‫סאחלין ‪-‬מנהיג צבאיבמלחמת‬
‫העולםהשנייה‬
‫פולי‪-‬‬ ‫לא‪-‬ענייניים‪,‬‬ ‫מתוך שיקולים‬
‫ומפלגתיים‪.‬‬ ‫טיים‪ ,‬אישיים‬
‫הוא מו‬
‫הפראני~ה‬ ‫אופיו‪,‬‬ ‫אשם בכך שבשל‬
‫שלקה בה‪ ,‬שיטתו הרודנית והאנ‪-‬‬
‫טישמיות שלו‪ ,‬נקט צעדים שהביאו‬
‫על ארצו הרס כמעט מוחלט‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫ר"ד‪ 8888‬מתי מפוזל*‬
‫ביותר‬ ‫הבולטים‬ ‫האישים‬ ‫ארבעה‬
‫של מלחמת העולם השנ‬ ‫בהיסטוריה‬
‫ייה‪ ,‬הם מנהיגיהן של ארבע המדינות‬
‫העיקריות‪ :‬היטלר בראש‬ ‫הלוחמות‬
‫הנאצית מן הצד האחד‪,‬‬ ‫גרמניה‬
‫ורוזוולט‪ ,‬צ'רצ'יל‬
‫וסטאלין ‪ -‬מן‬
‫‪-‬‬ ‫הצד השני‪ .‬על שלושה מהם‬
‫היטלר‪ ,‬צ'רצ'יל‬
‫ורוזוולט ‪ -‬נכתב‬
‫רבות ויש לנו תמונה מפורטת אם) כי‬
‫לא חד‪-‬משמעית( על אופי מנהיגותם‬
‫הלאומית בעת המלחמה‪ .‬לא כן הדבר‬
‫לגבי סטאלין‪ .‬בזיכרון ההיסטורי על‬
‫מל חמת העולם השנייה‪ ,‬נראה כאילו‬
‫סטאלין הוא האיש שאשם במלחמה‪,‬‬
‫מהיטלר‪ ,‬אך יותר‬ ‫אמנם פחות‬
‫נראה שאש‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫מנהיגים‬ ‫מהרבה‬
‫מתו שווה לזו של ראש הממשלה‬
‫הבריטי‪ ,‬צ'מברלין‪ ,‬אף כי מסיבות‬
‫אחרות‪ .‬צ'מברלין מואשם כמי שעו‬
‫דד את היטלר על‪-‬ידי מדיניות הפייס‪-‬‬
‫נות שלד‪ ,‬לאילו סטאלין ‪ -‬כמי שעודד‬
‫שיתוף‪-‬הפעולה‬ ‫את היטלר על‪-‬ידי‬
‫והברית שכרת איתו ערב המלחמה‬
‫ממש‪ .‬והראיה ‪ -‬ההסכם בין גרמניה‬
‫לברית‪-‬המועצות‪ ,‬שנחתם בסוף אוגו‪-‬‬
‫סט ‪ , ;9~9‬שבוע ימים לפני פלישת‬
‫צבא גרמניה הנאצית לפולין‪.‬‬
‫ראיית סטאלין כאשם במלחמה מוש‬
‫רחבה‬ ‫בראייה‬ ‫ניחן‬ ‫שלא‬ ‫כמנהיג‬ ‫לין‬ ‫היסטורי אחר‪:‬‬ ‫מזיכרון‬ ‫פעת גם‬
‫דייה‪ ,‬עד בי לא ראה אפילו את הדב‪-‬‬ ‫סטאלין זכור כמי שלא הכין את ארצו‬
‫למלחמה‪ ,‬ועל‪-‬ידי‬
‫כך נתן בידי היטלר רים שהיו מונחים מתחת לחוטמו‬
‫ממש‪ .‬בדיעבד‪ ,‬מואשם סטאלין בכך‬ ‫פיתוי‪ ,‬אולי אפילו סיבה נוספת‪,‬‬
‫להמשיך במלחמה ולתקוף את ברית‪-‬‬
‫שהחמיץ לחלוטין את כל ההזדמנויות‬
‫המועצות‪ .‬מבחינה זאת נחשב סטא‪-‬‬
‫שהקרו לו השנים שבטרם המלחמה‪,‬‬
‫מערכות ‪301-300‬‬
‫וממדיניות החימוש של היטלר‪ ,‬ומן החוזה שכרתה פולין עם‬ ‫אשמתו של סטאלין כגורם למלחמה או‬
‫גרמניה ב‪ ,1934-‬לאחר עליית היטלר לשלטון‪ .‬ואמנם‪ ,‬היחסים‬ ‫כמי שלא השכיל למנוע אותה‪ ,‬היא‬
‫ההדדיים בין ברית‪-‬המועצות לגרמניה השתנו לחלוטין בעק‪-‬‬ ‫האשמה כבדה במיוחד בהתחשב במספר‬
‫בות עלייתו של היטלר לשלטון ושיתוף‪-‬הפעולה ביניהן פסק‬ ‫העצום של האבדות בנפש (‪ 20‬מיליון(‬
‫והשתלטות על‬
‫כיוון שמטרתו של היטלר ‪ -‬אנטי‪-‬קומוניזם‬ ‫שנגרמו לברה"מ במלחמה‪ ,‬שהיה גדול‬
‫ברית‪-‬המועצות‪ ,‬הייתה גלויה לכל ואף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן פעלה ברה"מ‬ ‫לאין‪-‬שיעור ממספר האבדות של מדינות‬ ‫ה‬
‫כי‬ ‫ייאמר‬ ‫צ'מברלין‬
‫באופן עצמאי‪ ,‬כאמור‪ ,‬ובמנותק מבריטניה וצרפת‪ ,‬כאשר‬ ‫הוא התפכח‬ ‫המערב‪ .‬לזכות של‬
‫היא נוקטת מדיניות כפולה‪ :‬מן הצד האחד ‪ -‬קשרים מסח‪-‬‬ ‫שלו ערב המלחמה‪ ,‬ואפשר אפילו לומר‬
‫ריים ודיפלומטיים עם המדינות הפאשיסטיות ואפילו עם‬ ‫שהוא נקט אותה מחוסר ברירה ולכן נסוג ממנה עד מהרה‬
‫גרמניה‪ ,‬כולל רכישת נשק מאיטליה הפאשיסטית‪ ,‬ומן הצד‬ ‫והחל להכין את ארצו למלחמה‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬צ'מברלין סולק‬
‫השני ‪ -‬תמיכה מאסיבית ביותר בכל הכוחות האנטי‪-‬‬ ‫מראשות הממשלה ברגע שנתגלה כשלונו‪ ,‬והוחלף על ידי‬
‫פאשיסטיים‪ ,‬ובעיקר במדינות הדמוקרייות שבהן הדבר היה‬ ‫צ'רצ'יל שכל חייו שאף לבסס מדיניות של מלחמה בגרמניה‪,‬‬
‫אפשרי‪ .‬לשם כך היא הרחיקה‪-‬לכת עד כדי שינוי ממדיניותה‬ ‫בעוד שסטאלין יצר מערכת שלא אפשרה אלטרנטיבות‬
‫הקודמת כאשר הורתה למפלגות הקומוניסטיות במדינות‬ ‫פוליטיות‪.‬‬
‫הדמוקרטיות לשתף‪-‬פעולה עם המפלגות הסוציאליסטיות‬
‫והמפלגות הדמוקרטיות האחרות וליצור את החזית העממית‬ ‫מדינות‬ ‫העדר שיתוף פעולה עם‬
‫של ‪.1936‬‬
‫כאשר פרצה מלחמת האזרחים בספרד הייתה ברית‪-‬‬ ‫המערב‬
‫המועצות המדינה היחידה שתמכה באופן פעיל וגלוי‬
‫בממשלה הרפובליקנית הלגיטימית הספרדית ואפילו שלחה‬ ‫הטענה הראשונה נגד סטאלין מקורה בשורשיה העמוקים של‬
‫‪ -‬שוב‪ ,‬יחידה מכל המדינות הלא‪-‬פאשיסטיות ‪ -‬כוחות‬ ‫המלחמה‪ ,‬הן במישוי המדיניות של המפלגה הקומוניסטית‬
‫צבא‪ ,‬נשק‪ ,‬תחמושת וציוד לצבא הרפובליקני‪.‬‬ ‫הגרמנית והיחסים הפוליטיים בתוך גרמניה ככל שהייתה‬
‫על רקע זה צצה ועולה אותה האשמה הרואה בסטאלין‬ ‫לסטאלין השפעה עליהם‪ ,‬והן במישור היחסים הבינלאומיים‪,‬‬
‫אשם במלחמה‪ .‬בשנת ‪ ,1939‬להפתעת העולם כולו‪ ,‬ולהפתעת‬ ‫דהיינו ‪ -‬התנהגותה של ברה"מ בזירה הבינלאומית ושיתוף‪-‬‬
‫האוכלוסייה הסובייטית עצמה‪ ,‬חתם סטאלין על הסכם אי‪-‬‬ ‫הפעולה שלה‪ ,‬או העדר שיתוף‪-‬הפעולה שלה‪ ,‬עם הדמוקר‪-‬‬
‫התקפה עם גרמניה הנאצית‪ .‬ההסכם המפורסם‪ ,‬שנחתם‬ ‫טיות הגדולות‪.‬‬
‫ב‪23-‬‬
‫באוגלסט ‪ ,1939‬אפשר להיטלר לפתוח במלחמה‪ ,‬או‬ ‫המערב בשעות‬ ‫מדינות‬ ‫עם‬ ‫שיתף‪-‬פעולה‬ ‫סטאלין לא‬
‫באותה פעולה צבאית המסמנת את ראשיתה של מלחמת‬ ‫המשבר הגדולות‪ ,‬ומשום כך פשר~ את עליית הנאציזם‪,‬‬
‫העולם השנייה‪ .‬היה בו כדי להבטיח להיטלר שהוא לא ייאלץ‬
‫ומאוחר יותר אף הצלחות שונות של המדיניות הנאצית של‬
‫להילחם בעת ובעונה אחת בשתי חזיתות‪ ,‬וכי אם צרפת‬ ‫היטלר‪ :‬מדיניות החימוש‪ ,‬מדיניות ההתפשטות‪ ,‬והמדיניות‬
‫ובריטניה אמנם יכריזו עליו מלחמה‪ ,‬ברית‪-‬המועצות לא‬ ‫התוקפנית‪.‬‬
‫תצטרף אליהן‪.‬‬ ‫סטאלין הנהיג פיקוח הדוק ביותר על המפלגה הקומוניס‪-‬‬
‫טית הגרמנית‪ ,‬וקבע את מדיניות הפנים שלה‪ ,‬שדגלה בעיק‪-‬‬
‫אי הבנת הצבא למלחמה‬ ‫רון על פיו ככל שיהיה גרוע יותר ‪ -‬כן ייטב‪ .‬למעשה אולצו‬
‫הקומוניסטים הגרמנים על‪-‬ידי סטאלין ‪ -‬בניגוד לדעות‬
‫אחרות שנשמעו בתוכם ‪ -‬להביא להחרפת העימות הפו‪-‬‬
‫ואולם ראיית סטאלין כאשם בפרויהמלחמה נובעת גם מכך‬ ‫ליטי הפנימי בתוך גרמניה‪ .‬התוצאה של עימות זה‪ ,‬שהיה אף‬
