‫שחזור רדיותרפיה – סמסטר א'‬

‫‪ .1‬חשוב שעובי המטרה יהיה גדול יותר מטווח האלקטרונים בכדי‪:‬‬

‫א‪ .‬להגביר את עוצמת הקרינה של הפוטונים‬
‫ב‪ .‬למנוע זיהום אלקטרונים כאשר מקרינים בפוטונים‬
‫ג‪ .‬למקד את קרן האלקטרונים בצורה אופטימלית‬
‫ד‪ .‬לקצר את זמן הטיפול של החולה‬

‫‪ .2‬נקודת האיזוסנטר הינה‪:‬‬

‫א‪ .‬נקודת החיתוך של הקווים הדמיוניים המחברים את פינות החדר‬
‫ב‪ .‬נקודת המרכז של גוף המטופל‬
‫ג‪ .‬נקודות החיתוך של צירי הסיבוב של המאיץ‬
‫ד‪ .‬אף תושבה אינה נכונה‬

‫‪ .3‬מה ההגדרה של ‪?monitor unit‬‬

‫א‪ .‬זמן הפעולה של המאיץ עבור כל שדה‬
‫ב‪ .‬זמן המתנה להפעלת המאיץ‬
‫ג‪ .‬זמן הסיבוב של המאיץ עבור כל שדה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .4‬מה האביזר הדורש לצורך טיפול באלקטרונים?‬

‫א‪MLC .‬‬
‫ב‪ .‬מטרה‬
‫ג‪ .‬אפליקטור‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .5‬מטרת עלי הפיזור (‪ )scattering foils‬בראש המאיץ היא‪:‬‬

‫א‪ .‬לבלוע פוטונים כדי שתהיה קרן הומוגנית‬
‫ב‪ .‬לבדוק את כמות הקרינה היוצאת מהמאיץ‬
‫ג‪ .‬לפזר את האלקטרונים כדי שלא תהיה קרן דקה וממוקדת‬
‫ד‪ .‬להגן על אברים פנימיים בטיפול‬

‫‪ .6‬במאיץ קווי ניתן לשנות את זווית‪:‬‬

‫א‪ .‬הגנטרי‬
‫ב‪ .‬הקולימטור‬
‫ג‪ .‬המיטה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .7‬אם רוצים להגן על אברים רגישים הטיפול משתמשים ב‪:‬‬

‫א‪MLC .‬‬
‫ב‪Wedge .‬‬
‫ג‪Bolus .‬‬
‫ד‪compensator .‬‬
 ‫‪ .8‬מה הסיבה שמדידות נעשות על פאנטום מים?‬
‫א‪ .‬מים הוא חומר זמין וזול‬
‫ב‪ .‬רוב גוף האדם הוא מים‬
‫ג‪ .‬מים שקופים וניתן לראות תופעות בזמן אמת‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .9‬כאשר עובדים בשיטת ‪( SSD‬במאיץ קווי)‪:‬‬

‫א‪ .‬המרחק בין המקור לעור החולה קבוע והוא מטר‬
‫ב‪ .‬המרחק בין המקור לאיזוסנטר קבוע והוא מטר‬
‫ג‪ .‬המרחק בין המקור למיטת הטיפול קבוע והוא מטר‬
‫ד‪ .‬המרחק תלוי בעוצמת הקרינה‬

‫‪ .10‬שימוש בקרינת אלקטרונים עדיפה על קרינת פוטונים במקרה‪/‬ים של‪:‬‬

‫א‪ .‬גידולים עמוקים‬
‫ב‪ .‬גידולים שטחיים‬
‫ג‪ .‬כאשר רוצים לשמור על עור האזור המטופל‬
‫ד‪ .‬תמיד עדיפה קרינת אלקטרונים‬

‫‪ .11‬התופעה של ‪ skin sparing effect‬אופייני ל‪:‬‬

‫א‪ .‬אנרגיות נמוכות של אלקטרונים‬
‫ב‪ .‬אנרגיות גבוהות של אלקטרונים‬
‫ג‪ .‬אנרגיות נמוכות של פוטונים‬
‫ד‪ .‬אנרגיות גבוהות של פוטונים‬

‫‪ .12‬שיטת איזוסנטר אינה תלויה באחד מהגורמים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬עומק החישוב‬
‫ב‪ .‬גודל השדה‬
‫ג‪SSD .‬‬
‫ד‪ .‬אנרגיית הקרן‬

