Professional Documents
Culture Documents
מיטל קפלן- פסיכולוגיה התפתחותית - תרגול מספר 2 - 278747
מיטל קפלן- פסיכולוגיה התפתחותית - תרגול מספר 2 - 278747
הסבירו את המושגים הטמעה והתאמה מהתיאוריה של פיאז'ה באמצעות דוגמה .הסבירו כיצד .1
האיזון והשילוב ביניהם מובילים לשינוי התפתחותי .היעזרו במושג ה"סכמה".
תשובה
בתיאוריה של ז'אן פיאז'ה ,הטמעה והתאמה הם שני תהליכים מרכזיים בהתפתחות הקוגניטיבית.
הטמעה היא תהליך בו אדם מנסה להתאים גירוי חדש לידע הקיים שלו .התאמה היא תהליך בו
אדם משנה את הידע הקיים שלו כדי להתאים לגירוי חדש.
דוגמה להטמעה היא תינוק בן שנה שמתנסה בכדור בפעם הראשונה .התינוק כבר יש לו סכמה של
אובייקטים ,שכוללת ידע על צורתם ,גודלם ויכולת התנועה שלהם .כאשר התינוק רואה את
הכדור ,הוא מנסה להתאים את הסכמה הזו לכדור .הוא מבין שהכדור הוא עגול ,שהוא יכול לגלגל
אותו ,והוא יכול לתפוס אותו.
דוגמה להתאמה היא ילד בן שלוש שמתנסה בכדורגל בפעם הראשונה .הילד כבר יש לו סכמה של
כדור ,אבל הכדורגל שונה מהכדורים שהילד מכיר .הכדורגל גדול יותר ,הוא עשוי מחומר קשה
יותר ,והוא יכול לעוף .הילד מבין שהכדורגל לא יכול לגלגל כמו הכדורים האחרים ,והוא צריך
ללמוד איך לבעוט בו כדי להעיף אותו.
האיזון בין הטמעה והתאמה הוא מרכיב חיוני בהתפתחות הקוגניטיבית .כאשר יש איזון בין שני
התהליכים ,האדם יכול ללמוד ולהתפתח בצורה יעילה .אם יש הטמעה בלבד ,האדם לא יוכל
להתמודד עם גירויים חדשים ,מכיוון שהוא ינסה להתאים אותם לידע הקיים שלו ,גם אם הם לא
מתאימים .אם יש התאמה בלבד ,האדם יהיה גמיש מדי ,והוא לא יהיה מסוגל ליצור סכמות
חדשות .השילוב בין הטמעה והתאמה מוביל לשינוי התפתחותי .כאשר האדם נתקל בגירוי חדש,
הוא מנסה להתאים אותו לסכמות הקיימות שלו .אם הגירוי אינו מתאים לסכמות הקיימות ,האדם
צריך לשנות את הסכמות כדי להתאים לגירוי .שינוי זה מוביל לשינוי התפתחותי ,מכיוון שהוא
מרחיב את הידע וההבנה של האדם.
לדוגמה ,כאשר התינוק בן השנה נתקל בכדור בפעם הראשונה ,הוא מטמיע את הכדור בסכמת
האובייקטים שלו .זהו שינוי התפתחותי ,מכיוון שהתינוק הרחיב את הידע שלו על אובייקטים.
כאשר הילד בן השלוש נתקל בכדורגל בפעם הראשונה ,הוא משנה את סכמת הכדור שלו כדי
להתאים לכדורגל .זהו גם שינוי התפתחותי ,מכיוון שהילד הרחיב את הידע שלו על כדור ,והוא
למד כיצד לתפעל כדורגל.
הטמעה והתאמה הם תהליכים מורכבים ומתמשכים שמתרחשים לאורך כל חיינו .הם מאפשרים לנו ללמוד
ולהתפתח ,ולהתמודד עם אתגרים חדשים בסביבתנו.
ליאת בת ,2.5חוזרת הביתה מהגן ואומרת לאביה" :איך היה היום כיף בגן ,נכון? נכון שבניתי .2
יפה את מגדל הקוביות?" .אביה מתפלא על השאלה ,משום שהוא עצמו בכלל היה בעבודה כל
היום .הסבירו את התופעה באמצעות התיאוריה הקוגניטיבית של פיאז'ה.
