‫גישות במדע המדינה‬

‫רקע‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫הנחות יסוד‬ ‫מתודה‪/‬גישה‪/‬‬ ‫הגדרה ‪+‬פיתוח‬ ‫שם‬

‫יחידת ניתוח‬

‫התפתחה על‬ ‫‪ #‬שיטות – אי אפשר‬ ‫‪ .1‬רפלקציה‪-‬‬ ‫‪ .1‬קודם יש עובדות‬ ‫שיטה‪ :‬דדוקטיבית‬ ‫גישה מחקרית‬ ‫בהיוויורליזם‬
‫מנת לתת תגובה‬ ‫לעשות מחקרים על‬ ‫שימוש‬ ‫ואחר תיאוריות‪.‬‬ ‫מתמטית ‪.‬‬ ‫פוזיטיביסטית במדעי‬
‫לגישה המוסדית‬ ‫העבר כי מתמקדים‬ ‫בתצפיות‬ ‫החברה אשר בודקת‬
‫הישנה‪.‬‬ ‫במצוי‪.‬‬ ‫ובתוצאותיהן‬ ‫‪ .2‬תפקודים בתוך‬ ‫מחפשת סבירויות‬ ‫דפוסי התנהגות אצל בני‬
‫על מנת לנבא‬ ‫קבוצות לא בתוך‬ ‫ע"י טכניקות של‬ ‫אדם תוך הוצאת‬
‫‪ #‬אידיאולוגיה‬ ‫ולנסח כלל על‬ ‫מוסדות‪.‬‬ ‫עיבוד נתונים ע"מ‬ ‫הערכים ועיסוק במצוי‬
‫נסתרת – התייחסות‬ ‫העתיד לקרות‪.‬‬ ‫לנסח כלל‪.‬‬ ‫מחוץ לתחום‪ .‬שיטה זו‬
‫לליברליזם סותר את‬ ‫ניסתה לחזות את‬
‫‪ .3‬אין מקום‬
‫הנחת יסוד‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניסיון לכינון‬ ‫ההתנהגות הפוליטית‪,‬‬
‫לנורמטיבי‪.‬‬ ‫חייבים לנטרל את‬
‫פרדיגמה‪.‬‬ ‫דחקה את הפילוסופיה‬
‫המערכת האישית‪.‬‬
‫הפוליטית והחליפה‬
‫‪ #‬מחקרים שמרניים‬ ‫‪ .4‬מבחן אמפירי‬ ‫אותה בגישה‬
‫גישה אליטיסטית‪.‬‬ ‫הוא תנאי מרכזי‬ ‫יחידת מחקר‪-‬‬ ‫הפונקציונאלית ובשיטת‬
‫לביסוס הסבר מדעי‪.‬‬ ‫התנהגות פרטים‪.‬‬ ‫המערכות‬
‫‪ #‬מתרצים את המצב‬
‫ולא מציעים פתרונות‪.‬‬ ‫‪ .5‬הפרדה בין‬
‫‪ #‬ניתן לשייך את‬ ‫תצפית לתיאוריה‪.‬‬
‫ערך האובייקטיביות‬
‫על שכבה שאינה‬
‫ניתנת לערעור של‬
‫עובדות‪.‬‬

‫‪ #‬לקביעת עובדה יש‬

‫צורך בהקדמת נימוק‬
 ‫תיאורטי‪.‬‬

‫‪ #‬מיקוד המבט הוא‬

‫ראייה סלקטיבית‪.‬‬

‫‪ #‬מאמצת דברים‬
‫שמדעי הטבע נטשו‪.‬‬

‫שיטה‪ :‬אינדוקטיבית‬ ‫תורה פילוסופית‬ ‫פוזיטיביזם‬

‫המבקשת להתבסס רק‬
‫מהפרט אל הכלל‪.‬‬ ‫על נתונים אמפיריים‬
‫פוזיטיביים‪ ,‬אינה סובלת‬
‫העלאת השערות‬
‫עיצוב השערה מתוך‬
‫מטא‪-‬פיזיות‪ .‬מדע‬
‫הסתכלות על קשר‬
‫ליניארי‪ -‬התפתחות‬
‫סיבתי בין גורמים‪.‬‬
‫רצופה‪.‬‬

