‫לפניכם אוסף של מקורות שונים‪:‬‬

‫על בסיס המקורות המוצגים לעיל‪ ,‬בצעו את הדברים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬הגדירו את מגוון סוגי המקורות שקראתם‪.‬‬
‫‪ .2‬מה המכנה המשותף לכל המקורות‪.‬‬
‫‪ .3‬כתבו את מכלול הסוגיות‪ ,‬הנושאים והדילמות העולים מתוך המקורות הללו‪.‬‬
‫‪ .4‬סכמו את עיקרי המחלוקות ואת מכלול הנימוקים שהועלו בעד ונגד‪.‬‬
‫‪ .5‬העלו נושאים ורעיונות למאמרים אקדמיים שניתן לכתוב על בסיס מקורות אלה‪.‬‬
‫‪ .6‬תנו כותרות אפשריות למאמרים אקדמיים שניתן לגזור ממקורות אלה‪.‬‬
‫‪ .7‬בחרו נושא מועדף עליכם‪ ,‬גבשו כותרת למאמר וכתבו תקציר המציג את עיקרי המאמר שאותו אתם‬
‫מתכננים לכתוב‪.‬‬

‫אלכסנדר סנד‪:‬‬
‫"ללא סליחה וללא פרחים ‪ - -‬כיצד לחיות ללא הזיה? לפני שבוע‪ ,‬במשקי‪ ,‬בביתי‪ ,‬שאיננו גרוע‬
‫מבתים אחרים – ובשעותי הטובות נדמה לי; הטוב שבבתים האפשריים – הפסיקו חברים אחדים‬
‫ונערים אחדים את קטיף הפרחים‪ .‬סייפנים מובחרים גדלים בנגב‪ ,‬מטר וחצי אורכם‪ ,‬שמונה‬
‫פעמונים ומעלה יוצאים מכל גבעול‪ .‬אנחנו גאים בהם‪ ,‬מביאים מהם אל בתי קרובינו וידידנו‪ .‬היפים‬
‫שבסייפנים צבעם אדום‪-‬כהה‪ ,‬כזה האהוב על אנשי אירופה‪ ,‬המכוסה עדיין שלגים בעונת הקטיף‬
‫שלנו‪ .‬אבל אחדים מן הקוטפים הפסיקו‪ ,‬כאמור‪ ,‬את עבודתם שעה שנסתבר להם‪ ,‬כי כתובות‪-‬המען‬
‫שעליהם להצמיד אל החבילות‪ ,‬לצד כתובתו של השולח המודבקת בגאווה רביבים – כי עם כתובת‬
‫המען נמנה גם אותו חבל ארץ השוכן מקו אודר‪-‬נייסה ומערבה אולי יגיעו הפרחים לברלין‪ ,‬ואולי‬
‫לדאכאו ולברגן‪ .‬גם אנשי הערים הקטנות אוהבים סייפנים‪ .‬אפשר שבאחת הערים האלה עורכים‬
‫עכשיו נשפיה‪ ,‬בנוסח הימים ההם‪ ,‬לכבודם של הונשה וקרומיי‪ ,‬עוזריו הקרובים של אייכמן‪ ,‬שהנה‬
‫יצאו לחפשי ב'אין הוכחות' מספיקות לפשעיהם אין שום מניעה שיוגשו להם סייפנים שנקטפו‬
‫ברביבים‪ ,‬בידיהם של ילידי וארשה ולובלין ובודפשט‪ ... .‬ושוב בא הבית לעזרתי‪ .‬אתמול הוחלט‬
‫באסיפה‪ ,‬ללא התנגדות‪ ,‬להפסיק מיד את משלוחי הפרחים לגרמניה‪ ,‬ולערוך שיחה מקיפה‬
‫באסיפה"‪1.‬‬

‫עודד ברזילי – רכז המשק של קיבוץ רביבים שולח מכתב למספר אישי ציבור מרכזיים‪.‬‬
‫להלן קטעים מנוסח המכתב‪:‬‬
‫"אומרים‪' :‬דאגה בלב איש ישיחנה"‪ ,‬אני אשנה את הנוסח ואומר‪ :‬בעיה‪ ,‬מבוכה בלב איש ישיחנה‪.‬‬
‫ובכן‪ ,‬הנושא המטריד אותי הפעם הוא היצוא לגרמניה‪ ]...[ .‬בהתחלה הופנו הפרחים רק לאיטליה‪,‬‬
‫בימים האחרונים גם לגרמניה‪ .‬וכאן נתעוררה השאלה‪ :‬המותר? כיצד מתיישבת מכירת פרחים‬
‫לגרמניה עם יחסנו השלילי למדינה זו? הנכון הוא‪ ,‬העקבי הוא‪ ,‬החינוכי הוא שפרחי רביבים ימכרו‬
‫בחנויות בערי גרמניה ומי יודע איזה ידיים יאחזו בהם? [‪ ]...‬כמרכז משק הועמדתי גם בפני השאלה‬