תשובה
על פי התיאוריה הקוגניטיבית של ז'אן פיאז'ה ,ילדים בגיל הטרום-לוגי (שנים )2-7נמצאים
בשלב החשיבה הקדם אופרציונלי .בשלב זה ,יש לילד קושי לטפל במספר מימדים במקביל קושי
שבא לידי ביטוי במה שנקרא" :חשיבה אגוצנטרית" הילדים מתקשים להבין את נק' המבט של
האחר ,והם נוטים להתרכז בעצמם ובחוויות שלהם.
במקרה של ליאת ,היא חוזרת מהגן ומספרת לאביה על היום שלה .היא מתארת את היום ככיפי,
ואת מגדל הקוביות שהיא בנתה .אביה מתפלא על התיאוריה ,משום שהוא עצמו לא היה בגן.
ניתן להסביר את התופעה באמצעות התיאוריה של פיאז'ה .ליאת מתקשה להבין את נק' המבט של
אביה .היא חושבת שאביה היה בגן איתה ,וששניהם חוו את אותו היום .היא מתארת את היום
שלה מנקודת המבט שלה ,בלי לקחת בחשבון את נק' המבט של אביה.
עם התבגרותם ,ילדים מתחילים לפתח את היכולת להבין את נקודת מבט של האחר .הם מתחילים להבין
שהעולם הוא מקום מורכב ,שבו אנשים שונים חווים אותו בדרכים שונות.
כיצד מכונה ההישג ההתפתחותי המאפשר לילד להבין שאובייקטים ממשיכים להתקיים גם כאשר .3
הם אינם חשים בהם? באיזה שלב התפתחותי של פיאז'ה התפתחות זו מתרחשת לרוב?
תשובה
ההישג ההתפתחותי נקרא "קביעות האובייקט ,מתרחש סמוך לגיל 8חודשים .העולם החיצוני מופנם
ומתחיל להתקיים בתוך עולמו הפנימי של הילד.
הסבירו כיצד ילדים בשלב הקדם-אופרציונלי יתמודדו עם מטלת שימור האובייקט (נוזל .4
בכוחות)?
תשובה
על פי התיאוריה הקוגניטיבית של ז'אן פיאז'ה ,ילדים בשלב הקדם-אופרציונלי (גיל )2-7
מתקשים להבין את עקרונות שימור כמות ,משקל וצפיפות .הם נוטים להיות מושפעים
מהתרשמות החזותית שלהם ,ולא מההבנה הפנימית שלהם לגבי כמות החומר.
במטלת שימור האובייקט (נוזל בכוחות) ,הילדים נחשפים לכוסות שקופות עם כמות זהה של נוזל.
החוקרים מבקשים מהילדים לומר אם יש כמות זהה של נוזל בשתי הכוסות.
ילדים בשלב הקדם-אופרציונלי נוטים לענות שלא .הם עשויים לומר שהכוס הגבוהה יותר מכילה
יותר נוזל ,מכיוון שהיא נראית גבוהה יותר .הם עשויים גם לומר שהכוס הצרה יותר מכילה יותר
נוזל ,מכיוון שהיא נראית מלאה יותר.
הסיבה לכך היא שילדים בשלב הקדם-אופרציונלי עדיין לא פיתחו את היכולת לחשוב באופן
מושגי .הם מתקשים להבין את המושג של כמות קבועה ,גם אם היא מופיעה בצורות שונות.
עם התבגרותם ,ילדים מתחילים לפתח את היכולת לחשוב באופן מושגי .הם מתחילים להבין
שהכמות של נוזל נשארת קבועה ,גם אם היא מופיעה בכוסות שונות.
כדי לעזור לילד בשלב הקדם-אופרציונלי להבין את עקרון שימור האובייקט ,ניתן להשתמש
במשחקים ופעילויות שונות .לדוגמה ,ניתן להציע לילד לשחק עם קלפים או קוביות .ניתן גם
להסביר לילד את המושג של כמות קבועה באמצעות דוגמאות פשוטות.
הניסוי של " הרלו" הוא ניסוי בפסיכולוגיה שנעשה בקופי רזוס בשנות החמישים .הניסוי בדק את
החשיבות של מגע רך וחום גוף לאינטראקציה בין אם לתינוק.
בניסוי ,החוקרים הפרידו קופי רזוס תינוקות מאמותיהם ושמו אותם בכלובים עם שתי בובות
דמויות קופת רזוס בוגרת .בובה אחת הייתה עשויה מחוטי תיל והכילה בקבוק חלב (ֵאם התיל).
