‫אהבת אמת כאהבת האמת — מחשבות קלייניאניות על אהבה‬

‫‪1‬‬
‫ד"ר מירב רוט‬

‫ּ‬
‫לתינוקה ובין‬ ‫מראשית חיינו ועד סופם אנו כמהים לאיחוד המיתי עם האחר‪ ,‬המבוסס על השילוב בין רגעי הרמוניה בין אם‬
‫פנטסיות הנוגעות בחיבור אידיאלי וסיפוק מוחלט‪ .‬בה־בעת‪ ,‬קיים מערך פנטזיות הכולל תוקפנות כלפי‪ ,‬חרדות והגנות מפני‬
‫אובייקט מתסכל ורע‪ .‬המאבק והאיזון בין שתי התייחסויות אלו מצויים בשורשי האהבה הרומנטית‪ .‬במאמר זה אגע בכמה‬
‫גורמים מרכזיים העומדים בדרכה של האהבה הרומנטית ובתנאים הפסיכולוגיים שעשויים לאפשר אותה‪ :‬האהבה כלפי אחרותו‬
‫של האחר; קבלת האתגר האתי הכרוך בתשוקה המינית; ומעל לכול וחשוב מכול — אהבת האמת‪ .‬דוגמה קלינית תראה כיצד‬
‫אלו נחקרות בתודעת האנליטיקאית דרך הזדהות־השלכתית ומעובדות במפגש האנליטי‪.‬‬

‫נותר הגעגוע הבלתי מסופק להבנה ללא מילים — שהיא בסופו של דבר‬
‫הכמיהה לקשר המוקדם ביותר עם האם" (‪ ,2‬עמ' ‪.)302‬‬
‫אלא ששחר החיים אינו טבול כולו בגן עדן של התאמות‪.‬‬
‫שחר עולה על חיים חדשים‪ .‬תינוק בן יומו מונח בזרועות‬
‫אמו‪ .‬הוא רעב‪ ,‬ופועה כטלה קטן‪ .‬האם מיטיבה אחיזתו‬
‫בזרועה‪ ,‬פדחתו בשקערורית הזרוע‪ ,‬פניו אליה‪ .‬היא מתאימה‬
‫ה‬
‫שורשי האהבה טמונים ברגעי ההתאמה‪ ,‬אך לצדם אנו חווים גם‬ ‫את השד הרך למבואות פיו המתחיל לינוק את זרם החלב‬
‫חרדות וכאב‪ ,‬וכשאלה נחווים‪ ,‬הם מלוּוים בפנטזיה על אובייקט‬ ‫החמים‪ .‬עורה‪ ,‬קולה‪ ,‬נשימותיה‪ ,‬גופה‪ ,‬עוטפים אותו‪ ,‬חלבה‬
‫רע ופוגעני‪ ,‬ובתחושות של זעם ותסכול‪ ,‬או דכדוך ויגון‪.‬‬ ‫ממלא אותו‪ ,‬ידו הזערורית מונחת על ּ‬
‫חזה‪ ,‬עיניו כקרס דייגים‬
‫כך‪ ,‬מתחילת החיים‪ ,‬יש אובייקט מרכזי לאהבה ולשנאה‪,‬‬ ‫לוכדות את מבטה‪ ,‬והיא לו העדה הראשונה‪ .‬הניצוץ בעיניה‬
‫לתקווה ולחרדה‪.‬‬ ‫משיב לו את בבואתו — בבואתו בתוספת ניצוץ בעיני האחרת (‪,1‬‬
‫במאמרה "אהבה‪ ,‬אשמה ותיקון" אומרת קליין‪:‬‬ ‫‪ .)134-128‬פעיית טלה שבראה גן עדן; צורך שסופק בדייקנות‪,‬‬
‫"כשהתינוק רעב ותשוקותיו אינן מסופקות‪ ,‬או כשהוא חש כאב או‬ ‫הבנה ללא מילים‪ ,‬התאמה מוחלטת‪ ,‬עונג חושים מתוזמר היטב‪,‬‬
‫אי־נוחות גופנית‪ ,‬לפתע משתנה המצב כולו‪ .‬שנאה ורגשות תוקפניים‬
‫מתעוררים‪ ,‬והוא נשלט אז על ידי הדחף להרוס את זו שהינה אובייקט‬
‫אחדות מיתית‪.‬‬
‫כל תשוקותיו וקשורה בנפשו בכל חוויותיו‪ ,‬הטובות וכן הרעות‪ ...‬אהבה‬ ‫מכאן דרך כל שלבי החיים אנחנו נידונים להתגעגע‪ .‬הגעגוע‬
‫ושנאה נאבקות זו בזו בנפשו של התינוק‪ ,‬ומאבק זה נמשך במידה‬ ‫הוא רגש אינהרנטי בתוך האהבה‪ ,‬ובכך אמרתי שגם החסר‬
‫מסוימת לאורך כל החיים ועשוי להפוך למקור סכנה ביחסים האנושיים"‬ ‫אינהרנטי לה‪ ,‬הפער הנצחי בין האחדות לנפרדות‪ ,‬בין היחד‬
‫(‪ ,3‬עמ' ‪.)55-54‬‬ ‫לבדידות‪ ,‬בין הסיפוק המוחלט לסיפוק החלקי‪ ,‬בין הנצח‬
‫במאמר הנוכחי אני רוצה לעסוק באהבה הרומנטית‪.‬‬ ‫לסופיות‪.‬‬
‫זו שכל כך טובה לסופרים ולמשוררים‪ ,‬ומשאירה אותנו‬ ‫מלאני קליין כותבת בערוב ימיה‪ ,‬במאמרה האחרון‪" :‬על‬
‫הפסיכואנליטיקאים די עילגים ונבוכים‪ .‬אסתמך על התיאוריה‬ ‫תחושת הבדידות"‪:‬‬
‫של מלאני קליין‪ .‬אחת הדרכים לתאר את הפרוייקט של קליין‪,‬‬ ‫"כאשר היחס המוקדם לאם משביע־רצון‪ ...‬משתמע מכך מגע קרוב‬
‫היא כניסיון רב־שנים להגדיר את הכוחות המפריעים לאהבה‬ ‫בין הלא־מודע של האם לזה של הילד‪ .‬זהו הבסיס הנחוץ כדי לחוות‬
‫ואת דרכי הטיפול בהם‪ .‬אנסה למנות את הגורמים המרכזיים‬ ‫בצורה השלמה ביותר את התחושה שמבינים אותך‪ ,‬והוא קשור באופן‬
‫מהותי לשלב הטרום־מילולי‪ .‬יהיה הסיפוק מביטוי מחשבות ורגשות‬
‫שעומדים בדרכה של האהבה‪ ,‬ואעז להציע כמה תנאים בהם‬
‫באוזני אדם אוהד בשלב מאוחר יותר בחיים גדול ככול שיהיה‪ ,‬עדיין‬
‫האהבה יכולה להתמיד‪ .‬לסיום אדגים זאת דרך מקרה טיפולי‬
‫באיש שהתקשה באהבה‪.‬‬
‫‪ 1‬לימודי המשך "קליין וממשיכיה"‪ ,‬התכנית לפסיכותרפיה‪ ,‬החוג לרפואה ע"ש‬
‫סאקלר‪ ,‬אונ' תל־אביב‪.‬‬
‫הפרדוקס של התלות‬ ‫ * מאמר זה מבוסס על הרצאה במסגרת יום עיון "האם אהבה יכולה להתמיד"‬
‫במרכז הקושי לאהוב מצוי פרדוקס התלות‪ .‬אני תלויה‬ ‫("תולעת ספרים"‪ ,‬סינמטק תל־אביב‪ ,‬יולי‪.)2015 ,‬‬
‫ מילות מפתח‪ :‬מלאני קליין‪ ,‬פסיכואנליזה קלייניאנית‪ ,‬אהבה רומנטית‪ ,‬אהבת‬
‫באחר‪ ,‬אולם האחר מוגדר דרך היותו 'לא־אני'‪ .‬אם אני מוכנה‬ ‫אמת‪ ,‬אהבת האמת‪ ,‬הזדהות השלכתית‪.‬‬
‫להביט נכוחה‪ ,‬הוא מוגדר דרך האוטונומיה של אחרותו‪ .‬אני‬ ‫ ‪Rothmerav@gmail.com‬‬

