‫איש יקר שלי‬

‫אני חושבת איך אני יכולה לעזור לך ועלה לי בראש להסתכל על נועה מהתקשור‬
‫ובכלל על מערכת היחסים ה'רכב'ית שלכם‪ ,‬המיועדת לכם‪.‬‬

‫כשאני מביאה את נועה אל המרחב הרוחני אני רואה שהיא חסרת אנרגיה‪ .‬זהו‬
‫המצב הנוכחי‪ .‬היא אמורה כמו להיכנס לאולם‪ ,‬כדי שיצפו בה‪ ,‬אבל היא נמלטת‬
‫עוד ברגע שהיא קולטת את המעמד‪( .‬זה קורה הרבה לאנשים)‪ .‬היא לא רוצה‬
‫שיביטו לה בעיניים ויראו אותה‪ .‬ואני שואלת למה? וכך משיב לי הקול הפנימי‪:‬‬

‫נועה היא טיפוס אשר לוקח את המצב הנוכחי קשה כי היא רוצה לבטל את כל מה‬
‫שקרה עד עכשיו‪ .‬היא בחרטה מאוד מאוד מאוד גדולה על העבר שלה‪ ,‬על‬
‫דברים שהיא עשתה‪ ,‬שנעשו לה‪ ,‬היא מרגישה שהיא מכסה‪ ,‬ללא סיר‪ .‬שיש לה‬
‫עמוד שדרה ואין לה גב‪ ,‬שיש לה אברי מין ששולטים בה‪ ,‬שהיא מתכנסת‬
‫ומתכדררת אך מיד חובטת ובועטת‪ ,‬שהיא שולטת (או מנסה לפחות) ואז היא‬
‫נמסה‪ .‬היא מרגישה שהאישיות הבטוחה שלה לא כאן‪ .‬היא מרגישה שהיא היתה‬
‫כאן פעם אך היא כבר לא‪ .‬מאוד קשה יהיה לה להתחבר למילים האלו כך שלא‬
‫מומלץ לכוון אותה לשיקופים כאלו כי היא בקליפה אחרת כעת‪ .‬היא עוטפת את‬
‫כל הבלבול הגדול והעצום הזה בשכבה אשר מגבה אותה‪ ,‬שמכפה עליה ונותנת‬
‫לה תחושת דיכוי (חושך) בטוחה‪ .‬היא רוצה להיות בדיכוי‪ ,‬כי זו ההגנה הכי הכי‬
‫טובה על החשיפה הכל כך מבלבלת אשר קיימת לה שם בפנים‪ .‬היא פשוט לא‬
‫רוצה לפגוש את הבלבול הזה לעולם‪.‬‬

‫היא מכה על חטא‪ .‬היא רוצה לבטא את עצמה כאן‪ .‬כלומר מבחינתה היא מביאה‬
‫עכשיו מצב בחיים שלה בו היא הולכת על ביצים וכל הזמן היא פוחדת מאוד‬
‫שהקליפה הזו של הדיכוי‪ ,‬תפוג‪ ,‬תשוחרר ולכן היא מאוד מאוד אובססיבית ללכת‬
‫למקומות האלו שהיא מחפשת‪ .‬למסגרת‪ .‬יש לה חוסר איזון מתחת לקליפות‬
‫למרות שאי שם מתחת יש ילדה כל כך נקייה וכל כך טובה וטהורה אשר רוצה רק‬
‫להביט אל השמיים ולומר 'תודה'‪ .‬תודה על הקיים תודה על ההורים תודה על‬
‫החיים תודה על כל מה שיש ומה שעוד יהיה ‪.‬הילדה הזו יושבת שם ויש לה‬
‫סבלנות לחכות לפחות עוד ‪ 14-15‬שנה עד שנועה תהיה מסוגלת להתחיל‬
‫להתקרב אליה‪ .‬כי עד אז נועה תרצה את הכיסוי‪ ,‬את הקליפה אשר מחזיקה‬
‫אותה בטוחה‪.‬‬

