‫היום הבין‪-‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז‬

‫נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות‬

‫כלפי נשים‬
‫כתיבה‪ :‬עדו אבגר | אישור‪ :‬אורלי אלמגור לוטן‬
‫תאריך‪ :‬י"ד בכסלו תשפ"ב‪ 18 ,‬בנובמבר ‪2021‬‬

‫סקירה‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫תוכן עניינים‬
‫תמצית ‪1 .......................................................................................................................................‬‬

‫מבוא ‪5 ................................................................................................................................‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תיקי עבירות מין עם קורבנות רשומים בשנים ‪6 ........................................................ 2020–2019‬‬ ‫‪.2‬‬

‫תיקי עבירות מין לפי מין וגיל הנפגע ‪6 ...................................................................................‬‬ ‫‪2.1‬‬

‫נפגעים וחשודים בתיק לפי מין ‪10 .........................................................................................‬‬ ‫‪2.2‬‬

‫תיקי עבירות מין כלפי נשים וילדות‪10 ................................................................... 2020–2019 ,‬‬ ‫‪.3‬‬

‫תיקים לפי סוג עבירה ‪10 ......................................................................................................‬‬ ‫‪3.1‬‬

‫תיקים לפי מספר קורבנות ומספר חשודים ‪12 .......................................................................‬‬ ‫‪3.2‬‬

‫תיקים לפי קבוצת אוכלוסייה ‪14 ...........................................................................................‬‬ ‫‪3.3‬‬

‫זיקה בין חשוד וקורבן ‪14 ......................................................................................................‬‬ ‫‪3.4‬‬

‫עבריינות חוזרת ‪15 .............................................................................................................‬‬ ‫‪3.5‬‬

‫תיקים לפי סטטוס הטיפול בהם ‪17 .......................................................................................‬‬ ‫‪3.6‬‬

‫‪ 3.6.1‬תיקים שנסגרו לפי עילות לסגירת תיק ‪18 .........................................................................‬‬

‫‪ 3.6.2‬תוצאות הליכים משפטיים שהסתיימו (נתוני פרקליטות המדינה) ‪19 ...................................‬‬

‫עבירות מין כלפי נשים במבט גיאוגרפי ‪20 .................................................................................‬‬ ‫‪.4‬‬

‫תיקי עבירות מין כלפי נשים לפי יחידות גיאוגרפיות‪20 ............................................................‬‬ ‫‪4.1‬‬

‫נתונים על חוקרי עבירות מין במבט גיאוגרפי ‪24 ....................................................................‬‬ ‫‪4.2‬‬

‫הכשרות שוטרים‪ ,‬פרקליטים ושופטים בנושא עבירות מין ‪26 ........................................................‬‬ ‫‪.5‬‬

‫הכשרת שוטרים ‪27 .............................................................................................................‬‬ ‫‪5.1‬‬

‫הכשרת פרקליטים‪28 ..........................................................................................................‬‬ ‫‪5.2‬‬

‫הכשרת שופטים ‪28 .............................................................................................................‬‬ ‫‪5.3‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪1‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪-‬לאו מי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫תמצית‬

‫מסמך זה נכתב בעבור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן‬
‫לקראת היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ .‬במסמך מוצגים נתונים על תיקי משטרה שנפתחו בגין עבירות‬
‫מין‪ ,‬בדגש על עבירות מין כלפי נשים‪ 1.‬נוסף על המבט הכלל‪-‬ארצי על עבירות מין‪ ,‬במסמך מובאים נתונים על עבירות‬
‫מין ועל הטיפול המשטרתי בהן במבט גיאוגרפי‪ ,‬וכן על הכשרות בתחום הטיפול בנפגעות ונפגעי עבירות מין המיועדות‬
‫לשוטרים (לרבות חוקרי עבירות מין)‪ ,‬לפרקליטים ולשופטים‪ .‬להלן עיקרי המסמך‪.‬‬

‫תיקי עבירות מין‪:‬‬

‫בשנים ‪ 2020–2019‬נפתחו במשטרה מעל ‪ 10,000‬תיקי עבירות מין עם קורבנות רשומים‪ .‬כמעט לא חל‬ ‫‪‬‬
‫שינוי במספר הכולל של התיקים שנפתחו בשנת ‪ 2019‬לעומת שנת ‪ – 2020‬כ‪ 5,200-‬תיקים נפתחו בכל שנה;‬
‫במספר התיקים שרשומים בהם נפגעים מגיל לידה עד גיל ‪ 11‬חלה ירידה של ‪ ;30%‬בקבוצות הגיל שמעל גיל‬
‫‪ 25‬חלה עלייה במספר התיקים שנפתחו‪.‬‬

‫ב‪ 82%-‬מהתיקים שנפתחו בשנים ‪ 2020–2019‬הייתה נפגעת‪ ,‬אישה או ילדה‪ ,‬וב‪ 18%-‬היה נפגע‪ ,‬גבר‬ ‫‪‬‬
‫או ילד‪ .‬רוב התיקים שרשומים בהם נפגעים גברים הם תיקים עם קטינים (‪ 67%‬מהתיקים)‪ .‬בתיקים עם‬
‫נפגעות נשים‪ ,‬ב‪ 43%-‬מהתיקים הנפגעת היא קטינה‪ .‬בשליש מהתיקים עם נפגעים עד גיל ‪ 11‬שמינם ידוע‬
‫רשום נפגע בן‪.‬‬

‫הן בקרב נשים והן בקרב גברים מספר תיקי עבירות המין הגבוה ביותר ביחס לגודל האוכלוסייה‬ ‫‪‬‬
‫הרלוונטית הוא בקרב בני ‪ .17–12‬בקרב גברים הקבוצה הבאה בשכיחותה היא של ילדים מגיל לידה עד‬
‫גיל ‪ .11‬מקבוצת הגיל ‪ 17–12‬מספר התיקים פוחת עם העלייה בגיל בשני המינים‪.‬‬

‫גברים הם הרוב הגדול של החשודים בתיקי משטרה שנפתחו בגין עבירות מין שרשום בהם קורבן‪ ,‬בין‬ ‫‪‬‬
‫שהקורבן הוא אישה או ילדה ובין שהקורבן הוא גבר או ילד‪ 96% :‬מהחשודים בפגיעה בגברים ובנים ו‪-‬‬
‫‪ 99%‬מהחשודים בפגיעה בנשים וילדות הם גברים או בנים‪.‬‬

‫תיקי עבירות מין כלפי נשים וילדות‪:‬‬

‫משנת ‪ 2019‬עד שנת ‪ 2020‬גדל ב‪ 5%-‬מספר תיקי עבירות המין כלפי נשים (מ‪ 4,160-‬ל‪ .)4,340-‬כל תיק עשוי‬ ‫‪‬‬
‫לכלול כמה עבירות‪ ,‬ומספר העבירות בתיקים אלו גדל גם הוא ב‪ .5%-‬עיקר הגידול במספר העבירות מקורו‬
‫בגידול במספר עבירות ההטרדה מינית והמעשה המגונה בפומבי‪ .‬נזכיר שבשנת ‪ 2020‬החל משבר הקורונה‪,‬‬
‫ובמהלכו חלו הגבלות על פעילות ועל תנועת אנשים‪ ,‬לרבות סגירת מקומות בילוי‪ ,‬מוסדות לימוד ומקומות‬
‫עבודה לפרקי זמן ממושכים‪ .‬הגבלות אלו היו עשויות להשפיע על תמהיל עבירות המין‪ ,‬ובפרט ייתכן שהן‬
‫עשויות להסביר את העלייה בהיקף עבירות ההטרדה המינית‪ ,‬עבירה שאפשר לעבור גם באופן מקוון‪ .‬סברה‬
‫זו מקבלת אישוש מנתונים שהציגה המשטרה בדיונים של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי‬

‫‪ 1‬אם לא צוין אחרת הנתונים המובאים במסמך הם עיבוד נתונים שהופקו על ידי מדור מחקר וסטטיסטיקה באגף תכנון ואסטרטגיה במשטרת‬
‫ישראל במענה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת; הועבר בדוא"ל‪ 7 ,‬באוקטובר ‪.2021‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪2‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫המלמדים על עלייה ניכרת במספר התיקים שנפתחו בגין פרסום תצלומים‪ ,‬הקלטות או סרטים בעלי אופי‬
‫מיני ללא הסכמת המצולם (עבירה על סעיף החוק המכונה "חוק הסרטונים")‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2019‬נפתחו ‪ 4,160‬תיקי עבירות מין כלפי נשים‪ .‬ב‪ 87%-‬מהתיקים העבירות בוצעו על פי החשד כלפי‬ ‫‪‬‬
‫נפגעת אחת; ב‪ 13%-‬מהתיקים העבירות בוצעו כלפי יותר מנפגעת אחת‪ :‬ב‪ 9%-‬מהתיקים נרשמו שתי‬
‫נפגעות‪ ,‬ב‪ 2%-‬מהתיקים נרשמו שלוש נפגעות וב‪ – 2%-‬ארבע נפגעות או יותר (עד ‪ 62‬נפגעות בתיק אחד)‪.‬‬

‫ברבע מהתיקים שנפתחו ב‪ 2019-‬לא נרשמו חשודים כלל‪ .‬ב‪ 5%-‬מהתיקים עם חשוד (‪ 141‬תיקים) יש יותר‬ ‫‪‬‬
‫מחשוד אחד (עד ‪ 12‬חשודים בתיק אחד)‪ .‬ב‪ 22-‬תיקים יש כמה חשודים וגם כמה קורבנות‪.‬‬

‫חישבנו את מספר התיקים של נפגעות מקבוצות אוכלוסייה שונות (יהודיות ולא יהודיות; יהודיות ותיקות‬ ‫‪‬‬
‫ועולות) ביחס לגודלה של כל קבוצת אוכלוסייה‪ .‬מחישוב זה עלה כי שכיחות תיקי עבירות המין עם נפגעת‬
‫יהודייה שנפתחו במהלך שנתיים היה ‪ 2‬תיקים לכל ‪ 1,000‬נשים‪ ,‬ואילו שכיחות תיקי עבירות המין עם‬
‫נפגעת לא יהודייה היה פחות מתיק אחד לכל ‪ 1,000‬נשים‪ .‬בתוך קבוצת הנשים היהודיות נמצא פער‬
‫בין ותיקות (‪ 2.4‬ל‪ )1,000-‬ובין עולות שעלו לארץ אחרי ‪ 1.5( 1989‬ל‪.)1,000-‬‬

‫בקרוב ל‪ 40%-‬מתיקי עבירות המין כלפי נשים לא מצוינת זיקה ספציפית של החשוד לקורבן העבירה‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 29%‬מהתיקים שבהם מצוינת זיקה ספציפית (וב‪ 19%-‬מכלל התיקים) הפגיעה המינית נעשתה בתוך‬
‫המשפחה‪ ,‬על פי רוב בתוך המשפחה הגרעינית (ב‪ 80%-‬מתיקי העבירות במשפחה וב‪ 23%-‬מכלל התיקים‬
‫שנרשמה בהם זיקה)‪ .‬ב‪ 63%-‬מהתיקים עם זיקה (וב‪ 40%-‬מכלל התיקים) לא הייתה היכרות בין הצדדים‬
‫לפני ביצוע העבירה‪.‬‬

‫ל‪ 70%-‬מ‪ 3,114-‬החשודים שנפתח להם בשנת ‪ 2019‬תיק בגין עבירת מין כנגד אישה יש‪ ,‬לפי נתוני‬ ‫‪‬‬
‫אוגוסט ‪ ,2021‬לפחות תיק אחד נוסף בגין עבירות מין במערכת המשטרתית; לרבים מהם יש כמה‬
‫תיקים קודמים‪ :‬ליותר ממחצית החשודים יש שלושה תיקים קודמים לפחות‪ ,‬ל‪ 35%-‬יש שישה תיקים או יותר‪,‬‬
‫ולכמה מהחשודים יש עשרות תיקים‪.‬‬

‫לפי נתוני אוגוסט ‪ ,2021‬טרם הסתיים הטיפול ב‪ 45%-‬מתיקי עבירות המין כנגד נשים שנפתחו ב‪ 2020-‬וב‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 23%‬מהתיקים שנפתחו ב‪ 52% ;2019-‬מהתיקים שנפתחו ב‪ 2020-‬ו‪ 70%-‬מהתיקים שנפתחו ב‪ 2019-‬נסגרו;‬
‫החלטה שיפוטית ניתנה ב‪ 3%-‬מהתיקים שנפתחו ב‪ 2020-‬וב‪ 7%-‬מהתיקים שנפתחו ב‪ .2019-‬על סמך‬
‫השוואה בין נתוני ‪ 2019‬לנתוני ‪ ,2020‬ובפרט השוואת נתוני התיקים שעודם בטיפול בכל שנה לעומת התיקים‬
‫שנסגרו‪ ,‬אפשר להניח שחלק לא מבוטל מהתיקים שעודם בטיפול רשויות התביעה עתידים להיסגר ללא הליך‬
‫משפטי‪.‬‬

‫יותר ממחצית (‪ )53%‬מ‪ 2,707-‬התיקים שנפתחו ב‪ 2019-‬ונסגרו עד אוגוסט ‪ 2021‬נסגרו עקב חוסר ראיות;‬ ‫‪‬‬
‫‪ 29%‬מהתיקים נסגרו היות שזהות העבריין נותרה לא ידועה; ‪ 15%‬מהתיקים נסגרו היות שנמצא שנסיבות‬
‫העניין אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין‪ .‬תיקים שנסגרים עקב חוסר אשמה מוחרגים‬
‫מהסטטיסטיקה המשטרתית ועל כן אינם נכללים בנתונים אלו‪ ,‬ואין ביכולתנו לומר מה מספרם‪ .‬פרקליטות‬
‫המדינה מדווחת על סגירת תיקים מחוסר אשמה‪ ,‬ועל פי נתוניה ‪ 16%‬מתיקי עבירות המין שנסגרו‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪3‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫בפרקליטות ללא הגשת כתב אישום בשנת ‪ 2020‬נסגרו מעילה זו – שיעור זהה לזה שהתקבל לגבי כל‬
‫העבירות‪.‬‬

‫מנתוני פרקליטות המדינה על תוצאות הליכים משפטיים שהסתיימו (הליכים שנפתחו באותה השנה או קודם‬ ‫‪‬‬
‫לכן‪ ,‬ואינם בהכרח תיקי המשטרה שמוצגים במסמך) עולה כי ‪ 85%‬מ‪ 701-‬הנאשמים שההליך המשפטי‬
‫בעניינם הסתיים בשנת ‪ 2020‬הורשעו בביצוע העבירה (‪ )79%‬או שנקבעה אשמתם ללא הרשעה (‪ )6%‬ו‪5%-‬‬
‫מהנאשמים זוכו‪ .‬ההליכים נגד ‪ 9%‬מהנאשמים הופסקו‪ ,‬הותלו או שהפרקליטות חזרה בה מכתב האישום‬
‫נגדם‪.‬‬