‫שבהישענו על ההסכם עם היטלר‪ ,‬שנחתם כאמור בקיץ ‪,1939‬‬ ‫אלים למדי‪ ,‬הייתה לא ניצחונה של המפלגה הקומוניסטית‬
‫הוא לא הכין את ארצו למלחמה‪ ,‬או לפחות לא הכינה במידה‬ ‫הגרמנית‪ ,‬אלא דווקא ניצחון הנאצים וחיסולה של המפלגה‬
‫מספקת‪ ,‬בשנים שלאחר מכן‪ ,‬גם כאשר תכפו והתעצמו‬ ‫הקומוניסטית הגרמנית‪ .‬כך תרמה למעשה מדיניות העימות‬
‫הסימנים לפרוץ המלחמה‪ .‬סטאלין התעלם מסימנים אלה‪,‬‬ ‫החריפה של סטאלין בתוך גרמניה לעלייתו של היטלר‬
‫ואף עיוות את כל הנתונים ואת כל ההצעות לקביעת מדיניות‬ ‫לשלטון‪.‬‬
‫שהובאו אליו‪ ,‬כדי להימנע מהכנות למלחמה‪ .‬הוא אסר על‬ ‫האשמה שנייה נוגעת למה שאירע בחזית הבינלאומית‬
‫המנהיגות הכפופה לו ועל הפיקוד הצבאי להכין את הצבא‬ ‫באירופה לאחר עליית הנאצים לשלטון‪ :‬ברית‪-‬המועצות לא‬
‫למלחמה‪ ,‬הכחיש אפילו את הידיעות הברורות והבולטות‬ ‫שיתפה‪-‬פעולה במידה מספקת עם שתי המעצמות המערב ‪-‬‬
‫ביותר על הכנות גרמניות למלחמה‪ ,‬וכך גרם לכך שארצו‬ ‫אירופיות‪ ,‬צרפת ובריטניה‪ .‬כאן אשמתו של סטאלין פחותה‪,‬‬
‫נכנסה למלחמה בלתי מוכנה וצבאה איננו ערוך‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫משום שגם המעצמות הדמוקרטיות לא ששו לשתף‪-‬פעולה‬
‫היו החיילים בבסיסים עורפיים‪ ,‬במחנות מגורים ובמחנות‬ ‫עם ברה"מ מסיבות אידיאולוגיות ומסיבות שהיו נעוצות‬
‫קיץ‪ ,‬ולא ערוכים בחזית‪ .‬יחידות משמר‪-‬הגבול‪,‬‬
‫שחנו ממש על‬ ‫ביחסים הבינלאומיים‪ .‬כך למשל צרפת‪ ,‬שנחשבה החזקה‬
‫הקו‪ ,‬לא היו ערוכות למלחמה‪ ,‬ומשפחות החיילים של יחידות‬ ‫שבמדינות אירופה‪ ,‬ראתה את המדינות המרכז‪-‬אירופיות‬
‫אלה חנו ממש בכפרים הקרובים לגבול ולא פונו לעורף‪ .‬חיל‬ ‫כמכשיר במאבק לא רק נגד גרמניה אלא גם נגד ברית‪-‬‬
‫האוויר היה פרוס בפריסה של ימות שלום‪ ,‬והמטוסים היו‬ ‫המועצות‪ .‬השינוי שחל במדיניותה זו היה איטי ביותר‪ ,‬ולכן‬
‫ערוכים בשורות מסודרות על הקרקע‪ ,‬לא מפוזרים‪ ,‬ללא‬ ‫קשה להאשים את סטאלין באחריות בלעדית ליחסים אלה‪.‬‬
‫חיפוי‪ ,‬ללא הגנה‪ ,‬ללא מסתור‪ ,‬וכך אפשרו ללופטוואפה‬ ‫ואמנם‪ ,‬במהלך שנות השלושים לאחר עלייתו של היטלר‬
‫להפציצם ולהשמיד כמעט את כל חיל‪-‬האוויר הסובייטי בתוך‬ ‫לשלטון‪ ,‬נמנע סטאלין באופן בהור משיתוף‪-‬פעולה עם בריט‪-‬‬
‫ימיה הראשונים של המלחמה‪.‬‬ ‫ניה וצרפת‪ ,‬למרות שחשש מההתפשטות הגרמנית החל‬
‫הביקורת על אי הכנת ברה"מ למלחמה‪ ,‬חמורה עוד יותר‬ ‫מאמצע שנות השלושים‪ .‬הוא חשש ממדיניות ההתפשטות‪,‬‬
‫כשמדובר בתורת הלחימה הסובייטית‪ .‬סטאלין התיר לפתח‬
‫תורת לחימה שהתעלמה לחלוטין מאמצעי החימוש החדי‪-‬‬
‫שים‪ ,‬מן הנשק החדיש ובעיקר מפיתוחו של הטנק החדש‬ ‫* החוג להיסטוריה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬
‫ומפיתוחה של תיאוריית מלחמת הבזק‪ ,‬ה"בליצקריי‪ /‬הוא‬
‫נשמע לעצה‪ ,‬שהתגלתה אחר‪-‬כך כהרת‪-‬אסון‪ ,‬לפזר את הטנ‪-‬‬

‫‪74‬‬
 ‫לאחר מכן‪ ,‬כלומר מן ה‪ 3-‬ביולי ואילך‪ ,‬הוא מנהיג את ארצו‬
‫במלחמה‪ ,‬הנהגה רודנית שאין עליה עוררין‪.‬‬
‫הבולטת בעדויות על היעלמותו של סטאלין היא זו של‬
‫כרושצ'וב‪ ,‬על כמה הזדמנויות שבהן התבטא סטאלין על‬
‫כישלונו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין להתעלם מכך שכאשר הופיע‬
‫סטאלין שוב בזירה המדינית הוא התגלה במלוא גדולתו‪,‬‬
‫ומעשיו לאורך כל המלחמה מוכיחים ללא צל של ספק שהוא‬
‫היה אולי הגדול שבמנהיגים במדינות הגדולות שהשתתפו‬
‫במלחמה‪.‬‬
‫עצמתה של מנהיגותו‪ ,‬שלטונו המוחלט על ארצו‪ ,‬והאופי‬
‫המיוחד שהעניק לשלטונו זה במהלך המלחמה‪ ,‬בולטים‬
‫המלחמה בברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫דווקא על רקע המשבר של פרוץ‬
‫אם נפרש את מדיניות הפיוס של מנהיגי צרפת ובריטניה‬
‫בשנות ה‪ 30-‬כניסיון להימנע ממשבר‪ ,‬כדי לא להיכנס‬
‫הרי נראה שמדינ‪-‬‬
‫למלחמה כאשר ארצותיהם אינן מוכנות‪,‬‬
‫שנות השלו‪-‬‬
‫יותו של סטאלין איננה שונה במובן זה‪ .‬בסוף‬
‫שים‪ ,‬משיקולים של מדיניות חוץ ומשיקולים של עוצמתה‬
‫שסטאלין הגיע למסקנה שברה"מ‬
‫הפנימית של ברה"מ‪ ,‬נראה‬
‫אינה מוכנה למלחמה‪ ,‬וכי המלחמה אכן עומדת לפרוץ‪ .‬ולכן‬ ‫סטא*ן עם המישל ומשילוב‬
‫האמין שהאינטרס העליון של ארצו הוא לא להיגרר למלחמה‬
‫למען אינטרסים של מדינות אחרות‪ ,‬אלא להתחזק ולהתעצם‬
‫כדי להיות מוכנה בבוא היום‪ .‬טעותו נבעה מתחזית לא נכונה‬
‫של מועד כניסתה של ברה"מ למלחמה‪ .‬הוא האמין כי לא יהיה‬ ‫הרגלים‬ ‫יחידות‬ ‫קים בין‬
‫אחדים מן המצבי‪-‬‬ ‫גדולות‪,‬‬ ‫בעוצבות‬ ‫לרכזם‬ ‫במקום‬
‫עליה להצטרף למלחמה לפני שנת ‪.1943‬‬ ‫כלומר‪ ,‬באגרופים משוריינים‪ .‬במקום לחקות את תורת‬
‫אים שלו חששו שהמלחמה תבוא אליהם כבר במחצית‬ ‫מלחמת הבזק‪ ,‬שפותחה בעיקר על‪-‬ידי הוורמאכט הגרמני‪,‬‬
‫השנייה של ‪ ,1942‬ועל כך התנהלו ויכוחים‪ .‬מה היה הבסיס‬ ‫על‪-‬פי תורותיהם של מצביאים אנגלים‪ ,‬נקט מטאלין גישה‬
‫לשיקולים של כל אחד מהצדדים לוויכוח הזה‪ ,‬איננו יודעים‪,‬‬ ‫הפוכה‪ ,‬וזאת בשעה שהיו לו לפחות שתי הזדמנויות‪ ,‬להיווכח‬
‫ציפה לפרוץ המלחמה ב‪-‬‬ ‫הנאצי בפולין בספטמבר‪-‬‬
‫אולם ברור הוא שאיש מהם לא‬ ‫בטעותו‪ .‬האחת ‪ -‬לאחר המסע‬
‫‪ .1941‬מכאן שקשה להאשים את סטאלין באי צפיית‬ ‫אוקטובר ‪ ,1939‬כאשר השריון הגרמני נראה בפעולה בפולין‪,‬‬
‫המלחמה‪ ,‬אלא אם כן נאשימו בכך שלא ניחן בחוש הנבואה‪.‬‬ ‫והשנייה ‪ -‬לנוכח פעולת השריון הגרמני כנגד הצבא‬
‫הצרפתי במאי‪-‬יוני ‪ .1940‬בשני מקרים אלה יכול היה סטאלין‬
‫להיווכח ביעילות שבריכוז הטנקים בעוצבות גדולות‪ ,‬כאשר‬
‫מחקר ופיתוח בטרם מלחמה‬ ‫הן פועלות באופן עצמאי תוך ניידות גבוהה מאוד וחודרות‬
‫לעומק האויב‪ ,‬לעומת הפיזור שנקטו הצרפתים כשפיזרו את‬
‫המועצות‬ ‫ועוד בעניין ההכנות למלחמה‪ .‬יש לזכור כי ברית‬ ‫הטנקים שלהם בין יחידות הרגלים ולא הפעילו את עוצבות‬
‫המשתתפות‬ ‫התחילה מנקודה נחותה בהרבה ממצבן של‬ ‫הטנקים ככוח אחד‪.‬‬
‫ובריטניה‪ ,‬ובין אם‬ ‫המערביות' במלחמה‪ ,‬בין אם אלה צרפת‬ ‫האשמות אלה מצטרפות להאשמות שהושמעו עוד קודם‬
