‫מדינת ישראל‬

‫משרד החינוך‬
‫עברית לחט"ב‬
‫ראמ"ה‬
‫הרשות הארצית‬
‫למדידה והערכה בחינוך‬
‫יחידת הוראה‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫והערכה‬

‫אחזור מידע בטבלה‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫קראו את שלושת הטקסטים שבנספח‪ ,‬וענו על השאלות הבאות‪.‬‬

‫א‪ .‬לטקסט הראשון "פלישת המדוזות" נלווים ארבעה קטעים קצרים העוסקים‬
‫בסוגים שונים של מדוזות‪ .‬קראו את ארבעת הקטעים והשלימו את הטבלה‪.‬‬

‫הנזק‬ ‫אורך זרועותיה‬ ‫קוטר המדוזה‬ ‫מידע על‬

‫של המדוזה איפה היא נפוצה‬ ‫המדוזה‬
‫סוג המדוזה‬

‫בכל רחבי העולם אינה‬ ‫כ‪12-‬‬ ‫"מדוזת הירח"‬

‫מזיקה לאדם‬ ‫סנטימטרים‬

‫שלושה מטרים בחופי אוסטרליה מסכנת חיי‬ ‫כ‪25-‬‬ ‫"מדוזת‬

‫אדם‬ ‫סנטימטרים‬ ‫הקופסה"‬

‫באוקיינוס הקרח מסֶּכ ֶנת חיי‬ ‫יותר ממטר אחד עד ‪ 36‬מטרים‬ ‫"מדוזת רעמת‬
‫אדם‬ ‫הצפוני‬ ‫האריה"‬

‫מזיקה לדייגים‬ ‫חופי יפן‬ ‫שני מטרים‬ ‫"מדוזת הענק"‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫ב‪ .‬קראו את הטקסט השני "נדידת הציפורים" והשלימו את הטבלה על‪-‬פי‬
‫הטקסט‪.‬‬

‫סוג הציפורים‬
‫____________‬ ‫ציפורים גדולות‬ ‫תבחינים‬
‫(קריטריונים)‬
‫להשוואה‬

‫אופן התעופה‬

‫גם מעל הים‬ ‫אזור התעופה‬

‫וגם מעל היבשה‬

‫ג‪ .‬קראו את הטקסט השלישי "יש לנו זמן" והשלימו את הטבלה על‪-‬פי הטקסט‪.‬‬

‫מהו הפתרון?‬ ‫מהו הצורך?‬

‫צלצול בפעמונים‪ ,‬תקיעה‬ ‫להודיע על מועדים חשובים‬ ‫דוגמה‬

‫בשופרות ובחצוצרות‬

‫מדידה מדויקת של הזמן בעקבות‬ ‫‪.1‬‬

‫המהפכה התעשייתית‬

‫חלוקת העולם לאזורי זמן‬ ‫‪.2‬‬

‫שיוך מדינה קטנה לאזור זמן אחד בלבד‬ ‫‪.3‬‬

‫תיאום מרבי של הזמן בעולם בעידן‬ ‫‪.4‬‬

‫הנוכחי‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫לאחר שמילאתם את שלוש הטבלאות‪ ,‬ענו על שתי השאלות הבאות‪:‬‬
‫ד‪ .‬השלימו את הטבלה‪:‬‬