‫שיחות ‪ — ‬כרך ל"א‪ ,‬חוב׳ מס׳ ‪ ,1‬נובמבר ‪2016‬‬ ‫‪56‬‬

‫‪Book 1-sihot 2016 November.indb 56‬‬ ‫‪13/11/2016 13:06:40‬‬

 ‫אהבת אמת כאהבת האמת — מחשבות קלייניאניות על אהבה‬

‫האהוב מתחילים לפעול‪ ,‬נעשה צעד חשוב מאוד בהתפתחות‪ .‬רגשות‬ ‫תלויה באהובי‪ ,‬הייתי רוצה לדעת אותו לאשורו‪ ,‬כדי לדעת מה‬
‫אלה של אשמה ומצוקה נכנסים עתה לרגש האהבה כמרכיב חדש‪ .‬הם‬ ‫צפוי לי בשימי את יהבי עליו‪ .‬אך אחרותו מביאה עמה מסתורין‬
‫הופכים לחלק מהותי מהאהבה ומשפיעים עליה באופן עמוק ביותר‪...‬‬ ‫אינהרנטי‪ .‬ידי לעולם לא תהיה משגת את כוליותו‪ .‬אם אני‬
‫בנוסף לדחפים ההרסניים‪ ,‬קיים בנפשם הלא־מודעת של הילד ושל‬ ‫מכירה באחרותו של האחר‪ ,‬בנפרדותו ממני‪ ,‬אני נאלצת להכיר‬
‫המבוגר גם דחף עמוק להקריב קורבנות‪ ,‬כדי לעזור לאנשים אהובים‬
‫בכך שזו לא אני שבוראת את השד הטוב‪ .‬שאין באמת אחדות‬
‫ולתקנם לאחר שניזוקו או הושמדו בפנטזיה‪ .‬במעמקי הנפש‪ ,‬הדחף‬
‫לגרום אושר לאנשים קשור ברגש חזק של אחריות ודאגה כלפיהם‪,‬‬ ‫שבה ללא מילים נבראת התייצבות נטולת סייגים של האחר‬
‫המתבטא באהדה אמיתית לאנשים אחרים וביכולת להבין אותם‪ ,‬כפי‬ ‫לספק את צרכי‪ ,‬לאהוב אותי‪ ,‬להכיל את פחדי וסערות נפשי‪,‬‬
‫שהם ובהתאם לרגשותיהם" (‪ ,3‬עמ' ‪.)59-58‬‬ ‫למחול על זעמי והרסנותי‪ .‬האחר ניחן בחירות לסרב ובחירות‬
‫האהוב מגיע אל האהובה והיא אליו עם שני מטענים כבדים‬ ‫ללכת‪ .‬כל העת גם מתגלע פער בין פנטזית האהבה למציאות‪.‬‬
‫שאספו למן הינקות ולאורך כל חייהם‪ :‬מטען תקוותיהם‪ ,‬הניזון‬ ‫אובייקט האהבה של הפנטזיה הוא משאב בלתי נדלה של טוב‪,‬‬
‫מן החוויות הטובות‪ ,‬ומטען חרדותיהם‪ ,‬הניזון מן החוויות‬ ‫ואילו האחר הממשי הוא‪ ,‬ממש כמותי‪ ,‬משאב חלקי‪ .‬בפנטזיה‬
‫הרעות‪ .‬גם המיניות כרוכה תמיד בתנאי האהבה המוקדמים‬ ‫הלא־מודעת אובייקט האהבה הוא רק שלי‪ ,‬נצחי ואין־סופי‪.‬‬
‫ומגלמת אותם‪ .‬לכן חשוב להקשיב לפנטזיות המיניות וליחסים‬ ‫אלא שגם ההנקה הטובה ביותר מסתיימת‪ .‬וביחסים הבוגרים‪,‬‬
‫המיניים של הפציינט כאל מפת דרכים להבין את שפת האהבה‬ ‫האחר מגיע עם סט של צרכים‪ ,‬משאלות‪ ,‬חרדות משל עצמו‪.‬‬
‫הפנימית‪ .‬כפי שבטיפול משתחזרים יחסי האובייקט המוקדמים‬ ‫אנו ניצבים אחר מול אחר‪ ,‬תלות מול תלות‪ ,‬ומבקשים עתה‬
‫דרך יחסי ההעברה למטפל‪ ,‬כך קורה גם ביחסי האהבה‪ .‬בקליניקה‬ ‫לשזור אלה באלה לכדי קשר של אהבה‪ .‬לא כל כך פשוט‪.‬‬
‫אנו שומעים יום יום כיצד יחסי האהבה של המטופלים שלנו‬ ‫שתי סכנות פרדיגמטיות ניצבות בפני האהבה לאחר‪ :‬הוא‬
‫קשורים באופן הדוק עם יחסי האהבה ושיבושיהם בתחילת‬ ‫עלול להרוס אותי‪ .‬אני עלולה להרוס אותו‪ .‬בסכנה הראשונה‪,‬‬
‫החיים‪ ,‬וכיצד הם נסוגים יום יום מן האמת של האהבה הבוגרת‪,‬‬ ‫"הוא עלול להרוס אותי"‪ ,‬שאותה קליין מייחסת לעמדה‬
‫כי זו כרוכה גם בכאב בלתי נמנע‪.‬‬ ‫הפרנואידית־סכיזואידית (‪ ,)4‬אני משליכה על האחר את‬
‫מה יקבע האם תוכל האהבה להתמיד?‬ ‫השנאה והאגרסיות שלי‪ ,‬וחווה אותו כרודפני כלפי‪ .‬עמדה זו‬
‫מאופיינת בדומיננטיות של פיצול‪ ,‬השלכה והכחשה‪ .‬כמה רבות‬
‫אהבת אמת כאהבת האמת‬ ‫הן הפנטזיות על האובייקט האהוב הרע‪ :‬האובייקט הרע עלול‬
‫לבלוע אותי‪ ,‬לשלוט בי‪ ,‬לרמות אותי‪ ,‬לנצל אותי‪ ,‬לרוקן אותי‪,‬‬
‫אציע כי התנאי לאהבת אמת הוא אהבת האמת‪ .‬התנאי‬
‫לנטוש אותי‪ ,‬לבזות אותי‪ ,‬להרוג אותי נפשית ולעתים גופנית‪.‬‬
‫שיכריע את הדרך בה יבחר האוהב בגן השבילים המתפצלים‬
‫עמדה זו מולידה גם שלל תמרוני נפש המבקשים שלא לדעת את‬
‫של האהבה‪ ,‬הוא הנכונות שלו למגע עם האמת‪.‬‬
‫המציאות כהוויתה‪ :‬גרנדיוזיות‪ ,‬הסידרה הסאדו־מאזוכיסטית‪,‬‬
‫הפילוסוף אלן באדיו‪ ,‬בספרו "בשבח האהבה" מכנה זאת‬
‫דינמיקה פרוורטית‪ ,‬סכיזואידיות‪ ,‬הפרעות אכילה‪ ,‬שקרנות‬
‫"אהבה כפרוצדורת אמת" (‪ ,6‬עמ' ‪ .)38‬לדבריו‪ ,‬פרוצדורת האמת‬
‫ובוגדנות כרוניות‪ ,‬קנאה אובססיבית‪ ,‬שליטה רודנית ותלות‬
‫מוכנה להכיר בכך שהאהבה היא סצנה בשניים‪ ,‬ואילו הכחשה‬
‫כפייתית‪ ,‬אלימות ואובדנות‪ .‬במובן מסוים ניתן לומר‪ ,‬שכל‬
‫תוביל לניסיון להחפיץ את האחר וליצור אשליה של אחדות‬
‫פתולוגיה היא הגנה מפני הסכנות שבאהבה‪.‬‬
‫— בין אם דרך שליטתו של האחד באחר‪ ,‬או דרך דלוזית‬
‫הסכנה השנייה‪" ,‬אני עלולה להרוס אותו"‪ ,‬שייכת לעמדה‬
‫אחדות כוזבת בין שניים‪ .‬באדיו מתאר את האהבה כאירוע‬
‫נפשית שאותה קליין מכנה "דפרסיבית" (‪ ,)5‬אשר מאופיינת‬
‫מתמשך של הכרה בהבדל‪ .‬הוא גם מבחין כך את האהבה מן‬
‫באינטגרציה טובה יותר של המציאות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אני הופכת‬
‫התשוקה‪:‬‬
‫"האהבה מושיטה ידיה אל האונטולוגי‪ .‬בעוד התשוקה מתמקדת‬
‫ערה לכך שגם אני וגם האחר מאופיינים‪ ,‬מחד‪ ,‬באהבה וביכולת‬
‫באחר תמיד באופן פטישיסטי משהו‪ ,‬באובייקטים מסוימים‪ ,‬כמו שדיים‪,‬‬ ‫לתיקון‪ ,‬ומאידך‪ ,‬בשנאה וביכולת הרס‪ .‬בעמדה הדפרסיבית‬
‫ישבן‪ ...‬האהבה מתמקדת בעצם ההוויה של האחר‪ ,‬על האחר כפי שפרץ‪,‬‬ ‫החרדה העיקרית היא מפני תוקפנותי שלי (הממשית והמפונטזת‬
‫חמוש במלואו בהוויתו‪ ,‬לתוך חיי‪ ,‬שלפיכך הופרעו ועוצבו מחדש" (‪,6‬‬ ‫כאחד)‪ ,‬והפחד לאבד בעקבותיה את אובייקט האהבה — כי ייהרס‬
‫עמ' ‪.)21‬‬ ‫או ינטוש‪ .‬חרדה זו מאופיינית בדומיננטיות של אשמה וכאב‪.‬‬
‫האמת היא מושג חמקמק ורווי כאחד‪ .‬נדרש לסייג מיד‬ ‫אפשר לסגת ממנה להגנות המאניות‪ ,‬אבל אם מכילים את‬
‫ולהזכיר‪ ,‬שגם המגע עם האמת הנפשית הוא לעולם חומק‬ ‫החרדה ומעבדים את המורכבות‪ ,‬ניתן גם לשאת אותה ואפילו‬
‫וחלקי‪ ,‬נוכח קיומו של הלא־מודע‪ ,‬וכי פרדוקסלית הבנה זו‬ ‫להשתמש בה כחלק חשוב מחומרי הגלם של האהבה‪.‬‬
‫גם מקרבת אל האמת וגם כרוכה באבל על חמקמקותה‪ .‬ובכל‬ ‫באופן מעניין‪ ,‬קליין מצביעה על האשמה והפחד לאבד את‬
‫זאת‪ ,‬הניסיון של קליין וממשיכיה הוא להציע כי ההתפתחות‬ ‫האובייקט לא רק כהפרעות לאהבה‪ ,‬אלא גם‪ ,‬אם אינם מופרזים‪,‬‬
‫הנפשית נבדלת על יסוד הנכונות לדעת‪ ,‬וכשאנו מציעים כי‬ ‫כיסודות חשובים באהבה‪:‬‬
‫אפשר לדעת‪ ,‬אנו גם מניחים כי יש אמת ויש כזב‪ ,‬ויש דרך‬ ‫"עבודתי הפסיכואנליטית שיכנעה אותי כי כאשר מתעוררים בנפשו‬
‫להבדיל ביניהם‪ .‬לא מדובר באמת מטאפיסית‪ ,‬אלא בדחף של‬ ‫של התינוק קונפליקטים בין אהבה לשנאה‪ ,‬והפחדים מפני אובדן האדם‬