‫רקע‬ ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫הנחות יסוד‬ ‫מתודה‪/‬גישה‪/‬יחידת‬ ‫הגדרה ‪+‬פיתוח‬

‫ניתוח‬

‫מודל זה פותח‬ ‫‪ #‬שומרי השער בעלי‬ ‫‪ .1‬המערכת‬ ‫‪ #‬היזון חוזר ואיזון‪.‬‬ ‫ביהוויורלית‪ -‬אין‬ ‫מסגרת אוניברסאלית‬ ‫גישת המערכות‬
‫על מנת לבדוק‬ ‫השפעה על‬ ‫מתאימה לא‬ ‫מקום להנחות‬ ‫לקיום המערכת‬
‫צמיחתן של‬ ‫התשומות שנכנסות‬ ‫רק לדמוקרטיה‬ ‫‪ #‬אין חשיבות גדולה‬ ‫נורמטיביות‪.‬‬ ‫הפוליטית כמערכת‬
‫מדינות‪.‬‬ ‫ובכך גם על‬ ‫(אוטוריטה‪-‬‬ ‫לשלטון או מוסדות‬ ‫פתוחה בה התנהלויות‬
‫התפוקות‪.‬‬ ‫רווחה)‬ ‫ולהתרחשות בתוך‬ ‫יחידת ניתוח‪-‬‬ ‫משובצות בסביבה‬
‫פיתוח של‬ ‫השלטון‪.‬‬ ‫מערכתית‬ ‫שהמע' הפו' חשופה‬
‫הביווירוליזם‪.‬‬ ‫‪ #‬המודל מאוד חלקי‬ ‫להשפעותיה ומגיבה‬
‫מייסדה‪ -‬איסטון‪.‬‬ ‫וכוללני‪.‬‬ ‫עליה‪ ,‬מתארת‬
‫התנהגויות‪ .‬מערכת‪-‬‬
‫פעילות פוליטית לפי‬
‫‪ #‬הנחה סמויה‪-‬‬
 ‫המשטר הרצוי לפי‬ ‫דפוס קבוע‪ .‬פוליטיקה‪-‬‬
‫מודל זה הוא‬ ‫הגדרה סמכותית של‬
‫דמוקרטי‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫ערכים חברתיים ניסיון‬
‫המשטר הדמוקרטי‬ ‫להימנע ממתן ערכיות‬
‫הוא זה שיפעל‬ ‫לחלוקת המשאבים‬
‫בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫מתיימרת להיות מערכת‬
‫זוהי אמירה ערכית‪-‬‬ ‫נטולת ערכים‪.‬‬
‫סתירה של המתודה‬
‫שלהם‪.‬‬ ‫שומרי הסף‪:‬‬
‫בירוקרטיות‪ ,‬נורמות‪,‬‬
‫‪ #‬מתייחסים לשלטון‬ ‫נהלים שמסננים את‬
‫כאל קופסא שחורה‪.‬‬ ‫הכניסה למערכת‪.‬‬

‫‪ #‬המודל אינו‬
‫רציונאלי בהכרח‪.‬‬

‫פיתוח של גישת‬ ‫‪ #‬גישה שמרנית‪-‬‬ ‫‪ #‬תפקודים‪ -‬המבנה‬ ‫מתודה‪ -‬ביהוויורלית‪.‬‬ ‫גישה מחקרית שרואה‬ ‫הגישה‬
‫המערכות‬ ‫אידיאולוגיה שמרנית‪.‬‬ ‫התפקודי מחליף את‬ ‫יחידת ניתוח‪-‬‬ ‫במערכת פוליטית‬ ‫הפונקציונליזם‬
‫מייסדה אלמונד‪.‬‬ ‫המבנה המוסדי‪.‬‬ ‫מערכתית‪.‬‬ ‫הפועלת מספר תפקודים‬
‫‪ #‬הנחה נורמטיבית‪-‬‬ ‫שמישהו או משהו צריך‬
‫המשטר הדמוקרטי‬ ‫‪ #‬המערכת היא לא‬ ‫למלא‪.‬‬
‫הוא המשטר בעל‬ ‫קופסא שחורה‪.‬‬
‫הסיכוי הגדול לעמוד‬ ‫שבעת התפקודים‪-‬‬
‫בדגם זה‪.‬‬ ‫תשומה‪ -‬חיברות‪ ,‬ביטוי‬
‫אינטרסים וצירוף‬
‫‪ #‬נטייה לפשרות‬ ‫אינטרסים‪ ,‬תקשורת‬
‫פוליטיות‬ ‫פוליטית וסוציאליזציה‪.‬‬

