בר אילן מתכונת 2 581 תשף עם פתרון מלא 2

‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬
‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫התוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה ע"ש ויקטור בנטטה‬
‫פתרונות מלאים – ‪ ,581‬מבחן מתכונת ‪ ,2‬תש"ף‬
‫‪.1‬‬
‫א‪ .‬נבנה טבלה בהתאם לנתונים‪:‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬
‫‪vt‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪v‬‬ ‫פתח תקוואי‬

‫עד הפגישה‬
‫‪vt  v‬‬ ‫‪t 1‬‬ ‫‪v‬‬ ‫נתנייתי‬
‫‪vt  v‬‬
‫‪vt  v‬‬ ‫‪v 1‬‬ ‫פתח תקוואי‬
‫‪v 1‬‬
‫אחרי הפגישה‬
‫‪vt‬‬
‫‪vt‬‬ ‫‪v2‬‬ ‫נתנייתי‬
‫‪v2‬‬
‫על פי הנתון על ההפרש בזמן ההגעה‪ ,‬נבנה משוואה‪:‬‬

‫‪vt  v‬‬ ‫‪vt‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 2.4‬‬
‫‪v 1 v  2‬‬
‫)‪v 2 t  v 2  2vt  2v  v 2 t  vt  2.4(v 2  3v  2‬‬
‫‪ v 2  vt  2v  2.4v 2  7.2v  4.8 \ 5‬‬
‫‪7v 2  26v  5vt  24  0‬‬
‫‪26  5t  676  260t  25t 2  672‬‬

‫‪v1,2 ‬‬
‫‪14‬‬
‫‪26  5t  25t 2  260t  4‬‬
‫‪v1,2 ‬‬
‫‪14‬‬
‫ב‪ .‬נציב ‪: v  6‬‬

‫‪26  5t  25t  260t  4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪14‬‬
‫‪84  26  5t  25t 2  260t  4‬‬
‫‪58  5t   25t 2  260t  4‬‬ ‫‪\ ( )2‬‬
‫‪3364  580t  25t 2  25t 2  260t  4‬‬
‫‪3360  840t‬‬
‫‪t4‬‬
‫כלומר ‪ 4‬שעות אחרי ‪ 7‬בבוקר‪ .‬ולכן‪ ,‬בשעה ‪ 11:00‬בבוקר‪.‬‬
‫ג‪ .‬נציב ‪ t  4‬בביטוי של המהירות‪:‬‬

‫‪26  5  4  25 16  260  4  4 46  38‬‬
‫‪v1,2 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪v2 ‬‬
‫‪7‬‬
‫ת‪.‬ד ‪ 1570‬רמת גן‪  5211501 ,‬טל‪ 03-3027272 :‬דוא"ל‪  yuni@yuni.co.il :‬ווטסאפ‪  052-3003770 :‬פקס‪03-5351571 :‬‬
‫‪www.yuni.co.il‬‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫מצב זה לא ייתכן כיוון שעל פי הנתונים המהירות חייבת להיות מעל ‪ 2‬קמ"ש‬
‫ד‪ .‬מרגע הפגישה שבה המרחק בינהם שווה ל‪ 0‬ק"מ‪ ,‬המרחקים ביניהם חוזרים על עצמם פעם שניה‪( ,‬הפעם הראשונה‬
‫התרחשה לפני המפגש)‪ .‬נבדוק את מצבי הקצה‪:‬‬
‫א‪ .‬המצב בו הפתח‪-‬תקוואי הולך והנתנייתי עוד לא בתנועה (בהתחלה)‬

‫ב‪ .‬המצב בו הפתח‪-‬תקוואי הגיע לנתניה‪ ,‬והנתנייתי עדיין בהליכה‪.‬‬
‫ננתח לפי שני המצבים לעיל‪:‬‬

‫א‪ .‬מצב זה מתקיים שעה אחרי היציאה לדרך‪ .‬לאחר שעה הולך הרגל צעד ‪ 6‬ק"מ‪ .‬המרחק בינהם הוא (‪ )42-6‬כלומר‪36 :‬‬
‫ק"מ‬
‫ב‪ .‬מצב זה התקיים ‪ 3.6‬שעות אחרי המפגש‪ .‬הפתח תקוואי הלך ‪ 18‬ק"מ עד לנתניה‬
‫נבדוק איפה הנתנייתי היה בזמן זה‪ :‬מהירותו ‪ 4‬קמ"ש‪ ,‬הזמן הוא ‪ 3.6‬שעות‪ ,‬כלומר‪ 14.4 :‬ק"מ מנקודת המפגש‪.‬‬
‫המרחק בינהם היה ‪ 32.4‬ק"מ‪.‬‬
‫כלומר לא היה מצב שבו המרחק בינהם היה למעלה מ‪ 32.4‬ק"מ פעמיים‪.‬‬
‫תשובה סופית‪0  m  32.4 :‬‬
‫‪ .2‬א‪.‬‬
‫)‪a n  m(a n 1  a n  2  ...‬‬