‫הקולקטיביזציה של שנות השלושים פגעה קשה‬ ‫זוהי גרמניה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬לפני שפרצה המלחמה וכמובן התגברו מאוד משפרצה‪.‬‬
‫ברית‪-‬המועצות בסוף‬ ‫הכלכלי של‬ ‫הכלכלי‪ ,‬ומצבה‬ ‫במערך‬
‫העיקרית שבהן‪ ,‬שהושמעה קודם כל במערב ‪ -‬החל מסוף‬
‫סטאלין גם בברית‪-‬המועצות‬
‫השלושים היה גרוע ביותר‪ .‬תכניות החומש לא הציבו‬ ‫שנות‬ ‫שנות השלושים‪ ,‬ולאחר מות‬
‫התעשייתיות בעולם‪.‬‬
‫עצמה ‪ -‬היא שמטאלין השמיד את המנהיגות הצבאית‬
‫אותה בשורה הראשונה עם המעצמות‬
‫רק בסוף תכנית החומש השנייה‪ ,‬או בתחילת תכנית החומש‬ ‫בשיטות הטרור שהנהיג בשנות ה‪ ,30-‬ועל‪-‬ידי כך החליש את‬
‫בברית‪-‬המועצות‬ ‫השלישית‪ ,‬השיג הייצור החקלאי והכלכלי‬ ‫הצבא האדום במידה שלא תאמן‪ .‬מתוך חמשת המרשלים של‬
‫ברית‪-‬‬
‫הקולקטיביזציה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫את הרמה שהיה בה לפני‬ ‫ברית‪-‬המועצות‪ ,‬נעלמו בשנים מש‪ 1937-‬ועד ‪ 1939‬שלושה‬
‫מוסדותיה‬ ‫המועצות פיגרה בעשר שנים אחרי התכנון של‬ ‫ודווקא) הטובים שבהם( ומבין מפקדי העוצבות הגדולות של‬
‫והפוליטיים‪ ,‬תכנון שהחל מבסיס של מצב כלכלי‬ ‫הכלכליים‬ ‫הצבא האדום נעלמו כמעט כולם‪ ,‬ואחרים נשלחו למאסר‬
‫לייצור והן באשר‬ ‫במערב‪ ,‬הן באשר‬ ‫גרוע יותר מאשר‬
‫ולמחנות הכפייה בצפון הרחוק ובמזרח הרחוק‪ .‬שום קצין לא‬
‫לצמיחה‪ .‬מכאן יובן שמצבה הכלכלי של ברה"מ לא אפשר לה‬
‫היה בטוח במעמדו ובחייו‪ ,‬כאשר כל המערכת הארגונית‬
‫לצאת למלחמה‪ .‬הצורך להסב את המערך הכלכלי לכלכלת‬ ‫והפיקודית של הצבא האדום עורערה וחוסלה‪ ,‬כאשר כל‬
‫במדי‪-‬‬
‫בברית‪-‬המועצות מאשר‬ ‫מלחמה היה חריף הרבה יותר‬ ‫מוסדות התעשייה הצבאית והמחקר והפיתוח בוטלו‪ ,‬וגרוע‬
‫המערב ובגרמניה‪ ,‬וסטאלין נזקק לכמה שנים לפני שיכול‬
‫נות‬
‫מכך ‪ -‬במערכת הטרור הזאת חיסל סטאלין כל אפשרות‬
‫היה לעשות זאת‪.‬‬
‫למחשבה עצמאית ומקורית‪.‬‬
‫שנפסקה עקב‬ ‫השלישית‪ ,‬זאת‬ ‫החומש‬ ‫ואכן‪ ,‬תכנית‬ ‫אשר להאשמה באי‪-‬מניעת המלחמה נראה שסטאלין‬
‫התעצמות צבאית יותר‬ ‫הפלישה הגרמנית‪ ,‬הביאה בחשבון‬ ‫עצמו חש כנראה תחושת כישלון עמוקה מאוד ויש השערה‪,‬‬
‫השלושים‪,‬‬ ‫מאשר כל דבר אחר‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬בסוף שנות‬ ‫המסתמכת על מקורות‪ ,‬שחלקם התפרסמו בברה"מ וחלקם‬
‫אי‪-‬ההתקפה עם גרמניה‪ ,‬חיזק‬ ‫דווקא אחרי חתימת חוזה‬ ‫לא התפרסמו‪ ,‬שסטאלין נעלם למשך עשרה ימים‪ ,‬מיד לאתר‬
‫מקבלת חיזוק מזיכרו‪-‬‬
‫התעשייה‬ ‫והתכנון של‬ ‫סטאלין מאוד את מכוני המחקר‬ ‫תחילת הפלישה הגרמנית‪ .‬השערה זו‬
‫הצבאית‪ ,‬ובשנים אלה פותחו בברה"מ אותן מערכות נשק‬ ‫ומעדויות של אנשים שחיו באותה תקופה‪ ,‬וגם מכך שאין‬
‫נות‬
‫והידוע שבהן‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫שעתידות היו להפתיע את‬ ‫נאומים‪ ,‬פקודות‪ ,‬הצהרות או זיכרונות על פעילותו‬
‫חדשות‬ ‫לנו‬
‫הסובייטי המפורסם ז‪.43-‬‬ ‫‪ -‬הטנק‬ ‫באותם ימים‪ .‬רק בתחילת יולי הוא מופיע‪ ,‬כאשר הוא נושא‬
‫תכנונו של טנק זה החל שנים אחדות לפני פרוץ המלחמה‪,‬‬ ‫גדול שהודפס בעיתונים הסובייטיים החשובים‪ .‬מיד‬
‫נאום‬

‫מערבות סו‪3-‬סס‪3‬‬
‫באותן) שנים( עם יפאן היתה כבר בקיץ ‪ ,1938‬ובה ספגה יפאן‬
‫מפלה‪ .‬התנגשות שנייה חלה כאשר החל המשא ומתן בברלין‪,‬‬
‫במרס‪-‬אפריל ‪ .1939‬אז התחילה סדרה של התנגשויות‬
‫צבאיות שהתפתחה למלחמה בין הצבא היפאני במנצ'וריה‬
‫ובין כוחות סובייטים בגבול מונגוליה‪-‬מנצ'וריה‪.‬‬
‫מטאלין נתן אז הוראה שכל המשאבים האפשריים יופנו‬
‫לאותה חזית‪ ,‬ומינה מפקד המרשל) ז'וקוב( שהצליח לארגן‬
‫את המערכה הזאת ואת התשתית הלוגיסטית שלה‪ .‬הכוחות‬
‫הסובייטיים גדלו שם לכדי מחצית מן העוצמה הקרבית של‬
‫הצבא האדום‪ ,‬שבאוגוסט‪ 1939‬הביס קשה את הצבא היפאני‬
‫במנצ'וריה‪.‬‬
‫התוצאה ‪ -‬שמטאלין אולי לא יכול היה לחזותה מראש‪ ,‬אבל‬
‫קיווה לה ‪ -‬הייתה שהפיקוד העליון של הצבא היפאני‬
‫והממשלה היפאנית‪ ,‬החליטו לא להתפשט לכיוון ברוגש‪.‬‬
‫הניצחון הזה הבטיח לברית‪-‬המועצות‬
‫שיפאן לא תתערב עוד‬
‫במלחמה וכך נמנעה ממנה סכנת המלחמה בשתי חזיתות‪.‬‬
‫יפאן) חתמה אחר‪-‬כך‪ ,‬באפריל ‪ ,1941‬ממש ערב הפלישה‬
‫הגרמנית לברית‪-‬המועצות‪ ,‬על הסכם נייטראליות עם ברית‪-‬‬
‫המועצות(‪ '.‬הנייטראליות היפאנית יפשרה לסמאלין להת‪-‬‬
‫הבינוני( ‪ -‬מספר קטן בהרבה מהדרוש אך בהחלט לא‬
‫חיל להעביר‪ ,‬באביב ‪ ,1941‬כוחות מן המזרח הרחוק ומאסיה‬
‫המרכזית לרוסיה האירופית‪ ,‬ובקיץ ‪ - 1941‬לאחר הפלישה‬
‫הגרמנית ‪ -‬להעביר כוחות נוספים מן המזרח הרחוק כדי‬
‫להגן על מוסקווה ולהתחיל במתקפת הנגד‪.‬‬
‫ההמשך ידוע‪ :‬כניסת הצבא האדום לפולין בספטמבר‪-‬‬
‫אוקטובר ‪ ,1939‬ותפיסת כל תלקה המזרחי של פולין; סיפוח‬
‫המדינות הבלטיות‪ ,‬הסיפוח מרומניה() של בסרביה ובוקו‪-‬‬
‫בינה הצפונית; ואחר‪-‬כך‬
‫המלחמה נגד פינלנד מנובמבר)‪1939‬‬
‫ועד מרס ‪ .)1940‬אמנם המלחמה הזאת הביאה לסילוקה של‬
‫ברית‪-‬המועצות מחבר הלאומים‪ ,‬אבל היא העניקה לסטאלין‬
‫את מה שחשב שהוא זקוק לו ‪ -‬מרחב אסטרטגי מסביב‬
‫ללנינגרד‪ ,‬העיר השנייה בחשיבותה בברית‪-‬המועצות ובאזור‬
‫הצפון‪ .‬כלומר‪ ,‬כל מערכת הסיפוחים והתוקפנות הזו‪,‬‬
‫שנראתה בזמנה כעולה בקנה אחד עם מדיניות התוקפנות‬
‫והסיפוחים של גרמניה הנאצית‪ ,‬הייתה בעצם מכוונת נגד‬
‫גרמניה הנאצית ואפשר לומר‪ ,‬במבט לאחור‪ ,‬שהיא העניקה‬
‫לברה"מ‬
‫את העומק האסטרטגי שהיה כה חיוני לה לאחר‬
‫שפרצה המלחמה‪.‬‬
‫בתקופה הזאת‪ ,‬משנת ‪ 1939‬עד ‪ 22‬ביוני ‪ ,1941‬היה הצבא‬
‫כללית‬
‫האדום אמור להתכונן לקראת המלחמה‪ .‬ואכן ניכרת מדיניות‬
‫של שינוי ארגוני‪ ,‬של התחמשות‪ ,‬ושל הגדלת הצבא האדום‬
‫לממדים אדירים מתוך הכנה למלחמה‪ .‬אין צורך למנות את‬
‫כל שלבי ההתעצמות הצבאית הזאת‪ ,‬אך יש טעם להדגיש את‬
‫התהליך‪ .‬ראשית ההתעצמות בהוראה של סטאלין לגייס‬
‫ולהגדיל את העוצמה המספרית של הצבא האדום‪ .‬לשם כך‬