הבובה השנייה הייתה עשויה מספוג רך וצופתה במגבת (ֵא ם המגבת).
התוצאות הראו שתינוקות הקופים נקשרו לאם המגבת הרבה יותר מאשר לאם התיל .הם בילו את
רוב זמנם עם אם המגבת ,ורק היו הולכים לאם התיל כדי לאכול.
תוצאות הניסוי האלה תומכות בתיאוריית ההתקשרות של ג'ון בוולבי .על פי התיאוריה ,תינוקות
זקוקים למגע רך וחום גוף כדי לפתח תחושת ביטחון וקשר עם ההורים שלהם .מגע רך וחום גוף
מספקים לתינוקות תחושה של ביטחון ויציבות ,ומסייעים להם להתפתח רגשית.
הניסוי של הרלו מראה שגם קופים זקוקים למגע רך וחום גוף כדי לפתח קשר עם ההורים שלהם.
תינוקות קופים שלא קיבלו מגע רך וחום גוף היו בעלי התנהגויות חרדתיות והתקפיות.
הניסוי של הרלו היה בעל השפעה משמעותית על המחקר בתחום ההתקשרות .הוא הביא למודעות
הציבורית לחשיבות של מגע רך וחום גוף עבור התפתחות תינוקות .אבל גם זכה לביקורת על
האכזריות בהפרדת התינוקות מאימותיהן מאחר שקופי רזוס הם יצורים מאוד דומים לאדם וחשים
סבל דומה בנסיבות דומות.
על פי הפרדיגמה של "מצב הזר" ,כיצד סביר שיראו התגובות של ילד עם התקשרות .6
חרדה-אמביוולנטית?
תשובה
על פי הפרדיגמה של "מצב הזר" של מארי איינסוורת' ,ילדים עם התקשרות חרדה-אמביוולנטית יגלו דפוס
התנהגותי לא עקבי וסוער .הם עשויים להראות חרדה ומצוקה כבר בעת הפרידה מהמטפל ,והם עשויים
להתנגד למפגש מחודש איתו .עם זאת ,הם עשויים גם להימשך אליו באופן אינטנסיבי ,וייתכן שיציעו לו
אהבה וחום.
בפרט ,ילדים עם התקשרות חרדה-אמביוולנטית עשויים להראות את התגובות הבאות במצב הזר:
התנהגות חרדה ודאגה בעת הפרידה מהמטפל :הם עשויים לבכות ,לצרוח ,או להסתובב אחריהם.
התנהגות לא עקבית בעת המפגש המחודש עם המטפל :הם עשויים להצמד אליו בחוזקה ,אך גם
להתנגד לו או לדחוף אותו משם.
התנהגות אמביוולנטית כלפי המטפל :הם עשויים להראות אהבה וחום כלפיו ,אך גם כעס
ונקמנות.
ילדים עם התקשרות חרדה-אמביוולנטית מתקשים לסמוך על המטפל שלהם ,מכיוון שהם חווים אותו
כבלתי צפוי ולא עקבי .הם חווים רגשות מעורבים כלפיו ,של אהבה ,כעס ופחד .התנהגותיהם במצב הזר
משקפת את הרגשות הללו.
חשוב לציין כי התגובות של ילדים במצב הזר עשויות להשתנות בהתאם לגורמים שונים ,כגון גיל הילד,
התנהגות המטפל במהלך הניסוי ,וגורמים אחרים .עם זאת ,דפוס ההתנהגות הכללי של ילדים עם
התקשרות חרדה-אמביוולנטית הוא זה שמתואר לעיל.
דני הינו אדם עם סגנון התקשרות נמנע .תארו את האופן שבו סגנון זה יבוא לידי ביטוי בחייו .7
הבוגרים בשלושת ההיבטים הבאים :תפיסת העצמי ,הויסות הרגשי וחיי הזוגיות.
תשובה
דני ,אדם עם סגנון התקשרות נמנע ,צפוי להראות את התכונות הבאות בחייו הבוגרים:
תפיסת העצמי :דני צפוי להרגיש לא ראוי לאהבה ,תמיכה או קבלה .הוא עשוי להאמין שהוא לא מספיק
טוב ,או שהוא לא שווה אהבה .הוא עשוי גם להרגיש שהוא צריך להיות חזק ועצמאי ,ושהוא לא יכול
להסתמך על אחרים.