‫מה נדרש לבצע במילוי הטבלה?‬ ‫היכן בטקסט נמצאות התשובות?‬ ‫הטקסט‬

‫‪ 1‬לנסח תבחין בכותרות‬ ‫המידע נמצא בטקסט‬ ‫‪1‬‬ ‫"פלישת‬

‫הטבלה‬ ‫הראשי ביחידת טקסט‬ ‫המדוזות"‬
‫להשלים מידע בתוך‬ ‫‪2‬‬‫‪‬‬ ‫רחבה‪.‬‬
‫הטבלה‬ ‫המידע נמצא בטקסט‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫הראשי ביחידות טקסט‬
‫‪ 3‬גם לנסח תבחין וגם‬ ‫מצומצמות‪.‬‬
‫להשלים מידע‬ ‫המידע נמצא בקטעים‬ ‫‪3‬‬‫‪‬‬
‫הנלווים‪.‬‬
‫‪ 1‬לנסח תבחין בכותרות‬ ‫המידע נמצא בטקסט‬ ‫‪1‬‬ ‫"נדידת‬
‫הטבלה‬ ‫הראשי ביחידת טקסט‬ ‫הציפורים"‬
‫להשלים מידע בתוך‬ ‫‪2‬‬‫‪‬‬ ‫רחבה‪.‬‬
‫הטבלה‬ ‫המידע נמצא בטקסט‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫הראשי ביחידות טקסט‬
‫גם לנסח תבחין וגם להשלים‬ ‫‪3‬‬‫‪‬‬ ‫מצומצמות‪.‬‬
‫מידע‬ ‫המידע נמצא בקטעים‬ ‫‪3‬‬‫‪‬‬
‫הנלווים‪.‬‬
‫‪ 1‬לנסח תבחין בכותרות‬ ‫המידע נמצא בטקסט‬ ‫‪1‬‬ ‫"יש לנו‬
‫הטבלה‬ ‫הראשי ביחידת טקסט‬ ‫זמן"‬
‫להשלים מידע בתוך‬ ‫‪2‬‬‫‪‬‬ ‫רחבה‪.‬‬
‫הטבלה‬ ‫המידע נמצא בטקסט‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫הראשי ביחידות טקסט‬
‫‪ 3‬גם לנסח תבחין וגם‬ ‫מצומצמות‪.‬‬
‫להשלים מידע‬ ‫המידע נמצא בקטעים‬ ‫‪3‬‬‫‪‬‬
‫הנלווים‪.‬‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫ה‪ .‬מהן המסקנות שאליהן הגעתם בעקבות מילוי הטבלאות בשאלות א‪-‬ד?‬
‫_______________________________________________________‬
‫_______________________________________________________‬
‫_______________________________________________________‬
‫_______________________________________________________‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫נספח‬
‫טקסט ראשון‪:‬‬
‫פלישת המדוזות‬
‫לפי כתבתם של אסף זלינגר ואלה הר–נוי‪" ,‬מעריב"‪.19.6.07 ,‬‬