‫נחקקו כמה חוקים‪ ,‬החל מחוק גיוס כללי עד לחוק גיוס חובה‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬כל האוכלוסייה של בר~'מ תהווה בסיס דמוגראפי‬
‫לעצמה הצבאית הסובייטית‪ .‬השירות הצבאי הורחב מהעמים‬
‫הסלאביים גם אל העמים המרכז‪-‬אסיאתיים והלא רוסיים‪,‬‬
‫והשירות בצבא היה לשירות חובה‪ .‬כמו כן נעשה תכנון של‬
‫הגדלת הצבא‪ ,‬והוקמו עוצבות ומסגרות נוספות שירכיבו את‬
‫הצבא האדום‬
‫זהו צידו החיובי של המאזן‪ .‬מן הצד השלילי‪ ,‬אין להתעלם‬
‫מן הרודנות הסטאלינית‪ ,‬מן הטרור שלא פסק גם באותן‬
‫שנים‪ ,‬ושאף הצבא לא נמלט ממנו‪ .‬קצינים‪ ,‬ובהם קצינים‬
‫בכירים ביותר‪ ,‬לא חשו עצמם בטוחים בתפקידיהם‪ ,‬כאשר‬
‫רבים מעמיתיהם סולקו‪ ,‬נאסרו ונעלמו‪ ,‬ונדרש לחץ לא קטן‪,‬‬
‫שהייתה בו סכנה למפעילי הלחץ על סטאלין‪ ,‬כדי להחזיר‬
‫קצינים לתפקידיהם‪.‬‬
‫סטאלין תמך באישים פוליטיים שהוא עצמו מינה‬
‫' על יפאןבמלחמת העולם השנייה‪ ,‬ראה מאמרו של פרופ' שילוני בהוברת זו‪,‬‬
‫אחדות‪ .‬הצעד השני היה התנגדות צבאית תקיפה לכוונות‬
‫עמ' ‪56‬‬
‫שגו""י‪~2‬ן~וביי‪%‬בשג‬
‫ושלעת‬ ‫משבאה‬ ‫‪WMIW3,‬‬
‫צ‬
‫ואולם ייצורו הסדרתי החל רק ב‪ 1939-‬ובעיקרב‪ 1940-‬ו‪.1941-‬‬
‫ביוני ‪ ,1941‬בזמן הפלישה הגרמנית‪ ,‬היו בידי ברה"מ כ‪1,500-‬‬
‫טנקים חדישים משני הסוגים גם יחד )‪ KY‬הכבד ו‪7-34-‬‬
‫מבוטל‪.‬‬
‫באותן שנים חידש סטאלין גם את פעולתם של משרדי‬
‫התכנון של מטוסים‪ ,‬של ארטילריה ושל מערכות נשק‬
‫אחרות‪ .‬אם נביא בחשבון את טבעה של הרודנות הסטאלי‪-‬‬
‫נית‪ ,‬ואת העובדה שהוא שלח למאסר ולמחנות את מיטב‬
‫הכוחות והמוחות של ברה"מ‪ ,‬הרי מסתבר שבשנים ‪,1939‬‬
‫‪ 1940‬ו‪ 1941-‬הוא גם השכיל להיענות ללחץ של המנהיגות‬
‫המדעית והצבאית ושחרר מן המאסר אנשים שהיו חיוניים‬
‫להמשך המאמץ המלחמתי‪ .‬כך הוצאו אז ממאסר אחדים‬
‫ממתכנני המטוסים המוצלחים של תקופת המלחמה ואחריה‬
‫ומפקדים בכירים‪ ,‬מן הידועים ביותר במלחמה‪ ,‬הוחזרו לשי‪-‬‬
‫רות לאחר שבילו תקופה ארוכה במחנות‪.‬‬
‫על‬ ‫מעידה‬ ‫אמנם‬ ‫סטאלין‪,‬‬ ‫הכפילות הזאת בהתנהגותו של‬
‫אופיה האיום של רודנותו אך גם על כך שהוא הבין שהמ‪-‬‬
‫לחמה קרבה וכי יש להתכונן אליה ולו גם במחיר שינוי‬
‫מדיניות הפנים שלו‪.‬‬
‫אסטרטגית‬ ‫הכנת תשתית‬
‫למלחמה‬
‫מעניין ביותר הוא השינוי במדיניות החוץ‪ :‬אם נניח שסטאלין‬
‫אכן הבין שתפרוץ מלחמה‪ ,‬הרי אפשר להסתכל על השנים‬
‫שמאז קיץ ‪ 1938‬ואילך כשנים של הכנת תשתית אסטרטגית‬
‫כללית למלחמה‪. .‬‬
‫בספטמבר ‪ 1938‬אירע משבר מינכן‪ ,‬שבו התאכזבה ברית‪-‬‬
‫המועצות מאוד מהתנהגותן של צרפת ובריטניה‪ .‬נראה שאז‬
‫בשלה בליבו של סטאלין המסקנה שאין לסמוך על שיתוף‪-‬‬
‫פעולה צרפתי‪-‬בריטי עם ברית‪-‬המועצות‪ ,‬שאלה אינן מסוג‪-‬‬
‫את הבטחותיהן לעמוד כנגד גרמניה‪ ,‬ולכן על‬ ‫לות לקיים‬
‫ברית‪-‬המועצות לעמוד בכך לבדה ואם אין לה עוצמה צבאית‪,‬‬
‫הרי עליה לנקוט בצעדים דיפלומטיים‪.‬‬
‫הדחיפה האחרונה לצעד הדיפלומטי הזה באה במרס‪,1939‬‬
‫כשהצבא הגרמני נכנס לפראג וביטל לחלוטין את קיומה של‬
‫צ'כוסלובקיה‪ .‬באותו חודש מרס‪ ,‬שולח סטאלין את שליחיו‬
‫הסודיים לברלין ומנהל משא ומתן סודי עם היטלר‪ ,‬שבסיומו‬
‫נחתם‪ ,‬בסוף‪-‬‬
‫חודש אוגוסט‪ ,‬הסכם אי‪-‬ההתקפה‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הצעד הראשון הוא ניסיון לבלום את גרמניה באמצעים‬
‫דיפלומטיים ולהשהות את ההתנכלות הגרמנית למשך שנים‬
‫ההתפשטות של יפאן במזרח הרחוק‪ .‬התנגשות ראשונה‬
‫‪76‬‬
 ‫במערכת הצבאית‪ ,‬ואלה כפו את רצונם‪ ,‬ולמעשה את בורותם‬
‫הצבאיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬ראש המנהל‬ ‫המפקדים‬ ‫הצבאית‪ ,‬על‬
‫באחריות‬ ‫שנשא‬ ‫האיש‬ ‫מכלים‪,‬‬ ‫היה‬ ‫הצבא‪,‬‬ ‫הפוליטי של‬
‫לטרור‪ ,‬שהשמיד את רוב העילית הצבאית באותה תקופה‪,‬‬
‫והנהיג בצבא את שלטון המפלגה‪ .‬דוגמה נוספת הוא קוליק‪,‬‬
‫ההתפתח‪-‬‬
‫שקיבל אפילו דרגת מרשל‪ ,‬אדם שלא הבין כלל את‬
‫בחשיבותו של הטנק‪,‬‬ ‫הצבאיות‪ ,‬לא הכיר‬ ‫הטכנולוגיות‬ ‫ויות‬
‫יעילים גם‬ ‫האזרחים יהיו‬ ‫שהתותחים של מלחמת‬ ‫וסבר‬
‫במלחמה הקרובה‪ .‬כך כפה סטאלין את שלטונו האישי ואת‬
‫ונאמניו על הפיקוד הצבאי בניגוד‬ ‫שלטונם של עושי דברו‬
‫המקצועי‬ ‫לשיקול‪-‬הדעת‬ ‫ובניגוד‬ ‫הצבאיים‪,‬‬ ‫לאינטרסים‬
‫שלהם‪ ,‬בשנים שלפני פרוץ המלחמה‪.‬‬

‫ארגון ותורת לחימה‬

‫הקמתן של עוצבות גדולות‪ ,‬יצרה מצב קשה במיוחד‪ .‬על גבי‬
‫ישהם* גיבנים בעכס לגלגין הכגושה גקיץ ‪.1945‬‬ ‫עוצבות רבות בעת) הפלישה היו בצבא‬ ‫הנייר היו קיימות‬
‫חוקרים‬ ‫על‪-‬פי‬
‫עדותם של‬ ‫דיוויזיות(‪ .‬ואולם‬ ‫האדום ‪303‬‬
‫מאוישת על‪-‬פי‬
‫פוליטיות ולא צבאיות‪ .‬צ'רצ'יל‪ ,‬גס אם רצה בכך‪ ,‬לא יכול היה‬ ‫התקן‪,‬‬ ‫סובייטים‪ ,‬אף אחת מהן לא הייתה‬
‫לסטאלין מידע מדויק על ההכנות הגרמניות לפלישה‬ ‫לתת‬ ‫דיוויזיות שכוח האדם שלהן‪,‬‬ ‫וכולן היו קטנות ביותר‪ .‬היו‬
‫כולל מפקדים ומטית לא עלה על ‪ 600‬איש‪ .‬כך‪ ,‬אף שהייתה‬
‫מפני שמידע כזה לא היה מצוי בידיו‪ .‬המודיעין הבריטי למד‬ ‫‪,‬‬
‫על ההבנות הגרמניות פחות או יותר באותו הזמן שבו למד‬ ‫הביצוע לוקה בחסר‪ .‬מבחינת המערכת‬ ‫תכנית‪ ,‬עדיין היה‬
‫הבריטיות גם הן לא‬ ‫וההערכות‬ ‫הסובייטי‪,‬‬ ‫המודיעין‬ ‫עליהן‬ ‫הארגונית שלו ומסגרת כוח האדם שבו‪ ,‬הצבא האדום לא‬
‫חד‪-‬משמעיות‪.‬‬ ‫היה מוכן למלחמה‪.‬‬
‫לכן אין להאשים את סטאלין בכך‬ ‫היו כידוע‬
‫שלא נתן אמון מלא במקורות הזרים‪.‬‬ ‫מאוד על‬ ‫רבים‬ ‫דיונים‬ ‫במטופל של הצבא האדום נערכו‬
‫הסובייטי העליון הכין‬ ‫עיקר הכישלון הוא בכך שהפיקוד‬ ‫והוחלטו‬ ‫תורת הלחימה ועל המבנה הארגוני שנובע ממנה‪,‬‬
‫תנכיות‬ ‫וסירב לקבל‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫כגרועות‬ ‫שהתגלו‬ ‫תכניות‬ ‫החלטות שסתרו זו את זו‪ ,‬כגון‪ :‬פיזור עוצבות השריון בתוך‬
‫בוודאות‬ ‫שבדיעבד הסתבר לנו שהיו טובות יותר‪ .‬ידוע לנו‬ ‫הרובאים; נסיגה מתכנית זו ותזרה לתכנית של ארגון‬ ‫עוצבות‬