הויסות הרגשי :דני צפוי להסתיר את רגשותיו ,במיוחד רגשות של פגיעות ,חולשה או תלות .הוא עשוי
להרגיש צורך לשלוט ברגשותיו ,ולהימנע מלבטא אותם .הוא עשוי להרגיש אשמה ,בושה או בושה על
רגשותיו.
חיי הזוגיות :דני צפוי להימנע ממערכות יחסים אינטימיות .הוא עשוי לפחד ממחויבות ,או שהוא עשוי
להאמין שהוא לא מסוגל לנהל מערכות יחסים מוצלחות .הוא עשוי להעדיף מערכות יחסים שטחיות או לא
מחייבות.
דוגמאות ספציפיות:
תפיסת העצמי :דני עשוי להאמין שהוא לא מספיק טוב כדי למצוא אהבה .הוא עשוי לחשוב שהוא לא
מושך או מעניין ,או שהוא לא מספיק מוצלח .הוא עשוי גם להרגיש שהוא לא שווה אהבה ,או שהוא לא
יכול להחזיר אהבה.
הויסות הרגשי :דני עשוי להסתיר את רגשותיו של פחד או חרדה .הוא עשוי להרגיש צורך להיראות חזק
ועצמאי ,גם כאשר הוא מרגיש פגיע .הוא עשוי גם להרגיש בושה על רגשותיו ,ולנסות להסתיר אותם
מאחרים.
חיי הזוגיות :דני עשוי להימנע ממערכות יחסים אינטימיות .הוא עשוי לפחד ממחויבות ,או שהוא עשוי
להאמין שהוא לא מסוגל לנהל מערכות יחסים מוצלחות .הוא עשוי להעדיף מערכות יחסים שטחיות או לא
מחייבות ,או שהוא עשוי להימנע מקשרים רומנטיים לחלוטין.
חשוב לציין כי לא כל האנשים עם סגנון התקשרות נמנע יראו את כל התכונות הללו .עם זאת ,התכונות
הללו הן שכיחות בקרב אנשים עם סגנון זה.
הסבירו את הטענה כי ההתקשרות היא גם תיאוריה של וויסות רגשי. .8
תשובה
הטענה כי ההתקשרות היא גם תיאוריה של וויסות רגשי מבוססת על ההנחה כי קשר בטוח עם ההורים
או האפוטרופוסים מספקת לילדים תחושת ביטחון ויציבות .תחושה זו מאפשרת להם להתמודד עם
מצבים מלחיצים ורגשות שליליים.
במחקרים שנערכו בנושא ,נמצא כי ילדים עם קשר בטוח להוריהם הם בעלי יכולת טובה יותר לויסות
רגשי .הם מסוגלים להרגיע את עצמם במצבים מלחיצים ,ואינם נוטים להפגין התנהגויות חרדתיות או
אגרסיביות.
ילדים עם קשר לא בטוח ,לעומת זאת ,מתקשים בויסות רגשי .הם נוטים יותר לחוות רגשות שליליים
עזים ,ואינם מסוגלים להרגיע את עצמם .הם עשויים להפגין התנהגויות חרדתיות ,אגרסיביות או
התנהגויות סימפטומטיות אחרות.
הקשר בין התקשרות לויסות רגשי מתבטא במספר דרכים:
ילדים עם קשר בטוח לומדים מהוריהם כיצד להתמודד עם מצבים מלחיצים .ההורים מספקים
להם תמיכה רגשית ,ומלמדים אותם כיצד להרגיע את עצמם.
ילדים עם קשר בטוח מרגישים בטוחים ויציבים .תחושה זו מאפשרת להם להתמודד עם מצבים
מלחיצים מבלי להרגיש חרדה או פחד.
ילדים עם קשר בטוח יודעים שהם יכולים לסמוך על ההורים שלהם .תחושת אמון זו מאפשרת
להם להרגיש ביטחון ,גם כאשר הם נמצאים במצבים מלחיצים.
התובנות הללו מצביעות על כך שהתקשרות היא גורם חשוב בהתפתחות הויסות הרגשי .ילדים עם
קשר בטוח להוריהם הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח יכולת טובה לויסות רגשי ,וזאת בשל ההשפעות
החיוביות של הקשר על התפתחותם הרגשית והקוגניטיבית.
לפי התיאוריה של קוהלברג ,כיצד מתמודדים ילדים בשלבי התפתחות שונים עם הדילמה של .9
היינץ? תארו כל אחד מהשלבים.