‫‪ .13‬מציאת ריבוע אקוויולנטי לשדה מלבני מתבססת על‪:‬‬

‫א‪ .‬היחס בין מקור הקרינה לנקודת האיזוסנטר‬
‫ב‪ .‬בחירת שיטת חישוב של ‪MU‬‬
‫ג‪ .‬היחס בין היקף לשטח של המלבן והריבוע‬
‫ד‪ .‬אזור הטיפול בגוף‬

‫‪2×17×9‬‬
‫)‬ ‫‪17+9‬‬
‫‪ .14‬מה יהיה הריבוע האקוויולנטי של שדה בגודל ‪( ?17 X 9‬‬
‫‪1.36‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪6.84‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪11.76‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪ .15‬ככל שאנרגיית הפוטונים עולה‪:‬‬

‫א‪ .‬המגע על העור עולה ו‪ dmax-‬עולה‬
‫ב‪ .‬המנה על העור יורדת ו‪ dmax-‬עולה‬
‫ג‪ .‬המנה על העור עולה ו‪ dmax-‬יורד‬
‫ד‪ .‬המנה על העור יורדת ו‪ dmax-‬יורד‬
 ‫‪ .16‬הסיבה שה‪ PDD -‬עולה במקביל עם עליה בגודל השדה היא‪:‬‬
‫א‪ .‬ה‪ SSD -‬קטן וכתוצאה מכך החולה מתקרב למקור הקרינה‬
‫ב‪ .‬מספר פיזורי האלקטרונים בתוך השדה עולה‬
‫ג‪ .‬בשדות גדולים תמיד משתמשים ב‪ Wedge -‬שמעלה את האיזודוזות‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .17‬כאשר מטפלים בשיטת ‪ SAD‬ועוברים לשיטת ‪ SSD‬עבור אותו טיפול‪:‬‬

‫א‪ .‬מספר ה‪ MU -‬גדל‬
‫ב‪ .‬מספר ה‪ MU -‬קטן‬
‫ג‪ .‬מספר ה‪ MU -‬לא משתנה‬
‫ד‪ .‬צריך להוסיף לחישוב את ה‪couch factor -‬‬

‫‪ .18‬יש צורך להרחיק מטופל מ‪ SSD – 100 cm -‬ל‪ .SSD – 125 cm -‬מה יהיה השינוי ב – ‪TPR‬‬
‫לאחר השינוי ב‪ SSD -‬כדי לחשב ‪?MU‬‬
‫א‪ .‬ה‪ TPR‬גדל ב‪3%‬‬
‫ב‪ .‬ה‪ TPR‬קטן ב‪3%‬‬
‫ג‪ .‬ה‪ TPR‬לא משתנה ומשתמשים באותו ערך‬
‫ד‪ .‬ה‪ TPR‬לא רלוונטי לטיפול כזה‬

‫‪ .19‬במרחק ‪ X‬ממקור הקרינה ישנם מס' פוטונים מסוים‪ .‬מה יהיה מספרם במרחק ‪X+Y‬‬
‫מהמקור?‬
‫א‪ .‬מס' גדול יותר של פוטונים‬
‫ב‪ .‬מס' קטן יותר של פוטונים‬
‫ג‪ .‬אותו מספר של פוטונים‬
‫ד‪ .‬חסרים נתונים בשאלה‬

‫‪ .20‬איך נוצרים פוטונים במאיץ קווי?‬

‫א‪ .‬ע"י פגיעה של אלקטרונים במטרה ויצירת קרינת בלימה‬
‫ב‪ .‬ע"י האפקט הפוטואלקטרי‬
‫ג‪ .‬ע"י שימוש ב‪MLC‬‬
‫ד‪ .‬ע"י בדיקה של גורמים ביולוגים המשפיעים על התפתחות גידולים‬

‫‪ .21‬מה משמעות הסיבוב של קרן האלקטרונים בתוך הראש של המאיץ (בעזרת המגנטים)?‬
‫א‪ .‬גורם לעלייה במספר האלקטרונים היוצאים מראש המאיץ‬
‫ב‪ .‬גורם למיקוד יותר גדול של הקרן ביציאה מראש המאיץ‬
‫ג‪ .‬גורם להפיכת קרן האלקטרונים לקרן פוטונים‬
‫ד‪ .‬גורם לירידה באנרגיה של אלקטרונים‬