‫‪ #‬הגישה‬ ‫תפוקות‪ -‬קביעת כללים‪,‬‬

‫המרקסיסטית‪ -‬ניאו‬ ‫החלת כללים‪ -‬יישום‪,‬‬
‫שפיטה על פי כללים‪.‬‬
 ‫מרקסיסטית‪.‬‬

‫‪ #‬ביקורת מצד‬
‫הביוויהרליזם כיוון‬
‫שיש מקום לערכיות‪.‬‬

‫נהוגה בסוף‬ ‫‪ #‬כיוון הקשר‪ -‬מה‬ ‫‪ #‬למוסדות יש‬ ‫מתודה‪ -‬מחקר‬ ‫גישה מחקרית העושה‬ ‫הגישה‬
‫שנות ה‪80-‬‬ ‫השפיע על מה‪.‬‬ ‫חשיבות בתהליכים‬ ‫כמותי שעושה‬ ‫שימוש בשיטות‬ ‫המוסדית החדש‬
‫סינתזה בין שתי‬ ‫הגישה מתעלמת‬ ‫פוליטי‪ .‬המדינה‬ ‫שימוש בשיטות‬ ‫ביהווריוליסטיות על מנת‬ ‫ה‬
‫הגישות‪:‬‬ ‫מהקשר ההפוך‪-‬‬ ‫תפקיד אוטונומי‬ ‫מחקר‬ ‫לבחון כיצד מוסדות‬
‫הביוויהרוליזם‬ ‫המוסד מורכב גם‬ ‫כארגון בעל‬ ‫ביהוורליסטיות דגש‬ ‫השלטון משפיעים על‬
‫והגישה‬ ‫מאנשים‪.‬‬ ‫השפעה‪.‬‬ ‫על מוסד כמשתנה‬ ‫התנהגות של אנשים‪.‬‬
‫המוסדית הישנה‬ ‫בלתי תלוי ואת‬ ‫המוסדית החדשה‬
‫‪ #‬בעיית חיזוי‪-‬‬ ‫‪ #‬אי אפשר לבחון‬ ‫ההתנהגות כמשתנה‬ ‫אחראית לשיבתה של‬
‫דברז'ה‪-‬אימץ‬ ‫המוסד נועד להשיג‬ ‫רק את המוסדות‬ ‫התלוי‪.‬‬ ‫המדינה לתמונה עבורה‬
‫אותה בשנות ה‪-‬‬ ‫מטרה לעיתים‬ ‫אלא גם את‬ ‫המדינה היא שחקן בעל‬
‫‪.50‬‬ ‫המטרות משיגות‬ ‫השפעתם על‬ ‫תפקיד משלו ויש לה‬
‫מטרות הפוכות‪-‬‬ ‫התנהגות האנשים‪.‬‬ ‫השפעה על תפיסות של‬
‫דוגמת הבחירה‬ ‫משלבת‬ ‫האנשים את‬
‫הישירה‪.‬‬ ‫ביהווירוליזם ושיטה‬ ‫הפוליטיקה‪.‬‬
‫מוסדית ישנה‪.‬‬
‫‪ #‬תוצאות שאינם‬
‫מתייחסות למוסדות‬ ‫‪ #‬המדינה משפיעה‬
‫(פרימריס)‬ ‫על תפיסת האזרחים‬
‫את הפוליטיקה‪.‬‬
‫‪ #‬ביקורת‬
‫מרקסיסטית‪-‬‬
‫המוסדות מייצגים‬
‫אליטות שמקבעים‬
‫את השעבוד התודעה‬
 ‫הכוזבת‪.‬‬
‫‪ #‬הכללה גסה‬
‫למניעים של‬
‫ההתנהגות האנושית‬
‫כתוצאה מהמוסדות‪.‬‬
‫אנטוני דאונס‬ ‫‪ #‬לא תמיד שיקולים‬
‫רציונליזם מסבירים‬ ‫ברורה‪ ,‬עקבית‪.‬‬
‫הכול (אנשים שלא‬
‫ממקסמים את הרווח‬
‫שלהם)‬