‫"מדוזת‬
‫החוטית‬
‫הנודדת"‬
‫‪35‬‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫כמו השמש‪ ,‬האבטיח‬
‫והגלידה‪ ,‬גם המדוזות‬
‫בתחילת‬ ‫מופיעות‬
‫‪5‬‬ ‫שלא‬ ‫הקיץ‪ ,‬אך‬ ‫ח"‬
‫כמותם‪ ,‬נראה שאליהן‬
‫אף אחד אינו מתגעגע‪.‬‬ ‫חבי העולם‪.‬‬
‫היא אינה‬
‫המדוזות הן בעלי חיים ימיים‬ ‫‪ .‬במקומות‬
‫קדומים‪ .‬צורתן לא השתנתה זה‬ ‫ותה והיא‬
‫שנים‪ ,‬אך הן נחשבות ליעילות‬
‫‪10‬‬ ‫‪40‬‬
‫מבין‬ ‫ביותר‬ ‫ולמתוחכמות‬
‫הטורפים הימיים‪.‬‬
‫בים התיכון יש למעלה מ‪300 -‬‬ ‫ה"‬
‫סוגים של מדוזות‪ ,‬אך רק חלק מן‬
‫הסוגים נחקרו‪ .‬לחופי ארצנו מגיעות‬
‫‪15‬‬ ‫מדי שנה להקות של מדוזות מסוג‬ ‫‪45‬‬
‫"החוטית הנודדת"‪ ,‬הנראות כמו‬
‫שקיות ניילון‪ .‬האורחות הלא‪-‬רצויות‬ ‫גם "מדוזת‬
‫מגיעות לחופי ישראל באמצע‬ ‫טרליה‪ .‬היא‬
‫חודש יוני‪ ,‬ונשארות עד חודש‬ ‫‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי‬
‫‪20‬‬ ‫ספטמבר‪.‬‬ ‫ם וזרועות‬
‫לא תמיד היו כל‪-‬כך הרבה מדוזות‬ ‫‪50‬‬ ‫של שלושה‬
‫בחופי הארץ‪ .‬לראשונה הגיעו‬ ‫חד מבעלי‬
‫ופגיעתה‬
‫לים התיכון להקות של "החוטית‬
‫אינה מגיעה‬
‫הנודדת" בשנת ‪ .1976‬הן הגיעו‬
‫‪25‬‬ ‫דרך תעלת סואץ (תעלה המקשרת‬
‫בין ים סוף ובין הים התיכון)‪,‬‬ ‫כמעט כל מי שמגיע בקיץ לאחד‬
‫‪55‬‬
‫ובתוך פחות מעשר שנים הן‬ ‫מחופי הארץ "זוכה" לצריבה קלה של‬
‫התרבו מאוד‪.‬‬ ‫מדוזה‪ .‬למדוזה יש מנגנון ארס‬
‫חוקרים טוענים כי חום המים‬
‫‪30‬‬ ‫שבעזרתו היא מתגוננת מפני אויבים‬
‫בים התיכון הוא הגורם למספר‬
‫הגדול של המדוזות בחופי הארץ‪.‬‬ ‫וגם לוכדת דגים שמהם היא ניזונה‪.‬‬