‫ויועצו הצבאי‬ ‫שאפושניקוב‪ ,‬הקצין הוותיק‬ ‫שתכניתו של‬ ‫משוריינים שכל‬ ‫קורפוסים‬ ‫בעוצבות גדולות; הקמת‬ ‫השריון‬
‫שקראה‬ ‫מהשירות(‪,‬‬ ‫הנאמן של סטאלין שכבר) עמד לפרוש‬ ‫קורפוסים‬ ‫אחד מכיל כמה מאות טנקים‪ ,‬ואפילו דובר על ‪20‬‬
‫ולשימוש‬ ‫ברית‪-‬המועצות‬
‫להתבצרות בגבולות הישנים של‬ ‫עשרות‪-‬אלפי טנקים‪ .‬אילו‬ ‫משוריינים‪ ,‬כלומר כוח של כמה‬
‫באזורים החדשים כעומק אסטרטגי ‪ -‬לא התקבלה‪ .‬לעומת‬ ‫מתממשת‪ ,‬היה הצבא האדום לצבא‬ ‫הייתה התכנית הזאת‬
‫ז'וקוב‪,‬‬ ‫הפולי‪-‬‬
‫מרצקוב‪,‬טימושנקו ואחרים הצמרת) החדשה‬ ‫זאת‪,‬‬ ‫החזק ביותר בעולם באותה תקופה‪ .‬ואולם המערכת‬
‫רעיונותיו של סטאלין‪ ,‬והכינו‬ ‫את‬ ‫קיבלו‬ ‫של הצבא האדום(‬ ‫הסטאלינית לא אפשרה לממש תכנית כזו‪ ,‬וזו נשארה‬ ‫טית‬
‫החד‪-‬‬ ‫תכניות ‪-‬‬ ‫בבחינת תכנית בלבד‪.‬‬
‫להתבצרות ולפריסה על הגבולות‬ ‫לארגון‪,‬‬
‫הקורפוסים המשור‪-‬‬ ‫‪.‬‬
‫תכניות שהצבא האדום לא היה מסוגל לממשן‪,‬‬ ‫שים ‪-‬‬ ‫למעשה‪ ,‬בעת ובעונה אחת עם הקמת‬
‫קורפוסים ישנים על‪-‬פי‬
‫הכלכלית של ברה"מ לא היה בה די כדי להתבצר‬ ‫ועצמתה‬ ‫התכנית הישנה‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫יינים‪ ,‬פורקו‬
‫במקומות האלה‪.‬‬ ‫התכנית הייתה לא עקבית לחלוטין והראתה יותר על המבוכה‬
‫העליון של הצבא‬ ‫לפיקוד‬ ‫להרשות‬ ‫סטאלין סירב גם‬ ‫והבלבול מאשר על תפיסה מגובשת ומוגדרת‪.‬‬
‫המודי‪-‬‬
‫למלחמה‪ ,‬ולכן לא יכלו‬ ‫האדום לפרוס את הכוחות כהכנה‬ ‫סטאלין נמצא מופתע בפרוץ המלחמה בשל הלשל‬
‫מבצעיות לקראת פרוץ המלחמה‪.‬‬ ‫המפקדים לתת הוראות‬ ‫עיני‪ .‬אותו כשל מודיעיני שרבות דובר בו והוא בוודאי נושא‬
‫ככל שהתקרב מועד הפלישה הגרמנית‪ ,‬נעשה האיסור הזה‬ ‫לדיונים מפורטים הרבה יותר‪ ,‬אף כי הוא עדיין ראוי לסיווג‬
‫יום ה‪22-‬‬ ‫מסוים‪ .‬נכון הדבר שהיום ישנן בידינו לא מעט עדויות על‬
‫של סטאלין חמור יותר ומכשיל יותר‪ .‬ככל שהתקרב‬
‫שבפתח‪.‬‬ ‫המלחמה‬ ‫המעידים על‬ ‫הסימנים‬ ‫התרבו‬ ‫ביוני‬ ‫המלחמה‪,‬‬ ‫לסטאלין על פרוץ‬ ‫ומדויק שהגיע‬ ‫מידע ממשי‬
‫הנמוכות קיבלו יותר ויותר עדויות על‬ ‫המפקדים ברמות‬ ‫ואולם המידע הזה עדיין נתון בספק‪ .‬יחד עם זאת אנו יודעים‬
‫פעילות גרמנית באזורי הגבול‪ ,‬עד כדי כך שבערב שלפני‬ ‫לסטאלין על פתיחת‬ ‫שרוב המידע הממשי המדויק שהגיע‬
‫הפלישה‬ ‫מדויקים על‬ ‫הפלישה מסר עריק גרמני פרטים‬ ‫האחרונים שלפני‬ ‫בשבועות‬ ‫במלחמה‪ ,‬הגיע ממש‬ ‫גרמניה‬
‫העומדת להתרחש‪ ,‬ואולם האיסור שהטיל סטאלין על הכנות‬ ‫המלחמה‪ .‬כלומר‪ ,‬רק מאפריל או מתחילת מאי ‪1941‬‬ ‫פרוץ‬
‫להגנה ממשית נגד פלישה היה כה חמור עד כי איש מן‬ ‫ממקורות‬ ‫המלחמה‬ ‫מודיעיני מדויק על פרוץ‬ ‫הגיע מידע‬
‫תכניות‬ ‫ב‪22-‬‬
‫להתכונן‪.‬‬ ‫לכפופים לו‬ ‫המפקדים לא נתן הוראה‬ ‫ביוני‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫מהימנים‪ .‬המלחמה עצמה פרצה‪ ,‬כזכור‪,‬‬
‫תחמושת לא‬ ‫החתומות‪,‬‬ ‫המעטפות‬ ‫החרום לא הוצאו מן‬ ‫יש כאן שני גורמים חשובים ביותר‪ :‬האחד הוא שמשך הזמן‬
‫המטוסים לא פוזרו‪ ,‬וכן הלאה‪ .‬בעניין זה‬ ‫לעוצבות‪,‬‬ ‫חולקה‬ ‫הקצר שבין הגעת המידע לבין פרוץ המלחמה לא אפשר‬
‫אשמתו של סטאלין גדולה ללא ספק‪ ,‬והמפקדים ודאי נטרו לו‬ ‫מודיעין‬ ‫מכריעים‪ ,‬והשני ‪ -‬שכל מערכת‬ ‫שינויים‬ ‫לערוך‬
‫על כך איבה‪.‬‬ ‫ומקורות‬ ‫עצמיים‪,‬‬ ‫מודיעין‬ ‫מקורות‬ ‫נשענת קודם כל על‬
‫הסובייטיות‪ ,‬סיפקו מידע רק‬ ‫המודיעין של מערכות המודיעין‬
‫הקמת המטה הכללי‬ ‫החל מחודש אפריל‪ .‬כלומר‪ ,‬קשה לבוא אל סטאלין בטענות‬
‫בגלל מידע שסופק לו ממקורות זרים‪ .‬המידע הזה ממקורות‬
‫זרים‪ ,‬זאת אנו יודעים היום‪ ,‬היה מידע פוליטי ולא צבאי‪.‬‬
‫סטאלין‪ ,‬כמסופר לעיל‪ ,‬מן העין‬ ‫המלחמה‪ ,‬נעלם‬ ‫משפרצה‬ ‫לסטאלין ואת האזהרות‬ ‫צ'רצ'יל הרבה להדגיש את מכתביו‬
‫איומות‪,‬‬ ‫למשך כעשרה ימים‪ .‬היו אלה עשרה ימי מפלות‬ ‫אזהרותיו של צ'רצ'יל היו כאמור‬ ‫שהזהיר אותו בהם‪ .‬אך‬

‫‪77‬‬ ‫מערכות סו‪3-‬סס‪3‬‬

 ‫כראש ממשלה וכקומיסר המלחמה‪ ,‬התפקיד שאותו מילא‬
‫לאורך כל המלחמה ‪ -‬המנהיג הפוליטי והמפקד העליון של‬
‫הכוחות המזוינים של ברית‪-‬המועצות‪.‬‬
‫בתפקידו זה הוא נשא עתה באחריות הפורמלית לניהול‬
‫המדינה ולניהול המלחמה‪ ,‬תפקיד שהקביל לתפקידם של‬
‫רוזוולט בארה"ב או צ'רצ'יל בבריטניה‪ .‬ואולם בשל האופי‬
‫הדיקטאטורי של שלטונו‪ ,‬הנהיג סטאלין את ארצו וניהל את‬
‫באורח שונה לחלוטין מזה של בעלי‪-‬בריתו המער‪-‬‬
‫המלחמה‬
‫ביים‪ .‬בניגוד לרוזוולט ולצ'רצ'יל‪ ,‬שהיו מוגבלים ביותר על‪-‬ידי‬
‫הכוחות הפוליטיים והכלכליים של ארצותיהם‪ ,‬הרי ההגבלות‬
‫שחלו על סטאלין היו רק אלה שאותן הטיל הוא על עצמו‪.‬‬

‫הצבא כמרכז עצמה פוליטית‬

‫שבהן לא היה מי שינהיג ויכוון את מערכת השלטון ואת‬
‫השליט‬ ‫למלחמה‪ ,‬בטרם המשבר הגדול‪,‬‬ ‫בתקופה שקדמה‬ ‫המערכת הצבאית הסובייטית‪ .‬לברית‪-‬המועצות לא הייתה‬
‫סטאלין את המפלגה על הארץ כולה‪ ,‬והכפיף את הצבא‬ ‫שום מנהיגות אלטרנטיבית‪ ,‬והדיקטאטורה של סטאלין לא‬
‫לשרירות‪-‬ליבה של המשטרה הפוליטית נ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד() ושל‬ ‫האדום‬ ‫אפשרה למערכות המפלגתית והצבאית להצמיח מתוכן‬
‫וביי‪-‬‬ ‫מנהיגות אלטרנטיבית‪ .‬רק לאחר שסטאלין חזר‪ ,‬התחילה‬
‫הקומוניסטית‪ .‬אך עם פרוץ המלחמה‪,‬‬ ‫מנגנון המפלגה‬
‫החודשים הראשו‪-‬‬
‫חוד לאחר שרשרת המפלות האיומה של‬ ‫המערכת השלטונית והצבאית לפעול בצורה מאורגנת‬
‫הפולי‪-‬‬ ‫סטאלין שהת‪-‬‬
‫נים של הקרבות‪ ,‬הוא שינה לחלוטין את סדר העצמה‬ ‫ומסודרת‪ .‬וכאן ברגעי משבר איום זה‪ ,‬היה זה‬
‫והנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪ .‬המשיכו לשרת כעמודי התווך של‬ ‫טית‪ .‬המפלגה‬ ‫ייצב כמנהיג ברית‪-‬המועצות‪ ,‬כמקים גופי השלטון העליונים‬
‫ברית‪-‬המועצות‪,‬‬
‫אך איבדו את‬ ‫הדיקטאטורי על‬ ‫השלטון‬ ‫וכאחראי עליהם והוא שהציב בראשם אנשים שינהלו את‬
‫האדום תפס מקום זה‪.‬‬ ‫והצבא‬ ‫שלהם‪,‬‬ ‫הבכורה‬ ‫מעמד‬ ‫המלחמה שזה עתה החלה‪ .‬לזכותו של סטאלין יש לומר שהוא‬