‫‪ #‬האם ניתן לבחון‬
‫מטרות ערכיות‬
‫באמצעים רציונליזם‪.‬‬
‫יש בעיה להסביר‬
‫מדוע אנשים‬
‫מתארגנים בקבוצות‪.‬‬
‫‪ #‬הגישה נעדרת‬
‫הסבר למציאות‬
‫באופן מלא‪.‬‬
‫‪ #‬לא ניתן להסביר‬
‫את המעשה הפוליטי‬
‫הנפוץ ביותר על ידי‬
‫גישה זו לדוגמא‪:‬‬
‫הצבעה בבחירות‪.‬‬
‫‪ #‬חסכונית‪,‬‬ ‫‪ #‬האדם הוא‬ ‫גישה דדוקטיבית‪-‬‬ ‫גישה מחקרית במדעי‬ ‫הבחירה‬
‫רציונאלי‬ ‫מתמטית‪ .‬נבחנת‬ ‫החברה שמכניסה את‬ ‫הרציונאלית‬
‫בסבירות הנחיותיה‬ ‫האדם הכלכלי לתוך‬
‫‪ #‬ישנו מחסור ולכן‬ ‫ובמידה שהן‬ ‫הפוליטיקה ומניחה כי‬
‫נעשים שיקולים של‬ ‫מתיישבות זו עם זו‪.‬‬ ‫הוא רציונאלי יפעל‬
‫רווח והפסד‬ ‫אמפיריות אינה‬ ‫למקסם את הרווח שלו‬
‫המבחן הראשי היא‬ ‫ולמזער את הנזק‪.‬‬
‫מתמקדת בפרט‪.‬‬
‫‪ #‬מתמקדים בפרט‪-‬‬
‫אפשר לתרגם‬
‫התנהגות של פרטים‬
‫להתנהגות‬
‫קולקטיבית‬
‫‪ #‬מספיק להסתמך‬
‫על שיקולים‬
‫רציונליים בכדי‬
‫להסביר פעילויות‬
‫פוליטיות= התנהגות‬
‫‪ #‬מטריאליזם‬
‫היסטורי‬
‫‪ #‬יצור וכלכלה‬
 ‫פיתוח של‬ ‫‪ #‬תיאוריה זו נכשלת‬ ‫חסכונית‪,‬‬ ‫הנחות יסוד‪ -‬כנ"ל‬ ‫דדוקטיבית לא‬ ‫מחקר פורמאלי של‬ ‫תורת המשחקים‬
‫הגישה‬ ‫שוב ושוב בניסיון‬ ‫הגיונית‪,‬‬ ‫בחירה רציונאלית‪.‬‬ ‫אמפירית‪.‬‬ ‫הציפיות הרציונאליות‬
‫הרציונאלית‪.‬‬ ‫להסביר תופעות‪.‬‬ ‫עקבית‪,‬‬ ‫והעקביות של כל‬
‫מייסדה‪ -‬שלין‪.‬‬ ‫טבע האדם –‬ ‫אפשר לערוך בה‬ ‫משתתף בנוגע‬
‫‪ #‬כאשר המציאות‬ ‫נקודת פתיחה‬ ‫רציונאל‬ ‫ניסיונות‪ ,‬אך לא על‬ ‫להחלטות של‬
‫‪ 2‬תנאים‪ :‬מידע‬ ‫הופכת מורכבת יותר‬ ‫טובה לניתוח‬ ‫קבוצות גדולות‪.‬‬ ‫משתתפים אחרים‪.‬‬
‫בכמות מספקת ‪,‬‬ ‫מתעלמים מזה –‬ ‫תופעות‬ ‫משחק‪ :‬כל משתתף הוא‬
‫נגישות של‬ ‫בונים מודלים שלא‬ ‫מסוימות‪.‬‬ ‫רציונאלי ומודע שגם‬
‫המידע‪.‬‬ ‫מסבירים את‬ ‫השני הוא רציונאלי‪.‬‬
‫המציאות‪.‬‬ ‫בעלת יכולת חיזוי‪.‬‬