‫‪1‬‬
‫סנד אלכסנדר‪" ,‬בין הזיה למציאות"‪ ,‬מבפנים כ"ז‪ ,1965 ,‬עמ' ‪.102-100‬‬
‫הכלכלית‪ -‬עסקית‪ .‬אם לא ייצוא לגרמניה‪ ,‬מעמיד הדבר בסימן שאלה את כל הגידולים לייצוא‪ ,‬כי‬
‫הרי לא נוכל להכתיב לחברה לייצוא או למועצת הפרחים לאן לשלוח [‪ ]...‬כיצד לנהוג במקרה זה?"‬

‫תשובת מנחם בגין לעודד ברזילי‬

‫תשובת משה שרת לעודד ברזילי‪:‬‬
‫תשובת נתן אלתרמן לעודד ברזילי‪:‬‬
‫תשובת יגאל אלון לעודד ברזילי‪:‬‬
‫שני מאמרים מעלון קיבוץ רביבים בעקבות אסיפת המשק שהתקיימה בנידון וההחלטה להמשיך לייצא את‬
‫הפרחים עד שיתקיים דיון והחלטה במזכירות הקיבוץ המאוחד‪:2‬‬

‫מאמר של שי‪:‬‬

‫‪ 2‬עלון קיבוץ רביבים מספר ‪ ,.19.2.1965 ,551‬ארכיון קיבוץ רביבים‬

 ‫קטעים מתוך פרוטוקול ישיבת מזכירות הקיבוץ המאוחד‪:35/12/1965 ,‬‬
‫יצחק טבנקין‪:‬‬
‫"‪ ...‬הנזק הגדול ביותר שהביאה גרמניה והיחסים איתה – זה הנזק בנפש היהודי‪ ... .‬גם רביבים‬
‫כאשר קמה היתה אי‪-‬רציונלית היום היא רציונלית‪ .‬היום המבט הקרוב היחס לגרמניה הוא אי‬
‫רציונלי אבל בעתיד הוא [יהיה] רציונלי‪ .‬אסור שנהיה שותפים לדיעה כי בלי נורמליזציה איתם‪ ,‬אין‬
‫לנו קיום‪".‬‬

‫‪ 3‬אק"מ‪ ,‬חטיבה ב' ‪ ,1‬מיכל ‪ ,14‬ספר ‪.89‬‬

 ‫אנטק צוקרמן‪:‬‬
‫"העניין הגרמני אינו יורד מסדר יומנו‪ .‬ביחס לנשק אמרנו כן אם הוא חיוני ואין אפשרות להשיגו‬
‫במקום אחר‪ .‬לכל אחד נראה העניין מהצד שלו‪ .‬לתעשיין התעשייה‪ .‬לחקלאי החקלאות לאחרים‬
‫תרבות וכו'‪ ... .‬קשה לי לדבר אל הגרמנים בפרחים‪".‬‬

‫חיים הדרי‪ ,‬מזכיר הקבוץ המאוחד‪:‬‬

‫"אנחנו מנהלים מלחמת מאסף – אך איני יודע היכן אנו נמצאים בה‪ .‬הגיונית צדקו החבר'ה שלא‬
‫מבדילים בין יצוא ליצוא‪ ,‬אבל אי‪-‬רציונלית – אני מתקומם נגד משלוח הפרחים הישיר לגרמניה –‬
‫בלי הבדל היכן כותבים את הכתובת למשלוח"‪.‬‬

‫סיכום הישיבה‪:‬‬
‫"מזכירות הקיבוץ המאוחד מסכמת נגד משלוח פרחים מיישובי הקיבוץ לגרמניה"‬