‫כמערכת ארגונית וכמוסד‪ ,‬הפכו הצבא האדום וקציניו לריכוז‬ ‫מינה אנשים שרובם התגלו אחר‪-‬כך כמנהיגים מוכשרים‬
‫פוליטית שהיה גדול יותר מזה שריכזו בידיהם‬ ‫של עצמה‬ ‫המסוגלים לשאת בעול‪ ,‬ולפעול הן כצוות והן כבודדים תחת‬
‫קציני'הנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪ ..‬אוזנו של סטאלין הייתה‬ ‫עסקני המפלגה או‬ ‫פיקודו ובהנהגתו‪ .‬זה היה המטה הכללי הסובייטי‪ ,‬תחילה‬
‫אחרים ווא‪)-‬‬
‫המחוזות של‬ ‫העליון יותר מאשר למזכירי‬ ‫קשובה לפיקוד‬ ‫בראשותו של ז'וקוב ואחר‪-‬כך בראשותם של‬
‫סטא‪-‬‬ ‫ומוחשית‬ ‫סילבסקי‪ ,‬אנטונוב(‪ ,‬וכן מועצת ההגנה הממלכתית‪.‬‬
‫מאוד‪:‬‬ ‫המפלגה‪ .‬הדבר התבטא בצורה ברורה‬
‫צבאיים‪,‬‬ ‫בעניינים‬ ‫כשהוא עוסק‬ ‫לין בילה את רוב זמנו‬ ‫הקמתו וארגונו של המטה הכללי של הצבא האדום הוא‬
‫בחברתם של מפקדים בכירים ואנשי המטה הכללי של הצבא‪.‬‬ ‫צעד‪-‬מפתח שחשיבותו כה עצומה‪ ,‬עד כי קשה להפריז בה‪.‬‬
‫מתוך כך‪ ,‬הוא יצר מערכת יחסים אישיים עם אנשי צבא אלה‬ ‫היה זה מוסד מרכזי שניהל את כל פעולות הצבא האדום‬
‫בנוסח שונה‪ ,‬אנושי מעט יותר‪ ,‬מיחסיו עם אנשי המפלגה‪ .‬על‬ ‫במשך כל ימי המלחמה; אשר הפעיל את הצבא האדום תוך‬
‫כך ישנן עדויות רבות מאוד‪ ,‬ממי שעמדו אז בראש המנהיגות‬ ‫ראייה כללית של כל שדה‪-‬הקרב‪ ,‬על כל הדרישות החשובות‬
‫המפלגתית ואף מאלה שעמדו אז בראש המנהיגות הצבאית‪.‬‬ ‫והשיקולים האסטרטגיים‪ ,‬ההעדפות‪ ,‬סדר הקדימויות‪ ,‬במה‬
‫שסטאלין עבד אז כמעט ללא שינה‪ ,‬כמעט ‪ 24‬שעות‬ ‫ידוע לנו‬ ‫שנוגע למבצעים‪ ,‬לכוח אדם או לתחזוקה‪ .‬מטה כללי שהכין‬
‫ביממה‪ .‬סדר היום שלו היה קשה במיוחד‪ ,‬הן לו עצמו והן‬ ‫תכניות אסטרטגיות לטווח ארוך גם תחת הלחץ של המפלות‬
‫המועטות שלו חייבו כמובן את‬ ‫לכפופים לו‪ .‬שעות השינה‬ ‫הגדולות ושל הקרבות הסוערים שניטשו במהלך המלחמה‬
‫הכפופים לו להיות ערים במשך היממה אפילו יותר ממנו‬ ‫כולה‪.‬‬
‫עצמו‪ ,‬כדי שבזמן שהוא ישן יוכלו להכין את החומר לדיונים‪.‬‬ ‫צעדו החשוב השני של סטאלין היה הקמתו של המוסד‬
‫הנתונים‪ ,‬וגילה‬ ‫הוא דרש מאנשיו פירוט רב מאוד של כל‬ ‫השלטוני העליון‪ ,‬שניהל את ברית‪-‬המועצות בזמן המלחמה‬
‫בצדדים הטכ‪-‬‬ ‫‪ -‬מועצת ההגנה הממלכתית א‪-0.‬ה‪ .0.‬היה זה גוף שהיה‬
‫המבצעיים והן‬ ‫במהלכים‬ ‫בקיאות אדירה הן‬
‫אנקדוטות‪ ,‬אך אין להפריז‬ ‫מסופרות לא מעט‬ ‫ניים‪ .‬על כך‬ ‫מורכב מכמה חברים בכירים ביותר בפוליטבירו‪ ,‬נציגים של‬
‫בחשיבותן‪ ,‬כי סטאלין‪ ,‬כמוהו כצ'רצ'יל‬
‫וכרוזוולט‪ ,‬כמוהו ככל‬ ‫הצבא וכמובן סטאלין עצמו‪ .‬זאת הייתה ועדה‪ ,‬או קבוצה של‬
‫מנהיג ברמה הזאת‪ ,‬מצא לעצמו לעיתים זמן וצורך להתערב‬ ‫ראשי ברית‪-‬המועצות ומנהיגיה הפוליטיים‪ ,‬הצבאיים והכ‪-‬‬
‫ולכפות את מרותו על‬ ‫קטנים מאוד‪,‬‬ ‫מבצעיים‬ ‫בפרטים‬ ‫לכליים‪ ,‬ששלטה שלטון מוחלט על הארץ הנלחמת‪ .‬כל מוס‪-‬‬
‫ואולם‬ ‫לשיקול דעתם‪.‬‬ ‫בניגוד‬ ‫אפילו‬ ‫במקום‪,‬‬ ‫המפקדים‬ ‫דות השלטון שהיו קיימים לפני כן‪ ,‬כל המערכת של המפלגה‬
‫המנהיגות שלו בניהול המהלכים‬ ‫בעיקרו של דבר‪ ,‬התבטאה‬ ‫הקומוניסטית והנ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד‪ ,.‬אלה שניהלו את הטרור‪ ,‬הוכפפו‬
‫שאחראי‬ ‫האיש‬ ‫שסטאלין הוא‬ ‫האסטרטגיים‪ .‬ידוע לנו‬ ‫למועצת ההגנה הממלכתית‪ .‬שורשיו של גוף זה נעוצים‬
‫ממפקדי דיווי‪-‬‬ ‫מפקדים‪,‬‬ ‫במוסד בעל אופי דומה וסמכויות דומות שהיה קיים ברוסיה‬
‫החל‬ ‫לקריאתם של עשרות ומאות‬
‫המקצועיים‪,‬‬ ‫מיוחדים ומפקדי החילות‬ ‫זיות‪ ,‬מפקדי כוחות‬ ‫בזמן מלחמת האזרחים (‪ .)1921 - 1918‬במלחמת העולם‬
‫וקבוצות ארמיות ‪-‬‬ ‫ועד למפקדי ארמיות ומפקדי חזיתות‬ ‫השנייה הוא מילא פונקציה דומה לזו של קאבינט המלחמה‬
‫אסטרטגיים‪ ,‬ושינוי מהלכים אסטרט‪-‬‬ ‫לשם גיבוש מהלכים‬ ‫המצומצם בבריטניה בראשותו) של צ'רצ'יל(‪ ,‬או מטה הבית‬
‫שהוא מסוגל‬ ‫רואים‬ ‫המלחמה‪ .‬אנו‬ ‫לדרישות‬ ‫גיים בהתאם‬ ‫הלבן בראשות הנשיא רוזוולט בארה"ב‪ .‬הוא דמה להם כמובן‬
‫היה לסלק את עושי דברו הנאמנים משכבר‪ ,‬לעמדה משנית‬ ‫בפונקציה שמילא‪ ,‬אך היה שונה מהם מאוד במבנהו ובדרך‬
‫מביניהם שקראו עליו‬ ‫הקצינים‪ ,‬אפילו אלה‬ ‫ולהעלות את‬ ‫פעולתו‪.‬‬
‫תיגר בתקופות קודמות‪ ,‬משום שראה בהם אנשים מוכשרים‪.‬‬ ‫הוועדה הזאת‪ ,‬שריכזה את כל ההבטים העיקריים והחשו‪-‬‬
‫וורושילוב נאמנו והביא לשם את‬ ‫הוא סילק מלנינגרד את‬ ‫בים של המלחמה עצמה וסיפקה את המנהיגות המרכזית של‬
‫ז'וקוב‪ ,‬למרות שז'וקוב לא פעם לא היסס להטיח בפניו דברים‬ ‫ברית המועצות בזמן המלחמה קבעה מדיניות‪ ,‬ושלטה בכל‬
‫מובהקת לאותו‬ ‫חריפים‪ .‬מבחינה זאת ז'וקוב הוא דוגמה‬ ‫הגופים שביצעו מדיניות זו‪.‬‬
‫שסטאלין מעלה‬ ‫טיפוס חדש של מנהיג‬ ‫בראש הגוף הזה עמד‪ ,‬כמובן‪ ,‬סטאלין‪ ,‬בתפקידו הכפול‬

‫‪78‬‬
 ‫להגנת מוסקווה הוצבו תחת סמכותם‪ .‬בו בזמן לא זנח‬ ‫מינוי מפקדים‬
‫סטאלין את הראייה לטווח ארוך‪ .‬בשעה שכוחות החלוץ‬
‫הגרמניים כבר יכלו לראות במשקפותיהם את העיר מוסקווה‪,‬‬ ‫נאשר נוצר משבר בלנינגרד‪ ,‬והמצור הגרמני כמעט נסגר על‬
‫הוא כבר הכין את הכוחות למתקפת הנגד‪ .‬אסף את אותן‬ ‫העיר ונראה היה כאילו היא עומדת ליפול‪ ,‬שלח לשם סטאלין‬
‫ארמיות ודיוויזיות של חיילים מן המזרח הרחוק‪ ,‬עוצבות‬ ‫את ז'וקוב‪ ,‬נתן בידיו סמכויות מלאות‪ ,‬הרשה לו להביא עימו‬
‫מנוסות ומאומנות‪ ,‬כדי שיתכוננו למתקפת הנגד שתבוא‬ ‫את מי שירצה והטיל עליו את האחריות‪ ,‬את הסמכות ואת‬
‫לאחר שהמתקפה הגרמנית תמצה את כוחה‪.‬‬ ‫העול להגנת לנינגרד‪ .‬ז'וקוב פעל מתוך ידיעה ברורה שהוא‬
‫חייב להצליח לארגן את הגנת לנינגרד ולהציל את העיר‬
‫מכיבוש הן משום שזהו אינטרס לאומי עליון והן משום‬
‫ניהול מבצעים‬ ‫שברור לו שאם לא יעשה כן ייענש בבל חומרת הדין‪ .‬לפי‬
‫שיטתו של סטאלין‪ ,‬מי שהצליח זכה לאמונו‪ ,‬ניתנה לו יד‬
‫האופנ‪-‬‬
‫סמכותו את‬ ‫ואנן‪ ,‬בדצמבר ‪ 1941‬הוא הפעיל תחת‬
‫חופשית‪ ,‬זכה לפרסומת ולפרסים וכמובן עלה בדרגה‪ ,‬בסמ‪-‬‬
‫ממוסקווה‪ ,‬וריכז‬ ‫סיבה הרוסית שהדפה את הגרמנים הרחק‬ ‫כות ובאחריות; ואילו מי שנכשל סולק‪ ,‬או אפילו הוצא‬