תשובה
תת שלב :1צייתנות וענישה
ילדים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו
שתתיישב עם החוק .הם מאמינים שחשוב לציית לחוק ,גם אם זה אומר לעשות משהו שעלול
להיראות לא מוסרי.
ילדים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ לא צריך לגנוב את התרופה,
מכיוון שזה יהיה הפרה של החוק .הם עשויים לומר שהחוק קיים כדי להגן על אנשים ,ושהפרתו
יכולה להוביל לתוצאות שליליות.
תת שלב :2הדוניזם נאיבי
ילדים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו
שתגרום להם הכי הרבה הנאה .הם מאמינים שהמוסריות היא עניין של סיפוק צרכים אישיים.
ילדים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ צריך לגנוב את התרופה ,מכיוון
שזה יבטיח את חיי אשתו .הם עשויים לומר שהמוות של אשתו יהיה אסון גדול עבור היינץ ,ולכן
הוא צריך לעשות הכל כדי למנוע אותו.
תת שלב :3אוריינטציה של הילד הטוב
ילדים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו
שתגרום להם להיות אהובים ומכובדים על ידי אחרים .הם מאמינים שהמוסריות היא עניין של
להיות אדם טוב וראוי.
ילדים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ צריך לגנוב את התרופה ,מכיוון
שזה יראה שהוא אדם טוב שמוכן לעשות הכל כדי להציל את אשתו .הם עשויים לומר שהם היו
רוצים שמישהו יעשה את זה עבורם אם היו במצב של היינץ.
תת שלב :4מוסריות של שימור הסדר החברתי
ילדים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו
שתתמוך בסדר החברתי .הם מאמינים שהמוסריות היא עניין של שמירה על חוקים וערכים
חברתיים.
ילדים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ לא צריך לגנוב את התרופה,
מכיוון שזה יהיה הפרה של החוק .הם עשויים לומר שהחוק קיים כדי להגן על החברה ,ושהפרתו
יכולה לגרום לבעיות חברתיות.
תת שלב :5מוסריות חוזית משפטית
ילדים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו
שתהיה צודקת גם אם לא תהיה חוקית .הם מאמינים שהמוסריות היא עניין של עקרונות
אוניברסליים ,שאינם תמיד תואמים את החוק.
ילדים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ צריך לגנוב את התרופה ,מכיוון
שזה יהיה הדבר הצודק לעשות .הם עשויים לומר שהחוק לא תמיד צודק ,ושהוא יכול להיות
מוגבל.
תת שלב :6עקרונות אתיים אוניברסליים
אנשים בשלב זה של התפתחות מוסרית נוטים לחשוב שהתשובה הנכונה לדילמה של היינץ היא זו
שתשקלל את כל הגורמים המעורבים ,ותהיה מוצדקת מבחינה אתית .הם מאמינים שהמוסריות
היא עניין של עקרונות אוניברסליים ,שצריכים להנחות את ההתנהגות שלנו.
אנשים בשלב זה עשויים לחשוב שהתשובה הנכונה היא שהיינץ צריך לגנוב את התרופה ,מכיוון
שזה יהיה הדבר הצודק לעשות .הם עשויים לומר שחיי אדם הם ערך עליון
גיליגן מציעה כי קול שונה זה הוא לא פחות מוסרי מקול הגברים ,אלא הוא פשוט שונה .היא טוענת כי
חשוב להכיר ולהעריך את קול שונה זה ,שכן הוא יכול להוביל לקבלת החלטות מוסריות מורכבות יותר.
טענותיה של גיליגן זכו לביקורת מצד חוקרים רבים .יש הטוענים כי מחקרה של גיליגן מבוסס על מדגם
קטן של נשים ,וכי הוא אינו משקף את המגוון הרחב של נשים בחברה .אחרים טוענים כי גיליגן מקדמת
תפיסות סטראוטיפיות של גברים ונשים ,וכי היא אינה לוקחת בחשבון את האפשרות שנשים יכולות
לחשוב באופן מוסרי באופן דומה לגברים.
למרות הביקורת ,עבודתה של גיליגן הייתה משפיעה מאוד על המחקר של התפתחות מוסרית .היא עוררה
דיון חשוב על ההבדלים בין גברים לנשים בהתפתחות מוסרית ,ותרמה להבנה שלנו של אופן קבלת
ההחלטות המוסריות של נשים.