‫דוח אקולוגיה ‪ -‬תרגיל מס' ‪-1‬‬

‫משחקי סימולציה של גידול‬

‫אוכלוסיה‬

‫מוגש ל‪ :‬קינן יעל‬

‫מרצה‪ :‬ד''ר תמר קיסר‬

‫מגישות‪ :‬גל רובלביץ‬

‫מיקה וינובסקי ‪308554328‬‬

‫תאריך הגשה‪12/11/2015 :‬‬

 ‫שאלה ‪1‬‬

‫משחק ‪: 1‬‬

‫חישוב ‪ rmax‬ניתן לחישוב על ידי שתי דרכים‪ .‬הראשונה על ידי חישוב בנוסחה‪rmax = ln(Ro)/G :‬‬

‫‪ – Ro‬הינו נתון המייצג קצב גידול אופטימלי‪ ,‬במשחק ‪ 1‬הינו ‪ 3x0.5=1.5‬כאשר ‪ 0.5‬מייצג את ההסתברות‬
‫לרבייה (משבצת לבנה)‪ ,‬ו‪ 3-‬מייצג את מספר הצאצאים ברבייה‪.‬‬

‫‪ -G‬מייצג את אורך הדור‪ .‬במשחק ‪ 1‬מדובר ביחידת זמן ‪ 1‬מכיוון שבכל רבייה ה"הורה" מת‪.‬‬

‫הצבת הנתונים בנוסחה‪rmax = ln(1.5)/1= 0.405 :‬‬

‫משחק ‪:2‬‬

‫‪– Ro‬במשחק ‪ 2‬הינו ‪ 2x0.5=1‬כאשר ‪ 0.5‬מייצג את ההסתברות לרבייה (משבצת לבנה)‪ ,‬ו‪ 2-‬מייצג את מספר‬
‫הצאצאים ברבייה‪.‬‬

‫‪ -G‬מייצג את אורך הדור‪ .‬במשחק ‪ 2‬מדובר ביחידת זמן ‪ 1‬מכיוון שבכל רבייה ה"הורה" מת‪.‬‬

‫הצבת הנתונים בנוסחה‪rmax = ln(1)/1= 0 :‬‬

‫לדעתנו ניתן לחזות את עתיד גודל האוכלוסיה על פי ‪ rmax‬על ידי הצבת הנתונים הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫(‪ ,ermaxt)N0( = )Nt‬וכך יהיה ניתן לחזות האם האוכלוסייה תגדל ‪,‬תקטן או תתייצב ‪.‬‬

‫‪ – Ro=1‬מתאר מצב בו קצב האוכלוסייה לא משתנה מכיוון שכל פרט שמת מוחלף ע"י הפרט החדש‬
‫"המחליף את מקומו"‪.‬‬

‫‪ – Ro>0‬מתאר מצב בו קצב האוכלוסייה גדל מכיוון שלכל פרט קיים יותר מצאצא אחד‪.‬‬

‫‪ - Ro<0‬מתאר מצב בו קצב האוכלוסייה יקטן מכיוון שקיימים פרטים אשר לא יעמידו צאצאים‪.‬‬

‫במשחק ‪ 1‬כאשר הצבנו ‪ Ro‬גדול מ‪ , 1.5 ,0-‬התקבל ‪ rmax‬גם גדול מ‪ 0-‬וצפינו שאכן האוכלוסייה גדלה‪.‬‬

‫במשחק ‪ 2‬כאשר הצבנו ‪ Ro‬שווה ל‪ ,1-‬התקבל ‪ rmax‬השווה ל‪ 0-‬וכך צפינו שהאוכלוסייה תישאר יציבה‪.‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬

‫‪ rmax‬שיטה ב'‬ ‫‪ rmax‬שיטה א'‬

‫‪0.2633‬‬ ‫‪0.405‬‬ ‫משחק ‪1‬‬

‫‪-0.1801‬‬ ‫‪0‬‬ ‫משחק ‪2‬‬

‫‪ Rmax‬בשיטה ב' הינו שיפוע קו הישר שחושב לאחר טרנספורמציה לינארית‪.‬‬

‫קיים שוני בין נתוני ה‪ rmax -‬אשר נובע מכך ששיטה א' מתבססת על ידי מודל דטרמניסטי‪ ,‬מודל חסר‬
‫אקראיות‪ ,‬כל הרצה חוזרת של המודל תתן תוצאה קבועה‪ .‬לעומת השיטה השנייה שמתבססת על מודל‬
‫סטוכסטי בו קיימת אקראיות‪ ,‬בכל הרצה חוזרת ניתן לקבל תוצאה שונה‪.‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫משחק ‪ – 1‬גרף ‪1‬‬

‫גידול האוכלוסיה כפונקציה של שינוי הזמן‬

‫‪07‬‬
‫‪06‬‬
‫‪05‬‬
‫(‪)tN‬‬
‫גודל אוכלוסיית העדשים‬

‫‪04‬‬
‫‪03‬‬
‫‪02‬‬
‫‪01‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫מספר דור‬
‫משחק ‪ – 1‬גרף ‪2‬‬

‫משחק ‪ – 2‬גרף ‪1‬‬

‫משחק ‪ – 2‬גרף ‪2‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬

‫משחק ‪ 3‬גידול אוכלוסיה מוגבל– גרף ‪1‬‬

‫משחק ‪ 3‬גידול אוכלוסיה מוגבל – גרף ‪2‬‬

 ‫אופן חישוב כושר נשיאה ‪-k‬‬

‫ביצענו ממוצע בין ארבעת הדורות האחרונים בהם גודל האוכלוסיה התנדנד בצורה מזערית‪.‬‬

‫‪)k=97.25=4/)99+81+104+105‬‬

‫אופן חישוב ‪– rmax‬‬

‫‪rmax/k.  rmax/97.25=-0.0204‬‬ ‫השיפוע במשוואת הישר שווה ל‪rmax=1.984-- -‬‬

‫‪-Optimal yield‬‬

‫מתאר מצב בו האוכלוסייה נמצאת במחצית מכושר הנשיאה‪ ,‬מצב בו כלל המשאבים העומדים לרשות‬
‫האוכלוסיה מצויים במצב אופטימלי המאפשר את ניצולם המירבי‪ .‬כתוצאה מכך האוכלוסיה מתרבה‬
‫בקצב המקסימלי‪ .‬כאשר גודל האוכלוסיה עובר את ‪ Optimal yield‬אנו מתחילים לראות ירידה בקצב‬
‫הגידול‪.‬‬

‫ניתן לראות בגרף ‪ 2‬כי הנקודה המקסימלית של עקומת הפולינום המבטאת את ‪ Optimal yield‬נמצאת‬
‫אכן קרוב ל‪( 50-‬גודל האוכלוסיה)‪.‬‬

‫‪k/2=97.25/2= 48.625‬‬
 ‫שאלה ‪5‬‬

‫משחק ‪ 3‬גידול אוכלוסיה מוגבל – גרף ‪ , 3‬נתוני הגידול של האוכלוסייה הצפויים והמצויים‪.‬‬

‫צריך לשנות את כותרת הגרף ‪:‬גידולי האוכלוסייה המחושבים אל מול הניסוניים‪.‬‬

‫להוסיף יחידות לצירי ה איקס ‪ -‬ל בכל הצירים בגרפים‬

‫השפעת שינוי כושר הנשיאה על צורת הגרף‪, :‬בתרגיל מספר ‪ ,3‬בדקנו כיצד מושפעת האוכלוסייה כאשר‬
‫מכניסים גורם חדש למשוואה הלוגיסטית‪ ,‬כושר הנשיאה‪ .‬כלומר גידול אוכלוסייה מוגבל‪.‬‬