‫מאוחד‪4:‬‬ ‫קטעים מתוך פרוטוקול אסיפת המשק של קיבוץ גבעת חיים‬

‫מרים בן‪-‬אהרון‪:‬‬
‫"אין הפרח שונה מהמיץ‪ ,‬התפוז או כל משלוח אחר ההולך לגרמניה"‪.‬‬
‫שמואל הדרי‪:‬‬
‫"מעולם לא הרגשתי פיק ברכיים כזה כשם שאני נוגע בעניין הזה‪ .‬יש כמה הנחות יסוד‪ :‬כל אחד‬
‫מאתנו חייב לראות את עצמו יוצא שואה‪ .‬אין לנו אפשרות לקיים דיון מלי להתייחס לשואה‪]...[ .‬‬
‫חזרתי (מגרמניה‪ .‬א‪.‬ג‪ ).‬עם רושם שאין זו גרמניה אחרת‪ ]...[ .‬ראיתי את המבורג פורחת ואת המדריך‬
‫הגרמני היהיר וכובעי המשטרה הזהים לכובעים ההם‪".‬‬
‫אורי יזהר‪:‬‬
‫"חברים אחדים טענו כאן שאין הבדל‪[ .‬לדעתי] פרח הוא גם סחורה אבל גם סמל‪ .‬דבר שאין לייחס‬
‫אותו באותה מידה של תוקף לאבוקדו‪ .‬פרח ניתן להניח כאות אהדה והוקרה על קברו של רוצח –‬
‫סחורות אחרות לא‪ .‬וצריך להבין שפרחים אלה יכולים לבוא מביתנו‪ .‬יש להבין את משמעותו של‬
‫סמל‪ ]...[ .‬לפרח מייחסים משמעות אחרת מאשר לכל סחורה אחרת‪ ]...[ .‬אנו אשמים כמו מזכירות‬
‫הקבה"מ שלא בדקנו דברים כאלה מראש‪ .‬כדאי שנדע שכאשר מטפחים כל מיני ערכים שאין להם‬
‫כיסוי במציאות ‪ -‬משם מתחילה הצביעות והציניות ואח"כ יש קינות ויש הרבה דבור על זה שנבנה‬
‫את חיינו מתוך הכרה ‪ ...‬ואח"כ שואלים למה הנוער הוא ציני‪ ,‬לא מאמין וכו'"‪.‬‬
‫יצחק בן‪-‬אהרון‪:‬‬
‫"אני חש רגש של חילול השם שקושרים את יחסי גרמניה‪-‬ישראל עם מסחור הפרחים‪ ]...[ .‬אין אני‬
‫חש שום הרגשת אשמה על קבלת השילומים אלא על אופן השימוש בהם‪ .‬כוחנו לא הספיק למנוע את‬
‫ביזבוז השילומים וניצולו להשחתת חיי החברה והמוסר בישראל‪ ]...[ .‬לא אוכל להבין דרך ארץ כלפי‬
‫מי שאמר פרח לא ותפוז כן [‪ ]...‬שלחנו אנשים לעסוק בפרחים לשם פרנסה לא לשם עיסוק סימבולי‪.‬‬
‫[‪ ]...‬כל אחד בתוכנו שעובד הוא מקדש את פרי עמלו‪ .‬אינני יודע איזה מוצר איננו מקודש‪ ,‬אם הוא‬
‫נוצר על ידינו‪ .‬האם יכול אני לקבל על מצפוני גרמנים בריאים משתיית מיץ ולא אסתטיים מפרחים‪.‬‬

‫‪ 4‬פרוטוקול אסיפות קיבוץ גבעת חיים מאוחד מתאריך‪.22/1/1966 ,15/1/1966 :‬‬

 ‫[‪ ]...‬אינני רואה בפרח יותר מאשר סחורה ואינני רואה שום אבחנה בין משהו יותר קדוש ופחות‬
‫קדוש‪ .‬לכל פרי עמלו מתייחס אדם בקדושה וכל זה מופיע אח"כ בחנות ונזרק לפח‪ .‬זו סחורה‪ .‬אנחנו‬
‫צריכים לומר למזכירות הקיבוץ שלא היתה להם שום סמכות לקבל סיכום בנושא הזה‪ .‬זו שגיאה‪.‬‬
‫[‪ ]...‬נמשיך לייצר פרחים ולמוכרם לכל מי שירצה לקנותם‪".‬‬

‫הסיכום בעלון המשק לדיונים שהתקיימו באסיפה‪:‬‬

‫"האם יש צורך לספר כאן מה נוקבים היו הדברים שנאמרו מתחום חשבוננו עם גרמניה? האם יש‬
‫צורך להוסיף‪ ,‬כי כולנו היינו שמחים אילו תפוזינו‪ ,‬מיצינו‪ ,‬ורדינו ושאר הדברים שאנו מגדלים‬
‫ומייצרים היו עולים אך ורק על שולחנם של הדנים‪ ,‬ההולנדים‪ ,‬הצרפתים ושאר העמים הידידותיים?‬
‫אולם‪ ,‬כיוון שאין הדבר תלוי בנו ולא אנו קובעים את המסחר והייצוא – אין עלינו לחסל ענף שהוקם‬
‫תוך לבטים והשקעות מרובות‪ ,‬אך ורק בשל 'ההבדל הדק' בין התפוז והפרח‪5"...‬‬

