‫אוניברסיטת תל אביב‬

‫הפקולטה למדעי החברה ע"ש גרשון ה‪ .‬גורדון‬

‫החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬

‫מטלה במסגרת הקורס‪:‬‬

‫‪ - 1041429801‬תיאוריות למתקדמים‪ what's Up‬באנתרופולוגיה‬

‫מגמות עכשוויות‬

‫מרצה‪:‬‬
‫ד״ר אריקה וייס‬

‫מגישה‪:‬‬

‫יקטרינה וודופיאנובה‬
‫ת"ז ‪312844590‬‬

‫‪ 15‬למאי‪2022 ,‬‬
‫סמסטר ב'‪ ,‬שנת הלימודים תשפ"ב‬
 ‫קריסתינה וולנר מקמברידז׳ משתמשת בסיפורים סומליים‪ ,‬מראה שהפרקטיקות הבודדות של האזנה לשירי‬
‫אהבה מציעות הזדמנויות אינטימיות ומשנות באופן ייחודי לדארין‪-‬וואדאג (שיתוף רגשות)‪ .‬אפשרויות אלו‬
‫תלויות באופן ביקורתי הן בתשומת הלב והכוונה של המאזינים‪ ,‬והן באפשרויות האפקטיביות המפותחות‬
‫מבחינה תרבותית של ה"קול" של שירי האהבה ‪ -‬קול שנחשב ל"התגלמות האהבה" ומדגים אינטימיות‪.‬‬

‫בכללי אפשר לומר שבני שיח של החוקרת לא רק מאזינים לשירי אהבה; הם מקשיבים לאהבה‪ .‬תרגול‬
‫ההאזנה שלהם דורש מודלים אנתרופולוגיים המסבירים בצורה מלאה יותר את הקשר בין אוזניים וקולות‬
‫הממוקמים תרבותית‪ ,‬כמו גם את המשחק המורכב של צליל‪ ,‬רגש וסובייקטיביות‪.‬‬

‫עמרן‪ ,‬נשוא באהבה‪ :‬השירים האלה עוזרים לה להתמודד עם הפרידה מאהובה‪ .‬חשובה כאן העוצמה שבה‬
‫מאזינים לשירי אהבה‪ .‬כמעט תמיד לבד‪ ,‬כלומר‪ ,‬אפשר להניח שמדובר בחוויה אינטימית כלשהי‪ .‬או לבד עם‬
‫עצמך או עם אדם אהוב‪ .‬אבל לא בפומבי‪.‬‬

‫אני לוקחת את החופשי לתמוך בטענה של וולנר שלא מסכימה עם התיאוריה של אדורנו שהאזנה למוזיקה‬
‫פופולרית היא "ללא מאמץ"‪ .‬אם "מאזינים מקשיבים לאהבה"‪ ,‬והכי חשוב‪ ,‬שומעים אותה בשורות האלה‪ ,‬זה‬
‫לא משנה לדעתי איך בדיוק היא באה לידי ביטוי עבורם‪.‬‬

‫עבורם‪ ,‬אולי‪ ,‬התהליך האינטימי של האזנה למוזיקה פופולרית‪ ,‬שבו החוויות‪ ,‬התחושות שרודפות לכל אדם‬
‫מוסברים בשפה ברורה ולא קשה לתפיסה "ידידותית" הוא הגיוני למדי‪ .‬הוא ממלא ומסביר‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬לאור המצב הספציפי בארץ‪ ,‬המחברת מדגישה כי "בשל ההקשר הפוליטי‪-‬דתי‪ ,‬האזנה למוזיקה‬
‫היא כמעט תמיד פעילות מודעת"‪ .‬מדינה שבה "אהבה" כ"גורם מניע בנישואים נחשבת לא‪-‬חברתית‪ .‬וקשיים‬
‫משפחתיים וכלכליים הם הזרז לבריתות נישואין‪" .‬אין הרבה מקומות בסומאלילנד שבהם אפשר ללמוד על‬
‫אהבה"‪ ,‬אומר גהאיר‪ ,‬אחד מבני שיחו של וולנר ‪.‬‬

‫"גברים המביעים חיבה בגלוי עלולים להיראות כ'רכים מדי'‪ ,‬בעוד שהמיניות האידיאלית של נשים‬
‫(צניעות‪/‬איפוק) פירושה שהן חייבות לרסן את תשוקות האהבה שלהן"‪.‬‬

‫היבט נוסף של וולנר מחשיב גם הוא מעניין ‪ -‬האזנה לשירים בלבד היא גם "הדרך הטובה ביותר לתת לשירים‬
‫תשומת לב בלתי מחולקת"‪ .‬ועדיין‪ ,‬ה"אהבה" שעומדת בבסיס שירי האהבה היא חוויה אישית עמוקה‬
‫(לעיתים קרובות סבל‪(.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש כי "המשמעת השמיעתית שמטפחת האסלאם והמסורת העמוקה של השירה שבעל פה‬
‫מספקים נקודת מוצא להבנת תשומת הלב והכוונה שמגלים המאזינים לעבודה של האזנה לשיר אהבה באופן‬
‫פרטי"‪ .‬אכן‪ ,‬יש תהודה בין האופן שבו מאזינים מתארים האזנה לשירי אהבה לבין מגוון פעולות האזנה‬

