‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫מה כוללת המערכת הקרדיווסקולרית?‬

‫מהו הרכב הדם ?‬
‫אילו כלי דם נוכל למצוא ?‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫מיקום הלב ?‬
‫שכבות הלב ?‬
‫מסתמי הלב ?‬
‫כלי דם בלב ?‬
‫כלי דם קורונאריים?‬
‫אילו שתי פעולות מתקיימות בלב ?‬
 ‫מחזור הדם ‪ -‬שמאל‬

‫דם מחומצן מגיע מהריאות אל ‪ -‬עלייה שמאל‪.‬‬

‫מעלייה שמאל הדם עובר אל חדר שמאל דרך המסתם‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫המיטרלי‪.‬‬
‫עלייה שמאל מתכווצת ומספקת עוד דם לחדר ‪atrial‬‬
‫‪.kick‬‬
‫חדר שמאל מתכווץ ודם יוצא דרך המסתם האורטלי אל‬
‫אבי עורקים ומספק דם למערכת הסיסטמית‪.‬‬
‫דם חוזר מהמערכת הסיסטמית והעורקים הקורונריים‬
‫אל עליה ימין‪.‬‬
 ‫מחזור הדם ‪ -‬ימין‬

‫אספקת הדם מגיעה מהמערכת הסיסטמית והעורקים‬

‫הקורונרים – אל ‪ -‬עלייה ימין‪.‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫מעלייה ימין הדם עובר אל חדר ימין דרך המסתם‬

‫הטריקוספידלי‪.‬‬
‫חדר ימין מתכווץ ודם יוצא דרך המסתם הפולמונרי אל עורק‬
‫הריאה עד לחילוף חומרים בריאות‪.‬‬
‫לאחר חילוף חומרים בריאות דם חוזר דרך וריד הריאה לעליה‬
‫שמאל‬
 ‫לחץ‪ -‬כוח הפועל ליחידת שטח‬
‫נפח‪ -‬כמות המקום שגוף תופס במרחב תלת מימדי‬

‫‪5‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
 ‫‪ – Systole‬התכווצות‪ .‬אורכת כ‪ 0.28 -‬שניות‪.‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫‪ – Diastole‬הרפייה‪ .‬אורכת כ‪ 0.52 -‬שניות‪.‬‬

‫ככל שקצב הלב מתגבר‪ ,‬זמן הדיאסטולה הולך‬
‫ומתקצר ומכאן גם זמן מילוי העורקים הקורונריים‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫נפח החדר כשהוא מלא‪EDV ~135cc :‬‬
‫הלחץ בחדר שמאל בזמן זה‪~80mmHg :‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫הלחץ בחדר ימין בזמן זה‪~15mmHg :‬‬

‫הנפח שנשאר בחדר לאחר ההתכווצות‪ESV ~65cc :‬‬
‫הלחץ בחדר שמאל בשיא ההתכווצות‪~120mmHg :‬‬
‫הלחץ בחדר ימין בשיא ההתכווצות‪~25mmHg :‬‬
‫השוני בין חדר ימין‬
‫לשמאל הוא בלחץ‪,‬‬
‫הנפחים זהים בשני‬
‫החדרים‬
 ‫נפח פעימה ‪ – Stroke Volume‬הנפח שהיה לפני‬
‫ההתכווצות פחות הנפח שנשאר אחרי ההתכווצות‪.‬‬
‫‪SV=EDV-ESV‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫‪ Cardiac Output‬תפוקת הלב ‪ -‬נפח הדם המוזרם‬

‫מהלב בדקה‪.CO = HR X SV .‬‬
‫הגורם המשפיע ביותר על ה‪ CO‬הוא הדופק‪.‬‬

‫בזמן מנוחה לב יכול להזרים כ‪ 5 -‬ליטר דם בדקה‪.‬‬

‫בזמן מאמץ הלב יכול להגיע לכ‪ 25 -‬ליטר בדקה‪.‬‬
‫אתלטים מקצועיים יכולים להגיע לכ‪ 45 -‬ליטר בדקה‬
‫‪8‬‬
 ‫אינוטורפיות – כושר‪/‬עוצמת התכווצות שריר הלב‪.‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫נמדד ע"י היחס שבין נפח הדם המוזרק מחדר שמאל‬