‫‪a n 1‬‬
‫‪a n 1  a n  2  ... ‬‬
‫‪1 q‬‬
‫‪a‬‬
‫‪1  q  m  n 1  mq‬‬
‫‪an‬‬
‫)‪1  q(m  1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪q‬‬
‫‪m 1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1 ‬‬ ‫‪ 1 , m  0, 1‬‬
‫‪m 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1 ‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪m 1‬‬ ‫‪m 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪1  0‬‬
‫‪m 1‬‬ ‫‪m 1‬‬
‫‪m2‬‬ ‫‪m‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪and‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪m 1‬‬ ‫‪m 1‬‬
‫)‪(m  2 or m  1) and (m  1 or m  0‬‬
‫‪m  2 or‬‬ ‫‪m0‬‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫ב‪ .‬נבטא את סכום ריבוע האיברים במקומות הזוגיים‪a 2 2  a 4 2  a 6 2  ... :‬‬
‫נוכיח כי ריבוע האיברים במקומות הזוגיים מהווים סדרה הנדסית‪:‬‬

‫נבטא את מנת הסדרה‪:‬‬
‫‪a n 2 2 (a n  q 2 ) 2 a n 2  q 4‬‬
‫‪ . q  ‬כלומר מנתה קבועה ולא תלויה ב‪ ,n-‬לכן הסדרה הנדסית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ q4‬‬
‫‪an2‬‬ ‫‪an2‬‬ ‫‪an2‬‬
‫‪a 22‬‬ ‫‪a12q 2‬‬

‫‪S1 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫איברה הראשון הוא ‪ , a 22‬ומנתה ‪ , q 4‬נבטא את סכומה לפי הנוסחה לסכום ס"ה‪:‬‬
‫‪1  q2 1  q4‬‬
‫נוכיח כי האיברים במקומות האי‪-‬זוגיים מהווים סדרה הנדסית‪:‬‬

‫נבטא את מנת הסדרה‪:‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a  q2‬‬
‫‪ . q   n 2  n 2  q 2‬כלומר מנתה קבועה ולא תלויה ב‪ ,n-‬לכן הסדרה הנדסית‪.‬‬
‫‪an‬‬ ‫‪an‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ a ‬‬ ‫‪a12‬‬
‫‪S2   1 2  ‬‬ ‫נבטא את סכום האיברים במקומות האי‪-‬זוגיים‪:‬‬
‫‪1 q ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1  q2‬‬
‫נבדוק האם אי השוויון הבא מתקיים לכל ‪:q‬‬
‫‪a12q 2‬‬ ‫‪a12‬‬
‫‪‬‬
‫‪1  q4‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1  q2‬‬
‫‪2 2‬‬
‫‪a q‬‬ ‫‪a12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1  q 1  q2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪1  q2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1  q2‬‬
‫על מנת להקל את הזיהוי‪ .‬נשים לב כי הגורם‬ ‫בהשוואה בין שני הביטויים נוכל להכפיל את השברים באותו גורם‬
‫‪a 12‬‬
‫המוכפל הינו חיובי‪ :‬כיוון שהסדרה מתכנסת אזי‪ 1  q 2 :‬בהכרח גדול מ‪ ,0-‬וכן המכנה חיובי כי הוא בחזקה זוגית‪.‬‬
‫‪q2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬
‫‪1  q 1  q2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪q2‬‬
‫‪ .‬המונה בין ‪ 0‬ל‪ ,1-‬המכנה בהכרח גדול מ‪ ,1‬על כן המנה כולה קטנה מ‪1-‬‬ ‫נתבונן בביטוי שבאגף שמאל‪:‬‬
‫‪1  q2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .‬המכנה בין ‪ 0‬ל‪ ,1-‬על כן המנה כולה גדולה מ‪1-‬‬ ‫נתבונן בביטוי שבאגף ימין‪:‬‬
‫‪1  q2‬‬
‫לכן אי השוויון מתקיים עבור כל ‪. q‬‬
‫ניתן להוכיח זאת באמצעות פיתוח של אי השוויון לעיל‪:‬‬

‫‪q2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪/  q 2 )(1  q 2 )  0‬‬
‫‪1  q2 1  q2‬‬
‫‪q2  q4 1  q2  0‬‬
‫‪q 4  1  0‬‬
‫אגף שמאל לעולם שלילי‪ ,‬ולכן אי השוויון מתקיים עבור כל ‪. q‬‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫ג‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫‪a3  a2 ‬‬ ‫) ‪(a 5  a 6‬‬
‫‪27‬‬
‫‪64‬‬
‫‪a1q 2  a1q ‬‬ ‫‪(a1q 4  a1q 5 ) / : a1q‬‬
‫‪27‬‬
‫‪64 3‬‬
‫‪q 1 ‬‬ ‫)‪q (1  q‬‬
‫‪27‬‬
‫‪27‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ q3‬‬
‫‪64‬‬
‫‪3‬‬
‫‪q‬‬
‫‪4‬‬
‫נציב ונמצא את ‪:m‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪4 m 1‬‬
‫‪3m  3  4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪m‬‬
‫‪3‬‬
‫נמצא את האיבר הראשון בסדרה‪:‬‬
‫‪  3 4 ‬‬
‫‪a1      1‬‬
‫‪ 4 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪50  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 1‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 175 ‬‬
‫‪87.5  a1  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 256 ‬‬
‫‪a1  128‬‬
‫נמצא את סכום הסדרה‪:‬‬