‫‪ .22‬מה השינוי במנה היומית של טיפול לאחר שמעבירים את הטיפול משיטת ‪ SAD‬לשיטת ‪?SSD‬‬
‫א‪ .‬המנה היומית גדלה ב‪3% -‬‬
‫ב‪ .‬המנה היומית קטנה ב‪3% -‬‬
‫ג‪ .‬המנה היומית לא משתנה‬
‫ד‪ .‬כאשר עוברים לשיטת ‪ SSD‬יש צורך בשינוי באנרגיה‬

‫‪ .23‬מה הצורה הטובה ביותר לטיפול של גידול עמוק?‬

‫א‪ .‬שימוש בבולוס‬
‫ב‪ .‬שימוש באנרגיה גבוהה‬
‫ג‪ .‬שימוש בסיבובי מיטה‬
‫ד‪ .‬שימוש בחלקיקים כבדים‬
 ‫‪ .24‬מה ההגדרה של איזודוזה?‬
‫א‪ .‬צורה גרפית של התנהגות הגוף כתוצאה מקרינה‬
‫ב‪ .‬צורה גרפית של ראש המאיץ‬
‫ג‪ .‬צורה גרפית של מיקום הגידול‬
‫ד‪ .‬צורה גרפית של התפלגות המנה בגוף‬

‫‪ .25‬באיזה אופן משפיע החמצן על רגישות התאים לקרינה?‬

‫א‪ .‬מעלה את הרגישות‬
‫ב‪ .‬מוריד את הרגישות‬
‫ג‪ .‬לא משפיע על הרגישות‬
‫ד‪ .‬תלוי ברקמה‬

‫‪ .26‬ככל שמשתמשים באנרגיית פוטונים יותר גבוה‪:‬‬

‫א‪ .‬ה‪ skin sparing effect -‬גדל‬
‫ב‪ .‬החדירות של הקרינה גדלה‬
‫ג‪ .‬האיזודוזות צרות יותר בגלל כיווניות הקרינה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .27‬מה הצורה הטובה ביותר לטיפול של גידול עמוק?‬

‫א‪ .‬שימוש בבולוס‬
‫ב‪ .‬שימוש באנרגיה גבוהה‬
‫ג‪ .‬שימוש בסיבובי מיטה‬
‫ד‪ .‬שימוש בחלקיקים כבדים‬

‫‪ .28‬מה הוא מעבר היחידות שמתקיים בשלב התכנון‪:‬‬

‫א‪ .‬מ‪ Ci -‬ל‪cGy -‬‬
‫ב‪ .‬מ‪ cGy -‬ל‪MU -‬‬
‫ג‪ .‬מ‪ MU -‬ל‪rad -‬‬
‫ד‪ .‬אין מעבר יחידות ברדיותרפיה‬

‫‪ .29‬בהשוואה בין שתי אנרגיות‪ ,‬אחת גבוהה והשנייה נמוכה‪ ,‬עבור אותו עומק ואותה שיטת‬
‫טיפול‬
‫א‪ .‬האיזודוזות תהיינה שוות עבור שתי האנרגיות‬
‫ב‪ .‬עבור האנרגיה הגבוהה‪ ,‬האיזודוזה תהיה גבוהה יותר‬
‫ג‪ .‬עבור האנרגיה הנמוכה‪ ,‬האיזודוזה תהיה גבוהה יותר‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לקבוע יחס כי חסרים נתונים בשאלה‬

‫‪ .30‬מה עובי הגוף של מטופל אם ידוע שה‪ SSD -‬משדה ‪ AP‬הינו ‪ 89‬ס"מ והעומק לאיזוסנטר‬
‫מכיוון ‪ PA‬הינו ‪ 9‬ס"מ?‬
‫א‪18 .‬‬
‫ב‪20 .‬‬
‫ג‪21 .‬‬
‫ד‪ .‬אין מספיק נתונים בשאלה‬
 ‫‪ .31‬שנוי ה‪ SSD-‬כתוצאה משימוש בבולוס מושפע‬
‫א‪ .‬מהחומר שעשוי הבולוס‬
‫ב‪ .‬מעובי הבולוס‬
‫ג‪ .‬מגודל הגידול המוקרן‬
‫ד‪ .‬מאנרגיית הקרינה בטיפול‬

‫‪ .32‬זווית ה‪ wedge-‬עבור ‪ dynamic wedge‬נקבע לפי‪:‬‬

‫א‪ .‬מהירות סיבוב של גנטרי‬
‫ב‪ .‬מהירות של סגירת קולימטור‬
‫ג‪ .‬מהירות של פתיחת ‪MLC‬‬
‫ד‪ .‬מהירות האלקטרונים הפוגעים במטרה‬