‫האיומים של החורף הרוסי‪ ,‬שהסירו‬ ‫כוחות גדולים בתנאים‬ ‫להורג‪ .‬סטאלין לא סבל כישלון‪.‬‬
‫המפקדים‬ ‫והביאו את‬ ‫מוסקבה‪,‬‬ ‫את המצור הגרמני מעל‬ ‫דוגמה מובהקת לכישלון‪ ,‬הוא הגנרל פבלוב‪ .‬אותו מומחה‬
‫אסטרטגית ואולי אפילו‬ ‫הגרמנים לידי מחשבות על נסיגה‬ ‫לטנקים שבעצתו פוזרו הטנקים בין יחידות הרגלים לפני‬
‫ניסיון להפסקת המלחמה כולה‪.‬‬ ‫המלחמה‪ .‬והנה עכשיו‪ ,‬לאחר הפלישה הנאצית‪ ,‬כשכוחות‬
‫האסטרטגיות‬ ‫סטאלין גם תכנן את המשכן של המערכות‬ ‫השריון הגרמניים התקדמו בקצב מהיר מאוד באזור שבו ניהל‬
‫כשהשריון הגרמני שעט דרומה והגיע עד‬ ‫האלה‪ .‬בקיץ ‪,1942‬‬ ‫פבלוב את הקרבות‪ ,‬הוא נקרא לשוב למוסקווה‪ ,‬נשפט משפט‬
‫הוולגה ועד הקווקז‪ ,‬כבר ראה סטאלין את האפשרות לצבור‬ ‫צבאי סודי והוצא להורג‪.‬‬
‫הגרמניים האלה‬ ‫כוחות‪ ,‬חימוש וציוד ולהביס את הכוחות‬ ‫אחרים שאיבדו את חייהם בשל מדיניותו של סטאלין נמנו‬
‫והעיבוד האסט‪-‬‬
‫האסטרטגית שלו‬ ‫במקום שיהיו בו‪ .‬הראייה‬ ‫עם אלה שנשארו בעמדות הפיקוד שלהם ונהרגו בקרבות‪.‬‬
‫הניצחון‬ ‫אבות‬ ‫שהיו‬ ‫הם‬ ‫העליונה‪,‬‬ ‫רטגי שעשתה המפקדה‬ ‫הידוע שבהם הוא קירפונוס‪ ,‬מפקד המחוז הצבאי של קיוב‪,‬‬
‫סטאלינגראד היה זה סטאלין‬ ‫בסטאלינגראד‪ .‬במערכת‬ ‫הגדול‬ ‫שנשאר בעמדת הפיקוד שלו ונהרג במלחמה‪ .‬הוא לא העז‬
‫למצביאים את ההנחיה הפוליטית להקים כוחות שיגנו‬ ‫שנתן‬ ‫להתפנות למוסקווה‪ ,‬למרות שהמצב היה אבוד‪ .‬מצד אחד‬
‫על העיר עצמה‪ ,‬ולא יסוגו‪ ,‬שינהלו מערכת הגנה למרות שלא‬ ‫הייתה זו נאמנות מצידו ואולם ייתכן גם שהייתה כאן ידיעת‬
‫סופק להם ציוד ולא סופקו להם חיילים‪ ,‬ובאותו זמן להכין‬ ‫אופיו של שלטון סטאלין‪.‬‬
‫שאחר‪-‬כך‬ ‫עוד אחת משיטותיו הנוראות של סטאלין הייתה שיטת‬
‫תקפו מן האגפים את‬ ‫העצומות‬ ‫העתודות‬ ‫את‬
‫הכוחות הגרמניים וחיסלו אותם‪.‬‬ ‫בני‪-‬הערובה‪ .‬כל מפקד בחזית‪ ,‬ולאו דווקא הבכירים שבהם‪,‬‬
‫המבצעים האחרים של‬ ‫באותה צורה הוא ידע לנהל את‬ ‫ידע שבני משפחתו הם בני‪-‬ערובה להצלחתו‪ .‬אם ייכשל‬
‫הצבא האדום שיבואו אחר כך‪ .‬החל ממערכת קורסק ביולי‬ ‫עלולים בני משפחתו להיענש‪ .‬בתנאים אלה מעטים היו‬
‫הצבאיים‬ ‫המאמצים‬ ‫המבקעים ולכל‬ ‫והלאה לכל‬ ‫‪,1943‬‬ ‫המפקדים שהעזו לעשות משהו כנגד דעתו של סטאלין‪.‬‬
‫הפוליטיות‪-‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הוא היה פתוח במידה מפתיעה לדיונים‬
‫האסטרטגיים הגדולים‪ .‬הוא התווה את המטרות‬
‫אסטרטגיות וסמך על הפיקוד הצבאי() העליון שיכין ממש את‬ ‫ולדעות שונות של אותם אנשי צבא שעליהם סמך‪ ,‬אלה‬
‫והמערכות הגדולות‪.‬‬ ‫המבצעים הגדולים‬ ‫שכבר הוכיחו לו כי בכוחם להגן על רוסיה ולנצח במלחמה‪.‬‬
‫כשלונות‪ .‬אחת הסיבות לכך הייתה‬ ‫לסטאלין‬ ‫לא חסרו‬ ‫למפקדים כאלה סלח גם על כישלונות‪ ,‬במיוחד מכיוון שידע‬
‫הפוליטיים‪ ,‬ואלה הוכיחו לא‬ ‫שהוא תמיד ניסה את נאמניו‬ ‫שחלקו בכישלונות אלה אינו מבוטל‪.‬‬
‫וורושילוב‪ ,‬קוליק‪ ,‬או בודיוני‪ ,‬שהם אינם‬ ‫פעם‪ ,‬בין אם היה זה‬ ‫סטאלין היה אמנם מרוצה ממרצקוב בתפקידו כראש‬
‫מצביאים גדולים‪.‬‬ ‫המטה הכללי‪ ,‬אבל הוא האמין שמדצקוב הוא קצין מוכשר‬
‫האסטרטגיים הייתה‬ ‫לכישלונותיו‬ ‫חשובה יותר‬ ‫סיבה‬ ‫ויעיל לכן מינה אותו למפקד החזיתות‪ ',‬ובמיוחד החשובות‬
‫פוליטיים‪ .‬השיקול הפו‪-‬‬ ‫לשיקולים‬ ‫הכפפת מהלכים צבאיים‬ ‫והרגישות‪ ,‬שלא קיבלו עדיפות ראשונה בתכנון המתקפות‬
‫סובייטיים‬ ‫ליטי העליון‪ ,‬המתמיד‪ ,‬היה לכבוש מחדש שטחים‬ ‫האסטראטגיות ‪ -‬באזור לנינגרד או בחזית הוולחוב‪ .‬הוא‬
‫המועצות‪.‬‬ ‫ברית‬ ‫ולסלק את הצבא הגרמני אל מעבר לגבולות‬ ‫האמין שיוכל לארגן את ההגנה גם במצבים של מחסור‬
‫לאי‪-‬‬ ‫פוליטי‪-‬לאומי‬
‫זה עיוור לעיתים את עיניו באשר‬ ‫שיקול‬ ‫באספקה ובכוח אדם‪.‬‬
‫הניסיון לפלוש‬ ‫הצבאית לעשות זאת‪ .‬כך היה עם‬ ‫היכולת‬ ‫כך נתן אמון מלא גם בוואסילבסקי‪ ,‬בואטוטין‪ ,‬בוורונוב‬
‫לקרים ב‪1942-‬‬
‫וכך היה עם הניסיון לכבוש מחדש את תרקוב‬ ‫ועוד‪ ,‬אנשים שאמנם התגלו כמנהיגים מוכשרים בתקופות‬
‫לעצמתו‬ ‫מתוך חוסר הערכה‬ ‫סטאלינגראד‬ ‫ניצחון‬ ‫לאחר‬ ‫הקשות של ראשית המלחמה‪ .‬הוא נתן להם גיבוי מלא כך‬
‫והערכת‪-‬יתר‬ ‫שהם ייצגו לא רק את הסמכות הצבאית הפיקודית העליונה‪,‬‬
‫של עצמתו של הצבא‬ ‫הוורמאכט‪,‬‬ ‫הגדולה של‬
‫סטאלין דהיינו ‪ -‬הריבונות הממ‪-‬‬
‫האדום‪.‬‬ ‫אלא גם את סמכותו של‬
‫האמון שנתן סטאלין בפיקוד העליון היה מסויג למדי‪ .‬כשם‬ ‫לכתית‪ .‬למענם יצר את המושג המיוחד‪ :‬שליחי המפקדה‬
‫שטיפח מנהיגות צבאית‪ ,‬הוא טיפח גם את היריבויות בתוכה‪.‬‬ ‫העליונה‪ ,‬אלה שנשלחו לארגן את החזיתות מעל לראשיהם‬
‫אפשר לנחש שמטרתו הייתה להימנע ממצב שבו אדם אחד‪,‬‬ ‫של המפקדים בשטח‪ ,‬כלומר לארגן מבצעים אסטרטגיים‬
‫מצביא אחד‪ ,‬גדול ומוכשר ככל שיהיה‪ ,‬ינהיג לבדו את הצבא‪,‬‬ ‫בקנה‪-‬מידה גדול ביותר‪ ,‬בין אם היו אלה מבצעים הגנתיים‬
‫או שקבוצה אחת של גנרלים תהיה השלטת והבולטת ביותר‬ ‫ובין אם מבצעים מתקפתיים‪ .‬בצורה כזאת אורגנה הגנת‬
‫בצבא האדום‪ ,‬אלא שתמיד תהיינה כמה קבוצות‪ ,‬יהיו כמה‬
‫פונתה לעיר קוי‪-‬‬
‫מוסקווה בסתיו ובחורף ‪ .1941‬הממשלה‬
‫אישים וכל אחד מהם יהיה מנהיג חליפי לאחרים‪.‬‬ ‫בישב שעל הוולגה‪ ,‬אך סטאלין עצמו נשאר במוסקווה יחד‬
‫היריבות בין ז'וקוב‬ ‫עם המטה הכללי כדי לארגן את ההגנה‪ .‬הפיקוד היה אז בידי‬
‫הדוגמה הבולטת ביותר היא‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫לקונייב‪ .‬סטאלין טיפח את היריבות הזאת עוד מאמצע שנות‬ ‫ז'וקוב ועימו טימושנקו‪ ,‬וכל העוצבות שאפשר היה לארגנן אז‬
‫באינטנסיביות גדולה מאוד במהלך‬ ‫השלושים‪ ,‬והגדיל לטפחה‬
‫התפקידים‬ ‫המלחמה עצמה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הוא נתן לז'וקוב את‬
‫והבולטים ביותר‬ ‫החשובים ביותר‬ ‫*חזית"" היה המונח הסובייטי למפקדה ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬זו שמתחת למטה‬
‫במלחמה‪ .‬באורח פוגע‬ ‫הכללי‪.‬‬