‫‪57‬‬ ‫שיחות ‪ — ‬כרך ל"א‪ ,‬חוב׳ מס׳ ‪ ,1‬נובמבר ‪2016‬‬

‫‪Book 1-sihot 2016 November.indb 57‬‬ ‫‪13/11/2016 13:06:40‬‬

 ‫מירב רוט‬
‫זה הוא פרפראזה על מונח של הפילוסוף בלאנשו — 'הלילה‬
‫האחר' (‪ .)7‬בלאנשו‪ ,‬שהושפע עמוקות מהיידגר‪ ,‬מתאר במונח‬
‫'הלילה האחר'‪ ,‬בצורה פיוטית ודחוסה‪ ,‬את הזיקה אל המוות‬
‫כיחס אל זה שלא ניתן לעולם לדעת אותו; אל הסוד‪ ,‬שהניסיון‬
‫לכובשו מרחיק ממנו‪ ,‬אך ההכרה בו משנה את האדם הפתוח‬
‫כלפיו‪ ,‬ומעניקה לקיומו משמעות חדשה‪.‬‬
‫כותב בלאנשו‪" :‬הלילה האחר הוא תמיד האחר‪ ,‬ומי שמטה לו אוזן‬
‫נעשה אחר‪ ,‬מי שקרב אליו [‪ ]...‬אינו עוד מי שקרב אליו [‪ ]...‬ללכת‬
‫לעבר האינטימיות העמוקה ביותר שלו‪ ,‬לעבר המהותי‪ ,7( ...‬עמ' ‪.)102‬‬
‫דימויו של בלנשו את המוות כלילה מעניק לחיים דימוי‬
‫של אור יום‪ ,‬אך כזה‪ ,‬שהמוכן להכיר את כל שטמון בו‪ ,‬כולל‬
‫גם את חשיכת הלילה‪.‬‬
‫אציע שדואליות דומה קיימת באהבה‪ .‬חייו המוארים של‬
‫העצמי ערים באופן דומה גם לסודו ולאחרותו של האחר‪ .‬הם‬
‫מוכנים ללכת לעבר האינטימיות העמוקה ביותר שלו‪ ,‬למרות‪,‬‬
‫ולמעשה‪ ,‬גם משום שמהותו אינה ניתנת לניכוס‪ ,‬כיבוש‬
‫ושליטה*‪ .‬זוהי תנועה פעילה‪ ,‬חלימה‪ ,‬המתרחשת מרגע לרגע‪,‬‬
‫ומכילה את האמת של ההבדל בין האני לאחר‪ .‬זוהי אהבה‬
‫שמוגדרת דרך החיפוש אחר האחר‪ ,‬אך לא לשם מציאתו‪ ,‬אלא‬
‫מתוך הנאה של שיטוט במרחב שגבולותיו לא מוגדרים‪ .‬פן זה‬
‫של האהבה מתבטא גם בארוס‪ ,‬שמבקש לגעת באחר לא לשם‬
‫כיבושו‪ ,‬אלא מתוך ההנאה שבמגע עם אחרותו‪ .‬בניסוח של‬
‫לוינס‪" :‬אין זו התכוונות של חשיפה‪ ,‬אלא של חיפוש‪ :‬תנועה אל הבלתי‬
‫נראה" (‪ ,9‬עמ' ‪ .)215‬זאת בניגוד לתשוקה‪ ,‬שמבקשת לכלות את‬
‫המתח המתמיד בפורקן‪ ,‬אשר לרגע מאפשר ריפיון ומנוחה מן‬
‫הכמיהה הפעורה‪ ,‬המגורה‪ ,‬הלא נגמרת‪.‬‬
‫היצר והתביעה האתית‬
‫אתגר נוסף כרוך באהבת אמת שנענית לאהבת האמת והוא‬
‫התביעה האתית שהיא מציבה בפני‪ :‬הנכונות להקשיב לאהוב‬
‫באמת‪ ,‬משמעה לפגוש את המשמעות שלי עבורו; הקשבה של‬
‫ממש להזדקקות של האחר כלפי ולאפשרות שאפגע בו‪ .‬תלותו‬
‫בי מוכרת לי מתלותי בו‪ ,‬ולפיכך נושאת את מלוא פישרה‬
‫וכובדה ומייצרת תביעה אתית‪ .‬במילותיו של לוינס "המבע‬
‫שהפנים מכניסות לעולם אינו מתריס כנגד החולשה של כוחותי‪ ,‬אלא‬
‫כנגד הכוח של כוחי" (‪.)215 ,9‬‬
‫ולא די בכך‪ .‬בפני האוהבים ניצב האתגר לשלב את התביעה‬
‫האתית עם החירות הייצרית‪ .‬האהבה אינה מתרחשת במדפים‬
‫העליונים של הספרייה‪ .‬היא לא התרחשות רוחנית או מוסרית‪.‬‬
‫האהבה היא פרקטיקה‪ .‬היא מוטחת יום אחר יום אל דרכי‬
‫האספלט הלוהטות של החיים‪ .‬מלאני קליין מציעה כי רק‬
‫* ניתן למצוא הד לרעיון זה במאמר "הקונפליקט האסתטי" של מלצר‪ ,‬בו‬
‫הוא דן בנכונות לדעת את אובייקט התשוקה ולא דווקא לנכס אותו‪ .‬הוא‬
‫מתאר את 'היכולת השלילית' — מושג שביון שאל מהמשורר ג'ון קיטס‪,‬‬
‫לתיאור מצב של פתיחות ו"קליטות יצירתית‪ ,‬מסוגלות לשאת אי ידיעה‪,‬‬
‫ספק ומסתורין" — ומלצר מציע שבחיק היכולת השלילית "נפגשים היופי‬
‫והאמת" (‪.)8‬‬
‫שיחות ‪ — ‬כרך ל"א‪ ,‬חוב׳ מס׳ ‪ ,1‬נובמבר ‪2016‬‬
‫‪Book 1-sihot 2016 November.indb 58‬‬
‫האדם לדעת את עצמו ואת עולמו‪ .‬דחף שלפי קליין הוא מולד‬
‫— האפיסטמופיליה — ועלול להיחסם מתוך עודפי חרדה ושנאה‪.‬‬
‫על כל ילד נגזר להכיר באמת הכואבת ומעוררת החרדה‪,‬‬
‫כי המשולש האדיפלי אינו שווה צלעות‪ ,‬וכי הוא‪ ,‬הילד‪ ,‬מצוי‬
‫מחוץ לזוג המיני‪ .‬מכך נובעת שורה של פגיעות נרקיסיסטיות‪,‬‬
‫חרדות וקנאות‪ ,‬שהאני צריך להתגבר עליהן לטובת האמת‪.‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬חיי אהבה בריאים ופתולוגיים נבדלים זה מזה על‬
‫בסיס הנכונות לדעת את האמת‪ ,‬אשר מחד‪ ,‬מעוררת כאב וחרדה‪,‬‬
‫אך מאידך‪ ,‬גם מובילה להתפתחות נפשית‪ ,‬תיקון ויצירה‪ .‬בין‬
‫האמיתות הללו נמצאת ההכרה בכך שאני זקוקה לאחר ואפילו‬
‫תלויה בו‪ ,‬ואולם אין לי ריבונות עליו‪ ,‬לא שליטה בלעדית‪ ,‬לא‬
‫קניין‪ ,‬לא הבטחה ולא ערבות; שאני עלולה לפגוע בו ולהיפגע‬
‫ממנו; שהסיפוק הוא חלקי ויש סופיות; שהאהבה והשנאה‪,‬‬
‫החיים והמוות מצויים בקונפליקט מתמיד בתוכנו‪ .‬אולם לצד‬
‫כל אלה יש גם אפשרות להיטיב‪ ,‬ליצור ולתקן‪ .‬מכל אלה נובעת‬
‫אמת מכבידה נוספת והיא שמוטלת עלי פעילה למצוא איזון‬
‫מיטיב בין כל אלה בחיי וביחסי עם אחרים‪.‬‬
‫אוסיף ואציע‪ ,‬כי זיקתה של אהבת אמת לאהבת האמת אינה‬
‫נוגעת רק ליחסים בין השניים‪ ,‬אלא‪ ,‬ואולי בראש ובראשונה‪,‬‬
‫בפרוייקט האקזיסטנציאלי של האדם כשלעצמו‪ .‬נכונותו לקבל‬
‫את הסופיות והחלקיות‪ ,‬את ההשתנות והבלות של הגוף‪ ,‬את‬
‫חוסר השליטה והבדידות כיסודות קיומיים‪ ,‬מאפשרת לו‬
‫להתאבל על כל אלה‪ .‬מתוך תהליך האבל יוכל האדם למצוא‪,‬‬
‫למרות‪ ,‬ואפילו בזכות אמיתות קיומיות אלו‪ ,‬את האסתטי‬
‫והנשגב‪ ,‬ויתרה מכך — את האסתטיקה של היום־יום‪ ,‬את‬
‫כוחה העצום של הנכונות לטפח בכל רגע את מה שיש‪ ,‬מתוך‬
‫התמסרות לאפשרי וללא־אפשרי בעת ובעונה אחת‪.‬‬
‫את הנכונות להיות במגע עם אמיתות מורכבות אלו אני‬
‫רואה גם כתנאי לאהבה‪ ,‬כי כל עוד אין האדם נכון להם‪ ,‬הוא‬
‫ישנא גם את כל גילומיהם באהובתו‪ .‬הוא ידחה אותה כשתחלה‪,‬‬
‫הוא יירתע מקמטי הגיל‪ ,‬הוא ישנא את חסרונותיה ויגנה את‬
‫הזדקקותה‪ ,‬כבבואות מאיימות להיבטי הקיום שאינו מוכן להכיר‬
‫בהם‪ .‬אדם כזה ימצא עצמו מתרוצץ מאובייקט אהבה למשנהו‬
‫ומחפש אחר האובייקט המושלם שעמו יוכל להתכחש לאמת‬
‫של החלקיות‪ ,‬או יתקוף את אובייקט האהבה על חסרונותיו‬
‫כפגיעות נרקיסיסטיות בכל יכולתו‪ .‬התנועה אל עבר האמת‬
‫היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬תנועה אל עבר האהבה‪.‬‬
‫זיקה זו מתקיימת גם בכיוון ההפוך‪ :‬הנכונות להתקרב אל‬
‫האחר‪ ,‬על כל הפגיעות הנרקיסיסטיות שהוא מזמן‪ ,‬פותחת‬
‫הקשבה אל האמת הקיומית שמעבר לאני הפרטי‪ .‬מציאת‬
‫משמעות ביחסי האהבה על כל מורכבותם שופכת אור על‬
‫משמעות הקיום‪.‬‬
‫השחר האחר — אהבת האחרוּת‬
‫תנאי נוסף דורשת האהבה‪ ,‬והוא הנכונות לדעת‪ ,‬ואפילו‬
‫לאהוב את הידיעה שהאחר לעולם חומק‪ .‬האחר לעולם אינו‬
‫ידוע לי במלואו‪ ,‬ואני מציעה לו את הכינוי 'השחר האחר'‪ .‬מונח‬
‫‪58‬‬
‫‪13/11/2016 13:06:40‬‬
 ‫אהבת אמת כאהבת האמת — מחשבות קלייניאניות על אהבה‬