‫בכל פעימה לבין נפח הדם שבחדר השמאלי בסוף‬
‫הדיאסטולה‪.‬‬
‫מדד זה נקרא ‪[ EJECTION FRACTION‬מקטע פליטה]‪,‬‬
‫ערכים תקינים הם בין ‪50-60%‬‬

‫‪EF = ( Stroke Volume / End diastolic Volume ) x 100‬‬

‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
 ‫‪ - Preload‬הלחץ שיוצר נפח הדם בחדר בסוף‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫הדיאסטולה (‪)EDV‬‬
‫הוא המשפיע העיקרי על כוח ההתכווצות של‬
‫החדרים על פי חוק פרנק סטרלינג‪ :‬ככל שהשריר‬
‫יתמלא יותר ויימתח יותר‪ ,‬כך הוא יתכווץ חזק יותר‬
‫(עד גבול מסויים)‬

‫‪11‬‬
 ‫נגזר מהחזרה הורידית ויכולתו של החדר לקלוט נוזל‪ .‬גורמים‬
‫משפיעים‪:‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫מוריד‬ ‫מעלה‬
‫אובדן נפח‬ ‫תנוחה מאוזנת‬
‫עמידה ממושכת‬ ‫הרמת רגליים‬
‫טכיקרדיה‬ ‫מתן נוזלים‬
‫הנשמה נמרצת בלחץ חיובי‬ ‫דיאסטולה ארוכה‬
‫טמפונדה‬
‫חזה אוויר בלחץ‬
 ‫‪ -Afterload‬הלחץ‬
‫שעל החדר להפעיל‬
‫על מנת לפתוח את‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫המסתם‬
‫האאורטלי\פולמונרי‪.‬‬
‫מושפע מתנגודת‬
‫פריפרית‪.‬‬
‫תנגודת פריפרית‬
‫תנגודת כלי הדם‬
‫הקטנים בגוף היוצרת‬
‫את הל"ד‪.‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
 ‫‪ - Isovolumetric contraction‬השלב טרם‬
‫התגברות הלחץ בחדר שמאל על זה שבאאורטה‪.‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫בנק' זמן זו ‪ 4‬מסתמי הלב סגורים‪.‬‬

‫‪ –Ventricular Systole‬כאשר הלחץ גובר‬

‫המסתם האורטלי נפתח ודם פורץ מהחדרים‬
‫החוצה אל העורקים (‪.)Ventricular Ejection‬‬
‫בזמן שהחדרים מתכווצים‪ ,‬הלחץ בהם עולה על זה שבעליות‬
‫והמסתמים הבין עלייתים סגורים‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫‪ - Isovolumetric relaxation‬השלב בו החדרים‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫מתמלאים באופן פאסיבי בו זמנית‪ .‬בנק' זמן זו‬