‫‪128‬‬ ‫‪512‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪S‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 73‬‬
‫‪ 3‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪1   ‬‬
‫‪ 4‬‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫‪ .3‬א‪ .‬עד להגעה אל הגלידה יש בהכרח ‪ 4‬צעדים בדיוק‪.‬‬
‫נשים לב כי כדי להגיע לגלידה יש לצעוד שני צעדים שמאלה ושני צעדים מעלה – הסדר שלהם לא משנה‪.‬‬
‫ההסתברות לצעד שמאלה הוא ‪ ,0.5‬לכן מתקיים‪:‬‬
‫‪ 4 1 ‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫(ניתן להיעזר אף בדיאגרמת עץ)‬ ‫‪P    ‬‬ ‫‪  ‬‬
‫‪ 2 2 ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬
‫ב‪ .‬ניתן למנות את כל המסלולים אל הגלידה‪:‬‬
‫‪4 2‬‬
‫‪.P ‬‬ ‫‪‬‬ ‫בסה"כ ישנם ‪ 6‬מסלולים‪ .‬מתוכם ‪ 4‬בדיוק עוברים במשבצת האמצעית‪ ,‬כלומר ההסתברות היא‪:‬‬
‫‪6 3‬‬
‫דרך אחרת‪:‬‬
‫ההסתברות להגיע למשבצת האמצעית היא ‪ .0.5‬ההסתברות להגיע ממנה לגלידה היא ‪ .0.5‬כלומר ההסתברות להגיע לגלידה‬
‫‪1‬‬
‫דרך המשבצת האמצעית היא ‪ . 1  1  1‬נתון כי היצור הגיע לגלידה לכן לפי הסתברות מותנית נקבל‪4  2 : :‬‬
‫‪3 3‬‬ ‫‪2 2 4‬‬
‫‪8‬‬
‫ג‪.‬‬
‫נשים לב כי שהייה במשבצת ‪ 3‬תורות רצופים משמעותה שב‪ 4‬המהלכים שנותרו בהכרח יש תנועה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬נמנה את כל המסלולים האפשריים המאפשרים הגעה אל הגלידה תוך ‪ 7‬צעדים בדיוק (=‪ 12‬מסלולים)‪:‬‬
‫ב‪ 4‬המסלולים העוברים דרך המשבצת האמצעית מתאפשרת שהייה של ‪ 3‬תורות באותה המשבצת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫קיימים עוד ‪ 8‬מסלולים אפשריים שבהם ההגעה אל הגלידה נעשית ב‪ 7‬לחיצות עכבר‪ .‬נסמן מתוכם ב ‪ V‬את המסלולים‬
‫המתאימים לשהייה של ‪ 3‬תורות רצופים‬
‫‪2 1‬‬ ‫‪1 2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫במסלול זה ייתכנו ‪ 4‬אפשרויות ‪:‬‬
‫המספר במשבצת מתאר את‬
‫השהייה בכל משבצת‪.‬‬
‫באופן דומה‪ 4 ,‬אפשרויות מקבילות‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫בסה"כ ישנם ‪ 8‬מסלולים שבהם ניתן לשהות ‪ 3‬תורות ברצף (‪ 4‬דרך המשבצת האמצעית ועוד ‪ 4‬לעיל המסומנים בוי)‬
‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪‬‬ ‫בהנתן כי ההגעה אל היעד היא תוך ‪ 7‬תורות (‪ 12‬מסלולים) ההסתברות היא‪:‬‬
‫‪12 3‬‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫‪.4‬‬
‫הוכחה עקרונית‬
‫נימוק‬ ‫טענה‬
‫נתון‬ ‫‪A  90‬‬ ‫‪1‬‬
‫נתון‬ ‫‪AB  CD‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪AE CD‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪AEM  EMN  180‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪EO  AO  5‬‬ ‫‪5‬‬
‫כלל המעבר‬ ‫‪AEM  EAN‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪EAM  EMN  180‬‬ ‫‪7‬‬
‫מרובע שבו סכום זוויות נגדיות הוא ‪ 180‬מעלות הוא בר חסימה‬ ‫משל א'‬ ‫‪8‬‬
‫במעגל‪.‬‬
‫פיתגורס‬ ‫‪9‬‬
‫‪EA  BE 2  AB2  102  82  6‬‬
‫נגדיר‪MN  CM  ND  x :‬‬ ‫‪10‬‬
‫תלס‬ ‫‪ON MN‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪‬‬
‫‪OA AE‬‬
‫כלל המעבר‬ ‫‪ON x‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪  ON  x‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫אם במעגל שני מיתרים נחתכים‪ ,‬אז מכפלת קטעי מיתר אחד‬ ‫‪GN  NA  CN  ND‬‬ ‫‪13‬‬
‫שווה למכפלת קטעי המיתר השני‬
‫הצבה‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪  x)   x)  2x  x‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪25x‬‬
‫‪25 ‬‬ ‫‪ 2x 2‬‬
‫‪36‬‬
‫‪900  25x 2  72x 2‬‬
‫‪900  97x 2‬‬
‫‪x  3.04  MN‬‬
‫‪ 3.04‬ס"מ‬
‫משל ב'‬ ‫‪15‬‬
‫‪ 16‬נתון‪BH  AG :‬‬
‫חישוב שטח משולש‬ ‫‪GB  AB‬‬ ‫‪BH  AG‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪SAGB ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪6  8 10  BH‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ BH  4.8‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ס"מ‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫‪18‬‬
‫משל ג'‬
‫‪H‬‬
‫‪F‬‬
‫פיתגורס‬ ‫‪20‬‬
‫‪OH  OB2  BH 2  1.4‬‬
‫במשולש ישר זווית ‪ ,‬ריבוע הגובה ליתר שווה למכפלת הקטעים‬ ‫‪BH2  OH  HF‬‬ ‫‪21‬‬
‫שהוא מקצה על היתר‪.‬‬
‫‪BH 2 23.04‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪HF ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 16‬‬
‫‪OH‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪35‬‬
‫פיתגורס במשולש ‪BGC‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪23‬‬
‫‪OF  OH  HF  16‬‬ ‫‪ 1.4 ‬‬ ‫‪ 17‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪( FG  OF  OG  17  5  12‬ס"מ)‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ 25‬משל ד'‬
‫‪ .5‬א‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫נביט במשולש ‪:DCB‬‬
‫‪BC‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪ 2R  BC  2R sin   BG‬‬
‫‪sin ‬‬
‫‪G‬‬
‫(היקפית הנשענת על הקוטר)‬ ‫‪ABC  90‬‬
‫‪O‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪ DGBC‬הוא מעויין ולכן ‪:‬‬