‫עבירות מין כלפי נשים במבט גיאוגרפי‪:‬‬

‫בפרק זה ביקשנו לבחון את מספר תיקי עבירות המין כלפי נשים ביישובים בעלי מאפיינים שונים (לפי היישוב‬ ‫‪‬‬
‫שבו בוצעה העבירה) ואת שכיחותם ביחס לגודל האוכלוסייה המתגוררת באותו יישוב‪ .‬בבחינה עלה שהעיר‬
‫אילת מובילה ביחס בין מספר תיקי עבירות המין ובין מספר התושבים המתגוררים בה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי‬
‫אילת היא עיר תיירות‪ ,‬ועל כן מספר השוהים בה גדול הרבה יותר ממספר תושביה הרשומים‪ ,‬שעל פיו חושב‬
‫שיעור המקרים‪ .‬ואולם‪ ,‬גם במספרים מוחלטים אילת נמנית עם עשרת הרשויות שבהן נפתחו הכי הרבה‬
‫תיקים בשנים ‪ .2020–2019‬בהקשר זה נזכיר כי בשנת ‪ 2020‬נפתח חדר אקוטי לטיפול בנפגעות ונפגעי‬
‫תקיפה מינית בבית החולים יוספטל באילת‪ .‬עד פתיחתו החדר האקוטי הקרוב ביותר היה בבאר שבע‪ .‬ערים‬
‫בולטות נוספות שעלו בבחינה‪ :‬טבריה‪ ,‬תל אביב‪-‬יפו ובאר שבע‪.‬‬

‫שכיחות תיקי עבירות המין כנגד נשים במחוזות הדרום (גם בניכוי העיר אילת) ותל אביב גבוהה במידה ניכרת‬ ‫‪‬‬
‫משכיחותם במחוזות הצפון‪ ,‬חיפה והמרכז‪.‬‬

‫שכיחות תיקי עבירות המין שנפתחו בגין עבירות שנעשו ברשויות שרוב אוכלוסייתן ערבית נמוכה‬ ‫‪‬‬
‫במידה ניכרת משכיחותם ברשויות יהודיות ומעורבות‪ .‬לא נמצאו הבדלים ניכרים בשכיחות התיקים בין‬
‫תת‪-‬קבוצות בתוך כל קבוצת אוכלוסייה‪ ,‬קרי בין יישובים יהודיים חרדיים לשאינם חרדיים ובין יישובים ערביים‪,‬‬
‫דרוזיים ובדואיים‪.‬‬

‫בניתוח שכיחות תיקי עבירות המין כלפי נשים בפילוח לפי האשכול החברתי‪-‬כלכלי של אוכלוסיית הרשות‬ ‫‪‬‬
‫שבה בוצעה העבירה עולה כי תיקי עבירות המין שכיחים יותר ביישובים המשתייכים לאשכולות הביניים וכי‬
‫מגמה זו נשמרת גם בניכוי היישובים הערביים (שבהם כאמור שכיחות התיקים נמוכה יחסית)‪.‬‬

‫על פי הנוהל המסדיר את הטיפול המשטרתי בתלונות על עבירות מין‪ ,‬למעט במקרה חירום‪ ,‬נפגעת העבירה‬ ‫‪‬‬
‫תיחקר בתחנת המשטרה על ידי חוקרת עבירות מין‪ ,‬בהיעדרה – על ידי חוקרת אחרת‪ ,‬ובהיעדרן – על ידי‬
‫חוקר עבירות מין‪ .‬במשטרת ישראל משרתים כיום ‪ 234‬חוקרי עבירות מין‪ 169 ,‬מהם נשים (‪ .)72%‬בהנחה‬
‫שלא חל שינוי של ממש במספר החוקרות והחוקרים המשרתים במשטרת ישראל מאז יולי ‪ ,2020‬אפשר‬
‫להסיק שכ‪ 20%-‬מחוקרות המשטרה הוסמכו לטפל בתלונות על עבירות מין וכ‪ 8%-‬מחוקרי וחוקרות‬
‫המשטרה הוסמכו לכך‪.‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪4‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫ב‪ 69-‬מ‪ 82-‬תחנות המשטרה בישראל (‪ )84%‬יש לפחות חוקרת עבירות מין אחת‪ .‬חוקרות נוספות מוצבות‬ ‫‪‬‬
‫בכמה מהיחידות המרחביות והמחוזיות‪ .‬בשלוש תחנות אין חוקרי עבירות מין כלל; בעשר תחנות אין חוקרת‬
‫עבירות מין אלא חוקר בלבד; שבע מהתחנות ללא חוקרת עבירות מין הן במחוז הצפון (‪ 35%‬מתחנות‬
‫המשטרה במחוז) ושלוש – במחוז החוף (‪ 27%‬מהתחנות במחוז)‪.‬‬

‫הכשרות שוטרים‪ ,‬פרקליטים ושופטים בנושא עבירות מין‪:‬‬

‫הוועדה הבין‪ -‬משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר) המליצה (על דעת‬ ‫‪‬‬
‫רוב חבריה) לגבש תוכנית הרצה להקמת מערך ייעודי לעבירות מין ובו צוות‪ ,‬יחידה או מחלקה בבית המשפט‪,‬‬
‫בפרקליטות ובמשטרת ישראל‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬אשר ייועדו ויוכשרו לטיפול בעבירות מין‪ .‬מטרת התוכנית להביא‬
‫בסופו של דבר לכך שנפגעי עבירת המין יטופלו אצל אנשי מקצוע אלו בלבד‪ .‬המלצה זה לא יושמה‪ .‬לצד‬
‫זאת המליצה הוועדה על פיתוח מערך הכשרות לאנשי מקצוע שבאים במגע עם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית‬
‫בהליך הפלילי והרחבתו‪ .‬חלק מהמלצותיה בנושא זה יושמו‪.‬‬

‫חוקרי עבירות מין הם חוקרי משטרה אשר עברו הכשרה ייעודית בנושא‪ .‬בשנת ‪ 2018‬השתתפו בהכשרה ‪53‬‬ ‫‪‬‬
‫חוקרים‪ ,‬בשנת ‪ 54 – 2019‬ובשנת ‪ 26 – 2020‬בלבד‪ .‬בשנת ‪ 2021‬נפתחה לראשונה הכשרה ייעודית בת‬
‫שלושה שבועות לחוקרים של מחלקי משפחה‪ .‬בהכשרה ניתנו גם שיעורים על הטיפול בעבירות המין‪.‬‬

‫לצד ההכשרות לחוקרים ייעודיים‪ ,‬בהכשרת שוטרים במגוון תפקידים – ובהם חוקרים‪ ,‬סיירים ומוקדנים –‬ ‫‪‬‬
‫ניתנים שיעורים בנושא עבירות מין‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬מעת לעת מופצים לגורמי השטח הרלוונטיים חידודי דגשים‬
‫וריענון הנחיות בנוגע לנוהל הטיפול בעבירות מין‪.‬‬

‫בהקשר זה נציין כי ועדת ברלינר המליצה על עריכת השתלמויות עומק עיתיות (נוסף על השתלמויות הבסיס)‬ ‫‪‬‬
‫לכל בעלי המקצוע בשרשרת האכיפה אשר באים במגע עם נפגעי עבירות מין‪ .‬עוד המליצה הוועדה כי כל מי‬
‫שעשוי לבוא במגע עם נפגעי עבירת מין במסגרת ההליך הפלילי – ובכלל זה שוטרי סיור ובילוש‪ ,‬יומנאים‬
‫ומוקדני במוקד ‪ – 100‬יעבור השתלמות אחת לפחות‪ ,‬כדי שיוכל לזהות את צורכי המתלונן והנפגע בעבירת‬
‫המין ולהבין את הרגישות הנדרשת בתחום ואת הצורך במתן יחס מכבד ומקצועי‪ .‬לנוכח האמור לעיל עולה‬
‫השאלה אם המלצות אלו מיושמות במלואן‪.‬‬

‫לא כל הפרקליטים הפליליים המועסקים כיום בפרקליטות עברו הכשרה בתחום עבירות מין‪ ,‬אך רבים מהם‬ ‫‪‬‬
‫השתתפו בשנים האחרונות ביום עיון או בהכשרה של מכון חרוב‪ .‬בעבר לא הייתה בהכשרות החובה לעובדי‬
‫הפרקליטות התייחסות ייעודית לתקיפות מיניות‪ ,‬אולם מאז שנת ‪ 2021‬יש במסלול הכשרת הפרקליטים‬
‫החדשים שנקלטים בפרקליטות הכשרת חובה של יום אחד בנושא עבירות מין‪ .‬בשנת ‪ 2021‬השתתפו‬
‫בהכשרה ‪ 40‬פרקליטים‪ .‬מלבד הכשרת הבסיס עתידה להתקיים הכשרת עומק של יומיים בתחום לפרקליטים‬
‫שהחלו להופיע מול הרכבים בעבירות מין קשות יותר‪ .‬נוסף על הכשרות חובה אלו הפרקליטות מקיימת‬
‫הכשרות‪ ,‬השתלמויות‪ ,‬סדנאות וכנסים בנושא עבירות מין או בנושאים קרובים לפרקליטים ומתמחים‪.‬‬

‫מרישומי המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים עולה שכל השופטים העוסקים בתיקים פליליים בערכאות‬ ‫‪‬‬
‫הדיוניות (בית משפט שלום ובית משפט מחוזי) עברו את ההכשרה בתחום עבירות המין‪ .‬בשנים ‪2019–2013‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪5‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪-‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫כל שופט בתחום הפלילי חויב לעבור הכשרה בנושא עבירות מין וסחר בבני אדם בשנה הראשונה שלאחר‬
‫מינויו‪ .‬בעקבות המלצות ועדת ברלינר‪ ,‬שנשיאת בית המשפט העליון אימצה‪ ,‬הוחלט על עריכת שינויים‬
‫במתכונת ההכשרה בנושא עבירות מין‪ ,‬ובכללם שילוב של תכנים נוספים בתוכנית ההכשרה הראשונית שכל‬
‫שופט שאמור לעסוק בתחום הפלילי יחויב לעבור בשנתיים הראשונות שלאחר מינויו‪ .‬נוסף על ההכשרה‬
‫הראשונית שולבה בתוכנית ההשתלמויות השנתית של המרכז מאז שנת ‪ 2021‬הכשרה ממוקדת ומעמיקה‬
‫בתחום עבירות המין לשופטים העוסקים בתחום הפלילי‪ .‬ההכשרה אמורה להתקיים אחת לשנתיים‪ ,‬וכל שופט‬
‫העוסק בתיקים פליליים יידרש להשתתף בה אחת לארבע שנים לכל היותר‪ .‬בעקבות אימוץ המלצות ועדת‬
‫ברלינר הוחלט גם לשלב בתוכנית ההכשרות של המרכז הכשרה חדשה בנושא "נפגעי תקיפה מינית בהליך‬
‫אזרחי"‪ ,‬המיועדת לכלל השופטים העוסקים בתיקים אזרחים ולשופטי משפחה‪.‬‬

‫‪ .1‬מבוא‬
‫מאפיינים ייחודיים הקשורים לתופעה של פגיעות מיניות מובילים לחששות מפני פנייה לרשויות‬
‫אכיפת החוק ולתת‪-‬דיווח על עצם הפגיעה‪ 2.‬תת‪-‬הדיווח עשוי להיות מושפע ממאפייני הפגיעה‬
‫והמעורבים בה – עבירות מסוימות או כאלה המתרחשות בהקשרים מסוימים או בקבוצות גיל או‬
‫אוכלוסייה מסוימות עשויות להיות מדווחות למשטרה במידה פחותה‪ .‬במסמך מובאים נתונים‬
‫סטטיסטיים על תיקי חקירה שנפתחו במשטרה‪ ,‬ולכן הם מביאים לידי ביטוי רק את אותם‬
‫‪3‬‬
‫מקרים שבהם נפתחה חקירה במשטרה בגין תלונה על עבירות מין‪.‬‬

‫יש לשים לב כי חלק מהנתונים שיובאו להלן נוגעים לכלל התיקים שבהם רשום קורבן וחלק רק‬
‫לתיקים שבהם רשומה נפגעת אישה; חלק מהנתונים נוגעים לתיקים שנפתחו בשנים ‪–2019‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ ,2020‬ביחד או בנפרד‪ ,‬וחלק – רק לתיקים שנפתחו בשנת ‪.2019‬‬

‫נדגיש כי תיקים שנסגרים עקב חוסר אשמה הופכים במערכת המחשוב המשטרתית לתיקים‬
‫שאינם פליליים ומוחרגים מהסטטיסטיקה‪ .‬סביר אפוא להניח שמספר התיקים שנפתחו בפועל‬
‫גדול מהמספר שיוצג להלן‪ ,‬אך אין ביכולתנו לומר באיזה שיעור‪ .‬פרקליטות המדינה מדווחת על‬
‫סגירת תיקים מחמת חוסר אשמה‪ ,‬ועל פי נתוניה‪ 16% ,‬מכ‪ 2,700-‬תיקי עבירות המין‪ 5‬שנסגרו‬
‫בפרקליטות בלא אישום בשנת ‪ 2020‬נסגרו מעילה זו – שיעור זהה לזה שהתקבל בדבר כל‬
‫‪6‬‬
‫העבירות‪.‬‬

‫‪ 2‬הוועדה הבין‪-‬משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר)‪ ,‬דוח הוועדה‪ ,‬דצמבר ‪ ,2019‬עמ' ‪.42‬‬
‫‪ 3‬בשנת ‪ 2019‬נפתחו למשל כ‪ 5,200-‬תיקי משטרה בגין עבירות מין עם קורבן רשום‪ .‬באותה שנה התקבלו במרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי‬
‫תקיפה מינית כ‪ 12,800-‬פניות חדשות‪ .‬איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית‪ ,‬צל מגפה‪ :‬השלכות משבר הקורונה על נפגעות‬
‫ונפגעי תקיפה מינית (דוח שנתי ‪ ,2020 ,)2020‬עמ' ‪.22‬‬
‫‪ 4‬בין היתר היות ש בחלק גדול יותר מהם הסתיימו ההליכים הפליליים עד מועד שליפת הנתונים‪.‬‬
‫‪ 5‬תיקים שכללו לפחות עבירת מין אחת‪.‬‬
‫‪ 6‬פרקליטות המדינה‪ ,‬סיכום שנה ‪ 4 ,2020‬בנובמבר ‪ ,2021‬עמ' ‪.38‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪6‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫נציין כי לשם יצירת אחידות במסמך יחידת הבסיס שנבחנת בפילוחים שונים היא תיק‬
‫משטרה‪ .‬תיק עשוי לכלול כמה עבירות‪ ,‬כמה נפגעים וכמה חשודים‪ ,‬וכשמאפייניהם שונים התיק‬
‫עשוי להימנות כמה פעמים‪ ,‬בכל קבוצה בנפרד‪ .‬כך למשל בתיק שבו הן נפגע גבר והן נפגעת‬
‫אישה בהצגת התיקים בפילוח לפי מין יימנה התיק פעמיים‪ ,‬הן בקבוצת התיקים עם נפגע גבר‬
‫והן בקבוצת התיקים עם נפגעת אישה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם בתיק כמה נפגעים אך הם אינם בעלי‬
‫מאפיינים שונים התיק יימנה פעם אחת בלבד‪ .‬כאשר אנו בוחנים את הנתונים לפי פילוחים‬
‫‪7‬‬
‫שונים‪ ,‬יש להביא בחשבון הטיות אפשריות הנובעות מכך‪.‬‬