‫במהות שלה הגיעה כדי לצאת מהכלוב‪ .‬היא נחתה כאן אל תוך כלוב רחב וישר‬
‫חיפשה איפה היא יכולה להרגיש דפנות‪ .‬היא רגילה לחיות עם דפנות סביבה זה‬
‫הצורך הבסיסי שלה‪ .‬היא לא מתערבבת עם אנשים יותר מדי מכיוון שיש לה פחד‬
‫שימנעו ממנה להרגיש את הדפנות‪ ,‬שיסתירו לה את הקירות או ישחקו איתה‬
‫משחק כזה שלא נותנים לה לגעת בקיר כי בודקים אותה או צוחקים על החשש‬
‫שלה‪ .‬הכי חשוב לתת לנועה – דפנות וקירות‪ .‬היא יודעת לבחור אותם ואם לא‬
‫היא בוחרת‪ ,‬היא פשוט תתעטף יותר ותָפ תח חוסר אמון גדול יותר‪ .‬נועה נחתה‬
‫כאן וישר בדקה אם יש דפנות (מזכיר לי אותך)‪ .‬ישר בדקה את הגבולות של‬
‫ה'בית' המנטלי שלה‪ ,‬את הבית האמיתי שלה אצלכם‪ ,‬את כל מה שיכול להיות‬
‫קשור למבנה שלה בכל הרמות והרבדים‪ .‬חשוב לה גם שתהיה לה גישה לגבול‬
‫ושאם יש מישהו במרחב שלה הוא יהיה אדם אשר יודע טוב מאוד כמה חשוב לבן‬
‫אדם כמוה‪ ,‬שיש לה גישה לקירות של הבית‪ .‬כלומר‪ ,‬בתוך מסגרת למשל‪ ,‬כל‬
‫האנשים שיש שם ‪ ,‬גם להם חשוב אותו העניין אז היא מרגישה שייכות‪ ,‬ובתוך‬
‫הבית הפנימי שלה‪ ,‬חשוב לה להכניס ללב שלה רק אנשים אשר מאה אחוז‬
‫מבינים אותה בעניין הזה‪ .‬שהם יודעים שאל הלב שלה אפשר להיכנס‪ ,‬אבל צריך‬
‫לכבד את התפקוד שלה שם ‪ ,‬בתוך הלב שלה‪ ,‬בתוך מערכת יחסים איתה‪( .‬גם‬
‫פה היא מזכירה לי אותך)‪.‬‬

‫יש לה לב טוב‪ .‬היא באמת נקייה וטהורה‪ .‬אין לה שום תיקים גדולים שהיא‬
‫סוחבת‪ ,‬היא נקייה‪ .‬היא בונה דרך ‪ ,‬והחברה לא תמיד מבינה את נושא הדפנות‪.‬‬
‫זה ממש כמו השינה לבד ביומן דיזיין‪ .‬שצריך חדר נקי‪ ,‬שצריך לרוקן וצריך שמי‬
‫שגר איתך יבין את זה ויכבד את זה‪ .‬היא צריכה שקט מהבחינה הזו‪ ,‬אבל ממש‬
‫בכל הרבדים ורק כך יש לה שקט נפשי‪.‬‬

‫אני מזמינה אותך להתבונן על כך‪ ,‬שכל ההיסטוריה שלה מבחינת הפרעות‬
‫האכילה הגיעו לאו דווקא ממילים או השפעה שכלית‪ ,‬אלא מתוך דאגה שלה שלא‬
‫יהיו לה דפנות ולכן היא פשוט דחפה את כולם מן המרחב שלה כי היא לא באמת‬
‫מודעת לכך והיא לא ידעה איך לאכול את המצב הזה‪ .‬תרתי משמע‪.‬‬