‫חום המים מגיע ל‪ 30-‬מעלות‬ ‫לחוטית הנודדת‪ ,‬כמו לכל מדוזה‬
‫‪60‬‬
‫צלזיוס בקיץ (לעומת ‪ 23-21‬מעלות‬ ‫ארסית‪ ,‬יש אלפי תאי ארס‪ .‬תא‬
‫צלזיוס בים סוף)‪ ,‬ובטמפרטורות‬ ‫הארס הוא מעין מנגנון דמוי מזרק‪,‬‬
‫האלה המדוזות מתרבות במהירות‪.‬‬ ‫המגולגל סביב שלפוחית רעל‪ .‬תא‬
‫החוקרים חוששים מגידול במספר‬ ‫הארס קטן מאוד‪ ,‬ואפשר להבחין‬
‫המדוזות בגלל עלייה נוספת בחום‬ ‫בו רק בעזרת מיקרוסקופ‪.‬‬
‫המים‪ .‬העלייה נובעת משינויי‬ ‫‪65‬‬
‫מגע של תא הארס בעור החשוף של‬
‫(גלובליים)‬ ‫עולמיים‬ ‫אקלים‬
‫אדם המתרחץ במים גורם לשחרור‬
‫המתרחשים בשנים האחרונות‪.‬‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
‫‪70‬‬
 ‫"מחט" ארוכה‪" .‬מחט" זו חודרת‬
‫לעור ומפרישה לתוכו חומרים‬
‫רעילים הגורמים לצריבה‪.‬‬
‫פעמים רבות מתרחצים מרגישים‬
‫צריבה בעור גם כשאין רואים‬ ‫באוקיינוס‬
‫מדוזות במקום‪ .‬הסיבה לכך היא‬ ‫הגיע לקוטר‬
‫שזרועות המדוזה נושרות בקלות‪,‬‬ ‫וזרועותיה‬
‫רב‪ ,‬עד ‪36‬‬
‫וחתיכות קטנטנות של הזרועות‬
‫מות הארס‬
‫ועליהן תאי ארס‪ ,‬נשארות במים‪ .‬לכן‬
‫המתרחצים יכולים להיפגע מן‬
‫גם אם הם אינם‬ ‫המדוזות‬
‫נתקלים בהן‪.‬‬
‫המדוזות עלולות לגרום לאדם‬
‫אי‪-‬נעימות רבה‪ .‬במקרים נדירים‬ ‫הענק"‬
‫יכולות להתפתח תגובות אלרגיות‬
‫לארס המדוזה‪ ,‬כמו אודם או ֶגרד‬
‫בחלקי גוף שונים‪ ,‬קשיי נשימה‪,‬‬
‫בחילות והקאות‪ .‬התגובות האלה‬ ‫ת ממדים‪.‬‬
‫מצריכות טיפול רפואי מָידי‪.‬‬ ‫י מטרים‬
‫ם‪" .‬מדוזת‬
‫אמנם המדוזות פוגעות בחופי‬ ‫חרונות על‬
‫הרחצה בארץ (המפגע הקשה‬ ‫ת הדיג של‬
‫דה ופוגעת‬