‫‪ .2‬תיקי עבירות מין עם קורבנות רשומים בשנים ‪2020–2019‬‬

‫בשנים ‪ 2020–2019‬נפתחו במשטרה ‪ 10,395‬תיקים עם קורבנות רשומים; יודגש כי תיק‬
‫עשוי לכלול כמה נפגעים‪ .‬מספר התיקים עם קורבנות רשומים שנפתחו בכל אחת מהשנים דומה‬
‫– כ‪ 5,200-‬תיקים בשנה‪.‬‬

‫בשנים ‪2020–2019‬‬ ‫‪ 2.1‬תיקי עבירות מין לפי מין וגיל הנפגע‬

‫נפתחו במשטרה מעל‬ ‫להלן יוצג שיעור התיקים שרשומות בהם נפגעות‪ ,‬שיעור התיקים שרשומים בהם נפגעים ושיעור‬
‫ל‪ 10,000-‬תיקי‬
‫התיקים שמין הקורבן הרשום בהם אינו ידוע‪.‬‬
‫עבירות מין עם‬
‫קורבנות רשומים‪.‬‬ ‫תרשים ‪ :1‬מין הקורבנות הרשומים בתיקי עבירות מין‪2020–2019 *,‬‬
‫ב‪ 82%-‬מהם הייתה‬
‫נפגעת אישה או ילדה‬ ‫‪82%‬‬ ‫סך הכול תיקים‪10,395 :‬‬
‫וב‪ 18%-‬היה נפגע‬
‫גבר או ילד‪.‬‬

‫‪18%‬‬

‫‪3%‬‬

‫תיקים עם נפגעת‬ ‫תיקים עם נפגע‬ ‫תיקים עם קורבן שמינו אינו‬

‫מצוין‬

‫* סך השיעורים עולה על ‪ 100%‬היות שכאמור‪ ,‬חלק מהנפגעות והנפגעים רשומים באותו התיק‪.‬‬

‫בכארבע חמישיות מהתיקים רשומות נפגעות – נשים וילדות‪ ,‬ובכחמישית רשומים נפגעים‬
‫– גברים וילדים; ב‪ 3%-‬מהתיקים רשומים קורבנות שמינם אינו מצוין‪ .‬הקורבנות שמינם אינו‬
‫מצוין הם כמעט כולם ילדים מלידה עד גיל ‪.11‬‬

‫‪ 7‬כך למשל בשנת ‪ 2019‬נפתחו ‪ 4,160‬תיקי עבירות מין שרשומה בהם נפגע ת אישה‪ .‬בפילוח נתוני התיקים לפי קבוצות גיל (שיוצג בהמשך)‬
‫נמנים ‪ 4,372‬תיקים‪ ,‬משמע שב‪ 212-‬מקרים רשומות בתיק נפגעות המשתייכות לקבוצות גיל שונות (ולכן התיק נמנה יותר מפעם אחת)‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬מספר התיקים שרשומה בהם יותר מנפגעת אחת גדול יותר – ‪ 528‬תיקים – ובסך הכול רשומות בתיקים ‪ 5,202‬נפגעות‪.‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪7‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫כאמור‪ ,‬כמעט לא חל שינוי במספר התיקים שנפתחו בכל שנה בשנים ‪ 2019‬ו‪ .2020-‬בבחינת‬
‫הנתונים לפי מין הקורבן עולה כי בעוד במספר התיקים שבהם הנפגעים גברים ובנים כמעט‬
‫בין שנת ‪ 2019‬לשנת‬ ‫לא חל שינוי (‪ 948‬בשנת ‪ 2019‬לעומת ‪ 955‬בשנת ‪ ,)2020‬מספר התיקים שבהם הנפגעות‬
‫‪ 2020‬כמעט לא חל‬
‫נשים או בנות עלה ב‪( 5%-‬מ‪ 4,160-‬ל‪ .)4,340-‬במספר התיקים שרשומים בהם נפגעים‬
‫שינוי במספר הכולל‬
‫של התיקים שנפתחו‬ ‫שמינם אינו ידוע (שכאמור כמעט כולם מגיל לידה עד גיל ‪ )11‬חלה ירידה חדה של כ‪( 70%-‬מ‪-‬‬
‫בגין עבירות מין‪.‬‬ ‫‪ 272‬ל‪.)86-‬‬
‫במספר התיקים‬
‫שבהם רשומים‬ ‫גם בבחינת הנתונים לפי קבוצות גיל עולה תמונה מורכבת יותר מזו המצטיירת מהנתון הכללי‪,‬‬
‫נפגעים מלידה עד‬ ‫כמוצג בתרשים שלהלן‪.‬‬
‫גיל ‪ 11‬חלה ירידה של‬
‫‪ ,30%‬ואילו בקבוצות‬ ‫תרשים ‪ :2‬מספר תיקי עבירות מין בשנים ‪ 2019‬ו‪ 2020-‬לפי קבוצות גיל הקורבן בתיק‬
‫הגיל שמעל גיל ‪25‬‬ ‫‪1%+‬‬
‫חלה עלייה במספר‬ ‫‪1,495 1,509‬‬
‫‪-30%‬‬
‫התיקים שנפתחו‪.‬‬ ‫‪1%-‬‬
‫‪1,236‬‬ ‫‪1,185 1,178‬‬

‫‪30%+‬‬
‫‪870‬‬ ‫‪24%+‬‬
‫‪16%+‬‬ ‫‪761‬‬
‫‪675‬‬
‫‪583‬‬ ‫‪546‬‬ ‫‪586‬‬
‫‪501‬‬

‫‪0-11‬‬ ‫‪12-17‬‬ ‫‪18-24‬‬ ‫‪25-30‬‬ ‫‪31-40‬‬ ‫מעל ‪40‬‬

‫‪2019‬‬ ‫‪2020‬‬

‫במספר התיקים שרשומים בהם נפגעים מלידה עד גיל ‪ 11‬חלה ירידה חדה של ‪ 8.30%‬יצוין כי‬
‫משרד הרווחה דיווח על עלייה של ‪ 24%‬במספר הקטינים שטופלו במרכזים האזוריים לטיפול‬
‫‪9‬‬
‫בילדים ובני נוער נפגעי פגיעות מיניות משנת ‪ 2,285( 2019‬קטינים) עד שנת ‪.)2,839( 2020‬‬
‫יודגש כי העלייה במספר המטופלים אינה מעידה בהכרח על עלייה במספר הנפגעים באותה‬

‫‪ 8‬על פי נתונים שהועברו באפריל ‪ 2021‬לצורך כתיבת מסמך אחר‪ ,‬בין השנים ‪ 2019‬ו‪ 2020-‬כמעט לא חל שינוי במספר עבירות המין של‬
‫בגירים כנגד קטינים (כ‪ 1,320-‬תיקים בשנה)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי נתוני המשטרה שהועברו לידינו לצורך כתיבת מסמך זה‪ ,‬חלה ירידה של‬
‫‪ 24%‬במספר תיקי עבירות המין של קטינים כנגד קטינים מלידה עד גיל ‪( 11‬מ‪ 574-‬תיקים בשנת ‪ 2019‬ל‪ 435-‬תיקים ב‪ .)2020-‬עם זאת‪,‬‬
‫נציין שירידה במספר תיקי עבירות אלו נרשמה לפחות מאז שנת ‪( 2010‬אז נרשמו ‪ 1,193‬תיקים)‪ ,‬אם כי בשיעור שנתי נמוך יותר (‪11%‬‬
‫בממוצע)‪ .‬מריה רבינוביץ'‪ ,‬אלימות בגירים כלפי ילדים‪ :‬נתוני האכיפה (לרבות בתקופת מגפת הקורונה) וסוגיות בתחום הענישה‪ ,‬מרכז‬
‫המחקר והמידע של הכנסת‪ 24 ,‬באוקטובר ‪ ; 2021‬נגה ספרא‪ ,‬יועצת השר לביטחון הפנים‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של‬
‫הכנסת‪ ,‬מכתב‪ 4 ,‬בנובמבר ‪.2021‬‬
‫‪ 9‬משרד הרווחה והביטחון החברתי‪ ,‬הודעה לעיתונות‪ :‬יום מיוחד למאבק באלימות מינית‪ :‬עלייה כ‪ 24%-‬במספר ילדים ובני נוער שטופלו‬
‫עקב פגיעה מינית בשנה‪ ,‬הועבר בדוא"ל‪ 7 ,‬בנובמבר ‪.2021‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪8‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫שנה וכי היא באה לצד גידול במספר מרכזי הטיפול האזוריים – מ‪ 15-‬מרכזים ב‪ 2019-‬ל‪19-‬‬
‫‪10‬‬
‫מרכזים ב‪.2020-‬‬

‫בהקשר זה נזכיר כי בשנת ‪ 2020‬החל משבר הקורונה‪ ,‬ובמהלכו היו מוסדות הלימוד סגורים‬
‫לתקופות ארוכות‪ ,‬מה שעשוי להשפיע הן על היקף האינטראקציות בין קטינים והן על האפשרות‬
‫של גורמים חיצוניים לזהות חשד לפגיעה מינית ולדווח עליה‪ .‬נציין כי במשטרה לא יכלו לספק‬
‫נתונים על מקור המידע שהביא לפתיחת התיק‪ ,‬ולכן אין לנו מידע על מספר התיקים שנפתחו‬
‫בגין דיווח של גורמים חיצוניים‪.‬‬

‫בקבוצות הגיל שמעל גיל ‪ 25‬חלה עלייה במספר התיקים שנפתחו בשנת ‪ 2020‬ביחס לשנת‬
‫‪.2019‬‬

‫התפלגות התיקים עם נפגעות ועם נפגעים על פני קבוצות גיל אינה אחידה‪ ,‬כפי שאפשר לראות‬
‫בתרשים שלהלן‪.‬‬

‫תרשים ‪ :3‬פילוח תיקים עם נפגעות ותיקים עם נפגעים לפי קבוצות גיל‪2020–2019 *,‬‬
‫ברוב התיקים שבהם‬
‫רשומים נפגעים‬
‫גברים הנפגעים‬
‫קטינים (‪67%‬‬ ‫‪8,508‬‬
‫‪0-11‬‬ ‫‪12-17‬‬ ‫‪18-24‬‬ ‫‪25-30‬‬ ‫‪31-40‬‬ ‫מעל ‪40‬‬
‫מהתיקים עם נפגעים‬ ‫תיקים עם‬
‫‪14%‬‬ ‫‪29%‬‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪11%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪13%‬‬
‫גברים)‪ .‬אשר לתיקים‬ ‫נפגעות‬

‫עם נפגעות נשים‪ ,‬ב‪-‬‬

‫‪ 43%‬מהם הנפגעת‬
‫היא קטינה‪.‬‬

‫‪1,903‬‬
‫‪0-11‬‬ ‫‪12-17‬‬ ‫מעל ‪18-24 25-30 31-40 40‬‬
‫תיקים עם‬
‫‪36%‬‬ ‫‪31%‬‬ ‫‪13%‬‬ ‫‪7% 8%‬‬ ‫‪13%‬‬
‫נפגעים‬

‫בשליש מהתיקים עם‬

‫נפגעים עד גיל ‪11‬‬
‫שמינם ידוע רשום‬ ‫* סך השיעורים עולה על ‪ 100%‬היות שבחלק מהתיקים רשומים נפגעים המשתייכים לקבוצות גיל שונות‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫נפגע בן‪.‬‬ ‫אם הרשומים בתיק משתייכים לאותה קבוצת גיל התיק ייספר פעם אחת בלבד‪ ,‬ויש להביא זאת בחשבון בפירוש‬
‫הנתונים‪.‬‬

‫‪ 10‬דן כהן‪ ,‬מרכז (קשר עם הממשלה והכנסת)‪ ,‬אגף בכיר קשרי חוץ ודוברות ב משרד הרווחה והביטחון החברתי‪ ,‬תשובה על פניית מרכז‬
‫המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬דוא"ל‪ 14 ,‬בנובמבר ‪.2021‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪9‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪-‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫בתרשים עולה כי ברוב התיקים שבהם רשומים נפגעים גברים הנפגעים הם קטינים (‪67%‬‬
‫מהתיקים עם נפגעים גברים)‪ .‬אשר לתיקים עם נפגעות נשים‪ ,‬ב‪ 43%-‬מהם הנפגעת היא‬
‫קטינה‪.‬‬

‫הבולטות של נפגעים גברים בקבוצות הגיל הצעירות עולה גם מפילוח התיקים בכל קבוצת גיל‬
‫‪11‬‬
‫לפי מין הנפגע‪ .‬מפילוח זה עולה כי בשליש מהתיקים עם נפגעים עד גיל ‪ 11‬שמינם ידוע‬
‫רשום נפגע בן‪ .‬עם העלייה בקבוצות הגיל ניכרת מגמת ירידה בשיעור התיקים שבהם‬
‫רשומים קורבנות גברים וילדים‪ ,‬והם ‪ 12%–10%‬מהתיקים בקבוצות הגיל ‪ .40–18‬המגמה‬
‫משתנה בתיקים שיש בהם נפגעים בני ‪ 41‬ומעלה – בקבוצה זו כמעט בחמישית מהתיקים‬
‫הנפגעים הם גברים‪.‬‬

‫היות שקבוצות הגיל שונות בגודלן‪ ,‬להלן יוצג שיעור התיקים עם נפגעים ל‪ 1,000-‬נפש (גברים)‬
‫‪12‬‬
‫ושיעור התיקים עם נפגעות ל‪ 1,000-‬נפש (נשים) בכל קבוצת גיל‪.‬‬

‫הן בקרב נשים והן‬ ‫תרשים ‪ :4‬תיקים עם נפגעים ותיקים עם נפגעות ל‪ 1,000-‬לפי קבוצות גיל‪ ,‬ממוצע שנתי‬
‫בקרב גברים מספר‬ ‫‪2020–2019‬‬
‫תיקי עבירות המין‬
‫הגבוה ביותר ביחס‬ ‫‪2.75‬‬

‫לגודל האוכלוסייה‬
‫הרלוונטית הוא בקרב‬ ‫‪2.29‬‬

‫בני ‪ .17–12‬בקרב‬
‫גברים הקבוצה הבאה‬
‫בשכיחותה היא של‬
‫ילדים מלידה עד גיל‬ ‫‪1.31‬‬
‫‪ .11‬מקבוצת הגיל‬
‫‪0.91‬‬
‫‪ 17–12‬מספר התיקים‬
‫פוחת עם העלייה‬ ‫‪0.58‬‬ ‫‪0.63‬‬

‫בגיל בשני המינים‪.‬‬ ‫‪0.31‬‬ ‫‪0.25‬‬

‫‪0.33‬‬
‫‪0.18‬‬ ‫‪0.13‬‬ ‫‪0.08‬‬

‫‪0-11‬‬ ‫‪12-17‬‬ ‫‪18-24‬‬ ‫‪25-30‬‬ ‫‪31-40‬‬ ‫מעל ‪40‬‬

‫ממוצע נפגעים שנתי ל‪ 1,000-‬נפש‬ ‫ממוצע נפגעות שנתי ל‪ 1,000-‬נפש‬

‫בתרשים עולה כי הן בקרב נשים והן בקרב גברים מספר תיקי עבירות המין הגבוה ביותר‬
‫ביחס לגודל האוכלוסייה הרלוונטית הוא בקרב בני ‪ .17–12‬בקרב גברים הקבוצה הבאה‬
‫בשכיחותה היא של ילדים מגיל לידה עד גיל ‪ .11‬מקבוצת הגיל ‪ 17–12‬מספר התיקים פוחת‬
‫עם העלייה בגיל בשני המינים‪.‬‬