‫היא פשוט כל כך זעמה או יותר נכון לומר חוותה בלבול עצום בתוכה‪ ,‬כאילו שהיא‬
‫לקחה איזה סם ושמו אותה בחדר והיא לא ידעה מה לעשות‪ ,‬היא לא הבינה מה‬
‫מציק לה‪ .‬כך היא מרגישה כאשר יושבים לה בתוך ההילה‪ ,‬אבל לא ברמה‬
‫הפיזית‪ ,‬אלא ברמת ההבנה שהיא צריכה בטחון‪ ,‬שיש לה קירות‪.‬‬

‫היא יכולה לחיות כך בכל מקום כל עוד מכבדים אותה בעניין של הקירות‬
‫והדפנות‪ .‬כיום אני מעריכה שאתם יותר זהירים איתה כי היא מן הסתם באיזה‬
‫שהוא אופן מלחיצה אתכם בגלל המצב‪ .‬אבל בלי שום קשר ובכל מצב היא צריכה‬
‫את המקום הפיזי שלה ואת המקום המנטלי שלה‪ ,‬בידיעה שיש לה שם קירות‬
‫ודפנות‪.‬‬
‫וכשאני אומרת לה בדמיון שהיא נכנסת אל האולם הזה כשמסביבה יש כמו‬
‫קובייה שקופה‪ ,‬היא פשוט נכנסת בחיוך‪.‬‬

‫היא מרגישה בטוחה‪ .‬ואומרת‪" :‬כן עכשיו אני מרגישה בטוחה כי אני יודעת שיש‬
‫כאן שוויון‪ .‬שאני לא יכולה להתבלבל ושאם במקרה אתבלבל אדע איך לסדר את‬
‫זה כי יש סביבי איזו שהיא מסגרת‪ .‬לא היו לי מספיק מסגרות בחיים לא ידעתי‬
‫איך לפרש את זה שאני אבודה בתוך מקום בלי מסגרת‪".‬‬

‫מאיפה נובע הצורך במסגרת? האם זה מהגלגול הזה? לא‪.‬‬

‫נועה‪" :‬זה מגלגול אשר בו נקלעתי למעין מקום מאוד מאובטח אבל מאוד סגור‪.‬‬
‫ידעתי שאני מאוד בטוחה שם מבחינת זה שהיתי כמו ילדה של איש גדול אשר‬
‫ידע לשמור עליי‪ .‬אבל היה שם חושך וזה התיש אותי‪ .‬עדיין הייתי מאוד שקטה‬
‫בידיעה ששומרים עליי אבל זה פשוט הכניס לי אמונה שאם אני רוצה להרגיש‬
‫מוגנת‪ ,‬אני חייבת שיהיה חושך מסביבי‪ .‬זו התניה ‪.‬בטחון = חושך‪ ,‬או סגירות‬
‫מסוימת‪.‬‬

‫באתי לכאן עם ההבנה הזו‪ .‬לא יכולתי לוותר עליה כאשר נחתתי פה ביקום הזה‬
‫כי בעצם באתי ללמוד להתקלף‪ .‬האמת היא שמחכות לי עוד הבנות איך לקלף‬
‫את הדרך הזו אבל יש עוד כמה שנים טובות מאוד‪ .‬אולי בגיל ארבעים ואולי אפילו‬
‫בגיל חמישים‪ .‬אני לא מתכוונת להסתלק מפה כי אני צריכה בוודאות לומר לעולם‬
‫שיש לי בטחון להשתחרר מהחושך הזה‪ .‬אני לא צריכה חושך כדי להתכסות‬
‫בקליפות ואני לא צריכה חושך כדי להתקלף מהם‪ .‬אני חוויתי שם בטחון וכרגע‬
‫לעיתים אני עוד חשה אותו מאותו האדם ששם שמר עליי‪ ,‬ולעיתים אני פשוט‬
‫שוכחת מזה‪ .‬תלוי באיזה 'מוד' אני וכמה אני מאוזנת יחסית למה שאני‪ .‬אבל‬
‫בגדול ‪( " ....‬היא נושמת‪ ,‬גם צריכה מדי פעם כמו אבא שלה לקחת קצת אוויר‬
‫ולהתמלא מחדש)‪...‬‬