‫לגרמניה‪6:‬‬ ‫דיון נוסף במזכירות הקיבוץ המאוחד עם נציגי קיבוצים שמגדלים פרחים על יצוא הפרחים‬
‫אשר גולן‪ ,‬רכז המשק של גבעת חיים‪:‬‬
‫"מדוע דווקא פרחים? מה ההבדל בינם לבין הדרים ואבוקדו ? בשבילנו הפרחים אינם פיוט‪ ,‬אלא‬
‫פרוזה‪ ,‬קיום‪ ]…[ .‬לומר לנו לחסל את הענף? מי ישא בהפסדים?" (ההדגשה שלי)‬
‫מרים בן אהרון‪:‬‬
‫"מי מאתנו מוסמך לפסוק בעניין הרגשי? האם אדם המגדל תפוזים ומשקיע בכך מכוחו ומאונו –‬
‫אין לו יחס רגשי אל התפוז‪ ,‬אותו 'מותר' לשלוח לגרמניה? רציונלית הפרח הוא סחורה ככל סחורה‬
‫אחרת … אין לעורר את הוויכוח המהותי דווקא סביב הפרח‪".‬‬
‫חבר גליל ים‪:‬‬
‫"אהיה האחרון הרוצה לדבר אל הגרמנים בפרחים‪… .‬לומר לכם שהלב הולך אחרי הידיים‬
‫הרושמות כתובות גרמניות על משלוחי הפרחים שלנו? … במשך חודשים אחדים גרמניה היא הצרכן‬
‫היחיד כמעט של פרחים‪ .‬ואם לא נייצא את הפרחים שלנו ‪ -‬נוכל לרפד בהם את רחובות הארץ‬
‫שלנו"‪.‬‬
‫החלטת מזכירות הקיבוץ המאוחד בעקבות הדיון‪:‬‬
‫אסור לייצא פרחים לגרמניה‪.‬‬

‫קטע מנאום יצחק טבנקין (מנהיג הקיבוץ המאוחד) בפני מועצת הקבה"מ בגבעת ברנר (אוגוסט ‪:)1965‬‬
‫"מכל תושבי הארץ‪ ,‬היינו אנו הלוחמים המרים ביותר נגד קבלת הכסף הגרמני – וכמה הוכינו מן‬
‫הפיצויים! לא שישה מיליונים בלבד הרגו הגרמנים‪ .‬הם המיתו בכסף את נפשם של היהודים החיים‬
‫היום‪7".‬‬ ‫– בשוחד ובהנמכת הקומה – והם מוסיפים להרעיל אותנו גם‬

‫‪ 5‬עלון גבעת חיים מאוחד‪.4/2/1966 ,‬‬

‫‪" 6‬ושוב פרחים לגרמניה"‪ ,‬בקיבוץ‪.9/2/1966 ,‬‬
‫‪7‬‬
‫יצחק טבנקין – דברים‪ ,‬כרך ששי‪ ,‬יד טבנקין והקבה"מ‪ ,‬ת‪-‬א‪ ,1981 ,‬עמ' ‪.389‬‬
‫דיון באסיפת המשק של קיבוץ עין חרוד מאוחד בעקבות הידיעה שהקיבוץ קונה חומר גלם וגם תנורים‬
‫מגרמניה למפעל הפלדה "פלדות" שבבעלותו‪8 :‬‬