‫נהנה רק מאוננות מול פורנוגרפיה של נשים זנותיות‪ .‬על ההיסטוריה‬ ‫כאשר הייצריות‪ ,‬על החלקים התוקפניים והעוצמתיים שבה‪,‬‬
‫המוקדמת שלו מספר לי אהרון שהוא בן יחיד‪ .‬הוריו עלו עמו ארצה‬ ‫אינה נחווית כהרסנית עוד‪ ,‬מתאפשרת בין בני זוג אהבה מלאת‬
‫בהיותו תינוק‪ ,‬והקליטה שלהם בארץ היתה קשה‪ .‬הם לא הצליחו למצוא‬ ‫תשוקה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האתגר הוא להכיר באחרות ובאחריותי‬
‫עבודה במקצועותיהם‪ ,‬ושניהם נאלצו לעבוד קשה מאוד כדי לפרנס‪.‬‬ ‫כלפיה‪ ,‬מבלי לסרס את הפתיחות הייצרית‪ ,‬הן במין והן בשיח‬
‫היחסים ביניהם התדלדלו והתדרדרו‪ ,‬כאשר כל אחד שקע במאמציו‬
‫ומכאוביו‪ ,‬תוך נסיגה זה מזה‪ .‬סבתו של אהרון‪ ,‬אמו של האב‪ ,‬חיה איתם‬
‫של בני הזוג‪ ,‬כולל החירות לכעוס‪ ,‬להיפגע‪ ,‬למחות‪ ,‬לקנא‪,‬‬
‫והיא‪ ,‬למעשה‪ ,‬זו שטיפלה בו במובן הפרקטי‪ ,‬בעוד שאמו‪ ,‬שנותרה מושא‬ ‫להשתוקק ולהתבטא באופן חופשי ויצירתי ביום־יום ובמיניות‬
‫כמיהתו המתמדת‪ ,‬נעה בין מצבי רוח קיצוניים‪ .‬מחד‪ ,‬סבלה אמו מדיכאון‬ ‫עצמה‪ .‬ההקשבה של הזוג האוהב זה לזה במין ובשיח מתוך‬
‫ומירמור‪ ,‬ומאידך‪ ,‬היו לה התקפי מצב רוח‪ ,‬שנשמעים בתיאוריו כמאניים‬ ‫פתיחות מרבית‪ ,‬ולא מתוך חרדה מתגוננת‪ ,‬תאפשר לבני הזוג‬
‫למדי‪ ,‬בהם גם התייחסה אליו כאל בן זוג חלופי לבעלה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הוא‬ ‫להעמיק את היכרותם ולהיטיב את מפגשם לאורך השנים‪.‬‬
‫זוכר כיצד היתה מלמדת אותו ריקודים סלוניים‪ ,‬צופה איתו בסרטים‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אם החרדה מפני המוות‪ ,‬מפני האחרוּת ומפני‬
‫רומנטיים ומתרפקת עליו‪ ,‬וכשהגיעה משכורת היתה לוקחת אותו איתה‬ ‫האחריות כלפי האהוב גדולה מדי‪ ,‬הרי שבמקום הנכונות לאהבה‬
‫לקנות לה בגד ומתייעצת איתו בהתרגשות ועליצות שזכורות לו בדיעבד‬
‫אינטימית בשניים‪ ,‬יתרחש ניסיון לשלוט באופן שבעצם אינו‬
‫כמלחיצות ומחמיאות בו־זמנית‪ .‬אהרון הפך רגיש ביותר למצבי רוחה‪,‬‬
‫והיה חש בדיכאון שלה גם דרך דלתות סגורות‪.‬‬ ‫נותן לאחר להיוותר באחרותו‪ .‬אין מקום למסתורין‪ ,‬לסקרנות‬
‫אשתמש במידע מצומצם זה כדי לאפשר הצצה לאופן בו יחסי‬ ‫הנצחית כלפי זה שלעולם לא ייכבש באופן מוחלט‪ .‬במקום‬
‫ההעברה בטיפול מאפשרים לנו לפגוש שכבות שונות של אמת נפשית‪,‬‬ ‫אהבה שכרוכה באהבת האמת‪ ,‬מופעלים מנגנוני הכחשה ושליטה‬
‫שעיבודן מאפשר התנעה מחדש של היכולת לאהוב‪ .‬מכיוון שהיכולת‬ ‫המציפים את החיים באור לבן‪ ,‬שאין בו צללים ולא חלומות‪.‬‬
‫לשאת אמת כרוכה ביכולת לשאת כאב נפשי‪ ,‬הרי שבאומרי 'אמת'‬ ‫בטיפול‪ ,‬וכך גם ביחסי האהבה‪ ,‬אנו מניחים כי גם מאחורי‬
‫כוונתי‪ ,‬כאמור‪ ,‬ליכולת להיות במגע עם הרגשות‪ ,‬הצרכים‪ ,‬היצרים‪,‬‬ ‫הפתרונות הנפתלים ביותר של הנפש‪ ,‬מסתתרת תמיד‪ ,‬גם אם‬
‫התלות והאחר‪ ,‬מבלי שתתעורר חרדה עודפת מכאב נפשי‪ ,‬ומבלי‬ ‫מסתתרת היטב‪ ,‬כמיהה לאהבה מיטיבה ותקווה לתיקון‪ .‬גם‬
‫שיופעלו כנגדם מנגנוני הגנה מסיביים‪.‬‬
‫במפגשים בהם פורש בפני אהרון את יחסיו עם אשתו‪ ,‬ניתן לשמוע‬
‫כאשר אנו חוזים בכפיית החזרה המשיבה את האדם שוב ושוב‬
‫כמה מפחיד עבורו להיות תלוי בה‪ ,‬וכמה נוגע ללב הפער בין אהבתו‬ ‫להילכד ביחסים של כאב‪ ,‬הימנעות‪ ,‬התנגדות לאמת ולאהבה‪,‬‬
‫אליה לחוסר היכולת במימושה‪ .‬את אהבת האמת שלו חוסמים (ובמובן‬ ‫מניחה התיאוריה הקלייניאנית כי הוא 'שב אל זירת הפשע' גם‬
‫עמוק גם שומרים) מנגנוני הגנה מסיביים‪ .‬במקום לדעת את אשתו‪ ,‬תרתי‬ ‫מתוך התקווה שאולי הפעם יחול שינוי‪ ,‬שאולי האובייקט החדש‬