‫ביותר הוא‬
‫© כל הזכויות שמורות לעיתון "מעריב"‪.‬‬ ‫בחופי מפרץ‬
‫חיפה)‪ ,‬אבל‬
‫נוכל להתנחם בכך שלא כמו‬
‫‪75‬‬ ‫באוסטרליה או במקומות אחרים‬
‫בעולם‪ ,‬המדוזות המגיעות לארץ‬
‫אמנם מציקות‪ ,‬אך אינן גורמות‬
‫לפגיעות קטלניות‪.‬‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫נדידת הציפורים‬ ‫‪:‬טקסט שני‬
‫מעובד לפי מאמרם של ד"ר יוסי לשם ומר עופר בהט‪ ,‬שהתפרסם באתר האינטרנט "המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית" –‬
‫‪. www.yardbirds.org.il‬‬
‫בכל שנה‪ ,‬באביב ובסתיו‪ ,‬אפשר לראות להקות ציפורים החולפות בשמי‬
‫הארץ‪ַ .‬מ ֲעבר של להקות ציפורים מארץ לארץ הוא חלק מתופעה הנקראת‬
‫"נדידת ציפורים"‪ .‬פעמיים בשנה הציפורים נודדות במסלולים קבועים יחסית‪,‬‬
‫ומחליפות אזורי מחיה חורפיים באזורי מחיה קיציים‪ .‬כאשר מגיע הסתיו‪,‬‬
‫ציפורים החיות בחצי הצפוני של כדור הארץ נודדות דרומה‪ ,‬ובאביב הן‬ ‫‪5‬‬
‫נודדות בחזרה צפונה כדי לַק ֵנן‪.‬‬
‫מספר הציפורים הנודדות בעולם בשנה‬
‫הוא כ‪ 11-‬מיליארד‪ ,‬ומעל ישראל חולפות‬
‫כ‪ 500-‬מיליון ציפורים פעמיים בשנה‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫המספר הגדול של הציפורים שחולפות‬
‫בשמי ישראל‪ ,‬הוא תופעה מיוחדת ברמה‬
‫בין‪-‬לאומית‪ .‬ישראל נמצאת בנקודת מפגש‬
‫של שלוש יבשות – אסיה‪ ,‬אירופה‬
‫ואפריקה‪ ,‬ולכן מתנקזים אליה סוגים שונים‬ ‫‪15‬‬
‫של ציפורים במעופן מן הצפון אל הדרום‪,‬‬
‫ובחזרה‪.‬‬
‫הציפורים נמצאות באביב ובקיץ בארצות‬
‫הצפון בגלל שפע המזון המצוי אז במקומות‬ ‫‪20‬‬
‫אלה ובגלל שעות היום הארוכות‪ .‬בתנאים‬
‫מפת מסלולי נדידת הציפורים‬
‫כאלה קל יותר לציפורים לאסוף מזון‬
‫בכמות מספקת‪ ,‬וכך הצאצאים עולים במשקל בתוך‬
‫זמן קצר‪ .‬בחורף‪ ,‬כיוון שמזג האוויר מתקרר‪ ,‬ויש קושי במציאת מזון‪,‬‬
‫הציפורים והצאצאים שבגרו נודדים דרומה לאזורים חמים‪ ,‬שבהם המזון‬ ‫‪25‬‬
‫ָז מין יותר‪.‬‬
‫בזמן הנדידה הציפורים נוחתות לחניות ביניים לשם מנוחה ולמציאת מזון‪.‬‬
‫חלק מהמזון שהן אוכלות לפני תחילת המסע ובזמן החניות‪ ,‬נאגר בגופן‬
‫כשומן‪ .‬כך עולה משקל גופן‪ ,‬ולִע תים כמעט מוכפל‪ .‬השומן הנאגר בגופן הוא‬
‫‪30‬‬
‫ה"דלק" הנדרש למסע‪ .‬ככל שהציפור קטנה יותר‪ ,‬כך כמות השומן שהיא‬
‫יכולה לשאת קטנה יותר‪ .‬לכן ציפורים קטנות אינן יכולות לעמוד במסעות‬
‫ארוכים ללא חניות ביניים‪.‬‬
‫קיימים כמה אופני תעופה‪ ,‬למשל חתירה ודאייה‪ .‬החתירה אופיינית‬
‫לציפורים קטנות שעפות בשעות הלילה‪ .‬בחתירה נדרשת פעילות רבה‬ ‫‪35‬‬
‫של הציפור המתקדמת באמצעות חבטות כנף מרובות‪ .‬לעומת זאת‬
‫בדאייה‪ ,‬שהיא ריחוף באוויר בכנפיים פרוסות‪ ,‬נדרשת מהציפור פעילות‬
‫פחותה יותר‪ .‬הדאייה מאפיינת ציפורים גדולות וכבדות יחסית‪ ,‬שהן‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫בעלות שטח כנפיים גדול‪ .‬ציפורים אלה מתקדמות בתעופתן בעזרת‬
‫טרמיקות‪ 1‬הנוצרות ביום מעל היבשה‪.‬‬