‫אם נסתכל על העקומה הכחולה המתארת את גודל האוכלוסייה שנצפתה ניתן לראות כי קיימת עלייה‬
‫בגודל האוכלוסייה עד הגעת האוכלוסיה ל‪ 120-‬פרטים ואז מתחילה ירידה בגודלה‪ .‬הירידה יכולה לנבוע‬
‫מהסיבה שהאוכלוסייה עברה את כושר הנשיאה העומד על ‪ 97.25‬פרטים‪ ,‬המשאבים העומדים בפני‬
‫האוכלוסייה כבר אינם אופטימלים עבורה ולכן אנו צופים ירידה‪ .‬לאחר הירידה אנו צופים כי גודל‬
‫האוכלוסייה מתנדנד סביב כושר הנשיאה‪.‬‬
‫כאשר אנו מסתכלים על העקומה האדומה‪ ,‬גודל האוכלוסיה הצפוי‪ ,‬נראה שצפויה עליה מתמדת עד הגעת‬
‫האוכלוסיה לכושר הנשיאה‪ ,‬העומד על ‪ 97.25‬פריטים ואז התייצבות גודל האוכלוסיה‪ .‬כאשר אנו‬
‫מסתכלים על העקומה הירוקה‪ ,‬גודל האוכלוסיה בחצי מכושר הנשיאה‪ ,‬אנו אכן רואים עלייה שמגיעה עד‬
‫‪ 48.6‬פריטים‪ ,‬ואז מתחילה להתנדנד סביב ערך זה‪ ,‬מכיוון שכושר הנשיאה בעקומה זו הינו מחצית‬
‫מהכושר הנשיאה בעקומה האדומה כך גם התייצבות הפרטים מתחיל במחצית ממספר הפרטים שהחלה‬
‫ההתייצבות בעקומה האדומה‪ .‬היינו צופים כי העקומה הכחולה תבצע את הגידול המקסימלי בהגיעה ל‪-‬‬
‫‪ Optimal yield‬חצי מכושר הנשיאה סביב ‪ 48‬פריטים‪ ,‬מצב שבו כלל התנאים אופטימלים לרבייה אך על פי‬
‫העקומה איננו צופים בעליה אלא בהתמתנות בקצב העלייה ולאחר מכן מעליה נוספת העוברת את כושר‬
‫הנשיאה‪.‬‬
‫בנוסף ניתן לראות כי דפוס העלייה בגודל האוכלוסייה מאוד דומה בשלושת העקומות‪.‬‬

‫נתונים אלו מחזקים את העובדה שאיננו יכולים להתבסס על המודל הלוגיסטי‪ ,‬הוא איננו בא לידי ביטוי‬
‫בטבע‪.‬והוא יכול להוות עבורנו כלי בתחילת הכרת האוכלוסיות השונות‪ ,‬אך אין לראותו כמוחלט‬
‫ולהסתמך עליו‪.‬‬
 ‫שאלה ‪6‬‬

‫בשטח מסוים חיים אורגניזמים ממספר מינים‪ .‬האם כושר הנשיאה של השטח זהה עבור כל האוכלוסיות?‬
‫נמקו‪.‬‬

‫כושר הנשיאה אינו זהה עבור אורגניזמים ממספר מינים החיים יחד בשטח מסוים‪ .‬כל אוכלוסייה‬
‫מאופינת בניצול משאבים שונה של אותו השטח העומד לרשותה‪ .‬אופן ניצול המשאבים נקבע ע"י מנגנונים‬
‫ביולוגים המצויים בכל אורגניזם המורים על‪:‬סוג המזון‪,‬קצב תמותה‪ ,‬קצב ילודה‪ ,‬סביבת גידול אופיינית‪,‬‬
‫עונת רביה‪ ,‬מטבוליזם ועוד‪.‬לדוגמא אם נסתכל על מזונם של אורגניזמים שונים‪ ,‬כל אורגניזם יכול‬
‫להתקיים על בסיס מזון אחר‪ .‬יכולים להיות אורגניזמים צמחוניים התלויים על מזון מהצומח‬
‫ואורגניזמים ט ורפים התלויים על מזון מהחי וכושר הנשיאה של שטח מסוים אינו שווה עבורם‪ ,‬הוא יכול‬
‫להיות עשיר במקורות צמחיים אך אינו עשיר בבעלי חיים שיהוו מזון עבור הטורפים‪ .‬דוגמא נוספת יכולה‬
‫להיות גודל האורגניזם‪ ,‬יכולים להיות אורגניזמים שמימד גופם כה קטן והם אינם זקוקים למקום רב כמו‬
‫חרקים למיניהם לעומת טורפים שבשביל להתקיים הם זקוקים למרחבים עצומים‪.‬‬