‫‪ .33‬אחד השדות של טיפול בשד הוא ‪ .18 X 9‬עומק הטיפול הוא ‪ 7‬ס"מ‪ .‬המנה היומית היא ‪180‬‬
‫‪ rad‬כאשר ידוע שהטיפול הוא בשני שדות‪ .‬הטיפול נעשה בשיטת ‪ SAD‬כמה ‪ MU‬החולה‬
‫מקבלת בשדה הנ"ל‪.‬‬
‫א‪90 .‬‬
‫ב‪101 .‬‬
‫ג‪180 .‬‬
‫ד‪98 .‬‬

‫‪ .34‬חולה צריך לקבל טיפול לעמוד שדרה גודל השדה הוא ‪ 7X7‬ועומק הטיפול הוא ‪ 8 cm‬המנה‬
‫היומית היא ‪ rad 300‬ושיטת הטיפול היא ‪ .SSD‬כמה ‪ MU‬החולה יקבל כל טיפול?‬
‫א‪300 .‬‬
‫ב‪414 .‬‬
‫ג‪357 .‬‬
‫ד‪430 .‬‬

‫‪ .35‬רוצים לטפל בחולה בטכניקת ‪ AP-PA‬באזור הרגל‪ .‬חלוקת המנה שווה והמנה היומית היא‬
‫‪ .180 rad‬גודל השדה הוא ‪ 9X9‬ועובי אזור הטיפול הוא ‪ 10‬ס"מ‪ .‬כמה ‪ MU‬החולה מקבל‬
‫בכל שדה?‬
‫א‪189 .‬‬
‫ב‪200 .‬‬
‫ג‪95 .‬‬
‫ד‪104 .‬‬

‫‪ .36‬החליטו לשנות לחולה את הטיפול ‪ SAD‬ל‪ SSD-‬המנה הכוללת היא ‪ 4500 rad‬ב‪ 25-‬טיפולים‬
‫עומק הטיפול הוא ‪ 5‬ס"מ וגודל השדה הוא ‪ 15X15‬כמה ‪ MU‬דרושים בטיפול‪.‬‬
‫א‪206 .‬‬
‫ב‪181 .‬‬
‫ג‪212 .‬‬
‫ד‪199 .‬‬

‫‪ .37‬חולה צריך לקבל טיפול בשיטת ‪ SAD‬גודל השדה הוא ‪ 18X9‬המנה הכוללת היא ‪ 5000‬רד‬
‫ב‪ 25-‬טיפולים עומק הטיפול הוא ‪ 7‬ס"מ לחשב ‪MU‬‬
‫א‪217 .‬‬
‫ב‪241 .‬‬
‫ג‪248 .‬‬
‫ד‪224 .‬‬
‫‪ .38‬הוחלט לטפל בחולה בעמוד השדרה בשיטת ‪ SSD‬גודל השדה הוא ‪ 18X6‬המנה היומית היא‬
‫‪ 200‬רד ועומק הטיפול הוא ‪ 5‬ס"מ כמה ‪ MU‬החולה מקבל מהמכונה‬
‫א‪210 .‬‬
‫ב‪200 .‬‬
‫ג‪231 .‬‬
‫ד‪222 .‬‬

‫‪ .39‬אחד השדות של טיפול בשד הוא ‪ 18X9‬עומק הטיפול הוא ‪ 7‬ס"מ המנה היומית היא ‪ 180‬רד‬
‫כאשר ידוע שהטיפול הוא בשני שדות הטיפול נעשה בשיטת ‪ SAD‬כמה ‪ MU‬החולה מקבלת‬
‫בשדה הנ"ל‬
‫א‪90 .‬‬
‫ב‪101 .‬‬
‫ג‪180 .‬‬
‫ד‪98 .‬‬

‫‪ .40‬יש צורך להקרין אזור הקרקפת באלקטרונים באנרגיה של ‪ .12 MeV‬גודל האפליקטור הינו‬
‫‪ )OF=1.022( 10X10‬בלוק אישי של עיגול בקוטר ‪ 7‬ס"מ (פקטור ‪ .)0.85‬הטיפול מתוכנן‬
‫לאיזודוזה ‪ 100=SSD 90%‬ומנה יומית של ‪ 300‬רד‪ .‬כמה ‪ MU‬צריך לתת לאזור?‬
‫)‪MU=Dose/(OF*BF*PDD‬‬
‫א‪384 .‬‬
‫ב‪345 .‬‬
‫ג‪326 .‬‬
‫ד‪392 .‬‬