‫‪DE BC  DEB  90‬‬
‫‪GBD  DBC  ‬‬

‫‪C‬‬
‫‪EBG  90  2‬‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫נביט במשולש ‪:GEB‬‬
‫‪GE‬‬
‫‪ sin(90  2)  cos 2‬‬
‫‪GB‬‬
‫‪GE  2R sin  cos 2‬‬
‫המשולשים ‪ FGE‬ו‪ DGB -‬דומים (ז‪.‬ז‪).‬‬

‫‪DGB‬‬
‫הוא כיחס הדמיון בריבוע‪.‬‬ ‫יחס השטחים‬
‫‪FGE‬‬
‫‪BG‬‬ ‫‪2R sin ‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחס הדמיון הוא‪:‬‬
‫‪GE 2R sin  cos 2 cos 2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫לכן יחס שטחי המשולשים הוא‪:‬‬
‫‪cos 2 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫המעויין מורכב משני משולשים שווי שטח ולכן היחס בין המשולש לשטח המעויין הוא‬
‫‪cos 2 cos 2 2‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬נביע את אורך הקטע ‪:AG‬‬

‫נביט במשולש ‪:GAE‬‬
‫‪GE‬‬ ‫‪2R sin  cos 2‬‬

‫‪ sin   AG ‬‬ ‫‪ 2R cos 2‬‬
‫‪AG‬‬ ‫‪sin ‬‬
‫)‪OG  R  2R cos 2  R(1  2cos 2‬‬
‫ג‪.‬‬
‫נביט במשולש ‪AD  2R cos  ,:ADC‬‬
‫נביט במשולש ‪:AFO‬‬

‫ע"פ משפט הקוסינוסים מתקיים‪:‬‬
‫‪FO 2  AF2  AO 2  2  AF  AO  cos ‬‬

‫‪2  3  R cos ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪FO 2    2R cos    R 2  2 ‬‬ ‫‪ R  cos ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪36R 2 cos 2 ‬‬ ‫‪12R 2 cos 2 ‬‬
‫‪FO 2 ‬‬ ‫‪ R2 ‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪36R cos ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪96R cos 2  R 2 (64  60 cos 2 ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪FO 2 ‬‬ ‫‪ R2 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪64‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪64‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫‪FO ‬‬ ‫‪64  60 cos 2  ‬‬ ‫‪16  15cos 2 ‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬נחפש את מאפסי המכנה‪:‬‬
‫‪3x 3  30x 2  75x  0‬‬
‫‪3x(x 2  10x  25)  0‬‬
‫‪3x(x  5) 2  0 ‬‬ ‫‪x1  0 , x 2  5‬‬
‫נציב את המאפסים במונה‪:‬‬

‫עבור ‪ , m  0  7m  0  10  10  0 : x1  0‬יש אסיפטוטה אנכית ‪ x  0‬ללא תלות ב‪m-‬‬
‫עבור ‪ , 25m  35m  10  10 10m : x 2  5‬המונה מתאפס (ומחשיד ל"חור") רק עבור ‪ . m  1‬נבדוק האם עבור ‪m  1‬‬
‫מתקבל חור בגרף בנקודה שבה ‪ . x  5‬לשם כך נציב ‪ m  1‬בפונקציה‪:‬‬
‫‪x 2  7x  10‬‬ ‫)‪(x  5)(x  2‬‬

