Professional Documents
Culture Documents
זרע שמשון פרשת צו שבת הגדול 465
זרע שמשון פרשת צו שבת הגדול 465
זרע שמשון
פנינים יקרים וקצרים מתורת הגאון המקובל חסידא קדישא
הרב מוה"ר שמשון חיים ב"ר נחמן מיכאל נחמני זלה"ה
מח"ס 'זרע שמשון' ו'תולדות שמשון' נלב"ע ו' אלול תקל"ט ומקום קברו לא נודע
שהבטיח שכל הלומד בספריו יזכה לישועות ונפלאות בבני חיי ומזוני
465 גליון זרע שמשון הלימוד שמשפיע ישועות פרשת צו-שבת הגדול תשפ"ג
אמרות שמשון
צריכין להודות ,שכתוב בהן יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם (תהלים קז ,כא,).
ויזבחו זבחי תודה (שם כב .).רמז נאה יש לדרוש בהמשך הפסוק 'חלת לחם חמץ
יקריב על זבח תודת שלמיו' ,שמרומז בזה כל אותם הארבעה שצריכים להודות.
חייב ליתן תודה [= חלת] לה' - ,מי הם המודים – חולה ,מדבר [= לחם] ,חבוש,
מצולות [= חמץ] ים - ,ועל מה הם מודים ,-קריבה – הולך מדבר שהתקרב הטעם שהוצרך פסוק ללמוד שיהיו בגדי הוצאת הדשן פחותים
למקום יישוב ,רפואה – חולה שנתרפא ,יציאה – יורד הים שיצא ממנו ,בריחה [= הֹוציא ֶאת ַה ֶּד ֶשׁן ֶאל ִמחּוץ לַ ַּמ ֲחנֶ ה ֶאל ּופ ַשׁט ֶאת ְּבגָ ָדיו וְ לָ ַבׁש ְּבגָ ִדים ֲא ֵח ִרים וְ ִ ָ
יקריב] – החבוש שברח ונמלט מבית האסורים( .זרע שמשון פרשתנו אות ה עיי"ש עוד ָמקֹום ָטהֹור (ו ,ד) .בגמרא (שבת קיד ,א) ,אמר רב אחא בר אבא אמר רבי יוחנן ,מנין
דברים מתוקים נפלאים ונחמדים בענין ההודאה). לשינוי בגדים מן התורה שנאמר 'ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים' ,ותנא דבי
רבי ישמעאל למדה תורה דרך ארץ ,בגדים שבשל בהם קדרה לרבו אל ימזוג
בהם כוס לרבו .יש להקשות מה צורך לדבר זה ראיה מן התורה אם הדרך ארץ בזכות ההודאה להקב"ה על נס אחד זוכים לעוד ניסים
ּתֹודה ַחּלֹות ַמּצֹות ְּבלּוֹלת ַּב ֶּׁש ֶמן ְּור ִק ֵיקי
ּתֹודה יַ ְק ִר ֶיבּנּו וְ ִה ְק ִריב ַעל זֶ ַבח ַה ָ
ִ'אם ַעל ָ והסברא נותנת כך.
ַמּצֹות ְמ ֻׁש ִחים ַּב ָּׁש ֶמן וְ סֹלֶ ת ֻמ ְר ֶּבכֶ ת ַחֹּלת ְּבלּוֹלת ַּב ָּׁש ֶמן' (ז ,יב) :ברש"י ,אם על ויש לתרץ ,עפ"י מה שלמדו בגמרא (יומא כג ,ב) שגם את הוצאת הדשן צריך
תודה יקריבנו ,אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו ,כגון יורדי לעשות בבגדי קודש ,ולמדו זאת ממה שבפסוק הוקשו הבגדים
הים ,והולכי מדברות ,וחבושי בית האסורים ,וחולה שנתרפא, שלובש לבגדים שפושט ,וכלשון הגמרא :מקיש בגדים שלובש
שהם צריכין להודות ,שכתוב בהן 'יודו לה' חסדו ונפלאותיו לומדים לבגדים שפושט ,מה להלן בגדי קודש אף כאן בגדי קדש ,אם
לבני אדם ויזבחו זבחי תודה' (תהלים קז ,כא-כב). בחודשי הקיץ כן מה תלמוד לומר 'אחרים' ,פחותים מהם ,כדתנא דבי רבי
כתב בשו"ע (או"ח רי"ח סעיף ה) מי שנעשו לו ניסים הרבה ספר תולדות ישמעאל בגדים שבשל בהם קדרה לרבו אל ימזוג בהם כוס
בהרבה מקומות ,כשמגיע אל אחד מהמקומות שנעשה לו שם שמשון לרבו.
