‫נחת רוח ליוצרו ולא אמר להקדוש ברוך הוא‬
Esto es lo que dice la escritura (Devarim 32:18):

“La roca, que te originó, la debilitaste”; y también se dice (Tehilim 68:35):
"Dad fuerza al Todopoderoso". Y los sabios dijeron lo mismo (Berajot 17a):
“Rabí Yehudá dijo: ‫״‬Feliz es aquel cuyos trabajos están en la Torá y agrada a su
Creador”». Después de todo, él trabaja duro, estudiando la Torá, no para recibir
una recompensa, sino para complacer al Creador.
Está escrito sobre esto (Yeshayahu 63:9): “Él también sufre en todos sus
sufrimientos. Y dondequiera que Israel esté exiliado, la Shejiná está con ellos”.
Esta es nuestra madre, de quien se dice (Ibídem 50:1):
“Y por tus transgresiones tu madre fue expulsada”, llamada “nuestra Creadora”,
como está escrito (Devarim 32:18): “La roca, que te originó, la debilitaste”. Por
lo tanto, se dice: "…agradable a su Creador…", y no: "Al Santo, bendito sea
Él".
‫ אם‬,‫נמצא כי כשיעסוק בתורה ובמצות ובמדות טובות הנקרא חסיד כנזכר לעיל‬
(‫ כמו שכתוב )משלי י"א י"ז‬.‫ הוא חסיד לעצמו‬,‫התערבה בו כונת קבול איזה שכר‬
‫ ולכן אינו נקרא חסיד‬.‫ גומל חסד לנפשו‬,‫ כי בקיימו המצות‬.‫גומל נפשו איש חסד‬
‫ אך הגומל חסד עם קונו‬,‫ כי החסד הוא אל האיש עצמו הגומל לנפשו‬,‫אלא איש חסד‬
‫ כי‬.‫ יען כי נזדכך מכל מיני טומאה וקידש עצמו בקדושתו יתברך‬,‫נקרא חסיד וקדוש‬
‫ כי‬,‫ לשון הכנה והזמנה כמו )במדבר י"א י"ח( התקדשו למחר ואכלתם‬,‫לשון קדושה‬
‫עושה עצמו מרכבה אל קדושתו יתברך ואינו חושש לכבוד עצמו אלא לכבוד קונו‬
:‫כנזכר לעיל‬
Resulta, que, cuando una persona está ocupada con la Torá, los preceptos y la
adquisición de buenas cualidades, es piadosa, pero, si el deseo de recibir alguna
recompensa se mezcla con sus intenciones, es piadosa para sí misma. Como se
dice (Mishlei 11:17): "Un hombre piadoso recompensa su alma", cumpliendo
los preceptos, tal persona se beneficia a sí misma. Por lo tanto, no se le llama
"piadoso", sino "un hombre de piedad", porque el bien, que hace se dirige a la
persona misma, que se trae el bien a sí mismo.
Y aquel, que trae el bien al Creador es llamado “piadoso” y “santo”, es

limpiado de toda inmundicia y santificado con Su santidad, bendito sea Él.
Después de todo, la palabra “santidad” significa “predisposición”, “predestina-
ción”, como está dicho en el libro de Bamidbar (11:18): “Y mañana serás
santificado, y comerás carne” 57. Porque tal persona se hace carro de la
santidad del Altísimo y no se preocupa de su propia gloria, sino de Su gloria,
como se explicó anteriormente.
‫ואל זה נתכון רבי פנחס בן יאיר במה שאמר )במשנה סוף סוטה( פרישות מביאה‬
‫ כי זו חסידות שלימה‬,‫לידי טהרה וכו' וקדושה לידי חסידות וחסידות לידי רוח הקדש‬
‫הבאה אחר הקדושה והיא המביאה לידי רוח הקדש כי נתדבק בו דבוק גמור וישיג‬
‫לגלוי רזי תורה ולהתנבא עתידות כמו שאמר רבי מאיר )אבות פ"ו משנה ה'( כל‬
,‫ רצונו לומר לשמה של התורה שהיא היא הקדוש ברוך הוא‬,‫העוסק בתורה לשמה‬
‫ זוכה לדברים הרבה וכו' ומגלין לו רזי‬.‫כי כל התורה שמותיו של הקדוש ברוך הוא‬
:'‫תורה ונעשה כמעין המתגבר וכו‬
Esto es lo que quiso decir Rabí Pinjás ben Yair cuando dijo (Mishná al final del
Tratado Sotá 58): "La templanza conduce a la iluminación, y la santidad - a la
piedad, y la piedad - al espíritu santo", porque se trata de la piedad perfecta, que
viene después de la santidad y conduce al espíritu santo, cuando una persona se
acerca completamente al Altísimo, comprende los secretos más íntimos de la
Torá y la profecía del futuro.
‫‪Como dijo Rabí Meir (Pirkei Avot 6:1): «Cualquiera, que se dedique a la Torá‬‬
‫‪“en el nombre” (‘en el nombre de la Torá misma’, porque ella es el Santo,‬‬
‫‪bendito sea Él, ya que toda la Torá son Sus Nombres), es recompensado con‬‬
‫‪mucho, y los secretos de la Torá le son revelados, y se vuelve como un‬‬
‫‪manantial tormentoso (fuente que brota)».‬‬
‫חלק א שער ד‬
‫השער הרביעי‪:‬‬
‫בביאור מדרגת הצדיק בפרטות‪:‬‬
‫והוא שיזדרז בכל כחו להשלים כל האפשר מתרי"ג מצות לקיימם בזמן הזה‪ .‬ולפי‬
‫שיש סברות רבות במנין המצות‪ ,‬אסדרם תחילה כפי דעת הרמב"ם ז"ל ואחריהם‬
‫אסדר מה שהוסיפו שאר מפרשים וספר הזוהר בין במנין מצות עשה של תורה בין‬
‫במצות עשה של דברי סופרים‪ ,‬ואחלקם לחמשה חלקים‪:‬‬
‫הראשון במצות הנוהגות בזמן התפלה בכל ימי החול‪ .‬השני במצות התלויות בזמן‪.‬‬
‫השלישי במצות שצריך האפשריות להזדמן ליד האדם‪ .‬הרביעי במצות שצריך האדם‬
‫לחפש אחריהן לקיימן‪ .‬החמישי במצות שאין ביד האדם לחפש אחריהם אלא אם כן‬
‫יזמינם הקדוש ברוך הוא לידו‪:‬‬
‫הראשון לידע שיש שם אלוה‪ ,‬בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו‪ .‬לייחדו באומרו ה'‬
‫אחד‪ .‬לעשות ציצית ולהתעטף בו‪ .‬לקשור תפילין כסברת רש"י ורבנו תם‪ ,‬ושמושא‬
‫רבא בשל ראש‪ .‬לקשור תפילה של יד על דרך הנזכר‪ .‬לקרות קריאת שמע שני‬
‫פעמים בכל יום‪ .‬להתפלל בכל יום תפלת שמונה עשרה‪ .‬לזכור בכל יום מה שעשה‬
‫לנו עמלק כשאומר אמן יהא שמיה רבא‪ ,‬כמו שכתוב )שמות י"ז ט"ז( כי יד על כס‬
‫יה‪ ,‬וכשאומר וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול‪:‬‬
‫להתודות בכל יום אחר העמידה ובברכת שמע קולנו‪ .‬ולברך הכהנים את ישראל בכל‬
‫יום‪:‬‬
‫השני לקדש על היין בשבת בכניסתו ובהבדלה ביציאתו‪ .‬לשבות בשבת ממלאכתו‪.‬‬
‫לבטל חמץ בהשבתה בלב ליל ארבעה עשר בניסן‪ .‬לספר יציאת מצרים בהגדה ליל‬
‫פסח הראשון‪ .‬לשבות ממלאכה ביום ראשון של פסח‪ .‬לאכול מצה בליל ראשון של‬
‫פסח‪ .‬לשבות ביום שביעי של פסח‪ .‬לשמוח בשלש רגלים פסח שבועות וסכות‪,‬‬
‫ולשמח אשתו ובניו והעניים כל אחד כראוי לו‪ .‬לספור ספירת העומר ארבעים‬
.‫ לשבות בחג השבועות‬.‫ותשעה ימים שלמים מתחילת ליל ששה עשר של ניסן‬
.‫ לשבות ביום הכפורים‬.‫ לשמוע קול שופר בראש השנה‬.‫לשבות בראש השנה‬
.‫ לשבות ביום שמיני עצרת‬.‫ לשבות ביום ראשון של סוכות‬.‫להתענות ביום הכפורים‬
:‫ לטול לולב ומיניו כשרים ביום טוב ראשון של סוכות‬.‫לישב בסוכה שבעת ימי החג‬
‫ ללמוד תורה וללמדה‬.‫ לברך ברכות המזון‬.‫ לקבוע מזוזה‬.‫השלישי לכתוב ספר תורה‬
‫ להפריש חלה מן‬.‫ למול את הבן‬.‫ לבעול על ידי קדושין‬.‫ לפרות ולרבות‬.‫בכל יום‬
.‫ לעשות מעקה‬.‫ להשיב משכון בזמנו‬.‫ להלוות לעני‬.‫ לתן צדקה‬.‫העיסה בארץ ישראל‬
.‫ לאהוב רעים‬.‫ ליראה מאב ואם‬.‫ לכבד אב ואם‬.‫ לכבד תלמידי חכמים‬.‫לכבד כהנים‬
.‫ לבדוק סמני בהמה וחיה‬.‫ להאכיל השכיר‬.‫ לתת שכר שכיר בזמנו‬.‫לאהוב גרים‬
.‫ הוכח תוכיח‬.‫ להתאבל על הקרובים‬.‫ לבדוק סמני דגים וחגבים‬.‫לבדוק סמני עוף‬
.‫ לפרוש מן החטא‬.'‫ ליראה את ה‬.‫ והלכת בדרכיו‬.‫ לדבקה בו‬.‫מוצא שפתיך תשמור‬
:‫לאהוב את ה' בכל הפרטים שזכרו רבותינו ז"ל‬
PARTE UNO:
Puerta Cuatro: Explicación detallada del grado de los “justos”.
El Tzadik, el Justo - es aquel, que trata con todas sus fuerzas de cumplir con
todos los seiscientos trece preceptos disponibles para él en nuestro tiempo.
Como hay diferentes opiniones, sobre lo que incluyen los seiscientos trece
preceptos, primero los citaremos de acuerdo con la opinión de RaMBaM, de
bendita memoria, y luego añadiremos, lo que otros comentaristas y el Libro del
«Zóhar» han agregado - como los preceptos. "hacer" de la Torá, así como los
preceptos de los sabios. Los dividiremos en cinco partes.
Primera parte - los preceptos, relacionados con la oración todos los días de la
semana.
Segunda - son los preceptos, relacionados con el tiempo.
Tercera - son los preceptos, disponibles para el hombre.
Cuarta - los preceptos, que hay que buscar, para cumplirlos.
Quinta - los preceptos, que una persona no puede buscar, y solo el Altísimo
puede enviarlos.
32 Primera Parte
Parte uno.
Reconocer, que hay un Dios, en el versículo “¡Escucha, Israel! - El Señor, tu
Todopoderoso”. Proclamad Su unidad, diciendo: "¡El Señor - es Uno!" Haz
tzitzit y envuélvete en ellos. Ponerse tefilín en la cabeza según RaShI, Rabbeinu
Tam y «Shimusha Rabba». Ponerse tefilín en la mano de la manera
mencionada. Lea «Shemá» dos veces al día. Diga la oración "Dieciocho
bendiciones" todos los días.
Acordaos cada día, de lo que nos hizo Amalek, mientras pronuncia: “Amén,
iehé shmé rabá…”; - como está escrito (Shemot 17:16): “porque la mano está
sobre el trono del Altísimo (es decir, la guerra entre el Altísimo y Amalek de
generación en generación)”; - y cuando dice: “y nuestro Rey nos acercó a Su
gran Nombre…”.
Confiésate todos los días después de la oración y en la bendición "Oye nuestra

voz…". Kohanim, los sacerdotes bendicen a Israel todos los días.
Segunda parte. Bendiga el Sábado con vino durante su inicio y su salida; en

havdalá, la separación de la santidad de la vida cotidiana. No trabajes el
Sábado. Rechazar en el corazón al leudado en la noche catorceava del mes de
Nisán. Habla sobre el éxodo de Egipto en la Hagadá en la noche del primer día
de Pésaj. Deja de trabajar el primer día de Pésaj. Comer matzá en la primera
noche de Pésaj. Deja de trabajar el séptimo día de Pésaj. Regocíjate en tres días
festivos: Pésaj, Shavuot y Sucot.
Complacer a la esposa los niños y los pobres - cada uno, como es debido.
Cuenta el Omer: cuarenta y nueve días completos desde el comienzo de la
noche del decimosexto de Nisán. Deja de trabajar en Shavuot. Deja de trabajar
en Rosh Ha-Shaná. Deja de trabajar en Yom Kippur. Ayuna en Yom Kippur.
Deja de trabajar el primer día de Sucot. Deja de trabajar en el día de Shemini
Atzeret. Vive en la sucá durante los siete días de la festividad. Agitar el lulav y
tres tipos de plantas en el primer día de Sucot.
Tercera parte. Escribe un rollo de la Torá. Adjuntar mezuzá. Bendiga recitando

Birkat ha-mazon. Aprende Torá y enseña a otros todos los días. Sed fecundos y
multiplicaos. Casarse. Haz que tu hijo sea circuncidado. Separe la jalá de la
masa en la Tierra de Israel. Dar tzedaká, caridad. Prestar dinero a los pobres.
Devuelva la fianza a la brevedad. Haz una cerca en el techo de la casa. Mostrar
respeto a los sacerdotes. Mostrar respeto a los sabios.
‫‪Honra a tu padre y a tu madre. Temor al padre y a la madre. Ama a los seres‬‬

‫‪queridos. Ama a los prosélitos. Pague a los empleados a tiempo. Alimentar a los‬‬
‫‪trabajadores. Comprobar los signos de kosheridad de animales domésticos y‬‬
‫‪salvajes. Comprobar los signos de kosheridad de un ave. Comprobar los signos‬‬
‫‪de kosheridad de los pescados y saltamontes. Observar luto por los familiares‬‬
‫‪fallecidos. Instruye a tu prójimo. Cumplir los votos. Aférrate al Altísimo y‬‬
‫‪sigue Sus caminos. Teme al Altísimo. Evita el pecado. Amar al Altísimo - este‬‬
‫‪mandamiento debe cumplirse en todos los detalles, mencionados por los sabios,‬‬
‫‪de bendita memoria.‬‬
‫הרביעי להפריש תרומה גדולה‪ .‬להפריש תרומת מעשר‪ .‬להפריש מעשר ראשון‪.‬‬
‫להפריש מעשר שני‪ .‬לתן פאה ולקט ושכחה ופרט ועוללות‪ .‬לתן לכהן בכור בהמה‬
‫טהורה‪ .‬לפדות פטר חמור‪ .‬לערוף פטר חמור‪ .‬נטע רבעי‪ .‬זרוע לחיים וקיבה‪ .‬ראשית‬
‫הגז‪ .‬להשיב אבדה‪ .‬להשיב גזל‪ .‬להלות לגוי בריבית‪ .‬לנגוש לנכרי‪ .‬לאבד עבודה‬
‫זרה‪ .‬לצדק מאזנים ומשקלות ומדות‪ .‬עזוב תעזוב‪ .‬הקם תקים‪ .‬להשבע בשמו בבית‬
‫דין‪ .‬לשלח הקן‪ .‬לשחוט בהמה חיה ועוף‪ .‬לכסות דם חיה ועוף‪ .‬לזעוק ולהתחנן‬
‫בתפלה‪ ,‬ולהריע בחצוצרות או בשופר על צרות הצבור ח"ו‪ .‬לשבות מעבודת הארץ‬
‫בשביעית‪ .‬להשמיט פירות הקרקע בשביעית‪ .‬ובזה מחלוקת אם מדאורייתא או‬
‫מדרבנן‪ .‬לגרש בגט‪ .‬לגדל הנזיר שערו‪ .‬להציל הנרדף‪ .‬לישא האונס את אנוסתו‪.‬‬
‫לישב מוציא שם רע עם אשתו כל ימיו‪ .‬לקדש את שמו יתברך במסירת נפש‪ .‬למנות‬
‫שופטים ושוטרים‪ .‬להשוות בעלי דינים‪ .‬להעיד בבית דין‪ .‬לדון עדים זוממים‪ .‬לחקור‬
‫העדים‪ .‬חתן כל שנתו נקי יהיה לביתו‪ .‬לדון בכל דיני הפרת נדרים‪ .‬לשלם המזיק‬
‫ממון חבירו או החובל בחברו‪ ,‬לדון בנזקי בהמה כי יגוף שור ובנזקי השן הבור‬
‫והאש‪ ,‬ובנזקי שומר חנם ושומר שכר והשואל‪ ,‬וכל מיני מקח וממכר‪ .‬וכל מיני טוען‬
‫ונטען‪ ,‬ודיני נחלות‪ .‬לדון הגנב בתשלומין‪ .‬לנטות אחרי רבים‪:‬‬
‫החמישי לפדות בכור אדם‪ .‬ליבם אשת אחיו‪ .‬לחלוץ אשת אחיו‪:‬‬
‫ואלו הם מדרבנן‪ .‬נר שבת‪ ,‬נר חנוכה‪ ,‬מגילה‪ ,‬נטילת ידים‪ ,‬עירובי חצרות‪ ,‬עירובי‬
‫תחומין אם הוא לצורך מצוה‪ ,‬ערובי תבשילין‪ ,‬ושתופי מבואות‪ ,‬להתענות ארבעה‬
‫צומות תמוז אב תשרי טבת )וצום אסתר(‪ ,‬להתענות על צרות הצבור‪:‬‬
‫‪Cuarta parte. Separar terumá guedolá, parte del fruto de la cosecha. Separe‬‬
34 Primera Parte
terumá de maaser, diezmos. Separa maaser rishón, el primer diezmo. Separa

maaser shení, el segundo diezmo. Separa maaser aní, diezmo para los pobres.
Dar peá, léket, shijejá, peret y olelot. Dar al sacerdote el primogénito de un
animal puro. Redime el primogénito del burro. Rompe la nuca del primogénito
del burro.
Comer los frutos de la cosecha de los árboles del cuarto año después de
plantarlos en Yerushalayim, o para redimirlos. Dar al sacerdote la espinilla, las
mejillas y el estómago del animal sacrificado. Dar al sacerdote la primera oveja
esquilada. Devolver la pérdida. Devolver lo tomado ilegalmente. Prestar a un
extraño a interés. Cobrar una deuda a un extraño. Destruye los ídolos.
Comprueba balanzas, pesos y medidas. Ayuda a descargar un animal de carga
que ha caído bajo la carga.
Ayuda a devolver el equipaje al animal de carga levantado tras la caída. Jurar

por el Nombre del Altísimo en el tribunal. Ahuyentar al ave del nido para
llevarse a los polluelos. Cortar animales domésticos y salvajes y aves de cierta
manera. Cubrir la sangre de animales y aves salvajes sacrificados. Pide
misericordia en la oración. Toca el shofar, el cuerno y las trompetas cuando la
comunidad esté en problemas, ¡Dios no lo quiera!. Deja de labrar la tierra en el
séptimo año.
No cosechar en el séptimo año, hay un debate sobre esta mitzvá, si es de la

Torá, o si es un mandamiento de los sabios. Divorciate de tu esposa con una
get, carta de divorcio. El mandamiento de Nazir es dejar crecer el cabello. Salva
a los perseguidos. Un violador - casarse con la víctima de violencia. El que
edifica mentira sobre su mujer, vivirá con ella hasta el fin de sus días.
Santificad el Nombre del Altísimo en abnegación. Nombrar jueces y guardias.

Dar igualdad de derechos a los juzgados. Testificar en la corte. Mandamiento al
novio el primer año después de la boda de estar en casa. Juzgar la cancelación
de votos. El que haya causado daño a la propiedad o a la salud de otra persona,
debe pagar; también hay un mandamiento de juzgar, cuando el animal de
alguien ha causado daño, embestido o herido, de juzgar los daños de un fuego
encendido y un hoyo cavado, de juzgar los daños de la negligencia de un
cuidador pagado y no pagado y de un prestatario, y también de clasificar
resolver todo tipo de litigios en transacciones comerciales. Mandamiento de
juzgar toda clase de reclamaciones de bienes y litigios sucesorios. Juzgar lo que
debe pagar el ladrón. Sigue la opinión de la mayoría.
‫‪Parte cinco. Redimir al primogénito. Hacer ibum a la viuda del hermano. Haz‬‬
‫‪jalitzá.‬‬
‫‪Preceptos, establecidos por los sabios. Encender velas de Shabat. Encender‬‬
‫‪velas de Janucá. Lee el rollo de Ester.‬‬
‫‪Lava tus manos. Conectar los patios. Conectar las fronteras de las ciudades, si‬‬
‫‪es necesario para el cumplimiento del mandamiento. Conectar "cocina".‬‬
‫‪Conectar calles. Ayunar cuatro ayunos: el decimoséptimo de Tamuz, el noveno‬‬
‫‪de Av, el tercero de Tishrei y el décimo de Tévet (hay quienes le suman el‬‬
‫‪ayuno de Ester). Ayuno en tiempos difíciles para la comunidad.‬‬
‫ואלו הם מצוות עשה של תורה כשאר מפרשים וספר הזוהר‪ .‬לזכור יציאת מצרים‬
‫בפרשת ציצית ביום ובלילה‪ .‬לזכור בכל יום את יום השבת‪ .‬לזכור יום אשר עמדת‬
‫לפני ה' אלהיך בחורב‪ .‬לזכור את אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר‪ .‬לזכור מעשה‬
‫מרים‪ .‬לברך על התורה לפניה‪ .‬להסתכל בציצית בפסוק וראיתם אותו‪ .‬לשוב‬
‫בתשובה שלימה‪ .‬ליראה את ה' בקרבנות השחר ובזמירות‪ .‬לאהבה את השם בברכת‬
‫אהבת עולם ובפסוק ואהבת את ה' אלהיך וכו'‪ .‬לברכו בישתבח וביוצר אור ויוצר‬
‫המאורות ובכל שבע ברכות של קריאת שמע בבקר ובערב‪ .‬לקדש את שמו יתברך‬
‫במסירת נפשו להריגה בכח בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד‪ .‬לקדש שמו‬
‫בנקדישך‪ .‬למסור נפשו למיתה וגם לדבקה בו בנפילת אפים בפסוק אליך ה' נפשי‬
‫אשא‪ .‬לידע כי ה' הוא האלהים‪ ,‬בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד‪ .‬להתענג‬
‫בשבת‪ .‬להבדיל במוצאי יום טוב‪ .‬לקרוא ההלל בזמנים הידועים‪ .‬לשבע בשמו לקיים‬
‫מצוה‪ .‬לברך ברכת הנהנין בכל מיני הנאה‪ ,‬להתענות ביום הכפורים בחמשה ענוים‪.‬‬
‫לשרוף החמץ בארבעה עשר בניסן‪ .‬והדרת פני זקן תלמיד חכם יניק וחכים ולזקן‬
‫אשמאי‪ .‬להיות צנוע בבית הכסא‪ .‬להצדיק דין שמים על כל המאורע‪ .‬להפריש‬
‫תרומה מן היפה‪ .‬לבנות בית הכנסת להתפלל בו‪ .‬לאבד שם עבודה זרה‪ .‬להזכירם‬
‫לגנאי‪ .‬לגדע אשירה‪ .‬לשרוף אשירה‪ .‬לשבר מצבותם להשמיד במותם לנתוץ‬
‫מזבחותם‪ .‬לאבד כלי תשמישי עבודה זרה‪ .‬לפרוש מן האשה סמוך לוסתה לפרוש מן‬
‫האשה מתשמיש כשראתה דם מיד‪ .‬ליראה מן תלמיד חכם‪ .‬למול ערלת הלב‪ .‬לאהוב‬
‫התוכחות‪ .‬לעשות לפנים משורת הדין‪ .‬תמים תהיה עם ה' אלהיך‪ .‬ולא תחמוד )נ"א‬
‫תעמוד( על דברי הכלדיים‪ ,‬אהבת רעים ובכללה להכריעו לכף זכות שלא בפניו‪,‬‬
‫ולהביא שלום בין אדם לחברו‪ ,‬וחי אחיך עמך‪ ,‬להחזיר לו רבית קצוצה‪ ,‬ולכל דיני‬
36 Primera Parte
,‫ להורות דינים‬,‫ להפר נדרי אשתו ובתו‬,‫פקוח נפש וכל מיני המצאות שיחיה בהם‬
‫ לדון בדיני שותפים ובחלוקת קרקע וכל מיני תובע‬,‫לקיים הדיין מדבר שקר תרחק‬
:‫ונתבע‬
‫ לבדוק חמץ‬,‫ להטביל כלים חדשים‬.‫ להגעיל כלים‬,‫ואלו מצות עשה מדברי סופרים‬
‫ לברך על כל המצות ועל‬,‫ לאכול מרור ליל ראשון של פסח‬,‫ליל ארבעה עשר בניסן‬
‫ לקרא בספר תורה בזמנים שתקן משה‬,‫כל הניסים ועל כל המאורעות הבאות עליו‬
:'‫רבינו ע"ה בשבת וביום טוב וכו‬
Y aquí están preceptos "hacer" - en opinión de otras autoridades y el Libro del

Zóhar. Recuerde el éxodo de Egipto mientras lee el capítulo sobre tzitzit, día y
noche. Recuerda el Sábado todos los días. Recuerda el día, en que te presentaste
ante el Señor, tu Todopoderoso, en el monte Jorev. Acuérdate de cómo enojaste
al Señor, tu Todopoderoso, en el desierto. Recuerda lo que hizo Miriam.
Bendecir antes de leer la Torá. Mira los tzitzit mientras lees el verso "…y los
verás…".
Mandamiento del arrepentimiento total. Tiembla ante el Señor mientras lees el

"Sacrificio de la mañana" y los "Cánticos". Ama al Altísimo mientras recitas la
bendición "Con amor eterno…" y el verso "Y ama a Dios, tu Todopoderoso…".
Bendícelo durante la pronunciación de "Alabado sea…", " Creando la luz…",
"Creando lumbreras…" y en las siete bendiciones, asociadas con la lectura del
"Shemá" por la mañana y por la tarde.
Santifica Su Nombre, Bendito, con disposición para el sacrificio de sí mismo

mientras lees el versículo “¡Escucha, Israel! – ¡El Señor, tu Todopoderoso, el
Señor - es Uno!” Santifica Su Nombre en la lectura "Santifiquemos…". Estar
preparados para la muerte y para la unidad con el Altísimo durante “Rostro
Caído”, en la lectura del versículo “…A Ti, Señor, levantaré mi alma…”.
Saber, que el Señor es el Todopoderoso, en la lectura del versículo “¡Escucha,
Israel! – ¡El Señor, tu Todopoderoso, el Señor - es Uno!”
Disfruta el Sábado. Hacer havdalá al final del día festivo. Lee halel antes de
Sábado, para que puedas llevar cosas de casa en casa. Para que puedas cocinar
en un día festivo para el próximo Sábado. Para poder llevar cosas de patio en
patio el Sábado.
Jura por Su Nombre para cumplir el mandamiento. Bendice para diferentes

tipos de placeres. Someterse en Yom Kippur a cinco tipos de privaciones.
Quema la levadura el catorce de nisán. Respetad a los sabios, aunque sean
jóvenes, y a los viejos, aunque sean personas sin valor. Sea modesto en el baño.
Explique cada señal como justa. Separa terumá de lo mejor. Construye una
sinagoga para rezar. Destruye el nombre de la idolatría. Menciónalo por
vergüenza. Desarraigar ashheira. Quema Asheira. Derribad sus obeliscos,
destruid sus alturas, derribad los altares de sus idólatras. Destruya las
herramientas utilizadas para la adoración de ídolos.
Apartarse de la mujer antes de que se acerque la menstruación. Evite la

intimidad con su esposa, tan pronto como vea sangre. Tiembla ante el sabio.
Retire el prepucio del corazón. Amar la instrucción. Hacer más de lo que exige
la ley. "Sé completo con el Señor, tu Todopoderoso". No confíes en las palabras
de los astrólogos y adivinos.
Amar a tu prójimo, en particular, tratar de ver buenas intenciones en sus

acciones. Reconcilia a los que pelean. "Que tu hermano viva contigo" -
devuélvele el interés predeterminado sobre el dinero prestado, haz todo lo
necesario para salvar la vida y dale todo lo necesario para esto. Cancelar los
votos de esposa e hija. Aprende las leyes. Realizar "De la mentira te
alejarás…". Atender los litigios entre socios, los litigios por división de terrenos
y todas las reclamaciones de bienes.
Y aquí están los preceptos "hacer" ordenados por los sabios. Hervir los platos.
Sumergir platos nuevos. Revise la casa por la presencia de levadura en la noche
del catorceavo de Nisán. Comer hierbas amargas en la primera noche de Pésaj.
Bendice por todos los preceptos, milagros y señales que le llegan a una persona.
Lea en el Libro de la Torá en los momentos, establecidos por nuestro maestro
Moshé, la paz sea con él, - en Sábado, días festivos y demás.
‫חלק א שער ה‬
:‫השער החמישי‬
:‫בביאור מדרגת החסיד בדרך קצרה כדי שיהיו נגד פני האדם תמיד‬
‫ וגם הם דברים‬,‫והוא מבאר הדברים אשר הם מצויים תמיד וצריכים זהירות גדולה‬
‫שהם יותר חמורים מכל השאר כפי אשר בררתי מפניני אמרי נועם רבותינו ז"ל‬
‫ כבר נתבאר‬.‫בתלמוד ובמדרשים ובמסכת יראת חטא ופרקי דרך ארץ ובספר הזוהר‬
‫בשערים שקדמו כי שלש מדרגות הן‪ ,‬הראשונה בקנין המדות הטובות בנפש‬
‫היסודית בטבע גמור‪ .‬השנית בסור מרע שס"ה מצות לא תעשה בנפש השכלית‪.‬‬
‫השלישית בקיום רמ"ח מצות עשה הנקרא עשה טוב‪ .‬והנה עוד יש מדרגה אמצעית‬
‫שהיא קנין המדות‪ ,‬וגם הם קרובים אל מצות לא תעשה דרך אסמכתא ומדברי קבלה‬
‫שהוא מהנביאים והכתובים‪:‬‬
‫א‪ .‬ענין המדות היותר מגונות ויותר חמורות והמונעות דביקות האדם עם השם‬
‫יתברך‪ ,‬הגאוה הכעס הקפדנות העצבות השנאה הקנאה התאוה בתענוגים החמדה‬
‫השררה והכבוד והוראת מעשיו הטובים לבני אדם‪ .‬והפכם הם השפלות עד קצה‬
‫האחרון‪ ,‬ולא יכעס כלל אפילו על בני ביתו‪ ,‬ולא יקפיד כלל‪ ,‬ויהיה נעלב מן הכל ולא‬
‫עולב‪ ,‬ויהיה שמח אפילו בעת צרותיו‪ ,‬ויאהב את כל הבריות אפילו גויים‪ ,‬ולא יקנא‬
‫על שום דבר כי כצל ימינו על הארץ‪ ,‬וישנא ויהביל כל עניני העולם הזה‪ ,‬ופת במלח‬
‫תאכל וכו'‪ ,‬ולא תחמוד שום דבר מהבלי העולם הזה‪ ,‬ותברח בכל כחך מן השררה‬
‫הקוברת בעליה‪ ,‬ולא תגלה צדקותיך כי תאבד שכרך בעולם הבא וגם יענישוך‬
‫בגהינום‪:‬‬
‫ב‪ .‬מדות האסורות‪ .‬והן לשון הרע‪ ,‬ורכילות‪ ,‬והלבנת פנים‪ ,‬וכנוי שם רע לחברו‪,‬‬
‫וליצנות‪ ,‬והשקר‪ ,‬חנופה‪ ,‬ורמיה‪ ,‬שיחה בטילה‪ ,‬ספור גנות חבירו‪ ,‬מתכבד בקלון‬
‫חבירו‪ ,‬משלח מדנים בין אחים‪ ,‬נהנה בכבוד תורה‪ ,‬הסתכלות בעריות‪:‬‬
‫ג‪ .‬במצות לא תעשה בהחמורות שיש בהם כריתות ומיתה בידי שמים ומיתת בית דין‪,‬‬
‫וחלול השם קשה מכולם‪ .‬וכתיב )במדבר ל"ב כ"ב( והייתם נקיים מה' ומישראל‬
‫ובפרט מעון נדה אפילו בכל מיני קירוב כלל‪ ,‬ושמירת השבת בכל פרטיה יותר מכל‬
‫המצות‪ ,‬נקור הבשר בתכלית מכל שהוא של חלב ודם‪ ,‬ומכל מיני קרי אפילו באונס‪,‬‬
‫לא ישתמש בשמות הקדש כלל ודאשתמש בתגא חלף‪ ,‬ומבזה תלמיד חכם כי נקרא‬
‫אפיקורוס‪ ,‬ומכל מיני מסירות ומלשינות לגויים‪ ,‬ואחריהם הלאוים החמורים כמו‬
‫שבועה לשם יתברך ואפילו באמת או שבועת שוא וכל מיני שבועה‪ ,‬וכל מיני‬
‫מאכלות אסורות‪:‬‬
‫ד‪ .‬בקיום מצוות עשה‪ .‬ציצית‪ ,‬תפילין‪ ,‬וקריאת שמע פעמיים בכל יום‪ ,‬כבוד שבת‬
‫בכל הפרטים‪ ,‬למול הבן‪ ,‬גמילות חסדים ובקור חולים והכנסת אורחים‪ ,‬והבאת‬
‫ משא ומתן‬.‫ מזכי לחיביא‬,‫ תפלת שמונה עשרה בתכלית הכונה ובשמחה‬,‫שלום‬
:‫ קביעות עתים לתורה יומם ולילה כנגד כולם‬,‫ מתן בסתר‬,‫ צדקה‬,‫באמונה‬
‫ קימה אחר חצות לילה‬,‫ קריאת שמע שעל המטה בכונה‬.‫ בקיום מנהגות תורה‬.‫ה‬
,‫ יראת השם תמיד על פניו שלא יחטא‬,‫להתאבל על השכינה והחרבן ולעסוק בתורה‬
:‫ דביקות נפשו עם השם יתברך לא יבטל אפילו רגע‬,‫בכל דרכיך דעהו‬
PARTE UNO:
Puerta Cinco: Una breve explicación de la etapa "piedad", para que una
persona siempre tenga esto frente a él.
Aquí se explican cosas, que ocurren todo el tiempo y en las que hay que estar
muy atento. Además, estas cosas son más graves que las demás, según descubrí
por las perlas de las bellas palabras de nuestros maestros, de bendita memoria,
en el Talmud, en los midrashim, en el tratado «Yirat jet», en extractos de
«Dérej Éretz» y el Libro del Zóhar.
Ya se ha explicado en las puertas anteriores, que hay tres etapas.

La primera - es cuando el alma base adquiere sus buenas cualidades para que se
conviertan en su naturaleza.
La segunda - es la protección del alma racional del mal mediante la observación
de los 365 preceptos "no hacer".
La tercera - es el cumplimiento de los 248 preceptos "hacer", llamado "hacer el
bien".
Hay otra etapa, intermedia, que consiste en adquirir buenas cualidades, y esta es
una etapa, adyacente a la etapa de evitar el mal, lograda mediante el
cumplimiento de los preceptos "no hacer", y derivada con la ayuda de asmajta
de los discursos de los profetas y de los escritos sagrados.
A) Las cualidades más despreciables e inaceptables que son más fuertes que
otras impiden la unidad de una persona con el Todopoderoso, son: el orgullo, la
ira, la intolerancia, el descontento constante, el odio, la envidia, la sed de placer,
el deseo de poder y honor y el deseo de demostrar sus buenas obras a los
demás.
Sus opuestos son: humildad completa, cuando una persona se acostumbra a no

enojarse en absoluto, incluso en casa; no ser intolerante en absoluto; ser
40 Primera Parte
humillado y no humillar; regocíjate - incluso en tiempos difíciles; ama a todos -

incluso a los extraños; no envidiar nada, porque "…nuestros días son como una
sombra sobre la tierra"; odiar y despreciar todas las alegrías de este mundo;
contentaos con pan y sal; no desear ninguna vanidad de este mundo; evita por
todos los medios el poder, porque "el poder entierra a quienes lo detentan"; no
revelar tu justicia, porque esto priva la recompensa en este mundo y trae el
castigo de Guehinom.
B) Son cualidades prohibidas - la calumnia y el chismorreo, la humillación de

los demás en público, “poner” a los demás malos apodos y burlas, la mentira, la
adulación, el engaño, las conversaciones vacías, las historias que avergüenzan
al prójimo, el deseo de exaltarse a costa de humillar a los demás, el deseo de
sembrar discordia entre parientes, sacar provecho de honrar la Torá, mirando a
mujeres prohibidas.
C) De los preceptos de “no hacer”, los más severos son los seguidos de castigo
karet, muerte por mano del Cielo y muerte por juicio, y el más severo de ellos -
es la profanación del Nombre del Altísimo . Y se dice (Bamidbar 32:22): "…y
sé limpio ante el Altísimo y ante Israel…", - en particular, esto se aplica, al
pecado asociado con nidá, e incluso cualquier intimidad, la más inocente, con
ella. La observancia del Sábado en todas las sutilezas - es el más importante
entre todos los preceptos.
Es necesario limpiar la carne de las partículas más pequeñas de sangre y grasa

uterina. Es necesario evitar cualquier eyaculación en vacío, incluso cuando se
produzca en contra de su voluntad. Cualquier uso de los santos nombres está
prohibido, y quien los use debe morir. Y el que deshonra al sabio se llama
epikoiros.
Esto también incluye todo tipo de traiciones y denuncias a extraños. Luego

están las prohibiciones estrictas, como jurar sobre el Nombre del Altísimo,
aunque sea verdadero, jurar en falso y todo tipo de juramentos en general, así
como todas las prohibiciones relacionadas con la alimentación.
D) Entre los preceptos "hacer": tzitzit, tefillin, recitar «Shemá» dos veces al día.
El mandamiento de honrar el Sábado, prestando atención a todas las sutilezas.
El mandamiento de circuncidar a tu hijo. Buenas obras, visita a los enfermos,
hospitalidad y hacer la paz. Oración "Dieciocho bendiciones" en plena
concentración y con alegría. Convierte a los malhechores en el camino del bien.
‫‪Trato comercial honesto. Caridad, donaciones ocultas. Y reservar horas‬‬

‫‪regulares para estudiar la Torá, tanto de día como de noche, se valora como‬‬
‫‪todas las anteriores juntas.‬‬
‫‪E) Cumplimiento de las costumbres de la Torá. Lectura concentrada de la‬‬

‫‪«Shemá» antes de acostarse. Despertarse después de la medianoche, para‬‬
‫‪afligirse por la expulsión de la Shejiná y la destrucción del Templo y dedicarse‬‬
‫‪a la Torá. Presentación constante del Todopoderoso ante ti, para no pecar.‬‬
‫‪“Conócelo a Él en todos tus caminos…” - unidad constante del alma con el‬‬
‫‪Altísimo, no interrumpida ni un minuto.‬‬
‫חלק א שער ו‬
‫השער הששי‪:‬‬
‫והוא לכלול בקצרה כל הנזכר בשערים שקדמו‪ ,‬ובו יתבאר סדר הנהגת האדם‬
‫החסיד בדרך קצרה בכל מעשיו כל ימי חייו למען לא ימוט‪ .‬וזה ענינה‪:‬‬
‫ועתה בני שמע בקולי לכל אשר אני מצוה אותך‪ ,‬הכון לקראת אלהיך ישראל‪ ,‬בכל‬
‫לילה בלכתך לישן‪ ,‬זכור כי היא מיתה הקטנה מזכירך המיתה הגדולה האמתית‪,‬‬
‫והסתכל בכל המעשים שעשית באותו יום‪ ,‬ואם יש בהם רעים התודה עליהם שכן‬
‫דרך המומתין מתודים‪ ,‬ותקבל עליך עול מלכות שמים בקריאת שמע שעל המטה‬
‫להעלות נשמתך באחד‪ ,‬ואחר כך הפקד רוחך בידו יתברך בפסוק )תהלים ל"א ו'(‬
‫בידך אפקיד רוחי‪ ,‬כענין המיתה האמתית שנאמר בה )קהלת י"ב ז'( והרוח תשוב אל‬
‫האלהים וגו'‪ ,‬אמנם עתה המיתה הקטנה תנה לו בתורת פקדון להחזירה לך חדשים‬
‫לבקרים לפגרים מתים‪ ,‬ושכב באימה ויראה כי הנה רוחך עולה לתת דין וחשבון‬
‫ליוצרך על כל מעשיך ודבוריך ומחשבותיך ביום ההוא‪ ,‬ולכן אל יפנה לבך בדבור או‬
‫בהרהורים בטלים עד אשר תישן ותרדם בפחד הנזכר‪:‬‬
‫וכאשר תקיץ משנתך אחר חצות לילה קום מהר בזריזות‪ ,‬קל כנשר‪ ,‬ורחוץ ידיך‬
‫כדין וכשורה להעביר רוח רעה מבשרך‪ ,‬ותן לו ברכה ושבח והודאה על נאמנותו‬
‫יתברך שלא עכב את רוחך על רוב עוניך ולא היתה זו מיתה ארוכה אמיתית‪ ,‬אמנם‬
‫החזיר נשמות לפגרים מתים ויותר מחודשת וחזקה מבראשונה‪ .‬ולמען לא תהיה כפוי‬
‫טובה עמו‪ ,‬הצטער על גלות שכינת עזו וחרבן מקדשו בעת שהוא מצטער על זה‬
‫באשמורות‪ ,‬כי עונותיך ועונות אבותיך הטו אלה ועדין לא הקימה מנפילתה‪ ,‬ועם כל‬
‫זה לא השגיח למעשיך הרעים שגרמו נפילתה‪ ,‬ואתה נפלת על המטה והקימך‬
‫כבתחילה ביתר שאת‪ ,‬ולא עוד אלא שתזכה לנחמת ציון שישו איתה משוש כל‬
‫המתאבלים עליה‪ .‬אחר כך תעסוק בתורה שבעל פה עד אור הבוקר אם תוכל כי על‬
‫ידי כן אתה מוריד אליה שפע ומחזיקה בהיותה נפולה‪:‬‬
‫ובעלות השחר רוץ לקראתה אל בית תפילתה כי כבר קדמה היא לך לבא שם לשמוע‬
‫אל הרנה ואל התפלה אשר תתפלל להקימה מנפילתה ולהחזירה לציון כבתחלה‪ ,‬וגם‬
‫כי לא תוכל עשוהו לבדך‪ ,‬הנה בהכשלה תעזור עזר מעט ביום ההוא להקימה‬
‫ולסעדה כפי כחך‪ ,‬ובשכר זאת גם היא תשמע תפלתך ותפיק שאלותיך לטובה‪ .‬על כן‬
‫בני יהיו רעיוניך נכונים בתכלית הכונה ובשמחה בעת שתתפלל להקימה ולגמול חסד‬
‫עם קונך‪ ,‬ולא לצורך שאלותיך כי הלא אינם רק להראות לפניו כעבד שאין לו חיים‬
‫אלא מאדונו‪ ,‬ואם תקראנו באמת יהיה קרוב גם הוא אליך כמו שכתוב )תהילים‬
‫קמ"ה י"א( קרוב ה' לכל קוראיו וגו'‪ .‬וכתוב )דברי הימים א' כ"ח ט'( כי כל לבבות‬
‫דורש ה' וכל יצר מחשבות הוא מבין ויודע חוסי בו אם תדרשנו ימצא לך‪ .‬ובפרט‬
‫בעת שתתודה לפניו אחר תפלת שמונה עשרה או בברכת שומע תפלה יהיה בכל‬
‫לבבך שלא תחזור עוד אליהם כי הלא הנסתרות והנגלות הוא יודע רואה כליות ולב‪.‬‬
‫וכמו כן בנפילת אפים בפסוק אליך ה' נפשי אשא‪ ,‬תגמור בכל לבבך למסור נפשך‬
‫למיתה על התורה ועל המצות ובכן ימחלו עונותיך כולם אם באמת פיך ולבך שוים‪:‬‬
‫ואחר שתתפלל לך מחיל אל חיל‪ ,‬וקבע עת לתורתך לשמה‪ ,‬לא תחליפנו ולא תמיר‬
‫אותו אפילו על ידי אונס‪ ,‬ובשכר זה יראה אל אלהים בציון‪ ,‬שערים המצוינים‬
‫במתיבתא דרקיעא‪ .‬אחר כך תסעוד סעודתך פת במלח ומים במשורה כי צדיק אוכל‬
‫לשובע נפשו לקיום הנפש‪ ,‬ואף גם זה לשם שמים להיות חזק לעבודתו יתברך‪ ,‬כמו‬
‫שכתוב )משלי ג' ו'( בכל דרכיך דעהו‪ ,‬ועמוד באימה על שלחנך הנמשל אל המזבח‬
‫כי על שלחן המלך אתה אוכל‪ ,‬ולמען יהיה שלחנך מזבח כפרה לכפר עונותיך‬
‫בהמעיט מאכלך להחליש הקליפה השורה במזון שנפשך נזונת בו‪ ,‬תעסוק בתורה‬
‫איזו משנה או מזמור‪ ,‬ויכריזו עליך זה השלחן אשר לפני ה'‪ ,‬ויחלש כח היצר הרע‬
‫מעליך ותתחזק נפש השכלית שבך על ידי התורה שהיא מזון אל הנפש הזו גם היא‪.‬‬
‫ואחר שנזונו גופך ונפשך על ידי אכילת מזון שזן ומפרנס אותנו ועל ידי התורה‪ ,‬אל‬
‫תהיה כפוי טובה לגזול את ה' ותברך לו ברכת המזת בשמחה יתירה כמי שמקבל‬
‫מתנה מיד זולתו‪ .‬וזהו שאומרים בברכת נודה לך‪ ,‬ועל תורתך שלמדתנו ועל אכילת‬
‫מזון שאתה זן ומפרנס אותנו‪ .‬ובשכר זה יפתח אוצרו הטוב אליך ותתפרנס מידו‬
‫הרחבה תמיד‪:‬‬
‫אחר כך תחפש בלבבך אם תוכל לקיים איזו מצוה חדשה להשלים רמ"ח איברי‬
‫נפשך או מצוה ישנה להוסיף שכרך‪ .‬אחר כך לך למלאכתך או למשאך ומתנך‬
‫באמונה שלימה לא ברמיה או אונאה‪ ,‬ולא תיגע להעשיר רק לקיום ההכרחי‪ ,‬ועשה‬
‫תורתך קבע ומלאכתך עראי‪ ,‬כי המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר‪ .‬ואל תקבל‬
‫מתנות וכו' כי שונא מתנות יחיה‪ ,‬וה' מוריש ומעשיר והוא הנותן לך כח לעשות חיל‪.‬‬
‫לכך השלך על ה' יהבך בכל לבבך והוא יכלכלך‪ .‬וכל היום תהיה יראתו על פניך‬
‫לבלתי תחטא בשום עברה ממצוות לא תעשה‪ ,‬ובפרט מן המדות הרעות שהם השאור‬
‫להחמיץ כל עיסת החומר‪ ,‬ובפרט מהיותר מצויות באדם והוא דש בעקביו‪:‬‬
‫ואלו הם מה שצריך ליזהר עד קצה האחרון‪:‬‬
‫הזהר מכל מיני כעס וקפידה וגאוה‪ ,‬אפילו לבני ביתך‪ .‬ואם יחרפך איש לא תעננו‪,‬‬
‫והיה נעלב ולא עולב‪ ,‬כי על זה כתיב )שופטים ה' ל"א( ואוהביו כצאת השמש‬
‫בגבורתו‪ ,‬והעבר על מדותיך לכל מי שחטא‪ ,‬ולא תרגיש צער אפילו בלבבך כי טוב‬
‫הוא לך‪ ,‬כי כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו ומכל שכן עונות‬
‫וחטאות‪ ,‬ואם עיני שכל לך היה לך לחפש מי שיצערך כי חיים אתה מבקש לך‪ ,‬וקבל‬
‫כל האדם בשמחה אף אם הוא שונאך כי על ידי כן יהפך לך לאוהב‪ ,‬והזכות הוא לך‪.‬‬
‫וכל דבריך יהיו בנחת וקול נמוך‪ ,‬ובל תכנס בגבול הכעס‪ .‬והסר עצבות ודאגה מלבך‬
‫והעבר רעה מבשרך כי מוקש הוא לך לסלק רוח קדוש מעליך‪ .‬וברח מן הרבנות‬
‫אשר היא מקצרת שנותיך‪ .‬והתרחק משיחה בטילה‪ ,‬ומשקר‪ ,‬וחנופה‪ ,‬וליצנות‪ ,‬ולשת‬
‫הרע‪ ,‬כי הן כתות אשר אינן מקבלות פני שכינה לעולם הבא‪ .‬ואחוז בענוה המביאה‬
‫לידי רוח הקדש‪ ,‬והיה כאסקופה הנדרסת לגדולים וקטנים‪ .‬ואטום אזנך משמוע‬
‫רכילות ולשון הרע‪ ,‬והיה כאלם לא יפתח פיו אלא בתורה ובמצות ובמשא ומתן‬
‫ההכרחי‪ ,‬ובקבול האדם בסבר פנים יפות ולשון רכה‪ ,‬ולא תשתבח במעשיך הטובים‬
‫לבריות כי תפסיד שכרך‪ ,‬ועוד תקבל עונש על כך‪:‬‬
‫אחר כך הזהר מאד בתפלת המנחה כי לא נענה אליהו זכור לטוב אלא בתפלת‬
‫המנחה )ברכות דף ו' ע"ב(‪ ,‬ועוד כי שעת דין גמור הוא כי פנה היום ונטו צללי ערב‪.‬‬
‫וביותר הזהר בתפלת ערבית אשר כבר החושך יכסה ארץ וכל המזיקים מתעוררים‬
‫לחנות על גוף האדם ועל נפשו בעלותה לתת חשבון ליוצרה‪ .‬עוד יש דברים אחרים‬
‫כתבתי בשער ה' ע"ש ולאהבת הקיצור לא שניתי פה‪:‬‬
‫ועתה נתקן תרופה כוללת להנצל מכל תחלואי הנפש והם שלשה דברים‪ ,‬לפי שעיקר‬
‫שגגת האדם וגרמות הנזיקין הם שלשה דברים‪ ,‬האחד כי החומר משכח הטובות מן‬
‫האדם להחטיאו‪ .‬השני כי נותן בלבו שיש יתרון ביום טובה היה בטוב‪ .‬השלישי כי‬
‫גם אם ישים בלבו לזכור הנה יהיה יותר במזיד כי יאמר בלבו מה נאכל בשנים‬
‫שבעים ימי שנותינו בהם וזו קשה משתים הראשונות‪:‬‬
‫לכן עשה נא איפה בני והנצל משלשה פשעי ישראל האלה‪ .‬כי כנגד הראשון שים‬
‫נגד עיניך תמיד אל תבהל ברוחך לעשות שום מעשה ולדבר שום דבור הקל עד‬
‫תהיה מתון מתון במחשבתך אם תעשה או תדבר ואם תחדל‪ ,‬כי פרי המהירות חרטה‬
‫ואין עוד תקנה להחזירה אל נדנה‪:‬‬
‫וכנגד השני ישים יראת ה' על פניו לא תמוש מנגד עיניו יראת יום המיתה והכנסת‬
‫הקבר עד ירקב תרווד רקב אחר ההפך בשרו למאכל תולעים‪ ,‬ודין חבוט הקבר‪,‬‬
‫ודינה של גהינם‪ ,‬ויום הדין הגדול לכל באי העולם‪ ,‬כי אפילו שמואל השקול כמשה‬
‫ואהרן נתיירא ממנו )חגיגה דף ד' ע"ב(‪:‬‬
‫וכנגד השלישי יקנה מדת הבטחון באמת כי עיניו על כל דרכי איש לתת לו כדרכיו‪,‬‬
‫ואין מעשיו‪ ,‬וגם תחבולותיו‪ ,‬מעלין ומורידין כלל‪ ,‬כי לא לקלים המרוץ‪ ,‬וישליך‬
‫יהבו עליו‪ ,‬וכמו שאומרים )בסדר תפילת ר"ה( אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם‬
‫יתאמץ בך כי דורשיך לעולם לא יכשלו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך‪:‬‬
‫עד כאן יספיקו דרושים המצטרכים להנהגת האדם להיות צדיק או חסיד‪ ,‬מכאן‬
‫ואילך נתעסק בדברי תוכחות להכניע את האדם‪ ,‬ובהודעת העונש המגיע לאדם‬
‫בהתיצבו על דרך לא טוב‪ ,‬ובהודעת השכר הנמרץ המגיע אליו‪ ,‬אם בתורתו‬
‫ובמצותיו חפץ מאד‪:‬‬
‫‪PARTE UNO:‬‬
‫‪Puerta Seis: Aquí uniremos brevemente todo lo mencionado en las puertas‬‬
‫‪anteriores y explicaremos el curso de acción de una persona piadosa en todos‬‬
‫‪sus estudios y en todos sus días de vida, para que no tropiece.‬‬
Ahora, hijo mío, escucha todo, lo que te ordeno. Prepárate para encontrarte con
el Dios de Israel: cada noche, al acostarte, recuerda, que el sueño - es una
muerte pequeña, diseñada para recordarte una grande, real. Mira todo, lo que
has hecho ese día, y si encuentras en ti malas acciones, confiesa, porque ésta es
costumbre de los moribundos.
Toma sobre ti el yugo del reino de los cielos al decir «Shemá» antes de irte a
dormir, para elevar el alma, diciendo la palabra "Uno", y luego entrega tu
espíritu en las manos del Bendito, diciendo el verso “Y en Su mano entregaré
mi espíritu…” (Tehilim 31:6), como si estuviéramos hablando de la muerte
real, de la que se dice (Kohélet 12:7): “…y el espíritu volverá al
Todopoderoso…".
Sin embargo, en una muerte pequeña, dáselo en prenda, para que Él te lo

devuelva nuevo por la mañana, como si resucitara a los muertos. Y vete a
dormir con temor y estremecimiento, porque tu espíritu asciende para dar
cuenta al Creador de todas tus acciones, palabras y pensamientos en este día, así
que no pienses y no hables cosas vanas hasta que te duermas con dicho temor.
Y cuando te despiertes del sueño pasada la medianoche, levántate pronto, con

rapidez, ligero como un águila, lávate las manos conforme a la ley, para
expulsar de tu carne al espíritu maligno, bendícelo, glorifícalo y dale gracias
por Su fidelidad - por no dejar atrás tu espíritu por tus muchos pecados y no
llegar a ser una muerte larga y real, y por devolver las almas de los muertos -
renovadas y fortalecidas.
Y para no ser desagradecidos, lamenta la expulsión de la Shejiná, Su fuerza, y

la destrucción de Su santuario, en el momento, en que Él se lamenta de ello en
los guardianes”. Porque vuestros pecados y los pecados de vuestros padres la
han derribado, y hasta ahora no se han levantado, y, a pesar de esto, el Altísimo
no parece darse cuenta de tus malas acciones, que causaron la caída, - caíste en
tu cama, y Él te levantó, como antes, con mayor fuerza. Además, recibiremos el
consuelo de Tzión - "…todos los que se lamentan por ella se regocijarán con
ella" (Yeshayahu 66:10).
Y luego debes estudiar la Torá Oral, si puedes, entonces antes del amanecer,
porque al hacer esto le traes abundancia a ella (Shejiná) y la apoyas, cuando es
derrotada.
46 Primera Parte
Y con la salida del sol, corre hacia ella a la casa de oración, porque ya te ha
adelantado para “escuchar tu alegría y tu oración”, levántala de la humillación y
devuélvela a Tzión, como antes.
Y aunque no lo consigas - hazlo, porque incluso en su fracaso la ayudarás un

poco y la apoyarás, en la medida de tus posibilidades. Y como recompensa por
esto, ella escuchará tu oración y cumplirá tus peticiones de la mejor manera. Por
eso, hijo mío, mantente plenamente concentrado y gozoso cuando ores, para
levantarla y hacer el bien a tu Creador, y no para tus propias necesidades.
Después de todo, la oración existe, para presentarse ante Él, como un esclavo,
que no tiene vida, sino de su amo. Y si lo invocas en verdad, entonces Él estará
cerca de ti, como está escrito: "El Altísimo está cerca de todos los que lo
invocan…" (Tehilim 145:18), "…después de todo, el Altísimo quiere todos los
corazones y entiende todos los pensamientos…” (Divrei Hayamim 128:9), “…y
conoce a aquellos que confían en Él”, – si lo buscas, Él se te revelará.
Especialmente, cuando te confieses a Él después de una oración o en la

bendición “El que escucha la oración”, hazlo, deseando de todo corazón no
repetir tus errores, porque “…Él conoce lo oculto y lo abierto…”, “…ve los
riñones y el corazón…”. También durante el “Rostro Caído”, recitando el verso
“A ti, Altísimo, levantaré mi alma…”, con todo tu corazón prepárate para dar tu
vida por la Torá y los preceptos, y si eres sincero, entonces todos tus pecados te
serán perdonados.
Y después de la oración, ve "…de cumplimiento en cumplimiento…" y

comprométase con la Torá por sí misma, no la cambie por nada, incluso en una
situación desesperada, y como recompensa por esto verá el Señor
Todopoderoso en Tzion - las puertas de la yeshivá celestial. Luego coma una
comida - pan con sal y un poco de agua, porque el justo come para saciarse para
sostener la vida, e incluso esto - es por el bien del Cielo, para ser lo
suficientemente fuerte para servir al Altísimo, como se dice: “Conócelo a Él en
todos tus caminos 106…” (Mishlei 3:6).
Y acercaos temblando a vuestra mesa, semejante a un altar, porque de la mesa

del Rey coméis. Y para que tu mesa se convierta en un altar que expía tus
pecados a través de la restricción de alimentos, debilitando la klipá, presente en
el alimento del alma animal, estudia la Torá, aprende alguna Mishná o lee un
salmo. Entonces anunciarán acerca de ti: “…¡esta es la mesa, que está delante
del Todopoderoso!” - y la influencia de la inclinación al mal en ti se debilitará,

y el alma racional será fortalecida por la Torá, que también la nutre.
Y después de que tu cuerpo y tu alma se sacien, con el alimento que nos

sostiene por la fuerza de la Torá, no seas desagradecido, robando al
Todopoderoso, y pronuncia una bendición por la comida con especial alegría,
como quien recibió un regalo. Y esto es lo que se dice en la bendición "Te
damos gracias": "por Tu Torá, que Tú nos enseñaste y por cuyo alimento nos
sacias y sustentas…". Y como recompensa por esto, Él os revelará el almacén
de Su bondad y os alimentará siempre con Su mano generosa.
Luego piensa, si puedes cumplir algún mandamiento nuevo para reponer los
248 miembros de tu alma, o añadir a un mandamiento ya cumplido, para
aumentar tu recompensa. Luego procede a tu oficio y tu comercio con total
honestidad, sin engaños ni fraudes, y trabaja no por la riqueza, sino por las
necesidades urgentes, y asegúrate de que la Torá sea tu principal ocupación, y el
oficio sea secundario, pues "…el que multiplica - no suma, y el que reduce - no
sufre…”.
Y no aceptes regalos y similares, porque "…el que odia los regalos vivirá", "El
Altísimo hace a una persona pobre y rica…" y solo "…Él te dará la fuerza para
alcanzar el éxito…".
Por lo tanto, "Pon tu carga en el Señor, y Él te alimentará…". Y que tu temor a
Él esté delante de vosotros todo el día, para no violaros ninguna de las
prohibiciones “no hacer”, y especialmente - de la que se refiere a las malas
cualidades, porque ellas, como la levadura, son capaces de agriar cualquier
masa de materia; y esto se aplica especialmente a las cosas con las que una
persona se encuentra a menudo, "pisotándolas con el talón".
Y aquí están las cosas que deben evitarse al extremo.