‫‪f (x) ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪3x 3  30x 2  75x‬‬ ‫‪3x(x  5) 2‬‬
‫נראה כי לאחר צמצום‪ x  5 ,‬מאפס שנית את המכנה‪ ,‬על כן הוא אסימפטוטה אנכית‪.‬‬
‫נמצא שללא תלות ב‪ ,m-‬מספר האסימפטוטות האנכיות הוא ‪.2‬‬
‫מסקנה‪ :‬הטענה נכונה‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪f (x) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ .‬הפונקציה החדשה היא‪:‬‬
‫‪3x  30x  75x 3x(x  5) 2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫נגזור ונשווה ל‪:0-‬‬

‫) )‪10(6x(x  5)  3(x  5‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪10(x  5)(9x  15‬‬
‫‪f '(x)  ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 3x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪9x 2 (x  5) 4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 30x 2  75x‬‬
‫‪10(x  5)(9x  15)  0‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x1  5 x 2   1‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ x  1‬הוא מעבר‬ ‫רק ‪ x  1‬נמצא בתחום ההגדרה‪ ,‬המכנה חיובי‪ ,‬והמונה מייצג פרבולה "בוכה"‪ ,‬שהשורש השמאלי שלה‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪9‬‬
‫משליליות לחיוביות‪ ,‬כלומר נקודת קיצון מסוג מינימום‪ .‬ערך הפונקציה בנקדה זו הוא ‪ 0.18‬‬
‫‪50‬‬
‫‪ 2 9 ‬‬
‫‪1 3 , 50  min‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ג‪ .‬נבנה טבלה‪:‬‬

‫‪2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪3‬‬
‫'‪y‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪y‬‬ ‫ירידה‬ ‫ירידה‬ ‫עלייה‬ ‫ירידה‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪x  0, 0  x  1‬‬ ‫עלייה‪ , 1  x  5 :‬ירידה‪, x  5 :‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫ד‪ .‬כפי שפורט בסעיף א'‪ x  5, x  0 :‬הן אסימפטוטות אנכיות‪ .‬בנוסף‪ y  0 ,‬הוא אסימפטוטה אופקית‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪ )1‬אם ‪ k‬זוגי‪ ,‬אז ‪ k+3‬הוא אי‪-‬זוגי‪:‬‬
‫)‪ g(x‬מוגדרת רק עבור ערכי ‪ x‬שבהם )‪ f(x‬חיובית‪ .‬ולכן אין להן אותו תחום הגדרה בהכרח‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬טענה ‪ 1‬שגויה‬
‫‪ )2‬אם ‪ k‬הוא אי זוגי‪:‬‬

‫)‪ g(x‬מוגדרת עבור כל ‪ x‬שבהם גם )‪ f(x‬מוגדרת‪.‬‬
‫‪ f (x) ‬‬
‫‪k 3‬‬
‫חיובית‪ ,‬ובהכרח גם )‪ g(x‬חיובית‬ ‫‪ k+3‬הוא זוגי לכן‪:‬‬
‫אם ‪ k‬זוגי‪ k+3 ,‬הוא אי‪-‬זוגי‪:‬‬

‫)‪ g(x‬מוגדרת עבור כל ‪ x‬שבהם )‪ f(x‬חיובית‪ .‬ובתחום זה )‪ g(x‬חיובית‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬טענה ‪ 2‬נכונה‪.‬‬
‫‪k 3‬‬
‫‪ . k  f (x) ‬מכיוון שהמעריך חיובי וגדול מ‪ ,1‬עבור כל ערכי )‪ f (x‬הקטנים מ‪,1-‬‬ ‫‪  f (x) ‬‬
‫‪k 3‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪ )3‬עבור ‪ x>0‬מתקיים‪:‬‬
‫‪k 3‬‬
‫‪ . f (x)   f (x) ‬בהכרח יש לפחות נקודה אחת כזאת (נקודת הקיצון שערכה הוא ‪ ,)0.18‬כלורמ‬ ‫‪k‬‬ ‫מתקיים אי השוויון‪:‬‬
‫קיימים ‪ x 1‬המקיים ‪ , f (x1 )  g(x1 )  0‬ולכן הטענה שגויה‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬טענה ‪ 3‬שגויה‪.‬‬
‫‪8 53‬‬
‫‪ 1.6 ‬באופן המתאים לתבנית אותה ניתחנו בסעיף ו'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ז‪ .‬נשים לב כי מתקיים‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫יש לסייג כי מכיוון שהתצורה של הפונקציה היא מעריכית‪ h(x) ,‬מוגדרת רק עבור ‪f (x)  0‬‬
‫מסעיף ו (‪ )2‬ניתן לראות כי )‪ h(x‬חיובית בכל תחום הגדרתה‬
‫מסעיף ו(‪ )3‬ניתן לראות כי עבור ערכי הפונקציות הקטנים מ‪ 1‬מתקיים ‪ , f (x)  g(x)  0‬וכי בנקודות החיתוך שלהן מתקיים‬
‫‪. f (x1 )  g(x1 )  1‬‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫האסימפטוטה האנכית נשארת במקומה‪ ,‬כמו גם האופקית שערכה הוא ‪ ,0‬והעלתה בחזקה משאירה אותה כפי שהיא‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬שרטוט הגרף (בכחול)‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ . OD  x‬מהמשולש ‪. SOCD  x R 2  x 2 CD  R 2  x 2 , OCD‬‬ ‫‪ .7‬א‪ .‬נסמן‬
‫‪2‬‬
‫משולשים ‪ OCD‬ו – ‪ DCE‬דומים ) ז‪ .‬ז‪.(.‬‬
‫‪SOCD OC2‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪x(R 2  x 2 ) R 2  x 2‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪ SCED ‬‬ ‫מכאן‪:‬‬
‫‪SCED CD‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪R x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2R 2‬‬
‫‪R 2 (R 2 x  x 3 ) R 2  x 2‬‬
‫‪. 0  x  R , S  f (x) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫השטח המקווקוו ‪ S‬הוא‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2R 2‬‬
‫נחקור את הפונקציה הנ"ל ‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫) ‪2 x(R 2 x  x 3‬‬ ‫‪(R 2  3x 2 )(R 2  x 2 )  R 2 x 2  x 4‬‬ ‫‪4x 4  5R 2 x 2  R 4‬‬