‫יוסף טבנקין (מנהל המפעל והבן של יצחק טבנקין – מנהיג הקיבוץ המאוחד)‪:‬‬
‫"לא יודע על שום החלטות מגבילות בשטח זה‪ .‬אנחנו קונים חומרים מגרמניה וחלקים מגרמניה‪]...[ .‬‬
‫קנינו עד עכשיו פלדה בשוודיה אבל עכשיו המחירים גבוהים ב – ‪ 10%‬מהפלדה הגרמנית‪ .‬לא נוכל‬
‫לעמוד בהתחרות בשוק בקניית פלדה יקרה‪ ]...[ .‬בעין חרוד יש הרבה מוצרים גרמניים וכן קבלנו‬
‫הלוואה לבנות בתי ילדים מגרמניה‪ .‬חושב שתחום היחסים הכלכליים עם גרמניה הוכרע בתחום‬
‫מדינת ישראל‪ .‬לא חושב שאפשר לקבע עקרונות שונים בתחום זה של התחרות מאלה הסובבים‬
‫אותנו"‪.‬‬
‫לובה לויטה‪:‬‬
‫"לא ידעתי שהגיעו ‪ 50‬תנורים מגרמניה‪ .‬לא העליתי על הדעת שהדבר יכול היה להיעשות בלי שאני‬
‫כחבר משק יודע את העניין‪ ]...[ .‬במידה שחושבים שאין בעייה‪ ,‬אפשר רק לתמוה‪ ]...[ .‬הנימוק הזה‬
‫שיש כבר די חטאים‪ ,‬ולכן לא ישנה חטא נוסף‪ ,‬זה אינו נימוק תופס‪ ]...[ .‬זו עסקה שהופכים אותנו‬
‫לסוכנים של בית עסק גרמני‪ .‬זו שותפות של עסק‪ .‬עין חרוד מוכרת תנורי גרמניה‪ .‬איני רוצה בזאת‪.‬‬
‫איני רוצה לקנות שם את הידע‪ .‬אני לא רוצה לשלוח את בני עין‪-‬חרוד לגרמניה‪ .‬לא רואה את הבנים‬
‫שלנו מחוסנים מספיק‪( .‬ההדגשה שלי) [‪ ]...‬אנחנו נגררנו אבל נמצאים במדרון‪ .‬חייבים לעשות הכל‬
‫כדי למנוע התדרדרות‪ .‬לגבי עין חרוד זאת התדרדרות"‪.‬‬

‫דיון המשך במזכירות קיבוץ עין חרוד‪:‬‬

‫יוסף טבנקין‪:‬‬
‫שואל את לובה לויטה מה פתאום הוא נזכר כעת‪ ,‬הרי כבר קיבלנו מקבלנו מגרמניה הלוואה של ‪300‬‬
‫אלף ל"י בעבר‪ .‬בנוסף הוא מבקש מלויטה להגיד לו האם מותר לשני חברי הקיבוץ שאמורים לצאת‬
‫לגרמניה לצורך לימוד הנושא לנסוע או שיש לעצור את הנסיעה‪.‬‬
‫לובה לויטה‪:‬‬
‫[‪ ]...‬אנחנו התיימרנו שיש לנו תוספת ערך שלא תמיד צועדים עם כולם‪ .‬זה שייך גם לעין חרוד‪.‬‬
‫המורשת של עין חרוד מחייבת בעניין זה‪ .‬אנחנו כמו בית של זכוכית שנבחן בדברים‪ ,‬אחרת אין לנו‬
‫שום ערך מיוחד‪( .‬ההדגשה שלי) [‪ ]...‬עין חרוד לא צריכה לקבל שום עסק שבו היא הופכת למייצגת‬
‫פירמה גרמנית‪ ]...[ .‬איני רוצה לשלוח את הבנים שלנו לגרמניה‪ ,‬אני לא רואה אותם מחוסנים‬
‫לפגישה כזאת‪ .‬לו הייתי איש 'פלדות' גם הייתי אומר שזה נטע זר בתוכנו‪ .‬יש עסקה שאפשר לעשות‬
‫ויש עסקה שאפשר לא לעשות‪ .‬אני מציע שתי החלטות‪ :‬א‪ .‬אנחנו לא עושים את העסקה זאת‪ .‬ב‪ .‬כל‬
‫עניין גרמני‪ ,‬כל ענף במשק חייב להביא למזכירות והמזכירות חייבת להביא לדיון"‪.‬‬

‫דיון נוסף באסיפת המשק של קיבוץ עין חרוד‪:‬‬

‫יוסף טבנקין‪:‬‬
‫"מה מוסיף לנו כוח? עליה של יהודים‪ ,‬טכנולוגיה מפותחת‪ ,‬מקורות עבודה‪ .‬התנועה הקיבוצית‬
‫השתמשה בעזרה הכלכלית מגרמניה רק לצורך זה‪ ]...[ .‬ב'פלדות' קנו חמרים גרמניים‪ ,‬קונים חלקי‬

‫‪8‬‬
‫פרוטוקול אסיפת קיבוץ עין חרוד‪ ,17/3/1966 ,‬ארכיון קיבוץ עין חרוד‪.‬‬
 ‫ציוד גרמניים‪ ,‬לוקחים ידע מגרמניה‪ ,‬בקרו בתערוכות גרמניות‪ ,‬במסגרת הזאת של יחסים כלכליים‬
‫עם גרמניה‪ ,‬קמה רקמת יחסים שאין בה שום פסול וחטא‪ ]...[ .‬החשבון שלנו היסטורי ולא פוליטי‬
‫יום‪-‬יומי‪ .‬לא עברנו את תחום ההכרעה הלאומית בשום דבר‪".‬‬