Una persona debe evitar todo tipo de ira, intolerancia y orgullo, e incluso las
domésticas. Si alguien te ofende - no respondas, siéntete ofendido, pero no
ofendas, porque se dice sobre esto (Shofetim 5:31): "…Y aquellos que lo aman
- son como la salida del sol en su poder…" .
Sobreponte en relación con cualquiera que haya pecado y ni siquiera sientas

dolor en tu corazón; esto será bueno para ti, porque aquellos que se refrenan,
son perdonados por los delitos, especialmente los pecados y los errores. Y si
tienes intelecto, deberías buscar a alguien que te haga daño. Después de todo, te
48 Primera Parte
estás esforzando por la vida.
Y acepta a cada persona con alegría, incluso si te odia, - entonces se convertirá

en tu amigo, y este será tu mérito. Y que todos vuestros discursos sean
sosegados, dichos en voz baja, para que no caigais en la ira.
Saca de tu corazón la tristeza y las preocupaciones, porque te daña, te priva del

Espíritu de santidad. Evita el poder, acorta tus años. Abandona la charla ociosa,
la mentira, la adulación, burlas y calumnias, porque aquellos que hacen tales
cosas no verán el rostro de la Shejiná en el mundo venidero.
Aférrate a la humildad, que conduce al Espíritu de santidad, y sé como un

umbral, pisoteado por grandes y pequeños. Cierra tus oídos para que no
escuchen chismes, lenguaje malvado y conversaciones vacías, sé sordo con
ellos. Y sé como un mudo, abriendo tu boca solo, para hablar sobre la Torá,
sobre los preceptos, y solo sobre las cosas más necesarias, e incluso para recibir
a cada persona con amabilidad. No os jactéis de vuestras buenas obras, porque
así perderéis la recompensa por ellas y recibiréis el castigo.
Luego estén muy atentos en la oración de Minjá, porque Eliyahu, de buena

memoria, recibió la respuesta precisamente en el momento de Minjá (Berajot
66). Y también porque este es el momento del juicio, cuando el día se inclina y
aparecen las señales de la tarde. Y presta aún más atención a la oración de
Arvit, cuando la oscuridad cubre la tierra y todos los demonios se despiertan
para aferrarse al cuerpo y al alma de una persona, cuando ella se eleva para
responder ante al Creador.
Hay otras cosas, enumeradas en la quinta puerta (ver allí) que no he repetido
aquí, en aras de la brevedad.
Y ahora les hablaré de una medicina, que salva de todas las enfermedades del
alma. Se divide en tres componentes, según los tres principales delirios de una
persona, que le hacen daño.
A) El mundo material hace que la persona se olvide del bien y la empuja al
pecado.
B) Cuando a una persona le va bien en la vida, le parece, que no hay de qué
preocuparse.
C) Y si recuerda, que aún no ha ganado nada, entonces se comporta aún más
maliciosamente, porque piensa: "¡¿Qué voy a comer en esos setenta años, que
se me han dado?!" Y este engaño es peor que los dos primeros.
Y esto es lo que debe hacer para salvarse de estos tres engaños.

Contra lo primero - recuerda siempre, que no debes apresurarte a hacer o decir
nada - incluso las palabras más insignificantes, - hasta que consideres
cuidadosamente, si vale la pena hacerlo o decirlo, o mejor abstenerse. Porque
"El fruto de la prisa - es el arrepentimiento", - entonces es imposible volver a lo
anterior, como si nada hubiera pasado.
Y contra el segundo - recuerda el temor ante el Altísimo. Nunca dejes de temer

el día de la muerte, y que descenderás a la tumba y te convertirás en polvo,
después de que tu carne se haya convertido en comida para los gusanos.
Recuerda, que hay sufrimiento en la tumba, Guehinom, y el Gran Juicio espera
a todos los que vienen al mundo. Después de todo, incluso Shemuel, igual que
Moshé y Aharón, tenía miedo de esto (Jaguigá 46).
Y contra el tercer engaño, una persona necesita adquirir la cualidad de la

verdadera esperanza en el Altísimo, porque Sus ojos siguen todos los caminos
del hombre para recompensarla en consecuencia, y ninguna acción o truco
puede sumar, o restar, porque “…no es de los ligeros – la carrera…” (Kohélet
9:11).
Y que la persona transmita sus necesidades al Altísimo, como decimos en la

oración de Rosh Ha-Shaná): “Feliz la persona, que no Te olvida y se esfuerza
en Tu servicio, porque los que Te buscan nunca tropezarán, y en la eternidad
aquellos ¡Quienes confían en Ti no serán avergonzados!”.
Hasta ahora hemos explicado, lo que una persona necesita, para ser justa o
piadosa. A continuación, trataremos los preceptos, que humillan a una persona,
y explicaremos la esencia del castigo, que le corresponde, si entra en un mal
camino, y lo describiremos.
‫‪50‬‬ ‫‪Segunda Parte‬‬
‫חלק ב שער א‬
‫החלק שני השער הראשון‪:‬‬
‫בתוכחות‪:‬‬
‫ועתה בן אדם פקח עינך מן העורון וראה כי כל הנאות וטובות העולם הזה הבל המה‬
‫מעשה תעתועים‪ .‬ולמה תתגאה על הבריות‪ ,‬אם בקומה זקופה‪ ,‬כולם נבראו בצלם‬
‫אלהים כמוך‪ .‬ואם במשפחה‪ ,‬כולנו בני איש אחד נחנו בני אברהם יצחק ויעקב‪ .‬ואם‬
‫בעושר‪ ,‬כמה ריקים ופוחזים ממך‪ ,‬עשירים יותר ממך‪ .‬ועוד כי ה' מוריש ומעשיר‬
‫ואל יתהלל עשיר בעשרו כי באולי עושר שמור לבעליו לרעתו‪ .‬ואם בשררה וכבוד‪,‬‬
‫כמה בזויי משפחה שולטים בעולם‪ ,‬כמו שכתוב )משלי ל' כ"ב( תחת עבד כי ימלוך‪.‬‬
‫ועוד כי העושר והכבוד מלפניו והוא משפיל גאים עדי ארץ‪ .‬ואם בחכמה‪ ,‬כמה‬
‫חכמים גדולים נטרדו מהעולם הזה ומהעולם הבא‪ ,‬כענין דואג ואחיתופל וירבעם‪,‬‬
‫ובידו יתברך להסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח‪ ,‬ואל יתהלל חכם בחכמתו‪ ,‬ואיך‬
‫תתגאה ותחלתך נולדת מטפה סרוחה ובמעבר השתן נכנסת ויצאת‪ ,‬בושה וכלימה‬
‫אתה בחייך רמה ותולעה במותך ואף כי עפר אתה ואל עפר תשוב והיה כלא היה‪:‬‬
‫ואיך תכעוס על זולתך ולא תכעוס עליך שאתה בעצמך טורף נפשך באפך ועובד‬
‫עבודה זרה בכעסך‪ ,‬ואתה מכעיס את קונך ועתיד ליפרע ממך‪ ,‬ואיך תקפיד על הבלי‬
‫העולם הזה וסופך למות ורוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו רואיו יאמרו‬
‫איו‪ ,‬ואיך תתעצב על עולם שאינו שלך ולא תתעצב על פרידת נפשך מגופך ברתת‬
‫וזיע ואימה חשיכה נופלת עליו‪ ,‬ואיך תחמוד לצבור זהב ולבנות בתים ועליות‬
‫מרווחים‪ ,‬והוא לקברות יובל אמה על אמה ברום אמה בארץ תחתיה ומאומה אין‬
‫בידך ועזבת לאחרים חילד‪ ,‬ולמה תיגע להעשיר והכל תלוי במזל אפילו ספר תורה‬
‫שבהיכל‪ ,‬ולמה תצטער על עולם שאינו שלד וכהרף עין תלך לעולם אחר‪ ,‬וכל אשר‬
‫יגעת היה לאפס ולתוהו ולהבל כחך כלית‪ ,‬ולמה תמאס תורת חיים חיי עולם לאסוף‬
‫ממון חיי שעה‪ ,‬וכל אשר גזר אלהים עליך‪ ,‬אם דל ואם עשיר עליו אין להוסיף וממנו‬
‫אין לגרוע כי ה' מוריש ומעשיר‪ ,‬ואבדת עולמך עולם החיים וחצי תאותך עלה בידך‬
‫ולמה תתענג בדשן ועצמותיך תחליץ ומחר על עפר תשכב‪ ,‬תחתיך יוצע רמה ומכסך‬
‫תולעה‪:‬‬
‫ואיכה תבקש שררה ומעלה רמה ותקות אנוש רימה‪ ,‬ועוד כי אין מלכות נוגעת‬
‫בחברתה אפילו כמלא נימא כי לה' המלוכה ובידו לגדל ולחזק לכל ומשפיל אף‬
‫מרומם‪ ,‬ואיך תספר לשון הרע על רעך הטוב ממך וכמה קטיגורים מספרים רעתך‬
‫ומזכירים עונותיך לפני מי שאמר והיה העולם‪:‬‬
‫ולמה תשנא אויביך ואין לך אויב גדול ממך גורם רעה לעצמך מענה ומסגף נפשך‬
‫הנצחית ומענג את גופך רימה וגוש עפר הווה ונפסד‪ ,‬למה תאהב שונאך הוא היצר‬
‫הרע אשר בקרבך והוא מבקש רעתך צופה בך להמיתך וכמהר צפור אל פח יפלח חץ‬
‫כבדו ולא ידע כי בנפשו הוא‪:‬‬
‫ואיך תחניף ותתביש מילוד אשה שכמותך‪ ,‬ולא תתבייש ממלך אדיר איום ונורא‬
‫שופט כל הארץ‪ ,‬מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬אשר בידו נפש כל חי‪ ,‬ממכון שבתו השגיח‬
‫על כל יושבי הארץ‪ ,‬ואיך תחטא במסתרים וכל מעשיך ודבוריך בספר נכתבים‪ ,‬כי‬
‫עיניו על דרכי איש משוטטות בכל הארץ‪ ,‬וכל צעדיך יספור‪ ,‬ועל כל אלה יביאך‬
‫האלהים במשפט על כל נעלם‪ ,‬ואיך תבטל זמנך בדברים הווים ונפסדים והזמן קצר‬
‫ומתי תעשה לבית עולמך‪ ,‬כי מי שלא טרח בערב שבת לא יאכל בשבת‪:‬‬
‫הביטה וראה כמה מתו בבחרותם וכמה נפלים ויונקי שדים ספו תמו וכראש שבולת‬
‫ימלו‪ ,‬כי לא ידע האדם את עתו מתי ימות ואבד שמו‪ ,‬ואיך תשכח יום המות ודין‬
‫הקבר ודינה של גהינם ויום דין הגדול והנורא‪ ,‬ומי יכילנו והתעלמת מהם‪ ,‬ואין דבר‬
‫מוכרח לבוא כמוהו‪ ,‬כי אין איש משאול נפדה‪ ,‬ונהמת באחריתך ושערי תשובה אז‬
‫ננעלים בפניך‪ ,‬ותרופה לא תעלה למכתך ולעונותיך‪ ,‬ואיך תעלים עיניך מן המות‬
‫והוא כרוך כנחש על עקבך‪ ,‬ובכל לילה אתה כמת מושכב על מטתך להזכירך המות‬
‫האמתי והמות קשורה לטוטפות בין עיניך כתנומה על עפעפיך‪ ,‬בשכבך תשמור עליך‬
‫והקיצותה תעיף עיניך ממנו ותביט בהבלי עולם בממון שאינו שלך ובתענוגים‬
‫שאינם שלך ובשררה שאינה שלך ובעולם שאינו שלך‪:‬‬
‫‪SEGUNDA PARTE‬‬
‫‪Puerta Uno: En las instrucciones.‬‬
‫‪Y ahora, hijo del hombre, quita la ceguera de tus ojos y mira, que todos los‬‬
‫‪placeres y bendiciones de este mundo - son tonterías y diversiones vacías. ¡¿De‬‬
52 Segunda Parte
qué puedes estar orgulloso frente a los demás?! ¿Alto? - Todos son creados a
imagen del Altísimo, como tú. ¿Por descendencia? - Todos somos hijos de un
hombre, todos somos hijos de Avraham, Yitzjak y Yaakov. ¿Quizás, la riqueza?
¡Cuántas personas vacías y sin valor son más ricas que tú! Y sin embargo,
después de todo, "El Altísimo hace al pobre y al rico", y que el rico no se jacte
de su riqueza, porque puede ser "…la riqueza que se atesora para la maldad de
su dueño". ¿Quizás sabiduría? – ¡Cuánta gente de origen bajo gobierna en este
mundo!, como está dicho (Mishlei 30:22): "La tierra tiembla bajo un esclavo
cuando reina…".
Y otra vez: "La riqueza y la gloria - son de Él…" (Divrei ha-yamim I 29:12), y:
"Él derriba a los soberbios por tierra". ¿Quizás el poder y el honor? - Cuántos
grandes sabios perecieron tanto en este mundo, y en el futuro, como Doeg,
Ahitofel y Yerobam, y en Sus manos “…para privar el don de la palabra a los
oradores y quitar el entendimiento a los sabios” (Job 12:20). “…No se alabe el
sabio en su sabiduría…” (Irmiyahu 9:22).
¿Y cómo puedes estar orgulloso? Después de todo, al principio naciste en una

gota inmunda y entraste y saliste por el canal urinario, vergüenza y desgracia en
tu vida, podredumbre y gusanos después de la muerte, “…polvo eres, al polvo
volverás” (Breshit 3:19), y como si nunca hubieras existido.
¿Cómo puedes estar enojado con los demás y no estar enojado contigo mismo?
- Después de todo, tú mismo desgarras tu alma con ira y sirves a los ídolos con
tu ira. Y enfadáis a vuestro Creador, Que en el futuro os exigirá. Y cómo
puedes ser intolerante con las pequeñas cosas de este mundo, si al final mueres:
“Y el espíritu salió de él, y no es, y ni siquiera su lugar será conocido” (Tehilim
103:16); "…y los que lo vieron dirán: '¿Dónde está él?'" (Job 20:7).
¿Cómo puedes preocuparte por un mundo, que no es tuyo, y no preocuparte por
la pérdida de tu propia alma, con asombro y temor de la oscuridad, que cae
sobre él? Cómo puede una persona soñar con acumular oro y construir lujosas
casas, si "…bajará a la tumba…" un codo por un codo y un codo de altura bajo
tierra, con las manos vacías, dejando todas sus riquezas a otros.
¿Por qué trabajar en aras de la riqueza, si todo depende del destino, incluso "el
rollo de la Torá en el Templo"? ¿Por qué preocuparse por un mundo que no es
el tuyo, y en un momento te mudarás a otro y todo tu trabajo resultará ser polvo
y un desperdicio de esfuerzo?
¿Por qué descuidan la "Torá de la vida" - la vida eterna - en aras de acumular

las riquezas de la vida temporal; especialmente porque no puedes ni añadir; ni
quitar de lo que el Todopoderoso ha medido para ti, - ya sea pobreza o riqueza,
porque solo “el Altísimo empobrece o enriquece…” (Shemuel I 2: 7)?
Y perderás tu mundo - el mundo eterno, - sin llegar ni a la mitad de tus deseos.

¿Para qué divertir tu carne y cuidar tus huesos, si mañana descenderás al polvo,
"…podredumbre se extenderá debajo de ti, y gusanos te cubrirán" (Yeshayahu
14:11)?
¿Cómo se puede aspirar por el poder y la exaltación, si "…el futuro del hombre
- es podredumbre" (Avot 4:4)? Y una cosa más: “Un reino no afecta al otro, ni
siquiera en el grosor de un cabello” (Berajot 48b), porque “…el poder está con
el Altísimo” (Tehilim 22:29) y “…en Sus manos para engrandecer y fortalecer a
cualquiera” (Divrei ha-yamim I 29:12), y Él “…humilla y exalta” (Shemuel I
2:7).
¿Cómo puedes hablar mal de otro, que es mejor que tú, si muchos acusadores
“hablan del mal que has hecho y recuerdan tus pecados” (Zóhar Jadash, parte 1,
hoja 2296) ante Aquel, por Cuya palabra nació el mundo? ¿Por qué odiar a los
enemigos, si no tienes un enemigo peor, que tú mismo? - después de todo, te
dañas a ti mismo, torturas tu alma inmortal y aprecias tu cuerpo - podredumbre
y un coágulo de polvo pasajero.
Y por qué amar a tu propio enemigo - un mal comienzo en ti, deseándote el mal
y buscando tu muerte: "Como un pájaro, que se precipita en la trampa, sin
saber, que están colocadas para tomar su alma, hasta que una flecha atraviesa su
hígado" (Mishlei 7:23)?
¿Cómo puedes avergonzarte de un hombre nacido de mujer, como tú, para

ganarte el favor de él y no avergonzarte del gran y formidable Rey, "…que
juzga a toda la tierra…" (Breshit 18:25), "Toda la tierra está llena de Su gloria"
(Yeshayahu 6:3), "en Cuyas manos están las almas de todos los que viven" (Job
12:10) y Quien "desde Su morada vela por todos los que viven en la tierra
(Tehilim 33:14)?
¿Cómo puedes pecar "en secreto", si todas tus obras y palabras están registradas
en un libro y "…Sus ojos miran todos los caminos de los hombres…" (Job
34:21), "…vagando por toda la tierra" (Zajariyah 4:10), contando todos tus
54 Segunda Parte
pasos, "…y el Todopoderoso traerá todo esto a juicio" (Kohélet 11:9), "…todo
lo oculto…" (Kohélet 12:14)?
¿Cómo se puede perder el tiempo en lo transitorio, cuando el tiempo es corto?

¿Cuándo cuidarás del hogar eterno? - Después de todo, "…el que no trabajó en
la víspera del Sábado, no comerá en el Sábado".
¡Mira, cuántos, de los que murieron en la juventud, y cuántos, de los que
mueren en la infancia o aún no nacidos! "…serán segados como la cabeza de la
espiga…", porque "un hombre no sabe su término" (Kohélet 9:12), "…cuando
muera y desaparezca su nombre".
Entonces, ¿cómo puedes olvidarte de la muerte, del juicio posterior, del castigo
en Guehinom y del Gran día del juicio? ¿Cómo no pensar en ello, cuando no
hay nada más inevitable y no hay persona, que escape a la muerte? Y para
entonces las puertas del arrepentimiento ya estarán cerradas y no habrá cura
para el dolor y los pecados.
¿Cómo puedes cerrar los ojos a la muerte, que se enrosca en tus piernas, como
una serpiente, y cada noche yaces muerto en tu cama, para recordar la verdadera
muerte? La muerte se cierne sobre tus ojos, cierra tus párpados y te vigila en tu
sueño; entonces, al despertar, ¿te alejarás de ella y contemplarás las visiones
engañosas de este mundo: propiedad, placeres, poder, que no te pertenecen,
como nuestro mundo mismo?
‫חלק ב שער ב‬
:‫בתוכחות הנמצאות בדברי רבותינו ז"ל‬
,‫ לעולם יהא אדם )אליהו רבא סוף פרק כ"א( ירא שמים בסתר כבגלוי‬,‫ואלו הן‬
‫ לעולם יהיו עיניך ולבך אצל בוראך‬.‫אשרי מי שישים כל דבריו וכל דרכיו לשמים‬
‫ לעולם יהא פחד יוצרך עליך ואימתו על לבך‬.‫כדי שתנצל מכל מיני חטא ועון‬
‫ לעולם אל יליזו מעיניך יום‬,‫ובראשך ונגד עיניך ואל תסירם מעיניך אפילו רגע אחד‬
‫המיתה ויום הקבר ויום הדין הגדול כאילו אתה רואה אותו וכאלו אתה עומד בו‬
‫וכאלו אתה נכנס לדין כדי שלא יעלו על לבך דברי הרהורים של חטא שכל איבריך‬
‫ ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש‬,‫מעידין בך‬
‫ברוך הוא‪ ,‬בכל יום הוי אומר אוי לי שהלך היום ולא עשיתי בו צדקה עם תלמוד‬
‫תורה‪ ,‬שכל יום שהלך אינו חוזר לך‪:‬‬
‫אמרו בשעה שהאדם נפטר מן העולם שואל לו מלאך המות כלום עסקת בתורה‬
‫ובגמילות חסדים והמלכת קונך שחרית וערבית והמלכת את חבירך עליך בנחת רוח‪,‬‬
‫אם יש לו דברים אלו יוצאת נשמתו בנשיקה ואם לאו וכו'‪:‬‬
‫דין שני הוא דין הקבר‪ ,‬קשה יום הקבר יותר מדינה של גהינם וכו' ואפילו צדיקים‬
‫גמורים שלא חטאו נדונים בו וכו'‪ .‬ומה יעשה אדם וינצל מחבוט הקבר יעסוק בתורה‬
‫ויהא אוהב צדקה ותוכחות וגמילות חסדים ויכניס תלמידי חכמים ואורחים לתוך‬
‫ביתו ומהנם מנכסיו ויתפלל תפלתו בכונה וינצל מחבוט הקבר ואפילו דינה של‬
‫גיהנם אינו רואה‪:‬‬
‫דין שלישי זה דינה של גיהנם‪ ,‬בשעת הדין שואל לו הקדוש ברוך הוא עסקת בתורה‬
‫ובגמילות חסדים‪ ,‬אם יש דברים אלו בו פוטרים אותו מדינה של גיהנם וכו'‪ .‬אשרי‬
‫אדם שמשים עצמו כשור לעול וכחמור למשאוי ויושב וקורא ושונה בדברי תורה‬
‫בכל יום תמיד‪ ,‬וקורא תורה נביאים כתובים ושונה הלכות ומדרש‪ ,‬וירבה בישיבה‬
‫וימעט בסחורה מיד רוח הקודש שורה עליו וכו'‪:‬‬
‫אמר אבא אליהו זכור לטוב )אליהו רבא ט'( מעיד אני עלי שמים וארץ בין איש בין‬
‫אשה בין גוי בין ישראל בין עבד בין שפחה הכל לפי מעשיו של אדם רוח הקדש‬
‫שורה עליו‪ ,‬אשרי מי ששם כל אלו נגד פניו בכל עת ויזכה להשלים בהם כל ימי‬
‫חייו ולבלות עצמו בהם כל ימי חייו בכל מעשים האלו‪ ,‬ובלבד שישמור עצמו ואבריו‬
‫וגופו מכל חטא ועון‪ ,‬זוכה לכל הכבוד הצפון לצדיקים עד שאין מנין ושעור ואין כל‬
‫עין יכולה לראות ואין כל אוזן יכולה לשמוע כבוד המתוקן לצדיקים ולחסידים‪ ,‬וכן‬
‫הוא אומר )ישעיה ס"ד ג'( ומעולם לא שמעו ולא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך‬
‫יעשה למחכה לו‪:‬‬
‫‪SEGUNDA PARTE:‬‬
‫‪Puerta Dos: Acerca de las instrucciones; que encontramos en las palabras de‬‬
‫‪los sabios, de bendita memoria.‬‬
‫‪Aquí están: “Que el hombre siempre tenga temor del Cielo…” («Eliyahu‬‬
‫‪Rabbah», el final de la parte 21), tanto en la realidad como en secreto. Feliz‬‬
56 Segunda Parte
aquel, que dedica todas sus palabras y caminos al Cielo.

Que tu corazón y tus ojos siempre se vuelvan hacia el Creador - entonces
evitarás cualquier pecado y crimen. Que tu temor y asombro delante de Él esté
siempre contigo, tanto en el corazón, como en la cabeza, y ante vuestros ojos, y
no apartéis de esto vuestros ojos ni por un momento.
El día de la muerte, el día del entierro y el día del Gran Juicio nunca deben
ocultarse a tus ojos, como si lo vieras, como si ya estuvieras en este tribunal y
ya estuvieras siendo juzgado, para que incluso el pensamiento del pecado no
entre en vuestro corazón. Después de todo, todos tus órganos darán testimonio
de ti y te verás obligado a responder ante el Rey de reyes, el Santo, bendito sea
Él. Todas las noches di: "Ay de mí, el día ha terminado, pero no le hice una
buena obra al sabio", - después de todo, ninguno de los días pasados puede ser
devuelto.
Dijeron: "A la hora, en que una persona deja este mundo, el ángel de la muerte
le pregunta: "¿Te dedicaste a la Torá? ¿Caridad? ¿Con gusto tomaste el reino
del Creador por la mañana y por la tarde? ¿Respetaste a los demás? - si una
persona lo hizo, entonces el alma lo deja en un beso, y si no…".
El segundo juicio - es el juicio en la tumba, y el día del funeral, es más duro que
el juicio en Guehinom. E incluso los justos sin pecado son juzgados en este día.
¿Qué puede hacer una persona para salvarse del sufrimiento en la tumba? Debe
dedicarse a la Torá, amar la caridad, la instrucción y las buenas obras. Que
traiga a los sabios a su casa, ayúdelos con sus bienes y ore con concentración -
entonces evitará sufrir en la tumba y no verá el juicio en Guehinom.
El tercer juicio - es el juicio en Guehinom. En la hora del juicio, el Santo,

bendito sea Él, pregunta a una persona: “¿Has estudiado la Torá, has hecho
buenas obras?”, y si tiene esto, es liberado del castigo en Guehinom. Feliz es el
hombre que se ha enganchado como un toro a un yugo o como un burro a una
carga, y que cada día constantemente se sienta, lee y repite las palabras de la
Torá - lee la Torá, los Profetas, las Escrituras y repite el leyes y midrashim. Y el
Espíritu de santidad desciende sobre aquellos que se esfuerzan por estudiar más
y ocuparse menos de los asuntos de este mundo.
Aba Eliyahu, de buena memoria, dijo («Eliyahu Rabbah», capítulo 9): “Yo soy
testigo, y el cielo y la tierra están conmigo, - al hombre y a la mujer, al judío y
al no-judío, al esclavo y a la esclava, según sus obras desciende sobre ellos el
‫‪Espíritu de santidad.” Dichoso aquel, que siempre recuerda esto y será‬‬

‫‪recompensado con esto para llenar todos los días de su vida, estando siempre en‬‬
‫‪esto; solo necesitas protegerte a ti mismo, tu cuerpo y órganos de todo tipo de‬‬
‫‪pecado.‬‬
‫‪Y entonces una persona será recompensada con todos los honores, reservados‬‬
‫‪para los justos, honores, que no tienen tamaño, ni límites, y ningún ojo puede‬‬
‫‪verlos, y ningún oído puede oír la medida completa de los honores, reservados‬‬
‫‪para los justos y piadosos. Como está escrito (Yeshayahu 64:3): “Y nunca‬‬
‫‪entendieron ni oyeron, ni ojo alguno vio, excepto el ojo del Mismo‬‬
‫‪Todopoderoso, lo que hará por los que en Él esperan…”.‬‬
‫חלק ב שער ג‬
‫השער השלישי‪:‬‬
‫בשכר קיום התורה והמצות‪:‬‬
‫ולמען תדע טעם עשית המצות על שרשם כאשר גליתי אזנך בחלק ראשון‪ ,‬אכתוב‬
‫לך מה שאמרו בספר התקונים תקון י"ח )דף ל"ב( ותקון ע' )דף ק"ל( ואלקוט‬
‫שרשיו ואסדרנו בתכלית הקצור‪:‬‬
‫כל נביא וכל בר נש כל חד סליק לאבר דיליה די נשמתיה אתציל מההוא אבר מנהון‬
‫ברישא דמלכא‪ ,‬מנהון בנימין דשערא‪ ,‬בעינין‪ ,‬באודנין‪ ,‬באנפין‪ ,‬בחוטמא‪ ,‬בפומא‪,‬‬
‫בצואר‪ ,‬בידין‪ ,‬בקומה דאיהו גופא‪ ,‬בשוקין‪ ,‬בירכין‪ ,‬ברגלין‪ ,‬באות ברית‪ ,‬במוחא‪,‬‬
‫בלבא‪:‬‬
‫וכל אבר מאלין אית ליה ספירה ידיעא מאינון עשר ספיראן‪ ,‬וכל אלין אברים אינון‬
‫בדיוקנא דגופא דמלכא ואית מאן דנשמתיה ממלבושין דמלכא‪:‬‬
‫וכל תרי"ג פקודין דאורייתא אינון תליין בהני אברים דגופא דמלכא‪ .‬אית פקודין‬
‫דתליין ברישא דמלכא‪ ,‬ואית בעיינין וכו'‪ ,‬ולכל פקודא דשריא על כל אבר ואבר אית‬
‫ליה שם ידיע‪ ,‬ולגו מיניה איהו שמא דהוי"ה דאיהו נשמתא דההוא אבר‪ ,‬וכלהו‬
‫אברים אתקריאו כנויין לשמא דהוי"ה דאיהו לגו מכל אבר ואבר‪ ,‬וכל שם וכנוי דכל‬
‫אבר לית ליה שולטנו אלא בההוא אבר דיליה‪ ,‬אבל קודשא בריך הוא שמא דהוי"ה‬
‫שלטניה בכל אתר כנשמתא דשלטנותה על כל אבר ואבר‪ ,‬ודא איהו מלא כל הארץ‬
‫כבודו‪:‬‬
‫וכל פקודין דעביד בר נש שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬תליין בדיוקנא דמלכא באצילות‪,‬‬
‫אבל פקודין דעביד על מנת לקבל פרס‪ ,‬תליין בדיוקנא דההוא דאקרי נער לעילא‪.‬‬
‫ובכל אבר ואבר דדיוקנא דמלכא‪ ,‬תליין מנה כמה מלאכין דאיתקריאו עיני ה'‪ ,‬אזני‬
‫ה'‪ ,‬ידי ה' וכו'‪ ,‬וכלהו תליין מגופא דמלכא כנימין דשערא דתליין מרישא‪:‬‬
‫וכל נימא איהו חד מלאך ותרי"ג אברים דבר נש כלהו מסודרים על סדרי בראשית‪.‬‬
‫ובגין דא אקרי בר נש עולם קטן‪ .‬ובכל פקודא דעביד בר נש גרים לאמלכא לקודשא‬
‫בריך הוא על ההוא אבר דנשמתא דבר נש כפום ההוא פקודא‪ ,‬ובכל אבר ואבר‬
‫דנשמתיה דאיתקריאו אותו אבר של נשמת הבן אדם כפי אותה מצוה‪ .‬וכל אבר ואבר‬
‫של הנשמה נקראים נרות כמו שכתוב נר ה' נשמת אדם‪ ,‬בה עביד ההוא מצוה דהכי‬
‫נמי אתקריאת נר כמו שכתוב )משלי כ' כ"ד( כי נר מצוה‪:‬‬
‫בעי בר נש לבערא מכל אבר דיליה כל מחשבין והרהורין בישין דטינופין דאינון‬
‫קליפין דשריין בבר נש ולתקנא אתר דכיא ונקיה לשריא ליה תמן‪ ,‬דכל אבר דאיהו‬
‫פגום בחובא דעביד בר נש‪ ,‬לא שריא ביה קודשא בריך הוא בההוא אבר כמו שכתוב‬
‫)ויקרא כ"א י"ח( כי כל איש אשר בו מום לא יקרב‪ ,‬וכל מאן דפגם בחד פיקודא‬
‫כאלו פשע בדיוקנא דמלכא‪ .‬וצריך לאוקדא לאינון קליפין דשריין תמן בהנהו פקודין‬
‫דשריין בכל אבר ואבר ולבערא לון מנהון דאיקרון שאור וחמץ בהנהו נרות דעלייהו‬
‫אתמר כי נר מצוה וכתיב )משלי כ' כ"ד( נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן‪ ,‬וכדין‬
‫שריא תמן קודשא בריך הוא דאיהו שם הוי"ה ב"ה‪ ,‬וכינויים דיליה דאתקריאו‬
‫אברים דיליה וחיילין דמלאכים דתליין מההוא אבר ונטרין ליה לההוא אבר מכל‬
‫מרעין בישין וקליפין דהוו שריין תמן‪:‬‬
‫אית פקודין דתליין וכו' כל פקודא דיראה ואהבה תליין במוחא ובלבא‪ ,‬כל פקודא‬
‫דהליכה תליא ברגלין‪ ,‬כגון הליכה לבי כנישתא ולברית מילה ולמת מצוה או לכל‬
‫הליכה דמצוה ואינון דקיימין בעמידה על רגלין בצלותא דעמידה בתרין שוקין‪.‬‬
‫פקודא דברית מילה איהו תליא בצדיק דאיהו קשת אות ברית‪ .‬צלותא בח"י ברכאן‬
‫דמצלאן בהון וסגדין וכרעין בהון‪ ,‬תליא בצדיק ח"י עלמין‪ ,‬מארי קומה דגופא דזקפי‬
‫לשכינתא בצלותא בשמא דהוי"ה ארבע זקיפות בצלותא תליין בעמודא דאמצעיתא‪,‬‬
‫תפילין דיד ביד שמאלא‪:‬‬
‫כל פקודין דעשיה תליין בידין כגון נתינת צדקה וקשירת תפלין ביד ימינא על‬
‫שמאלא‪ ,‬וצדקה לקודשא בריך הוא דאיהו צ' אמנים‪ ,‬ד' קדושות‪ ,‬ק' ברכות‪ ,‬ה'‬
‫חומשי תורה בכל יומא‪ ,‬פתוח תפתח‪ ,‬נתון תתן‪ ,‬הענק תעניק‪ .‬ואינון עשר מיני מתנין‬
‫וכו'‪ ,‬ציצית על כתפין‪ ,‬עונג שבת באכילה ושתיה‪ ,‬וקרבנין דאכילה ושתיה דקודשא‬
‫בריך הוא כגון את קרבני לחמי וכו' וצלותין דדמיין לקרבנין ודי מברכין לקודשא‬
‫בריך הוא בכל מאי דאכלין ושתאן בתר דמצלו צלותא ולא קודם‪ ,‬כולהו תליין‬
‫בצואר‪:‬‬
‫מצות ללמוד וללמד וצלותין וקלין ודיבורין דקראן לקודשא בריך הוא שמע ישראל‬
‫תרין זימנין ביומא‪ ,‬ובזמירות ותושבחות והודאות כלהו תליין בפומא‪ ,‬והכי תקיעת‬
‫שופר ברוחא דנשיב בפומא מצוה של ברית מילה היא תלויה בצדיק שהוא קשת אות‬
‫ברית‪ .‬תפלה בח"י ברכות שמתפללים בהם ומשתחוים וכורעים בהם תלויים בצדיק‬
‫ח"י העולמים שהוא עמוד השדרה‪ ,‬בעלי קומת הגוף הזוקפים לשכינה בתפלה בשם‬
‫הוי"ה בארבע זקיפות בתפלה תלויים בגוף‪ .‬תפילין של יד ביד שמאל‪ .‬כל מצוה של‬
‫עשיה תלויים בידים כגון נתינת צדקה וקשירת תפילין ביד ימין על שמאל‪ .‬וצדקה‬
‫להקדוש ברוך הוא שהוא תשעים אמנים‪ ,‬ארבע קדושות‪ ,‬מאה ברכות‪ ,‬חמשה חומשי‬
‫תורה בכל יום‪ ,‬פתוח תפתח‪ ,‬נתון תתן‪ ,‬הענק תעניק‪ ,‬והם עשר מיני מתנות וכו'‪.‬‬
‫ציצית על הכתפין‪ ,‬עונג שבת באכילה ושתיה‪ ,‬וקרבנות שהם כביכול אכילה ושתיה‬
‫של הקדוש ברוך הוא כגת את קרבני לחמי וכו'‪ .‬ותפילות הדומים לקרבנות ומה‬
‫שמברכים לקב"ה בכל מה שאוכלים ושותים‪ ,‬אחר שמתפללים תפלה ולא קודם‪,‬‬
‫כולם תלויים בצואר‪ .‬מצות ללמוד וללמד ותפילות בקול ודיבור להקדוש ברוך הוא‪,‬‬
‫שמע ישראל שני פעמים ביום ובזמירות ותושבחות והודאות כולם תלויים בפה וכן‬
‫תקיעת שופר בהבל היוצא מהפה ואותו ההבל נעשה קול‪ ,‬כל דיני הבית וההוא רוחא‬
‫אתעביד קלא‪ ,‬כל דינין תלין בדבורא דפומא‪ ,‬וכן בעיינין כמו שאמרו )סנהדרין דף ד'‬
‫ע"ב( אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות‪:‬‬
‫קרבנין דאינון ריח ניחוח לה' ואעי בוסמין דאבדלתא תליין בחוטמא‪ .‬קריאת שמע‬
‫ושמיעת שופר וכל פקודין דאתמר בהון אם השמיע לאזנו יצא תליין באודנין‪ .‬תפילין‬
‫תליין ברישא‪ ,‬וכל פקודין משלבאן דא בדא‪:‬‬
‫ובספר הזוהר פרשת נשא )דף קכ"ד( כד בר נש עביד פקודא חדא ולא יתיר בדחילו‬
‫ורחימו דקודשא בריך הוא בגין ההוא פקודא שריין עליה עשר ספיראן וכל מאן‬
‫דקיים פקודא חדא כדקא יאות כאילו מקיים רמ"ח פקודין דעשה דלא אית פקודא‬
‫דלאו איהו כלילא מכלהו רמ"ח‪ ,‬ע"כ‪:‬‬
‫אגרא דבר נש דאמליך לקודשא בריך הוא על כל אבר ואבר אתחשיב כאלו אמליך‬
‫ליה על כל עלמא‪ ,‬דבר נש עולם קטן אקרי‪ ,‬ולא אתיהיב רשו לגלאה אגרייהו דטעמי‬
‫מצות בגין דלא יפלח בר נש לקודשא בריך הוא על מנת לקבל פרס‪ ,‬אבל תא חזי‬
‫ההיא דין תלויים בדיבור של הפה וכן בעיניים כמ"ש רז"ל אין לו לדיין אלא מה‬
‫שעיניו רואות‪ .‬קרבנות שהם ריח ניחוח לה' ועצי בשמים של הבדלה תלויים בחוטם‪.‬‬
‫ק"ש ושמיעת שופר וכל המצות שנאמר בהם אם השמיע לאזנו יצא תלויים באזניים‪.‬‬
‫תפילין תלויים בראש‪ ,‬וכל המצות קשורות זו בזו‪ .‬ובספר הזוהר פרשת נשא‪ ,‬כאשר‬
‫בן אדם עושה אפילו מצוה אחת ולא יותר ביראה ובאהבת הקדוש ברוך הוא‪ .‬בעבור‬
‫אותה מצוה שורים עליו העשר ספירות וכל מי שמקיים מצוה אחת כמו שצריך‬
‫כאילו מקיים רמ"ח מצוות עשה‪ ,‬לפי שאין מצוה שאינה כלולה מכל הרמ"ח ע"כ‪.‬‬
‫השכר של בן אדם שממליך להקדוש ברוך הוא על כל אבר ואבר נחשב כאילו‬
‫המליך אותו על כל העולם לפי שבן אדם נקרא עולם קטן‪ .‬ולא ניתן רשות לגלות‬
‫שכר של טעמי המצוות בעבור שלא יעבוד הבן אדם לקב"ה על מנת לקבל שכר‪.‬‬
‫אבל בא וראה אותה נשמה שהיא בדיוקן של אדונה נשמתא דאיהי בדיוקנא דמאריה‬
‫דמקיים כל פקודין דיליה אלין כד סלקת לעילא כל חילין דמלאכיא דתליין מאלין‬
‫פקודין וכל תקונין ומשריין דגופא דמלכא סלקי עמה וכד נחתת כלהו נחתי עמה‬
‫ואיהי סולם דאתמר בה )בראשית כ"ח י"ב( והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו‪,‬‬
‫וקלא נחית בכל רומי רקיעים הבו יקר לדיוקנא דמלכא‪:‬‬
‫ברית מילה כמה דאעבר מההוא אבר הנהו קליפין‪ ,‬ותקין אתר לשריא שכינתא‪ ,‬הכי‬
‫נמי כד נשמתיה סליקת לעילא סליקת בשמא דהוי"ה ואעבר מינה כל קליפין ומלאכי‬
‫חבלה דלא יקרבון לגביה‪ .‬וכמו דאשתדל באורייתא ובמצוה דאקרון אור ונר‪ ,‬הכי כד‬
‫אזיל לההוא עלמא )שמות י"ג כ"א( וה' הולך לפניהם‪ ,‬דנשמתיה ורוחיה ונפשיה‬
‫בעמוד ענן ועמוד אש לנחותם הדרך להאיר להם‪ .‬וכמה דנטר שבת ונח ואתענג ביה‬
‫ליקרא דקודשא בריך הוא‪ ,‬הכי יהיב ליה לעילא אתר בנייחא ונח תמן מכל מה דטרח‬
‫בהאי עלמא‪:‬‬
‫מאן דמיחד לקודשא בריך הוא בשכינתיה קודשא בריך הוא מזוג ליה בבת זוגיה‬
‫בההוא עלמא‪ ,‬מאן דקריב בשכינתיה לגביה‪ ,‬הכי שמקיים כל מצוותיו האלה‪ .‬כאשר‬
‫היא עולה למעלה‪ .‬כל חיילות המלאכים שתלויים באותם המצות וכל התיקונים‬
‫וההשראות שנמשכו מגופא דמלכא עולים עמה‪ ,‬וכאשר יורדת כולם יורדים עמה‬
‫והיא הסולם שנאמר בה‪ ,‬והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו‪ .‬וקול עובר בכל‬
‫מרומי הרקיעים הבו כבוד לדיוקן המלך‪ .‬ברית מילה כמו שמעביר מאותו אבר אותן‬
‫הקליפות והתקין מקום להשראת השכינה‪ ,‬כך גם הנשמה כאשר עולה למעלה עולה‬
‫בשם הוי"ה ומעביר ממנה כל הקליפות ומלאכי חבלה שלא יתקרבו אליו‪ .‬וכמו‬
‫שמשתדל בתורה ובמצוה הנקראים אור ונר‪ ,‬כך כאשר הולך לאותו עולם אז ה'‬
‫הולך לפני נשמתו רוחו ונפשו בעמוד ענן ועמוד אש לנחותם הדרך להאיר להם‪.‬‬
‫וכמו ששומר שבת ונח ומתענג בה לכבוד' הקדוש ברוך הוא‪ ,‬כך תקבל הנשמה‬
‫למעלה מקום מנוחה ותנוח שם מכל מה שטרח בעולם הזה‪ .‬מי שמיחד לקב"ה‬
‫ושכינתיה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא מזווג לו את בת זוגו בעולם הבא‪ .‬מי שמקרב השכינה‬
‫לגביו כך מקרב לו בבת זוגו‪ .‬ומי שעושה מקרב ליה בבת זוגיה‪ ,‬ומאן דעביד ליה‬
‫מקדשא הכי יעבד ליה בית דקדש קודשין דדייר תמן‪ .‬מאן דעביד סוכה קודשא בריך‬
‫הוא יסכך ויגין עליה מכל מלאכי חבלה ומקטרגים כד נפק מהאי עלמא‪ .‬מאן דמברך‬
‫שבע ברכאן דקריאת שמע ומקדש ליה בקדוש קדוש קדוש ומיחד ליה בקריאת‬
‫שמע‪ ,‬הכי יברך ליה ומקדש ליה בעשר חופות דקדושין בגן עדן ומייחד ליה בכלה‬
‫דיליה‪ .‬מאן דתקין כורסייא לקודשא בריך הוא בעטופא דמצוה ומעטר ליה בתפלין‬
‫וקרי ליה בשמע ישראל דישרי על כורסייא‪ ,‬הכי מתקן ליה בההוא עלמא כורסייא‬
‫ועטרא דכתר מלכותא וימליך ליה על כל מלאכים ומשריין דתמן‪ .‬וכמה דאנחית ליה‬
‫בזמירות שירות תשבחות והודאות‪ ,‬הכי סליק תמן כל חיות דמרכבות ומשריין‬
‫דמלאכין חיות שרפים ואופנים פרשי גדפיהו לקבלא ליה בחדוה בנגונא‪:‬‬
‫סוף דבר לית פומא דיכיל למימר אגרא דיליה בההוא עלמא לדרי דרין‪ .‬זכאה איהו‬
‫מאן דישרי לקודשא בריך הוא בכל אברים לו מקדש‪ ,‬כך יעשה לו בית של קודש‬
‫קודשים שיגור שם‪ .‬מי שעושה סוכה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא יסכך ויגין עליו מכל מלאכי‬
‫חבלה ומקטרגים כאשר יצא מזה העולם‪ .‬מי שמברך שבע ברכות של קריאת שמע‬
‫ומקדש להקדוש ברוך הוא בקדוש קדוש קדוש ומיחד אותו בקריאת שמע‪ .‬כך יברך‬
‫הקדוש ברוך הוא לו ויקדש אותו בעשר חופות של קידושין בגן עדן וייחד אותו‬
‫בכלה שלו‪ .‬מי שמתקן כסא להקדוש ברוך הוא בעטיפה טלית של מצוה ומעטר לו‬
‫בתפילין וקורא לו בשמע ישראל כדי שישב הקדוש ברוך הוא על כסאו‪ .‬כך יתקן לו‬
‫הקדוש ברוך הוא בעוה"ב כסא ועטרה של כתר מלכות וימליך אותו על כל‬
‫המלאכים והמחנות ששם‪ .‬וכמו שעושה נחת רוח להקדוש ברוך הוא בזמירות שירות‬
‫ותשבחות וגורם שישרה בעוה"ז כך כאשר יעלה לשם כל חיות של המרכבות‬
‫והמחנות של מלאכים חיות שרפים ואופנים יפרשו כנפיהם לקבל אותו בשמחה‬
‫ובניגון‪ .‬סוף דבר אין פה שיכול לומר את השכר שלו באותו עולם לדורי דורות‪,‬‬
‫זכאי הוא מי שמשרה את הקדוש ברוך הוא בכל האברים שלו שאם חסר דיליה‪ ,‬דאי‬
‫חסר חד אבר פנוי מניה דלא שריא עליה‪ ,‬אצטריך בגין ההוא אבר לאחזרא בגלגולא‬
‫בעלמא עד דישתלים בכלהו איברים בדיוקנא דצלם ה'‪ ,‬דאי חסר חד לאו איהו‬
‫בצלמו‪ .‬סוף סוף כל מה דישתדל בר נש הוי בגין קודשא בריך הוא ושכינתיה כד‬
‫עביד פקודוי‪ ,‬והכי מדה כנגד מדה ישתדל קודשא בריך הוא בגיניה ובת זוגיה בההוא‬
‫עלמא‪:‬‬
‫]תרגום ‪ -‬כל נביא וכל בן אדם כל אחד עולה לאבר שלו אשר נשמתו נאצלה מאותו‬
‫אבר‪ .‬יש מהם בראש המלך מהם בחוטי השער‪ ,‬בעינים‪ ,‬באזנים‪ ,‬בפנים‪ ,‬באף‪ ,‬בפה‪,‬‬
‫בצואר‪ ,‬בידים‪ ,‬בקומת האדם שהוא הגוף‪ ,‬בשוקיים‪ ,‬בירכים‪ ,‬ברגלים‪ ,‬באות ברית‪,‬‬
‫במוח‪ ,‬בלב‪ .‬וכל אבר מאלה יש לו ספירה ידועה מאותם עשר ספירות וכל האברים‬
‫האלה הם תלויים בדיוקנא דגופא דמלכא‪ ,‬ויש מי שנשמתו ממלבושי המלך‪ .‬וכל‬
‫תרי"ג מצות התורה הם תלויים באלה האברים דגופא דמלכא יש מצות שתלויים‬
‫בראש המלך ויש בעינים‪ ,‬וכל מצוה ששורה על כל אבר ואבר יש לה שם ידוע‬
‫ובתוכה הוא שם הוי"ה שהוא נשמה של אותו אבר‪ ,‬וכל האברים נקראים כינויים‬
‫לשם הוי"ה שהוא בתוך כל אבר ואבר וכל שם וכינוי של כל אבר ואבר אין לו‬
‫שליטה אלא באותו אבר שלו‪ .‬אבל הקדוש ברוך הוא שם הוי"ה שליטתו בכל מקום‬
‫כנשמה ששולטת על כל אבר ואבר‪ ,‬וזה הוא מלא כל הארץ כבודו‪ .‬וכל מצות‬
‫שעושה בן אדם שלא על מנת לקבל פרס תלויים בדיוקן המלך באצילות‪ ,‬אבל מצות‬
‫שעושה על מנת לקבל פרס תלויין בדיוקנא של אותו הנקרא נער למעלה‪ .‬ובכל אבר‬
‫ואבר דדיוקן המלך תלויים ממנו כמה מלאכים שנקראים עיני ה' אזני ה' ידי ה' וכו'‬
‫וכולם תלויים מגופא דמלכא כחוטי שער שתלויים מהראש‪ .‬וכל חוט שער הוא מלאך‬
‫אחד‪ .‬רתרי"ג אברים של בן אדם כולם מסודרים על סדרי בראשית ובעבור זה נקרא‬
‫בן אדם עולם קטן‪ ,‬ובכל מצוה שעושה בן אדם גורם להמליך את הקדוש ברוך הוא‬
‫על אותו אבר של נשמת הבן אדם כפי אותה מצוה‪ .‬וכל אבר ואבר של הנשמה‬
‫נקראים נרות כמו שכווב נר ה' נשמת אדם‪ ,‬בזה הוא עושה את אותה המצוה‪ ,‬דכך‬
‫גם המצוה נקראת נר כמו שכתוב כי נר מצוה‪:‬‬
‫צריך בן אדם להסיר מכל האברים שלו כל מחשבות רעות‪ ,‬שהם קליפות השורים‬
‫בבן אדם‪ ,‬וצריך לתקן מקום זך ונקי להשרות את הקדוש ברוך הוא שם‪ .‬לפי שכל‬
‫אבר שהוא פגום בחטא שעושה בן אדם אין הקדוש ברוך הוא שורה באותו אבר‬
‫כמ"ש כי כל איש אשר בו מום לא יקרב‪ .‬וכל מי שפוגם במצוה אחת כאילו פשע‬
‫בדיוקן המלך‪ .‬וצריך לשרוף לאותם קלי' השורות שם באותם מצות השורות בכל‬
‫אבר ואבר ולהסיר אותם מהם שנקראו שאור וחמץ‪ ,‬על ידי אלה הנרות שנאמר‬
‫עליהם כי נר מצוה‪ ,‬וכתוב נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן‪ .‬וכאשר שורה שם‬
‫הקדוש ברוך הוא שהוא שם הוי"ה ב"ה וכינויים שלו הנקראים אברים שלו‪ ,‬אז‬
‫חיילות המלאכים התלויים מאותו אבר שומרים לאותו אבר מכל דברים רעים וקלי'‬
‫שהיו שורים שם‪ .‬יש מצות שתלויים וכו' כל מצוה של יראה ואהבה תלויים במוח‬
‫ובלב‪ ,‬כל מצוה של הליכה תלויה ברגלים‪ ,‬כגון הליכה לבית הכנסת ולברית מילה‬
‫ולמת מצוה או לכל הליכה של מצוה‪ .‬ואותם דעומדים בעמידה על רגליהם בתפילה‬
‫של עמידה‪ ,‬בשתי שוקיים‪:‬‬
‫‪Puerta Tres: Sobre la recompensa por el cumplimiento de la Torá y los‬‬
‫‪preceptos.‬‬
‫‪Para que conozcas la razón profunda de la necesidad de cumplir los preceptos,‬‬

‫‪según te revelé en la primera parte, te daré lo dicho en el libro Tikunim, tikún‬‬
‫‪18 (página 32a) y tikún 70 (página 130b). Elegiré solo las cosas más básicas y‬‬
‫‪las expondré lo más brevemente posible.‬‬
64 Segunda Parte
Cualquier profeta y cualquier persona - cada uno asciende a un determinado

órgano del que surge la raíz de su alma, algunos - de la cabeza del Rey, otros -
de mechones de cabello, ojos, oídos, cara, nariz, boca, cuello, las manos, torso,
caderas, espinillas, los pies, signo de unión, cerebro o corazón. Cada uno de
estos órganos tiene una sefirá conocida de diez, y todos ellos se refieren a la
imagen del cuerpo del Rey. Hay personas, cuyas almas son de las vestiduras del
Rey.
Y todos los 613 preceptos de la Torá están conectados con estos órganos del
cuerpo del Rey. Hay preceptos, asociados con la cabeza del Rey, hay - con los
ojos… Y cada mandamiento, asociado con cada órgano, tiene un nombre bien
conocido, y dentro de él está - el Nombre Verdadero, - el alma de este órgano.
Y todos los órganos son llamados nombres apelativos del Nombre Verdadero,
que se encuentra dentro de cada órgano.
Cada uno de estos nombres apelativos tiene poder sobre su cuerpo. Y el Santo,
bendito sea Él, Cuyo nombre - es el Nombre Verdadero, gobierna sobre todas
las partes, como un alma, que controla todos los órganos: "Toda la tierra está
llena de Su gloria".
Y todos los preceptos, que una persona cumple no por recibir una recompensa,
ascienden a la imagen del Rey en Atzilut, y aquellos, que una persona cumple
por recibir una recompensa, ascienden a la imagen, llamada "el joven de
arriba". Y con cada órgano de la imagen del Rey, están conectados varios
ángeles, llamados "los ojos del Altísimo", "los oídos del Altísimo", "las manos
del Altísimo", y todos ellos provienen del cuerpo del Rey, como el cabello sale
de la cabeza. Cada cabello - es un ángel. Y todos los 613 órganos humanos
están ordenados de acuerdo con el orden de la Creación, y por lo tanto llaman a
una persona el "pequeño mundo".
Con cada cumplimiento del mandamiento, una persona lleva al hecho, de que el
Santo, bendito sea Él, reina sobre el órgano correspondiente de su alma. Y de
cada órgano del alma, llamado vela, como está escrito (Mishlei 20:27): "La vela
del Altísimo - es el alma de una persona…", - de cada uno de los órganos, con
los que un persona cumple los preceptos, también llamados velas, como está
escrito (Ibídem 6:23): "Porque el mandamiento - es una vela…", - debe eliminar
todos los pensamientos y razonamientos impuros, que son la esencia de la klipá,
que se ha adherido a una persona, y preparar un lugar limpio donde el Altísimo
pueda descender.
De hecho, sobre cualquier órgano, que haya sido dañado por una transgresión,
el Santo, bendito sea Él, no puede descender, como está dicho (Vayikrá 21:18):
"Toda persona, que tenga daño, no ofrecerá un sacrificio…". Y cualquiera, que
violó cierto mandamiento, - es como si cometiera una transgresión contra la
imagen del Rey, y ahora debe quemar la klipá, que tiene pegado a ese órgano,
por cumplir los preceptos, asociados a ese órgano. Debe destruir la klipá,
llamada "levadura" y «jametz», con la ayuda de "velas", sobre las cuales se
dice: "El mandamiento - es una vela" y "La Vela del Altísimo - es el alma de
una persona", revisando todos los rincones y grietas de su cuerpo.
Y entonces descenderá allí el Santo, bendito sea Él, Él es - el Nombre