‫''בגדול (היא ממשיכה)‪ ,‬אני יודעת שאני הולכת למקום טוב אך יקח לי עוד זמן‪.‬‬
‫הדבר היחיד שאני דורשת כרגע מעצמי ואם אפשר גם מהסביבה אז בכלל טוב‬
‫(מרגישה צניעות וחוסר אמון שבאמת אפשר לצפות לכך מן הסביבה)‪ ,‬זה להביט‬
‫ותמיד בכל הרבדים (!!!) להרגיש את הדפנות‪.‬‬

‫בהיבט הפיזי‪ ,‬אני צריכה כעת מקום אשר יהווה לי תחושה שיש לי כאן גם תמיכה‬
‫פיזית‪ ,‬כלומר יום יומית שאנשים מבינים אותי ואני נמצאת בסביבה של אנשים‬
‫הם כמוני‪ ,‬וגם שההורים שלי מבינים שזה מה שאני צריכה (זו גם דפנה)‪ .‬אני לא‬
‫חייבת שזה יהיה כולל שינה‪ ,‬ממש לא‪ .‬אני חייבת שזו תהיה מסגרת‪ .‬מא' ועד ת'‬
‫ושהאנשים שם כולל האנשים בחיים שלי‪ ,‬יבינו שזו ההצלה שלי כי אני צריכה‬
‫להרגיש מוגנת‪".‬‬
‫עליכם לזכור שיש לנועה אמונה שהגנה = חושך‪ .‬כלומר הדרך שלה בתוך‬
‫ההגנות האלו לא פשוטה‪ ,‬והיא מייצרת חושך לאורך הדרך‪ .‬זה הבטחון שלה‪.‬‬
‫עליכם להבין שהדפוס הזה שלה והדרמה הנשמתית הזו (והבאמת עמוקה) שלה‬
‫היא צורך שהנשמה מזמינה כדי להרגיש שהיא בפסיעה‪ .‬כמו ווידוי‪ .‬דרך החושך‬
‫בחיים שלה‪ ,‬נועה מדי פעם מוודאת שיש דפנות סביב חייה‪.‬‬

‫יפה שלי‪,‬‬

‫ממש כמו ביומן דיזיין‪ .‬אסטרטגיה‪ .‬כל מה שצריך לדאוג לו זה שתהיה לה‬
‫מסגרת‪ .‬היא כבר תדע בתוך המסגרת לעבור את התהליך שלה מחושך – לאור‪.‬‬
‫בזה אי אפשר להתערב לה‪ .‬צריך מבחינתכם רק לייצר לה את המסגרת שלה כי‬
‫ברמה הנשמתית היא באה כאן לחקור דפנות‪....‬‬

‫גם כשהיא תהיה במערכות יחסים‪ ,‬גם כשהיא תתבגר ותהיה כבר אישה גדולה‬
‫היא תמיד תהיה קרובה לקירות‪ ,‬לגבולות‪ ,‬היא תמיד תרצה לטפח אנשים‬
‫לדפנות וקירות‪ ,‬ותמיד תתמוך בגישה הזו‪.‬‬