‫משמע‪ ,‬אהרון בועל את דמותה וסותם אותה בהשלכותיו; במקום להיות‬ ‫יצליח לחלץ את האני ממעגלי השנאה‪ ,‬החשדנות והכאב‪ ,‬להכיל‬
‫פתוח לקראתה כשחר אחר‪ ,‬הוא משליך לתוכה משחר הינקות‪ ,‬ממלא‬ ‫את צרימות התקשורת‪ ,‬לקדד מחדש את שיבושיה ולפענח את‬
‫במוכרות הפנימית‪ ,‬שככול שהיא מכאיבה‪ ,‬כך היא מגוננת‬ ‫ָּ‬ ‫את אחרותה‬ ‫מקורות הכאב והחרדה לכדי מפגש מכיל‪ ,‬מעניק פשר ונחמה‪.‬‬
‫בצורותיה המוכרות והנשלטות‪ .‬משום כך קופאת התנועה הפתוחה‪,‬‬ ‫זהו הבסיס לתקווה בכל טיפול‪ ,‬וזהו גם‪ ,‬לדעתי‪ ,‬היסוד החבוי‬
‫הסקרנית‪ ,‬של אהרון כלפי אהובתו‪ ,‬ובמקומה הם נלכדים בכפיית החזרה‪,‬‬
‫בקיבעון הסימפטומטי‪.‬‬
‫בכל שיבושי האהבה באשר הם‪.‬‬
‫אלא שעיקר הסיפור שלו אינו נחשף בפני דרך תיאוריו בדבר‬ ‫במקרים רבים נדרש טיפול באוריינטציה פסיכואנליטית כדי‬
‫יחסיהם‪ .‬בתקופה הראשונה של הטיפול‪ ,‬אני מוזמנת על־ידו‪ ,‬אם כי באופן‬ ‫להתיר את המבנים ההגנתיים המפריעים לאהבה‪ .‬הנחת היסוד‬
‫לא־מודע‪ ,‬להכיר את יחסי האובייקט הפנימיים שלו דרך התגלמותם‬ ‫היא שאותם מבנים ישוחזרו ביחסי ההעברה כלפי המטפל‪ ,‬וכך‬
‫ושיחזורם ההדרגתי והמורכב הנמזגים ליחסים בינינו‪ .‬תהליך זה הוא‬ ‫יהוו הזדמנות עבור המטפל והמטופל לחוות‪ ,‬להבין‪ ,‬לפרש‬
‫תמיד הדרגתי‪ ,‬סמוי וחמקמק‪ ,‬וההתחקות אחריו היא חלק מרכזי מדרך‬ ‫ולעבד את הגורמים המפריעים לאהבה‪.‬‬
‫המלך של העבודה האנליטית להבנת עולמו הפנימי ועולם האובייקטים‬
‫הפנימיים של המטופל‪.‬‬
‫בתחילת האנליזה אהרון מתייחס אלי בכבוד רב‪ ,‬מציית לכללי‬ ‫דוגמה קלינית‬
‫הטיפול באדיקות‪ ,‬ומספר לי על תשוקותיו בבושה ובחרדה‪ .‬בתקופה‬ ‫אתבונן על האופן בו משמשת תודעת המטפל כמצפן לחיפוש אחר‬
‫הראשונה הוא חש תשוקה עזה לפגישות‪ ,‬אך בהמשך‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬מאבד‬ ‫המהמורות בדרכו של המטופל לאהבת אמת‪ .‬אתאר מהלך טיפולי ביני‬
‫בהן עניין‪ ,‬מרבה לשתוק‪ ,‬מסביר כי אין לו מה להגיד‪ .‬מרגיש אשם‬ ‫לבין מטופל שאותו אכנה אהרון — שתיאורו מוזן גם מתוך התנסויות שלי‬
‫על כך‪ ,‬אבל לא יכול לשנות את המצב‪ .‬אולי‪ ,‬הוא חושב‪ ,‬הגיע הזמן‬ ‫עם מטופלים שחוו קשיים דומים לשלו‪ .‬אשתמש בתיאור זה כדי להדגים‬
‫לעזוב‪ .‬אני‪ ,‬שבתחילה חשתי שמחה לקראתו‪ ,‬מתחילה לחוש דחויה‬ ‫את התהליך שעובר המטפל בבקשו לשחרר את חירות המטופל בכלל‪,‬‬
‫ומאוכזבת‪ ,‬מתוחה לקראת הפגישות‪ ,‬ומנגד‪ ,‬בסתר לבי אני חווה אותו‬ ‫ואת חירותו לאהוב בפרט‪ .‬האמצעים שיתוארו להלן שייכים לתיאוריה‬
‫כמסורס מעט‪ ,‬ריק‪ ,‬לא מאתגר‪ ,‬ואולי אפילו שוקלת להסכים להצעתו‬ ‫ולטכניקה הקלייניאנית‪ ,‬אך אתגרים אלה באהבה פוגשים כלל המטפלים‬
‫לסיום הטיפול‪ .‬עם זאת‪ ,‬אני מתחילה לתמוה על הכפילות‪ :‬הוא מציג‬ ‫בכלל הזרמים‪ ,‬וכל זרם פוגש ומתמודד איתם לשיטתו‪.‬‬
‫עצמו כחסר אונים‪ ,‬אבל בעצם זו אני שבהדרגה מרגישה כחסרת ערך‬ ‫הדוגמה לקוחה בעיקר מהתקופה הראשונה באנליזה עם המטופל‪,‬‬
‫עבורו‪ ,‬שאינו משתוקק לבוא אלי‪ ,‬בעוד שבמקומות אחרים הוא דווקא‬ ‫שהגיע לטיפולי בעקבות קשיים בחיי הזוגיות‪ .‬כסיבה לפנייתו‪ ,‬מספר לי‬
‫מוצא עניין‪ .‬מבלי משים אני מתחילה להשתדל יותר; עוטה על עצמי‬ ‫אהרון‪ ,‬שהוא נשוי לאשה שאותה הוא מעריץ‪ ,‬אך סובל מקושי לקיים‬
‫פירושים נועזים‪ ,‬מנסה תנוחות חדשות של שיח‪ ,‬והוא בשלו‪ .‬אני חשה‬ ‫איתה יחסי מין‪ .‬בתחילת יחסיהם נמשך אליה‪ ,‬אך כעת למרות שחפץ‬
‫די מדוכדכת‪ ,‬חסרת אונים‪ ,‬חרדה ומבולבלת‪.‬‬ ‫באושרה‪ ,‬לא חש כלפיה שום תשוקה וכשיזם מין היה אימפוטנט‪ .‬הוא‬