‫באמצעות הטרמיקות הציפורים מתרוממות‬

‫ודֹואֹות לגובה‪ ,‬ומשם הן גולשות מטה ומחפשות‬
‫את הטרמיקה הבאה‪ ,‬וכך הן מתקדמות‪ .‬נדידה‬
‫בלהקות מקלה על ‪40‬‬
‫הציפורים למצוא טרמיקות‪.‬‬
‫בניגוד לציפורים הקטנות הנודדות גם מעל הים‪,‬‬
‫דאייה באמצעות טרמיקות‬ ‫הציפורים הגדולות נודדות רק מעל היבשה‪ ,‬שכן‬
‫מעל הים לא נוצרות טרמיקות‪.‬‬
‫תופעת הנדידה שאלות רבות אצל מדענים‪ .‬כבר בימי קדם‬‫מאז ומעולם עוררה ‪45‬‬
‫עקבו בני האדם אחרי התופעה המופלאה הזו‪ ,‬אולם המחקר המדעי בתחום‬
‫זה התחיל רק במאה ה‪ .19-‬גם כיום המדענים חוקרים את התנהגות‬
‫הציפורים ואת מבנה גופן‪ ,‬כדי להבין איך הן מצליחות לנדוד למרחקים‬
‫ארוכים‪ .‬כמו כן נחקרים מסלולי הנדידה ואתרי החנייה שלהן‪.‬‬
‫‪ 50‬באות הציפורים ולאן הן עפות‪ ,‬החוקרים משתמשים‬ ‫כדי לדעת מאילו ארצות‬
‫בכמה שיטות‪ .‬אחת השיטות היא איסוף נתונים באמצעות תצפית אנושית‪.‬‬
‫שיטה אחרת היא שיטת הִט יּבוַע ‪ .‬בשיטה זו לוכדים את הציפור‪ ,‬מצמידים‬
‫טבעת אלומיניום קלה לרגלה‪ ,‬ולאחר מכן משחררים אותה‪ .‬על הטבעת‬
‫חרוטים ֵש ם התחנה שבה הוצמדה הטבעת‪ ,‬ו"המספר האישי" של הציפור‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫במהלך הטיבוע נרשמים פרטים רבים על הציפור ועל ְל כידתה‪ ,‬כגון מקום‪,‬‬
‫תאריך‪ ,‬גיל ומידות שונות של איברי‬
‫התנגשות של ציפורים במטוסים‬ ‫הציפור‪.‬‬
‫את הטבעות אפשר לזהות בכל העולם‪ ,‬בעונת הנדידה של הציפורים עלולות‬
‫וכך עוקבים אחר מסלול הנדידה של כל להתרחש תאונות מטוסים עקב התנגשות‬
‫‪60‬‬
‫בציפורים‪ .‬ציפור יכולה לנפץ במעופה‬ ‫אחת מן הציפורים‪.‬‬
‫חלון של מטוס או להישאב אל תוך‬
‫שיטה נוספת למעקב אחר הציפורים‬
‫המנוע שלו וכך לגרום להתרסקותו‪.‬‬
‫היא באמצעות מכ"ם‪ . 2‬המכ"ם הוא‬
‫איסוף מידע על נתיבי התעופה של‬
‫הציפורים ועל גובה מעופן נועד בין‬
‫מכשיר הנמצא על הקרקע‪ ,‬ויכול למסור‬
‫הנמצאות במרחק של השאר למנוע התנגשות בין הציפורים‬ ‫‪65‬‬ ‫מידע על ציפורים‬
‫כ‪ 50-‬ק"מ ממנו (לכל כיוון)‪ .‬המכ"ם למטוסים‪.‬‬
‫מוסר מידע על גובה מעופן של הציפורים‪ ,‬על כיוון תעופתן ועל המהירות‬
‫שלהן‪.‬‬
‫שיטה חדשנית יותר למעקב אחר הציפורים היא באמצעות ַמ ְש ֵד ר‪ .‬משדר‬
‫זעיר המוצמד לגב הציפור שולח אותות הנקלטים על‪-‬ידי ַלְו וָין מָצ ְר ַפ ת בשם‬
‫‪ 1‬טרמיקות = זרמים של אוויר חם העולה למעלה‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
‫ַאְר גֹוס‪ .‬כל ‪ 90‬דקות מתקבל מן הלוויין מידע מדויק על מיקומה של הציפור‪.‬‬
‫ידע רב הצטבר עד כה בנושא נדידת הציפורים‪ ,‬אבל שאלות רבות עדיין‬
‫נותרו פתוחות‪ ,‬והמחקר בנושא זה נמשך בכל רחבי העולם‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫מכ"ם = ראשי תיבות של "מגלה כיוון ומרחק"‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫‪:‬טקסט שלישי‬

‫יש לנו זמן‬

‫מעובד על פי כתבתה של כנרת יפרח שהתפרסמה בכתב העת "גליליאו צעיר" מבית "מוטו תקשורת"‪,‬‬
‫גיליון ‪ ,72‬ינואר ‪.2010‬‬