‫‪f (x)  ‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪[(R 2  3x 2 ) R 2  x 2 ‬‬ ‫‪]‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2R‬‬ ‫‪2 R2  x2‬‬ ‫‪2R 2 R 2  x 2‬‬ ‫‪2R 2 R 2  x 2‬‬
‫‪R2‬‬
‫‪. f (x)  0  4x 4  5R 2 x 2  R 4  0  x12  R 2 , x 22 ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪R‬‬
‫‪.x ‬‬ ‫‪ x12  R 2‬לא ייתכן כי הוא אינו בתחום הנתון אז‬
‫‪2‬‬
‫נבדוק שנותן שטח מינימלי ע"י בדיקת הסימן של הנגזרת השניה (המכנה חיובי)‪:‬‬
‫)‪ (16x 3  10R 2 x‬‬

‫)‪( u '(x‬מונה)‬
‫‪R‬‬ ‫‪R 3‬‬ ‫‪2 R‬‬
‫‪( u '( )  [16( )  10R ( )]  3R  0‬מונה)‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪R‬‬
‫מכאן ‪ x ‬היא נקודת מינימום ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪R‬‬ ‫‪R 2 3R 2 3 R 2‬‬

‫‪S  f( ) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ב‪ .‬נציב בפונקציה‪(16  3 3) :‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪32‬‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫‪.8‬‬
‫א‪ .‬נמצא את נקודות החיתוך של הפונקציה )‪ f(x‬עם ציר ה‪.x-‬‬
‫‪cos3x  cos x  sin x‬‬

‫‪0‬‬
‫‪a‬‬
‫‪0  cos3x  cos x  sin x‬‬
‫נשתמש בזהות‪:‬‬
‫‪0  cos3x  cos x  sin x‬‬

‫‪0  2sin 2x sin x  sin x‬‬
‫)‪0  sin x(2sin 2x  1‬‬
‫פתרונות המשוואה‪:‬‬
‫)‪0  sin x(2sin 2x  1‬‬
‫‪sin x  0‬‬
‫‪x1  k  x1  0‬‬
‫‪2sin 2x  1  0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪sin 2x ‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪2x 2   2k , 2x 3 ‬‬ ‫‪ 2k‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪x 2   k , x 3 ‬‬ ‫‪ k‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪x2 ‬‬ ‫‪, x3 ‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נקודות החיתוך של )‪:f(x‬‬

‫‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫( ‪(0,0) ,‬‬ ‫)‪,0) , ( ,0‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬
‫א‪ .‬נמצא את נקודות החיתוך של הפונקציה )‪ g(x‬עם ציר ה‪.x-‬‬

‫)‪0  a(sin 3x  sin x  cos x‬‬
‫‪0  sin 3x  sin x  cos x‬‬
‫נשתמש בזהות‪:‬‬
‫בשיתוף‬ 0000

0  sin 3x  sin x  cos x

0  2sin 2x cos x  cos x
0  cos x(2sin 2x  1)
:‫פתרונות המשוואה‬
0  cos x(2sin 2x  1)
cos x  0
 
x1   k  x1 
2 2
2sin 2x  1  0
:‫ ולכן לסיכום‬,f(x) ‫פתרונות משוואה זו נפתרו בחיפוש נקודות החיתוך של‬
:g(x) ‫ נקודות החיתוך של‬,‫לסיכום‬

 5 
( ,0) , ( ,0) , ( ,0)
12 12 2

3
  g(x)  f (x)  dx

:‫ ולכן השטח המבוקש הוא‬,f(x) ‫ נמצא מעל גרף הפונקציה‬g(x) ‫ בתחום המצויין גרף הפונקציה‬.‫ב‬
6