Verdadero, bendito sea Él, y Sus nombres apelativos, correspondientes a este
órgano, y todos los ejércitos de ángeles, relacionados con este órgano, y
protegerán este órgano de todas las Klipot de maldad e impureza.
Hay preceptos, relacionados con… Todos los preceptos de asombro y amor

están conectados con el cerebro y el corazón. Todos los preceptos, relacionados
con caminar, están asociados con los pies, como el mandamiento de ir al Beit
HaKnesset, a un brit, a un funeral o cumplir cualquier otro mandamiento. Así
como los preceptos, realizados de pie, como la oración de la «Amidá».
El mandamiento de la circuncisión está asociado con el «tzadik», que "el arco

(arco iris) es la señal de la unión". La oración de “Las Dieciocho Bendiciones”,
en la que la persona se inclina y dobla las rodillas, está asociada con el “tzadik,
que da vida a los mundos”, – “el maestro de la rectitud del cuerpo” sh, quien,
con la ayuda del Nombre de el Altísimo, endereza la Shejiná en la oración. Los
cuatro enderezamientos en la oración están conectados con la "columna
vertebral". El tefilín de la mano se asocia a la mano izquierda.
Todos los preceptos, que requieren acción, están relacionados con las manos,
como el mandamiento de dar limosna (tzedaká) o ponerse los tefilín con la
mano derecha sobre la izquierda. Además, tzedaká se asocia con el Santo,
bendito sea Él: tzadi - 90 veces «amén», dálet - 4 kedushot, kuf - 100
bendiciones, hey - 5 libros de la Torá todos los días, "…abrir, abrir…", "Dar,
dar…", "Donar, donar…" y diez clases de regalos.
Tzitzit sobre los hombros, disfrutar de Sábado en la comida y bebida, sacrificios

- como la comida y bebida del Santo, bendito sea Él, como está dicho: "Mis
sacrificios - son Mi pan…", oraciones, que también se asemejan a sacrificios,
66 Segunda Parte
bendiciones del Altísimo durante las comidas, no antes de que uno haya orado:
todos estos preceptos están relacionados con la garganta.
El mandamiento de estudiar la Torá y enseñar a otros, oraciones, apelaciones al

Altísimo, leer la Shemá dos veces al día, alabarlo, canciones y gratitud - todo
esto está relacionado con los labios. Y tocar el shofar está asociado con el
espíritu que sale de la boca - este espíritu crea la voz. Todos los juicios también
están relacionados con la boca y también con los ojos, como está dicho
(Sanhedrín 66): "Para el juez sólo existe, lo que ven sus ojos".
Los sacrificios - como "…un olor, agradable al Altísimo" - y el incienso en

havdalá están asociados con la nariz. Leer la «Shemá», escuchar el shofar y
todos los preceptos, de los que se dice: “Si escuchaste con tus oídos - los
cumpliste” 149, están conectados con los oídos. Los tefilín están conectados
con la cabeza.
Además, todos los preceptos están relacionados entre sí. En el Libro del Zóhar,
en el capítulo Naso (124a), se dice: «Incluso cuando una persona cumple un
mandamiento y nada más, pero lo hace con temor y amor por el Altísimo,
gracias a este mandamiento, diez sefirot descienden sobre a él. Todo, el que
cumple un mandamiento correctamente, es como si cumpliera los 248 preceptos
de "hacer", porque no hay mandamiento que no incluya los 248 preceptos de
"hacer"».
¿Cuál es la recompensa de una persona por aceptar el Reino del Altísimo en

todos sus órganos? - Se le atribuye, como si lo hubiera provocado al mundo
entero, porque a una persona se le llama el "pequeño mundo". Y no le es dado
al hombre el derecho de revelar la verdadera recompensa de los preceptos, para
que una persona no sirva al Altísimo por recibir una recompensa.
Pero mira - el alma, que es como el Señor, cuando cumple todos sus preceptos,
- levanta todos los ejércitos de ángeles, asociados con estos preceptos, y todas
las "correcciones" del cuerpo del Rey suben con ella, y cuando desciende, todo
desciende con ella . Ella - es la misma escalera, de la que se dice (Breshit
28:12): "…y he aquí, los ángeles del Todopoderoso suben y descienden por
ella". Y la voz se extiende a todas las alturas celestiales: “¡Dad gloria a la
imagen del Rey!”.
Unión de la circuncisión. Así como una persona quita la cáscara de ese órgano y
prepara un lugar para la condescendencia de la Shejiná, así su alma, cuando se

eleva, se eleva en el Nombre del Altísimo, y todas las cáscaras y ángeles de
destrucción son quitados de ella, incapaces de acercarse a ella.
Y así, como una persona se esfuerza por cumplir la Torá y los preceptos,
llamados “la luz de una vela”, así cuando va a otro mundo. El Altísimo va
delante de su alma en forma de "…una columna de nube… y una columna de
fuego…" sh, para prepararle e iluminarle el camino.
Y así, como una persona observa el Sábado, descansa y lo disfruta, yendo hacia
el Altísimo, así Él le dará un lugar arriba para descansar, en el cual la persona
será liberada de todo, lo que le preocupa en este mundo.
Aquel, que une al Santo, bendito sea Él, con Su Shejiná, el Santo, bendito sea
Él, le da pareja en este mundo.
Y si una persona acerca la Shejiná al Altísimo, entonces el Altísimo acerca a su

pareja a él. Y al hombre, que le hace un Templo, el Santo, bendito sea Él, le da
una casa santa.
Y al hombre, que le hace la sucá, el Santo, bendito sea Él, lo protegerá de todos
los ángeles destructores y acusadores, cuando deje este mundo.
Aquel, que bendice las siete bendiciones de la lectura de la «Shemá», santifica

al Altísimo, diciendo: «Kadosh, kadosh, kadosh…», y proclama Su unidad en la
«Shemá», el Altísimo lo bendecirá y lo santificará con diez tiendas en el Jardín
del Edén, y lo unirá con su esposa.
Aquel, que establece el trono del Altísimo con la vestimenta de mando, lo

corona, poniéndose tefilín, y dice «Shemá», que lo eleva a Él al trono, el
Altísimo le preparará un trono en el mundo futuro, lo coronará con corona real,
lo elevará como rey sobre todos los ángeles y lo elevará al trono.
Y así como una persona trae alegría al Altísimo con versos, canciones,
alabanzas y expresiones de gratitud, así, cuando se eleva allí, los "animales",
que llevan el carro, y las hordas de ángeles «jayot», «serafim» y «ofanim»
extenderán sus alas frente a él, para que lo acepte con amor y canciones.
Así pues, no hay boca, que pueda expresar toda la recompensa que pasa de
generación en generación en ese mundo, que merece aquel, que hace descender
al Santo, bendito sea Él, en todos sus órganos. Después de todo, si uno de los
‫‪órganos se ve privado de esto, una persona se verá obligada a regresar a este‬‬

‫‪mundo debido a este órgano, hasta que se reponga con todos sus órganos a la‬‬
‫‪imagen del Todopoderoso; mientras no se reponga al menos un órgano, la‬‬
‫‪imagen no se completa. Al final, cuanto una persona se esfuerza por el bien del‬‬
‫‪Santo, bendito sea Él, y Su Shejiná, cumpliendo los preceptos, - tanto, "medida‬‬
‫‪por medida", el Santo, bendito sea Él, "se esfuerza” por él y su pareja en este‬‬
‫‪mundo.‬‬
‫חלק ב שער ד‬
‫השער הרביעי‪:‬‬
‫בעונש מדות הרעות ובשכר קנין הטובות‪:‬‬
‫הגאוה היא שורש להרבה עבירות אם בין אדם למקום ואם בין אדם לחבירו‪ ,‬כי‬
‫גורם להזיק לחבירו ולשנאתו ולדבר לשון הרע עליו‪ ,‬וכאלה רבות‪ ,‬ואם בינו למקום‬
‫שכן כתיב )דברים ח' י"ד( ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל‬
‫)סוטה דף ה' ע"א( כל שיש בו גסות הרוח נקרא תועבה שנאמר )משלי ט"ז ה'(‬
‫תועבת ה' כל גבה לב‪ .‬ואמרו )שם( בשמתא מאן דאית ביה‪ ,‬וראוי לגדעו כאשירה‬
‫ואין עפרו ננער ושכינה מיללת עליו ושקול כעובד עבודה זרה וככופר בעיקר‪ ,‬וכאלו‬
‫בא על כל העריות כולם וכאלו בנה במה‪ ,‬ואפילו שיקנה להקדוש ברוך הוא שמים‬
‫וארץ כאברהם אבינו שלא ינקה מדינה של גהינם וסופו מתמעט ונאסף מן העולם‬
‫שלא בזמנו‪ ,‬ואפילו ירבעם שכל חכמי דורו היו לפניו כעשבי השדה )סנהדרין דף‬
‫ק"א ע"ב( ולא היה בתורתו דופי והיה שונה ק"ן פנים בתורה לא אבר אחד פנוי‬
‫ממנו שאינו שורה עליו צריך בעבור אותו אבר לחזור בגלגול לעוה"ז עד שישתלם‬
‫בכל האברים בדיוקן דצלם ה'‪ ,‬שאם חסר אבר אחד אין הוא בצלמו‪ .‬סוף סוף כל מה‬
‫שישתדל הבן אדם בעבור קב"ה ושכינתיה כאשר עושה מצותיו‪ ,‬כך מדה כנגד מדה‬
‫ישתדל הקדוש ברוך הוא בעבורו ובעבור בת זוגו באותו עולם‪ .‬נענש ונטרד מן‬
‫העולם הזה והעולם הבא אלא מפני גסות הרוח וכאלו דוחק רגלי השכינה ומסתלקת‬
‫מן העולם ואומרת אין אני והוא יכולים לדור יחד בעולם‪ ,‬ומורד במלכות שמים‪,‬‬
‫ומתעטף בטליתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שנאמר בו )תהלים ל"ג‬
‫א'( ה' מלך גאות לבש‪ ,‬ובמה יתגאה האדם והויתו מטפה סרוחה ויצירתו בדם נדה‬
‫ובחייו טנוף וסרחון ואחר מותו רמה ותולעה ואחרית גופו גוש עפר ונפשו יורדת‬
‫לגיהנם‪:‬‬
‫אמנם הענוה והשפלות‪ ,‬אין מדה גדולה ממנה כי משה רבינו ע"ה רבן של כל‬
‫הנביאים בתורה ובמצות ויראת חטא לא נשתבח אלא בענוה שנאמר )במדבר י"ב ג'(‬
‫והאיש משה ענו מאד‪ ,‬צא ולמד מן הקב"ה שהניח שמי מרום ויורד לשכון אצל‬
‫השפלים שנאמר )ישעיה נ"ז ט"ו( מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח‪ ,‬וכתיב‬
‫)תהלים ל"ד כ'( קרוב ה' לנשברי לב‪ ,‬וכתיב )תהלים ט"ו א'( מי יגור באהליך וכו'‬
‫נבזה בעיניו נמאס‪ ,‬ואף על פי שהיראה כתיב בה )איוב כ"ח כ"ח( הן יראת ה' היא‬
‫חכמה‪ ,‬וכתיב )ישעיה ל"ג ו'( יראת ה' היא אוצרו‪ ,‬אמרו רבותינו ז"ל )ירושלמי‬
‫שבת פ"א ה"ג( כי היא עקב אל הענוה כמו שכתוב )משלי כ"ב ד'( עקב ענוה יראת‬
‫ה'‪ ,‬ומי שדעתו שפלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות שנאמר )תהלים נ"א י"ט( זבחי‬
‫אלהים רוח נשברה‪ ,‬ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת וכו' ואין תפילתו של אדם‬
‫נשמעת אלא אם כן משים עצמו כבשר )סוטה דף ה' ע"א( שנאמר )ישעיה ס"ו כ"ג(‬
‫והיה מדי חדש בחדשו וגו' יבא כל בשר להשתחוות וגו'‪ ,‬וכתיב )ישעיה ס"ו ב'( ואל‬
‫זה אביט אל עני ונכה רוח‪ .‬וכל מי שהוא ענו גורם להשרות שכינה על האדם בארץ‪,‬‬
‫שנאמר )שמות כ' י"ח( ומשה נגש אל הערפל‪ ,‬מי ‪ -‬גרם לו זה ענותנותו‪ ,‬שנאמר‬
‫)במדבר י"ב י"ג( והאיש משה ענו מאד‪:‬‬
‫ותנא רבי פינחס בן יאיר אומר )סוף סוטה( זהירות מביאה לידי זריזות וזריזות‬
‫מביאה לידי נקיות‪ ,‬ונקיות מביאה לידי טהרה‪ ,‬וטהרה מביאה לידי פרישות‪ ,‬ופרישות‬
‫לידי קדושה‪ ,‬וקדושה לידי ענוה וכו' וענוה גדולה מכלם‪ ,‬שמביאה לידי רוח הקדש‪,‬‬
‫שנאמר )ישעיה ס"א א'( רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים‪:‬‬
‫ושלחו מתם )סנהדרין פ"ח ע"א( איזהו בן העולם הבא ענותן ושפל ברך שיף עייל‬
‫ושייף נפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה‪) .‬מגילה דף ט"ו‬
‫ע"ב‪ ,‬סנהדרין דף ק"א ע"ב( ועתיד הקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש כל צדיק‬
‫וכו'‪ ,‬יכול לכל תלמוד לומר )ישעיה כ"ח ה'( לשאר עמו‪ ,‬למי שמשים עצמו כשירים‪:‬‬
‫ובספר הזוהר פרשת שלח )דף קס"א( הכי פתח רב מתיבתא‪ ,‬זכאה איהו מאן דאזעיר‬
‫גרמיה בהאי עלמא‪ ,‬כמה איהו רב בההוא עלמא‪ ,‬מאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן‬
‫דאיהו רב איהו זעיר‪ ,‬עוד שם פרשת תרומה )דף קס"ו( אמאי אקרי יחזקאל בן בוזי‪,‬‬
‫על דהוה מבזה גרמיה לגבי מאן דגדול מיניה‪ ,‬ועל דא זכה לאתקרי בן אדם מה דלא‬
‫אקרי הכי בר נש אחרא ואקרי רם כדכתיב )איוב ל"ב ב'( ברכאל הבוזי ממשפחת‬
‫רם וכו'‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל )תענית דף ז' ע"א( למה נמשלה התורה למים‪ ,‬מה המים‬
‫אינם הולכים אלא למקום נמוך‪ ,‬כך אין התורה שורה אלא במי שרוחו נמוכה‪ .‬אשרי‬
‫מי שאינו קוצף ורוחו נמוכה ושפלה הרבה‪ ,‬וכן הוא אומר )תהלים נ"א י"ט( זבחי‬
‫אלהים רוח נשברה‪ .‬אשרי מי שמאריך הכל ונושא הכל לרצון בוראו ועושה עצמו‬
‫כשירים וכן הוא אומר )מיכהז' י"ח( נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו‪ ,‬למי‬
‫שמשים עצמו שיריים‪ ,‬אשרי אדם שישים עצמו עפר שהכל ירמסוהו ויהיה‬
‫כאסקופה התחתונה שהכל דשין בה וכיתד הנמוכה שהכל נתלים בה וכו'‪:‬‬
‫]תרגום ‪ -‬בספר הזוהר פרשת שלח‪ ,‬כך התחיל לדרוש ראש הישיבה‪ ,‬זכאי הוא מי‬
‫שמקטין עצמו בעוה"ז כמה הוא גדול בעוה"ב‪ .‬מי שהוא קטן הוא גדול‪ ,‬ומי שהוא‬
‫גדול הוא קטן‪ .‬עוד שם בפרשת תרומה‪ .‬למה נקרא יחזקאל בן בוזי על שהיה מבזה‬
‫עצמו לגבי מי שגדול ממנו‪ .‬ועל זה זכה להקרא בן אדם מה שלא נקרא כך בן אדם‬
‫אחר‪ .‬ונקרא רם כמו שכתוב ברכאל הבוזי ממשפחת רם[‪:‬‬
‫הכעס הוא ענף הגאוה ושקול כמוהו‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )נדרים דף כ"ב ע"א( כל‬
‫הכועס כל מיני פורעניות של גיהנם שולטין בו‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )שבת דף ק"ה‬
‫ע"ב( המקרע בגדיו והמפזר מעותיו והמשבר כלים בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה‬
‫זרה‪ ,‬שנאמר )תהלים פ"א י'( לא יהיה בך אל זר‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל )נדרים דף‬
‫כ"ב ע"ב( כל הכועס אין שכינה חשובה כנגדו ומשכח תלמודו ומוסיף טפשות ובידוע‬
‫שעונותיו מרובים מזכיותיו שנאמר )משלי כ"ט כ"ב( ובעל חימה רב פשע‪ ,‬ואמרו‬
‫רבותינו ז"ל )פסחים דף ס"ו ע"ב( כל הכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו‪,‬‬
‫מנלן ממשה ומאלישע וכו'‪ ,‬ואמר ליה אליהו זכור לטוב )ברכות דף כ"ט ע"ב( לרב‬
‫יהודה לא תרתח ולא תחטא‪ ,‬ובזוהר פרשת תצוה )קפ"ב א' רס"ג ב'( אי בר נש כעיס‬
‫עקר מניה נשמתא עילאה קדישא למשרי באתרה סטרא אחרא ודא איהו בר נש‬
‫דמריד במאריה ואסיר לאתקרבא בהדיה‪ ,‬ודא איהו טורף נפשו באפו‪ ,‬דטריף נפשיה‬
‫ואשרי באתרה אל זר‪ ,‬כי במה נחשב הוא‪ ,‬עבודה זרה אקרי‪ ,‬ומאן דאשתעי עמיה‬
‫כאלו אתחבר לעבודה זרה ממש‪ ,‬דעבודה זרה ממש שריא בגויה‪ ,‬ואסיר לאסתכלא‬
‫באנפוי ועליה כתיב )ויקרא י"ט ד'( אל תפנו אל האלילים‪ ,‬ועל דא כתיב )שמות ל"ד‬
‫י"ז( אלהי מסכה לא תעשה לך‪ .‬וכל מסאביא אתדכיין בר מהאי‪ ,‬בגין דמסאיב גופא‬
‫מגו ומבר‪ ,‬ונפשא כולא מסאב‪ .‬ואפילו כד אתי האי בר נש ועקר לההוא זר מגויה‬
‫מכל וכל לעלמין ולבתר אשתדל לאתקדשא ולאמשכא ההיא קדושא דנשמתא קדישא‬
‫עליה‪ ,‬כדין‪ ,‬ולואי דאתקדש דכיון דערקת מניה זמנא חדא כמה יעביד בר נש עד די‬
‫תיתוב לאתרה‪:‬‬
‫]תרגום ‪ -‬בזוהר פרשת תצוה אם בן אדם כועס עוקר ממנו נשמה עליונה קדושה‬
‫להשרות במקומה סטרא אחרא וזה הוא בן אדם שמורד באדונו ואסור להתקרב‬
‫להיות עמו וזה הוא טורף נפשו באפו דטורף את נפשו ומשרה במקומה אל זר‪ .‬כי‬
‫במה נחשב הוא‪ ,‬ונקרא עבודה זרה‪ ,‬ומי שמדבר עמו כאלו מתחבר לע"ז ממש‪.‬‬
‫דעבודה זרה ממש שורה בתוכו‪ .‬ואסור להסתכל בפניו ועליו כתוב אל תפנו אל‬
‫האלילים ועל זה כתוב אלהי מסכה לא תעשה לך‪ .‬וכל טומאות יש להם טהרה חוין‬
‫מזה‪ ,‬בעבור שמטמא גופו מבית ומחוץ‪ .‬ומטמא את כל הנפש‪ ,‬ואפילו כאשר יבא בן‬
‫אדם זה ויעקור לסטרא אחרא מתוכו מכל וכל לעולם ואחר כך ישתדל להתקדש‬
‫ולהמשיך אותה נשמה של הקדושה עליו‪ ,‬אז הלואי שיתקדש‪ ,‬וכיון דנעקרא ממנו‬
‫פעם אחת כמה יעשה הבן אדם עד שישוב למקומה‪:‬‬
‫הקפדנות היא ענף מן הגאוה ומן הכעס‪ .‬ואמרו ז"ל )ר"ה דף י"ז( מאן דקפיד קפדין‬
‫ליה ואין מוחלין לו עונותיו‪ ,‬שנאמר )מיכה ז' י"ח( נושא עון ועובר על פשע‪ ,‬למי‬
‫נושא עון למי שעובר על פשע‪ ,‬אבל המעביר על מדותיו וכו'‪ .‬אמרו ז"ל )שבת דף‬
‫ל"ב ע"א( לעולם יבקש אדם רחמים בכל יום ובכל עת‪ ,‬יתן בעפר פיהו‪ ,‬יתן למכהו‬
‫לחי ישבע בחרפה‪ ,‬אשרי מי ששומע חרפתו ואינו משיב‪ ,‬וכן ישעיה אומר )ישעיה ג'‬
‫ו'( גוי נתתי למכים‪ .‬כך אמרו חכמים )ר"ה דף י"ז ע"א( כל המעביר על מדותיו‬
‫מעבירים לו על כל פשעיו שנאמר )מיכה ז' י"ח( נושא עון ועובר על פשע וכו'‪,‬‬
‫ואמרו בחופת אליהו ז"ל )סוף ראשית חכמה שער ג'( שלשה הקדוש ברוך הוא‬
‫אוהבם‪ ,‬מי שאינו מתכעס ומי שאינו משתכר ומי שאינו עומד על מדותיו‪:‬‬
‫ושאל רבי עקיבא )מגילה כ"ח ע"א( לרבי נחוניא הגדול במה הארכת ימים ואמר לו‬
‫מימי לא קבלתי מתנות ולא עמדתי על מדותי‪ .‬ואמרו ז"ל )ר"ה דף י"ז ע"א( רב‬
‫הונא בר יהושע חלש אמרו ליה מאי חזית אמר להו הכי אמר קב"ה הואיל ולא מוקי‬
‫במילתיה לא תוקמו בהדיה שנאמר )מיכה ז' י"ח( נושא עון ועובר על פשע ואמרו‬
‫ז"ל רב נחמן חפר תל אחד והיה רב אחאי בר יאשיה קבור וראהו קיים בעצמותיו‬
‫אמרו ליה מאי האי אמר להו מימי לא עמדתי על מידותי ולא תפסתי בלבי קנאת‬
‫חברי שנאמר )משלי י"ד ל'( ורקב עצמות קנאה‪ .‬ואמרו ז"ל )תענית דף כ"ה ע"ב(‬
‫מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ולא נענה וכו'‪ ,‬ירד רבי עקיבא ונענה ויצאה‬
‫בת קול ואמרה מפני שזה מעביר על מדותיו‪ .‬ואמרו ז"ל )חולין דף פ"ט ע"א( אין‬
‫העולם מתקיים אלא במי שבולם פיו בשעת מריבה‪ ,‬שנאמר )איוב כ"ו ז'( תולה ארץ‬
‫על בלימה‪ ,‬רבי אבהו אומר על מי שמשים עצמו כמי שאינו וכו'‪ ,‬ותנו רבנן )שבת‬
‫דף ס"ח ע"א( הנעלבין ואינם עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עליהם הכתוב‬
‫אומר )שופטים ה' ל"א( ואוהביו כצאת השמש בגבורתו‪ ,‬ואמר אליהו זכור לטוב‬
‫)אליהו זוטא פ"ד( לעולם הוי עלוב לבני אדם ולבני ביתך יותר מכולם‪ .‬ואמר אבא‬
‫אליהו זכור לטוב )כלה רבתי ספ"ה( לעולם אין התורה מתפרשת אלא במי שאינו‬
‫קפדן ואף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן‪:‬‬
‫העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצות ובטול עסק התורה וכונת התפילה‬
‫ומבטל מחשבה טובה לעבוד את ה'‪ ,‬והיא שער התחלת גרוי הסתת היצר הרע אפילו‬
‫אם הוא צדיק‪ ,‬בהראותו כי אין לו תועלת בעבודה בהיות יסורים עליו וכו'‪ .‬וגם כי‬
‫בא עליו בדרך חסידות באמור לו איך יעלה בדעתך עפר רמה ותולעה להתקרב‬
‫להתקדש בקדושת מלכו של עולם‪ ,‬וכמו שכתוב )משלי כ"ה ז'( ראמות לאויל חכמות‬
‫וגו' וכמו שכתוב )איוב ל"ה ז'( ואם צדקת מה תתן לו‪:‬‬
‫גם גורמת סלוק רוח הקודש מעליו‪ ,‬וההפך בהיותו עובד ה' יתברך בשמחה כמו‬
‫שכתוב )תהלים ק' ב'( עבדו את ה' בשמחה‪ ,‬כי השמחה מוסיפה חשק רב ואהבה‬
‫להתדבק בו יתברך וכתיב )דברים כ"ח מ"ז( תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך‬
‫בשמחה ובטוב לבב וגו'‪ .‬כי העבודה אם היא בעצבון דומה לעבד העובד לרבו בפנים‬
‫עצבות וזועפות‪ .‬וכתיב )משלי י' כ"ב( ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה‪ .‬כי‬
‫העצבון הוא נמשך מזהמת סמא"ל ונחש שהטילו באדם וחוה כמו שכתוב באדם‬
‫)בראשית ג' י"ז( בעצבון תאכלנה וכתיב )שם ט"ז( בעצב תלדי בנים‪ ,‬ועל ידי כך‬
‫הקדוש ברוך הוא ושכינתו מסתלקים מעליו‪:‬‬
‫והראיה מיעקב בחיר האבות שנתסלקה ממנו שכינה ורוח הקדש עשרים ושתים‬
‫שנים שפרש יוסף ממנו‪ ,‬וכששמח בבשורתו נתיב ותחי רוח יעקב‪ ,‬ששרתה עליו רוח‬
‫הקדש‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )פסחים דף קי"ז ע"א( אין שכינה ואין נבואה שורה לא‬
‫מתוך עצבות וכו'‪ .‬וכן מצינו באלישע ובבני הנביאים דכתיב )מלכים ב' ג' ט"ו( והיה‬
‫כנגן המנגן וכתיב )שמואל א' י' ה'( ולפניהם תוף וחליל וכנור והמה מתנבאים‪,‬‬
‫ואפילו בכל עבודת מצוה ותהלה צריך שיהיה בתכלית השמחה כמו שמצינו באביי‬
‫)ברכות דף ל' ע"א( דהוה בדיח טובא ואמר תפילין קא מנחנא‪ .‬וכן רב ברונא משום‬
‫דסמך גאולה לתפלה לא פסק חוכא מפומיה כל ההוא יומא‪:‬‬
‫שנאה‪ ,‬על ידי כך חוטא לחבירו להרע לו בכל מיני רעה‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )אבות‬
‫פ"ד( שנאת הבריות מוציאה את האדם מן העולם‪ ,‬והנה שונא כביכול להקדוש ברוך‬
‫הוא על שברא אותו‪ ,‬והנה כולנו בנים לה' אלהינו‪ ,‬ושונא את אברהם יצחק ויעקב‬
‫שיצא מהם זה‪ .‬והנה כל הנשמות נאחזות בשם יתברך וצורך גבוה הם‪ ,‬אשר בהם‬
‫יתפאר ואיך תשנאהו‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל )יומא דף ט' ע"ב( בית שני היו בו צדיקים וחכמים גדולים ולא‬
‫נחרב אלא בעון שנאת חנם ולא נתארך הקץ ולא נעלם אלא לסיבת שנאת חנם‪ ,‬ולא‬
‫עוד‪ ,‬ששאר העבירות אינו עובר עליהם אלא בשעתם אבל שנאת חנם בלב‪ ,‬היא‬
‫תמיד‪ ,‬ובכל רגע עובר על לא תשנא‪ ,‬ובטול מצות עשה )ויקרא י"ח י"ט( ואהבת‬
‫לרעך כמוך‪ ,‬ולא עוד אלא שעל מצוה זו אמרו )תו"כ פ' קדושים( שזה כלל גדול‬
‫שבתורה שכולה תלויה בה‪ ,‬ולא זכה משה לכל מעלותיו אלא שהיה אוהב לישראל‬
‫ומצטער בצרתם כמו שאמרו ז"ל )מדרש רבה שמות פ"א( על וירא בסבלותם‪ ,‬ועל‬
‫פסוק )שמות ל"ב ל"ב( ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא‪ ,‬ולכן היה שקול‬
‫ככל ישראל כמו שכתוב )ישעיה ס"ג י"א( ויזכור ימי עולם משה עמו‪:‬‬
‫הקנאה‪ ,‬היא גרמא לבא לידי שנאה‪ ,‬וגם היא יותר קשה כי מורד על הקדוש ברוך‬
‫הוא למה השפיע טובה לחבירו יותר ממנו‪ ,‬ואמרו ז"ל )אבות פ"ד כ"א( הקנאה‬
‫והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם‪ ,‬צא ולמד כי כל הראשונים לא נענשו‬
‫אלא בשביל הקנאה‪ ,‬כי הנה קין המדבר פה אל פה עם השם יתברך נטרד מן העולם‬
‫הוא וזרעיותיו על שקנא לתאומתו של הבל ועל ידי כן עבר כל אותם העבירות‪,‬‬
‫ועשרת השבטים לא גלו למצרים אלא בעון ויקנאו בו אחיו וסוף סוף נענשו בעשרה‬
‫הרוגי מלכות‪ ,‬וירבעם שכל חכמי דורו לפניו כעשבי השדה נטרד מן העולם בקנאתו‬
‫ממלכי בית דוד‪ ,‬גם שאול בחיר השם כבן שנה שלא טעם טעם חטא ולא היה‬
‫במלכותו שום דופי כמו שאמרו ז"ל )יומא דף כ"ב ע"ב(‪ ,‬נטרד ממלכותו ונהרג הוא‬
‫ושלשת בניו ונהרגו נוב עיר הכהנים וגלו ישראל ביד פלשתים ונחרב משכן שילה‪,‬‬
‫והכל על שקינא לדוד בענין גולית סרה מעליו רוח הקדש ונחה עליו רוח עועים‪:‬‬
‫ואין בן דוד בא עד שתוסר הקנאה כמו שכתוב )ישעיה י"א י"ג( אפרים לא יקנא את‬
‫יהודה‪ ,‬ולא עוד כי אפילו מלאכי מרום נפלו מקדושתם על זה כמו שכתוב בפרקי‬
‫דרבי אליעזר )פרק י"ג‪-‬י"ד( על סמא"ל שהיה גדול מן השרפים שאין להם רק שש‬
‫כנפים והוא היו לו שנים עשר כנפים ונעקר מן הקדושה בשביל קנאה על האדם‪ ,‬וכן‬
‫הנפילים עז"א ועזא"ל נטרדו מן העולם על שנתקנאו באדם‪ ,‬וכל מי שיש בו קנאה‬
‫עצמותיו מרקיבין‪ ,‬ולכן ראוי לאדם להיות שמח בחלקו אף אם מעט הוא‪ ,‬כי לא טוב‬
‫הוא מהלל הזקן ורבי חנינא בן דוסא ורבי יהודה בר אלעאי ורבי אלעזר בן פדת‬
‫וזולתם‪:‬‬
‫החמדה‪ ,‬אב הטומאה‪ ,‬כי היא מביאה לשנאה וקנאה ומביאה לידי גזל ושבועת שקר‬
‫ולידי רציחה‪ ,‬והיא העשירית שבעשרת הדברות שקולה ככולם‪ ,‬כי עינו לא תשבע‬
‫עושר כעין הנחש שנאמר בו )ישעיה ס"ה כ"ה( ונחש עפר לחמו‪ ,‬וכתיב )משלי כ"ח‬
‫כ"ב( נבהל להון איש רע עין וגו'‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל התאוה מוציאה את האדם מן‬
‫העולם כי מטרידתו מעסק התורה ומקיום מצותיה‪ ,‬והוא כופר בהשגחה שאינו מאמין‬
‫שהכל על ידי השגחת השם יתברך וכמו שאמרו ז"ל )סוטה דף מ"ח ע"ב( כל מי‬
‫שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה ועליו אמר )זכריה ד'(‬
‫כי מי בז ליום קטנות‪ ,‬מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנן לעתיד לבא‪ ,‬קטנות אמנה‬
‫שהיתה בהן‪:‬‬
‫אבל הבטחון אין מעלה כמוהו וכמו שכתוב )תהלים ב' י"ב( אשרי כל חוסי בו‪ ,‬כי‬
‫מאמין שיש בעולם אלוה יכול ומשגיח‪ ,‬וכתיב )ירמיה י"ז ז'( ברוך הגבר אשר יבטח‬
‫בה' והיה ה' מבטחו‪ ,‬ומובטח הוא שלא יחסרו מזונותיו כמו שכתוב )תהלים נ"ה נ"ג(‬
‫השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך‪ ,‬ובתנאי שיהיה באמת ובכל לבו בלי שום פקפוק‪,‬‬
‫ועוד כי בהיותו בוטח בה' יעסוק בתורה ובמצות בכל לבו בלי הרהור כלל‪:‬‬
‫תאות התענוגים‪ ,‬רעה מכל הנזכרים לעיל‪ ,‬כי בהיותו גרגרן יבא לידי חמדה וגזל‪,‬‬
‫שבועת שקר‪ ,‬שנאת הבריות‪ ,‬וקנאה‪ ,‬ודומה לעשו שנאמר בו )בראשית כ"ה ל'(‬
‫הלעיטני נא‪ ,‬ועליו נאמר )משלי כ"ג ב'( ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה‪ ,‬כי‬
‫על ידי כן יאכל נבלות וטרפות וכל מאכלות אסורות‪ ,‬וכתיב )קהלת ו' ז'( כל עמל‬
‫האדם לפיהו‪ ,‬וכתיב )משלי י"ג כ"ה( ובטן רשעים תחסר‪ ,‬וכתיב )דברים ל"ב ט"ו(‬
‫וישמן ישורון ויבעט‪ ,‬ויטוש אלוה עשהו כי מביאו לכחש בשם יתברך‪ ,‬כמו שאמר‬
‫הכתוב )משלי ל' ט'( פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה'‪ ,‬ועל כל העבירות אין הקטן‬
‫נענש ובן סורר ומורה שאכל תרטימר בשר וחצי לוג יין‪ ,‬נסקל‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל‬
‫)תענית דף י"א ע"א( מנהג הרשעים אכול בשר ושתה יין וכו' וכתיב )ישעיה כ"ב‬
‫י"ד( אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון‪ ,‬ואמר אליהו זכור לטוב לרבי יהודה‬
‫)ברכות כ"ט ע"א( לא תרוי ולא תחטא‪:‬‬
‫אבל המסתפק בהכרחי נקרא צדיק כמו שאמר הכתוב )משלי י"ג כ"ה( צדיק אוכל‬
‫לשובע נפשו‪ ,‬ודוד אמר )תהלים קי"ט ע"א( טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך‪ ,‬ולא‬
‫שאל יעקב אלא )בראשית כ"ח כ'( ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש‪ ,‬וכתיב‬
‫)בראשית מ"ט י"ד( יששכר חמור גרם וכו' ויט שכמו לסבול‪ .‬ואמרו ז"ל )אבות פ"ו‬
‫משנה ד'( כך היא דרכה של תורה‪ ,‬פת במלח תאכל וכו' אם עשית כן אשריך בעולם‬
‫הזה וטוב לך לעולם הבא‪ ,‬ואמרו ז"ל )ברכות ס"ג ע"א( אין התורה מתקיימת אלא‬
‫במי שממית עצמו עליה‪ .‬ואמרו ז"ל )אבות פ"ב משנה ז'( מרבה בשר מרבה רמה‪.‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל )תענית דף י"א( לעולם יראה אדם כאלו קדוש בתוך מעיו‬
‫שנאמר )הושע י"ב ט'( בקרבך קדוש‪ ,‬ולא זכה משה רבינו ע"ה לקבל התורה עד‬
‫שהתענה ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬ולא עלה אליהו זכור לטוב למרום עד‬
‫שהתענה ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬ולא זכה רבי אלעזר ורבי עקיבא ורבי‬
‫ישמעאל לכל אותה החכמה והנבואה בעליתן לפרד"ס עד אשר התענו ימים רבים‬
‫בכל מיני סגופים ופרישות‪ .‬ולא זכה שלמה שנאמר בו )מלכים א' ה' י"א( ריחכם‬
‫מכל האדם עד שהתענה ארבעים יום וארבעים לילה‪ ,‬כמו שאמרו על מ' של משלי‬
‫שהיא מ"ם רבתי‪:‬‬
‫ובספר הזוהר )ח"א דף י"א ע"א( אמר רבי שמעון בר יוחאי לרבי פינחס כד חזייה‬
‫דגופיה מלא חלודין בצאתו מן המערה אלו לא חמיתני בכך לא הייתי בכך‪ .‬ובפרשת‬
‫תרומה )קמ"א ע"א( גופיהון דצדיקייא דלא אתמשכו בהאי עלמא בתר הנאות דההיא‬
‫קליפה‪ ,‬לא שלטא עלייהו רוח מסאבא כלל‪ ,‬דכיון דלא אתענגו בהאי עלמא אלא‬
‫מתענוגי דמצוה שבתין וחגין ההוא רוח מסאבא לא יכול לשלטאה עלייהו כלל כיון‬
‫דלא אתענגו מדיליה כלום‪ ,‬ואי אתהני מדיליה ביומין דחול עליה אתמר )מלאכי ב'‬
‫ג'( וזריתי פרש על פניכם‪ .‬ותנא דבי אליהו )א"ר פכ"ו( לא זכה אדם לתורה יבקש‬
‫רחמים על אכילה ושתיה יתירה שלא תבא לתוך מעיו‪:‬‬
‫]תרגום ‪ -‬אמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי פנחס כאשר ראה שגופו מלא פצעים‬
‫בצאתו מן המערה‪ ,‬אילו לא ראיתני בכך‪ ,‬לא הייתי כך‪ .‬ובפרשת תרומה גופם של‬
‫הצדיקים שלא נמשכו בעוה"ז אחר הנאות דאותה קליפה‪ ,‬לא שולטת עליהם רוח‬
‫טומאה כלל לפי שמאחר ולא התענגו בעוה"ז אלא מתענוגי מצוה שבתות וחגים אותו‬
‫רוח טומאה לא יכול לשלוט עליהם כלל כיון שלא נהנו משלו כלום‪ .‬ואם נהנה משלו‬
‫בימות החול עליו נאמר וזרתי פרש על פניכם[‪:‬‬
‫השררה והכבוד היא קשה מאד כי היא מביאה לאדם לידי הגאוה שהיא הקשה‬
‫מכלם‪ .‬ועל ידי כן יטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים אשר סופו נעקר מן‬
‫העולם וזרעו לא יצליח אחריו כלל‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל )סנהדרין דף ק"א(‪,‬‬
‫וכמו שמצינו בירבעם החכם הגדול שעל ידי בקשת השררה נטרד הוא וזרעו מן‬
‫העולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬ושאול בחיר ה' כבן שנה במלכו שלא טעם‬
‫טעם חטא והיה נחבא אל הכלים בורח מן השררה וסופו נלכד ברשתה‪ ,‬ואמר‬
‫)שמואל א' ט"ו ו'( כבדני נא נגד זקני עמי‪ ,‬ורדף אחריה ואבד המלוכה ונהרג הוא‬
‫ושלשת בניו‪ ,‬כנזכר לעיל במדת הקנאה‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ד משנה כ"א( הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את‬
‫האדם מן העולם ואמרו רבותינו ז"ל )ברכות דף נ"ה ע"א( הרבנות מקפחת וקוברת‬
‫בעליה כי מביאתו לרום לבבו על קונו‪ .‬כמו שכתוב )דברים י"ז ז'( לבלתי רום לבבו‬
‫וגו' למען יאריך ימים על ממלכתו‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )יומא דף פ"ו ע"ב‪ ,‬וסנהדרין‬
‫דף ז' ע"ב( רב כד הוה נפיק לדינא הוה אמר ברעות נפשאי לקטלא נפיק וכו'‪ .‬ואמרו‬
‫רבותינו ז"ל )מד"ר שמות פכ"ז( בני אם ערבת לרעך )משלי ו' א'(‪ ,‬רב הונא פתר‬
‫ליה במי שמתמנה פרנס על הצבור‪ ,‬מה כתיב בתריה‪ ,‬נוקשת באמרי פיך נלכדת‬
‫באמרי פיך עשה זאת איפה בני והנצל‪ ,‬ואם לאו עליו כתיב )שם ל"ב( נואף אשה‬
‫חסר לב משחית נפשו וגו' ואין מרחמים עליו בגיהנם‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא אני‬
‫קדוש אני חסיד וכו' אם יש בך כל המדות האלו קבל עליך שררה ואם לאו אל‬
‫תקבל‪ .‬ודוד המלך ע"ה אמר )תהלים קל"א א'( ה' לא גבה לבי וגו' נפשי כגמול עלי‬
‫אמו‪:‬‬
‫לכן הוי בורח מן השררה עד קצה האחרון וכמו שהארכתי במדת הגאוה‪ ,‬וכמו‬
‫שאמרו בספר הזוהר )ח"ג קס"ה ע"א( זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא‪,‬‬
‫ומי לנו גדול ממשה רבן של כל ישראל שסרב עם הקדוש ברוך הוא שבעת ימים ולא‬
‫רצה ואמר )שמות ד' י"ג( שלח נא ביד תשלח עד שנאמר בו )שם י"ד( ויחר אף ה'‬
‫במשה‪ ,‬ועשה בו רושם כמו שאמרו רבותינו ז"ל )שמות רבה פ"ג( ואחר כך נתרצה‬
‫ולסוף נענש בעבורם במי מריבה ולא הועילו לו כל זכיותיו‪ .‬כי כל המשתרר על‬
‫הצבור אפילו לשם שמים כמשה סופו ליענש כי הוא ערב על כל מעשיהם כמו‬
‫שאמרו רבותינו ז"ל )ספרי דברים פיסקא י"ג( על ואשימם בראשיכם‪ .‬קל וחומר‬
‫ליתמי כמונו שחס ושלום לא תהיה לנו תקומה‪:‬‬
‫הוראת מעשיו לבריות‪ .‬ידעת מה שאמרו רבותינו ז"ל )ירושלמי חגיגה פ"א( ענין‬
‫אותה האשה שהיתה נענשת בגיהנם על שהיתה מספרת לחברתה היום התעניתי וכו'‪.‬‬
‫ולא די שאינו מקבל שכר אלא שנדון בגיהנם כי הרי מגלה דעתו שאין מעשיו כלל‬
‫לשם שמים והוא מכלל הפרושים )סוטה כ"ב ע"ב( פרוש נקפי‪ ,‬פרוש קזאי‪ ,‬ואמרו‬
‫רבותינו ז"ל )אליהו רבא פכ"א( לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ויהיו כל דרכיו‬
‫לשם שמים ואם יכול אדם שיעשה כל דרכיו לשם שמים ולא יפרש לבריות אפילו‬
‫אחד מהם‪ ,‬שכרו כפול ומכופל מפני שכבוד אלהים הסתר דבר‪:‬‬
‫‪Puerta Cuatro: Sobre los castigos por malas cualidades y sobre la recompensa‬‬
‫‪por adquirir buenas cualidades.‬‬
‫‪Orgullo - es la fuente de muchos crímenes, tanto en términos de la relación de‬‬

‫‪una persona con el Altísimo, como en términos de la relación de una persona‬‬
‫‪con otras personas. El orgullo obliga a una persona a dañar a los demás, a odiar,‬‬
‫‪a calumniar y a hacer otras cosas similares.‬‬
‫‪Y sobre la relación del hombre con el Altísimo, está escrito (Devarim 8:14): “Y‬‬
‫‪te enorgullecerás de corazón y te olvidarás de tu Dios Todopoderoso…”. Y los‬‬
‫‪sabios dijeron (Sotá 5a): "Todo aquel, en quien hay orgullo, es llamado‬‬
78 Segunda Parte
abominación”, como dice (Mishlei 16:5): "Todo el que se enaltece de corazón

es abominación al Altísimo…".
Y también allí se dice: “Aquel, en quien tiene esto, debe ser erradicado, como
ahieira, sus cenizas no se levantarán, la Shejiná gime sobre él, y lo equiparan
con los idólatras, negando los fundamentos, con aquellos, que han cometido
todos posibles adulterios, como si fuera a construir un templo. E incluso si trae
el cielo y la tierra al Altísimo, como el antepasado Avraham, no escapará del
castigo en Guehinom. Y al final dejará este mundo antes de lo previsto.
Incluso Yerobam, al lado de quien todos los sabios de su generación eran como
“hierba del campo” (Sanhedrín 101b-102a), en cuya Torá no había defecto y
que la enseñaba de ciento tres maneras diferentes, fue castigado y perdió este y
el mundo futuro sólo por su orgullo. Él parece alejar a la Divinity y dejara este
mundo, y ella dice: "Él y yo no podemos vivir en el mismo mundo".
Tal persona se rebela contra el reino de los cielos y se pone la ropa del Rey de
reyes. El Santo, bendito sea Él, de quien se dice (Tehilim 93:1): "El Altísimo -
es el Rey, vestido de orgullo…". ¿Y de qué puede enorgullecerse una persona,
si su ser - es de una gota vil, si se formó de la sangre de la nidá, si en vida es -
suciedad y abominación, y después de la muerte - podredumbre y gusanos, su
cuerpo se convertirá en un terrón de polvo, y su alma caerá en Guehinom?
Y no hay cualidad más digna, que la modestia y la humildad. Moshé mismo, el

maestro de todos los profetas en la Torá, los preceptos y el temor ante el Cielo,
fue glorificado precisamente por la humildad, como se dice (Bamidbar 12:3):
"Y Moshé - es una persona muy humilde". Aprendan esto del Santo, bendito sea
Él, Que dejó las alturas de los cielos y se posó junto a los humillados, como está
dicho (Yeshayahu 57:15): "…En las alturas y santidad Yo habito y junto a un
hombre de corazón quebrantado y de espíritu humilde".
Y también está escrito (Tehilim 34:19): “El Altísimo está cerca de los
corazones quebrantados…”, y en el mismo lugar (15:1-4): “¿Quién habitará en
Tu tienda? - Despreciable y abominable a sus ojos…" Y aunque está escrito
sobre el estremecimiento (Job 28:28): “Sí, el estremecimiento ante el Altísimo,
- es sabiduría…”, y (Yeshayahu 33:6): “El estremecimiento ante el Altísimo -
es su riqueza”, explicaron nuestros sabios, de bendita memoria (Talmud de
Jerusalén, Shabat 1:3; Midrash Shir ha-Shirim Rabbah 1:9) que el
estremecimiento sigue a la humildad, como está dicho (Mishlei 22:4): “Después
de la humildad - estremecimiento ante el Altísimo.”
Y aquel, cuya opinión de sí mismo es baja, como si trajera todo tipo de

sacrificios, como se dice (Tehilim 51:19): "Los sacrificios del Todopoderoso -
son un espíritu humillado…", - además, la oración de tal persona no es
rechazada. Y la oración de una persona es aceptada, si se considera “carne”
(Sotá 5a), como está dicho (Yeshayahu 66:23): “Y será, de mes en mes… toda
carne vendrá a adorar”. Y también está escrito (Yeshayahu 66:2): "A éstos Él
mirará - a los pobres y quebrantados de espíritu". Cualquiera, que es humilde,
hace descender la Shejiná sobre el hombre en la tierra, como está dicho
(Shemot 20:18): “Y Moshé subió a la niebla”, ¿qué le permitió hacer esto? - Se
dice: “¡Y Moshé - es una persona muy humilde!”
Enseñó (Avodá Zará 20b): “Rabí Pinjás ben Yair dice: “La cautela lleva a la
prudencia, la prudencia conduce a la pureza, la pureza conduce a la
iluminación, la iluminación conduce a la abstinencia, la abstinencia conduce a
la santidad, la santidad - a la humildad y la humildad - está por encima de todo.
todo, ya que lleva al Espíritu de santidad, como está dicho (Yeshayahu 61:1):
“El espíritu del Señor Todopoderoso está sobre mí, porque me ha ungido el
Todopoderoso para traer nuevas a los humildes…‫״‬.
(Sanhedrín 88b) Enviaron desde allí: “¿Quién recibe el mundo venidero? - El

humilde, que dobla la rodilla, aquel, que entra doblado y sale doblado, enseña
constantemente la Torá y no ve mérito propio en esto…”. «En el futuro, el
Santo, bendito sea Él, se convertirá en una corona sobre la cabeza de todo
hombre justo… – ¿Está realmente sobre la cabeza de todos? La enseñanza dice
(Yeshayahu 28:5): "…los remanentes del pueblo" - de uno que se ve a sí mismo
como un "remanente"» (meguilá 15b; Sanhedrín 111b).
Y en el Libro del Zóhar, en el capítulo Shlaj (168a), se dice: «Así dijo Rav
Metivta: "¡Aquel que se humilla en este mundo, merece lo grande que será en el
mundo venidero! Aquel, que es pequeño, será grande, y aquel, que es grande,
será pequeño!"» También se dice allí, en el capítulo de Terumá (166a): «¿Por
qué a Yejezkel se le llama "ben Buzi"? -
Porque se humilló frente a cualquiera, que fuera más importante que él. Por lo
tanto, tuvo el honor de ser llamado "hijo del hombre" - como nadie más fue
llamado». Y también fue llamado exaltado, como está escrito (Job 32:2):
"Barajel ha-Buzi, de la familia de los exaltados".
Y nuestros sabios, de bendita memoria también dijeron (Taanit 7a): “¿Por qué
80 Segunda Parte
se compara la Torá con el agua? - Así como el agua fluye solo hacia un lugar
bajo, así la Torá solo llega a aquellos, cuyo espíritu está humillado”. Dichoso
aquel, que no se enoja, cuyo espíritu es bajo y cuya humildad es grande. Y
también se dice (Tehilim 51:19): "Los sacrificios del Todopoderoso son un
espíritu quebrantado…".
Dichoso aquel, que siempre se contiene, y todo lo soporta según la voluntad del
Creador, y se ve a sí mismo como un "remanente". Y se dice (Mijá 7:18): “El
que tolera los pecados, olvida el crimen de los remanentes de su herencia…”, -
al que se ve a sí mismo como un “remanente”. Feliz el hombre, que se convierte
en polvo, que todos pisotean, y se comporta como el último peldaño que todos
pisan, y como una estaca baja en la que todo está “colgado”.
La ira - es un producto del orgullo y se equipara con el orgullo. Y los sabios, de

bendita memoria, dijeron (Nedarim 22a): "Sobre todo, el que se enoja, es
dominado por todo tipo de sufrimientos del Guehinom". Y los sabios también
dijeron (Shabat 105b): “Que el que rasga la ropa, derrama el dinero y rompe los
platos con ira, sea a tus ojos como un siervo de los ídolos, como está dicho
(Tehilim 81:10): “No habrá en ti dios extraño.”
Y nuestros maestros también dijeron (Nedarim 22b): “Para aquel, que está
enojado, la Shejiná no es importante, olvida lo que enseñó, multiplica la
estupidez, y es obvio que sus pecados superan sus méritos, como se dice
(Mishlei 29:22): "El que se enfada tiene muchos delitos"».
Y nuestros sabios también dijeron (Pesajim 66b): “Todo el que está enojado, si
es un hombre sabio - la sabiduría lo abandona; ¿Cómo sabemos esto? De
Moshé y Elisha…” Dijo a Eliyahu, de bendita memoria, Rav Yehudá (Berajot
29b): «No “hiervas” - y no pecarás».
Y en el Libro del Zóhar, en el capítulo Tetzaveh (182a, 263b), se dice: «Cuando

una persona está enojada, un alma sagrada, y exaltada se separa de ella, y Sitrá
Ajrá toma su lugar; tal persona se rebela contra el Dueño, y se le prohíbe
acercarse a Él, y también "desgarra el alma con ira" (Job 18:4): desgarra su
alma y la empuja lejos de él, y un dios extraño viene en su lugar.
Esto se le imputa como la construcción de un templo, y aquel, que está con él,
es como si se hubiera unido a la verdadera adoración de los ídolos, porque la
idolatría está literalmente presente en esta persona. Está prohibido incluso mirar
su rostro, y se dice de él (Vayikrá 19:4): "No te vuelvas a los ídolos…" y

(Shemot 34:17): "No harás dioses moldeados para ti." - Cualquier inmundicia
es limpiada, excepto ésta, porque ensucia el cuerpo por dentro y por fuera, y el
alma se corrompe por completo.
E incluso si una persona saca a este extraño de sí mismo por completo y para
siempre, y luego hace esfuerzos para santificarse y recuperar su alma santa, que
Dios lo santifique, porque, dado que ella lo dejó una vez, ¡cuánto trabajo tendrá
que hacer hasta que ella regrese con él!» La intransigencia es una consecuencia
del orgullo y la ira.
Los sabios, de bendita memoria, dijeron (Rosh Ha-Shaná 17a): «Aquel, que es
intransigente es intransigente con él y sus pecados no le son perdonados, como
está dicho (Mijá 7:18): “…el que tolera el pecado y omite la transgresión…” –
¿De quién es el pecado que Él tolera? - aquel, que “omite” la transgresión». Y
los sabios dijeron (Shabat 32a): “Un hombre siempre debe pedir misericordia”,
todos los días y cada minuto “Arrojará su boca al polvo… Vuelve la mejilla a
quien lo golpea, ‘sacíate’ con vergüenza” (Eijá 3:29,-30).
Dichoso aquel, que oye, cómo es deshonrado, y no responde. Y Yeshayahu dice

(50:6): "Doy la espalda a los heridores…". Y entonces los sabios dijeron (Rosh
Ha-Shaná 17a): «El que “pasa” por encima de sus cualidades, “pasa” por
encima todos sus pecados, como se dice (Mijá 7:18): ‫…״‬que tolera el pecado y
olvida el crimen"». Y también se dice en «Jupat Eliyahu»: “El Todopoderoso
ama a tres: al que no se enfada, al que no se emborracha y al que no persiste en
sus cualidades”.
Rabí Akiva le preguntó al gran Rabí Nehonia (Meguilá 28a): “¿Cómo

prolongaste la vida?” Él le respondió: "Nunca en mi vida he recibido regalos e
insistido en mis cualidades". Y los sabios, de bendita memoria dijeron (Rosh
Ha-Shaná 17a): "Rav Huna bar Yehoshúa cayó enfermo…". Le dijeron: "¿Qué
opinas?" Él respondió: «Así dijo el Santo, bendito sea Él: “Porque no persistió
en lo suyo, así que Yo no insistí en él, como está dicho (Mijá 7:18): “…que
tolera el pecado y olvida el crimen”.
Y los sabios también dijeron (Shabat 152b): “Rav Najman estaba excavando
una colina, y Rav Ahai bar Yoshiya estaba enterrado allí, y lo vio incorrupto.
Le preguntó: “¿Por qué es esto?”, - y él respondió: “Nunca en mi vida he
persistido en mis cualidades y no he guardado envidia de los demás en mi
82 Segunda Parte
corazón, como está dicho (Mishlei 14:30): “…huesos podridos - envidia".
Y los sabios también dijeron (Taanit 25b): «Una vez Rabí Eliezer se acercó a la
tevá y no recibió respuesta; Rabí Akiva se acercó y recibió una respuesta. Una
voz vino del cielo y proclamó: "Debido a que éste se extralimita en sus
cualidades"». Y los sabios, de bendita memoria, también dijeron (Julín 89a):
“El mundo existe solo por aquellos, que cierran la boca durante una pelea.
Como dice (Job 26:7): "…colgando la tierra sobre nada".
Rabí Abahu dijo: "Y también sobre aquel, que se pone como si no
existiera…"». Y los sabios enseñan (Shabat 88b): “Aquellos que son
humillados y no humillan, aquellos que escuchan, cómo son deshonrados, y no
responden - las escrituras hablan de ellos (Shofetim 5:31): "…Y los que Le
aman - son como la salida del sol en su poder”».
Y también dijo Eliyahu, de buena memoria («Eliyahu Zuta», parte 4): “Sé
siempre humillado a los ojos de la gente, especialmente - a los ojos de tu casa”.
Aba Eliyahu también dijo («Kala Rabata», el final de la quinta parte): “La Torá
se explica solo a aquellos, en quienes no hay intransigencia, y yo me abro solo a
aquellos, en quienes no hay intransigencia”.
La tristeza obstaculiza el servicio y cumplimiento de los preceptos, el estudio de

la Torá y la concentración en la oración, y ahuyenta las buenas intenciones de
servir al Altísimo. Ella es - la puerta, por donde entra la tentación de la
inclinación al mal; incluso si una persona es justa, el mal principio le muestra,
que no sirve de nada en su servicio, ya que sufre.
O viene a él bajo la apariencia de piedad, diciendo: “¿Cómo se te ocurrió, polvo

de sepulcro y gusano, acercarte a la santidad del Rey de este mundo?, porque
está dicho (Mishlei 24:7): “Lejos del necio está la sabiduría…” y (Job 35:7):
“Si eres justo, ¿¡de qué le servirá a Él!?”
Además, la tristeza hace, que el Espíritu de santidad abandone a la persona.