‫‪ 11‬נזכיר שמינם של ‪ 340‬נפגעים מלידה ועד גיל ‪ 11‬אינו ידוע‪ .‬נפגעים אלו הם ‪ 15%‬מכלל הנפגעים בקבוצת הגיל‪.‬‬
‫‪ 12‬המקור לנתונים על אוכלוסיית הנשים והגברים בכל קבוצת גיל‪ :‬עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל‬
‫‪ ,2021‬לוח ‪ , 2.3‬אוכלוסייה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪ ,‬דת מין וגיל‪ 31 ,‬באוגוסט ‪.2021‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪10‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫‪ 2.2‬נפגעים וחשודים בתיק לפי מין‬

‫תיק משטרתי עשוי שלא לכלול קורבנות רשומים והוא עשוי גם שלא לכלול חשודים ספציפיים‪.‬‬
‫ב‪ 7,889-‬תיקי עבירות מין שנפתחו בשנים ‪ 2020–2019‬רשומים הן חשוד והן קורבן‪ .‬בתרשים‬
‫להלן מוצגת התפלגות תיקים אלו הן לפי מין הנפגע והן לפי מין החשוד‪.‬‬

‫תרשים ‪ :5‬תיקים עם חשוד וקורבן לפי מין הנפגע ומין החשוד‪2020–2019 ,‬‬

‫גברים הם הרוב‬
‫הגדול של החשודים‬
‫בתיקי משטרה‬
‫שנפתחו בגין עבירות‬
‫מין שרשום בהם‬
‫קורבן‪ ,‬בין‬
‫שהקורבנות הם נשים‬
‫או ילדות ובין‬
‫שהקורבנות הם‬ ‫חשוד‬
‫גברים או ילדים‪.‬‬ ‫‪99% | 6,337‬‬

‫חשוד‬
‫‪96% | 1,420‬‬ ‫חשודה‬ ‫חשודה‬
‫‪4% | 60‬‬ ‫‪1% | 82‬‬

‫נפגע‬ ‫נפגעת‬
‫(‪ 1,480‬תיקים)‬ ‫(‪ 6,419‬תיקים)‬

‫בתרשים עולה כי גברים הם הרוב הגדול של החשודים בתיקי משטרה שנפתחו בגין עבירות‬
‫מין שרשום בהם קורבן‪ ,‬בין שהקורבנות הם נשים או ילדות ובין שהקורבנות הם גברים או‬
‫ילדים‪ 96% :‬מהחשודים בפגיעה בגברים ובנים ו‪ 99%-‬מהחשודים בפגיעה בנשים וילדות הם‬
‫גברים או בנים‪.‬‬

‫‪ .3‬תיקי עבירות מין כלפי נשים וילדות‪2020–2019 ,‬‬

‫בניתוחים שיוצגו להלן נתמקד בתיקי עבירות מין כלפי נשים וילדות שנפתחו בשנים ‪–2019‬‬
‫‪.2020‬‬

‫‪ 3.1‬תיקים לפי סוג עבירה‬

‫בכ‪ 8,500-‬תיקי עבירות המין שנפתחו במשטרה בשנים ‪ 2020–2019‬תועדו קרוב ל‪10,000-‬‬
‫עבירות מין‪ .‬העבירות מקובצות לפי סוג סטטיסטי (קבוצת עבירות בעלות זיקה הדוקה ביניהן)‪.‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪11‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫כאמור‪ ,‬כמו בהקשר של המעורבים בתיק‪ ,‬גם בהקשר של עבירות בתיק‪ ,‬אם בתיק נמנות כמה‬
‫עבירות שמשתייכות לסוגים סטטיסטיים שונים‪ ,‬התיק יופיע כמה פעמים (פעם אחת תחת כל סוג‬
‫סטטיסטי רלוונטי); לעומת זאת‪ ,‬אם בתיק נמנות כה עבירות המשתייכות לאותו סוג סטטיסטי‪,‬‬
‫התיק יופיע פעם אחת בלבד‪ .‬להלן יוצג פילוח עבירות המין לפי סוג עבירה‪.‬‬

‫תרשים ‪ :6‬עבירות מין בתיקי משטרה שנפתחו בשנים ‪2019-2020‬‬

‫מעשה מגונה בכוח‬ ‫‪41%, 4,064‬‬

‫הטרדה מינית‬ ‫‪22%, 2,199‬‬

‫אינוס בכוח או באיומים‬ ‫‪16%, 1,592‬‬

‫מעשה מגונה בפומבי‬ ‫‪10%, 974‬‬

‫מעשה מגונה שלא בכוח‬ ‫‪7%, 711‬‬

‫סך הכול‪ 9,982 :‬עבירות‬
‫אינוס ובעילה שלא כחוק‬ ‫‪4%, 390‬‬ ‫ב‪ 8,509-‬תיקים‬

‫עבירות מין אחרות‬ ‫‪1%, 52‬‬

‫משנת ‪ 2019‬עד שנת ‪ 2020‬חלה עלייה של ‪ 5%‬במספר העבירות המופיעות בתיקי עבירות המין‬
‫כנגד נשים – שיעור גידול דומה לגידול בסך התיקים‪ ,‬כאמור‪ .‬אך כפי שעולה בתרשים שלהלן‪,‬‬
‫יש הבדלים בין עבירות המין בשיעור השינוי במספרן בין ‪ 2019‬ל‪.2020-‬‬

‫תרשים ‪ :7‬שיעור השינוי במספר עבירות המין לפי סוג‪2020–2019 ,‬‬

‫משנת ‪ 2018‬עד שנת‬
‫‪ 2019‬גדל מספר‬ ‫‪32%‬‬
‫העבירות בתיקי‬
‫עבירות מין כלפי‬ ‫‪23%‬‬
‫נשים ב‪ .5%-‬עיקר‬
‫הגידול במספר‬
‫העבירות נבע מגידול‬
‫בעבירות הטרדה‬
‫‪5%‬‬ ‫‪4%‬‬
‫מינית ומעשה מגונה‬
‫בפומבי‪.‬‬
‫אינוס ובעילה מעשה מגונה מעשה מגונה אינוס בכוח או הטרדה מינית מעשה מגונה כלל העבירות‬
‫בכוח‬ ‫באיומים‬ ‫בפומבי‬ ‫שלא בכוח‬ ‫שלא כחוק‬
‫‪-6%‬‬
‫‪-8%‬‬

‫‪-17%‬‬

‫בתרשים עולה כי עיקר הגידול במספר העבירות נבע מגידול במספר עבירות הטרדה מינית‬
‫ומעשה מגונה בפומבי‪ .‬בהקשר זה נזכיר שבשנת ‪ 2020‬החל משבר הקורונה‪ ,‬ובמהלכו חלו‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪12‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫הגבלות על פעילות ועל תנועת אנשים‪ ,‬לרבות סגירת מקומות בילוי‪ ,‬מוסדות לימוד ומקומות‬
‫עבודה לתקופות ממושכות‪ .‬הגבלות אלו היו עשויות להשפיע על תמהיל עבירות המין שנעברו‪,‬‬
‫ובפרט ייתכן שהן עשויות להסביר את העלייה בהיקף עבירות ההטרדה המינית‪ ,‬עבירה שאפשר‬
‫לעבור גם באופן מקוון‪ .‬לעניין זה נציין כי בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי‬
‫בחודש יוני ‪ 2020‬מסר נציג המשטרה כי בשנת ‪ 2019‬נפתחו ‪ 231‬תיקי משטרה בגין פרסום‬
‫תצלומים‪ ,‬הקלטות או סרטים בעלי אופי מיני ללא הסכמת המצולם‪ ,‬קרי‪ ,‬עבירה על "חוק‬
‫הסרטונים" (סעיף ‪(3‬א)(‪5‬א) לחוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬התשנ"ח–‪ 13;)1998‬בדיון של הוועדה‬
‫‪14‬‬
‫בנושא באוקטובר ‪ 2021‬נמסר מהמשטרה כי בשנת ‪ 2020‬נפתחו ‪ 401‬תיקים בגין עבירה זו‪,‬‬
‫כלומר חלה עלייה של ממש לעומת הנתון שנמסר בשנה שקדמה לה‪.‬‬

‫תלונות מקוונות‬

‫באפריל ‪ 2020‬הוקמה מערכת מקוונת להגשת תלונות פליליות‪ ,‬ובכללן עבירות מין‪ ,‬כדי להקל‬
‫על המתלוננים ליצור קשר ראשוני עם המשטרה‪ .‬מהנתונים שנמסרו לנו עולה כי בשנת ‪2020‬‬
‫(מאז אפריל) נפתחו ‪ 173‬תיקים בגין עבירות מין שבוצעו כנגד נשים בעקבות תלונות‬
‫שהוגשו באופן מקוון (מתוך מעל ‪ 4,000‬תיקים שנפתחו בשנה כולה)‪ .‬חלק הארי של העבירות‬
‫בתיקים אלו (‪ 46%‬מהעבירות) הן עבירות הטרדה מינית; ‪ 5%‬מהעבירות הן עבירות אינוס‪,‬‬
‫לעומת ‪ 20%‬בכלל תיקי עבירות המין שנפתחו בשנים ‪.2020–2019‬‬

‫מנתוני השנתון הסטטיסטי של המשטרה עולה כי מאז פתיחת השירות באפריל ‪ 2020‬ועד‬
‫ספטמבר של אותה שנה הוגשו מעל ‪ 17,000‬תלונות מקוונות (בכל תחום‪ .‬יובהר כי תלונה אינה‬
‫‪15‬‬
‫מביאה בהכרח לפתיחת תיק)‪ .‬תלונות אלו הן ‪ 11%‬מכלל התלונות שהוגשו באותה תקופה‪.‬‬

‫‪ 3.2‬תיקים לפי מספר הקורבנות ומספר החשודים‬

‫כאמור‪ ,‬בכל תיק משטרתי עשויים להיות כמה קורבנות‪ .‬ב‪ 4,160-‬תיקי עבירות המין כלפי נשים‬
‫שנפתחו ב‪ 2019-‬נרשמו ‪ 5,202‬קורבנות‪ .‬להלן יוצג מספר התיקים בפילוח לפי מספר הקורבנות‬
‫בתיק‪.‬‬

‫‪ 13‬הכנסת ה‪ ,23-‬הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי‪ ,‬פרוטוקול ‪ :3‬יישום ואכיפה של חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס' ‪,)10‬‬
‫התשע"ד–‪ – 2014‬חוק הסרטונים‪ 29 ,‬ביוני ‪.2020‬‬
‫‪ 14‬הכנסת ה‪ ,24-‬הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי‪ ,‬שידור הישיבה‪ :‬דיון מהיר בנושא סחיטה מינית וכלכלית של נשים שתמונות‬
‫וסרטונים שלהן מופצות ברשת‪ 26 ,‬באוקטובר ‪.2021‬‬
‫‪ 15‬עיבוד נתוני משטרת ישראל‪ ,‬השנתון הסטטיסטי ‪ ,2020‬מאי ‪ ,2021‬עמ' ‪.22‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪13‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪-‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫תרשים ‪ :8‬תיקי עבירות מין כלפי נשים לפי מספר הקורבנות בתיק‪2019 ,‬‬
‫ב‪ 13%-‬מ‪4,160-‬‬ ‫ארבע נפגעות או יותר‪84 ,‬‬
‫התיקים שנפתחו בגין‬ ‫שלוש נפגעות‪89 ,‬‬
‫שתי נפגעות‪355 ,‬‬
‫עבירות מין כלפי‬ ‫נפגעת אחת‪3,632 ,‬‬

‫נשים (‪ 528‬תיקים)‬
‫העבירות בוצעו כלפי‬
‫יותר מנפגעת אחת‪.‬‬

‫ב‪ 87%-‬מהתיקים העבירות בוצעו על פי החשד כלפי נפגעת אחת‪.‬‬

‫ב‪ 13%-‬מהתיקים (‪ 528‬תיקים) העבירות בוצעו כלפי יותר מנפגעת אחת‪ :‬ב‪ 9%-‬מהתיקים‬
‫נרשמו שתי נפגעות‪ ,‬ב‪ 2%-‬מהתיקים נרשמו שלוש נפגעות וב‪ 2%-‬מהתיקים נרשמו ארבע‬
‫נפגעות או יותר (עד ‪ 62‬נפגעות בתיק אחד)‪.‬‬

‫בכל תיק משטרתי עשויים להיות כמה חשודים‪ .‬ברבע מ‪ 4,160-‬תיקי עבירות המין כלפי נשים‬
‫שנפתחו בשנת ‪ 2019‬לא נרשמו חשודים‪ .‬ב‪ 3,100-‬התיקים עם חשודים (תיקים גלויים) יש‬
‫‪ 3,327‬חשודים רשומים‪ .‬להלן יוצג פילוח תיקים אלו לפי מספר החשודים בתיק‪.‬‬

‫תרשים ‪ :9‬תיקי עבירות מין כלפי נשים עם חשודים רשומים לפי מספר החשודים בתיק‪,‬‬
‫‪2019‬‬
‫ב‪ 5%-‬מהתיקים עם‬ ‫ארבעה חשודים או יותר‪16 ,‬‬
‫שלושה חשודים‪24 ,‬‬
‫חשוד (‪ 141‬תיקים) יש‬ ‫שני חשודים‪101 ,‬‬
‫יותר מחשוד אחד‬ ‫חשוד אחד‪2,960 ,‬‬

‫(עד ‪ 12‬חשודים בתיק‬

‫אחד)‪.‬‬

‫ב‪ 141-‬תיקים שנפתחו ב‪ 5%( 2019-‬מהתיקים עם חשוד) יש יותר מחשוד אחד (עד ‪12‬‬
‫ב‪ 22-‬תיקים יש כמה‬ ‫חשודים בתיק אחד)‪.‬‬
‫חשודים וגם כמה‬
‫קורבנות‪.‬‬ ‫ב‪ 22-‬תיקים נרשמו כמה חשודים וגם מה קורבנות‪.‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪14‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫‪ 3.3‬תיקים לפי קבוצת אוכלוסייה‬

‫מכיוון שקבוצות האוכלוסייה נבדלות בגודלן‪ ,‬חישבנו את מספר תיקי עבירות המין כלפי נשים‬
‫ביחס לגודל קבוצת אוכלוסייה של הנפגעת‪ .‬בעבור כל קבוצה יוצג מספר התיקים –ל‪ 1,000-‬נפש‬
‫‪16‬‬
‫באותה קבוצה‪.‬‬

‫תרשים ‪ :10‬תיקי עבירות מין כלפי נשים –ל‪ 1,000-‬נפש לפי קבוצת האוכלוסייה של‬
‫הנפגעת בתיק‪2020–2019 ,‬‬
‫‪2.4‬‬