נס ,צריך להזכיר כל שאר המקומות עמו ויכלול כולם בברכה על מסכת אבות שיהיו שצריך ללמדנו בא הפסוק עיקר שאכן לומר יש זה ולפי
אחת .יש להבין מה הטעם שצריך להזכיר כל הניסים שנעשו לו, בגדים אלו בגדי קודש [ -ולא נאמר מחמת הסברה של רבי
ספרו הראשון של רבינו
אף כשרואה רק מקום אחד מהם ,ולכאורה ראוי שבכל מקום ישמעאל שבהוצאת הדשן אין צריך בגדי קודש] ,וזה נלמד ממה
יזכיר את הנס שנעשה לו באותו מקום. שהקיש הכתוב את הבגדים שלובש להוצאת הדשן לבגדים
ונראה שהטעם הוא משום שהנס הראשון גרם את הנס השני, שלבש בתחילה ועתה פושטן ,ומכך אנו למדים שצריכים אותם
והשני גרם את השלישי ,ולכל נס יש שייכות אף לשאר הניסים. הבגדים להיות שווים בקדושתם ,ומעתה אם לא היה הפסוק
מוסיף תיבת 'אחרים' ללמדנו שיהיו פחותים מהם ,שוב לא
וביאור עומק הענין נראה שהוא מפני שאם לא היה מודה
היינו אומרים זאת מן הסברה ,משום שאדרבה היינו אומרים
להקב"ה בנס הראשון והיה כפוי טובה ,לא היה נעשה לו הנס
שצריכים להיות שווים לגמרי שהרי הקישן הכתוב ,ולכך הוצרך
השני ,נמצא שהנס הראשון גרם את הנס השני ,כי היות שנעשה
ללמוד זאת ממה שאמר הפסוק 'אחרים' ומשמע פחותים מהם.
לו הנס הראשון ומפני אותו הנס בא לו חיוב ההודאה ,וזכות
אכן אחר שלמדנו מהפסוק שאף שצריך שיהיו בגדי קודש,
ההודאה גרם שיעשו עמו את הנס השני ,ולכן כשיזדמן לפניו מכל מקום יהיו בגדים אלו פחותים מהבגדים הקודמים ,בא רבי
מקום הנס השני ,צריך להזכיר ולהודות גם על הנס הראשון, תורמים ישמעאל ללמדנו את סברת הדבר משום שבגדים שבשל בהם
שהרי הנס הזה היה הגורם לנס השני .וכשיראה את מקום הנס
הראשון ,צריך להודות ולהזכיר אף את הנס השני להראות כוחו
לזרע שמשון קדירה לרבו אל ימזוג בהם כוס לרבו .אולם מעצמנו לא היינו
שהביא לו גם את הנס השני.
ישועות ורואים אומרים זאת מכיון שאנו רואים שהקישן הכתוב והקפידה תורה
02-80-80-500 שאף בגדים אלו יהיו בגדי קודש כבגדים של שאר העבודות.
ובזה מתפרש יפה בביאור חדש ונפלא הפסוק (תהלים קו א)
347-496-5657 ('זרע שמשון' פרשתנו אות ג)
'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו' ,היינו שנודה לה' בעת שיתן
רמז נאה בפסוק לארבעה שצריכים להודות
www.zerashimshon.co.il
לנו את הטוב האחד ,ועל ידי כך נזכה שיתמיד לנו הטוב לעולם הספר שמחולל פלאות.