Todo lo contrario sucede, cuando una persona sirve al Altísimo con alegría,
como está dicho (Tehilim 100:2): "Servid al Altísimo con alegría…".
El gozo lleva a un gran amor y deseo de unirse con el Altísimo, y se dice

(Devarim 28:47): "Por cuanto, no serviste a Dios, tu Todopoderoso, con gozo y
alegría en tu corazón…". Porque cuando un hombre sirve en la tristeza, es como
un siervo que cumple con su deber con una cara triste y enojada.
Y se dice (Mishlei 10:22): "La bendición del Altísimo enriquecerá, y no habrá

tristeza con él". Después de todo, la tristeza proviene de la inmundicia de
Sam(ael) y la serpiente, que introdujeron en Adam y Javá, como se dice sobre
Adam (Breshit 3:17): "…en la tristeza comerás…" y más (Ibídem 16): "…en la
tristeza darás a luz hijos…", y por esto, el Santo, bendito sea Él, y Su Shejiná
dejan a la persona.
Prueba de ello - es la historia de Yaakov, elegido entre los antepasados: cuando

perdió a Yosef, la Shejiná lo abandonó por veintidós años. Cuando Yaakov
escuchó las buenas nuevas, se dice (Breshit 45:27): “…y el espíritu de Yaakov
revivió…”, -esto significa, que el Espíritu de santidad volvió a él.
Y dijeron los sabios, de bendita memoria (Pesajim 117a): "Ni la Shejiná, ni la

profecía descienden sobre el hombre en la tristeza". Y lo mismo encontramos
sobre Elisha y los discípulos de los profetas (Melajim 113:15): “…Y aconteció,
que cuando el músico empezó a tocar…”, y también se dice (Shemuel 110:5 ):
“Y delante de ellos había un pandero y una flauta, y kinor, arpa, y
profetizaban”.
Y así cualquier servicio y mandamiento debe realizarse con total alegría, como
lo encontramos en Abaye (Berajot 30b): «Bromeaba mucho y decía: “Me puse
tefilín”» y en Rav Beruna (Ibídem 9b): “Por el hecho de que combinó la
liberación con la oración, la sonrisa no salió de sus labios en todo el día”.
Odio. El que odia peca contra un compañero, acarreándole el mal. Los sabios,
de bendita memoria dijeron (Avot 2:11): "Y el odio a los demás expulsa a una
persona de este mundo". Parece odiar al Altísimo, por el hecho de que Él lo
creó, - después de todo, todos somos hijos del Señor, nuestro Todopoderoso; y
también odia a Avraham, a Yitzjak y a Yaakov, quienes lo engendraron.
Después de todo, todas las almas están unidas al Altísimo, bendito sea Él, y hay
una mayor necesidad en ellas, porque la Gloria del Altísimo está en ellas, -
entonces, ¿cómo puedes odiarlas?
Los sabios, de bendita memoria, dijeron (Yoma 9b): "Durante el segundo

Templo hubo justos y grandes sabios, pero fue destruido debido a un odio sin
causa". Y el final del exilio se pospone y se oculta solo por el odio sin causa.
Además, una persona comete otros delitos solo cuando los comete, mientras
84 Segunda Parte
que el odio sin causa en el corazón está constantemente presente, y cada

segundo una persona transgrede "No odiarás" (Vayikrá 19:17) y descuida el
mandamiento motivador "Ama a tu prójimo como a ti mismo…” (Ibídem 18).
Además, se dice acerca de este mandamiento, que es - la gran regla de la Torá,
que todo depende de ello de esta regla.
Moshé se ganó todos sus méritos sólo por su amor y compasión por Israel,
como dijeron los sabios, de bendita memoria (Midrash Rabbah, Shemot,
primera parte), sobre el versículo (Shemot 2:11) “Y vi su sufrimiento…" y
sobre el verso (Shemot 32:32) "Y ahora, si perdonas su pecado, y si no, por
favor, bórrame, del libro, que Tú escribiste". Por esto, Moshé "pesó" como todo
Israel, como está escrito (Yeshayahu 63:11): “Y se acordó de los días de
Moshé, Su pueblo…”
La envidia es la causa, que lleva al odio, y es en sí misma peor que el odio. El

envidioso parece rebelarse contra el Altísimo: “¿Por qué a otro Él le dio más
bien, que a mí?”. Y los sabios, de bendita memoria, dijeron (Avot 4:21): "La
envidia, la lujuria y el honor sacan a una persona de este mundo".
Tenga en cuenta, que todos los antiguos fueron castigados solo por ella. Caín,
que habló cara a cara con el Altísimo, dejó este mundo, junto con su
descendencia, porque envidiaba a Hevel, que tenía una hermana gemela, y solo
por eso cometió los crímenes conocidos. Y diez tribus fueron expulsadas a
Egipto solo por el pecado "Y los hermanos lo envidiaban…" 192 (Breshit
37:11), y al final, diez [sabios] asesinados por las autoridades de Roma se
convirtieron en el castigo por esto.
Y Yerobam, en comparación con quien todos los sabios de su generación eran

como “hierba del campo”, dejó este mundo por envidia de los reyes de la casa
de David. Shaúl, similar a un niño, el elegido del Altísimo, "que no probó el
sabor del pecado", en cuyo reino no había falla, como dijeron los sabios sobre él
(Yoma 22b), perdió su reino y fue asesinado junto con con sus tres hijos, y,
además, fueron asesinados los habitantes de Nova - la ciudad de los sacerdotes.
Israel fue oprimido por los Plishtim, y el santuario portátil en Shiloh fue
destruido, solo como resultado del hecho de que Shaúl envidió a David debido a
Golyat, y por lo tanto, el Espíritu de santidad lo dejó y el espíritu de estupidez
se apoderó de él.
El descendiente de David vendrá solo, cuando se acabe con la envidia, como
está dicho (Yeshayahu 11:13): "…Efraim no envidiará a Yehudá…". Incluso

los ángeles del cielo cayeron de lo alto de su santidad a causa de esto, como está
escrito en Pirkei de Rabi Eliezer (capítulos 13-14) acerca de Sama-le, el más
grande de los serafim, que tienen solo seis alas, y él tenía doce, y perdió su
santidad sólo por la envidia del hombre.
También, los ángeles caídos Aza y Azael perdieron este mundo, porque
envidiaron al hombre. Cualquiera, que es envidioso, tiene los huesos podridos.
Por lo tanto, una persona debe regocijarse de su parte, aunque sea pequeña,
porque no es mejor que Hillel Ha-Zaken, Rabí Janina ben Dosa, Rabí Yehudá
bar Ilai, Rabí Eliezer ben Padat y otros.
La sed de adquisición - es el "padre" de la impureza, pues conduce al odio y la

envidia, al robo, a los falsos juramentos y al asesinato. Ella - es la décima entre
diez dichos y sola pesa como todos los demás. Porque “…sus ojos no se
saciarán de riquezas…”, como una serpiente, de la cual se dice (Yeshayahu
65:25): “…el pan de la serpiente - es polvo…”, y ella También está escrito
(Mishlei 28:22): "El hombre con mal de ojo corre tras las riquezas…".
Y los sabios dijeron, de bendita memoria, que la lujuria saca a la persona de

este mundo (Avot 4:21), porque la distrae del estudio de la Torá y del
cumplimiento de los preceptos. Tal persona niega la providencia, no creyendo
que todo sucede de acuerdo con la providencia del Altísimo, bendito sea Él,
como dijeron los sabios (Sotá 48b): «Todo el que tiene un pedazo de pan en la
canasta y al mismo tiempo dice: “¿Qué comeré mañana?”, - incrédulos, y se
dice sobre esas personas (Zajariyah 4:10): "Porque ¿quién pierde en el día de la
pequeñez?…" – ¿Qué lleva a los justos al hecho, de empobrecer su "mesa" en el
mundo futuro? - La falta de fe, que tenían».
Y no hay dignidad, como confiar en el Altísimo, como está dicho (Tehilim

2:12): “Dichoso todo el que se refugia en Él”, porque tal persona cree
verdaderamente, que hay un Dios en el mundo, omnipotente y que lo observa
todo. Y se dice (Irmiyahu 17:7): "Bienaventurado, el hombre que confía en el
Altísimo, y el Altísimo será su protector".
A tal persona se le garantiza, que no le faltará comida, como está escrito
(Tehilim 55:23): "Echa tu carga sobre el Señor, y Él te alimentará…", - sin
embargo, esto sucede, solo si una persona realmente lo cree, con todo el
corazón, sin sombra de duda. Además, cuando uno confía en el Altísimo, sin
dudarlo se dedica a la Torá y los preceptos.
86 Segunda Parte
Y el deseo de placer - es peor, que todo lo anterior. Después de todo, si una

persona es glotona, tendrá sed de adquisición, robo, juramento falso, odio a los
demás y envidia. Él es como Esav, de quien se dice (Breshit 25:30):
"Aliméntame…". A tal persona se le dice (Mishlei 23:2): “Pon un cuchillo en tu
garganta, si tienes alma”, - porque debido a esta pasión, comerá carroña y treif y
otras comidas prohibidas. Y se dice (Kohélet 6:7): “Todo el trabajo del hombre
- es por causa de su boca…”, y también (Mishlei 13:2): “…pero el vientre de
los malhechores es insaciable."
Y también está escrito (Devarim 32:15): “Y Yeshurún engordó, y comenzó a

dar patadas… y dejó a D's, que lo creó”, - ya que esto lleva a la negación del
Altísimo, como dice la Escritura (Mishlei 30:9): «Para que no me sacie y
empiece a negar [al Altísimo], diciendo: ‫¿״‬Quién es el Altísimo?…”». Los
menores no son castigados por ningún delito, pero el "hijo del pendenciero y
desobediente” está sujeto a la pena de muerte, si comió un tartimar de carne y
bebió medio log de vino.
Y los sabios de bendita memoria dijeron (Taanit 11a): “La costumbre de los
malhechores es - comer carne, beber vino…”, y se dice (Yeshayahu 22:14):
“¿Será expiado este pecado de ti antes de la muerte?" Y dijo Eliyahu, de buena
memoria (Berajot 29b): "…y no bebas - y no pecarás".
Y aquel, que se contenta con sólo lo necesario, es llamado hombre justo, como
dice la Escritura (Mishlei 13:25): Así dijo Esav a Yaakov, cuando volvía de la
caza (del robo). El Midrash explica, que Esav le pidió a Yaakov, que
inmediatamente echara comida en su garganta, y él estaba dispuesto a pagar por
esto con su primogenitura. “El justo come, para saciar su alma”, y David dijo
(Tehilim 119:71), “Es bueno para mí, porque he ayunado, para aprender Tus
leyes”.
Yaakov no pidió nada más que: "…y dame pan para comer y ropa para
cubrirme" (Breshit 28:20); y está escrito (Ibídem 49, 14-15): "Issajar - es un
asno huesudo… dobla el hombro bajo la carga"; y los sabios dijeron al respecto
(Avot 6:4): “Este es el camino de la Torá: come pan y sal… Si haces esto,
entonces… eres feliz en este mundo y será bueno para ti en el mundo venidero.”
Y los sabios, de bendita memoria, también dijeron (Berajot 63b): "La Torá se
mantiene sólo en aquel que se 'mata' por ella".
Y de nuevo (Avot 2:7): "el que multiplica la carne multiplica la
putrefacción…". Y una cosa más (Taanit 11ab): "Una persona siempre debe ver
como si el Santo estuviera en su vientre, como se dice (Hoshea 11:9): "…el

Santo está dentro de ti…" . Y Moshé, nuestro maestro, la paz sea con él, tuvo el
honor de recibir la Torá solo después de haber ayunado durante cuarenta días y
cuarenta noches.
Y Rabí Eliezer, Rabí Akiva y Rabí Ishmael fueron honrados con toda su
sabiduría y profecías, habiendo ascendido a ParDeS, solo después de haberse
atormentado durante muchos días con diversas torturas y restricciones. Y
Shlomó, de quien se dice: "Y se convirtió en el más sabio de los hombres…"
(Melajim I5:11), fue recompensado con esto solo después de ayunar durante
cuarenta días y cuarenta noches, como se dice (Yalkut Shimoni, el comienzo de
Mishlei), sobre la primera letra en Mishlei, que se escribe grande.
Y en el Libro del Zóhar (parte 1,11a), Rabí Shimon bar Iojai le dijo a Rabí
Pinjás, cuando vio, al salir de la cueva, que todo su cuerpo estaba cubierto de
heridas: “Si no me hubieras visto así, no habría sido digno de ello”. Y en el
capítulo de Terumá (141a) se dice: “Sobre los cuerpos de los justos, que no
buscan en este mundo los placeres de la cáscara; el espíritu de impureza no
tiene poder… Porque en este mundo sólo se deleitan en los preceptos; Sábados
y festivos; el espíritu de impureza no puede tener poder sobre ellos; porque no
han obtenido ningún placer de ello.”
Y si una persona obtenido placer de ello entre semana, se dice acerca de esto
(Malají 2:3): “…y esparciré estiércol sobre vuestros rostros…”. Y en «Taná de-
vey Eliyahu» se dice: "Si una persona no merece la Torá, debe pedir
misericordia para que la comida y la bebida extra no caigan en su vientre".
El poder y el honor pesan mucho, porque llevan al orgullo, que es lo peor de

todo. Debido a esto, una persona difunde miedo innecesario en la sociedad, no
en nombre del Cielo, por lo que al final es erradicado del mundo, y sus
descendientes no verán el éxito en absoluto. Como dijeron los sabios de bendita
memoria (Rosh Ha-Shaná 17a): “Cosas similares encontramos en Yerobam ben
Nevat, el gran sabio, quien, debido al deseo de poder, dejó este mundo con sus
descendientes, y no tiene participación en el mundo venidero.”
Y Shaúl, el elegido del Altísimo, que recibió el reino sin pecado, como un bebé,
que no probó el sabor del pecado, y se escondió en un granero, para evitar el
poder, finalmente cayó en su red, dijo (Shemuel I15:6): “Por favor, muéstrame
honor ante los sabios de mi pueblo”, - persiguió el poder y fue asesinado junto
88 Segunda Parte
con sus tres hijos, como se mencionó anteriormente, cuando hablamos de la

envidia.
Y los sabios de bendita memoria, dijeron (Avot 4:21): "La envidia, la lujuria y
el honor sacan a una persona de este mundo". Y los sabios también dijeron
(Berajot 55a): “El poder entierra, a quienes lo poseen”, - porque los lleva a la
autoexaltación ante el Creador, como está dicho (Devarim 17:20): “Para que no
te exaltes de corazón… para que se alarguen los días en tu reino".
Y los sabios, de bendita memoria, dijeron (Yoma 86b-87 a y Sanhedrín 7b):

«Cuando Rabí salió a juzgar, dijo: “Me estoy enviando a la muerte.”» Y los
sabios también dijeron (Midrash Rabbah, Shemot 27): «"Hijo mío, si eres
responsable de un camarada" (Mishlei 6:1), - Rav Huna explica, que estamos
hablando, de quién se convirtió en el gobernante, – ¿y qué está escrito a
continuación? "Has tropezado en tus palabras, te atraparon en tus palabras.
Ahora sálvate, hijo mío…" (Ibídem 2)».
Y si no, entonces está escrito sobre él (Mishlei 6:32): “El que seduce a una
mujer no tiene corazón, mata su alma”, y no hay piedad para él en Guehinom.
El Altísimo dice: “Soy santo, soy piadoso; si tienes todas estas cualidades en ti,
toma el poder, y si no, - no lo tomes”. Y el rey David, la paz sea con él, dijo
(Tehilim 131:1-2): “Altísimo, no exaltes mi corazón… Mi alma - es como un
niño en el pecho de su madre”.
Por lo tanto, evita el poder hasta el final, como ya he explicado en detalle,

hablando de orgullo. Y como está dicho en el Libro del Zóhar (parte 3, 168a):
"Digno es aquel, que se reduce a sí mismo en este mundo…". ¿Y quién es más
para nosotros, que Moshé, el maestro de todo Israel, que rechazó al Altísimo
durante siete días y no quiso tomar el poder, diciendo (Shemot 4:13): “…por
favor envía en mano de uno adecuado”, - hasta que (Ibídem 14): “La ira del
Altísimo se encendió contra Moshé…” y el Altísimo dejó una marca en él,
como explicaron los sabios, de bendita memoria (Shemot Rabbah, parte 3), y
solo después de eso Moshé estuvo de acuerdo.
Y al final, fue castigado por ellos, cuando la gente estaba insatisfecha con el
Altísimo por la falta de agua, y todos sus méritos no lo ayudaron. Porque quien
asume el poder sobre la sociedad, aun en nombre del Cielo, como Moshé,
eventualmente será castigado, ya que él es responsable de todas sus acciones.
Como dijeron nuestros sabios, de bendita memoria (Sifri, Devarim, párrafo 13)
en el versículo (Devarim 1:13): “…y Yo los pondré a la cabeza de vosotros…”.
Esto es especialmente cierto para los huérfanos, como nosotros, porque
nosotros, Dios no lo quiera, no seremos salvos. Demostrar sus acciones frente a
los demás.
¿Sabes, lo que dijeron nuestros sabios, de bendita memoria (Talmud de

Jerusalén, Jaguigá 2:2), sobre la mujer, que fue castigada en Guehinom por
decirle a su amiga: “Hoy ayuné”? Una persona no solo no recibe una
recompensa por tales historias, – ¡sino que también es castigada en el
Guehinom!
Después de todo, con esto muestra, que las obras que ha hecho no las ha hecho
en nombre del Cielo. Tal persona pertenece a los tipos de Perushim (ascetas)
mencionados en el Talmud (Sotá 22b), y se le llama "asceta que arrastra los
pies" o "asceta que sangra".
Y dijeron los sabios, de bendita memoria («Eliyahu Rabbah», capítulo 21):

"Que una persona siempre tiemble ante el cielo oculto y todos sus caminos
serán en el nombre del Cielo". Y si una persona puede asegurarse, de que todas
sus acciones son en nombre del Cielo, y no contare a los demás sobre ninguna
de ellas, su recompensa aumentará varias veces, debido al hecho de que "El
honor del Todopoderoso - es ocultar cosas” (Mishlei 25:2).
‫חלק ב שער ה‬
:‫השער החמישי‬
:‫במדות האסורות‬
‫לשון הרע אמרו רבותינו ז"ל )ערכין דף י"ד ע"ב( שקשה מעבודה זרה גלוי עריות‬
‫ ואמרו רבותינו ז"ל )שם ט"ו ע"ב( כל‬,‫ושפיכות דמים שהן החמורות מכל העברות‬
‫המספר לשון הרע כופר בעיקר כמו שכתוב )תהלים י"ב ה'( אשר אמרו ללשוננו‬
:‫נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו‬
‫ כמו שכתוב )תהלים‬,‫רכילות הורג שלשה ושקול כשפיכות דמים ואינו נכנס בגן עדן‬
‫ והנה דואג האדומי אביר הרועים‬.‫ט"ו א'( מי יגור באהליך וגו' לא רגל על לשונו‬
‫ראש הסנהדרין‪ ,‬מפני הרכילות נטרד מן העולם הבא ונכרת בחצי ימיו וגרם הריגת‬
‫אנשי נוב עיר הכהנים ומיתת שאול ובניו ובני ביתו‪:‬‬
‫הלבנת פנים‪ ,‬ומכנה שם רע לחבירו‪ ,‬והמתכבד בקלון חבירו‪ ,‬יורדין לגיהנם ואינם‬
‫עולים ואין להם חלק לעולם הבא‪:‬‬
‫והם בכלל לא תרצח‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל בפרק הזהב )ב"מ דף נ"ח ע"ב(‬
‫במערבא במאי זהירי טפי‪ ,‬באזיל סומקא ואתי חורא‪:‬‬
‫ליצנות היא אחת מארבע כתות שאינם מקבלות פני שכינה‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל‬
‫)עבודה זרה דף י"ח ע"ב( כל המתלוצץ נופל בגיהנם‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ג‬
‫משנה ב'( אפילו ישב בטל הרי זה מושב לצים וכמו שכתוב )תהלים א' א'( אשרי‬
‫האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובמושב לצים לא ישב וסמיך ליה כי אם בתורת‬
‫ה' חפצו וגו'‪ ,‬מה כתיב בתריה והיה כעץ שתול על פלגי מים וגו' לא כן הרשעים וגו'‪,‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ו משנה ב'( בכל יום בת קול יוצאת ואומרת אוי להם‬
‫לבריות מעלבונה של תורה שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף‪ ,‬רצונו לומר‬
‫מנודה לשמים‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )סנהדרין דף ל"ט ע"ב( כי דבר ה' בזה וגו'‬
‫)במדבר ט"ו ל"א( הכרת תכרת הנפש ההיא וגו'‪ ,‬רבי נחמיה אומר זה כל מי שאפשר‬
‫לו לעסוק בתורה ואינו עוסק‪ ,‬ואמר רב כל הפורש מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה‬
‫אש אוכלתו‪ ,‬וכל מי שמרפה עצמו מדברי תורה נופל בגיהנם ומאכילים אותו גחלי‬
‫רתמים שנאמר )איוב פרקל' ד'( הקוטפים מלוח עלי שיח‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל )אבות‬
‫פ"ג מ"ה( המפנה לבו לבטלה הרי זה מתחיב בנפשו שנאמר )דברים ד' ט'( רק‬
‫השמר לך וגו'‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל )סנהדרין דף ז' ע"א( אין תחלת דינו של אדם אלא על דברי‬
‫תורה שנאמר )משלי י"ז י"ד( פוטר מים ראשית מדון‪ ,‬וכתיב )יהושע א' ח'( והגית‬
‫בו יומם ולילה כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל‪ ,‬וכל רגע‪ ,‬שעה‪ ,‬ויום שאדם בטל‬
‫מדברי תורה עליו נאמר )קהלת א' ט"ו( וחסרון לא יוכל להמנות‪ ,‬ואמרו רבותינו‬
‫ז"ל )פאה פ"א משנה א'( אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעולם‬
‫הזה והקרן קימת לו לעולם הבא וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם‪ ,‬ולא עוד אלא‬
‫שהעוסק בתלמוד תורה פטור מכל המצות שהיא שקולה ככל המצות‪:‬‬
‫ותנא דבי אליהו זכור לטוב )עבודה זרה דף ה' ע"ב( אשרי אדם שמשים עצמו כשור‬
‫לעול וכחמור למשאוי ויושב וקורא ושונה בתורה בכל יום תמיד ומיד רוח הקודש‬
‫שורה עליו‪ ,‬ואם היושב בטל נענש כל כך‪ ,‬קל וחומר למי שמתלוצץ ממש‪:‬‬
‫שיחה בטלה גורמת לידי עבירות גדולות‪ ,‬כי הרי אפילו ישב בטל הרי זה מושב לצים‬
‫ונענש ענשים גדולים‪ ,‬כנזכר לעיל בענין הליצנות‪ ,‬מכל שכן השח שיחות בטילות‬
‫בפועל‪ ,‬ולא עוד שמביא לידי לשון הרע ורכילות וליצנות ומספר בגנות חבירו‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל )יומא דף י"ט ע"ב( השח שיחה בטלה עובר בעשה שנאמר‬
‫)דברים ו' ז'( ודברת בם‪ ,‬ואמרו על רבן יוחנן בן זכאי )סוכה דף כ"ח ע"א( ועל רב‬
‫)רמב"ם פרק ב' מהלכות הלכה ט'( שמימיהם לא שחו שיחת חולין‪ ,‬ואמרו רבותינו‬
‫ז"ל )אבות פ"א מי"ז( לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה‪ ,‬וכתיב )מיכה ג' כ"ח( ישב‬
‫בדד וידום יתן בעפר פיהו‪ ,‬וכתיב )משלי י"ח כ"א( מות וחיים ביד לשון‪ ,‬ואמרו‬
‫רבותינו ז"ל )אבות פ"ג מי"ג( סיג לחכמה שתיקה‪ ,‬ואמר שלמה )קהלת ה' א'( אל‬
‫תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה‬
‫על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל )חולין דף פ"ט( האמנם אלם צדק תדברון )תהלים נ"ח( מה‬
‫אומנותו של אדם בעולם הזה ישים עצמו אלם‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל )חגיגה כ"ג ע"א(‬
‫רבי כד הוה מטי להאי קרא הוה בכי )עמוס ד'( כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד‬
‫לאדם מה שיחו‪ ,‬אפילו שיחה קלה שאדם משיח עם אשתו ואפילו דברים שאין בהם‬
‫ממש הם נכתבים על פנקסו של אדם וקוראים לפניו בשעת מיתתו‪:‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל שתיקתו של אדם מביאתו לידי ענוה‪ ,‬והענוה היא ראש ליראת‬
‫שמים‪ ,‬ובשעה שאינו עוסק בתורה יהיה דומם ומדביק שפתותיו זו לזו כשתי ריחים‬
‫ששוכבות זו על זו מפני שצדקותיו וזכיותיו של אדם כולם אינם מספיקות במה‬
‫שיוציא בשפתיו‪ ,‬אשרי מי שישים עצמו אלם וחרש חגר וסומא‪ ,‬וכל כך למה כדי‬
‫שלא יחטא ויחייב עצמו ואת איבריו לגיהנם‪ ,‬וכן דוד הוא אומר )תהלים ל"א י"א(‬
‫ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו‪:‬‬
‫ובספר הזוהר )ח"ב נ"ט ע"א( לית לך הבל דלית ליה קלא‪ ,‬וכל אנון מלין דאשתדל‬
‫בהו בר נש דלאו אינון לפלחנא דקודשא בריך הוא ההיא מלה אתעביד מנה הבל‬
‫ושטאת בעלמא‪ ,‬וכד נפקא נשמתיה ההוא הבל מגלגלא ליה בעלמא‪ ,‬ודא איהו‬
‫)שמואל א' כ"ה( ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע‪ ,‬ואמרו שם )ח"ג קפ"ג‬
‫ע"ב( ותלבש אסתר מלכות אוליפנא כל מאן דנטיר פומיה ולישניה זכי לאתלבשא‬
‫ברוח קודשא‪:‬‬
‫]תרגום ‪ -‬אין לך הבל שאין לו קול וכל אותן מילים שמשתדל בהם בן אדם שאינם‬
‫לעבודת הקדוש ברוך הוא אותה מילה נעשה ממנה הבל ומסתובבת בעולם‪ ,‬וכאשר‬
‫יוצאת נשמתו אותו הבל מגלגל אותו בעולם‪ .‬וזה הוא מה שנאמר ואת נפש אויבך‬
‫יקלענה בתוך כף הקלע‪ .‬ואמרו שם ותלבש אסתר מלכות למדנו שכל מי ששומר פיו‬
‫ולשונו זוכה להתלבש ברוח הקודש[‪:‬‬
‫המסתכל בעריות אפילו יהיה כמשה יד ליד לא ינקה מדינה של גיהנם‪ .‬וסופו לחטוא‬
‫בעריות ומגרה יצר הרע בעצמו ויבוא לידי קרי החמור כמו שיתבאר בשער ו'‪:‬‬
‫הנהנה בכבוד התורה נוטל חייו מן העולם ומתחייב בנפשו‪ ,‬ומעשה דרבי טרפון‬
‫יוכיח )נדרים דף ס"ב ע"א( שהיו משליכין אותו ליאור להורגו ולא רצה ליהנות‬
‫מדברי תורה‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"ד מ"ה( אל תעשם עטרה להתגדל‬
‫בהם ולא קרדום וכו'‪ ,‬שכל הנהנה מכבוד תורה נוטל חייו מן העולם וסופו יורש‬
‫גיהנם‪:‬‬
‫השקר‪ .‬המדבר שקרים כופר באלהי ישראל ומודה באל אחר שהוא שקר‪ .‬והוא מכת‬
‫שאינו רואה פני שכינה כמו שכתוב )תהלים ק"א ז'( דרבר שקרים לא יכרן לנגד‬
‫עיני‪ ,‬ראינר בכלל ישראל שכתוב בהם )צפניה ג' י"ג( שארית ישראל לא יעשו עולה‬
‫ולא ידברו כזב‪ ,‬וימיו מתקצרים‪ ,‬אך הדובר אמת מאריך ימים כמו שאמרו במסכת‬
‫סנהדרין )דף צ"ז ע"א( על רב טביומי דאילו הוו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא הוה‬
‫משני בדבוריה‪ .‬זמנא חדא איקלע לההוא אתר דקושטא שמיה דלא הוו משנו‬
‫בדבורם ולא הוה מיית איניש בלא זמניה וכו' שכיבו ליה תרתין בנין‪ ,‬אמרו ליה‪,‬‬
‫במטותא מינך פוק מהכא ולא תגרי בנא מותנא‪ .‬וכתיב )ירמיה ט' ד'( למדו לשונם‬
‫דבר שקר וגו' העל אלה לא אפקד בם נאם ה' אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי‪.‬‬
‫ולא נענשו המרגלים ודור המדבר אלא מפני עדות שקר‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל‬
‫)סנהדרין צ"ב ע"א( כל המחליף בדבורו כאלו עובד עבודה זרה‪ .‬וכתיב )משלי ו'‬
‫ט"ז( שש הנה שנא ה' וגו' עינים רמות‪ ,‬לשון שקר ויפיח כזבים וגו'‪ ,‬וכתיב )תהלים‬
‫ל"ד( מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע‪ .‬גחזי לא נטרד אלא מפני ששקר‬
‫בשם אלישע‪ .‬אמנון כזב לתמר ונהרג‪ ,‬רוחו של נבות נטרד ממחיצתו על שדיבר כזב‬
‫שנאמר )מלכים א' כ"ב( מי יפתה את אחאב וגו' צא‪ ,‬צא ממחיצתך‪ ,‬ואמר רב הונא‬
‫לא גלו ישראל מארצם אלא על שעברו על פסוק )שמות כ"ג ז'( מדבר שקר תרחק‪.‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל )שבת דף קי"ט ע"ב‪ ,‬חגיגה דף י"ד ע"ב( לא חרבה ירושלים‬
‫אלא על שפסקו ממנה בעלי אמנה שנאמר )ירמיה ה' א'( שוטטו בחוצות ירושלים‪.‬‬
‫ובספר הזוהר בזמנא דשקר דאיהו סמא"ל שלטא כתיב )דניאל ח' י"ב( ותשלך אמת‬
‫ארצה‪ .‬ודא גרים חרבן בית ראשון ושני‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"א מי"ח( על‬
‫שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום‪ ,‬וכתיב )תהלים ט"ו א'(‬
‫ה' מי יגור באהליך וגו'‪ .‬ודובר אמת בלבבו‪ ,‬אף מה שחשב בלבבו צריך לאמת אותו‬
‫במעשה‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל בעובדא דרב ספרא‪ ,‬וכתיב )מלאכי א'( תורת אמת‬
‫היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו כי מלאך ה' צבאות הוא‪:‬‬
‫החנף הוא מן ארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה‪ ,‬לפי שמזלזל בכבוד המקום‬
‫בהחניפו את הרשע‪ ,‬וכמו שכתוב )משלי כ"ד כ"ד( אומר לרשע צדיק אתה יקבוהו‬
‫עמים יזעמוהו לאומים‪ ,‬ואפילו שמחניף למי שאינו רשע הרי הוא כמתירא ובוטח‬
‫באדם‪ ,‬וכתיב )ירמיה י"ז( ארור הגבר אשר יבטח באדם‪ ,‬וכתיב )איוב י"ג( לא לפניו‬
‫חנף יבוא‪ ,‬וכמו שאמרו רבותינו ז"ל )סנהדרין דף י"ט ע"א( בעובדא דינאי המלך‬
‫שהחניפו לו הסנהדרין בדבר מועט שלא העמידוהו בשעת הדין ובא גבריאל וחבטן‬
‫בקרקע ומתו‪ ,‬גם כשהחניפו לאגריפס המלך שהיה צדיק נתחייבו שונאיהם של‬
‫ישראל כליה‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל )פסחים דף קי"ג ע"ב( שלשה הקדוש ברוך הוא‬
‫שונאן המדבר אחד בפה ואחד בלב‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )סוטה דף מ"א ע"ב( כל‬
‫אדם שיש בו חנופה נופל בגיהנם שנאמר )ישעיה פרק ה'( הוי האומרים לטוב רע‬
‫וכו' לכן כאכול קש לשון אש וגו'‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )סוטה דף מ"ב ע"א( כל עדה‬
‫שיש בה חנופה מאוסה כנדה שנאמר )איוב פרק ה'( כי עדת חנף גלמוד‪ ,‬ואמרו‬
‫רבותינו ז"ל )יומא דף ע"ב ע"ב( כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו נקרא תועבה‪,‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל )סוטה דף מ"א ע"ב( כל בזמנא דשקר דאיהו )ס"מ( שולט כתוב‬
‫ותשלך אמת ארצה‪ ,‬וזה גרם חורבן בית ראשון ושני‪:‬‬
‫אדם שיש בו חנופה מביא אף לעולם שנאמר )שם ל"ו( וחנפי לב ישימו אף‪ ,‬ולא עוד‬
‫אלא שתפלתו נמאסת‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל )שם( כל מי שיש בו חנופה אפילו עוברים‬
‫שבמעי אמם מקללים אותו‪ ,‬ואמרו רבותינו ז"ל בעון חנופה‪ ,‬בני אדם נופלים ביד‬
‫אויביהם שנאמר )ישעיה פרק י'(‪ ,‬בגוי חנף אשלחנו‪ .‬קשה חנופה כעבודה זרה גלוי‬
‫עריות ושפיכות דמים‪ ,‬עבודה זרה מנין שנאמר )ישעיה פרק ל"ב( לעשות חנף‬
‫ולדבר אל ה' תועה‪ .‬גלוי עריות מנין שנאמר )ירמיה פרק ג'( הן ישלח איש את‬
‫אשתו וגו' הלא חנוף תחנף הארץ וגו'‪ .‬שפיכות דמים מנין שנאמר )תהלים פרק ק"ו(‬
‫ותחנף הארץ בדמים‪ .‬ובעון החנופה הגשמים נעצרים‪ .‬ובעון החנופה נדון בגיהנם‬
‫לעולמי עולמים שנאמר )ישעיה פרק ל"ג( פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי‬
‫יגור לנו אש אכלה וגו' ואמרו רבותינו ז"ל )סנהדרין דף ק"א ע"ב( לא זכה ירבעם‬
‫למלכות אלא על שלא החניף לשלמה‪:‬‬
‫רמיה יש בה שתי רעות גדולות‪ ,‬האחת‪ ,‬שהוא כענין השקר והחנופה‪ .‬והשניה‪ ,‬שהוא‬
‫כענין הגניבה והאונאה‪ ,‬ומזלזל בשם יתברך שנראה ח"ו כי אין הקדוש ברוך הוא‬
‫מכיר ברמאותו‪ .‬וכתיב )ויקראכ"ה י"ז( ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך‪,‬‬
‫וכתיב )שם י"ט( לא תעשו עול וגו' אני ה' אלהיכם‪ .‬ותחלת דינו של אדם אחר‬
‫הפטירה‪ ,‬נשאת ונתת באמונה‪ .‬והוא מארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה‪,‬‬
‫שנאמר )תהלים פרק ק"א( לא ישב בקרב ביתי עושה רמיה‪ ,‬ולא חרבה ירושלים‬
‫אלא על שפסקו ממנה בעלי אמנה כנזכר לעיל במדת השקר‪ .‬וכתיב )תהלים פרק‬
‫ט"ו( ה' מי יגור באהליך וגו' ודובר אמת בלבבו‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )מדרש משלי‬
‫פכ"ח( איש אמונות רב ברכות‪ ,‬זה הנושא ונותן באמונה שנכסיו מתרבים והקדוש‬
‫ברוך הוא מזמין לו פרנסתו‪ ,‬ולא עוד אלא שנקרא צדיק שנאמר )חבקוק פרק ב'(‬
‫וצדיק באמונתו יחיה‪ .‬ואמרו רבותינו ז"ל )מכות כ"ד ע"ב( תרי"ג מצות הן וכו' ובא‬
‫חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחיה‪:‬‬
‫‪Puerta Cinco: Sobre las cualidades prohibidas.‬‬
‫‪Murmuración. Los sabios, de bendita memoria, dijeron acerca de la calumnia‬‬

‫‪(Arajín 15b), que es peor que la idolatría, el libertinaje y el derramamiento de‬‬
‫‪sangre, el peor de todos los crímenes. Y nuestros maestros, de bendita memoria,‬‬
‫‪dijeron (Ibídem): «Todo aquel, que calumnia, niega los fundamentos de la fe,‬‬
‫‪como está escrito (Tehilim 12:5): “Quien dice: ‘Con nuestras palabras‬‬
‫‪venceremos, nuestros discursos con nosotros, ¿quién es nuestro señor?’”.‬‬
El chisme mata a tres y equivale a derramamiento de sangre. Y los que

murmuran, no entrarán en el Jardín del Edén, como está escrito (Tehilim 15:1-
3): “Altísimo, ¿quién habitará en Tu tienda? …no chismorrear con la lengua”.
Doeg ha-Edomi - el gran pastor, la cabeza del Sanhedrín, - a causa de los
chismes, perdió el mundo futuro y murió en la mitad de su vida, provocando el
asesinato de los habitantes de Nob, la ciudad de los sacerdotes, y la muerte de
Shaúl, con todos sus hijos y familiares.
Aquel, que avergüenza a otro, le otorga un mal apodo y se exalta a sí mismo en

la deshonra de un camarada, desciende a Guehinom y no se levanta de allí, y no
tiene parte en el mundo venidero. Tales están incluidos en la prohibición “No
matarás”, como dijeron los sabios, de bendita memoria (Bava Metzia 58b): “En
Occidente, ¿qué es lo más temido? - El que viene rubicundo se irá pálido”.
Los burladores - son uno de esos grupos que no se presentarán ante la Shejiná.
Y los sabios de bendita memoria dijeron (Avodá Zará 18b): "Todo burlador cae
en Guehinom". Y los sabios también dijeron (Avot 3:2): “Incluso el estar ocioso
es una asamblea de burladores, como está dicho (Tehilim 1:1): “Feliz es el
hombre que no siguió el consejo de los malhechores y no se sentó en la
asamblea de los escarnecedores”, porque inmediatamente después de esto se
dice (Ibídem 2): “Pero sólo en la Torá del Altísimo está su deseo”. ¿Y qué se
dice a continuación? “Será como un árbol plantado en el agua… Los villanos
no son así…” (Ibídem 3-4).
Y los sabios, de bendita memoria, dijeron (Avot 6:2): «Todos los días se
escucha una voz del cielo y dice: “¡Ay de ellos, las criaturas, por la humillación
de la Torá, porque todo aquel, que no estudia la la Torá, es llamado paria”», - es
decir, rechazado del Cielo. Y nuestros maestros, de bendita memoria, también
dijeron (Sanhedrín 99a): «“Porque menospreció la palabra del Altísimo… esa
alma será cortada” (Bamidbar 15:31). Rabí Nehorai dijo: "Este es cualquiera
que puede estudiar la Torá y no estudia".
Y el Rav dijo (Bava Batra 79a): "Cualquiera, que se aparte de las palabras de la
Torá y participe en conversaciones, - el fuego lo devorará". Y “Cualquiera, que
se relaja en las palabras de la Torá cae en el Guehinom” y es “alimentado con
brasas ardientes, como está dicho (Job 30:4): “Los que arrancan las hierbas y
las hojas de los árboles - brasas ardientes son su pan” (Avodá Zará 36).
Y nuestros sabios, de bendita memoria, también dijeron (Avot 3:4): "…el que
96 Segunda Parte
vuelve su corazón a la ociosidad es digno de muerte", como está dicho

(Devarim 4:9): "Solo ten cuidado y cuida mucho tu alma, para que no olvides
las cosas, que tus ojos han visto, y que no se aparten de tu corazón…”.
Y los sabios también dijeron (Kidushín 40b): “El juicio sobre una persona
comienza solo con las palabras de la Torá, como está dicho (Mishlei 17:14): “El
que abre el agua - es el comienzo del juicio”». También se dice (Yehoshúa 1:8):
“Y meditad en ella (sobre la Torá), de día y de noche… porque entonces
tendréis éxito en vuestros caminos, y entonces comprenderéis”. A cada minuto
de la hora o día, cuando una persona descuida la Torá, se dice de él (Kohélet
1:15): "…y la deficiencia no se puede contar".
Y los sabios, de bendita memoria, dijeron (Peá 1a): “Estas son, las cosas por las
cuales, una persona come de sus frutos en este mundo, y la recompensa
principal se le guarda para el mundo venidero… y el estudio de la Torá está
enfrente de todo.” Además, el estudiante de la Torá está libre de todos los
demás preceptos, porque solo ella pesa como todos los demás preceptos.
Enseñaron en la casa de Eliyahu, de buena memoria (Eliyahu Rabbah 2): “Feliz

el hombre que se pone como toro bajo el yugo y como burro bajo la carga, se
sienta, aprende y repite la Torá todos los días, constantemente .”
Inmediatamente el Espíritu de santidad desciende sobre él. Y si aquel, que
descuida la Torá, recibe un castigo tan severo, entonces el que se burla lo
merece aún más. Las conversaciones vacías conducen a grandes crímenes.
Después de todo, incluso el simple hecho de sentarse es "reuniones de

burladores", y cualquiera que haga esto, recibe un castigo severo, como se
mencionó anteriormente. Especialmente aquel, que realmente dirige una charla
vacía. Además, conduce a la calumnia, el chisme, el ridículo y la charla que
humilla a los demás.
Y los sabios, de bendita memoria, dijeron (Yoma 19b): «El que habla cosas
vanas quebranta el mandamiento “hacer”, como está dicho (Devarim 6:7): “Y
habla de ellas”». Y dijeron sobre Rabí Yojanan ben Zakai y sobre Rava, que
nunca habían tenido una conversación ociosa en toda su vida. Y los sabios, de
bendita memoria, dijeron (Meguilá 18a): “Una palabra vale un sela, pero el
silencio - dos”.
Y los sabios también dijeron (Avot 1:17): "…y no encontré nada más útil para
el cuerpo que el silencio". Y está escrito (Eicha 3:28-29): "Siéntate solo… y en

silencio hunde tu boca en el polvo…", y también está escrito (Mishlei 18:21):
"La muerte y la vida están en manos de la lengua…" .
Y los sabios de bendita memoria dijeron (Avot 3:13): "El cerco de la sabiduría -
es el silencio". Y Shlomó dijo (Kohélet 5:1): "No se apresure en su boca, y no
permita que su corazón se apresure a pronunciar una palabra ante el
Todopoderoso", - porque el Todopoderoso está en el cielo, y tú - en la tierra, así
que deje que tus palabras sean pocas.
Y los sabios, de bendita memoria, dijeron (Julín 89a): «“La verdad es, que la
mudez dirá justo…‫( ״‬Tehilim 58:2), ¿cuál es la habilidad de una persona en
este mundo? ¡Hazte el mudo!" Y los sabios, de bendita memoria, dijeron
(Jagigah 5b): «Cada vez, que el Rabí llegaba a este verso al estudiar la Torá,
lloraba: ‫…״‬el que forma montañas, y crea viento, y le dice al hombre cuáles
son sus palabras…” (Amós 4:13): “- hasta la más mínima conversación, que un
hombre tiene con su esposa, e incluso las palabras más insignificantes, se
escriben en el libro de un hombre y se leen en la hora de la muerte”.
Nuestros sabios, de bendita memoria, dijeron, que el silencio de una persona la

lleva a la humildad, y la humildad - es el principio del estremecimiento ante el
cielo. Y cuando una persona no se dedica a la Torá, debe guardar silencio y
apretar los labios, debido al hecho de que la rectitud de una persona y sus
méritos no son suficientes para lo que pronuncian sus labios.
Dichoso aquel, que se porta como mudo, sordo, cojo y ciego. ¿Y por qué es
eso? - Para que no peque y no se haga a sí mismo y sus órganos condenados a
Guehinom. Y entonces David dijo (Tehilim 38:14): “Pero yo, como un sordo,
no oiré, y como un mudo, no abriré mi boca”.
En el Libro del Zóhar (parte 2, 59a): «No hay vapor, que no tenga sonido. Y de
todas esas palabras, en las que una persona se involucra, no para el servicio del
Santo, bendito sea Él, surge vapor y flota en el mundo. Y cuando el alma deja a
una persona, ese vapor la hace rodar por todo el mundo. Se dice acerca de esto
(Shemuel 125:29): “Y el alma de tu enemigo será golpeada, como una piedra en
una honda”». Y también se dice allí (parte 3, 1836): "Y Ester se vistió en el
reino" - de ahí aprendemos, que todo el que guarda su boca y su lengua, merece
ser revestido del Espíritu de santidad.
98 Segunda Parte
Aquel, que mira la fornicación, incluso si es como Moshé, no escapará del

castigo en el Guehinom (Berajot 61a), y al final pecará en esto, - porque él
mismo se burla de su inclinación al mal y llegará a una eyaculación
estrictamente prohibida, como se explicará en la sexta puerta.
El que se beneficia del honor de la Torá se quita la vida en este mundo y se

condena a sí mismo a la muerte. Esto lo prueba lo que le sucedió a Rabí Tarfón
(Nedarim 62a), quien fue arrojado al río, pero no quería beneficiarse de la Torá.
Como dijeron los sabios de bendita memoria (Avot 4:5): "No hagas una corona
de la Torá para exaltarte en ella, y no una pala…, porque todo aquel, que se
beneficia del honor de la Torá, se quita vida en este mundo y finalmente obtiene
Guehinom".
Mentir. El que habla mentiras niega al Dios de Israel y reconoce otro dios - la
mentira. Tal persona no verá el rostro de la Shejiná, como está escrito (Tehilim
101:7): “El que habla mentiras no aparecerá ante Mis ojos”. Y no se refiere a
Israel, de quien se dice (Tzfanya 3:13): “Y los remanentes de Israel no
engañarán ni dirán mentira”, - y sus días se acortarán.
Y aquel, que dice la verdad, prolongará sus días, como se dice en el tratado
Sanhedrín (97a) sobre Rav Tavyumi, quien no diría una mentira ni siquiera por
todas las riquezas de este mundo. “Una vez llegó a una ciudad, cuyo nombre era
Kushta; en esta ciudad nadie mintió y nadie murió prematuramente… Dos de
sus hijos murieron.
Le dijeron: “Por favor, vete de nuestra ciudad, para que la muerte no tenga
ningún reclamo contra nosotros”. Y está escrito (Irmiyahu 9:4-8): “Enseñaron a
sus lenguas a hablar mentiras… ¿Y por esto Yo no cobraré? ¡Palabra del
Altísimo! ¿No he de vengar Yo a tal pueblo?
Los exploradores y toda la generación del desierto fueron castigados por

perjurio. Y dijeron los sabios de bendita memoria (Sanhedrín 92a): “Todo el
que tuerce la verdad en las palabras, - es como si sirviere a ídolos”. Y está
escrito (Mishlei 6:16-17,6:19): “Seis de estos aborrece el Altísimo… Los ojos
engreídos, una lengua mentirosa… un espíritu infiel”. Y está escrito
(Yermeyahu 9:4-8): “Y no dirán la verdad. . . ¿Y por esto Yo no cobraré?
Y también está escrito (Tehilim 34:13-14): “¿Quién es, el hombre, sediento de

vida? …Guarda tu lengua del mal”. Geyjazi solo fue castigado por mentir en
nombre de Elisha. Amnón traicionó a Tamar y fue asesinado por esto, el

espíritu de Navot fue quitado de su herencia por engaño, como se dice (Shabat
149b): «Como se dice (Melajim I 22:20): "¿Quién seducirá a Ajab? …¡sal, sal
de tu destino!"» Y Rav Huna dijo (Pesikta Rabati 24): «Israel fue expulsado de
su tierra solo porque transgredieron lo dicho (Shemot 23:7): "Renunciaron a las
palabras de falsedad "».
Y nuestros sabios, de bendita memoria, dijeron (Shabat 119b): «Yerushalayim

fue destruida solo porque gente de fe y honesta cesaron en ella, como está dicho
(Irmiyahu 5:1): “Recorred las calles de Yerushalayim… ¿hay alguien allí que
haga justicia y luche por la fidelidad?"». Y en el Libro del Zóhar (parte 2, 17a)
sobre el tiempo en que gobierna una mentira, ella misma Sama-l, gobierna, está
escrito (Daniel 8:12): “Y él envió y tiró la verdad por tierra”, - y esto causó la
destrucción del Primer y Segundo Templo.
Y los sabios, de bendita memoria, dijeron (Avot 1:18): “El mundo se sostiene
sobre tres cosas: sobre el juicio, sobre la verdad y sobre la paz”; y está escrito
(Tehilim 15:1-2): “Altísimo, ¿quién habitará en Tu tienda? …El que dice la
verdad en el corazón”, -incluso, lo que una persona piensa en su corazón, debe
ser confirmado por hechos, como dijeron los sabios, de bendita memoria
(Makot 24a y RaShI Ibídem), en la historia sobre Rav Safra . Y está escrito
(Malají 2:6-7): “La Torá verdadera estaba en su boca, y no hubo engaño en sus
labios… ¡Porque él es el Ángel del Señor de los Ejércitos!”
El adulador - es también uno de esos cuatro, que no se presentan ante la

Shejiná, pues, halagando al villano, se desprecia el honor del Altísimo, como
está escrito (Mishlei 24:24): «El que dice al villano :“Tú eres justo”, los pueblos
lo maldecirán y las tribus lo aborrecerán». Incluso si no halaga a un villano,
parece tener miedo de una persona y confiar precisamente en él, pero está
escrito (Irmiyahu 17:5): “Maldito el hombre, que confía en una persona”, y
también es escrito (Job 13:16): “…no aparecerá delante de Mí un adulador”.
Y nuestros sabios, de bendita memoria, contaron (Sanhedrín 19a), que, cuando

el Sanhedrín halagó un poco al rey Yanai, sin obligarlo a estar de pie en la
corte, vino el ángel Gavriel, golpeó el suelo, y todos murieron. Y cuando el rey
Agripa, que era un hombre justo, fue halagado, los que amaban a Israel fueron
condenados a la destrucción (Sotá 41b). Y dijeron los sabios de bendita
memoria (Pesajim 113b): “El Altísimo odia a tres: el que habla una cosa con la
boca, y otra en el corazón…".
100 Segunda Parte
Y también dijeron (Sotá 41b): “El que lisonjea cae en Guehinom, como está
escrito (Yeshayahu 5:20,24): “Oh, a los que hablan bien – por mal, y mal - por
bien… Por esto, la lengua de fuego los devorará, como paja." Y los sabios, de
bendita memoria, dijeron (Sotá 42a): «Toda sociedad, en la que hay adulación,
es rechazada, como nidá, menstruando, como se dice (Job 15 :34): "Porque una
sociedad aduladora – se vaciará…"».
Y nuestros maestros, de bendita memoria, dijeron (Yoma 72b), que todo sabio,
que no es el mismo por dentro, que por fuera, - es una abominación. Y nuestros
sabios, de bendita memoria, dijeron (Sotá 41b): «Toda persona, en quien hay
adulación, trae ira (del Altísimo) al mundo, como está dicho (Job 36:13): “Los
aduladores de corazón traen ira, más aún, su oración es rechazada”».
Y los sabios también dijeron (Sotá 41b): "Todos, en quienes hay adulación, -
incluso los bebés en el vientre de sus madres los maldicen". Y también dijeron
(Ibídem), que por el pecado de la adulación la gente cae en manos de sus
enemigos, como está dicho (Yeshayahu 10:6): “Yo enviaré contra un pueblo
adulador… para apoderarse de trofeos y botín…”. La adulación es tan dura,
como la idolatría, la depravación y el derramamiento de sangre.
¿Cómo sabemos acerca de la idolatría? Se dice (Yeshayahu 32:6): “Adular y

hablar del Altísimo - es un error…”. ¿Sobre la depravación?.. Se dice (Irmiyahu
3:1): “Si un hombre despide a su mujer, y ella lo deja y se va con otro, ¿volverá
a él otra vez? Así es la adulación de esta tierra…”. ¿Acerca del derramamiento
de sangre?.. Se dice (Tehilim 106:38): "…y la tierra se adulará en sangre".
Debido a la adulación, las lluvias cesan. Por adulación, una persona es castigada
para siempre en Guehinom, como se dice (Yeshayahu 33:14): «Los pecadores
tenían miedo en Tzión, los aduladores temblaban: "¡¿Quién sobrevivirá de
nosotros en el fuego consumidor?!"» Y los sabios, de bendita memoria, dijeron
(Sanhedrín 101b): "Yerobam merecía el reino sólo porque no halagó a
Shelomó".
Hay dos grandes males en hacer trampa. La primera es que es como mentir y
adular, la segunda es que es como robar y engañar. El estafador descuida al
Altísimo, mostrando, como si Él no supiera de su estafa, y está escrito (Vayikrá
25:17): “Un hombre no engaña entre su pueblo y teme al Señor…”, y está
escrito (Ibídem 19:15-16): "No engañes… Yo - soy el Señor, tu Todopoderoso".
Y el juicio de una persona después de la muerte comienza con la pregunta:
"¿Hizo negocios con honestidad?" (Shabat 31a).
Y éste es también uno de esos cuatro, que no están permitidos ante la faz de la
Shejiná, como está dicho (Tehilim 101:7): “El estafador no se sentará dentro de
Mi casa…”. Y Yerushalayim fue destruida solo porque personas honestas
cesaron en ella (Shabat 119b), como ya mencionamos en la conversación sobre
las mentiras. Y está escrito (Tehilim 15:1-2): "Altísimo, ¿quién habitará en Tu
tienda?… El que habla la verdad en el corazón".
Y nuestros sabios, de bendita memoria, dijeron: “Un hombre honesto - es

bendecido en muchas maneras” (Mishlei 28:20), - es aquel, que hace negocios
honestamente, su propiedad se multiplica y el Altísimo le da para ganar", -
además, tal persona se llama justa, como se dice (Javakuk 2:4): "…pero el justo
vivirá por su honestidad". Y los sabios, de bendita memoria, dijeron (Makot
24a): «Los preceptos - son seiscientos trece, - vino Javakuk y los redujo a uno:
"…el justo vivirá por su honestidad"».
‫חלק ב שער ו‬
:‫השער הששי‬
:‫בעונש מצות לא תעשה‬
‫ כמו שאמרו רבותינו ז"ל )יומא דף פ"ו ע"א( בענין‬,‫חלול השם קשה מכל העבירות‬
‫ עבר על חלול השם אין התשובה ויום הכפורים ויסורים‬,‫ארבעה חלוקי כפרה‬
‫מכפרים אלא יום המיתה שנאמר )ישעיה פרק כ"ב( אם יכופר העון הזה לכם עד‬
:‫תמותון‬
‫ אמרו בספר הזוהר )שמות פרק ג' ע"א( תלתא אנון‬,‫ זולת היותה בעונש כרת‬,‫נדה‬
‫ נדה בגין‬,‫דדחיין שכינתא מעלמא ובני נשא צוחין ולא אשתמע קליהון ואלין אינון‬
:‫דלית מסאבו בעלמא תקיף בר ממסאבו דנדה‬
‫ ובני אדם צועקים ולא נשמע‬,‫ שלשה הם שדוחים את השכינה מהעולם‬- ‫]תרגום‬
:[‫ נדה בעבור שאין טומאה בעולם חזקה מטומאת הנדה‬.‫ ואלה הם‬,‫קולם‬
‫ וכל הרשעים יש להם מנוחה בשבת ואש של‬,‫ ידוע כי היא שקולה ככל המצות‬,‫שבת‬
‫ ואמרו רבותינו ז"ל שבת‬,‫גהינם כבה בו ומחללי שבת אשם לא תכבה אפילו בשבת‬
‫ ואמרו‬,‫)דף קי"א ע"ב( אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות כהלכתם מיד היו נגאלים‬
‫רבותינו ז"ל )שם( כל השומר שבת אפילו עובד עבודה זרה כאנוש מוחלים לו‬
‫שנאמר )ישעיה פרק נ"ו( אשרי אנוש יעשה זאת וגו' שומר שבת מחללו וכתיב‬
‫)ישעיה נ"ח י"ג( אם תשיב משבת רגלך וגו' אז תתענג על ה' וכו'‪:‬‬
‫חלב ודם‪ ,‬ידוע שהן מחייבי כריתות והן משקצים את הנפש‪:‬‬
‫המשתמש בשמות הקודש‪ ,‬אמרו רבותינו ז"ל )אבות פ"א ופ"ד( ודאשתמש בתגא‬
‫חלף ונעקר מן העולם‪ ,‬וישתמד הוא או בניו‪ ,‬או ימות הוא או בניו‪ ,‬או יעני הוא או‬
‫בניו‪:‬‬
‫המבזה תלמיד חכם‪ ,‬והמסור‪ .‬הם מכלל ואלו שאין להם חלק לעולם הבא ואין קמים‬
‫בתחית המתים‪:‬‬
‫קרי לבטלה קשה מן שפיכות דמים של אחרים‪ ,‬ועוד שדמן ודם זרעיותם שאין להם‬
‫קץ נשפך דמן‪ ,‬ובספר הזוהר פרשת ויחי )דף רי"ט ע"ב( כלהו חיביא אית להו‬
‫תשובה בר מהאי‪ ,‬וכל העבירות‪ ,‬הקטן פטור‪ ,‬חוץ מזה‪ ,‬שהרי ער ואונן קטנים מבן‬
‫שבע שנים היו ומתו בידי שמים‪ ,‬ולא עוד אלא שעדיין לא נצטוו עליהם‪ ,‬וכן דור‬
‫המבול כתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ‪ ,‬וכל הברירת נמוחו מאדם עד‬
‫בהמה ועוף השמים וכל הרמש‪ ,‬ואפילו שלשה טפחים מן העפר נמוחו מה שלא היה‬
‫כן מאז נברא העולם ואחריו לא יהיה כן‪ ,‬ולא עוד אלא שלא נצטוו זולת שבע מצות‪:‬‬
‫מאכלות אסורות‪ ,‬ידוע כי אפילו את הנפש הם משקצים כמו שכתוב )ויקרא פרק‬
‫כ"א( ולא תשקצו את נפשותיכם‪ ,‬ולא עוד אלא שהפורש מהם נקרא קדוש כמו‬
‫שכתוב ולא תשקצו את נפשותיכם וגו' והתקדשתם וגו' כי אני ה' המעלה וגו' והייתם‬
‫קדושים כי קדוש אני‪ ,‬וידעת כי הקדושה מביאה לידי רוח הקודש‪:‬‬
‫שבועה אם היא לשוא או לשקר‪ ,‬אמרו רבותינו ז"ל )שבועות ל"ט ע"א( בשעה‬
‫שאמר הקדוש ברוך הוא לא תשא‪ ,‬נזדעזע כל העולם‪ .‬ונאמר )איוב פרק ט'( המרגיז‬
‫ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון‪ ,‬והתהום מבקש לעלות לשטוף כל העולם וכו'‪,‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל כל העבירות נפרעים ממנו וזה ממנו וממשפחתו ומכל העולם‬
‫כלו‪ ,‬ואפילו אם הוא באמת‪ ,‬אמרו רבותינו ז"ל )גיטין דף נ"ז ע"א( ששים רבוא‬
‫עיירות היו לינאי בהר המלך וכולם נחרבו על השבועה אפילו שהיו מקימים אותה‪,‬‬
‫ואמרו רבותינו ז"ל )כתובות דף ע"ז ע"ב( על רבי יהושע בן לוי‪ ,‬שאמר הקדוש‬
‫ברוך הוא‪ ,‬ראו אם מימיו נשבע והתיר שבועתו על ידי חכם‪ ,‬הוציאוהו מגן עדן‪ ,‬ואם‬
‫ ובדקו ומצאוהו שמעולם לא נשאל על שבועתו ולא התירה ולא עוד‬,‫לאו הניחוהו‬
:‫אלא שלא נשבע מימיו‬
SEGUNDA PARTE:
Puerta Seis: Sobre los castigos por el mandamiento "no hacer".
La profanación del Nombre del Altísimo - es el más grave de los crímenes,

como dijeron nuestros sabios, de bendita memoria (Yoma 86 a), sobre los cuatro
tipos de expiación: “He transgredido mediante la profanación del Nombre del
Altísimo - arrepentimiento, Yom Kippur y el sufrimiento no redimen, sino sólo
el día de la muerte, como está dicho (Yeshayahu 22:14): "¡¿Este pecado será
expiado por ti antes de la muerte?!"»
nidá. Además, de que hay un karet para esto, se dice en el Libro del Zóhar
(parte 2, Shemot Zab): "Tres tipos de criminales repelen a la Shejiná del
mundo, de modo que la gente grita, pero su voz no es escuchada - aquí están:
nidá, porque no hay mayor impureza en el mundo que la impureza de nidá…".
Sábado. Se sabe, que el Sábado “pesa” como todos los demás preceptos, y todos
los malvados tienen un respiro en el Sábado, y el fuego de Guehinom se apaga,
pero el fuego, que devora a los que profanaron el Sábado no se apaga ni
siquiera en el Sábado. Y los sabios, de bendita memoria, dijeron (Shabat 118b):
"Si Israel pudiera guardar dos sábados, como debe ser según la ley, la liberación
vendría de inmediato".
Y dijeron también los sabios, de bendita memoria (Ibídem): “Quien guarda el