‫‪2.1‬‬

‫‪1.5‬‬

‫‪0.9‬‬

‫נפגעות יהודיות‬ ‫נפגעות לא יהודיות‬ ‫נפגעות יהודיות‬ ‫נפגעות יהודיות‬

‫ותיקות‬ ‫עולות‬

‫בתרשים עולה כי בשנים ‪ 2020–2019‬שכיחות תיקי עבירות במין עם נפגעת יהודייה הייתה‬
‫כ‪ 2-‬תיקים לכל ‪ 1,000‬נשים‪ ,‬ואילו שכיחות תיקי עבירות מין עם נפגעת לא יהודייה הייתה‬
‫פחות מתיק אחד לכל ‪ 1,000‬נשים‪ .‬גם בתוך קבוצת הנשים היהודיות נמצא פער בין ותיקות‬
‫(‪ 2.4‬ל‪ )1,000-‬ובין עולות שעלו לארץ אחרי ‪ 1.5( 1989‬ל‪.)1,000-‬‬

‫‪ 3.4‬הזיקה של החשוד לקורבן‬

‫להלן יוצגו נתונים בדבר הזיקה של החשוד לקורבן בתיקי עבירות מין כלפי נשים‪ .‬יובהר כי סעיף‬
‫הזיקה מוזן על ידי החוקר בתיק‪ ,‬והוא בוחר קטגוריה מתוך רשימה ארוכה ומפורטת; לנוכח‬
‫השיעור הגבוה של תיקים שבהם הוזן בסעיף זה "אחר" (כמעט ‪ 40%‬מהתיקים)‪ ,‬נראה כי יש‬
‫לנקוט משנה זהירות בפירוש הנתונים ולראות בהם אומדן בלבד‪ .‬היות שטווח הטעות גדל ככל‬
‫שהקטגוריה קטנה יותר‪ ,‬נערך קיבוץ של קטגוריות לקבוצות‪ ,‬אך בכל זאת יש לפרש את הנתונים‬
‫‪17‬‬
‫בזהירות‪.‬‬

‫‪ 16‬מקור נתוני האוכלוסייה‪ :‬עיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪ ,2018‬לוח ‪ , 2.3‬אוכלוסייה‪ ,‬לפי קבוצת‬
‫אוכלוסייה‪ ,‬דת מין וגיל‪ 4 ,‬בספטמבר ‪ ;2018‬אוכלוסיית העולות לאחר ‪ 1990‬לפי גיל בחומשות‪ ,‬הועבר בדוא"ל‪ 31 ,‬באוקטובר ‪.2018‬‬
‫‪ 17‬יש להתייחס לנתונים אלו במשנה זהירות גם משום שבאותו תיק עשויים להירשם כמה חשודים וכמה קורבנות וסוגי הקשרים ביניהם עשויים‬
‫להיות שונים‪ ,‬אולם מספר הזיקות זהה למספר התיקים‪ ,‬ועל כן ייתכן שלא כל הזיקות בתיק באות לידי ביטוי בנתונים שיוצגו‪.‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪15‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫תרשים ‪ :11‬הזיקה של החשוד לקורבן בתיקי עבירות מין כלפי נשים‪2020–2019 ,‬‬

‫קרבת משפחה מדרגה ראשונה*‬ ‫‪15%‬‬

‫קרבת משפחה אחרת‬ ‫‪4%‬‬

‫היכרות מוקדמת‬ ‫‪5%‬‬ ‫סך הכול‪8,509 :‬‬

‫בקרוב ל‪40%-‬‬
‫מהתיקים לא מצוינת‬ ‫תיקים‬
‫ללא היכרות מוקדמת‬ ‫‪40%‬‬
‫זיקה ספציפית של‬
‫החשוד לקורבן‬
‫העבירה‪ .‬ב‪29%-‬‬
‫מהתיקים שמצוינת‬ ‫לא ידוע‬ ‫‪37%‬‬
‫בהם זיקה ספציפית‬
‫הפגיעה המינית‬
‫התרחשה בתוך‬ ‫* לרבות בני זוג לשעבר והורים וילדים חורגים‪.‬‬

‫המשפחה‪ .‬ב‪63%-‬‬ ‫בקרוב ל‪ 40%-‬מהתיקים לא מצוינת זיקה ספציפית של החשוד לקורבן העבירה‪.‬‬
‫מהתיקים עם זיקה‬
‫לא הייתה היכרות בין‬ ‫ב‪ 29%-‬מהתיקים שבהם מצוינת זיקה ספציפית (וב‪ 19%-‬מכלל התיקים) הפגיעה המינית‬
‫הצדדים לפני ביצוע‬ ‫נעשתה בתוך המשפחה‪ ,‬על פי רוב בתוך המשפחה הגרעינית (ב‪ 80%-‬מתיקי העבירות‬
‫העבירה‪ .‬לעומת‬
‫במשפחה וב‪ 23%-‬מכלל התיקים שנרשמה בהם זיקה)‪ .‬ב‪ 63%-‬מהתיקים עם זיקה‬
‫זאת‪ ,‬על פי נתוני‬
‫דיווח למרכזים של‬ ‫(וב‪ 40%-‬מכלל התיקים) לא הייתה היכרות בין הצדדים טרם ביצוע העבירה‪.‬‬
‫איגוד מרכזי הסיוע‬
‫יצוין כי על פי נתוני דיווח למרכזים של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית‪ ,‬שיעור‬
‫לנפגעות ונפגעי‬
‫תקיפה מינית‪ ,‬שיעור‬ ‫הדיווחים על פגיעות בידי זר נמוך במידה ניכרת‪ ,‬ובשנת ‪ 2019‬הוא היה ‪ 44%( 9%‬מהפניות‬
‫הפניות בגין פגיעות‬ ‫עסקו בפגיעה במשפחה ו‪ 47%-‬עסקו בפגיעה בידי אדם מוכר אחר)‪ .‬יצוין כי במסגרת הסיוע‬
‫בידי זר נמוך במידה‬ ‫הניתן במרכזים לא נשאלות שאלות יזומות על הפרטים הספציפיים של הפגיעה‪ ,‬של הפונה או‬
‫ניכרת‪ ,‬ובשנת ‪2019‬‬
‫של הפוגע‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל הנתונים המופיעים בפילוחים אלו מחושבים על פי הפניות שבהן התקבל‬
‫הוא היה ‪.9%‬‬
‫‪18‬‬
‫מידע רלוונטי‪ ,‬ולא ידוע לנו מספר הפניות שלא נכלל בהן מידע רלוונטי כזה‪.‬‬

‫‪ 3.5‬עבריינות חוזרת‬
‫ל‪ 70%-‬מ‪ 3,114-‬החשודים שנפתח להם בשנת ‪ 2019‬תיק בגין עבירת מין כנגד אישה יש‬
‫לפחות תיק אחד נוסף בגין עבירות מין במערכת המשטרתית במועד שליפת הנתונים; ל‪-‬‬
‫‪ 59%‬מכלל החשודים התיק הנוסף נפתח בין ‪ 2009‬ל‪ .2019-‬בתרשים להלן יוצג פילוח‬
‫החשודים בעבירות מין בשנת ‪ 2019‬לפי מספר התיקים הנוספים שיש להם בגין עבירות מין‪.‬‬

‫‪ 18‬איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית‪ ,‬צל מגפה‪ :‬השלכות משבר הקורונה על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית (דוח שנתי ‪,)2020‬‬
‫‪ ,2020‬עמ' ‪.25 ,24 ,22‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪16‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫תרשים ‪ :12‬חשודים בתיקי עבירות מין כנגד נשים שנפתחו ב‪ 2019-‬לפי מספר התיקים‬
‫הנוספים שיש להם בגין עבירות מין כנגד נשים*‬
‫לפי נתוני אוגוסט‬
‫‪ ,2021‬ל‪70%-‬‬
‫מ‪ 3,114-‬החשודים‬
‫שנפתח להם בשנת‬
‫‪ 2019‬תיק בגין עבירת‬
‫מין כנגד אישה‪ ,‬יש‬
‫במערכת המשטרתית‬
‫לפחות תיק אחד‬
‫נוסף בגין עבירות מין;‬
‫לרבים מהם כמה‬
‫תיקים קודמים‪,‬‬
‫ומספרם אף עשוי‬
‫להגיע לעשרות‪.‬‬

‫*סכום השיעורים של הקטגוריות מרובות התיקים (‪ )71%‬גדול משיעור החשודים שיש להם יותר מתיק אחד (‪)70%‬‬
‫בגלל עיגול השברים העשרוניים בקטגוריות המשנה‪.‬‬

‫נוסף על המוצג בתרשים נציין כי ל‪ 90-‬חשודים נפתחו יותר מעשרה תיקים בגין עבירות‬
‫מין; ל‪ 50-‬חשודים נפתחו יותר מ‪ 50-‬תיקים; ל‪ 13-‬חשודים נפתחו יותר מ‪ 100-‬תיקים‪.‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪17‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫‪ 3.6‬תיקים לפי סטטוס הטיפול בהם‬

‫תרשים ‪ :13‬תיקי עבירות מין כלפי נשים שנפתחו בשנים ‪2020–2019‬‬
‫לפי סטטוס הטיפול בהם‬
‫על סמך השוואה בין‬
‫נתוני ‪ 2019‬לנתוני‬ ‫(סך הכול‪ 4,160 :‬תיקים)‬

‫‪ ,2020‬ובפרט‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪7% 1%‬‬

‫השוואת נתוני‬
‫התיקים שעודם‬
‫בטיפול בכל שנה‬ ‫(סך הכול‪ 4,349 :‬תיקים)‬
‫לעומת התיקים‬
‫שנסגרו‪ ,‬אפשר‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪52%‬‬ ‫‪41%‬‬ ‫‪3%4%‬‬
‫להניח שחלק לא‬
‫מבוטל מהתיקים‬
‫שעודם בטיפול‬
‫*סגור‬ ‫**הועבר לרשויות התביעה‬ ‫ניתנה החלטה שיפוטית‬ ‫בחקירה‪/‬המתנה‬
‫רשויות התביעה‬
‫עתידים להיסגר ללא‬ ‫* תיקים סגורים‪ :‬לא כולל תיקים שנסגרו בחוסר אשמה; כולל כ‪ 200-‬תיקים בהליך סגירה‪.‬‬
‫הליך משפטי‪.‬‬ ‫**הועבר לרשויות התביעה‪ :‬תיקים שהועברו לפרקליטות או למחלקת התביעות במשטרה‪ .‬ככלל‪ ,‬תיקי עבירות מין‬
‫מטופלים בפרקליטות‪.‬‬

‫עד אוגוסט ‪ 2021‬טרם הסתיים הטיפול ב‪ 45%-‬מתיקי עבירות המין כנגד נשים שנפתחו ב‪-‬‬
‫‪ 2020‬וב‪ 23%-‬מהתיקים שנפתחו ב‪ .2019-‬רוב התיקים הועברו לרשויות התביעה‪ ,‬אך ‪140‬‬
‫תיקים שנפתחו בשנת ‪ 2020‬עדיין היו בחקירה באוגוסט ‪.2021‬‬

‫על סמך השוואה בין נתוני ‪ 2019‬לנתוני ‪ ,2020‬ובפרט השוואת נתוני התיקים שעודם‬
‫בטיפול בכל שנה לעומת התיקים שנסגרו‪ ,‬אפשר להניח שחלק לא מבוטל מהתיקים‬
‫שעודם בטיפול רשויות התביעה עתידים להיסגר ללא הליך משפטי‪ .‬הנחה זו מקבלת תימוכין‬
‫בנתוני פרקליטות המדינה שעל פיהם ‪ 28%‬מתיקי עבירות המין שנפתחו בפרקליטות בשנת‬
‫‪ 2019‬ו‪ 30%-‬מהתיקים שנפתחו ב‪ – 2020-‬המשטרה המליצה מראש לגנוז אותם;‪ 19‬בממוצע‬
‫רב‪ -‬שנתי כתבי אישום מוגשים בכרבע מתיקי עבירות המין הנפתחים אשר המשטרה לא ייעדה‬
‫‪20‬‬
‫מראש לגניזה‪.‬‬

‫ניתחנו את סטטוס הטיפול בתיקים שנפתחו ב‪ 2019-‬לפי סוגי העבירות כדי לבדוק אם יש‬
‫הבדלים בשיעורי סגירת התיקים לעומת התמונה המצטיירת מבחינת כלל התיקים‪:‬‬

‫‪ 19‬תיקים שהומלץ לגנוז הם תיקים שהמשטרה מעבירה לפרקליטות עם המלצה שאין מקום להגיש בהם כתב אישום (בין משום שהראיות‬
‫אינן מספיקות ובין משום שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין)‪ ,‬בעבירות שבהן סמכות הגניזה נתונה לפרקליטות‪ .‬תיקים אלו‬
‫נבחנים על ידי פרקליט בכיר במסלול בחינה מהיר שבמסגרתו התיק מועבר להמשך עיון מעמיק יותר או נגנז‪.‬‬
‫‪ 20‬פרקליטות המדינה‪ ,‬סיכום שנה ‪ ,2019‬עמ' ‪ ;123 ,77 ,75‬סיכום שנה ‪ 4 ,2020‬בנובמבר ‪ ,2021‬עמ' ‪.38‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪18‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫שיעור נמוך יחסית של תיקי אינוס ובעילה שלא כחוק נסגרו (‪ )57%‬ושיעור גבוה יחסית‬ ‫‪‬‬
‫יותר ממחצית‬ ‫הועברו לרשויות התביעה וטרם הסתיים הטיפול בהם (‪ )31%‬או שניתנה בהם החלטה‬
‫התיקים שנפתחו ב‪-‬‬ ‫שיפוטית (‪.)11%‬‬
‫‪ 2019‬ונסגרו (עד‬
‫אוגוסט ‪ )2021‬נסגרו‬ ‫שיעור גבוה יחסית של תיקי עבירות מעשה מגונה בפומבי נסגרו (‪ )78%‬ושיעור נמוך‬ ‫‪‬‬
‫עקב חוסר ראיות;‬ ‫יחסית הועברו לרשויות התביעה (‪ )17%‬וטרם הסתיים הטיפול בהם‪.‬‬
‫כמעט שליש‬
‫מהתיקים נסגרו היות‬ ‫‪ 3.6.1‬תיקים שנסגרו לפי עילת סגירת תיק‬
‫שזהות העבריין‬ ‫היות שטרם הסתיים הטיפול בחלק גדול יחסית מהתיקים שנפתחו בשנת ‪ ,2020‬להלן יוצג פילוח‬
‫נותרה לא ידועה;‬
‫התיקים שנפתחו בשנת ‪ 2019‬ונסגרו עד אוגוסט ‪ 2021‬על פי העילה לסגירת התיק‪.‬‬
‫שישית מהתיקים‬
‫נסגרו בנימוק שנמצא‬ ‫תרשים ‪ :14‬תיקי עבירות מין שנפתחו ב‪ 2019-‬ונסגרו (עד אוגוסט ‪ )2021‬לפי עילת‬
‫כי נסיבות העניין אינן‬ ‫הסגירה‬
‫מתאימות לפתיחה‬ ‫אחר*‬
‫בחקירה או להעמדה‬ ‫נסיבות העניין אינן‬
‫‪3%‬‬
‫מתאימות לחקירה‬
‫לדין‪.‬‬ ‫או להעמדה לדין‬
‫‪15%‬‬