‫היא רוצה להיות בתוך מסגרת‪.‬‬

‫'אני רוצה להיות במסגרת וכך אני אוכל באמת לראות‪ .‬קשה לי לראות כי כל הזמן‬
‫אני חוששת שלא תהיה מסגרת‪ .‬אני רוצה מאוד (כמהה וגם שמחה באופן כל כך‬
‫נקי וטהור)‪ ,‬לראות עולם‪ .‬לראות את האנשים‪ ,‬את בני האדם‪ ,‬את הלבבות‬
‫שלהם מסביבי פורחים‪ ,‬את החיים שלהם‪ ,‬את הצמיחה שלהם‪ ,‬אני רוצה לראות‬
‫ילדים גדלים וצוחקים‪ ,‬אני באמת רוצה לראות‪ .‬פשוט תמיד חוששת לראות מכיוון‬
‫שהפחד שלא תהיה לי מסגרת מלחיצה אותי‪".‬‬

‫בעתיד הרחוק היא תעבוד על הפחדים שלה שכרגע מאוד מנהלים אותה אבל‬
‫יחד איתם היא גם זוכרת עמוק בתוכה את הכיוון שלה‪.‬‬

‫כשאני מסתכלת על שניכם אני רואה שיש ביניכם קיר‪ .‬דווקא איתך ודווקא מתוך‬
‫סוג של מרחק‪ ,‬אני מרגישה שהיא מרגישה מאוד בטוחה‪ .‬אתה מכבד יותר מכל‬
‫אדם אחר את החירות שלה בתוך המבנה הקטן שלה וזה נותן לה בטחון‪ .‬יחד עם‬
‫זאת זה יוצר סוג של מרחק‪ ,‬אבל ראוי לציין שהרבה יותר חשוב עכשיו לתת לה‬
‫בטחון‪ ,‬מאשר לתת לה קרבה‪ .‬ואני באמת חושבת שאתה עושה את זה הכי‬
‫בטוח‪ ,‬דווקא כי אתה מבין‪ ,‬כי גם אתה עם סוג של קופסא מעליך‪.‬‬

‫כלומר שאני מסתכלת עליכם ‪,‬אתה מסתכל עליה והיא מסתכלת קדימה אבל‬
‫עושה לה מאוד טוב‪ ,‬מטאפורית – שאתה מסתכל עליה‪ ,‬ובעיקר מאוד עושה לה‬
‫טוב‪ ,‬שאתה בא בתחפושת שלה‪ .‬שאתה יודע שכאשר אתה מגיע לנועה – אתה‬
‫מגיע עם התחפושת שהיא אוהבת שאיתה אתה מגיע‪ ,‬וזו הקופסא של ההגנה‬
‫מעל שניכם ‪ .‬באמת‪ .‬חמוד אתה‪ .‬זה נותן לה תחושה מאוד מכבדת‪.‬‬

‫אני מרגישה שנועה יודעת שיש לה מאחוריה שובל של אנשים בעולם אשר דומים‬
‫לה‪ ,‬שמבינים אותה (לא משנה שזה במודע והיא לא תופסת עדיין באמת את‬
‫הצורך הבסיסי שלה)‪ .‬מבינים ברמה שהם כבולים באיזה שהוא אופן וש‪ ...‬צרת‬
‫רבים – חצי נחמה‪ .‬היא מרגישה בזכות המוסדות והמסגרות – שהיא לא לבד‪.‬‬
‫אבל כשהיא מסתכלת עליך‪ ,‬ושוב היא לא ממש מודעת לזה‪ ,‬היא פשוט מרגישה‬
‫שיש לה גם מקדימה‪ ,‬ולא רק בשובל מאחורה – מישהו אשר נמצא שם‪ .‬והמישהו‬
‫הזה‪ ,‬אפילו שהתקשורת איתו לעיתים לקויה‪ ,‬וחסרת תמלול ברור‪ ,‬או רגשות‬
‫מוצהרים‪ ,‬זה הדבר הנקי הבטוח ביותר‪.‬‬