‫‪ #‬מציעים מציאות‬ ‫בעלת מעמד עצמאי‬

‫נאיבית ולא‬
‫מציאותית‪.‬‬

‫‪ #‬פתרונות אקדמיים‬
‫ולא פוליטים‪.‬‬

‫‪ #‬משתנים פוליטיים‬
‫אינם כמויות מדויקות‬
‫בניגוד לטענות‬
‫התיאורטיקנים של‬
‫תורת המשחקים‪.‬‬

‫‪ #‬לתיאוריה יכולת‬
‫חיזוי מוגבלת‬

‫‪ #‬לא שווה אם לא‬

‫מבינים את ההקשר‬
‫של התרבות‪,‬‬
‫מאפיינים היסטוריים‬
‫וחברתיים מראה‬
 ‫שסכום ‪ 0‬לא תלוי‬
‫באופן אובייקטיבי‬
‫ההשקפה משנה את‬
‫סוג המשחק‪.‬‬
‫על פי מרקס‬ ‫‪ #‬ביקורת של פופר‪-‬‬ ‫‪ #‬משמשת‬
‫‪1818‬ההיסטוריה‬ ‫לא ניתן להפריכה‪.‬‬ ‫כשיטת ניתוח‬
‫היא מלחמת‬ ‫יותר דומה לדת‪.‬‬
‫מעמדות‪ .‬כל‬
‫פעם עולה מעמד‬ ‫‪ #‬ניאו מרקסיסטים‪-‬‬
‫שליט אחר‪,‬‬ ‫יש תודעה שלא‬
‫מטריאליזם‬ ‫נובעת מיחסים‬
‫היסטורי‪.‬‬ ‫מעמדיים‪ ,‬אלא‬
‫מתרבות צריכה‪,‬‬
‫שיתוף פעולה‬ ‫השתייכות לאומית‬
‫עם אנגלס‪.‬‬ ‫וכדומה‪ .‬מבקרים את‬
‫הדטרמיניזם שלהם‪-‬‬
‫יש שינויים במעמד‬
‫העל שלא תלויים‬
‫בתשתית‪.‬‬
‫‪ #‬המרקסיזם לא‬
‫הצליח להעריך נכונה‬
‫את כוחה של‬
‫הלאומיות לעומת‬
‫כוחו של המעמד‪-‬‬
‫מלחמת העולם‬
‫הראשונה משכה את‬
‫כולם למרות שבסיסה‬
‫הייתה מלחמה בין‬
‫אליטות‪.‬‬
‫‪ #‬האדם הוא יצרני‬ ‫מתודה‪ -‬דדוקטיבית‪.‬‬ ‫המרקסיזם הינו‬ ‫מרקסיזם‬
‫יחידת ניתוח‪ -‬מעמד‪.‬‬ ‫תיאוריה‪ ,‬אידיאולוגיה‬
‫טובה‪.‬‬ ‫‪ #‬מטריאליזם‬ ‫מחקרים איכותיים‪.‬‬ ‫וגישת מחקר‪ .‬במרכז‬
‫היסטורי‬ ‫הגישה עומד‬
‫המטריאליזם ההיסטורי‬
‫המציע שהתפתחות‬
‫‪ #‬ייצור וכלכלה‪.‬‬
‫חברתית והיסטורית‬
‫ניתנת להסברה על ידי‬
‫‪ #‬כל מדינה נשלטת‬ ‫גורמים כלכליים‬
‫ע"י דיקטטורה‬ ‫ומעמדיים‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫מעמדית‪.‬‬ ‫הפעילות האנושית‬
‫המודעת ליצירת‬
‫‪ #‬הכלכלה מניעה‬ ‫התשתית המטריאלית‬
‫את הכול‪.‬‬ ‫של חיי האדם ולא כפי‬
‫שחשבו לפניו את‬
‫‪ #‬העצמה האמתית‬ ‫ההיסטוריה מניעים סוגי‬
‫בידי בעלי ההון‪.‬‬ ‫תודעה אנושית‪.‬‬
‫לא מדובר בתופעה‬
‫רצונית אלא גזורה‬
‫מראש דטרמיניזם= צו‬
‫ההיסטוריה‪.‬‬
‫חזון‪ -‬לא תהיה מדינה‪,‬‬
‫תהיה חברה של חירויות‬
‫ושוויון באמצעי הייצור‬
 ‫‪ #‬נכשלה בחיזוי אך‬
‫אין לדחותה כיוון שכל‬
‫התיאוריות נכשלו‬
‫בחיזוי‪.‬‬

