‫אנטיגונה – שאלה ותשובה – אגם אלישקשוילי‬

‫מעשים קיצוניים‪ ,‬תעוזה‪ ,‬התרסה ופריצת גבולות מאפיינים את ההתנהגות של הגיבור הטרגי‪ .‬כיצד‬
‫מאפיינים כאלה באים לידי ביטוי בהתנהגות של הגיבור (או הגיבורה) בטרגדיה הקלאסית שלמדת?‬
‫הסבירי את תרומתם לבניית משמעות המחזה‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בחרתי במחזה אנטיגונה מאת סופוקלס שנכתב והוצג בסביבות המאה החמישית לפני הספירה‪,‬‬
‫המחזה עוסק בקונפליקט שבין חוק המלך לבין חוק האלים – ומתמקד בפרשנות לשני החוקים האלו‬
‫על ידי הגיבורים הטראגיים בסיפור – אנטיגונה והמלך קריאון‪.‬‬
‫בתשובתי אתייחס לאנטיגונה כגיבורה הטראגית‪.‬‬
‫כבר בפרולוג בו מוצגות אנטיגונה ואחותה איסמנה‪ ,‬מתגלה לקהל אופייה החזק של אנטיגונה – היא‬
‫נאמנה‪ ,‬אמיצה‪ ,‬נחושה בדעתה ודבקה במטרתה לקבור את אחיה פוליניקס בכבוד‪ .‬אופייה הוותרני‬
‫והריאליסטי ויש החושבים קצת רפסני של איסמנה רק מגדיל ומחדד את קווי האופי החזקים של‬
‫אנטיגונה‪.‬‬
‫אחת מהתכונות שמאפיינות גיבור טראגי הוא מעשה קיצוני – בפרולוג מוצג לראשונה המעשה‬
‫הקיצוני אותו אנטיגונה עומדת לבצע – קבירת אחיה פוליניקס למרות צו המלך שאומר שאסור לקבור‬
‫אותו מכיוון שבגד במדינה‪ .‬אנטיגונה מציינת את חוק האלים שאומר שכל בן אדם צריך להיקבר כדי‬
‫להצדיק את מעשיה‪ .‬עצם ההשתמשות של אנטיגונה בחוק האלים כדי להצדיק את קבירת פוליניקס‬
‫גורמת לה לחטוא בחטא ההיבריס – חטא הגאווה מכיוון שהיא מפרשת בעצמה את החוק ופועלת‬
‫בשמם‪ .‬כאן אפשר גם לראות את התעוזה של אנטיגונה בזה שיוצאת נגד צו המלך ונחושה בדעתה‬
‫לקבור את אחיה גם כאשר היא יודעת שהחלטה זו תוביל למוות שלה‪.‬‬
‫במערכה השנייה יש דיאלוג בין המלך קריאון לבין אנטיגונה העוסק בקונפליקט שבין חוק האלים וצו‬
‫המלך‪ .‬לאחר שהשומר הסגיר את אנטיגונה למלך לאחר שראה אותה קוברת את פוליניקס בפעם‬
‫השנייה היא מובאת לארמון שם קריאון שואל אותה שלושה שאלות ששנים מן השאלות הן פתחי‬
‫מילוט בשביל אנטיגונה – שאלה אחת בו הוא שואל אותה האם היא באמת קברה את פוליניקס‪,‬‬
‫השאלה השנייה היא האם היא ידעה על הצו‪ .‬על שתי השאלות אנטיגונה משיבה בישירות ובעקשנות‬
‫בכך שאומרת שאכן עשתה את המעשה ושאכן היא ידעה על הצו‪ ,‬הרי הוא התפרסם בכל רחבי‬
‫הממלכה‪ .‬לאחר שאנטיגונה משיבה על השאלות היא פונה למלך קריאון בנימת זלזול בו היא רומזת‬
‫שהוא טיפש ושאין לו זכות כמלך לצאת נגד האלים ולהוציא חוק שכזה ובעצם מערערת את מקומו‬
‫כמלך בפני נציגי העם‪ .‬כאן מוצג עוד מאפיין של הגיבור הטראגי שהוא תכונת אופי חלשה שמתבטאת‬
‫בגיבור לאורך כל המחזה‪ .‬אצל אנטיגונה התכונה היא עקשנות‪ ,‬זה מתבטא באיך שלא בחרה בדרכי‬
‫המילוט שקראון הציג לפניה וגם מוצג בדרך שהקשתה את ליבה ודיברה לקראון בזלזול ויהירות‪.‬‬
‫במערכה הרביעית בו אנטיגונה מובלת למערה שם תפגוש את מותה‪ ,‬רואים את אנטיגונה באור אחר‬
‫ושונה ממה שראינו ממנה בתחילת המחזה‪ .‬אנטיגונה מקוננת על עצמה ומשתפת שלא רוצה‬
‫ומפחדת למות ומוסיפה שאינה זכתה להתחתן עם אהובה היימון מה שגורם לה להיראות יותר‬
‫אנושית ודמות שאפשר יותר להיקשר אליה‪ .‬היא משווה את עצמה לאלה ניובה שנכלאה בסלע וכך‬
‫שוב חוטאת בחטא ההיבריס בכך שהשוותה בינה ‪ -‬בת אדם פשוטה לאלה‪.‬‬
‫משמעות הסיפור היא שגאוות יתר לא מביאה את האדם למקומות טובים ויכולה להיות מאוד הרסנית‬
‫ורעילה‪ ,‬אנטיגונה חטאה מספר פעמים לאורך המחזה בחטא ההיבריס והתנהגה בעקשנות יתר מה‬
‫שהוביל להשתל שלות האירועים שקרו איך שקרו‪ ,‬וכך קווי האופי של אנטיגונה מדגישים את משמעות‬
‫הסיפור שלהיות גאוותן ולשים אותך ליד האלים ולפרשן את חוקיהם כרצונך זה מעשה פסול שיהיו‬
‫לכך השלכות‪.‬‬