‫סך הכול‪:‬‬
‫חוסר ראיות‬
‫‪ 2,707‬תיקים‬ ‫‪53%‬‬
‫תיקים שנסגרים עקב‬
‫חוסר אשמה מוחרגים‬
‫עבריין לא נודע‬
‫מהסטטיסטיקה‬ ‫‪29%‬‬
‫המשטרתית ועל כן‬
‫אינם נכללים בנתונים‬
‫אלו‪ ,‬ואין ביכולתנו‬
‫לומר מה מספרם‪.‬‬ ‫*אחר‪ :‬החשוד אינו בר‪-‬עונשין מטעמי גיל (‪ 28‬תיקים); הסדר מותנה (‪ ;)21‬מות החשוד או אי‪-‬איתור החשוד‬
‫על פי נתוני‬ ‫(‪ ;)15‬התיישנות (‪ ;)11‬החשוד אינו בר‪-‬עונשין מטעמי אי‪-‬שפיות (‪ ;)8‬העברה לרשות אחרת (‪.)1‬‬
‫הפרקליטות‪16% ,‬‬ ‫מ‪ 2,707-‬התיקים שנסגרו –‬
‫מתיקי עבירות המין‬
‫שנסגרו בפרקליטות‬ ‫יותר ממחצית התיקים (‪ )53%‬נסגרו עקב חוסר ראיות;‬ ‫‪‬‬
‫ללא הגשת כתב‬
‫‪ 29%‬מהתיקים נסגרו היות שזהות העבריין נותרה לא ידועה;‬ ‫‪‬‬
‫אישום בשנת ‪2020‬‬
‫נסגרו מעילה זו –‬ ‫‪ 15%‬מהתיקים נסגרו היות שנמצא שנסיבות העניין אינן מתאימות לפתיחה‬ ‫‪‬‬
‫שיעור זהה לזה‬ ‫‪21‬‬
‫בחקירה או להעמדה לדין‪.‬‬
‫שהתקבל לגבי כל‬
‫העבירות‪.‬‬

‫‪ 21‬על פי סעיפים ‪ 59‬ו‪(62-‬א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬התשמ"ב–‪ ,1982‬עשויה להתקבל החלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא‬
‫להעמיד לדין גם אם יש חשד סביר שבוצעה העבירה או נמצאו ראיות מספקות לאישום‪ ,‬בין היתר בהתבסס על שיקולים הקשורים למידת‬
‫חומרת העבירה ונסיבות ביצועה‪ ,‬על הנסיבות האישיות של החשוד ועל נסיבות הקשורות בנפגע העבירה‪ .‬משרד המשפטים‪ ,‬הנחיית‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪19‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫כאמור‪ ,‬תיקים שנסגרים עקב חוסר אשמה מוחרגים מהסטטיסטיקה המשטרתית ועל כן אינם‬
‫נכללים בנתונים אלו‪ ,‬ואין ביכולתנו לומר מה מספרם‪ .‬פרקליטות המדינה מדווחת על סגירת‬
‫תיקים מחמת חוסר אשמה‪ ,‬ועל פי נתוניה‪ 16% ,‬מתיקי עבירות המין שנסגרו בפרקליטות‬
‫ללא הגשת כתב אישום בשנת ‪ 2020‬נסגרו מעילה זו – שיעור זהה לזה שהתקבל לגבי כל‬
‫‪22‬‬
‫העבירות‪.‬‬

‫בניתוח של עילת סגירת התיק לפי עבירה עולה כי לעומת התמונה המצטיירת בבחינת כלל‬
‫התיקים שנפתחו ב‪ 2019-‬ונסגרו –‬

‫שיעור גבוה יחסית של תיקי אינוס בכוח או באיומים ותיקי אינוס ובעילה שלא כחוק נסגרו‬ ‫‪‬‬
‫בהיעדר ראיות (‪ )74%‬ושיעור נמוך יחסית של תיקים נסגרו בעילת עבריין לא נודע (‪12%‬‬
‫ו‪ 7%-‬בהתאמה);‬

‫בתיקי מעשה מגונה בפומבי ובתיקי הטרדה מינית שנסגרו תמונת המצב הפוכה‪ :‬שיעור‬ ‫‪‬‬
‫נמוך של תיקים כאלה נסגרו בהיעדר ראיות (‪ 38%‬ו‪ 41%-‬בהתאמה) ושיעור גבוה נסגרו‬
‫בעילת עבריין לא נודע (‪ 50%‬ו‪ 38%-‬בהתאמה)‪.‬‬

‫‪ 3.6.2‬תוצאות הליכים משפטיים שהסתיימו (נתוני פרקליטות המדינה)‬

‫מנתוני פרקליטות המדינה על תוצאות הליכים משפטיים שהסתיימו (הליכים שנפתחו באותה‬
‫שנה או קודם לכן‪ ,‬שכאמור‪ ,‬אינם נכללים בהכרח בנתונים על תיקי המשטרה שהוצגו לעיל) עולה‬
‫כי בשנת ‪ 2020‬הסתיימו ‪ 669‬הליכים משפטיים כנגד ‪ 701‬נאשמים‪ .‬להלן יוצג פילוח הנאשמים‬
‫לפי תוצאות ההליך נגדם‪.‬‬

‫פרקליט המדינה ‪ :1.1‬אי‪ -‬פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה‪/‬להעמדה לדין"‪,‬‬
‫‪ 2‬בינואר ‪ ,1994‬עדכון אחרון‪ 2 :‬בספטמבר ‪.2019‬‬
‫‪ 22‬פרקליטות המדינה‪ ,‬סיכום שנה ‪ 4 ,2020‬בנובמבר ‪ ,2021‬עמ' ‪.38‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪20‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫תרשים ‪ :15‬נאשמים בעבירות מין שההליך המשפטי נגדם הסתיים בשנת ‪2020‬‬
‫‪23‬‬
‫לפי תוצאות ההליך‬
‫‪ 85%‬מ‪701-‬‬
‫הנאשמים שההליך‬ ‫אחר*‬
‫‪1%‬‬
‫המשפטי בעניינם‬ ‫הפסקת הליכים ‪/‬‬
‫הסתיים בשנת ‪2020‬‬ ‫חזרה מכתב אישום‬
‫הורשעו בביצוע‬ ‫‪9%‬‬

‫העבירה או שנקבעה‬ ‫זיכוי‬ ‫סך הכול‪:‬‬

‫אשמתם ללא‬ ‫‪5%‬‬
‫‪ 701‬נאשמים‬ ‫הרשעה ‪ /‬קביעת‬
‫הרשעה‪.‬‬ ‫אשמה ללא‬
‫הרשעה‬
‫‪85%‬‬

‫*אחר – אי‪-‬אפשר להמשיך בהליכים מסיבות שונות‪ ,‬דוגמת מות הנאשם‪.‬‬

‫‪ 85%‬מהנאשמים שההליך המשפטי בעניינם הסתיים הורשעו בביצוע העבירה (‪552‬‬

‫נאשמים – ‪ )79%‬או שנקבעה אשמתם ללא הרשעה (‪ 42‬נאשמים – ‪ )6%‬ו‪ 5%-‬מהנאשמים‬
‫זוכו‪ .‬ההליכים נגד ‪ 9%‬מהנאשמים הופסקו‪ ,‬הותלו או שהפרקליטות חזרה בה מכתב‬
‫האישום נגדם‪.‬‬

‫שיעור ההליכים כנגד נאשמים בעבירות מין שהסתיימו בהסדר טיעון נמוך משיעור הסדרי‬
‫הטיעון בכלל העבירות‪ :‬ההליך המשפטי של ‪ 76%‬מהנאשמים שהורשעו או שנקבעה אשמתם‬
‫‪24‬‬
‫ללא הרשעה הסתיים בהסדר טיעון לעומת ‪ 83%‬מהנאשמים בכלל העבירות‪.‬‬

‫‪ .4‬עבירות מין כלפי נשים במבט גיאוגרפי‬

‫‪ 4.1‬תיקי עבירות מין כלפי נשים לפי יחידות גיאוגרפיות‬
‫עד כה הצגנו נתונים ומידע על עבירות מין במבט כלל‪-‬ארצי‪ .‬בפרק זה ביקשנו לבחון את הנושא‬
‫מנקודת מבט מקומית‪ .‬בפרט‪ ,‬ביקשנו לבחון את שכיחות העבירות שבגינן נפתחו תיקים כאלה‬
‫ביישובים בעלי מאפיינים שונים‪ .‬לשם כך קיבלנו פילוח של התיקים שנפתחו במשטרת ישראל‬
‫בשנים ‪ 2020–2019‬לפי היישוב שבו בוצעה העבירה‪ .‬לשם השוואה בין היישובים תיקננו את‬
‫מספר התיקים לפי גודל האוכלוסייה בכל יישוב או בכל קטגוריית יישובים (מספר תיקים‬
‫ל‪ 1,000-‬נפש)‪ .‬נדגיש כי היישוב המצוין הוא המקום שבו על פי נתוני התיק בוצעה העבירה‪,‬‬
‫אך אין הכרח שהמעורבים בתיק יתגוררו בו‪ ,‬ועל כן יש לפרש את הנתונים בזהירות; הדבר‬
‫בולט במיוחד בנוגע לעיר אילת‪ ,‬שהיא מוקד תיירות‪ ,‬ועל כן מספר השוהים בה גדול הרבה יותר‬

‫‪ 23‬פרקליטות המדינה‪ ,‬סיכום שנה ‪ 4 ,2020‬בנובמבר ‪ ,2021‬עמ' ‪.37‬‬

‫‪ 24‬שם‪.‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪21‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫ממספר תושביה הרשומים‪ ,‬אך הדבר נוגע גם ליישובים אחרים‪ ,‬ובפרט יישובים שהם מוקדי‬
‫תיירות‪ .‬נזכיר שהנתונים הסטטיסטיים המובאים במסמך נוגעים לתיקי חקירה שנפתחו‬
‫במשטרה‪ ,‬והם מוגבלים משום שהם מביאים לידי ביטוי רק את המקרים שבהם נפתחה חקירה‬
‫במשטרה‪ .‬להלן יוצגו מספרי התיקים שנפתחו במהלך שנתיים (‪ )2020–2019‬בגין עבירות מין‬
‫שהתבצעו ברשויות מקומיות שמתגוררים בהן ‪ 5,000‬תושבים ומעלה (מספרים מוחלטים ושיעור‬
‫ל‪ 1,000-‬תושבים ביישוב)‪ .‬מוצגות רשויות אשר יחס התיקים בהן עלה על ‪ 1‬ל‪ 1,000-‬נפש‪.‬‬
‫הרשויות מסודרות לפי שיעור העבירות ל‪ 1,000-‬נפש‪.‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪22‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫תרשים ‪ :16‬מספר תיקי עבירות מין (מספרים מוחלטים ושיעור – ל‪ 1,000-‬נפש) ברשויות עם ‪ 5,000‬תושבים‬
‫לפחות (רשויות מובילות בשיעור התיקים)‪2020–2019 ,‬‬

‫אילת‬ ‫‪169; 3.2‬‬

‫טבריה‬ ‫‪106; 2.4‬‬
‫קריית שמונה‬ ‫‪50; 2.2‬‬
‫דימונה‬ ‫‪73; 2.1‬‬
‫תל אביב ‪-‬יפו‬ ‫‪923; 2.0‬‬
‫באר שבע‬ ‫‪406; 1.9‬‬
‫מצפה רמון‬ ‫‪10; 1.9‬‬
‫בית שאן‬ ‫‪32; 1.7‬‬
‫קצרין‬ ‫‪12; 1.6‬‬
‫אופקים‬ ‫‪49; 1.6‬‬
‫עפולה‬ ‫‪84; 1.5‬‬
‫נתיבות‬ ‫‪58; 1.5‬‬
‫שלומי‬ ‫‪10; 1.5‬‬
‫נוף הגליל‬ ‫‪62; 1.5‬‬
‫אשדוד‬ ‫‪316; 1.4‬‬
‫ערד‬ ‫‪37; 1.4‬‬
‫טובא‪-‬זנגרייה‬ ‫‪9; 1.3‬‬
‫חוף הכרמל‬ ‫‪44; 1.3‬‬
‫כרמיאל‬ ‫‪61; 1.3‬‬
‫נהרייה‬ ‫‪76; 1.3‬‬
‫בני עי"ש‬ ‫‪9; 1.3‬‬
‫אשקלון‬ ‫‪183; 1.3‬‬
‫מג'דל שמס‬ ‫‪14; 1.3‬‬
‫מבשרת ציון‬ ‫‪30; 1.2‬‬
‫צפת‬ ‫‪45; 1.2‬‬
‫אשכול‬ ‫‪18; 1.2‬‬
‫קריית ארבע‬ ‫‪9; 1.2‬‬
‫חריש‬ ‫‪16; 1.2‬‬
‫קריית גת‬ ‫‪69; 1.2‬‬
‫מגדל העמק‬ ‫‪31; 1.2‬‬
‫ג'סר א‪-‬זרקא‬ ‫‪18; 1.2‬‬
‫ביתר עילית‬ ‫‪71; 1.2‬‬
‫שדרות‬ ‫‪33; 1.2‬‬
‫חצור הגלילית‬ ‫‪11; 1.2‬‬
‫חוף אשקלון‬ ‫‪21; 1.2‬‬
‫אור יהודה‬ ‫‪43; 1.2‬‬
‫עמק המעיינות‬ ‫‪16; 1.2‬‬
‫ירוחם‬ ‫‪12; 1.2‬‬
‫חדרה‬ ‫‪111; 1.1‬‬
‫רמלה‬ ‫‪86; 1.1‬‬
‫אריאל‬ ‫‪23; 1.1‬‬
‫פתח תקווה‬ ‫‪277; 1.1‬‬
‫קריית עקרון‬ ‫‪12; 1.1‬‬
‫מטה בנימין‬ ‫‪75; 1.1‬‬
‫בית שמש‬ ‫‪134; 1.1‬‬
‫קריית אתא‬ ‫‪62; 1.1‬‬

‫העיר אילת מובילה ביחס בין מספר תיקי עבירות המין ובין מספר התושבים המתגוררים בה‪ ,‬אך‬
‫נזכיר כי אילת היא עיר תיירות‪ ,‬ועל כן מספר השוהים בה גדול הרבה יותר ממספר תושביה‬
‫הרשומים‪ ,‬שעל פיו חושב שיעור המקרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם במספרים מוחלטים אילת נמנית‬
‫עם עשר הרשויות שנפתחו בהן הכי הרבה תיקים בשנים ‪ .2020–2019‬בהקשר זה נזכיר כי‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪23‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫בשנת ‪ 2020‬נפתח חדר אקוטי לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בבית החולים יוספטל‬
‫‪25‬‬
‫באילת‪ .‬עד פתיחתו החדר האקוטי הקרוב ביותר היה בבאר שבע‪.‬‬

‫בהמשך הפרק נציג נתונים על מספר התיקים – ל‪ 1,000-‬נפש ונקבץ את היישובים על פי‬
‫מאפיינים כגון מחוז גיאוגרפי‪ ,‬קבוצת האוכלוסייה המתגוררת ביישוב והאשכול החברתי‪-‬כלכלי‬
‫שאליו הוא משתייך‪.‬‬