ולנצח .וזה גם הטעם שכל מי שמברך ברכת הגומל לאחר אלפים נושעו בהבטחתו. ּתֹודה ַחּלֹות ַמּצֹות ּתֹודה יַ ְק ִר ֶיבּנּו וְ ִה ְק ִריב ַעל זֶ ַבח ַה ָ ִ'אם ַעל ָ
שנעשה לו נס ,השומעים אומרים לו מי שגמלך כל טוב הוא ְּבלּוֹלת ַּב ֶּׁש ֶמן ְּור ִק ֵיקי ַמּצֹות ְמ ֻׁש ִחים ַּב ָּׁש ֶמן וְ סֹלֶ ת ֻמ ְר ֶּבכֶ ת ַחֹּלת
יגמלך כל טוב סלה ,והפירוש לכך כאמור ,שהיות שהוא הודה ּתֹודת
ְּבלּוֹלת ַּב ָּׁש ֶמן ַעל ַחֹּלת לֶ ֶחם ָח ֵמץ יַ ְק ִריב ָק ְר ָּבנֹו ַעל זֶ ַבח ַ
ְשׁלָ ָמיו' (ז ,יב-יג) :ברש"י ,אם על תודה יקריבנו ,אם על דבר הודאה על נס שנעשה לפני הקב"ה על הניסים שאירעו עמו ,אזי מובטח לו שהקב"ה ימשיך לגמול אותו
עוד כהנה וכהנה רחמים וחסדים'( .זרע שמשון' פרשת בשלח אות כד) לו ,כגון יורדי הים ,והולכי מדברות ,וחבושי בית האסורים ,וחולה שנתרפא ,שהם
לאיפם נושעו בהבטחת הזרע שמושן תרומות למען הפצת תורת זרע שמשון 347-496-5657 * 02-80-80-500
פניני שמשון • עניני לקיחת קרבן הפסח
משהתחילו לבקר את טעם שהיה הציווי דוקא בראש חודש
הקרבן נתעוררו למול את עצמם וקשה למה רצה שיהיה דוקא הלקיחה
ועד פסח התרפאו בעשור מה שלא צוה בפסח דורות ,ולמה רצה
וממילא ילפינן מיניה טעם על הארבעה ימים, שיבוא הציווי לישראל דוקא בראש חודש.
לפי שרצה הקב"ה שיאכלו הפסח בשמחה ותירץ האלשיך (פרשת בא) שלפי שהיו ישראל
ובטוב לבב ,שאף על פי שלא צוה עליהם על משוקעים בטומאה רצה ליתן להם עשרה ימים
המילה אלא בעל פה ,שאמר להם 'כל ערל לא כדי שיפרישו את עצמם מכל עשר מדרגות
יאכל בו' ,מכל מקום כבר היה להם רמז על
בשנה זו חל שבת הגדול המילה מ'והיה הדם לכם לאות' כדלקמן ,ועוד
הטומאה ,ואחר שנפרשו מן הטומאה נתן להם
ארבעה ימים כדי שידבקו בקדושה ,דהיינו
ביום י' ניסן וכמו באותה שנה שהיו יודעים שהגלות התחיל כשהפרו המילה
בארבעה אותיות שם המיוחד ,ואחר כך יעשו
שיצאו בני ישראל ממצרים, כנ"ל ,ואם כן כשתבוא הגאולה בודאי שצריכה
הקרבן ביום י"ד לחודש ,ומעתה יהיה להם
ביום זה לקחו בני ישראל המילה שהיא חותמו של אברהם שבזכותו נגאלו,
זכות עצמם מצורף לזכותו של אברהם( .פרשת
ובודאי שהרבה מהם מלו עצמם מבעשור
את השה עבור קרבן פסח לחדש ,וביום הרביעי נתרפאת המכה ועשו בא אות ח)
ונעשה להם נס גדול וכפי הפסח בשמחה( .פרשת בא אות ט) ביקור ארבעה ימים
שמובא בטור (או"ח סימן תל) וזה כדי שיקבלו שכר על כל יום ויום
זירוזם של בני ישראל מוכיח
לשונו ,שבת שלפני הפסח שהיו מוכנים למצוה והטעין לקיחתו ארבעה ימים קודם ,כדי שיעשו
קורין אותו שבת הגדול. אלא לפי שהקב"ה צוה להם בעשור ליקח המצוה לבקרו ממום ארבעה ימים ,ואף על
והטעם לפי שנעשה בו נס הפסח ,והם תיכף ומיד נזדרזו לעשות המצוה, פי שהיו יכולים ליטול אותו ביום י"ד ולבקרו
גדול ,שפסח מצרים מקחו ומכאן מוכח שהיו מוכנים לעשות המצוה ממום אז ,מכל מקום לא היו נוטלים כל כך
בעשור כדכתיב (שמות יב ג) שפירשו מעבודה זרה ,כמו שאמרו ז"ל על פסוק שכר כמו שנוטלים עתה על המעשה שעשו בו
'בעשור לחודש הזה ויקחו משכו וכו' (שמו"ר טו ב) ,ולא ציום על המילה כי בכל יום .ואפשר נמי שבזכות הארבעה מצות