‫היא יודעת שיש לה גם את המשפחה‪ ,‬אבל אתה = עוף מוזר כמוה‪ .‬כך היא‬
‫מרגישה‪ .‬ואני מזמינה אותך איש יקר שלי‪ ,‬להזכיר לה את זה ופה דווקא כן אתה‬
‫יכול לדבר איתה על זה‪ .‬כלומר בעדינות‪ ,‬בדקויות‪ .‬לתת לה את ההבנה ששניכם‬
‫עופות מוזרים (במילים שלך כמובן)‪ ,‬כמו עוד רבים בעולם‪ ,‬ואתם אוהבים את‬
‫השקט שלכם‪ ,‬את הפרטיות‪ ,‬ושלא תמיד כולם מבינים את זה‪ .‬ולדבר על‬
‫היתרונות של זה בצורה יצירתית‪...‬‬

‫כשהיא חושבת עליך היא מחייכת וזה חיוך שמגיע מתוך נחמה‪ .‬נחמה שיש כאן‬
‫מישהו אחד אשר מוכן להקשיב לחליל ה'מוזר' שלה‪ ,‬לתפיסתה‪ .‬היא תופסת‬
‫שהיא לא עוף מוזר רק כאשר היא במסגרת‪ .‬כי הרי מבחינתה מסגרת\בטחון =‬
‫חושך‪ .‬במסגרת יש לה בטחון‪ .‬אבל אתה נמצא מחוץ לחושך‪ .‬אתה בעצם באמת‬
‫באמת באמת – פנס שלה‪.‬‬

‫טוב פה אני כבר מתרגשת‪ .‬ושלא תעיז לחשוב שאני אומרת לך את זה כדי לפרגן‬
‫ולעודד‪ ,‬זה הכי אותנטי שיכול להיות‪ .‬זה בתת המודע שלה לחלוטין‪ ,‬אבל זה‬
‫מיועד לשניכם וחשוב שאצלך לפחות – זה יהיה במודע‪.‬‬

‫אתה הפנס שלה‪ .‬אתה האור שלה‪ .‬אתה בעצם החלק היחיד בחיים שלה שהוא‬
‫'מוזר'‪ ,‬אבל באור‪ .‬אתה הרגע הראשוני אשר היא מעיזה לקרוא למסגרת\בטחון‬
‫=אור‪.‬‬

‫ולמה? כי בעצם אתה ממוסגר בקטן – מחוץ למסגרת הגדולה בה יש המון‬

‫אנשים כמותה‪.‬‬

‫ותפקידך? להזדקף‪ .‬להיות כמה שיותר אריה ובתוך האריה הזה להבין שככל‬
‫שאתה למעלה‪ ,‬גם בהמתנה – (אבל גם בהתעלות ולמידה והתרוממות)‪ ,‬אתה‬
‫גם מרגיש יותר טוב‪ ,‬וגם מהווה לה פנס ובעצם פרוז'קטור ‪ - ‬הרבה יותר גדול‪.‬‬
‫אתה צריך להפוך להיות מפנס לפרוז'קטור עבור נועה ספציפית‪ .‬גם היא הרי‬
‫באה ללמד אותך‪ ,‬וזה לימוד הדדי‪ .‬יש כאן מפגש אשר מעייף אותך למוות‪ ...‬ואני‬
‫מזמינה אותך לעלות מכאן‪ .‬להבין שככל שאבא של נועה הוא עוף מוזר עם‬
‫קופסא מעליו בצורה יותר שמחה ומרוממת‪ ,‬אבל באמת מבפנים הרי מדובר כאן‬
‫על מפגש נשמות ולא על מפגש שכלתני ביניכם‪ ,‬כך היא תראה יותר מהר את‬
‫האור‪.‬‬

‫זה לא צריך להתיש אותך שאתה עושה את זה בשבילה‪ ,‬אבל תהיה מודע לכך‪.‬‬
‫אתה אבא שלה וכעת ברגעים אלו אתה בטח שוכב במיטה ומאשים את עצמך‪.‬‬
‫במקום זה פשוט תפעל מהרגע הזה ממש ותחליט שאתה קורא את התקשור‬
‫הזה כמה פעמים כי ככל שאתה תתעצם‪ ,‬כך היא תגדל וכך היא גם פחות תזדקק‬
‫לחשיכה‪.‬‬