Sábado, aunque sirva a ídolos, como Enós, es perdonado, como está dicho
(Yeshayahu 56:2): “Feliz el hombre, que hace esto… evita que el Sábado sea
profanado". Y también está escrito (Yeshayahu 58:13-14): “Si vuelves tus pies
en Sábado… Entonces disfrutarás del Altísimo”.
El uso de los Nombres Sagrados. Nuestros sabios, de bendita memoria, dijeron

(Avot 1:13): “El que usa la corona - se irá”, - lo que significa que será
desarraigado del mundo: o él - o sus hijos, perecerán - ya sea él mismo, o sus
hijos morirán, se empobrecerá - ya sea él mismo, o sus hijos. Humillador de los
sabios y traidores (delator). Son de entre aquellos, que no tienen mundo futuro
y que no se levantarán durante la resurrección de los muertos.
104 Segunda Parte
Eyaculación en vano. Esto es peor, que derramar la sangre de otra persona;

además, no hay fin para el derramamiento de sangre de ellos y sus hijos. Y en el
Libro del Zóhar, en el capítulo de Vayehi (parte 1, 219b), se dice: “Todos los
criminales tienen arrepentimiento, excepto estos. Y un menor está libre de
castigo por todos los delitos, excepto por este, - después de todo, Er y Onán
tenían menos de siete años y murieron por esto a manos del Cielo; es más, esto
aún no había sido ordenado.
Y sobre la generación del Diluvio está escrito (Breshit 6:12): "…porque toda
carne ha destruido su camino sobre la tierra". Y todas las criaturas, desde el
hombre hasta el ganado, y las aves del aire, y reptiles fueron borradas, y hasta la
tierra fue borrada tres palmas (en profundidad). Esto no había sucedido desde la
creación del mundo y nunca volverá a suceder. Además, esto sucedió, cuando
solo se ordenaron los siete preceptos.
Comida prohibida. Se sabe, que contamina incluso el alma, como está escrito
(Vayikrá 20:25): "…y no contaminen sus almas y…". Además, el que lo
rechaza es llamado "santo", como está escrito (Vayikrá 11:43-45): "No
contaminen sus almas… Y santifíquense… Porque Yo - soy el Altísimo, que
levanté… Y seréis santos, porque Yo soy Santo". Y tú sabes, que la santidad
conduce al Espíritu de santidad.
El juramento, si es en vano o falso. Nuestros sabios, de bendita memoria,

dijeron (Shavuot 39a): «En la hora; cuando el Todopoderoso dijo: "No
pronunciarás…", el mundo entero tembló». Y se dice (Job 9:6): "El que mueve
la tierra de su lugar; y sus pilares temblaron" - y las aguas del abismo querían
levantarse y lavar el mundo entero. Y nuestros sabios, de bendita memoria,
dijeron; (Shavuot 39a): "Por todos los delitos se le exigen; y por esto - de él, de
su familia y de todo el mundo en general". E incluso si es verdad.
Y los sabios, de bendita memoria, dijeron (Bamidbar Raba, el comienzo del

capítulo Matot, párrafo 22): “El rey Yanai tenía seiscientos mil asentamientos
en la montaña del rey; y todos fueron destruidos por juramentos; aunque se
cumplieran”. Y nuestros sabios, bendita memoria, dijeron; (Ketubot 77b); Sobre
Rabí Yehoshúa ben Levi: «Sobre él dijo el Santo; bendito sea Él: "Mira, si al
menos una vez en su vida juró y canceló el juramento ante un hombre sabio,
échalo del Jardín del Edén, y si no, - déjalo"». Verificó y descubrió que nunca
en su vida pidió cancelar su juramento; de hecho, nunca juró en absoluto.
‫חלק ב שער ז‬
‫השער השביעי‪:‬‬
‫בקיום מצות עשה ובקיום מנהגים טובים‪:‬‬
‫ציצית כבר ידעת כי היא שקולה ככל התורה ובגימטריא ת"ר ועם י"ג חוליות הרי‬
‫תרי"ג‪ ,‬גם כתיב וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'‪ ,‬מגיד ששקולה ככל המצות‪:‬‬
‫תפילין מי שאינו מקיימן נקרא קרקפתא דלא מנח תפילין שאינו קם בתחית המתים‪.‬‬
‫והמניחן‪ ,‬כל המזיקים ואומות העולם יראים ממנו‪ ,‬ועליו נאמר )דברים כ"ח י'( וראו‬
‫כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך‪ ,‬רבי אלעזר אומר אלו תפילין של‬
‫ראש‪ ,‬ולעתיד לבוא‪ ,‬עליהם נאמר )ברכות דף י"ז ע"א( צדיקים יושבים ועטרותיהם‬
‫בראשיהם‪:‬‬
‫קריאת שמע כבר ידעת כי היא יחודו של מקום שהוא שורש לכל המצות‪ ,‬גם יש בה‬
‫רמ"ח תיבות כי על ידי קריאתה נתקנים רמ"ח איברי הנשמה‪ ,‬גם אמרו רבותינו ז"ל‬
‫)מנחות דף ל"ט ע"ב( הקורא קריאת שמע פעמים בכל יום כאלו מקיים כל התורה‬
‫כולה שנאמר )יהושע א' ח'( והגית בו יומם ולילה‪:‬‬
‫תפלה אמרו רבותינו ז"ל )ברכות דף ל"ב ע"ב( דברים שעומדים ברומו של עולם‪,‬‬
‫וכמו שידעת כי היא גדולה מכל הקרבנות שנאמר )ישעיה א' י"א( למה לי רוב‬
‫זבחיכם וגו' וכתיב גם כי תרבו תפילה מכלל שגדולה מהם‪ ,‬וכמו שהקרבנות‬
‫מכפרים‪ ,‬התפילה גם כן מכפרת עונותיו של אדם‪ .‬ובספר הזוהר פרשת ויקהל )ר"א‬
‫ע"ב( צלותא יקירא מכל פולחנין ומכל קורבנין‪] ,‬תפלה מכובדת יותר מכל עבודות‬
‫ומכל קרבנות[‪:‬‬
‫מזכי לחיביא אמרו רבותינו ז"ל )אליהו רבא ספ"ח( למה זכה אלקנה להעמיד‬
‫שמואל ששקול כמשה ואהרן‪ ,‬מפני שהיה עולה לרגל ומעלה לבני אדם הרבה עמו‬
‫ומזכה אותן‪ ,‬וכן שמואל בנו נוהג אחריו‪ ,‬כמו שכתוב )שמואל א' ז'( וסבב בית אל‬
‫והגלגל וגו' ושפט את ישראל ותשובתו הרמתה כי שם ביתו‪ ,‬ואברהם לא זכה לכל‬
‫מעלותיו אלא משום )בראשית י"ב ה'( ואת הנפש אשר עשו בחרן‪ ,‬וכתיב )שם י"ח‬
‫י"ח( ואברהם היו יהיה לגוי גדול וגו' כי ידעתיו אשר יצוה וגו'‪ ,‬ושמרו דרך ה' וגו'‪,‬‬
‫וכל ראשי הדורות אינן זוכין או אינן נענשים אלא על סבה זו‪:‬‬
‫ובספר הזוהר ריש פרשת תרומה )קכ"ח ע"ב( הגדיל לספר בשבח מצוה זו ואמר‪,‬‬
‫זכאה בעי למרדף בתר חיבא ולמקני ליה באגר שלים וכו' ודא איהו שבחא דיסתלק‬
‫ביה יקרא דקודשא בריך הוא יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא דא יתיר מכלא וכו'‪,‬‬
‫ועל דא כתיב באהרן )מלאכי פרק ב'( ורבים השיב מעון‪ ,‬וכתיב )שם( בריתי היתה‬
‫אתו החיים והשלום וגו'‪ ,‬ואיהו אסתלק בשלשה סלוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש‬
‫אחרא‪ ,‬ועל האי בר נש כתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום‪ ,‬וזכי למחמי בנין‬
‫לבנוי‪ ,‬וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי ועאל בתליסר תרעי ולית מאן דימחי‬
‫בידיה‪ ,‬ועליה כתיב )תהלים קי"ב ב'( גבור בארץ יהיה זרעו וגו'‪ ,‬הון ועושר בביתו‬
‫וצדקתו עומדת לעד‪ ,‬זרח בחשך אור לישרים‪ .‬כדין מלכא קדישא בריך לדיוקנא‬
‫דההוא בר נש בכל ברכאן דבריך לאברהם כד עבד נפשין דחיביא וכו' ואיהו עאל‬
‫לשבעין עלמין גניזין דלא זכה בהו בר נש אחרא‪ .‬ואלמלא הוו ידעי בני נשא כמה‬
‫תועלתא וזכו גרמי לצדיקיא וזכאן בגינייהו‪ ,‬הוו אזלי אבתרייהו ורדפי כמאן דרדיף‬
‫בתר חיין וכו'‪:‬‬
‫]תרגום ‪ -‬בספר הזוהר תחילת פרשת תרומה אמר זכאי צריך לרדוף אחר אנשים‬
‫חייבים ולקנות אותם בשכר שלם וזה הוא השבח שיתעלה בו כבוד הקדוש ברוך הוא‬
‫יותר משבח אחר‪ ,‬ועלייה זו היא יותר מהכל‪ ,‬ועל זה כתוב באהרן‪ ,‬ורבים השיב‬
‫מעון‪ .‬וכתוב בריתי היתה איתו החיים והשלום‪ ,‬ואותו בן אדם מתעלה בשלשה עליות‬
‫מה שלא עולה כן בן אדם אחר‪ .‬ועל בן אדם זה כתוב בריתי היתה אתו החיים‬
‫והשלום וזוכה לראות בנים לבניו וזוכה בעוה"ז וזוכה לעוה"ב‪ ,‬ועולה בשלש עשרה‬
‫שערים ואין מי שימחה בידו ועליו כתוב גבור בארץ יהיה זרעו‪ .‬הון ועושר בביתו‬
‫וצדקתו עומדת לעד זרח בחושך אור לישרים‪ ,‬כאשר המלך הקדוש מברך לדיוקן של‬
‫אותו בן אדם מברך אותו בכל הברכות שבירך לאברהם כאשר עשה נפשות‬
‫לחייבים‪ ,‬והוא עולה לשבעים עולמות נעלמים שלא זכה בהם בן אדם אחר‪ ,‬ואילו‬
‫היו יודעים בני אדם כמה תועלת וזכות נמשך לצדיקים וזוכים בעבורם‪ ,‬היו הולכים‬
‫אחריהם ורודפים כמי שרודף אחר חיים[‪:‬‬
‫משא ומתן באמונה‪ ,‬כבר נתבאר )בשער ה'( בענין הרמיה‪ ,‬עיין שם‪ .‬גם ידעת כי‬
‫תחלת דינו של אדם אחר שנפטר‪ ,‬הוא‪ ,‬נשאת ונתת באמונה )שבת דף ל"א ע"א(‪:‬‬
‫צדקה נתבאר בישעיה )נ"ח ז'( הלא פרוס לרעב לחמך וגו' אז תקרא וה' יענה תשוע‬
‫ויאמר הנני‪ ,‬וכתיב )דברים ט"ו י'( כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך‪ ,‬וכתיב‬
‫)משלי כ"א י"ד( מתן בסתר יכפה אף )משלי פרק י"ז( וצדקה תציל ממות‪ ,‬וכתיב‬
‫)תהלים קי"ב ג' וט'( וצדקתו עומדת לעד‪ .‬ואין עבירה מכבה אותה כשאר מצות‪,‬‬
‫וגורמת חיים לאדם כמעשה דבנימין הצדיק הנזכר לרבותינו ז"ל )ב"ב דף י"א ע"ב(‪:‬‬
‫כבוד שבת נודע כי שבת שקולה ככל התורה‪ ,‬וכמו שנתבאר בשער הזה בתחלתו‬
‫בענין שבת‪ ,‬עיין שם‪ .‬וכתיב )ישעיה נ"ח י"ג( אם תשיב משבת וגו' וקראת לשבת‬
‫עונג וגו' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך‪ .‬ומעשה )שבת דף‬
‫קי"ח ע"א( ביוסף מוקיר שבי דזכה ליקח כל העושר המופלג של אותו גוי‪ .‬ומעשה‬
‫)שם( דאדם אחד שהיה אוכל על שלחן זהב משאוי ששה עשר בני אדם ועליו כל‬
‫מיני מגדים שנבראו מששת ימי בראשית‪ ,‬אמרתי לו‪ ,‬בני במה זכית לכל העושר‬
‫הזה‪ ,‬ואמר קצב הייתי ואם הייתי שוחט בהמה נאה הייתי אומר זו לשבת וכו'‪ ,‬ואמרו‬
‫רבותינו ז"ל עשירים שבחוצה לארץ במה הם זוכים מפני שמענגים את השבת‪:‬‬
‫למול את הבן‪ ,‬אם מזכי לחייביא בארנו גודל שכרו לאין קץ מכל שכן להכניס בנו‬
‫תחת כנפי השכינה שקודם לאחרים‪:‬‬
‫גמילות חסדים ובקור חולים‪ ,‬והבאת שלום‪ ,‬והכנסת אורחים‪ ,‬הן מאלו דברים שאדם‬
‫אוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא‪ ,‬והעוסק בתורה ובגמילות‬
‫חסדים אומר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליו כאלו פדאני לי ולבני מבין האומות‪,‬‬
‫והיא מדתו של אברהם כמו שכתוב )מיכה ז' כ'( תתן אמת ליעקב חסד לאברהם‪,‬‬
‫וכתיב )משלי כ"א כ"א( רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד‪ ,‬ואביי דאתא‬
‫מדבית עלי )ר"ה דף י"ח ע"א( דעסק בגמילות חסדים הוסיפו לו עשרים שנה יותר‬
‫מרבה בר נחמני רבו‪ ,‬ומצילין מדינה של גיהנם ודין חבוט הקבר כנזכר לעיל בשער‬
‫ב'‪:‬‬
‫קביעות עתים לתורה נתבאר בשער ה' בענין הליצנות‪ ,‬ונודע כי תלמוד תורה שקולה‬
‫כנגד כל המצות ותחלת דינו של אדם‪ ,‬קבעת עתים לתורה שנאמר )משלי כ"ח י"ז(‬
‫פוטר מים ראשית מדון‪:‬‬
‫ואלו הם מנהגים טובים‪:‬‬
108 Segunda Parte
(‫ ידעת מה שאמרו רבותינו ז"ל )זוהר ח"ג דף רי"א ע"א‬,‫קריאת שמע שעל המטה‬
‫כל הקורא קריאת שמע על מטתו הורג כמה רבבות מזיקין המצויין בלילה ובפרט‬
‫ וכמו שכתוב )תהלים פרק קמ"ט( יעלזו חסידים בכבוד ירננו‬,‫בעלות הנפש למעלה‬
:'‫על משכבותם רוממות אל בגרונם וגו‬
‫ זולת היותו מכלל אבלי ציון וירושלים שנאמר עליהם‬,‫קימה אחר חצות לילה‬
‫ כי גם הקדוש ברוך הוא‬,‫)ישעיה פרק ס"ו( שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה‬
‫ גם בעסקו אז בתורה אמרו רבותינו ז"ל )שה"ש‬.‫באותה שעה מתאבל ושואג כארי‬
‫ ואמרו רבותינו ז"ל )ע"ז דף ג' ע"ב( כל‬,‫רבה ה' ז'( אין רנה של תורה אלא בלילה‬
‫ ואמרו רבותינו ז"ל )תמיד דף‬,‫העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום‬
‫ וכתיב )איכה ב' י"ט( קומי רוני‬.‫ל"ב ע"ב( כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו‬
‫ ולא זכה דוד המלך ע"ה להיות חי וקים בעולם הזה ובעולם הבא אלא על זה‬,‫בלילה‬
‫ ובכל ספר‬.‫הדבר כמו שכתוב )תהלים קי"ט י"ט( חצות לילה אקום להודות לך‬
‫ גם משרה רוח הקודש על האדם כנזכר שם‬,‫הזוהר נתבאר שבחי המצוה הזו לאין קץ‬
:(‫בפרשת שמות )י"ח ע"ב‬
SEGUNDA PARTE:
Puerta Siete: Sobre el cumplimiento de los preceptos "hacer" y sobre la
observancia de las buenas costumbres.
Tzitzit. Ya sabes, que este mandamiento pesa como toda la Torá. Gematria 600
más trece eslabones – resulta 613. Además, está escrito: "Y la verás y
recordarás todos los preceptos del Altísimo", - este versículo nos dice que tzitzit
pesa como todos los preceptos.
Tefilín. Aquel, que no cumple este mandamiento es llamado “calavera, que no

se pone tefilín”, y no se levanta en la resurrección de los muertos. Y aquel, que
se los impone, todas las plagas y pueblos del mundo le tienen miedo, porque se
dice de él (Devarim 28:10): "Y todos los pueblos de la tierra verán…", - Rabí
Eliezer dijo (Berajot 6a): “Esto es tefilín en la cabeza”. Y se dice acerca de tales
personas en el otro mundo (Berajot 17a): "Los justos están sentados y coronas
sobre sus cabezas".
La pronunciación de la «Shemá». Ya sabéis, que esta declaración de la unidad

del Altísimo - es la esencia de todos los preceptos. Y hay 248 palabras aquí, y al
leerlas, se corrigen 248 órganos del alma. Los sabios de bendita memoria
también dijeron (Menajot 99b): «El que dice la «Shemá” cumple toda la Torá
dos veces al día, pues está dicho (Yehoshúa 1:8): “…y habla de ellos día y
noche…”».
Oración. Los sabios, de bendita memoria, dijeron (Berajot 6b) que estas son
"palabras, que se encuentran en la cima del mundo". Como saben, la oración es
superior a todos los sacrificios, como se dice (Yeshayahu 1:11): "¿Para qué
necesito multitud de vuestros sacrificios?…", y está escrito más adelante
(Ibídem 15): "Aun si multiplicas las oraciones”, por lo tanto, la oración es más
fuerte que los sacrificios, y así como los sacrificios expian los pecados, también
la oración los expia.
Y en el Libro del Zóhar, en el capítulo Vayakhel (201b-202a), se dice: "La

oración es más valiosa que todos los servicios y sacrificios". Recompensa a los
culpables. Nuestros sabios, de bendita memoria, dijeron («Eliyahu Rabbah»,
final del capítulo 9): “¿Qué mereció Elkan para dar a luz a Shemuel, que es
igual a Moshé y Aharón? -
El hecho, de que se elevó en días festivos y elevó a muchas personas con él, y
con esto los honró”. Shemuel, su hijo, hizo lo mismo, como está escrito (1
Shemuel 7:16-17): "…y pasaba por Bet El y Guilgal… y juzgó a Israel en
todos estos lugares y volvió a Ramot, porque allí es su casa".
Y Avraham fue digno de toda su grandeza sólo por "…y las almas que convirtió
en Jarán…" (ver Breshit 12:5). Y está escrito (Ibídem 18, 18-19): "Y Avraham
será una gran nación… porque Yo sé, que él mandará… y seguirán el camino
del Altísimo". Y todas las cabezas de generaciones son recompensadas o
castigadas solo por esto.
En el Libro del Zóhar, al comienzo del capítulo de Terumá (parte 2, 128b), se

exalta este mandamiento, y esto es lo que dice al respecto: “El digno debe
perseguir al culpable y comprarlo a precio completo… y sabed, que esta es una
glorificación, en la que la gloria del Santo, bendito sea Él, exalta más que en
cualquier otra, y la exaltación es más que cualquier otra.
Y esto se dice de Aharón (Malají 2:6): “…y apartó a muchos del pecado”, y
también está escrito (Ibídem 5): “Mi Unión en Pésaj, Shavuot y Sucot es un
mandamiento de la Torá para visitar el Templo (en tiempos de Elkana -
110 Segunda Parte
Mishkan), - esto se llama "levantarse". Y aquel, que hace esto, se eleva en tres
alturas, en las que ninguna otra persona se eleva…
De tal persona está escrito: “Mi unión fue con él, para toda la vida y para el
mundo”, - y será honrado de ver a los hijos de sus hijos, merece en este mundo
y merece en el mundo futuro entrar en las doce puertas, y nadie puede impedir
esto. Y está escrito sobre él (Tehilim 112:3-4): “Poderosos en la tierra serán sus
descendientes… capital y riquezas en su casa, y su justicia se guarda para el
futuro. Una luz brillará en la oscuridad para los justos…”.
Porque el Santo Rey bendice la imagen de este hombre con todas las
bendiciones con que bendijo a Avraham, que "hizo almas" de los villanos. Y
asciende a los setenta mundos ocultos, que nadie más puede merecer. Y si la
gente supiera, cuánto beneficio y mérito se les da, por hacer dignos a los
villanos, los perseguirían, como quien persigue la vida”.
Trato comercial honesto. El engaño ya ha sido explicado en la quinta puerta,

vea allí. Y también sepa, que el juicio de una persona después de la muerte
comienza con la pregunta: "¿Hizo negocios con honestidad?" (Shabat 31a).
Tzedaká (limosna, caridad). Está explicado en el libro del profeta Yeshayahu

(58:7-9): «…comparte tu pan con el hambriento… entonces llamarás, y el
Altísimo te responderá, clamarás, y Él dirá : “¡Aquí estoy!”» Y está escrito
(Devarim 15:10): “Porque por esto Dios, tu Todopoderoso, te bendecirá”.
Y está escrito (Mishlei 21:14): "La dádiva oculta cubrirá la ira…" y también
(Ibídem 10:2, 11:4): “…La tzedaká salva de la muerte”. Y está escrito (Tehilim
112:3): "…y su tzedaká permanece para el futuro". Y los delitos no la
extinguen, como el resto de los preceptos. Y trae vida a una persona, como el
acto de Binyamín ha-Tzadik, mencionado por nuestros sabios, de bendita
memoria (Bava Batra 11a).
Respeto del Sábado. Se sabe, que el Sábado pesa tanto como toda la Torá, como
ya se explicó al comienzo de estas puertas. Y está escrito (Yeshayahu 58:13-
14): “Si en el Sábado vuelves atrás tus pies… y lo llamas delicia… y yo te
levantaré en lo alto de la tierra y te alimentaré con el heredad de Yaakov, tu
padre”. Y había una historia sobre Yosef, que honró el Sábado, que mereció
recibir toda la gran riqueza de ese extranjero (Shabat 119a).
Y también hay una historia sobre un hombre, que comió en una mesa de oro,
que fue traída por dieciséis personas, y sobre la mesa - todo tipo de platos,
creados desde los días de la Creación. Le preguntaron: “¿Qué has hecho para
merecer toda esta riqueza?”. Él respondió: «Yo era carnicero y, si cortaba buen
ganado, decía: “Esto es para el Sábado”». Y nuestros sabios, de bendita
memoria, dijeron (Ibídem): “Los ricos, más allá de las fronteras de la Tierra de
Israel, ¿cómo merecen riquezas? - Por lo que disfrutan en Sábado”.
Circuncida a tu hijo. Si la recompensa, de quien da honor al culpable, es

ilimitada, como explicamos, entonces la persona será recompensada tanto más
por traer a su hijo bajo las alas de la Shejiná, porque su propio hijo debe ser
cuidado primero de todos.
Buenas obras, visitar a los enfermos, llevar la paz y hospitalidad. Esta es una de
las cosas "…haciendo que una persona coma de sus frutos en este mundo, y la
recompensa principal se le guarde para el mundo venidero" (Peá 1a). Del que,
se dedica a la Torá y a las buenas obras, el Santo, bendito sea Él, dice: “Yo lo
trato, como si me hubiera redimido a Mí y a Mis hijos del cautiverio de las
naciones”.
Esta era la cualidad de Avraham, como está escrito (Mijá 7:20): Durante el
período de mala cosecha, una mujer se le acercó y le dijo: “Rabí, dame de
comer”. Él le respondió: "No hay nada en la caja". Ella le dijo: "Rabí, si no me
das de comer, una mujer y sus siete hijos morirán de hambre". Luego se levantó
y le dio algo de su dinero. Pasó el tiempo, enfermó y estuvo cerca de la muerte.
Entonces los ángeles ministradores dijeron: “¡Señor del mundo! ¡¿Dijiste que
todos los que apoyan a un alma en Israel son como apoyar al mundo entero, y
Binyamín ha-Tzadik, quien dio vida a una mujer y sus siete hijos, morirá en tan
pocos años?!” Inmediatamente, su sentencia fue revocada.
“Dad verdad a Yaakov, bondad - a Avraham…”, y también está escrito (Mishlei

21:21): “El que se esfuerza por la tzedaká y el bien, encontrará la vida, la
tzedaká y el honor”. Abaye, que pertenecía a la casa de Eli (Rosh Ha-Shaná
18a) y se dedicaba a buenas obras, recibió veinte años más de vida que su
maestro, Rabbah bar Najmani. Esto salva del castigo en Guehinom y del
sufrimiento en la tumba, como se menciona en la segunda puerta.
Establecer un tiempo regular para el estudio de la Torá. En la quinta puerta, en

112 Segunda Parte
el tema de la burla, se explicó, que el estudio de la Torá pesa tanto como todos
los preceptos. Y el juicio de una persona comienza con la pregunta: "¿Has
fijado un tiempo regular para el estudio de la Torá?" (Kidushín 40b), como se
dice (Mishlei 17:14): "El que abre el agua - es el principio del juicio…".
Buenos hábitos. Leer la «Shemá» antes de ir a la cama. Ya sabéis, lo que

dijeron nuestros sabios, de bendita memoria (Zóhar, parte 3, 211a): “El que lee
la «Shemá» en la cama mata a decenas de miles de demonios, que se encuentran
en la noche.” Especialmente cuando su alma se eleva hacia lo alto, como está
escrito (Tehilim 149:5-6): "Los justos se regocijarán en la gloria; se regocijarán
en su imposición. La exaltación del Señor está en sus gargantas, y una espada
de dos filos está en sus manos".
Despertar después de la medianoche. Además, la persona que hace esto se

encuentra entre “los afligidos de Tzión y Yerushalayim”, de quienes se dice
(Yeshayahu 66:10): “Todos los que lloran por ella se regocijarán con ella”.
Después de todo, el Altísimo en este momento también se lamenta y "ruge
como un león". Y sobre la ocupación de la Torá en ese momento, los sabios
dijeron (Shemot Rabbah 47-5): "La alegría de la Torá es solo en la noche".
Y nuestros sabios, de bendita memoria, dijeron (Avodá Zará 3b): “A todo aquel
que estudia la Torá de noche, se le extiende un hilo de misericordia durante el
día”. Y los sabios de bendita memoria, también dijeron (Tamid 32b): “Delante
de todo aquel, que practica la Torá por la noche, está la Shejiná”, y está escrito
(Eicha 2:19): “Levántate, regocíjate por la noche…”.
Y el rey David, la paz sea con él, tuvo el honor de vivir en este mundo y en el
futuro solo por esto, como está escrito (Tehillim 119:62): “A medianoche me
levantaré para darte gracias…”. Y a lo largo del Libro del Zóhar se explican las
infinitas virtudes de este mandamiento. Además, trae el Espíritu de santidad
sobre una persona, como se menciona en el mismo lugar, en el capítulo Shemot
(Zóhar, parte 2, 186).
‫חלק ב שער ח‬
:‫השער השמיני‬
:‫ החלק הראשון במצות עשה‬,‫נקרא שער התשובה ויתחלק לשלשה חלקים‬
‫החמורות שבכולם הן מצות עשה דקרבן פסח ולמול את עצמו‪ ,‬שיש בבטולם כרת‪.‬‬
‫יותר מזה‪ ,‬מצות עשה שיש בבטולם לא תעשה וכרת כגון להתענות ולשבות‬
‫ממלאכה ביום הכפורים‪ .‬למעלה מזה‪ ,‬לשבות ממלאכה בשבת שיש בבטולה לא‬
‫תעשה וסקילה‪ .‬למעלה מזה‪ ,‬לפרות ולרבות שאפילו יש בידו תורה ומצות כחזקיהו‪,‬‬
‫ימות בעולם הזה ולא יחיה לעולם הבא‪ ,‬וכן מצות עשה להניח תפילין‪ ,‬אם היה‬
‫קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם‪ ,‬אינו קם בתחית המתים‪ ,‬ונקרא מפושעי ישראל‬
‫בגופן‪ .‬גדולות שבכולם המפיר ברית מחמת להכעיס‪:‬‬
‫ומצות עשה לידע שיש אלוה‪ ,‬וכופר בעיקר שאין להם חלק לעולם הבא‪:‬‬
‫עוד יש מצות שאוכל פרותיהם בעולם הזה והקרן קימת לו לעולם הבא‪ ,‬כבוד אב‬
‫ואם‪ ,‬וגמילות חסדים בגופו ובממונו לעניים ולעשירים‪ ,‬והוא לשמח חתן וכלה‬
‫ולבקר חולים‪ ,‬ולקבור מתים‪ ,‬ולנחם אבלים‪ ,‬ולהלביש ערומים‪ ,‬ולהכניס אורחים‪,‬‬
‫ועיון תפלה בכונה‪ ,‬והבאת שלום בין אדם לחבירו ומכל שכן הוא עצמו עם חבירו‪,‬‬
‫ובכלל זה הדן את חבירו לכף זכות‪ ,‬ותלמוד תורה כנגד כולם ובכלל זה השכמת בית‬
‫הכנסת והמגדל בניו לתלמוד תורה‪:‬‬
‫החלק השני‪:‬‬
‫בעונש מדות האסורות ובעונש מצות לא תעשה‪:‬‬
‫המדות רעות היותר חמורות הן שתים‪ ,‬הכעס שקולה כעובד עבודה זרה וטורף נפשו‬
‫באפו ונעקרת משם והולכת לה ומתחלפת בנפש אחרת רעה‪ .‬למעלה ממנה הגאוה‬
‫וגסות רוח‪ ,‬היא שקולה כעבודה זרה וכאשרה וכתועבה וככופר בעיקר‪ ,‬וכאילו גילה‬
‫כל העריות כולם‪ ,‬ואין עפרו ננער בתחית המתים‪ .‬ואמנם בעונש מצות לא תעשה יש‬
‫מהם באסור לאו ואין לוקים עליהם‪ ,‬כגון לאו שאין בו מעשה ושנתק לעשה‪ .‬למעלה‬
‫מהם אותם שלוקים עליהם‪:‬‬
‫ושתי חלוקות אלו וכן בטול כל מצות עשה זולת החמורות הנזכרים לעיל כולם‬
‫נקראים עבירות קלות‪ ,‬וכל מצות עשה החמורות הנזכרים לעיל וכן כל מצות לא‬
‫תעשה זולת שתי אלו החלוקות הנזכרות כולם נקראים עבירות חמורות ויש בהם‬
‫מדרגות רבות ואלו הם‪ ,‬כל חייבי כריתות ומיתות בידי שמים ומיתות בית דין‪ .‬ולא‬
‫תשא את שם ה' אלהיך לשוא‪ ,‬אף על פי שאין בו כרת‪ ,‬בבחינה אחת חמור מכולן כי‬
‫נפרעים ממנו וממשפחתו ומכל העולם אפילו ממי שאין בידו למחות‪ .‬וענין חלול‬
‫השם )יומא דף פ"ז ע"א(‪ ,‬ועד היכן תכלית חלול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא‬
‫בשרא ולא יהיבנא דמי לאלתר‪ ,‬רבי יוחנן אמר כגון אנא אי מסגינא ארבע אמות‬
‫בלא תורה ותפילין‪ ,‬משום חולשא‪ ,‬ומאן דחזי לא ידע דהוי משום חולשא ולומד ממני‬
‫להתבטל מתורה ותפילין‪ ,‬רבי ינאי אומר כל שחבריו מתבישים ממנו מפני שם רע‬
‫שיצא עליו‪ ,‬אביי אמר כדתניא ואהבת את ה' אלהיך )דברים ו' ה'( שיהא שם שמים‬
‫מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה כו'‪ ,‬ומשאו ומתנו באמונה ודבורו בנחת עם‬
‫הבריות‪ ,‬ואם אין משאו ומתנו באמונה שם שמים מתחלל על ידו‪:‬‬
‫וכל אלו אם לא עשה תשובה ומת נדון בגהינם‪ ,‬ולבסוף משם מצפצפים ועולים‪ ,‬ויש‬
‫להם תקנה ותחית המתים ועולם הבא‪:‬‬
‫למעלה מזה פושעי ישראל בגופם‪ ,‬קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם שנתעצל‬
‫מלהניחם והיה יכול להניחם‪ ,‬כי אם היה להכעיס נקרא מין או לפחות מומר‪ ,‬וזה אם‬
‫מת ולא שב נדון בגיהנם שנים עשר חדש ואחר כך גופו כלה ונשמתו נשרפת‬
‫ונעשית אפר תחת כפות רגלי הצדיקים בעולם הבא‪:‬‬
‫למעלה מזה הם אלו שאין להם חלק לעולם הבא כלל‪ ,‬וגהינם כלה והם אינם כלים‬
‫אף על פי שיש בידם תורה ומעשים טובים ולא עשו תשובה ומתו כדואג האדומי‬
‫אביר הרועים‪ ,‬ואלו הם‪ ,‬המינים‪ ,‬והם תלמידים אותן המהפכים דברי תורה למינות‪,‬‬
‫וכן המומר לעבודה זרה בלבד אף על פי שמודה בכל המצות והוחזק בעבודתם תמיד‪,‬‬
‫והמומרים וכן המומר על איזו עבירה משאר עבירות להכעיס ואפילו לתאבון‪,‬‬
‫והפורק עול שהוא הכופר בעיקר והוא אומר שאין אלוה‪ ,‬וכן האומר יש תורה מן‬
‫השמים ואיני סופנה כלומר ואיני מקיימה‪ ,‬והאומר אין תורה מן השמים ואפילו‬
‫בפסוק אחד או בדקדוק אחד של חסרות ויתירות או בקל וחומר אחד או בגזרה שוה‬
‫אחת‪ ,‬ויש אומרים אפילו בתורה שבעל פה או בדברי סופרים‪ ,‬והאומר אין תחית‬
‫המתים מן התורה‪ ,‬כלומר שאין ענינה רמוז בתורה אף על פי שמאמין בתורה ושיש‬
‫תחית המתים‪ ,‬והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה כגון מנשה שהיה דורש בהגדות של‬
‫דופי וכי מה היה לו למשה לכתוב בתורה ואחות לוטן תמנע וכיוצא בו‪ ,‬וכן העובר‬
‫על דברי תורה ביד רמה בפרהסיא כיהויקים‪ ,‬והמפר ברית בשרו שאינו מוהל עצמו‬
‫להכעיס‪ ,‬וכן המושך בערלתו להראות כערל‪ ,‬והחוטא וגם מחטיא את הרבים‬
‫כירבעם אפילו בחטא הקל‪ ,‬והאפיקורוס והוא המבזה תלמיד חכם בפניו‪ ,‬וכן תלמיד‬
‫דיתיב קמי רביה ואומר דבר זה אסור הוא או מותר דרך פשיטות ולא דרך שאלה‪,‬‬
‫וכן המלגלג על רבו כשדורש איזו דבר של גוזמא ואינו מאמין לדבריו‪ ,‬וכן המבזה‬
‫תלמיד חכם שלא בפניו כגון אלו האומרים דרך גנות הני רבנן או כאלו האומרים‬
‫מאי אהנו לן רבנן לדידהו קרו לדידהו שנו‪ ,‬או כאלו האומרים מאי אהנו לן רבנן‬
‫כלום אסרו לנו יונה או שרו לן עורבא‪ ,‬או תלמיד שקורא לרבו בשמו ואינו אומר‬
‫מורי ורבי‪ ,‬וכן המבזה לחבירו בפני תלמיד חכם‪ ,‬והמוסרים‪ ,‬בין שמסר ישראל ביד‬
‫הגוי להכותו או שמסר ממונו‪ ,‬ופרנס המטיל אימה יתירה על הצבור להתגאות ולא‬
‫לשם שמים‪ ,‬והמבזה את המועדות שעושה מלאכה בחולו של מועד דרך בזיון שאינו‬
‫מאמין באיסור זה ולא משום הנאת עצמו‪ ,‬והמלבין פני חבירו ברבים בפניו‪,‬‬
‫והמתכבד בקלון חבירו‪ ,‬ונראה לי כי גם זה בפניו‪ ,‬והקורא בספרים חיצונים כגון‬
‫ספר בן סירא וספרי בן לענה שהם דברי הבאי ומושכים לבו של אדם בהם ועל ידי‬
‫כן מתבטל מדברי תורה וכגון ספרי המינין‪ ,‬אבל ספרי מירם וכל שאר מיני ספרים‬
‫שלהם אינם אלא כקורא באגרת‪ ,‬כמו שאמרו בירושלמי )סנהדרין פ"י ה"א( והלוחש‬
‫על המכה וקורא פסוק אחד ורוקק‪ ,‬ולא מבעיא פסוק דכל המחלה שיש בו זכירת‬
‫חולי ורפואה ושם שמים אלא אפילו כגון ויקרא אל משה וכו'‪ ,‬וההוגה את ה'‬
‫בגבולין באותיותיו ופירשו בירושלמי שם שאינו מזכירו בכנויו‪ ,‬כמו שכתוב זה שמי‬
‫וזה זכרי‪ ,‬ובתלמודא דידן )ע"ז דף י"ח( דוקא בחבורת בני אדם‪ ,‬והבוזה דבר השם‬
‫והוא המזכיר דברי תורה במקום מטונף‪ ,‬וכן מי שקורא מקרא ואינו משגיח על‬
‫המשנה שהיא פירוש המקרא‪ ,‬וכן הלומד תורה ואינו מלמדה‪ ,‬זולתי בסתרי תורה‬
‫שכתוב בהם )משלי כ"ז כ"ו( כבשים ללבושך רק לחסידי הדור הראויים לכך‪ ,‬וכן‬
‫מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק בה אלא בסחורה ובמילי דעלמא‪ ,‬והרכיל‬
‫והוא הטוען דברים מזה ומוליך לזה אף על פי שאינם דברי גנאי ואף על פי שהוא‬
‫אמת כענין דואג לדוד‪ ,‬והמספר לשון הרע שמספר בגנות חבירו אף על פי שהוא‬
‫אמת‪ ,‬והמוציא שם רע על חבירו והמספר בגנותו ואינו אמת‪ ,‬ושלשה אלו הרכיל‬
‫ובעל לשון הרע והמוציא שם רע הם כאלו כפר בעיקר וחמורים ושקולים כשלש‬
‫עבירות החמורות שבכל התורה והם עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים‪ ,‬המלוה‬
‫ברבית ולא החזירו אינו קם בתחית המתים‪ ,‬והמחלל שבת נדון בגיהנם לדורי דורות‪,‬‬
‫והמבטל פריה ורביה במזיד ומת בלא בנים מת בכרת בעולם הזה ולא יחיה לעולם‬
‫הבא‪:‬‬
‫שלשה יורדים לגיהנם ואינם עולים לעולם‪ ,‬הבא על אשת איש והמכנה שם רע‬
‫לחבירו אף על גב דמורגל בו ואינו מתביש אלא שהוא מתכוין להכלימו‪ ,‬ושניהם יש‬
‫להם חלק לעולם הבא‪ ,‬אך המלבין פניו ממש‪ ,‬אין לו חלק לעולם הבא‪:‬‬
‫ארבעה דברים אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קימת לעולם הבא‪ ,‬עבודה זרה‪,‬‬
‫גלוי עריות‪ ,‬ושפיכות דמים‪ ,‬ולשון הרע שקולה כשלשתם‪ ,‬ולא עוד אלא שאין לו‬
‫חלק לעולם הבא‪ .‬גדולה מכל העבירות המוציא זרעו לבטלה ששופך דמי זרעיות‬
‫עצמו עד סוף העולם וגם כל העבירות נתקנים בתשובה אבל זו אין לה תשובה כנזכר‬
‫בספר הזוהר פרשת ויחי )רי"ט ע"ב( ויש גורסים אי לא בחילא דתיובתא יתיר‬
‫ותדיר‪:‬‬
‫עבירות שבין אדם לחבירו קלות מכל עבירות שבין אדם למקום ובבחינה אחרת‬
‫חמורות מכולם כי אין להם שום תקנה עד שירצה את חבירו וימחול לו בין באונאת‬
‫דברים בין באונאת ממון‪:‬‬
‫החלק השלישי‪:‬‬
‫בתשובת עבירות שבין אדם למקום‪:‬‬
‫אין לך שום עבירה אפילו הכופר בעיקר‪ ,‬עומד בפני התשובה ואפילו עשה תשובה‬
‫בשעת מיתתו‪ .‬וארבעה חלוקי כפרה הן‪ ,‬עבר על מצות עשה הקלות ועשה תשובה‬
‫לא זז משם עד שמוחלים לו‪ ,‬עבר על מצות לא תעשה הקלות‪ ,‬תשובה ויום הכפורים‬
‫מכפרים‪ ,‬עבר על החמורות והן חייבי כריתות ומיתה בידי שמים בין במצות עשה בין‬
‫במצות לא תעשה וחייבי מיתות בית דין חוץ מחלול השם‪ ,‬תשובה ויום הכפורים‬
‫ויסורים מכפרים‪ ,‬עבר על חלול השם או על החמורות מכולם כגת פושעי ישראל‬
‫בגופן וכל היורדים לגיהנם ואינם עולים וכל שאינם קמים בתחית המתים וכל אותם‬
‫שאין להם חלק לעולם הבא כנזכר לעיל באורך בשני חלקים הנזכרים‪ ,‬תשובה ויום‬
‫הכפורים ויסורים ומיתה מכפרים‪:‬‬
‫היסורים מכפרים הם כל מיני יסורים‪ ,‬ועד היכן תכליתם‪ ,‬עד אפילו שנהפך לו חלוקו‬
‫וטורח להפכה כדי ללובשה‪ ,‬וכן אם הטיל ידו בכיס להוציא שני דינרים ועלה אחד‬
‫וצריך להטיל ידו פעם שניה‪:‬‬
‫התשובה היא כגון שבאה לידו אותה העבירה עצמה שחטא בה ולא עשאה פעם‬
‫ כגון באותה אשה ובאותו פרק וזמן כיוצא בו ובאותו מקום הראשון וכיוצא‬,‫ושתים‬
‫ ואם שב‬,‫ העון נעקר מעקרו כלא היה‬,‫ ואם שב מאהבה או אפילו מיראת העונש‬,‫בו‬
:‫ אין העון נרפא לגמרי ונקרא בעל מום‬,‫מחמת שבאו עליו יסורים‬
‫ אבל חטאנו‬,‫ ועקר הוידוי הוא חטאתי עויתי פשעתי‬,‫והתשובה צריכה ודוי דברים‬
‫ ובגמרא דידן )יומא דף פ"ז ע"ב( ובירושלמי )סוף יומא( נוסח‬.'‫אנחנו ואבותינו כו‬
‫ רבונו של עולם עויתי פשעתי והרע בעיניך עשיתי‬.‫ ואקצר ואוסיף בו דברים‬,‫וידוי‬
‫ והריני מתחרט מהם והלואי‬,‫ ובדרך רחוקה הייתי מהלך‬,‫ובדעת רעה הייתי עומד‬
‫ יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי‬,‫שלא עשיתים ומה שעשיתי לא אעשה עוד‬
,‫ ותסלח לי על כל חטאותי‬,‫שתכפר לי על כל פשעי ותמחול לי על כל עונותי‬
‫ בין בגלגול זה‬,‫שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנברא העולם עד היום הזה‬
‫ בין באסורי תורה בין באיסורי דברי סופרים ותקנותיהם‬,‫בין בגלגולים אחרים‬
‫ יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי‬,‫ כי אתה הוא הרוצה בתשובה‬,‫וסייגיהם ומנהגותיהם‬
:‫לפניך ה' צורי וגואלי‬
SEGUNDA PARTE:
Puerta Ocho, se llama la puerta del remordimiento, y consta de tres partes.
Primera parte: Sobre los preceptos de "hacer"
Uno de los más estrictos de los preceptos de "hacer" es la obligación de traer el

sacrificio de la Pascua y el mandamiento de ser circuncidado, porque el castigo
por su incumplimiento -es karet. Aún más estrictos - son los preceptos “hacer”,
que incluyen una prohibición de incumplimiento y karet, - como la obligación
de someterse al sufrimiento y abstenerse de trabajar en Yom Kippur.
Más estricto aún - es el mandamiento de abstenerse de trabajar el Sábado, “en el

que está prohibido el incumplimiento y skilá”. Aún más - "sean fructíferos y
multiplíquense", porque incluso si la Torá y los preceptos están en manos de
una persona, como lo estuvo en manos del rey Jizkiyahu, morirá en este mundo
y no vivirá en el mundo por venir. Y también el mandamiento de ponerse
tefilín, si resulta ser “una calavera que nunca se puso tefilín”, no se levantará
durante la resurrección de los muertos y está entre los “criminales de Israel, que
transgredieron con sus cuerpos”.
118 Segunda Parte
Y lo peor de todo - destruir la alianza con la intención de enojarse. Y lo mismo

ocurre con el mandamiento de "saber, que hay Dios", y aquel, que niega los
fundamentos, no tiene parte en el mundo venidero. También hay preceptos,
cuyos frutos come una persona en este mundo, pero la recompensa principal
permanece para el mundo venidero.
Honrar al padre y a la madre. Buenas obras, cuerpo y propiedad, pobres y ricos;

complacer a la novia y el novio; visitar a los desnudos; enterrar a los muertos;
consolar a los dolientes; vestir a los desvestidos; recibir invitados y orar con
concentración. Y traer la paz entre las personas - especialmente entre la persona
misma y su compañero, y aquí también se aplica el mandamiento de "juzgar a
otro con razón". Y el estudio de la Torá - es lo opuesto a todo eso, y eso incluye
llegar temprano al Beit HaKnesset (sinagoga) y la formación de los niños para
que estudien la Torá.
Segunda parte: Sobre los castigos por las cualidades prohibidas y el

mandamiento “no harás”
Entre las malas cualidades, dos son especialmente graves. Uno de ellos es la ira,
que se equipara con servir a los ídolos, "Desgarrando su alma con la ira…" (Job
18:4), - el alma de tal persona sale de él y se va, y en su lugar viene otra,
malvada.
Y peor que la ira - es el orgullo y la rudeza de espíritu, que se equiparan con

servir a los ídolos; se considera que tal persona niega los fundamentos y comete
todos los adulterios posibles. Sus cenizas no se moverán durante la resurrección
de los muertos.
Sin embargo, entre los preceptos "no hacer" hay aquellos por incumplimiento
que no son castigados. Como una prohibición en la que no hay acción, o una
prohibición que se puede corregir con una acción. Y esas prohibiciones, por las
que uno es golpeado, - son aún peores.
Y ambas variedades, así como el incumplimiento de los preceptos "hacer",

excepto los más severos, mencionados anteriormente, se denominan
"violaciones leves". Y todos los preceptos "estrictos" de "hacer", mencionados
anteriormente, y esto significa, que, si una persona tiene la más mínima
oportunidad de justificar el acto de otro, debe hacerlo. No hay golpes para ellos
según la ley de la Torá.
Todas las prohibiciones de "no hacer", excepto los dos tipos mencionados
anteriormente, se denominan "violaciones graves". Sin embargo, hay muchos
niveles entre ellos. Todos los delitos, cuyo castigo - es karet, la muerte a manos
del Cielo y la muerte por sentencia del tribunal, así como el incumplimiento del
mandamiento "no pronuncies el Nombre de Dios Todopoderoso en vano",
aunque no hay castigo de karet para eso, - son en cierto sentido peores que los
demás, porque por tales delitos se le exigen a él (al infractor), a su familia y a
todo el mundo, incluso si no pudieran protestar.
Y esto es lo que abarca el concepto de “profanación del Nombre del Altísimo”

(Yoma 86a): «El rav dijo: “Por ejemplo, si tomó carne y no pagó de
inmediato”; Rabí Yojanan dijo: “Por ejemplo, si camino cuatro codos sin Torá
y tefilín debido a una enfermedad, y el que ve no sabrá sobre la enfermedad y
aprenderá de mí que uno puede descuidar la Torá y los tefilín”; Rabí Yanai dijo:
"Todos los casos, en que los camaradas de una persona se avergüenzan de él
debido a la mala reputación, que ha adquirido".
Abaye dijo: "Como enseñaron: 'Y ama a Dios, tu Todopoderoso, para que con
tu ayuda el nombre del Cielo se vuelva amado, para que enseñes y repitas… y
realices negocios honestamente y habla con calma con otros. Y si él hace
negocios deshonestamente, profana el Nombre del Cielo"».
Peor que esto son los "criminales de Israel, que transgreden con sus cuerpos".
“El cráneo, que nunca en vida se puso tefilín” - es precisamente aquel, que le
dio pereza ponérselos, aunque pudo; después de todo, si lo hizo por despecho,
entonces se le llama hereje, o al menos apóstata. Tal persona, si no se arrepiente
hasta la muerte, es castigado durante doce meses en Guehinom, y luego su
cuerpo desaparece, y su alma se quema y se convierte en cenizas bajo los pies
de los justos en el mundo futuro.
Peor que esto, son los que no tienen participación alguna en el mundo venidero.
“Guehinom termina, pero ellos - no”, a pesar de que tienen la Torá y las buenas
obras, si mueren, sin arrepentimiento, como Doeg ha-Edomi, quien una vez fue
un gran pastor. Estamos hablando de herejes - los estudiantes de aquellos, que
convirtieron las palabras de la Torá en herejía.
Lo mismo - es un apóstata por causa de la idolatría, incluso si transgrede solo

en la idolatría, reconociendo y cumpliendo todos los demás preceptos. Y otros
apóstatas, y hasta en un solo delito, ya sea "por despecho" o por lujuria.
120 Segunda Parte
Y "arrojando el yugo", es decir, negar los fundamentos, diciendo: "¡No hay