‫‪ #‬נבואה הפריכה את‬

‫עצמה‪ -‬מדינת רווחה‬
‫קפיטליסטית‪ .‬לא‬
‫חידדה את ההבדלים‬
‫אלא נתנה רשת‬
‫בטחון למעמד‬
‫הפועלים‪.‬‬

‫חלק מהפרויקט‬ ‫‪ #‬תפיסה של תודעה‬ ‫‪ #‬התודעה הכוזבת‬ ‫דדוקטיבית‪-‬‬ ‫אסכולת פרנקפורט‬ ‫ניאו מרקסיזם‬
‫הניאו מרקסיסטי‬ ‫כוזבת איננה אחידה‬ ‫איננה אחידה‪.‬‬ ‫מחקרים איכותניים‪.‬‬ ‫שחבריה שאפו לפתח‬
‫הוא ההסבר‬ ‫(פוסט מודרניסטים)‬ ‫יחידת הניתוח כבר‬ ‫תיאוריה חברתית‬
‫מדוע לא‬ ‫‪#‬המדע צריך להיות‬ ‫לא רק המעמד‪.‬‬ ‫ביקורתית על בסיס‬
‫התרחשה‬ ‫‪ #‬כנ"ל מרקסיסטים‪.‬‬ ‫נטול ערכים‪.‬‬ ‫בוחנים הנחות יסוד‬ ‫המרקסיזם‪ .‬מסכמים על‬
‫המהפכה‪.‬‬ ‫של תיאוריות על‬ ‫המעמדות מנוצל‪-‬מנצל‪.‬‬
‫מקומו של האדם‬
‫‪ #‬השפה כמעצב‬
‫בחברה מבקרים וכך‬ ‫המשותף להם‪ :‬תפיסה‬
‫תודעה‪.‬‬
‫מניחים הנחות‪.‬‬ ‫דטרמיניסטית‪ -‬טענו‬
‫שיש להסתכל גם על‬
‫מקומות אחרים‪ .‬תרבות‬
‫הצריכה‪ -‬עושים‬
‫מניפולציה לתודעה‬
‫ועוזרים לקפיטליזם‬
‫לשמר את עצמו‪.‬‬