‫מאמר בעיתון "בקיבוץ" שבועון הקיבוץ המאוחד‪:‬‬

‫"מתוך דברים שנאמרו אצלנו באסיפות‪ ,‬בדבר קשרי המסחר שלנו עם גרמניה ‪ -‬באה לביטוי‬
‫השקפת עולם‪ ,‬הנראית לי בלתי‪-‬מציאותית ובלתי‪-‬עקבית‪ ]...[ .‬אם רצינו להיות עקביים – הרי‬
‫שאסור היה לנו לקחת חלק במגיפה הכללית הזו‪ ]...[ .‬אינני משלים עם גישה מתחסדת של 'נישאר‬
‫טהורים' – כאשר איננו כאלה‪ ]...[ .‬אם איננו רוצים להישאר כאותו ילד‪ ,‬להבדיל‪ ,‬שאומרים לו 'עצום‬
‫את העיניים ופתח את הפה'‪ ,‬והוא נשמע ואוכל ו'איננו יודע מנין בא אל פיו' צריך לשנות את הגישה‬
‫ההיסטורית לבעיות אלו‪ ]...[ .‬אי אפשר להישאר ולחיות רק בצילו של עבר"‪9.‬‬

‫מאמר בעיתון "בקיבוץ" שבועון הקיבוץ המאוחד‪:‬‬

‫"קשה שלא להסיק‪ ,‬כי הצגת הבעיה עכשיו לוקה באנכרוניזם‪ .‬הניסיון שנעשה לאחרונה – למנוע‬
‫שימוש בסחורות גרמניות‪ ,‬במשק‪ ,‬או אפילו להציב סייגים חמורים לחדירתם – לא יצלח‪ ,‬לדעתי‪,‬‬
‫ומוטב שנדע זאת ונימנע מאשליות‪ .‬אינני נמנה על אלה‪ ,‬המגדירים את הניסיון למנוע שימוש‬
‫בסחורות גרמניות כמעשה צביעות‪ ,‬דו פרצופיות [‪ ]...‬צביעות היא התנהגות המתכוונת להונות את‬
‫הזולת‪ .‬ואילו כאן – אנו עשויים להשלות אך ורק את עצמנו‪ .‬הליקוי בניסיונות אלה איננו בצביעות‪,‬‬
‫אלא בחוסר האפשרות להיות עקבי בהגשמתן"‪10.‬‬

‫הדרי‪11:‬‬ ‫מכתב של יהודה דן‪ ,‬חבר דפנה למזכיר הקיבוץ המאוחד ‪ -‬חיים‬
‫‪ :28/2/1966‬לכבוד מזכירות הקבוץ הועדה למכלול היחסים עם גרמניה‪:‬‬
‫"כפי שידוע לכם‪ ,‬משק דפנה לבי"ח שלו לנעלי פלסטיק הזמין מכונה מגרמניה‪ .‬על הרכבה ועל‬
‫ההרצה של המכונה השגיחו שני גרמנים‪ ,‬שהמשק הזמין אותם (אגב‪ ,‬את המכונה המשק הזמין‬
‫מגרמניה בידיעת ובעזרת הועדה לתעשייה) אחד משני הגרמנים שרת בצבא הגרמני בזמן המלחמה‪.‬‬
‫גרמני אחד מהשנים שהה במשק למעלה מחודשיים‪ .‬הגרמנים בהיותם במשק אכלו בחדר האוכל יחד‬
‫עם החברים גם בשבתות ובחגים‪.‬‬
‫בערך לפני חצי שנה פניתי למזכירות הקיבוץ ובקשתי שמזכירות הקיבוץ תצווה על משק דפנה‬
‫שלהבא המשק לא יזמין גרמנים בקשר למכונה ובמקום להתקשר עם מהנדס או טכנאי ישראלי‪,‬‬
‫נוסף לזה בקשתי לצוות על משק דפנה‪ ,‬שלהבא לא להזמין ולא לתת לגרמני להיכנס למשק וגם חברי‬
‫משק דפנה לא יכולים לקבל באופן פרטי בחדרם גרמני‪ ,‬מפני שהיו מקרים שחברים קבלו בחדרם‪,‬‬
‫גרמנים וגם היה מקרה שחבר קיבל קבוצת נוער גרמני וטייל איתן במשק‪ .‬המשק לא הגיב על זה‪.‬‬
‫עד היום לא המזכירות ולא אתם החלטתם בעניין הזה‪ .‬לפי עניות דעתי היחסים עם גרמניה עומדים‬
‫ברומו של עולמנו ובמשך חצי שנה אפשר היה וצריכים היו לדון ולהחליט בזה‪ ]...[.‬בזמנו שפניתי‬