‫שאלה ‪-7‬‬

‫בעקבות התחממות כדור הארץ‪ ,‬מיני חרקים רבים מתפתחים וגדלים במהירות רבה יותר‪ .‬עקב ההתרבות‬
‫המהירה הם מקיימים מחזורי חיים רבים יותר במהלך חייהם‪.‬‬
‫אנו מתייחסים לגידולם כגידול רציף‪ -‬דורות חופפים‪.‬‬
‫ולכן כדי לעמוד את הסטטוס של ‪ Ro‬נתייחס לנתוני השאלה ‪ ,‬בה כתוב כי החרקים מתפתחים ב מהר יותר‪.‬‬
‫מנתון זה אנו מסיקות כי קצב הרבייה לדור יגדל‪ ,‬וכי כל פרט יצליח להעמיד צאצאים רבים יותר‪.‬‬
‫‪ - G‬אורך הדור –הוא הגיל הממוצע שבו האם יולדת את הבת האמצעית‪ .‬מכיוון שחום השמש הוא תנאי‬
‫המזרז את התפתחות החרקים‪ ,‬הבת מגיעה לבגרות מינית מהר יותר‪ .‬ואורך הדור קטן‪.‬‬
‫‪ Rmax‬יגדל‪ ,‬מפני שהוא נגזר ממשוואת ‪rmax = ln(Ro)/G‬‬
‫עד כה התייחסנו לנתונים במוושאות לגידול בלתי מוגבל‪ ,‬מכיוון ששואלים אותנו על פרמטר ‪ , K‬אנו‬
‫מניחות כי מדובר בגידול אוכלוסייה מוגבל‪ ,‬אך אין ברשותינו לבצע טרנספורמציה לינארית ולמצוא את‬
‫שיפוע הגרף‪ ,‬כי אין בידינו תוצאות‪.‬‬
‫מכיוון שמדובר פה במינים שונים של חרקים‪ ,‬לכל מין כושר נשיאה שונה‪.‬‬
‫שטח המחייה נשאר אותו השטח‪ ,‬כאשר האוכלוסייה תגדל‪ ,‬ותעבור את כושר הנשיאה‪ ,‬מספר המשאבים‬
‫והמקום יהיו תנאים אשר יגבילו את גודל האוכלוסייה‪ ,‬והאוכלוסייה תתחיל לרדת‪ ,‬וכך גם קצב‬
‫ההתרבות‪ .‬לכן לדעתינו כושר הנשיאה לא ישתנה‪.‬‬

‫בבליוגרפיה ‪:‬‬

‫הרצאות של ד''ר קיסר תמר‬

‫להוסיף את ספר הקורס‪ ,‬לא עובד לי המודל‪.‬‬

 ‫נספחים‪:‬‬

‫טרנספורמציה‬ ‫גודל‬
‫לינארית של גודל‬ ‫אוכלוסיה‬
‫האוכלוסיה (‪Ln)N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫מס' דור‬
‫‪2.708050201‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪3.17805383‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3.583518938‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3.737669618‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3.80666249‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪4.143134726‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪5‬‬

‫חישובים‬
‫שיטה ב'‬ ‫שיטה א'‬

‫‪ln(Nt) = ln(N0) + rmax * t‬‬ ‫‪rmax = ln(Ro)/G‬‬

‫= ‪y‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪a *x‬‬ ‫‪rmax = ln( 1.5 )/1 ) .‬‬

‫‪rmax = 0.263‬‬ ‫‪rmax = 0.405‬‬

‫נתונים‪:‬‬
‫‪15 = N0‬‬
‫צאצאים לפרט ‪3‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫‪= R0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪=G‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪= rmax‬‬
 ‫טרנספורמציה‬ ‫גודל‬
‫לינארית של גודל‬ ‫אוכלוסיה‬
‫האוכלוסיה (‪Ln)N‬‬ ‫‪N‬‬ ‫מס' דור‬
‫‪3.912023005‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪3.688879454‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3.737669618‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3.33220451‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3.091042453‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3.091042453‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪5‬‬