‫‪2‬‬
 ‫שונות‪ ,‬כמו תשומת הלב הבלתי מחולקת הנדרשת להבנת גבאי (שיר טוב)‪ ,‬הכוונה שיש לייחס להאזנה לדוקו‬
‫מוקלט (דתי)‪ .‬תפילות) והמצב המדיטטיבי שניתן להשיג על ידי האזנה לקסאיד (שירי דת(‪.‬‬

‫מעניין לציין‪ ,‬כותבת המחברת‪ ,‬שתרבות ההקשבה‪ ,‬הנטמעת ומטופחת באסלאם‪ ,‬מועברת לשיטות הקשבה‬
‫אחרות‪ .‬ראשית‪ ,‬מדובר בתרבות שמיעתית ששמה דגש על הקשבה עם תשומת לב‪ ,‬הקשבה מתוך כוונה‬
‫והקשבה "מהלב" – הקשבה כ"פעולה" שיש לה משמעות אתית וטרנספורמטיבית עבור העוסקים בה‪.‬‬
‫והקשבה‪ ,‬שמאפשרת לפרש מילולית את "הקשבה לאהבה"‪.‬‬

‫בהקשר של מילות האהבה הטאבו של סומלילנד‪ ,‬מאז הצגתן בשנות ה‪ ,40-‬שירי אהבה זכו לסירוגין (ולעתים‬
‫קרובות בו‪-‬זמנית) נערצים וגינויים בגלל השאיפות האינטימיות (והטאבו) שהם מבטאים‪ ,‬הלחן והביצוע‬
‫המעורבים שלהם והמוזיקלי שלהם‪.‬‬

‫בטריקים שנשמעים כמו בכי‪ ,‬בהיסוס שנשמע כמו ביישנות‪ ,‬בפצפוצים שקוראים להכרה נואשת‪ ,‬בצבע ובגוון‪,‬‬
‫הוא ייחודי ‪ -‬תוצר של גוף מיוחד שחש אהבה"‪ .‬כאב אהבה הוא וקטור נוסף שהשיר עוזר להתמודד איתו‪.‬‬
‫שורה מחורזת ללחן שזכור היטב‪ ,‬ויחד עם זאת‪ ,‬אינו משהו זר לחלוטין ‪ -‬אלא מוכר ל"נושא" האהבה שלך‪ .‬זה‬
‫לא נשמע מפחיד כמו המילים יוצאות הדופן על רגשות התלויות כמו חרב דמוקלס באוויר של חברה שבה‬
‫אפילו מחשבות על אהבה אסורות‪.‬‬

‫יחד עם זאת‪ ,‬שירים הם הדרך המושלמת להבין את הרגשות שלך והדרך הטובה ביותר לתקשר רגשות‬
‫לאחרים‪ .‬כפי שהסביר מאזין אחר‪" ,‬כשאהבה מכה בך לראשונה‪ ,‬לעתים קרובות קשה לבטא או להבין מה‬
‫אתה מרגיש‪ ,‬אבל בשירים‪' ,‬מישהו אחר אומר את זה בשבילך'‪ .‬השירים פועלים כאן כ"מיכל תחושה" שנותן‬
‫"צורה ואיכות" לתחושות שאחרת קשה לבטא אותן‪".‬‬

‫עם זאת‪ ,‬השירים עושים יותר מסתם לבטא רגשות אישיים‪ .‬הם גם משמיעים אפשרות לחילופי רגשות –‬
‫חילופי דברים שדורשים סוג של שיתוף פעולה חברתי על מנת ליצור אינטימיות‪ .‬כמו יצירות פוליפוניות‬
‫שכותבותן ידועות אך עם זאת כנות‪ ,‬שירי אהבה מדגימים את האפשרות שניתן לשמוע את רגשותיו הבלתי‬
‫ניתנים לביטוי דרך קולותיהם של אחרים‪ ,‬אך להישמע כרגשותיו בכנות שלו‪.‬‬

‫שירי אהבה "גורמים לאהבה להרגיש" ו"נותנים לה צורה"‪ .‬השירים מראים‪ ,‬לדבריו וולנר‪ ,‬כי "לפעמים אהבה‬
‫היא כמו רעל או מחלה איומה‪ ,‬ולפעמים היא כמו דבש או חלב גמלים‪ .‬מכיוון שהמשורר הסומלי "משך אהבה‬
‫בעט"‪ ,‬גם אחרים יכולים להרגיש ולהבין אהבה‪ .‬שירים מתחילים באהבה‪ ,‬אמרה מקור המחבר‪" .‬אהבה בלי‬
‫שיר ‪ -‬כמו תה בלי סוכר‪".‬‬

‫לסיכום‪ ,‬נראה לי מעניין לציין ששירים מהתקופה הניאוליתית הם סוג של סיסמה להכרה תרבותית‬
‫מהקטגוריה של "חבר או אויב (זר‪-‬מוכר)"‪ .‬אתה מכיר את השיר הזה = אתה מוכר‪ ,‬מאותה תרבות ‪ -‬אתה לא‬
‫מכיר ‪ -‬אתה זר‪ .‬ולמדינה עם הנסיבות החברתיות של סומלילנד‪ ,‬זה חשוב ביותר‪.‬‬

‫‪3‬‬