‫‪59‬‬ ‫שיחות ‪ — ‬כרך ל"א‪ ,‬חוב׳ מס׳ ‪ ,1‬נובמבר ‪2016‬‬

‫‪Book 1-sihot 2016 November.indb 59‬‬ ‫‪13/11/2016 13:06:40‬‬

 ‫מירב רוט‬

‫רק מתוך שהתמסרתי למתרחש — פחדתי שיעזוב‪ ,‬פיתיתי‬ ‫ההבניה הראשונה של יחסינו בתבנית יחסיו הפנימיים הושלמה‪.‬‬
‫שיישאר‪ ,‬כעסתי כשמנע עצמו ממני‪ ,‬הפחתתי בערכו‪ ,‬חשתי בעצמי‬ ‫בחשיבה הקלייניאנית‪ ,‬ההזדהות ההשלכתית היא מנגנון‬
‫דחויה ומושפלת‪ ,‬וכו' — יכולתי לתת משמעות לקושי שבעטיו פנה‬ ‫מפתח‪ :‬ההנחה היא שהמטופל משליך לתוך המטפל גם חוויות‬
‫לטיפול‪ :‬המפגש העקר בינו לבין אשתו‪ .‬מפגש זה‪ ,‬שהשתחזר בינינו‪,‬‬ ‫ותחושות שלו עצמו‪ ,‬וגם של הדמויות המאכלסות את נפשו‬
‫מעוצב על־ידי תפאורנים ובימאים בתיאטרון של הלא־מודע‪ ,‬ואנו בו‬
‫שחקנים במחזה ישן‪ ,‬שטרם עלה על בימות המודעות‪ ,‬טרם ניתנה לאהרון‬
‫ושעמן הוא מקיים יחסים בתוכו (‪.)11 ,4‬‬
‫אלא שלא שם זה נעצר‪ .‬במקום בו היחסים בחיים נלכדים‪ ,‬הטיפול‬
‫ההזדמנות לתת לו פשר‪ ,‬להתאבל על מכאוביו ולהשתחרר מלפיתתו‪.‬‬
‫מתחיל את חיפושו‪ .‬במקום שהשיחזור הושלם‪ ,‬נפתחת השאלה‪ :‬איזה‬
‫המטפל הקלייניאני מפרש למטופל את ההתרחשות‬ ‫סיפור הסיטואציה הטוטלית שנוצרה ביחסי ההעברה בינינו מספרת?‬
‫ההעברתית‪ ,‬תוך שהוא מנסה להפגישו עם החרדות המרכזיות‬ ‫איזה יחסים היא משחזרת?‬
‫שלו‪ ,‬ועם ניסיונותיו להימנע מכאב‪ ,‬העומדים בדרכו לאהבה‪.‬‬ ‫התפקיד האנליטי הוא אותה נכונות להרגיש‪ ,‬קודם כול בנפש‬
‫רק לאחר עיבוד משמעותי‪ ,‬ולאחר שרמות החרדה פוחתות‬ ‫המטפל‪ ,‬את הכאב הנפשי שמנגנוני ההגנה והסימפטומים מבקשים‬
‫ומומרות במשמעות‪ ,‬נפתחת בנפשו של המטופל האפשרות‬ ‫להגן על המטופל מפניו‪ .‬דרך ההזדהות־ההשלכתית המטפל זוכה לקרוא‬
‫להעדיף את מכאובי האהבה על פני כאב הנסיגה ההגנתית‬ ‫בתוכו‪ ,‬כבמפת דרכים פנימית‪ ,‬את תחושות המטופל‪ ,‬את האובייקטים‬
‫מן החיבור אל האחר‪ .‬בעקבות האבל‪ ,‬האינטגרציה והנכונות‬ ‫הפנימיים שלו ושל היחסים ביניהם‪ ,‬ואת העומד מאחורי הקושי שלו‬
‫לאהוב ולהיות נאהב‪.‬‬
‫לשוב למגע עם אמת נפשית‪ ,‬המטופל משיב מן הגלות גם‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מתוך שאני מרגישה דחויה ואבודה במאמצי מול נסיגתו‬
‫את החלקים האבודים שלו עצמו‪ .‬חלק מן השינוי כרוך בקבלת‬ ‫ההולכת וגוברת של אהרון‪ ,‬ייתכן שאני מבינה מתוכי את המאמץ והחרדה‬
‫העובדה שאהבת אמת כרוכה תמיד גם בכאב בלתי נמנע‪.‬‬ ‫של אהרון‪ ,‬הילד‪ ,‬מול אמו הדיכאונית; כאשר אני מנסה לפתות אותו‬
‫הבנות אלו הופכות בטיפול לפירושים הנמסרים לאהרון במילים‬ ‫בפירושים מושכים ומרתקים‪ ,‬אני לרגע חיה בתוכי את אמו‪/‬אשתו‬
‫פשוטות ובהירות‪ .‬ההנחה שלי היא שכל פירוש שנולד בי אינו 'שלי'‪,‬‬ ‫הדחויה‪ ,‬המבקשת להחזיר אליה אהבה דרך סדוקטיביות נואשת ולא‬
‫אלא תולדה של תקשורת שהמטופל מסר לי‪ ,‬בתקווה שאוכל לעבד אותה‬ ‫תואמת; אני יכולה לחוש את הסכנות האדיפליות של ילד שאמו נצמדת‬
‫בתוכי ולבאר אותה גם לו‪.‬‬ ‫אליו‪ ,‬ובפנטזיה שלו — אם ייענה לחיזוריה‪ ,‬יזכה בפרס האינצסטואוזי‬
‫במובן זה הטכניקה הקלייניאנית היא טכניקה מפרשת‪ ,‬ומוקד‬ ‫ההרסני‪ ,‬שבצדו ניצחון הרסני לא פחות על אב אהוב‪ ,‬חלש וחולה; ואני‬
‫הפירושים הוא יחסי ההעברה‪ ,‬מתוך ההנחה שהיחסים החיים‬ ‫גם חשה מתוכי עד כמה מנוצל ומבולבל הוא מרגיש‪ ,‬כשהוא מפותה‬
‫והנוכחים בחדר הטיפולים מהווים את המנוף המרכזי להשגת‬ ‫ומגורה לקירבה מכאיבה ומלאת חורים‪.‬‬