‫תרשים ‪ :17‬תיקי עבירות מין כלפי נשים ל‪ 1,000-‬נפש לפי מחוז‪2020–2019 ,‬‬

‫‪1.3‬‬
‫‪1.2‬‬

‫‪0.9‬‬

‫‪0.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.7‬‬

‫הדרום‬ ‫תל אביב‬ ‫ירושלים‬ ‫הצפון‬ ‫חיפה‬ ‫המרכז‬

‫בתרשים עולה ששכיחות תיקי עבירות המין כנגד נשים במחוזות הדרום ותל אביב גבוהה‬
‫במידה ניכרת משכיחותם במחוזות הצפון‪ ,‬חיפה והמרכז‪ .‬יצוין כי שכיחות עבירות המין במחוז‬
‫הדרום נותרת גבוהה גם בניכוי העיר אילת – ‪ 1.2‬תיקים ל‪ 1,000-‬נפש‪.‬‬

‫תרשים ‪ :18‬תיקי עבירות מין כלפי נשים ל‪ 1,000-‬נפש לפי קבוצת האוכלוסייה המתגוררת‬
‫ברשות שבה בוצעה העבירה (ערים ומועצות מקומיות)‪2020–2019 ,‬‬

‫‪1.2‬‬
‫‪1.0‬‬

‫‪0.3‬‬

‫רשויות יהודיות‬ ‫רשויות מעורבות‬ ‫רשויות ערביות‬

‫‪ 25‬הכנסת ה‪ ,23-‬הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי‪ ,‬פרוטוקול ‪ :29‬דיון חירום – עזרה ראשונה לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית –‬
‫קידום הקמת חדרים אקוטיים באילת ובפריפריה‪ 25 ,‬באוגוסט ‪.2020‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪24‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫בתרשים עולה כי שכיחות תיקי עבירות המין שנפתחו בגין עבירות שנעברו ברשויות שרוב‬
‫אוכלוסייתן ערבית נמוכה במידה ניכרת משכיחותם ברשויות יהודיות ומעורבות‪ .‬יצוין כי לא‬
‫נמצאו הבדלים ניכרים בשכיחות התיקים בין תת‪-‬קבוצות בתוך כל קבוצת אוכלוסייה‪ ,‬קרי בין‬
‫יישובים יהודיים חרדיים ליישובים שאינם חרדיים ובין יישובים ערביים‪ ,‬דרוזיים ובדואיים‪.‬‬

‫להלן יוצגו נתונים על שכיחות תיקי עבירות המין כלפי נשים בפילוח לפי האשכול החברתי‪-‬כלכלי‬
‫של אוכלוסיית הרשות שבה בוצעה העבירה‪ .‬היות שרשויות ערביות מרוכזות בתחתית הדירוג‬
‫החברתי‪-‬כלכלי והיות שכאמור שיעור התיקים שנפתחו ברשויות אלו נמוך יחסית‪ ,‬לצד נתוני כלל‬
‫היישובים יוצגו נתוני היישובים היהודיים בלבד‪.‬‬

‫תרשים ‪ :19‬תיקי עבירות מין כלפי נשים ל‪ 1,000-‬נפש לפי אשכול חברתי‪-‬כלכלי‪,‬‬
‫‪ ,2020–2019‬כלל הרשויות (כולל מועצות אזוריות) ורשויות יהודיות בלבד (ערים ומועצות‬
‫מקומיות)‬
‫בפילוח תיקי עבירות‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.5‬‬
‫מין לפי האשכול‬ ‫‪1.4‬‬

‫החברתי‪-‬כלכלי של‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.2‬‬

‫‪1.2‬‬
‫אוכלוסיית הרשות‬ ‫‪1.1‬‬
‫‪1.0‬‬
‫שבה בוצעה העבירה‬ ‫‪0.9‬‬ ‫‪0.9‬‬
‫עולה כי שכיחות תיקי‬ ‫‪0.8 0.8‬‬ ‫‪0.8‬‬
‫‪0.7‬‬ ‫‪0.7‬‬
‫עבירות המין גבוהה‬
‫‪0.6‬‬ ‫‪0.6 0.5‬‬
‫יותר ביישובים‬ ‫‪0.5 0.5‬‬
‫המשתייכים‬
‫לאשכולות הביניים‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬

‫כלל הרשויות (כולל מועצות אזוריות)‬ ‫ערים ומועצות מקומיות יהודיות‬

‫בתרשים עולה כי ככלל‪ ,‬שכיחות תיקי עבירות המין גבוהה יותר ביישובים המשתייכים‬
‫לאשכולות הביניים‪ ,‬ומגמה זו נשמרת גם בניכוי היישובים הערביים (שבהם כאמור שכיחות‬
‫התיקים נמוכה יחסית)‪ .‬יצוין כי באשכול ‪ 10‬ארבעה יישובים בלבד (כולם יהודיים) ובאשכול ‪ 1‬רק‬
‫שניים מהיישובים הם יהודיים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 4.2‬נתונים על חוקרי עבירות מין במבט גיאוגרפי‬
‫במשטרת ישראל משרתים חוקרים שעברו הכשרה ייעודית בנושא הטיפול בעבירות מין (ראו‬
‫להלן פרק ‪ )5.1‬ומוגדרים חוקרי עבירות מין‪ .‬על פי הנוהל המסדיר את הטיפול המשטרתי‬

‫‪ 26‬אם לא מצוין אחרת מקור המידע בפרק זה‪ :‬גל ספן‪ ,‬ראש חוליית עבירות מין‪ ,‬חטיבת החקירות במשטרת ישראל‪ ,‬תשובה על פניית מרכז‬
‫המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬מכתב‪ 17 ,‬באוגוסט ‪.2021‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪25‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪-‬לאומי למאבק באלימות כלפי נש ים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫על פי הנוהל המסדיר‬

‫את הטיפול‬
‫המשטרתי בתלונות‬ ‫בתלונות על עבירות מין‪ 27,‬למעט במקרה חירום‪ ,‬נפגעת העבירה תיחקר בתחנת המשטרה על‬
‫על עבירות מין‪,‬‬ ‫ידי חוקרת עבירות מין‪ ,‬ובהיעדרה – על ידי חוקרת אחרת‪ ,‬ובהיעדרן – על ידי חוקר עבירות מין‪.‬‬
‫למעט במקרה חירום‪,‬‬
‫נפגעת העבירה‬ ‫על פי נתונים שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת לצורך כתיבת מסמך אחר‪ ,‬ביולי ‪2020‬‬
‫תחקר בתחנת‬ ‫שירתו במשטרת ישראל ‪ 2,950‬חוקרים‪ ,‬ובהם ‪ 850‬נשים‪ 28.‬על פי תשובת משטרת ישראל על‬
‫המשטרה על ידי‬
‫פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬במשטרת ישראל משרתים כיום ‪ 234‬חוקרי עבירות‬
‫חוקרת עבירות מין‪,‬‬
‫בהיעדרה – על ידי‬ ‫מין‪ 169 ,‬מהם נשים (‪ .)72%‬בהנחה שלא חל שינוי של ממש במספר החוקרות והחוקרים‬
‫חוקרת אחרת‪,‬‬ ‫המשרתים במשטרת ישראל מאז יולי ‪ ,2020‬אפשר להסיק שכ‪ 20%-‬מחוקרות המשטרה‬
‫ובהיעדרן – על ידי‬ ‫הוסמכו לטפל בתלונות על עבירות מין וכ‪ 8%-‬מחוקרי וחוקרות המשטרה לכך‪.‬‬
‫חוקר עבירות מין‪.‬‬
‫במשטרת ישראל‬ ‫תרשים ‪ :20‬הימצאות חוקרות עבירות מין בתחנות משטרה‬
‫משרתים כיום ‪234‬‬
‫חוקרי עבירות מין‪,‬‬
‫‪ 169‬מהם נשים‬
‫(‪.)72%‬‬

‫ב‪ 69-‬מ‪ 82-‬תחנות‬

‫המשטרה בישראל‬
‫(‪ )84%‬יש לפחות‬
‫חוקרת עבירות מין‬
‫אחת‪ .‬חוקרות נוספות‬
‫מוצבות בחלק‬
‫מהיחידות המרחביות‬
‫והמחוזיות‪ .‬ריכוז גדול‬
‫של תחנות ללא‬
‫חוקרת עבירות מין‬
‫נמצא באזור הצפון‪:‬‬
‫בשליש מהתחנות‬
‫במחוזות צפון וחוף‬
‫אין חוקרת עבירות‬ ‫ב‪ 69-‬מ‪ 82-‬תחנות המשטרה בישראל (‪ )84%‬יש לפחות חוקרת עבירות מין אחת‪ 29.‬בשלוש‬
‫מין‪.‬‬
‫תחנות אין כלל חוקרי עבירות מין; בעשר תחנות אין חוקרת עבירות מין אלא חוקר בלבד;‬
‫שבע מהתחנות שאין בהן חוקרת עבירות מין הן במחוז הצפון (‪ 35%‬מתחנות המשטרה‬

‫‪ 27‬משטרת ישראל‪ ,‬אגף חקירות ומודיעין‪ ,‬נוהל אח"מ ‪ :300.13.013‬הטיפול המשטרתי במתלוננת על עבירות מין‪ 1 ,‬בפברואר ‪.2014‬‬
‫‪ 28‬גל ספן‪ ,‬ראש חוליית עבירות מין במשטרת ישראל‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬מכתב‪ 20 ,‬ביולי ‪ ,2020‬מובא‬
‫בתוך‪ :‬רמי שוורץ‪ ,‬הטרדה מינית בחברה הערבית‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ 8 ,‬בנובמבר ‪ ,2020‬עמ' ‪.22‬‬
‫‪ 29‬לפי נתוני מאי ‪ 2021‬יש בארץ ‪ 78‬תח נות משטרה וארבעה מרחבים אופרטיביים שמתפקדים כתחנות‪ :‬מרחב נתב"ג‪ ,‬מרחב דוד‪ ,‬מרחב‬
‫איילון ומרחב אילת‪ .‬משטרת ישראל‪ ,‬השנתון הסטטיסטי ‪ ,2020‬עמ' ‪.16‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪26‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫במחוז) ושלוש – במחוז החוף (‪ 27%‬מהתחנות במחוז)‪ .‬ב‪ 21-‬תחנות משטרה יש חוקרת או‬
‫חוקר עבירות מין אחד‪ ,‬ב‪ 24-‬תחנות יש שני חוקרים וב‪ 34-‬תחנות יש שלושה חוקרים שעברו‬
‫הסמכה ייעודית או יותר‪ .‬נציין כי לצד החוקרים בתחנות המשטרה‪ 19 ,‬חוקרות ושבעה חוקרי‬
‫עבירות מין נוספים מוצבים בחלק מהיחידות המרחביות והמחוזיות‪.‬‬

‫‪ .5‬הכשרת שוטרים‪ ,‬פרקליטים ושופטים בנושא עבירות מין‬

‫הוועדה הבין‪-‬משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר)‪,‬‬
‫שסיימה את עבודתה בשנת ‪ ,2019‬המליצה (על דעת רוב חבריה) לגבש תוכנית הרצה להקמת‬
‫מערך ייעודי לעבירות מין במחוז שיימצא מתאים‪ .‬בתוכנית ההרצה יוקצו במחוז שייבחר צוות‪,‬‬
‫יחידה או מחלקה בבית המשפט‪ ,‬בפרקליטות ובמשטרת ישראל‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬אשר ייועדו ויוכשרו‬
‫לטיפול בעבירות מין‪ .‬מטרת התוכנית להביא בסופו של דבר לכך שנפגעי עבירת המין יטופלו‬
‫אצל אנשי מקצוע אלו בלבד‪ 30.‬המלצה זו לא יושמה‪.‬‬

‫לצד זאת‪ ,‬הוועדה המליצה על פיתוח של מערך ההכשרות לאנשי מקצוע שבאים במגע‬
‫עם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית בהליך הפלילי והרחבתו‪ .‬לפי הוועדה‪ ,‬הכשרת בעלי‬
‫תפקידים בנושא אלימות מינית משנה את אופן החשיבה שלהם על נפגעי עבירות המין‪,‬‬
‫מעלה את המודעות לצורכיהם ומאפייניהם של נפגעי עבירות מין ועשויה לשפר את היחס‬
‫כלפיהם ואת הטיפול בהם‪ 31.‬באמנת איסטנבול‪ ,‬אמנת מועצת אירופה למאבק באלימות כלפי‬
‫נשים ואלימות במשפחה ומניעתן‪ ,‬שנחשבת "המודל הראוי" להתמודדות עם אלימות כלפי‬
‫נשים‪ ,‬מודגש הצורך החיוני בהכשרת אנשי המקצוע שבאים במגע עם נשים נפגעות אלימות‬
‫(לרבות נפגעות תקיפה מינית)‪ 32.‬נושא ההכשרות נדון בהרחבה במסמך קודם של מרכז המחקר‬
‫והמידע של הכנסת‪ 33,‬ובפרק זה ייסקרו ויעודכנו‪ ,‬על רקע המלצות ועדת ברלינר‪ ,‬עיקרי הדברים‬
‫בכל הנוגע להכשרות של גורמי מקצוע אשר באים במגע עם נפגעי עבירות מין במסגרת ההליך‬
‫הפלילי – שוטרים‪ ,‬פרקליטים ושופטים‪.‬‬

‫‪ 30‬הוועדה הבין‪-‬משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר)‪ ,‬דוח הוועדה‪ ,‬דצמבר ‪ ,2019‬עמ' ‪.111‬‬
‫‪ 31‬שם‪ ,‬עמ' ‪.169–165‬‬
‫‪32‬‬
‫‪Council of Europe, Council of Europe Convention on preventing and combating violence against women and‬‬
‫‪domestic violence, 2011, Article 15 – Training of professionals.‬‬
‫‪ 33‬אהוד בקר ושלי מזרחי סימון‪ ,‬הכשרות לבעלי תפקידים העובדים עם נפגעות תקיפה מינית‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ 8 ,‬במרץ‬
‫‪.2017‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪27‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫‪34‬‬
‫‪ 5.1‬הכשרת שוטרים‬
‫חוקרי עבירות מין הם‬ ‫חוקרי עבירות מין עוברים הסמכה ייעודית לנושא‪ .‬בתשובת המשטרה על פנייתנו לא הובאה‬
‫חוקרים אשר עברו‬ ‫התייחסות למשך ההכשרה אך בשנת ‪ 2017‬נמסר למרכז המחקר והמידע כי הכשרת חוקרי‬
‫הכשרה ייעודית‬
‫עבירות מין אורכת שישה ימים ונערכת בשני מחזורים בשנה‪ ,‬ובכל מחזור משתתפים כ‪30-‬‬
‫בנושא‪ .‬בשנת ‪2018‬‬
‫הוכשרו ‪ 53‬שוטרים‪,‬‬ ‫חוקרים‪ 35.‬מתשובת המשטרה על פנייתנו לצורך כתיבת מסמך זה עולה כי בשנת ‪2018‬‬
‫בשנת ‪ 2019‬הוכשרו‬ ‫השתתפו בהכשרה ‪ 53‬שוטרים‪ ,‬בשנת ‪ 54 – 2019‬שוטרים ובשנת ‪ 26 – 2020‬בלבד‪.‬‬
‫‪ 54‬שוטרים ובשנת‬
‫‪ 2020‬הוכשרו ‪26‬‬ ‫עוד נמסר מהמשטרה כי בשנת ‪ 2021‬נפתחה לראשונה הכשרה ייעודית בת שלושה שבועות‬
‫בלבד‪.‬‬ ‫לחוקרים של מחלקי משפחה – מחלקי חקירה ייעודיים שהוקמו בתחנות המשטרה הגדולות‬
‫והבינוניות המופקדים על כל היבטי הטיפול באלימות במשפחה‪ ,‬עבירות המין והעבירות כלפי‬
‫חסרי ישע‪ .‬במסגרת ההכשרה ניתנו בין היתר גם שיעורים בנושא הטיפול בעבירות המין‪.‬‬