Dios!" Y también aquel, que dice: "Hay una Torá del cielo, pero no la cumplo".
Y el que dice: “La Torá no es del cielo”, - incluso en relación con un versículo
o una aclaración, en una letra extra o faltante, o en “aún más”, o en una
similitud, pero hay opiniones, que incluso en relación con la Torá Oral o las
palabras de los sabios. Y el que dice: “No hay resurrección de muertos en la
Torá”, - es decir, que no hay ningún indicio de eso en ella, aunque crea en la
Torá y en la resurrección de los muertos.
Y aquel, que revela en la Torá lo que es contrario a la ley aceptada, como por
ejemplo, Menashé, quien enseñó "errores" en hagadot (cuentos): «Por lo que
Moshé escribió en la Torá: "Y la hermana Lotan-Timná"» - y cosas similares. Y
también abiertamente, violando públicamente las palabras de la Torá, como
Yehoakim. Y el que viola la unión de la carne - es aquel, que no se circuncida
"por despecho" del Altísimo, así como el que "estira" el orla, el prepucio, para
parecer incircunciso.
Y también el pecador, que lleva a muchos otros al pecado, como Yerobam,

aunque este pecado - sea leve. Y el epikoiros -es decir, el que humilla al sabio
en la cara, y también el alumno, sentado frente al maestro y diciendo: "Tal y tal
está prohibido o permitido"- y no como pregunta, sino como una declaración, o
burlarse del maestro y no creer sus palabras si explica algo con exageración.
Y, además, humillar a los sabios, aunque sea indirectamente, por ejemplo, a los
que deshonran a los sabios, o decir: “¿Qué bien tenemos de estos sabios? ¡Para
sí mismos, enseñan y repiten!”, o: “¿Cómo pueden ayudarnos estos sabios,
pueden prohibirnos una paloma y permitirnos un cuervo?”, o un alumno, que
llama al maestro por su nombre, sin añadir “mi Rabí” o “mi maestro”, o
humillar a un camarada frente a un sabio.
Denunciantes, ya sea que entreguen al propio judío a manos de un extraño o

disponiendo de su propiedad. Y un gobernante, que infunde miedo innecesario
en la gente por el bien de su orgullo, y no por el bien del Cielo. Y el que ofende
los días festivos, que hace un trabajo en semi-festivos de forma ofensiva, es
decir, porque no cree en esta prohibición, y no porque lo necesite. Y humillar a
otro públicamente en la cara.
Y exaltarse a sí mismo a expensas de otro, en mi opinión, también precisamente

en su presencia. Y el que lee libros “externos”, como por ejemplo, el “Libro de
Ben-Sira” o “los Libros de Ben-Laana”, libros vacíos que atraen el corazón de

una persona para que descuide la Torá, o libros de apóstatas (sacerdotes o
monjes). Pero leer libros de ficción y su otra literatura - no es más que leer
cartas, como se dice al respecto en el Talmud de Jerusalén (Sanhedrín 10a).
También, “el que habla hiere” y aquel, que escupe, después de leer un verso, y
no solo el verso “…toda enfermedad…” (Éxodo 15:26), que menciona la
enfermedad, la curación y el Nombre del Altísimo, pero incluso tales, como por
ejemplo: "Y llamó a Moshé…" (Vayikrá 1:1).
Y el que pronuncia el Nombre del Altísimo según las letras, como explica el
Talmud de Jerusalén (Ibídem), - estamos hablando de una persona, que no
utiliza la alegoría para mencionar el Nombre del Altísimo, como es escrito
(ordenado): “…este es Mi Nombre, y esta es una mención…” (Shemot 3:16),
mientras que nuestro Talmud dice: “…sólo en un grupo de personas”. Y el que
deshonra las palabras del Altísimo - es aquel, que pronuncia las palabras de la
Torá en un lugar sucio. Y también aquel, que lee un verso y no presta atención a
la Mishná, que explica este verso.
Y aquel, que aprende la Torá él mismo, sin enseñar a otros, excluyendo los
secretos de la Torá, de los cuales se dice (Mishlei 27:26): "…ovejas, para tu
ropa…", - solo para el piadoso en cada generación, digno de esto. Y también
cualquiera, que pueda dedicarse a la Torá y no se dedique a ella, sino al
comercio y otros asuntos mundanos. Y el chismoso - es aquel, que escucha de
uno y se lo pasa a otro, aunque no sean palabras humillantes y la verdad, como
en la historia con Doeg y David.
Y calumniador - es aquel, que dice cosas, que deshonran a otro, aunque sea
verdad. Y "creando un mal nombre", y el que dice cosas vergonzosas que no
son ciertas. Estos tres tipos: el chismoso, el calumniador y el que “crea un mal
nombre” - son como aquellos que niegan los fundamentos, y sus crímenes son
pesados, como los crímenes más graves de la Torá - idolatría, libertinaje y
derramamiento de sangre. Y aquel, que presta dinero en crecimiento y no lo
devuelve, no se levantará durante la resurrección de los muertos.
Y aquel, que profana el Sábado, es castigado en Guehinom de generación en

generación. Y aquel, que deliberadamente ignora el mandamiento de "ser
fecundos y multiplicarse" y muere, sin tener hijos, muere en un carruaje en este
mundo y no vivirá en el futuro.
122 Segunda Parte
Tres descienden a Guehinom y no se levantan de allí: el que comete libertinaje

con una mujer casada, el que da a otro un apodo ofensivo, aunque esté
acostumbrado y no se avergüence, pero el dador tuvo la intención de
deshonrarlo. Sin embargo, estos dos tienen una participación en el mundo
futuro. El que hace palidecer a otro en público, no tiene parte en el mundo
venidero.
Hay cuatro cosas, cuyos “frutos” come una persona en este mundo, y lo
principal queda para el mundo venidero: la idolatría, el libertinaje, el
derramamiento de sangre y la calumnia, que pesa tanto como las tres primeras;
y además, no tiene parte en el mundo venidero.
Peor que todos los crímenes - es una eyaculación vana, porque el que hace esto,
derrama la sangre de su descendencia hasta el fin del mundo. Y todos los
delitos se corrigen con el arrepentimiento, y este - no, como se dice en el Libro
del Zóhar, en el capítulo Vayehi (219b), pero hay, quienes enseñan: "Solo con
un arrepentimiento especialmente fuerte y constante".
Los crímenes entre personas, por un lado, son más fáciles que los crímenes
entre una persona y el Altísimo, pero, por otro lado, son más difíciles, porque
no hay corrección para ellos, hasta que una persona recobra el favor del otro y
lo perdona, ya sea daño a la propiedad o simplemente engaño.
el que maldice.
Tercera Parte: Sobre el arrepentimiento por los delitos, concernientes a las

relaciones entre el hombre y el Altísimo.
Ni un solo crimen, ni siquiera la "negación de los fundamentos", puede resistir

el arrepentimiento, aunque el arrepentimiento llegue a la hora de la muerte. Hay
cuatro partes en la expiación (Yoma 86a). Si una persona ha violado uno de los
preceptos fáciles de "hacer" y se ha arrepentido, no tendrá tiempo de abandonar
su lugar, que ya ha sido perdonado. Si violó uno de los preceptos fáciles de "no
hacer", es expiado por el arrepentimiento y Yom Kippur.
Si violó uno de los preceptos estrictos, cuyo castigo - es karet o muerte a manos
del Cielo, tanto de los preceptos "hacer", como "no hacer", o muerte por
sentencia judicial, excepto profanar el Nombre del Altísimo, es expiado por el
arrepentimiento, Yom Kippur y sufrimiento.
Si una persona ha cometido una profanación del Nombre del Altísimo o uno de
los crímenes más graves, como “una transgresión en el cuerpo”, o algo, por lo
que “bajan a Guehinom y no se levantan de allí”, o no se levanta durante la
resurrección de los muertos, o no tiene participación en el otro mundo, como se
explicó en detalle anteriormente, - se redime con el arrepentimiento, Yom
Kippur, sufrimiento y la hora de la muerte.
Hay expiación para todo tipo de sufrimiento, incluso si la túnica de una persona
se ha vuelto del revés y él "trabaja" para darle la vuelta, para ponérsela, o si se
mete la mano en el bolsillo, para sacar dos dinares, pero sacó solo uno y ahora
tendrá que volver a meter la mano en el bolsillo.
El arrepentimiento - es si una persona tiene la oportunidad de cometer el mismo

delito, que ya ha cometido, y no lo vuelve a hacer. Por ejemplo, la misma mujer
en el mismo o similar período de tiempo y en el mismo o similar lugar. Y si una
persona se arrepiente por amor o incluso por miedo al castigo, su pecado es
erradicado, como si no existiera en absoluto. Y si se arrepiente, porque ha
recibido el sufrimiento, el pecado no está completamente curado, y esa persona
permanece defectuosa.
El arrepentimiento requiere la confesión, su base: "Me equivoqué, pequé,

transgredí, pero nosotros y nuestros padres nos equivocamos y…". El texto de
la confesión está en nuestra Guemará (Yoma 87b) y en el Talmud de Jerusalén
(el final del tratado Yoma), acorté algo y les agregué algo. "¡Señor del mundo!
Me equivoqué, y pequé, y transgredí, e hice lo malo ante Tus ojos.
Tuve una mala opinión y caminé por un camino alejado. Ahora me arrepiento y
desearía no haberlo hecho. Y lo que ya he hecho, no lo volveré a repetir. Te
plazca, Señor, Todopoderoso nuestro y Todopoderoso de nuestros padres,
expiar todos mis delitos, perdonar todos mis pecados y perdonar todos mis
errores, todo en lo que me equivoqué, pequé y transgredí, desde el día en que el
mundo fue creado hasta el día de hoy.
Tanto en esta encarnación, así como en otras, tanto en las prohibiciones de la

Torá, como en las prohibiciones de los sabios, sus decretos, vallas y
costumbres. Porque Tú deseas el arrepentimiento. Que las palabras de mi boca
y los pensamientos de mi corazón sean agradables a Ti, Señor, mi fortaleza y mi
libertador”.
‫חלק ג שער א‬
‫חלק השלישי‪:‬‬
‫בהנהגת השגת רוח הקודש‪:‬‬
‫השער הראשון במהות העולמות בתכלית הקצור שיהיה בו צורך להבין מהות‬
‫הנבואה‪:‬‬
‫הנה המאציל העליון אשר האציל כל העולמות נקרא אין סוף ואין בו שום תמונה לא‬
‫בשם ולא באות ואפילו בקוצי האותיות כלל‪ ,‬ולכן אפילו ההרהור אסור בו‪ .‬והאציל‬
‫חמשה עולמות‪ ,‬זה נשמה לזה וזה לזה‪ ,‬והן‪ ,‬אדם הקדמון הנזכר בספר התקונים‬
‫)בתקון י"ט ובריש תיקון ע' ובכמה מקומות( ובלשון הגאונים נקרא צחצחות‪ ,‬השני‬
‫עולם האצילות‪ ,‬השלישי עולם הבריאה‪ ,‬הרביעי עולם היצירה‪ ,‬החמישי עולם‬
‫העשיה‪ .‬ואלו החמשה עולמות נקראו הוי"ה אחת‪ ,‬כי קוצו של יו"ד הוא א"ק ]אדם‬
‫קדמון[‪ ,‬והיו"ד אצילות‪ ,‬וה"א ראשונה בריאה והוא"ו יצירה‪ ,‬וה"א אחרונה עשיה‪.‬‬
‫ולפי שא"ק לרוב העלמו אין לו תמונת אות אלא קוצו של יו"ד כי האין סוף אפילו‬
‫תמונת קוץ אין לו לכן אין אנו מזכירין לעולם אלא ארבעה עולמות אצילות בריאה‬
‫יצירה עשיה‪ ,‬כי הם אותיות גמורות וארבעתם יחד נקראים שם הוי"ה‪:‬‬
‫עוד נתחלקו אלו הארבעה לתשע מדרגות והם חכמה ובינה ושש קצוות התפארת‬
‫ומלכות‪ .‬כי אלו הארבעה נקרא ארבעה יסודות עליונים שהם ארבעה עולמות‬
‫אצילות בריאה יצירה עשיה‪ .‬ונחלקים לתשע ספירות‪ ,‬ואמנם קוצו של יו"ד שהוא‬
‫א"ק העולם החמישי העליון כולל כולם ובו לבדו שורש כל ארבעה היסודות שהם‬
‫ארבעה עולמות‪ ,‬אצילות בריאה יצירה עשיה‪ ,‬ונמצא כי לעולם לא יש יותר מארבעה‬
‫יסודות בלבד‪ .‬כלל העולה כי האין סוף אינו נכלל בשום חשבון כלל‪:‬‬
‫ואחר כך העולמות‪ .‬בתחלה הם כללות אחד‪ ,‬והם שם אחד של הוי"ה‪ .‬ואחר כך נחלק‬
‫לארבעה יסודות‪ ,‬זולת השורש שלהם שהוא א"ק קוצו של יו"ד והיא הספירה‬
‫העשירית העליונה מכולם הנקרא כתר‪ ,‬ואחר כך אלו הארבעה יסודות נחלקו לתשע‬
‫ספירות כנזכר‪:‬‬
‫והנה כל זה נכללין בשתי חלוקות והם המאציל והנאצלים כולם‪ .‬וזהו שכתוב בפרקי‬
‫רבי אליעזר )פרק כ"ג( עד שלא נברא העולם‪ ,‬רצונו לומר העולם הזה‪ ,‬היה הוא‬
‫‪126‬‬ ‫‪Tercera Parte‬‬
‫ושמו אחד‪ ,‬כי האין סוף הנקרא הוא והנאצלים הכלולים בשמו שהוא הוי"ה אחת‪,‬‬
‫הכל אחד‪ ,‬כי היתה השלהבת גנוזה בגחלת‪:‬‬
‫והנה נתבאר כי כל העולמות נכללים בשם הוי"ה הנחלקת לארבעה יסודות ולעשר‬
‫ספירות‪ ,‬וכמו כן כל עולם מהם נפרט על דרך זה‪ .‬כיצד‪ ,‬הנה עולם האצילות שהוא‬
‫אות יו"ד הנקרא חכמה נחלק לכל הבחינות הנזכרות‪ .‬ויש בו הוי"ה אחת שלמה‬
‫נחלקת לארבעה יסודות ועשר ספירות גמורות על דרך הנזכר בכללות כל העולמות‬
‫ממש‪ ,‬ועל דרך זה הוא בכל עולם מחמשה עולמות הנזכרים‪ ,‬ועל דרך זה עוד הולך‬
‫ונפרט הענין בתכלית הפרטות עד שנמצא כי אפילו בזה העולם השפל אין לך בריה‬
‫קלה שאין בה כללות ארבע אותיות ההוי"ה וכללות עשר ספירות‪ .‬וכל זה להורות כי‬
‫הכל נברא מכח המאציל יתברך ואין זולתו‪:‬‬
‫עוד הקדמה אחרת והיא כי כל אלו הבחינות והמדרגות מרום אדם הקדמון עד‬
‫התהום שבעולם השפל‪ ,‬כולם הם זו למעלה מזו וזו לפנים מזו‪ ,‬כי העליון מחברו‬
‫מתלבש תוך התחתון ממנו כנשמה לגוף‪ ,‬ואמנם אין כל כללות העליון מתלבש‬
‫בתחתון רק בחינה פרטית תחתונה שבעליון מתלבש בכל התחתון וכן על דרך זה עד‬
‫סיום העולמות‪ .‬באופן שכל העולמות‪ ,‬הן כולן בכללות‪ ,‬הן כל בחינה מהם‪ ,‬אפילו‬
‫בעולם השפל‪ ,‬בכל פרט מהם‪ ,‬הכל הוא בדרך זה‪ ,‬כי זה עליון מזה וזה פנימי מזה עד‬
‫שכולן הן כענין לבושים זה לזה וכולן לבושים אל האין סוף ונשמה לכל הנשמות‪:‬‬
‫ואמנם בכל עולם מאלו החמשה יש הבדל בהתפשטות האורות עד היכן מגיעין כדי‬
‫שיהיה הפרש בין זה לזה וכן יש הפרש אחר בפרטי הארבעה יסודות שבכל עולם‪,‬‬
‫וכן בפרטי הפרטות‪ ,‬ואין זה מקום באור ענין זה‪:‬‬
‫ונמצא כי כמו שבדרך התפשטות האורות מלמעלה למטה אין לך ספירה שאינה‬
‫כלולה מכל העשר ספירות וכל ספירה וספירה מתחלקת לאלפים ולרבבות ספירות‪,‬‬
‫כן הענין בהתפשטות האורות מבפנים ולחוץ יהיה על דרך זה‪ ,‬כי הפנימי שבכולם‬
‫נקרא כתר‪ ,‬והחיצון שעליו חכמה‪ ,‬והחיצון שעליו בינה‪ ,‬והחיצון שעליו שש קצוות‬
‫התפארת‪ ,‬והחיצון שבכולם מלכות וכן כל בחינה ובחינה היא נחלקת בדרך זה‬
‫לאלפים ורבבות פרטי פרטים‪ .‬ולפי שבאור ענין זה בכל שאר העולמות נתבאר‬
‫אצלנו זולת ענין העשיה לכן נבאר ענינו בקצור נמרץ מה שיש צורך אל דרוש‬
‫מבוקשנו פה‪:‬‬
‫הנה שבעה רקיעין הן‪ ,‬והעליון נקרא ערבות‪ ,‬לפי שכולל שלש ספירות ראשונות‬
‫דעשיה‪ ,‬והם גלגל השכל‪ ,‬גלגל המקיף‪ ,‬גלגל המזלות‪ .‬וחמשה גלגלים )שצמח"נ(‬
‫שבתאי צדק מאדים חמה נגה‪) ,‬שהם חג"ת נ"ה( חסד גבורה תפארת נצח הוד‪ ,‬וגלגל‬
‫ששי יסוד‪ ,‬כולל כוכב ולבנה‪ .‬והאחרון נקרא וילון אינו משמש כלל )חגיגה דף י"ב‬
‫ע"ב( כי הוא ספירת מלכות דעשיה וגם היא בעצמה נחלקת לעשר ספירות שבה‪.‬‬
‫והם‪ ,‬וילון כתר שבה וארבע היסודות אש רוח מים עפר שבעולם השפל‪ ,‬הם חכמה‬
‫ובינה ושש קצוות התפארת והמלכות‪ .‬ונמצא שהמלכות שבמלכות שבה היא יסוד‬
‫העפר‪ ,‬כלי וגולם לכל העולם כלו‪ ,‬ובזה היסוד העפר נמצאו כל התולדות שבה‬
‫כלולים מכל הארבעה יסודות הנזכרים‪ ,‬בסוד הכל היה מן העפר‪:‬‬
‫והרי נתבאר מלמעלה למטה‪ ,‬והנה כן הן מבפנים ולחוץ‪ .‬כי הנה יסוד העפר כלול‬
‫מעשר ספירות והכתר שבהן פנימי מכולם ונקרא בחינת יחידה של יסוד העפר‪.‬‬
‫וחוצה לו‪ ,‬חכמה‪ .‬וחוצה לו‪ ,‬בינה‪ ,‬נשמה‪ .‬וחוצה לו‪ ,‬שש קצוות התפארת‪ ,‬רוח‪.‬‬
‫וחוצה לו‪ ,‬מלכות‪ .‬נפש יסוד העפר‪ .‬וזו המלכות נחלקת לעשר ספירות שבה‪,‬‬
‫והמלכות החיצונה שבהם הוא יסוד העפר עצמו החמרי‪ ,‬שאין בו שום רוחניות אלא‬
‫חומר עכור הנקרא דומם‪ ,‬וכל מה שבפנים נקרא נפש הדומם‪ .‬ועל דרך זה ביסוד‬
‫המים‪ ,‬כי המלכות החיצונה שבכולם נקרא מים המצמיחים ונקרא צומח וכל מה‬
‫שבפנים נקרא נפש הצומח‪ .‬ועל דרך זה ביסוד הרוח‪ ,‬וביסוד האש‪ ,‬שהם החי‬
‫והמדבר‪ ,‬ואמנם ארבעתן יחד הן‪ ,‬הדומם ‪ -‬נפש‪ .‬והצומח ‪ -‬רוח‪ .‬והחי ‪ -‬נשמה‪.‬‬
‫והמדבר ‪ -‬חיה‪ .‬ווילון ‪ -‬יחידה‪ .‬וכבר ביארנו כי כל בחינה מהם כלולה מכולם‪:‬‬
‫וזהו מה שתמצא בדברי הפילוסופים בשם כוחות‪ ,‬באמרם כי בנפש הצומחת יש בה‬
‫כח הזן וכח המושך וכח המעכל וכח הדוחה‪ ,‬וכן אמרו בנפש החיה הנקרא התנועה‬
‫והמרגשת‪ .‬כי יש בה כח המתעורר וכח המדמה וכח המצייר כו' ועל דרך זה בכולם‪:‬‬
‫העולה מכל זה כי גם שמלכות החיצונה שבכל איזו בחינה שתהיה‪ ,‬הנה היא הגוף‬
‫שבאותה הבחינה‪ .‬אמנם אינו נקרא גוף וחומר אמיתי עכור‪ ,‬אלא המלכות החיצונה‬
‫אחרונה שבעשיה מלמעלה למטה ומבפנים לחוץ‪ ,‬וזאת הנקודה לבדה היא יסוד‬
‫העפר החמרי לגמרי‪ ,‬והוא הגוף היותר עכור והחמרי של כל העולמות כולם‪:‬‬
128 Tercera Parte
TERCERA PARTE: De los caminos para alcanzar el Espíritu de santidad.

Puerta Uno: Sobre la esencia de los mundos
Sobre la esencia de los mundos - lo más brevemente posible, – sólo, lo

necesario para comprender la esencia de la profecía.
El Creador Supremo, que creó todos los mundos, se llama Ein Sof. No tiene
ninguna imagen, ya sea en el Nombre, en la letra o en las colas de las letras. Por
lo tanto, está prohibido incluso pensar en Él. Creó cinco mundos, cada uno de
los cuales es el alma del siguiente. Estos mundos: Adam Kadmón, mencionado
en el libro de Tikunim - en el idioma Gaonim este mundo se llama
Tsakhtsokhot. El segundo mundo - es el mundo de Atzilut, el tercero - es Beriá,
el cuarto - es Yetzirá, el quinto - es Asiá.
Estos cinco mundos forman un Nombre de cuatro letras del Altísimo, porque la
“espina” en la letra Yud - es Adam Kadmón. Yud - es Atzilut, la primera Hey -
es Beriá, la Vav - es Yetzirá y la segunda Hey - es Asiá. Pero dado que el
mundo de Adam Kadmón, debido a la profundidad de su ocultación, no tiene
imagen en letras, excepto la mencionada "espina", ya que Ein Sof tampoco
tiene tal imagen, - por lo tanto, como regla, mencionamos solo cuatro mundos:
Atzilut, Beriá, Yetzirá y Asiá, que están representados por letras completas y
los cuatro juntos forman el Nombre de cuatro letras del Altísimo.
Estos cuatro mundos se dividen en nueve niveles: Jojmá, Biná, los seis
extremos de Tiféret y Maljut. Porque estos cuatro mundos son llamados los
cuatro cimientos más altos, y están divididos en nueve sefirot. Sin embargo, la
"espina" de la letra yud, es decir, Adam Kadmón - el quinto, el más alto de los
mundos, - lo incluye todo. Y solo en él está la raíz de los cuatro fundamentos -
los cuatro mundos de Atzilut, Beriá, Yetzirá y Asiá.
Por lo tanto, siempre hay solo cuatro bases. Esta regla - es universal, porque Ein
Sof no puede incluirse en ninguna regla o cálculo.
Al principio, todos los mundos son uno y representan el único Nombre del
Altísimo. Luego se dividen en cuatro bases, sin contar su raíz - Adam Kadmón,
- la espina en la letra yud, y esta es la décima, la más alta, común a todas las
sefirá, llamada Kéter. Estos cuatro fundamentos se dividen luego en las nueve
sefirot mencionadas.
Todo esto se divide en dos categorías: Creador y creado. Y esto es exactamente

lo que se dice en “Pirkei de Rabi Eliezer” (Capítulo 3): "Antes de que el mundo
fuera creado (es decir, nuestro mundo), Él y Su Nombre eran uno". Ein Sof,
llamado "Él", y los creados, que componen Su Nombre (el Nombre de cuatro
letras del Altísimo), - todo esto era uno, porque "la llama estaba escondida en el
carbón".
Como ya se explicó, todos los mundos están incluidos en el Nombre de cuatro

letras, que se divide en cuatro bases y diez sefirot. Además, cada uno de los
mundos en sí está dividido de la misma manera. Es decir, el mundo de Atzilut -
la letra yud, llamada Jojmá - a su vez, se divide en todos los aspectos
mencionados.
Tiene un Nombre completo de cuatro letras, que se divide en cuatro

fundamentos y diez sefirot, como ya se explicó con respecto a la totalidad de
todos los mundos. Y así se ordena cada uno de los cinco mundos mencionados.
Y de la misma manera, la fragmentación continúa aún más, de modo que
incluso, en nuestro mundo inferior no hay creación, incluso la más
insignificante, en la que no habría una combinación de cuatro letras del Nombre
del Altísimo y diez sefirot. Todo esto, es para mostrar, que todo es creado por el
poder del Creador, bendito sea Él, y no hay, nada más que Él.
También es necesario informar, que todos estos aspectos y pasos, desde la

altura misma de Adam Kadmón hasta el abismo en el mundo inferior, están uno
encima del otro y uno dentro del otro, porque lo superior se viste de lo inferior,
como el alma en el cuerpo. Sin embargo, no todo lo superior está revestido de
lo inferior, sino sólo su parte inferior, una pequeña parte está revestida de todo
lo inferior.
Y así, hasta el mismo fin de los mundos. De modo que todos los mundos, tanto
juntos, como sus partes, incluso en el mundo inferior, en todos sus detalles,
están conectados de esta manera: uno encima del otro y uno dentro del otro. Y
todos visten a Ein Sof, que es - el alma de todas las almas.
Sin embargo, en los cinco mundos hay diferencias en la distribución de las

luces - hasta dónde llegan, para que estos mundos difieran. Además, todavía
hay diferencias en los detalles de los cuatro fundamentos de todos los mundos y
en los detalles de sus detalles, pero este no es el lugar para explicar esto.
Por lo tanto, como en la distribución de las luces “de arriba - hacia abajo”,
130 Tercera Parte
cualquier sefirá incluye en sí misma las diez sefirot y cada una de ellas se divide
en miles y decenas de miles, así sucede en la distribución de las Luces “de
adentro - hacia afuera” . La Luz más interna se llama Kéter, en ella - está Jojmá,
luego los seis extremos de Tiféret, y la Luz más externa - es Maljut.
Y de la misma manera - en todos los detalles, cada uno de los cuales se divide
en miles y decenas de miles de partes. Y dado que este fenómeno se explica en
relación con todos los mundos, excepto el mundo de Asiá, lo explicaremos
brevemente aquí, en la medida, necesaria para nuestro tema.
Hay siete firmamentos. El superior se llama Aravot, ya que incluye las tres
primeras sefirot del mundo de Asiá - a saber: la esfera de Séjel, la esfera de
Makif y la esfera de Mazalot. Y cinco esferas más: Shabtáy, Tzédek, Maadim,
Jamá, Nógah, que son - Jésed, Guevurá, Tiféret, Nétzaj y Hod. Y la sexta esfera
- Yesod - incluye Kojav y Levaná.
Y la última esfera – Vilón - no se usa para nada, ya que es la sefirá Maljut del
mundo de Asiá. Y esta sefirá misma se divide en diez de sus sefirot: Vilón, su
Kéter, y las cuatro bases - "fuego", "aire", "agua" y "polvo" del mundo inferior,
que son Jojmá, Biná, los seis extremos de Tiféret y Maljut. Así, Maljut Maljut
del mundo de Asiá - es la base “polvo”, vasija y materia para todo el mundo. Y
en este fundamento, en el "polvo", están todas las generaciones de los cuatro
fundamentos mencionados, como está dicho: "…todo fue del polvo…" (Kohélet
3:20).
Entonces, hemos explicado el orden “de arriba - hacia abajo”, y ahora

explicaremos el orden “de adentro - hacia afuera”.
El "polvo" base consta de diez sefirot, su Kéter - es el más interno y se llama
Yejidá del "polvo" base. Externo, en relación a él, - es Jojmá, ella es Jayá, aún
más externo - es Biná, que es Neshamá.
Aún más externos - son los seis extremos de Tiféret, Rúaj, y luego - Maljut, -
Néfesh de la base "polvo". Y esta Maljut se divide en sus diez sefirot, y su
Maljut exterior - es, de hecho, la base material.
Para evitar confusiones: la sefirá y la esfera son cosas diferentes. sefirá es un

concepto cabalístico que requiere una explicación aparte, y con la palabra
"esfera" traducimos el término galgal.
“Polvo”, en el que no hay espiritualidad, sino sólo materia oscura, llamada “no
vivo”, y todo, lo que hay en su interior, se llama Néfesh (alma) “no vivo”. De la
misma manera en la base "agua". En esta base, la Maljut más externa se llama
“agua de cultivo”, o “vegetal”, y todo lo que está dentro de ella, - es Néfesh
“vegetal”.
Y de la misma manera en la base "aire" y "fuego", que son "viviente" y

"hablante". Pero los cuatro juntos forman "no vivo" - Néfesh, "vegetativo" -
Rúaj, "viviente" - Neshamá, "hablante" - Jayá y "cortina" - Yejidá. Y ya hemos
explicado, que cada aspecto en ellos incluye a todos los demás.
Esto lo encontrarás en los discursos de los filósofos bajo el nombre de "fuerzas"

– dicen, que en el alma vegetal hay fuerzas que nutren, atraen, digieren y
repelen; y también dijeron respecto al alma del "viviente", llamada de
movimiento y de sentimiento, - que en ella hay fuerzas de motivación y de
asimilación, fuerzas que crean imágenes, etc. Y así mismo en todo.
De todo lo anterior, se deduce que la Maljut más externa en cualquier aspecto es

el “cuerpo” de este aspecto, sin embargo, solo la última Maljut más externa en
el mundo de Asiá es verdaderamente llamada cuerpo y materia oscura, tanto
“desde arriba - hacia abajo” como “desde adentro - hacia afuera" Y solo este
punto es la base completamente material del "polvo". Y este es el cuerpo más
oscuro y más material de todos los mundos.
‫חלק ג שער ב‬
:‫במהות האדם‬
‫ ולולא‬,‫ ובו יתבאר דרושים לא שערום הראשונים והם יסודות נפלאים‬,‫במהות האדם‬
‫ ואכתבם בתכלית הקצור וכבשים‬,‫ההכרח לבאר ענעי הנבואה לא הייתי מבאר אותם‬
:‫ללבושך‬
‫ א' מה צורך היה בבריאת האדם בעולם הזה בגוף‬,‫ואשאל כמה שאלות עמוקות‬
‫ ב' למה הוסיף עוד ביצירת האדם שתי יצירות אחרות והם היצר טוב והיצר‬.‫ונפש‬
‫ ג' אחר ששניהם שקולים בו איך ניתנה הבחירה להטותו לזה ולזה באיזו‬.‫הרע שבו‬
‫ ד' ביאור אל שני יצרים האלו מה‬.‫ ואם יש יכולת להטות אם כן לא יבראו כלל‬.‫כח‬
‫ אם נאמר שהאדם גדול‬,‫ ה' לדעת אם נשמת האדם גדולה מהמלאכים אם לא‬.‫ענינם‬
‫מהמלאכים למה לא ירדו גם המלאכים בעולם הזה להתלבש בגוף ונפש‪ ,‬ואם המלאך‬
‫גדול מהאדם אי אפשר‪ ,‬כי בכל מדרשי רבותנו ז"ל נמצא הפך‪ ,‬כמו שאמרו )מד"ר‬
‫וישלח פע"ח( מי גדול השומר או הנשמר וכיוצא בזה‪ .‬עוד כי הכתובים עצמן מורים‬
‫להפך כמו שכתוב )דברים פרק ל"ב( צור ילדך תשי‪) ,‬תהלים פרק ס"ח( תנו עז‬
‫לאלהים‪ ,‬על ישראל גאותו‪) ,‬דברים פרק י"ד( בנים אתם לה' אלהיכם‪) ,‬ישעיה מ"ט‬
‫ג'( ישראל אשר בך אתפאר‪ .‬ואין המלאכים אומרים קדוש עד שיתחילו ישראל‪ ,‬ולא‬
‫נמצא כזה במלאכים כלל‪ .‬ו' כי גם אם נודה שכן הוא תימה גדול לקרותם בנים‬
‫ולומר שמתישים כח עליון או מחזיקים או מתפאר בם וכביכול יבוא האדם לידי‬
‫כפירה‪ .‬ז' ענין הנבואה איך יתכן שידבר מלך מלכי המלכים ואפילו על ידי מלאך אל‬
‫האדם השפל ומה גם בהיותו מתלבש בחומר היותר עכור שבכל העולמות‪:‬‬
‫ואמנם כבר נתבאר בשער שקדם לזה עניני מהות העולמות איך כולם הוי"ה אחת‬
‫כוללת כולם ונחלקת לחמשה עולמות והן נקראות יחידה וחיה ונשמה ורוח ונפש‪.‬‬
‫והעולם החומרי הזה הוא גוף וחומר לכלן‪ ,‬באופן כי כל העולמות הם צורות אדם‬
‫כלול מחומר וצורה נחלקת לחמשה מיני רוחניות כנזכר‪ .‬וידעת כי שם ההוי"ה‬
‫במלואה באלפי"ן עולה בגימטריא אדם‪ .‬ועל דרך זה בכל פרט ופרט בכל בחינותיהם‬
‫וכל בחינה מהן נקרא אדם פרטי נכלל מהוי"ה אחת הנחלקת בארבעה יסודות ועשר‬
‫ספירות‪:‬‬
‫ועוד יש חלוק אחר לא נתבאר בשער שקדם‪ ,‬והוא‪ ,‬כי גם העשר ספירות נחלקו‬
‫לתרי"ג בחינות כמו שיתבאר‪ .‬והרי כי כל העולמות יחד וכן כל פרט מהם בפני עצמו‬
‫נברא כדמות אדם התחתון‪ ,‬וזהו סוד נעשה אדם בצלמנו כדמותנו‪ ,‬והבן זה היטב‪:‬‬
‫וכבר נתבאר )עץ חיים שמ"ז פ"ז( כי מן הבריאה ולמטה הכל נקרא עץ הדעת כלול‬
‫טוב ורע‪ ,‬אלא שבכל מדרגה מהם מתמעט הטוב ומתרבה הרע‪ ,‬עד שנמצא שהעולם‬
‫השפל רובו רע ומעוטו טוב‪ .‬גם נתבאר‪ ,‬כי לעולם הרשע מכתיר את הצדיק ולכן‬
‫הטוב נקרא פרי והרע נקרא קליפה המלבשת את הפרי ולא זו בלבד‪ ,‬כי אפילו‬
‫האורות הטובים הם על דרך זה‪ ,‬כי היותר זך ורוחני שבהן מתלבש בתוך שאר‬
‫האורות‪ ,‬וכן כולן כפי סדר מדרגותיהם‪ .‬וכבר נתבאר בשער שקדם איך האין סוף‬
‫פנימי מכולן וחוצה לו הספירות בסדר מדרגותיהם כתר פנימי מכולם ומלכות חיצונה‬
‫מכולן‪:‬‬
‫ועתה נבאר מה שלא נתבאר שם‪ .‬והוא כי כמו שזה האור המיוחד הנקרא עולם‬
‫העשר ספירות בתמונת אדם אחד‪ ,‬כן יש עוד אור אחד הנקרא מחצב הנשמות של‬
‫בני אדם נכלל ממש בכל אותם פרטי הבחינות שנתבאר באדם של העשר ספירות‬
‫שהוא הנקרא אלהות גמור והוא מתלבש תוך האור הזה הנקרא מחצב הנשמות בכל‬
‫פרטיו‪:‬‬
‫עוד יש אור אחר בצורת אדם הנקרא מחצב המלאכים‪ ,‬שממנו נחצבו כל המלאכים‬
‫וגם הוא נכלל מכל פרטים הנזכרים כולן והוא מלבוש חיצון על אור מחצב הנשמות‪:‬‬
‫ועוד יש אור אחד מעט ונקרא אור חשוך וכלו דינים קשים שממנו נאצלו כל‬
‫הקליפות שבאותו עולם‪ ,‬ומלביש על אור מחצב המלאכים וגם הוא תמונת אדם‪.‬‬
‫וחוצה לכל אורות הנזכרים הם הרקיעים עצמן שבאותו עולם והם הנקראים גוף‬
‫לאותו עולם‪ ,‬ובפנים ממנו חמשה אורות הנזכרים‪ ,‬אור האין סוף כפי ערך אותו‬
‫עולם לפנים מן הכל‪ ,‬ועליו אור העשר ספירות‪ ,‬ועליו אור מחצב הנשמות‪ ,‬ועליו אור‬
‫מחצב המלאכים‪ ,‬ועליו אור מחצב הקליפות‪ ,‬ועליו העולם עצמו שהן הרקיעים גוף‬
‫האורות הנזכרים‪ .‬ואחר כך בזה הגוף הנקרא רקיעין נבראו שם תולדות העולם‬
‫ההוא והם כלולים מכל הבחינות‪ ,‬כי כל אחד מהם יש לו כח נמשך מן הרקיעין והוא‬
‫גוף שלו‪ ,‬ובתוכו אור הדינין‪ ,‬ובתוכו אור המלאכים‪ ,‬ובתוכו אור מחצב הנשמות‪,‬‬
‫ובתוכו אור העשר ספירות‪ ,‬רוכב עליהם ומחיה כולן‪ .‬ואותו הכח הנמשך מאור‬
‫מחצב הנשמות נקרא מזל עליון של נפש האדם השפל‪ ,‬והבן זה מאד‪ .‬אלא שזה‬
‫בבריאה נקרא מזל הנשמה‪ ,‬ושביצירה נקרא מזל הרוח‪ ,‬ושבעשיה נקרא מזל הנפש‪:‬‬
‫ועתה נבאר מהות האדם מה ענינו‪ .‬ונתחיל הויתו מעולם העשיה ממלכות ולמעלה‪,‬‬
‫כבר נתבאר כל עולם ועולם וגם התולדות של אותו עולם מה ענינם‪ .‬והנה עולם‬
‫העשיה תחלה יש בו חלק התחתון הנזכר‪ ,‬מלכות שבה‪ ,‬ונקרא ארבעה יסודות העולם‬
‫השפל‪ ,‬והנה כל תולדותיו נבראו בגוף שבו והוא ביסוד העפר הגשמי‪ .‬ונחלקים‬
‫לארבעה חלקים‪ ,‬התחתון שבהם‪ ,‬האבנים טובות והמתכות ואין בהם רק יסוד העפר‬
‫שקבל כח מארבעה יסודות כולם מן הגוף שבהם ונתערבו יחד ונעשה מהם מתכת‬
‫ההוא‪ ,‬אמנם יש בתוכו כח אחד שערב התערובות הנזכרים‪ ,‬והם נקרא נפש ליסוד‬
‫העפר הכלול מחמשה כוחותיו כנזכר לעיל‪:‬‬
‫אחר כך נברא הצומח‪ ,‬כמו האילנות והעשבים‪ ,‬והיה גופו מיסוד העפר וכו' ובו נפש‬
‫הדומם הראוי לו‪ ,‬ונוסף עליו נפש הצומח כלולה בחמשת כחותיה‪:‬‬
‫אחר נברא החי והם בהמות ועופות וכו'‪ .‬ובהם גוף ונפש דומם ונפש צומחת ונוסף‬
‫עליו נפש החיה הנקרא נפש הבהמית והתנועה וההרגש‪:‬‬
‫אחר כך נברא האדם המדבר‪ ,‬ויש בו כל הכוחות הנזכרים לעיל ונוסף עליהם נפש‬
‫המדברת מיסוד האש‪:‬‬
‫אך דע‪ ,‬כי ודאי שכל הבחינות מגוף וצורות שבאדם יהיו יותר זכים משל החי ושל‬
‫החי משל הצומח ושל הצומח משל הדומם וזה יתבאר לך ממה שכתבתי לעיל‪ .‬כי כל‬
‫הבחינות‪ ,‬נכללה כל בחינה מהם מכלן‪ ,‬כסדר זו בתוך זו‪:‬‬
‫ואחר כך ברא את האדם הישראלי זך בכל בחינותיו יותר מכל שאר הנבראים בגופו‬
‫ובארבע בחינות נפשותיו הדוממת והצומחת והחיה והמדברת‪ ,‬מפנימיות הזך שבכל‬
‫ארבע יסודות שבהן ובצורתן‪ ,‬רצוני לומר נפשות שבהן‪ .‬ולהיותו יותר זך מכל‬
‫הנבראים בארץ‪ ,‬נתעלה עוד כי גם הוא נכלל ונקשר בכל העולמות ובכל פרטיהם‬
‫ממטה למעלה‪ .‬הא כיצד‪ ,‬תחלה נכנסת בו נפש מרקיע וילון‪ ,‬ומשם ולמעלה עד רקיע‬
‫עליון דעשיה הכל נקרא נפש דעשיה‪ ,‬וזו נקראת נפש השכלית הקדושה שבאדם‪.‬‬
‫ואמנם זו עצמה נחלקת לחמשה כוחות יחידה וחיה וכו'‪:‬‬
‫גם נחלקת בשתי חלוקות‪ ,‬באופן אחר‪ ,‬כי כל הבחינות שלוקח מארבעה יסודות נקרא‬
‫נפש היסודית הנחלקת לכוחות הנזכרים דומם וצומח וחי ומדבר‪ ,‬ונפש של וילון כתר‬
‫על כולם ונקרא נפש שכלית‪ ,‬ומה שמשאר תשעה רקיעין נחלקין לרוח ונשמה וחיה‬
‫ויחידה שבנפש וכולן יחד נקרא נפש אחת דעשיה בבחינת כללות העולמות‪:‬‬
‫ואחר כך לוקח רוח אחד מעולם היצירה וגם הוא נחלק לכמה מדרגות על דרך הנזכר‬
‫לעיל‪ .‬אך בבחינת כללות כל העולמות נקרא רוח‪ .‬ועל דרך זה נשמה מבריאה‪ ,‬וחיה‬
‫מאצילות‪ ,‬ויחידה מא"ק‪:‬‬
‫והרי נתבאר היטב מהות האדם כי הוא כולל כל העולמות כולן בין בכללותם בין‬
‫בפרטם‪ ,‬מה שאין כן בכל הנבראים העליונים ותחתונים‪ .‬כי כל תולדות איזה עולם‬
‫מהן אינו כולל רק העולם אשר בו נברא‪ .‬והרי זה בענין העולמות ממטה למעלה‪:‬‬
‫גם הוא כולל כל העולמות מבפנים ולחוץ‪ .‬כיצד‪ ,‬הנה בעולם העשיה יש לו גוף‬
‫מהעפר הנקרא עולם השפל ובתוכו נפש היסודית מבחינת הקליפות‪ ,‬ובתוכו מבחינת‬
‫מלאכי העולם הזה שנבראו לכל צרכי העולם הזה לגדל הצמחים וכו' ובתוכו מבחינת‬
‫הנשמות של בני אדם‪ .‬וכל אלו נעשין מרכבה אל אור הנמשך מן אורות העשר‬
‫ספירות שבעשיה אשר בתוך ארבעה היסודות כדי להחיותן והם לפנים מן הכל‪ ,‬וכן‬
‫על דרך זה במה שיש באדם מגלגלי העשיה ומשלשה עולמות יצירה בריאה אצילות‪:‬‬
‫ומעתה נתבאר כל תשובות השאלות שכתבנו בתחלת שער זה‪ .‬כי הנה אור מחצב‬
‫הנשמות פנימי ועליון מאור מחצב המלאכים ולכן הן משרתיו‪ ,‬כי על ידו נמשך‬
‫הארתם וחיותם מאור העשר ספירות אליהם‪:‬‬
‫וזהו סוד )ישעיה ל"ג ז'( הן אראלם צעקו חוצה‪ ,‬כי כשאין נמשך מהעשר ספירות‬
‫שפע לנשמות ישראל הפנימים מהן‪ ,‬חסרה השפעתם שהן חיצונים אליהם נמצא‬
‫שצעקו בזמן החרבן להיותן חוצה מהנשמות‪ .‬ולכן לא ירדו להתלבש גם הן בעולם‬
‫הזה בגוף כי בהכרח היו נאבדים על ידי הקליפות‪ ,‬כי אפילו הנשמות הפנימיות אין‬
‫בהם כח לעמוד בפני הקליפות כל שכן הם‪ .‬והראיה מהנפילים שבקשו לירד ונאבדו‬
‫מן העולם וימחו לעתיד לבוא‪ ,‬וגם סיבה גדולה מזו כי לגרעונם לא היו יכולין‬
‫להמשיך שפע לכל העולמות כי אם מבחינתן לחוץ‪ ,‬ואפילו זה אי אפשר‪ ,‬כי הן‬
‫בעצמן אינם ממשיכין שפע לעצמן כי אם על ידי הנשמות‪ .‬אמת היא כי הנשמה‬
‫שבעולם היצירה גרועה מהמלאך שבבריאה‪ ,‬ועל דרך זה בשאר העולמות‪ ,‬אמנם‬
‫הנשמה שבבריאה‪ ,‬גדולה ממלאך הבריאה עצמה וכן בכל עולם בעצמו‪:‬‬
‫גם נתבאר גדולת הנשמה כי הוא אור מתילד ונמשך מאור העשר ספירות עצמן שלא‬
‫על ידי אמצעי‪ ,‬ולזה נקראו )דברים י"ד א'( בנים אתם לה' אלהיכם‪ ,‬כי הם בבחינתם‬
‫כבן מתאחז באביו בתכלית ונמשך ממנו‪ ,‬וזהו סוד )ב"ר מ"ז( האבות הן הן המרכבה‬
‫אל אור העשר ספירות הרוכב עליהם שלא על ידי אמצעות אור אחר וזהו סוד‬
‫)ישעיה מ"ט ג'( ישראל אשר בך אתפאר‪ ,‬כי לבוש האדם הוא תפארתו כמו שכתוב‬
‫)שם ס"א י'( כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה‪:‬‬
‫והנה אור הנשמות לבוש לאור העשר ספירות‪ ,‬וזהו סוד )שה"ש ו' ב'( דודי ירד לגנו‬
‫שהוא העולם הזה ל'רעות ב'גנים ו'ללקוט ש'ושנים נוטריקון לבוש‪ ,‬כי לוקט נשמות‬
‫הצדיקים המריחין כשושנים על ידי מעשיהם בעולם הזה ולוקטם להתלבש אורו‬
‫בהם‪ ,‬וזהו סוד )דברים ד' ד'( ואתם הדבקים בה'‪ ,‬דבוק גמור עם אור העשר ספירות‬
‫מה שאין כן בכל הנבראים וזהו שכתוב )ירמיה י"ג י"א( כי כאשר ידבק האזור‬
‫במתני איש כן הדבקתי אתכם אלי כל בית ישראל‪:‬‬
‫גם נתבאר ענין היצר הטוב והיצר הרע שבאדם מה ענינם‪ .‬כי הם שתי יצירות‬
‫נתוספו באדם זולת נשמתו והם אור מאור המלאכים ונקרא יצר הטוב ואור מאור‬
‫הקליפות הנקרא יצר הרע חוץ אל יצר הטוב וקליפה אליו‪ ,‬אך הנשמה עצמה של‬
‫האדם פנימית מכולם‪ ,‬ולהיותה פנימית וגם כי היא הנקראת עצמות האדם לכן יש‬
‫בידו בחירה להטות למקום שירצה כי גדול הוא מהן‪ ,‬האמנם עיקר נטיתו אל היצר‬
‫הטוב כי הוא קדוש כמוהו וגם כי הוא יותר סמוך אליו‪ ,‬אך הגוף עיקר נטיתו אל‬
‫היצר הרע כי שניהם מצד הרע וגם שהן סמוכין יחד‪ .‬והנה בבחינה זו היא קטטת‬
‫החומר עם הנשמה כי כיון שהנשמה אינה פועלת המצות אלא על ידי הגוף אשר‬
‫נוטה יותר אל היצר הרע בבחינה זו יש קושי גדול להכניעם‪:‬‬
‫הרי נתבאר כי בבחירת הנשמה יכולה להטות אל היצר הטוב אך להיותו צריך‬
‫לפעולות הגוף יש לו טורח גדול להכניע היצר הרע‪ ,‬והבן כל זה היטב איך אחר‬
‫הפטירה אין עונש לא לנשמה ולא לגוף עד שיתלבשו יחד כבהיותן בחיים‪:‬‬
‫ונבאר עתה ענין תירוץ שני שאלות הראשונות מה צורך בבריאת האדם בגוף‪ ,‬ועוד‬
‫מה טעם נוצרו בו יצר הטוב ויצר הרע‪ ,‬ועוד יתורץ עניני הכתובים )תהלים ס"ח‬
‫ל"ה( תנו עוז לאלהים‪) ,‬דברים ל"ב י"א( צור ילדך תשי וגו'‪:‬‬
‫הנה בתחילת הבריאה נבראו כל העולמות על הסדר הנזכר לעיל מכח האין סוף‬
‫ברצון הפשוט בתורת נדבה וחסד‪ ,‬אחר כך צריך עוד להמשיך מזון וחיות ושפע בכל‬
‫העולמות להעמידן על עמדן כבזמן הבריאה ולא יותר‪ ,‬כמו שכתוב )קהלת ג' י"ד(‬
‫ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין‬
‫לגרוע‪ ,‬וכמו שכתוב )שם א' ט'( ואין כל חדש תחת השמש‪ .‬וכתיב )בראשית ב' ב'(‬
‫ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו וגו'‪ .‬שהוא ענין הבריאה עצמה אכן המשכת‬
‫חיותם מאז ואילך הוצרך מעשיהם שיפרנסו עצמן‪ ,‬כענין הבן שבהיותו גדול אינו‬
‫אוכל על שלחן אביו‪ .‬ואמנם העשר ספירות עצמן אינם צריכות למעשיהם כי השפע‬
‫הצריך להם להעמידן על עמדם כשנאצלו נמשך להם בהתמדה מאת האין סוף כי‬
‫בעשר ספירות נאמר )תהלים ה' ה'( לא יגורך רע ואין צורך להם לתקון על ידי‬
‫מעשה‪ ,‬מה שאין כן בנבראים שהן מבחינת הנשמות ולחוץ שהם מעורבים טוב ורע‬
‫שצריכין מעשה ותקון‪ .‬האמנם בבחינה אחרת והיא‪ ,‬כשנגרע שפע אל הנבראים‪,‬‬
‫נראה חס ושלום חולשה ומעוט יכולת בעשר ספירות שאינן משפיעין בהם‪ ,‬לכן‬
‫נאמר )דברים ל"ב י"ח( צור ילדך תשי‪ ,‬ובהפך )תהלים פרק ס"א( תנו עוז לאלהים‪:‬‬
‫ועוד סיבה אחרת כי גם אם האדם בעצמו בריא ונקי‪ ,‬חפץ הוא שמלבושיו יהיו‬
‫מפוארים כפי גדולתו ולכן גם הספירות עצמן נראין כביכול חלושים‪ ,‬הן בעצמן‪,‬‬
‫כשהנבראים בלי מתוקנים‪ ,‬וזהו תנו עז לאלהים‪ ,‬ישראל אשר בך אתפאר‪ ,‬כנזכר‬
‫לעיל‪ ,‬ונתבאר שאלה השלישית‪:‬‬
‫והנה לסבות הנזכרות הוצרך לברא אדם אחד יהיה כולל כל הנבראים והנאצלים‬
‫קושר כל העולמות כנזכר לעיל עד תהומא דארעא‪ ,‬כי הוא היותר קרוב לקבלת‬
‫השפע מהעשר ספירות‪ ,‬ואז בתקון מעשיו ימשיך השפע מן העשר ספירות אליו‪,‬‬
‫וממנו אל המלאכים ומהן אל הקליפות‪ ,‬כדי שיתקן מהם מה שאפשר להתברר כמו‬
‫שיתבאר בענין היצר הרע‪ ,‬ומהן אל העולמות עצמן שהן הכלים והגופנים של כל‬
‫עולם ועולם‪ ,‬ואם חס ושלום יחטא מקלקל כל העולמות‪ ,‬והרי נתבאר בזה צורך‬
‫בריאת האדם בעולם השפל בגוף ונפש וביצר הטוב וביצר הרע‪:‬‬
‫ועוד סבה קרובה לזה בענין היצר הרע‪ ,‬כי מוכרח הוא בבריתו באדם להוליד בנים‬
‫ולאכול והכל בהכרחי המוכרח בטהרה‪ ,‬וגם הוא מוכרח לכל עולם ועולם להמשיך‬
‫השפע המתגשם בהם לצורך הכלים שהם העולמות עצמן‪ ,‬ולולא הם‪ ,‬לא יתקיימו‬
‫הכלים‪ ,‬כי הם דקים מהם והם עצמן מכלל מדרגות הבריאה והבן זה מאד‪ .‬ונמצא כי‬
‫הוצרך שהאדם יהיה מורכב מכל העולמות לשהן יסייעוהו במעשיו להמשיך השפע‬
‫לו ולהם‪ ,‬כי הם לבדם אין כח בידם להמשיכו‪ .‬ולכן כשהאדם חוטא‪ ,‬כל העולמות‬
‫מתקלקלים ומקבלים עונש ומיעוט שפע בעצמן יען לא סייעוהו‪ ,‬והבן זה מאד‪ .‬וזהו‬
‫סוד הרשעה כולה בעשן תכלה להיות הקליפות סבת החטא יותר מכל השאר לכן‬
‫עונשם גדול‪ .‬האמנם הטוב הנברר מהם עליו נאמר )דברים ו' ה'( ואהבת את ה'‬
‫אלהיך בכל לבבך‪ ,‬בשני יצריך‪ ,‬כי גם היצר הרע יוכל להתברר‪ ,‬אר הפסולת שבו‬
‫שהוא מוכרח להיותו רע עליו נאמר )תהלים ס"ח ג'( כהנדוף עשן מפני אש וגו'‪:‬‬
‫והרי נתבאר כי האדם כלול מכל העולמות‪ ,‬וזהו שכתוב )קהלת פרק י"ד( כי זה כל‬
‫האדם‪ .‬וזהו סוד )בראשית פרק א'( נעשה אדם בצלמנו כדמותינו‪ ,‬וזה שכתוב נעשה‬
‫בלשון רבים כי כל העולמות נשתתפו בעשיתו‪ ,‬ואז הוא כולל צלם אדם בכל‬
138 Tercera Parte
‫ וזהו סוד )בראשית ב' ט"ו( ויניחהו בגן עדן‬.‫העולמות כי כולן צריכים למעשיו‬
‫ וכמו שכתוב )שם פסוק ה'( כי לא‬,‫ במצות עשה ובמצות לא תעשה‬,‫לעבדה ולשמרה‬
‫ וזהו סוד )ישעיה‬.‫ לסבת כי אדם אין לעבוד את האדמה‬,‫המטיר ה' אלהים על הארץ‬
‫נ"א ט"ז( ואשים דברי בפיך לנטוע שמים וגו' כי האדם על ידי מעשיו ממשיך חיים‬
‫ והרי הוא כאלו נטען ויסדן ונמצא כי עמי אתה כמו שאמרו רבותינו‬,‫לשמים ולארץ‬
:‫ אני בורא ואתה מקים‬,‫ז"ל )בהקדמת הזוהר ד"ח ובתקו"ז תס"ט( שותף שלי‬
(‫ומעתה לא יקשה בעיניך ענין הנבואה כמו שאמרו רבותינו ז"ל על )דברים י"א כ"ב‬
‫ כי הנביא מתדבק בשם יתברך על ידי המשכת‬,‫ )שם י' כ'( ובו תדבק‬,‫ולדבקה בו‬
‫ ואין‬.‫ כמו שכתב הרמב"ן וכל המפרשים זכרונם לברכה‬,‫הנבואה והשפע בתחתונים‬
‫ כי הרי זה נתבאר כי אין שום אור דבוק עם אור העשר ספירות כמו אור‬,‫זה תימא‬
‫מחצב הנשמות כי זהו סוד )דברים ד' ד'( ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם‬
:‫היום‬
PARTE TRES:
Puerta Dos: Sobre la esencia del hombre, y aquí se darán explicaciones, no
hechas por los antiguos.
Estos son misterios maravillosos, y, si no fuera por la necesidad de explicar lo

que es una profecía, no los traería aquí. Las escribiré lo más brevemente
posible, y, como “…ovejas, para vuestra vestimenta…".
1) ¿Por qué fue necesario crear una persona en este mundo, con alma y cuerpo?
2) ¿Por qué, al formar una persona, el Altísimo añadió dos formaciones más: el
buen y el mal principio?
3) Siendo iguales, ¿cómo es posible elegir e inclinarse en una u otra dirección,
con la ayuda de qué fuerza? Y si existe la posibilidad de declinación, ¿por qué
fue necesario crearlos?
4) Explicación del papel (esencia) de estos dos principios.
5) Comprender, lo que es superior: el alma humana o los ángeles. Y si dices,

que una persona es más digna de un ángel, entonces ¿por qué los ángeles no
descienden también a este mundo, para revestir el alma y el cuerpo? Y el hecho,
de que un ángel sea mayor que un hombre, no puede serlo, ya que en todas las
explicaciones de nuestros sabios, de bendita memoria, encontramos lo

contrario, como está dicho (Breshit Rabbah, capítulo 78:1): "¿Quién es mayor,
el vigilante o el vigilado?", y similares.
Además, las mismas escrituras apuntan a esto (Devarim 32:18): "Debilitaste, la

roca que te engendró…", (Tehilim 68:35): "Da fuerza al Todopoderoso, Israel -
Su orgullo…”, (Devarim 14:1): "Ustedes son hijos del Señor Todopoderoso…",
(Yeshayahu 49:3): "…Israel, por TI me adornaré". Y los ángeles no dicen:
"Santo…" hasta que comienza Israel (Julín 91b), y entre los ángeles no
encontramos nada por el estilo.
6) Pero aun siendo así, es muy extraño que se llamen hijos del Altísimo,
debiliten o fortalezcan la fuerza superior y que Él sea glorificado en ellos. Así
es como una persona puede llegar a la herejía.
7) El significado de la profecía: ¿cómo es posible que el Rey de reyes, aun por

medio de un ángel, hable con un hombre vil, que también está vestido de la
materia más oscura de todos los mundos?
En las puertas anteriores, ya hemos explicado la esencia de los mundos, que

todos juntos son - un Nombre de cuatro letras del Altísimo, que se divide en
cinco mundos llamados Yejidá, Jayá, Neshamá, Rúaj y Néfesh. Y este, mundo,
material - es cuerpo y materia para todos ellos.
Entonces todos los mundos - son imágenes humanas, combinadas de materia y

forma, divididas en cinco tipos de espiritualidad, como se explicó
anteriormente. Y sabes, que el Nombre de cuatro letras del Altísimo lleno de las
letras álef en valor numérico es igual a la palabra adam.
Y de la misma manera sucede en todos los detalles y en todos los aspectos, de