‫‪ .41‬ככל שה‪ LET-‬עולה‪:‬‬

‫א‪ .‬הכתף של עקומת ההישרדות הולכת ונעלמת‬
‫ב‪ .‬הנזק הביולוגי לתאים עולה‬
‫ג‪ .‬מקדם ה‪ RBE‬עולה‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .42‬עקומת הישרדות מגדירה‪:‬‬

‫א‪ .‬התנהגותם של תאים לאחר טיפול קרינתי‬
‫ב‪ .‬יחס בין תאים בריאים לחולים בגוף המטופל‬
‫ג‪ .‬רמת החמצן בתאים לפני ואחרי טיפול קרינתי‬
‫ד‪ .‬סיכוי לפגיעה באברים בסביבת הגידול‬

‫‪ .43‬כאשר בגידול ישנה רמת חמצן גבוהה‪:‬‬

‫א‪ .‬המנה הכוללת צריכה לגדול לעומת מצב של חוסר חמצן‬
‫ב‪ .‬המנה הכוללת יותר נמוכה לעומת מצב של חוסר חמצן‬
‫ג‪ .‬המנה הכוללת לא משתנה אלא רק מספר הפרקציות של הטיפול‬
‫ד‪ .‬המנה הכוללת ניתנת אך ורק בשני שלבים‬

‫‪ .44‬סמן נכון‪/‬לא נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬עבור כל סוגי הקרינה מתקבלת עקומת הישרדות זהה במידה ומקרינים אותו סוג של‬
‫תאים – לא נכון‬
‫ב‪ 𝛼/𝛽 .‬נותן את היחס בין תאים בריאים לתאים סרטניים בגוף – לא נכון‬
‫ג‪ .‬הכתף בעקומת ההישרדות מראה את רמת התיקון של התאים – נכון‬
‫ד‪ .‬המטרה של הפרקציונציה היא לאפשר לתאים בריאים לתקן את עצמם – נכון‬
 ‫‪ .45‬מוות תאי לאחר קרינה הוא כתוצאה של‬
‫א‪ .‬נזק בלתי הפיך ל‪DNA‬‬
‫ב‪ .‬נזק מכל סוג בכל מקום בתא‬
‫ג‪ .‬חוסר חמצן‬
‫ד‪ LET .‬נמוך‬

‫‪ .46‬נזק לרקמה עבור טיפול חד פעמי של ‪ 800 cGy‬לעומת ‪ 4‬טיפולים של ‪ 200 cGy‬יהיה‪:‬‬
‫א‪ .‬גדול יותר‬
‫ב‪ .‬קטן יותר‬
‫ג‪ .‬אותו נזק‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לקבוע‬

‫‪ .47‬היחס 𝛽‪ 𝛼/‬נותן אינדיקציה עבור‪:‬‬

‫א‪ .‬הימצאות חמצן בתאים לפני ואחרי הקרנה‬
‫ב‪ .‬רגישות לפרקציונציה של המנה הכוללת‬
‫ג‪ .‬יחס בין ‪ TC‬ל‪NTC‬‬
‫ד‪ .‬כל התשובות נכונות‬

‫‪ .48‬חלוקה של ‪ LET‬לתחומים גבוה ונמוך תלויה ב‪:‬‬

‫א‪ .‬מטען חשמלי ומסה‬
‫ב‪ .‬אנרגית החלקיק ומנה‬
‫ג‪ .‬רקמה בריאה וגידול‬
‫ד‪ .‬הימצאות חמצן בגידול‬

‫‪ .49‬השלב במחזור התא אשר הוא הרגיש ביותר לקרינה‬

‫א‪1G .‬‬
‫ב‪M .‬‬
‫ג‪S .‬‬
‫ד‪2G .‬‬

‫‪ .50‬מה ההגדרה של ‪BED‬‬

‫א‪ .‬כמות החמצן הרצויה בתוך הגידול במשך הטיפול הקרינתי‬
‫ב‪ .‬המנה המקסימלית שעור המטופל מקבל במשך הטיפול‬
‫ג‪ .‬כמות האלקטרונים שצריך להאיץ כדי לקבל קרן הומוגנית בטיפול‬
‫ד‪ .‬המנה האפקטיבית של הטיפול הקרינתי הכולל‬