3
 cos3x  cos x  sin x 
  a(sin 3x  sin x  cos x) 
 a  dx 

6
 
3
13
a   sin 3x  sin x  cos x  dx    cos3x  cos x  sin x  dx 
 a
6 6
 
 cos3x  1  sin 3x
3
 3
a   cos x  sin x     sin x  cos x  
 3  a  3 
6 6
1 1 3 3 1  1 3 1 1 1 3
a   0    0      

3 2 2 2 2 a 2 2 3 2 2 
  
a 1
S 
3 3a
03-5351571 :‫ פקס‬ 052-3003770 :‫ ווטסאפ‬ yuni@yuni.co.il :‫דוא"ל‬ 03-3027272 :‫ טל‬ 5211501 ,‫ רמת גן‬1570 ‫ד‬.‫ת‬
www.yuni.co.il
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫נגדיר את השטח כפונקציה של ‪:a‬‬
‫‪a 1‬‬
‫‪S(a)  ‬‬
‫‪3 3a‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪S'(a)   2‬‬
‫‪3 3a‬‬
‫‪1 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪3 3a 2‬‬
‫‪3  3a 2‬‬
‫‪a2  1‬‬
‫‪a  1  (a  0)  a  1‬‬
‫נוכיח שעבור ‪ a=1‬השטח מינימלי‬
‫‪6a‬‬
‫‪S''(a) ‬‬
‫‪9a 4‬‬
‫נציב ‪ ,a=1‬נקבל ‪ S''(1)  0‬כלומר בנקודה זו השטח מינימלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬השטח המקווקו‪:‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ cos 3x‬‬ ‫‪ 12‬‬
‫‪ (sin 3x  sin x  cos x)dx   3  cos x  sin x     0.989    1.460   0.471‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬
‫השטח המנוקד‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ cos3x  cos x  sin x ‬‬ ‫‪ sin 3x‬‬ ‫‪ 12‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪dx  ‬‬ ‫‪ sin x  cos x    1.460    0.989    0.471‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 3‬‬ ‫‪‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬
‫השטח המנוקד נמצא מתחת לציר ה‪ ,x-‬ולכן הוא מחושב בערך מוחלט‪ .‬מש"ל‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫האפשרות הראשונה היא מתיחת הפונקציה )‪ g(x‬כלפי מעלה ע"י הכפלת‬
‫כל ערכי ה‪ Y‬ב‪ ,3‬מה שמבטיח שהשטח הכלוא בין הגרף החדש לבין ציר ה ‪x‬‬
‫גדול פי ‪ 3‬מהשטח המקווקו‪ ,‬כלומר בין גרף ‪ f‬לגרף ‪ k‬נוצר שטח הגדול פי ‪2‬‬
‫מסכום השטחים המנוקד והמקווקו‪.‬‬
‫הפונקציה המתאימה היא‪k(x)  3  g(x)  3(sin 3x  sin x  cos x) :‬‬
‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫האפשרות השניה היא מתיחת הפונקציה )‪ f (x‬כלפי מטה ע"י הכפלת כל‬
‫ערכי ה‪ Y‬ב‪ ,5‬מה שמבטיח שהשטח הכלוא בין הגרף החדש לבין ציר האיקס‬
‫גדול פי ‪ 5‬מהשטח המנוקד‪ ,‬כלומר בין גרף ‪ f‬לגרף ‪ k‬נוצר שטח הגדול פי ‪4‬‬
‫מהשטח המנוקד‪ ,‬וגדול פי ‪ 2‬מסכום השטחים המנוקד והמקווקו‪.‬‬
‫הפונקציה המתאימה היא‪k(x)  5  f (x)  5(cos3x  cos x  sin x) :‬‬
‫אפשריות נוספות הן שיקוף של )‪ g(x‬סביב ציר ה ‪ ,x -‬והכפלתו ב‪:5‬‬

‫)‪k(x)  5  g(x)  5(sin 3x  sin x  cos x‬‬
‫וגם שיקוף של )‪ f(x‬סביב ציר ה ‪ ,x -‬והכפלתו ב‪:3‬‬
‫)‪k(x)  3  f (x)  3(cos3x  cos x  sin x‬‬
‫ד‪ .‬נפשט את הביטוי ע"י הצבת הפונקציות ושימוש בזהויות שהשתמשנו בהן קודם‪:‬‬
‫)‪(sin 3x  sin x  cos x) cos x(2sin 2x  1‬‬ ‫)‪cos x(1  2sin 2x‬‬
‫‪h(x) ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪cos 3x  cos x  sin x‬‬ ‫)‪sin x(1  2sin 2x‬‬ ‫)‪sin x(1  2sin 2x‬‬
‫‪cos x‬‬ ‫)‪cos x(1  2sin 2x‬‬