modo que cada aspecto se denomina “persona particular”, combinado a partir
de un Nombre de cuatro letras, dividido en cuatro bases y diez sefirot.
Hay otra diferencia, no explicada en las puertas anteriores.
Se encuentra en el hecho, de que las diez sefirot se dividen en 613 aspectos. Por
lo tanto, todos los mundos juntos y todos sus detalles, cada uno en sí mismo,
son creados a imagen del hombre de abajo. Este es el significado de las
palabras: "…Hagamos un hombre a Nuestra imagen, como Nosotros…", - y
comprendan bien esto.
140 Tercera Parte
Ya se ha explicado (Etz Jaim, puerta 47, capítulo 4), que todo, desde el mundo
de Beriá y más abajo, se llama el "árbol del conocimiento", unido del bien y del
mal. Pero en cada paso subsiguiente, el bien decrece y el mal aumenta, de modo
que en el mundo inferior hay mucho mal y poco bien. Además, ya se ha
explicado, que el villano siempre rodea al justo, - por lo tanto, el bien se llama
"fruto", y el mal - klipá, que envuelve el fruto.
Además, las buenas luces existen de la misma manera - la más pura y espiritual
de ellas viste a las demás, y así sucesivamente, según la jerarquía. Y ya se ha
explicado, que dentro de todo - está Ein Sof, y fuera de él - están las sefirot,
según su orden; Kéter - es lo más interno y Maljut - es lo más externo.
Ahora vamos a explicar algo, que no se ha explicado antes.
Así como hay una luz en forma de hombre, llamada “el mundo de las diez
sefirot”, hay otra luz en forma de hombre, llamada “formadora de almas
humanas”. Esta luz consta de los mismos aspectos, que la imagen
absolutamente Divina de un hombre de las diez sefirot, que en todos los detalles
está revestida de la luz, que "forma las almas humanas".
Hay otra luz, que forma a los ángeles, de donde surgen todos. Y esta luz
también consta de todos los detalles mencionados y es la vestimenta exterior de
la luz, que forma las almas.
Y hay una luz más, tenue, llamada "oscura", - consiste enteramente en juicios
estrictos, y todas las Klipot de ese mundo surgen de ella. Esta luz viste la luz,
que forma a los ángeles, y también tiene forma humana. Y fuera de todas las
luces mencionadas están las bóvedas de cada mundo, y se llaman los cuerpos de
estos mundos.
Y dentro de los cuerpos - están las cinco luces mencionadas. La luz de Ein Sof,
según el lugar de cada mundo en la jerarquía, dentro de todo, sobre él - está la
luz de las diez sefirot, luego - la luz, que forma las almas, luego - la luz que
forma los ángeles, luego - la luz que forma las cáscaras, y luego - el mundo
mismo, es decir, las bóvedas, que son cuerpos de luces.
Luego en este cuerpo, llamado bóvedas, se crean las criaturas de este mundo,
incluyendo todos los aspectos, pues cada criatura tiene una cierta fuerza, que
emana de las bóvedas, y esta creación es su cuerpo. Y dentro del cuerpo - está
la luz de los juicios, y dentro de esta luz - está la luz de los ángeles, luego - la
luz de las almas, luego - la luz de las diez sefirot, "sentada" sobre todo y
animando todo.
La fuerza, que emana de la luz, que forma las almas, se llama el “mazal
superior” del alma del hombre bajo, y entendedlo bien. Pero en el mundo de
Beriá se llama «mazal Neshamá», en el mundo de Yetzirá se llama - «mazal
Rúaj», y en el mundo de Asiá se llama - «mazal Néfesh».
Y ahora vamos a explicar la esencia y la tarea del hombre.
Ya hemos explicado todos los mundos y sus creaciones. Al comienzo del

mundo de Asiá hay una parte inferior, llamada Maljut y los cuatro cimientos del
mundo inferior. Todas sus criaturas son creadas a partir de su cuerpo - sobre la
base del polvo material. Y se dividen en cuatro tipos: los más bajos entre ellos -
son las piedras preciosas y los metales, en ellos solo está el "polvo" base, que
recibió fuerza de los cuerpos de las cuatro bases, se mezcló y formó este metal.
Sin embargo, hay cierta fuerza en él, que crea las mezclas mencionadas,
llamadas Néfesh base “polvo” y combinadas a partir de sus cinco fuerzas.
Luego se crearon "plantas" - árboles y hierbas, sus cuerpos eran de la base del
"polvo", con un alma inanimada que le correspondía, y se le agregó un alma
vegetativa, conectada por sus cinco fuerzas.
Luego fueron creados los "vivos" - animales y pájaros, que tienen un cuerpo
inanimado y Néfesh, un Néfesh vegetativo y, además de ellos, un Néfesh vivo,
llamado alma animal, así como movimientos y sentimientos.
Luego se creó la persona - "hablante", tiene todas las fuerzas mencionadas y se

les agrega un Néfesh (alma) hablante de la base "fuego".
Sin embargo, sepa que todos los aspectos del cuerpo humano y las formas, que
tiene, son más puras, que las de los animales. Y en los animales - son más
puras, que en las plantas, y en las plantas - es más pura que en los inanimados.
Esto debería ser obvio, de lo que se ha dicho anteriormente. Porque cada
aspecto se compone de todos los demás - uno dentro del otro.
Entonces fue creado el “hombre de Israel”, más puro, que todas las demás
criaturas, - tanto en el cuerpo, en todos sus aspectos, como en los cuatro
aspectos de su alma: “inanimado”, “vegetativo”, “viviente” y “hablante”. Fue
142 Tercera Parte
creado a partir de lo puro, interno de las cuatro bases y sus imágenes, es decir,
sus nefashot (almas). Y como esta criatura - es la más pura de todas las criaturas
de la tierra, se eleva aún más, ya que también está conectado con todos los
mundos y sus detalles de abajo hacia arriba.
¿Cómo? - Primero, incluye Néfesh desde la bóveda de Vilón, y esto incluye

todo, hasta la bóveda más alta del mundo de Asiá. Todo esto se llama Néfesh
Asiá, y ella es el alma sagrada y racional del hombre. Este Néfesh, a su vez, se
divide en cinco partes: Yejidá, Jayá, Neshamá, Rúaj, Néfesh
Además, se divide en dos aspectos de forma diferente. Todos los detalles, que
ella toma de los cuatro fundamentos, se denominan "alma fundamental",
dividiéndose en las cuatro fuerzas mencionadas: "inanimada", "vegetativa",
"viviente" y "hablante", y Néfesh Vilón - es Kether sobre todo, y se llama alma
inteligente. Y lo que pertenece a las otras nueve bóvedas se divide en Rúaj,
Neshamá, Jayá y Yejidá, que están en Néfesh. Y todo esto junto es una sola
Néfesh (alma) del mundo de Asiá, en el aspecto de todos los mundos en su
conjunto.
Luego toma el Rúaj del mundo de Yetzirá, que también se divide en varios
grados en la forma mencionada anteriormente. Sin embargo, el aspecto de la
unificación de todos los mundos se llama Rúaj. Del mismo modo, Neshamá
surge del mundo de Beriá, Jayá - del mundo de Atzilut y Yejidá - del mundo de
Adam Kadmón.
Ahora se explica la esencia del hombre. Él une en sí mismo todos los mundos, -
tanto en general como en detalles, lo que es imposible decir acerca de todas las
demás criaturas, - tanto inferiores, como superiores. Porque todas las creaciones
de cualquier mundo incluyen solo el mundo, en el que se crean. Esto es, lo que
tiene que ver con los mundos en el aspecto de abajo hacia arriba.
Además, una persona incluye todos los mundos en el aspecto "desde adentro -
hacia afuera". ¿Cómo? - En el mundo de Asiá, tiene un cuerpo hecho de polvo,
llamado el "mundo inferior". Y dentro - está el alma básica, en el aspecto de las
Klipot, y dentro - está el aspecto de los ángeles de este mundo, creados para sus
necesidades: cultivar plantas, etc. Y dentro de esto hay algo de los aspectos de
las almas humanas.
Y todo esto junto se convierte en un carro para la luz, proveniente de las luces
de las diez sefirot del mundo de Asiá, que están dentro de las cuatro bases, para
darles vida, y están - dentro de todo. Y de la misma manera sucede, con lo que
está en una persona de las esferas del mundo de Asiá, y los mundos de Yetzirá,
Beriá y Atzilut.
Por lo tanto, hemos recibido respuestas a todas las preguntas planteadas al

comienzo de estas puertas. Porque hemos aprendido, que la luz, que forma las
almas, es más interior y sublime, comparada con la luz, que forma los ángeles, -
por eso la sirven. Porque él hace descender sobre ellos la vida y la luz de las
diez sefirot.
Y este es el significado de lo dicho (Yeshayahu 33:7): “…los ángeles gritaron

desde afuera…”, porque, cuando la influencia no viene de las diez sefirot a las
almas de Israel, más interna, que los ángeles, ellos, los externos, también
carecen de influencia. Así gritaron durante la destrucción del Templo, ya que
estaban fuera de las almas.
Y es precisamente por eso que no descienden a este mundo, para revestirse de

cuerpos, - porque entonces ciertamente perecerían a causa de las Klipot. Incluso
los interiores -las almas- carecen de fuerza para resistir las cáscaras,
especialmente - los ángeles. La prueba de esto - son los ángeles caídos, que
quisieron descender, y como resultado murieron en este mundo y fueron
borrados del mundo del futuro.
Y una razón aún mayor es que, debido a su pequeñez, no podrían ejercer

influencia sobre todos los mundos, incluso desde ellos mismos - hacia afuera,
ya que para ellos mismos reciben influencia solo a través de las almas. Por
supuesto, un alma en el mundo de Yetzirá es peor, que un ángel en el mundo de
Beriá, y de la misma manera - en otros mundos, pero un alma en el mundo de
Beriá es mejor, que un ángel en el mismo mundo, y de la misma manera - en
otros mundos.
Además, la grandeza del alma se hizo evidente, porque es una – luz, nacida de
la luz de las diez sefirot mismas, sin intermediarios, - por lo que se dice sobre
Israel (Devarim 14:1): "Ustedes son los hijos de el Señor Todopoderoso…”, -
porque son como hijos, firmemente conectados con el padre y descendientes de
él.
Y este es el significado del dicho: "Los antepasados - ellos son el carro", - dice,
144 Tercera Parte
que la luz de las diez sefirot se acopla con ellos, sin la mediación de ninguna
otra luz. Y este - es el significado del verso (Yeshayahu 49:3): "Israel, Yo me
adornaré contigo", - después de todo, una persona está adornada con su
vestidura, como está escrito más adelante (Ibídem 61:10): "…como un novio,
santificado con esplendor, y como una novia, adornada con ornamentos.
La luz del alma viste la luz de las diez sefirot, y este es el significado del verso
(Shir ha-Shirim 6:2): “Mi compañero descendió a Su jardín (este mundo), mira
las plantaciones y recoge rosas”, - notarikon - levush, porque Él recoge las
almas de los justos, fragantes, como rosas, debido a sus obras en este mundo,
para vestirlos con Su luz.
Y este es el significado de las palabras (Devarim 4:4): "Y tú, que eres uno con
el Altísimo…", - es decir, la unión completa con la luz de las diez sefirot, - una
unión, que es imposible para cualquier otra criatura. Y también se dice sobre
esto (Irmiyahu 13:11): "Como un cinturón se ata a los muslos de un hombre, Yo
así os he atado a mí - todo el pueblo de Israel…".
También aclaró el significado de la presencia de principios buenos y malos en

una persona. Son dos formaciones; añadido a una persona, además de su alma,
y representan la luz de la luz de los ángeles, llamado el buen principio, y la luz
de la luz de las Klipot, llamado el mal principio y está fuera del buen principio
y lo rodea.
Y el alma real (neshamá) de una persona está dentro de todo lo anterior, y, dado
que su posición es tal y es la esencia de una persona, una persona tiene la
opción de inclinarse en cualquier dirección, porque está por encima de todo
esto.
Sin embargo, una persona está más inclinada hacia el principio bueno, ya que es
santa, como él, y más cercana a él, y su cuerpo es más propenso hacia el
principio malo, debido a que ambos, el cuerpo y el principio malo, vienen del
lado del mal y están cerca el uno del otro.
En este estado de cosas, hay una guerra de la materialidad con el alma, ya que
el alma puede cumplir los preceptos solo a través del cuerpo, y él, a su vez, es
propenso hacia el mal principio, y su cuerpo y su mal principio son
extremadamente difíciles de dominar.
Por lo tanto, ves que, por su propia voluntad el alma puede inclinarse hacia el
principio bueno, sin embargo, como necesita el trabajo del cuerpo, le es muy
difícil vencer el principio malo. Y de esto entended, por qué después de la
muerte no hay castigo ni para el alma ni para el cuerpo, hasta que se unen entre
sí, como lo fue durante la vida.
Y ahora daremos respuestas a las dos primeras preguntas: ¿por qué fue
necesario crear una persona, con un cuerpo, y otras necesidades no
prevalecieron sobre las espirituales? ¿Por qué tiene un buen y un mal principio?
Además, se aclarará el significado de los versos (Tehilim 68:35): "Da fuerza al
Todopoderoso…" y (Devarim 32:18): "la roca, que te engendró, debilitaste…" .
Al comienzo de la Creación, todos los mundos fueron creados en el orden dado

anteriormente. Estos mundos fueron creados por Ein Sof (el Infinito), Su simple
deseo, como gracia y regalo. Después de eso, es necesario continuar
suministrando alimento, vida e influencia a todos los mundos, para
mantenerlos, como en el momento de la Creación, - pero no más, como está
dicho (Kohélet 3:14): “Sabía, que todo, lo que hizo el Todopoderoso, perdurará
para siempre, a esto no se le añadirá ni se le restará…”, y como se dice (Ibídem
1:9): “…y no hay nada nuevo bajo el sol”, y se dice (Bereshit 2:2): "Y completó
el Todopoderoso en el séptimo día…", - aquí estamos hablando de la Creación
misma.
A partir de entonces, sin embargo, la continuación de la vida de las criaturas

requerirá de sus propias acciones para alimentarse, como un hijo deja de comer
de la mesa de su padre. Al mismo tiempo, las diez sefirot no necesitan las obras
de las criaturas, pues la influencia de Ein Sof (el Infinito), que las estableció
cuando surgieron, continúa constantemente, y se dice acerca de ellas (Tehilim
5:5): "…el mal no permanecerá junto a Ti", por lo que no necesitan ninguna
corrección a través de las acciones de los creados. Lo que no se puede decir de
los mismos creados, desde las almas en adelante, mezcladas del bien y del mal
y necesitadas de obras y correcciones.
Al mismo tiempo, por otro lado, cuando la influencia en los creados causa daño,
se ve como debilidad y daño en las capacidades de las diez sefirot, que dejan de
influir con su fuerza anterior, por lo que se dice (Devarim 32:18): “la Fortaleza
que te engendró, debilitaste…” o en la situación opuesta (Tehilim 68:35): “Da
fuerza al Todopoderoso…”.
146 Tercera Parte
Hay otra razón. Cuando la persona misma esté sana y limpia; el quiere; para que
su ropa corresponda a su talla); por lo tanto, las sefirot parecen débiles, cuando
las personas necesitan corrección, por eso se dice: “Da fuerza al
Todopoderoso…” e: “Israel, Yo me adornaré contigo” (Yeshayahu 49:3).
Ahora respondamos la tercera pregunta.

Por las razones anteriores, era necesario crear una sola persona, que incluyera
todo lo que ha surgido y creado y conectara todos los mundos, hasta el mismo
abismo. Como él está más cerca de la influencia de las diez sefirot, cuando sus
acciones sean corregidas, la influencia descenderá de las diez sefirot hacia él, de
él - a los ángeles, y de ellos - a las cáscaras, para corregir en ellos todo, lo que
pueda aclararse, como se explicó con respecto al mal principio, y además - a
los mundos mismos, porque son los recipientes y cuerpos de todos los mundos.
Y si una persona peca, causa daño a todos los mundos.
Esto explica la necesidad de la creación del hombre en el mundo inferior, con

alma y cuerpo, con buenos y malos principios.
Y hay otra razón, cercana a la anterior, con respecto al mal principio. Porque el
hombre, creado, como es, debe dar a luz hijos y comer, y todo esto - sólo en la
medida más necesaria y en la pureza, y es necesario para todos los mundos,
para hacer descender la influencia, que se materializa en ellos, por el bien de las
vasijas, que son los mundos mismos, y sin esta influencia las vasijas no pueden
existir, porque esta influencia es "más fina" que los mundos y pertenece a los
pasos de la Creación. Entiéndelo bien.
Por lo tanto, es necesario, que una persona esté unida de todos los mundos, para
que lo ayuden en sus asuntos - para traerle influencia a él y a ellos, porque ellos
mismos no tienen la fuerza de derribar esta influencia. Por lo tanto, cuando una
persona peca, todos los mundos sufren daño, reciben castigo y una disminución
de influencia, por no ayudarlo.
Esta es la esencia de las palabras: “Y todo el mal, como el humo, se disipará”

(de la oración de Rosh Ha-Shaná), ya que las Klipot son la causa del pecado en
mayor medida, que cualquier otra cosa, y su castigo es grande. Sin embargo, se
dice sobre el bien elegido de ellos (Devarim 6:5): "Y amarás a Dios, tu
Todopoderoso, con todo tu corazón…" - con ambos principios, porque incluso
un mal principio puede resolverse. Sin embargo, sobre lo peor que hay en él,
sobre lo que sólo puede ser malo, se dice (Tehilim 68: 3): “Como vuela el
humo… del fuego…”.
Como hemos dejado claro, el hombre incluye todos los mundos, y esto es
exactamente lo que está escrito (Kohélet 12:13): "…Porque todo esto es - el
hombre". Y esta es la esencia del verso (Breshit 1:26): “Hagamos un hombre a
Nuestra imagen, como Nosotros”, por lo tanto, “hagamos” se usa en plural, -
porque todos los mundos participaron en su creación, y ahora incluye la imagen
de una persona en todos los mundos, porque todos necesitan sus obras.
Esto es lo que dice (Breshit 2:15): “…y lo puso en el Jardín del Edén, para
cultivarlo (mantenerlo) y cuidarlo”, - en los preceptos “hacer” y “no hacer”,
como se dice (Ibídem 2:5): "…porque Dios Todopoderoso no regó la tierra…",
- ya que "…no había hombre para cultivar (mantener) la tierra".
Y esta es la esencia del versículo (Yeshayahu 51:16): “Y pondré Mis palabras

en tu boca… para sustentar los cielos…”, - porque por sus obras una persona da
vida a la tierra y al cielo, y por lo tanto parece que los “hace”. Resulta, que las
palabras "…tú estás Conmigo", como dijeron nuestros sabios, de bendita
memoria (en el prefacio del Libro del Zóhar), significan "Mi compañero" – "Yo
creo, y tú sustentas. "
Y ahora no os extrañará que haya una profecía, como dijeron nuestros sabios,
de bendita memoria, en las palabras (Devarim 11:22): “…y uníos a Él”, y
(Ibídem 10 :20): "…y conéctate a Él…", - porque el profeta está conectado con
el bendito Nombre al hacer descender la profecía y una gran influencia a los
mundos inferiores, como Ramban y otros comentaristas escriben al respecto, de
bendita memoria. Y no hay nada de sorprendente en esto, ya que ninguna luz se
une a la luz de las diez sefirot, de la misma manera que se une a ella la luz, que
forma las almas, y esta es precisamente la esencia de las palabras (Devarim
4:4): “Pero tú, que eres uno con el Altísimo…”.
‫חלק ג שער ג‬
:‫השער השלישי‬
:‫במעכבי הנבואה‬
‫ להיותו כולל כל העולמות‬,‫הנה נתבאר בשער הקודם כי נקל הוא היות האדם מתנבא‬
‫ עלה בידינו מכל זה כי אדרבא הנבואה מוכרחת‬.‫וכולן מתפרנסים על ידי מעשיו‬
‫להמצא בעולם כדי להישיר האדם לתקן מעשיו לשימשיך שפע לכל העולמות ולא‬
‫יתבטלו חס ושלום וכמו שכתוב )איוב ל"ג ט"ו( בחלום חזיון לילה וגו' אז יגלה אזן‬
‫אנשים וגו' להסיר אדם מעשה וגו'‪ .‬ואילו לא שרתה נבואה על משה רבינו עליו‬
‫השלום והוריד תורה מן השמים המקיימת העולמות‪ ,‬כמו שכתוב )ירמיה ל"ג כ"ה(‬
‫אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי‪ ,‬היו העולמות נחרבים חס‬
‫ושלום‪ .‬ובדרכו נמשכו אחריו כל הנביאים להישיר את העם ולהאיר עיניהם בחכמת‬
‫התורה ובסודותיה על ידי רוח הקדש המתלבש בהם‪:‬‬
‫נמצא כי הנבואה ורוח הקודש מוכרחים להמצא בעולם ודבר נקל הוא‪ ,‬אך אמנם‬
‫בתנאי שימצאו אנשים ראויין לכך‪ .‬ואמנם בהיות הנפש פגומה הוא מהנמנע‪ ,‬ולכן‬
‫נבאר אופן העכוב הזה‪:‬‬
‫הנה בהיות השפע של רוח הקדש מתעורר לרדת אל האדם לשרות עליו ויהיה חוטא‪,‬‬
‫הנה היצר הרע הוא גורם מסך חשוך בין נפש השכלית אל מקור רוח הקדש‪ ,‬וזהו‬
‫שכתוב )ישעיה נ"ט ב'( כי אם עונותיכם היו מבדילים וגו' ואין רוח הקודש שורה‬
‫עליו‪ ,‬וזה על ידי עבירות שס"ה הפוגמים בנפש השכלית כנזכר בחלק ראשון‪:‬‬
‫גם אם יהיה הפגם מחמת חסרון איזו מצוה מרמ"ח מצות עשה‪ ,‬הנה הוא בעל מום‬
‫ואין שפע עליון נמשך אל נפש השכלית בהיות איזה אבר נשחת ובעל מום‪ ,‬ואמנם‬
‫אם הפגם יהיה למטה בנפש היסודית מפני מדות רעות שבנפש החיה‪ ,‬או מפני‬
‫מאכלות אסורות המשקצים נפש הצומחת וכן כל כיוצא בזה‪ ,‬אז לא יהיה כח תחתון‬
‫מתעורר להמשיך השפע העליון ונעשה מסך מבדיל שם ואין התעוררית תחתון עולה‬
‫מלמטה להמשיך השפע מלמעלה למטה‪:‬‬
‫נמצא כי כמה מיני מסכים הן‪ ,‬אם מסך בין נפש הצומחת ולמעלה יען פגם במאכלות‬
‫אסורות אשר כחם הם בנפש הצומחת‪ ,‬ואם הם במדות רעות או בעבירות הבאות על‬
‫ידי תאוה והתעוררות נפש החיה הם פוגמות בה‪ ,‬ואם הם עבירות דבור באים מנפש‬
‫המדברת‪ ,‬ואם הם במחשבה והרהור פוגם בנפש השכלית‪ ,‬וכבר נתבאר כי כל‬
‫הפגמים אינם רק באותו הנצוץ הפרטי שיש אל הנפש ההיא בכל מדרגה ומדרגה‬
‫ובכל עולם ועולם והבן זה‪ .‬ולפעמים בהתחזק הפגמים נכרתת נטיעת הנפש הזו מגוף‬
‫האילן הנקרא אור מחצב הנשמות על ידי מסך הנזכר המבדיל‪ .‬וזהו סוד מה שאמרו‬
‫רבותינו ז"ל )ברכות דף י"ח ע"ב( הרשעים בחייהם קרויים מתים‪:‬‬
‫וכבר נתבאר כי לא כל הפגמים שוין כי יש פגם פוגם בצומחת ויש בחיה ויש‬
‫במדברת ויש בשכלית‪ .‬האמנם לענין המשכת רוח הקדש כיון שיש פגם בכל מקום‬
‫ ולכן הבא ליטהר צריך שיהיו כל מדרגותיו זכוכית‬,‫שיהיה אינו יכול להמשך כלל‬
‫ וזהו שנאמר‬.‫לבנה נקיים מכל חלאת היצר הרע המעורב בכל המדרגות של הנפש‬
‫ שיהיו כל איברי גופו וכוחות‬,‫למשה רבינו ע"ה )שמות ג' ה'( של נעליך מעל רגליך‬
‫ כנזכר בספר‬,‫נפשו בכל מדרגותיה הנזכרים זכים מבלי סיג וחומר עכור כלל‬
‫ )עי' בתקון י"ב ובתיקון כ"א( ולא ישאר בו זוהמת היצר הרע כלל זולתי‬,‫התקונים‬
‫ ואז אין מעכב להבדיל‬,‫ שהוא המוכרח לקיום הגוף בלבד‬,‫חלק הטוב המוברר שבו‬
‫בין כוחות הנפש אל מקורה באור מחצב הנשמות הדבק אל מקור רוח הקדש שבאור‬
:‫העשר ספירות‬
‫ הראשונה שאין תשוקת ורצון‬.‫הרי נתבאר כי על ידי הפגם גורם שתים רעות‬
‫ ועל ידי כן גם רוח הקודש העליון אינו‬,‫התחתון יכול לעלות עד מקור רוח הקודש‬
‫ ואמנם גרמת הפגם‬.‫יכול להתפשט עד התחתון וכל זה מחמת מסך העונות כנזכר‬
‫נעשה בהכרח על ידי כוחות שתוף בגוף נפש הדומם המתקשרים קשר אמיץ בגוף‬
‫ אמנם אין כל כוחות הנפש‬.‫עצמו כי הוא כלי שבו פועלת הנפש בכל מיני כוחותיה‬
‫נמצאות בכל פגם כי יש פגם בצומחת ויש בחיה ההם במדברת ויש בשכלית כנזכר‬
:‫ אבל כוחות הנפש הדוממת וכוחות הגוף נמצאים בכל מיני פגם שבעולם‬.‫לעיל‬
PARTE TRES:
Puerta Tres: Acerca de, lo que impide la profecía.
En las puertas anteriores, se explicó, que no es difícil para una persona ser
profeta, debido a que incluye todos los mundos y todos ellos se alimentan de
sus acciones. De todo esto se sigue, que, por el contrario, la profecía debe estar
en este mundo, para guiar a una persona, corregir sus obras, para que traiga
influencia a todos los mundos y no desaparezcan. Como está escrito (Job 33:15-
17): "En un sueño - una visión nocturna… Entonces se abrirán los oídos de las
personas… Para apartar a una persona de la acción".
Y estos mundos habrían sido destruidos, si la profecía no hubiera descendido

sobre Moshé, nuestro maestro, y él hiciera descender del cielo la Torá, que
sustenta a todos los mundos, como está escrito (Irmiyahu 33:25): “Si no fuera
por Mi unión, sostenida día y noche, Yo no habría establecido las leyes del
cielo y de la tierra". Y todos los profetas lo siguieron para enriquecer a la gente
150 Tercera Parte
e iluminar sus ojos con la sabiduría de la Torá, sus secretos, - a través del
Espíritu de santidad, que los revistió.
Resulta, que la profecía y el Espíritu de santidad deben estar presentes en este

mundo, y esto no debería ser difícil. Sin embargo, esto sucede con la condición,
de que haya personas, dignas de ello. Y como la inferioridad del alma es un
obstáculo, expliquemos, cuál es la esencia del obstáculo.
Cuando la influencia del Espíritu de santidad despierta, para descender sobre

una persona, y ésta peca, el mal principio crea una cortina oscura entre el alma
racional y la fuente del Espíritu de santidad; sobre esto está escrito (Yeshayahu
59:2): "Salvo que tus pecados serán separados…", entonces el Espíritu de
santidad no viene a una persona. Esto sucede por los trescientos sesenta y cinco
delitos, que dañan el alma racional, como se explicó en la primera parte.
Además, si el daño se debe a la falta de uno de los doscientos cuarenta y ocho

preceptos "hacer", la persona también será defectuosa, y la influencia superior
no descenderá sobre el alma racional, debido a que uno de sus órganos es
destruido o dañado.
Y si el daño es menor -en el alma base, por las malas cualidades en el alma
animal, o por el alimento prohibido, que ensucia el alma vegetal, u otras cosas
semejantes, - la fuerza inferior no despertará, para derribar la influencia
superior, y surgirá una cortina de separación, y el avivamiento inferior no se
levantará, para hacer descender la influencia "desde arriba - hacia abajo".
Por lo tanto, resulta, que hay varios tipos de cortinas. Si surgía una cortina entre
el alma vegetal y esa, que es superior, significa, que el daño procedía del
alimento prohibido, que afectó al alma vegetal. Y si los pecados de una persona
- son malas cualidades o delitos por lujuria, causan daño en el despertar del
alma animal. Si estos son delitos, relacionados con el habla, provienen del alma
hablante, y si están relacionados con los pensamientos, - dañan el alma racional.
Y, como ya se explicó, cualquier daño se produce sólo en una chispa específica,

que tiene esa alma en cada paso y en cada mundo. Y a veces se intensifica el
daño de tal manera, que por dicha cortina se corta del cuerpo del árbol el retoño
del alma, llamado la luz, que forma las almas. Y esta es la esencia, de lo que
dijeron nuestros sabios, de bendita memoria (Berajot 18b): “Los villanos son
llamados muertos en vida”.
Como se explicó, no todos los daños son iguales, - el daño puede ser en el alma
vegetal, animal, hablante o racional. Pero en lo que respecta, al Espíritu de
santidad, el daño en cualquier lugar no permite que descienda sobre una
persona.
Por lo tanto, quien quiere la iluminación, necesita, que todos sus pasos sean
como "vidrio blanco", - limpio de cualquier enfermedad del mal principio
mezclada con todos los pasos del alma. Esto es exactamente lo que se le dijo a
Moshé, nuestro maestro, la paz sea con él (Shemot 3:5): "…Quita tus zapatos
de tus pies…" - esto significa, que todos los órganos de su cuerpo y la fuerza
espiritual en todos los pasos mencionados deben ser puras, sin impurezas y
materia oscura, como se dice en el libro de Tikunim (12 y 21), para que no
quede ninguna impureza del mal principio, excepto su parte buena separada,
que es necesaria para mantener el cuerpo. Entonces no habrá barrera, que separe
las fuerzas del alma de su fuente en la luz, que forma el alma, conectándola con
la fuente del Espíritu de santidad, que está en la luz de las diez sefirot.
Resulta, que del daño surgen dos males. La primera, es que la aspiración de
abajo no puede subir a la fuente del Espíritu de santidad, lo que conduce a la
segunda: el Espíritu de santidad superior, a su vez, no puede extenderse al
inferior - y todo esto, como se ha dicho, se debe a la cortina de los pecados.
Y, aunque el daño siempre ocurre debido a una fuerte conexión con el cuerpo
del alma inanimada, porque este es un recipiente, a través del cual actúan todas
las fuerzas del alma, no todas las fuerzas del alma participan en cada daño, y
hay daños, que causan daño al alma vegetal, animal, hablante o racional, como
ya se explicó anteriormente. Y las fuerzas del alma inanimada y del cuerpo
mismo están involucradas en todo tipo de daños en el mundo.
‫חלק ג שער ד‬
:‫השער הרביעי‬
:‫בתנאי הנבואה‬
‫ ויש‬,‫ כבר נתבאר שיש פגמים פוגמים בנפש צומחת‬.‫בתנאי הנבואה בקצור גדול‬
‫ אם כן צריך תחלה שישוב‬,‫ וצריך לזכך את כולם‬,‫ ויש בשכלית‬,‫ ויש במדברת‬,‫בחיה‬
‫ ואחר‬.‫בתשובה גמורה מכל מיני עבירות או מדות רעות ולא ישוב עוד אליהן כלל‬
‫כך יזהר לקיים כל מה שאפשר בזמן הזה מרמ"ח מצוות עשה כמו שבארנו בחלק‬
‫ראשון‪ ,‬ובפרט מאלו שהם לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה לא יגרע אפילו יום‬
‫אחד‪ ,‬ולהתפלל בכונה שלימה שלש תפילותיו בכל יום‪ ,‬ולקיים ברכת המזון וכל מיני‬
‫ברכות הנהנין בכונה‪ ,‬ולכבד השבת בכל פרטיו‪ ,‬ולקיים ואהבת לרעך כמוך בלב‬
‫שלם‪ ,‬ולקיים קריאת שמע וציצית ותפילין בתפלותיו‪ .‬אחר כך יזהר שלא יחטא כלל‬
‫בשום מצוה משס"ה לא תעשה ואפילו בדקדוקי סופרים‪ ,‬ובפרט מאלו מכל חייבי‬
‫כריתות וחייבי מיתה בידי שמים וחייבי מיתות בית דין‪ .‬ומן שאר הלאוין יזהר‪,‬‬
‫ובפרט מאלו מרכילות‪ ,‬ולשון הרע‪ ,‬ושיחה בטילה‪ ,‬וליצנות‪ ,‬והסתכלות בעריות‪,‬‬
‫ומכל מיני קרי‪ ,‬ומכל מיני קרוב אל הנדה‪ ,‬ומשבועה אפילו באמת‪ ,‬ובשמירת שבת‬
‫יותר מן הכל‪ .‬ויזהר מכל מדות בלתי הגונות כי הן מזהמות את הנפש היסודית‪,‬‬
‫ובפרט מהגאוה עד קצה האחרון עד אשר יהיה כאסקופה התחתונה שהכל דשין‬
‫עליה‪ ,‬ותהיה מוטבעת השפלות בלבו ממש‪ ,‬עד אשר לא ירגיש בשמחה מהמכבדו‬
‫ובחרפה מהמגדפו ויהיו שניהם שוים בעיניו‪ .‬ומהכעס אפילו שיכוהו על לחייו‪ ,‬כי‬
‫אין דבר מונע רוח הקודש יותר מהכעס‪ ,‬ומן ההקפדה בתכלית האחרון אפילו עם בני‬
‫ביתו‪ .‬ומן העצבות בתכלית האחרון‪ ,‬כי אין נבואה שורה כלל אפילו על הראוי אליה‬
‫מתוך עצבות‪ .‬ויהיה שמח בחלקו אפילו בשעה שיסורין באין עליו‪ ,‬כמו שכתוב‬
‫)דברים ו' ד'( ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו'‪ .‬ואחר כל זה יהיה עוסק בכל כוחו‬
‫בתורה לשמה לגמרי לעשות נחת רוח ליוצרו בלבד‪ .‬כשיעסוק בתורה ובמצות יהיה‬
‫שמח עד קצה האחרון‪ ,‬כמו שכתוב )תהלים קי"ט קס"ב( שש אנכי על אמרתך‬
‫כמוצא שלל רב‪ ,‬כי על ידי כן ימשיך שפע בכל העולמות‪ .‬ועיקר הכל הוא יראתו‬
‫יתברך תמיד בכל רגע לבלתי יחטא‪ ,‬וזה על ידי שישים השם נגד עיניו‪ ,‬כמו שכתוב‬
‫)תהלים ט"ז ח'( שויתי ה' לנגדי תמיד‪ .‬ויכוין להדביק מחשבתו בו‪ ,‬לא יפסיק אפילו‬
‫רגע‪ ,‬וזהו סוד ולדבקה בו‪ ,‬ובו תדבק‪:‬‬
‫‪PARTE TRES:‬‬
‫‪Puerta Cuatro: Sobre las condiciones de la profecía.‬‬
‫‪Sobre las condiciones de la profecía, muy brevemente. Como ya se explicó, hay‬‬

‫‪daños en el alma vegetal, animal, parlante o racional, y es necesario limpiarlos‬‬
‫‪todos. Por lo tanto, primero una persona debe hacer un arrepentimiento‬‬
‫‪completo de todo tipo de delitos y malas cualidades y nunca volver a ellos.‬‬
Luego debe tratar de hacer todo lo posible en nuestro tiempo de los doscientos
cuarenta y ocho preceptos de "hacer", como se explica en la primera parte.
Especialmente lo siguiente: fijar el tiempo para el estudio de la Torá, día y
noche, sin perder ni un solo día; orar tres veces al día en plena concentración;
pronunciar la bendición después de la comida con concentración y todo tipo de
bendiciones por placer; honrar el Sábado en cada detalle; cumplir con el “ama a
tu prójimo, como a ti mismo” con todo tu corazón; cumplir el mandamiento de
leer la «Shemá»; use tzitzit y póngase tefilín mientras ora.
Entonces hay que tener mucho cuidado, de no violar ninguno de los trescientos
sesenta y cinco preceptos "no hacer", e incluso en lo que se refiere a las
aclaraciones de los sabios. Debes tener especial cuidado con todas las
prohibiciones, cuyo castigo por romperlas es - karet, la muerte a manos del
Cielo y la muerte por sentencia judicial.
Y de los demás, se deben evitar al máximo los siguientes tipos de pecados:

chismes, calumnias, palabrerías, burlas, mirar a las mujeres, todo tipo de
eyaculación y todo tipo de intimidad con nidá, jurar, aunque sea verdad, y sobre
todo - (violación de) la observancia del Sábado. También debe tener cuidado
con todo tipo de malas cualidades, porque contaminan el alma básica,
especialmente - el orgullo, que debe evitarse hasta el final, para que una persona
sea como el peldaño más bajo que todos pisotean.
Y la humillación debe echar raíces en el corazón de una persona, para que no

experimente alegría cuando es honrada, y no sienta humillación si es insultada,
y que ambos eventos sean iguales para él. Y la ira debe evitarse, incluso si se
golpea en la cara, porque nada obstaculiza al Espíritu de santidad como la ira. Y
la intransigencia debe evitarse hasta el último grado, incluso con la propia
familia.
Además, debe evitarse el desánimo hasta el último grado, porque incluso una
profecía digna no desciende, cuando está desanimado. Y una persona debe ser
feliz con su parte, incluso cuando las desgracias caen sobre él, como está escrito
(Devarim 6:5): "Y ama al Señor, tu Todopoderoso, con todo tu corazón".
Después de todo lo dicho, la persona debe profundizar en la Torá con todas sus
fuerzas, absolutamente en el nombre del Cielo, sólo para complacer a su
Creador.
Y cuando está ocupado en la Torá y los preceptos, debe estar extremadamente

‫‪feliz, como está dicho (Tehilim 119:162): “Me regocijo en Tus palabras, como‬‬
‫‪quien ha encontrado un gran tesoro”, - porque a través de esto la influencia del‬‬
‫‪Todopoderoso descenderá sobre todos los mundos.‬‬
‫‪Y lo más importante - es el temblor ante el Todopoderoso cada minuto, para no‬‬
‫‪pecar, y esto se logra por el hecho, de que una persona siempre representa al‬‬
‫‪Todopoderoso ante sus ojos, como está escrito (Tehilim 16:8): "Siempre me‬‬
‫‪imagino al Todopoderoso delante de mí…".‬‬
‫‪Y una persona debe dirigir todos los pensamientos hacia Él, sin dejarlo ni por‬‬
‫‪un minuto, y este es el significado de las palabras de la Escritura: "Únete con‬‬
‫‪Él", "…y sé unido a Él…".‬‬
‫חלק ג שער ה‬
‫השער החמישי‪:‬‬
‫באיכות הנבואה מה ענינה‪:‬‬
‫הנה נתבאר כי אור אחד הוא בצורת אדם מתפשט בכל ארבעה עולמות אצילות‪,‬‬
‫בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪ ,‬עד סוף ארבעה יסודות העולם השפל‪ ,‬והוא מתדבק באורות‬
‫אדם העליון הנקרא עשר ספירות‪ ,‬והם מתלבשים בזה האור הנקרא אור מחצב‬
‫הנשמות‪ ,‬וכל נשמות התחתונים כלולות שם‪ ,‬וברדתם בעולם הזה להתלבש בגופות‬
‫מניחות שרשיהם דבוקות במקורם אשר משם חוצבו‪ ,‬וענפי השרשים ההם לבדם הם‬
‫יורדים בדרך התפשטות לבד ומתלבשות בגופות בעולם הזה כדמיון ענפי האילן שהן‬
‫דבוקות ומושרשות בגוף האילן ממש וכופפות עצמן למטה‪ ,‬ונוגעות בקרקע עצמו‬
‫בעודן נאחזות בגוף האילן‪ .‬וכאשר האדם חוטא חטא הראוי להכרת‪ ,‬נכרת אותו‬
‫הענף מגוף האילן ונשאר נפרד ממנו ועומד בעולם הזה כרוח הבהמה‪ ,‬וזהו סוד‬
‫הכרת תכרת הנפש ההיא‪ .‬וזהו סוד כי האדם עץ השדה‪:‬‬
‫וזהו סוד מה שכתוב בצדיקים שנכפל שמם‪ ,‬אברהם אברהם‪ ,‬יעקב יעקב‪ ,‬משה‬
‫משה‪ ,‬אחד כנגד בחינת השרש הנשאר למעלה דבוק באילן‪ ,‬וזהו הנקרא מזלו של‬
‫האדם‪ .‬וכמו שאמרו רבותינו ז"ל )מנחות דף כ"ט ע"ב( שראה משה רבינו ע"ה מזלו‬
‫של רבי עקיבא יושב ודורש וכו'‪ .‬כי ממנו נוזל השפע אל הענף שירד ונתלבש בגוף‪:‬‬
‫והנה השורש הוא עליון מאד בראש רום עולם האצילות והענף ארוך מאד מתפשט‬
‫בכל העולמות עד התלבש קצהו בזה הגוף‪ ,‬ובכל מדרגה שבכל עולם מניח שם שורש‬
‫אחד באופן שאין לך נשמה שאין לה שרשים לאין קץ זה למעלה מזה‪ ,‬ועל ידי‬
‫מעשיו זוכה להעלות לכולן‪ ,‬כי כל מדרגות עולם העשיה‪ ,‬שרשיו אשר הניח שם‬
‫נקראים כולם נפש אחד שלימה דעשיה ועל דרך זה בשאר המדרגות‪:‬‬
‫ובזה יתבאר ענין הנבואה‪ ,‬כי אחר היות האדם בחומר זך בלי זוהמת היצר הרע ולא‬
‫בכוחות הנפש היסודית כלל‪ ,‬ולא יש בידו חטא הפוגם באיזה שורש משרשי נשמתו‪,‬‬
‫הנה כאשר יכין עצמו להתדבק עד שרשו העליון יוכל להתדבק בו‪ ,‬ואמנם אף על פי‬
‫שהוא ראוי לכך צריך להפשיט נשמתו מכל וכל ולהפרידה מכל עניני החומר ואז‬
‫תוכל להדבק בשרשה הרוחני‪:‬‬
‫והנה אין ענין ההתפשטות הזה‪ ,‬שתמצא כתוב בכל הספרים בעניני הנבואה ורוח‬
‫הקודש התפשטות ממשיי שהנשמה יוצאת מגופו ממש כענין השינה‪ ,‬שאם כן אין זו‬
‫נבואה אלא חלום ככל החלומות‪ ,‬אמנם השראת רוח הקודש על האדם הוא בהיות‬
‫הנשמה בגופו בהקיץ ולא תצא ממנו‪ .‬אבל ענין ההתפשטות הוא‪ ,‬כי יסיר כל‬
‫מחשבותיו לגמרי‪ ,‬והכח המדמה שבו שהוא כח נמשך מהנפש החיה היסודית שבו‬
‫יפסיקהו מלדמות ולחשוב ולהרהר בשום ענין מעניני העולם הזה וכאלו יצאה נפשו‬
‫ממנו‪ ,‬ואז יהפוך כח המדמה מחשבותיו לדמות ולצייר כאלו עולה בעולמות העליונים‬
‫בשרשי נפשו אשר לו שם‪ ,‬מזה לזה‪ ,‬עד שהגיע ציור דמיונו במקור שלו העליון‬
‫ויחקקו ציורי כל האורות במחשבתו כאלו מצויר ורואה אותם כפי דרך כחו המדמה‬
‫לצייר בדעתו עניני העולם הזה אף על פי שאינו רואה אותם כנודע בחכמת הטבע‪.‬‬
‫ואז יחשוב ויכוין לקבל אור מן העשר ספירות מאותה הנקודה אשר שורש נשמתו‬
‫נאחזת שם‪ .‬ויכוין להעלות גם את העשר ספירות זו לזו עד האין סוף וימשיך להם‬
‫הארה משם עד למטה דרך ירידה עד סופן‪ ,‬וכאשר ירד האור על ידו אליהם הם‬
‫שמחים בזה ומאירין מאותו האור שהמשיך אל שורש נשמתו הנאחזת בהם כפי‬
‫החלק הראוי לה‪ .‬ויכוין להוריד דרך ירידה ממדרגה למדרגה עד שיגיע האור והשפע‬
‫ההוא אל נפשו השכלית שבגופו‪ ,‬ומשם תגיע עד נפש החיה וכח המדמה שבו‪ ,‬ושם‬
‫יצטיירו הענינים ההם ציור גשמי בכוחו המדמה‪ ,‬ואז יבינם כאלו רואה אותן בעין‬
‫ממש‪:‬‬
‫ולפעמים אור האור היורד יצטייר בכח המדמה כדמות מלאך הדובר בו ורואה אותו‬
‫או שומע קולו וכיוצא בזה מאחד מחמשה חושים הידועים הנפשיים שבכח המדמה‪,‬‬
‫ומשם יועתקו אל חיצוניותם בחמשה חושים אשר גם הם מנפש החיה כנודע‪ ,‬ואז‬
‫יראה וישמע ויריח וידבר בחושיו הגשמיים ממש‪ .‬וכמו שכתוב )שמואל ב' כ"ג ב'(‬
‫רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני‪ ,‬כי יתגשם ויצטייר האור ההוא בחושים הגשמיים‪,‬‬
‫ולפעמים תהיה נבואתו בחמשה חושים הרוחניים אשר בכחו המדמה בלבד‪ ,‬וכל זה‬
‫הוא בהתפשטות כח המדמה לגמרי מכל מחשבות החומר כנזכר‪:‬‬
‫נמצא שהנבואה היא כדמיון החלום שנפשו השכלית יוצאת ממנו ועולה למעלה‬
‫ממדרגה למדרגה‪ ,‬ושם צופה ומביט ואחר כך חוזר ויורד ומשפיע זה האור עד נפש‬
‫החיה אשר בה כח המדמה‪ ,‬ושם מצטיירין ומתגשמים יותר אותן הדברים‪ ,‬וכשיקיץ‬
‫האדם זוכרת נפשו הענינים ההם בכח השומר ובכח הזוכר אשר גם הם בנפש החיה‬
‫כנודע בחכמת הטבע‪ .‬והרי נתבאר ענין הנבואה וענין החלום היטב‪ ,‬כי זה בעוד‬
‫הנפש בגופו זה אחר צאת הנפש‪:‬‬
‫האמנם נבואה עצמה יש שני מינים‪ ,‬האחד היא נבואת שאר הנביאים שבעת האור‬
‫נשפע ומגיע בירידתו אל נפש השכלית אשר בו‪ ,‬ומשם יורדת אל נפש החיה‬
‫להצטייר שם בחמשה חושים הפנימיים אשר בכח המדמה היו החושים החיצוניים‬
‫נרתעים ברעד גדול והיו נופלין כי אין כח בהם לקבל האור ההוא ולציירו ולהגשימו‬
‫בחושים החמריים‪ .‬והנבואה על דרך זה נקראת חלום אף על פי שאינה חלום ממש‬
‫כנזכר )בראשית ט"ו י"ב( ותרדמה נפלה על אברם וגו'‪:‬‬
‫והמין השני היא נכואה שלימה שלא היו נרתעין חושי החומר כלל ומצטיירים בו‬
‫בנחת‪ ,‬וזו היתה נבואתו של משה רבינו ע"ה‪ ,‬והסבה לזה היותו חומר זך לגמרי‬
‫ונשתנה על ידי קדושת מעשיו להיות במדרגת הנפש‪ .‬כי הוסרה זוהמתו ונשאר הטוב‬
‫והזך אשר בגופו‪ ,‬וגם בכוחות נפשו היסודית‪ ,‬כי בהן לבדם יש בחינת גשם ולא‬
‫בנפש השכלית ומשם ולמעלה‪:‬‬
‫וכבר נתבאר היות שרשים לאין קץ לנשמת האדם‪ .‬והנה כפי מעלת מקור מחצבה‪,‬‬
‫כך יתגדל כח המשכת שפע נבואתו‪ .‬וכן גם אם יהיה שורש מחצב נשמתו במקום‬
‫עליון ולא תיקן ולא זכה להמשיך אל כל השרשים אשר משם ולמטה‪ ,‬גם זה לא יוכל‬
‫להמשיך שפע נבואתו אלא מאותה המדרגה אשר תקן וזכה אליה‪ ,‬ומשם בלבד ימשך‬
‫שפע נבואתו‪ ,‬ובזה יתבאר לך כמה מדרגות יש בנביאים לאין קץ‪:‬‬
‫ואל תחשוב כי כיון שבארנו שאין נפש הנביא יוצאת מגופו אם כן מה תפיסה יש‬
‫במחשבתו בלתי ממשיית לעלות לפתוח השערים וכו'‪ ,‬וזה תבין במה שכתבתי‬
‫למעלה‪ ,‬כי הנפש כעין ענף ארוך מאד ומתפשט מהשורש הדבוק באילן עד גוף‬
‫האדם‪ ,‬ואותו הקו הנמשך תמיד בהיות האדם חושק לעלות אל שרשו‪ ,‬עולה אור‬
‫מחשבתו הנקרא מושכל מן המשכיל שהיא הנפש המשכלת עד השכל עצמו שהוא‬
‫השורש העליון אשר לנפשו‪ ,‬ומתדבקים ונעשים אחד על ידי ההשכלה עצמה שהיא‬
‫השפע הנמשך מן השכל אל המשכיל‪ .‬נמצא כי המושכל הוא האור והשפע עצמו‬
‫היורד מן השכל אל נפש המשכלת‪ ,‬וזה השפע והאור הממשי הוא ענין הנקרא‬
‫מחשבה והבן זה היטב כי לא דבר ריק הוא‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬בטלת כל עניני כונת‬
‫התפילות והרהורי האדם הטובים והרעים‪:‬‬
‫והרי נתבאר לך היות הנבואה מוכרחת ויכולה להיות‪ ,‬כענין האדם התופש בידו‬
‫בקצה ענף האילן בהיותו כפוף למטה ומנענעו בכח ואז כל האילן כלו מתנענע‬
‫בהכרח‪ ,‬ואמנם לא יתנענעו העליונים במחשבת האדם התחתון זולתי בהיותו ראוי‬
‫להמשיך האור העליון עליהם‪ ,‬ואז בשמחה זו גם הם ימשיכו מאותו האור עליו‪ ,‬אבל‬
‫אם אין בו יכולת להמשיך עליהם אור עליון לא יחשיבוהו כלל ולא יתרצו להתקרב‬
‫אליו לעזרו ולהמשיך מחשבתו למעלה‪ ,‬כי הבל היא ואין בה מועיל‪:‬‬
‫‪Puerta Cinco: Sobre lo que es una profecía.‬‬
‫‪Como ya se explicó, cierta luz única en forma de hombre se extiende sobre los‬‬
‫‪cuatro mundos: Atzilut, Beriá, Yetzirá y Asiá - hasta el final de los cuatro‬‬
‫‪fundamentos de nuestro mundo, bajo. Esta luz está conectada con las luces del‬‬
‫‪hombre superior, llamadas "diez sefirot", y están revestidas de la luz antes‬‬
‫‪mencionada, llamada "la luz, que forma las almas", en la que están encerradas‬‬
‫‪todas las almas de los inferiores.‬‬
‫‪Al descender a este mundo, para revestirse de cuerpos, las almas dejan sus‬‬
‫‪raíces, conectadas a la Fuente, de la Que fueron formadas, y sólo las ramas de‬‬
‫‪estas raíces descienden en cadena al mundo inferior, revistiéndose de cuerpos.‬‬
158 Tercera Parte
Es como las ramas de un árbol que son una con el tronco y están enraizadas en
él, pero se doblan y llegan al suelo, conservando aún una conexión con el árbol.
Y cuando una persona comete un pecado, cuyo castigo - es karet, entonces la

rama se corta del tronco del árbol y resulta estar "separada" de él en este
mundo, como el espíritu de los animales. Este es el significado de las palabras
(Bamidbar 15:31): "…Esa alma será cortada…" y (Devarim 20:19): "…porque
el hombre - es un árbol del campo…".
Y esta es la esencia de duplicar el nombre de los justos: "Avraham, Avraham",

"Yakov, Yaakov", "Moshé, Moshé". Un nombre, en el aspecto de la raíz, que
siempre permanece arriba, conectado al árbol, - y esto se llama el mazal de una
persona. Como dijeron los sabios, de bendita memoria (Menajot 29b), Moshé,
nuestro maestro, la paz sea con él, vio el mazal de Rabí Akiva cuando estaba
enseñando. Porque es de este mazal que desciende la influencia sobre la rama,
que desciende y se viste en el cuerpo.
Esta raíz es muy exaltada, está ubicada en lo más alto del mundo de Atzilut, y la
rama - es muy larga, pasa por todos los mundos, hasta que su punta se reviste
del cuerpo.
Y a cada paso de cada uno de los mundos, esta rama sale de su raíz, de modo
que no hay alma, que no tenga infinitas raíces, una más alta que la otra. Y por
sus obras, una persona es recompensada con ascender a todas estas raíces,
porque todas las raíces, que quedan en todos los niveles del mundo de Asiá, se
llaman un alma completa del mundo de Asiá, y lo mismo se aplica a todos los
demás niveles.
Ahora la esencia de la profecía es clara. Cuando una persona está en materia

pura (iluminada), sin la impureza del mal principio y las fuerzas del alma
fundamental, y no tiene un pecado, que afecte una de las raíces del alma,
entonces, después se prepara para la unión con la raíz, podrá unirse con ella. Sin
embargo, aun cuando una persona sea digna de esto, debe liberar su alma de
todo, separarla de todos los aspectos de la materia, y solo así podrá unirse con
su raíz espiritual.
Este levantamiento del alma, del que se habla en todos los libros, que explican
la profecía y el Espíritu de santidad, no es el levantamiento literal del alma,
cuando sale del cuerpo, como en un sueño, porque entonces no es profecía, sino
un sueño ordinario. Y el Espíritu de santidad viene a una persona en un estado

de vigilia, cuando el alma está en el cuerpo, y no lo deja.
Este ascenso es una liberación de todos los pensamientos, cuando la fuerza de la

imaginación del hombre, que se origina en el alma animal básica, deja de
mostrarle y pensar en cualquier cosa perteneciente a este mundo, como si el
alma lo abandonara.
Entonces esta fuerza de la imaginación comienza a crear imágenes, como si una

persona se elevara a los mundos superiores, a las raíces de su alma, de una raíz
a otra, hasta que estas imágenes imaginarias alcanzan la Fuente Superior y
crean en la mente de una persona la imagen de las luces, como si las viera, así
como su imaginación le atrae imágenes de este mundo, aunque en realidad no
las ve, como se sabe por la ciencia de la naturaleza.
Entonces la persona se concentra, en recibir la luz de las diez sefirot desde el

punto, al que se aferra la raíz de su alma. También debe pensar, en elevar las
diez sefirot, una a la otra, hasta Ein Sof y hacer descender la luz sobre ellas
desde allí, hasta el fondo, a lo largo del camino de su indulgencia.
Y cuando la luz descienda sobre ellos a través de una persona, se regocijarán y

con esa luz iluminarán la raíz del alma de esa persona, conectada con ellos,
según el lugar, que ocupe. Entonces una persona debe concentrarse, en bajar
esta luz por los pasos hasta su alma racional, que está en el cuerpo, y desde allí
(la luz) llegará al alma animal y la fuerza de la imaginación en ella, y en ella
adquirirá una imagen similar a la materia, y entonces la persona entenderá estas
imágenes, como si realmente las viera.
A veces, esta luz descendente crea en la imaginación una imagen, como si un