‫שינוי‪ .‬חשוב לי לציין שלמרות השימוש במילים "תיאוריה"‬ ‫בדומה לכך‪ ,‬רק מתוך האימפוטנציה שלו בטיפול — כשכוח הגברא‬
‫ו"טכניקה"‪ ,‬ההתרחשות ההעברתית היא התרחשות של אמת‪,‬‬ ‫של מילותיו נאלם‪ ,‬אני יכולה להבין שהאימפוטנציה המינית אינה רק‬
‫חוסר אונים‪ .‬מחד‪ ,‬אני מבינה אותה כמבטאת את היעדר דמות האב‬
‫ואם אין בה אמת‪ ,‬כוחה לשנות יאבד‪ .‬בד בבד לפירושי ההעברה‪,‬‬ ‫המופנם‪ ,‬או לחילופין את הפנמת האב החסר‪ ,‬המובס‪ ,‬שפגש כל ילדותו‪.‬‬
‫מפורשים ומתבהרים גם היחסים המוקדמים‪ ,‬שכעת אינם עוד‬ ‫ומאידך‪ ,‬אני מבינה שלא מדובר רק בחוסר אונים‪ ,‬אלא גם בביטוי של‬
‫פירושים על מה שקרה "שם ואז"‪ ,‬אלא על מה שממשיך להתרחש‬ ‫זעם על ניצול לא הולם של כוחותיו ואהבתו לאם‪ ,‬שדרשה את תשומת‬
‫"כאן ועכשיו"‪ ,‬שהרי אנו נושאים את עברנו עמנו אל ההווה‬ ‫לבו‪ ,‬במקום להעניק לו את זו שלה‪.‬‬
‫המתמשך שלנו כל העת‪ ,‬ובכל קשר משמעותי הוא שב ומספר‬ ‫כעת נסיגתו מובנת לי גם כנקמה על ילדותו האבודה והנגזלת‪,‬‬
‫את סיפורו‪ ,‬מוחה על פגיעותיו‪ ,‬תובע פיצוי ומייחל לתיקון‪.‬‬ ‫ובה־בעת‪ ,‬מתוך הייצריות המינית‪ ,‬האגרסיבית וההישרדותית‪ ,‬שנולדה‬
‫בהמשך התהליך אהרון התאבל על ילדותו האבודה‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫בי למולו‪ ,‬אני מבינה שבאופן לא־מודע הוא נסוג ממני גם כדי להגן על‬
‫נסער מגילוייו‪ ,‬אך גם מוחל להוריו הפצועים ואפילו לעצמו‪ .‬בעקבות‬ ‫עצמו מייצריותי — ייצריותה של האם; וגם כדי להגן עלי מכל הזעם‬
‫תהליך זה העז בהדרגה להרים את עיניו אל אשתו‪ ,‬שאליה הוא קשור‬ ‫והמיניות שגודשים אותו‪ ,‬ועלולים לפגוע בי‪ .‬הוא מגן על עצמו‪ ,‬עלי‪,‬‬
‫מאוד‪ ,‬במבט פתוח‪ ,‬לא מחפיץ ולא כופה את תמונות עברו המוקרנות‬ ‫ועל אשתו־אהובתו‪ ,‬דרך פיצול והסגת היצר שלו‪ ,‬והפנייתו למרחב‬
‫עליה כבתיאטרון צללים‪ .‬ברגע דפרסיבי עדין ומיוחד במינו סיפר לי‬ ‫המוגן של הפורנוגרפיה‪.‬‬
‫אהרון באחת הפגישות שלילה קודם‪ ,‬כשאשתו נרדמה‪ ,‬שכב לצידה ורק‬ ‫אני רוצה לעורר את תשומת הלב לרעיון שהשימוש‬
‫הסתכל עליה‪ ,‬והרגיש דפיקות לב‪ .‬הוא לא ידע אם זו חרדה או אהבה‪.‬‬ ‫בהזדהות־השלכתית הוא גם דרך לשמור על קשר עם האמת‪,‬‬
‫"שניהם"‪ ,‬אמרתי לו‪.‬‬ ‫אף שבדרך נפתלת‪ .‬הנפש מנסה להפגיש את האמת הפנימית‬
‫אהרון נלחם על האפשרות להיפתח מחדש לתשוקה לדעת את‬ ‫עם האובייקט‪ ,‬כאשר אינה יכולה לעשות זאת ישירות‪ .‬וזה קורה‬
‫אשתו‪ ,‬תוך שהוא עומד באתגר האתי של חיבור ייצרי מתוך אחריות‪.‬‬
‫גם ביחסי האהבה בחיים‪.‬‬
‫במצב זה‪ ,‬המיניות והאהבה יכולות לשוב ולדור בכפיפה אחת‪ .‬אין זה‬
‫כך‪ ,‬דרך הזדהות־השלכתית אהרון מעורר באשתו‪ ,‬דרך האימפוטנציה‪,‬‬
‫הישג קבוע ויציב‪ .‬אהרון ואשתו לא חיים מעתה ‪.happily ever after‬‬
‫את אותן תחושות בלתי נסבלות מנפשו‪ ,‬והיא הופכת עדה מתוכה‬
‫אבל נראה כי הם יכולים להתייצב מחדש כ'שחר אחר' זה עבור זה‪,‬‬
‫לחוויותיו העמוקות ביותר‪.‬‬
‫בו הבדידות הפרנואידית־סכיזואידית‪ ,‬הכרוכה בהתכחשות למציאות‪,‬‬
‫מפנה בהדרגה מקומה לבדידות הקיומית‪ ,‬המחפשת את קירבתו של‬ ‫במובן זה גם בהבניות הפתולוגיות בחיי האהבה מקופלת‬
‫האחר כקירוב דפרסיבי‪ ,‬כנגינה ביחד שהגעגוע הוא כצליל אבוב בשעריה‪,‬‬ ‫משאלה סודית לחיבור‪ .‬כשזו לא נענית‪ ,‬מגיעים לטיפול‪ .‬בזירת‬
‫ככמיהה שהמענה המשכנע ביותר עבורה משחר חיינו עד סופם‪ ,‬הוא‬ ‫הטיפול‪ ,‬הראשון‪ ,‬אם כן‪ ,‬שמחויב לעמוד באתגר האהבה המשלב‬
‫אהבת אמת‪ ,‬בשני מובניה‪.‬‬ ‫חירות ייצרית ויצירתית עם אחריות אתית‪ ,‬הוא המטפל‪.‬‬