‫חישובים‬
‫שיטה ב'‬ ‫שיטה א'‬
‫‪ln(Nt) = ln(N0) + rmax * t‬‬ ‫‪rmax = ln(Ro)/G‬‬
‫‪y = b + a *x‬‬ ‫‪rmax = ln( 1 )/ 1 .‬‬
‫‪rmax =-0.180‬‬ ‫‪rmax = 0‬‬

‫‪50 = N0‬‬
‫צאצאים‬
‫לפרט ‪2‬‬
‫‪1 = R0‬‬
‫‪1 =G‬‬
‫‪0 = rmax‬‬
 ‫‪5‬‬ ‫‪= N0‬‬
‫שלושה ‪ /‬אחד ‪ /‬אפס בהתאם לחוקי‬
‫המשחק‬ ‫צאצאים לפרט‬
‫‪ ‬‬ ‫‪= R0‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪=G‬‬
‫‪97.25‬‬ ‫‪=K‬‬
‫‪2.91‬‬ ‫‪=a‬‬

‫‪k−N 0‬‬
‫(‪a= ln‬‬ ‫)‬ ‫‪a = 2.91‬‬
‫‪N0‬‬
‫‪No = 5‬‬

‫‪K = 97.25‬‬

‫‪k  Nt‬‬
‫(‪a  rmax t  ln‬‬ ‫)‬
‫‪Nt‬‬
 ‫עבור סעיף ‪II‬ה'‬ ‫עבור סעיף ‪II‬ד'‬ ‫עבור סעיפים ‪II‬ד' ו ‪II‬ה'‬ ‫עבור סעיף ‪II‬ג'‬
‫גודל אוכלוסיה‬ ‫גודל אוכלוסיה‬
‫בכושר נשיאה ‪2/1 K‬‬ ‫בכושר נשיאה ‪K‬‬ ‫סה"כ גודל‬ ‫מס'‬
‫(‪= tN 2/1 ))t*xamr-a(^e+1‬‬
‫(‪*xamr-a(^e+1‬‬ ‫‪/K‬‬ ‫‪/ K = tN‬‬ ‫‪t*xamr-a‬‬ ‫(‪N/)td/Nd‬‬ ‫‪td/Nd‬‬ ‫אוכלוסיה‬ ‫דור‬

‫‪0‬‬
‫‪15.2‬‬ ‫‪20.5‬‬ ‫‪19.2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪1‬‬
‫‪597.31‬‬ ‫‪95.72‬‬ ‫‪629.0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪51‬‬

‫‪2‬‬
‫‪5490.63‬‬ ‫‪981.27‬‬ ‫‪850.1-‬‬ ‫‪62.0‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪54‬‬

‫‪3‬‬
‫‪934.64‬‬ ‫‪878.29‬‬ ‫‪240.3-‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪75‬‬

‫‪4‬‬
‫‪5703.84‬‬ ‫‪516.69‬‬ ‫‪620.5-‬‬ ‫‪572.0-‬‬ ‫‪33-‬‬ ‫‪021‬‬

‫‪5‬‬
‫‪85.84‬‬ ‫‪61.79‬‬ ‫‪10.7-‬‬ ‫‪731.0‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪78‬‬

‫‪6‬‬
‫‪516.84‬‬ ‫‪32.79‬‬ ‫‪499.8-‬‬ ‫‪181.0-‬‬ ‫‪81-‬‬ ‫‪99‬‬

‫‪7‬‬
‫‪426.84‬‬ ‫‪842.79‬‬ ‫‪879.01-‬‬ ‫‪692.0‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪8‬‬
‫‪426.84‬‬ ‫‪942.79‬‬ ‫‪269.21-‬‬ ‫‪5900.0-‬‬ ‫‪1-‬‬ ‫‪501‬‬

‫‪9‬‬
‫‪426.84‬‬ ‫‪942.79‬‬ ‫‪649.41-‬‬ ‫‪401‬‬