‫ִא ילו הייתה לכם מכונת זמן והייתם נוסעים בה אלפי שנים לאחור‪ ,‬הייתם‬
‫מגיעים לעולם שהזמן ֶט ֶר ם נמדד בו ביחידות קטנות‪ ,‬כמו שניות ודקות‪ ,‬אלא‬
‫ביחידות גדולות‪ ,‬כמו יום ולילה וכמו עונות השנה‪ .‬בזמנים ההם מחזוריות‬
‫העונות לימדה כי עוד שנה עברה‪ .‬צורתו השונה של הירח לימדה על הזמן‬
‫במהלך החודש‪ְ .‬מ קֹוָמ ּה השונה של השמש בשמים ותנועות הירח והכוכבים‬ ‫‪5‬‬
‫סימנו את הזמן החולף ביממה‪.‬‬
‫רוב התושבים בתקופה זו עסקו בחקלאות‪ .‬הם קבעו את זמני העבודה‬
‫והמנוחה על פי שעות האור והחושך‪ ,‬ובחרו את הגידולים החקלאיים על פי‬
‫עונות השנה‪ .‬כשאנשים מאותה קהילה רצו לתאם למשל את זמני התפילות‬
‫‪ 10‬ואת שעת היציאה לעבודה משותפת‪ ,‬הם השתמשו בשעוני שמש‪ 3.‬מאות שנים‬
‫אחר כך‪ ,‬בתקופת ימי הביניים‪ ,‬נהגו לצלצל בפעמונים מראשי ִמ גדלים כדי‬
‫להכריז על מועדים חשובים‪ .‬יהודים נהגו לתקוע בשופרות ובחצוצרות כדי‬
‫להודיע על כניסת השבת ועל אירועים אחרים‪.‬‬
‫במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה נוסדו לראשונה מפעלי תעשייה‪.‬‬
‫‪ 15‬בעקבות זאת עברו רבים מתושבי הכפרים לגור בערים הגדולות ליד המפעלים‬
‫שעבדו בהם‪ .‬תקופה זו נקראה "המהפכה התעשייתית"‪ ,‬והיא הביאה ִע מה‬
‫שינויים טכנולוגיים מרחיקי לכת‪ .‬הייצור התעשייתי‪ ,‬המסחר שהתפתח ואורח‬
‫החיים בערים הגדולות הצריכו עוד ועוד תיאומים מדויקים בזמן‪.‬‬
‫המהפכה התעשייתית שינתה את החשיבה על זמן ואת דרכי המדידה שלו‪.‬‬
‫‪ 20‬לא עוד מדידת זמן באמצעות יחידות טבעיות גדולות‪ ,‬כמו יום ולילה‪ ,‬אלא‬
‫מדידת זמן ביחידות קטנות שיצר האדם‪ :‬דקות ושניות‪ .‬באותה העת החלו‬
‫לייצר שעונים משוכללים‪ ,‬ומדינות שרצו לעודד את התעשייה שלהן הציעו‬
‫פרסים כספיים גדולים לממציאים שיצליחו לייצר שעונים מדויקים במיוחד‪.‬‬
‫בתקופה זו כבר היה נהוג לחלק את היממה ל‪ 24-‬שעות‪ ,‬ואנשים עבדו ביום‬
‫‪ 25‬וישנו בלילה‪ ,‬אבל כל קהילה קבעה את השעות על פי בחירתה ונהגה לפיהן‪.‬‬
‫לדוגמה כאשר בעיירה אחת הייתה השעה שש בבוקר‪ ,‬בכפר הסמוך יכלה‬
‫השעה להיות חמש ובכפר אחר – שבע או אפילו שמונה‪.‬‬