‫לצד ההכשרות לחוקרים ייעודיים‪ ,‬בהכשרת שוטרים במגוון תפקידים‪ ,‬ובהם חוקרים‪ ,‬סיירים‬
‫ומוקדנים‪ ,‬נכללים שיעורים בנושא עבירות מין‪ .‬מלבד ההכשרות הללו‪ ,‬שהן הכשרות‬
‫מסמיכות או מקצועיות‪ ,‬מהמשטרה נמסר כי מעת לעת מופצים לגורמי השטח הרלוונטיים‬
‫חידודי דגשים וריענון הנחיות על פי נוהל הטיפול בעבירות מין‪ ,‬וכי השנה נערך בכל מחוז יום‬
‫עיון בתחום עבירות המין לחוקרים בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית‪.‬‬

‫מאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית‪ ,‬שמעורב כאמור בחלק מההכשרות‬
‫לשוטרים‪ ,‬נמסר בהקשר זה כי מעבר להכשרה הראשונית של חוקרי עבירות המין (ולאחרונה גם‬
‫הכשרת החוקרים במחלקי המשפחה)‪ ,‬שהאיגוד שותף להן‪ ,‬יש חשיבות רבה בקיום הכשרות‬
‫ריענון והכשרות עומק עיתיות לחוקרים העוסקים בתחום‪ .‬כמו כן הדגישו באיגוד את החשיבות‬
‫הרבה של מתן הכשרות בנושא עבירות מין לכל השוטרים וכן הכשרות ייעודיות לכל השוטרים‬
‫אשר עשויים לבוא במגע עם נפגעים ונפגעות מתוקף תפקידם – מוקדני מוקד החירום‪ ,‬יומנאים‬
‫ושוטרי שטח – כדי שיוכלו לתת הנחיות מדויקות לנפגעת בדבר המענים הקיימים (חדרים‬
‫אקוטיים‪ ,‬שירותי סיוע וכדומה) תוך הקפדה על שיח מותאם ומיטיב עימה‪ .‬בהקשר זה נמסר‬
‫מהאיגוד כי לפני כמה שנים התקיים פיילוט ובמסגרתו היה האיגוד מעורב בשתי הכשרות לשוטרי‬
‫שטח (סיור‪ ,‬בילוש‪ ,‬יס"מ ועוד) שעסקו במתן מענה ראשוני לנפגעי תקיפה מינית‪ ,‬אך למרות‬
‫שביעות הרצון של המשתתפים‪ ,‬לא נעשתה הכשרה כזאת שוב‪ .‬עוד נמסר מהאיגוד כי מידת‬
‫שיתוף הפעולה של המשטרה עם מרכזי הסיוע שונה בכל מחוז‪ :‬יש מחוזות שעומדים בקשר‬

‫‪ 34‬אם לא מצוין אחרת מקור המידע בפרק זה‪ :‬גל ספן‪ ,‬ראש חוליית עבירות מין‪ ,‬חטיבת החקירות במשטרת ישראל‪ ,‬תשובה על פניית מרכז‬
‫המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬מכתב‪ 17 ,‬באוגוסט ‪.2021‬‬
‫‪ 35‬אהוד בקר ושלי מזרחי סימון‪ ,‬הכשרות לבעלי תפקידים העובדים עם נפגעות תקיפה מינית‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ 8 ,‬במרץ‬
‫‪.2017‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪28‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫שוטף עם מרכזי הסיוע‪ ,‬ובכלל זה בנושא הכשרות לשוטרים (וכן בהפניית מתלוננות לקבלת סיוע‬
‫‪36‬‬
‫וליווי בהליך הגשת התלונה)‪ ,‬ויש מחוזות שבהם שיתוף הפעולה פחות‪.‬‬

‫בהקשר זה נציין כי ועדת ברלינר המליצה על עריכת השתלמויות עומק עיתיות (נוסף על‬
‫השתלמויות הבסיס) לכל בעלי המקצוע בשרשרת האכיפה אשר באים במגע עם נפגעי‬
‫לא כל הפרקליטים‬ ‫עבירות מין‪ .‬עוד המליצה הוועדה כי כל מי שעשוי לבוא במגע עם נפגעי עבירת מין‬
‫הפליליים המועסקים‬
‫במסגרת ההליך הפלילי‪ ,‬ובכלל זה שוטרי סיור ובילוש‪ ,‬יומנאים ומוקדנים של מוקד ‪ ,100‬יעבור‬
‫כיום בפרקליטות‬
‫עברו הכשרה בתחום‬ ‫השתלמות אחת לפחות כדי שיוכל לזהות צורכי מתלוננים ונפגעים בעבירות המין ולהבין את‬
‫עבירות מין‪ .‬מאז שנת‬ ‫הרגישות הנדרשת בתחום ואת הצורך במתן יחס מכבד ומקצועי‪ 37.‬לנוכח האמור לעיל עולה‬
‫‪ 2021‬מתקיימת‬
‫השאלה אם המלצות אלו מיושמות במלואן‪.‬‬
‫הכשרת חובה בנושא‬
‫במסגרת מסלול‬ ‫‪38‬‬
‫‪ 5.2‬הכשרת פרקליטים‬
‫הכשרת הפרקליטים‬
‫מתשובת פרקליטות המדינה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת ‪ 2017‬עלה כי‬
‫החדשים שנקלטים‬
‫בפרקליטות‪ ,‬ואמורה‬ ‫בהכשרות החובה לעובדי הפרקליטות לא יוחדה הכשרה לתקיפות מיניות‪ ,‬אך הנושא נדון‬
‫להתקיים גם הכשרת‬ ‫בהרצאות בנושאים קרובים‪ 39.‬בתשובה על פנייתנו לצורך הכנת מסמך זה נמסר מהפרקליטות‬
‫עומק לפרקליטים‬ ‫כי מאז שנת ‪ 2021‬מתקיימת הכשרת חובה של יום אחד בנושא עבירות מין במסגרת מסלול‬
‫ותיקים‪.‬‬
‫הכשרת הפרקליטים החדשים שנקלטים בפרקליטות (בשנה ב')‪ .‬בשנת ‪ 2021‬השתתפו‬
‫בהכשרה ‪ 40‬פרקליטים‪ .‬עוד נמסר כי מלבד הכשרת הבסיס עתידה להתקיים הכשרת עומק של‬
‫מרישומי המרכז‬ ‫יומיים בתחום לפרקליטים שהחלו להופיע מול הרכבים בעבירות מין קשות יותר‪ .‬נוסף על‬
‫להכשרה‬ ‫הכשרות חובה אלו הפרקליטות מקיימת הכשרות‪ ,‬השתלמויות‪ ,‬סדנאות וכנסים בנושא עבירות‬
‫ולהשתלמות שופטים‬ ‫מין או נושאים קרובים לפרקליטים ומתמחים‪ .‬בתשובה על פנייתנו נמסר מהפרקליטות כי לא‬
‫עולה שכל השופטים‬
‫העוסקים בתיקים‬ ‫כל הפרקליטים הפליליים המועסקים כיום בפרקליטות עברו הכשרה בתחום עבירות מין‪,‬‬
‫פליליים בערכאות‬ ‫אך רבים מהם השתתפו בשנים האחרונות ביום עיון או בהכשרה של מכון חרוב‪.‬‬
‫הדיוניות (בית משפט‬
‫שלום ובית משפט‬
‫‪40‬‬
‫‪ 5.3‬הכשרת שופטים‬
‫מחוזי) עברו את‬ ‫מהנהלת בתי המשפט נמסר כי משנת ‪ 2013‬עד שנת ‪ 2019‬כל שופט בתחום הפלילי חויב לעבור‬
‫ההכשרה בתחום‬ ‫הכשרה של שלושה‪-‬ארבעה ימים בנושא עבירות מין וסחר בבני אדם בשנה הראשונה שלאחר‬
‫עבירות המין‪.‬‬
‫מינויו‪ .‬את ההכשרה בנה שופט מחוזי מכהן מומחה בתחום‪ ,‬והיא נערכה בהשתתפות אנשי‬
‫מקצוע בתחום עבירות המין‪ ,‬ובהם גורמי טיפול ונציגי עמותות העוסקות בנושא‪ .‬היא עסקה‬

‫‪ 36‬איילת רזין בית‪-‬אור‪ ,‬היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית בישראל‪ ,‬שיחת טלפון‪ 14 ,‬בנובמבר ‪,2021‬‬
‫דוא"ל ‪ 15‬בנובמבר ‪.2021‬‬
‫‪ 37‬הוועדה הבין‪-‬משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (ועדת ברלינר)‪ ,‬דוח הוועדה‪ ,‬דצמבר ‪ ,2019‬עמ' ‪.168‬‬
‫‪ 38‬אלון סיון‪ ,‬לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים)‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬מכתב‪ 14 ,‬בנובמבר‬
‫‪ ;2021‬עידית שניאור‪ ,‬מתמחה ב לשכת המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים)‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪,‬‬
‫דוא"ל‪ 17 ,‬בנובמבר ‪.2021‬‬
‫‪ 39‬אהוד בקר ושלי מזרחי סימון‪ ,‬הכשרות לבעלי תפקידים העובדים עם נפגעות תקיפה מינית‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ 8 ,‬במרץ‬
‫‪ ,2017‬עמ' ‪.5‬‬
‫‪ 40‬אורית במני‪ ,‬יועצת בכירה למנהל הנהלת בתי המשפט‪ ,‬תשובה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬דוא"ל‪ 11 ,‬בנובמבר ‪.2021‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪29‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪-‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫בהיבטים תיאורטיים ומעשיים של סוגיות הקשורות בעבירות מין וסחר בבני אדם‪ ,‬כגון המעמד‬
‫וה זכויות של נפגעי עבירות מין‪ ,‬עבירות מין במשפחה‪ ,‬היבטים פסיכולוגיים של פגיעות מיניות‪,‬‬
‫חקירת ילדים והתמודדות השופט בתחום עבירות המין עם טראומה משנית‪ .‬בשנים ‪2019–2017‬‬
‫השתתפו בשלוש ההכשרות השנתיות שהתקיימו קרוב ל‪ 150-‬שופטים‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2020‬לא התקיימו הכשרות בנושא‪ ,‬הן בשל הגבלות הקורונה והן משום שלא מונו שופטים‬
‫חדשים בתקופה זו‪ .‬בתחילת ‪ 2021‬התקיימה הכשרה מצומצמת של יומיים לכ‪ 30-‬שופטים (בשל‬
‫הגבלות הקורונה) בנושא עבירות מין וסחר בבני אדם‪.‬‬

‫במענה על פנייתנו נמסר כי מרישומי המרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים עולה שכל‬
‫השופטים העוסקים בתיקים פליליים בערכאות הדיוניות (בית משפט שלום ובית משפט‬
‫מחוזי) עברו את ההכשרה בתחום עבירות המין‪.‬‬

‫בעקבות המלצות‬ ‫בעקבות המלצות ועדת ברלינר‪ ,‬שנשיאת בית המשפט העליון אימצה‪ ,‬הוחלט על עריכת‬
‫ועדת ברלינר‪,‬‬ ‫שינויים במתכונת ההכשרה בנושא עבירות מין ושילוב תכנים נוספים בתוכנית ההכשרה‬
‫שנשיאת בית המשפט‬ ‫הראשונית (שאורכה שלושה ימים) שאותה כל שופט שמיועד לעסוק בתחום הפלילי יחויב לעבור‬
‫העליון אימצה‪,‬‬
‫במהלך השנתיים הראשונות שלאחר מינויו‪ .‬נוסף על ההכשרה הראשונית משולבת בתוכנית‬
‫הוחלט על עריכת‬
‫שינויים במתכונת‬ ‫ההשתלמויות השנתית של המרכז מאז שנת ‪ 2021‬הכשרה ממוקדת ומעמיקה בתחום‬
‫ההכשרה בנושא‬ ‫עבירות המין לשופטים העוסקים בתחום הפלילי‪ .‬ההכשרה אמורה להתקיים אחת לשנתיים‪,‬‬
‫עבירות מין‪ ,‬והיא‬ ‫וכל שופט העוסק בתיקים פליליים יידרש להשתתף בה אחת לארבע שנים לכל היותר‪ .‬ההכשרה‬
‫תכלול הכשרה‬
‫הראשונה במתכונת זו אמורה להתקיים בסוף שנת ‪ 2021‬ואמורים להשתתף בה מעל ‪70‬‬
‫ראשונית והכשרה‬
‫עיתית לשופטים‬ ‫שופטים‪.‬‬
‫בתחום הפלילי‪ ,‬וכן‬
‫עוד הוחלט בעקבות אימוץ המלצות ועדת ברלינר לשלב בתוכנית ההכשרות של המרכז‬
‫יום עיון בנושא לכלל‬
‫השופטים העוסקים‬ ‫הכשרה חדשה בנושא "נפגעי תקיפה מינית בהליך אזרחי"‪ .‬הכשרה זו מיועדת לכל‬
‫בתיקים אזרחים‬ ‫השופטים העוסקים בתיקים אזרחיים ולשופטי משפחה‪ .‬ההכשרה נערכת במתכונת של יום עיון‬
‫ולשופטי משפחה‪.‬‬ ‫(בשלב הראשון בתדירות של פעמיים בשנה)‪ ,‬וכל השופטים העוסקים בתיקים אזרחיים ובתיקי‬
‫משפחה נדרשים להשתתף בה בתוך שלוש שנים לכל המאוחר‪ .‬בההכשרה נבחנים המאפיינים‬
‫הייחודיים של נפגע עבירת מין והשלכותיהם על מעמדו כתובע בהליך אזרחי‪ ,‬ונדונים היבטים‬
‫תיאורטיים ומעשיים הרלוונטיים להליך האזרחי של נפגעי תקיפה מינית ולקשר בין הליך זה‬
‫להליך הפלילי‪ .‬ביום העיון הראשון השתתפו כ‪ 120-‬שופטים‪ ,‬ומחזור בהשתתפות כ‪ 150-‬שופטים‬
‫אמור להתקיים בסוף נובמבר ‪.2021‬‬

‫נוסף על ההכשרות הייעודיות‪ ,‬נושא עבירות המין מטופל גם במסגרת השלמויות דוגמת‬
‫השתלמויות שנתיות לשופטי משפחה ונוער‪ ,‬השתלמויות שנתיות לשופטים פליליים והשתלמויות‬
‫בנושא אלימות במשפחה‪.‬‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬

 ‫‪30‬‬ ‫|‬ ‫היום הבין‪ -‬לאומי למאבק באלימות כלפי נשים‪ :‬ריכוז נתונים על עבירות מין‪ ,‬בדגש על עבירות כלפי נשים‬

‫‪www.knesset.gov.il/mmm‬‬ ‫הכנסת – מרכז המחקר והמידע‬