‫‪ 9‬עמוס ל‪" ,.‬עצום את העיניים"‪ ,‬בקיבוץ‪.20/4/1966 ,‬‬

‫‪ 10‬עמנואל ב‪" ,.‬של נעליך"‪ ,‬בקיבוץ‪.20/4/1966 ,‬‬
‫‪ 11‬ארכיון הקיבוץ המאוחד‪ ,‬חט' ‪1‬א‪,‬מיכל ‪ ,31‬תיק ‪.3‬‬
 ‫למזכירות הקיבוץ מסרתי לחבר חיים הדרי שבערך לפני ‪ 3/4‬שנה הוחלט באסיפת המשק לאפשר‬
‫לחבר לנסוע לבר‪-‬מצווה לבן אחיו בגרמניה‪ .‬לפי עניות דעתי‪ ,‬גם על זה צריך להיות החלטה של‬
‫מזכירות הקבוץ‪".‬‬

‫‪12‬‬
‫מכתבים של חיים הדרי ‪ -‬מזכיר הקיבוץ המאוחד לקבוץ דפנה‪:‬‬
‫‪" :3/3/1966‬לאחר דיון סיכמה מזכירות הקבוץ את דעתה והחליטה נגד ייצוא מוצרים מבית‬
‫החרושת שלכם לגרמניה" נא לאשר‪.‬‬

‫‪:23/5/1966‬‬
‫"נמסר לנו כי בדיונים על הרחבת בית החרושת וקנית מכונות נוספות‪ ,‬אתם בוחנים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬גם‬
‫הצעה בדבר רכישת מכונית מגרמניה‪ .‬הנני מוצא לנכון להעמידכם על כך כי ועדה שנקבע למטרה‬
‫זאת על ידי מז כירות הקובץ סיכמה סיכומים נגד ייבוא ונגד כל התקשרות וידע‪ ,‬יעוץ ותכנון עם‬
‫פירמה גרמנית‪.‬‬

‫‪ :27/11/1966‬מכתב של הדרי למזכירות דפנה בעקבות פרשת הלנת טכנאים מגרמניה הקיבוץ‪:‬‬
‫"בעקבות הדיון שהתקיים בועדה למניעת קשרים עם גרמניה עם ב"כ מזכירותכם‪ ,‬ובהשתתפותו של‬
‫חברכם יהודה דן‪ ,‬הרינו מצרפים את החלטת הועדה בשאלת אירוח גרמנים בישובי הקבוץ‪ .‬ההחלטה‬
‫קובעת שאין לקבלם בחדר האוכל ואין להלינם בישוב‪.‬‬
‫להלן נוסח ההחלטה שנשלח‪:‬‬
‫"החלטת הועדה למניעת קשרים עם גרמניה בשאלת אירוח גרמנים בישובי הקבוץ המאוחד‪.‬‬
‫אנו שוללים אירוח ואיכסון גרמנים בישובינו‪ .‬הדברים אמורים במידה שווה לגבי צעירים בקבוצות‬
‫עבודה‪ ,‬בני גילים אחרים כמומחים ומקני ידע או לכל מטרה אחרת‪.‬‬
‫אין לפתוח בפניהם את חדר האוכל בישובנו ואף לא להלינם בתוך הישוב"‬

‫מכתב של חיים הדרי למזכירות אילות‪:27/4/1966 ,13‬‬

‫"החלטות מזכירות הקבוץ הקשורות במניעת קשרים עם גרמניה יש רק על יצוא פרחים וחוזר על כך נשלח‬
‫לישובים‪.‬‬
‫אותה ישיבה בחרה ועדה שמתפקידה להביא הצעות בדבר מניעת קשרים עם גרמניה‪ .‬ועדה זו התכנסה‬
‫וגיבשה הצעות בדבר יבוא מגרמניה‪.‬‬
‫ההצעות שסוכמו בוועדה הן‪:‬‬
‫א‪ .‬ישובי הקבוץ המאוחד ומוסדותיו לא ייבאו כל סחורה מגרמניה ולא ישתמשו בכל סחורה מתוצרת‬
‫גרמניה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא יתקשרו בכל הסכם של ידע‪ ,‬יעוץ ותכנון עם פירמות בגרמניה ולא עם סניפים של פירמות‬
‫גרמניות בארצות אחרות‪ .‬הצעות אלו הוצעו מתוך הנחה כי כל סחורה או ידע טכני אפשר לרכוש‬
‫בארצות ואם גם במחיר אחר או טיב שונה‪.‬‬