‫‪ 3‬שעון שמש מורכב ממוט המטיל צל על לוח שעליו מסומנות יחידות של זמן‪ .‬כך אפשר לדעת בערך מהו הזמן‪.‬‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
‫באמצע המאה התשע עשרה פותחו מסילות רכבת‪ .‬המסילות אפשרו לרכבות‬
‫להגיע למקומות מרוחקים זה מזה בטווח זמן קצר יחסית‪ .‬כדי למנוע תאונות‬
‫‪ 30‬בין רכבות היוצאות ממקומות שונים או כדי ליצור לוחות זמנים אחידים‬
‫שלפיהם ֵידעו הנוסעים מתי לבוא לתחנה ומתי הם יגיעו ליעדם‪ ,‬התעורר‬
‫צורך דחוף בהתאמת השעות בכל המקומות‪ .‬בתחילה תיאמו את השעות רק‬
‫לאורך מסלולי הרכבות‪ ,‬אבל עם הזמן‪ ,‬כשמסילות הרכבת חיברו עשרות‬
‫ערים ששכנו לפעמים בכמה מדינות‪ ,‬היה צורך בשיטה שתאפשר לתאם זמן‬
‫‪ 35‬בין כל המדינות‪.‬‬
‫בסוף המאה התשע עשרה‪ ,‬בשנת ‪ ,1884‬התכנסה בוושינגטון שבארצות הברית‬
‫ועידה בין‪-‬לאומית כדי למצוא פתרון לבעיית תיאום הזמן‪ .‬הפתרון שהוסכם‬
‫עליו היה חלוקת העולם לאזורי זמן באמצעות קווים דמיוניים שנמתחו‬
‫במרחקים שווים מקוטב לקוטב לאורכו של כדור הארץ ("קווי זמן")‪ .‬העולם‬
‫‪ 40‬חולק ל‪ְּ 24-‬פ לחים – כמספר שעות היממה‪ .‬כל ֶּפ ַלח נחשב אזור זמן‪ ,‬ובכולו‬
‫הונהגה אותה שעה‪.‬‬
‫מהתבוננות במפת אזורי הזמן (ראו איור בעמוד הבא) נראה שיש קווי זמן‬
‫שאינם ישרים‪ .‬הקווים נקבעו כך כדי שבמדינות קטנות לא יהיו שני אזורי‬
‫זמן‪ .‬אבל במדינות גדולות במיוחד לא היה אפשר להנהיג זמן אחד בכל‬
‫‪ 45‬שטחן‪ .‬ברוסיה לדוגמה יש ‪ 11‬אזורי זמן‪ ,‬ובארצות הברית – חמישה‪.‬‬
‫אחד מקווי הזמן הדמיוניים עובר בשכונת גריניץ' שבלונדון‪ ,‬והוא נקבע כקו‬
‫הזמן ‪ . 0‬על פי השעה שבגריניץ' נקבעו השעות בשאר מדינות העולם‪ .‬במפה‬
‫אפשר לראות שבכל המדינות הנמצאות ממזרח לקו ‪ 0‬השעה מאוחרת מהשעה‬
‫שבלונדון‪ ,‬ובכל המדינות הנמצאות ממערב לקו זה השעה מוקדמת מהשעה‬
‫‪ 50‬שבלונדון‪ .‬כשבגריניץ' שמונה בבוקר‪ ,‬השעה בישראל‪ ,‬הנמצאת ממזרח לקו‪,‬‬
‫היא עשר‪ ,‬ואילו בִר יו דה ז'נרו שבברזיל השעה היא חמש ִל פנות בוקר‪.‬‬
‫בעידן הנוכחי‪ ,‬שבו מטוסים טסים מקצה אחד של העולם אל קצהו האחר‬
‫בתוך כמה שעות ומכשירים המקושרים ללוויינים מנווטים נסיעות ממקום‬
‫למקום‪ ,‬תיאום הזמן בעולם צריך להגיע לדיוק מרבי ברמה של חלקיקי שנייה‪.‬‬
‫‪ 55‬כדי להשיג דיוק כזה מָת אמים כיום את הזמן בעולם על פי שעונים אטומיים‪,‬‬
‫שרמת הדיוק שלהם גבוהה מרמת הדיוק של כל מכשיר מדידה מוכר אחר‪.‬‬

‫כל הזכויות שמורות למחברת‪.‬‬ ‫©‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬
 ‫מפת אזורי הזמן‬

‫‪Ó‬כל הזכויות שמורות לראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך‪ ,‬משרד החינוך‬