‫שיחות ‪ — ‬כרך ל"א‪ ,‬חוב׳ מס׳ ‪ ,1‬נובמבר ‪2016‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪Book 1-sihot 2016 November.indb 60‬‬ ‫‪13/11/2016 13:06:40‬‬

 ‫אהבת אמת כאהבת האמת — מחשבות קלייניאניות על אהבה‬

‫ספרות‪:‬‬ ‫‪6. Badio A., Truong N. (2009). Praise of love. London, Profile‬‬
‫ויניקוט ד‪.‬ו‪ .)1971( .‬תפקיד הראי של האם והמשפחה בהתפתחותו ‪1.‬‬ ‫‪Books, 2012.‬‬
‫של הילד‪ .‬בתוך‪ :‬משחק ומציאות‪ .‬תל־אביב‪ ,‬עם־עובד‪.1995 ,‬‬ ‫בלנשו מ‪ .)1955( .‬הספר העתיד לבוא‪ :‬אסופה‪ .‬מ‪ .‬נפתלי (עורך)‪7. ,‬‬
‫ ‪2.‬‬ ‫קליין מ‪ .)1963( .‬על תחושת הבדידות‪ .‬בתוך‪ :‬מלאני קליין‪ ,‬כתבים‬ ‫תל־אביב‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.2011 ,‬‬
‫נבחרים‪ .‬כרך ב'‪ ,‬י‪ .‬דורבן‪ ,‬מ‪ .‬רוט (עורכים)‪ ,‬עמ' ‪ .316-297‬תל־אביב‪,‬‬ ‫מלצר ד‪ ,)1988( .‬הקונפליקט האסתטי‪ .‬בתוך‪ :‬מ‪.‬ה‪ .‬וויליאמס ‪8.‬‬
‫תולעת־ספרים‪.2013 ,‬‬
‫ ‪3.‬‬ ‫קליין מ‪ .)1937( .‬אהבה‪ ,‬אשמה ותיקון‪ .‬בתוך‪ :‬מלאני קליין‪ ,‬כתבים‬ ‫(עורך)‪ ,‬מקראת מלצר‪ :‬מבחר מכתביו של דונלד מלצר‪ .‬תל־אביב‪,‬‬
‫נבחרים‪ .‬י‪ .‬דורבן (עורך)‪ ,‬עמ' ‪ .93-53‬תל־אביב‪ ,‬תולעת־ספרים‪.2002 ,‬‬ ‫תולעת־ספרים‪.2013 ,‬‬
‫ ‪4.‬‬ ‫קליין מ‪ .)1946( .‬הערות לכמה מנגנונים סכיזואידיים‪ .‬בתוך‪ :‬מלאני‬ ‫לוינס ע‪ .)1971( .‬כוליות ואין־סוף‪ :‬מסה על החיצוניות‪ .‬ירושלים‪9. ,‬‬
‫קליין‪ ,‬כתבים נבחרים‪ .‬י‪ .‬דורבן (עורך)‪ ,‬עמ' ‪ .203-177‬תל־אביב‪,‬‬ ‫מאגנס‪.2010 ,‬‬
‫תולעת ספרים‪.2002 ,‬‬
‫ ‪5.‬‬ ‫קליין מ‪ .)1940( .‬אבל ביחס למצבים מאניים־דפרסיביים‪ .‬בתוך‪:‬‬ ‫מיטשל ס‪.‬א‪ .)2002( .‬האם יכולה אהבה להתמיד? גורל הרומנטיקה ‪10.‬‬
‫מלאני קליין‪ ,‬כתבים נבחרים‪ .‬י‪ .‬דורבן (עורך)‪ ,‬עמ' ‪.121-94‬‬ ‫לאורך זמן‪ .‬תל־אביב‪ ,‬תולעת ספרים‪.2009 ,‬‬
‫תל־אביב‪ ,‬תולעת ספרים‪.2002 ,‬‬ ‫ביון ו‪ .)1967( .‬במחשבה שנייה‪ .‬תל־אביב‪ ,‬תולעת ספרים‪11. .2003 ,‬‬

‫‪61‬‬ ‫שיחות ‪ — ‬כרך ל"א‪ ,‬חוב׳ מס׳ ‪ ,1‬נובמבר ‪2016‬‬

‫‪Book 1-sihot 2016 November.indb 61‬‬ ‫‪13/11/2016 13:06:40‬‬