‫המסתמים הסמילונרים סגורים (פולמונרי ואורטלי)‪.‬‬

‫‪ – Ventricular Diastole‬החדרים נרפים‪ ,‬הלחץ‬

‫בהם משתווה לזה שבעורקים‪.‬‬

‫‪ – Atrial Kick‬מתרחש לקראת סוף הדיאסטולה‪,‬‬

‫בשלב זה העליות מתכווצות בחוזקה ומוסיפות עוד‬
‫‪ 20%‬דם (מנפח הפעימה) לחדרים‪.‬‬
‫‪17‬‬
 ‫‪Pressure volume‬‬
‫‪ –loop‬היחס בין‬
‫הלחץ לנפח‪.‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫‪ -ISVC‬התכווצות ללא‬
‫שינוי נפח = עליה‬
‫בלחץ‪.‬‬
‫סיסטולה חדרית‪-‬‬
‫הלחץ עולה ואז הוא‬
‫יורד‪.‬‬
‫ההפרש בנפח‬
‫מתחילת השלב ועד‬
‫סופו זה ה‪stroke -‬‬
‫‪volume‬‬
‫‪18‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
 ‫בפעימת לב אחת – כל הלב מתכווץ בצורה מתואמת‬
‫בכל פעם שהלב פועם – כל תא שריר בכל הלב מתכווץ‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫ברצף מסוים‬
‫‪ 2‬סוגי שרירים עיקריים מעורבים בפעימה‬
‫‪[ Contractile cells .1‬עוצמה]‬
‫‪ .2‬תאי הולכה [תזמון ושליטה על תאי כיווץ]‬
 ‫‪ 99%‬מתאי המיוקרד‬
‫פוטנציאל הפעולה – תלוי בנתרן ובסידן‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫שונה מפוטנציאל פעולה בתאי ההולכה‪/‬קיצוב– בעיקר‬

‫בזמן‪-‬משך הפעולה‬
 ‫תאי שריר עם יכולות‬
‫מיוחדות לייצר ולהעביר‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫פולסים חשמליים‪.‬‬

‫‪ 2‬סוגי תאים עיקריים‪:‬‬

‫‪Nodal cells‬‬
‫‪Conducting cells‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
 ‫‪ -SA NODE‬הקוצב‬
‫הראשי‪ .‬נמצא בצדה‬
‫האחורי של עלייה‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫ימין בכניסה של ‪.IVC‬‬

‫צרורי הולכה‬
‫עלייתים‪:‬‬
‫עליה ימין – ‪ 3‬סיבי‬
‫הולכה עלייתים‪.‬‬
‫עליה שמאל –‬
‫‪Bachmann’s bundle‬‬
‫סיב יחיד‪.‬‬
 ‫‪-AV NODE‬‬
‫הקוצב המשני‪.‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫נמצא ליד הפתח‬

‫של הסינוס‬
‫הכלילי‪.‬‬
‫הזרם החשמלי‬
‫שמגיע מהעליות‬
‫מתעכב בו בין‬
‫‪ 0.12-0.2‬שניות‬
 ‫הצרור ע"ש ‪HISS‬‬
‫מתפצל לשני ענפי ההולכה – ימני ושמאלי (‪ RBB‬ו‪)LBB‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫סיבי פורקינייה‪ -‬אליהם מתפצלים הצרורות באזור‬

‫ה‪ ,APEX‬מעבירים חשמל במיוקרד מהחוד למעלה‪.‬‬
 ‫כל סיבי ההולכה‬
‫החשמלית מסוגלים‬
‫לייצר קצב חשמלי‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫עצמוני‬
‫מהירות ההולכה‪,‬‬
‫הדרומוטרופיות‪,‬‬
‫המהירה ביותר היא‬
‫של סיבי הפורקנייה‬
‫(לכן הלב מתכווץ מהחוד כלפי‬
‫מעלה)‪.‬‬
‫הכרונוטרופיות‪,‬‬
‫קצב פעימות לדקה‪,‬‬
‫המהיר ביותר הוא‬
‫של הסינוס‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
 ‫שלב זה מזוהה עם הדיאסטולה‬
‫היון העיקרי בשלב זה הוא‬
‫האשלגן (‪)K+‬‬
‫התא נשאר בשלב זה עד אשר‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫הוא מקבל גירוי חשמלי‬

‫ממערכת ההולכה‪.‬‬
 ‫שלב זה מתחיל כשגירוי חשמלי‬
‫מגיע אל התא ממערכת ההולכה‪-‬‬
‫תחילת התכווצות השריר‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫חציית ה‪ -Treshhold‬היון העקרי‬