‫התייחסות רצופה‬
‫לשאלת חירותו של אדם‬
‫בחברה מערבית‬
 ‫מודרנית‪.‬‬

‫מתנגדים‬
‫לפוזיטביסטים‪-‬‬
‫מאפשרים להשתמש‬
‫באופן מניפולטיבי בידע‪.‬‬

‫מתוך הניאו‬ ‫‪ #‬מהגישה אפשר‬ ‫‪ #‬הגישה‬ ‫להרבות בפרשנויות‪.‬‬ ‫תפיסת עולם שקוראת‬ ‫פוסט מודרניזם‬
‫מרקסיסטים‪-‬‬ ‫להבין שהכול טוב‪.‬‬ ‫ממקדת את‬ ‫כל תיאוריה מדעית=‬ ‫תיגר על כל המוסכמות‬
‫תגובת נגד‬ ‫אין מידת אמת אחת‬ ‫המבט אל‬ ‫כוח‪ .‬אין פרשנות‬ ‫שביסוד תפיסת העולם‬
‫למודרניזציה‪-‬‬ ‫שניתן לשפוט לפיה‪.‬‬ ‫דברים מחוסרי‬ ‫עדיפה‪ .‬המתודה‬ ‫המודרנית ועל כל‬
‫אידיאולוגיה‬ ‫תשומת לב עד‬ ‫מפרקת טקסטים‬ ‫תכונות שמגדירות‬
‫בתהליך שיפור‬ ‫‪ #‬מנערים את‬ ‫כה‪.‬‬ ‫ומסתכלת על הכול‬ ‫מודרניות ומאפיינות‬
‫של בני אדם‪.‬‬ ‫המחשבה בצורה‬ ‫מנקודת מבטם של‬ ‫אותה‪ .‬מדברת על‬
‫הרסנית – כל אדם‬ ‫‪ #‬יש תרומה‬ ‫חלשים ומדוכאים‪.‬‬ ‫משברים‪ ,‬משבר‬
‫מחפש משמעות‪ ,‬אם‬ ‫רבה‪ -‬גישת‬ ‫כל דבר הוא התניה‬ ‫הנאורות‪ -‬אכזבה‬
‫יש ערעור על הכול‬ ‫הפמיניזם‬ ‫תרבותית‪ .‬כל דבר‬ ‫מהמודרניות שתי‬
‫יכול להיכנס‬ ‫צמחה מהם‪.‬‬ ‫עדיף על האחר‪ .‬אין‬ ‫מלחמות עולם‪ ,‬פצצת‬
‫אידיאולוגיות חדשות‪,‬‬ ‫אמת שהמדע יכול‬ ‫אטום‪ ,‬מהמדע שיכול גם‬
‫שיכולות להיות‬ ‫לגלות‪ .‬אי אפשר‬ ‫להביא שיפור אך גם‬
‫טוטאליטריות‪.‬‬ ‫לארגן ידע‬ ‫סיום של העולם האנושי‪.‬‬
‫בתיאוריות‪ ,‬ולכן אי‬
‫אפשר לדבר על‬ ‫משבר השפה‪ -‬שפה‬
‫יחידת ניתוח‪.‬‬ ‫כמעצב תודעה היא‬
‫המציאות‪ .‬השפה‬
‫נתפסת כמציאות‪.‬‬

‫משבר ההיררכיה‪ -‬אין‬

‫הבחנה בין נמוך וגבוה‪,‬‬
‫בין טוב ורע‪ ,‬אין יכולת‬
‫להבחין ביניהם‪ .‬לא כל‬
‫דבר הוא דטרמיניסטי‪.‬‬
 ‫הגל הראשון‪-‬‬ ‫ביקורת על הגל‬ ‫‪ #‬הגל הראשון‪-‬‬ ‫הסתכלות‬ ‫הפמיניזם הינו תיאוריה‪,‬‬ ‫פמיניזם‬
‫סופרגיסטיות‪.-‬‬ ‫הראשון‪-‬‬ ‫הליברלי‪ ,‬האדם יצור‬ ‫פנוראמית‪ .‬יחידת‬ ‫אידיאולוגיה ושיטת‬
‫מתמקד במתן‬ ‫רציונאלי בעל זכויות‪.‬‬ ‫ניתוח לא משתנה‪-‬‬ ‫מחקר‪ .‬תנועה שחושפת‬
‫זכות בחירה‬ ‫‪ #‬קיצוניות‪ .‬למרות‬ ‫אג'נדר‪.‬‬ ‫את מנגנוני דיכויים של‬
‫לנשים‪ .‬גל‬ ‫שלא ערערו את‬ ‫‪ #‬כל אדם בעל‬ ‫נשים על ידי המערכת‬
‫אינטלקטואלי‬ ‫תפיסות שהיו קיימות‬ ‫הגדרה עצמית‬ ‫הגברית ואת הדרתן‬
‫חותר למימוש‬ ‫באותה התקופה‪.‬‬ ‫ואחריות על גורלו‪.‬‬ ‫השיטתית במרכזי כוח‬
‫והגדרה עצמית‪.‬‬ ‫ושליטה ופועלת לשם‬
‫הגברת המודעות‬
‫‪ #‬מתעסקות בזכויות‬ ‫‪ #‬המדינה היא‬
‫למצוקתן הקבוצתית של‬
‫פורמאליות בלבד‬ ‫המשרתת את‬
‫נשים וקידום מעמדן‬
‫והדיכוי לא מתחיל‬ ‫האדם‪.‬‬
‫ולתיקון עולם‪.‬‬
‫ולא מסתיים בזכויות‬
‫פורמאליות‪.‬‬ ‫‪ #‬אמונה בתיאוריה‬
‫הליברלית‪ :‬אין‬
‫ביקורת על הגל‬ ‫הבדלים בין נשים‬
‫השני מצד‬ ‫לגברים‪ ,‬השוני נעוץ‬
‫הרדיקלים‪-‬‬ ‫בתנאים חברתיים‪.‬‬