‫‪ 12‬ארכיון הקיבוץ המאוחד חט' ‪ 1‬א'‪ ,‬מיכל ‪ ,41‬תיק ‪.244‬‬

‫‪ 13‬ארכיון הקיבוץ המאוחד‪ ,‬אק"מ‪ ,‬חט' ‪ 1‬א' מיכל ‪ 31‬תיק ‪1‬‬

 ‫ג‪ .‬תוקם ועדה למניעת קשרים עם גרמניה ויוטל עליה לקיים ברורים עם ישובים בכל הנוגע לביצוע‬
‫ההחלטות הנ"ל‪.‬‬
‫ד‪ .‬הועדה עדיין לא השלימה את עבודתה ולכן גם ההצעות שנוסחו עדיין לא הגיעו לאשרו ישיבת‬
‫המזכירות‪".‬‬

‫קטעים מתוך יומנו האישי של חיים הדרי – מזכיר הקיבוץ המאוחד‪:‬‬

‫"מה יכולתי לענות לו‪ ,‬האם יש לנו אפשרות לתת אדמיניסטרטיבית הוראות לישוב בנושא זה‪ .‬ואילו‬
‫הייתה לנו‪ ,‬האם יש לנו כתנועה עמדה ברורה וחד משמעתית בעניין זה‪ .‬יכולתי להרצות בפניו את‬
‫דעתי והשקפתי בעניין זה וכך אמנם עשיתי‪ ,‬אבל אין בכך כדי לשנות את העובדות שחלק גדול‬
‫מישובינו הביא מכונות מגרמניה‪ ,‬גם כאלה שאפשר להשיג בארצות אחרות"‪14.‬‬

‫"מסתבר יותר ויותר כי [‪ ]...‬הרעיון של מניעת קשרים עם גרמניה כבר נחל תבוסה מוחלטת‪]...[ .‬‬
‫הרעיון לשלם מחיר הפסד כספי בעד 'המותרות' (המצפונית‪-‬ערכית) נראה מוזר ורחוק‪ .‬התוצאות‬
‫לסייגים בקשרים אלה תתקל בסירוב ואף בהתנגדות פעילה‪15".‬‬

‫"אשר גולן לא מצא הגדרה אחרת להחלטת המזכירות על איסור ייצוא של פרחים לגרמניה מאשר‪:‬‬
‫'צביעות מוסרית'‪ ]...[ ".‬העמדה המחמירה עם גרמניה היא בתבוסה מלאה‪ ,‬לא רק בארץ כולה‪ ,‬גם‬
‫בקיבוץ המאוחד‪ .‬עמדת מזכירות הקיבוץ היא זרה ורחוקה‪ .‬בקבוץ המצב עכשיו הוא כזה‪ :‬רוב רובם‬
‫של החברים הם כבר מעבר לכל גבולות וסייגים לגבי קשרים עם גרמניה‪ ,‬לפחות בכל הנוגע לקשרים‬
‫כלכליים ועל אחת כמה כאשר מדובר בייצוא‪ .‬לא מוכנים לשלם כל מחיר בעד זה‪ ]...[ .‬יש לעומת‬
‫זאת חברים בכל ישוב ואינני יודע לקבוע מה מספרם‪ ,‬שהשאלה היא להם כאש צורבת והם לא‬
‫יכולים לחיות עם העמדות האלה והם תובעים ממזכירות הקיבוץ להטיל את העמדה הזאת על‬
‫הישובים‪ .‬שאלה גדולה היא האם אנו יכולים עתה בתוך ריצת האמוק הזאת‪ ,‬לקבוע סייגים לקשרים‬
‫עם גרמניה ומה הם הסייגים האלה‪16".‬‬

‫‪" 14‬יומנו של לוליק‪ ,‬חיים הדרי – מזכיר הקבוץ המאוחד"‪ ,‬אק"מ‪ ,‬חט' ב' ‪ ,1‬מיכל ‪ ,14‬ספר ‪.13/9/1965 ,87‬‬
‫‪ 15‬שם‪.30/12/1965 ,‬‬
‫‪ 16‬שם‪.25/1/1966 ,‬‬