‫מערכות ‪301-300‬‬
 ‫המערכה הדיפלומטית‪ ,‬כאשר מעד אחד הוא המפקד העליון‬ ‫ובלתי הוגן הוא סילק מצביא ‪ -‬רוקוסובסקי ‪ -‬מפיקוד על‬
‫של הצבא האדום ומצד שני מנהיג את הקומיסריות לענייני‬ ‫החזית הביילורוסית הראשונה‪ ,‬לחזית משנית‪ ,‬כדי לתת לז'ו‪-‬‬
‫חוץ ומנהל את מערכת היחסים עם שני מנהיגי המעצמות‬ ‫קוב את התפקיד הפיקודי החשוב והגדול הזה של מפקד‬
‫המערביות‪.‬‬ ‫העוצבות הגדולות העומדות לכבוש את ברלין‪ .‬אך באותו זמן‬
‫הוא היטיב לנצל את הידוע לו על מדיניותו של רוזוולט‬ ‫הוא נתן גם לקונייב תפקיד דומה‪ .‬סטאלין שילב את הראייה‬
‫כנגד הניסיונות של צ'רצ'יל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא העניק לנציגים‬ ‫הפוליטית של חיזוק שליטתו על הפיקוד הצבאי העליון‬
‫מערביים במוסקווה ולמשלחות הצבאיות‪ ,‬שום פריווילגיות‬ ‫על‪-‬ידי טיפוח היריבות בין ז'וקוב לקונייב בדרך של מתן‬
‫ולא סיפק להם שום מקורות מידע שלא היו בידיהם קודם‪.‬‬ ‫שיקול‪-‬דעת עצמאי וחופש החלטה עצמאי לכל אחד מן‬
‫הוא ריכז את כל מערכת היחסים הדיפלומטיים עם בעלי‪-‬‬
‫המצביאים‪ .‬הוא עשה זאת על‪-‬ידי כך שלא קבע גבולות גזרה‬
‫הברית הגדולים בידי הנציגויות הדיפלומטיות הסובייטיות‪,‬‬ ‫המהלכים האסטרט‪-‬‬
‫ברורים ביניהם‪ ,‬אלא טען שברמה של‬
‫מתוך מגמה שהחוטים יתקשרו בידיו ולא דרך הנציגים‬ ‫גיים‪ ,‬אין טעם לצייר קווים על המפה ויש להניח למפקדים‬
‫המערביים‪.‬‬ ‫במקום ולמפקדי החזיתות להחליט בעצמם כך שיוכלו לנהל‬
‫שלו‪.‬‬ ‫הפוליטית‬ ‫את המערכת‬ ‫ניהל‬ ‫גם‬ ‫הוא‬ ‫לכך‬ ‫בהתאם‬ ‫את כוחותיהם ביעילות הגדולה ביותר‪ ,‬ובמהירות הגדולה‬
‫הוא הקים עוצבות לאומיות של מדינות אירופה המזרחית‪,‬‬ ‫ביותר‪ ,‬תוך השמדת האויב‪ ,‬ולהשיג את המטרות הטובות‬
‫כדי שיוכל להשליט ממשלות תלויות בברית‪-‬המועצות ברגע‬ ‫ביותר‪.‬‬
‫שהצבא האדום יכנס לאותן ארצות‪ .‬הארץ הבעייתית ביותר‬
‫והחשובה ביותר לעניין זה הייתה כמובן פולין‪ ,‬ולכן הקים‬
‫סטאלין דיוויזיות פולניות‪ ,‬מאוחר יותר שתי ארמיות פול‪-‬‬
‫ניות‪ ,‬ואחר‪-‬כך גם גוף פוליטי שיהפוך להיות ממשלה אלטרנ‪-‬‬
‫טיבית פולנית‪ ,‬כל זאת מתוך המגמה להפוך את פולין לאזור‬
‫שיהיה נתון לשליטתה של ברית‪-‬המועצות‪ ,‬בעל חשיבות‬
‫אסטרטגית ופוליטית כאחת‪.‬‬
‫משתמה המלחמה התנגד סטאלין לקיומה של גרמניה‬
‫עצמאית לאחר המלחמה מתוך ראיית הסכנה שבגרמניה‬
‫כזאת‪ .‬חששו מפני הסכמים נפרדים שיכרתו מעצמות המערב‬
‫עם גרמניה‪ ,‬הביא אותו ללחוץ על שותפיו מבריטניה וארצות‪-‬‬
‫הברית‪ ,‬ולהגיע עימם להסכם על דרישת כניעה ללא תנאי‬
‫מגרמניה‪ ,‬דרישה שמנעה מכל אחד מהם לכרות ברית‪-‬שלום‬
‫נפרדת עם גרמניה‪.‬‬
‫עם כל זאת‪ ,‬קיימות כמה עדויות מוזרות ביותר על ניהול‬
‫מערכת משא ומתן סודית עם גרמניה תוך כדי המלחמה‬
‫עצמה‪ .‬היו שמועות‪ ,‬אמנם מעורפלות מאוד אבל קשה‬
‫להתעלם מהן לחלוטין‪ ,‬על מרימ סודי שהתנהל בין ברית‪-‬‬ ‫גיה‪2‬מלדצטילאטסחסובייוה‪:‬אותהוקרה למקהקיד‬
‫הענקתחרבהעיר‬
‫מאת המלך ונווו ה‪ 6-‬והעם הביינה המיוצגים כאן י" צ'רצ'יל‬
‫‪1‬‬
‫המועצות לגרמניה הנאצית‪ ,‬עוד בקיץ ‪ .1943‬היו שמועות‬
‫שמשא ומתן דומה נערך גם אחר כך‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנחנו יודעים‬
‫שברית המועצות חשדה מאוד במעצמות המערביווו שהן‬
‫מנהלות משא ומתן סודי עם גרמניה וסטאלין היה מאוד תקיף‪,‬‬
‫כנגד שותפיו וחשד מאוד במגעים שנוהלו באמצעות הרוזן‬ ‫ניהול אסטרטגי של מלהמה‬
‫ברנדוט השוודי עם הימלר‪ ,‬או אחר כך כשכוחות בעלות‬
‫הברית באיטליה ניהלו מרימ עם הגנרל הגרמני שייצג אז את‬ ‫הניהול האסטרטגי של המלחמה אצל סטאלין כלל תמיד גם‬
‫הוורמאכט באיטליה‪.‬‬ ‫ראיית המטרות הפוליטיות והמהלכים הרחוקים יותר‪ .‬בכל‬
‫תקופת המלחמה הוא לא איבד מעולם את הקשר עם המצי‪-‬‬
‫מנהיג מעצמה מן השורה הראשונה‬ ‫אות העולמית ועם היחסים עם ארה"ב ובריטניה‪ ,‬ואף לא עם‬
‫מציאותה של יפאן במזרח הרחוק ועם הצורך להביסה מאוחר‬
‫יותר‪ .‬הדבר בולט ביותר לאחר נקודת המפנה האסטרטגית‪,‬‬
‫עם סיום מלחמת העולם ‪ -‬לאחר שנכבשה גרמניה וחוסל‬ ‫כלומר‪ ,‬מקיץ ‪ 1943‬ואילך‪.‬‬
‫המשטר הנאצי ‪ -‬עמד סטאלין כמנהיג מעצמה מן השורה‬ ‫אמנם‪ ,‬היום אנו יודעים כי לאחר המערכה במוסקווה‪,‬‬
‫הראשונה‪ .‬במעמד זה היו לצידו רק עוד שני מנהיגים ‪ -‬נשיא‬ ‫כלומר מדצמבר ‪ ,1941‬שוב לא היה לגרמניה סיכוי לנצח‬
‫ארה"ב אז) טרומאן( וראש ממשלת בריטניה אז) אסלי(‪ .‬תוך‬ ‫במלחמה‪ ,‬אבל היא עדיין נקטה יזמה אסטרטגית‪ .‬סטאלין‬
‫זמן קצר הסתבר לעל מה שכנראה היה ברור לסטאלין עוד‬ ‫נאלץ להיאבק קשה בהנהגת הצבא כנגד היזמה האסטרטגית‬
‫לפני כן‪ :‬כי בריטניה הגדולה ירדה מגדולתה והפכה להיות‬ ‫הגרמנית‪ .‬ואולם מאז קיץ ‪ ,1943‬נטל לידיו הצבא האדום את‬
‫מעצמה מדרגה שנייה‪ .‬היה זה שלב חדש בהיסטוריה הסוביי‪-‬‬ ‫היזמה האסטרטגית ברוסיה ומכאן ואילך תכנן כבר סטאלין‬
‫טית‪ ,‬שהצריך גיבוש מדיניות בינלאומית חדשה‪ .‬סטאלין ניצב‬ ‫באופן ברור את המהלכים הצבאיים מתוך ראיית המפה‬
‫בפני צורך לשנות שינוי חריף ביותר הן את מדיניות החוץ‬ ‫הפוליטית של אירופה‪ ,‬עם סיום המלחמה‪.‬‬
‫הסובייטית‪ ,‬והן את כל ההבטים של מדיניות הפנים‪ .‬כמו‬ ‫ברורה מגמתו להשליט את ברית‪-‬המועצות על כל אירופה‬
‫בשנים של ערב המלחמה‪ ,‬גם בשנת‪ 1945‬עמד סטאלין‪ ,‬שליט‬ ‫המזרחית והמרכזית‪ ,‬והרעיון של אזורי השפעה ‪ -‬מה‬
‫מוחלט על מדינה עצומה אך הרוסה‪ .‬מיליוני אבדות בנפש‬ ‫שאחר‪-‬כך מתגבש בפועל להיווצרות גרורותיה של רוסיה‬
‫והרס כלכלי שלא היה כדוגמתו‪ .‬אך בשונה משנת ‪ ,1939‬ברית‬ ‫באירופה המזרחית ‪ -‬מקבל אצלו כבר אז גיבוש מושגי‪.‬‬
‫המועצות של ‪ 1945‬הייתה מעצמה עולמית‪ ,‬שולטת באימפ‪-‬‬ ‫דיונים ומשא ומתן בעניין זה נערכים כברב‪ 1943-‬עם צ'רצ'יל‬
‫ריה אירופית‪ ,‬הוא עצמו שליט מוחלט שלרשותו צבא אדיר‪.‬‬ ‫ורוזוולט בעת הוועידה בטהרן‪.‬‬
‫מנהיגותו עמדה‪ ,‬פעם נוספת‪ ,‬בפני שינוי מדהים‪.‬‬ ‫כך ניהל סטאלין‪ ,‬תוך כדי ניהול המערכה הצבאית‪ ,‬גם את‬

‫‪80‬‬