ángel le estuviera hablando a una persona, y esta la ve o escucha su voz, y cosas
por el estilo, de acuerdo con las cinco facultades de sentir, presentes en la
imaginación. Y desde allí, estas imágenes se transmiten a los órganos de los
sentidos externos, que, como saben, también pertenecen al alma animal.
Y entonces una persona verá, oirá, olerá y hablará con la ayuda de sus sentidos
físicos. Como está escrito (Shemuel II 23:2): “El Espíritu del Altísimo habló en
mí, y Sus palabras estuvieron en mi lengua”, - pues la luz creaba imágenes y se
materializaba en los sentidos corporales. Y a veces la profecía ocurre solo en
los cinco órganos espirituales: los sentidos, que existen solo en el poder de la
160 Tercera Parte
imaginación. Sin embargo, ambos son posibles solo, cuando el poder de la

imaginación está completamente libre de todos los pensamientos materiales,
como ya se explicó.
Por lo tanto, resulta, que la profecía - es una especie de sueño, cuando un alma
racional deja a una persona y se eleva, paso a paso, y ve allí. Y luego desciende
de nuevo y transmite esta luz visible al alma animal, en la que se encuentra la
fuerza de la imaginación. Y allí estas cosas adquieren imágenes y se
materializan, y cuando una persona vuelve a su estado habitual, recuerda estas
imágenes por la fuerza de la memoria, que también está en el alma animal,
como se sabe por la ciencia de la naturaleza.
Entonces, hemos explicado la esencia de la profecía y el sueño; la profecía

ocurre, cuando el alma todavía está en el cuerpo, y el sueño - ocurre cuando lo
deja. Sin embargo, la profecía misma es de dos tipos. Una tipo - es la profecía
de todos los profetas, cuando la luz desciende y llega al alma racional, y de allí
desciende al alma animal, para encontrar una imagen en los cinco sentidos
internos, incrustados en la imaginación,
y los sentidos externos en este momento se congelan, ya que son incapaces de
recibir, reflejar y materializar esta luz en los órganos físicos. Tal profecía se
llama sueño, aunque en realidad no es tal, como se dice (Breshit 15:12): "…Y la
somnolencia cayó sobre Abram…".
Y el segundo tipo - es una profecía perfecta, cuando los sentidos físicos no se

desvanecen y las imágenes se muestran naturalmente en ellos. Esta fue la
profecía de Moshé, nuestro maestro, la paz sea con él. La razón de esto estaba
en su materia completamente purificada, que cambió debido a la santidad de sus
obras y alcanzó el nivel del alma. En el cuerpo de Moshé y en su alma
fundamental, solo quedó la bondad y la pureza, aunque hay aspectos de materia
en ellos, que están ausentes en el alma racional, y que es superior a ella.
Ya se ha explicado, que las raíces de las almas humanas son innumerables. Y

cuanto mayor es la altura del lugar de formación del alma, mayor es la fuerza,
que trae la profecía. E incluso si la raíz de la formación del alma de una persona
es muy alta, pero no ha corregido lo suficiente y no ha sido recompensado con
ascender a todas las raíces, entonces él también podrá reducir la influencia solo
desde el nivel que corrigió y con el que fue recompensado. De esto queda claro
que hay innumerables pasos en la profecía.
Y no penséis: “Si el alma del profeta no sale de su cuerpo, entonces ¿qué clase
de habilidad puede haber en su pensamiento efímero para levantarse y abrir las
puertas?” De lo que ya he escrito anteriormente, comprenda, que el alma es
como una rama muy larga, que se extiende desde la raíz, unida al árbol, hasta el
cuerpo humano.
Y esta línea siempre existe: cuando una persona se esfuerza por elevarse a su
raíz, la luz de sus pensamientos, llamada "comprensible", asciende desde
"comprensible" - es decir, el alma racional, a la mente misma - es decir, la raíz
más alta del alma, y están unidas por medio de la "comprensión", es decir, la
influencia, que desciende de la mente a lo comprensible.
Resulta, que lo "comprendido" - es la influencia misma, que desciende de la

mente al alma racional. Esta influencia realmente existente se llama
pensamiento, y entiéndelo bien, porque estas no son palabras vacías. De lo
contrario, devaluaríamos todos los aspectos de las intenciones de una persona
en la oración y el pensamiento, ya sean buenos o malos.
Entonces, hemos explicado, que la profecía puede y debe ser como una rama de
un árbol, que se dobla hacia abajo, y si tiras de ella con fuerza, seguramente
todo el árbol se moverá. Sin embargo, los superiores no se mueven por los
pensamientos de la persona inferior, a menos que sea digno de hacerles
descender la luz superior, y entonces, con alegría por esto, le dan de esa luz.
Pero si una persona no es capaz de dar luz a los superiores, entonces no le darán
importancia y no querrán acercarse a él para ayudar, a transmitir sus
pensamientos hacia arriba, porque él no es nada y no sirve de nada para él.
‫חלק ג שער ו‬
:‫השער הששי‬
‫ ומה ענין השגת רוח הקדש‬,‫במדרגות הנבואה מה ענין הנבואה שבדורות ראשונים‬
:‫שאפשר להשיג גם בזמננו זה‬
‫ כי הנה נתבאר למעלה איך ארבעה עולמות הן‬,‫וענין נבואת הנביאים כך היא‬
‫ ולמטה מכולם הוא העולם השפל הנחלק‬,‫ עשיה‬,‫ יצירה‬,‫ בריאה‬,‫הנקראים אצילות‬
‫ גם‬.‫ ונחלקות כעין עשר ספירות‬,‫ הן וכוחות נפשותיהן היסודית‬,‫לארבעה יסודות‬
‫נתבאר כי בכל עולם יש אור פנימי הם העשר ספירות‪ ,‬וחוצה להם אור מחצב‬
‫הנשמות‪ ,‬וחוצה לו אור מחצב המלאכים‪ ,‬וחוצה לו אור חשוך מחצב הקליפות‪,‬‬
‫וחוצה לו העולם עצמו שהן הרקיעים שבאותו עולם‪ ,‬וכן ממש הוא בעולם השפל‪ ,‬כי‬
‫חומר ארבעה היסודות הוא הגוף והעולם‪ .‬ובתוכו הן שאר האורות כל אחד מהם‬
‫כלול מארבע בחינות הנפש היסודית‪ .‬גם נתבאר היות מדרגות לאין קץ כי ספירה‬
‫כלולה מעשר ועשר מעשר וכו'‪ ,‬באופן שכל עולם יש בו מדרגות לאין קץ‪:‬‬
‫וכבר נתבאר איכיות הנבואה בשער חמישי כי מחשבת הנביא מתפשטת ועולה‬
‫ממדרגה למדרגה ממטה למעלה עד הגיעו למקום אחיזת שורש נשמתו‪ ,‬ואז היה‬
‫מחשב להעלות אור ספירות עד אין סוף וממשיך משם אור‪ ,‬וחוזר ומורידו ממעלה‬
‫למטה במעלות אשר עלה עד הגיעו למטה בנפשו השכלית‪ ,‬ונוטלת חלקה באור ההוא‬
‫כפי שיעור אחיזת שורש נשמתו למעלה‪ ,‬ומשם ממשיכה בכח המדמה בנפש החיה‬
‫שבו‪ ,‬ושם מצטירים הדברים בחושים הפנימים אשר בכח המדמה או בחושים‬
‫החיצונים‪:‬‬
‫והנה המשכת המחשבה ההיא ודאי שלא מאליה היתה עולה‪ ,‬אלא על ידי כונות‬
‫ויחודים נמסרו בידו מאת הנביא המלמדו להתנבא‪ ,‬כענין בני הנביאים עם שמואל‬
‫ואליהו ואלישע ז"ל‪ ,‬כדי שבאותן היחודים שהיה מיחד היה ממשיך האור והשפע‬
‫כפי רצונו‪ ,‬זו היא תכלית ענין הנבואה‪:‬‬
‫עוד שניות היו מלמדים אותם‪ .‬והם תפילות והזכרת שמות על שומרי הפתחין של‬
‫הרקיעים ושל ההיכלות שבכל עולם ועולם מסוף העולמות‪ ,‬שהם הארבעה יסודות‬
‫והאוירים שבהם‪ ,‬עד רום עולם האצילות כנזכר בספר הזוהר פרשת ויקהל בענין‬
‫עלית התפילות דף ר"א ע"ב וכנזכר בפרקי היכלות ובברייתות שלהם‪ ,‬ותחלה היו‬
‫משתמשים לפתוח השערים שבאותה מדרגה ואחר כך היו מייחדים היחוד והתפלה‬
‫המיוחדת כפי המדרגה ההיא‪ ,‬וכך עולים ממדרגה למדרגה‪ ,‬עד הגיעם לשרשם‬
‫העלית ונוחים שם‪ .‬ואחר כך היו עוד ממשיכין מחשבותם עד האין סוף וחוזרים‬
‫וממשיכים השפע למטה כנזכר לעיל‪:‬‬
‫וענין השוערים והשמות האלו‪ ,‬פירושן הוא‪ ,‬כי היו משביעים בכח שם קדוש אחד‬
‫שהוא מן הספירה שבאותה מדרגה אל המלאך המושרש ונחצב משם והוא הממונה‬
‫על שער הרקיע עצמו שהוא החומר שבמדרגה ההיא‪ ,‬אשר יש לו גם כן שם ידוע‬
‫לאותו שער‪ ,‬ופותחו‪ ,‬ואז נכנסת מחשבת הנביא דרך שער ההוא מאור לאור עד אור‬
‫הפנימי של הספירה שבאותה מדרגה‪ ,‬ואז מתפלל ומיחד היחוד הצריך לשם‪ ,‬וכך‬
‫עולה ממדרגה למדרגה‪:‬‬
‫והנה זה ענין מראות יחזקאל הנקרא מעשה מרכבה להיות המדרגות מורכבות זו על‬
‫זו‪ .‬ותחלה נפתחו השמים שערי הרקיעים שהם אורות החומר והכלים שבאותו עולם‪,‬‬
‫ומשם נכנס אל הקליפות וזהו שכתוב )יחזקאל א' ד'( וארא והנה רוח סערה וגו'‪,‬‬
‫וכמו שכתוב בהושע )הושע א' ב'( תחלת דבר ה' בהושע‪ ,‬רצונו לומר תחלת התגלות‬
‫דבור הנבואה היה נגלה תחלה הקליפה וכוחותיה שהם אשת זנונים וילדי זנונים‪.‬‬
‫ואמנם בהיותו בשמים גם שם היה מתדבק וצופה כמו שכתוב )יחזקאל א' א'( נפתחו‬
‫השמים ואראה מראות אלהים‪ ,‬אבל כשהגיע למקום הקליפות לא היה נהנה להתדבק‬
‫בהם‪ ,‬אלא קורע ועובר בהם ואינו נדבק בהם רק ראיה בעלמא מוכרחת‪ .‬וזהו סוד‬
‫אליהו זכור לטוב )מלכים א' י"ט( לא ברעש ה' לא באש ה' וגו'‪ .‬ומשם נכנס למחיצת‬
‫אור המלאכים כנודע‪ ,‬כי בין כל אור ואור יש פרגוד מפסיק‪ ,‬וזהו סוד הנעלם שיש‬
‫בענין החשמ"ל כי הוא בגימטריא מלבוש‪ ,‬והוא הכלי והחומר של אורות המלאכים‪,‬‬
‫וה' יכפר בעדי בגלותי סוד נעלם הזה‪ .‬ואז ראה עשר כתות המלאכים אשר כולם‬
‫נחלקים לארבע חיות וארבע מחנות שכינה‪ ,‬וזהו שכתוב )יחזקאל א' ה'( ומתוכה‬
‫דמות ארבע חיות‪ ,‬ומשם נכנס עד הגיעו אל אור העשר ספירות עצמן‪ ,‬וזהו שכתוב‬
‫)שם פסוק כ"ו( ועל דמות הכסא כמראה אדם וגו'‪ .‬ואמנם הכסא עצמו הוא אור‬
‫מחצב הנשמות בסוד האבות הן הן המרכבה‪ ,‬ולכן נקרא הנפש כבוד כמו שכתוב‬
‫)תהלים ל' י"ג( למען יזמרך כבוד ולא ידום‪ ,‬וכתיב )תהלים ד' ג'( עד מה כבודי‬
‫לכלימה וגו'‪:‬‬
‫והנה גליתי אליך סוד עמוק כולל עניני המרכבה אשר לא זכו הדורות הקדמונים‬
‫אלינו‪ ,‬וכבר נתבאר למעלה בשער חמישי כי לא כל הנביאים יונקים משרש אחד כי‬
‫יש להם שורשים שאין להם קץ והם ששים ריבוא בכל עולם‪ .‬וזהו שאמרו רבותינו‬
‫ז"ל )שיר השירים רבה פ"ד ס"ב צ"ב( ששים רבוא נביאים עמדו בישראל וכו'‬
‫ומשה רבינו ע"ה כולל כולם ושקול ככולם‪:‬‬
‫ואמנם דרך כללות נבאר מדרגתם‪ ,‬כי משה רבינו ע"ה היה עולה עד האצילות ומשם‬
‫רואה ממש‪ ,‬אלא הוא על ידי התלבשו בבריאה לבדה וגם זה אינו אלא בדרך מעבר‬
‫לבד‪ ,‬כי האצילות לבדו הוא נמנע‪ ,‬וזהו סוד )שמות פרק י"ג( כי לא יראני האדם וחי‪,‬‬
‫ושאר הנביאים היו רואים באצילות על ידי התלבשות גמור באורות הבריאה‪ .‬ואחר‬
‫החרבן היה יחזקאל‪ ,‬והתנבא מן האצילות אחר התלבשו בבריאה והבריאה ביצירה‬
‫התלבשות גמור‪ ,‬ומאז ואילך אין עוד אור אצילות ובריאה נגלין כלל‪ .‬ואל זה כיונו‬
‫רבותינו ז"ל )סוטה דף מ"ח סנהדרין דף ס"א( כי אחר חגי זכריה ומלאכי‪ ,‬פסקה‬
‫נבואה לגמרי ונשתייר רוח הקדש והוא המשך אורות היצירה עצמם לבדם ומשם‬
‫ולמטה‪ ,‬וזהו הנקרא בתלמוד )חגיגה דף י"ד ע"ב( עלית הפרדס אשר הוא היצירה‬
‫הנקרא עולם מטטרו"ן‪ ,‬וגם לזה היו שמושים ידועים לפתוח השערים שיש מן‬
‫העולם השפל והעשיה והיצירה וליחד היחודים והתפלות הנאותים כפי עולם היצירה‬
‫בעשר ספירות שבה‪:‬‬
‫וזהו סוד שמוש פרקי היכלות שנשתמשו בו רבי נחוניא ורבי עקיבא ורבי ישמעאל‬
‫ואנשי כנסת הגדולה‪ ,‬ואחר כך נשתכחו גם דרכי השמושים ההם‪ .‬ועוד אחרת כי‬
‫נאבד טהרת אפר פרה בזמן האמוראים עד זמן אביי ורבא כנזכר בתלמוד )חגיגה דף‬
‫כ"ה( ולכן לא נשתמשו מאז ואילך בעלית הפרד"ס‪ .‬ומאז ואילך נשתמשו בשמושי‬
‫עולם העשיה לבדה‪ ,‬ולהיותו עולם השפל מכולם וגם כי המלאכים שבה מעוטן טוב‬
‫ורובן רע‪ ,‬ולא עוד אלא שהטוב והרע מתדבקים יחד מאד‪ ,‬לכן אין בו השגה כלל‪ ,‬כי‬
‫אי אפשר להשיג טוב לבדו ולכן מעורבת ההשגה בטוב ורע‪ ,‬אמת ושקר‪:‬‬
‫וזהו סוד ענין קבלה מעשית‪ .‬ולכן אסור להשתמש בה‪ ,‬כי בהכרח יתדבק גם ברע‬
‫המתדבק בטוב‪ ,‬וחושב לטהר נפשו ומטנפה בסבת הרע ההוא‪ ,‬וגם אפילו שישיג‪,‬‬
‫הוא אמת בתערובת שקר‪ ,‬ובפרט כי אין אפר פרה מצויה וטומאת הקליפות‬
‫מתדבקות באדם המתקרב להשיג על ידי קבלה מעשית‪ ,‬ולכן שומר נפשו ירחק מהם‪,‬‬
‫כי מלבד שמטמא נפשו יענש בגהינם‪ ,‬ואף גם בעולם הזה קבלה בידינו כי יעני או‬
‫הוא או זרעו או יחלה בחולאים הוא או זרעו או ישתמד הוא או זרעו‪:‬‬
‫וקח ראיה מרבי יוסף דילא ריינה ורבי שלמה מולכו שנשתמשו בקבלה מעשית‬
‫ונאבדו מן העולם‪ ,‬וכל זה לסבה הנזכרת כי אין טוב בלתי רע‪ ,‬ולא עוד אלא‬
‫שמכריחים אותן בעל כרחן על ידי השבעות‪ ,‬ואז מפתים אותן ומטין אותן לדרכים‬
‫לא טובים עד שמאבדים נפשם‪ ,‬וגדולה מזו כי כל דרכי ההשבעות האלו העלימום‬
‫הראשונים ואין אנו בקיאים היטב בדרכיהן וראוי להתרחק מהם בתכלית‪:‬‬
PARTE TRES:
Puerta Seis: Sobre los pasos de la profecía. Cuál fue la profecía en las
generaciones antiguas y qué nivel del Espíritu de santidad se puede alcanzar en
nuestros tiempos.
La esencia de la profecía de los profetas es esta. Se ha explicado anteriormente,

que hay cuatro mundos: Atzilut, Beriá, Yetzirá y Asiá, y debajo de todos ellos,
está el mundo base, que consta de cuatro fundamentos, que son las fuerzas del
alma fundamental, divididas como diez sefirot.
Y también se explicó, que en cada uno de los mundos hay una luz interior - la
luz de las diez sefirot, y alrededor de ella - la luz, que forma las almas, y
alrededor de ella - la luz, que forma los ángeles, y alrededor de ella - la luz
oscura, que forma las Klipot, y alrededor de todo esto, el mundo mismo, es
decir, las bóvedas, que lo forman. Y esto es exactamente lo que sucede en el
mundo inferior, porque la materia de las cuatro bases - es el cuerpo y el mundo,
y dentro de ellas - están todas las otras luces, cada una de las cuales consta de
cuatro aspectos del alma base.
Además, se explicó, que el número de pasos es infinito, porque las sefirot

consisten en diez, cada una de las cuales, a su vez, también consta de diez, y así
sucesivamente, de modo que en cada mundo hay un número innumerable de
pasos.
Y ya se ha explicado en la quinta puerta, que la profecía - es la ascensión del

pensamiento del profeta de peldaño en peldaño hasta el lugar, donde se aferra la
raíz de su alma. Después de eso, el profeta piensa, en cómo elevar la luz de las
sefirot a Ein Sof, invocar la luz desde allí y hacerla bajar, paso a paso, hasta
llegar a su alma racional.
Entonces el alma racional toma parte en esta luz, según la medida, en que la raíz
de su alma se mantiene arriba, y desde allí transmite al alma animal en su fuerza
de imaginación, y allí las cosas toman una imagen - ya sea en los sentidos
internos de la fuerza de la imaginación, o en los sentidos externos.
Obviamente, este movimiento ascendente del pensamiento no se da por sí solo,

sino con la ayuda de intenciones y conexiones, que un profeta recibe de otro,
enseñándole la profecía, como fue el caso de los “hijos” de los profetas con
Shemuel y Eliyahu con Elisha. Este entrenamiento es necesario para, que a
166 Tercera Parte
través de las conexiones que hace el profeta, atraiga luz e influencia, según su
deseo, y esta es la esencia misma de la profecía.
A los profetas también se les enseñó a orar y llamar por nombre a los
guardianes de las puertas de los firmamentos y salas en todos los mundos, que
son - las cuatro bases (fundamentos) y los aires (éteres), que en ellos hay, hasta
la cima del mundo de Atzilut, como se menciona en el Libro del Zóhar, en el
capítulo Vayakhel, que habla del ascenso de las oraciones (2016), y como se
menciona en los capítulos sobre los salones y sus uniones.
Primero, abrieron las puertas de la escalera, luego, respectivamente, los pasos,

luego conectaron la conexión y realizaron una oración especial, a través de la
cual ascendieron al siguiente paso. Y así subieron, paso a paso, hasta llegar a las
raíces más altas, donde se detuvieron. Desde allí continuaron sus pensamientos
hacia Ein Sof, y luego regresaron y llevaron la influencia hacia abajo, como se
explicó anteriormente.
En cuanto a los guardianes de las puertas y sus nombres - el punto era, que
fueron conjurados con la ayuda de cierto nombre sagrado, de la sefirá,
relacionado con este paso, - a un ángel enraizado y formado desde allí y
designado guardián de las puertas en esa bóveda, es decir, en materia de ese
paso. Y este ángel también tiene un nombre muy conocido para esas puertas, y
él las abre.
Entonces el pensamiento del profeta pasa a través de estas puertas de luz en luz,
a la misma luz interior de la sefirá en ese paso, luego ora y conecta la conexión
necesaria allí, y así asciende de paso en paso.
Esta es la esencia de las visiones de Yejezkel, llamada la "acción del merkavá",

es decir, que los pasos (niveles) están asociados entre sí. Primero se abren las
puertas celestiales de las bóvedas, es decir, la luz de la materia y vasijas de ese
mundo, luego entran en las Klipot (cáscaras), y sobre esto está escrito (Yejezkel
1:4): “Y yo vi un viento huracanado…” 333, y también de esto se dice (Hoshea
1:2): “Al principio habló el Todopoderoso…”, - lo que significa, que el
principio de la apertura de la profecía fue el apertura de la klipá con sus fuerzas,
que son - “una esposa del libertinaje” e “hijos del libertinaje”.
Aunque, estando en el cielo, el profeta también se "conectó" y vio, como está

escrito (Yejezkel 1:1): “…los cielos se abrieron y vio visiones del
Todopoderoso”, - pero, estando en el lugar de las Klipot, no disfrutó de la

conexión con ellos, sino que los desgarró y pasó a través de ellos, y la conexión
se produjo solo a través de la visión necesaria. Y este es el significado de las
palabras de Eliyahu, de buena memoria (Melajim 1 19:11-12): "…El Altísimo
no está en el trueno… el Altísimo no está en el fuego…".
Y desde allí el profeta entra en el cerco de la luz de los ángeles, porque, como
sabéis, hay una barrera divisoria entre las luces. Este es el secreto oculto del
concepto de Jashmal, cuyo valor numérico es igual a la palabra malbush
(vestimenta), y este es el recipiente y la materia de las luces de los ángeles (que
el Altísimo me redima del descubrimiento de este oculto secreto).
Entonces el profeta vio diez grupos de ángeles, divididos en cuatro hayot

(animales) y cuatro campamentos de la Shejiná, y sobre esto se dice (Yejezkel
1:5): “Y dentro - está la imagen de cuatro animales…”, - y de allí siguió, hasta
no llegar a la luz de las diez sefirot mismas, - se dice al respecto (Yejezkel
1:26): "…pero en la imagen del trono - como la apariencia de un hombre…".
El trono mismo - es la luz, que forma almas, como se dice: "Los patriarcas -
ellos son la merkavá", por lo tanto, el alma se llama "honor", como está escrito
(Tehilim 30:13): "Por esto, para cantarte honor y no callar…”, y también está
escrito (Ibídem 4:3): “¿Hasta cuándo es mi honor [dado] por vergüenza? ..”
Os revelé un profundo secreto, incluidos los detalles de la merkavá, que no se

otorgó a las generaciones pasadas. Y, como ya se explicó anteriormente, en la
quinta puerta, no todos los profetas se "alimentan" de una raíz, porque tienen un
número infinito de raíces - seiscientas mil en cada mundo. Los sabios, de
bendita memoria, dijeron esto (Shir ha-Shirim Raba, parte 4, 23):
"Seiscientos mil profetas había en Israel…", - y Moshé, nuestro maestro, la paz
sea con él, los incluyó a todos y pesó como todos ellos.
Ahora vamos a explicar su jerarquía en términos generales. Moshé, nuestro

maestro, la paz sea con él, ascendió a Atzilut y vio desde allí por medio de
vestirse solo de Beriá, pero esto es solo "de paso", porque Atzilut en sí misma -
es inaccesible, y esta es la esencia del versículo (Shemot 33:20): “…porque
ningún hombre me verá - y vivirá”.
Y el resto de los profetas miraron a Atzilut a través del vestido completo en las
luces de Beriá. Y después de la destrucción del Templo estaba Yejezkel, quien
168 Tercera Parte
profetizó de Atzilut después de vestir con Beriá, y Beriá estaba completamente

vestido con Yetzirá. Desde entonces, las luces de Atzilut y Beriá no han sido
por medio del trono; "humano"; mencionado por el profeta, "se sienta" en los
mundos externos a él - los mundos de los ángeles, las cáscaras, etc. Es decir, el
trono es un medio de acoplamiento, también conocido como merkavá.
A esto se referían los sabios, de bendita memoria, cuando dijeron (Sotá 48b),
que después de Jaggay, Zajariyah y Malají, la profecía cesó por completo y solo
quedó el Espíritu de santidad de la luz de Yetzirá solo y debajo de ella; en el
Talmud esto se llama "ascenso a ParDeS", que es Yetzirá, que se llama "el
mundo de Metatrón". Y esto también tenía ciertos métodos de uso para abrir las
puertas del mundo inferior de Asiá y Yetzirá - creando uniones y oraciones,
correspondientes a las diez sefirot del mundo de Yetzirá.
Esta es la esencia del uso de "partes de los salones", que fueron utilizados por
Rabí Nehonia, Rabí Akiva, Rabí Ishmael y los sabios de la Gran asamblea, y
que también se olvidaron más tarde. Hubo algo más, después de la época de los
amoraim, se perdió la posibilidad de la purificación con las cenizas de una vaca
roja, hasta la época de Abaye y Rava, como dice el Talmud (Jaguigá 25a), y se
dejó de usar el ascenso en ParDeS; entonces solo comenzó a usarse el mundo de
Asiá.
Y dado que este mundo está por debajo de todos, y entre sus ángeles solo una
pequeña parte - son buenos, y el resto - son malos, y, además, el bien y el mal
en él están estrechamente interconectados, entonces en este mundo no hay
comprensión en absoluto. Porque en este mundo es imposible comprender sólo
el bien, y la comprensión en él es una mezcla de bien y mal, verdad y falsedad.
Y esta es la esencia del concepto de "Cábala práctica", porque está en el mundo

de Asiá (acciones); por eso se llama "práctico" y por eso está prohibido usarlo,
pues (quien lo usa) ciertamente entrará en contacto con el mal unido al bien.
Queriendo purificar su alma, tal persona la contaminará con este mal, e incluso,
lo que comprenda, será la verdad con una mezcla de mentiras. Especialmente
ahora, cuando no hay cenizas de la vaca roja y la impureza de las Klipot se
adhiere a una persona, que se acerca a la comprensión con la ayuda de la Cabalá
práctica.
Por lo tanto, el que cuida de su alma se alejará de ellos, porque si no lo hace,

‫‪entonces no solo contaminará su alma y será castigado en Guehinom, sino que‬‬

‫‪también sufrirá en este mundo, - él o sus hijos se empobrecerán, enfermarán o‬‬
‫‪abandonarán la fe.‬‬
‫‪Rabí Yosef Dila Raini y Rabí Shelomó Moljo, quienes usaron la Cabalá‬‬
‫‪práctica y abandonaron este mundo por la razón anterior, servirán como prueba‬‬
‫‪de esto, – (en la Cabalá práctica) no puede haber bien sin una mezcla de mal.‬‬
‫‪Además, tales personas someten a los ángeles con hechizos, y ellos a cambio‬‬
‫‪los seducen y los conducen por malos caminos, para que pierdan su alma.‬‬
‫‪Además, estos métodos estaban ocultos por los antiguos y no los conocemos‬‬
‫‪exactamente, - por lo tanto, deben evitarse.‬‬
‫חלק ג שער ז‬
‫השער השביעי‪:‬‬
‫בהנהגת רוח הקודש בזמננו זה‪:‬‬
‫אחר שהזהרנו את האדם בשער שקדם מכל דרכי ההשגה כנזכר לעיל‪ ,‬אל יתיאש‬
‫האדם‪ .‬כי הנה בפסוק )שופטים ד' ד'( ודבורה אשה נביאה‪ ,‬תנא דבי אליהו‪ ,‬מעיד‬
‫אני עלי שמים וארץ‪ ,‬בין איש בין אשה‪ ,‬בין גוי בין ישראל‪ ,‬בין עבד בין שפחה‪ ,‬הכל‬
‫לפי מעשיו‪ ,‬רוח הקודש שורה עליו‪:‬‬
‫והנה באזנינו שמענו ראינו יחידי סגולה השיגו למדרגת רוח הקודש בזמננו זה‪ ,‬והיו‬
‫מגידים עתידות ומהם בעלי חכמה לא נתגלית בדורות שקדמו אלינו‪ ,‬וכדי שלא‬
‫להרפות ידי הבאים אל הקודש להתקדש‪ ,‬אבאר איזה ענינים ואפתח כמלוא פי מחט‬
‫סדקית וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים‪ .‬ותחלה נבאר כמה דברים בעניני‬
‫ההשגה ובשער השמיני אכתוב סדר ההנהגה בהם בעזרת ה' יתברך‪:‬‬
‫הנה הדרך המובחר שבכולם הוא מה שכתבנו בשם תנא דבי אליהו זכור לטוב והיא‬
‫הדרך שנהגו בה החסידים הפרושים הקדמונים‪ .‬והוא‪ ,‬לשוב בתשובה עצומה מכל‬
‫אשר קלקל‪ ,‬ואחר כך ישלים נפשו בקיום מצות עשה‪ ,‬ובכונת תפילותיו בתכלית‪,‬‬
‫ובעסק התורה לשמה בזריזות‪ ,‬כשור לעול עד יותש כוחו‪ ,‬ובמעוט תענוגים ואכילה‬
‫ושתיה‪ ,‬ובקימת חצות לילה או פחות מעט‪ ,‬ובהרחקת כל המדות המגונות‪ ,‬ובפרישות‬
‫מכל אדם אפילו בעניני שיחה בטילה‪ ,‬ואחר כך יטהר גופו בטבילה תמיד‪ ,‬ואחר כך‬
‫יתבודד לעיתים ויחשוב ביראת ה'‪ ,‬וישים הוי"ה נגד עיניו תמיד‪ ,‬ויזהר להיות‬
‫מחשבתו פנויה מכל הבלי העולם הזה וידבק באהבתו יתברך בחשק גדול‪ ,‬ועל ידי כן‬
‫אפשר שיזכה לרוח הקודש באחד מאלו האופנים שנאמר‪:‬‬
‫האחד הוא‪ ,‬שימשוך על נפשו אור עליון משורש נפשו העליונה‪ ,‬כנזכר לעיל בשער‬
‫חמישי ותתגלה אליו‪ ,‬וזה הוא רוח הקודש גמור‪:‬‬
‫השני הוא‪ ,‬שעל ידי עסקו בתורה או קיומו איזו מצוה אשר נתבאר בדברי רבותינו‬
‫ז"ל )אבות פ"ד מי"א( כל העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחד ונוצר ממנה מלאך‬
‫ממש‪ ,‬אך בתנאי שיקימנה תמיד וברוב כונה כהלכתה ואז יתגלה אליו המלאך ההוא‪.‬‬
‫וזהו ענין מה שנמצא כתוב בספרים ענין המלאכים הנקראים מגידים‪ ,‬אלא שאם לא‬
‫תהיה המצוה כהלכתה יהיה המגיד ההוא מעורב טוב ברע אמת ושקר‪:‬‬
‫השלישי הוא‪ ,‬שעל ידי חסידות כנזכר לעיל‪ ,‬יתגלה אליו אליהו זכור לטוב וכפי‬
‫חסידותו תגדל גלויו אליו‪:‬‬
‫הרביעי היא גדולה מכולם והוא כי יזכה לשיגלה אליו איזו נפש מהצדיקים הנפטרים‬
‫הראשונים‪ ,‬אם מאותן שהם משורש נפשו‪ ,‬כנודע‪ ,‬או מזולתם אלא מפני שעשה איזו‬
‫מצוה כתקונה כמוהו‪ .‬והזוכה למעלה זו ישיג שיודיעוהו חכמות וסודות גנוזים‬
‫שבתורה עד להפליא‪ ,‬וכל זה כפי מעשיו‪:‬‬
‫החמישי והיא הגרועה מכולם כי יראה בחלומותיו עניני עתידות וחכמה קרובים אל‬
‫רוח הקדש‪:‬‬
‫והנה הדרך הזאת היא הדרך הישרה‪ ,‬כי כיון שאין האדם משביע ולא מכריח‬
‫העליונים‪ ,‬כי אם בכח מעשיו הטובים ובקדושתו‪ ,‬ודאי שרוח הקודש הטהור ישרה‬
‫עליו בלי תערובת רע כלל‪ ,‬מה שאין כן בהיות האדם מכריח או מבקש דרכי‬
‫ההשבעה בכח מעשים ותפילות ויחודים שאם יטעה בהם כל שהוא‪ ,‬אפשר שיזדמנו‬
‫לו דברים חיצונים מעורבים‪:‬‬
‫עוד יש דרכים אחרים על ידי מעשה‪ ,‬ואבארם בחלק הרביעי‪ ,‬והם להמשיך עליו‬
‫אחד מחמשת אופנים הנזכרים אף אם לא יבואו מעצמן‪ ,‬וצריכים קדושה וטהרה‬
‫גדולה‪ ,‬כדי שלא יהיה בהם תערובת כנזכר‪ .‬אמנם הדרך הראשונה היו דורכים בה‬
‫אף בדורות הראשונים‪ ,‬וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בפסוק )דברים י"א כ"ב‪ ,‬ל' כ'(‬
‫ולדבקה בו‪ ,‬ובאגרת הקדושה אשר חבר בפרק החמישי בענין בן עזאי שהיה יושב‬
‫ושונה והאש מלהטת סביבותיו‪:‬‬
PARTE TRES:
Puerta Siete: Sobre el Espíritu de santidad en nuestro tiempo.
Aunque en la puerta pasada advertimos a una persona contra cualquier método

de hechizos, no debe desesperarse. Porque está dicho en el verso (Shofetim 4:4)
“Y Dévora, una mujer, - es profetisa…”, - enseñaron en la casa de Eliyahu
(Rabbah 9): “Doy testimonio conmigo al cielo y a la tierra, que contra un
hombre o una mujer, judío o no judío, esclavo o esclava, el Espíritu de santidad
desciende sólo según sus obras.
Hemos oído con nuestros propios oídos y visto con nuestros propios ojos a
personas especiales, que han alcanzado el Espíritu de santidad en nuestro
tiempo; predijeron el futuro, y entre ellos estaban los que tenían sabiduría, no
revelada a las generaciones anteriores. Y para que no bajen los brazos de los
que quieren alcanzar la santidad, explicaré algo y abriré ligeramente el ojo de
una aguja, y que el Altísimo no prive del bien a los ingenuos.
En primer lugar, explicaremos varias formas de entendimiento, y en la octava

puerta, con la ayuda de Dios, explicaremos, cómo usarlas.
La forma más segura de comprensión está escrita en nombre de "Enseñanza en

la casa de Eliyahu", buena memoria. Este es el camino, que anduvieron los
piadosos antiguos y abstemios. Comienza con un remordimiento total por lo
que la persona ya ha estropeado; entonces el arrepentido se llena con el
cumplimiento de los preceptos “hacer”, ora en plena concentración y se dedica
a la Torá en el nombre del Cielo, con plena devoción, como un toro, tirando de
un yugo, hasta quedar exhausto.
Todo esto debe ir acompañado de restricción en los placeres, comer y beber,

despertarse a medianoche o un poco antes, eliminar las malas cualidades y el
desapego de todas las personas, incluso en lo que se refiere a conversaciones sin
sentido.
Luego, uno debe limpiar el cuerpo, sumergirse constantemente en la mikve y,

de vez en cuando, recluirse para reflexionar en el asombro del Altísimo,
imaginar constantemente el (Nombre) del Altísimo ante uno mismo, tratar de
liberar los pensamientos de uno de las bagatelas de este mundo. y por todos los
medios alcancen la unidad con el Todopoderoso en el amor. Por lo tanto, uno
puede ser recompensado con el Espíritu de santidad en una de las formas que se
172 Tercera Parte
enumeran a continuación.
La primera es, que una persona traerá a su alma la luz más alta desde la raíz
más alta de su alma, como se explica en la quinta puerta, y este es el verdadero
Espíritu de santidad.
La segunda vía - es a través del estudio de la Torá o del cumplimiento de un
determinado mandamiento, como explican los sabios (Avot 4:11); porque, al
cumplir un mandamiento, una persona adquiere un protector para sí mismo y
surge un verdadero ángel, si solo una persona cumple este mandamiento
constantemente, con plena intención, observando todas las leyes, y entonces
este ángel se le revela.
Esta es la esencia de los ángeles narradores descritos en los libros. Sin embargo,
si el mandamiento no se cumple exactamente, con todas las leyes, el "narrador"
se mezclará constantemente entre el bien y el mal, la verdad y la mentira.
La tercera forma es, que, gracias a la piedad antes mencionada, se revela a una
persona Eliyahu, de buena memoria, y cuanto mayor es la piedad, mayor es la
revelación.
La cuarta opción, la más fuerte de todas, es que una persona es recompensada

con el hecho, de que se le revela el alma de uno de los antiguos justos muertos.
O de aquellos, que están conectados con la raíz del alma de esta persona, según
se desprende, o de otros, debido al hecho de que cumplió correctamente el
mismo mandamiento que ellos.
Y el que es recompensado con este grado, comprende la increíble sabiduría y

los secretos de la Torá, de acuerdo con sus acciones.
La quinta opción - es la más débil de todas. Se encuentra en el hecho, de que

una persona verá en un sueño el futuro y el conocimiento cercano al Espíritu de
santidad.
Este es un camino directo (justo), porque, dado que en este camino una persona
no conjura ni fuerza lo superior, sino que logra todo por el poder de sus buenas
obras y santidad, el Espíritu de santidad desciende sobre él sin mezcla del mal.
Lo que no se puede decir sobre aquellos casos, en que una persona por la fuerza
o solicitudes recibe formas de hechizos a través de acciones, oraciones o
conexiones. Después de todo, si comete un error, puede recibir cosas externas,
‫‪mezcladas del bien y del mal.‬‬
‫‪Todavía hay caminos, relacionados con acciones, que se explicarán en la cuarta‬‬

‫‪parte, - estos caminos consisten en hacer caer sobre una persona una de las‬‬
‫‪cinco opciones, explicadas anteriormente, incluso si no ocurren por sí mismas.‬‬
‫‪Estos caminos requieren una gran santidad y pureza, para estar libres de las‬‬
‫‪mencionadas impurezas.‬‬
‫‪Sin embargo, la primera vía se utilizó incluso en la antigüedad, como escribe el‬‬
‫)‪Rambán, de bendita memoria, en el comentario del versículo (Devarim 11:22‬‬
‫‪“…y uníos a Él”, y en el capítulo 5 de “Carta sobre Santidad”, sobre ben Azái,‬‬
‫‪alrededor de quien, cuando estudiaba, ardía un fuego.‬‬
‫חלק ג שער ח‬
‫השער השמיני‪:‬‬
‫לבאר הנהגת הבא להתקדש בזמננו בדרך קצרה מאד‪:‬‬
‫צריך שיזדכך חמשה זכוכים‪ .‬הראשון‪ ,‬ישוב מכל חטאיו הן במצות לא תעשה‪ ,‬הן‬
‫במניעת קיום מצות עשה‪ ,‬הן בכל דברי סופרים‪ ,‬הן מכל מיני מדות מגונות‪ ,‬ולא‬
‫ישוב עוד אליהם‪ ,‬ובפרט מכל חייבי כריתות ומיתות וחלול השם ובשמירת שבת ומן‬
‫הנדה ומכל מיני קרי‪ ,‬ומן השבועה אפילו באמת‪ ,‬ומהסתכלות בעריות ומלשון הרע‬
‫ומרכילות ומליצנות ושיחה בטלה‪ ,‬ויתרחק מהגאוה והכעס והקפדנות והעצבות‪,‬‬
‫ויתנהג בענוה ובשפלות ויהיה שמח בחלקו‪:‬‬
‫הזכוך השני‪ ,‬בקיומו כל רמ"ח מצות עשה דאורייתא ודברי סופרים‪ ,‬ובפרט קביעות‬
‫עתים לתורה‪ ,‬ותפילה בכונה וברכות המזון ובכל ברכות הנהנין בכונה‪ ,‬ולאהוב כל‬
‫אחד מישראל כבבת עינו ולכבד השבת בכל פרטיו‪ ,‬ובכל לילה יקום אחר חצות‬
‫להתאבל על ירושלים ולעסוק בתורה‪ ,‬וכל מעשיו יהיו לשם שמים‪ ,‬באהבה‪:‬‬
‫הזכוך השלישי‪ ,‬הוא בעת שיכין עצמו להתקדש ברוח הקודש‪:‬‬
‫הרביעי הוא‪ ,‬בטהרת הגוף בטבילה ובגדים נקיים‪:‬‬
‫החמישי הוא‪ ,‬בעת שיכין עצמו לקבל רוח הקודש אחר אשר הוטבעו בו כל מדות‬
‫טובות בקנין‪ ,‬יכנס בבית יחידי בטבילה ובקדושה‪ ,‬ובמקום שלא יטרידוהו קולות בני‬
‫אדם וצפצופי עופות‪ ,‬ואם יהיה אחר חצות הוא יותר נכון לכל הדברים‪ ,‬ויסגור עיניו‬
‫ויפשוט מחשבתו מכל עניני העולם הזה כאלו יצאה נפשו ממנו כמת שאינו מרגיש‬
‫כלל‪ ,‬אחר כך יתאמץ ויתחזק בחשק אמיץ להרהר בעולם העליון ולהתדבק שם‬
‫בשרשי נשמתו ובאורות עליונים‪ ,‬וידמה בעצמו כאלו יצאה נפשו ועלתה למעלה‪,‬‬
‫ויצייר עולמות העליונים כאלו עומד בהם‪ .‬ואם עשה איזה יחוד יהרהר בו להמשיך‬
‫בזה אור ושפע בכל העולמות‪ ,‬ויכוין לקבל גם הוא חלקו באחרונה‪ ,‬ויתבודד‬
‫במחשבה כאלו נחה עליו הרוח עד שעור מה‪ .‬ואם לא ירגיש מאומה נראה כי עדין‬
‫איננו ראוי ומוכן‪ ,‬ולכן יתחזק עוד מאז ואילך בעבודה ובקדושה ויחזור אחר ימים‬
‫להתבודד על דרך הנזכר עד אשר יזכה ותנוח עליו הרוח‪:‬‬
‫וכאשר תחול עליו צריך שיבחין אולי עדין איננו זך ונקי‪ ,‬והרוח הזה הוא סטרא‬
‫אחרא‪ ,‬או על הפחות תערובות רע בטוב‪ ,‬ומעשה בן עזאי ובן זומא )חגיגה דף י"ד‬
‫ע"ב( בעלותם לפרד"ס יוכיח‪ ,‬וזה יבחן על ידי מה שנגלה אליו‪ ,‬אם כל דבריו אמת‬
‫או שקר ואמת מעורבין או אם דבריו בדברים בטלים של הבלי העולם הזה‪ ,‬או‬
‫בדברים שאינן על פי התורה וכיוצא בזה‪ ,‬כי אז צריך לדחותו מעליו‪ ,‬וגם להתחזק‬
‫יותר ויותר בעבודה עד יהיו כל דבריו נאמנים וביראת שמים וכו'‪:‬‬
‫ודע כי בתחלה תחול עליו הרוח במקרה לעתים רחוקות‪ ,‬וגם שיהיו דברים נקלים‬
‫ולא בדברים עמוקים וגם שדבריו יהיו מעטים‪ ,‬וכל אשר ילך יתחזק כוחו בכל‬
‫הפרטים הנזכרים‪ .‬והנה כלל הכל הוא זכוך החומר עד קצה האחרון‪ ,‬ועקירת הרהורי‬
‫המחשבה וכח המדמה שבו לגמרי‪ ,‬ויתדבק בעליונים בתכלית הדבוק‪ .‬והנה צריך‬
‫שתתבונן בכל מה שכתבנו בחלק ראשון בשער הששי כי שם נתבאר סדר הנהגת‬
‫החסידות יותר בבאור‪:‬‬
‫‪Puerta Ocho: que explica muy brevemente, cómo debe comportarse en nuestro‬‬
‫‪tiempo una persona, que ha decidido alcanzar la santidad.‬‬
‫‪Tal persona debe purificarse con cinco purificaciones.‬‬

‫‪Primero debes arrepentirte de todos los pecados, tanto en la violación de los‬‬
‫‪preceptos "no hacer", como en el incumplimiento de los preceptos "hacer", en‬‬
‫‪todas las violaciones de los preceptos de los sabios y en tus malas cualidades, -‬‬
‫‪para no volver a ellas.‬‬
Esto es especialmente necesario en todo lo relacionado con el castigo de karet,

la observancia del Sábado, la prohibición de la nidá, todo tipo de eyaculación,
juramentos, incluso los verdaderos, mirar a las mujeres, calumnias, chismes,
burlas y palabrerías. También es necesario alejarse del orgullo y la ira, la
intransigencia y el desánimo y ser modesto, humilde, y alegrarse de su suerte.
La segunda limpieza - es el cumplimiento de todos los doscientos cuarenta y

ocho preceptos "hacer" de la Torá y los preceptos de los sabios; es
especialmente necesario establecer horas regulares para el estudio de la Torá, y
también se debe rezar con concentración, bendecir después de las comidas y
para los placeres, amar a cada judío, como a uno mismo, honrar el Sábado en
cada detalle y levantarse cada noche después de la medianoche para estudiar la
Torá y llorar a Yerushalayim. Y todas las acciones de una persona deben ser
por amor, por el bien del Cielo.
La tercera limpieza es necesaria en un momento, en que una persona se

preparará para la santificación por el Espíritu de santidad.
La cuarta limpieza - es en la limpieza del cuerpo, baño y ropa limpia.
Quinta limpieza. Cuando una persona ya se ha preparado para recibir el Espíritu

de santidad, cuando en él todas las buenas cualidades están afirmadas, él,
habiéndose sumergido primero en la santidad, debe entrar en una casa separada,
donde no será perturbado por las voces de la gente y aves; mejor, si es después
de medianoche. Allí debe cerrar los ojos, liberarse de todos los pensamientos
sobre este mundo, como si su alma lo hubiera abandonado, como un muerto que
no siente nada.
Entonces debe concentrarse con todas sus fuerzas en los pensamientos del
mundo superior y conectar allí con la raíz de su alma, imaginando, cómo el
alma sale de él y asciende, e imagina los mundos superiores como si estuviera
en ellos. Y si hace alguna conexión, que piense en ella, para hacer descender
alguna influencia y luz en todos los mundos y al final recibir él mismo una
parte de esta influencia. Debe concentrarse en sus pensamientos, como si este
espíritu ya hubiera descendido sobre él hasta cierto punto.
Y si (después de todo lo anterior) no siente nada, entonces, aún no está listo y

aún debe fortalecerse en el servicio y la santidad; y después de algún tiempo
que se aisle de nuevo, como se explicó, - hasta que sea recompensado, con el
176 Tercera Parte
espíritu que desciende sobre él.
Cuando el Espíritu de santidad desciende sobre una persona, debe verificar

nuevamente, si es puro, porque este espíritu puede ser Sitrá Ajrá o una mezcla
de bien y mal, como lo muestra, lo que sucedió con ben Azái y ben Zomá,
cuando ascendieron en ParDeS. Esto se puede verificar, por lo que se le revela,
- ya sea una verdad, una mezcla de verdad y falsedad, o simplemente cosas
vacías, relacionadas con este mundo o contrarias a la Torá.
Si sucede una de estas cosas, la persona debe rechazar tal espíritu. Después de
eso, debe volverse aún más fuerte en el servicio, para que todas sus palabras se
vuelvan verdaderas y estén en "temor del Cielo".
Sepan, que al principio el espíritu viene de vez en cuando, intermitentemente,

comunicando cosas ligeras, superficiales, y aun esas son pocas. Pero con el
tiempo, su fuerza será cada vez mayor, en todos los aspectos mencionados. En
general, la esencia de lo que está sucediendo - es la completa purificación de la
materia (corporal), la erradicación de pensamientos y fantasías y la unidad
absoluta con lo superior. Debe meditarse todo, lo que hemos escrito en la sexta
puerta de la primera parte, porque allí se explica en detalle la conducta piadosa.
‫חלק ד שער א‬
:‫החלק הרביעי‬
:‫באופני השמוש בהשגת רוח הקודש‬
,‫ רוח הקודש‬,‫כבר בארנו בחלק שלישי שער שביעי כי חמשה אופני השגה הם‬
‫ וכל אחד‬.‫ וחלום‬,‫ ואליהו זכור לטוב‬,‫ ומלאכים הנקראים מגידים‬,‫ונשמות צדיקים‬
‫ על ידי קדושת האדם ועסקו בתורה מבלי הצטרך מעשה‬,‫מהם אפשר שתושג מאליה‬
‫ אחר שיוקדם היות האדם ראוי ומוכן‬,‫ גם אפשר להשיגם על ידי מעשה פרטי‬.‫אחר‬
‫ וענין זה השני יתבאר בחלק הזה מכל הנמצא כתוב בספרי השני באופן‬.‫להשגה‬
‫ כמה‬,‫ וכבר כתבתי בספרי הגדול הנקרא עץ חיים‬.‫ השלישי בתנאי ההשגה‬.‫ההשגה‬
‫ ואם יגזור השם יתברך אכתבם באר‬,‫יחודים ומיני דרכים נפלאים בענין ההשגה‬
:‫היטב בחלק בפני עצמו‬
‫ כי מאחר שהכל שמות‬,‫)אמר המדפיס החלק הזה לא בא להעתקה ולא נדפס כלל‬
:(‫וצירופים וסודות נעלמים אשר לא כדת להביאו על מזבח הדפוס‬
:‫תם ונשלם השבח לאל בורא עולם‬
CUARTA PARTE:
Puerta Uno: Sobre las maneras de usar el logro del Espíritu de santidad.
Ya hemos explicado en la séptima puerta de la tercera parte, que hay cinco tipos
de comprensión: el Espíritu de santidad, las almas de los justos, los ángeles
narradores, Eliyahu, de buena memoria, y los sueños. Cada uno de estos se
puede lograr por separado, a través de la santidad y el estudio de la Torá, sin
agregar otras actividades. Sin embargo, también se pueden lograr con la ayuda
de acciones individuales, si antes una persona es digna y está lista para la
comprensión.
Esto se explicará en esta parte, según todo, lo que encontramos en los libros de
los antiguos sabios. Esta parte se dividirá en tres puertas. La primera - se
refieren a los modos de acción, la segunda - a los métodos de comprensión y la
tercera - a las condiciones de comprensión. Y ya he descrito en mi gran libro
«Etz Jaim» las conexiones y caminos milagrosos, necesarios para la
comprensión, y, si es la voluntad del Altísimo, lo explicaré todo en detalle, en
un capítulo aparte.
Índice
INTRODUCCIÓN
PRIMERA PARTE:
Puerta Uno: Una explicación del daño, causado por los pecados del
hombre en relación con los preceptos.........................................................9
Puerta Dos: El daño, causado por cualidades indignas...........................16
Puerta Tres: Una explicación detallada, de lo que significan los nombres
"justo" y "piadoso" y cómo una persona puede hacer esto.......................22
Puerta Cuatro: Explicación detallada del grado de los “justos”.............29
Puerta Cinco: Una breve explicación de la etapa "piedad", para que una
persona siempre tenga esto frente a él......................................................36
Puerta Seis: Aquí uniremos brevemente todo lo mencionado en las
puertas anteriores y explicaremos el curso de...........................................41
SEGUNDA PARTE
Puerta Uno: En las instrucciones.............................................................47
Puerta Dos: Acerca de las instrucciones; que encontramos en las palabras
de los sabios, de bendita memoria............................................................51
Puerta Tres: Sobre la recompensa por el cumplimiento de la Torá y los
preceptos...................................................................................................58
Puerta Cuatro: Sobre los castigos por malas cualidades y sobre la
recompensa por adquirir buenas cualidades.............................................71
Puerta Cinco: Sobre las cualidades prohibidas.......................................86
Puerta Seis: Sobre los castigos por el mandamiento "no hacer".............94
Puerta Siete: Sobre el cumplimiento de los preceptos "hacer" y sobre la
observancia de las buenas costumbres......................................................99
Puerta Ocho, se llama la puerta del remordimiento, y consta de tres
partes.......................................................................................................107
TERCERA PARTE: De los caminos para alcanzar el Espíritu de santidad.
Puerta Uno: Sobre la esencia de los mundos........................................116
Puerta Dos: Sobre la esencia del hombre, y aquí se darán explicaciones,
no hechas por los antiguos......................................................................125
Puerta Tres: Acerca de, lo que impide la profecía................................136
Puerta Cuatro: Sobre las condiciones de la profecía............................139
Puerta Cinco: Sobre lo que es una profecía..........................................143
Puerta Seis: Sobre los pasos de la profecía. Cuál fue la profecía en las
generaciones antiguas y qué nivel del Espíritu de..................................150
Puerta Siete: Sobre el Espíritu de santidad en nuestro tiempo..............155
Puerta Ocho: que explica muy brevemente, cómo debe comportarse en
nuestro tiempo una persona, que ha decidido alcanzar la santidad.........159
CUARTA PARTE:
Puerta Uno: Sobre las maneras de usar el logro del..............................161

Las Puertas de La Santidad

Uploaded by

Document Information

Original Title

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

Las Puertas de La Santidad

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

LAS PUERTAS DE LA SANTIDAD

Editorial Verkabbala Uitgevers

Todos los derechos reservados

© Editor Verkabbala Uitgevers, 2022

Nada de esta publicación electrónica puede ser reproducido o publicado de

¡TEN CUIDADO! En cuanto a la traducción al castellano: no todo ha sido

La traducción al castellano está hecha por Google Translate.

conduce al lugar de asentamiento, preparado para aquel, que se eleva. Como

‫ ופסקו בעלי רוח‬,‫ של הדורות הבאים אחריהם‬,‫ גם הידיעות‬,‫ועל כן נתמעטו הלבבות‬

Por lo tanto, los corazones y pensamientos de las generaciones, que vinieron

,‫ ועל כן נסתכנו קצתם‬,‫ קרובות אל הנבואה‬,‫ כי הם בקשו מדרגות גדולות‬,‫והאמת‬

Aunque, por supuesto, intentaron alcanzar niveles muy altos, cercanos a la

También sucede que un alma individual, extraordinariamente iluminada, se le

Sin embargo, se necesita mucho discernimiento y rica experiencia, para

Por lo tanto, constreñí el espíritu en mi vientre y decidí dar la oportunidad a los

Abriré las puertas de la santidad en el "ojo de la aguja". El que es digno, podrá

‫‪penetrar adentro, y el buen Todopoderoso no negará el bien, al que camina en‬‬

‫וחילקתיו לארבעה חלקים‪ ,‬החלק הראשון‪ ,‬בהנהגת דרך החסידות והפרישות‪,‬‬

‫‪He dividido este trabajo en cuatro partes.‬‬

‫‪Primera parte - sobre la dirección de los caminos de piedad y abstinencia, que‬‬

‫‪Segunda parte - instrucciones, una explicación de la recompensa y el castigo‬‬

parte se divide en ocho puertas.

La primera parte se subdivide en seis puertas.

La segunda parte se divide en ocho puertas.

La tercera parte - sobre el comportamiento, que te permite alcanzar el Espíritu

Resulta, que una persona es el contenido interno, su alma, y el cuerpo es la

Y después de la muerte, cesa la efusión de vitalidad, y las venas del cuerpo

Aclaremos, qué significa la mezcla en el alma y en el cuerpo del “bien y el

Cada uno de los doscientos cuarenta y ocho miembros se nutre de un

bendita memoria (Kidushín 9b): “Si una persona se sienta y no comete un

El alimento espiritual, mencionado en el cumplimiento de los preceptos, tiene la

Y además, si una persona tiene la “oportunidad” de cometer un delito, debe

Las cualidades están incrustadas en el alma inferior de una persona, llamada la

Y comprendan muy bien, que es precisamente por su naturaleza básica (baja)

‫ כי הענוה‬,‫ובזה תבין גם כן דברים מתמיהין שאמרו רבותינו ז"ל בענין המדות‬

Y con la ayuda de esto, comprenderá las asombrosas palabras, pronunciadas por

Y como dijeron los sabios, de bendita memoria (Sanhedrín 88b): "¿Quién

palabras ante tus ojos, y seguramente alcanzarás el éxito en tu camino.

Ya se ha explicado, que todo lo hecho por el Todopoderoso incluye el bien y el

‫ דע כי כל המדות הרעות‬.‫ונחזור בביאור ארבעה היסודות שיש אל קנין המדות‬

Volvamos a la explicación de las cuatro bases en la adquisición de cualidades.

El orgullo proviene de la base o elemento “fuego”, que también se llama rudeza

‫ כענין‬,‫ הקפדנות בלבו כי לולא הגאוה לא הי המקפיד בלבו‬.‫ותולדותיה שלש‬

Esta cualidad tiene tres generaciones. Severidad en el corazón, porque si no

‫ ותולדותיה‬,‫יסוד המים ממנו תאות התענוגים כי כן המים מצמיחים כל מיני תענוג‬

propiedad ajena, o de su mujer, o de lo que tenga, para disfrutarla. Y envidia,

El abatimiento en todas sus manifestaciones surge de la base "polvo". Tiene una

,‫ הגאווה והכעס הנכלל ומתדבק עמה‬,‫נמצא כי אבות כל המדות הרעות הם ארבעה‬

Descuido de todos los placeres y excesos corporales y alegría constante en la

una persona debe esforzarse por regocijarse en el hecho, de que sirve al

de los trescientos sesenta y cinco preceptos de “no hacer”, es literalmente un

Sobre esto se dice (Ibídem): "El torcido no se puede corregir". Aclaremos:

Y cuando todas las buenas cualidades se conviertan en su propia naturaleza, de

parecía, como si todas [sus buenas] cualidades estuvieran depositadas en él

Akiva quiso decir lo mismo cuando dijo: “Y no llegarás a una transgresión” -

Obviamente, sólo es piadoso quien es piadoso con su Creador. Cuando Israel

Esto es lo que dice la escritura (Devarim 32:18):

Y aquel, que trae el bien al Creador es llamado “piadoso” y “santo”, es

Confiésate todos los días después de la oración y en la bendición "Oye nuestra

Segunda parte. Bendiga el Sábado con vino durante su inicio y su salida; en

Tercera parte. Escribe un rollo de la Torá. Adjuntar mezuzá. Bendiga recitando

‫‪Honra a tu padre y a tu madre. Temor al padre y a la madre. Ama a los seres‬‬

terumá de maaser, diezmos. Separa maaser rishón, el primer diezmo. Separa