‫‪ ‬למעט תחום ההצבה‪.‬‬ ‫‪ ‬שקול לביטוי ‪  cot x‬‬ ‫מבחנה אלגברית‪ ,‬הביטוי‬
‫‪sin x‬‬ ‫)‪sin x(1  2sin 2x‬‬
‫הביטוי לא מוגדר עבור מאפסי המכנה‪ ,‬ובפרט עבור מאפסי הביטוי ‪. 1  2sin 2x‬‬
‫‪ 5‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ . x  ,‬עבור ערכים‬ ‫‪ .  k ,‬ובפרט‪:‬‬ ‫בסעיפים הקודמים מצאנו כי המאפסים הם הפתרונות הכלליים‪ k :‬‬
‫‪12 12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬
‫אלה נקבל נקודות אי‪-‬רציפות סליקות‪ .‬עבור ‪ x  0‬יש אסימפטוטה אנכית‪.‬‬
‫את פונקציית הקוטנגנס אנו מכירים (ואם לא בע"פ‪ ,‬אז ניזכר בפונקציית הטנגנס שזו ההופכית לה)‪ .‬נזכור כי לקוטנגנס יש‬
‫מקדם שלילי‪ ,‬ולכן יש לשקף את הגרף סביב ציר ה‪ .x-‬נשרטט‪:‬‬

בר אילן מתכונת 2 581 תשף עם פתרון מלא 2

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

בר אילן מתכונת 2 581 תשף עם פתרון מלא 2

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫בשיתוף‬ ‫‪0000‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫‪S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬

‫‪vt‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪v‬‬ ‫פתח תקוואי‬

‫על פי הנתון על ההפרש בזמן ההגעה‪ ,‬נבנה משוואה‪:‬‬

‫‪26  5t  676  260t  25t 2  672‬‬

‫ב‪ .‬נציב ‪: v  6‬‬

‫ג‪ .‬נציב ‪ t  4‬בביטוי של המהירות‪:‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫א‪ .‬המצב בו הפתח‪-‬תקוואי הולך והנתנייתי עוד לא בתנועה (בהתחלה)‬

‫ננתח לפי שני המצבים לעיל‪:‬‬

‫תשובה סופית‪0  m  32.4 :‬‬

‫)‪a n  m(a n 1  a n  2  ...‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫ב‪ .‬נבטא את סכום ריבוע האיברים במקומות הזוגיים‪a 2 2  a 4 2  a 6 2  ... :‬‬

‫נוכיח כי ריבוע האיברים במקומות הזוגיים מהווים סדרה הנדסית‪:‬‬

‫‪a 22‬‬ ‫‪a12q 2‬‬

‫נוכיח כי האיברים במקומות האי‪-‬זוגיים מהווים סדרה הנדסית‪:‬‬

‫ניתן להוכיח זאת באמצעות פיתוח של אי השוויון לעיל‪:‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫נציב ונמצא את ‪:m‬‬

‫נמצא את האיבר הראשון בסדרה‪:‬‬

‫נמצא את סכום הסדרה‪:‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫‪ 4 1 ‬‬

‫ב‪ .‬ניתן למנות את כל המסלולים אל הגלידה‪:‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫באופן דומה‪ 4 ,‬אפשרויות מקבילות‪:‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫‪D‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪ DGBC‬הוא מעויין ולכן ‪:‬‬

‫‪GBD  DBC  ‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫המשולשים ‪ FGE‬ו‪ DGB -‬דומים (ז‪.‬ז‪).‬‬

‫ב‪ .‬נביע את אורך הקטע ‪:AG‬‬

‫‪GE‬‬ ‫‪2R sin  cos 2‬‬

‫)‪OG  R  2R cos 2  R(1  2cos 2‬‬

‫נביט במשולש ‪:AFO‬‬

‫‪FO 2  AF2  AO 2  2  AF  AO  cos ‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫נציב את המאפסים במונה‪:‬‬

‫‪x 2  7x  10‬‬ ‫)‪(x  5)(x  2‬‬

‫מסקנה‪ :‬הטענה נכונה‪.‬‬

‫נגזור ונשווה ל‪:0-‬‬

‫ג‪ .‬נבנה טבלה‪:‬‬

‫'‪y‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫‪ )2‬אם ‪ k‬הוא אי זוגי‪:‬‬

‫אם ‪ k‬זוגי‪ k+3 ,‬הוא אי‪-‬זוגי‪:‬‬

‫מסקנה‪ :‬טענה ‪ 3‬שגויה‪.‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫‪SOCD OC2‬‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪x(R 2  x 2 ) R 2  x 2‬‬

‫נחקור את הפונקציה הנ"ל ‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫) ‪2 x(R 2 x  x 3‬‬ ‫‪(R 2  3x 2 )(R 2  x 2 )  R 2 x 2  x 4‬‬ ‫‪4x 4  5R 2 x 2  R 4‬‬

‫)‪ (16x 3  10R 2 x‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪R 2 3R 2 3 R 2‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬

‫‪cos3x  cos x  sin x‬‬

‫‪0  cos3x  cos x  sin x‬‬

‫)‪0  sin x(2sin 2x  1‬‬

‫לסיכום‪ ,‬נקודות החיתוך של )‪:f(x‬‬

‫א‪ .‬נמצא את נקודות החיתוך של הפונקציה )‪ g(x‬עם ציר ה‪.x-‬‬

‫המרכז הישראלי לקידום מדעי המתמטיקה ע"ר‬