‫החשיכה הזו היא גם משהו שנמצא בחיים שלך‪ .‬כלומר אתה משפיע על החיים‬
‫שלה ושלך‪ .‬יש לך מה לעשות בעניין הזה‪ .‬ליצור כמה שיותר קצף של השפעה‬
‫ורוח בחיים שלך כדי שהנשמה שלך תהיה שמחה ומאושרת ותהיה כמה שיותר‬
‫אריה‪.‬‬

‫כמו שאמרת‪ ,‬הצרות הקטנות נראות לך פתאום כמו בדיחה‪ ,‬והנה יש לך כאן‬
‫אחרי הימים האחרונים שהתישו אותך‪ ,‬הזדמנות‪ ,‬לשבת עם עצמך ברגע זה ‪,‬‬
‫להסתכל על עצמך במראה‪ ,‬ולומר לעצמך שאתה צומח וצומח כמו שאתה יודע‬
‫לתקוף בטוטאליות‪.‬‬

‫גם ככה אתה בשער ההמתנה ‪ , ‬אז בהמתנה הזו תנסה‪ ,‬במינון הנכון כמובן‪,‬‬
‫לא באובססיה בגלל זה‪ ,‬אלא בצורה המדוייקת לך‪ ,‬להאיר את עצמך כמה שיותר‬
‫גם בשבילך‪ ,‬וגם בשבילה‪.‬‬

‫נועה עומדת מולי עם המסגרת הזו – והיא מחייכת‪ .‬גם עושה לה טוב שאתה‬
‫לצידה‪ .‬אם אני מורידה לה או לך את המסגרת – היא קורסת‪ .‬וזה לאו דווקא‬
‫אומר מסגרת ממשית‪ ,‬זה יכול להיות גם מה שהצעת לה ‪.‬זה לא משנה היא‬
‫תיקח החלטות והיא תיישם אותם‪ .‬אתה ‪ -‬יש לך תפקיד אחד‪.‬‬

‫להיות אור! להיות אריה! אני מזמינה אותך לעוד משהו‪...‬‬

‫אתה אדם מעמיק ומקסים ומיוחד‪ .‬אני חושבת שכאשר אתה משאיר את‬
‫האנרגיה של הרוח במרחב שלך‪ ,‬ולא יוצר תנועה של הענקה לאחר ברמת עיסוק‬
‫אני מתכוונת‪ ,‬אז בעצם הכל חוזר אליך וקקה בידך‪....‬‬

‫כלומר‪ ,‬אתה נשאר עם עצמך בקופסא‪ ,‬ואתה דווקא בגלל שכבר גדלת ועברת‬
‫חיים לא כמו של נועה ויש לך ייעוד משלך‪ ,‬אתה צריך להיות אריה וגם לשאוג‪ .‬לא‬
‫לשאוג למולך‪ ,‬לא לשאוג לחבר פה חבר שם‪ ,‬אלא ליצור אנרגיה שהולכת‬
‫וחוזרת‪ .‬כלומר לעבוד בזה ‪.‬כי כאשר אתה משאיר את זה אצלך‪ ,‬אז התובנות‪,‬‬
‫והעליות‪ ,‬והירידות (בעצם כמו גל רגשי‪ ,‬מלא גלים רגשיים) נמצאים רק בתוכך‬
‫ואז אתה מסתבך איתם‪ .‬כאשר תיווצר תנועה כלפי חוץ (אבל עם תמורה אחרת‬
‫זה לא נחשב) אז תהיה יותר זרימה ‪ .‬כך אני מרגישה‪.‬‬

‫אוהבת אותך מלא מלא מלא מלא מלא מלא‪ .‬נישוקים וחיבוקים‪ .‬נגה‪.‬‬