‫‪ #‬שוברת את השוויון‬ ‫הגל השני‪ -‬תרבותי‬

‫בהגדרת הנשיות‬ ‫ורדיקאלי‪.‬‬
‫כתוצאה מהגדרת‬
‫השוני‪.‬‬ ‫‪ #‬בשל חינוך שונה‬
‫עולם התרבות שונה‬
‫‪ #‬ישנם זרמים‬ ‫בין גברים לנשים‪.‬‬
‫המדוכאים גם‬
‫מסיבות שונות לא רק‬ ‫‪ #‬החברה‬
‫מגדריות‪.‬‬ ‫הפטריארכאלית‬
‫מקבעת את השוני‬
‫בין גברים לנשי‪,‬‬
‫החברה מתייחסת‬
‫לתרבות הגברית‪.‬‬
 ‫‪ #‬יש צורך לזהות‬
‫את הבעיות ולפעול‬
‫נגדן‪.‬‬

‫‪ #‬נשים אינן נחותות‬

‫מגברים‪.‬‬

‫רדיקאלי‪-‬‬

‫‪ #‬הנשים משועבדות‬
‫על ידי החברה‬
‫הפטריארכאלית‪.‬‬

‫‪ #‬הגברים מונעים‬
‫את הגשמתן‬
‫העצמית של הנשים‪.‬‬

‫‪ #‬על מנת לבטל את‬

‫אי השוויון צריך‬
‫לבטל את‬
‫הפטריארכיה על ידי‬
‫מהפחה‪.‬‬

‫‪ #‬הפרטי הוא‬
‫הציבורי‪ -‬ישנה‬
‫הצדקה ותירוץ‬
‫לדחיקתם של‬
‫הנשים מחוץ לתחום‬
‫הציבורי‪.‬‬

‫‪ #‬האישי הוא‬
 ‫הפוליטי‪.‬‬

‫הגל השלישי‪ -‬רב‬

‫תרבותי‪.‬‬

‫‪ #‬בדיקה נקודתית‬
‫של מקרים‬
‫פרטיקולאריים‪.‬‬

‫‪:‬עוד דברים מעניינים‬

‫ציטוטים מיוחדים על בית ‪10‬‬

‫דרכים לשיפור החשיבה הביקורתית שלך ‪9‬‬

‫‪,‬הדרך הכי טובה להתנהג היא רע"‪ :‬גם למי שלא מכיר את מיי ווסט שווה להכיר את הציטוטים שלה (ואותה)"‬
‫עוול בכל מקום הוא איום לצדק בכל מקום‪ 11 :‬ציטוטים על זכויות אדם‬
‫מנהיגים ומנהיגות על ערכן של זכויות אדם‬

‫בודהה‪ :‬חייו והגותו של הנסיך המואר שחיבק את הסבל‬

‫‪.‬הנסיך שעזב הכל מאחוריו בחיפוש אחר הארה ומצא בדרכו סבל וחמלה‬
‫עמנואל לוינס על העבודה‪ ,‬אהבת החיים והעצמי‬
‫‪.‬עבודה יוצרת בעלות‪ :‬בעלות יוצרת בית‪ :‬בית יוצר אורחים‪ :‬אורחים יוצרים את האדם‪ :‬משוואת העבודה לפי לוינס‬
‫אולי יעניין אותך גם‬
‫‪‬‬
‫מרחבי הרשת זאת רשימת המחלות שיכולות לזכות אתכם בפטור ממס הכנסהריאלי‬

‫‪‬‬
‫ג'ון סטיוארט מיל על סכנות הקונפורמיות ולמה חשוב להיות אינדיבידואל‬

‫‪‬‬
‫מרחבי הרשת"אחרי ‪ 19‬שנה בשוק ההון (‪ 10% - 80%‬תשואה) אין לי תלמיד או לקוח אחד שהפסיד כסף!" הכתבה המלאהעידן החדשות ‪ -‬שוק ההון‬