אם בערב פסח כמו שפירש רש"י על פסוק שהיו בידם זכו לארבעה ימים הללו ,ועוד כדי
להם שה לבית אבות שה 'זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו' (שמות שידבקו בקדושת ד' אותיות של השם כמ"ש
לבית' ,ופסח שיצאו ישראל יב מג) ,והיה לישראל מקום לומר למה לא ציונו לעיל בסמוך( .פרשת בא אות ט)
ממצרים היה ביום חמישי על המילה אף באותו יום כי אז היינו נימולים
כדאיתא בסדר עולם ,ונמצא ויוצאים שלא בסכנה ,והקב"ה עשה כדי לנסות 'משכו וקחו לכם' -להראות
שעבדו עבודה זרה רק מחמת טירוף
שי' בחדש היה שבת ,ולקחו אותם ,ולכן בא הכתוב לשבחם 'ואעבור עליך
ואונס
ואראך מתבוססת בדמיך' ,הואיל שמן הדין לא
להם כל אחד שה לפסחו היה לך למול במקום סכנה ,ואומר לך בדמיך והכי נמי ישראל היו רוצים להיות ישראל
וקשר אותו בכרעי מיטתו, חיי ,אני מבטיח לכם שלא יארע לך שום סכנה ונאמנים להקב"ה ,אלא שמכח טירוף הדעת
ושאלום המצריים ,למה זה אלא אדרבא בדם זה תחיו( .פרשת בא אות ט) וקושי השעבוד תקפם יצרם לעשות כמעשה
לכם .והשיבו ,לשחטו לשם הקב"ה רצה להראות
המצריים ,וכיון שנתבשרו בגאולה הרי לבם
פסח במצות השם עלינו .והיו שאין בעבודה זרה ממש שלם בהקב"ה ,ואיגלאי מילתא למפרע שכל
שיניהם קהות על ששוחטין ואפשר נמי שזהו הטעם שהקב"ה רצה שידברו מה שעשו הכל היה באונס גמור .ודייק הכתוב
את אלהיהן ולא היו רשאין זה הציווי לעם בראש חודש ויקחו השה בעשור, לומר משכו וקחו לכם ואמרו ז"ל (שמו"ר טו ב)
משכו ידיכם מעבודה זרה ,ואם האמת שישראל
לומר להם דבר ,ועל שם אותו כדי שיראו ישראל שהעבודה זרה אין לה כח
חטאו אינו די במשיכת ידיהם לבד ,אלא צריך
הנס קורין אותו שבת הגדול. לא קודם הזמן ולא בזמן ממש ולא אחרי כן,
שיקיים הכתוב (ישעיה נה ז) יעזוב רשע דרכו
שהרי הדיבור היה בראש חודש והלקיחה בעשור
ע"כ .להלן נצטט פנינים וזמן השחיטה בי"ד והפיסוח בט"ו ,ואפילו הכי ואיש און וכו' וישוב אל ה' וירחמהו וכו' ,אלא
מדברי רבנו בענין לקיחת הפיסוח שיבא אחרי כן הוא כאילו כבר נעשה, ודאי שלא עבדוה אלא מתוך אונס ,ולפיכך די
קרבן הפסח. שהרי לזה השה כבר מקדים וקורא אותו פסח. להם לומר רוצים אנו למשוך עצמנו מהעבודה
(פרשת במדבר אות ד) זרה ולהקריב קרבן להקב"ה( .פרשת בא אות י).
לקבלת הגליון לשלוח למייל zera277@gmail.com :או באתרzerashimshon.com : מוקד זרע שמשון02-80-80-500 :
ארה"ק הרב ישראל זילברברג 05271-66450
יוצא לאור ע"י זרע שמשון ע"ר 580624120
ארה"ב הרב מנחם בנימין פאשקעסZera Shimshon C/O B Paskesz 1645 48 ST Brooklyn NY 11204 mbpaskesz@gmail.com 347-496-5657 :
ניתן להפקיד בבנק מרכנתיל ()17 ניתן לשלוח תרומות והנצחות לזכות ולע"נ ניתן להשיג את הספר "זרע שמשון"
סניף 635מ.ח 71713028 .ע"ש זרע שמשון בארה"ק05271-66-450 :
כמו"כ ניתן לתרום בכרטיס אשראי ולקחת חלק בהוצאות והפצת הגליונות והספרים בארה"ב347-496-5657 :
זרע שמשון ע"ר 580624120
וזכות הצדיק ודברי תורתו הקדושים יגן מכל צרה וצוקה ,ויושפע על הלומדים ועל המסייעים בני חיי ומזוני וכל טוב סלה כהבטחתו בהקדמת ספריו