‫בשלב זה הוא הנתרן (‪ )Na++‬אשר‬
‫נכנס במהירות אל התא‬
‫(פנים התא שלילי‪ ,‬הנתרן נמשך‬
‫אלקטרוסטטית‪ ,‬מתחילה יציאה של אשלגן‬
‫בגלל דחיה בינו לבין הנתרן ‪)+↔+‬‬
‫התא משנה את המתח החשמלי מ‬
‫‪ – 90‬ל ‪. + 20‬‬
 ‫תעלות הנתרן נסגרות‬
‫והופכות רפרקטוריות‬
‫(עמידות לגרוי נוסף)‪.‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫אשלגן ממשיך לצאת מהתא‬

‫(נתרן מתחיל לצאת מהתא בגלל דחיה בין‬
‫מטענים זהים ↔)‬

‫המתח החשמלי עומד על ‪. 0‬‬

 ‫השריר ממשיך בהתכווצות‬
‫אשלגן ממשיך לעזוב את התא‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫סידן (‪ )Ca++‬נכנס לתוך התא‪ ,‬כדי‬

‫לעזור לשריר בהתכווצות‪ ,‬דרך‬
‫תעלות "איטיות" לסידן הנמצאות‬
‫בקרום התא‪.‬‬
‫(התא ממשיך לנסות לפנות נתרן)‬

‫כמו כן יש הפרשה של סידן‬

‫מהמאגרים התוך תאיים שב‪ ER‬אל‬
‫הציטופלזמה‬
‫נוצר "איזון"‬
 ‫תעלות סידן נסגרות‪ ,‬סידן‬
‫תוך תאי נשאב חזרה‬
‫לאכסון ב‪ER‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫תעלות לאשלגן נפתחות‬

‫והאשלגן יוצא במהירות‬
‫התא שואף לחזור‬
‫לפוטנציאל מנוחה‬
‫זוהי תקופה רפרקטורית‬
‫יחסית ופגיעה מאד לגרוי‬
‫חשמלי‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
 ‫שלב ‪– 0‬‬

‫שלב ‪ – 3‬אשלגן‬
‫יוצא‬
‫שלב ‪– 4‬נתרן‬
‫קלציום נכנס‪.‬‬

‫נכנס‬

‫‪36‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬
 ‫בקרת קצב הלב מתבצעת‬
‫באמצעות עצבוב כפול‬
‫מהמערכת האוטונומית‪:‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫עיצבוב פאראסימפטטי‬
‫(אינהיביטורי) ע"י עצב‬
‫הואגוס‪ -‬הורדת קצב הלב ועוצמת‬
‫ההתכווצות‪ ,‬משפיע בעיקר על המיוקרד‬
‫העלייתי‪ .‬מושג ע"י הפרשת ‪ Ach‬באזור ה‪-‬‬
‫‪.S.A Node‬‬
‫עיצבוב סימפטטי (אקסטטורי)‬
‫ע"י מוח השדרה‪ -‬מעלה את קצב‬
‫הלב ועוצמת ההתכווצות‪ ,‬משפיע בעיקר על‬
‫השריר בחדרים‪ ,‬מושג ע"י ניורואדרנלין‪.‬‬

‫‪ – Cardiac plexus‬צבר עצבים הנמצא בבסיס הלב‬

‫ומעביר שדרים סמפטטים ופרה סמפטטים‪.‬‬
 ‫המערכת ההורמנלית תשפיע לאורך זמן בהשוואה למערכת‬
‫הנוירולוגית‪.‬‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬

‫הויסות מתבצע באמצעות אדרנלין‪/‬אפיניפרין המופרש מבלוטת‬

‫האדנרל‪-‬יתרת הכלייה‪ .‬תפקידיו‪:‬‬
‫מעלה קצב לב‪ ,‬מעלה כוח התכווצות‬
‫מכווץ כלי דם פריפריים (עור‪ ,‬כליות‪ ,‬עיכול)‪.‬‬
‫מרחיב כלי דם הכרחיים (קורונרים‪ ,‬שרירי שלד)‬
‫נכתב ונערך על ידי יניב ניניו עבור מגן דוד אדום בישראל – כל הזכויות שמורות‬